‫בס"ד‬ ‫מעייני הישועה‬ ‫שבועון למשפחה הישראלית‬ ‫גליון שנ"ג (‪ )353‬פרשת בהעלותך י"א בסיון התשס"ח‬ ‫נתיב אל‬ ‫החופש‬ ‫פיגוע רצחני הוביל‬ ‫את המח"ט דרור וינברג‬ ‫ליזום את הקמת בית המדרש‬ ‫שלאחר נפילתו הטראגית‬ ‫נקרא על שמו 'נתיבות דרור'‬ ‫ראיון מרכזי | עמ ‪8‬‬ ‫שריפת ההיכל‬ ‫בספרו החדש "בית‬ ‫תפילה" מנציח ראובן‬ ‫גפני 'חוקר בתי הכנסת'‬ ‫כמה מהמקסימים‬ ‫שבהם החבויים‬ ‫בלב ירושלים‪.‬‬ ‫השבוע עלה באש‬ ‫אחד מהם‬ ‫פינה ירושלמית | עמ' ‪6‬‬ ‫הסתכל בקנקן‬ ‫"קשה לי עם המראה‬ ‫שלי‪ ,‬אך אני מסתכלת‬ ‫ורואה שברוך ד' אני‬ ‫בריאה ומתפקדת"‬ ‫סיפורה 'המיוחד'‬ ‫של חיה תמר‬ ‫| עמ' ‪11‬‬ ‫הגר"מ אליהו‬ ‫הרב אבינר הרב אריאל‬ ‫ירושלים ‪-‬‬ ‫אורו של עולם‬ ‫הגויים ‪ -‬שותפים‬ ‫בארץ ישראל?‬ ‫עשרת הדיברות‬ ‫של הטרמפיסט‬ ‫משמחים‬ ‫המרכז המוביל למתחתנים בציבור הדתי‬ ‫ההרשמה לאירועי הקיץ בעיצומה‬ ‫שמחת קיץ משתלמת‬ ‫כתובתנו∫ מרכז הקונגרסים¨ בנייני האומה¨ י≠ם ˇ ‪www.mesamchim.org‬‬ ‫משרד∫ ∂∂∂∞‪∞≤≠∂≤¥‬‬ ‫נייד∫ ∂∂∂≥‪∞µ≤≠∏∂π≥∏∏∏ ∞µ≤≠∏∂π‬‬ ‫מרן הראשון לציון‬ ‫הרה"ג מרדכי אליהו שליט"א‬ ‫שבועון "מעייני הישועה" למשפחה‬ ‫הדתית והחרדית יוצא לאור ע"י‪:‬‬ ‫תנועת תשובה לתרבות ישראל‬ ‫"מעייני הישועה"‪ ,‬בנשיאות‬ ‫הגר"מ אליהו שליט"א והרבנים‪ ,‬הרב‬ ‫יעקב אריאל והרב שלמה אבינר‬ ‫שליט"א‪ ,‬היא תנועת תשובה המפעילה‬ ‫שני מרכזים למודעות יהודית וקירוב‬ ‫רחוקים ‪ -‬בתי 'מים' ‪-‬‬ ‫בירושלים ובכפר סבא‪.‬‬ ‫וכ‪ 130-‬דוכנים ומוקדי פעילות‬ ‫להפצת יהדות ברחבי הארץ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫מנכ"ל‬ ‫מנהל פעילות‬ ‫ם‬ ‫בית 'מים' י‪ -‬‬ ‫‬ ‫ס‬ ‫בית 'מים' כפ" ‬ ‫‬ ‫ת‬ ‫תיאום חברותו ‬ ‫‬ ‫אביחי בוארון‬ ‫דרור אדר‬ ‫יהוידע ניזרי‬ ‫שרה טופול‬ ‫מוריה יעקובי‬ ‫שרי נופך‬ ‫אורטל עטיה‬ ‫איילת אמיניאן‬ ‫מערכת השבועון‬ ‫מנהל עזרא ניאזוף‬ ‫עורך אוריאל וינברגר‬ ‫עורכת גרפית יהודית זולוטרבסקי‬ ‫עיצוב גרפי רויטל מסגיש‬ ‫ ורד אופנהיימר‬ ‫מנהלת המשרד מירי מנצר‬ ‫המו" ל פרסום מים‬ ‫ת עזרא ניאזוף‬ ‫מודעו ‬ ‫ אסף בן‪-‬שאול‬ ‫טלפון ‪02-6646001‬‬ ‫ספרית מים‬ ‫מירב מונסונגו‬ ‫‪1-700-70-71-81‬‬ ‫‪www.sif-mayim.co.il‬‬ ‫כתובתנו‬ ‫בן‪-‬סירא ‪ 2‬ירושלים ‪94181‬‬ ‫טלפון‪1-700-700-515 :‬‬ ‫הפצהמקור ראשון ‪052-6070999‬‬ ‫בשער‪ :‬ביהכנ"ס 'היכל ברוך' שנשרף בשבוע שעבר‬ ‫ירושלים ‪ -‬אורו של עולם‬ ‫לפני כמה שנים אמר הרב בדרשה בקול צופיך ב"פרשת בהעלותך" כי המנורה‬ ‫היא סמל לחלקים השונים של עם ישראל‪ .‬כיוון שהיא סמל לחלקים השונים יש‬ ‫חשיבות גדולה שהיא תהיה "מקשה אחת" ‪ -‬יחידה אחת‪ ,‬ולא חלקים שמחוברים‬ ‫אחד לשני בברגים או בהלחמה באש‪.‬‬ ‫הרב הסביר שיש אנשים מעם ישראל‬ ‫שתפקידם להיות כמו הקנה המרכזי של‬ ‫המנורה ‪ -‬עמוד שכל הקנים האחרים‬ ‫נסמכים עליו‪ .‬יש כאלה בעם שהם כמו‬ ‫הקנים מימין ומשמאל‪ .‬יש כאלה שהם כמו‬ ‫הפרחים ויש כאלה שהם כמו הכפתורים‪.‬‬ ‫גם האנשים שנמצאים בתחתית ממש הם‬ ‫חלק מהמנורה ולפעמים הם הבסיס שכל‬ ‫המנורה נסמכת עליו‪.‬‬ ‫גם בחלקים העליונים של המנורה יש‬ ‫תפקידים שונים‪ .‬יש כאלה המשולים לשמן‪ ,‬יש‬ ‫לפתילה ויש לאור‪.‬‬ ‫צריך לזכור ש"האור" הוא חלק מהמנורה‪,‬‬ ‫אולי החלק החשוב ביותר‪ .‬הרב אמר באותו‬ ‫שיעור כי החלקים בעם ישראל המשולים‬ ‫ל"אור המנורה" הם אלה שמקיימים בגופם‬ ‫ממש את הברית שהקב"ה כרת עם כל אחד‬ ‫ואחד מן האבות ‪ -‬המתנחלים‪.‬‬ ‫ולמה הם משולים לאור? כיון שהברית‬ ‫שא‪-‬לוקים כרת עם האבות היא חשובה לפניו‬ ‫יתברך מאוד‪.‬‬ ‫בגלל חשיבותה הוא כרת אותה גם עם כל‬ ‫אחד מהשבטים‪ .‬הוא חזר וכרת אותה עם כל‬ ‫אחד ואחד מעם ישראל במעמד הר סיני‪ .‬גם‬ ‫לפני הכניסה לארץ וגם אחריה‪.‬‬ ‫בגלל חשיבותה של הברית הזאת הוא קבע‬ ‫אותה אלף דורות לפני מתן תורה!!! אנו‬ ‫מזכירים את זה כל בוקר בתפילה ואומרים‪:‬‬ ‫"ז ִכ ְרּו לעֹול ָם ּבִריתֹו ָּדבָר ִצּו ָה ל ֶאל ֶף ּדֹור‪ֲ :‬אׁשֶר‬ ‫ּכַָרת אֶת ַאבְָרהָם ּוׁשְבּועָתֹו לי ִ ְצחָק‪ :‬וַּי ַ ֲעמִיֶד ָה‬ ‫ליַעֲֹקב לחֹק ליִׂשְָראֵל ּבִרית עֹול ָם‪ :‬ל ֵאמֹר לָך ֶאּתֵן‬ ‫אֶֶרץ ּכנ ָעַן ֶחבֶל נ ַ ֲחל ַ ְתכ ֶם"‪.‬‬ ‫הברית הזו מוזכרת בתורה עשרות פעמים‪.‬‬ ‫אנו מזכירים אותה בברכה ראשונה של שמונה‬ ‫עשרה‪ .‬ברכה שחייבים לכוון בה‪ ,‬ואם לא כוון‬ ‫ לא יצא‪ .‬גם בברכת המזון מזכירים אותה‬‫בברכה שניה‪ ,‬גם שם אם לא אמר אותה ‪ -‬לא‬ ‫יצא ידי חובה‪.‬‬ ‫אם מישהו חושב לתת חלקים מאדמת‬ ‫הארץ לנכרים‪ ,‬לא במשהו חומרי הוא כופר‪,‬‬ ‫אלא במי שאמר והיה העולם‪ .‬בהבטחה של‬ ‫הקב"ה הוא כופר‪ .‬בזכותו לקבוע למי תהיה‬ ‫שייכת הארץ הזאת‪.‬‬ ‫בגלל חשיבותה הרבה של הברית הזאת‬ ‫ מערערים עליה חלק מאומות העולם‬‫שמתנגדים לד'‪ ,‬וגם חלק מתוכנו‪ .‬הניסיונות‬ ‫לעקור את המתנחלים מבתיהם הם ניסיון‬ ‫לכבות את אורו של עם ישראל‪ .‬את כוחות‬ ‫החיים שלו‪ ,‬ואת שמחת חייו‪.‬‬ ‫חובה עלינו לדעת כי המנורה היא מקשה‬ ‫אחת‪ ,‬ועל כן יש ערך גדול לתמיכה של כל‬ ‫הציבור בפעולה החשובה שעושים המתישבים‬ ‫בארץ ישראל‪.‬‬ ‫כשנהיה כולנו באחדות גמורה ‪ -‬האור של‬ ‫המנורה יאיר מסוף העולם ועד סופו‪ .‬וירושלים‬ ‫תהיה אורו של עולם‪.‬‬ ‫לצערינו לא נוכל גם השבוע להביא דברים משם הרה"ג מרדכי אליהו שליט"א‪ ,‬הבאנו דברי‬ ‫תורה לפי רוחו ודרכו‪ .‬ויהי רצון שהדברים יהיו לרפואתו בתוך כל שאר חולי ישראל ‪ -‬אמן‪.‬‬ ‫הגליון מוקדש לע"נ שושן בן פלילה נלב"ע עש"ק כ"ח אדר ב' תשס"ח ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מתן תורה ‪ -‬לא רק לדתיים‬ ‫בקטנה‬ ‫‪ .23:07‬אני נכנס לבית הכנסת באיחור של ‪ 7‬דקות‪.‬‬ ‫רק שבע דקות וכבר צפוף סביב השולחן בבית‬ ‫הכנסת הקטן שלנו‪.‬‬ ‫‪ .23:52‬או–טו–טו מסיימים את התורה‪ .‬תרי"ג‬ ‫מצוות מחכות לנו מעבר לדף‪ .‬הנה מגיע קטע טוב‪.‬‬ ‫רבי שימון הגבאי‪ ,‬מוציא מאי שם צלחות מלאות‬ ‫כל טוב‪ .‬פיצוחים‪ ,‬צימוקים ותמרים‪ .‬עוגיות ועוגות‬ ‫תוצרת בית מוגשות לצד קפה מהביל‪ .‬מישהו מגיש‬ ‫ליחידי סגולה‪ ,‬כוסיות קטנות של משקה חריף עם‬ ‫צלוחית בוטנים קטנה‪.‬‬ ‫‪ .1:16‬אני מתחיל לנקר על האדרא‪ .‬זה שלצידי‬ ‫אחריהן‬ ‫תוקע לי מרפק שמעיר אותי לכמה ‪K‬דקות‪.‬‬ ‫‪MY‬‬ ‫‪CY CMY‬‬ ‫אני מאלץ את עצמי לעבור למצב עמידה‪ .‬עוד קפה‬ ‫שחור‪ ,‬עוד קצת נשנושים והגענו לזוהר‪ .‬לא מבין‬ ‫כלום ‪ -‬הכל לטובה‪.‬‬ ‫‪ .3:43‬עלות השחר‪ .‬מגבת נשלפת‪ .‬את מה שהיה‬ ‫צריך לתקן‪ ,‬תיקּנו ‪ -‬כך אנו מקווים‪ .‬כל החבורה‬ ‫מתגלגלת לטבילה לילית במי מקווה קפואים‪.‬‬ ‫‪ .4:20‬בדרך חזרה לבית הכנסת יש זמן לחשוב‪.‬‬ ‫להרגיש‪ .‬יש תחושה שהמצברים התמלאו בשעות‬ ‫האחרונות‪ .‬נחת‪ .‬נדמה שהטעם המתוק של‬ ‫הלילה הזה הולך ומשתבח משנה לשנה‪ .‬אבל לצד‬ ‫התרוממות הרוח בוקע איזה קול עמום שאינו‬ ‫מרפה‪ .‬עוד חמישים מטר אנחנו בביה"כ כשלפתע‬ ‫ספורט מלווה במוזיקה מחרישת‬ ‫רכב‬ ‫‪C‬‬ ‫‪M‬‬ ‫מגיח‪Y‬‬ ‫‪CM‬‬ ‫אוזניים‪ .‬הרכב מאט לידינו‪ ,‬הנהג הצעיר מנמיך‬ ‫את עוצמת הסטריאו ומסנן‪' :‬איך למרכז העיר'?!‬ ‫‪' .4:40‬ברוך אתה ד'‪ ...‬להתעטף בטלית'‪ .‬בין‬ ‫לבין‪ ,‬אני מבין מה מציק לי‪ .‬עוד רגע קט מגיע‬ ‫שיא הלילה ‪ -‬השעה הגדולה של קבלת התורה‪.‬‬ ‫כולם ממתינים תחת ההר‪ .‬כל נשמות ישראל‬ ‫שבכל הדורות‪ ,‬שהיו ושהווים ושעוד יהיו‪ .‬אפילו‬ ‫נשמות הגרים שיצטרפו לישראל עומדות שם‪.‬‬ ‫איפה הנשמות הישראליות הללו עכשיו? הרי‬ ‫מתן תורה זה לא רק לדתיים‪ ,‬אז איפה כל אותם‬ ‫יהודים שאני מכיר‪ ,‬אלו שלא היו הלילה בבית‬ ‫הכנסת שלי ולא בבית הכנסת השכן ולא בזה‬ ‫שלידו? אלו שישנים עכשיו ‪ -‬מי יעיר אותם?‬ ‫מי ידאג שלא יחמיצו את השעה‪ ...‬את עצמם‪...‬‬ ‫שמא אני מחמיץ אותם‪...‬‬ ‫‪ .5:00‬ד' מלך‪ ,‬ד' מלך‪ ,‬ד' ימלוך לעולם ועד‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫הגויים מוזמנים‬ ‫בזאת להצטרף‬ ‫לעם ישראל‪,‬‬ ‫בהקמת חברה‬ ‫ערכית ייחודית‬ ‫בארץ ישראל‪,‬‬ ‫לא נדרש מהם‬ ‫לקיים תרי"ג‬ ‫מצוות אלא רק‬ ‫שבע מצוות‬ ‫בני נוח‬ ‫רב העיר רמת‪-‬גן‬ ‫הרה"ג יעקב אריאל שליט"א‬ ‫ראש ישיבת 'עטרת ירושלים'‬ ‫הרה"ג שלמה אבינר שליט"א‬ ‫הגויים ‪ -‬שותפים‬ ‫בארץ ישראל?‬ ‫עשרת הדיברות‬ ‫של הטרמפיסט‬ ‫"ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ד' ויפוצו אויביך‬ ‫וינוסו משנאיך"‪ .‬לכאורה‪ ,‬פסוק זה הוא הכרזת מלחמה ‪-‬‬ ‫עם ישראל הולך לכבוש את ארצו מידי שונאיו ואויביו‪.‬‬ ‫אולם עיון מעמיק יותר מצביע על ההפך הגמור‪ .‬עם‬ ‫ישראל לא הולך לכבוש לו ארץ לצורך קיומו הפיזי;‬ ‫הוא הולך להפיץ את תורת ד' בעולם‪ ,‬ולשם כך הוא‬ ‫זקוק למקום ממנו יוכל להפיץ את דבר ד' בעולם כולו‪.‬‬ ‫מנהג אשכנז בפתיחת ההיכל להצמיד את הפסוק‬ ‫מישעיהו "כי מציון תצא תורה ודבר ד' מירושלים"‪.‬‬ ‫לכאורה שני הפסוקים אינם קשורים‪ ,‬אך בעצם הם‬ ‫משלימים אותו רעיון‪ .‬שני פסוקים אלו מציינים שתי‬ ‫נקודות היסטוריות‪ ,‬הראשית והאחרית‪ ,‬תחילת הדרך‬ ‫וסופה‪ .‬התורה נוסעת בראש המחנה משום שהיא המטרה‬ ‫שעבורה אנו נכנסים ארצה‪" .‬וּיִּתֵן לָהֶם אְַרצֹות ּגֹוי ִם ו ַ ֲעמַל‬ ‫ל ְ ֻאּמִים י ִיָרׁשּו‪ַּ :‬בעֲבּור י ִ ְׁשמְרּו ֻחּקָיו ו ְתֹוֹרתָיו יִנְצֹרּו ַהל ְלּו‬ ‫י ָּה" (תהילים ק"ה)‪ .‬עם ישראל אינו הולך לכבוש לו ארץ רק‬ ‫לצורך קיומו הפיזי‪ ,‬הוא הולך להפיץ את תורת ד' בעולם‪,‬‬ ‫ולשם כך הוא זקוק למקום‪ ,‬מעין נקודה ארכימדית‪,‬‬ ‫ממנה יוכל לבשר את דבר ד' בעולם כולו‪ .‬ואכן‪ ,‬התכלית‬ ‫היא‪" :‬כי מציון תצא תורה ודבר ד' מירושלים"‪ .‬לכן צורף‬ ‫פסוק זה מישעיהו לפסוק מהתורה‪ .‬התורה נוסעת בראש‬ ‫המחנה משום שהיא המטרה שעבורה אנו נכנסים ארצה‪,‬‬ ‫ומטרה זו תושג לבסוף‪.‬‬ ‫הגויים מוזמנים בזאת להצטרף לעם ישראל‪,‬‬ ‫במעמד מיוחד של גר תושב‪ ,‬בהקמת חברה ערכית‬ ‫ייחודית בארץ ישראל‪ .‬אומנם לא נדרש מהם‬ ‫לקיים תרי"ג מצוות אלא רק שבע מצוות בני נוח‪.‬‬ ‫אולם גם אלו מכוח תורת משה‪ .‬מי שיקבל מצוות‬ ‫אלו ייקרא חסיד אומות העולם‪ ,‬ויזכה לגור עמנו‬ ‫בשלום‪ .‬כדברי הרמב"ם (מלכים ח'‪ ,‬י')‪" :‬משה רבנו‬ ‫לא הנחיל התורה והמצוות אלא לישראל‪ ,‬שנאמר‪:‬‬ ‫א‪ .‬קדימה‪ .‬גם אם אתה ראשון בתור ‪ -‬קיים מצוות‬ ‫חסד וכבוד ותן להיכנס לפניך‪ ,‬לאישה עם ילדים‬ ‫קטנים‪ ,‬או אישה בהריון‪ ,‬או זקן‪ ,‬או תלמיד חכם‪.‬‬ ‫אל תגיד‪ :‬ומה יהיה איתי? אל תדאג‪ ,‬יבוא תורך‪,‬‬ ‫ותמיד טוב שיהיה לך לב טוב‪.‬‬ ‫ב‪ .‬טרמפ בטוח‪ .‬אל תעלה לפני שאתה בטוח מאה‬ ‫אחוז שהנהג אינו ערבי‪ .‬זכור‪ :‬כבר היו מקרים רעים‬ ‫של רצח‪ ,‬עם ערבי מחופש ליהודי עם זקן וכיפה‪ .‬ואם‬ ‫את בת‪ ,‬לא די שהנהג יהודי‪ ,‬יש להיות בטוח שהוא‬ ‫אדם הגון‪ .‬זכרי‪ :‬כבר היו מקרים רעים גם על ידי אדם‬ ‫עם כיפה וזקן‪ .‬לכן סעי רק אם את מכירה אותו כאדם‬ ‫הגון או שהוא נוסע עם אשתו וכדומה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬צניעות‪ .‬אם זו נהגת‪ ,‬שב אחורנית אם יש מקום‪.‬‬ ‫אם אישה יושבת כבר אחורה‪ ,‬בסדר‪ .‬אם שתי נשים‬ ‫יושבות אחורה‪ ,‬אל תיכנס ותידחק עליהן‪.‬‬ ‫ד‪ .‬נימוס‪ .‬אל תשאל את הנהג‪ :‬לאן אתה נוסע? אין‬ ‫זה עניינך‪ .‬אלא הודע אתה לאן אתה מעוניין להגיע‪.‬‬ ‫ודאי אל תבקש מהנהג שיסטה ממסלולו עבורך‪ .‬אם‬ ‫יציע מעצמו ‪ -‬מה טוב‪.‬‬ ‫ה‪ .‬הטרחה‪ .‬בכלל שקול היטב אם לנסוע בטרמפים‬ ‫וליהנות מן הזולת‪ .‬איננו קבצנים החיים על חשבון‬ ‫אחרים כמו עלוקות‪ .‬לכן‪ ,‬קח איתך כסף וסע‬ ‫באוטובוס‪ .‬רק אם נתקעת במקום שאין תחבורה‬ ‫ציבורית או שיש לחכות לה שעות רבות‪.‬‬ ‫ו‪ .‬כיבוד הורים‪ .‬אם הוריך מתנגדים שתיסע‬ ‫בטרמפים ‪ -‬אל תיסע‪ .‬הרי הם נותנים לך כסף לנסיעה‪.‬‬ ‫אמנם אתה כבר גדול ומן הדין אינך חייב להיות זהה‬ ‫להם במחשבותיך והתנהגויותיך‪ ,‬אבל הפוסקים אומרים‬ ‫שבדברים של 'מה בכך'‪ ,‬עליך לוותר להם לפנים משורת‬ ‫הדין‪ .‬וזאת למה? כי גם הם עושים עבורך דברים רבים‬ ‫לפנים משורת הדין שאינם מחויבים בהם על פי ההלכה‪,‬‬ ‫המשך בעמוד ‪14‬‬ ‫≠‬ ‫„‪‡· ˙È‬‬ ‫‪Ò ¯ Â‰È‬‬ ‫‪ÙÎ ˙ÂÚ‬‬ ‫‪ÛÈ „ÂÓ‬‬ ‫‪Ò Ï‬‬ ‫¯‪ÊÎ‬‬ ‫‪Óß‬‬ ‫‪ÌÈ‬‬ ‫‪Óß‬‬ ‫‪‰ÎÈÓ˙ Ú·˜ÈÈ „Á‡ ÏÎ‬‬ ‫‪‰ÚÂ˘È‰ ÈÈÈÚÓÏ‬‬ ‫‪∫Â‰ÈÏ‡ Ó¢¯‚‰ ˙‡È¯˜ ÍÂ˙Ó‬‬ ‫תורה‬ ‫לא לדתיים‬ ‫בלבד‬ ‫‪ß‡˙Â¯·Áß Ë˜ÈÈÂ¯Ù‬‬ ‫‪ÌÈÂÏÈÁÏÂ ÌÈÈ˙„Ï‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪˙È‬‬ ‫¯ˆ‬ ‫‪‡‰‬‬ ‫‪ÒÈ‬‬ ‫‪¯Ù‬‬ ‫˙·‬ ‫‪È„Â‬‬ ‫‪‰È‬‬ ‫‪Û˙Â˘ ‰ÈÈ‰‬‬ ‫˜·‪˙ÚÂ˙Ï ‰ÓÂ¯˙ Ú‬‬ ‫‪±≠∑∞∞≠∑∞∞≠µ±µ‬‬ ‫‪˙È‬‬ ‫‪„Â‰‬‬ ‫˙‪È‬‬ ‫‪ÂÚ‬‬ ‫‪„ÂÓ‬‬ ‫‪ÌÈ Ï ÊÎ‬‬ ‫¯ ˘‪Ï‬‬ ‫‪Â¯È Ó ßÌ‬‬ ‫‪ÛÈ ÈÓß‬‬ ‫‪Ò‬‬ ‫‪¢‬בואו נחזיק טובה מרובה לתנועה‬ ‫בשם ‪ß‬מעייני הישועה‪ ß‬שהם כמעיין נובע‬ ‫המביאים ישועה לעם ישראל¨ המפיצים‬ ‫תורה לכלל עם ישראל מקטנם ועד גדולם‪ Æ‬לסייע‬ ‫להם בתרומה בעין טובה לסייע להם להפיץ תורה‬ ‫כי היא חיינו ואורך ימינו ובה נהגה ימים ולילות‪ Æ‬ואין‬ ‫לך דבר המגן על עם ישראל בפרט בימים אלו כלימוד‬ ‫התורה הקדושה¨ ועץ חיים היא למחזיקים בה‬ ‫ולתומכיה מאושר‪ Æ‬עתה כל אחד יקבע עיתים‬ ‫לתורה וכן יקבע תמיכה למעייני הישועה‪Æ‬‬ ‫החותם לכבוד מפיצי התורה‪Æ¢‬‬ ‫מתן‬ ‫¯‪‰‬‬ ‫‪·Ò‬‬ ‫‪‰‬‬ ‫המשך בעמוד ‪14‬‬ ‫‪˙Â„‰È ˙ˆÙ‰‬‬ ‫‪ÌÚ‰ È„·¯ ÏÎÏ‬‬ ‫·‪ÌÈÁÈÏ˘Ï ¯ÙÒ ˙È‬‬ ‫כוחו של חיוך‬ ‫הרב שמואל אליהו רב העיר צפת‬ ‫שנה פחות עשרה ימים נמצאים ישראל‬ ‫ליד הר סיני‪ .‬בר"ח סיוון הם מגיעים אליו‪,‬‬ ‫ומקבלים תורה אחרי שבוע‪ .‬לידו חוטאים‬ ‫בעגל‪ .‬לידו מקבלים לוחות שניים‪ ,‬שם הם‬ ‫בונים משכן ושם שורה עליהם שכינה‪.‬‬ ‫מתארגנים על‪-‬יד הדגלים ויוצאים בדרך‬ ‫לארץ ישראל‪" :‬וַיְהִי ַּב ָּׁשנ ָה ַה ֵּׁשנ ִית ַּבחֶֹדׁש‬ ‫ַה ֵּׁשנ ִי ְּב ֶעׂשְִרים ַּבחֶֹדׁש נ ַ ֲעל ָה ֶה ָענ ָן ֵמעַל‬ ‫ִמ ְׁשּכַן ָהעֵֻדת‪ :‬וַּיִסְעּו ְבנ ֵי יִׂשְָראֵל ל ְ ַמ ְסעֵיהֶם‬ ‫ִמּמְִדּבַר סִינ ָי"‪.‬‬ ‫·‪„¢Ò‬‬ ‫המטרה היא להגיע לארץ ישראל בתוך‬ ‫‪ 11‬ימים‪ ,‬בר"ח סיוון ‪ַ " -‬אחַד ָעׂשָר יֹום ֵמחֵֹרב‬ ‫ּדֶֶרְך הַר ֵׂשעִיר עַד ָקֵדׁש ּבְַרנ ֵעַ" (דברים א'‪ ,‬ב');‬ ‫רק שמשהו משתבש‪ .‬הם יוצאים לדרך‬ ‫בבכיינות‪" :‬וַיְהִי ָהעָם ְּכ ִמ ְת ֹאנ ֲנ ִים"‪ .‬זה מהר‬ ‫מדי‪ ,‬הם רוצים בשר‪ ,‬יש קנאה‪ ,‬יש לשון‬ ‫הרע‪ .‬בעיות קטנות שמובילות אותם לחטא‬ ‫המרגלים ‪" -‬בכיינות לאומית"‪" .‬וּיִּתְנּו אֶת‬ ‫קֹול ָם‪ ,‬וַּיִבְּכּו ָהעָם ַּב ַּליְל ָה הַהּוא"‪" .‬אמר להם‬ ‫הקב"ה אתם בכיתם בכייה של חינם‪ ,‬אני‬ ‫אקבע לכם בכייה לדורות" (תענית כט‪,‬א)‪.‬‬ ‫לפי התוכנית הראשונית‪ ,‬הם היו צריכים‬ ‫להגיע לארץ ישראל באותו יום שבו הגיעו‬ ‫להר סיני‪ ,‬באותו יום ובאותו מצב‪" ,‬כאיש‬ ‫אחד בלב אחד"‪" ,‬גוי אחד בארץ"‪ .‬בארץ‬ ‫הם היו אמורים לקבל תורה כמו בהר סיני ‪-‬‬ ‫"כי מציון תצא תורה ודבר ד' מירושלים"‪,‬‬ ‫תורה שתתקן את העולם "ונהרו אליו כל‬ ‫הגויים"‪ .‬הכל נדחה‪ .‬הבעיות הקטנות הפכו‬ ‫לבעיה לאומית‪.‬‬ ‫בתהליך התיקון אנו הולכים בדיוק באותו‬ ‫מסלול‪ .‬השמחה‪ ,‬הארת הפנים והחיוך הקטן‬ ‫יהיו יסוד התיקון הלאומי‪/‬עולמי‪.‬‬ ‫למה†לחכות†עד†נובמבר‪ø‬‬ ‫בוחרים†עכשיו‪°‬‬ ‫מכינחהדש‪°‬‬ ‫במכון†קד‪¢‬א‬ ‫†טל‬ ‫בית†הספר†הגבוה†לטכנולוגיה†בירושלים†שם†לו†למטרה†להכשיר†אנשי†מקצוע‬ ‫מצויינים†המאחדים†בין†בניינה†הרוחני≠אמוני†של†מדינת†ישראל†לבין†פיתוחה†התעשייתי‬ ‫כלכלי †והחברתי‪† Æ‬אתם †מוזמנים †לבחור †את †מגמת †הלימוד †המתאימה †לכם‬ ‫כי†הדרך†להשפיע†על†הכלכלה†והתעשיה‬ ‫מתחילה†כאן‪°‬‬ ‫‪B.Sc.†≠†‰˜ÈËÙÂ‡≠Â¯Ë˜Ï‡†˙Ò„‰‬‬ ‫‪B.Sc.†≠†‰ÎÂ˙†˙Ò„‰‬‬ ‫‪B.Sc.†≠†‰˜ÈÂ¯Ë˜Ï‡†˙Ò„‰‬‬ ‫‪B.Sc.†≠†ÏÂ‰ÈÂ†‰ÈÈ˘Ú˙†˙Ò„‰‬‬ ‫‪˘Â‡†È·‡˘Ó·†ÌÈÒ¯Â˜†ÏÂÎ˘‡†ÏÏÂÎ‬‬ ‫‪B.Sc.†≠†˙È‡ÂÙ¯†‰Ò„‰‬‬ ‫‪B.Sc.†≠†·˘ÁÓ‰†ÈÚ„Ó‬‬ ‫‪B.S.N.†≠†„ÂÚÈÒ‬‬ ‫‪B.Sc.†≠†˙¯Â˘˜˙†˙ÂÎ¯ÚÓ†˙Ò„‰‬‬ ‫‪B.Sc.†≠†˙È·Â˘ÈÁ†‰ÈÓÈÎ‬‬ ‫‪Ú„ÈÓ†˙ÂÎ¯ÚÓÂ†˙Â‡Â·˘Á‬‬ ‫‪‰È‚ÂÏÂÎË†˜ÂÂÈ˘Â†ÌÈ˜ÒÚ†ÏÂ‰È‬‬ ‫‪‰È‚ÂÏÂÎË‰Â†ÌÈÚ„Ó‰†˙‡¯Â‰‬‬ ‫‪˙ÈÓ„˜‡†Ì„˜†‰ÈÎÓ‬‬ ‫‪±≠∑∞∞≠µ∞≠≥≤≠≥≤††∫ÌÈÙÒÂ†ÌÈË¯ÙÏ‬‬ ‫‪www.jct.ac.il‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‡‪ÏÂ‡˘–¯· Ú„ÈÏ‬‬ ‫בְּ ַהעֲ¿ ְת ‪À‬ך אֶת ַהנֵּרת‬ ‫מכה חזקה לתוך הבטן‪ .‬לרקות‪ ,‬לקודקוד‪,‬‬ ‫לגוף כולו‪ .‬תחושה צורבת של אבדן וכאב‪,‬‬ ‫חידלון אמיתי‪ .‬אין אוויר לנשום‪.‬‬ ‫בכמה בתים בירושלים עלו רגשות‬ ‫קשים מעין אלו‪ ,‬אחר הצהריים של יום‬ ‫רביעי שעבר‪ ,‬ראש חודש סיוון התשס"ח‪,‬‬ ‫כשבאתרי החדשות הופיעה הידיעה על‬ ‫השריפה שכילתה את בית הכנסת "היכל‬ ‫ברוך" ברחוב המלך דוד‪.‬‬ ‫היו שדילגו�רפרפו לידיעה הבאה‪ ,‬אך מי‬ ‫שהיה זה בית הכנסת שלו‪ ,‬מי שהתפלל‬ ‫שם בימים נוראים ובשבתות ילדותו‪,‬‬ ‫מי שעלה בו לתורה כנער בר מצווה‬ ‫וההורים והסבים סובבים אותו נרגשים‪,‬‬ ‫ולמי שקרוביו הונצחו על הכתלים וספרי‬ ‫הקודש � נפשו סערה‪ .‬עברו עליו שבת‬ ‫וחג שבועות מאוד לא קלים‪.‬‬ ‫מלבד דלתות וחלונות שהוחלפו במשך השנים‬ ‫נותר מראהו של הצריף כפי שהיה בתקופת‬ ‫הבריטים‪ ,‬והחלון בין עזרת הנשים לגברים‬ ‫נקבע בדלפק שבין החנות לכיסאות הסועדים‬ ‫לשעבר‪ .‬בצריף הקטן שררה אווירת חמימות‬ ‫ומשפחתיות‪ ,‬עממיות ופשטות יהודית‪ .‬על‬ ‫האחזקה‪ ,‬התרומות והדאגה להמשך קיום‬ ‫התפילות היה אחראי שלמה מרגלית אחד‬ ‫המייסדים ששימש ‪ 60‬שנה כגבאי ראשי‪ ,‬ובית‬ ‫הכנסת נקרא על שם סבו ברוך טייטלבוים ‪.2‬‬ ‫‪‰ÙÈ¯˘‰ ÈÙÏ ˙ÒÎ‰ ˙È·· ˘„Â˜‰ ÔÂ¯‡Â ‰·È˙‰‬‬ ‫עם עזיבת הבריטים את הארץ וחזרת‬ ‫יהודים להתגורר באזור רחוב המלך דוד שכונה‬ ‫'בווינגרד' ‪ ,1‬עלה הצורך בבתי כנסת‪ .‬פניית‬ ‫תושבים לממונה על נכסי נפקדים נענתה‬ ‫בחיוב והוענק להם צריף ששימש את הצבא‬ ‫הבריטי כ'קנטינה' למכירת חטיפים ומשקאות‬ ‫לחיילים‪ .‬הצריף עבר שיפוץ ע"י המייסדים‬ ‫שיצקו ריצפה‪ ,‬בנו והכינו ריהוט וכך קם בית‬ ‫הכנסת "היכל ברוך"‪ .‬מייסדיו גם שימשו‬ ‫בתפקידי המפתח � גבאות‪ ,‬תקיעה בשופר‪,‬‬ ‫חזנות וקריאה בתורה‪ .‬נוסח ספרד נקבע כנוסח‬ ‫התפילה‪ ,‬ובהברה ספרדית לטובת הבאים לבית‬ ‫הכנסת להתפלל ואינם מעדות אשכנז‪.‬‬ ‫לקהל המתפללים המקומיים הצטרפו דרך‬ ‫קבע אורחי בתי המלון שבסביבה‪ ,‬אישי ציבור‬ ‫ורבנים כהרב שלמה קרליבך‪ ,‬הרב שמחה זיסל‬ ‫ברוידא‪ ,‬הרב עימנואל יעקובוביץ' )רבה הראשי‬ ‫של בריטניה(‪ ,‬ויבדלט"א הרב ישראל מאיר לאו‪.‬‬ ‫הרב גורן‪ ,‬שהתגורר בעת כהונתו כרב הראשי‬ ‫ברחוב קרן היסוד הסמוך‪ ,‬התפלל בשבתות‬ ‫בשחרית‪ ,‬ובסעודה שלישית נשא דברים על‬ ‫הפרשה‪ ,‬והרב זלמן דרוק‪ ,‬רבה של רחביה‬ ‫והסביבה העביר מדי שבוע שיעור בגמרא‪.‬‬ ‫‪‰ÙÈ¯˘‰ ¯Á‡Ï ¨ÚÂ·˘‰Â‬‬ ‫במדורו 'סולם יעקב' ‪ 3‬תיאר ג'קי לוי‪" :‬ר'‬ ‫שלוימה הוא הרוח החיה של בית הכנסת‪ .‬עובר‬ ‫לפני התיבה "שחרית"‪ ,‬נותן שיעור במשניות‬ ‫וקורא בתורה‪ .‬וכל זאת הוא עושה מתוך קפדנות‬ ‫מדוקדקת על זמנם היקר של המתפללים‪ .‬על‬ ‫קטעים שלמים הוא חולף במין המהום ידידותי‬ ‫של דודים‪ .‬מידי פעם הוא משבץ גם איזו מילה‬ ‫אקראית או שתיים ולו כדי לסמן לקהל היכן‬ ‫הוא אוחז‪ ,‬או לפחות אחז לפני רגע אחד יקר‪.‬‬ ‫מתפללי המקום הם קשישים חביבים דוברי‬ ‫יידיש‪ ,‬וכדרך דוברי יידיש מעדיפים הם לשוחח‬ ‫ביידיש מאשר לשתוק בה‪ .‬טוב להם בבית‬ ‫הכנסת שלהם ושמחים הם באורחיהם הרבים‬ ‫המגיעים מבתי המלון הסמוכים"‪ .‬וכמו אצל‬ ‫יהודים יש מי שנקלע למקום ולא זורם באווירה‪,‬‬ ‫"אברך צעיר ישב בכותל המזרח‪ ,‬ועקימת פניו‬ ‫העידה בו שאינו מאושר‪ .‬הרי הקריאה בתורה‬ ‫היא מעיקרי התפילה של שבת בבוקר‪ ,‬כתקנת‬ ‫עזרא‪ .‬והוא עזרא ודאי לא התכוון למן מיאוץ‬ ‫שכזה‪ .‬אבל מה עזרא ומי עזרא‪ ,‬כשבעזרת‬ ‫הנשים ערוכים כבר השולחנות‪ ,‬מהביל הקוגל‪,‬‬ ‫מאפיר הגפילטע וגם רצועות המטיאס הקטנות‬ ‫אינן יודעות את נפשן מרוב תשוקה להשתטח‬ ‫על הקרקר ולהיפרד מן העולם הזה בברכה"‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות פחת מספר המתפללים‪.‬‬ ‫ותיקים הלכו לעולמם‪ ,‬בתי עסק החליפו בתי‬ ‫מגורים‪ ,‬ואורחי בתי המלון העדיפו חדרי‬ ‫ארוח ריקים‪ ,‬נטולי חן ורוח הקודש אך קרים‬ ‫וממוזגים כדבעי‪" .‬היכל ברוך" נמנה על חבורת‬ ‫בתי כנסת האוצרים בתוכם זיכרונות עבר‪,‬‬ ‫סיפורים אישיים‪ ,‬פריטי עבר מרגשים ובקושי‬ ‫רב מניין קשישים המייחלים לצעירים שיבואו‬ ‫ולחיים חדשים‪.‬‬ ‫לפני שלושה חודשים ראה אור "בית תפילה"‬ ‫� ספר ובו סיפוריהם וצילומיהם של בתי הכנסת‬ ‫המקסימים‪ ,‬המשובבי�נפש הללו‪ ,‬החבויים‬ ‫בלב ירושלים ‪) 4‬ששימש מקור לפינה זו(‪.‬‬ ‫הסופר ראובן גפני‪ ,‬מטובי המדריכים‬ ‫שהצמיח "יד בן צבי" מבין שורותיו‪ ,‬לוקח את‬ ‫הקורא למסע מרתק נוסף‪ .5‬גפני אינו מסתפק‬ ‫בתיאור הכתלים‪ ,‬אלא יורד לשורשי תופעות‬ ‫נוסחים ומנהגים‪ ,‬מתחקה אחר הרקע בו‬ ‫צמחו‪ ,‬ומצית בלב היוצאים עימו ניצוצות של‬ ‫תובנות על בתי הכנסת הקטנים ממחוזותיהם‬ ‫בעבר‪ ,‬והנוסדים היום‪.‬‬ ‫ּ ְב ַהעֲֹלתְ� אֶת ַהנֵֹּרת‪ .‬הזעקה העולה מבין דפי הספר לחיבוק העבר ושימורו‪ ,‬קיבלה בשבוע החולף תהודה‬ ‫מצמררת כשעלה בלהבות אחד מבתי הכנסת שהונצחו זה עתה‪.‬‬ ‫חבל על דאבדין‪ ,‬אפשר לומר תוך אנחה‪ / ,‬אך ניתן מ"בהעלותך" לעבור ל"שלח�לך"‬ ‫את‪/‬ה העולים ירושליימה‪ ,‬עשו לעצמכם טובה ‪ /‬זו יכולה להיות שמחה משפחתית ואף בחופשה הקרובה‬ ‫הצטיידו ב"בית תפילה" ותגיעו לשחרית או למנחה ‪ /‬תאמינו לי שתרוו נחת‪ ,‬ועוד תבוא עליכם הברכה‬ ‫‪ .1‬כינוי לאזורי ביטחון בריטיים‪ ,‬ע"ש שר החוץ הבריטי ארנסט בווין‪ .2 .‬וכן ע"ש אביו של הממונה על נכסי נפקדים‪ .3 .‬ביקורת בתי כנסת שבועית שהופיעה במקומון הירושלמי 'כל העיר'‪.‬‬ ‫‪ .4‬בחלקם נשמר הרצף‪ .‬יש שצועדים אליהם ממרחקים‪ ,‬יש שנעזרים בעוברים ושבים ויש שממשיך בהם המניין בזכות הבאים במכוניותיהם מחוץ לעיר 'להתפלל אפוא שאבא'‪.‬‬ ‫‪ .5‬מתשס"ד נמכר "מקדש מעט" ספרו הראשון בנושא באלפי עותקים‪.‬‬ ‫¯¡‬ ‫¸‪ª¶·§«°£ª¶·§³¶nª¶·§¸¶£‬‬ ‫‪ª§ª¥®¢ª§¢µª£²¶¦´¢£«£ª¥££¤¥«§· ¢ª££‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫¸§©®¯¸‪¢§§¶²¯£¢§µ¥·¬n«§¡ª§§® n£°¬n«§ªª£©n¸£££µ¬n‬‬ ‫‪¶²¯£¢‬‬ ‫‪¶²¯£‬‬ ‫¸‪«§©£¬¯«§£·§§¯§£¢¶£¸¡£¬ª‬‬ ‫§§·‪£‬‬ ‫‪¢¬¥¢ª§¢µ½¢¶¥£¸£¶¸¸£§£ª§°²‬‬ ‫¸‪§®¶£‬‬ ‫¶‪§¶²© §ª¸q«§ª·£¶§¬¸£µ¡vr½§°¡£¬¬¸£µ¡trµ‬‬ ‫¬¶©‪rwroxuvzzuuª°§½sozrrotxrotvr¢®¬°¡§¬¤‬‬ ‫‪roxu‬‬ ‫‪6‬‬ ‫אסתר אברהמי‬ ‫יועצת זוגית ומדריכת כלות‬ ‫"הדרישה מעצמי או מזולתי‪"?...‬‬ ‫שאלה‪ :‬אנחנו זוג נשוי‪ ,‬ויש בינינו מריבות‬ ‫רבות‪ .‬שנינו דורשים שוויון והדדיות‪ .‬זה חשוב‬ ‫לנו מאוד‪ ,‬אך בפועל זה לא קורה‪ .‬מדוע?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫הרב אליהו דסלר זצ"ל אמר לבתו‪ ,‬בשעה‬ ‫שהוביל אותה לחופתה‪" :‬אם תעשי אותו‬ ‫מלך‪ ,‬הוא יעשה אותך מלכה‪ .‬אך ברגע‬ ‫שתתחילו לדרוש‪ ,‬אושרכם מכם והלאה"‪.‬‬ ‫עצם הדרישה אינה מאפשרת את ההדדיות‪,‬‬ ‫השוויון וקבלת בן הזוג‪ .‬כדי להשיג מעלות‬ ‫אלה‪ ,‬חובה לתת על‪-‬מנת לתת‪ .‬הנתינה‬ ‫היא מעצם היותנו מקושרים ומחויבים איש‬ ‫לזולתו‪ .‬בן הזוג השואף לשוויון והדדיות ‪-‬‬ ‫שיעניק מעצמו ללא תנאי!‬ ‫אחת ההערות הנפוצות היא‪" :‬אם אתן ללא‬ ‫תנאי הוא יתרגל לכך‪ ,‬ומה איתי‪ ."?..‬אני עונה‬ ‫על כך‪ ,‬שהיכולת לקבל את בן הזוג מתבטאת‬ ‫בצורה השלמה ביותר על‪-‬ידי הנתינה‪ ,‬וכאשר‬ ‫הנתינה אכן נובעת מלב שלם ומאמונה בכוח‬ ‫הנתינה‪ ,‬אזי בן הזוג חש בכך‪ ,‬ומאותה תחושה‬ ‫הוא מּונע להעניק נתינה חוזרת‪ ,‬ואז יש הדדיות‬ ‫ושוויון‪ .‬אך כשבן הזוג חש שהנתינה היא‬ ‫צורה של תוכחה או נטירה ("תראה איך אני‬ ‫מתחשב ומעניק ואתה לא‪ ,)"..‬יש התקוממות‬ ‫פנימית נגד תחושה זו‪ ,‬ובן הזוג אומר בלבו‪:‬‬ ‫"לא עשית טובה גדולה‪ ,‬אתה ממילא חייב לי"‪.‬‬ ‫אמירות פנימיות מהסוג הזה יוצרות דרישה‬ ‫והתמרמרות זה כלפי זה‪ ,‬ואכן אושרם של בני‬ ‫הזוג מהם והלאה‪.‬‬ ‫תרבות המערב מדגישה את העצמת האני וכך הופכת האהבה לדרישה‬ ‫מתמדת‪ ,‬והאמירות היפות של שוויון‪ ,‬הדדיות וקבלת האחר ‪ -‬יוצרות בלבול‬ ‫וסתירה‪ ,‬ומתחילה מלחמה סמויה בין בני הזוג המובילה למשבר בנישואין‬ ‫העצמת האני ‪ -‬שכתוצאה מתרבות המערב‬ ‫הופכת את האהבה לדרישה מתמדת בתוספת‬ ‫מילים יפות של שוויון‪ ,‬הדדיות וקבלת האחר ‪-‬‬ ‫יוצרת בלבול וסתירה‪ ,‬וגורמת למלחמה סמויה‬ ‫בין בני הזוג; זו יוצרת‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬תסכול‬ ‫המוביל למשבר בנישואין‪.‬‬ ‫השאיפה לבניין בית על בסיס השוויון‬ ‫וההדדיות מחייבת לתת לבן הזוג נתינת אמת‬ ‫מכל הלב‪ ,‬גם אם אתה מרגיש שאינך מקבל‬ ‫דבר‪ .‬הנותן שלא על‪-‬מנת לקבל מרגיש שהוא‬ ‫נותן כי זו חובתו‪.‬‬ ‫נתינה כביטוי לרצון פנימי יוצרת אצל השני‬ ‫הכרת הטוב‪ ,‬המוביל אף הוא לנתינה אמיתית‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫וכנה‪ .‬מושג ה"דרישה מהזולת" יהפוך ל"דרישה‬ ‫מעצמי" (!)‪ .‬כאשר כל אחד ידרוש מעצמו לתת‬ ‫לזולתו‪ ,‬שני בני הזוג יעניקו זה לזו ויחושו‬ ‫הכרת הטוב‪ ,‬המובילה לנתינה נוספת וכן‬ ‫הלאה‪ .‬כאשר כל אחד הולך לקראת רעהו‪,‬‬ ‫הם מתחברים ומתאחדים‪ .‬איחוד זה‪ ,‬הנובע‬ ‫מביטוי הנשמה על‪-‬ידי הנתינה‪ ,‬מאפשר לבורא‬ ‫העולם‪ ,‬שכולו נותן‪ ,‬להימצא באחדות זוגית זו‪,‬‬ ‫ושכינה שרויה בניהם‪ .‬הלוואי‪.‬‬ ‫אם נחפש את הטובה שיש לנו בזכותו של‬ ‫זולתנו‪ ,‬אזי נוקיר אותו על כך ונרגיש חובה‬ ‫לנתינה כהכרת הטוב‪ .‬ומתוך הבנה זו‪ ,‬סוף‬ ‫הטובה לבוא‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪·È˙‬אל‪ÙÂÁ‰‬‬ ‫‪ÏÙ˜Ó ‡Â‰ Í‡ ¨ÌÈ˘· Í¯ ÌÓ‡ ˘¯„Ó‰≠˙È· Æß¯Â¯„ ˙Â·È˙ß ˘¯„Ó‰≠˙È· Ì˜Â‰ ÌÈ˘ ˘ÓÁ ÈÙÏ‬‬ ‫·‪¨®¥≤© ¯ÊÎÈ·‡ ÔÂ¯Â„ ·¯‰ Æ˙Â¯È„ ˙ÂÈÎÂÈÁ ˙ÂÈÂÚÓ˘Ó ÌÚ ÌÂ˜ÓÏ Â˙Â‡ ÍÙÂ‰‰ ÌÈÈÁ ¯ÂÙÈÒ ÂÓ˘·Â Â‬‬ ‫¯‡˘ ·‪˙‡ ÌÈ˜‰Ï „¢È‰ ‚¯·ÈÈÂ ¯Â¯„ ÔÂ¯·Á Ë¢ÁÓ Ï˘ ‰ÓÊÂÈ‰ ÏÚ ¯ÙÒÓ ¨‰·Â˘˙ ÏÚ·Â ˘¯„Ó‰≠˙È‬‬ ‫·‪ÏÚ·Î ÂÈ¯ÂÚÓ ¨˙È˘È‡‰ ÂÎ¯„ ÏÚ Ì‚Â ¨Ï¢Ê ¯Â‡≠Ô‰Î È·‡ ·¯‰ È„È≠ÏÚ ÏÚÂÙ· Â˙Ó˜‰ ÏÚ ¨˘¯„Ó‰≠˙È‬‬ ‫˙˘‪˘¯„Ó‰≠˙È· ˘‡¯· „ÂÓÚÏ ‰ÓÈ˘Ó‰ ˙Ï·˜Ï „ÚÂ ¯ÈÚˆ ‰·Â‬‬ ‫ט"ו באייר תשס"ב‪ ,‬שבת בבוקר‪ .‬יעקב שפי‬ ‫יוצא את ביתו‪ ,‬כמדי שבת‪ ,‬אל עבר בית�‬ ‫הכנסת המשפחתי אותו הקים עם חבריו‬ ‫ליישוב אדורה הקטן‪ .‬צינת בוקר אביבי מקבלת‬ ‫את פניו‪ .‬השקט והנוף הפסטוראלי אינו מלמד‬ ‫דבר על הטרגדיה שהולכת לפקוד אותו אישית‬ ‫ואת קהילתו‪ ,‬ולזעזע את מדינת ישראל כולה‪.‬‬ ‫בהיותו בבית�הכנסת‪ ,‬חודרים ליישוב מחבלים‬ ‫המחופשים לחיילי צה"ל‪ .‬הם חודרים למספר‬ ‫בתי מגורים‪ ,‬ויורים לכל עבר‪.‬‬ ‫באותה שעה מתכוננת רעייתו של יעקב‬ ‫ליציאה לבית�הכנסת עם שלושת ילדיה‪.‬‬ ‫המחבלים מפתיעים אותה‪ ,‬וחודרים לבית‪.‬‬ ‫ספריית‬ ‫מים‬ ‫הם יורים בה ובילדיה‪ .‬דניאל בת�אל בת‬ ‫החמש נפגעת בראשה ונהרגת במקום‪ .‬שירי‬ ‫וילדיה האחרים‪ ,‬בדרך שאי אפשר לתאר‪,‬‬ ‫נפצעים בלבד‪ .‬לשמע הירי‪ ,‬חש יעקב לביתו‪,‬‬ ‫ופוגש במחבלים המחופשים לחיילים‪ .‬הוא‬ ‫שואל אותם לפשר קולות הירי‪ ,‬והם מייד‬ ‫פותחים לעברו באש‪ .‬רק לאחר שהוא מזעיק‬ ‫את כוחות הצבא המחסלים את המחבלים‪ ,‬רק‬ ‫אז התחילו להתברר ממדי האסון‪.‬‬ ‫ארבעה תושבי אדורה נרצחו‪ .‬עוד שלושה‬ ‫נפצעו‪ .‬המדינה כולה הזדעזעה‪ .‬קהילת‬ ‫אדורה ספגה מכה אנושה‪ ,‬שאיימה על המשך‬ ‫קיומו של היישוב‪ .‬כאקט ביטחוני מיידי‪ ,‬סגר‬ ‫‪‡¯˜Ó‬‬ ‫‪‰È‚ÂÏÂ‡ÈÎ¯‡Â‬‬ ‫·‚‪Â„Â„ Ï˘ Ô‬‬ ‫‪ÌÈÏ˘Â¯È‬‬ ‫השוואת תגליות מחקר‬ ‫לנאמר בתנ"ך‬ ‫להשיג ב�‪dvd‬‬ ‫ותקליטורי שמע‬ ‫בעברית ובאנגלית‬ ‫ובתקליטורים לצפייה‬ ‫במחשב‬ ‫‪69‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫§‪³¢¢ ³±ª °¢‬‬ ‫‪8‬‬ ‫חדש‬ ‫‪69‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫הצבא את ציר התנועה המוליך לכיוון גוש‬ ‫עציון וירושלים‪.‬‬ ‫כותרות העיתונים של בוקר יום ראשון צעקו‬ ‫נקמה‪ ,‬אולם תוך כמה ימים נשכחה הטרגדיה‪,‬‬ ‫ותחושת אין האונים של תושבי היישובים‬ ‫אדורה ותלם השכן‪ ,‬אל מול ניסיונות הפיגוע‬ ‫החוזרים ונשנים‪ ,‬רק הלכה והתעצמה‪ .‬רבים‬ ‫מהתושבים נטשו את בתיהם‪ ,‬ושתי הקהילות‬ ‫הקטנות ביישובים אלו היו על סף התרסקות‬ ‫מוחלטת‪ .‬למעט כשלושים משפחות יהודיות‬ ‫שהוסיפו להיאחז במקום‪ ,‬האזור כולו הפך‬ ‫לכמעט שומם‪.‬‬ ‫על רקע החלל שנוצר‪ ,‬נועדו ראש ישיבת‬ ‫‪ÌÂÏ˘ ˙Â·È˙‬‬ ‫לאדמו"ר מסלונים‬ ‫‪ 7‬כרכים‬ ‫רעיונות פרשנויות‬ ‫ומוסר המבוססים‬ ‫על מקורות‬ ‫מדרשיים ותלמודיים‬ ‫על פרשיות השבוע‬ ‫מתנה‬ ‫חוברת מסכת אבות‬ ‫לאדמו"ר מסלונים‬ ‫‪280‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪˘Ù‬‬ ‫‪‰·È˘È· „ÂÓÏÏ È˙ÏÁ˙‰˘Î‬‬ ‫‪‡¯Ó‚· È˙·‰ ‡Ï ¨‰Ë˜‰‬‬ ‫‪‡Ï ¨È˙Â‡ Ï·Ï·Ó ‰È‰ ‰Ê ¨ÌÂÏÎ‬‬ ‫‪¯·„ ÌÂ˘ ÏÚ ¯ÂÊÁÏ ÁÈÏˆÓ È˙ÈÈ‰‬‬ ‫‪„Ú Í˘Ó ‰Ê ÍÎ ÆÈ˙ÚÓ˘˘ ‰ÓÓ‬‬ ‫˘‪·¯‰ ‰˘ ÈˆÁ È¯Á‡ Æß‚ ¯ÂÚÈ‬‬ ‫‡‪ß˘‡¯‰ ÍÏ Á˙ÙÈÈ ˙·Ë·ß ÈÏ ¯Ó‬‬ ‫‪‰È‰ ÍÎ È˙Ó‰„˙ÏÂ‬‬ ‫ב'שבי חברון'‪ ,‬אצל הרב בלייכר‪ ,‬וכך אני נוהג‬ ‫היום ב'נתיבות דרור'‪ .‬ככלל‪ ,‬אותי לא מעניין‬ ‫מאין בא התלמיד ומה יכולותיו‪ ,‬אלא אם הוא‬ ‫רוצה ללמוד"‪.‬‬ ‫‪‰·ÂË ‰„Â˜´¢‬‬ ‫˘‪„¯ ÈÏÂ‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪ÊÎ¯Ó‬‬ ‫‪˙ÂÓÊ‰‰‬‬ ‫‪www.sif-mayim.co.il‬‬ ‫‪¯ÊÎÈ·‡ ÔÂ¯Â„ ·¯‰‬‬ ‫‡‪„¢È‰ ‚¯·ÈÈÂ ¯Â¯„ Ó¢Ï‬‬ ‫שיעור ג' בישיבת ההסדר במעלות‪ .‬שייטתי‬ ‫בפרדס‪ ,‬למדתי תנ"ך‪ ,‬תורה‪ ,‬משנה‪ ,‬אמונה‪.‬‬ ‫רק לא גמרא"‪.‬‬ ‫מחילה על השאלה‪ ,‬והיום‪ ...‬אתה‪...‬‬ ‫הרב דורון צוחק‪" .‬בשיעור א' למדתי בישיבת‬ ‫ההסדר הר עציון ביישוב אלון�שבות‪ .‬לימים‬ ‫חימש אותי ראש הישיבה‪ ,‬הרב ליכטנשטיין‪,‬‬ ‫במכתב לתלמידו הרב גיגי‪ ,‬שלימד באותה שנה‬ ‫במעלות‪ ,‬בו ביקש לקבל אותי לישיבה‪ .‬הרב‬ ‫גיגי בחן אותי בגמרא‪ .‬התוצאות היו ידועות‬ ‫מראש‪ .‬עם זאת‪ ,‬ראש הישיבה במעלות‪ ,‬הרב‬ ‫מילר‪ ,‬הכריע‪ ,‬כאמור‪' :‬הכל הולך אחר הרצון'‪,‬‬ ‫ורצון‪ ,‬ב"ה‪ ,‬היה‪.‬‬ ‫"שם‪ ,‬במעלות‪ ,‬התחלתי ללמוד אצל הרב‬ ‫וישינסקי‪ .‬הוא היה אמריקאי ולימד בשיטה‬ ‫‪Â˙·Ò ·¯‰ È¯ÙÒ‬‬ ‫‪„·Ï· ¶ ∂≤ ≠ · ±‬‬ ‫≤ · ≠ ‪„·Ï· ¶ ππ‬‬ ‫‪±≠∑∞∞≠∑∞≠∑±≠∏±‬‬ ‫‪9‬‬ ‫המשך בעמוד ‪10‬‬ ‫'שבי חברון'‪ ,‬הרב משה בלייכר; מח"ט הגזרה‬ ‫הנכנס‪ ,‬דרור ויינברג; וראש המועצה האזורית‪,‬‬ ‫צביקי בר�חי כדי לדון באפשרות של ביסוס‬ ‫גרעין התיישבותי ביישובים אלו‪ ,‬שייצא מתוך‬ ‫הישיבה‪ .‬ויינברג הציע לרב בלייכר להקים את‬ ‫המכינה אותה רצה הרב להקים דווקא בתלם‪.‬‬ ‫בר�חי‪ ,‬מצדו‪ ,‬התחייב לפרוס את חסות‬ ‫המועצה על המוסד ולדאוג לכל צורך ארגוני�‬ ‫לוגיסטי‪ .‬הרב בלייכר העלה רק בעיה קטנה‬ ‫אחת‪ :‬הציר נסגר‪ ,‬וכדי להגיע לתלם או לאדורה‪,‬‬ ‫צריך היה לנסוע בדרך עוקפת‪ ,‬כך שנסיעה של‬ ‫מספר דקות תארך כשעה וחצי‪.‬‬ ‫ויינברג‪ ,‬המח"ט‪ ,‬החליט לנקות את הציר‪.‬‬ ‫הוא יצא בראש כוח מיוחד למספר מארבים‬ ‫למרגלות הציר‪ .‬בחשכת לילה הוא הורה‬ ‫למספר רכבים משוריינים שתודרכו מראש‬ ‫וששימשו כפיתיון לעבור על הציר בנסיעה‬ ‫איטית‪ ,‬להדליק אורות ו'לעשות רעש'‪ .‬ברגע‬ ‫שעברה השיירה‪ ,‬נפתחה עליה אש ממספר‬ ‫מוקדים‪ .‬הכוח המיוחד השיב אש כבדה מאוד‬ ‫לעבר מקורות הירי‪ .‬עברו עוד כמה לילות‬ ‫דומים‪ ,‬עד שהירי מצדי הדרכים פסק לחלוטין‪.‬‬ ‫הציר נפתח‪ .‬ההכנות להקמת בית�המדרש‬ ‫ביישוב תלם התחילו‪.‬‬ ‫במוצאי שבת‪ ,‬א' כסלו תשס"ג‪ ,‬שעה‬ ‫שההכנות לפתיחת המכינה היו בעיצומן‪,‬‬ ‫נפתחה על המתפללים העולים למערת‬ ‫המכפלה אש כבדה מן המארב‪ .‬בהסתערות על‬ ‫המחבלים נהרג המח"ט דרור ויינברג‪ .‬לראשי‬ ‫ישיבת שבי חברון היה ברור שבית�המדרש‪,‬‬ ‫שאת הקמתו יזם דרור ויינברג‪ ,‬ישא את שמו‪.‬‬ ‫באביב תשס"ג נפתח בית�המדרש 'נתיבות‬ ‫דרור' ביישוב תלם שליד אדורה‪.‬‬ ‫הרב דורון‪ ,‬היה ברור לכם מהרגע הראשון‬ ‫שבית�המדרש ישא את שמו של דרור‪ .‬למה?‬ ‫"שם הישיבה אינו רק שם של אדם שמת‪,‬‬ ‫אלא מבטא משהו שאותו אדם מסמל‪ .‬דרור‬ ‫נהרג שעה שחתר למגע עם האויב‪ ,‬באומץ וללא‬ ‫פחד‪ .‬לא היו לו גבולות‪ ,‬במובן הטוב‪ .‬הוא לא‬ ‫היה שבוי בתפישות‪ .‬הוא חי חיים משוחררים‬ ‫מאוד מבחינה מחשבתית‪ ,‬והיה תובע תדיר‪,‬‬ ‫במהלך עבודתו השוטפת‪ ,‬את כבוד האומה‪.‬‬ ‫זה עניין עמוק מאוד שלאורו אנחנו מבקשים‬ ‫לחנך את תלמידינו"‪.‬‬ ‫‪ÌÂÏÎ È˙·‰ ‡Ï‬‬ ‫אתה‪ ,‬הרב‪ ,‬למדת בישיבת שבי חברון אליה‬ ‫הגעת מצפת‪ .‬איך הגעת לחברון?‬ ‫"נולדתי בצפת"‪ ,‬פותח הרב‪" ,‬וגדלתי בשכונת‬ ‫כנען‪ ,‬אליה עברה אמי מקיבוץ רוחמה בו בילתה‬ ‫את שנות נעוריה‪ ,‬עטופה תרבות קיבוצניקית�‬ ‫מפא"יניקית‪ .‬בגיל ‪ ,16‬אחרי תקופה ארוכה של‬ ‫תהייה וחיפוש‪ ,‬עזבתי את בית�הספר החילוני‬ ‫בו למדתי‪ ,‬והחלטתי לבדוק אופציות"‪.‬‬ ‫מה זאת אומרת 'לבדוק אופציות'?‬ ‫"בגיל ‪ 16�17‬הרגשתי בערה פנימית‪ .‬מצד‬ ‫אחד היינו חילונים מסורתיים‪ ,‬ומצד שני לא‬ ‫היה טעם לכלום‪ .‬לא הייתה סיבה לכלום‪ .‬הייתי‬ ‫מיואש‪ .‬החלטתי לבדוק את האופציה של הדת‪,‬‬ ‫אבל כמו כל דבר � 'עד הסוף!'‪ .‬ידעתי שאם אני‬ ‫רוצה להחליט באמת אם האמת מונחת בדת‬ ‫וביהדות‪ ,‬אני קודם כל צריך ללמוד יהדות‪,‬‬ ‫ואז להחליט; כל החלטה לפני לימוד לא תהיה‬ ‫החלטה אמיתית‪ .‬התחלתי ללמוד תורה"‪.‬‬ ‫היית בן ‪ .16‬עזבת את הלימודים והתחלת‬ ‫לקרוא ספרים?‬ ‫"ממש לא‪ .‬דוד שלי‪ ,‬שאיתו חלקתי את העניינים‬ ‫האלו‪ ,‬לקח אותי לישיבה קטנה בירושלים‪ .‬אני‬ ‫זוכר שראש הישיבה‪ ,‬חרדי‪ ,‬הסתכל עליי במבט‬ ‫ספקן‪ ,‬ושאל אותי 'למה ירושלים?'‪ .‬באותם ימים‬ ‫הקמנו‪ ,‬כמה חברים‪ ,‬חוג טבע לנוער‪ ,‬וטיילנו בכל‬ ‫הזדמנות‪ .‬אמרתי לראש הישיבה‪' :‬את הצפון כבר‬ ‫חרשתי‪ .‬עכשיו אני רוצה להכיר את ירושלים'‪.‬‬ ‫הוא לא קיבל אותי"‪.‬‬ ‫אתה היית מקבל אותך?‬ ‫"לשני אנשים לא היה אכפת מאיפה באתי‪,‬‬ ‫והם אלו שהותירו בי חותם כאדם וכמחנך‪ .‬הרב‬ ‫זילברמן‪ ,‬חרדי‪ ,‬ראש ישיבה קטנה בצפת שקיבל‬ ‫אותי ללא שום תנאי ובשמחה רבה לישיבה;‬ ‫והרב מילר‪ ,‬שהיה באותם ימים ראש ישיבת‬ ‫ההסדר במעלות‪ .‬הם ביררו רק נקודה אחת‪:‬‬ ‫אם אני רוצה ללמוד‪ .‬מה שהיה חשוב להם היה‬ ‫הרצון‪ .‬מאוחר יותר פגשתי את הגישה הזו גם‬ ‫זה לא מוריד את הרמה הלימודית?‬ ‫"בוא אגלה לך סוד‪ .‬כשהתחלתי ללמוד‬ ‫בישיבה הקטנה‪ ,‬אצל הרב זילברמן בצפת‪,‬‬ ‫פשוט לא הבנתי בגמרא כלום‪ ,‬פשוט כלום‪.‬‬ ‫זה היה מבלבל אותי‪ ,‬הייתי מבין בשיעור‪,‬‬ ‫ומיד אחריו לא מצליח לחזור על דבר ממה‬ ‫ששמעתי‪ .‬יותר מזה‪ :‬קצת מביך לומר‪ ,‬אבל‬ ‫העניין הזה‪ ,‬חוסר הבנת הגמרא‪ ,‬נמשך עד‬ ‫מסודרת ותיאטרלית משהו‪ ,‬אמריקאית‪ .‬חצי‬ ‫שנה אחרי שהגעתי לישיבה‪ ,‬בשיעור ג'‪ ,‬הוא‬ ‫אמר לי‪' :‬בטבת ייפתח לך הראש'‪ .‬לתדהמתי‪,‬‬ ‫כך היה"‪.‬‬ ‫‪±∂ ÏÈ‚Ó ‰·È˘È‬‬ ‫תלמיד ש'יזפזפ' היום ולא ילמד בצורה‬ ‫מסודרת � זה מקובל עליך?‬ ‫"אם זו רק תחנת מעבר והתלמיד באמת רוצה‬ ‫ומשקיע בלימוד‪ ,‬זה בסדר‪ .‬גמרא זו שפה שלוקח‬ ‫זמן להכיר אותה‪ .‬יש כאלו שלומדים את השפה‬ ‫מהר‪ ,‬ויש כאלו שלוקח להם זמן וזה בסדר"‪.‬‬ ‫אמרת שאתה שוקל לקבל צעירים בגיל‬ ‫תיכון לישיבה‪ .‬מאיפה זה בא?‬ ‫"אני עזבתי את התיכון בגיל ‪ ,16‬בחיפוש‬ ‫אחר משמעות‪ .‬אני בטוח שיש המון נערים‬ ‫שיוצאים לחפש‪ ,‬אבל לא בהכרח מוצאים‪ .‬אין‬ ‫היום מסגרת לתיכוניסטים שעזבו את התיכון‬ ‫הרגיל‪ .‬נכון הישיבה בנויה על תלמידים עד‬ ‫גיל עשרים בלבד‪ ,‬אבל ייתכן שנרים את הכפפה‬ ‫ונתחיל לקבל תלמידים צעירים התרים אחר‬ ‫משמעות עמוקה לחייהם‪ ,‬זה עדיין בבדיקה"‪.‬‬ ‫לאחר שעלה לירושלים ולמד שנתיים‬ ‫בישיבת מרכז הרב המפורסמת‪ ,‬נתקל הרב‬ ‫דורון בקלטות שיעורים של הרב בלייכר‪ .‬הוא‬ ‫היה כבר נשוי ואב לילדים שעה שהחליט‬ ‫לנדוד פעם נוספת לישיבת שבי חברון‪ ,‬ללמוד‬ ‫תורה במקום שלבו חפץ‪ .‬על�מנת שלא‬ ‫לטלטל את המשפחה להרפתקה החדשה‪,‬‬ ‫היה נוסע בתחילת השבוע‪ ,‬וחוזר בסופו‪ .‬את‬ ‫לילותיו היה עושה בפנימייה‪ ,‬עם התלמידים‬ ‫הצעירים‪ .‬משפחתו הצטרפה אליו אחרי‬ ‫תקופה קצרה‪ ,‬כשכבר ידע שמצא את מבוקשו‬ ‫ושבחברון יוכל למצוא מנוחה ודרך‪.‬‬ ‫שלוש שנים לאחר‬ ‫שהופיע בפעם הראשונה‬ ‫בישיבת שבי חברון‪ ,‬החל‬ ‫ללמד בה‪ ,‬וכך המשיך עוד‬ ‫כ� ‪ 14‬שנים‪ .‬לפני כשנה‪,‬‬ ‫לאחר מותו הטראגי של‬ ‫הרב אבי כהן�אור )ראה‬ ‫מסגרת(‪ ,‬מי שהקים‬ ‫את בית�המדרש ועמד‬ ‫בראשו בפועל‪ ,‬סומן הרב‬ ‫אביכזר על�ידי ראשי‬ ‫ישיבת שבי חברון‪,‬‬ ‫כממשיך דרכו וכמי‬ ‫שיירש אותו לעמוד‬ ‫בראש בית�המדרש‬ ‫נתיבות דרור‪.‬‬ ‫כששאלנו את הרב דורון‪ ,‬לפני סיום‪ ,‬מה‬ ‫ההבדל בין הישיבה האֵם שבי חברון לנתיבות‬ ‫דרור‪ ,‬הוא ענה שבית�המדרש בתלם הוא‬ ‫הדל"ת אמות שלפני בית�המדרש‪" .‬להכין‬ ‫בן�אדם לתורה ולחיים זה אומר שמתחילים‬ ‫בבניין עולם מוצק של מידות מתוקנות‪ .‬רוב‬ ‫הנוער הדתי�לאומי צריך הכנה לישיבה‬ ‫גבוהה‪ .‬רוב הנוער הדתי�לאומי צריך מקום‬ ‫כמו נתיבות דרור כדי שיוכל לבנות את הנתיב‬ ‫שלו אל החופש"‪.‬‬ ‫‡‪Ï¢Ê ¯Â‡≠Ô‰Î ‰ÁÓ˘ ·¯‰ ÆÌÏÂÎ ÏÚ „Â‰‬‬ ‫‪È·‡ ·¯‰‬‬ ‫הרב אבי כהן�אור ז"ל הוא שהקים את‬ ‫המכינה נתיבות דרור ועמד בראשה עד‬ ‫לפני שנה‪ .‬ביום כ"ה באדר תשס"ז‪ ,‬לאחר‬ ‫פגישה לילית‪ .‬בנסיעה שגרתית ליד צומת‬ ‫העוקפים‪ ,‬אירעה תאונה קטלנית בה קיפדו‬ ‫את חייהם הרב אבי ואשתו שמחה כהן�‬ ‫אור‪.‬‬ ‫ממשיך דרכו‪ ,‬הרב דורון אביכזר‪ ,‬מספר כי‬ ‫"הרב אבי היה מקובל על כולם ואהוד מאוד‬ ‫על תושבי תלם‪ .‬הוא ידע לחבר בין היישוב‬ ‫החילוני‪ ,‬שהעריך אותו רבות‪ ,‬לבין תלמידי‬ ‫ומוסדות הישיבה‪ ,‬ובעצם היה היחיד עד‬ ‫היום שהתקבל כחבר קבע ביישוב"‪.‬‬ ‫מנהל הישיבה בהווה ותלמידו של הרב‬ ‫כהן�אור במכינה‪ ,‬בעבר‪ ,‬שלמה לרנר‪,‬‬ ‫יודע לספר כי "הרב היה אהוב על כל מי‬ ‫שבא איתו במגע‪ ,‬הוא היה מאמין בכל‬ ‫אחד ואחד‪ ,‬ובעצם הותיר את רישומו על‬ ‫מאות תלמידיו"‪.‬‬ ‫"משעה שהרב בלייכר הטיל על הרב‬ ‫אבי להקים את בית�המדרש"‪ ,‬אומר הרב‬ ‫אביכזר‪" ,‬הוא ואשתו התמסרו למשימה‬ ‫ללא לאות וללא חשבון‪ .‬במותו הוא הותיר‬ ‫לנו משימה גדולה � לבנות עוד ועוד‬ ‫נדבכים לישיבה אותה הקים במו ידיו‪ .‬מי‬ ‫ייתן ונזכה בזכותו לעמוד במשימתנו"‪.‬‬ ‫·‪Á‬‬ ‫‪Á‬‬ ‫‪ÈÂ‬‬ ‫‪˙Â‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪‰‬‬ ‫‪¨˙Â¯È˙ÒÂ ÌÈÂÂ‚ ˙·¯ ¨˙·Î¯ÂÓ ˙ÂÈ˘È‡ ‚ÈˆÓ ¯ÙÒ‰‬‬ ‫˘‪Æ‰ÓÂ˜˙Â ‰‡Â˘ Ï˘ ¯ÂÙÈÒ ÍÂ˙Ó ‰„ÏÂ‬‬ ‫„˘‬ ‫‪¯ÎÈÈ¯ ·È˘ÈÏ‡ ˙‡Ó‬‬ ‫‪¯Ù‬‬ ‫‪Ò‬‬ ‫‪¢ÏËÈÓÚ ‰„Â‰È ·¯‰ Ï˘ Â¯ÂÙÈÒ ≠ Â˙ÂÓ‡·¢‬‬ ‫‪ÌÈ‬‬ ‫‪‰Ï‡˘ ÏÎÏ ‡Ï‬‬ ‫‪‰·Â˘˙ ˘È‬‬ ‫עשייה נשית‬ ‫בתוך הקנקן‬ ‫ראיון עם חיה תמר גולד‬ ‫חיה תמר (‪ )23‬ושמואל (‪ )24‬גולד נישאו לפני כשנתיים‪ .‬כבר במבט ראשון רואים שהם זוג מיוחד‪ .‬כן‪ ,‬נכון‪,‬‬ ‫'מיוחד' זו הגדרה שמשתמשים בה היום לשני כיוונים‪ :‬חיובי ושלילי‪ .‬שוחחנו עם חיה תמר על תהליך‬ ‫ההתפתחות והגדילה שלה לאחר שהוצא מראשה גידול‪ ,‬בהיותה ילדה קטנה‬ ‫מתכשיטיה של חיה תמר‬ ‫פורים‪ .‬חבשתי כתר של מלכת אסתר‪ ,‬וכל הנצנצים‬ ‫נשרו לי על הקרחת"‪.‬‬ ‫איך החברה קיבלה אותך?‬ ‫"גרתי בקיבוץ‪ ,‬והחברה קיבלה אותי יפה מאוד‪.‬‬ ‫החברים קינאו בי על שקיבלתי אישור לאחר לבית‪-‬‬ ‫הספר כדי לקבל את הזריקה היומית‪ .‬אני לא הבנתי‬ ‫אותם‪ .‬חשבתי לעצמי 'תגידו תודה ואל תקנאו'‪.‬‬ ‫"כשהתבגרתי היה לי קשה יותר‪ ,‬בייחוד בתקופה‬ ‫של הטיולים‪ .‬לא יכולתי לצאת אליהם בגלל כאבים‬ ‫ברגליים‪ .‬באותם ימים ישבתי ובכיתי‪ .‬אמא שלי‬ ‫עודדה אותי ואמרה לי שזה בסדר לבכות‪ ,‬אבל‬ ‫לאחר הייאוש והעצב צריך לקום מתישהו‪ .‬המסר‬ ‫הזה מלווה אותי עד היום‪ :‬צריך להסתכל קדימה‬ ‫ולדעת שזה מה שהקב"ה נתן"‪.‬‬ ‫לאחר ניתוחי ראש רבים‪ ,‬נפגעים חלקים שלעתים‬ ‫גורמים לבעיות שכליות או לפיגורים שונים‪ .‬בגלל‬ ‫החשש הזה‪ ,‬ניסו ללמד את חיה תמר כמה שיותר‬ ‫דברים‪ .‬מסתבר שחיה תמר קלטה טוב מאוד‪ ,‬והיו‬ ‫צריכים להקפיץ אותה גן‪ .‬בגיל חמש היא כבר הייתה‬ ‫בכיתה א'‪ ,‬ובגיל ‪ 17‬סיימה את התיכון‪.‬‬ ‫ללא ספק‪ ,‬חיה תמר נראית שונה‪ .‬לרוב האנשים‬ ‫יש חשש מלהתקרב ולדבר עם אנשים שבמבט‬ ‫ראשון נראים שונה מהרגיל‪ ,‬אך לאחר שנוצרת שיחה‬ ‫או שרואים את הכישרון המדהים שלה ביצירת‬ ‫תכשיטים‪ ,‬שוכחים את הקושי והחשש‪ .‬בעדינות רבה‬ ‫‪11‬‬ ‫המשך בעמוד ‪12‬‬ ‫הכל התחיל ביום אחד‪ ,‬בקיבוץ שעלבים‪ ,‬כשתמר‬ ‫חובב‪ ,‬הילדה הקטנה והבריאה‪ ,‬הייתה בת ארבע‪.‬‬ ‫היו לה כאבים בראש ובעורף‪ ,‬פזילות חמורות‬ ‫והקאות‪ .‬הוריה הבהילו אותה לבית‪-‬החולים‬ ‫אסף הרופא‪ ,‬אך שם נאמר להם ש"זה שום דבר"‪.‬‬ ‫הסיפור הלך וחזר‪ ,‬ואיתו גם התשובות מבית‪-‬‬ ‫החולים‪ .‬עד שיום אחד איבדה תמר את ההכרה‪.‬‬ ‫בבדיקות מקיפות בבית‪-‬החולים תל השומר נמצא‬ ‫גידול במוח‪ .‬הרופאים החליטו על ניתוח חירום‪ .‬הם‬ ‫כינסו את בני המשפחה‪ ,‬ואמרו להם "אנחנו נעשה‬ ‫כל מה שניתן לעשות‪ ,‬אך הסיכויים קלושים"‪.‬‬ ‫ביום שישי‪ ,‬לאחר שש שעות של ניתוח ממושך‪,‬‬ ‫דקות ספורות לפני כניסת השבת‪ ,‬יצאה תמר‬ ‫מהניתוח‪ .‬הדבר הראשון שהיא אמרה היה "קר לי"‪.‬‬ ‫כך הבינו שהניתוח הצליח‪ .‬מאותו יום התחיל תהליך‬ ‫שיקום ממושך‪.‬‬ ‫"הייתי צריכה לקבל זריקות ולעבור ביקורות"‪,‬‬ ‫מספרת חיה תמר‪" .‬באחת הביקורות גילו שלא‬ ‫הוציאו את הגידול מהשורש‪ .‬עשו לי שוב ניתוח ראש‪,‬‬ ‫והוציאו את הגידול‪ .‬הייתי צריכה לעבור שוב את‬ ‫כל תהליך השיקום‪ .‬באותה תקופה המצב שלי היה‬ ‫קשה‪ ,‬והרבנים החליטו להוסיף לי את השם חיה"‪.‬‬ ‫את זוכרת את התקופה הזו?‬ ‫"אני בעיקר זוכרת את הדברים הטובים שהיו‬ ‫בבית‪-‬החולים‪ :‬אנשי חב"ד שבאו לבקר את הילדים‪,‬‬ ‫מתנות שקיבלתי‪ .‬אבל עד היום אני חוששת מזריקות‪,‬‬ ‫כי בזמנו חששתי מאוד מהחדרת העירוי"‪.‬‬ ‫מה ההשלכות של ניתוח כזה?‬ ‫"אחרי שעושים ניתוח במוח‪ ,‬אתה לא נשאר אותו‬ ‫אדם"‪ ,‬מסבירה חיה תמר‪" .‬מאז החיים שלי השתנו‪.‬‬ ‫כתוצאה מהניתוח‪ ,‬חלו שינויים בגוף‪ .‬אם קודם‬ ‫הייתי רזה‪ ,‬הפכתי לשמנה‪ .‬כל מה שהיה בחלק‬ ‫שהוציאו מהמוח אני צריכה לקבל מבחוץ‪ ,‬דרך‬ ‫תרופות או זריקות‪.‬‬ ‫"לאחר הניתוח השני הייתי צריכה להתמודד עם‬ ‫הקרחת‪ .‬אני זוכרת שמיד אחרי הניתוח חגגנו את‬ ‫אני מבקשת מחיה תמר להתייחס גם לנושא זה‪.‬‬ ‫"עד לפני כמה שנים‪ ,‬גם אני לא קיבלתי את עצמי‬ ‫איך שאני‪ .‬רק בשנים האחרונות הבנתי שכך הקב"ה‬ ‫רוצה שאני אהיה‪ .‬אנשים לפעמים מסתכלים עליי‪,‬‬ ‫ואני מבינה שהם לא עושים את זה מתוך רוע‪ ,‬אלא‬ ‫כי הם לא יודעים‪ .‬לי קשה עם זה שאני שמנה‪ ,‬אבל‬ ‫אני מסתכלת ורואה שברוך ד' אני בריאה עכשיו‪,‬‬ ‫אני מתפקדת‪.‬‬ ‫"ברוך ד' גדלתי‪ ,‬למדתי‪ ,‬ועשיתי שירות לאומי‪ ,‬שם‬ ‫גם נפתחתי‪ .‬עבדתי עם קשישים חולי אלצהיימר‪,‬‬ ‫שקיבלו אותי כמו הנכדה שלהם‪ .‬יכולתי לתת‬ ‫ולקבל מהם כמו שאני‪ .‬שנים אחר כך‪ ,‬הם זכרו אותי‪.‬‬ ‫מאז הפסקתי להיות ביישנית‪ ,‬כי הרגשתי שהם זכרו‬ ‫דווקא אותי מכל אנשי הצוות שסבבו אותם"‪.‬‬ ‫סיפור בפני עצמו זה הסיפור של שמואל‪ ,‬בעלה‬ ‫של חיה תמר‪ .‬יש הרבה דברים חופפים בסיפורים‬ ‫שלהם‪ .‬גם שמואל החל לסבול לפתע‪ ,‬בגיל ארבע‬ ‫וחצי‪ ,‬מכאבי ראש‪ .‬לאחר שמדי פעם איבד את‬ ‫ההכרה לכמה שניות‪ ,‬לקחו אותו הוריו לבדיקות‪.‬‬ ‫כמו אצל חיה תמר‪ ,‬גם אצלו בהתחלה חשבו שאין‬ ‫כלום‪ .‬רק לאחר מכן גילו שיש לו שחפת במוח‪ .‬בארץ‪,‬‬ ‫כל ארבעת החולים שלקו במחלה זו לפני כן נפטרו‪.‬‬ ‫רוב הרופאים לא נתנו לו סיכוי‪ ,‬חוץ מרופא אחד‪.‬‬ ‫שחפת במוח גורמת לצבירת נוזלים מבלי יכולת‬ ‫להתנקז‪ .‬הנוזלים נוקזו על‪-‬ידי צינורית‪ ,‬וכל פעם‬ ‫ששמואל גדל‪ ,‬הוא היה צריך להחליף את הצינורית‪.‬‬ ‫כששמואל התעורר‪ ,‬אחרי חודשיים ללא הכרה‪ ,‬הוא‬ ‫התחיל הכל מהתחלה‪ :‬למד לאכול‪ ,‬לזחול‪ ,‬ללכת‬ ‫ולדבר‪ .‬הוא שקל אז ‪ 12‬קילו‪.‬‬ ‫ברוך ד'‪ ,‬שמואל השתקם‪ ,‬וכיום הוא עוזר לסופר‬ ‫סת"ם בהכנת תפילין ובמפעל להכנת פתילי תכלת‪.‬‬ ‫כל סיפור היכרות הוא נס; איך אתם נפגשתם?‬ ‫"חיה וינר‪ ,‬שדכנית‪ ,‬הכירה בינינו‪ .‬ומיד אחרי‬ ‫כמה פגישות נוצר חיבור ומצאנו דברים משותפים‪.‬‬ ‫לפני האירוסין‪ ,‬שמואל נתן לי עבודה שהוא כתב על‬ ‫המחלה שלו‪ .‬בעבודה קראתי שהפרופסור שטיפל בו‬ ‫חכמת‬ ‫נשים‬ ‫אין לי כוח!‬ ‫הרבנית ימימה מזרחי‬ ‫פרשתנו היא פרשת ה"אין לי"‪ :‬עם ישראל מתאונן‬ ‫"אין בשר‪ ,‬אין שום‪ ,‬אין בצלים"‪ ,‬ואפילו משה רבנו‬ ‫מתאונן‪" :‬האנוכי הריתי את כל העם הזה אם אנוכי‬ ‫ילידיתיהו כי תאמר אליי שאהו בחיקך כאשר ישא‬ ‫האומן את היונק?"‪ .‬או במילים אחרות‪" :‬אין לי‬ ‫כוח!"‪ .‬והר' חיים שמואלביץ מסביר‪ ,‬כי משה אומר‬ ‫למעשה שאילו היה הוא היולד הביולוגי של עם‬ ‫ישראל‪ ,‬היה מסוגל לשאתם מפני שלאמא יש כוח‬ ‫לשאת הכל‪ .‬שכך טבע הקב"ה בבריאה‪ :‬אם שלחת‬ ‫לי ניסיון חלילה‪ ,‬אז שלחת לי‪ ,‬כאמא‪ ,‬גם את‬ ‫הכוח לעמוד בו! (שיחות מוסר)‪.‬‬ ‫אם כך‪ ,‬כיצד ייתכן שאמהות או נשים‬ ‫בכלל מגיעות למצב של היעדר תושייה‬ ‫וכוח? מפני שהמשימה הקשה היא לרצות‬ ‫להתמודד עם הקושי‪ .‬אצל אישה הכל תלוי‬ ‫ברצון‪ .‬וכאן ממשיך משה ואומר‪" :‬ואם ככה‬ ‫את עושה לי‪ ,‬הרגני נא הרוג"‪ .‬ומפרש הזוהר‬ ‫להפליא‪" :‬אם ברצונך להפוך אותי ל'את'‪ ,‬לאישה‪,‬‬ ‫טוב מותי מחיי!"‪ ,‬לא רוצה להיות אישה! משה יודע‬ ‫כי המשמעות של להיות אישה בעולם הזה היא‬ ‫גיוס כוחות רצון‪ ,‬שוב ושוב‪ ,‬כדי לעמוד בניסיונות‪,‬‬ ‫ומרגע שאישה מצליחה לרצות‪ ,‬היא גם תצליח!‬ ‫וכלשון הגמרא‪" :‬אישה – כלי זינה עליה"‪ :‬היא יכולה‬ ‫להתמודד‪ ...‬במילים אחרות‪ ,‬אומר משה‪" :‬ברוך שלא‬ ‫עשני אישה!"‪ .‬הוא יודע כי הנשים הן הן המין החזק‬ ‫– ולמי יש כוח להתמודדויות?‬ ‫אבל עובדה‪ ,‬את אומרת‪ ,‬נגמר לי כל הכוח! נכון‪,‬‬ ‫נגמר לך הכוח לרצות‪" .‬פוס‪ ,‬הקב"ה‪ ,‬עייפתי‪ ,‬תן לי‬ ‫קצת מנוחה!"‪ .‬כאן מופיעה התפילה הנפלאה "ברוך‬ ‫שעשני כרצונו!"‪ .‬אנא‪ ,‬ד'‪ ,‬עשה שאבין שרצוני חזק‬ ‫ממש כמו רצונך ושאם רק ארצה – אוכל!‬ ‫מה שובר כוח רצון אצל אישה? מדהים‬ ‫לראות שעם ישראל אינו נשבר במסעות‬ ‫הקשים‪ ,‬הוא נשבר בחניות! לתפקד כל‬ ‫היום‪ ,‬לעבוד – את יכולה‪ .‬רק בערב‪ ,‬בשבת‪,‬‬ ‫בחג‪ ,‬בחנייה‪ ,‬מקבל לפתע הניסיון ממדים‬ ‫לא נסבלים‪ .‬עד מתי אהיה לבד‪ ,‬עד מתי‬ ‫אחווה קשיים בזוגיות‪ ,‬בחינוך‪ ,‬בפרנסה?‬ ‫החנייה הזו היא חִנך האמיתי בעיני ד'‪ .‬היכולת‬ ‫לפרוק חפצים ושוב לארוז‪ ,‬שוב לרצות להמשיך‬ ‫ללכת‪ .‬אל תישברי מהחנייה! את יכולה להמתנה‪,‬‬ ‫את יכולה לכל – את אישה!‬ ‫"יישרפו דברי תורה ואל יימסרו לנשים" הייתכן?‬ ‫רויטל בן‪-‬אור‬ ‫"אמר ר' אליעזר בן הורקנוס‪ :‬יישרפו דברי תורה‬ ‫ואל ימסרו לנשים" (תלמוד ירושלמי סוטה דף ט"ז‪ ,‬א')‪ .‬אנו‬ ‫רואים כי גישתו של ר' אליעזר ללימוד תורה לנשים‬ ‫היא קיצונית מאוד‪ .‬במקום אחר אומר ר' אליעזר‪:‬‬ ‫"כל המלמד את בתו תורה – כאילו מלמדה תִפלּות"‪.‬‬ ‫ואנו‪ ,‬שננסים אנחנו לעומת התנאים הקדושים שקטן‬ ‫שבהם היה מחיה מתים‪ ,‬ננסה להבין מה כוונתו של‬ ‫ר' אליעזר‪ ,‬רבו המובהק של ר' עקיבא‪.‬‬ ‫התנא משתמש במילה "יימסרו"‪,‬‬ ‫וייתכן שהדברים קשורים למשנה‬ ‫הראשונה במסכת אבות‪:‬‬ ‫"משה קיבל תורה מסיני‬ ‫ומסרה ליהושע"‪ .‬אם כן‪,‬‬ ‫ייתכן שלזאת התכוון ר' אליעזר‬ ‫כשאמר "יימסרו לנשים"‪.‬‬ ‫"נשים דעתן קלה"‪ ,‬אמרו חז"ל‪ .‬עיקר כובד‬ ‫המשקל הנפשי של האישה נעוץ ברגש‪ .‬היא המכוננת‬ ‫והמחברת את כל העולמות האידיאליים העליונים‬ ‫עם מציאות העולם הזה‪ ,‬והכל מכוח עולם רגשי‬ ‫פנימי עמוק הנועד לחבר שמיים וארץ‪ .‬וכיוון שהרגש‬ ‫הוא בעל משקל רב יותר מן השכל‪ ,‬אם חס ושלום‬ ‫תיאלץ האישה למסור את התורה מדור לדור‬ ‫כמסירת משה ליהושע ויהושע לזקנים‪ ,‬אם כל עולם‬ ‫התורה – דברים הקשים כגידים ו"הררים תלויים על‬ ‫חוט השערה" – הוויות אביי ורבא‪ ,‬הכל יעבור מדור‬ ‫לדור על‪-‬ידי מי שכוח הרגש דומיננטי יותר מהכוח‬ ‫השכלי‪ ,‬עלולות להיות סטיות בהעברת התורה‪.‬‬ ‫האישה עלולה לפרש את התורה ולקחת אותה‬ ‫למחוזות הנראים לה נכונים בעיני רוחה‪ ,‬ולא בהכרח‬ ‫מחויבים לשכל האלוקי העובר מדור לדור‪ .‬כי הרי‬ ‫הרגש – מרגיש‪ ,‬וזהו‪ .‬וכי מישהו יאמר לי איך להרגיש‬ ‫שנכון להעביר את התורה?! וכבר אמר הרמב"ם‪" :‬כי‬ ‫לא בחוש כלל ולא בשכל פרט"‪ .‬ועל כן אמר התנא‬ ‫הקדוש ר' אליעזר‪' ,‬עדיף שיישרפו דברי תורה ואל‬ ‫יעברו במסורת על‪-‬ידי מי שעיקר כובד משקלו נעוץ‬ ‫בעולם הרגשי'‪.‬‬ ‫ועוד נשאל‪ :‬ר' אליעזר‪ ,‬שמסר נפשו על התורה‬ ‫והיה מוכן לאכול עפר בראשית דרכו‬ ‫כדי לקנותה‪ ,‬שרעב יותר משבוע‬ ‫בתחילת דרכו אצל ר' יוחנן‬ ‫בן זכאי – הוא מוכן‬ ‫שיישרפו דברי תורה?‬ ‫יש לשים לב שהוא לא‬ ‫אמר שתישרף חס ושלום התורה‪,‬‬ ‫אלא דברי תורה‪ .‬דבריו מזכירים‬ ‫את ר' חנינא בן תרדיון‪ .‬כששרפוהו הרומאים עם‬ ‫ספר תורה בחיקו‪ ,‬שאלוהו תלמידיו‪" :‬רבנו‪ ,‬מה אתה‬ ‫רואה?"‪ .‬והשיב להם‪" :‬רואה אני גווילים נשרפים‬ ‫ואותיות פורחות באוויר"‪ .‬אותן אותיות לא נכחדו‬ ‫על‪-‬ידי השריפה‪ ,‬אלא חזרו לכור מחצבתן של מי‬ ‫שחרט אותן בעולם הזה‪.‬‬ ‫אם כן‪ ,‬עדיף שתחזור התורה אל מקורה האלוקי‬ ‫מאשר שתימסר מדור לדור על‪-‬ידי מי שמרכז משקלו‬ ‫הנפשי נעוץ ברגש‪.‬‬ ‫המשך ראיון‬ ‫היה פרופסור מרצבך‪ .‬ידעתי שלרב שעזר לנו בזמן‬ ‫המחלה קראו הרב אהרון מרצבך‪ .‬הסתבר‬ ‫שפרופסור מרצבך הוא אביו של הרב‬ ‫מרצבך‪ .‬היום אנחנו בקשר איתם‪.‬‬ ‫באירוסין הסבים והסבתות שלנו גילו‬ ‫‪12‬‬ ‫שהם עלו ביחד באונייה‪ .‬בגלל כל התהליך שעברנו‪,‬‬ ‫כל אחד לחוד‪ ,‬יש בינינו תמיכה והבנה גדולה"‪.‬‬ ‫כיום חיה תמר יוצרת ומוכרת תכשיטים מרהיבים‬ ‫מחרוזים‪ ,‬פימו וחומרים אחרים‪ ,‬עובדת עם אישה‬ ‫מבוגרת באמנות‪ ,‬ומפעילה משחקייה לילדים‪.‬‬ ‫הליכות ביתה‬ ‫מדיני ברכה ראשונה‬ ‫הרב אליעזר מלמד‬ ‫שאלה‪ :‬האם מותר להפסיק בשתיקה בין‬ ‫ברכה על מאכל לבין אכילתו?‬ ‫תשובה‪ :‬הברכות שתיקנו חכמים לומר לפני‬ ‫שאדם נהנה מאכילתו צריכות להיאמר בצמוד‬ ‫לאכילה‪ .‬ואין להפסיק אפילו בשתיקה בין‬ ‫הברכה לאכילה או לשתייה‪ ,‬אבל הפסקה‬ ‫למשך זמן שאין בו שהות לומר שלוש מילים‪,‬‬ ‫כמו‪" :‬שלום עליך רבי"‪ ,‬אינה נחשבת הפסקה‪.‬‬ ‫כדי שלא להפסיק בין הברכה לאכילה‪ ,‬יש‬ ‫להכין תחילה את המאכל והמשקה ורק אחר כך‬ ‫לברך עליו‪ .‬למשל‪ ,‬הרוצים לאכול תפוז יקלפו‬ ‫אותו תחילה‪ ,‬וכשיהיה מוכן לאכילה‪ ,‬יברכו‬ ‫עליו ויאכלו אותו בלא הפסק‪ .‬והרוצים לאכול‬ ‫שקדים או גרעינים יפצחו תחילה את הקליפה‬ ‫ורק אחר כך יברכו‪ .‬וכן צריך להיזהר לא לברך‬ ‫על תה שחומו גבוה עד שלא ניתן לשתותו מיד‬ ‫ויצטרכו לשהות בין הברכה לשתייה‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬ואם הפסיקו בשתיקה או בדיבור בין‬ ‫הברכה לאכילה‪ ,‬האם הברכה נפסלה?‬ ‫תשובה‪ :‬בדיעבד‪ ,‬גם אם המתינו בשתיקה‬ ‫בין הברכה לאכילה יותר משיעור אמירת‬ ‫"שלום עליך רבי"‪ ,‬ואפילו אם באותו זמן‬ ‫המפסיק זמזם או השמיע קולות שונים לרמוז‬ ‫דבר לחברו‪ ,‬כל זמן שלא הסיח את דעתו מכך‬ ‫שהוא נמצא בין הברכה לאכילה‪ ,‬לא הפסיד‬ ‫את הברכה‪ .‬אבל אם אמר אפילו מילה אחת‬ ‫שאינה קשורה לברכה ולאכילה‪ ,‬כיוון שהפסיק‬ ‫בדיבור ‪ -‬הפסיד את הברכה‪ ,‬וצריך לחזור‬ ‫ולברך בשנית כדי לאכול (שו"ע רו‪ ,‬ג‪ ,‬מ"ב יב)‪.‬‬ ‫ואם טעה ודיבר בין הברכה לאכילה בנושא‬ ‫הקשור לאוכל‪ ,‬אינו חוזר לברך‪ .‬למשל‪ ,‬אם‬ ‫בירך על תפוח וביקש סכין או שאל אם שטפו‬ ‫את הפרי‪ ,‬למרות שעשה שלא כדין‪ ,‬שהרי אין‬ ‫לדבר כלל בין הברכה לאכילה‪ ,‬מכל מקום‪ ,‬כיוון‬ ‫שדיבורו היה בנושא הקשור לאכילה‪ ,‬אין דיבור‬ ‫זה חוצץ בין הברכה לבין האכילה‪ ,‬ואינו צריך‬ ‫לחזור ולברך שנית (שו"ע ורמ"א או"ח קסז‪ ,‬ו)‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬מי שבירכה על מאכל ונצרכה לומר‬ ‫דבר בדחיפות‪ ,‬האם אחר שתכניס את האוכל‬ ‫לפיה תוכל לדבר?‬ ‫תשובה‪ :‬תמתין עד שתבלע מעט מהמאכל‬ ‫או מהמשקה‪ ,‬ורק אחר כך תדבר‪ .‬ואם‬ ‫טעתה ודיברה לאחר שהכניסה את המאכל‬ ‫לפיה‪ ,‬אבל עדיין לא בלעה ממנו כלום‪ ,‬יש‬ ‫אומרים שהפסידה את הברכה (מהר"ם חביב‬ ‫וא"ר)‪ .‬ויש אומרים שלא הפסידה (מאירי ולקט‬ ‫יושר)‪ .‬ולמעשה‪ ,‬כיוון שהדבר שנוי במחלוקת‪,‬‬ ‫אין לחזור לברך‪ ,‬שספק ברכות להקל‪ .‬אבל‬ ‫לכתחילה יש להיזהר שלא לדבר כלל לפני‬ ‫בליעת משהו מהמאכל או מהמשקה‪.‬‬ ‫ביד הלשון‬ ‫אורה רבקה וינגורט‬ ‫בין מאורעות היסוד שאנו מצווים לזכור בכל יום‪,‬‬ ‫כמתן תורה ויציאת מצרים‪ ,‬נמצא באופן מפתיע‬ ‫גם מעשה מרים‪" :‬זכור את אשר עשה ד' א‪-‬להיך‬ ‫למרים" (דברים כ"ד‪ ,‬ט')‪.‬‬ ‫מסתבר שירדה התורה לעומק נפשנו‪ ,‬וידעה שללא‬ ‫היזכרות תמידית ויומיומית‪ ,‬קל מאוד יהיה ליפול‬ ‫לתוך הרשת של לשון הרע‪ .‬הרי אנו מנסות כל כך‬ ‫לשמור על עצמנו בהרבה תחומים‪ ,‬ובאופן כללי אנו‬ ‫נוטות להגדיר את עצמנו כמוסריות וכנחמדות‪ ,‬וכיצד‬ ‫אנו מוצאות את עצמנו שוב ושוב מקטרות בלי‪-‬סוף‬ ‫או מספרות עוד פיסת מידע 'עסיסי' או מתחרטות רגע‬ ‫אחרי שפתחנו את הפה?‬ ‫ב'נתיב הלשון' (פ"א) קובע המהר"ל שאכן זו מהות‬ ‫הלשון‪ .‬וזוהי תכונה המבחינה אותה משאר האיברים‪:‬‬ ‫"שאף אם רצה האדם להכות את חברו‪ ,‬אם אין כאן‬ ‫כוח המתעורר על זה‪ ,‬אין היד פועלת דבר זה‪ ,‬אבל‬ ‫הלשון אין צריך לשום התעוררות‪ ,‬כי תיכף ומיד שימצא‬ ‫לדבר – מדבר‪ ,‬ולכן החיים והמוות הוא ביד הלשון"‪ .‬אין‬ ‫הדיבור דורש מאמץ‪ ,‬הלשון מתגלגלת מטבעה‪ ...‬המאמץ‬ ‫הנדרש לנו הוא לשם שמירה על מוצא הפה‪.‬‬ ‫מלבד ההיזכרות היומיומית בחומרת לשון הרע‪ ,‬כפי‬ ‫שעולה ממעשה מרים‪ ,‬התבוננות‬ ‫בכוחו הגדול של הדיבור‬ ‫יכולה להוביל אותנו‬ ‫גם כן לאותה מטרה‪.‬‬ ‫כפי שמביא המהר"ל‬ ‫בהמשך דבריו‪ ,‬מהות‬ ‫האדם כ"נפש חיה" מתפרשת בתרגום‬ ‫ככוח הדיבור שבו‪" ,‬רוח ממללא"‪ ,‬ומכאן מסיק‬ ‫המהר"ל כי "הלשון הוא החיים" (שם‪ ,‬סוף פ"א)‪.‬‬ ‫על‪-‬מנת לחוש ביתר חיוניות‪ ,‬על‪-‬מנת להתמלא‬ ‫בכוחות נוספים‪ ,‬על‪-‬מנת לשמור את חיינו ואיכותם‪,‬‬ ‫עלינו לנצור את לשוננו‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫הרב גיא אביהוד‬ ‫ראש "בית המדרש הקהילתי" ‪-‬‬ ‫ב'יד הרב ניסים'*‬ ‫לקחים מספירת העומר‬ ‫סופה של תקופה היא עת מיוחדת לסכם‪,‬‬ ‫להפנים וללמוד להבא מן הדרך שעברנו‬ ‫עד כה‪ .‬ימי ספירת העומר עברו‪ ,‬ולכאורה‬ ‫ההזדמנות לתיקון ושיפור המידות נגמרה‪.‬‬ ‫אך בשנה זו כשנת שמיטה‪ ,‬עדיין עומדת‬ ‫לקראתנו תקופה משמעותית להתקדמות‪.‬‬ ‫ימי שלהי שנת השמיטה שאנחנו עומדים‬ ‫לקראתם הם זמן מתאים להפנמת הלקחים‬ ‫מימי ספירת העומר‪.‬‬ ‫ישנו מנהג מעניין המופיע בשולחן ערוך‪,‬‬ ‫שאולי רבים אינם מכירים‪ ,‬אך ניתן ללמוד‬ ‫ממנו לקח מעניין המאפיין את ימי ספירת‬ ‫העומר‪ ,‬של שנה ייחודית זו‪ ,‬שנת השמיטה‪.‬‬ ‫בשולחן ערוך מזכיר מרן מנהג שלא לעשות‬ ‫מלאכה מפסח עד עצרת‪ ,‬משקיעת החמה עד‬ ‫ספירת העומר (או"ח תצג)‪ .‬מקור המנהג‪ ,‬המובא‬ ‫גם בספרי הראשונים‪ ,‬הוא בתשובה של רב האי‬ ‫גאון‪ ,‬והוא מוטעם כפליים‪.‬‬ ‫טעם ראשון משום תלמידי רבי עקיבא‪ ,‬שמתו‬ ‫סמוך לשקיעת החמה ונקברו אחר שקיעת‬ ‫החמה "והיה העם בטלין ממלאכה" ‪ -‬על כן‬ ‫גזרו שלא לעשות שמחה ולא לעשות מלאכה‬ ‫משתשקע החמה‪ .‬טעם שני מקורו בהשוואת‬ ‫לשון הפסוקים המדברים על שמיטה וספירת‬ ‫העומר‪ .‬צירוף המילים 'שבע שבתות' מופיע‬ ‫בשני הנושאים‪ ,‬ולכן כתב הטור‪" :‬מה שנת‬ ‫ימי ספירת העומר מאחורינו‪ ,‬אך‬ ‫ההזדמנות עוד לפנינו‪ .‬סוף שנת‬ ‫השמיטה הוא הזמן המתאים ליישום‬ ‫הלקחים בחיינו‬ ‫השמיטה אסור במלאכה‪ ,‬אף זמן ספירת העומר‪,‬‬ ‫דהיינו לאחר שקיעת החמה‪ ,‬אסור במלאכה"‪.‬‬ ‫שני הטעמים מתייחסים לשני צדדים בעבודת‬ ‫ד'‪ .‬הראשון‪ ,‬שמבוסס על מותם של תלמידי רבי‬ ‫עקיבא‪ ,‬נעוץ במצוות בין אדם לחברו ואהבת‬ ‫ישראל‪ .‬השני‪ ,‬המובא מהשוואת זמן ספירת‬ ‫העומר לשמיטה‪ ,‬מדגיש את החובות שבין‬ ‫אדם למקום ואת התחזקות האמונה‪.‬‬ ‫בימי ספירת העומר הודגשו המצוות שבין‬ ‫אדם לחברו‪ ,‬ונהגנו מנהגי אבל לזכרם של‬ ‫תלמידי ר' עקיבא שלא נהגו כבוד זה בזה‪.‬‬ ‫בראייה הפשוטה‪ ,‬המצוות שבין אדם למקום‬ ‫לא תפסו מקום מרכזי‪ .‬במנהג זה של איסור‬ ‫המלאכה באים לידי ביטוי שני צדדים אלו‪,‬‬ ‫כדי ללמדנו שגם אדם המשתדל במצוות‬ ‫שבין אדם לחברו‪ ,‬אין לו להזניח את המצוות‬ ‫שבין אדם למקום‪ ,‬וכן להפך‪.‬‬ ‫ימי העומר מאחורינו‪ ,‬אולי לא הספקנו‬ ‫לשפר כראוי‪ .‬אך ההזדמנות עוד לפנינו‪.‬‬ ‫שנת השמיטה היא שנה שבה באה לידי‬ ‫ביטוי עבודת האמונה של עם ישראל‪ ,‬האמונה‬ ‫בקדוש ברוך הוא דרך השמירה על מצוות‬ ‫התלויות בארץ‪ .‬העובדים בקרקע עוזבים את‬ ‫המעדר והמחרישה‪ ,‬ומאמינים בקב"ה שיצווה‬ ‫את ברכתו בשנה השישית לשלש השנים‪.‬‬ ‫בשנת השמיטה‪ ,‬לא רק הימים שבין פסח‬ ‫לעצרת מסוגלים לשיפור המידות‪ ,‬ולתיקון‬ ‫הכלי‪ ,‬אלא כל השנה עומדת בסימן זה‪.‬‬ ‫שנת השמיטה מחנכת אותנו להתקדמות‬ ‫משמעותית בעבודת ד'‪ ,‬הן במצוות שבין אדם‬ ‫לחבירו והן במצוות שבין אדם למקום‪ .‬לקראת‬ ‫הקיץ והתקופה שלאחר העצרת‪ ,‬עלינו לשים‬ ‫לב שחיתומה של השנה יעלה בקנה אחד עם‬ ‫מטרותינו בימי הספירה‪ .‬נזכור לשלב בין‬ ‫אהבת אדם לחברו לבין קדושת הארץ וקדושת‬ ‫המקום‪ ,‬והחוט המשולש לא במהרה ינתק‪.‬‬ ‫* בית מדרש המיועד לאנשים המתמודדים עם קושי נפשי‬ ‫המשך הרב אריאל‬ ‫'מורשה קהילת יעקב'‪ ,‬ולכל הרוצה להתגייר משאר האומות שנאמר 'ככם כגר'‪,‬‬ ‫אבל מי שלא רצה אין כופין אותו לקבל תורה ומצוות‪ .‬וכן ציווה משה רבנו מפי‬ ‫הגבורה לכוף את כל באי העולם לקבל מצוות שנצטוו בני נח‪ ,‬וכל מי שלא יקבל ‪-‬‬ ‫ייהרג‪ ,‬והמקבל אותן הוא הנקרא גר תושב‪ .‬כל המקבל שבע מצוות ונזהר לעשותן‬ ‫ הרי זה מחסידי אומות העולם ויש לו חלק לעולם הבא‪ ,‬והוא שיקבל אותן‬‫ויעשה אותן מפני שציווה בהן הקב"ה בתורה והודיענו על‪-‬ידי משה רבנו שבני‬ ‫נח מקודם נצטוו בהן"‪ .‬דהיינו הגויים מוזמנים בזה לקיים לפחות שבע מצוות בני‬ ‫המשך הרב אבינר‬ ‫אלא מפני שהם דואגים לך‪ .‬לכן אתה‪ ,‬אל‬ ‫תהיה כל כך קמצן וכפוי טובה לתת להם רק‬ ‫מה שאתה חייב‪ ,‬אלא עשה לפנים משורת הדין‬ ‫כלפיהם‪ .‬נאמר‪ :‬נהג מן הדין לפנים משורת הדין‬ ‫בתור יחס חוזר‪ .‬כשתהיה עצמאי ותגור בפני‬ ‫עצמך‪ ,‬תתנהג כאוות נפשך‪.‬‬ ‫ז‪ .‬שב בשקט‪ .‬אל תדבר עם חברך בשעת‬ ‫נסיעה‪ .‬זה מפריע לנהג‪ .‬הוא רוצה שקט נפשי‬ ‫בזמן הנסיעה‪ .‬אל תדבר אפילו בלחש‪ .‬כמו‬ ‫¡‪ £‬‬ ‫קוטג' בנוי שתי קומות‬ ‫במעלה–יעקב אבני חפץ‬ ‫ב–‪^ 750,000‬‬ ‫כן‪ ,‬אל תדבר בטלפון סלולארי‪ ,‬זה מפריע לנהג‪.‬‬ ‫אם אתה חייב לדבר‪ ,‬וזה ממש הכרחי‪ ,‬בקש רשות‬ ‫מהנהג‪ ,‬ואז דבר בקיצור ובלחש‪.‬‬ ‫ח‪ .‬ניקיון‪ .‬אל תלכלך ‪ -‬אני מתבייש להעיר על כך‪.‬‬ ‫אל תדפוק את הדלת‪ ,‬היא עלולה להתקלקל ‪ -‬גם‬ ‫על זה אני מתבייש להעיר‪ .‬כמובן אל תעשן‪ ,‬אפילו‬ ‫אל תבקש רשות לעשן‪.‬‬ ‫ט‪ .‬בלי הערות‪ .‬אם הנהג נוסע כמו מטורף‪ ,‬אל‬ ‫תעיר לו‪ .‬זו בעיה שלך שעלית לטרמפ ברכב שלו‪.‬‬ ‫מאמרי וספרי המחבר‪www.havabooks.co.il :‬‬ ‫בודאי שהוא לא בסדר‪ ,‬אך הוא לא מינה אותך‬ ‫אחראי להטיף לו מוסר‪ .‬הוא הרשה לך להיכנס‬ ‫לרכב שלו שהוא כמו הבית שלו‪ ,‬אך לא הרשה לך‬ ‫לחדור לחיים הפרטיים שלו‪ .‬אם הנסיעה מסוכנת‪,‬‬ ‫רד באמצע הדרך‪ ,‬ונמק באיזושהי אמתלא‪ ,‬ששינית‬ ‫תכנית‪ ,‬בלי לפגוע בו‪.‬‬ ‫י‪ .‬תודה‪ .‬בכניסתך אמור 'תודה' בחיוך‪.‬‬ ‫וכן ביציאתך אמור 'תודה'‪ .‬אין צורך לומר‪" :‬תזכה‬ ‫למצוות"‪ .‬אפשר לומר כבן אדם רגיל‪ :‬תודה רבה‪.‬‬ ‫למכירה‬ ‫‡¯‪˙ÙÒÎ ≠ ˘„Â˜ ÔÂ‬‬ ‫איכותי‬ ‫∞∏‪ ≤¥∞Ø±µ∞Ø‬ס‪¢‬מ‬ ‫לפרטים ותיאום‬ ‫לפנות למזכיר הישוב‬ ‫מחולק לשניים‬ ‫יניב פרץ ‪057–7571597‬‬ ‫≤∞‪∞µ¥≠∂∂∞∂±‬‬ ‫‪14‬‬ ‫נח‪ ,‬אולם באמצעות תורת משה‪ .‬הם שותפים לנו בעיקרון של התורה מסיני‪ .‬אלא‬ ‫שאנחנו קיבלנו את התורה ישירות מפי הגבורה‪ ,‬והם בעקיפין‪ ,‬דרכנו‪ .‬רק אויבי ד'‬ ‫ושונאי ד' שלא יהיו מוכנים לקבל מינימום זה הם שיפוצו וינוסו מפני הארון‪.‬‬ ‫אולם איננו מעוניינים בהשחתת העולם‪ ,‬אלא בתיקונו‪ .‬ועל כך ניבא‬ ‫ישעיהו‪" :‬ו ְ ָהי ָה ְּב ַאחֲִרית ַהּיָמִים נ ָכֹון י ִ ְהי ֶה הַר ּבֵית ד' ּבְֹראׁש ֶההִָרים ‪ ...‬וְנָהֲרּו‬ ‫ֵאל ָיו ּכָל הַּגֹוי ִם‪ ... .‬וְיֵֹרנּו ִמּדְָרכ ָיו וְנֵל ְכ ָה ְּבאְֹר ֹחתָיו‪ּ ,‬כִי ִמּצִּיֹון ֵּתצֵא תֹוָרה ּוְדבַר‬ ‫ד' מִירּו ָׁשל ִָם"‪.‬‬ ‫דרושים‬ ‫שליחים‬ ‫עדיפות�לתושבי�המק‬ ‫הרב שמואל אליהו‬ ‫ש‪ .‬אני נער בגיל ‪ 17‬והרב שלי המליץ‬ ‫לי ללמוד מוסר בשביל הדרכה לחיים‪,‬‬ ‫איזה ספר כדאי?‬ ‫ת‪ .‬תלוי בבן אדם‪ .‬כל אחד לפי הנפש‬ ‫שלו‪ .‬אני חושב שמסילת ישרים הוא ספר‬ ‫מדהים במיוחד‪ .‬למרות לשונו שמתאימה‬ ‫לסגנון של לפני מאתיים שנה‪.‬‬ ‫ש‪ .‬אני חייל בצבא‪ .‬ומבחינה חוקית‬ ‫נחשבים חיילי צה"ל עובדי ציבור ולכן‬ ‫אסור לקבל מתנות מעל סכום מסויים‪,‬‬ ‫האם אני חייב להשמע לחוק זה?‬ ‫הרב שלמה אבינר‬ ‫ת‪ .‬מתנות שקשורות לשירות הצבאי אסורות‪.‬‬ ‫ש‪ .‬אני גר בקרואן זה שלוש שנים ולא‬ ‫עשיתי חנוכת בית‪ .‬האם לעשות עכשיו?‬ ‫ת‪ .‬כן‪.‬‬ ‫ש‪ .‬הציעו לי עבודה בניהול חשבונות‬ ‫במפעל שלפעמים עובדים בו בשבת וגם‬ ‫מייצרים בו תפאורה להצגות וסרטי טלויזיה‬ ‫וכד'‪ .‬האם מותר לעבוד שם?‬ ‫ת‪ .‬מותר לעבוד‪ ,‬אך כמובן לא בשבת‪.‬‬ ‫ש‪ .‬מה הרב אומר על שיטת המגירות?‬ ‫ת‪ .‬חיובית‪ ,‬תלוי במדריך‪.‬‬ ‫לפעמים משום צורך חינוכי‪ ,‬טוב מאד‪.‬‬ ‫ש‪ .‬לפעמים אני יוצאת עם התלמידות‬ ‫שלי (כיתה ה') לחורשה שעל יד בית‬ ‫הספר‪ ,‬שם אנחנו מתפללות‪ ,‬שרות‪,‬‬ ‫לומדות ומשוחחות בכל מיני נושאים‪.‬‬ ‫אין לי ספק שבגלל שאנו מחוץ לכיתה‬ ‫ובמקום פתוח‪ ,‬אני מצליחה להגיע‬ ‫בשיחה ביותר פתיחות לעומק מצד‬ ‫הבנות‪ ,‬כך שהן חוזרות מרוממות לכיתה‪.‬‬ ‫אך מורה הראתה לי שזה חמור להתפלל‬ ‫בחוץ‪ .‬האם עלי לוותר על מנהג זה על‬ ‫אף חשיבותו?‬ ‫ת‪ .‬כיון שזה לא דרך קביעות אלא‬ ‫ש‪ .‬קנינו אופנוע‪ ,‬ולפעמים בעלי מרכיב‬ ‫אותי‪ ,‬כשהוא מלפנים‪ ,‬ואני מחזיקה בו‬ ‫מאחור‪ .‬האם מותר או שיש בזה משום‬ ‫חיבה ברבים?‬ ‫ת‪ .‬מותר‪ .‬זה מפני פחד ליפול ואין בזה חיבה‪.‬‬ ‫ש‪ .‬חבר שלי זרק לפח מוצר חשמלי‪,‬‬ ‫כי הוא חשב שהתקלקל‪ .‬בדקתי‬ ‫ומצאתי שהוא תקין‪ .‬האם אני‬ ‫חייב להחזיר לו?‬ ‫ת‪ .‬ראוי‪ ,‬כי היתה אצלו טעות‪,‬‬ ‫וטוב להחזיר לו אבידתו‪.‬‬ ‫‪sms‬‬ ‫‪oot‬שו‪"sh‬ת‬ ‫חדש! לשאלות לרב אבינר‪ ,‬התקשר או שלח ‪ SMS‬למס' ‪052-3653028‬‬ ‫לשאלות (‪ SMS‬בלבד) לרב שמואל אליהו‪ ,‬שלח ‪ SMS‬למס' ‪052-3003444‬‬ ‫¶‪n¸£®§´¶¸£®§¢ª¢´£‬‬ ‫§¯‪o¸£§¡£‬‬ ‫‪¨ª·§·§¢´µª‬‬ ‫‪¸¶§©¢ª£‬‬ ‫§¸¬¡¶·‪¢®£¬£¢¶£¸§®ª‬‬ ‫¸‪j£¶¥¶¢k« ª‬‬ ‫§§·‪ £‬‬ ‫¬‪n¸§¸¥²·¬¢¶§££n¦µ«£µ‬‬ ‫‪n«§¬d¶¢«°§·§¶·µ‬‬ ‫®§§‪¡£¬§ª¸§¸ ¶¡¢¢‬‬ ‫‪X¥¤¢‬‬ ‫‪d¶£¶¡¸£§¸®d‬‬ ‫‪¥¥¥S¦S‬‬ ‫¡‪n¢¢£ ¢§·§£¬©o¯£§ ¸§§¥‬‬ ‫‪p¸£¥£¸²¸£§´²£«§¶¬£·£‬‬ ‫‪¸£¢£ ¸£§·§«§©§·¬¬·¶¡¬¢¸§§¶ £‬‬ ‫‪¡£¬§ªª·«§§¸®·¶¥ª«§¯§§ ¸¬£‬‬ ‫‪g«¡¡¥£a¥h¦¨£¨µ¶µ¦´®¥¶¶¡´§ ¡µ¡¥¶µ‬‬ ‫‪rwtovyxyr{s±¯nrwtoz{{rtyv¶£¶¢|«§¦¶²ª‬‬ ‫‪15‬‬ ‫מספרים מהשטח‬ ‫פעילי תנועת 'מעייני הישועה'‬ ‫מרכזים למודעות יהודית‬ ‫שימו לב ‪-‬‬ ‫פעילי מרכז צדיקים!!!‬ ‫מפגש פעילים‬ ‫שישי‪...‬‬ ‫ושווה ויש ימי‬ ‫ענקישישי‪...‬‬ ‫יש ימי‬ ‫יתקיים אי"ה‬ ‫בבית מים כפ"ס ביום‬ ‫ג' י"ד בסיון התשס"ח‬ ‫בשעה ‪ 19.30‬בדיוק‪.‬‬ ‫חובה להגיע!!‬ ‫נא לסמס אישור השתתפות‬ ‫‪052-6070504‬‬ ‫יישר כח עצום‬ ‫לפעילים הצדיקים מהדוכן‬ ‫בכרמיאל ‪ -‬נתינה‬ ‫אמיתית שלא על מנת‬ ‫לקבל פרס או פירסום!!‬ ‫‪./AD1D>+‬‬ ‫עלון פעילים סיוון‬ ‫לפני סגירה !!‬ ‫‪B-*B/B‬‬‫‪.:8‬‬ ‫‪3@B*D/63<>6‬‬ ‫‪33*-;+‬‬ ‫‪£‬‬ ‫ ‪£ª¥‬‬ ‫¨®‪±‬‬ ‫‪]]]ª¥‬‬ ‫®¬‪§£¦£‬‬ ‫‪ª¡ª‬‬ ‫ ¬‪]]£ª¥¬¦££¨¦§£¥¡¨©££‬‬ ‫‪£¦ §£ª¥‬‬ ‫‪£ ¥²¦¥¦³‬‬ ‫‪£¬® ¦¦³‬‬ ‫¦‪]]ª¥§£‬‬ ‫‪,1;CDB‬‬ ‫‪;89/36‬‬ ‫לשלוח מהר לפני‬ ‫שיהיה מאוחר‬ ‫מדי ‪ -‬יצירות‪,‬‬ ‫סיפורים‪ ,‬הירהורים‬ ‫ותהיות וכל דבר‬ ‫שאתם מעונינים לשתף‬ ‫בו את כלל הציבור‪.‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫דוכני מעייני הישועה ע"ש‬ ‫קפיצת הדרך‬ ‫ביום ההילולה של רשב"י החלטנו לעלות ליום‬ ‫של שיעורים‪ ,‬תפילות‪ ,‬מוזיקה והרבה 'שמח'‬ ‫באזור הגליל ומירון‪ .‬שמענו שיש חסימות דרכים‪,‬‬ ‫ושהעלייה לציון כרוכה בעיכובים רבים ובנסיעה‬ ‫נוספת של ‪ 45‬ד' באוטובוס‪ ...‬כשהגענו לצומת‬ ‫מגידו‪ ,‬כבר הבחנו במחסום משטרה רציני‪.‬‬ ‫השוטרים שאלו‪" :‬לאן?"‪ .‬ענינו‪" :‬למושב אמירים"‪...‬‬ ‫הם הסתכלו זה על זה וחייכו‪.‬‬ ‫בלב התפללתי שיאשרו לנו‪ ,‬כי‬ ‫כל עיכוב ימנע מאיתנו שיעור‬ ‫תורה או זמן תפילה ברשב"י‪.‬‬ ‫הם אמרו "יאללה סעו!"‪ .‬הנהג‬ ‫היה לרגע בהלם‪ ,‬ולא האמין‪.‬‬ ‫המשכנו לנסוע‪ .‬בצומת הבא כבר ראינו‬ ‫מחסום ושם כל המשפחות יורדות עם הילדים‬ ‫ועם כל הפקלאות‪ .‬השוטר שאל‪" :‬לאן?"‪ ,‬וענינו‬ ‫כמקודם‪" :‬לאמירים"‪ .‬הוא אמר‪" :‬תחנו בצד‪,‬‬ ‫עוד עשרים דקות יגיע אוטובוס"‪ .‬לא רצינו‬ ‫לוותר‪ .‬יצאתי החוצה לדבר עם הקצין‪ .‬נכנסתי‬ ‫לחמ"ל‪ ,‬והסברתי לו שאנחנו עם הרבה ציוד‬ ‫ובלחץ של זמן‪ .‬אחרי תחנונים ובקשות רבות‪,‬‬ ‫הוא הציע לי לנסות להגיע "מהצד השני"‪ .‬מה‬ ‫זה "הצד השני"? "דרך צומת שבע‪ ,‬העיקוף של‬ ‫ההר"‪ .‬כמה זמן זה העיקוף? "‪ 45‬דקות"‪.‬‬ ‫נעם אפטר‬ ‫הי"ד‬ ‫היה שותף! חתום על הוראת קבע‬ ‫מיד ביקשתי מהנהג שניסע דרך הצד השני והוא‬ ‫הסביר לי שגם שם יהיה חסום והקצין פשוט מנסה‬ ‫להיפטר מאיתנו‪ .‬מאחוריי ישבה קבוצה של אנשים‬ ‫צדיקים שרצו לשמוע שיעור תורה‪ .‬החלטתי לפתוח‬ ‫תהילים‪ .‬כולנו כיוונו מאד בתפילה וביקשנו מד'‬ ‫'ישועה מעל לדרכי הטבע!!'‬ ‫חזרנו לצומת‪ .‬לאחר רבע שעה של קריאת‬ ‫תהילים‪ ,‬ההסעה עצרה בשולי‬ ‫הכביש‪ .‬יצאתי ממלמלת‪ :‬ד'‪,‬‬ ‫אלו ילדים שלך! הם רוצים‬ ‫להתקרב אליך‪ ...‬פתאום יצא‬ ‫קצין נוסף לקראתי‪ ,‬הפעם‬ ‫עם זקן וציצית‪ ,‬ובפשטות‬ ‫גמורה ביקשתי‪" :‬אנחנו צריכים להגיע לאמירים"‪.‬‬ ‫ד' כמובן עשה את שלו‪ ,‬והוא ענה‪" :‬תעלו מהר‪ ,‬אם‬ ‫מישהו שואל‪ ,‬תגידי שאני אישרתי"‪.‬‬ ‫ה‪-‬מ‪-‬ו‪-‬מ‪-‬ה עליתי וסיפרתי לחבר'ה איזה‬ ‫טוב ד'‪ .‬הנהג‪ ,‬שהיה המום‪ ,‬סיפר לנו שהבן שלו‬ ‫שוטר ונמצא באזור והוא מכיר את הנחיות‬ ‫השטח של השוטרים‪" .‬האלוקים שלכם זה‬ ‫כנראה משהו מיוחד"‪.‬‬ ‫כולנו קראנו פרקי הלל ותשבחות לאבא‬ ‫האהוב שלנו! הגענו לכל התחנות בזמן! וברשב"י‬ ‫החנינו את הרכב מול הציון‪.‬‬ ‫תרום הוראת קבע וקבל מתנה!!!‬ ‫‪1-700-700-515‬‬ ‫לתרומות דרך בנק הדואר ח‪-‬ן ‪7694216‬‬ ‫מעל ‪ ₪ 50‬מתנה מנוי שנתי על שבועון מעייני הישועה‬ ‫מעל ‪ ₪ 70‬מנוי שנתי ‪ +‬דיסק‬ ‫מעל ‪ ₪ 100‬מנוי שנתי ‪ 3 +‬דיסקים‬ ‫בכפר סבא וירושלים‬ ‫י‪-‬ם‪ :‬יהוידע‪/‬שרה ‪02-6240469‬‬ ‫כ"ס‪ :‬מורן ‪052-6070508‬‬ ‫השבוע‬ ‫השיעורים והפעילות‬ ‫מוקדשים לרפואת‬ ‫רבקה‬ ‫בת צילה אייזנבך‬ ‫ציבור קדוש !‬ ‫רוצים שיהיה יותר‬ ‫חומר להפצה בראשון?‬ ‫חולון? תל אביב? או‬ ‫כל ישוב אחר היקר‬ ‫לליבכם?‬ ‫תירמו‬ ‫חומרי‬ ‫הפצה והם‬ ‫יחולקו‬ ‫בשימכם ‪-‬‬ ‫לע"נ‪ ,‬לרפואה‬ ‫ולהצלחה או לכל‬ ‫ישועה אחרת‪.‬‬ ‫‪1-700-700-515‬‬ ‫הדיסק כרם זלת ‪-‬‬ ‫מוזיקה ישראלית‬ ‫ב ‪ ₪ 10‬בלבד להפצה‬ ‫בדוכנים!!!‬ ‫הזדרזו להזמין‬ ‫ולהפיץ!!!‬ ‫‪052-6070504‬‬ ‫פטור ממס‬ ‫ל‬ ‫פי סעיף ‪46‬‬ ‫רשימת מרכזי פעילות מעייני הישועה ברחבי הארץ‪:‬‬ ‫ירושלים‪ :‬כיכר ציון‪ :‬ליאורה אליאסיאם‪ .‬משביר‪ :‬צופיה שנדופי‪ .‬רמות‪ :‬אפרת עובדיה‪ .‬פסגת זאב‪ :‬דן שרגא‪ .‬הודיה בורשטיין‪ .‬פסגת זאב מזרח‪ :‬חנן ברקסא‪ .‬תחנה מרכזית‪ :‬אריאל ברלין‪ .‬תחנה‬ ‫מרכזית‪ :‬רוחמה ספרלינג‪ .‬קטמון‪ :‬אריה בייץ ‪ .‬קריית מנחם‪ :‬יחזקאל לנג‪ .‬גבעה צרפתית‪ :‬ישי חמו‪ .‬מחנה יהודה‪ :‬תפארת קניסבורג‪ .‬נחלאות‪ :‬לאה שקלים‪ .‬נוה יעקב‪ :‬ענת חיימוב‪ .‬קריית יובל‪ :‬אביגיל‬ ‫אבידן‪ .‬מודיעין‪ :‬דוד נמר‪ .‬שמרית סעדון‪ .‬מבשרת ציון‪ :‬נועם יוטבת‪ .‬בית שמש‪ :‬יונינה סילברמן‪ .‬גבעת זאב‪ :‬אבינועם נחשון‪ .‬אוניברסיטת אריאל‪ :‬זיו בוארון‪ .‬נתניה‪ :‬הרב יעקב שטרן‪ .‬גלית קלוש‪.‬‬ ‫טירת הכרמל‪ :‬שמעון ממן‪ .‬טכניון חיפה‪ :‬אופיר כרמי‪ .‬קריית מוצקין‪ :‬גואל בן שלוש‪ .‬תל אביב‪ :‬דיזינגוף‪ :‬יוני סירקיס‪ .‬תחנה מרכזית‪ :‬גלית צוברי‪ .‬רכבת צפון‪ :‬הדס ויקי נוימן‪ .‬עזריאלי‪ :‬רוית יזדי‪.‬‬ ‫תחנה מרכזית‪ :‬אברהם נוימן‪ .‬יבנה‪ :‬אוהד שגב‪ .‬רננה סאלם‪ .‬פתח תקוה‪ :‬דוד יהלום‪ .‬שדרות‪ :‬יניב אינדיק‪ .‬בת ציון ספקטור‪ .‬אופקים‪ :‬עדיאל אליה‪ .‬נצרת עילית‪ :‬רז אסף‪ .‬טבריה‪ :‬רועי אבוטבול‪.‬‬ ‫קריית שמונה‪ :‬שאול כהן‪ .‬עפולה‪ :‬אלירן אמסלם‪ .‬כרמיאל‪ :‬ורד מרמלשטיין‪ .‬עכו‪ :‬איציק שפיץ‪ .‬רחובות‪ :‬אסף בן עטר‪ .‬מצפה רמון‪ :‬אלישיב אופן‪ .‬ראשון לציון‪ :‬אשר כהן‪ .‬ערד‪ :‬חגי רחבי‪ .‬גני‬ ‫תקוה‪ :‬שיר בן מנחם‪ .‬אריאל‪ :‬אוריאל רחמים‪ .‬בת ים‪ :‬הדסה סעדון‪ .‬ב"ש‪ :‬רוני מרטן‪ .‬נתיבות‪ :‬תמר בונה‪ .‬כפר סבא‪ :‬שרי נופך‪ .‬רעננה‪ :‬ברק לנדאו‪ .‬קריית שמואל‪ :‬רבקה לש‪ .‬קצרין‪ :‬אורי זרזבסקי‬ ‫להצטרפות לפעילות התקשרו‪1-700-700-515 :‬‬ ‫‪16‬‬