‫סיפורים לספר העתידי " בין שדות – וים" ב' "‬ ‫חינוך בלתי פורמאלי וניהול מערכת החינוך‬ ‫קובי וייץ‬ ‫מערכת החינוך בשדות ים בעידן של צמיחה ושינויים‬ ‫כמעט ‪ 8‬שנים מחיי אני חי ועובד בתוך מערכת החינוך של קיבוץ שדות ים‪ .‬מילאתי מגוון‬ ‫תפקידים במערכת‪ ,‬חינכתי עשרות רבות של ילדים‪ ,‬התחככתי במספר רב של הורים‪ ,‬ובמרוצת‬ ‫הזמן מקום העבודה שלי הפך להיות משהו שלם ומלא ‪ -‬אני בתוכו והוא בתוכי‪.‬‬ ‫שדות‪ -‬ים הוא קיבוץ ייחודי עם קהילה ייחודית‬ ‫שדות ים הוא קיבוץ ייחודי עם קהילה ייחודית‪ .‬תמיד טענתי כי אין עוד מקום דומה בעולם‪.‬‬ ‫קיבוץ לחוף הים‪ ,‬שקיבל מצפון את פניני וסודות קיסריה העתיקה‪ ,‬מדרום נחל חדרה ושיריו‪,‬‬ ‫ומסביבו טבעת חול זהב שנדד כמו אבותינו ממצרים‪.‬‬ ‫בתוך הקיבוץ מוזיאון עתיקות‪ ,‬סיפורי הגבורה של חנה סנש‪ .‬מפעל מצליח‪ ,‬פעילות ימייה‬ ‫עשירה‪ ,‬ונוף אנושי מיוחד במינו‪ .‬כל הסביבה המתוארת הייתה לי לסביבת העבודה המשותפת‬ ‫עם הילדים ההורים והקהילה‪.‬‬ ‫במשך שנות עבודתי זכיתי להכיר את החברים של הקיבוץ‪ .‬סיפורי הגבורה וסיפורי השבילים‪,‬‬ ‫להפליג ולעגון ולהמריא בחלומות על גבי רוח צפון קרירה‪.‬‬ ‫חינוך וקהילה‬ ‫למערכת החינוך של שדות ים מגוון תפקידים ויעדים‪ .‬בראש ובראשונה היא מערכת שאמורה‬ ‫לייצג בפעילותה את המסורות והערכים של הקהילה בשדות ים‪ .‬שליחות זאת בשם הקהילה ‪-‬‬ ‫לקחה אותנו לעיתים אל עבר מפגשים מרתקים עם אנשים‪ ,‬סיפורים ולעיתים אתגרים גדולים‪.‬‬ ‫גלגל השנה סימן עבורנו את העונות‪ ,‬החגים והימים המיוחדים למסורות בשדות ים‪ .‬כל נושא‬ ‫הוא תחנה בנוף המקומי והזדמנות עבורנו להוריש לילדים את הסיפור‪ ,‬המשמעות ולקחו‪.‬‬ ‫זכורים לי סיפורים ייחודיים ואנסה לפרוש אחדים מהם כאן‪.‬‬ ‫‪.1‬איך מתקבלים לעבודה בשדות ים?‬ ‫אם אתה רוצה לעבוד בשדות ים כדאי לחרוג מהתבנית הקבועה של קורות חיים והקודים‬ ‫הידועים‪ ,‬שמומלצים ע"י חברות כוח האדם‪ .‬עדיף לבוא בלבוש מרושל במעט‪ ,‬נעליים של‬ ‫טיולים או כפכפים לים‪ .‬אם באת יחף אז בכלל גדלו סיכוייך להתקבל‪ .‬בגד ים הוא תלבושת‬ ‫חובה ועדיפה מנוכחות ייחודית אחרת‪.‬‬ ‫אישיותך צריכה להיות גמישה‪ ,‬פתוחה לשינויים ולהחלטות ספונטניות‪ .‬באופן כללי עליך‬ ‫להיות בעל יכולת לזהות את הכיוון שממנו באה הרוח‪ .‬כי זה מה שקובע את סדר היום‬ ‫בקיבוץ‪.‬‬ ‫והפלגות‪.‬‬ ‫‪ .2‬ים‬ ‫התאמצנו לשכנע את ההורים בחשיבותה של הפעילות הימית‬ ‫במקום לספר על חשיבותו של החינוך הימי‪ ,‬תרומתו הייחודית הן לקהילה והן לכל פרט‬ ‫המשתתף בו‪ ,‬בחרתי להתמקד בדאגתי מהירידה בפופולאריות של תחום זה‪ .‬במערכת‬ ‫החינוך נאבקנו בשנים האחרונות בתופעה זו‪ .‬ניסינו לשכנע‪ ,‬לשדרג‪ ,‬ולחבב את התחום על‬ ‫כל הילדים באשר הם‪ .‬הנושא עלה וירד מסדר היום לפי מצב הרוח וגובה הגלים‪ .‬מצאנו‬ ‫את עצמנו מתאמצים לשכנע את ההורים בחשיבותו של השייט ובקיום הפעילות‪ .‬כמו‬ ‫שאינני יכול לדמיין את תושבי החרמון מתנתקים מנוף השלג וספורט הגלישה‪ ,‬כן אינני‬ ‫יכול לקבל את הרעיון שילדי שדות ים יבחרו להתעלם מהצד הכחול של ביתם‪ .‬במשך‬ ‫השנים האחרונות עמלנו רבות להביא את המורים הטובים ביותר ולהוציא הפלגות‬ ‫מרתקות ורחוקות‪.‬‬ ‫זכורה לי ההפלגה הראשונה שלי עם ילדי הנעורים בשנת‬ ‫‪.2002‬‬ ‫יצאנו בחופשת האביב של פסח עם מספר סנוניות לחוף נחשולים‪ .‬כמעט כל חברת הנעורים‬ ‫השתתפה באותה הפלגה‪ .‬ההתארגנות שלנו הייתה יוצאת מהכלל וכללה חשיבה עד הפרט‬ ‫האחרון‪ ,‬אך הרגשנו שאנו על אי בודד‪.‬‬ ‫בהפלגה אחרת לחיפה‬ ‫כל הדרך לא הפסקתי להקיא ולקלל‪ .‬גם כמה ילדים לא הרגישו טוב‪ .‬היה לי חשוב להתגבר על‬ ‫מחלת הים ולהוכיח לילדים ולעצמי שאני אחד משלהם מחד‪ ,‬אך מצד שני שזה בסדר‪ .‬לא‬ ‫כולנו כאלו גיבורים‪ .‬בדרך יואל סלע תפס פלמידה‪ .‬טעמו של אותו דג טרי שסיים את דרכו לא‬ ‫יעזוב אותי אף פעם‪ .‬בלילה יצאנו לשייט לאור ירח מול חופי חיפה‪ .‬הגנים הבהאיים‪ ,‬הכרמל‪,‬‬ ‫העיר והחוף‪ .‬היתה לנו חוויה מיוחדת במינה‪.‬‬ ‫אחרי מלחמת לבנון הפלגנו לראש הנקרה‬ ‫אחרי מלחמת לבנון השנייה ב‪ 2002 -‬יצאנו להפלגה מאתגרת במיוחד לראש הנקרה‪ .‬הגבול היה‬ ‫עדיין חם ורגיש‪ .‬מסלול ההפלגה נקבע כך שביום הראשון מפליגים עד נהרייה‪ ,‬ביום השני‬ ‫לראש הנקרה וחזרה עד עתלית‪ .‬וביום השלישי הביתה‪.‬‬ ‫צריך להודות ולהגיד ששעות ארוכות בסירה‪ ,‬מזכירות לי תמיד את "הזקן והים" וסיפורו‬ ‫העגום‪ .‬ויכולתי להבין לליבם של הילדים שהתאוננו על שעמום ויובש‪ .‬אך התגמול הקטן‬ ‫בדמות הנופים הנראים מן הים‪ ,‬המפגש עם שייטים על הדרך‪ ,‬הקפיצות החטופות למים ‪ -‬הם‬ ‫בבחינת חוויות מעצבות חיים‪.‬‬ ‫התקרבנו מאוד לספינת חיל הים‬ ‫סמוך לראש הנקרה‪ ,‬בבוקר היום השני‪ ,‬התקרבנו מאוד לספינת חיל הים ולנופי הנקרות‬ ‫והרגשנו את געש הים שפגש את סלע הגיר הלבן‪ .‬בדרך עגנו את הסירות בנמל הישן של עכו‪,‬‬ ‫ומשלוח של חומוס חם זרם לסירות על מנת לתחזק את רוחם ורעבם של הילדים‪ .‬לקראת ערב‬ ‫ כשכולם כבר עייפים ורעבים הקמנו מחנה ארעי ללינת לינה וארוחת ערב‪ .‬הילדים כבר היו‬‫עייפים וכך גם המלווים‪ .‬תן זהוב שהופיע באמצע הערב לא הצליח להטריד את מנוחת‬ ‫הישנים‪ .‬כל ניסיונותיי לגייס עזרה נתקלו בנחירות ובטריקת אוהלים‪ .‬כך נותרנו בודדים תחת‬ ‫אלומת הירח‪ ,‬תן רעב אחד ואיש עייף במיוחד‪.‬‬ ‫שבילים וטיולים‬ ‫במשך השנים ועוד טרם הגעתי לשדות ים‪ ,‬היה נושא הטיולים נתון במרכז חשיבות העשייה‪.‬‬ ‫הובלנו טיולים רבים‪ .‬מסלולים רטובים ויבשים‪ ,‬בעלויות ובמורדות בין סבך ובין קוץ‪ .‬הכול‬ ‫כדי שבין הצעד הראשון לאחרון נעבור משהו בלתי נשכח‪ ,‬נתגבש ונלמד על כל מה שבדרך‪.‬‬ ‫חברת הנעורים שזכיתי לעבוד איתה הייתה כבר קבוצה שאוהבת לטייל ויודעת לטייל‪ .‬כך יצא‬ ‫שבמשך תקופה ארוכה חצינו את הארץ לרוחבה ולאורכה כשלצידנו תמיד‪ ,‬המלווה הנאמן‬ ‫אהובי‪ :‬עם נשק בצד‪ ,‬תרמיל על השכם‪ ,‬נוצה בכובע‪ ,‬נעליים קשיחות וערכת קפה סמויה‬ ‫בתיק‪ .‬במיוחד אהבנו את פינות הסתר אשר הגירו מים תחת צל‪ * :‬זוויתן עליון * זוויתן‬ ‫תחתון * יהודיה * ג'ילבון * כפר חרוב‪ ,‬מבוא חמה * נחל הקיבוצים * נחל שניר * וגם יצפור‪.‬‬ ‫טיולי סוסים ואופניים‪ ,‬נחל ברק וניצנה‪ ,‬חורשת בארותיים בלילה ותצפית על הכוכבים והירח‪.‬‬ ‫ברפסודיה זכינו כל שנה במקום הראשון‬ ‫היתה גם רפסודיה שבכל שנה שדות ים מקום ראשון למרות שזאת בכלל לא תחרות‪ .‬ולא‬ ‫נשכח אפיקים והירדן ונחל כזיב והמבצר והחרמון כל חורף בלבן‪ ,‬יום שלם של סקי ואדרנלין‬ ‫בשיא‪.‬‬ ‫והיו גם סמינרים של תחילת השנה‬ ‫והיו גם סמינרים של תחילת שנה במעגן‪ ,‬הרדוף ובית גוברין‪ .‬ומערת קשת ונחל בצת וירושלים‬ ‫וגם תל אביב‪ ,‬ואיך מדינה כל כך קטנה הפכה להיות לנו ממש למעבדה‪.‬‬ ‫השבילים והטיולים האלו עיצבו אותנו והשפיעו עלינו‪ .‬למדנו לאהוב את הירוק של הצפון ואת‬ ‫השקט של המדבר‪ ,‬את הטיפוס על ההר ואת השביל שלא נגמר‪ .‬כמו שנאמר בשיר ידוע של‬ ‫אהוד בנאי‪:‬‬ ‫" השביל הזה מתחיל כאן‪. . .‬‬ ‫אך בסופו כל ילד מצא את דרכו ‪". . .‬‬