‫ישיבת שבי‬ ‫חברון‬ ‫בנים‬ ‫ושבו‬ ‫עלון בוגרי ישיבת שבי חברון‬ ‫גליון מספר ‪ | 6‬חשוון התשע”ד‬ ‫ישיבת שבי חברון מאחלת‬ ‫לבוגרי הישיבה‪ ,‬ידידיה‬ ‫וכל בית ישראל‬ ‫חורף טוב וגשום !‬ ‫ותן טל ומטר לברכה‬ ‫פתיחת זמן חורף‬ ‫“כשלג ילבינו” | הרב משה בלייכר‬ ‫‪3‬‬ ‫משל החמה והלבנה | הרב חננאל אתרוג‬ ‫‪5‬‬ ‫אלביש שמיים קדרות | הרב בועז כהנא‬ ‫‪7‬‬ ‫מהנעשה בישיבה | גלעד מתאנה ודובי ויס‬ ‫‪9‬‬ ‫גשם? בשביל מה? | דובי כהן‬ ‫‪10‬‬ ‫נעים להכיר | מדרשת שירת חברון‬ ‫‪12‬‬ ‫עניינו של השלג‬ ‫הרב משה בלייכר‪ .‬ראש הישיבה‬ ‫י‬ ‫“כשלג ילבינו”‬ ‫רידת השלג בארץ ישראל אינה דבר‬ ‫שבשגרה‪ ,‬היא תופעה מיוחדת ואפילו‬ ‫יחסית נדירה‪ .‬למציאות השלג ולהיוצרותו‬ ‫יש הסבר פיסיקאלי‪-‬מדעי‪ ,‬ואם כך לכאורה אין‬ ‫מה לדון בעניין השלג מתוך עיניים של תורה‪.‬‬ ‫אולם הקב”ה “התבונן באורייתא וברא עלמא”‬ ‫– העולם החיצוני‪ ,‬החומרי‪ ,‬הפיסיקאלי‪ ,‬אינו‬ ‫עומד בפני עצמו אלא הוא נברא מתוך התאמה‬ ‫אל העולם הרוחני האידיאלי‪ .‬כך שגם התופעות‬ ‫הפיסיקאליות כמו השלג מותאמות לבניין הרוחני‬ ‫הפנימי של המציאות ומבטאות אותו‪.‬‬ ‫מכאן שיש מקום להתבונן בעניינו של השלג‪ ,‬מה‬ ‫הוא מבטא‪ ,‬איזה תוכן אידיאלי טמון בתופעה‬ ‫הפיסיקאלית הזאת‪ .‬במאמר זה נעמוד על נקודה‬ ‫אחת מתוך עניינו של השלג‪.‬‬ ‫בוגרים יקרים‪,‬‬ ‫זהו‪ ,‬הרגע שכולנו חששנו ממנו הגיע – “אחרי‬ ‫החגים”‪ .‬עצם הביטוי אומר הכל‪ ,‬מדובר‬ ‫בתקופה שלכאורה אין לה דבר שמייחד אותה‬ ‫בפני עצמה‪ ,‬הגדרתה נקבעת לפי מה שקדם לה‪.‬‬ ‫העלון מוקדש לעילוי‬ ‫נשמותיהם הטהורות‬ ‫של שני חיילי צה”ל‬ ‫שנרצחו בידי בני עוולה‬ ‫בעיצומו של חג הסוכות‬ ‫גבריאל (גל) קובי‬ ‫הי”ד‬ ‫תומר חזן הי”ד‬ ‫המעבר מתקופת החגים לתקופת “אחרי‬ ‫החגים” הוא מעבר חד מאוד‪ .‬בחגים התחדשנו‪,‬‬ ‫התרגשנו‪ ,‬התרוממנו‪ .‬קדושת הימים‪ ,‬התפילות‬ ‫ושאר ענייני היום סחפו אותנו למחוזות חדשים‬ ‫בעצמנו‪ ,‬רבדים באישיות שלא תמיד אנו‬ ‫פוגשים – המלך בשדה‪.‬‬ ‫בקיצוניות חדה‪ ,‬אולי חדה מידי‪ ,‬אנו ‘נזרקים’‬ ‫כביכול ל”אחרי החגים”‪ .‬בבת אחת אנו מוצאים‬ ‫את עצמו עמוק בתוך חיי השגרה האפורים‬ ‫והמרים‪.‬‬ ‫אם נתבונן בלוח השנה נשים לב שהדבר‬ ‫המיוחד היחידי שקיים בחודש מרחשוון הוא‬ ‫העובדה שבתאריך ז’ לחודש מתחילים אנו‬ ‫לבקש “תן טל ומטר לברכה”‪ .‬בכך אנו נכנסים‬ ‫לחורף בצורה רשמית‪.‬‬ ‫‪32‬‬ ‫שני‬ ‫‪2‬‬ ‫| ושבו בנים | זמן חורף‬ ‫אולם הגמרא דורשת את הפסוק אחרת‪:‬‬ ‫בוגרים וידידים יקרים‪ ,‬מוגש לפניכם אוסף‬ ‫מאמרים מאת רבני הישבה ובוגריה‬ ‫בנושא “ותן טל ומטר לברכה – פתיחת זמן חורף”‪.‬‬ ‫“אמר רבי יצחק‪ :‬אמר להם הקדוש ברוך הוא‬ ‫לישראל‪‘ :‬אם יהיו חטאיכם כשנים’ הללו שסדורות‬ ‫ובאות מששת ימי בראשית ועד עכשיו ‘כשלג‬ ‫ילבינו’” (שבת פט ע”ב)‪.‬‬ ‫הפשט הפשוט שכוונת הביטוי “כשנים” היא לצבע‬ ‫אדום (בדומה לחוט השני)‪ .‬החטאים שהם כצבע‬ ‫חוט השני‪ ,‬ילבינו כשלג שהוא בצבע לבן‪.‬‬ ‫זמן חורף גשום ומשמעותי!‬ ‫מדברי הגמרא משמע שיש לנו חטאים שהם‬ ‫סדורים בדומה לכך שימי בריאת העולם סדורים‪,‬‬ ‫שנה אחרי שנה מאז שנברא העולם ועד היום‪.‬‬ ‫רכז בוגרים‬ ‫יש להבין מה פירוש הדבר שחטאים סדורים אלו‬ ‫עתידים להלבין כשלג‪.‬‬ ‫אבישי רוזנפלד‪,‬‬ ‫‪ 052-2607392‬׀ ‪[email protected]‬‬ ‫ישיבת שבי חברון‬ ‫ב‬ ‫ם לישיבת שבי‬ ‫חב‬ ‫רון תש״מ‪ -‬ת‬ ‫שע״‬ ‫החורף הוא אפור ולפעמים קצת קודר ומעורפל‪.‬‬ ‫זהו הזמן להתכנס הביתה ולהפנים‪.‬‬ ‫האירועים הגדולים והנוצצים ודאי מרוממים‬ ‫הם‪ ,‬אך מטרתם אינה לרגש אותנו בצורה חד‪-‬‬ ‫פעמית‪ .‬דווקא ההתכנסות האפורה מציבה‬ ‫את האתגר האמיתי – נדרשים אנו להמשיך‬ ‫את רוממות הימים הנוראים אל שגרת החיים‬ ‫הרגילה והיומיומית‪ .‬פעולתה של תקופת‬ ‫“החגים” תיבחן בתקופה “שאחרי החגים”‪.‬‬ ‫ֹאמר ד’ ִאם יִ ְהיוּ‬ ‫“לכוּ נָא וְ נִ ּו ְָכ ָחה י ַ‬ ‫כתוב בפסוק‪ְ :‬‬ ‫ַא ִּדימוּ ַכ ּתו ָֹלע‬ ‫ׁש ֶלג י ְַל ִּבינוּ ִאם י ְ‬ ‫ׁשנִ ים ַּכ ֶּ‬ ‫יכם ַּכ ָּ‬ ‫ֲח ָט ֵא ֶ‬ ‫ַּכ ֶּצ ֶמר יִ ְהיוּ ” (ישעיהו א יח)‪.‬‬ ‫היה ניתן לומר‪ ,‬שעם ישראל פעמים נופל בחטאים‪,‬‬ ‫ולאחר שהוא חוזר בתשובה הקב”ה סולח‪ .‬אולם‬ ‫מדברי חז”ל עולה שכוונת הפסוק היא לחטאים‬ ‫שהם “כשנים הסדורות”‪ ,‬החטא אינו מקרי‬ ‫ומזדמן‪ ,‬אלא יש חטאים שהם סדורים‪ .‬אנו יודעים‬ ‫שיש סדר לניסים‪ ,‬שיש סדרים אידיאליים‪ ,‬אך מה‬ ‫פירוש הדבר שיש סדר לחטאים? זהו דבר מבהיל‪.‬‬ ‫בית רומנו עיה”ק חברון תובב”א‬ ‫תורת הבנים‬ ‫האבות‬ ‫בעיר‬ ‫יש מקום להבין את זה יותר לעומק‪.‬‬ ‫בגמרא נאמר שכאשר אדם שב בתשובה מאהבה‬ ‫הזדונות נהפכים לזכויות‪ .‬דברים אלו תמוהים‬ ‫ביותר‪ .‬מדוע הזדונות נהפכים לזכויות? מה פירוש‬ ‫הדבר?‬ ‫לעם ישראל וכן לכל אדם ואדם יש רצון שהוא‬ ‫המניע למעשים‪ .‬הרצון של עם ישראל ביסודו‬ ‫הוא רצון חיובי‪ ,‬טהור ואצילי – “פתחו שערים‬ ‫ויבוא גוי צדיק שומר אמונים”‪ .‬עם ישראל הוא עם‬ ‫צדיק עם רצון לעשות דברים טובים ואידיאליים‪.‬‬ ‫כשעם ישראל חוטא‪ ,‬פירוש הדבר‪ ,‬שהרצון יוצא‬ ‫אל הפועל בדרך שאינה טובה‪ ,‬שאינה נכונה‪ .‬היצר‬ ‫הרע מטעה אותנו וגורם לרצון לסטות מן הדרך‬ ‫והוא יוצא אל הפועל במעשים שאינם טובים‪.‬‬ ‫לכן כשעם ישראל חוטא הוא לא באמת נהנה מן‬ ‫החטא‪ ,‬כי הרצון הטבעי ביסודו תמיד חפץ בטוב‪,‬‬ ‫זהו דבר נצחי שאינו משתנה‪.‬‬ ‫משל למה הדבר דומה‪ ,‬ליובל שמימיו זורמים‬ ‫ומשקים את האדמה‪ .‬בא אדם והיטה את היובל‬ ‫באמצע זרימתו אל מקום אחר‪ .‬כתוצאה מכך‬ ‫המים מחריבים שטחים מסוימים‪.‬‬ ‫היובל עצמו מימיו נשארו טובים והוא יכול‬ ‫להמשיך להשקות את האדמה‪ ,‬אלא שמישהו‬ ‫היטה את מימיו‪ .‬מה שצריך לעשות הוא להחזיר‬ ‫את היובל למקומו ואותם מים ימשיכו להשקות‬ ‫את האדמה‪.‬‬ ‫כך גם בעם ישראל‪ .‬יש רצון טוב‪ ,‬יש שקיקה‬ ‫לדביקות אלוקית‪ ,‬לחבר את כל החיים למקורם‬ ‫הטהור והאצילי‪ ,‬אלא שבאים הדמיונות והיצרים‬ ‫ומטים את הרצון לאפיקים לא טובים‪ ,‬ואותו רצון‬ ‫יוצא אל הפועל באופן שאינו טוב‪.‬‬ ‫יוצא לפי זה שלכל המעשים השליליים‪ ,‬לכל אותם‬ ‫חטאים שעם ישראל חטא לאורך הדורות יש ‘סדר’‪,‬‬ ‫שכן מקורם בשקיקה פנימית אמיתית וטובה‬ ‫הדוחפת את עם ישראל‪ .‬אולם אותה שקיקה‬ ‫מוסטת‪ ,‬מופנית לאפיקים שאינם טובים ומכאן‬ ‫נובעים החטאים‪ .‬מה שיש לעשות הוא למצוא את‬ ‫המגמה החיובית‪ ,‬את האמת הפנימית שצריכה‬ ‫להתברר בעם ישראל ולצאת אל הפועל‪ .‬היא‬ ‫אשר תשיב את השקיקה הפנימית אל מסלולה‬ ‫הנכון וממילא יתוקנו כל החטאים‪ .‬אם נפגיש את‬ ‫עם ישראל עם המגמה החיובית שעומדת ביסוד‬ ‫המציאות של עם ישראל לדורותיו‪ ,‬והמפגש‬ ‫הזה ייצור בעם ישראל הכרה חדשה בערך חייו‪,‬‬ ‫ובהבנת כל ערכי המציאות‪ ,‬ממילא כל אותן‬ ‫הבעות ותשוקות‪ ,‬שאיפות שיצאו אל הפועל‬ ‫בצורה שלילית‪ ,‬יחזרו אל מקומם הטבעי‪.‬‬ ‫ת‪.‬ד‪ 73 .‬קרית ארבע מיקוד ‪90100‬‬ ‫טל‪1800-400-140 ,02-9963777 .‬‬ ‫פקס‪02-9963929 .‬‬ ‫עוד יש להבין מה משמעות הביטוי “כשלג ילבינו”?‬ ‫היה אפשר להגיד שהכוונה היא שנחזור בתשובה‪.‬‬ ‫לאחר שנחזור בתשובה הקב”ה יטהר אותנו‪ .‬אבל‬ ‫עיצוב גרפי‪ :‬סטודיו מ וף ‪052-7203050‬‬ ‫• המאמר מבוסס על שיעור שניתן על‪-‬ידי הרב בלייכר בשנת תשס"ג ונערך על‪-‬ידי הרב משה אברהם‪.‬‬ ‫‪www.shaveihevron.org‬‬ ‫יש מקום‬ ‫להתבונן‬ ‫בעניינו של‬ ‫השלג‪ ,‬מה הוא‬ ‫מבטא‪ ,‬איזה‬ ‫תוכן אידיאלי‬ ‫טמון בתופעה‬ ‫הפיסיקאלית‬ ‫הזאת‬ ‫ושבו בנים | זמן חורף‬ ‫| ‪3‬‬ ‫עיבור השנה‬ ‫עניינו של השלג‬ ‫הרב חננאל אתרוג‪ ,‬מ”מ ראש הישיבה‬ ‫משל החמה והלבנה‬ ‫עיבור השנה‬ ‫שנת תשע”ד הבאה עלינו לטובה היא שנה מעוברת‪.‬‬ ‫ננסה להתבונן במשמעות הדברים‪.‬‬ ‫אותו עצם‬ ‫שהיה נראה‬ ‫קודם אפור או‬ ‫שחור או צהוב‬ ‫או כל צבע אחר‪,‬‬ ‫מקבל צבע‬ ‫חדש – כולו‬ ‫הפך לבן טהור‬ ‫עיבור השנה הוא תופעה ייחודית הקיימת בלוח‬ ‫השנה העברי בלבד‪ .‬אחת למספר שנים אנו‬ ‫מוסיפים חודש נוסף ללוח השנה‪ .‬מטרתו של‬ ‫עיבור השנה היא לאפשר את קיומו של ציווי‬ ‫התורה “שמור את חודש האביב”‪ .‬כך‪ ,‬מצטמצם‬ ‫הפער בין שנת הלבנה לשנת החמה‪.‬‬ ‫זו כוונת חז”ל שבתשובה מאהבה “זדונות נהפכות‬ ‫לזכויות”‪ .‬הזדון הוא מעשה שלילי שאינו עומד לבדו‪,‬‬ ‫אלא הוא ביטוי לרצון‪ ,‬לשאיפה פנימית‪ ,‬לשקיקה‪,‬‬ ‫שהם ביסודם חיוביים‪ .‬בפועל‪ ,‬הרצון הפנימי הטוב‬ ‫הזה הוסת מנתיבו ויצא אל הפועל בצורה שלילית‬ ‫ואף נוראה‪ .‬החזרה בתשובה באה להשיב את כל‬ ‫הכוחות אף אלו שסטו ממסלולם‪ ,‬אל מקורם האלוהי‪.‬‬ ‫מתברר שהיסוד לכל מעשינו הוא רצון טוב ואידיאלי‪,‬‬ ‫ומעשה התשובה לוקח את כוח רצון שעשה עד כה‬ ‫מעשים שליליים ומברר עד כמה הוא טוב‪ ,‬ועד כמה‬ ‫הוא יונק את חיותו מהמקור האלוהי הטהור‪ ,‬ומעתה‬ ‫ממילא הוא יוציא אל הפועל מעשים טובים‪ .‬אותו‬ ‫כוח רצון שהוליד מעשים רעים‪ ,‬זדונות‪ ,‬נהפך לזכויות‬ ‫– מתברר שרצון זה טוב ביסודו ואותו כוח מסוגל‬ ‫להוליד זכויות‪ ,‬מעשים טובים‪.‬‬ ‫עתה נוכל לשוב ולבאר את הפסוק‪ ,‬מדוע החזרה‬ ‫בתשובה משולה לשלג – “כשלג ילבינו”‪.‬‬ ‫כאשר יורד שלג המציאות כולה מתכסה בלבן‪ .‬מה‬ ‫בעצם מתרחש? העצמים שהיו לא נעלמים‪ ,‬אלא השלג‬ ‫פורס עליהם את כנפיו ונותן להם מראה חדש‪ .‬אותו‬ ‫עצם שהיה נראה קודם אפור או שחור או צהוב או‬ ‫בכל צבע אחר‪ ,‬מקבל צבע חדש – כולו הפך לבן טהור‪.‬‬ ‫מה שנותן לעצמים החדשים צורה חדשה אלו פתיתי‬ ‫השלג‪ ,‬אבל כל פתית ופתית לא יכול לחולל את‬ ‫השינוי הזה‪ ,‬השינוי נגרם כתוצאה מהתאגדות כל‬ ‫הפתיתים יחד‪ .‬הדיבוק של כל הפתיתים זה לזה עד‬ ‫שנעשים לאגודה אחת הוא שיוצר את השינוי‪ .‬האור‬ ‫הכללי שמתחדש‪ ,‬בכוחו לתת לכל הפרטים איכות‬ ‫חדשה‪.‬‬ ‫“אם היו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו” – גם אם כל‬ ‫החטאים שבכל הדורות‪ ,‬על פי הצד הגלוי הם מלאים‬ ‫אדמומיות ונוראיות‪ ,‬יתברר לעתיד לבוא שבתוך כל‬ ‫המעשים‪ ,‬המניע הפנימי‪ ,‬הרצון הפנימי הוא טהור‬ ‫וקדוש‪ .‬לעתיד לבוא תופיע מציאות כללית‪ ,‬מאירה‪,‬‬ ‫שתנסוך בכל ההוויה מדרגת חיים חדשה‪ ,‬ויתברר‬ ‫למפרע כיצד כל כוחות החיים וכל המעשים נובעים‬ ‫ויוצאים אל הפועל ממקור טהור‪ ,‬ממקור אידאלי‪.‬‬ ‫לאחר שכוחות החיים והמעשים כולם יחוברו אל‬ ‫מקורם‪ ,‬והסטיה שנגרמה עקב תעתועי היצר הרע‬ ‫תתוקן‪ ,‬אותו מעיין פנימי טהור שהוא היה תמיד‬ ‫שורש החיים הישראליים‪ ,‬יוציא אל הפועל ממילא‬ ‫מעשים טובים וישרים‪.‬‬ ‫חדש פחד יצחק‬ ‫של נורית גאל‪-‬דור‬ ‫(תלמידה של הרב בלייכר שליט”א)‬ ‫המאיר באור חדש ומרומם את‬ ‫הסוגיות הסבוכות שבפרשת תולדות‪.‬‬ ‫מחיר הספר ‪ ₪ 50‬דמי משלוח ‪₪ 10‬‬ ‫פגימת הלבנה‬ ‫הפער בין שנת הלבנה לשנת החמה לא היה קיים‬ ‫תמיד‪ .‬בספר בראשית (א‪ ,‬טז) נאמר כך‪:‬‬ ‫ׂ ֱאל ִֹהים ֶאת ְׁשנֵי ַה ְּמאֹרֹת ַה ְּגד ִֹלים ֶאת ַה ָּמאוֹר‬ ‫ַעש‬ ‫“ו ַּי ַ‬ ‫ׁש ֶלת‬ ‫ׁש ֶלת ַהיּ וֹם וְ ֶאת ַה ָּמאוֹר ַה ָּקטֹן ְל ֶמ ְמ ֶ‬ ‫ַה ָּגדֹל ְל ֶמ ְמ ֶ‬ ‫ַה ַּליְ ָלה וְ ֵאת ַה ּכו ָֹכ ִבים”‬ ‫בתחילת הפסוק נאמר “שני המאורות הגדולים”‪,‬‬ ‫ואחר כך כתוב “את המאור הגדול לממשלת היום‬ ‫ואת המאור הקטן לממשלת הלילה”‪.‬‬ ‫ביארו חז”ל את סיבת השינוי באופן הבא (מדרש‬ ‫אגדה‪ ,‬בראשית א טז) ‪:‬‬ ‫‘כיון שהלשינה הלבנה על החמה מיעטה הקדוש‬ ‫ברוך הוא‪ .‬ומה אמרה? רבונו של עולם אפשר לשני‬ ‫מלכים שישתמשו בכתר אחד?‬ ‫אמר לה‪ :‬הואיל שכן‪ ,‬לכי ומעטי את עצמך’‪.‬‬ ‫תשובתו של אלוקים לדבריה של הלבנה היא שאכן‬ ‫לא ניתן שיהיו שני מלכים בבת אחת‪ .‬על כן רק החמה‬ ‫תהיה מלכה‪ .‬ואת‪ ,‬שדיברת כך‪ ,‬תהיי קטנה יותר‪.‬‬ ‫הקטנת גודלה של הלבנה באה לידי ביטוי בין‬ ‫היתר בגודל המחזור שלה‪ .‬לפני קטרוג הלבנה‬ ‫היה לה מחזור דומה לזה של השמש‪ .‬לאחר שהיא‬ ‫קטנה – קטן גם המחזור שלה‪ ,‬וכך נוצר הפער‬ ‫בין המחזורים‪ .‬ב”קידוש לבנה” אנו מתפללים‬ ‫שלעתיד לבוא “יהי אור הלבנה כאור החמה וכאור‬ ‫שבעת ימי בראשית”‪ .‬עם זאת‪ ,‬עד שנחזור למצב‬ ‫השלם‪ ,‬קיים פער אדיר בין הירח לשמש‪.‬‬ ‫מעבר לצמצום אורך המחזור ולהקטנה הפיזית‪,‬‬ ‫קיימות תכונות נוספות בהם קטנה הלבנה ביחס‬ ‫לחמה‪ :‬הלבנה ברוב הזמן חסרה ומוסתרת‪ .‬גם‬ ‫כשהיא גלויה – האור היוצא ממנה הוא זעום‬ ‫ביחס לאור המקורי של החמה‪.‬‬ ‫החמה והלבנה – הקב”ה ועם ישראל‬ ‫קטרוג הלבנה המתואר בדברי חז”ל הוא משל ואין‬ ‫להבינו כפשוטו‪ .‬כך גם לגבי התמעטות הלבנה –‬ ‫מסת הלבנה מעולם לא הייתה שווה למסת השמש‪.‬‬ ‫החמה והלבנה הם משל ליחס שבין הקב”ה לעם‬ ‫ישראל‪ .‬הקב”ה הוא השמש‪ ,‬מקור האור‪ ,‬ואילו‬ ‫עם ישראל הוא הירח‪ .‬אין לירח מקור אור עצמאי‬ ‫אלא הוא רק מחזיר את אור השמש‪ .‬כך גם עם‬ ‫ישראל – אין לנו דבר משל עצמנו‪ .‬כל הכוחות‪ ,‬בין‬ ‫של החומר ובין של הרוח‪ ,‬הם כוחות שאלוקים נתן‬ ‫לנו‪ ,‬הוא מקרין עלינו מכבודו יתברך‪.‬‬ ‫לאור זאת מתעוררת השאלה‪ :‬האם אכן אנו‬ ‫מודעים לכך שמקור האור שלנו הוא האור האלוקי‬ ‫או שמא אנו מייחסים אותו לעצמנו וחושבים‬ ‫שזהו כוח עצמאי שלנו?‬ ‫בספר דברים לכאורה קיימת הדרכה סותרת‬ ‫בעניין‪.‬‬ ‫ׁשרוּ ן‬ ‫מחד גיסא‪ ,‬נאמר (דברים לב‪ ,‬טו)‪“ :‬ו ִַּי ְׁש ַמן יְ ֻ‬ ‫ו ִַּי ְב ָעט” – ההכרה בכך שאנחנו גדולים עשויה‬ ‫להביא אותנו לבעוט במקור האלוקי‪ .‬כפועל יוצא‬ ‫משתמע כי אין להכיר בגדולתנו העצמאית אלא‬ ‫במקור האלוקי‪.‬‬ ‫מאידך גיסא‪ ,‬התורה מצווה קודם לכן להיות‬ ‫מודעים היטב לכוחותינו ועוצמותינו (דברים ח‪,‬‬ ‫יז‪-‬יח)‪:‬‬ ‫ׂה ִלי ֶאת ַה ַחיִ ל ַה ּזֶה‪:‬‬ ‫ָדי ָע ָש‬ ‫“וְ ָא ַמ ְר ָּת ִּב ְל ָב ֶב ָך ּכ ִֹחי וְ ע ֶֹצם י ִ‬ ‫ׂוֹת ָחיִ ל‬ ‫נֹּתן ְל ָך ּכ ַֹח ַל ֲעש‬ ‫יך ִּכי הוּ א ַה ֵ‬ ‫ָכ ְר ָּת ֶאת ה’ ֱאל ֶֹה ָ‬ ‫וְ ז ַ‬ ‫יך ַּכיּ וֹם‬ ‫ׁשר נִ ְׁש ַּבע ַל ֲאב ֶֹת ָ‬ ‫ְל ַמ ַען ָה ִקים ֶאת ְּב ִריתוֹ ֲא ֶ‬ ‫ַה ּזֶה”‪.‬‬ ‫מסת הלבנה‬ ‫מעולה לא‬ ‫הייתה שווה‬ ‫למסת השמש‪.‬‬ ‫החמה והלבנה‬ ‫הם משל ליחס‬ ‫שבין הקב"ה‬ ‫לעם ישראל‬ ‫מצווים אנו לומר “כוחי ועוצם ידי עשה לי את‬ ‫החיל הזה” מתוך זכירה כי אלוקים הוא הנותן‬ ‫לנו את הכוח לעשות חיל (הסבר הרצי”ה על‪-‬פי‬ ‫דרשות הר”ן)‪.‬‬ ‫יש להבין כיצד ניתן לגשר על הפער בין שתי‬ ‫התייחסויות אלה? כיצד ניתן להיות מודעים‬ ‫לכוחנו ועוצם ידנו ומצד שני לא ליפול ל”וישמן‬ ‫ישורון ויבעט”?‬ ‫להזמנות‪ :‬ערן ‪052-9214081‬‬ ‫• המאמר נערך בידי נעמן מנחם על‪-‬פי שיעור של הרב חננאל אתרוג‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫| ושבו בנים | זמן חורף‬ ‫ושבו בנים | זמן חורף‬ ‫| ‪5‬‬ ‫מראה הרקיע‬ ‫עיבור השנה‬ ‫הרב בעז כהנא‪ ,‬ר”מ בישיבה‬ ‫אלביש שמיים קדרות‬ ‫זוהי שנה‬ ‫שבה אנחנו‬ ‫יכולים להיות‬ ‫בעלי עוצמה‬ ‫כחמה‪ ,‬ועם‬ ‫זאת להבין‬ ‫שמקור‬ ‫עוצמה זו‬ ‫ניתן לנו‬ ‫מגורם חיצוני‬ ‫– כלבנה‬ ‫עיבור השנה ‪ -‬צמצום הפער שבין החמה‬ ‫ללבנה‬ ‫תהליך דומה עובר עלינו בשנת העיבור במסגרת‬ ‫הלימוד הישיבתי‪.‬‬ ‫בכל שנה נוהגים להתענות בפרשיות שובבי”ם משום‬ ‫שזהו זמן לתשובה‪ .‬בשנה מעוברת מוסיפים שתי‬ ‫פרשיות נוספות – תרומה ותצוה‪ .‬השל”ה מסביר‬ ‫שהסיבה לכך היא שבשנה מעוברת יש יותר עוצמה‬ ‫של כוחות תשובה‪.‬‬ ‫לפי דבריו יוצא ששנת העיבור מבטאת יכולת מוגברת‬ ‫שלנו לתקן את הפער בין החמה ללבנה‪ ,‬את הפער‬ ‫בהבנה שלנו שאמנם יש לנו כוח רב (חמה)‪ ,‬אבל כל‬ ‫כוחנו מאת ה’ הוא (לבנה)‪.‬‬ ‫הוספת חודש ל”זמן חורף” כרוכה בקשיים לא מעטים‪.‬‬ ‫אפילו ברמה הפסיכולוגית הפשוטה‪“ ,‬זמן חורף” נתפס‬ ‫כארוך במיוחד‪ .‬כשמגיע ט”ו בשבט בדרך‪-‬כלל אנחנו‬ ‫רגילים לראות את האביב בפתח‪ .‬כך עובד המוח‬ ‫האנושי‪ ,‬כשיש חידוש יש התעוררות‪ ,‬יש כוחות של‬ ‫סקרנות‪ .‬ההתחדשות של זמן חדש נותנת כוח ללמוד‪.‬‬ ‫בניגוד לכך בט”ו בשבט של שנה מעוברת‪ ,‬סוף הזמן‬ ‫עדיין נראה רחוק מאוד‪ .‬יש לפעמים תחושה של זמן‬ ‫חורף ללא סוף‪.‬‬ ‫עד שנגיע ל”עתיד לבוא” פער זה יישאר‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫העיבור מוכיח שבשנה זאת אנחנו מסוגלים ליצור‬ ‫איזון טוב יותר בין החמה ללבנה – ניתן לצמצם את‬ ‫הפער הקיים ביניהם‪.‬‬ ‫לכן כותב השל”ה שיש לנו כוח של קדושה להוסיף‬ ‫עוד שתי פרשיות לימים שבהם קל לכפר על העוונות‪.‬‬ ‫הוספת שתי פרשיות אלו מלמדת אותנו שהגובה‬ ‫הרוחני של השנה הזאת הוא גובה אחר לגמרי‪ .‬זוהי‬ ‫שנה שבה אנחנו יכולים להיות בעלי עוצמה כחמה‪,‬‬ ‫ועם זאת להבין שמקור עוצמה זו ניתן לנו מגורם‬ ‫חיצוני – כלבנה‪.‬‬ ‫בדומה לאישה מעוברת‪ ,‬דווקא הקשיים והסיבוכים‬ ‫מאפשרים לנו לגדול ולהוליד מדרגת חיים חדשה‪.‬‬ ‫הקושי מוליד חיים חדשים‬ ‫בשפה העברית למילה “עיבור” יש משמעות כפולה‪:‬‬ ‫תוספת‪ ,‬כמו אישה מעוברת שיש לה עוד ולד בתוכה‪.‬‬ ‫זעם‪“ ,‬יום עברה”‪ ,‬יום שיש בו כעס‪ ,‬חימה‪.‬‬ ‫בדומה לכך גם בשנה מעוברת אנחנו נפגשים עם‬ ‫משמעות כפולה‪.‬‬ ‫לחודש העיבור יש שתי תכונות הפוכות‪ .‬מצד אחד זהו‬ ‫חודש עם כוח של תשובה‪ ,‬שנה של תשובה‪ .‬ומצד שני‬ ‫קיימים סיבוכים‪ ,‬כמו שבכל תוספת ייתכנו סיבוכים‬ ‫ביחס למציאות המוכרת‪.‬‬ ‫סיבוכיות דומה קיימת לאישה מעוברת‪ .‬הגוף שלנו‬ ‫ושל כל בעלי החיים נבראו בחכמה אלוקית מדויקת‬ ‫ומותאמת‪ .‬אישה מעוברת יוצאת מהפרופורציות‬ ‫המקוריות שלה‪ .‬התוספת שלה היא אמנם מדהימה‪,‬‬ ‫נשמה חדשה הולכת להופיע בעולם‪ ,‬אבל המחיר בדרך‬ ‫לכך הוא כבד מאוד‪ “ .‬הרבה ארבה עצבונך והרנך” –‬ ‫תקופת ההיריון כרוכה בהכרח בעצב ובקשיים רבים‪.‬‬ ‫עמוד השדרה לא נברא כדי לסחוב את משקלה‬ ‫הנוכחי‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬התינוק החדש לא נולד יש מאין‪.‬‬ ‫חומרי הגלם שלו מגיעים מאימו‪ .‬לצורך התפתחותו‬ ‫הוא לוקח את כל החומרים הדרושים לו מאימו‪ ,‬גם‬ ‫אם זה כתוצאה מכך יגרם לה חוסר‪ .‬תקופה זו קשה‬ ‫וכואבת מאוד‪ ,‬אך הקושי מוליד חיים חדשים‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫| ושבו בנים | זמן חורף‬ ‫קדרות השמיים בזמן הגלות‬ ‫הגמרא במסכת ברכות (נ”ט ע”א) מתארת את הגלות‬ ‫כמצב קבוע של חורף‪:‬‬ ‫‘אמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא‪ :‬מיום שחרב בית‬ ‫המקדש לא נראית רקיע בטהרתה‪ ,‬שנאמר “אלביש שמים‬ ‫קדרות ושק אשים כסותם”’‪.‬‬ ‫הרקיע הטהור הוא מחזה משמח “ההרגשות הקדושות‬ ‫בלב של הסקירה במבט עין על פני מרחב אין קץ” (עין‬ ‫איה ברכות ב‪ ,‬ט ק”ס)‪ .‬בגלות מחזה זה אינו נראה –‬ ‫במקום מראה הרקיע הטהור השמיים קודרים‪.‬‬ ‫יש להתבונן‪ :‬מהו תפקידו של עם ישראל בחורף ארוך‬ ‫ומתמשך זה? ומה תפקיד כל אחד מאיתנו בחורף שלו‪,‬‬ ‫בחודשים המעורפלים הללו?‬ ‫מחלוקתם של רב ושמואל‬ ‫“ולכפרת פשע‪ – ”...‬חודש של עליה‬ ‫בשנה מעוברת מוסיפים בתפלת מוסף של ראש‪-‬‬ ‫חודש את המילים‪“ :‬ולכפרת פשע”‪.‬‬ ‫“פשע” היא מילה קשה מאוד‪ ,‬יותר מחטא ועוון‪ .‬אכן‬ ‫קיימת מורכבות בשנה שלפנינו‪ ,‬אך צריך לדעת מה‬ ‫מצבנו‪.‬‬ ‫כאשר אדם נפגש עם קשיים בחייו והוא חש שקשה‬ ‫לו להתמודד איתם הוא יכול לראות את מצבו בשני‬ ‫פנים‪.‬‬ ‫אפשרות אחת היא לחשוב שהמצב הוא טוב באופן‬ ‫כללי ורק לו עצמו קשה‪ .‬הבנה כזאת גוררת אותו‬ ‫למסקנה שהבעיה היא בו ולכן קשה לו‪‘ ,‬כנראה שאני‬ ‫לא שווה’‪‘ ,‬כנראה שאני לא מסוגל’‪.‬‬ ‫אפשרות שניה היא להבין שהמצב באמת מסובך‪ ,‬אך‬ ‫כאשר אתה נמצא בעליה וסוחב בכל הכוח – אתה‬ ‫מתמודד עם הקושי‪.‬‬ ‫שנה מעוברת היא שנה שיש בה קושי‪ .‬זהו קושי של‬ ‫עליה‪ ,‬של תיקון הפשעים‪.‬‬ ‫החודש הנוסף יוצר קשיים מחד גיסא‪ ,‬אבל הוא‬ ‫מעניק לנו גם את יכולת התיקון‪ .‬אם ה’ מצווה אותנו‬ ‫להוסיף חודש‪ ,‬משמעות הדבר שאנחנו מסוגלים לזה‪.‬‬ ‫מצד אחד זהו חודש קשה‪ ,‬אך מצד שני הוא נותן‬ ‫כוחות שחודשים אחרים לא נותנים‪.‬‬ ‫יהי רצון שההתמודדות עם המורכבויות והאתגרים‬ ‫העומדים לפתחנו בשנה הקרובה‪ ,‬יובילו להולדת‬ ‫כוחות חדשים ותשובה גדולה אל ה’‪.‬‬ ‫נראה שבכך נחלקו שני גדולי ישראל שבבל – רב ושמואל‪,‬‬ ‫כפי שעולה מביאורו של הרב קוק לשלוש סוגיות שונות‪.‬‬ ‫מחלוקת רב ושמואל לגבי תפקיד הגלות‬ ‫במסכת שבת (ק”ח ע”א) מתוארת ביאתו של רב לבבל‪.‬‬ ‫שמואל ותלמידו קרנא ישבו על שפת הנהר וראו לפתע‬ ‫גלים גבוהים ועכורים‪ .‬אמר שמואל לתלמידו שאות הוא‬ ‫לכך שאדם גדול בא מארץ ישראל לכאן‪ ,‬לבבל‪ .‬וציוהו‬ ‫שילך ויתהה על קנקנו‪ .‬כבר במשפט זה מזהה הרב קוק‬ ‫חשש מסוים‪ ,‬הסתייגות מסוימת מדרכו של אותו אדם‬ ‫גדול‪.‬‬ ‫בהמשך הסיפור מתברר שאכן זהו רב שבא לבבל‪ ,‬כמו כן‪,‬‬ ‫מציינת הגמרא‪ ,‬שרב סובל ממחלת מעיים קשה‪ .‬שמואל‪,‬‬ ‫שהיה גם רופא‪ ,‬מנסה לרפאו בשיטה מיוחדת‪ :‬הוא מגביר‬ ‫את כאב המעיים שלו מתוך כוונה שעל‪-‬ידי הכאב הגוף‬ ‫יפלוט את החיידקים מתוכו ורב יבריא‪ .‬בעקבות פעולה זו‬ ‫והצער שהיא גורמת מגיעים הדברים לידי כך שרב מקלל‬ ‫את שמואל שלא יוולדו לו בנים‪ .‬ואכן כך היה‪.‬‬ ‫ודאי שהגמרא לא באה ללמדנו שיטות רפואה של שמואל‬ ‫וקללתו של רב לא באה בזעם רגעי‪ ,‬אלא משתקפת כאן‬ ‫מחלוקת עמוקה ונוקבת בשיטותיהם הרוחניות‪.‬‬ ‫הרב קוק מסביר (עין איה שבת ב י”ד ב‪-‬ז) שנחלקו רב‬ ‫ושמואל ביחס הנכון למצב של גלות‪ .‬שיטת הריפוי שנקט‬ ‫בה שמואל משקפת תפיסה רחבה‪:‬‬ ‫“שמואל וחכמים רבים חשבו שראוי להחיש את הקץ‬ ‫ולשלול את הגלות‪ ,‬חשבו שהגלות היא כמן רפואה‬ ‫המלאה צער ומכאובים‪ ...‬אי אפשר לפרק ממנה את‬ ‫התכונה המכאיבה”‪.‬‬ ‫בודאי שהגלות נועדה להוסיף בעם ישראל תיקון ושלמות‬ ‫שהיו חסרים לו בימי בית המקדש‪ .‬ובאיזה אופן?‬ ‫לשיטת שמואל‪ ,‬מתוך הצער עליה והגעגוע לארץ ישראל‪,‬‬ ‫ִת ַבנֵה אותה מדרגה נוספת‪ .‬כפי שכאבי המחלה הם הם‬ ‫שמביאים לשיטתו את הרפואה ממנה‪.‬‬ ‫לפי זה ראוי שכל יהודי בבבל יהיה חדור יום ולילה בצער‬ ‫איום על מצב העם ולעולם לא חלילה ישתקע ויתקבע‬ ‫במצב זה‪.‬‬ ‫לשיטת שמואל‪ ,‬אפשר להשוות את הגלות לזוג חברים‪,‬‬ ‫להבדיל‪ ,‬שנחלשה ביניהם האהבה‪ ,‬ודווקא כאשר הם‬ ‫יתרחקו זה מזה הצער והגעגוע שהם יחושו במצב הריחוק‬ ‫ישקמו את אהבתם הפצועה כמקדם‪.1‬‬ ‫שמואל הבין מהרגע הראשון שרב סובר אחת‪:‬‬ ‫“הופעתו של רב בבבל עשתה מהפכה שלמה בחיי היהדות‬ ‫הבבלית‪ ,‬הוא גרם שהשפעת התורה שבבבל נתגברה‬ ‫מאוד”‪.‬‬ ‫הגמרא בגיטין אומרת “עשינו עצמנו בבבל כארץ ישראל‬ ‫מכי אתא (מאז שבא) רב לבבל”‪ .‬ומביאים התוספות בשם‬ ‫“והרבה ישיבות”‪ .‬עניין זה השתקף כבר בעובדה‬ ‫רש”י ִ‬ ‫שהמים שבנהר התרוממו‪ ,‬למרות עכירותם‪.‬‬ ‫רב – למרות המרירות שבגלות – מימש בה “חזון שיש בו‬ ‫גדלות”‪ .‬בניגוד לשמואל‪ ,‬רב נקט שלמרות הצער והכאב‬ ‫יש להיבנות בגלות גם באופן חיובי‪:‬‬ ‫“רב הקפיד מאוד (על טעותו של שמואל) ואמר שהדורות‬ ‫לא ימשכו בקיום היהדות מתוך שלילה גמורה של הגלות‪...‬‬ ‫והמשיך את מפעליו לעשות את בבל כארץ ישראל”‪.‬‬ ‫תפקידה של הגלות אינה רק לבנות צער וגעגוע‪ .‬רב התנגד‬ ‫מאוד לשיטה שמסתפקת רק בזה‪ .‬על כן הוא ִהרבה‬ ‫ישיבות ועשייה של קודש גם בתוככי הגלות‪:‬‬ ‫“להרגיע אותם גם בגלותם‪ ...‬הגלות משמשת הכשרה‬ ‫לזיכוכה של האומה כדי שתהיה מוכנת באחרית הימים”‪.‬‬ ‫יש לשאול על שיטתו של רב‪ :‬מה יכול להבנות דווקא‬ ‫בגלות שאינו צער וכאב? כיצד שני החברים יוכלו לבנות‬ ‫את אהבתם דווקא במצב המרוחק שלא בזכות הגעגועים?‬ ‫מה בונה קדרות השמיים?‬ ‫מחלוקת רב ושמואל לגבי תפקידו של היצר הרע‬ ‫כדי להבין את שיטתו של רב נתבונן במחלוקת נוספת של‬ ‫רב ושמואל‪ .‬בגמרא במסכת ברכות (ס”א ע”א) נאמר כך‪:‬‬ ‫אמר רב‪ :‬יצר הרע דומה לזבוב‪ ,‬ויושב בין שני מפתחי הלב‪,‬‬ ‫שנאמר “זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח”‪ .‬ושמואל אמר‪:‬‬ ‫כמין חטה הוא דומה‪ ,‬שנאמר “לפתח חטאת רבץ”‪.‬‬ ‫הרקיע הטהור‬ ‫הוא מחזה‬ ‫משמח‪ .‬בגלות‬ ‫מחזה זה‬ ‫אינו נראה –‬ ‫במקום מראה‬ ‫הרקיע הטהור‬ ‫השמיים‬ ‫קודרים‬ ‫הרב מסביר שישנן כאן שתי גישות ביחס לחטאות האדם‪.‬‬ ‫ישנן מחלות הבאות מהזבוב‪ .‬הזבוב נושא בתוכו חמרים‬ ‫ארסיים ונגועים ומחדיר אותם לתוך האזורים המיושבים‬ ‫ובכך לחייו של האדם‪ .‬לכן ממשיל רב את יצר הרע לזבוב‪.‬‬ ‫סובר רב שהסיבה העיקרית לחטאי האדם היא חיצונית‪.‬‬ ‫‪ 1‬להרחבה נוספת בשיטת שמואל ניתן לעיין בפירוש הרב קוק‬ ‫לדברי שמואל "אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד‬ ‫מלכויות בלבד" (שבת ס"ג ע"א ועין איה שם)‪.‬‬ ‫ושבו בנים | זמן חורף‬ ‫| ‪7‬‬ ‫מהנעשה בישיבה‬ ‫מראה הרקיע‬ ‫הרקיע‬ ‫הטהור‬ ‫קיים מעל‬ ‫הערפילים‪,‬‬ ‫אך דווקא‬ ‫באופן זה‬ ‫הנסתר –‬ ‫נבנית בנו‬ ‫השקיקה‬ ‫אליו‬ ‫האדם בטבעו הוא ישר וטוב‪ ,‬כוחותיו מכוונים אל המוסר‬ ‫אלא שחודרים אליו חיידקים מן הסביבה‪“ ,‬מתיישבים”‬ ‫על הנטיות הבריאות שלו ומעקמים אותן‪ .‬אין באדם‬ ‫יסוד שבמהותו הוא מקולקל‪ .‬לכן גם כאשר האדם נמצא‬ ‫בשפל תחתית‪ ,‬עיקר העבודה אינה לשנות אותו מן הרע‬ ‫אל הטוב‪ ,‬אלא לזהות את נקודות הטוב שמסתתרות‬ ‫מתחת לזיהומים השונים‪ ,‬ואותן להצמיח ולחזק‪ .‬להלחם‬ ‫נגד ההשפעות הזרות החיצוניות‪ ,‬ולהזין את האדם מזון‬ ‫סביבתי חיצוני המתאים לערכו הפנימי הטהור שהוא‬ ‫נשאר חי וקיים בו‪ ,‬גם עתה‪.‬‬ ‫שמואל סוברת אחרת‪ ,‬החטא מעיד על יסודות רעים‬ ‫בתוך נפשו של האדם‪“ .‬יש כוח רע טבוע בקרב נפשו‬ ‫פנימה”‪ ,‬כמו חיטה רעה שצומחת בתוך נפשו‪ .‬התיקון‬ ‫יהיה לא רק להזין את הנפש מזון חיצוני בריא‪ ,‬אלא יש‬ ‫לשנות את הטבע ולהפוך את צורתו‪.‬‬ ‫בדומה למחלוקתם אודות האדם הפרטי ויצריו‪ ,‬נחלקו‬ ‫רב ושמואל אודות האומה וקלקוליה‪ .‬עתה ניתן להבין‬ ‫מדוע שמואל הדגיש בגלות את הצער העמוק שצריך‬ ‫להבנות בעם ישראל על שפל מצבנו הלאומי ועל אותם‬ ‫כוחות רעים שבנו שהביאו אותנו לשפל זה‪. .‬‬ ‫ניתן גם להבין מדוע רב חלק על כך‪ .‬רב סובר שהגלות‬ ‫היא אמנם מצב נורא – אך לא רק בגלל הירידה שבה‬ ‫והריחוק מחצרות ה’‪ ,‬אלא בעיקר בגלל הריחוק מעצמנו‪,‬‬ ‫מעצמיות עמנו‪ ,‬שהיתה ונותרה קדושה וטהורה‪ .‬רק‬ ‫סיבות חיצוניות הן אלו שמסיטות אותה מדרכה‬ ‫המקורית‪ .‬לכן בגלות לא צריך לשקוע בצער וגעגוע‬ ‫בלבד‪ ,‬אלא גם ובעיקר בעשייה‪ .‬בשמירת תורה ומצוות‬ ‫והקמת ישיבות שיוציאו אל הפועל את אותו פנים נשמתי‬ ‫שקיים גם קיים אף שם הרחק‪ .‬ומתוך כך הגאולה תצמח‬ ‫מתוך הגלות‪ .‬הגלות אינה ניתוק אמיתי של ישראל מה’‪,‬‬ ‫אלא מצב שבו הקשר הפנימי אינו מופיע‪ .‬ולא מתוך צער‬ ‫וכאב הוא יופיע‪ ,‬אלא מתוך אמונה‪.‬‬ ‫במקומות אחרים הרב קוק מבאר שדווקא בגלות אותה‬ ‫אמונה עמוקה יכולה להתפתח‪ ,‬כיוון שבגלות הטוב הוא‬ ‫רק פנימי‪ .‬בארץ ישראל הטוב הפנימי הישראלי מתגלה‬ ‫במערכות חיים גלויות ועל כן ניתן לשכוח את הנשגבות‬ ‫שלו‪ .‬בניגוד לכך‪ ,‬בגלות – יהודי ששומר תורה ומצוות‬ ‫נאלץ לגייס מתוכו כוחות של אמונה בפנימיות‪ ,‬ביסוד‬ ‫הנסתר‪ ,‬שבשום מצב אחר לא ניתן לגייסם‪.‬‬ ‫באופן עמוק‪ ,‬דווקא ארץ ישראל עלולה לייצר שכחה של‬ ‫האור הפנימי המניע את החיצוניות המבורכת‪ ,‬שכחה של‬ ‫הנשמה המניעה את הגוף המואר‪ .‬ודווקא הגלות יכולה‬ ‫להחזיר את עם ישראל לנשמתו – בהיעדר כל ביטוי‬ ‫חומרי לה‪.‬‬ ‫מחלוקתם של רב ורבי יונתן אודות דמותו‬ ‫של יאשיהו‬ ‫כדי להוסיף זווית נוספת נתבונן בסוגיה שלישית‪ ,‬שם‬ ‫רב חלק על רבי יונתן אודות דמותו של יאשיהו‪ .‬הגמרא‬ ‫במסכת שבת (נ”ו) מביאה סתירה בין הפסוק “וילך‬ ‫בכל דרך דוד אביו” המעיד על צדקותו המופלגת של‬ ‫יאשיהו מלך יהודה‪ ,‬לבין הפסוק שמופיע לאחר מכן‬ ‫“וכמוהו לא היה לפניו מלך אשר שב אל ה’” – המספר‬ ‫‪8‬‬ ‫| ושבו בנים | זמן חורף‬ ‫על מעשה תשובה גדול שלו‪ .‬על מה צדיק שכזה צריך‬ ‫לחזור בתשובה?‬ ‫רבי יונתן ביאר שיאשיהו אמנם צדיק היה מאז ומעולם‪,‬‬ ‫אך בתחילה לא ידע את כל פרטי תורה ודיניה ולכן עשה‬ ‫טעויות מחוסר ידיעה ולא מחוסר רצון טוב‪ .‬הרצון הטוב‬ ‫קינן בו והניע אותו אף כאשר לא האיר עליו אורה של‬ ‫תורה‪ ,‬ולכן מעשיו לא הרחיקו חלילה לרשעות ממש‪.‬‬ ‫הם היו מעשים של טוב תמים אך לא מספיק מדויקים‬ ‫בפרטים‪.‬‬ ‫רב חולק על כך‪“ :‬דאמר רב אין לך גדול בבעלי תשובה‬ ‫יותר מיאשיהו”‪.‬‬ ‫יש להבין‪ :‬מדוע העובדה שיאשיהו היה בעל תשובה גדול‬ ‫סותרת את ביאורו של ר’ יונתן?‬ ‫מסביר הרב קוק (עין איה שם) כי שיטתו של רב היא‬ ‫שאם ישנה מציאות שגם ללא תורה תישאר לאורך שנים‬ ‫ודורות ישרה וטובה – הדבר מעיד שזוהי מציאות נכה‪,‬‬ ‫פגומה וחלשה‪ .‬כאשר הכוחות נמצאים בשיא עוצמתם‪,‬‬ ‫אם הם לא יתוודעו למרחבי אין‪-‬קץ אליהם מרוממת‬ ‫התורה את האדם – הם יחפשו לעצמם מרחבים אחרים‪,‬‬ ‫קיצוניות אחרת של חומריות וגסות‪.‬‬ ‫“איש שכל כוחותיו‪ ...‬מלאים חיים ועצמה‪ ...‬אי אפשר‬ ‫שיהלך במישרים זולת אם ישליט על נפשו כח אור‬ ‫התורה”‪.‬‬ ‫העוצמה הקיצונית של נפשו לא תוכל להשאיר אותו‬ ‫בטוב בינוני‪ ,‬שמרני‪ .‬הוא טוב מאוד או רע מאוד‪ .‬אך‬ ‫תמיד הוא יהיה “מאוד”‪ ,‬וכזה היה יאשיהו‪.‬‬ ‫הרוע והשפלות שאדם כזה עלול להגיע אליהם מעידים‬ ‫על שייכות גדולה מאוד לתורה‪ .‬בהיעדר ביטוי ישר לה‪,‬‬ ‫תביא אותו לחפש לה ביטויים רחוקים ועקומים‪.‬‬ ‫המאבק בחוק הגיוס ותקצוב הישיבות‬ ‫חלק נכבד מזמננו מוקדש בחודשים האחרונים‬ ‫לטיפול בסוגיות הקשורות בחוק הגיוס ותקצוב‬ ‫הישיבות‪ .‬לקראת הקמת הממשלה החדשה‬ ‫הבנו כי אנו עומדים לקראת שינויים משמעותיים‬ ‫בעולם התורה‪ ,‬והתארגנו במסגרת “איגוד הישיבות‬ ‫הגבוהות” לבטלן או לכל הפחות למזער נזקים‪.‬‬ ‫בתחילת הדרך‪ ,‬עיקר המאמצים הופנו לסיוע‬ ‫לישיבות החרדיות באמצעות חכי”ם מ”הבית‬ ‫היהודי”‪ .‬זאת‪ ,‬מתוך מחשבה שהמגזר החרדי יהיה‬ ‫הניזוק הבלעדי‪ ,‬שהרי אותם רוצים לגייס ולהכניס‬ ‫לשוק העבודה‪...‬‬ ‫עם התקדמות הדיונים ב”ועדת פרי – הועדה לשוויון‬ ‫בנטל”‪ ,‬התברר שגם הישיבות הציוניות – “ההסדר”‬ ‫ו”הגבוהות” – נמצאות על שולחן הניתוחים‪“ .‬ועדת‬ ‫פרי” נטלה לעצמה סמכויות רחבות שמטרתן –‬ ‫“ייבוש” הישיבות כולן‪ .‬בתוך כך‪ ,‬ניסתה הועדה‬ ‫לבטל את מסלול “הסדר מרכז” לחלוטין ולשינויים‬ ‫משמעותיים במסלול ה”הסדר”‪.‬‬ ‫אנשי “הבית היהודי” ברוב המקרים מצאו עצמם‬ ‫לא פעם מופתעים ועל כן נהלו קרבות מאסף‪ .‬כך‬ ‫התפקיד שלנו‪ ,‬מנהלי הישיבות‪ ,‬הוא בראש‬ ‫ובראשונה לעמוד על המשמר בזיהוי הכוונות של‬ ‫“יש עתיד” ולעורר ולהנחות את הח”כים של “הבית‬ ‫היהודי”‪ .‬לזכות החכי”ם של “הבית היהודי” יאמר‬ ‫כי מתקיים שיתוף פעולה מלא וקיים קשב לבעיות‬ ‫אותם אנו מציפים‪.‬‬ ‫בשבועות האחרונים המאבק עלה מדרגה – הוקם‬ ‫מטה מאבק משותף לראשי הישיבות הגבוהות‬ ‫ולראשי ישיבות ההסדר‪ .‬במסגרת המטה נידונים‬ ‫רעיונות שונים‪.‬‬ ‫כולנו תקווה כי העבודה המשותפת תישא פרי ונוכל‬ ‫בקרוב לבשר בשורות טובות‪.‬‬ ‫ההרשמה לשבת “חיי שרה” מתחילה עוד בימי הקיץ‬ ‫ומסתיימת לפעמים גם ביום שישי בבוקר ‪ ...‬ערב‬ ‫שבת “חיי שרה”‪.‬‬ ‫שבת חיי שרה בישיבה‬ ‫שבת חיי שרה בחברון היא חוויה רוחנית מיוחדת‬ ‫במינה‪ ,‬על אחת כמה וכמה כאשר מדובר במפגש‬ ‫מיוחד של ידידים מהארץ ומהעולם יחד עם תלמידי‬ ‫הישיבה‪.‬‬ ‫אם כן‪ ,‬רב מלמדנו לא רק שהאמת הפנימית נשארת‬ ‫ומסתתרת תחת אותן השפעות זרות “זבוביות”‪ .‬אלא‬ ‫לעיתים אותה עוצמה פנימית‪ ,‬אותה שייכות עומק לתורה‬ ‫מתבטאת דווקא בנפילות איומות שהאדם הנושא את‬ ‫אותה האמת מתדרדר אליהן‪ .‬זאת‪ ,‬משום שבלי התורה‬ ‫נפשו המתאווה למרחבי שמיים מחפשת לה שמיים‬ ‫אחרים‪ ,‬אפלים ומזוהמים‪.‬‬ ‫בשעות הצהרים של יום שישי ההתרגשות מתחילה‬ ‫עם הגעת האורחים באוטובוסים המלאים מפה לפה‪.‬‬ ‫לקראת כניסת השבת צועדים האורחים והמאחרים‬ ‫יחד למערת המכפלה‪ .‬קבלת השבת המיוחדת‬ ‫המתקיימת בסמוך לקברי האבות היא חוויה שרבים‬ ‫מהמשתתפים חווים בפעם הראשונה‪.‬‬ ‫רב מחפש בעומק הגלות לא את הצער על מה שאיננו‪,‬‬ ‫אלא את הגודל שקיים בעומק הנפש הישראלית‪ .‬הגודל‬ ‫קיים – לא רק למרות החושך שמסביב‪ ,‬אלא גודל זה הוא‬ ‫שיצר את החושך שמסביב‪ ,‬כיוון שהוא לא הואר באור‬ ‫התורה שהוא צמא לה ומתאים לה כל‪-‬כך‪.‬‬ ‫סעודות השבת בישיבה מתקיימות “ברוב עם” –‬ ‫חדר האוכל המחודש מלא עד אפס מקום (ארבע‬ ‫מאות סועדים)‪ ,‬אורחים ותלמידים‪ ,‬המנעימים את‬ ‫הסעודות בשירה מרקיעת שחקים‪ .‬השולחנות‬ ‫ערוכים ממטעמי המטבח שלא היו מביישים את‬ ‫הסטנדרטים הגבוהים ביותר‪ .‬והשתייה כדת‪...‬‬ ‫כל עומק האמונה הנשגב הזה מתאפשר דווקא בגלות‪,‬‬ ‫דווקא בחורף הקר והמעורפל – שמשקף בקור ובסערה‬ ‫את העוצמות הטמונות בעולמנו‪ ,‬ועתידות להופיע ברקיע‬ ‫בטהרתו‪ .‬אותו רקיע קיים מעל לערפילים‪ ,‬אך דווקא‬ ‫באופן הזה הנסתר – נבנות בנו השקיקה אליו‪ ,‬וההבנה‬ ‫של העומק והעוצמה שלו‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬החלטת ממשלה מורכבת‪ ,‬הכוללת סעיפים‬ ‫רבים העוסקים בהחמרה מרחיקת לכת בנהלי‬ ‫הבקרה ותיקצוב הישיבות‪ ,‬הועברה לעיון השרים‬ ‫ביום שישי ועלתה להצבעה בממשלה כבר ביום‬ ‫ראשון שלאחריו‪...‬‬ ‫גלעד מתאנה‬ ‫במהלך השבת מתקיימים סיורים מודרכים בחברון‪,‬‬ ‫תפילות במערת המכפלה ובבית המדרש והרבה שיח‬ ‫עם תלמידי הישיבה‪.‬‬ ‫לקראת סיום השבת‪ ,‬בעיצומה של סעודה‬ ‫שלישית‪ ,‬מצטרפים אלינו מפקד חטיבת חברון‬ ‫בצה”ל ומפקד מרחב חברון במשטרת ישראל‪.‬‬ ‫שירת “שומרים הפקד לעירך” מתנגנת במנגינה‬ ‫המיוחדת שכולנו בישיבה מכירים היטב‪ ...‬שני‬ ‫הקצינים הנבוכים מעט מכבדים אותנו בדברי תורה‬ ‫וברכה ומעלים על נס את דרכה המיוחדת של‬ ‫הישיבה‪ .‬אשרי עין ראתה אלה‪.‬‬ ‫דובי ויס‬ ‫מנכ”ל מוסדות “שבי‪-‬חברון” מנהל פיתוח‬ ‫ושבו בנים | זמן חורף‬ ‫| ‪9‬‬ ‫טל ומטר לברכה‬ ‫דובי כהן‪ ,‬אברך בישיבה‬ ‫גשם? בשביל מה?‬ ‫מדוע אנו‬ ‫מבקשים מריבונו‬ ‫של עולם‬ ‫שיתן לנו טל‬ ‫ומטר? לכאורה‬ ‫אפשר בהחלט‬ ‫לצייר מציאות‬ ‫אידיאלית אחרת‪,‬‬ ‫ללא גשם‬ ‫ב‬ ‫עזרת ד’ בקרוב נתחיל לבקש מריבונו‬ ‫של עולם “ותן טל ומטר לברכה”‪.‬‬ ‫נוציא את המעילים מהארון (למי‬ ‫שעוד לא קנה ג’וזף קאופמן‪ ,)...‬נקנה מטריות‬ ‫ומגפיים לילדים ונחכה ליורה‪ ,‬להריח את הריח‬ ‫הנפלא של הגשם הראשון‪...‬‬ ‫גשם זו מתנה מהבורא‪ ,‬ניתן להתבונן בו שעות‬ ‫ארוכות מהחלון עם כוס תה חם‪ ,‬ולראות איך‬ ‫העולם כולו‪ ...‬נרטב‪.‬‬ ‫באופן מפתיע היחס לגשם בדברי חז”ל הוא קצת‬ ‫יותר מורכב‪.‬‬ ‫הגמרא במסכת תענית (ח ע”ב) כותבת ש”קשה‬ ‫יומא דמיטרא כיומא דדינא” ואלמלא היה צורך‬ ‫הכרחי בגשם‪ ,‬חכמים היו מתפללים עליו לבטלו‪.‬‬ ‫רש”י ביאר כי הגשם מונע מבני האדם לעשות‬ ‫את צרכיהם ואינם יכולים לצאת ולבוא‪ .‬דהיינו‪,‬‬ ‫הגשם פוגע בחיי החברה והמסחר‪.‬‬ ‫הנצי”ב בפרשת נח‪ ,‬כותב דברים חריפים אף‬ ‫יותר‪ .‬בפרשת הקשת בענן כותב הנצי”ב ש”זה‬ ‫יהיה לסימן שהגשם אינו בא מתחילה לברכה‪,‬‬ ‫אלא לשטף מים רבים ולהיות מבול ר”ל‪”...‬‬ ‫מתחילה העולם היה מתברך ללא גשם “ואד‬ ‫יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה” ואילו‬ ‫הגשם כל עניינו היה להחריב את העולם‪ .‬רק‬ ‫לאחר הברית שכרת ה’ עם נח‪ ,‬נקבע שהגשם לא‬ ‫יבוא להשחית את הארץ‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש להדגיש כי‬ ‫לא נכתב במפורש שהוא בא לברכה‪.‬‬ ‫לאור דברים אלו עולה השאלה‪ :‬מדוע אנו‬ ‫מתפללים לגשם? מדוע אנו מבקשים מריבונו‬ ‫של עולם שיתן לנו טל ומטר?‬ ‫‪ | 10‬ושבו בנים | זמן חורף‬ ‫לכאורה אפשר בהחלט לצייר מציאות אידיאלית‬ ‫אחרת‪ ,‬ללא גשם‪.‬‬ ‫בואו ונדמיין שאנו גרים במדינה שאין בה גשם‬ ‫כלל‪ ,‬אקלימה יבש לגמרי ואין טיפת משקעים‪,‬‬ ‫אך במרכז המדינה זורם לו נהר גדול מאוד‪ .‬הנהר‬ ‫מלא מים‪ ,‬ואין שום חשש שהוא יתרוקן אי פעם‪.‬‬ ‫אין שום צורך לייבא מים מטורקיה‪ ,‬אין שום‬ ‫מחשבה על התפלת מים וטכנולוגיות דומות‪.‬‬ ‫כל מה שנשאר לעשות הוא ליצור תעלות קטנות‬ ‫שישקו את השדות‪ ,‬ולשאוב את כמות המים‬ ‫הנצרכת לצרכי האדם‪ ,‬ולהביאה אל הערים‪.‬‬ ‫במציאות זו אין צורך בשום יום גשום – תמיד‬ ‫אפשר לצאת ולהסתובב ואף פעם לא “נתקעים”‬ ‫בבית‪ .‬בנוסף‪ ,‬אין תאונות דרכים שנגרמות‬ ‫מכביש רטוב‪ ,‬ושתילי הנוי והעצים מלבלבים כל‬ ‫השנה‪ .‬אספקת המים היא בלתי מוגבלת וללא‬ ‫תשלום‪ ,‬והאקלים יציב‪.‬‬ ‫מציאות מעין זו היא אידיאלית בעיקר בגלל‬ ‫שהברכה היא במידה מדויקת– מה שצריך להירטב‬ ‫נרטב‪ ,‬ומה שצריך להישאר יבש נשאר יבש‪ .‬החיים‬ ‫ממשיכים להתנהל בלי הפרעה‪ ,‬וכשצריך מים‪,‬‬ ‫יש תמיד לאן לפנות ולקחת בדיוק את הכמות‬ ‫הדרושה‪ .‬כך‪ ,‬אף פעם לא חסר‪ ,‬ואף פעם אין יותר‬ ‫מדי‪ .‬זאת‪ ,‬בניגוד למציאות ירידת הגשמים בה הכל‬ ‫נרטב‪ ,‬ואף לפעמים נהרס‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬כמויות מי‬ ‫גשמים גדולות הולכות ומתבזבזות‪ ,‬כביכול המים‬ ‫יורדים לחינם ונעלמים‪.‬‬ ‫אם כן‪ ,‬מדוע אנו לא מתפללים שיהיה לנו נילוס‬ ‫משלנו?‬ ‫בניגוד מוחלט לדברינו‪ ,‬הקב”ה משבח את ארץ‬ ‫ישראל בכך שיורדים בה גשמים‪ .‬בספר דברים‬ ‫(י”א‪ ,‬י) נאמר כך‪“ :‬כי הארץ אשר אתה בא שמה‬ ‫לרשתה לא כארץ מצרים היא אשר יצאתם משם‬ ‫אשר תזרע את זרעך והשקית ברגלך כגן הירק‪.‬‬ ‫והארץ אשר אתם באים שמה לרשתה ארץ הרים‬ ‫ובקעות למטר השמים תשתה מים‪ .‬ארץ אשר ה’‬ ‫אלקיך דרש אתה תמיד עיני ה’ אלקיך בה מרשית‬ ‫השנה ועד אחרית שנה”‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬מבחינה טכנית הגשמים יוצרים קשיים‬ ‫ולא מאפשרים לנהל חיים תקינים במישורים‬ ‫מסוימים‪ .‬עם זאת‪ ,‬קיימת בהם תכונה נוספת‪,‬‬ ‫עמוקה יותר – מי הגשמים שומרים על הקשר‬ ‫שבין ישראל לאביהם שבשמיים‪.‬‬ ‫הנילוס לא הורס כלום‪ ,‬הוא כל הזמן מברך– אבל‬ ‫הוא מברך רק את הצדדים הנמוכים‪ ,‬הקרובים‬ ‫אליו‪ ,‬החיצוניים‪ .‬ברכת הנילוס לא יוצרת שום‬ ‫תהליך רוחני‪ .‬היא לא תוכל אף פעם לקשור את‬ ‫ישראל לאביהם שבשמים‪ ,‬בעיקר בגלל שלא‬ ‫הנילוס מברך‪ ,‬אלא האדם גורם לנילוס לברך‪.‬‬ ‫האדם יוצר תעלות השקיה ומשאבות‪ ,‬לוקח את‬ ‫המים ומברך איתם את המציאות‪ .‬שיטת השקיה‬ ‫זו עלולה להביא לניתוק מאלוקים‪ ,‬האדם עלול‬ ‫לטעות ולומר “לי יאורי ואני עשיתני” (יחזקאל‬ ‫כ”ט‪ ,‬ג)‪.‬‬ ‫בגשם הכל מתבצע אחרת‪...‬‬ ‫הספרי (דברים ל”ח) כותב על הפסוקים שהזכרנו‬ ‫קודם “א”י אינה כך אלא הם ישנים במיטותיהם‬ ‫והקב”ה מוריד להם גשמים”‪.‬‬ ‫בגשם האדם לא עושה כלום‪ ,‬הוא ישן‪ .‬ובמבט‬ ‫ראשון נראה לכאורה שגם הגשם לא מפתח כלום‪.‬‬ ‫לא סתם חז”ל אומרים ש”קשה יומא דמיטרא‬ ‫כיומא דדינא”‪ ,‬הכל נהרס‪ ,‬הכבישים נרטבים‪,‬‬ ‫העצים ערומים‪ ,‬שתילי הנוי בגינה נהרסו‪ ,‬אין‬ ‫מסחר‪ ,‬אין חיי חברה‪ ,‬אי אפשר לעשות כלום‪ ,‬רק‬ ‫לשבת עם כוס תה ולהסתכל‪.‬‬ ‫אך המבט צריך להיות מופנה אל מתחת לפני‬ ‫השטח‪ ,‬שם מתחוללים תהליכים של צמיחה‪,‬‬ ‫מתברר שהברכה בעולם לא מתחילה משום‬ ‫דבר אנושי – “הקב”ה מוריד להם גשמים”‪ .‬זוהי‬ ‫אינה ברכה אנושית מוגבלת‪ ,‬המסוגלת לברך רק‬ ‫את הנמוך והחיצוני‪ .‬זוהי אינה ברכה האוצרת‬ ‫בקרבה מטען של גאווה היכול לנתק את החיים‬ ‫ממקורם האלוקי‪.‬‬ ‫אולי עדיף שהאדם ילך לישון‪ ,‬ילמד לשחרר‪,‬‬ ‫להקשיב‪ ,‬להתמלא ענווה‪ .‬יש מנהיג לבירה‪,‬‬ ‫העולם מתברך כולו‪ ,‬מגבוה ועד נמוך‪ ,‬מההרים‬ ‫הגבוהים ועד לבקעות הנמוכות ביותר‪ ,‬מהצדדים‬ ‫הנמוכים והחיצוניים ועד לצדדים הרוחניים‬ ‫והפנימיים – לבד‪.‬‬ ‫הרצון לחדש‬ ‫במציאות‬ ‫ולברך אותה‬ ‫צריך להגיע‬ ‫מתוך נקודת‬ ‫מוצא אחת‬ ‫– הקשבה‬ ‫הקשבה‬ ‫כלפי הברכה‬ ‫האלוקית‬ ‫הרצון לחדש במציאות ולברך אותה צריך להגיע‬ ‫מתוך נקודת מוצא אחת – הקשבה‪ .‬הקשבה כלפי‬ ‫הברכה האלוקית‪ .‬כך מוכן האדם לצעוד עם ה’‬ ‫צעד אחר צעד‪ ,‬בקצב שלו‪ ,‬לצמיחה אמיתית‪.‬‬ ‫צמיחה זו תתממש גם בואדיות וגם בפסגות‬ ‫ההרים‪ ,‬גם בירושלים של מטה‪ ,‬וגם בירושלים‬ ‫של מעלה‪ .‬תצמיח ישועה‪.‬‬ ‫בעזרת ד’ בקרוב נתחיל לבקש מריבונו של עולם‬ ‫“ותן טל ומטר לברכה”‪ .‬נוציא את המעילים‬ ‫מהארון (עדיין לא קנית ג’וזף???)‪ ,‬נקנה מטריות‬ ‫ומגפיים לילדים ונחכה ליורה‪ ,‬להריח את הריח‬ ‫הנפלא של הגשם הראשון‪...‬‬ ‫גשם זו מתנה מהבורא‪ ,‬ניתן להתבונן בו שעות‬ ‫ארוכות מהחלון עם כוס תה חם‪ ,‬ולראות איך‬ ‫העולם כולו‪...‬‬ ‫ושבו בנים | זמן חורף‬ ‫| ‪11‬‬ ‫שירת חברון‬ ‫מעמק חברון מכון מחקר תורני‬ ‫נעים להכיר – מדרשת “שירת חברון”‬ ‫זוהי שנה של‬ ‫היכרות עם‬ ‫עצמי ועם‬ ‫כוחות הנפש‬ ‫שלי‪ ,‬שנה‬ ‫של בניין‬ ‫האמונה‬ ‫והשייכות‬ ‫לעם ישראל‪,‬‬ ‫שנה של‬ ‫עיצוב דמותי‬ ‫כאישה‪,‬‬ ‫כרעיה‬ ‫ואם בדור‬ ‫הגאולה‬ ‫‪ | 12‬ושבו בנים | זמן חורף‬ ‫בתוככי קרית ארבע שוכנת לה מדרשת “שירת חברון”‪,‬‬ ‫האחות הקטנה של ישיבת “שבי חברון”‪.‬‬ ‫המדרשה הוקמה לפני כאחת עשרה שנים (ביוזמתו‬ ‫של הרב משה בלייכר שליט”א ובעזרת פעילותו‬ ‫המסורה של אסף מירום‪ ,‬בוגר הישיבה) מתוך שאיפה‬ ‫לאפשר לבנות בוגרות שירות לאומי וצבאי להתכנס‬ ‫פנימה לשנה של בירור; שנה של הכרות עם עצמי ועם‬ ‫כוחות הנפש שלי‪ ,‬שנה של בנין האמונה והשייכות‬ ‫לעם ישראל‪ ,‬שנה של עיצוב דמותי כאישה‪ ,‬כרעיה ואם‬ ‫בדור הגאולה‪“ .‬לימוד לשמה” בלי נקודות זכות ובלי‬ ‫תעודות‪ .‬לימוד לנשמה‪.‬‬ ‫בראש המדרשה עומדת הרבנית נעמה אתרוג‪ ,‬שיחד‬ ‫עם צוות חינוכי מסור‪ ,‬זכו לבנות מדרשה שהיא‬ ‫משפחה‪ .‬לכל בת יש מקום ותרומה ייחודית משלה‬ ‫לקבוצה המתגבשת במהלך השנה וצועדת יחד לחיים‬ ‫כחבורה מלוכדת ומשמעותית‪.‬‬ ‫במדרשה מלמדים רבנים מצוות הישיבה וכן נשות‬ ‫חינוך מקרית ארבע והסביבה‪ .‬במהלך השבוע לומדות‬ ‫הבנות בשיעורים‪ ,‬חבורות לימוד וחברותות אישיות‪,‬‬ ‫וכמובן נהנות מפעילויות מיוחדות‪ ,‬שבתות משותפות‬ ‫וחגים‪.‬כל זאת מתוך האווירה הייחודית של חברון עיר‬ ‫האבות! תפילות במערה‪ ,‬שיעורים בבית הדסה‪ ,‬הכרות‬ ‫מעמיקה עם סמטאות חברון‪ ,‬אירוח בבתי המשפחות‬ ‫ועוד‪...‬‬ ‫השנה לומדות שלושים בנות במדרשה‪ ,‬המצטרפות‬ ‫למעל מאתיים בוגרות ששומרות על קשר חם והדוק‬ ‫עם המדרשה‪.‬‬ ‫למדרשה פרויקטים נוספים בקרית ארבע; אורייתות‬ ‫לבנות השירות הלאומי‪ ,‬תוכנית בת מצוה לאמהות‬ ‫ובנות‪ ,‬התנדבויות שונות בקהילה ועוד‪..‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬מוציאה הוצאת הספרים “מעמק חברון”‬ ‫בשיתוף המדרשה ספר לימוד יומי “בדרכיו כל הימים”‬ ‫המופץ (חינם) לכלל בנות השירות הלאומי‪ .‬ספר זה‬ ‫נועד לאפשר לימוד תורה יומי קצר‪ ,‬נעים ומשמעותי‬ ‫בתוך שגרת העשייה‪.‬‬ ‫ב”ה זוכים גם לשמוח בחתונות של בוגרות המדרשה‬ ‫עם תלמידי ובוגרי הישיבה‪ ...‬ענבי הגפן בענבי הגפן‪.‬‬ ‫כאן המקום להודות לישיבת “שבי חברון” על האמון‬ ‫הרב במדרשה‪ ,‬העידוד והתמיכה‪.‬‬ ‫יהי רצון שנזכה להוסיף אורה של תורה‪.‬‬ ‫בוגרת מספרת‪ :‬כשאני מנסה לשחזר את שנת המדרשה‪ ,‬הדבר הראשון שעולה לי לראש הוא ששירת‬ ‫חברון היא קודם כל בית‪ .‬מקום שאוכל לחזור אליו מתי שארצה ותמיד אתקבל בזרועות פתוחות‪ ...‬קשה‬ ‫לתאר את ההרגשה של אמת גדולה שמציפה אותך‪ ,‬ידיעה שזה המקום‪ .‬זו הדרך‪ .‬שפה‪ ,‬דווקא פה‬ ‫בעיר האבות‪ ,‬הדברים צריכים להתבהר ולהתברר‪.‬‬ ‫האווירה המדהימה במדרשה‪ ,‬הקדושה של חברון‪ ,‬המשפחות הנפלאות שמלוות את הבנות‪ ,‬הנוכחות‬ ‫החזקה והבלתי מוסברת של האבות והאמהות שלנו‪ ,‬כולם אישרו לי במשך השנה שכנראה עשיתי את‬ ‫הבחירה הנכונה כשהגעתי לכאן‪...‬‬ ‫נתיב התורה‬ ‫למהלך הפרשיות בראשית‬ ‫הרב משה בלייכר שליט”א‬ ‫הרב משה בלייכר שליט”א‬ ‫ספר חדש העוסק בהבנת ערכה של תורה‪ ,‬ופעולתה על המציאות‬ ‫ועל האדם; בספר הסברה מעמיקה על משמעות המושג “חיים”‪,‬‬ ‫ומתוך כך מתבאר כיצד התורה נותנת חיים ממש לעולם ולאדם‪,‬‬ ‫ומרפאה את תחלואי הנפש והגוף‪.‬‬ ‫ביאור מעמיק לפרשיות ספר בראשית‪ ,‬מתוך ראיית‬ ‫המהלך הכללי החורז את פרשיות התורה‪.‬‬ ‫כריכה קשה‪ 300 ,‬עמ'‪ ,‬מחיר‪₪ 48 :‬‬ ‫מחיר‪₪ 44 :‬‬ ‫ויחדש‬ ‫יחודי‬ ‫מגדל פורח באוויר‬ ‫נבואת הנרות‬ ‫הרב מוטי מאור‪ ,‬בוגר הישיבה‬ ‫הרב אלי הורביץ הי”ד‬ ‫מערכה אמונית לימי החנוכה‬ ‫ארבעה רבדים זה לפנים מזה – מהרובד ההיסטורי‬ ‫הגלוי ועד לרובד הפנימי של איחוד בית לאה ובית רחל‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬פרק על טעמי המצוות והמנהגים בחנוכה‪.‬‬ ‫סיפור עלילתי‪ ,‬סוחף ונוגע‪,‬‬ ‫משלב מבט עמוק ומרתק על סוגיות בתנ”ך‪.‬‬ ‫חבורת שמיניסטים יוצאת למסע בעקבות חלומו של האדם להגיע‬ ‫אל השמים‪ ,‬מסע שמביא אותם לגילויים חדשים על עצמם‪.‬‬ ‫כריכה קשה‪ 200 ,‬עמ'‪ ,‬מחיר‪₪ 45 :‬‬ ‫מחיר‪₪ 50 :‬‬ ‫מבצע מיוחד לבוגרי ישיבת “שבי‪-‬חברון”‬ ‫‪ 3‬ספרים ב‪ ₪ 110-‬בלבד‬ ‫(כולל דמי משלוח)‬ ‫להזמנות היכנסו לאתר‪www.meemekhevron.org :‬‬ ‫(יש לציין בהערות “בוגרי שבי חברון”)‬ ‫להזמנות‪:‬‬ ‫‪02-9605631‬‬ ‫‪052-8990321‬‬ ‫ושבו בנים | זמן חורף‬ ‫| ‪13‬‬ ‫בוגרים מספרים‬ ‫על עצמם‬ ‫יום ירושלים‬ ‫הרב שי אלדד‪ ,‬בעל קליניקה לטיפול ואימון‬ ‫א‬ ‫ני עומד מול החלון‪ ,‬אותו חלון שדרכו אני‬ ‫רגיל להשקיף על הנוף הנשקף מביתנו‪.‬‬ ‫כל תוכניותי נגוזו ואינם‪ .‬זה התחיל‬ ‫בטפטוף קל‪ ,‬טיפה ועוד טיפה‪ .‬אמרתי לעצמי‪:‬‬ ‫“נו‪ ,‬בטח עוד רגע זה יפסק”‪ .‬אך משעה לשעה‬ ‫הגשם הלך והתחזק‪ .‬הטיפות מכות על החלון‬ ‫טיפה ועוד טיפה – הכל הלך‪ .‬אני ממשיך לעמוד‬ ‫ומתחיל להקשיב למה שעולה ממני‪ .‬מוזר מאוד‬ ‫– עולה פחד‪ ,‬אני חש אותו בבטני‪ .‬אני שוהה עם‬ ‫הפחד ומגלה שיש לו צורה של כדור טניס שחור‬ ‫שמסתובב בבטן‪ .‬אני ממשיך להיות עם הכדור‬ ‫השחור ולאט לאט צף לי זיכרון ילדות על ילדים‬ ‫שזרקו עלי כדור בוץ‪ ...‬וואו‪ ,‬סוף כל סוף הבנתי‬ ‫מדוע גשם מפחיד אותי!‬ ‫אנו חיים‬ ‫בדור מיוחד‪,‬‬ ‫לאחר כמעט‬ ‫אלפיים שנה‬ ‫חזרנו ארצה‪.‬‬ ‫האם זה רק‬ ‫עניין של‬ ‫מיקום?‬ ‫אנו חיים בדור מיוחד‪ ,‬לאחר כמעט אלפיים שנה‬ ‫חזרנו ארצה‪ .‬האם זה רק עניין של מיקום?‬ ‫זכינו להיפגש בישיבה עם ראיה עמוקה יותר‬ ‫הרואה את התחדשות התורה‪ ,‬תורת ארץ‪-‬ישראל‪.‬‬ ‫האם באמת אנו חשים בתוכנו התחדשות זו?‬ ‫“גדולה היא תביעתנו הגופנית‪ ...‬שכחנו את‬ ‫קדושת הגוף‪ ...‬עזבנו את הקישור עם המציאות‬ ‫הגופנית המוחשית” (אורות התחיה פ’ לג)‪.‬‬ ‫מורה לנו ההשגחה האלוקית שהגיע הזמן לשוב‬ ‫לגופנו‪ .‬מה זה אומר לנו? מה הגשם‪ ,‬הרוח‪ ,‬הבוץ‪,‬‬ ‫השקט של החורף אומר לנו?‬ ‫אנו חייבים לחזור לטבעיות החיים‪ ,‬לנורמליות‬ ‫החיים‪ ,‬לתנועות החיים הזורמות בקרבנו‪ַ .‬חזרה‬ ‫התורה למקומה בליבות כל אחד ואחת (כן‪,‬‬ ‫גם אחת)‪ .‬ידועים דברי הטור “חיי עולם שנטע‬ ‫בתוכנו‪-‬זו תורה שבעל‪-‬פה”‪.‬‬ ‫הרב מרחיב רבות על אימוץ הרצון – עד‬ ‫כמה חשוב להיות מלא חיוניות‪ ,‬עוז ובטחון‬ ‫בעצמיותנו!‬ ‫“האדם הישר צריך להאמין בחייו‪ ,‬בחיי עצמו‪,‬‬ ‫הרגשותיו ההולכות בדרך ישרה מיסוד נפשו‬ ‫שהם טובים וישרים ושהם מוליכים בדרך ישרה”‬ ‫(אורות התורה יא‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫מה הפסקה הזו אומרת עלינו‪ ,‬האם בנינו בתוכנו‬ ‫קומה טבעית זו? האם בכלל אנו קשובים לעצמנו‬ ‫או עסוקים רק בדעות של אחרים – אנשי רוח‬ ‫בקודש ובחול?‬ ‫אנו מתבוננים ברחבי המדינה ובתהליכים‬ ‫שעוברים עליה בעיניים ביקורתיות‪ :‬היכן הרוח‪,‬‬ ‫לאן נעלם המעוף‪ ,‬איפה האידיאל?‬ ‫אני מזמין אותנו להסתכל פנימה – האם בתוכנו‪,‬‬ ‫ולא רק בחוץ‪ ,‬בנינו את הקומה הטבעית?‬ ‫כמה אנו מרשים לעצמנו לחוש את כל מנעד‬ ‫רגשותינו במילואם‪ ,‬מתי אפשרנו לגופנו לנוע‬ ‫בחופשיות‪ ,‬האם דמיוננו פורח‪ ,‬ובכלל האם אנו‬ ‫באמת מחוברים לגופנו ולכל מה שעולה שם?‬ ‫כמה חסימות ישנם בגופנו? אילו דפוסים מנהלים‬ ‫את חיינו? או האם אנו מודעים לילד הקטן‬ ‫שבתוכנו?‬ ‫הרב קורא לנו לשבת כל יום עם עצמנו לפתח‬ ‫חשיבה עצמית‪ ,‬להתבונן פנימה! ואין‪ ,‬פשוט אין‬ ‫מי שאין לו מחשבה עצמית‪ .‬וכי אין לו גוף? הרי‬ ‫המחשבה הייחודית עולה מתוכנו‪ ,‬כל אחד מגופו‪,‬‬ ‫הווייתו‪ ,‬עלינו רק להטות אוזן ולשמוע‪ .‬לא יכולה‬ ‫להיות תורה שלי‪ ,‬שעולה ממני‪ ,‬כתורתו של חברי!‬ ‫זכורני בימי חורפי‪ ,‬הלכתי לשמוע שיחה מאת‬ ‫המשגיח הרב וולבה זצ”ל‪ ,‬שריד הדור הקודם‪,‬‬ ‫בה דיבר על הדרכתו בישיבה לשלוח כל בחור‬ ‫להסתובב כחצי שעה עם עצמו‪ .‬לאחר השיחה‬ ‫שאלו בחור‪ :‬מה אחשוב אז? ענה לו הרב‪ :‬וכי אתה‬ ‫רוצה להיות קוף? האם מישהו בתוכנו מוותר על‬ ‫היותו אדם?‬ ‫ ‬ ‫שמיעת השיעורים הכלליים בישיבה‬ ‫באמצעות אתר האינטרנט‬ ‫בוגר יקר‪ ,‬מתגעגע לשיעורים הכלליים בישיבה?‬ ‫מהיום ניתן להאזין לשיעורים הכלליים‬ ‫בכל מקום בו אתה נמצא!‬ ‫כל שעליך לעשות הוא לשלוח דוא"ל‬ ‫לכתובת ‪[email protected]‬‬ ‫תוך מספר ימים יישלח לך חזרה קוד אישי באמצעותו תוכל להאזין לשיעורים הכלליים‬ ‫באמצעות אתר האינטרנט של הישיבה (‪)www.shaveihevron.org‬‬ ‫לפרטים נוספים והצטרפות‪052-2607392 :‬‬ ‫‪( [email protected]‬אבישי)‬ ‫אם כן‪ ,‬למה ויתרנו על גופנו? מתי הפסקנו‬ ‫להקשיב לו? מתי הפרדנו בינו לבין ראשנו?‬ ‫אינך חש כך – אשריך‪ ,‬אף שאני מציע לפתוח‬ ‫אפשרות נוספת – אינך יודע אפילו מהו גוף!‬ ‫בגלות‪ ,‬כדימוי‪ ,‬היינו עם ראש גדול וגוף קטן‪ .‬הרב‬ ‫קורא לנו להחזיר את הראש למקומו הטבעי‪ ,‬עד‬ ‫שנגיע להנהגת הכהונה שיודעת כללי התורה‬ ‫ופוסקת אחר‪-‬כך על‪-‬ידי נטיית הלב‪ .‬זאת‪ ,‬בניגוד‬ ‫להנהגת המשפט שהייתה בגלות‪ .‬עדיין אנו‬ ‫זקוקים להנהגת המשפט (על‪-‬פי ההקדמה לעין‬ ‫אי”ה)‪ ,‬אך האם אנו צועדים בדרך? אתמהה‪.‬‬ ‫הרב שי אלדד‪ ,‬בוגר הישיבה (בה למד כחמש עשרה שנה)‪ ,‬ר”מ לשעבר בישיבת הסדר‪ ,‬מטפל‬ ‫זוגי ומתמחה ביעוץ לרווקים מתלבטים‪.‬‬ ‫מטפל פרטני בשיטות מגוונות (פסיכותרפיה גופנית‪ ,‬התמקדות‪ ,‬טיפול בנשימות‪ ,‬דמיון נובע‬ ‫ומודרך‪ ,NLP ,‬שיטת העבודה‪ ,‬המסע‪ ,‬קונסטלציה משפחתית ועוד)‬ ‫מאמן ילדים ונוער‪ ,‬מנחה סדנאות בזוגיות‪ ,‬חינוך ומודעות‪.‬‬ ‫בעל קליניקה בבאר שבע‪ ,‬תל אביב וירושלים‪ .‬נייד‪gmail.com@tipuleldad 0545522023-‬‬ ‫‪ | 14‬ושבו בנים | זמן חורף‬ ‫ושבו בנים | זמן חורף‬ ‫| ‪15‬‬ ‫שולם‬ ‫‪p.p.‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪1456‬‬ ‫קצת‬ ‫נוסטלגיה‬ ‫מנדי אריאלי ויוס מאירוביץ‬ ‫חורף בחברון‬ ‫כל אחד שלמד בישיבה ודאי זוכר היטב את החורף‬ ‫בחברון‪ .‬לאחר שמתעוררים בבוקר‪ ,‬רק המחשבה‬ ‫להוציא את היד מחוץ לפוך גורמת למשב רוח קפוא‬ ‫לחדור פנימה‪.‬‬ ‫בשנותיה הראשונות של הישיבה‪ ,‬מידי חורף היינו‬ ‫נתקלים בבעיית חשמל חמורה – הפסקות החשמל היו‬ ‫דבר של שגרה במהלך החורף החברוני (אגב‪ ,‬בעיה זו‬ ‫קיימת עד היום‪ .‬על כן ברשות הישיבה גנרטור מיוחד‬ ‫שמספק חשמל לישיבה בזמן הפסקות החשמל)‪.‬‬ ‫כמדומני שיותר מכל‪ ,‬זכורה לכולנו החוויה לראות‬ ‫את חברון מתכסה בלבן בימות השלג (כאן יש לציין‬ ‫במיוחד את הבחורים הרבים שהגיעו לישיבה מאזור‬ ‫מרכז הארץ‪ ,‬והשלימו חסך שיש להם בתחום השלג)‪.‬‬ ‫על מנת להימנע מ”ביטול תורה” היינו מצטיידים מראש‬ ‫בנרות ארוכים וקופסאות גפרורים‪ .‬לעיתים קרובות‪,‬‬ ‫ניתן היה לראות חברותא יושבת במקומה ומנסה‬ ‫לפענח סוגיה לאור הנר‪ ,‬כאשר תפקידו של הנר הוא‬ ‫כפול – להאיר ולחמם‪ .‬כי הרי ללא חשמל‪ ,‬גם המיחם‬ ‫לא עובד‪ ,‬ולא ניתן למלא את כוסות הבירה בתה חם‪...‬‬ ‫ההיערכות לשלג התחילה כאשר הגיעו לאוזננו דיווחי‬ ‫מזג האוויר על כך ש”ייתכן וירד שלג בהרים”‪ .‬תוך כדי‬ ‫הלימוד היינו מסתכלים בחלונות כדי לראות האם הגיע‬ ‫הרגע‪ .‬ואז פתאום בתוך הגשם שיורד בחוזקה על הארץ‬ ‫אנחנו מזהים פתיתי שלג שיורדם להם לאיטם‪ .‬זהו‬ ‫מחזה מדהים‪ ,‬אפשר להתבונן בכך שעות‪.‬‬ ‫השימוש בכוסות הבירה נבע מסיבה פשוטה – הפחתת‬ ‫“ביטול תורה”‪ .‬כשמשתמשים בכוס כזו‪ ,‬התה מספיק‬ ‫לכל הסדר ואין צורך לרדת מדי פעם למלא את הכוס‬ ‫מחדש‪ .‬וכולם יודעים כמה זמן עובר מרגע שיוצאים‬ ‫לחדר תה ועד שחוזרים ממנו‪...‬‬ ‫לאחר שהיה פוסק השלג – הניסיון להישאר ללמוד‬ ‫בבית המדרש גדול מאוד‪ ,‬אולי גדול מדי‪ ...‬בובות שלג‪,‬‬ ‫גלישות וכמובן מלחמות שלג‪ .‬בהקשר זה יש לציין כי‬ ‫לאחר השלמת הבניין המחודש של הישיבה‪ ,‬עלתה רמת‬ ‫הסיכון במלחמות השלג‪ .‬הגג הגבוה משמש כעמדה‬ ‫נהדרת לזריקת כדורים שפגיעתם קשה‪ .‬ושומר נפשו‬ ‫ירחק‪...‬‬ ‫אגב‪ ,‬בעניין כוסות התה הענקיות‪ ,‬אני זוכר שכאשר‬ ‫היינו בשיעור א’ למדנו את סוגיית כד וחבית (בתחילת‬ ‫מסכת בבא קמא)‪ .‬הרב בלייכר שאל אותנו למה יש‬ ‫לדמות את הכוסות הללו – לכד או לחבית?‬ ‫סטודיו מ וף ‪052-7203050‬‬ ‫‪ | 16‬ושבו בנים | זמן חורף‬ ‫ואם מדברים על תה‪ ,‬חייבים להזכיר את סיירת‬ ‫קפה‪ .‬ולמה נקרא שמה סיירת קפה? על שום שהיתה‬ ‫מסתובבת בין עמדות החיילים הרועדים מקור ומחלקת‬ ‫להם תה וכיבוד‪ .‬תה דווקא‪ ,‬ולא קפה‪ .‬עניין של תקציב‪.‬‬ ‫אבל סיירת קפה נשמע יותר טוב‪...‬‬ ‫כאן המקום לאחל לכולנו ברכת חורף טוב ושנה גשומה‬ ‫ומבורכת!‬