1. No category

‫ידיאורט‬
‫בנימינה‬
‫עיתון בית הספר התיכון אורט‬
‫בנימינה‬
‫המנהל‪:‬‬
‫מאיר זימברג‬
‫מנהלת קריית החינוך‪:‬‬
‫רכזת מגמת תקשורת‬
‫טל רוטשטיין‬
‫וקולנוע‪ :‬ורדה לץ־וואלפא‬
‫עורכת אחראית‪:‬‬
‫תאיר שכנר־רוכמן‬
‫עמ'‬
‫‪7‬‬
‫ההחצי‬
‫שני‬
‫יוצא לאור בחסות‬
‫"ידיעותיכון"‬
‫יוני ‪2010‬‬
‫תמוז תש"ע‬
‫עמ'‬
‫‪4‬‬
‫יונתן סגל חגג אצלנו ‪50‬‬
‫עמדנו על הראש במוסקבה‬
‫עמ'‬
‫‪28‬‬
‫אסתר סופר חיה בספר‬
‫צילום‪ :‬רמי זרנברג‬
‫ה‬
‫כ‬
‫קו ל‬
‫ב רה‬
‫א‬
‫ו‬
‫רט‬
‫עמ'‬
‫‪20‬‬
‫משוגעות על תיאטרון‬
‫עמ'‬
‫‪31‬‬
‫חנן בקראקוב‬
‫עמ'‬
‫‪5‬‬
‫בדני היי יורים באמת‬
‫עמ'‬
‫‪16‬‬
‫הבנים הכי יפים באורט‬
‫עמ'‬
‫‪18‬‬
‫הבנות רוקדות‬
‫עמ'‬
‫‪32‬‬
‫חגגנו פורים באורט‬
‫‪02‬‬
‫ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה *‬
‫ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה *‬
‫‪03‬‬
‫מה קורה >>> מה קורה >>> מה קורה >>> מה קורה >>> מה קורה >>> מה קורה >>> מה קורה >>> מה קורה >>> מה קורה >>> מה קורה >>>‬
‫היינו שם‬
‫תלמידי עיתונות השתתפו בצילומי פתיחת העונה של "האח הגדול"‬
‫המנהל‬
‫ביום מסעיר אחד‪ ,‬יצאנו‪,‬‬
‫תלמידי מגמת גיאוגרפיה‪,‬‬
‫לבדוק את מקורות המים‬
‫ולבקר לוחמים צ'רקסים‪.‬‬
‫למדנו המון דברים חד־‬
‫שים‪ ,‬אפילו על מנהגי‬
‫החיזור של הצ'רקסים‪.‬‬
‫הדובדבן של היום היה‪ ,‬ללא ספק‪ ,‬הביקור‬
‫בכפר כמא‪ ,‬שם אכלנו במסעדה צ'רקסית אות־‬
‫נטית וביקרנו במוזיאון הצ'רקסי בכפר‪ ,‬שמתעד‬
‫את הבגדים הצ'רקסים‪ ,‬התרבות והמנהגים‪ ,‬וגם‬
‫שמענו הרצאה‪.‬‬
‫גילינו שהעדה הצ'רקסית היא אחת העדות‬
‫הקדומות בעולם‪ ,‬ולמדנו שהצ'רקסית היא שפה‬
‫עיצורית‪ ,‬וקצב הדיבור בה הוא מהיר במיוחד‪.‬‬
‫שמענו גם על מנהגים מוזרים‪ ,‬עבורנו לפחות‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬כדי לתת לתינוקות הצ'רקסים תחושה‬
‫נינוחה כשהם עדיין ברחם‪ ,‬הנשים הצ'רקסיות‬
‫לא מוציאות הגה במהלך הלידה‪ .‬לאחר הלידה‬
‫מכניסים את התינוק למשך שלושה חודשים‬
‫לחדר אפלולי‪ ,‬בו הוא שוכב במיטה קטנה‪.‬‬
‫תלמידים יקרים‪,‬‬
‫מאיר זימברג‬
‫ידיאורט בנימינה‬
‫עיתון בית הספר התיכון אורט בנימינה‬
‫חברי מערכת‪ 150 :‬תלמידי מגמת עיתונות‬
‫י'‪-‬י"א‪-‬י"ב‬
‫רכזת מגמת תקשורת וקולנוע‪ :‬ורדה לץ־‬
‫וואלפא‬
‫יוצא לאור בחסות "ידיעותיכון"‬
‫רחוב מוזס ‪ ,2‬תל אביב‪,‬‬
‫טלפון ‪03-6082524‬‬
‫‪www.yedtichon.co.il‬‬
‫‪e-mail: [email protected]‬‬
‫גרפיקה‪ :‬שרית סטמקר‬
‫עורכת אחראית‪ :‬תאיר שכנר־רוכמן‬
‫עורך ראשי‪ :‬יהודה יערי‬
‫תרבות הדרוס‪ .‬צלמי פפראצי וסלבריטאים‬
‫עד כמה מוכן צלם להרחיק‬
‫לכת בשביל תצלום של סל־‬
‫בריטי‪ ,‬את זה למדנו השנה‬
‫ ולא בכיתה‪.‬‬‫באמצע נובמבר נסענו‪,‬‬
‫מגמת תקשורת‪ ,‬לתוכנית‬
‫הריאליטי "האח הגדול"‪.‬‬
‫האוטובוס היה מלא תלמידים‪ ,‬רובם נרגשים‬
‫וסקרנים לקראת השידור הראשון של העונה‬
‫השנייה של התוכנית הנערצת‪.‬‬
‫לאחר המתנה של שעה וחצי בערך‪ ,‬נכנסנו‬
‫לשטח התוכנית‪ ,‬הסתדרנו קרוב ככל האפשר‬
‫לגדרות כדי שיראו את רובנו בשידור חי בכל‬
‫הארץ‪.‬‬
‫במהלך השידור נצפה אחד הצלמים מתנהג‬
‫בתוקפנות ובחוסר רגישות‪ ,‬כשממש עלה על‬
‫כמה מהצופים‪ ,‬רק בשביל להשיג תמונה טובה‬
‫של מתמודד לפני כניסתו לווילה‪.‬‬
‫אותו צלם‪ ,‬בריא בגופו‪ ,‬התנפל על אישה מבו־‬
‫גרת‪ ,‬טיפס עליה עד שהיא בקושי יכולה היתה‬
‫לנשום‪ ,‬וכאשר ניסתה המסכנה לדבר על ליבו ‪-‬‬
‫שישחרר אותה ויניח לה לעמוד בנוח‪ ,‬הוא פשוט‬
‫לא "ספר" אותה והמשיך במעשיו‪.‬‬
‫והאישה הזו לא היתה הנפגעת היחידה‪ .‬שתי‬
‫נערות נוספות התעלפו מחוסר אוויר בגלל‬
‫הצלם חסר הרגישות‪ .‬לאחת מהן אף נשברו המ־‬
‫שקפיים‪.‬‬
‫האישה המבוגרת‪ ,‬שחוותה מקרה מזעזע שכזה‬
‫רק בגלל תשוקת הצלם לתצלום מוצלח‪ ,‬קראה‬
‫לאחד המאבטחים וסיפרה להם מה קרה‪.‬‬
‫מטרת ההקמה היתה לתת מענה לתלמידים‬
‫הזקוקים לעזרה בלימודים‪ ,‬לגוון את דרכי‬
‫ההוראה והלמידה ולשפר את התקשורת בין‬
‫התלמידים למורים‪ .‬הקורסים הווירטואליים‬
‫באתר כוללים תכנים מתוך תוכנית הלימודים‬
‫לחטיבת הביניים וגם לחטיבה העליונה‪.‬‬
‫בעקבות הצלחת "אביב"‪ ,‬פותח והוקם בבעלות‬
‫רשת אורט בשנת ‪ 2005‬אתר נוסף ‪" -‬אביב חדש‬
‫לבגרות"‪ ,‬כמענה לצרכי התלמידים הניגשים‬
‫לבגרות במקצועות החובה השונים‪.‬‬
‫האתר החדש מתמקד במקצועות‪ ,‬שבהם הת־‬
‫למידים נבחנים לבגרות ולא במקצעות שאינם‬
‫ועוד משהו‪ :‬למדנו שמעמד האישה אצל‬
‫הצ'רקסים מכובד ביותר‪ ,‬היא זאת שמאשרת‬
‫את הגברים‪ ,‬היא הבוחרת‪ ,‬היא הפוסלת‪ .‬ממש‬
‫כמו אצלנו‪.‬‬
‫הסיור נערך במסגרת ‪ 5‬יחידות לימוד‪ .‬ועוד‬
‫מאת אהוד בר סיני‬
‫| ידיאורט בנימינה‬
‫רעות ריבנפלד )י"ב ‪(2 /‬‬
‫רשת אורט פתחה אתר באינטרנט‪ ,‬כדי לעזור לתלמידים בבחינות הבגרות‪ .‬חינם >>> כנסו‬
‫"אביב"‪ ,‬אתר ללמידה‬
‫ותירגול באינטרנט‪ ,‬הוא‬
‫בית הספר הווירטואלי‬
‫הראשון בישראל‪.‬‬
‫פיתוח סביבות למי־‬
‫דה וירטואליות והטמעתן‪,‬‬
‫הוא אחד המאפיינים החשובים של בית ספר‬
‫"אביב"‪.‬‬
‫"אביב" הוקם על ידי רשת "אורט ישראל"‬
‫ומערכת המידע "סנונית" באוניברסיטה העברית‬
‫בירושלים‪ .‬האתר החל לפעול בשנת ‪ 1997‬וב־‬
‫שנת ‪ 1998‬השתמשו בו כבר כ־‪ 5,000‬תלמידים‪.‬‬
‫הוא מציע מערכות אתרים לימודיים באינטרנט‪,‬‬
‫מקורות מידע ותמיכה של מורים ברשת‪.‬‬
‫הצ'רקסיות לא‬
‫מוציאות הגה במהלך‬
‫הלידה‪ .‬אחריה מכניסים‬
‫את התינוק למשך‬
‫שלושה חודשים לחדר‬
‫אפלולי‪ ,‬בו הוא שוכב‬
‫במיטה קטנה‬
‫גם השנה תלמידי בית הספר לא איכזבו ותרמו כ־‪ 120‬מנות דם >>> כך מצילים חיים‬
‫בית ספר וירטואלי‬
‫מאת עדן שפירא‬
‫| ידיאורט בנימינה‬
‫בעבר‪ ,‬הילדים הצ'רקסים נועדו להיות לו־‬
‫חמים‪ ,‬ולכן כבר בגיל שבע היו שולחים את‬
‫הילד לאימוץ אצל משפחה צ'רקסית אחרת‬
‫כדי שיאמנו אותו להיות לוחם‪ ,‬לא מפונק‪,‬‬
‫בלי שההורים ירחמו עליו‪ .‬גם המשפחה המא־‬
‫מצת היתה שולחת את ילדה למשפחת הילד‬
‫המאומץ וגם אותו אימנו להיות לוחם‪ .‬כעבור‬
‫שבע שנות הכשרה‪ ,‬היה הילד חוזר למשפחתו‬
‫הביולוגית‪.‬‬
‫ללוחמים הצ'רקסים הותר לחזר אחר אישה‬
‫רק במשך חודשיים‪ ,‬כי "לוחם טוב לא יכול‬
‫להיות מאוהב"‪ .‬הלוחמים היו צריכים למצוא‬
‫אישה מכפר אחר‪ ,‬כי בתוך הכפר נישואים נח־‬
‫שבו לגילוי עריות‪.‬‬
‫הלוחמים נהגו ללכת לחתונות‪ ,‬שנערכו כל‬
‫יום בתקופת החיזור‪ ,‬שם רקדו עם נשים‪ .‬כשה־‬
‫גברים מצאו חן בעיני הנשים‪ ,‬הן היו מתחילות‬
‫לרקוד בהתלהבות‪ .‬זה היה סימן שהבחורה מז־‬
‫מינה את הבחור אליה‪.‬‬
‫ואז היה נערך מבחן נוסף‪ :‬הבחור היה צריך‬
‫למצוא לבד את מקום מגוריה‪ .‬כל אישה היתה‬
‫מזמינה בערך חמישה גברים‪ ,‬מתוכם שניים היו‬
‫מוצאים את ביתה‪ ,‬ומגיעים‪ .‬ואז היה נערך דו‬
‫קרב בין שני הגברים‪ ,‬ורק מי שניצח היה רשאי‬
‫לדבר עם האישה‪.‬‬
‫בתקופת החיזור הגבר הצ'רקסי רק מדבר‬
‫איתה‪ ,‬לא נוגע‪ ,‬לא יוצר קשר עם משפחתה‪,‬‬
‫כך עד החתונה‪ .‬בחתונה הגבר צריך לחטוף את‬
‫האישה כחלק מהמבחן שלו‪ .‬זהו המבחן הסו־‬
‫פי‪ .‬אם הוא ראוי לבחורה‪ ,‬לא יתפסו אותו בזמן‬
‫החטיפה‪.‬‬
‫קודם לכן יצאנו‪ ,‬הגיאוגרפים הצעירים‪ ,‬למר־‬
‫כז המבקרים החדש באתר "ספיר" של חברת‬
‫"מקורות"‪ .‬המפעל נמצא צפונית מערבית לכ־‬
‫נרת‪ .‬המים נשאבים מהכנרת‪ ,‬במרכז מתפילים‬
‫ומנקים אותם‪ ,‬ומשם מתחיל המסע של המים‬
‫למרכז הארץ ודרומה על ידי המוביל הארצי‪.‬‬
‫זה היה מרהיב‪ .‬התיישבנו בחושך מוחלט‪,‬‬
‫כשלפתע נשמע קולו של הקריין‪" :‬בראשית‬
‫ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ"‪ ,‬ואז הגי־‬
‫עו סילוני מים מכל העברים‪ .‬קשתות צבעוניות‬
‫של מים‪ ,‬שרק מי שמתעקש ושולח ידיים עשוי‬
‫להירטב מהם‪.‬‬
‫בהמשך צפינו במצגת המסבירה את תהליך‬
‫הניקוי של המים‪ ,‬והובלתם מהכנרת עד הברז‬
‫בכיור המטבח הפרטי שלנו‪ .‬חדר הפעלה עזר‬
‫להמחיש את החומר שלמדנו‪ .‬ואז התחלקנו‬
‫לקבוצות צבעוניות‪ ,‬כחול‪ ,‬אדום‪ ,‬סגול וירוק‪.‬‬
‫לכל קבוצה היה צוות שדה וצוות בקרה‪ .‬בפני‬
‫כל קבוצה הוצגו שאלות‪ .‬צוות השדה חיפש‬
‫תשובות וצוות הבקרה קיבל ייעוץ ואישר את‬
‫התשובות‪.‬‬
‫אז בפעם הבאה שאתם פותחים את הברז‪,‬‬
‫תחשבו איזה דרך ארוכה עשו המים בדרך אלי־‬
‫כם‪...‬‬
‫יש לכם דם‬
‫בשומעו את הסיפור‪ ,‬פנה המאבטח לצלם‬
‫ושאל אותו לפשר המקרה‪ .‬הצלם הכחיש‪ ,‬טען‬
‫שהוא לא דחף אף אחד ואין לו מושג איך התע־‬
‫לפו הבנות‪.‬‬
‫המאבטח הזהיר אותו לבל יקרה שוב העניין‪.‬‬
‫ועוד לפני שהבנות התאוששו‪ ,‬כבר חזר הצלם‬
‫לסורו‪ ,‬עלה עליהן שוב‪ ,‬התנפל ודחף‪.‬‬
‫בלית ברירה‪ ,‬הבנות עזבו את המקום פגועות‪,‬‬
‫ועברו למקום אחר ללא צלמים‪ ,‬שם אפשר היה‬
‫ליהנות מהצפייה בתוכנית בביטחה‪.‬‬
‫אז עכשיו גם אתם יודעים‪ :‬כנראה שאחת מה־‬
‫תכונות ההכרחיות עבור מי שרוצה לעבוד כצלם‬
‫פפראצי היא חוסר רגישות‪...‬‬
‫לבגרות‪ .‬הוא כולל חומרי למידה ממוקדים‪,‬‬
‫אשר פותחו בידי צוות מומחי תוכן ופדגוגיה‪.‬‬
‫בכל שעות היום יכולים תלמידים להיכנס‬
‫לאתר ולחזור שוב ושוב על החומרים המצויים‬
‫בו‪ ,‬לבצע מטלות‪ ,‬להיבחן במבחני דמי בגרויות‪,‬‬
‫לקבל משוב מיידי ולהיעזר במורים התומכים‬
‫דרך הפורומים‪.‬‬
‫"אביב" פועל כיום ביותר מ־‪ 55‬בתי ספר של‬
‫רשת אורט וכן במוסדות חינוך ברחבי הארץ‪.‬‬
‫הכניסה לאתר הינה ללא תשלום לתלמידי‬
‫רשת אורט‪ .‬כל מה שעליהם לעשות הוא לרשום‬
‫שם וסיסמא‪ .‬גם תלמידים שאינם לומדים באורט‬
‫יכולים להיכנס לאתר‪ ,‬אך בתשלום‪.‬‬
‫נציגי האתר מסתובבים בחודשים האחרונים‬
‫בבתי הספר ברחבי הארץ‪ ,‬מסבירים ומציגים את‬
‫האתר‪ ,‬וכל זה כדי לסייע לתלמידים לשפר את‬
‫איכות הלמידה וההכנה לבגרויות‪.‬‬
‫‪00‬‬
‫בדרך לחתונה‬
‫מאת עפרי צפריר‬
‫|ידיאורט בנימינה‬
‫אנחנו‬
‫העיתון‬
‫)הבא( של‬
‫המדינה‬
‫בתקופה זו‪ ,‬בה העיתונות הכתו־‬
‫בה הולכת ונעלמת‪ ,‬עיתונים בארץ‬
‫ובעולם נסגרים ומפנים את מקומם‬
‫לאתרי החדשות באינטרנט‪ ,‬אני שמח‬
‫לגלות‪ ,‬שבבית הספר שלנו נמצאת‬
‫המגמה הגדולה בארץ(!) ללימודי‬
‫עיתונות כתובה‪.‬‬
‫רק לפני חמש שנים פתחנו את‬
‫המגמה‪ ,‬וכבר יש לנו יבול מפואר‬
‫של עשרות טקסטים שנכתבו על ידי‬
‫עיתונאים צעירים‪.‬‬
‫‪ 42‬תלמידים מסיימים השנה את‬
‫הפקות העיתונות המעשית‪ ,‬המ־‬
‫שלימות לחמש יחידות בתקשורת‬
‫המונים‪ .‬העיתונים של השנה מציגים‬
‫יבול פורה במיוחד של בני נוער מו־‬
‫כשרים‪ ,‬חרוצים ויצירתיים‪.‬‬
‫תלמידי אורט בנימינה הם תערובת‬
‫יוצאת דופן של חומר אנושי משובח‪.‬‬
‫ממש שמורת טבע‪ .‬מבית הספר שלנו‬
‫כבר יצאו טייסים‪ ,‬אלוף עולם בשיט‪,‬‬
‫חיילים קרביים ועוד‪ .‬אולם אתם‪,‬‬
‫הכותבים‪ ,‬שנמצאים מאחורי הקל־‬
‫עים‪ ,‬מאחורי המילים‪ ,‬מעניקים לנו‬
‫מתנה מופלאה ויחידה במינה‪ .‬חוויה‬
‫של קריאה על העולם בו אתם חיים‬
‫ היחידות הצבאיות‪ ,‬תנועות הנוער‪,‬‬‫המורים וההורים שלכם‪ .‬והכל כתוב‬
‫ומעוצב באופן עשיר ומרתק‪.‬‬
‫אני מברך אתכם על כך‪ .‬יישר‬
‫כוח!‬
‫דו קרב‬
‫למה לצ'רקסים מותר לחזר רק במשך חודשיים? >>> מי חוטף את מי‬
‫בחתונה? >>> ומתי נשים צ'רקסיות רוקדות בהתלהבות >>> מגמת‬
‫גיאוגרפיה חזרה נסערת מביקור בכפר כמא‬
‫תרמנו דם‬
‫עשרות תלמידי‬
‫י"ב המשיכו את‬
‫המסורת הבית‬
‫ספרית והש־‬
‫תתפו במאמצי‬
‫לאסוף‬
‫מד"א‬
‫מנות דם להצלת חיי אדם בישראל‪.‬‬
‫בתחילת ינואר התקיימה התרמת‬
‫דם באשכול הפיס‪ .‬כל תלמיד תרם‬
‫כ־‪ 500‬מ"ל של דם‪ ,‬כמות שנראית‬
‫אולי מעטה‪ ,‬אך מסתבר שהיא מאוד‬
‫משמעותית‪ .‬בגוף אדם השוקל מעל‬
‫‪ 50‬קילוגרם‪ ,‬המשקל המינימלי הנד־‬
‫רש כדי לתרום‪ ,‬יש בממוצע בסך הכל‬
‫כחמישה ליטרים של דם‪.‬‬
‫"תרומה אחת יכולה להציל חמישה‬
‫אנשים"‪ ,‬אומר המתרים‪.‬‬
‫התרומה מפורקת למספר מרכי־‬
‫בים‪ .‬למשל‪ ,‬כדוריות אדומות‪ ,‬המ־‬
‫כילות המוגלובין‪ ,‬שתפקידו לשאת‬
‫חמצן‪ .‬החמצן משמש לטיפול במצבים‬
‫של דימום חריף (למשל‪ ,‬במקרה של‬
‫טראומה או ניתוח)‪ ,‬וכן במצבים אח־‬
‫רים של אנמיה שאינם בהכרח חריפים‪,‬‬
‫כמו לדוגמא לאחר טיפול כימותרפי‪.‬‬
‫רכיב נוסף הינו פלסמה‪ ,‬נוזל הדם‪.‬‬
‫הנוזל מכיל חלבונים שונים‪ ,‬ביניהם‬
‫כאלה המעורבים בקרישת הדם‪ .‬מר־‬
‫כיב זה משמש בעיקר לטיפול במצבים‬
‫של הפרעות קרישה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬קיימות הטסיות‪ ,‬תאים בדם‬
‫האחראים גם הם לקרישה‪ .‬בהיעדרם‬
‫קיימת סכנה ממשית לדימום‪ .‬גם‬
‫מרכיב זה משמש בין השאר לתמיכה‬
‫בחולים המטופלים בכימותרפיה‪.‬‬
‫קריופרציפיטט הוא מרכיב נוסף‪,‬‬
‫שמופק מהפלסמה ומכיל ריכוז של‬
‫חלק מגורמי הקרישה‪ .‬הוא משמש בין‬
‫השאר במצבים של דימום מסיבי‪.‬‬
‫תרומות הדם‪ ,‬אשר נלקחות במוק־‬
‫די האיסוף ובקופות החולים‪ ,‬נשלחות‬
‫במהירות רבה לבתי החולים לשימוש‬
‫מהיר ויעיל‪.‬‬
‫קיימת בעייה רצינית בנוגע לתו־‬
‫קפו של הדם‪ :‬במנת דם רגילה ניתן‬
‫להשתמש במשך ‪ 42-35‬יום בלבד‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬חשוב מאוד לנצל את מנת הדם‬
‫במלואה בעוד היא תקפה לשימוש‪.‬‬
‫התרמות דם בקרב תלמידי כי־‬
‫תות י"ב בבתי הספר התיכוניים הינו‬
‫פרוייקט של מגן דוד אדום‪ ,‬והוא‬
‫מבוצע בהצלחה רבה‪ .‬כמו כל תורמי‬
‫הדם בישראל‪ ,‬התלמידים הם מת־‬
‫נדבים‪ ,‬שאינם מקבלים תמורה על‬
‫תרומתם‪.‬‬
‫תרומות הדם הן חלק חיוני מתיפ־‬
‫קוד מערכת הבריאות בישראל‪ ,‬וגם‬
‫השנה תלמידי בית ספרנו לא איכזבו‬
‫ותרמו כ־‪ 120‬מנות דם‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה *‬
‫ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה *‬
‫‪0‬‬
‫מה קורה >>> מה קורה >>> מה קורה >>> מה קורה >>> מה קורה >>> מה קורה >>> מה קורה >>> מה קורה >>> מה קורה >>> מה קורה >>>‬
‫תפקיד שהולך איתו כל החיים‬
‫| צילום‪ :‬איתי סגיר‬
‫האנשים הכי מכוערים עולם‬
‫"ילד מותר"‪ ,‬סרטו של הבמאי ישרי הלפרין‪ ,‬מאפשר לנו הצצה אל עולמם המעוות של הפדופילים >>> הלפרין‬
‫עצמו‪ ,‬שנאנס בילדותו‪ ,‬אומר‪" :‬הסרט עזר לי להתמודד עם הטראומה‪ ,‬אבל אי אפשר לרפא צלקת כזאת"‬
‫מאת קובי מלמד‬
‫| ידיאורט בנימינה‬
‫בישראל של ימינו‪ ,‬למר־‬
‫בה הצער‪ ,‬כמעט אין יום‬
‫שבו לא מופיע בעיתונים‬
‫או באינטרנט‪ ,‬סיפור כזה‬
‫או אחר על תקיפה מינית‪.‬‬
‫אני עושה פיפי בדיוק כמוכם‬
‫יונתן סגל‪ ,‬מומו מ"אסקימו לימון"‪ ,‬הוא כבר לא אותו נער רודף שמלות מהסרט‪ ,‬ואף פעם לא היה כזה >>> במפגש‬
‫עימו‪ ,‬במסגרת מגמת קולנוע‪ ,‬הוא העביר לנו מסר‪ :‬לפעמים אנחנו מעריצים אנשים רק בגלל שהם מפורסמים‬
‫מאת ליאור וייסלברג‬
‫| ידיאורט בנימינה‬
‫דמעות שוות רייטינג‪ ,‬עובדה‬
‫קרן מועלם‪ ,‬תחקירנית "עובדה"‪ ,‬הדריכה את תלמידי מגמת וידיאו ועיתונות‬
‫בפרוייקט הגמר >>> בין השאר‪ ,‬איך לא להחמיץ את הדמעות של המרואיינים‬
‫מאת שיר מאיר | ידיאורט בנימינה‬
‫איך לא להחמיץ אף דמעה של מרואיין‪ ,‬זה‬
‫מה שלמדנו מקרן מועלם‪ ,‬תחקירנית התוכ־‬
‫נית "עובדה" עם אילנה דיין בערוץ ‪.2‬‬
‫מועלם הגיעה לאורט בנימינה‪ ,‬כדי להדריך‬
‫את תלמידי וידיאו ועיתונות בפרוייקט הגמר‬
‫שלהם‪.‬‬
‫בהרצאתה סיפרה קרן על התלאות והקשיים שעברה במהלך הק־‬
‫ריירה‪ ,‬ועל הדרך הארוכה שעשתה עד שהפכה לתחקירנית בתוכ־‬
‫נית כה מצליחה‪ ,‬בפריים טיים‪.‬‬
‫דרכה ‪ -‬מנערת מים‪ ,‬דרך תחקירנית אצל רפי רשף (עזבה בגלל‬
‫נקיפות מצפון) ויאיר לפיד‪ ,‬ועד ל"עובדה" – היתה עבורנו מרת־‬
‫קת‪.‬‬
‫"האנשים שאנו מראיינים נפתחים‪ ,‬בוכים ושופכים את הלב"‪,‬‬
‫סיפרה קרן‪" ,‬ובתום התוכנית פתאום אנחנו לא מכירים אותם יותר‪,‬‬
‫ועוברים לתוכנית של מחר‪ ,‬וזה מאוד קשה"‪.‬‬
‫"נקודת השבירה שלי אצל רפי שרף היתה כאשר הייתי צריכה‬
‫להתקשר לאב‪ ,‬שבנו נטרף על ידי תנין בדרום אמריקה‪ ,‬ולבקש שי־‬
‫בוא להתראיין בתוכנית‪ .‬הרגשתי שאני לא עומדת בזה יותר‪ ,‬החל־‬
‫טתי להתפטר ולטוס לתאילנד‪ .‬אמרתי תודה רבה ולהתראות לרפי‬
‫לא נפגשים עם מרואיין במקום ציבורי‪ .‬מסודות התחקירניות‬
‫רשף‪ ,‬שאצלו עברתי את הטירונות שלי במקצוע התחקירנות"‪.‬‬
‫קרן נתנה כמה טיפים איך לעשות תחקיר מוצלח‪ .‬למשל‪,‬‬
‫לא להיפגש עם מרואיין במקום ציבורי‪ ,‬אלא רק בביתו‪ .‬היא‬
‫למדה זאת על בשרה בתחקיר הראשון שלה אצל יאיר לפיד‪ :‬היא‬
‫ראיינה את שלמה ארצי בבית קפה‪ ,‬והתשובות שלו היו קצרות‪,‬‬
‫הוא לא נפתח מספיק‪.‬‬
‫בדיעבד הבינה קרן‪ ,‬שצריך לראיין רק בבית‪ ,‬כי במגרש הבי־‬
‫תי שלו המרואיין נפתח‪ ,‬יכול להגיד דברים אוף דה רקורד‪ ,‬ואין‬
‫הפרעה של מעריצים‪ .‬בנוסף‪ ,‬בבית‪ ,‬במקום שבו האדם מרגיש הכי‬
‫נוח‪ ,‬אפשר לראות את האני האמיתי שלו‪ ,‬ללא מסיכות‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ייעצה לנו קרן לא לבוא לתחקיר עם מצלמה‪ ,‬כדי שהמ־‬
‫רואיין לא ייבהל וייסגר‪.‬‬
‫"אבל אם כך"‪ ,‬שאל שחר עדי‪ ,‬המורה לווידאו‪" ,‬כאשר התחקיר‬
‫נעשה ללא מצלמה‪ ,‬והמרואיין נפתח ומספר סיפור מרגש מחייו‪,‬‬
‫אולי אפילו בוכה‪ ,‬איך אפשר אחר כך‪ ,‬כשמגיעים עם המצלמות‪,‬‬
‫לעשות את הכתבה‪ ,‬לשחזר את אותן המילים‪ ,‬את הדמעות ואת‬
‫הריגוש?"‪.‬‬
‫קרן ענתה‪ ,‬שאם משהו נוגע לליבו של אדם‪ ,‬הוא יבכה שוב‪,‬‬
‫וייפתח שוב ‪ -‬ברגע שיגעו בנושא‪ .‬ובקשר למילים שהוא אמר‪ ,‬ניתן‬
‫לשאול אותו שאלות שיגרמו לו לשיחזור המילים‪ .‬ואם לא‪ ,‬אפשר‬
‫לבקש ממנו לספר באותן המילים‪.‬‬
‫קרן הוסיפה שאם רואים בתחקיר נקודה רגישה והתחלה של‬
‫דמעות או קול רועד‪ ,‬אפשר לעצור ולחזור לנושא כאשר הכתבה‬
‫תצולם‪.‬‬
‫ההרצאה היתה מעניינת מאוד‪ ,‬מלמדת וסיפקה מוטיבציה לתל־‬
‫מידי התקשורת להתחיל לעבוד על הפרוייקטים שלהם‪.‬‬
‫צילום‪ :‬סי‪.‬די‪.‬בנק‬
‫זוכרים את מומו מ"אסקימו‬
‫לימון"? בטוח שכן‪ .‬אז‬
‫שתדעו‪ ,‬מומו כבר לא ילד‪,‬‬
‫הוא כבר בן ‪.50‬‬
‫פגשנו את מומו במסג־‬
‫רת לימודי מגמת קולנוע‪.‬‬
‫כידוע‪ ,‬נפתחה השנה מגמת קולנוע בבית הספר‪,‬‬
‫וכחלק מתוכנית הלימודים נפגשים התלמידים‬
‫עם יוצרי קולנוע‪.‬‬
‫נכון שנסענו לבניין "ידיעות" לכנס תקשורת‪,‬‬
‫שם נפגשנו עם יוצרים ואמנים‪ ,‬אבל המפגש המ־‬
‫רגש מכולם היה עם יונתן סגל‪ ,‬הלא הוא "מומו"‪.‬‬
‫אולם אשכול הפיס געש‪ .‬הקהל היה נרעש‬
‫ונלהב‪ ,‬כשסגל נכנס עם חיוך כובש ועיניים נו־‬
‫צצות‪ ,‬וליווה אותו בקריאות "מומו‪ ,‬אוהבים אותך‪,‬‬
‫מומו"‪.‬‬
‫אבל כשהוא התיישב על הכיסא מול יותר‬
‫מ־‪ 200‬תלמידים‪ ,‬השאלה הראשונה שהוא שאל‬
‫היתה‪" :‬מה יש לאהוב בי? אתם בכלל לא מכירים‬
‫אותי"‪.‬‬
‫סגל סיפר על תחילת דרכו בקולנוע כילד בן‬
‫‪ 16‬מחיפה‪ ,‬איך הפך לשחקן בינלאומי בעקבות‬
‫"אסקימו לימון" (הרוויח ‪ 3,000‬שקלים בשלושה‬
‫שבועות צילום)‪ ,‬שיחק אצל שפילברג הגדול ב"־‬
‫רשימת שינדלר"‪ ,‬יצר סרט מופלא "קשר עיר"‪,‬‬
‫ועוד‪.‬‬
‫סגל ביקש לספר לנו על יונתן סגל האדם ולא‬
‫על מומו הדמות‪ .‬הוא רצה להעביר את המסר‬
‫שלפעמים אנחנו מגיעים להערצה עיוורת לאדם‬
‫שאנחנו בכלל לא מכירים‪.‬‬
‫"אני עושה פיפי וקקי בדיוק כמוכם"‪ ,‬הוא אמר‪,‬‬
‫כדי לגרום לנו להבין שהוא בן אדם רגיל‪ ,‬רק קצת‬
‫יותר מפורסם‪.‬‬
‫התפקיד של מומו מ"אסקימו לימון" פשוט‬
‫הולך איתו כל החיים‪ ,‬ברחוב צועקים לו "מומו"‪,‬‬
‫בכל מקום הוא מוכר כ"מומו"‪ ,‬אבל הוא לא מבין‬
‫למה ה"מומואיזם" הזה השתלט עליו‪ .‬סגל אומר‬
‫שההורים שלו עבדו די קשה בשביל למצוא לו‬
‫שם‪.‬‬
‫סגל דיבר בהרצאה על מה קורה לנער צעיר‬
‫מחיפה שאוטוטו עומד להתגייס לצבא‪ ,‬ופתאום‬
‫צריך להתמודד עם פרסום אדיר שנפל עליו בלי‬
‫שהיה מוכן לכך‪.‬‬
‫ההרצאה‪ ,‬שארכה שעה וחצי פלוס זמן לדיון‬
‫ושאלות‪ ,‬לוותה בקטעים מהסרטים והצגות‬
‫התיאטרון בהם השתתף ("אסקימו לימון"‪,‬‬
‫"רשימת שינדלר"‪" ,‬נגוע"‪" ,‬המגילה"‪ ,‬סדרת‬
‫הדרמה "המקום"‪ ,‬המחזמר "אמריקה"‪" ,‬אדם"‬
‫של טרטיף ועוד)‪ ,‬וכן קטעים מסרטו העלילתי‬
‫האחרון "קשר עיר" ופיילוט לכמה פרוייקטים‬
‫חדשים המופקים בימים אלה ממש‪.‬‬
‫סגל היה חביב ומקסים והדביק את כל ‪200‬‬
‫התלמידים שצפו בו ב"אשכול הפיס"‪ ,‬בחדוות‬
‫יצירה‪.‬‬
‫בסיום ההרצאה‪ ,‬עלינו לבמה כדי להצטלם עם‬
‫מומו האגדי‪ ,‬עד שמצאנו את עצמנו מצטלמים‬
‫ומתחבקים האחד עם השני מרוב עליצות‪...‬‬
‫הקורבנות בדרך כלל הן נע־‬
‫רות צעירות‪ ,‬ולכן נוצרה תדמית‪ ,‬לפיה הפלח הזה‬
‫באוכלוסייה הוא היחיד שנפגע מתופעות האונס‬
‫וההטרדה המינית המזעזעות‪.‬‬
‫בניגוד לתדמית הזו‪ ,‬הסטטיסטיקה מגלה שעד‬
‫גיל ‪ ,12‬מספר התקיפות המיניות אצל בנים ובנות‬
‫שווה‪ .‬סיפוריהם של הבנים שהותקפו אינם נפוצים‬
‫בתקשורת מסיבות שונות (ביישנות‪ ,‬הדחקה וכו')‪,‬‬
‫אבל ישנם גם מעט אמיצים שמוצאים את הכוח‬
‫לספר את סיפורם לעולם‪.‬‬
‫סרט דוקומנטרי עצמאי בשם "ילד מותר" של‬
‫הבמאי ישרי הלפרין‪ ,‬שנאנס בגיל תשע‪ ,‬לפני יותר‬
‫מ־‪ 35‬שנה‪ ,‬מתעד סיפור נדיר על ההתמודדות של‬
‫גבר מבוגר עם מקרה אונס מחריד מעברו‪.‬‬
‫הסרט הוקרן לתלמידי מגמת תקשורת בשיכבת‬
‫י"ב‪ .‬התלמידים זכו גם להיפגש עם הלפרין עצמו‪,‬‬
‫שענה על שאלות ותיאר את מהלך יצירת הסרט‬
‫ואת הסיבות מאחורי ההפקה‪.‬‬
‫"המטרה היתה‪ ,‬מבחינתי‪ ,‬לעבד את החוויה שע־‬
‫ברתי"‪ ,‬סיפר הלפרין‪ .‬במהלך הסרט‪ ,‬הלפרין מנסה‬
‫להתמודד סוף סוף עם סיוט האונס‪ ,‬שרודף אותו‬
‫מאז היותו ילד‪.‬‬
‫הוא מחליט למצוא ולהיפגש עם האדם ששינה‬
‫את חייו לצמיתות‪ ,‬והשאיר בנפשו צלקת שלא‬
‫ניתנת לריפוי ‪ -‬הגבר שתקף אותו מינית בצעי־‬
‫רותו‪.‬‬
‫צילום הסרט עזר להלפרין להתמודד עם הט־‬
‫ראומה שעבר‪.‬‬
‫החיפוש לא היה קל‪ ,‬אך בזכות מאמץ‪ ,‬תחקיר‬
‫והתמדה‪ ,‬הלפרין הצליח למצוא את הפושע ול־‬
‫קבוע איתו פגישה‪ ,‬כאשר הוא מעמיד פנים שהוא‬
‫מצלם סרט על אולם הספורט בו השניים הכירו‪.‬‬
‫פגישתם של השניים מתועדת בעזרת מצלמות‬
‫נסתרות‪ .‬האווירה בפגישה מתוחה‪ .‬הפושע מכחיש‬
‫את מעשיו‪ ,‬אך הלפרין לא מפסיק להאמין לזי־‬
‫כרונותיו‪ .‬למרות ההכחשה‪ ,‬הלפרין יוצא מסופק‬
‫מהפגישה ומהעובדה שהצליח לאתר ולדבר עם‬
‫האנס‪.‬‬
‫"הוא לא הסיפור"‪ ,‬הסביר הלפרין לתלמידים‪,‬‬
‫"הסיפור הוא לא עליו"‪.‬‬
‫באמצעות הסרט‪ ,‬העביר הלפרין את תחושותיו‬
‫על אונס ופדופיליה‪ .‬יש סצנה בסרט שבה הלפרין‬
‫נפגש עם פדופיל מורשע‪ ,‬שיושב בכלא בעקבות‬
‫פשעיו‪ .‬הפדופיל מסביר להלפרין שהוא פועל‬
‫בגלל משיכה לילדים‪ ,‬עליה הוא לא מצליח להתג־‬
‫בר‪ ,‬למרות שהוא יודע שהוא עושה משהו מרושע‪.‬‬
‫לדבריו‪ ,‬הוא קורבן של משיכה זו‪ ,‬כמו שהילדים‬
‫הם קורבנות של מעשיו‪ .‬הלפרין מסרב להאמין‬
‫לתיאוריה זו ויוצא נסער מהחדר‪.‬‬
‫"מבחינתי‪ ,‬ילדים זה טהור"‪ ,‬מסכם הלפרין‪" ,‬אני‬
‫יכול להבין שלכל בן אדם יש את הרצונות שלו‪,‬‬
‫אבל ילדים זה קו אדום"‪.‬‬
‫לירות באמת‪ ,‬להיפצע בכאילו‬
‫על איירסופט כבר שמעתם? >>> מדובר במשחק לחימה בכלי נשק שנראים‬
‫ועובדים בדיוק כמו הדבר האמיתי >>> בצבא כבר אימצו אותו >>> מה איתכם?‬
‫מאת אוראל אדרי | ידיאורט בנימינה‬
‫איירסופט‪/‬טקטיקבול‪/‬‬
‫סטרייקבול הוא ענף‬
‫ספורט אתגרי המבוסס‬
‫על סימולציה של לחימה‬
‫דו־צדדית‪ ,‬שנפוץ בעולם‬
‫מזה ‪ 30‬שנה‪.‬‬
‫במשחק‪ ,‬המשתתפים משתמשים במגוון רחב‬
‫של ציוד הדמיית לחימה‪ ,‬הנקרא איירסופט‪.‬‬
‫כלי האיירסופט הם רפליקות מדוייקות של‬
‫ציוד לחימה אמיתי ‪ -‬הצורה‪ ,‬המשקל ואופן‬
‫התפעול זהים לכלי האמיתי‪.‬‬
‫הם יורים כדורים העשויים מפלסטיק קשיח‬
‫או קרמיקה דחוסה‪ ,‬ומתוכננים כך שלא ייגרמו‬
‫נזקים ממשיים בעת פגיעתם בגוף‪ .‬חשוב לציין‪,‬‬
‫שבעת השימוש בציוד המגן הנכון והמומלץ‪ ,‬לא‬
‫נשקפת סכנה ממשית למשתתפים‪.‬‬
‫הציוד במשחק הוא הדבר הכי קרוב לכלי‬
‫נשק אמיתיים‪ ,‬ולכן יחידות צבא במדינות רבות‬
‫(וגם בישראל) משתמשים בו ועוסקים בפעילות‬
‫טקטיקבול על בסיס קבוע במסגרת אימונים‪.‬‬
‫סניפי מועדון הטקטיקבול משמשים גם כח־‬
‫דרי תצוגה‪ ,‬בהם תוכלו לראות את מבחר הציוד‬
‫ולקבל מידע נוסף אודות הענף בישראל‪ .‬שם גם‬
‫על תוכלו להירשם למועדון חברים ולהתאמן‬
‫עם החבר'ה‪.‬‬
‫מדי שבת בין ‪ 10:00‬ל־‪ 15:00‬בסניף בית‬
‫ברל (כפר סבא) ובסניף קיסריה (דני היי‪ ,‬מול‬
‫תחנת הכוח "אורות רבין") מתקיים אימון פתוח‬
‫מתאים גם לגיבוש קבוצתי‬
‫לפי מתכונת שבוע‪-‬שבוע‪ ,‬לחברי המועדון‪ .‬יש‬
‫להתעדכן היכן מתבצע האימון לפני ההגעה‬
‫(באתרים ‪ WWW.Fxp.Co.il‬ו־‪WWW.Tball.‬‬
‫‪.)Co.il‬‬
‫לאימונים אילו יכולים להגיע גם קבוצות‪,‬‬
‫חדשות וותיקות כאחת‪ ,‬וגם חברים בודדים‪ ,‬על‬
‫מנת להתנסות באימון "בראש פתוח"‪ ,‬שנעשה‬
‫בכדי לגבש קבוצות קיימות ולהכיר לשחקנים‬
‫החדשים את המועדון‪.‬‬
‫לא ממש רובה אוויר‬
‫השם מגיע מהמילה ‪ Airsoft‬באנגלית‪,‬‬
‫אוויר רך‪ .‬הוא נקרא כך מכיוון שהפיגעות‬
‫"רכות" הרבה יותר מרובה אוויר‪ ,‬שעליו‬
‫נרחיב עוד מעט‪ .‬איירסופט‪ ,‬טקטיקבול‪ ,‬סט־‬
‫רייקבול ועוד כמה הם שמות שונים לאותו‬
‫המשחק‪.‬‬
‫אז מה ההבדל בין רובה אוויר לאיירסופט?‬
‫נסכם את זה ככה‪ :‬ברובה איירסופט מהירות‬
‫הלוע נעה בין ‪ 220‬ל־‪( ft/s 400‬רגל לשנייה)‪.‬‬
‫הכדור מיוצר מפלסטיק או אבקת קרמיקה‬
‫דחוסה‪ ,‬בקוטר ‪ 6‬ו־‪ 8‬מ"מ‪ .‬משקל הכדורים‬
‫נקבע בתהליך הייצור‪ ,‬לפי כמות בועות אוויר‬
‫בתוכו‪ .‬ככל שמשקל הכדור עולה‪ ,‬הדיוק ומסת‬
‫הפגיעה עולה וה‪ ft/s-‬יורד‪.‬‬
‫רובה האיירסופט עובד באמצעות אחד מש־‬
‫לושה מנגנונים‪:‬‬
‫גז ‪ -‬לחץ גז מעיף במהירות את הכדור דרך‬
‫הקנה‪.‬‬
‫קפיץ‪ ,‬טעינה ידנית ‪ -‬דורכים את הקפיץ‬
‫שמתכווץ‪ ,‬וכאשר לוחצים על ההדק‪ ,‬הוא מש־‬
‫תחרר‪ ,‬ואיתו בוכנה אשר דוחסת אוויר ומחדירה‬
‫אותו דרך צינור דק לעבר הכדור‪ ,‬ומשם לקנה‬
‫והחוצה‪.‬‬
‫קפיץ‪ ,‬טעינה אוטומטית ‪ -‬סוללה מפעילה‬
‫מנוע שמסובב גלגלי שיניים‪ ,‬שגורמים לאותה‬
‫פעולה של כיווץ קפיץ‪ ,‬בדומה למשאבה יד־‬
‫נית‪.‬‬
‫רובה אוויר לעומתו דורש רשיון‪ ,‬ומשמש‬
‫בעיקר לצייד ולתחרויות איזוריות ואולימ־‬
‫פיות‪.‬‬
‫רובה אוויר יורה בעוצמה שיכולה להגיע גם‬
‫ל־‪ ,ft/s 2,300‬שהם ‪ 700‬מטר בשנייה‪ ,‬כפול‬
‫ממהירות הקול‪.‬‬
‫רובה אוויר יורה קליעים ברוחב ‪ 4.5‬מ"מ עד‬
‫‪ 6.23‬מ"מ‪ .‬ישנם גם קליעים לחדירה עמוקה‬
‫יותר (ראש חץ)‪ ,‬קליעים לנזק היקפי גדול יותר‬
‫(ראש שטוח) ועוד‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה *‬
‫ספורט >>> ספורט >>>‬
‫ספורט >>>‬
‫ספורט >>> ספורט >>>‬
‫ספורט >>> ספורט >>>‬
‫אני לא מתחרט‪:‬‬
‫זה אורח החיים שבחרתי‬
‫אבנר תשורי היה מדריך צניחה חופשית >>> במשך חמש שנים הוא צנח עד עשר פעמים ביום‪ ,‬לבד‪ ,‬בזוג ובקבוצה‪ ,‬ממטוסים‪,‬‬
‫מגשרים ומבניינים‪ ,‬בארץ‪ ,‬בארצות הברית‪ ,‬בניו זילנד >>> עד אותה צניחה שבה הוא התרסק על הקרקע והפך למשותק‬
‫כוח הכבידה שומר‬
‫אותנו עם הרגליים‬
‫על הקרקע‪ .‬איזה‬
‫כיף זה להשתחרר‬
‫מהמשקל‪ ,‬להרגיש‬
‫אוויר סביבך‪ ,‬בלי‬
‫משהו שחוסם אותך כמו בניין גבוה‬
‫או עץ‪.‬‬
‫מלמעלה‪ ,‬הכל נראה כל כך פסטורלי‬
‫ומרווח‪ .‬יש כאלה שחולים על מהירות‪,‬‬
‫גובה וסכנות‪ .‬למשל‪ ,‬רכיבה על אופ־‬
‫ניים במהירויות גבוהות‪ ,‬במסלולים‬
‫אתגריים‪ .‬‬
‫הספורט האתגרי מאפשר לבני האדם‬
‫לעשות דברים‪ ,‬בניגוד לכוחות הטבע‪,‬‬
‫שעד לפני כמה שנים היו רק בגדר‬
‫חלום‪ .‬ואני לא מדברת על הגעה לירח‪,‬‬
‫אלא על ספורט מהיר‪ ,‬מסוכן‪ ,‬מלא אד־‬
‫רנלין‪ ,‬שמיועד לבעלי לב חזק‪ ,‬לבני‬
‫נוער ולאמיצים‪.‬‬
‫אבנר תשורי‪ ,34 ,‬היה מדריך לצניחה‬
‫"טאנדם זה לא ממש מאתגר"‬
‫"אחרי השירות הצבאי‪ ,‬שבו עבד־‬
‫תי בסילוק פצצות"‪ ,‬הוא מספר‪" ,‬הח־‬
‫לטתי להגשים חלום ישן‪ .‬חסכתי כסף‬
‫לצניחה חופשית‪ ,‬וכדי להיות מדריך‬
‫הייתי צריך לצנוח מעל ‪ 3,000‬צניח‬
‫חות‪.‬‬
‫"צנחתי בכל העולם‪ ,‬כדי לגוון את‬
‫הנוף"‪ ,‬אבנר מחייך‪" ,‬במשך חמש שנים‬
‫הייתי מדריך מקצועי‪ ,‬שצונח‪ ‬לפחות‬
‫עשר פעמים ביום‪ .‬לא הכל מעניין בהד־‬
‫רכה‪ .‬כמדריך צניחה הייתי צריך‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫לבצע הרבה קפיצות 'טאנדם'‪ ,‬עם בנא־‬
‫דם שמחובר אליך ולא עושה כלום‪ .‬זה‬
‫ממש לא מאתגר‪ ,‬אני מעדיף להוציא‬
‫הוא צנח מעזריאלי‬
‫במהירות ‪ 100‬קמ"ש‪,‬‬
‫והצליח לנווט ולנחות קרוב‬
‫לבניין‪" .‬זו צניחה מאוד‬
‫קשה"‪ ,‬הוא אומר‪" ,‬ואתה‬
‫צריך להיות ממש מקצועי‪.‬‬
‫אחרת תנחת על כביש או‬
‫על שוטר"‬
‫הגדול‪ .‬לאיש שמתנסה בזה‪ ,‬כמוך‪,‬‬
‫אין שום אחריות‪ ,‬הוא לא נחשף באמת‬
‫לעניין‪.‬‬
‫"פעם קפצתי 'טאנדם' עם אישה‪,‬‬
‫ופתאום היא הרגישה לא טוב ורצתה‬
‫להקיא‪ .‬כיוונתי את הראש שלה לצד‬
‫כדי שלא תקיא עלי‪ .‬וזה‪ ,‬דרך אגב‪,‬‬
‫היה מגניב‪ :‬לראות קיא נופל במהירות‬
‫של ‪ 200‬קמ"ש‪ .‬הבעיה שהיא החליטה‬
‫פתאום לסובב את הראש‪ ,‬וכל הקיא‬
‫עף עלי‪ .‬זה היה ממש מגעיל‪ ,‬והיא לא‬
‫הפסיקה להתנצל‪.‬‬
‫"כששירתתי ביחידה לסילוק‬
‫פצצות חיפשו נשק לפיזור הפגנות‬
‫בבריטניה‪ ,‬והחליטו לפזר ריחות משו־‬
‫נים‪ ,‬כדי שאנשים יסתלקו‪ .‬ניסו ריחות‬
‫של צואה‪ ,‬פגרים‪ ,‬ומצאו שהריח שהכי‬
‫מגעיל הוא ריח של קיא!"‪.‬‬
‫אבנר צנח מאות צניחות בארץ‪,‬‬
‫ועשה גם "בייס"‪ ,‬שזו קפיצה מכל מיני‬
‫עצמים ‪ -‬כמו גשרים‪ ,‬מבנים‪ ,‬אנט־‬
‫נות וכדומה‪ .‬הוא צנח מבניין עזריאלי‬
‫במהירות ‪ 100‬קמ"ש‪ ,‬ולמרות הזמן‬
‫הקצר הצליח לנווט ולנחות קרוב יח־‬
‫סית לבניין‪ ,‬שזה הישג גדול‪.‬‬
‫"זו צניחה מאוד קשה"‪ ,‬הוא אומר‪,‬‬
‫הצניחה האחרונה שינתה את החיים שלי‪ ,‬אבל אני לא מצטער‪ .‬איך יכולתי לדעת? | צילום אילוסטרציה‪ :‬סי‪.‬די בנק‬
‫הצניחה האחרונה שלי‬
‫"הצניחה האחרונה‪ ,‬שהובילה‬
‫לתאונה‪ ,‬שינתה לי את כל החיים‪.‬‬
‫אבל אני לא מצטער על הקפיצה‬
‫ההיא‪ .‬איך יכולתי לדעת‪.‬‬
‫"אחרי התאונה החלטתי להעביר‬
‫הרצאות לקהל רחב ומגוון על הח־‬
‫וויה שלי‪ .‬הרעיון בא לי כאשר צפיתי‬
‫בהרצאה משעממת של חבר‪ ,‬שגם הוא‬
‫נכה‪.‬‬
‫"שם ההרצאה שלי הוא 'לקום מה־‬
‫כיסא'‪ ,‬והכוונה היא לא להיות בטטה‪,‬‬
‫ולשבת כל היום מול הטלוויזיה והמח־‬
‫שב‪ ,‬אלא לצאת ולעשות דברים שמע־‬
‫ניינים אתכם‪ ,‬להגשים חלומות‪.‬‬
‫"אני עדיין ממליץ לאנשים לצנוח‬
‫ולעסוק במה שהם אוהבים‪ .‬ההתנהגות‬
‫שלי היתה בטוחה‪ .‬תאונות קורות‪.‬‬
‫"יש סוגים שונים של קפיצות‪' .‬פרי־‬
‫פליי' זוהי קפיצה נפוצה‪ ,‬שבה נופלים‬
‫על הראש‪ .‬יש קפיצות יחד עם עוד‬
‫צונחים‪ ,‬וזה הכי קשה‪ ,‬כי אתה תלוי‬
‫באחרים‪ ,‬ודרוש תיזמון מושלם של‬
‫הקפיצה ושל פתיחת המצנחים‪ .‬מה‬
‫שהכי חשוב פה זה לצנוח עם אנשים‬
‫מקצועיים‪ ,‬שאתה סומך עליהם‪.‬‬
‫"קפצתי 'בייס' מגשר בניו זילנד עם‬
‫עוד שני אנשים‪ ,‬והייתי צריך לפתוח‬
‫את המצנח אחרון‪ .‬מי שהיה לפניי‬
‫פתח את המצנח מאוחר מדי‪ ,‬וזה גרם‬
‫גם לי לפתוח מאוחר מדי את המצנח‪.‬‬
‫התרסקתי על הקרקע ונפגעתי בעמוד‬
‫השידרה‪ .‬חוץ מזה שברתי את הברך‬
‫והיו לי שברים נוספים‪ .‬כל הזמן הזה‬
‫הייתי בהכרה‪ ,‬וידעתי שלא אוכל‬
‫ללכת שוב‪ .‬מאז התאונה גם לא צנחתי‬
‫שוב‪.‬‬
‫"כמובן שהייתי מוותר על הצניחה‬
‫האחרונה‪ ,‬ועל המאה שקדמו לה‪ ,‬אבל‬
‫אני לא מתחרט‪ :‬זה אורח החיים שבח־‬
‫רתי‪ .‬אם הייתי נפצע בתאונת דרכים‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬הייתי מתחרט שלא עסקתי‬
‫במה שאני אוהב"‪.‬‬
‫ספורט >>> ספורט >>>‬
‫ספורט >>> ספורט >>>‬
‫ספורט >>> ספורט >>>‬
‫ספורט >>>‬
‫טור דה נמיביה‬
‫לפדל בין אריות‪ ,‬לרכוב עם זברות‪ ,‬פילים וג'ירפות >>> אלה החוויות של גלעד הורביץ‪,‬‬
‫רוכב אופניים מפרדס חנה שיצא לטיול של פעם בחיים בנמיביה‬
‫מאת זהר לייטנר | ידיאורט בנימינה‬
‫גלעד הורביץ‪ ,43 ,‬אב לשלושה מפרדס חנה‪ ,‬רוכב על אופנ‬
‫ניים כתחביב‪ .‬לפני שנתיים הוא יצא למסע רכיבה אינטנסיבי‬
‫וקשה בקצה השני של העולם ‪ -‬בחבל קוקולנד שבנמיביה‪.‬‬
‫"הצטרפתי לקבוצה שאירגן ד"ר חזי יצחק‪ ,‬שעובד כחוקר‬
‫בשדה בוקר ומתעניין במדבריות"‪ ,‬מספר גלעד‪" ,‬חוץ מהנגב‪,‬‬
‫שזה המגרש הביתי שלו‪ ,‬הוא רכב כבר במדבריות באתיופיה‪,‬‬
‫בירדן‪ ,‬בטיבט‪ .‬החלטתי לטוס איתו לשם‪ ,‬וכך התחילה החוויה‬
‫האדירה שלי בנמיביה‪.‬‬
‫"רכבתי עם עשרה אנשים‪ ,‬אחד מהם ילד מדהים בן ‪ 12‬שבק‬
‫קושי הצלחתי לעמוד בקצב שלו‪ .‬הוא מתחרה בתחרויות‪ ,‬ורוכב‬
‫מדהים באופן מקצועי‪.‬‬
‫"קמנו מוקדם כל בוקר‪ ,‬ונסענו לכל מיני מקומות ברכבי ‪,4X4‬‬
‫או שרכבנו‪ .‬כל יום נסענו למקום חדש‪ ,‬ולקראת ערב התמקמנו‬
‫והקמנו מחנה‪ .‬ישנו באוהלים על גג כלי הרכב‪ ,‬בגלל החיות‪,‬‬
‫ואכלנו אוכל שבישלנו בעצמנו‪.‬‬
‫"המסלולים היו מתוכננים היטב מראש‪ ,‬ולצערי לא רכבנו את‬
‫כולם משום שהיו תקלות בדרך (בעיקר בעיות של כלי רכב בגלל‬
‫תוואי השטח‪ .‬כל אחד הביא חלקים מיוחדים לאופניים שלו וחוץ‬
‫מזה אחד הרוכבים הביא 'מוסך שלם')‪ .‬גם אני הבאתי את האופ־‬
‫ניים שלי מהבית‪ ,‬שאליהם אני רגיל‪ ,‬והעמסנו אותם במכוניות‬
‫עם עגלה נגררת לאופניים"‪.‬‬
‫נמיביה היא מדינת עולם שלישי‪ ,‬אין בה כבישים סלולים או‬
‫תשתיות טובות ‪" -‬רכבנו על קרקע סלעית‪ ,‬חולית‪ ,‬והיתה רכי־‬
‫בה אחת על דרך עשויה ממלח‪ .‬זה היה מאוד מעניין לרכב על‬
‫קרקע שונה כל כך מהארץ"‪.‬‬
‫"המקום מיוחד ומעניין‪ ,‬וזו היתה תחושה מדהימה לראות‬
‫אריות‪ ,‬חצי שעה לאחר מכן זברות‪ ,‬צבאים‪ ,‬ג'ירפות‪ ,‬ראמים‬
‫וחיות אחרות ולרכוב על ידם‪.‬‬
‫"במקום שוכנים שבטי ההינבה וההררו‪ ,‬שהם מיוחדים ומאוד‬
‫לא מתקדמים טכנולוגית‪ ,‬הנשים הולכות עירומות כמעט לג־‬
‫מרי‪ ,‬שיערן קשור כמו צמות המסודרות בבוץ במקום בג'ל‪ .‬זה‬
‫מרגיש מאוד שונה לרכוב בנמיביה מאשר בארץ ישראל‪ ,‬לנו‬
‫לא ניתן לרכוב בנוף כזה‪ ,‬במרחבים אדירים כאלו ואין אפשרות‬
‫לראות שבטים נידחים ולא מתפתחים‪.‬‬
‫"הסתדרתי בקלות במקום כזה פראי‪ .‬כמילואימניק‪ ,‬שהיה‬
‫זרוק בשטח כמה שבועות‪ ,‬זה היה קלי קלות‪.‬‬
‫צילום‪ :‬אי‪.‬פי‪.‬איי‬
‫מאת זהר לייטנר‬
‫| ידיאורט בנימינה‬
‫חופשית‪ .‬מאיפה הוא לא צנח‪ .‬כמעט‬
‫אין אתר בעולם שהוא פיספס‪ .‬הוא צנח‬
‫ממצוקים בקנדה‪ ,‬בארצות הברית‪ ,‬וגם‬
‫ממגדלי עזריאלי‪ .‬הקפיצה האחרונה‬
‫הסתיימה בתאונה‪ .‬שיתוק‪ ,‬וכיסא גל־‬
‫גלים‪.‬‬
‫את הראש מהחלון של האוטו"‪.‬‬
‫אני דווקא עשיתי טאנדם‪ ,‬והיה‬
‫מדהים‪.‬‬
‫"כל מי שמתנסה לראשונה בצניחה‬
‫חופשית מתחיל ככה‪ .‬לקופץ זה כיף‪,‬‬
‫אבל הוא עדיין לא מבין מה זה צני־‬
‫חה חופשית‪ ,‬ושזה לא כמו רק לקפוץ‬
‫ממטוס אלא הרבה יותר מזה‪ .‬המדריך‬
‫ב'טאנדם'‪ ,‬אחראי על פתיחת המצנח‪,‬‬
‫על הכיוון‪ ,‬על הנחיתה‪ ,‬ושם הכסף‬
‫"וצריך להיות מקצועי כדי לבצע אותה‪.‬‬
‫הנחיתה צריכה להיות מדוייקת‪ ,‬אחרת‬
‫נוחתים על כביש או על שוטר"‪.‬‬
‫אחרי שכיסה את ישראל הקטנה‪ ,‬טס‬
‫אבנר לארצות הברית כדי לשנות קצת‬
‫את הנוף‪ ,‬אבל השיא היה בניו זילנד‪,‬‬
‫עם הנופים עוצרי הנשימה וההרים‬
‫הגבוהים המושלגים‪.‬‬
‫ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה *‬
‫‪0‬‬
‫בלי כבישים סלולים או תשתיות טובות‪ .‬רוכבים בנמיביה‬
‫"לא פחדנו משום דבר למעט פעם אחת שישנו ממש בשטח‬
‫הפתוח והחשוף‪ ,‬ומדריך מקומי הנחה אותנו איפה לחנות מכיוון‬
‫שהיו שם הרבה פילי מדבר פראיים‪ .‬אני ממליץ לכל מי שיש בו‬
‫קצת יצר הרפתקנות לעשות טיול כזה"‪.‬‬
‫בקפיצה למוסקבה‬
‫בזמן שאתם אכלתם סופגניות‪ ,‬כמה מחברינו הטובים ביותר הזיעו על‬
‫פליק פלאק ועמידות ראש >>> כרמל מגט פרנק נסעה בחנוכה לתחרות‬
‫במוסקבה עם נבחרת מכבי צפון בהתעמלות ‪ -‬ולא קפאה!‬
‫מאת כרמל מגט פרנק‬
‫| ידיאורט בנימינה‬
‫עטופים ב שכבות כדי שהשרירים לא ייתפסו‪ .‬המשלחת במוסקבה‬
‫חזרה הביתה‪ .‬המשלחת בזכרון‬
‫בשעה שאתם ראיתם את הלביבות‬
‫מוקפצות על המחבת‪ ,‬קיפצו המ־‬
‫תעמלים והמתעמלות הנחושים של‬
‫נבחרת מכבי צפון בהתעמלות על‬
‫המכשירים במוסקבה הקרה‪.‬‬
‫זה קרה בחופש חנוכה האחרון‪.‬‬
‫משלחת‪ ,‬שכללה ‪ 27‬מתעמלים‪ ,‬מאמנים והורים מלווים‪,‬‬
‫יצאה מישראל בטיסה ישירה לרוסיה‪ .‬במשך שמונה‬
‫ימים התנהלו המתעמלים והמתעמלות תחת משטר‬
‫אימונים קשה‪ ,‬אפשר לומר אפילו קיצוני‪ ,‬כולל שמונה‬
‫שעות של אימונים מדי יום‪.‬‬
‫אולם האימונים‪ ,‬אגב‪ ,‬היה‬
‫ממוקם במרחק של רבע שעה‬
‫נסיעה במטרו‪ .‬אבל מהמטרו‬
‫הולכים ‪ 10‬דקות בקור מקפ‬
‫פיא של מינוס ‪ 27‬מעלות‪.‬‬
‫נכון‪ ,‬כולם היו עטופים בהר־‬
‫בה שיכבות‪ ,‬כדי שהשרירים‬
‫לא ייתפסו ויקשו על רצף‬
‫האימונים‪ ,‬אבל עדיין היה קר‪,‬‬
‫בררררר‪.‬‬
‫רק אחרי ההגעה לאולם‬
‫המחומם‪ ,‬כולם התקלפו מה־‬
‫שיכבות והתחילו את היום‬
‫הארוך‪.‬‬
‫המשלחת כללה עשר בנות‬
‫בגילים ‪( 16-8‬שמתחלקות‬
‫לרמות שונות על פי השנתו־‬
‫נים)‪ ,‬ושמונה בנים בילאי ‪18-‬‬
‫‪ .14‬גם המתעמלת היהודייה‬
‫ולריה מקסיוטה‪ ,‬בת ‪ ,21‬שעל‬
‫לתה לארץ מאוקראינה השנה‪ ,‬נכללה במשלחת‪.‬‬
‫ולריה‪ ,‬שדורגה במקום השביעי באוקראינה‪ ,‬עלתה‬
‫לארץ בניסיון למצות את הסיכוי האחרון שלה להגיע‬
‫לאולימפיאדה‪ .‬הרקע‪ :‬שש המתעמלות הטובות ביותר‬
‫מכל מדינה מייצגות את המדינה באולימפיאדה‪ .‬בזכות‬
‫היותה יהודייה התאפשר לה לבוא לארץ ולהצטרף לנבח־‬
‫רת הישראלית‪.‬‬
‫אחרי שישה ימים של אימונים קשים ומאומצים הת־‬
‫מודדה הנבחרת שלנו בתחרות בינלאומית בהשתתפות‬
‫משלחות רבות מרחבי העולם‪ .‬ארבעה נציגים מהמשלחת‬
‫הישראלית השתתפו בתחרות‪ :‬ניר כץ (‪ ,)18‬חוסאם עארוק‬
‫(‪ ,)18‬תום ארנון (‪ )15‬וולריה מקסיוטה (‪.)21‬‬
‫ניר כץ היה הבולט שבהם וזכה במקום הרביעי המכובד‬
‫בגמר הבוגרים במכשיר הקפיצות‪ .‬וניר‪ ,‬כאמור‪ ,‬רק בן ‪18‬‬
‫ומשתייך לנבחרת הנוער‪.‬‬
‫גם ולריה מקסיוטה ייצגה את המשלחת בכבוד ועל־‬
‫תה לגמר בכל ארבעת מכשירי ההתעמלות‪ ,‬אך בתחרויות‬
‫הגמר הצליחה פחות‪.‬‬
‫בזמנם הפנוי‪ ,‬בין האימונים המפרכים ובערבים‪ ,‬בילו‬
‫המתעמלים והמתעמלות באתרים מדיפי ריח של תרבות‪,‬‬
‫כמו הבלט‪ ,‬הקרקס‪ ,‬הכיכר האדומה ועוד‪.‬‬
‫מנהל המשלחת (שהוא גם מנהל בית הספר להתעמלות‬
‫ויו"ר איגוד התעמלות הנשים והגברים בישראל)‪ ,‬אהרון‬
‫ליטווין‪ ,‬דאג שחברי המשלחת "ישמרו על הגזרה"‪ ,‬ולכן‬
‫המתעמלים והמתעמלות התרכזו בעיקר בניצול המכשי־‬
‫רים והמיתקנים באולם המדהים והמצוייד לתפארת במרכז‬
‫הספורט "דינמו" במוסקבה‪.‬‬
‫אחרי שמונה ימים עמוסים‪ ,‬חברי המשלחת חזרו הביתה‪,‬‬
‫היישר אל החיבוק החם של בני משפחותיהם שחיכו להם‪.‬‬
‫המחנה הוכתר בהצלחה‪ ,‬בעיקר מבחינת המתעמלות‬
‫הבנות‪ ,‬שכיום מדורגות במקומות הגבוהים בישראל‪ .‬ולפי‬
‫התרחיש המסתמן‪ ,‬שני מקומות בשישייה הראשונה בארץ‬
‫יהיו שייכים לבנות המשלחת‪.‬‬
‫וחוץ מזה‪ ,‬תמיד כיף לחזור לישראל‪.‬‬
‫‪08‬‬
‫ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה *‬
‫ספורט >>>‬
‫ספורט >>> ספורט >>>‬
‫ספורט >>> ספורט >>>‬
‫ספורט >>> ספורט >>>‬
‫שיחקה אותה‬
‫קברניטי הכדורגל הישראלי החליטו שרייטינג יותר חשוב מהגינות >>> כל מה שרציתם‬
‫לדעת על שיטת הקיזוז המהפכנית שמאיימת על רוח הספורט הלאומי שלנו‬
‫מאת בן ליקוורניק‬
‫| ידיאורט בנימינה‬
‫הגיון ישראלי‪ :‬קברניטי‬
‫ליגת העל הישראלית‬
‫בכדורגל החליטו השנה‬
‫על שיטה חדשה ‪ -‬לאחר‬
‫‪ 30‬מחזורים של משח־‬
‫קים בין הקבוצות‪ ,‬מספר‬
‫הנקודות של כל קבוצה מתקזז בחצי‪ .‬המ־‬
‫שמעות‪ :‬מי שהתאמץ והצטיין‪ ,‬אולי עשה‬
‫זאת לשווא‪.‬‬
‫קבוצות רבות מחו נגד ההחלטה‪ .‬הכיצד‪,‬‬
‫תהו‪ ,‬שחקנים עמלו כל העונה ואז זורקים להם‬
‫לפח חצי מהנקודות‪ ,‬ומנגד‪ ,‬קבוצות ששיחקו‬
‫פחות טוב במהלך העונה לא משלמות על כך‬
‫את המחיר ויכולות לעקוף את הקבוצות שהיו‬
‫טובות מהן לאורך כל השנה‪ .‬זה צדק‪ ,‬זה?‬
‫כל המחאות לא הועילו והשיטה נכנסה‬
‫לתוקף השנה בפעם הראשונה‪ ,‬וכפי הניראה‪,‬‬
‫ימשיכו עם השיטה המוזרה גם בשנה הבאה‪.‬‬
‫למה? כי יש כאלה שחושבים שהשיטה הזאת‬
‫מוסיפה למתח‪ ,‬להנאה והכי חשוב‪ ,‬מבחינתם‪,‬‬
‫לרייטינג‪ .‬וכידוע‪ ,‬רייטינג שווה כסף‪ ,‬הרבה‬
‫כסף‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬צריך להודות‪ ,‬בזכות השיטה החדש־‬
‫נית‪ ,‬חמשת המשחקים האחרונים של הליגה‬
‫מושכים קהל רב‪ ,‬כי קיזוז הנקודות צימצם את‬
‫הפערים בין הקבוצות והפך כל אחד מהמשח־‬
‫קים ל"משחק של חיים ומוות"‪ ,‬שיכול להכריע‬
‫אם קבוצה תרד ליגה או תישאר‪ ,‬אם תזכה בא־‬
‫ליפות‪ ,‬או אם תייצג את ישראל באירופה‪.‬‬
‫האמת היא שהקהל מצביע ברגליו בעד‬
‫השיטה ומגיע בהמוניו כדי לתמוך בקבוצות‪.‬‬
‫מאז שהתחילו משחקי הפלייאוף‪ ,‬כמות הקהל‬
‫היא פי ‪ 3‬יותר לעומת העונה הרגילה‪.‬‬
‫דעתי האישית היא שזו שיטה מאוד לא הוג־‬
‫נת‪ .‬למשל‪ ,‬מכבי חיפה סיימה את העונה הס־‬
‫דירה במקום הראשון עם ‪ 70‬נקודות‪ .‬במקום‬
‫השני סיימה הפועל תל אביב עם ‪ 66‬נקודות‪.‬‬
‫לאחר הקיזוז לחיפה היו ‪ 35‬נקודות ולהפועל‬
‫תל אביב ‪ .33‬הפער ביניהן הצטמק לשתי נקו־‬
‫דות בלבד והמשמעות היא שגורל האליפות‬
‫עלול להיות מוכרע על ידי שיטת הקיזוז ולא‬
‫על המגרש‪ ,‬וזה ממש לא פייר‪.‬‬
‫לדעתי‪ ,‬בשביל רייטינג וכסף לא שווה לה־‬
‫רוס את רוח הספורט וההגינות‪ .‬אם הפועל תל‬
‫אביב "תגנוב" את האליפות ממכבי חיפה בע־‬
‫ספורט >>> ספורט >>>‬
‫ספורט >>> ספורט >>>‬
‫קבות הקיזוז זה יהיה חוסר צדק משווע‪.‬‬
‫השיטה‪ ,‬כאמור‪ ,‬מתוכננת לפעול גם בשנה‬
‫הבאה‪ ,‬אך רוב בעלי הקבוצות‪ ,‬גם אלה שהיו‬
‫בעד השיטה בשנה שעברה‪ ,‬הפנימו את חוסר‬
‫ההגינות שבשיטה ועשויים לפעול ולהוביל‬
‫לשינוי‪.‬‬
‫ואילו מי שאחראי ישירות לשיטה ‪ -‬יו"ר‬
‫ההתאחדות לכדורגל‪ ,‬אבי לוזון‪ ,‬עדיין טוען‬
‫שזו השיטה הטובה ביותר‪ .‬אותו לוזון‪ ,‬אגב‪,‬‬
‫טוען גם שהליגה הישראלית היא השישית‬
‫בטיבה בעולם‪ ,‬ומי שאומר דבר כזה‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫לא ממש מבין בכדורגל‪.‬‬
‫השורה התחתונה‪ :‬חייבים להפסיק את חוסר‬
‫ההגינות ולבעוט מכאן את שיטת הקיזוז‪ ,‬למען‬
‫הצדק‪ .‬וכדאי להזכיר לאבי לוזון‪ ,‬כסף זה לא‬
‫הכל בחיים‪.‬‬
‫בענק‬
‫ביקורת‪"/‬עובדה"‪ ,‬ערוץ ‪2‬‬
‫גול עצמי של אילנה דיין‬
‫שי צפריר‪ ,‬אחותי הספורטאית‪ ,‬זכתה במקום השלישי‬
‫בעולם בהתעמלות בגלגלי ענק‪ ,‬וכיום היא מופיעה‬
‫בקרקס >>> מה סוד ההצלחה שלה? "אני נותנת‬
‫לעצמי לספוג כל מה שרק אפשר מהעולם הזה"‬
‫כך ניסתה אילנה דיין להפחיד אותנו עם אבי נימני‬
‫מאת עמית גראונדלנד‬
‫| ידיאורט בנימינה‬
‫התוכנית היתה אמורה להציג את אבי נימני‬
‫כמוח מאחורי התנהגות אוהדים אלימים‪ ,‬אך לא‬
‫הצליחה להוכיח זאת‬
‫מאת עפרי צפריר | ידיאורט בנימינה‬
‫מאז שאני זוכרת את עצמי‪ ,‬אחותי שי מות־‬
‫חת איברים מול הטלוויזיה‪ ,‬עושה שפגט‪ ,‬ומ־‬
‫תאמנת נון סטופ‪ .‬כמו חתול‪ .‬לפעמים שי ואני‬
‫מתחרות בעמידות ידיים‪ .‬תמיד היא מנצחת‪,‬‬
‫כמובן‪.‬‬
‫"בגיל שלוש‪ ,‬כשעוד התגוררנו בירושלים‪,‬‬
‫התחלתי להתאמן בהתעמלות מכשירים במל־‬
‫חה"‪ ,‬אומרת שי‪" .‬אמא שלחה אותי לשם כי הייתי‬
‫היפראקטיבית ופעלתנית‪ .‬נמשכתי לתחום הזה‬
‫בעיקר בגלל האתגר התמידי וההרגשה העילאית‬
‫שמרגישים כשמצליחים תרגיל חדש‪.‬‬
‫"אחר כך עברתי להתאמן בגבעה הצרפתית ‪5‬‬
‫פעמים בשבוע‪ .‬כשהגענו לזיכרון‪ ,‬הרמה כאן היתה‬
‫נמוכה ולכן החלטתי לעזוב‪ .‬כשהייתי בכיתה ד'‬
‫בבית ספר 'נילי'‪ ,‬הופיעו אצלנו מתעמלים בגלגלי‬
‫ענק‪ .‬מאוד התלהבתי ובאתי לשיעור ניסיון‪.‬‬
‫"בהמשך‪ ,‬בגיל ‪ 18‬זכיתי במקום השלישי בא־‬
‫ליפות העולם בנורבגיה‪ ,‬כשבמקום הראשון זכתה‬
‫גרמנייה ובמקום השני חברה שלי מזיכרון‪ .‬זה היה‬
‫ב־‪.2003‬‬
‫"השירות בצבא קטע את האימונים שלי‪ ,‬כי‬
‫בצבא הייתי משק"ית חילוץ והצלה בצריפין‪.‬‬
‫"הזכייה במקום השלישי באליפות העולם בנו־‬
‫רבגיה‪ ,‬היתה השיא‪ ,‬מבחינתי‪ .‬אבל גם כשנסעתי‬
‫כמאמנת בנבחרת ישראל לאליפות העולם בש־‬
‫וויץ והחניכה שלי זכתה במקום הראשון‪ ,‬זה היה‬
‫עבורי שיא‪.‬‬
‫"כשהייתי צעירה והתאמנתי‪ ,‬חשבתי שהדבר‬
‫הכי חשוב זה להגיע להישגים אישיים‪ .‬רק אחרי‬
‫שהשתחררתי מהצבא וחזרתי לאמן כמאמנת רא־‬
‫שית בקבוצות ברחבי הארץ‪ ,‬הרגשתי שזה הישג‬
‫הרבה יותר גדול להצליח להעביר את הידע שלי‬
‫לאחרים‪ .‬באולימפיאדה עדיין לא מתגלגלים‪ ,‬כי‬
‫אין מספיק מדינות מתחרות‪ ,‬אבל התחום בהחלט‬
‫במגמת התפתחות"‪.‬‬
‫אחרי ששי הביאה את נועם הורנשטיין‪ ,‬ילדה‬
‫בת ‪ 17‬מטבעון‪ ,‬למקום ראשון באליפות העולם‬
‫במאי ‪ ,2009‬היא לומדת היום פסיכולוגיה ופילו־‬
‫סופיה כדי להיות פסיכולוגית ספורט‪ .‬והיא כבר‬
‫בת ‪.24‬‬
‫"כל החיים שלי ידעתי איפשהו בתת מודע‬
‫שארצה להתעסק בספורט בעתיד‪ ,‬לא כספור־‬
‫טאית‪ ,‬אבל במקצוע שישלב את הספורט בתוכו‪,‬‬
‫ובגלל שאני כל כך אוהבת ביולוגיה‪ ,‬חשבתי על‬
‫מחקר בספורט‪ ,‬רפואת ספורט או משהו דומה‪.‬‬
‫"במהלך השנה למדתי מדעי הרפואה‪ ,‬אבל הב־‬
‫נתי מהר שאני לא אעסוק במחקר‪ ,‬כי אני לא מסו־‬
‫גלת להיות במעבדה כל היום‪ ,‬אני בן אדם שטוב‬
‫באינטראקציה עם אנשים ולא עם מבחנות"‪.‬‬
‫יש ספורטאים שאת מעריכה במיוחד?‬
‫"בטח‪ .‬קודם כל המאמן שלי‪ ,‬שהיה זה שעיצב‬
‫אותי כשהייתי בת ‪ 13‬וליווה אותי לשתי אלי־‬
‫פויות עולם‪ ,‬וגם את יוליה‪ ,‬ספורטאית גרמנייה‪,‬‬
‫אלופת העולם בגלגלי ענק ‪ 6‬שנים ברציפות‪ .‬היא‬
‫מתחדשת בכל תחרות ושואפת לשלמות בתרגי־‬
‫לים ובתחרויות"‪.‬‬
‫איזה מקום יש היום לספורט בחייך?‬
‫"אני‪ ,‬קודם כל‪ ,‬סטודנטית באוניברסיטת באר‬
‫שבע‪ .‬בנוסף‪ ,‬אני מתאמנת בחדר כושר‪ ,‬ומופיעה‬
‫עם הגלגל בקרקס פלורנטין‪ ,‬שהוא קרקס מודרני‪,‬‬
‫בלי חיות‪ ,‬רק להטוטנים‪ ,‬לולינים‪ ,‬ליצנים ואק־‬
‫רובטים למיניהם"‪.‬‬
‫איפה את רואה את עצמך בעוד חמש‬
‫שנים?‬
‫"באקדמיה‪ .‬אני רוצה לעשות תואר שני בפ־‬
‫סיכולוגיה ואולי להתחיל להתקרב קצת לנושא‬
‫הפסיכולוגיה של הספורט‪.‬‬
‫"לגבי העתיד הרחוק‪ ,‬אני עדיין לא יודעת‪.‬‬
‫יכול להיות שיצוצו תחומים חדשים שיעניינו‬
‫אותי וימשכו אותי לכיוונים אחרים‪ .‬כרגע אני‬
‫בפתח של תקופה חדשה ונותנת לעצמי לספוג‬
‫כל מה שרק אפשר מהעולם הזה"‪.‬‬
‫לא חולם לשחק‬
‫במכבי תל אביב‬
‫בר טימור‪ ,‬עוד לא בן ‪ ,18‬כבר מככב בבוגרים של הפועל חיפה >>> ראיון עם אחד הכישרונות הלוהטים של הכדורסל הישראלי‬
‫מאת עמית גראונדלנד‬
‫| ידיאורט בנימינה‬
‫צילום‪ :‬ראובן שוורץ‪" ,‬ידיעות אחרונות"‬
‫סוף סוף גם אילנה דיין‬
‫הבקיעה גול‪ ,‬אבל זה היה‬
‫גול עצמי‪.‬‬
‫מגישת תוכנית הט־‬
‫לוויזיה "עובדה" יצאה‬
‫לשדה הקרב של הכדורגל‬
‫הישראלי עם תוכנית על אבי נימני‪ ,‬מאמן מכבי‬
‫תל אביב‪ ,‬וחזרה עם הזנב מקופל בין הרגליים‪.‬‬
‫שבוע לפני שידור התוכנית הכריזה התחקי־‬
‫רנית אילנה דיין בפרומואים‪ ,‬שהיא תגלה את‬
‫האמת על אבי נימני בכתבה‪ .‬חיכיתי כמו כל‬
‫האוהדים ל"הפתעות" של אילנה דיין‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬התוכנית נפתחה עם משפטים דרמ־‬
‫טיים של אילנה דיין‪ ,‬נוסח‪" :‬הזמנה להיכרות‬
‫עם הצד הלא מוכר של אבי נימני"‪" ...‬אבי נימני‬
‫הסיפור המלא"‪" ...‬איך זה שלא ידענו איך הוא‬
‫פועל?"‪...‬‬
‫משם ישר עברנו לתמונה של אוהדים שואגים‬
‫ומריעים לנימני‪ .‬ההרגשה היתה שאילנה דיין‬
‫מזמינה אותנו לסרט מתח עם גילויים חדשים‬
‫ומפחידים‪ .‬לא כך קרה‪ .‬רחוק מזה‪.‬‬
‫בפועל‪ ,‬התוכנית לא הצליחה להציג מידע‬
‫חדש שלא היה ידוע כבר לכולם‪ .‬היא לא חי־‬
‫דשה דבר לחובבי הכדורגל הישראלי וכלל לא‬
‫הפתיעה אותי‪.‬‬
‫כל החומרים והראיונות עם האנשים שהיו‬
‫קשורים לנימני כבר היו ידועים לכולם‪ :‬מי לא‬
‫ידע על הקצר בין אבי נימני לניר קלינגר? מי‬
‫לא שמע את הטענות על כך שאוהדי מכבי תל‬
‫אביב איימו על השחקן המתחרה של נימני ‪-‬‬
‫ברוך דגו? מי לא שמע את האוהדים במגרש‬
‫מקללים את יריבי נימני?‬
‫גם על הפגיעה הפיזית בעיתונאי שדמי‪,‬‬
‫שכתב נגד נימני‪ ,‬כבר שמענו‪ .‬וגם צפינו כבר‬
‫מזמן באבי נימני משתתף בשמחות של אנשי‬
‫העולם התחתון‪ .‬אגב‪ ,‬גם פוליטיקאים וסלבר־‬
‫טאים אחרים משתתפים בשמחות הללו‪.‬‬
‫אז מה כאן חדש או מפתיע?‬
‫התוכנית התכוונה להציג את אבי נימני כמוח‬
‫מאחורי התנהגות אוהדים אלימים‪ ,‬אבל הכתב‬
‫אריק וייס והבמאי גלעד טוקטלי לא הצלי־‬
‫חו להוכיח שנימני עומד מאחורי ההתנהגות‬
‫האלימה של אוהדיו‪.‬‬
‫בניסיון להוכיח את הטענה‪ ,‬הכתבה התמק־‬
‫דה במרואיין אחד בלבד ‪ -‬אסף מנשרוב‪ ,‬שטען‬
‫שלווה עבור נימני סכום כסף גדול ונאלץ לע־‬
‫זוב את המדינה בגלל רדיפה של אנשי השוק‬
‫האפור‪ .‬מנשרוב הוצג בכתבה כמי שדובר אמת‬
‫לאחר שעבר בדיקת פוליגרף‪ .‬וכידוע‪ ,‬מכונת‬
‫אמת לא נחשבת ככלי קביל על ידי בתי המ־‬
‫שפט‪.‬‬
‫בקיצור‪ ,‬לאילנה דיין לא היה "בשר" ובנ־‬
‫סיבות כאלו אולי היה עדיף לוותר על שידור‬
‫התוכנית‪ .‬ומה שיותר חמור‪ ,‬בכתבה לא שמענו‬
‫את הצד של אבי נימני‪ .‬ומי יודע‪ ,‬אולי האוהדים‬
‫האלימים הם קבוצה קטנה שפועלת על דעת‬
‫עצמה? יכול להיות שיש לאבי נימני אויבים כי‬
‫הוא מצליח יותר מאחרים? יכול להיות שיש לו‬
‫קשר טוב עם האוהדים?‬
‫זו היתה דוגמה קלאסית לכתבה לא מאוזנת‪.‬‬
‫הרבה קטעי אלימות מרוכזים בתוכנית אחת‪,‬‬
‫עם מוזיקת רקע מותאמת‪ ,‬פשוט ניסיון ליצור‬
‫פחד‪.‬‬
‫והאמת‪ ,‬אילנה דיין‪ ,‬הפעם לא הצלחת לה־‬
‫פחיד אותנו‪.‬‬
‫ספורט >>> ספורט >>>‬
‫ספורט >>>‬
‫צילום‪ :‬אי‪.‬פי‪.‬איי‬
‫כדורגל למכירה‬
‫ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה *‬
‫‪09‬‬
‫איפההסיפור? נימני‬
‫כל החומרים והריאיונות עם האנשים שהיו‬
‫קשורים לנמני כבר היו ידועים לכולם‪ :‬מי לא ידע‬
‫על הקצר בין אבי נמני לניר קלינגר?‬
‫מישהו מכם עוד לא מכיר‬
‫את השם‪ ,‬בר טימור?‬
‫הוא עוד לא בן ‪ 18‬וכבר‬
‫משחק תפקיד משמעותי‬
‫בהפועל חיפה כדורסל‪.‬‬
‫לאחר שוויתר על השנה‬
‫האחרונה שלו בנוער‪ ,‬בינואר הוא הוביל את‬
‫הריאלי חיפה לאליפות תיכוניים היסטורית‪,‬‬
‫ובקיץ הוא ינסה להחזיר את נבחרת הנוער‬
‫לדרג א'‪.‬‬
‫מדובר בגארד אתלטי‪ ,‬עם יד נהדרת מכל‬
‫הטווחים‪ ,‬וראיית משחק משובחת‪ .‬שחקן עם‬
‫הרבה חוצפה‪ ,‬שלא פוחד מאף אחד‪.‬‬
‫פגשנו אותו בביתו בחיפה לראיון אינטימי‪.‬‬
‫והבשורה הכי מעניינת‪ :‬הנה ילד ישראלי‪ ,‬שלא‬
‫חולם לשחק במכבי תל אביב‪...‬‬
‫בקיץ האחרון החלטת לוותר על השנה‬
‫האחרונה שלך בקבוצת הנוער ולקפוץ ישר‬
‫לבוגרים‪ ,‬עוד לפני שסיימת תיכון‪ .‬ספר לנו‬
‫על הסיבות לכך‪.‬‬
‫"הרגשתי שאני כבר מספיק טוב לשחק ברמה‬
‫של הבוגרים‪ .‬חשבתי שעוד שנה בנוער לא תו־‬
‫סיף לי‪ .‬אני בטוח שיש הבדל עצום בין להתאמן‬
‫מול רוב בראון לבין להתאמן עם שחקן נוער‪,‬‬
‫כמה טוב שהוא לא יהיה‪.‬‬
‫"התייעצתי עם הרבה אנשי מקצוע לגבי‬
‫המהלך‪ ,‬ובראשם מאמני נבחרת הנוער‪ ,‬דני פר־‬
‫נקו ונדב זילברשטיין‪ .‬גם המאמן שלי בתיכון‬
‫הריאלי‪ ,‬מאיר קמינסקי‪ ,‬תמך במהלך‪.‬‬
‫"ידעתי גם שתהיה לי את השנה האחרו־‬
‫נה לשחק עם התיכון בליגת העל לתלמידים‪,‬‬
‫ככה שאני לא אפסיד את כל החוויה של השנה‬
‫האחרונה בנוער‪.‬‬
‫"מבחינת המעבר בין מכבי להפועל‪ ,‬היו לא‬
‫מעט בעיות‪ .‬העניינים הסתבכו והיינו צריכים‬
‫ללכת לבוררות באיגוד‪ ,‬אבל היה לי ברור שא־‬
‫נחנו ננצח בבוררות‪ ,‬כי היה לי חוזה במכבי‪,‬‬
‫שבו היה רשום שאני יכול להשתחרר לקבוצה‬
‫אחרת בכל שלב שאני רוצה‪.‬‬
‫"העונה כבר התחילה ולא יכולתי לשחק עם‬
‫הקבוצה בליגה‪ ,‬אז הייתי מאוד מתוסכל‪ .‬לבסוף‬
‫הבורר החליט שאני משוחר להפועל ללא שום‬
‫תנאים‪ ,‬והתחלתי לשחק רק במחזור השביעי‬
‫של הליגה הלאומית"‪.‬‬
‫ספר לנו קצת על ההכנות של הנבחרת‬
‫לקראת האליפות‪ .‬מה הציפיות של הצוות‬
‫המקצועי מכם‪ ,‬השחקנים?‬
‫"התחלנו להתאמן בערך לפני חודש בוינגייט‬
‫תחת דני פרנקו ונדב זילברשטיין‪ .‬האימונים‪,‬‬
‫נכון לעכשיו‪ ,‬הם בסופי שבוע‪ .‬יש לנו כרגע‬
‫סגל רחב עם ‪ 20-18‬שחקנים‪ .‬השחקנים הבול־‬
‫טים הם תמיר שמחוני‪ ,‬תומר בר אבן ושון לב־‬
‫נובסקי ממכבי תל אביב‪ ,‬גיא לביא מבני השרון‬
‫ואור פלבניק מחיפה‪.‬‬
‫"מבחינת הצעירים‪ ,‬רם אליאספור מהפועל‬
‫ירושלים נתן קפיצת מדרגה ענקית והוא הולך‬
‫להיות מצויין באליפות‪.‬‬
‫"זה יהיה הקיץ הרביעי שלי בנבחרות ישראל‬
‫ואפשר להגיד שעד עכשיו זאת הנבחרת שהכי‬
‫כיף לי להיות בה‪ .‬דני מתייחס אלינו כמו אל‬
‫שחקנים בוגרים‪ ,‬ישר לומדים את התרגילים‬
‫ומתחילים לעבוד‪ ,‬בעיקר משחקים הרבה‪.‬‬
‫"באפריל מתוכננת לנו נסיעה לטורניר‬
‫אלברט שוויצר היוקרתי בגרמניה‪ ,‬שם נשחק‬
‫מול ארצות הברית והנבחרות הטובות ביותר‬
‫באירופה‪ .‬זו הולכת להיות חוויה"‪.‬‬
‫מה השאיפות לגבי המשך הקריירה?‬
‫"המטרה הראשונה שלי היא קודם כל להגיע‬
‫לליגת העל‪ .‬השאיפה שלי זה לשחק באירופה‪,‬‬
‫למרות כל הקושי שיש בזה‪ :‬הריחוק מהבית‪,‬‬
‫השפה‪ ,‬האוכל‪ .‬זה נראה לי כמו משהו שהוא‬
‫מאוד בשבילי‪ ,‬אבל בשביל להגיע לשם‪ ,‬אני‬
‫חייב לעבור קודם כל בליגת העל‪.‬‬
‫"עוד חלום שיש לי זה לשחק בהפועל ירו־‬
‫שלים‪ .‬מבחינת נבחרת ישראל‪ ,‬יש לי קודם‬
‫כל לעבור את הקיץ‪ ,‬אחר כך את העתודה‪ ,‬ואז‬
‫אולי אולימפית‪ .‬ובסופו של דבר‪ ,‬הכל תלוי בי־‬
‫כולת שלי"‪.‬‬
‫"כיף לי בנבחרת ישראל"‪ .‬טימור‬
‫‪10‬‬
‫ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה *‬
‫ספורט >>>‬
‫ספורט >>> ספורט >>>‬
‫ספורט >>> ספורט >>>‬
‫ספורט >>> ספורט >>>‬
‫מופע האימים של הקוסם‬
‫איל ברקוביץ' השתוקק להיות המאמן הלאומי בכדורגל >>> הוא לא זכה‬
‫בתפקיד‪ ,‬אבל בהחלט הצליח לחצות את הגבול הדק שבין גימיק לקוריוז‬
‫מאת עמית גראונדלנד‬
‫| ידיאורט בנימינה‬
‫ההלבשה‬
‫חדר‬
‫באיצטדיון הלאומי‬
‫ברמת גן הוא‬
‫מתחם קטן‪ .‬אין בו‬
‫מספיק מקום לאגו‬
‫של איל ברקוביץ'‬
‫ושל עוד ‪ 18‬כדורגלנים‪.‬‬
‫בואו נדבר על המופע המגלומני הג־‬
‫דול ביותר שראה הספורט הישראלי‪.‬‬
‫כוכב המופע הזה‪ ,‬איל ברקוביץ'‪ ,‬הצהיר‬
‫שרק הוא ראוי לאמן את נבחרת יש־‬
‫ראל‪.‬‬
‫כמה שעות אחרי ההופעה המבישה‬
‫שלו מול מיטב אנשי התקשורת והע־‬
‫סקנות בישראל‪ ,‬שוחרר גומא אגייאר‬
‫מאשפוז בבית החולים בעקבות הצהרות‬
‫מגלומניות לא פחות מאלה של ברקו־‬
‫ביץ'‪ ,‬על היותו המשיח ובונה בית המק־‬
‫דש השלישי העתידי‪.‬‬
‫לא צריך להיות פסיכיאטר או אפילו‬
‫רופא כדי להסיק מהופעתו של ברקוביץ'‬
‫שהוא בבעיה‪ ,‬אולי אפילו מצוקה‪ .‬כפי‬
‫שנהגה בתבונה משפחתו של אגייאר‪,‬‬
‫אולי כדאי שגם משפחתו התומכת של‬
‫ברקוביץ' תנהג באופן דומה ותאפשר‬
‫למומחים בתחום לאבחן את מצבו ול־‬
‫טפל בו בהתאם‪ ,‬אם יוחלט שהוא זקוק‬
‫לטיפול‪.‬‬
‫לא ברור מי הכניס לראשו של המגלו־‬
‫מן הזה שהוא הכדורגלן הישראלי הגדול‬
‫מכולם‪ .‬אוואט‪ ,‬בניון ובן חיים מנהלים‬
‫קריירה שקטה‪ ,‬ארוכת שנים ומוצלחת‬
‫בקבוצות אירופיות נחשבות לא פחות‪,‬‬
‫ואף יותר מאלו שברקוביץ' שיחק בהן‪.‬‬
‫במצב הנוכחי‪ ,‬גם אם היו מחליטים‬
‫ש"עוזי גופיה"‪ ,‬מאוהדיה השרופים של‬
‫בית"ר ירושלים‪ ,‬יהיה על הקווים במ־‬
‫שחקי הנבחרת‪ ,‬הוא היה עדיף על בר־‬
‫קוביץ'‪.‬‬
‫הבחור היה כדורגלן מחונן‪ ,‬רק אופיו‬
‫מנע ממנו להיות שחקן גדול באמת‪.‬‬
‫האגו שלו גדול מסכום חלקיו‪ .‬בשום‬
‫מקום בעולם החופשי לא דרש כדורגלן‪,‬‬
‫שרק הוסמך לאימון‪ ,‬לקבל אחריות על‬
‫הנבחרת הלאומית‪.‬‬
‫ומבחינת ברקוביץ'‪ ,‬כמובן‪ ,‬שילכו‬
‫לעזאזל מנהל תקין‪ ,‬בחירה מסודרת‪.‬‬
‫שתמות המשמעות של מאמן לאומי‪ ,‬סוג‬
‫של מחנך‪ ,‬ולא אחד שפותר באלימות‬
‫ובמחי לשון את בעיותיו וויכוחיו‪.‬‬
‫רבים תהו וטעו‪ ,‬נטו לחשוב שהפט־‬
‫נט שעבד בברזיל עם דונגה ובגרמניה‬
‫עם קלינסמן‪ ,‬יעבוד גם בישראל‪ .‬המצב‬
‫אינו זהה‪ .‬בברזיל ובגרמניה הפרדוקס‬
‫של מאמן נבחרת הוא את מי לא לכלול‬
‫בסגל‪ ,‬כי ההיצע שיש לכדורגל המקו־‬
‫מי גדול מהדרישה‪ .‬בישראל אין היצע‪.‬‬
‫בישראל עדיין צריכים ללמוד וללמד‬
‫הרבה כדי ליצור תשתית הולמת להיצע‬
‫עבור המאמן הלאומי‪.‬‬
‫ברקוביץ' פעל נכון כאשר הקים את‬
‫האקדמיה בנשר‪ .‬הלוואי ששחקני נבח־‬
‫רת נוספים ילכו בעקבותיו וירשתו את‬
‫המדינה באקדמיות דומות‪ ,‬אבל מאמן‬
‫לאומי זו לא דאחקה ולא חלטורה‪ .‬שום‬
‫מאמן‪ ,‬גם לא בליגת העל‪ ,‬לא יכול‬
‫להתבטא ולנהל חשבונאות קטנונית‬
‫כפי שנהג המגלומן‪ ,‬המכונה בפי רבים‬
‫"הקוסם"‪ ,‬למרות שקסמיו פגו כבר‬
‫מזמן‪.‬‬
‫חבל שברקוביץ' לא הבין שאף אחד‬
‫לא ספר אותו ברצינות במירוץ לתפקיד‬
‫מאמן הנבחרת הלאומית; הוא נע על‬
‫הגבול הדק שבין גימיק לקוריוז‪ ,‬ואם‬
‫כבר גימיקים‪ ,‬אדון אבי לוזון מעדיף‬
‫אותם תוצרת חוץ‪.‬‬
‫איל ברקוביץ' זקוק לעזרה‪ .‬הוא כמה‬
‫לאהבת הציבור ולהערכתו‪ .‬אם הציבור‬
‫באמת אוהב אותו‪ ,‬הוא חייב לעזור לו‬
‫ולומר לו‪ :‬איל‪ ,‬אוהבים אותך‪ .‬טפל בעצ־‬
‫מך לפני שיהיה מאוחר ויחליטו בשבילך‬
‫לטפל בך‪.‬‬
‫ושיהיה בהצלחה לפרננדז‪ ,‬המאמן‬
‫הטרי של נבחרת ישראל‪.‬‬
‫נאף? כדאי לחשוב על מחילה‪ .‬וודס‬
‫| צילום‪ :‬אי‪.‬פי‪.‬איי‬
‫אף אחד לא חזר באמצע‪ .‬הטיול האחרון‬
‫טפל בעצמך‪ .‬ברקוביץ'‬
‫לאחר התפוצצות הסיפור‪ ,‬וודס הודיע‬
‫שהוא לוקח הפסקה מגולף ללא הגבלת‬
‫זמן ונעלם מהמפה‪ ,‬כאשר הוא מסרב‬
‫להגיב לפרשייה בעיתונות‪ .‬במהלך החו־‬
‫דשים הבאים הוא נמנע מכל קשר עם‬
‫הציבור והתקשורת‪ ,‬ונותרו רק שמועות‬
‫לגביו‪ ,‬למשל שהוא שהה זמן מה במכון‬
‫לגמילה ממין‪.‬‬
‫אך ב־‪ 19‬לפברואר השנה‪ ,‬וודס החליט‬
‫סוף סוף לשבור את השתיקה וערך מסיבת‬
‫עיתונאים בפלורידה‪ .‬חבריו הקרובים של‬
‫וודס‪ ,‬חלק מבני משפחתו‪ ,‬ראש הפי‪.‬ג'י‪.‬איי‬
‫(ארגון הגולף האמריקאי) ומספר מצומ־‬
‫צם מאוד של עיתונאים‪ ,‬הורשו להיכנס‪,‬‬
‫כאשר כל שאר העולם המתין לשידור‬
‫מסיבת העיתונאים בטלוויזיה ובאינטרנט‪.‬‬
‫המסיבה כללה נאום בן ‪ 13‬דקות של‬
‫הספורטאי‪ ,‬שביקש סליחה מאוהדיו‪,‬‬
‫מעמיתיו ומאשתו‪ .‬וודס הודה שהוא היה‬
‫"חסר אחריות ואנוכי"‪ ,‬ושהוא לא היה‬
‫נאמן לאשתו ואכן בגד בה עם נשים אח־‬
‫רות‪ .‬הוא אמר שיום אחד הוא יחזור לשחק‬
‫גולף‪ ,‬אבל הוא עוד לא בטוח מתי‪.‬‬
‫כבר בתחילת פברואר היו שמועות‬
‫רבות על מועד חזרתו של וודס לגולף‪ ,‬אך‬
‫העולם עוד לא זכה לראות אותו שוב על‬
‫המגרשים‪ .‬בינתיים‪ ,‬שחקן הגולף הטוב‬
‫בהיסטוריה‪ ,‬עסוק בשיקום חייו הפרטיים‪,‬‬
‫נישואיו ותדמיתו בעיניי הציבור‪ .‬למרות‬
‫יצאנו לדרך באיחור של שעה וחצי לכיוון אילת‪,‬‬
‫לנסיעה קשה‪ ,‬מעייפת ורצופת הפסקות‪.‬‬
‫ביום הראשון טיילנו על הר שנקרא "הקניון‬
‫האדום"‪ .‬כשהגענו לראש ההר התחיל לרדת גשם‬
‫חזק‪ ,‬והיה ממש קר! למרות שהעדפנו לחזור לאוטובוסים‪ ,‬נאלצנו להמ־‬
‫שיך את המסלול למרות הגשם‪.‬קינחנו את הלילה הראשון בקומזיץ‪.‬‬
‫ביום השני קמנו ב־‪ 5‬וחצי בבוקר כדי להתחיל את המסלול מוקדם‪,‬‬
‫לפני שאר הקבוצות‪ ,‬והתחלנו את עליית הר שחורת‪ ,‬עלייה ארוכה כאורך‬
‫הגלות‪ .‬בערב חזרנו לאכסניות‪ ,‬ואחרי ארוחת הערב הלכנו לחי בר של‬
‫חיות טורפות במצפה רמון‪.‬‬
‫ביום השלישי קמנו והתחלנו את המסלול בעליית הר שלמה‪ ,‬שם פגשנו‬
‫תלמידי בתי ספר אחרים‪ ,‬שגם הם עשו את המסלול הזה‪.‬‬
‫לקראת ערב חזרנו לאכסניות‪ ,‬התארגנו ואחרי ארוחת הערב נסענו‬
‫לאחד החופים באילת ועשינו מסיבת שיכבה מטורפת‪.‬‬
‫ביום הרביעי והאחרון‪ ,‬עשו לנו הפתעה ונתנו לנו זמן חופשי בקניון‬
‫"מול הים" באילת‪ .‬בדרך חזרה הביתה‪ ,‬עצרנו כדי ליהנות מדיונת חול‬
‫ענקית ומיד אחר כך המשכנו בנסיעה לכיוון בית הספר‪.‬‬
‫הגענו הביתה עייפים אך מרוצים‪ .‬זה היה הטיול הראשון שבמהלכו לא‬
‫החזירו ילדים הביתה!‬
‫דנה לזובסקי‬
‫| צילום‪ :‬ראובן שוורץ‪" ,‬ידיעות אחרונות"‬
‫הטלטלה שעובר טייגר וודס עקב פרשת הבגידה שלו מוצדקת‪ ,‬אך מוגזמת‪ .‬בסך‬
‫הכל התברר שוב‪ ,‬שאף אחד לא מושלם‪ ,‬אפילו לא הספורטאי העשיר בעולם‬
‫‪,2009‬‬
‫בנובמבר‬
‫אחד מכוכבי הס־‬
‫פורט הגדולים בה־‬
‫סטוריה והספור־‬
‫טאי העשיר ברחבי‬
‫עולם‪ ,‬טייגר וודס‪,‬‬
‫התגלה בוגד על ידי אשתו‪ .‬העם האמ־‬
‫ריקאי‪ ,‬שהיה בעיצומו של חגיגת חג‬
‫ההודיה‪ ,‬שמציב את אחדות המשפחה‬
‫כערך עליון‪ ,‬נכנס להלם‪.‬‬
‫אחרי הכל‪ ,‬וודס נחשב עד אז לספורטאי‬
‫למופת‪ :‬דומיננטי ואינטנסיבי על מגרשי‬
‫הגולף‪ ,‬אך צנוע ושקט מחוצה להם‪.‬‬
‫מאז‪ ,‬פרשיית וודס רק תפחה‪ :‬מספר‬
‫רב של נשים העידו שגם הן נהנו מקרבתו‬
‫של הספורטאי‪ ,‬ספונסרים‪ ,‬כמו ענקית‬
‫הסלולר האמריקאית איי‪.‬טי‪.‬אנד טי וח־‬
‫ברת השקעות האנרגיה הגדולה בארצות‬
‫הברית‪ ,‬גייטורייד‪ ,‬זרקו אותו‪ ,‬והאהדה‬
‫כלפיו בקרב האמריקאים צנחה לשיא‬
‫שלילי של ‪ 39%‬בלבד‪ ,‬ירידה דרמטית מ־‬
‫‪ 88%‬בשנת ‪.2000‬‬
‫מאז עיצומה של הפרשייה בדצמבר‪,‬‬
‫כשאז נדמה שכל שבוע יביא איתו עוד‬
‫אישה שהיתה עם וודס‪ ,‬ועוד ירידה בפו־‬
‫פולריות שלו‪ ,‬נרגעו קצת הרוחות‪.‬‬
‫ה‬
‫ט‬
‫י‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ה‬
‫ש‬
‫נ‬
‫תי‬
‫ה‬
‫א‬
‫ח‬
‫רון‬
‫ב‬
‫ח‬
‫י‬
‫י‬
‫ם‬
‫זה היה הטיול השנתי האחרון בחיינו‪ ,‬כי מה‬
‫לעשות אנחנו מסיימים את כיתה י"ב‪.‬‬
‫נמר בסכנת הכחדה‬
‫מאת קובי מלמד‬
‫| ידיאורט בנימינה‬
‫ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה *‬
‫‪11‬‬
‫מאמציו‪ ,‬בטוח שיש אוהדים לשעבר שהוא‬
‫כבר לא יצליח להחזיר‪ ,‬אך אני‪ ,‬אישית‪,‬‬
‫לא אחד מאלה‪.‬‬
‫לדעתי‪ ,‬וודס עשה טעות (או יותר נכון‪,‬‬
‫מספר טעויות) נוראית כשהוא בגד בא־‬
‫שתו‪ ,‬הן מבחינה מוסרית‪ ,‬והן מבחינת‬
‫התדמית שלו‪ ,‬המושלמת‪ ,‬שנופצה‪ .‬אך‬
‫למרבה הצער‪ ,‬ניאוף זה לא דבר נדיר‬
‫בעולמנו‪:‬‬
‫בסקירת הסקס העולמית של דורקס‬
‫ב־‪ 22% ,2005‬מהנשאלים הודו שקיימו‬
‫יחסי מין מחוץ למסגרת הנישואין לפ־‬
‫חות פעם אחת בחייהם‪ .‬בארצות הברית‬
‫עצמה‪ ,‬המספרים נעים בין ‪ 15‬ל־‪ 50‬אחוז‬
‫אצל גברים במחקרים שונים‪.‬‬
‫טייגר וודס הוא רק אחד מעשרות מי־‬
‫ליוני נואפים בארצות הברית‪ .‬ההבדל‬
‫במקרה שלו הוא שבגלל כישרונו ודרך‬
‫חייו‪ ,‬שנראתה בעיניי רבים כמופתית‬
‫לפני התפוצצות הפרשה‪ ,‬וודס הפך למו־‬
‫דל לחיקוי עבור אינספור אנשים‪ ,‬צעירים‬
‫ומבוגרים בכל העולם‪.‬‬
‫אני לא טוען שהתנהגותו של וודס היתה‬
‫בסדר‪ ,‬אבל מצד שני‪ ,‬אלה שלא מוכנים‬
‫אפילו לשקול סליחה ומחילה‪ ,‬שוכחים או‬
‫מתעלמים מאימרות‪ ,‬שהם עצמם כנראה‬
‫השתמשו בהן כתירוצים בעבר‪" :‬אף אחד‬
‫לא מושלם" ו"כולם עושים טעויות" (מו־‬
‫דלים לחיקוי כלולים)‪.‬‬
‫גשם חזק וממש קר‪ .‬בהרי אילת‬
‫הסעה חינם? רק למעצר‬
‫זה מה שקורה לתלמידים שמפגינים נגד הדרישה לתשלום עבור הסעות לבית הספר‬
‫מאת אלה דור און‬
‫| ידיאורט בנימינה‬
‫בתחילת שנת הלימודים הודיעה מועצת‬
‫בנימינה־גבעת עדה על חידוש‪ :‬ההסעות‬
‫לבית הספר אורט השומרון יעלו לכל תלמיד‬
‫‪ 780‬שקלים‪ ,‬בעקבות החלטת איגוד ערים לא‬
‫לתת תקציב להסעות‪.‬‬
‫עד עכשיו‪ ,‬תלמידים שלא שילמו עלו לה־‬
‫סעה עם כרטיס זמני‪ ,‬ובכניסה לאוטובוס עמד‬
‫סלקטור שבדק למי יש כרטיס הסעה ששולם‪.‬‬
‫כך התנהל העניין במשך שלושה חודשים‬
‫ואף אחד‪ ,‬תלמידים כהורים‪ ,‬לא לקח את העניין‬
‫ברצינות‪.‬‬
‫עד שבתחילת דצמבר אירע הפיצוץ‪.‬‬
‫נציגי המועצה הופיעו‪ .‬התלמידים לקחו יוז־‬
‫מה ועיכבו את כל מערך ההסעות של בנימינה‪.‬‬
‫אם חלק לא יוכלו לעלות‪ ,‬אף אחד לא יעלה‪,‬‬
‫אמרו התלמידים‪.‬‬
‫המשטרה התערבה וניסתה לפזר את ההפג־‬
‫נה‪ ,‬ואחרי כמה דקות היא גם הצליחה‪.‬‬
‫מספר תלמידים שבלטו בהפגנה‪ ,‬שלא לוותה‬
‫באלימות‪ ,‬עוכבו בתחנת המשטרה עד שעות‬
‫הערב‪ .‬מפקד התחנה‪ ,‬רב פקד עופר קנטרוביץ'‪,‬‬
‫אמר כי רוב התלמידים התפנו לאחר שנדרשו‬
‫לעשות כן‪ ,‬אולם אלו שהתעקשו להישאר על‬
‫הכביש‪ ,‬עוכבו לחקירה בתחנה‪.‬‬
‫"זה נורא מאכזב שככה יצא‪ ,‬אני יותר לא‬
‫עושה הפגנות"‪ ,‬אמר אחד התלמידים שעוכב‬
‫במעצר‪.‬‬
‫עתיד ההסעות עדיין פתוח ולא ידוע מתי‬
‫תהיה שוב הפגנה המונית שכזו‪.‬‬
‫הורים רבים‪" ,‬סרבני תשלום"‪ ,‬יצאו למאבק‪.‬‬
‫קבוצה זו הגיעה לבית המשפט כדי לבדוק אם‬
‫גביית תשלום עבור ההסעות בכלל חוקית‪ ,‬ואם‬
‫לא ‪ -‬שהמועצה תחזיר את כספם‪.‬‬
‫העתירה לא התקבלה ותושבי בנימינה־גבעת‬
‫עדה מחוייבים לשלם‪.‬‬
‫לדברי אורי דיסטניק‪ ,‬ראש מועצת בנימי־‬
‫נה־גבעת עדה‪ ,‬עלות נסיעה אחת היא רק שקל‬
‫וחצי ו"הורי תלמידי בנימינה יכולים להרשות‬
‫זאת לעצמם‪ .‬אם וכאשר משפחה לא תוכל‬
‫לשלם‪ ,‬ישנה ועדת הנחות שמטרתה להוזיל‬
‫את העלויות"‪.‬‬
‫דיסטניק ציין כי עלות ההסעות השנתית‬
‫מגיעה לכשני מיליון שקל‪ ,‬מהם משלמת המו־‬
‫עצה כ־‪ 20% .70%‬נוספים משלם משרד החינוך‪,‬‬
‫ואת יתרת התשלום אמורים לשלם הורי הת־‬
‫למידים‪.‬‬
‫האם אכן הדבר כך? את זה מבקשת קבוצת‬
‫"סרבני התשלום" לבדוק‪.‬‬
‫בימים אלה עדיין עומדים עובדי המועצה‬
‫מדינה בהפרטה‪ .‬שומרים על הכניסה לאוטובוס‬
‫בכניסה לאוטובוס ונותנים רק לבעלי כרטיס‬
‫לעלות‪.‬‬
‫מעניין איך התלמידים האלה יצליחו לח־‬
‫זור הביתה‪ .‬סביר להניח שבטרמפים‪ ,‬למרות‬
‫האיסור המפורש של בית הספר‪.‬‬
‫העניין חתום וסגור‪ ,‬אך האם זה הפיתרון?‬
‫והאם נכון לבזבז שעות עבודה של עובדי המו־‬
‫עצה בעמידה יומיומית מול האוטובוסים?‬
‫‪12‬‬
‫ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה *‬
‫ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה **‬
‫‪13‬‬
‫הנוער בתנועה >>> הנוער בתנועה >>> הנוער בתנועה >>> הנוער בתנועה >>> הנוער בתנועה >>> הנוער בתנועה >>> הנוער בתנועה >>> הנוער בתנועה >>> הנוער בתנועה >>> הנוער בתנועה >>>‬
‫התאהבות‬
‫בשנת שירות‬
‫תמר ויואב רק רצו להתנדב למען הקהילה >>> הם יצאו לשנת שירות‪ ,‬נהנו מכל רגע‪ ,‬ובסוף גם יצא מזה סיפור‬
‫אהבה >>> אבל יש גם כאלה שפחות נהנים בשנת השירות >>> אביב לוי‪" :‬לא הצלחתי להתחבר עם האנשים"‬
‫הנוער‬
‫לשלטון‬
‫לא עוד נוער עובד‪ ,‬מכבי‪ ,‬צופים‪ ,‬מעכשיו יש לנו את מועצת נוער פרדס חנה־כרכור >>> המטרה‪ :‬איחוד כוחות הנוער‪ ,‬כדי להשפיע‬
‫לטובה על סביבת חיינו >>> "האתגר"‪ ,‬אומרת אחת המדריכות‪" ,‬הוא ייזום פרוייקטים‪ ,‬פתרון בעיות והובלת הנוער המקומי קדימה"‬
‫עינב דרור | ידיאורט בנימינה‬
‫אומר שהחלום שלו זה לקחת את תמר אל מעבר‬
‫לאופק‪.‬‬
‫מיפגשים וריגושים‬
‫רותם ביבס‪ ,‬בת ‪ ,18‬מתנדבת בתנועת‬
‫הנוער העובד והלומד‪.‬‬
‫קרן היא קומונרית‪ .‬יחד עם צוות של עוד‬
‫שלושה מדריכים‪ ,‬הם אחראים על פעילות הק־‬
‫בוצה הצעירה בקן זיכרון יעקב‪ ,‬ועל הדרכת‬
‫השיכבה הבוגרת‪.‬‬
‫רותם בחרה לעשות את שנת השירות שלה‬
‫בתנועה‪ ,‬כי ראתה בכך המשך ישיר לפעילותה‬
‫כמדריכה בתנועת הנוער העובד והלומד‪.‬‬
‫שנת ההתנדבות נותנת לה המון סיפוק‪ ,‬רי־‬
‫גוש ומפגש עם חניכיה‪.‬‬
‫רותם מתגוררת עם עוד ‪ 20‬חברים ב"חווה"‬
‫בזיכרון יעקב‪ .‬והיא לא מרגישה אפילו לשנייה‬
‫שהיא "מבזבזת" שנה מהחיים שלה‪ .‬היא חושבת‬
‫שהשנה הזאת מלמדת אותה הרבה יותר ממה‬
‫שהיתה לומדת בכל מקום אחר‪.‬‬
‫ביזבוז של שנה‬
‫יש כאלה שלא מרגישים שהם מבזבזים אפילו שעה מהחיים‪ .‬שנת שירות‬
‫מאת אדיר טובבין‬
‫| ידיאורט בנימינה‬
‫תמר ידעה עוד לפני גיוסה‬
‫לצה"ל שהיא מעוניינת‬
‫להתנדב למען הקהילה‪.‬‬
‫היא רצתה חוויה שתע־‬
‫שיר את הידע שלה ללא‬
‫קשר לצה"ל‪.‬‬
‫הנוער העובד והלומד‪ ,‬צופים‪ ,‬מכבי‪ ,‬בני‬
‫המושבות‪ ,‬אחריי!‪ ,‬החברה למתנ"סים וגופים‬
‫פרטיים‪ .‬אלו הם רק חלק מאותם גופים‪ ,‬בהם‬
‫יכולים בני נוער לעשות שנת שירות‪.‬‬
‫יש הטוענים כי שנת שירות חשובה ורצויה‬
‫עבור בני הנוער‪ .‬לעומתם‪ ,‬אחרים סבורים‬
‫ששנת השירות היא דבר מיותר ולא חשוב‪.‬‬
‫על פי אתר צה"ל‪" ,‬אנשים ברשת"‪" ,‬שנת‬
‫שירות היא שנת התנדבות לפעילות חברתית‪,‬‬
‫קהילתית‪ ,‬תנועתית‪ ,‬פעילות באיזורי מצוקה‬
‫ופעילות עם נוער עולה‪ .‬כדי לאפשר לבני נוער‬
‫להתנדב לשנת שירות‪ ,‬צה"ל דוחה את גיוסם‬
‫בשנה"‪.‬‬
‫בפני המתנדב עומדות שתי אפשרויות נוס־‬
‫פות‪ :‬להתגייס לצבא במסגרת גרעין נח"ל‪ ,‬או‬
‫להתגייס במסלול רגיל‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2006/7‬היו בישראל כ־‪ 1,600‬מתנדבי‬
‫שנת שירות ברחבי הארץ‪ .‬יצאתי לפגוש כמה‬
‫מהמתנדבים ולברר למה הם החליטו להקדיש‬
‫שנה מחייהם לטובת הקהילה‪.‬‬
‫| צילום‪ :‬צביקה טישלר‬
‫פעם בחיים‬
‫תמר שרי ויואב אור חן הכירו בשנת השי־‬
‫רות בגרעין בנגב‪ ,‬כשעסקו בחינוך וציונות‪,‬‬
‫וכך נולד סיפור אהבה‪.‬‬
‫שניהם בחרו לצאת לשנת שירות בעידוד‬
‫חוויות‪ .‬זו שנה שלא נשכח בחיים‪ .‬חוויה של‬
‫פעם בחיים שאסור לוותר עליה"‪.‬‬
‫הרגע שבו תמר התאהבה ביואב היה הרגע‬
‫שבו יואב הציל ילד ממוות‪" .‬ילד נפל מהמקפ־‬
‫צה"‪ ,‬מספר יואב‪" ,‬הרמתי אותו‪ ,‬העברתי אותו‬
‫למקום שקט ושם התחלתי לטפל בו‪ .‬בסופו של‬
‫יעל כהן‪" :‬התגעגעתי הביתה ולא התאפשר לי‬
‫לבקר הרבה‪ ,‬כי לא היה לנו כסף לשלם לנסיעות‪.‬‬
‫חוץ מזה‪ ,‬יש שם יותר מדי פוליטיקה"‬
‫ההורים‪ ,‬וחשבו שזו תהיה חוויה כייפית וחי־‬
‫נוכית‪.‬‬
‫תמר ידעה עוד לפני גיוסה לצה"ל שהיא‬
‫מעוניינת להתנדב למען הקהילה‪ .‬יואב לא‬
‫הרגיש שהוא מוכן לגיוס לצה"ל ורצה לתרום‬
‫ליישוב בנגב‪ ,‬כי הוא מאוד מאמין בהתיישבות‬
‫באיזור‪.‬‬
‫שנת השירות העניקה להם את הסיפוק שבנ־‬
‫תינה‪ ,‬הם חוו חוויות מבגרות ורכשו ידע מגוון‪.‬‬
‫הם גם הכירו המון אנשים חדשים‪ ,‬קיבלו ביט־‬
‫חון עצמי והגיעו לצה"ל יותר מוכנים‪.‬‬
‫הם התגוררו בנגב‪ .‬היו געגועים לבית‪ ,‬למש־‬
‫פחה ולחברים‪ ,‬אבל החברים באו לבקר והמשפ־‬
‫חות טיילו באיזור ואפילו ישנו אצלם בקומונה‪.‬‬
‫"בסופו של דבר‪ ,‬מאוד נהנינו‪ .‬חזרנו עם המון‬
‫דבר‪ ,‬הכל היה בסדר‪ .‬תמר בכתה‪ ,‬ומשם התחיל‬
‫סיפור של אהבה מופלאה"‪.‬‬
‫תמר מספרת כי החוויה לגור עם עוד אנשים‬
‫היתה מדהימה‪" .‬היו רק צחוקים"‪ .‬יואב קוטע‬
‫את דבריה‪" :‬איזה שקרנית‪ .‬היא לא הסתדרה‬
‫עם אנשים שחשבו אחרת ממנה‪ .‬אני‪ ,‬לעומתה‪,‬‬
‫רגיל לזה‪ ,‬כי באתי מפנימייה"‪.‬‬
‫מאז תמה שנת השירות‪ ,‬תמר ויואב עושים‬
‫את כל המאמצים האפשריים כדי להיפגש זה‬
‫עם זו‪ .‬יואב משרת במסלול של לוחמים בנח"ל‪,‬‬
‫ולא מגיע הרבה הביתה‪ ,‬אבל עכשיו‪ ,‬כשתמר‬
‫משוחררת‪ ,‬היא יכולה לבוא לבקר אותו מתי‬
‫שהיא רוצה‪.‬‬
‫התוכניות לעתיד הן לחסוך הרבה כסף כדי‬
‫להגשים חלום‪ :‬לצאת למסע סביב העולם‪ .‬יואב‬
‫אביב ויעל‪ ,‬בני ‪ ,18‬היו חניכים בתנועת‬
‫הנוער העובד והלומד‪ ,‬ואף יצאו לשנת שי־‬
‫רות‪ ,‬אך בדרך נתקלו בקשיים‪ ,‬ונאלצו לסיים‬
‫מוקדם מהמתוכנן‪.‬‬
‫אביב לוי התנדב בירושלים במסגרת "עמותה‬
‫בקהילה"‪ .‬הוא סיים את דרכו בשנת השירות‬
‫בשל בעיות בתקשורת עם שאר דיירי הבית‪.‬‬
‫"לא הצלחתי להתחבר עם האנשים‪ ,‬כי כולם‬
‫הגיעו מקיבוצים והיו רגילים לחיות בחיים שי־‬
‫תופיים"‪ ,‬הוא אומר‪.‬‬
‫אביב בא עם ערכים של התנדבות ועשייה‪,‬‬
‫ולכן‪ ,‬בחר ללכת לשנת שירות‪" :‬מאוד חשוב לי‬
‫לעשות שנת שירות ולתרום לקהילה"‪.‬‬
‫יעל כהן התנדבה בתנועת הנוער העובד‬
‫והלומד‪ ,‬ואף היא סיימה את שירותה מוקדם‬
‫מהצפוי‪ ,‬בגלל בעיות כלכליות שהיו בגרעין‪:‬‬
‫"התגעגעתי הביתה ולא יכולתי לחזור הרבה‬
‫בגלל שלא היה לנו כסף לשלם לנסיעות"‪ ,‬היא‬
‫מספרת‪" .‬חוץ מזה‪ ,‬לתנועה יש עמדה פוליטית‬
‫מאוד נחרצת‪ ,‬ולא באתי כדי להיות מעורבת‬
‫בפוליטיקה‪ ,‬רציתי לתרום לקהילה"‪.‬‬
‫ההחלטה לפרוש היתה קשה לה‪ ,‬בגלל שנא־‬
‫לצה להיפרד מחבריה מגיל צעיר‪" .‬הם די בהלם‪,‬‬
‫אבל אני בקשר איתם"‪.‬‬
‫אז אם נסכם‪ ,‬יש כאלה שעבורם שנת שי־‬
‫רות היא הזדמנות להתפתח‪ ,‬לתרום לקהילה‬
‫ולהכיר חברים חדשים‪ .‬ויש אחרים‪ ,‬שעבורם זו‬
‫חוויה פחות נעימה ובזבוז של שנה‪.‬‬
‫ואם אתם מתעניינים‪ ,‬אז הנה אפשרויות‬
‫ההתנדבות בשנת שירות‪:‬‬
‫‪ .1‬הנוער העובד והלומד‪.‬‬
‫‪ .2‬מכבי‪.‬‬
‫‪ .3‬צופים‪.‬‬
‫‪ .3‬הגרעין לפיתוח הנגב‪.‬‬
‫‪ .4‬מלכישוע‪.‬‬
‫‪ .5‬עמותה בקהילה‪.‬‬
‫‪ .6‬החווה החקלאית‪.‬‬
‫לכל אחד מאיתנו‪ ,‬כנער‬
‫או נערה מתבגרים‪ ,‬יש‬
‫את הכוח לשנות משהו‪,‬‬
‫להשפיע על הסביבה שבה‬
‫אנו חיים‪.‬‬
‫וכן‪ ,‬יש נוער שעושה את‬
‫זה‪ ,‬פועל בנחישות ובחריצות למען נוער אחר‪,‬‬
‫כדי להצעיד את הנוער קדימה למען מעורבות‬
‫בקהילה‪.‬‬
‫בפרדס חנה כרכור הוקמה השנה מחדש‪,‬‬
‫לאחר מספר שנים שלא התקיימה‪ ,‬מועצת נוער‪.‬‬
‫זהו גוף א־פוליטי המייצג את כלל בני הנוער‪.‬‬
‫מועצת הנוער מאגדת בתוכה נציגים מכי־‬
‫תות ז'‪-‬י"ב מתנועות הנוער‪ ,‬אירגוני הנוער‪,‬‬
‫מועדוני הנוער‪ ,‬בתי הספר השונים ביישוב‬
‫(חקלאי‪ ,‬מד"צים‪ ,‬הצופים‪ ,‬הנוער העובד והלו־‬
‫מד‪ ,‬בני עקיבא‪ ,‬מש"צים ועוד)‪ .‬המועצה פועלת‬
‫בחסות מתנ"ס פרדס חנה כרכור‪.‬‬
‫חברי המועצה מתנסים ביזמות‪ ,‬בתהליכי‬
‫חשיבה ויצירה של פעילויות למען הקהילה הצ־‬
‫עירה בפרדס חנה‪-‬כרכור‪ .‬ואכן‪ ,‬הנוער משפיע‬
‫על איכות חייהם של הילדים והנוער ביישוב‪.‬‬
‫מועצת הנוער מתכנסת אחת לשבועיים‬
‫לישיבות עבודה קבועות‪ .‬בישיבות מתקיימים‬
‫דיונים בנושאים המעסיקים את בני הנוער וב־‬
‫מתן מענה לבעיות הנוער במושבה‪.‬‬
‫להיות חלק מקבוצה‬
‫המועצה פועלת כגוף דמוקרטי‪ ,‬ולחבריה‬
‫יש תפקידים‪ ,‬כמו יו"ר‪ ,‬סגן יו"ר ומזכיר‪.‬‬
‫במועצה החברים מתחלקים לוועדות בנו־‬
‫שאים השונים‪ ,‬לפי הפרוייקטים והמטרות‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬ועדת אירועים‪ ,‬התנדבות בקהילה‪,‬‬
‫זכויות‪ ,‬חסויות‪ ,‬פירסום‪ .‬המוטו הוא שימוש‬
‫בארבעת העקרונות‪ :‬ייצוגיות‪ ,‬מעורבות‪ ,‬אח־‬
‫ריות וכבוד הדדי‪.‬‬
‫לאורך השנה המועצה תפעל להרמת‬
‫פרוייקטים‪ ,‬אירועים למען הקהילה ופעילויות‬
‫לילדים ולנוער‪ .‬בנוסף‪ ,‬חברי המועצה ייצאו‬
‫לסדנאות‪ ,‬לסמינרים ולהשתלמויות שונות‪,‬‬
‫וישתתפו בהרכב המועצה המחוזית והארצית‪.‬‬
‫אלה שיר‪ ,‬מדריכה חיילת‪ ,‬ומרלן‪ ,‬מנהלת‬
‫יחידת הנוער בפרדס חנה כרכור‪ ,‬הן האחריות‬
‫על מועצת הנוער‪.‬‬
‫אלה שיר עוסקת בהדרכה כבר מספר שנים‬
‫ונהנית מכל רגע‪.‬‬
‫אלה‪ ,‬סיפרת לי שהתחלת להדריך בתנועת‬
‫הצופים‪ .‬מה משך אותך אל תנועת נוער גדו־‬
‫לה כמו הצופים?‬
‫"גדלתי בתנועת הצופים‪ .‬מכיתה ה' הייתי‬
‫הולכת לפעולות בצופים ונקשרתי לתנועה‬
‫ולשבט‪ .‬היה לי טוב שם‪ ,‬הרגשתי שאני עושה‬
‫משהו שאני אוהבת‪ ,‬משהו חשוב‪.‬‬
‫"בכיתה ט'‪ ,‬עברתי קורס הדרכה‪ ,‬ובאופן‬
‫טבעי‪ ,‬בכיתה י'‪ ,‬התחלתי להדריך‪ .‬התחברתי‬
‫מאוד לערכים של התנועה ולדרך הפעולה‬
‫שלה‪ ,‬וחוץ מזה‪ ,‬כל החבר'ה היו שם"‪.‬‬
‫איך היתה הפעולה הראשונה שלך בפני‬
‫קבוצה?‬
‫"הפעולה הראשונה שהעברתי היתה כשהייתי‬
‫בכיתה ט'‪ .‬היתה לנו משימה בקורס ‪ -‬להעביר‬
‫פעולה אחת (התנסות)‪ .‬העברתי פעולה לבנות‬
‫בכיתה ז'‪ .‬לא זכור לי משהו מרגש שקרה שם‪,‬‬
‫אבל הרגשתי שזה מתאים לי‪ ,‬שזה בא לי בטב־‬
‫עיות‪ ,‬שאני אוהבת להדריך‪ ,‬לעמוד מול אנשים‬
‫ולהעביר מסר מסויים"‪.‬‬
‫זו היתה בחירה שלך להיות מדריכה‬
‫חיילת?‬
‫"התפקיד מדריכה חיילת בצה"ל הוא תפקיד‬
‫התנדבותי‪ ,‬זאת אומרת שאני לא חייבת לעשות‬
‫אותו‪ ,‬אני יכולה לחתום ויתור בכל רגע‪ ,‬ואני‬
‫פה מתוך בחירה‪.‬‬
‫"עברתי מיונים כדי להיות מדריכה חיילת‪,‬‬
‫אבל את האפשרות להיות בתפקיד הזה קיבלתי‬
‫מתוקף היותי בגרעין נח"ל‪ .‬במסלול הזה מצי־‬
‫עים לבנות מספר תפקידים מצומצם‪ ,‬שכולם‬
‫עוסקים בחינוך"‪.‬‬
‫האם התפקיד הזה עניין אותך?‬
‫"כן‪ ,‬התפקיד עניין אותי מאוד‪ .‬לדעתי‪ ,‬זה‬
‫תפקיד חשוב‪ ,‬משמעותי‪ ,‬משפיע‪ ,‬וגם מתאים‬
‫לי‪ .‬הבעיה שלי היתה שעשיתי בדיוק את אותו‬
‫תפקיד בשנת השירות שלי ‪ -‬שנה של התנ־‬
‫דבות לפני הצבא‪ .‬לכן‪ ,‬רציתי לגוון ולעשות‬
‫תפקיד אחר בצבא‪ ,‬משהו קצת יותר צבאי‪ .‬אבל‬
‫אני חושבת שזה תפקיד מאוד מעניין וחשוב‪,‬‬
‫ולכן גם בחרתי בו בשנת השירות"‪.‬‬
‫אם היתה לך אפשרות לבחור תפקיד אחר‪,‬‬
‫במה היית בוחרת?‬
‫"מש"קית הו"ד ‪ -‬מפקדת של חיילים‬
‫'בעייתיים' (עולים חדשים‪ ,‬בעיות נפש‪ ,‬נערי‬
‫מק"אם וכדומה)"‪.‬‬
‫את אוהבת לעבוד עם יל־‬
‫דים ונוער?‬
‫"אני אוהבת מאוד לעבוד‬
‫עם בני נוער‪ .‬אני מרגישה‬
‫שבני נוער ‪ -‬ולא משנה‬
‫מאיזה רקע הם הגיעו‬
‫ומי הם ‪ -‬צריכים דמות‬
‫מבוגר משמעותית כדי‬
‫לספר לה‪ ,‬להתייעץ‪,‬‬
‫ולהיות חלק מקבוצה‪.‬‬
‫"אני שמחה להיות‬
‫דמות כזאת בשבילם‪.‬‬
‫אני מרגישה חיבור לבני‬
‫נוער בגלל שאני קרובה לגיל הזה‪ ,‬הייתי במקום‬
‫הזה של הנוער בדיוק לפני שנתיים‪ ,‬ולמעשה‪,‬‬
‫אני עדיין נערה"‪.‬‬
‫ספרי על חווייה מיוחדת בתפקיד‪.‬‬
‫"היתה לי חניכה כשהייתי בשנת שירות‪ .‬היא‬
‫היתה בכיתה י'‪ ,‬היה לה סיפור מאוד קשה של‬
‫חבר שהיה אלים כלפיה‪ .‬הוא נהג להכריח אותה‬
‫לקיים יחסי מין גם כשהיא לא רצתה‪ ,‬וללא‬
‫אמצעי מניעה‪ .‬בעזרת השיחות איתי והקשר‬
‫בינינו‪ ,‬היא למדה להגיד לא‪ .‬היא גם הבינה את‬
‫החשיבות של אמצעי מניעה‪.‬‬
‫"עברתי איתה תהליך מאוד קשה של שתי‬
‫הפלות והתגברנו על בעיה קשה של ביטחון‬
‫עצמי"‪.‬‬
‫האם בחרת להדריך במועצת הנוער העי־‬
‫רונית פרדס חנה־כרכור?‬
‫"בחרתי להיות מדריכה חיילת‪ .‬בצבא אי‬
‫אפשר לבחור את הכל‪ ,‬ואת התפקיד של מלוות‬
‫מועצת הנוער היישובית בחרו בשבילי בהתאם‬
‫לאופי ולהתאמה שלי‪ ,‬אבל מאוד שמחתי לקבל‬
‫את התפקיד"‪.‬‬
‫העצמאות של הנוער‬
‫"האתגר שאני מציבה לעצמי"‪ ,‬אומרת‬
‫אלה‪" ,‬הוא ליצור קבוצה חזקה של בני נוער‪,‬‬
‫שתצליח להחזיק מעמד ולהתקיים‪ ,‬ליזום‬
‫פרוייקטים‪ ,‬לדון בבעיות‪ ,‬ולהוביל את הנוער‬
‫בפרדס־חנה כרכור קדימה‪.‬‬
‫"האתגר הגדול הוא שזו תהייה קבוצה עצ־‬
‫מאית‪ ,‬ושגם כשאני אסיים את תפקידי‪ ,‬היא‬
‫תמשיך להתקיים ולהצליח"‪.‬‬
‫אחרי הרבה שנים בלי מועצת נוער בפרדס‬
‫חנה־כרכור‪ ,‬איך את חושבת שזה ילך?‬
‫"לפי בני הנוער שהגיעו לפגישה הראשונה‪,‬‬
‫ואלה שעוד יגיעו‪ ,‬אני חושבת שתיווצר כאן‬
‫קבוצה טובה וחזקה‪ ,‬שתזכה להצלחה במושבה‪,‬‬
‫ועוד בני נוער רבים ירצו להיות חלק מהקבוצה‬
‫הזאת‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬אני מאמינה שהקבוצה תצ־‬
‫ליח לשפר את חיי הנוער במושבה"‪.‬‬
‫האם יהיו פגישות עם מועצות נוער אח־‬
‫רות‪ ,‬עם המועצה המחוזית או הארצית?‬
‫"לכל מועצת נוער יישובית בארץ יש נציגים‬
‫במועצה המחוזית (חיפה‪ ,‬תל אביב‪ ,‬ירושלים‪,‬‬
‫השרון וכדומה)‪ ,‬ולכל מועצה מחוזית יש נציגים‬
‫במועצה הארצית‪.‬‬
‫"ואגב‪ ,‬מועצת נוער יישובית היא רעיון שי־‬
‫זמו בני נוער בעצמם‪ .‬אנחנו‪' ,‬המלווים'‪ ,‬בעצם‬
‫רק הכלי של בני הנוער להשיג את המטרות‬
‫שלהם‪ ,‬וחשוב שהם יידעו את זה"‪.‬‬
‫המועצה פועלת‬
‫כגוף דמוקרטי‪,‬‬
‫והמוטו הוא‬
‫שימוש בארבעת‬
‫העקרונות‪:‬‬
‫ייצוגיות‪ ,‬מעורבות‪,‬‬
‫אחריות וכבוד הדדי‬
‫אלה שיר‪" :‬אני‬
‫מרגישה שבני נוער‪,‬‬
‫ולא משנה מאיזה‬
‫רקע‪ ,‬צריכים דמות‬
‫מבוגר משמעותית‬
‫כדי לספר לה‬
‫דברים‪ ,‬להתייעץ‪,‬‬
‫להיות חלק ממשהו"‬
‫דיונים על נושאים המעסיקים את בני הנוער‪ .‬מועצת הנוער‬
‫| צילום‪ :‬שאטרסטוק‬
‫‪14‬‬
‫ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה *‬
‫ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה *‬
‫לא‬
‫משחקים‬
‫בגז!‬
‫הנוער בתנועה >>> הנוער בתנועה >>> הנוער בתנועה >>> הנוער בתנועה >>> הנוער בתנועה >>>‬
‫השייכות לתנועה‬
‫חבורת בני נוער צעקניים‪ ,‬ערימת איברים בחולצות כחולות או במדי חאקי שרועים על הדשא‪ ,‬זה מה שרובנו חושבים עליו‬
‫כשאנו חושבים על תנועות הנוער >>> אלא שהיום חשיבותן גדולה בהרבה‪ :‬הן מקום של יחד ושל תחושת אחריות‪ .‬כן כן‪ ,‬אותה‬
‫תחושה מוזרה כלפי האחר שכמעט שכחנו עליה >>> גיא ארמה מחפש משמעות‬
‫הוא חינוך והדרכה‪.‬‬
‫“אני מרגיש שאני מאפשר לחניכים שלי ולי‬
‫חברה ישראלית אלטרנטיבית וחדשה‪ ,‬שלטעמי‬
‫לא קיימת בשום מקום אחר”‪ ,‬אומר עומר‪ ,‬ומב־‬
‫טא בכך‪ ,‬לדעתי‪ ,‬את התחושה שכיום אין בישראל‬
‫אחריות על החוויות שילדים ונוער עוברים מחוץ‬
‫לבית הספר (ובמידה מסוימת גם בתוכו)‪.‬‬
‫בחברה כזאת‪ ,‬בה התנהגותו של ילד (המבלה‬
‫את רוב זמנו הפנוי בבית מול תוכניות ילדים שע־‬
‫רכן נמוך) מושפעת לרעה מגורמים שונים‪ ,‬מקומן‬
‫של תנועות הנוער רק מתעצם וחשיבותן גדלה‪.‬‬
‫הרי לקיחת אחריות לחינוכו של ילד גם מחוץ‬
‫לבית הספר היא עניין כבד ומאוד קל להתחמק‬
‫ממנו‪ .‬אבל כל היופי הוא בכך שלחניכי תנועות‬
‫הנוער באמת איכפת ממה שהולך כאן‪ ,‬שיש גופים‬
‫שמרימים את הדגל‪ ,‬משנסים מותניים ונרתמים‬
‫לשינוי החברתי‪ ,‬ולא רק בדיבורים‪.‬‬
‫מאת גיא ארמה‬
‫| ידיאורט בנימינה‬
‫"התנועה נותנת לי כוח‪.‬‬
‫להיות מדריכה זה לא‬
‫פשוט‪ ,‬אבל זה גורם לסי־‬
‫פוק‪ ,‬שאני מציבה מטרה‬
‫לעצמי ואני אשיג אותה‪.‬‬
‫יש לי עוד סיבה לקום‬
‫בבוקר‪ ,‬זה מעין בית שני";‬
‫"התנועה נותנת לי כלי לשנות את החברה‪ .‬היא‬
‫נותנת לי הרבה נקודות מבט חדשות להסתכל על‬
‫דברים בחיים שלי‪ .‬הפכתי אדם מאמין יותר‪ .‬לפני‬
‫כן הייתי מיואש‪ ,‬והתנועה נתנה לי את ההבנה שאין‬
‫דבר העומד בפני הרצון"‪ .‬את התחושות החיוביות‬
‫הללו מביעים עומר ואלה‪ ,‬שני תלמידים מאותה‬
‫השיכבה‪ ,‬מאותה הכיתה‪ ,‬בני אותו הגיל (‪ .)17‬אלה‬
‫חברה ב"צופים" ועומר ב"נוער העובד והלומד"‪.‬‬
‫שניהם מייצגים מספר קטן של בני נוער ביש־‬
‫ראל שמקווים לשנות וליצור מהמדינה מקום טוב‬
‫יותר לחיות בו‪ .‬ומה עם כל האחרים?‬
‫בישראל חיים כיום כשני מיליון בני נוער‪ ,‬שהם‬
‫כ‪ 30%-‬מכלל האוכלוסיה‪ .‬מתוכם רק כ‪( 9%-‬כ‪-‬‬
‫‪ 180‬אלף) חברים בתנועות נוער‪ .‬זה לא מספיק‪.‬‬
‫תפקידן של תנועות הנוער‪ ,‬בראש ובראשונה‪ ,‬לתת‬
‫מסגרת חברתית אלטרנטיבית‪ ,‬מסגרת בה הנער‬
‫מתחנך עם חברי קבוצתו ועובר יחד איתם חוויות‬
‫בעלות משמעות המפתחות את אישיותו ודעותיו‪.‬‬
‫אם ללמוד מדבריהם של אלה ועומר הרי שאפשר‬
‫לומר שהן גם מחזקות את הביטחון העצמי ואת‬
‫שביעות הרצון מן החיים‪.‬‬
‫קולה של השתיקה‬
‫תמונת מציאות זו לא נפוצה כלל‪ ,‬בעיקר‬
‫כשיש עליה בשימוש בסמים ובפשיעה בקרב‬
‫בני הנוער‪.‬‬
‫החשיפה של בני נוער לבעיות חברתיות‪-‬‬
‫לאומיות והרצון להוביל את החברה לעתיד טוב‬
‫יותר ולשנותה לטובה ‪ -‬קטנים היום‪ .‬זאת בשעה‬
‫שהניכור החברתי‪ ,‬ההסתגרות של כל אחד בתוך‬
‫הלכה האופטימיות?‬
‫הרבה יותר שווה מטלוויזיה‪ .‬חבר'ה בתנועה‬
‫| צילום‪ :‬תומריקו‬
‫עצמו וחוסר האיכפתיות כלפי האחר ‪ -‬עולים‪.‬‬
‫ולא‪ ,‬אלו לא סתם דיבורים על "הנוער של היום"‪,‬‬
‫ולמען האמת‪ ,‬ההשוואה למה שהיה פעם בכלל לא‬
‫רלוונטית‪ .‬אני מתכוון להווה במדינת ישראל‪,‬שבו‬
‫שיטוט מהיר בישרא‪-‬בלוג יוביל למאות (אם לא‬
‫אלפי) בלוגים של בני נוער מדוכאים המביעים‬
‫באופן ברור לכל קורא את חוסר המוטיבציה שלהם‬
‫להמשיך לחיות‪.‬‬
‫תנועות הנוער באות לספק מקום לחניך שבו יר־‬
‫גיש שייך לקבוצה גדולה‪ ,‬שלא שופטת אותך לפי‬
‫נתונים חיצוניים ושטחיים‪ ,‬אלא לפי מי שאתה‪ .‬לכן‬
‫הרבה מהחניכים בתנועות הנוער מרגישים יותר‬
‫פתוחים ומקבלים ביטחון‪ ,‬חשים אושר ותחושת‬
‫שיוויון‪ .‬זהו ללא ספק שינוי מהותי בחייהם של‬
‫רבים מהחניכים‪ .‬אם אתם מכירים כמה כאלה‪ ,‬ודאי‬
‫יצא לכם לשמוע על השינוי המהותי הזה שהתנועה‬
‫גרמה להם‪.‬‬
‫השינוי האישי‪-‬חברתי מתבטא בכמה תחומים‪.‬‬
‫בתחום החברתי‪ ,‬תנועות הנוער מוסיפות ערכיות‬
‫ומהותיות לקשרים שבין חברי התנועה‪" .‬חיפשתי‬
‫לעצמי קבוצה להשתייך אליה"‪ ,‬אומר עומר ומו־‬
‫סיף‪" :‬מצאתי לעצמי מפגש חברתי יומיומי‪ ,‬אנשים‬
‫שהפכו לכל החיים החברתיים שלי"‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬תנועות הנוער חושפות את החברים‬
‫בהן למספר גדול של בני נוער מרחבי הארץ‪ .‬בכך‬
‫תנועות הנוער גורמות להרגשת שייכות לאומית‪,‬‬
‫הרגשה שמחברת ויוצרת מכנה משותף‪ ,‬תחושת‬
‫השתייכות‪ ,‬ויוצרת במה ערכית לחברות עמוקה‬
‫ומגוונת המוסיפה לחיים החברתיים צד מאוד יפה‬
‫ושונה ("מפגש חברתי שהוא הרבה יותר מלא";‬
‫"התנועה רק הוסיפה למצב החברתי שלי‪ ,‬הכרתי‬
‫אנשים חדשים‪ ,‬מכל שיכבות הגיל”)‪.‬‬
‫תנועות נוער אינן רק מושג מופשט‪ ,‬חברים בהן‬
‫בני הנוער‪ ,‬שחיים יחדיו‪ ,‬שתורמים לעשייה וליצי־‬
‫רה חברתית‪ .‬הן המקום הסמכותי שלנו כאן בארץ‬
‫להתחיל שינוי משמעותי וטוטאלי‪ ,‬בו כלי הנשק‬
‫כיום במדינה‪ ,‬קיימים הרבה אנשים פסימיים‪,‬‬
‫שרואים שחורות בכל דבר‪ ,‬ומבטלים כל רצון‬
‫של שינוי לטובה‪.‬‬
‫חלק מהאנשים הללו גם מבטלים כל פעולה של‬
‫תנועות נוער ולא מבינים מה משמעותה עבור הח־‬
‫ניך ועבור החברה‪ .‬יש שהדבר הראשון שעולה להם‬
‫בראש כשהם שומעים תנועת נוער הוא "שטיפת‬
‫מוח"‪" ,‬שירים צעקניים"‪ ,‬או סתם גוף רעוע העומד‬
‫על רגל אחת‪.‬‬
‫אני חושב שאם נערים ונערות מתבטאים באופן‬
‫כמו "כמה זה חשוב לעזור לאנשים אחרים ולא רק‬
‫להסתכל על עצמי‪ .‬לחשוב לטובת הכלל ולא רק‬
‫לטובתי" וְ ‪"-‬ההבנה שאין דבר העומד בפני הרצון‪...‬‬
‫הרגשה שאני שווה באמת‪ ,‬בלי מדידה בציונים" ‪-‬‬
‫אזי יש מקום רב לאופטימיות‪ ,‬שכן השינוי מתחיל‬
‫בחינוך‪ .‬ואני לא מדבר על עוד סלוגן לאיזו רפורמה‬
‫של משרד החינוך‪.‬‬
‫אני מתכוון לאחריות החברתית הגדולה והחשו־‬
‫בה אליה חותרים חניכי תנועות הנוער לשם שינוי‬
‫החברה הישראלית והפיכתה למקום בו לכל אחד‬
‫נעים לחיות‪.‬‬
‫א‬
‫ח‬
‫ר‬
‫י‬
‫י‬
‫ל‬
‫ש‬
‫נ‬
‫ת‬
‫שירות‬
‫שנת שירות היא לא ביזבוז זמן‪ ,‬התנדבות לשנה כזאת מעידה על איכפתיות‪ ,‬מעורבות ואחריות‬
‫מאת דנה לזובסקי | ידיאורט בנימינה‬
‫רגע לפני שאתם מחליטים איפה תהיו‬
‫בצבא‪ ,‬אולי תשקלו לעשות שנת שי־‬
‫רות?‬
‫שנת שירות היא שנת התנדבות‬
‫בקהילה‪ ,‬המתבצעת על ידי צעירים לפני‬
‫גיוסם לצה"ל‪.‬‬
‫מתנדבי שנת השירות מתנדבים במספר מסגרות‪ ,‬כמו פני־‬
‫מיות שונות ברחבי הארץ‪ ,‬כפרי נוער‪ ,‬בתי ספר שדה ועוד‪.‬‬
‫הם משמשים כמדריכים וככוח עזר חינוכי‪ ,‬כמדריכים בסניפי‬
‫תנועות הנוער‪ ,‬במועדוניות‪ ,‬בבתי ספר‪ ,‬בארצות הברית (מטעם‬
‫הסוכנות היהודית)‪ ,‬בקיבוצים ובשכונות מצוקה בערים‪.‬‬
‫שנת השירות נעשית לפני הגיוס לצה"ל ואינה מחליפה‬
‫אותו‪ ,‬בניגוד לשירות לאומי שמתבצע כתחליף לגיוס‪ .‬בשנת‬
‫‪ 2007-2006‬היו בישראל כ־‪ 1,600‬מתנדבי שנת שירות ‪-‬‬
‫במסגרות של תנועות הנוער השונות‪ ,‬או במסגרת עמותות‬
‫ואירגונים שאינם תנועות נוער ‪ -‬הסוכנות היהודית‪ ,‬עמותת‬
‫אלון‪ ,‬החברה למתנ"סים‪ ,‬החברה להגנת הטבע‪ ,‬התנועה הקי־‬
‫בוצית המאוחדת (התק"ם)‪ ,‬צמר"ת ועוד‪.‬‬
‫צה"ל מאפשר למספר מוגבל של מתנדבים מדי שנה לד־‬
‫חות את גיוסם כדי לבצע שנת שירות‪.‬‬
‫יש הטוענים כי שנת שירות זה דבר חשוב‪ ,‬ורצוי שבני‬
‫נוער יתרמו אותה‪ .‬אחרים סבורים כי שנת השירות מיותרת‬
‫לחלוטין‪.‬‬
‫אישית‪ ,‬אני תומך בהשתתפות בני נוער בשנת שירות‪,‬‬
‫מכמה סיבות‪:‬‬
‫הראשונה היא‪ ,‬שרוב בני הנוער המחליטים להשתתף‬
‫בשנת השירות אלו אותם בני נוער שתורמים לקהילה בחיי‬
‫היומיום‪ .‬בני נוער אלה נותנים מעצמם במהלך התיכון וגם‬
‫בחטיבת הביניים‪ ,‬ומודעים לתחושת הסיפוק הנובעת מנתינה‬
‫לקהילה‪.‬‬
‫סיבה נוספת – זוהי הזדמנות לפגוש בני נוער ממקומות‬
‫אחרים‪ ,‬שחולקים את אותה אידיאולוגיה‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬חשוב לומר שלמרות שהאידיאולוגיה דומה‪ ,‬הד־‬
‫עות של כל אחד בנושאים שונים יכולות להיות שונות ואפי־‬
‫לו מנוגדות‪ ,‬ולכן זו הזדמנות להיפתח למחשבה אחרת‪.‬‬
‫סיבה נוספת‪ ,‬חשובה לא פחות‪ ,‬היא פתיחת דלתות‪ .‬כלו־‬
‫מר‪ ,‬לאחר השיחרור מהצבא‪ ,‬אדם שרוצה להתמודד לתפקיד‬
‫מסויים‪ ,‬העובדה שעשה שנת שירות‪ ,‬מקנה לו ברוב המקרים‬
‫עדיפות על פני מתמודד‪ ,‬שלא עשה שנת שירות‪ .‬כי שנת‬
‫שירות מעידה על איכפתיות‪ ,‬השקעה‪ ,‬מעורבות ואחריות‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫החלופה המועדפת‪ :‬אסדה בים‪.‬‬
‫תושבי חוף השרון מוחים‬
‫| צילום‪ :‬אלעד גרשגורן‪" ,‬ידיעות אחרונות"‬
‫מאת יונתן קהלני‬
‫| ידיאורט בנימינה‬
‫בינואר ‪ 2009‬דיווחה חברת‬
‫"נובל אנרג'י" האמריקאית‪,‬‬
‫יחד עם חברת "דלק" היש־‬
‫ראלית‪ ,‬על מציאת מאגר גז‬
‫טבעי בעומק הים מול חופי‬
‫חיפה‪.‬‬
‫לפני ארבעה חודשים המליצה המועצה הארצית‬
‫לתיכנון ובנייה לבנות את המתקן החדש לאיחסון‬
‫גז דווקא על חוף הכרמל‪ ,‬בסמוך לזיכרון יעקב‪ .‬זאת‬
‫בעקבות גילוי מצבורי הגז הטבעי של חברת הקי־‬
‫דוח "תמר ‪ "1‬מול חופי חיפה‪.‬‬
‫מאגרי הגז העצומים שנתגלו בשטחה הימי של‬
‫ישראל הם פוטנציאל אדיר לחיסכון‪ ,‬עצמאות ור־‬
‫ווחים עתידיים‪ .‬מאגרים אלו עשויים לספק אנרגיה‬
‫לכל תחנות הכוח ומפעלי התעשייה הכבדה של‬
‫מדינת ישראל למשך עשרות שנים‪.‬‬
‫בקרב הרשויות והתושבים המתגוררים ליד חוף‬
‫דור אין עוררין על הרווחים הכלכליים של המדינה‬
‫והתמורה העצומה שתקבל המדינה מכמות כזו של‬
‫גז‪ ,‬אך הוויכוח העיקרי הוא על תהליך בחירת המ־‬
‫קום להקמת המפעלים ואי בחינת חלופות‪.‬‬
‫אנשי מטה המאבק נגד מפעלי הגז הגישו עתי־‬
‫רה לבג"ץ‪ ,‬בה ידרשו מהמדינה לבטל את ההליכים‬
‫התכנוניים הפגומים‪ ,‬לדבריהם‪ ,‬שהובילו לאישור‬
‫הקמת תחנת הגז בחוף דור‪ .‬המטה גם דורש מהמ־‬
‫דינה לבדוק חלופות‪ ,‬כגון הקמת אסדת הגז בלב ים‪,‬‬
‫ולא על אחד החופים בארץ‪.‬‬
‫מאסון המוני ועד טרור‬
‫ממשלת ישראל והזכיינים ("דלק"‪" ,‬נובל‬
‫אנרג'י" ו"ישראמקו") נחושים להקים תשתית‬
‫להולכת הגז על חופי ישראל‪ ,‬ולזיקוקו תוך פרק‬
‫זמן של שנה וחצי‪.‬‬
‫התוכנית אושרה בהליך מזורז‪ ,‬ללא אפשרות‬
‫להתנגדות ראויה מצד נציגי ציבור ו‪/‬או נציגי‬
‫ארגוני הסביבה או המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬וללא‬
‫ביצוע סקר סביבתי‪ ,‬שיבחן את השפעתו של מפעל‬
‫הגז וכל הסובב אותו (צינורות גז‪ ,‬מים מטופלים‪,‬‬
‫חומרים מסוכנים‪ ,‬מיכלי איחסון ענק ועוד) על תו־‬
‫בישובי חוף הכרמל זועמים‬
‫על הכוונה להקים "חוות‬
‫הגז" סמוך לחוף דור >>>‬
‫התושבים עתרו לבג"צ‬
‫בדרישה להקימה על אסדה‬
‫מרוחקת בים‪ ,‬בטענה כי‬
‫חייהם בסכנה >>> "לא ניתן‬
‫לזה לקרות"‪ ,‬אומר השחקן‬
‫משה איבגי‪ ,‬תושב האיזור‬
‫לבנון‪ :‬הגילוי‬
‫בשטחנו‬
‫על התגלית מוויקיפדיה‪:‬‬
‫"ב־‪ 18‬בינואר ‪ 2009‬הוכרז כי התגלו‬
‫שלושה מאגרי ענק של גז טבעי בקידוח‬
‫"תמר ‪ "1‬כ‪ 90-‬ק"מ מול חופי חיפה‪ .‬מדוב‬
‫בר בקידוח גז‪ ,‬שלפי בדיקות ראשוניות‪,‬‬
‫נאמדת כמות גז של ‪ 142‬מיליארד מ"ק‪,‬‬
‫כמות גדולה כמעט פי שלושה מעתודות‬
‫הגז שנמצאו במאגר של "ים תטיס" מול‬
‫חופי אשקלון‪.‬‬
‫מאוחר יותר‪ ,‬ב‪ 8-‬ביולי‪ ,‬דווח כי הכמות‬
‫גדולה יותר ומסתכמת ב‪ 180-‬מיליארד‬
‫מ"ק וייתכן שאף יותר‪.‬‬
‫במרץ ‪ 2009‬נתגלה מאגר נוסף מול‬
‫חופי חדרה‪ ,‬דלית ‪ ,1‬במרחק ‪ 60‬ק"מ מהח‬
‫חוף‪ .‬במבחני הפקה שנערכו מאוחר יותר‬
‫נאמדו המאגרים בכ‪ 14 -‬עד ‪ 15‬מיליארד‬
‫מ"ק‪.‬‬
‫על אף שזהו פוטנציאל קטן יותר מזה‬
‫של קידוח "תמר"‪ ,‬מדובר בהיקף משמעו־‬
‫תי שעשוי לסייע לשותפות בקידוח להק־‬
‫דים את הפקת הגז כבר לשנים ‪2012-2013‬‬
‫בשל המרחק הקטן יותר מהחוף‪.‬‬
‫ביוני ‪ 2010‬פורסם כי קיים סיכוי של‬
‫‪ 50%‬להמצאות ‪ 432‬מיליארד מ"ק במאגר‬
‫נוסף המכונה "לוויתן"‪ ,‬המצוי תחת רי־‬
‫שיון משותף של קבוצת דלק‪ ,‬חברת רציו‬
‫וחברת נובל אנרג'י‪ .‬המידע הופק על ידי‬
‫ניתוח של מיפוי תלת‪-‬ממדי של המאגר)‬
‫‪(http://www.ynet.co.il/articles/‬‬
‫‪.0,7340,L-3898374,00.html‬‬
‫לאחר הגילוי בתמר ‪ ,1‬לבנון טענה שהג‬
‫גילוי נמצא במים שבשטחה וטענה לבע־‬
‫לות על הגז‪ .‬היא המשיכה לדרוש בעלות‬
‫גם על דלית ‪ 1‬ולוויתן‪ ,‬ואף איימה (ועדיין‬
‫מאיימת) שהדבר ישמש עילה לפעולות‬
‫התקפיות מצידה בעתיד”‪.‬‬
‫שבי הסביבה ואיכות הסביבה‪.‬‬
‫לטענת המתנגדים‪ ,‬התוכנית להקמת מפעל‬
‫הגז באיזור המועצה האזורית חוף הכרמל עומדת‬
‫בניגוד גמור לבטיחות‪ ,‬לשמירה על הסביבה והנוף‪,‬‬
‫לריחוק מאוכלוסייה‪ ,‬ולחוקים ותקנים העוסקים‬
‫באיכות הסביבה‪ ,‬בגז טבעי ובחומרים מסוכנים‬
‫במדינת ישראל‪ .‬הנה עיקר טענותיהם‪:‬‬
‫>>> מדובר באיזור סיכון להתרחשות אסון המוני‬
‫של הרעלת גז (ללא ריח)‪ ,‬חנק‪ ,‬שריפות ופיצוץ‪.‬‬
‫>>> איזור חוף הכרמל כולו (מקיסריה ועד טירת‬
‫הכרמל) יהפוך לפצצה מתקתקת של גז מסוכן‪.‬‬
‫>>> איזור רחב יותר (מחיפה ועד חדרה) יהפוך‬
‫מטרה להפגזות בזמן מלחמה או אירועי טרור‪.‬‬
‫* משאיות המובילות חומרים מסוכנים יגדשו את‬
‫כבישי האיזור‪ .‬האוויר ברדיוס של עשרות קילומ־‬
‫טרים יהפוך למזוהם ולמזיק לנשימה‪.‬‬
‫>>> הרס הנוף והחלפתו בנוף תעשייתי‪.‬‬
‫>>> ריח בדומה לאזורי תעשייה מזוהמים‪.‬‬
‫>>> סיכון רב במקרה של תזוזות קרקע ורעידות‬
‫אדמה‪.‬‬
‫>>> פרנסת האיזור‪ ,‬התלויה רבות בתיירות‪ ,‬תי־‬
‫פגע אנושות‪.‬‬
‫>>> החקלאות באיזור תינזק קשות‪.‬‬
‫>>> החי והצומח בשמורה וביערות ייפגעו‪.‬‬
‫שאלה של אינטרס לאומי‬
‫מפרסומים קודמים של חברת "תמר"‪ ,‬שהיא‬
‫שותפה בהקמת מפעלי הגז נאמר‪" :‬על מנת‬
‫להוליך את הגז מלב הים אל היבשה נדרשת‬
‫הקמתו של מתקן קליטה יבשתי‪ ,‬המהווה נקודת‬
‫קבלה וחיבור למערכת ההולכה הארצית‪ ,‬ואינו‬
‫פולט מזהמים‪.‬‬
‫"ועדת התכנון הארצית‪ ,‬שאישרה את מיקום‬
‫המתקן‪ ,‬התחשבה גם בשיקולים של הקטנת ההת־‬
‫ערבות בנוף והתנגדויות אפשריות של תושבים‪,‬‬
‫ולכן נבחר מיקום הנמצא בשטח חקלאי בסמוך למ־‬
‫תקן טיהור השפכים של קיבוץ מעיין צבי‪ ,‬המרוחק‬
‫מבתי מגורים ומחוף הים"‪.‬‬
‫אך זה לא מספק את ראשי המאבק ותושבי הס־‬
‫ביבה‪ ,‬שממליצים על הקמת האסדה בלב ים‪ .‬באתר‬
‫האינטרנט שהוקם לצורך המאבק הם כותבים‪:‬‬
‫"האלטרנטיבה השפויה היחידה היא הקמת מפעל‬
‫הגז בלב ים‪ ,‬והולכת הגז הנקי לחיבורו לצנרת‬
‫הארצית הקבורה בים ולתחנות הכוח בחוף והתע־‬
‫שייה הכבדה דרך צנרת ההולכה הקבורה בלחצים‬
‫'נורמליים'‪.‬‬
‫"רק כך תוכל מדינת ישראל לעמוד באינטרס‬
‫הלאומי‪ ,‬ליהנות מההטבות שמציעים מאגרי הגז‬
‫הללו‪ ,‬ללא פגיעה בבריאות עשרות אלפים מתו־‬
‫שביה‪ ,‬ללא פגיעה בסביבה היחידה במינה‪ ,‬וללא‬
‫סיכון לחיי מאות אלפים מהם!‪.‬‬
‫"הקמת מפעל טיהור ואיחסון בלב ים ולא פחות‬
‫מ‪ 15 -‬ק"מ מהחופים יאפשר‪:‬‬
‫ הקמת תשתיות בגדלים שנדרשים‪ ,‬עם יכולת‬‫להתפתחות עתידית‬
‫ יכולת איחסון פשוטה‪ ,‬בטוחה יותר וזולה יותר‬‫כלכלית;‬
‫ מוגנות בפני אירועי טרור ואירועי חירום‬‫ואסון אחרים‬
‫ הגנה על האוכלוסייה האזרחית במצבי אסון‬‫ותקלות עקב הריחוק מהאוכלוסייה‬
‫ התפזרות הגז באירועי דליפה ופיצוץ היא‬‫מהירה וללא תגובות שרשרת‬
‫ הגז אינו פוגע בסביבה הימית‬‫ התחברות מהירה וקלה וללא פגיעה ועקירת‬‫חופים‪ ,‬אנשים ותשתיות עם צנרת ההולכה האר־‬
‫צית של הגז‬
‫ התחברות עתידית פשוטה‪ ,‬מהירה וקרובה‬‫לייצוא הגז לנמלי הייצוא וספינות הגז הטבעי‬
‫הנוזלי‬
‫ עמידה בכל תקני וחוקי מדינת ישראל הנוג־‬‫עים לגז ולחומרים מסוכנים"‪.‬‬
‫שאילתה של קדימה בכנסת‬
‫למטה המאבק הצטרפו רבים מתושבי הסבי־‬
‫בה ואחרים מכל הארץ‪.‬‬
‫השחקן משה איבגי‪ ,‬אשר מתגורר בזכרון יעקב‪,‬‬
‫לוקח חלק משמעותי במאבק‪ ,‬ואף אמר בראיון‬
‫לערוץ ‪" :2‬אנחנו לא ניתן לזה לקרות"‪ ,‬ובכך הוא‬
‫מייצג את נחישותם של תושבי האיזור להגן על‬
‫ביתם‪.‬‬
‫חבר הכנסת מאיר שיטרית (קדימה) אף הפנה‬
‫שאילתה לשר התשתיות עוזי לנדאו בנושא‪ .‬וכך‬
‫כותב ח"כ שטרית‪" :‬האם נבדקו כל הנתונים בטרם‬
‫התקבלה ההחלטה להקים את חוות הגז באיזור זי־‬
‫כרון יעקב?"‪.‬‬
‫מטה המאבק מקווה לגייס כמה שיותר אזרחים‬
‫לסיכול תוכנית הקמת מפעלי הגז בחוף דור‪ .‬המטה‬
‫מדגיש‪ ,‬כי המאבק הוא ארצי ולא אזורי‪ ,‬זה אינטרס‬
‫של כל אזרחי המדינה שמפעלי הגז לא יוקמו בחוף‬
‫דור‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה *‬
‫מאת ספיר מסיקה‬
‫| ידיאורט בנימינה‬
‫נמרוד גלבוע‪:‬‬
‫האיש והחוף הפרטי‬
‫כיתה‪ :‬י''ב‪5/‬‬
‫יישוב‪ :‬זיכרון יעקב‬
‫תאריך לידה‪21.2.92 :‬‬
‫האם היית מופתע כשסיפרתי לך‬
‫שנבחרת?‬
‫"מאוד"‪.‬‬
‫אתה מודע לזה שאתה יפה?‬
‫"כן"‪.‬‬
‫אם היו שואלים אותך איך אתה נראה‪ ,‬מה‬
‫היית עונה?‬
‫"יפה"‪.‬‬
‫הרבה בנות מתחילות איתך?‬
‫"כן‪ .‬הייתי עם חברה שלי בברלין‪ ,‬ובזמן‬
‫שהיינו במסעדה‪ ,‬שתינו הרבה‪ ,‬היא ירדה‬
‫תלתלים‪ ,‬רזות מדי‪ ,‬לבנות ממדי‪ ,‬כאלה שלא‬
‫יודעות להתלבש ועוד"‪.‬‬
‫אופי או יופי?‬
‫"שאלה מפגרת‪ ,‬ברור שיופי חשוב במידה"‪.‬‬
‫ומה עם האופי שלך?‬
‫"יותר טוב מהיופי שלי"‪.‬‬
‫יש לך תכונות שליליות?‬
‫"בטח‪ ,‬אני כנה מדי"‪.‬‬
‫וכשנשים בוכות?‬
‫"אני אוהב את זה"‪.‬‬
‫מי האישה הכי יפה בעולם?‬
‫"ג'ניפר אניסטון"‪.‬‬
‫הכי סקסית?‬
‫"חברה שלי לשעבר"‪.‬‬
‫ה‪-‬מתנה מבת הזוג?‬
‫"לקחה אותי להופעה בחו"ל‪.‬‬
‫ושאתה הבאת לה?‬
‫"חגגנו כמה חודשים ביחד ועשיתי לה‬
‫הפתעה‪ ,‬לקחתי אותה לים‪ ,‬לחוף פרטי‪,‬‬
‫וישנו שם כמה ימים‪ .‬זה היה ממש מגניב"‪.‬‬
‫חלום שחוזר אצלך בלילה?‬
‫"עדיף שאני לא אענה"‪.‬‬
‫מה מעצבן אותך?‬
‫"הראיון הזה"‪.‬‬
‫הדבר הראשון שאתה עושה בבוקר?‬
‫"מתקלח"‪.‬‬
‫מתי בכית פעם אחרונה?‬
‫"לפני קצת יותר מחצי שנה"‪.‬‬
‫אמא?‬
‫"אוהב הכי בעולם"‪.‬‬
‫עם איזו סלב לא היית יוצא בחיים?‬
‫"זהבה בן"‪.‬‬
‫ולסיכום‪ ,‬פנוי להצעות?‬
‫"לא"‪.‬‬
‫יאיר גלילי‪:‬‬
‫הכל בעיניים‬
‫כיתה‪ :‬י''ב‪3/‬‬
‫יישוב‪ :‬זיכרון יעקב‬
‫תאריך לידה‪4.2.92 :‬‬
‫"תלוי"‪.‬‬
‫מה עם האופי שלך?‬
‫"יש לי חרא של אופי"‪.‬‬
‫יש לך תכונות שליליות?‬
‫"ברור‪ ,‬אבל אני לא יודע מה הן"‪.‬‬
‫אתה פנוי להצעות?‬
‫"לא"‪.‬‬
‫ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה *‬
‫אופי או יופי?‬
‫"שניהם אותו דבר‪ ,‬אופי קצת יותר"‪.‬‬
‫איך האופי שלך? יש לך תכונות שליליות?‬
‫"אופי בן זונה‪ ,‬אין תכונות שליליות"‪.‬‬
‫פנוי להצעות?‬
‫"כרגע כן"‪.‬‬
‫דן שמלה‪:‬‬
‫משקיע בבגדים‬
‫בר ינקוביץ‪:‬‬
‫טלפון ב־‪ 50‬שקל‬
‫כיתה‪ :‬י''ב‪7/‬‬
‫יישוב‪ :‬בנימינה‬
‫תאריך לידה‪23.8.92 :‬‬
‫היית מופתע כשסיפרתי לך שנבחרת?‬
‫"מאוד"‪.‬‬
‫אתה מודע לזה שאתה יפה?‬
‫"לא"‪.‬‬
‫אם היו שואלים אותך איך אתה נראה‪ ,‬מה‬
‫היית עונה?‬
‫כיתה‪ :‬י''א‪9/‬‬
‫יישוב‪ :‬זיכרון יעקב‬
‫תאריך לידה‪3.9.93 :‬‬
‫היית מופתע כשסיפרתי לך שנבחרת?‬
‫"כן"‪.‬‬
‫אתה מודע לזה שאתה יפה?‬
‫"לא יודע"‪.‬‬
‫אם היו שואלים אותך איך אתה נראה‪ ,‬מה‬
‫היית עונה?‬
‫"בסדר"‪.‬‬
‫מי זה?‬
‫נמרוד גלבוע‬
‫דולב דננברג‬
‫עדן גנדלר‬
‫????‬
‫היפים של אורט‬
‫לא חסרים כאן חתיכים >>> משיכבה י"ב שאומרת שלום‪ ,‬ועד אלה שבעוד שנתיים יחליפו‬
‫אותם >>> ספיר מסיקה הסתובבה ברחבי התיכון‪ ,‬וניסתה לגלות מי עומד מאחורי הפרצופים‬
‫היפים‪ ,‬מה מדליק אותם ומה מוריד להם >>> ראיון עומק‬
‫להביא את האוכל‪ ,‬וכמה גרמניות התחילו‬
‫איתי‪ .‬כשהיא חזרה היא מצאה אותי איתן‪ .‬לא‬
‫ידעתי גרמנית‪ ,‬אבל זה היה מצחיק"‪.‬‬
‫התחלת עם מישהי והיא סירבה?‬
‫"כן‪ .‬אבל הרגשתי בסדר‪ ,‬כי היא כל כך שווה‪,‬‬
‫שלא קשה לקבל ממנה סירוב"‪.‬‬
‫יש לך חברה?‬
‫"לא‪ .‬היתה לי‪ ,‬היינו שנתיים וחצי ביחד‪,‬‬
‫אבל נפרדנו בגלל הרבה סיבות‪ ,‬זה היה כבר‬
‫חנוק"‪.‬‬
‫איך היכרתם?‬
‫"היא גדולה ממני בשנה‪ .‬היא היתה החברה‬
‫הכי טובה של בן דוד שלי‪ ,‬נפגשנו אצלו‬
‫כשהוא לא היה בית‪ ,‬ישבנו על הגדר‬
‫ודיברנו‪ ,‬ומשם זה המשיך"‪.‬‬
‫מה הדבר הראשון שאתה מסתכל עליו‬
‫אצל בנות?‬
‫"על התחת"‪.‬‬
‫מה מוריד לך?‬
‫"הרבה דברים‪ .‬אופי רע‪ ,‬טיפשות‪ ,‬פרחות‪,‬‬
‫"אין"‪.‬‬
‫שיר אהוב?‬
‫"אפשר אמנים? ‪Nelly, Lil Wayne,‬‬
‫‪.”Chris Brown‬‬
‫השומר מסך שלך?‬
‫"אין לי"‪.‬‬
‫חיוג מקוצר בנייד?‬
‫"אין"‪.‬‬
‫‪ SMS‬שאתה לא מוחק?‬
‫"אני לא מוחק אף ‪.”SMS‬‬
‫ריאליטי שהיית מוכן להשתתף בו?‬
‫"המירוץ למיליון האמריקאי"‪.‬‬
‫הדבר הכי בסיסי שאתה לא יודע לעשות?‬
‫"אין דבר כזה"‪.‬‬
‫הדיכאון הכי ארוך?‬
‫"מזמן"‪.‬‬
‫מה יקרה בעתיד?‬
‫"מה שיהיה‪ ,‬יהיה טוב"‪.‬‬
‫אם היו לך ‪ 60‬שניות לחיות‪ ,‬איך תנצל‬
‫אותן?‬
‫היית מופתע כשסיפרתי לך שנבחרת?‬
‫"כן"‪.‬‬
‫אתה מודע לזה שאתה יפה?‬
‫"לא"‪.‬‬
‫אם היו שואלים אותך איך אתה נראה‪ ,‬מה‬
‫היית עונה?‬
‫"לא יודע"‪.‬‬
‫בנות מתחילות איתך הרבה?‬
‫"לא"‪.‬‬
‫התחלת עם מישהי והיא סירבה?‬
‫"כן‪ ,‬מלא‪ .‬הרגשתי הילד הכי לא יפה‬
‫בשיכבה"‪.‬‬
‫יש לך חברה?‬
‫"לא"‪.‬‬
‫מה הדבר הראשון שאתה מסתכל עליו‬
‫אצל בנות?‬
‫"עיניים עמוקות"‪.‬‬
‫מה מוריד לך?‬
‫"חפרניות"‪.‬‬
‫יופי או אופי?‬
‫"בסדר‪ ,‬נחמד"‪.‬‬
‫אתה עושה משהו כדי להיראות יפה?‬
‫"לא‪ ,‬טבעי"‪.‬‬
‫כמה אתה משקיע בעצמך?‬
‫"לא הרבה"‪.‬‬
‫בנות מתחילות איתך הרבה?‬
‫"כן‪ ,‬עבדתי ומישהי רשמה לי את הטלפון‬
‫שלה על שטר של ‪ 50‬שקל"‪.‬‬
‫התחלת עם מישהי והיא סירבה?‬
‫"אף פעם לא"‪.‬‬
‫ואם זה היה קורה?‬
‫"הייתי נפגע מאוד"‪.‬‬
‫יש לך חברה?‬
‫"לא‪ .‬היתה לי‪ ,‬היינו ביחד שנה‪ ,‬אבל אני‬
‫מעדיף לא לדבר עליה"‪.‬‬
‫הדבר הראשון שאתה מסתכל עליו אצל‬
‫בנות?‬
‫"רגליים"‪.‬‬
‫מה מוריד לך?‬
‫"כפות רגליים גדולות"‪.‬‬
‫תאריך לידה‪26.12.92 :‬‬
‫היית מופתע שסיפרתי לך שנבחרת?‬
‫"כן"‪.‬‬
‫אתה מודע לזה שאתה יפה?‬
‫"כן"‪.‬‬
‫אם היו שואלים אותך איך אתה נראה‪ ,‬מה‬
‫היית עונה?‬
‫"טוב"‪.‬‬
‫מה אתה עושה כדאי להיראות יפה?‬
‫"כמה שצריך‪ ,‬תלוי בתקופה"‪.‬‬
‫כמה אתה משקיע בעצמך?‬
‫"חחח כלום‪ .‬בורכתי"‪.‬‬
‫בנות מתחילות איתך הרבה?‬
‫"לא באופן מיוחד"‪.‬‬
‫התחלת עם מישהי והיא סירבה?‬
‫"כן‪ ,‬זה ביאס אותי"‪.‬‬
‫יש לך חברה?‬
‫"כן‪ ,‬אור‪ .‬אנחנו ביחד חמישה חודשים‪ .‬באחד‬
‫באפריל עבדתי עליה‪ ,‬וזה התפתח"‪.‬‬
‫מה הדבר הראשון שאתה מסתכל עליו‬
‫אצל בנות?‬
‫מה חשוב לך יותר יופי או אופי?‬
‫"יופי"‪.‬‬
‫מה עם האופי שלך?‬
‫"טוב"‪.‬‬
‫יש לך תכונות שליליות?‬
‫"לא"‪.‬‬
‫דולב דננברג‪:‬‬
‫הבלונד שולט‬
‫כיתה‪ :‬י'‪1/‬‬
‫יישוב‪ :‬זיכרון יעקב‬
‫תאריך לידה‪9.5.94 :‬‬
‫היית מופתע שסיפרתי לך שנבחרת?‬
‫"לא"‪.‬‬
‫אתה מודע לזה שאתה יפה?‬
‫"כן"‪.‬‬
‫אם היו שואלים אותך איך אתה נראה‪ ,‬מה‬
‫היית עונה?‬
‫"אני בלונדיני עם עיניים כחולות"‪.‬‬
‫"אני לא משקיע יותר מידי‪ ,‬רק פה ושם‬
‫בבגדים"‪.‬‬
‫בנות מתחילות איתך הרבה?‬
‫"כן‪ .‬פעם מישהי התחילה לדבר איתי‪,‬‬
‫הגניבה מבטים‪ ,‬צחקה מכל שטות ובסוף‬
‫בנגיעות"‪.‬‬
‫התחלת עם מישהי והיא סירבה?‬
‫"כן‪ ,‬זה באסה"‪.‬‬
‫יש לך חברה?‬
‫"לא"‪.‬‬
‫היתה?‬
‫"לספור?"‪.‬‬
‫מה הדבר הראשון שאתה מסתכל עליו‬
‫אצל בנות?‬
‫"החזה‪ ,‬ברור שהחזה"‪.‬‬
‫מה חשוב לך יותר‪ ,‬יופי או אופי?‬
‫"שניהם"‪.‬‬
‫מה עם האופי שלך?‬
‫"בסדר מבחינתי"‪.‬‬
‫יש לך תכונות שליליות?‬
‫"אני אובססיבי"‪.‬‬
‫מי זה?‬
‫????‬
‫אתה עושה משהו כדאי להיראות יפה?‬
‫"מנסה להתלבש יפה"‪.‬‬
‫מה זה להתלבש יפה בשבילך?‬
‫"ג'ינס וחולצה יפה"‪.‬‬
‫כמה אתה משקיע בעצמך?‬
‫"לא הרבה"‪.‬‬
‫בנות מתחילות איתך הרבה?‬
‫"פה ושם‪ ,‬פעם עמדתי בבריכה ומישהי באה‬
‫והתחילה איתי"‪.‬‬
‫התחלת עם מישהי והיא סירבה?‬
‫"כן"‪.‬‬
‫איך הגבת?‬
‫"אמרתי 'יאללה'"‪.‬‬
‫יש לך חברה?‬
‫"היתה‪ ,‬אבל אני לא רוצה לפרט עליה"‪.‬‬
‫הדבר הראשון שאתה מסתכל עליו אצל‬
‫בנות?‬
‫"תחת‪ ,‬פנים"‪.‬‬
‫מה מוריד לך?‬
‫"שיערות בבית השחי וכשהן מזיעות"‪.‬‬
‫יופי או אופי?‬
‫"יופי"‪.‬‬
‫איך האופי שלך?‬
‫"גבר גבר"‪.‬‬
‫תכונה שלילית?‬
‫"נצלן"‪.‬‬
‫פנוי להצעות?‬
‫"לא"‪.‬‬
‫דור בלוך‪:‬‬
‫בורך ביופי ‪ -‬ובאופי‬
‫כיתה‪ :‬י''א‪6/‬‬
‫יישוב‪ :‬זיכרון יעקב‬
‫נוב בירן‬
‫"המבט"‪.‬‬
‫מה מוריד לך?‬
‫"פרחות‪ ,‬שעירות וטיפשות"‪.‬‬
‫יופי או אופי?‬
‫"שיהיה מאוזן"‪.‬‬
‫ומה עם האופי שלך?‬
‫"אחלה אופי"‪.‬‬
‫תכונה שליליות?‬
‫"חסר סבלנות"‪.‬‬
‫תומר רודרמן‪:‬‬
‫בקיץ הזה תלבשי מכנסיים‬
‫כיתה‪ :‬י'‪8/‬‬
‫יישוב‪ :‬גבעת עדה‬
‫תאריך לידה‪9.7.94 :‬‬
‫היית מופתע שסיפרתי לך שנבחרת?‬
‫"לא"‪.‬‬
‫אתה מודע לזה שאתה יפה?‬
‫"כן"‪.‬‬
‫אם היו שואלים אותך איך אתה נראה‪ ,‬מה‬
‫היית עונה?‬
‫"שאני יפה"‪.‬‬
‫בנות מתחילות איתך הרבה?‬
‫"כן‪ ,‬בעיקר במסיבות"‪.‬‬
‫התחלת פעם עם מישהי והיא סירבה?‬
‫"כן‪ ,‬אבל זה בקטנה"‪.‬‬
‫יש לך חברה?‬
‫"עכשיו לא‪ ,‬אבל היו ארבע"‪.‬‬
‫מה הדבר הראשון שאתה מסתכל עליו‬
‫אצל בנות?‬
‫"הפנים‪ .‬אני אוהב עיניים כחולות"‪.‬‬
‫מה מוריד לך?‬
‫"שמלות"‪.‬‬
‫בר ינקוביץ'‬
‫בנות מתחילות איתך הרבה?‬
‫"לא‪ ,‬אבל אם כן‪ ,‬בעיקר במסיבות"‪.‬‬
‫התחלת עם מישהי והיא סירבה?‬
‫"לא‪ .‬אבל גם אם כן‪ ,‬אז בקטנה"‪.‬‬
‫יש לך חברה?‬
‫"כן‪ ,‬אביב אורן"‪.‬‬
‫מה הדבר הראשון שאתה מסתכל אצל‬
‫בנות?‬
‫"עיניים"‪.‬‬
‫מה מוריד לך?‬
‫"חופרות"‪.‬‬
‫מה חשוב לך יותר‪ ,‬יופי או אופי?‬
‫"שניהם חשובים"‪.‬‬
‫מה עם האופי שלך?‬
‫"סבבה"‪.‬‬
‫יש לך תכונות שליליות?‬
‫"כן‪ ,‬אני מתעצבן מהר"‪.‬‬
‫עדן גנדלר‪:‬‬
‫לא צריך להשקיע‬
‫כיתה‪ :‬י'‪2/‬‬
‫יישוב‪ :‬זיכרון יעקב‬
‫כיתה‪19.4.94 :‬‬
‫היית מופתע שסיפרתי לך שנבחרת?‬
‫"כן"‪.‬‬
‫אתה מודע לזה שאתה יפה?‬
‫"אין בנאדם שלא חושב שהוא יפה"‪.‬‬
‫אם היו שואלים אותך איך אתה נראה‪ ,‬מה‬
‫היית עונה?‬
‫"פיין"‪.‬‬
‫אתה עושה משהו כדאי להיראות יפה?‬
‫"לא‪ ,‬אני פשוט אני"‪.‬‬
‫כמה אתה משקיע בעצמך?‬
‫נוב בירן‪:‬‬
‫קודם פנים‪ ,‬אחר כך תחת‬
‫כיתה‪ :‬י'‪6/‬‬
‫יישוב‪ :‬אביאל‬
‫תאריך לידה‪16.8.94 :‬‬
‫היית מופתע שסיפרתי לך שנבחרת?‬
‫"לא‪ .‬שילמתי הרבה כסף בשביל זה"‪.‬‬
‫אתה מודע לזה שאתה יפה?‬
‫"כן"‪.‬‬
‫אם היו שואלים אותך איך אתה נראה‪ ,‬מה‬
‫היית עונה?‬
‫"טוב"‪.‬‬
‫בנות מתחילות איתך הרבה?‬
‫"כן‪ .‬פעם מישהי שאלה אותי אם אני‬
‫הומו‪ ,‬אמרתי שלא‪ ,‬ואז היא אמרה לי‬
‫'תוכיח'"‪.‬‬
‫התחלת עם מישהי והיא סירבה?‬
‫"כן‪ ,‬יותר מאחת‪ .‬אבל בקטנה‪ ,‬גם ככה אחרי‬
‫שבוע גג הייתי איתן"‪.‬‬
‫יש חברה?‬
‫"לא‪ ,‬אבל היתה"‪.‬‬
‫מה הדבר הראשון שאתה מסתכל עליו‬
‫אצל בנות?‬
‫"קודם כל פנים‪ ,‬אחר כך תחת ואז כל‬
‫השאר"‪.‬‬
‫מה מוריד לך?‬
‫"בנות עם שיער קצר‪ ,‬שעירות‬
‫ומסריחות"‪.‬‬
‫מה חשוב לך יותר‪ ,‬יופי או אופי?‬
‫"שאלה רטורית"‪.‬‬
‫מה עם האופי שלך?‬
‫"יותר טוב מהיופי"‪.‬‬
‫יש לך תכונות שליליות?‬
‫"כן‪ ,‬אבל אני לא רוצה לפרט"‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה *‬
‫ריקוד‬
‫ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה *‬
‫‪19‬‬
‫רוקדים >>> רוקדים >>> רוקדים >>> רוקדים >>> רוקדים >>> רוקדים >>> רוקדים >>> רוקדים >>> רוקדים >>> רוקדים >>> רוקדים >>> רוקדים >>> רוקדים >>> רוקדים >>>‬
‫החיים הם‬
‫המסיכות שאנחנו עוטים על פנינו בחיי היומיום‬
‫>>> הקרב על מקומנו בחברה >>> אלה שניים‬
‫מנושאי הריקודים שהוצגו במסגרת הבגרות במחול‬
‫>>> "בחרנו נושאים שמעסיקים אותנו בחיינו‬
‫האישיים"‪ ,‬מספרות הכוריאוגרפיות הצעירות >>>‬
‫ועכשיו‪ ,‬לרחבת הריקודים‬
‫מאת דנה לזובסקי|‬
‫ידיאורט בנימינה‬
‫בין חלום למציאות – זה הנושא שבו בחרה‬
‫נועם ויסברג‪.‬‬
‫"ניסיתי לחשוב על נושא שיהיה קשור אלי‬
‫באישיות ובתכונות‪ ,‬שיהיה לי קל להתחבר ול־‬
‫עבוד איתו"‪ ,‬היא מסבירה‪" .‬בחרתי את המעו־‬
‫פפות שמאפיינת אותי מדי פעם והקצנתי אותה‬
‫לעולם החלום‪.‬‬
‫"החלטתי שחלום זה לא מספיק‪ ,‬צריך גם‬
‫לראות את המציאות שמאחורי החלום‪ .‬לכן‪,‬‬
‫חקרתי את הנושא של בין חלום למציאות‪ ,‬את‬
‫החיבור ביניהם‪ ,‬אם בכלל יש כזה חיבור"‪.‬‬
‫איזו מוזיקה בחרת?‬
‫"לגבי המוזיקה היו לי כמה רעיונות שונים‬
‫ומגוונים‪ ,‬אך בסופו של דבר החלטתי לבחור‬
‫לכל עולם מוזיקה מאפיינת משלו‪ ,‬כמו שבחרתי‬
‫לכל חלום שפת תנועה משלו‪.‬‬
‫"לעולם המציאות בחרתי מוזיקה עם מקצב‬
‫קבוע‪ ,‬קופצני ושמח‪ ,‬שכיף ונעים לרקוד ול־‬
‫עבוד איתו‪ .‬לעולם החלום בחרתי מוזיקה מעט‬
‫משונה‪ ,‬עם מקצבים שונים‪ ,‬שקשה יותר לעבוד‬
‫איתם‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬ערכתי אותה כך שירגישו‬
‫באופן חד ונעים את השינויים במוזיקה"‪.‬‬
‫העבודה על הריקוד היתה מהנה?‬
‫"העבודה היתה קשה ומתישה‪ ,‬אך מהנה‪.‬‬
‫עולם המציאות‪ ,‬בעל הקצב האחיד והקופצני‪,‬‬
‫היה יחסית קל וזורם לבנות‪ .‬את עולם החלום‬
‫היה טיפה יותר קשה לחבר‪ ,‬כי זהו חומר שיותר‬
‫מה מסתתר מאחורי המסיכה?‬
‫מסיכות‪ ,‬זה נושא הריקוד של קרן סלינס‪,‬‬
‫המסיכות שלנו בחיי היומיום‪.‬‬
‫"הריקוד מתמקד בדרך שבה אנחנו בוחרים‬
‫להציג את עצמנו לסביבה‪ .‬השתמשתי במסיכות‬
‫מוחשיות‪ ,‬לבנות‪ ,‬חלקות‪ ,‬נטולות הבעה‪ .‬בחר־‬
‫תי את הנושא כי זה מאוד מעסיק אותי‪.‬‬
‫"התבוננתי על אנשים ובעיקר על עצמי‪,‬‬
‫וראיתי שכל 'מסיכה' שאני שמה על עצמי היא‪,‬‬
‫כמו אצל כולנו‪ ,‬מציגה את הצדדים הטובים‬
‫והמתאימים ביותר לסיטואציה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שמתי‬
‫לב שבסוף יום אנחנו מחזירים את המסיכות‬
‫ריקוד משפחתי‬
‫"מגמת המחול היא מעין משפחה‪ ,‬והחיבור בין הבנות הוא מאוד עמוק ונמשך שנים"‪ ,‬אומרת רכזת המגמה‪ ,‬אורלי מזרחי >>>‬
‫ומי שלא היה במופע הסיום שלהן‪ ,‬החמיץ אווירה מחשמלת ומופע מרהיב‬
‫"העזרה הכי גדולה היתה מחברותיי לריקוד"‪ .‬לזובסקי והרקדניות בפעולה‬
‫האם היה קשה לבחור את הרקדניות?‬
‫"הבחירה לא היתה קשה‪ .‬רציתי רקדניות טו־‬
‫בות‪ ,‬שייהנו לרקוד את סוג הריקוד שבחרתי‪.‬‬
‫בחרתי בנות שעזרו לי מאוד לגבש את הריקוד‬
‫ולשמור על מוטיבציה‪ .‬בחרתי גם בחפץ ‪ -‬טר־‬
‫מפולינה‪.‬‬
‫"כאשר רקדן עולה על הטרמפולינה‪ ,‬הוא‬
‫בתנועה מתמדת‪ .‬האנרגיה על הבמה‪ ,‬עולה‪.‬‬
‫הטרמפולינה עזרה לי לגוון בתנועות ולבנות‬
‫היתה כוריאוגרפיה מעניינת ומאתגרת יותר"‪.‬‬
‫בדיוק כמו בג'ונגל‬
‫שחף דן גור בחרה נושא מיוחד מאוד לרי־‬
‫קוד שלה‪ :‬הברירה הטבעית על פי צ'ארלס‬
‫דארווין‪" .‬הגעתי לנושא הזה דרך שיעורי‬
‫היסטוריה"‪ ,‬היא מספרת‪.‬‬
‫"שמעתי בשיעורים אלו על צ'ארלס דארווין‬
‫והתיאוריות שפיתח‪ .‬לאחר מכן חקרתי את הנו־‬
‫שא יותר בהרחבה וגיליתי שהממצאים וההשע־‬
‫רות שלו מעניינים אותי מאוד"‪.‬‬
‫שחף‪ ,‬איך הבעת את הנושא דרך הריקוד?‬
‫"בריקוד ניסיתי להביע את המלחמה שיש‬
‫בטבע‪ ,‬עליה דארווין דיבר‪ .‬באמצעות מלחמה‬
‫על מקומות ישיבה ‪ -‬ניסיתי להראות שכמו‬
‫בטבע‪ ,‬כך גם בריקוד‪ ,‬ניתן לתפוס את מקומך‬
‫במהירות הבזק ברגע אחד"‪.‬‬
‫איזו מוזיקה בחרת?‬
‫"המוזיקה שבחרתי היא רועשת מאוד עם‬
‫מוטיבים של קולות הג'ונגל ושל קולות אפרי־‬
‫קאים‪ ,‬שהזכירו לי את האווירה בג'ונגל‪ .‬בחרתי‬
‫במוזיקה הזו‪ ,‬גם כדי להדגיש את מוטיב האג־‬
‫רסיביות‪ ,‬הפראות והמלחמה שניסיתי ליצור‬
‫בריקוד‪ ,‬וגם כדי להדגיש את אווירת הג'ונגל‬
‫שבעצם עליה דארווין דיבר"‪.‬‬
‫ספרי לי קצת על תהליך העבודה‪.‬‬
‫"התהליך היה ארוך ומסובך‪ .‬לי‪ ,‬באופן אישי‪,‬‬
‫קשה מאוד להמציא כוריאוגרפיות בעצמי‪ .‬לכן‪,‬‬
‫הרגשתי לפעמים שהעבודה על הריקוד ממש‬
‫שואבת ממני את כל האנרגיות‪ .‬עד שהצלחתי‬
‫להיפתח ולהצליח לעבוד על הריקוד‪ ,‬העבודה‬
‫היתה קשה במיוחד‪.‬‬
‫"אני חושבת שהעזרה הכי גדולה שקיבלתי‬
‫היתה מחברותיי לריקוד‪ .‬הרקדניות שבחרתי‬
‫עזרו לי מאוד להמשיך ולבנות אותו‪ ,‬חיזקו אותי‬
‫ופירגנו לי‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬אני מרוצה מהתוצר‬
‫הסופי‪ ,‬במיוחד בגלל שאני יודעת שהתהליך‬
‫שעברתי בשביל לבנות את הריקוד היה ארוך‬
‫ורגשי מאוד"‪.‬‬
‫נתקלת בקשיים במהלך העבודה?‬
‫"כן‪ ,‬הקשיים שנתקלתי במהלך העבודה היו‬
‫רבים ושונים‪ .‬אני חושבת שהקושי העיקרי היה‬
‫בניית הריקוד עצמו‪ .‬בנוסף‪ ,‬חשתי לחץ רב‪ ,‬כי‬
‫הפסדתי הרבה שעות לימודים והיה לי קשה‬
‫מאת טל בן ארי‬
‫| ידיאורט בנימינה‬
‫מאוד גם להשקיע את כל כולי בריקוד ובבנייתו‬
‫וגם להמשיך במאמץ הלימודי‪.‬‬
‫"קושי נוסף היה עם הרקדניות‪ .‬בחרתי רקד־‬
‫ניות מאוד טובות וכולן היו מהמגמה‪ ,‬מה שאומר‬
‫שגם להן היה ריקוד להמציא‪ ,‬וגם הן רקדו‬
‫בבגרויות נוספות בשל יכולותיהן‪ .‬לכן‪ ,‬היה לי‬
‫קשה מאוד לאסוף את כולן‪ .‬לקראת סוף בניית‬
‫הריקוד כולנו כבר היינו לא מרוכזות ומאוד‬
‫לחוצות‪.‬‬
‫"בסופו של דבר‪ ,‬לא הייתי מחליפה אף רקד־‬
‫נית‪ .‬הן היו נהדרות והן אחת הסיבות העיקריות‬
‫שבגללן הייתי מרוצה מהריקוד שלי‪ .‬הבחירה‬
‫בהן לא היתה קשה‪ .‬כבר מהשנה הקודמת ידעתי‬
‫את מי אני רוצה בריקוד שלי‪ .‬בחרתי אותן לפי‬
‫אופי הריקוד שלהן"‪.‬‬
‫האם בחרת להשתמש בחפץ?‬
‫"בחרתי להשתמש בחפץ שיעזור לי להמחיש‬
‫את המלחמה בטבע‪ .‬רציתי להראות שהדמויות‬
‫שלי בריקוד נלחמות על משהו‪ ,‬ולכן בחרתי‬
‫בקוביות גדולות‪ ,‬שעליהן אפשר לשבת כדי‬
‫להמחיש את המלחמה על המקום של כל אחת‪.‬‬
‫כיצד כל אחת שומרת על מקומה ודוגרת עליו‬
‫ואיך ברגע אחד של חוסר תשומת לב‪ ,‬מישהי‬
‫אחרת כבר תפסה את מקומה‪.‬‬
‫"הקוביות עזרו לי להמחיש מעין משחק של‬
‫כיסאות מוזיקליים‪ ,‬שבו המשתתפים חייבים‬
‫להיות ערניים בכל רגע למקומם"‪.‬‬
‫היה אפשר לחוש את התרגשות הבנות‪,‬‬
‫ההורים והמורים‪ ,‬אבל יותר מכל היתה‬
‫שם אווירה של משפחה אחת גדולה‬
‫וחמה‪.‬‬
‫מופע הצגת הבגרויות של תלמידות‬
‫מגמת המחול מכיתה י"ב היה מרגש‪ .‬כל‬
‫אחת מ־‪ 18‬בנות המגמה הציגה את הריקוד‬
‫שלה‪ ,‬בחרה לבדה את התלבושות‪ ,‬המוזי־‬
‫קה והכוריאוגרפיה של הריקוד שלה‪.‬‬
‫הבנות שיתפו בריקודים את תלמידות‬
‫המגמה מכיתות ט' עד י"ב‪ ,‬ובנוסף הופיעו‬
‫גם רקדניות אורחות‪.‬‬
‫הריקודים היו מאוד שונים זה מזה‪.‬‬
‫השוני ניכר בסגנונות המוזיקה ‪ -‬מקלאסי‬
‫ועד היפ־הופ‪ ,‬במגוון התלבושות ובריקודי‬
‫סולו לעומת ריקודים מרובי משתתפים‪.‬‬
‫המשותף בין הריקודים היה הדו שיח‬
‫שהצליחו ליצור עם הקהל‪ ,‬שחש הזדהות‬
‫עם הרקדניות הנרגשות‪ ,‬והנושאים הנוגעים ללב‪ .‬על אף‬
‫שהבנות הן רק תלמידות צעירות‪ ,‬הן הצליחו להעלות מופע‬
‫ברמה מקצועית גבוהה‪.‬‬
‫שעתיים עברו ביעף‪ ,‬ובתום המופע הפתיעו הבנות את‬
‫המורות שליוו אותן והקריאו להן מכתבי פרידה אישיים‪.‬‬
‫נועם פישר‪ ,‬שריקודה ריגש את הקהל במיוחד‪ ,‬בחרה את‬
‫נושא הריקוד שלה כמחווה למאמר של אביה‪ ,‬שנכתב מספר‬
‫והיא מוכרת כחמש יחידות בגרות‪.‬‬
‫רכזת המגמה‪ ,‬אורלי מזרחי‪ ,‬מספרת על‬
‫תהליך הכנת המופע‪" :‬לאחר שלמדו קו־‬
‫מפוזיציה ולמדו את הכלים ליצירת רי־‬
‫קוד‪ ,‬הבנות מגבשות נושא וחוקרות אותו‬
‫לעומק‪ .‬כמו כן‪ ,‬הן מפתחות שפה תנוע־‬
‫תית ובו זמנית מחפשות מוזיקה שמתחב־‬
‫רת‪ .‬כל התהליך אורך שעות רבות ודורש‬
‫הכנה רבה"‪.‬‬
‫מה מייחד את המגמה?‬
‫"המגמה היא מעין משפחה‪ ,‬והחיבור‬
‫בין הבנות הוא מאוד עמוק ונמשך שנים‪.‬‬
‫ראייה לכך היא שהגיעו לצפות במופע גם‬
‫בוגרות מגמת המחול משנים קודמות‪.‬‬
‫"בנוסף‪ ,‬המגמה מאפשרת להצליח בת־‬
‫חום שהדרישות בו שונות משאר המקצו־‬
‫עות הנלמדים בדרך כלל בבית הספר‪.‬‬
‫"הדרישות השכליות והגופניות בשי־‬
‫עור מחול שונות לחלוטין מהנדרש בשי־‬
‫עורים אחרים בבית הספר‪ .‬האתגר ללמוד‬
‫ריקוד שלם בעל פה ואף להתנסות בסג־‬
‫נונות שונים‪ ,‬אינו פשוט‪ .‬הבנות לומדות גם את חשיבותה של‬
‫ההתמדה‪ ,‬כי קשה מאוד להשלים שיעור שנעדרת ממנו"‪.‬‬
‫אורלי מספרת שתוצאות הבגרות בחלק העיוני היו גבוהות‬
‫במיוחד‪" .‬הבנות לומדות מתוך עניין עמוק נושא שמרתק‬
‫אותן‪ ,‬ותוצאות הבגרות הן בהתאם"‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬זה הורגש בעוצמה במופע הסיכום‪ .‬האהבה למחול והבי־‬
‫צועים המרשימים‪ ,‬תרמו לאווירה המחשמלת ולמופע המרהיב‪.‬‬
‫צילום‪ :‬אביגיל עוזי‬
‫הריקוד הוא החיים‪ ,‬ואם‬
‫לא ידעתם זאת‪ ,‬אז אחרי‬
‫הצפייה בריקודי בנות‬
‫הבגרות במחול‪ ,‬כבר לא‬
‫צריך להיות ספק בעניין‬
‫הזה‪.‬‬
‫כמדי שנה‪ ,‬בבית הספר אורט בנימינה נערכת‬
‫בגרות במחול‪ .‬במסגרת זו‪ 18 ,‬בנות מכיתה י"ב‬
‫הציגו את הכוריאוגרפיה שלהן‪ .‬כל אחת היתה‬
‫צריכה לבחור את נושא הריקוד‪ ,‬המוזיקה‪ ,‬הר־‬
‫קדניות שיעזרו לה להעביר את הנושא בצורה‬
‫הטובה ביותר‪ ,‬ואת התלבושות‪ .‬כל ריקוד ארך‬
‫בין חמש לשבע דקות‪.‬‬
‫העבודה על הבגרויות החלה מתחילת השנה‪,‬‬
‫בהנחיית לימור‪ ,‬שכיוונה אותנו בדרכנו ליצי־‬
‫רת הריקוד‪ .‬מיד עם קבלת ההחלטה על הנושא‬
‫הנבחר‪ ,‬החלה עבודה מאוד אינטנסיבית‪ .‬היינו‬
‫צריכות לעמוד בלוח זמנים צפוף ולעבוד בבית‬
‫הספר גם אחרי שעות הלימוד הרגילות‪.‬‬
‫נושאי הריקודים היו מאוד מגוונים‪ ,‬כל יצירה‬
‫נראתה שונה לחלוטין מהאחרת‪ .‬חלק מהבנות‬
‫אף החליטו שהן רוצות להעביר את הנושא שלהן‬
‫בעזרת חפץ‪ ,‬שיעזור להבין את הנושא שאותו‬
‫בחרו‪.‬‬
‫גם אני השתתפתי בבגרויות האלו והתרשמתי‬
‫מהיצירות של חברותיי‪ ,‬עד כדי כך שהחלטתי‬
‫לשאול אותן מספר שאלות‪:‬‬
‫עדי הרי‪ ,‬מה הנושא של הריקוד שלך‪ ,‬ולמה‬
‫בחרת בו?‬
‫"הנושא לריקוד שלי הוא 'אנרגיה'‪ .‬החלטתי‬
‫לעבוד עם נושא זה בגלל שכל חיי אני בתנועה‪,‬‬
‫אוהבת לעשות הרבה דברים ולא לנוח לרגע"‪.‬‬
‫איך בעצם ביטאת את הנושא דרך הרי־‬
‫קוד?‬
‫"יישמתי אותו בעזרת מוזיקה קצבית ומהירה‪,‬‬
‫ובעזרת תנועות מהירות ומעייפות‪ ,‬שמבטאות‬
‫את האופן שבו אני חיה את חיי‪ .‬בחרתי מוזיקה‬
‫קצבית שאני מתחברת אליה כדי שתעזור לי‬
‫להרים את האנרגיה של הריקוד שלי‪ .‬למוזיקה‬
‫לא היו מילים‪ ,‬רק קצב מאוד מהיר שהעלה לי‬
‫את האדרנלין"‪.‬‬
‫העבודה על הריקוד היתה קשה?‬
‫"לי זה היה מאוד קשה‪ ,‬כי מעולם לא התנסיתי‬
‫בכך ולא בניתי ריקוד ארוך‪ .‬התקשיתי לבנות‬
‫ריקוד שלא תהיה בו ירידת אנרגיה‪ ,‬ולהעביר‬
‫בו את כל הרגשות שאני רוצה שהקהל ירגיש‬
‫ממני"‪.‬‬
‫בין חלום למציאות‬
‫קשה להעביר לקהל בשפת התנועה‪.‬‬
‫"המקום‪ ,‬שבו נתקעתי והתקשיתי‪ ,‬היה החיבור‬
‫בין שני העולמות‪ ,‬שזהו בעצם הנושא המרכזי‬
‫של הריקוד‪ .‬אבל בעזרת לימור‪ ,‬המורה המנחה‪,‬‬
‫התגברתי על המכשול והצלחתי ליצור חומרים‬
‫של קטעים משותפים‪ ,‬נפגשים‪ ,‬מקבילים"‪.‬‬
‫מה הינחה אותך בבחירת הרקדניות?‬
‫"בחרתי את הרקדניות כבר שנה קודם לכן‪,‬‬
‫לאחר שצפיתי בהן בכמה הופעות‪ ,‬התחברתי‬
‫לשפה התנועתית שלהן‪ ,‬ואהבתי את מה שאני‬
‫רואה‪.‬‬
‫"הבנות היו מקסימות‪ ,‬עזרו לי בתהליך הע־‬
‫בודה‪ .‬אומנם היה לנו קשה לתאם זמנים כי כל‬
‫אחת היתה פנויה בזמן שונה‪ ,‬אך בסופו של דבר‬
‫מצאנו את הפתרון"‪.‬‬
‫לארון קטן‪ ,‬ולמעשה‪ ,‬אנחנו הכי אמיתיים עם‬
‫עצמנו כשאנחנו לבד"‪.‬‬
‫איך הבעת את הנושא דרך הריקוד?‬
‫"השתמשתי במסיכות מוחשיות ובחמש רק־‬
‫דניות‪ ,‬כולל אני‪ .‬הרקדניות מסמלות את הקול־‬
‫קטיב‪ ,‬את כולנו‪ ,‬כדי לבטא את הרעיון שהנושא‬
‫הוא לא אישי ותקף לגבי כל אחד בחיי היומיום‬
‫שלו‪.‬‬
‫"הרקדניות החליפו ביניהן את המסיכות וכך‬
‫נוצר איזשהו מעגל של החלפת מסיכות בינינו‪.‬‬
‫לאחר מכן שתי בנות ישבו על הבמה והסתכ־‬
‫לו כל הזמן על הקהל כדי לבטא את הביקורת‬
‫העצמית‪ ,‬איך כל אחד צריך להסתכל על עצמו‬
‫ועל המסיכות שלו‪.‬‬
‫"שלוש הבנות האחרות איפיינו דמויות‪:‬‬
‫דמות הילד‪ ,‬הדמות בעלת הביטחון העצמי‬
‫והדמות האחרונה‪ ,‬שעל המסיכה שלה היה חיוך‬
‫ענק ואופן הריקוד עצמו הביע עצב‪ .‬מה שבא‬
‫לומר שישנם אנשים שמורחים על עצמם חיוך‬
‫כשבעצם הכל רקוב מבפנים‪ ,‬ופוחדים להוריד‬
‫את המסיכה‪.‬‬
‫"דמות הילד מאפיינת אנשים שרוצים להיות‬
‫במרכז העניינים‪ ,‬ממש כמו ילדים הדורשים‬
‫תשומת לב ומצחיקים‪ .‬והביטחון העצמי מציג‬
‫אנשים שמשדרים המון ביטחון עצמי ולמעשה‬
‫חובשים את המסיכה הזאת כדי להסתיר את‬
‫הפגיעות והרגישות שלהם"‪.‬‬
‫איזו מוזיקה בחרת?‬
‫"בחרתי מוזיקה צרפתית‪ ,‬שמכניסה את‬
‫הקהל לאווירה של תיאטרון ‪ -‬בגלל המסיכות‪,‬‬
‫שזהו מוטיב מאוד תיאטרלי‪ .‬השלמת התמונה‬
‫עם מוזיקה צרפתית יצרה ז'אנר מחולי הנקרא‬
‫תיאטרון מחול"‪.‬‬
‫איך חווית את תהליך העבודה?‬
‫"אלה היו שלושה חודשים מאוד אינטנסי־‬
‫ביים‪ ,‬לחוצים וצפופים‪ ,‬כולל שעות ארוכות של‬
‫עבודה בבית הספר‪ .‬המורה שלנו לימור הדריכה‬
‫אותנו בתחום המקצועי ועברה איתנו שלב שלב‬
‫עד לסיום הבגרות‪.‬‬
‫"לימור גם שימשה לרבות מאיתנו אוזן‬
‫קשבת‪ ,‬תמיד קיבלה בחיוך את השיחות הארו־‬
‫כות‪ ,‬התלונות‪ ,‬הבכי והלחץ‪ .‬אין ספק שהעבודה‬
‫על הבגרות היתה קשה ודרשה המון מאמצים‬
‫וגיוס כוחות עצומים‪ ,‬אבל הסוף היה שווה את‬
‫המאמץ ונהניתי מהתהליך"‪.‬‬
‫נתקלת בקשיים במהלך העבודה?‬
‫"היו קשיים רבים‪ .‬למשל‪ ,‬עלו שאלות ותהיות‬
‫רבות איך להעביר את הנושא בצורה תנועתית‬
‫כוריאוגרפית ויצירתית בדרך הטובה ביותר‪,‬‬
‫איך לפרוץ גבולות ולהפתיע ‪ -‬ולא ללכת על‬
‫הבנאלי והמוכר‪ ,‬איך לעורר אצל הקהל כמה‬
‫שיותר התעניינות‪ ,‬מאיפה מתחילים ואיך בו־‬
‫חרים מספר נכון ומתאים של רקדניות‪ ,‬מאיפה‬
‫מוצאים מוזיקה וכדומה"‪.‬‬
‫ובשורה התחתונה‪ ,‬כמו שסיפרו הבנות‪ ,‬וגם‬
‫מניסיוני האישי‪ ,‬התהליך אכן היה קשה ומור־‬
‫כב‪ ,‬אבל ללא ספק‪ ,‬שווה כל רגע‪ .‬ויותר מכך‪ ,‬זו‬
‫היתה חוויה ששינתה אותי‪.‬‬
‫שבועות לפני מותו‪.‬‬
‫"תמיד ידעתי שנושא הריקוד יהיה קשור לאבא"‪ ,‬היא‬
‫אומרת‪ .‬נועם מספרת כי מאז ילדותה היא זוכרת את עצמה‬
‫רוקדת‪ ,‬ומבחינתה‪ ,‬זה היה טבעי לבחור במחול כמקצוע‬
‫מגמה‪.‬‬
‫המופע מהווה את שיאם של לימודי מגמת המחול‪ .‬במג־‬
‫מה לומדים אנטומיה‪ ,‬תולדות המחול‪ ,‬טכניקה וקומפוזיציה‪,‬‬
‫‪20‬‬
‫ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה *‬
‫תיאטרון‬
‫>>>‬
‫תיאטרון‬
‫>>>‬
‫תיאטרון‬
‫>>>‬
‫תיאטרון‬
‫>>>‬
‫תיאטרון‬
‫>>>‬
‫ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה *‬
‫תיאטרון‬
‫>>>‬
‫תיאטרון‬
‫ברת למשחק של תיאטרון מקולנוע‪ ,‬כי אני‬
‫אוהבת את העבודה האינטנסיבית ואת הפי־‬
‫דבקים של הקהל‪.‬‬
‫"בימים קשים לא הייתי ממליצה להיות‬
‫במאית‪ ,‬אבל בדיעבד אני שמחה שלקחתי‬
‫תפקיד גם בבימוי ולא רק כשחקנית"‪.‬‬
‫וכשתהיי גדולה‪...‬‬
‫"ברור שאני אעסוק בתיאטרון בעתיד‪ .‬הח־‬
‫לטנו לפתוח קבוצת תיאטרון עם אנשים שכיף‬
‫לעבוד איתם‪ ,‬ולערוך סדנת תיאטרון‪ .‬עדיין‬
‫אין מקום‪ ,‬אנחנו מחכים לתמיכה מצד בית‬
‫הספר או המועצה‪ .‬הסדנה תהיה פעם בשבוע‪,‬‬
‫כדי להעלות מחזה נוסף שאינו קשור לציון‬
‫ולמגמה"‪.‬‬
‫טרגדיה או קומדיה‬
‫ההצגה הכי טובה בעיר‬
‫חמישה חודשים של עבודה מסביב לשעון‪ ,‬חילוקי דעות ואפיסת כוחות הסתיימו עם שש הפקות תיאטרון מרהיבות והמון סיפוק בלב‬
‫"למדנו להיות‬
‫סבלניים לדעות‬
‫של אחרים‪ ,‬ושאין‬
‫דבר העומד בפני‬
‫הרצון‪ .‬זה תהליך‬
‫חשוב‪ :‬לומדים על‬
‫אחרים‪ ,‬על עצמך‪,‬‬
‫ובעיקר על עבודה‬
‫בקבוצה"‬
‫מאת קרן סלינס‬
‫| ידיאורט בנימינה‬
‫הפקת הצגת תיאטרון היא עבודה סופר קבוצ־‬
‫תית‪ ,‬והדרך להעלאת הצגה‪ ,‬חשובה לא פחות‬
‫מההצגה עצמה – אלה שני הדברים הכי חשו־‬
‫בים שלמדנו‪ ,‬תלמידי י"ב במגמת תיאטרון‪,‬‬
‫בשנה האחרונה‪.‬‬
‫בפברואר השנה העלינו שש הפקות תיאטרון‪.‬‬
‫מרגע בחירת המחזה ועד להצגתו‪ ,‬עברנו תה־‬
‫ליך שארך כחמישה חודשים‪ ,‬מלווה בהשקעה‬
‫אינטנסיבית ועמידה בלוח זמנים צפוף‪ .‬מהתל־‬
‫מידים נדרשו אחריות‪ ,‬מחוייבות ויכולת עבודה‬
‫בצוות‪.‬‬
‫בנוסף לשחקנים‪ ,‬צוות ההפקה כלל שני בעלי‬
‫תפקידים משמעותיים‪:‬‬
‫מפיק ‪ -‬האחראי על לוח הזמנים‪ ,‬מועדי החז־‬
‫רות‪ ,‬משתתף בתהליך העלאת רעיונות‪.‬‬
‫ובמאי‪ -‬האיש שקובע את ההחלטות הבימ־‬
‫תיות‪ :‬העמדה‪ ,‬מימיקה‪ ,‬כוריאוגרפיה‪ ,‬אינטרפ־‬
‫רטציה של הדמויות וליהוק‪.‬‬
‫אלון מינץ ואיתי דורון‪ ,‬המפיק והבמאי‪ ,‬עשו‬
‫עבודה נפלאה‪ ,‬והתוצאות היו בהתאם‪.‬‬
‫איך בחרתם את המחזה?‬
‫"היה ברור שקומדיה היא הז'אנר שאותו אנחנו‬
‫רוצים להעלות‪ .‬לכן‪ ,‬נסענו ל"קאמרי" בתל אביב‬
‫ועיינו בספריית המחזות‪ ,‬התייעצנו עם תלמידים‬
‫משנים קודמות ועם המורים של מגמת תיאטרון‪.‬‬
‫"אחת ההמלצות שקיבלנו היתה לקרוא את‬
‫המחזה "בואינג בואינג"‪ ,‬ואכן‪ ,‬קראנו אותו ומיד‬
‫התחברנו‪.‬‬
‫"אבל הייתה בעיה‪ ,‬היו מעט מדי דמויות במח־‬
‫זה‪ .‬חולקנו לצוותים ולפי ההפקה היו בצוות שלנו‬
‫‪ 7‬שחקנים‪ ,‬אז נאלצנו לחלק את דמות המשרתת‬
‫לשני שחקנים"‪.‬‬
‫איך ידעתם מהיכן להתחיל?‬
‫"נעזרנו באביעד‪ ,‬המורה המלווה‪ .‬קראנו יחד‪,‬‬
‫כל צוות ההפקה‪ ,‬את המחזה‪ ,‬חקרנו את הדמויות‪,‬‬
‫מבחינת תכונות אופי ומאפיינים ייחודיים‪ :‬מה‬
‫המעצור של כל דמות ומה הרצון שלה‪.‬‬
‫"המפיקות והבמאית ליהקו את הדמויות‪ .‬זה‬
‫לא היה קל‪ ,‬כי חלק מהשחקנים לא היו מרוצים‬
‫מהתפקיד שלהם‪ .‬התייעצנו עם אביעד והוא‬
‫אישר את הליהוק"‪.‬‬
‫מה למדתם מהתהליך?‬
‫"להיות סבלניים לדעות של אחרים‪ ,‬ושאין דבר‬
‫העומד בפני הרצון‪ ,‬אם הוא מספיק חזק‪ .‬במהלך‬
‫העבודה על המחזה היו ריבים‪ ,‬חילוקי דעות והג־‬
‫ענו לאפיסת כוחות‪ ,‬אבל היה שווה‪ .‬זה תהליך‬
‫חשוב‪ :‬לומדים על אחרים‪ ,‬על עצמך‪ ,‬ובעיקר על‬
‫עבודה בתוך קבוצה"‪.‬‬
‫איך מתאימים דמות לשחקן?‬
‫"הבמאי בוחר על סמך ההיכרות האישית‬
‫לאורך ‪ 3‬שנים במגמה‪.‬‬
‫מתייעצים עם המורה המלווה‪ ,‬מנסים‪ ,‬ואם הב־‬
‫חירה מתבררת כלא מוצלחת‪ ,‬מחליפים‪ .‬הבמאי‬
‫והמפיקה מנסים לבנות את הדמות‪ .‬לכל במאי‬
‫ומפיק שיטת עבודה משלו"‪.‬‬
‫לא רומיאו ולא יוליה‬
‫לבחור במחזה "החתונה" של ברכט‪ ,‬זו אינה‬
‫בחירה שיגרתית‪ .‬מדובר במחזה לא מובן וקשה‪,‬‬
‫והוא פחות פונה לצעירים‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בהופעות בבוקר הקהל היה צעיר וניתן היה‬
‫להרגיש על הבמה שהקהל לא מתחבר‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫בערבים‪ ,‬כשרוב הקהל היה ההורים‪ ,‬הפידבקים היו‬
‫טובים יותר‪.‬‬
‫מורן שינה היתה הבמאית וההפקה כללה תשעה‬
‫שחקנים‪.‬‬
‫"בכיתה י"א הרכזת אירית שאלה מי רוצה‬
‫לביים"‪ ,‬היא מספרת‪" ,‬היה מפגש של כל הבמאים‪,‬‬
‫וככה הגעתי לתפקיד‪.‬‬
‫"הבמאי צריך לבחור מחזה‪ ,‬שיתאים למספר‬
‫השחקנים ולאופי של ההפקה‪ .‬הוא מרכז קבוצה‬
‫של אנשים‪ ,‬שצריך לעבוד איתם‪ .‬הוא צריך לע־‬
‫סוק ברעיונות האמנותיים של המחזה‪ ,‬לעבוד עם‬
‫השחקנים על התהליך האישי של כל דמות‪ ,‬על‬
‫הכוריאוגרפיה והמיקום של הדמויות‪.‬‬
‫"באוגוסט‪ ,‬לפני תחילת לימודינו בי"ב‪ ,‬קיבלנו‬
‫מייל עם רשימת השחקנים של ההפקה‪ .‬לבמאית‬
‫ולמפיק לא היה שום חלק בבחירת השחקנים‪ .‬הת־‬
‫חלנו לחפש מחזות שיתאימו לנו לפי השחקנים‬
‫שקיבלנו"‪.‬‬
‫איך בחרתם את המחזה?‬
‫"רצינו מחזה פתוח מבחינת בימוי‪ ,‬שלא כתובות‬
‫בו הוראות בימוי מגבילות‪ .‬חיפשנו סיפור כללי‪,‬‬
‫כדי להכניס לתוכו את עולמנו האישי‪ .‬חיפשנו‬
‫מחזה גם לפי מספר הבנים והבנות בהפקה‪ .‬היינו‬
‫הרבה פעמים בארכיון של הקאמרי‪.‬‬
‫"רצינו משהו לא מוכר וחדש‪ ,‬שלקהל אין רקע‬
‫לגביו‪ ,‬לא משהו כמו 'רומיאו ויוליה'‪ ,‬אלא מחזה‬
‫שיאתגר אותנו מבחינת התמודדות והבאת הר־‬
‫עיונות יצירתיים לבמה‪.‬‬
‫"הצעד הראשון של התהליך הוא הדבר הכי‬
‫קשה‪ .‬המפגשים הראשונים היו בבתים או בכיתות‪.‬‬
‫הצגנו את המחזה בפני כל ההפקה‪ ,‬נתנו עותק לכל‬
‫שחקן‪ ,‬והסברנו לכל אחד על הדמות שלו‪ .‬זה היה‬
‫שונה מהקריאה של המפיק והבמאית לבד"‪.‬‬
‫מה למדת מהתהליך?‬
‫"למדתי שזה לא קל לעבוד יחד תקופה ארוכה‬
‫ולחוצה ושצריך לדעת לקחת את הדברים בפרו־‬
‫פורציות‪ .‬צריך לדעת להתמודד עם ריבים‪ .‬לא קל‬
‫להיות אחראי על השחקנים‪.‬‬
‫"עכשיו אני יודעת בוודאות שאני יותר מתח־‬
‫"חשיבותה של רצינות" הוא מחזה של‬
‫אוסקר ויילד‪ .‬הוא נחשב קלאסיקה והועלה‬
‫פעמים רבות בכל העולם‪.‬‬
‫איתי דורון היה בתפקיד המפיק והוא מספר‪:‬‬
‫"זאת הצגה שנונה מאוד‪ .‬לקחנו על עצמנו‬
‫קלאסיקה ואתגר‪.‬‬
‫"הייתי בתפקיד המפיק‪ ,‬אבל עבדנו כזוג‪,‬‬
‫ואצלנו לא היו הגדרות תפקיד ברורות‪ .‬הלכ־‬
‫נו לבחור מחזה‪ .‬זה דורש לקרוא המון מחזות‬
‫וללכת לקאמרי"‪.‬‬
‫ידעתם מראש איזה סוג של מחזה אתם‬
‫רוצים?‬
‫"היה רעיון‪ ,‬קראנו המון ‪ -‬טרגדיה‪ ,‬קומדיה‬
‫ואבסורד ‪ -‬וצימצמנו אפשרויות‪ .‬בסוף נשא־‬
‫רנו עם ‪ 3‬מחזות‪ ,‬והתלבטנו יחד עם המורים‬
‫והשחקנים‪ .‬לקחנו אלמנטים ממחזות אחרים‬
‫שאהבנו‪ ,‬ויישמנו על המחזה"‪.‬‬
‫איך מתחילים?‬
‫"אלון ואני עושים דברים יחד בתיאטרון‬
‫בערך מכיתה י' ואנחנו מאמינים בעבודה יסו־‬
‫דית‪ .‬דבר ראשון‪ ,‬עברנו שלושה ימים אינט־‬
‫נסיביים של דיבורים וקריאת המחזה עשרות‬
‫פעמים‪.‬‬
‫"בדקנו מה אנחנו רוצים לומר במחזה‪,‬‬
‫קראנו ביקורות ושאלנו את עצמנו על הר־‬
‫לוונטיות של המחזה להיום‪ .‬קיצרנו את המ־‬
‫חזה‪ ,‬אך השארנו את הדברים שאנחנו רוצים‬
‫להעביר‪.‬‬
‫"הקריאה הראשונה של המחזה היתה בבית‪,‬‬
‫באווירה נעימה‪ ,‬ללא משחק‪ .‬היא נועדה לה־‬
‫כיר את המחזה ואת המחזאי ולהבין את התקו־‬
‫פה‪ .‬רצינו שהשחקנים יהיו חלק מהתהליך‪.‬‬
‫"הקונפליקט המרכזי במחזה היה ‪ -‬היחיד‬
‫נגד החברה‪ ,‬איך החברה מתייחסת לשונה‪.‬‬
‫"ואז עוברים לקונספט ‪ -‬איך אתה מציג‬
‫את הרעיון על הבמה‪ .‬היו בה המון אלמנטים‪:‬‬
‫מסיכות‪ ,‬צבעים ‪ -‬כחול נגד אדום ‪ -‬שבי־‬
‫טאו את החברה מול השונה‪ ,‬התפאורה היתה‬
‫עשויה רק מקוביות‪.‬‬
‫"עבדנו על ההעמדות‪ ,‬למשל‪ ,‬ליידי ברקנל‬
‫שדורכת על כולם בכניסתה וכולם מתכופפים‬
‫כדי שהיא תדרוך עליהם‪.‬‬
‫"לאורך התהליך הקפדנו לא לראות סר־‬
‫טים‪ ,‬כי זה חוסם את הרעיונות והדימיון‪ .‬הכ־‬
‫נסנו רעיונות ממחזות שקראנו וגם רעיונות‬
‫של השחקנים"‪.‬‬
‫מה למדת מהתהליך?‬
‫"העבודה האינטנסיבית דורשת המון סב־‬
‫לנות‪ .‬חשוב לשמור על אוויריה טובה‪ ,‬להיות‬
‫שם אחד בשביל השני גם כשלא עובדים על‬
‫הסצינה שלך‪ ,‬כי תיאטרון זה עבודה של קבו־‬
‫צה‪.‬‬
‫"אני מאוד אוהב תיאטרון ואמנות‪ ,‬ואני‬
‫רואה את עצמי עוסק באמנות הבמה ‪ -‬ולא‬
‫במשהו ספציפי‪.‬‬
‫"עשינו משהו מאוד יפה‪ ,‬בהתחשב בלחץ‬
‫ובחוסר התקציב ואני מאוד גאה בו"‪.‬‬
‫יש לך טיפים למי שבוחר במגמת‬
‫תיאטרון?‬
‫"לרציניים‪ ,‬קחו מחזה מאתגר שיוציא מכם‬
‫הרבה‪ .‬ממליץ לקחת את התהליך‪ ,‬את האינט־‬
‫רפרטציה והקונספט למקום אמיתי של אמנות‬
‫ולהשקיע בכך הרבה מחשבה‪.‬‬
‫"חשוב לקחת את הדברים בפרופורציה‪,‬‬
‫ליהנות מהתהליך‪ ,‬זה הרבה יותר חשוב מה־‬
‫תוצאה הסופית"‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫לקראת גיוס >>> לקראת גיוס >>> לקראת גיוס >>> לקראת גיוס >>>‬
‫חיילים‬
‫לרוב החיילים יש משפחה‪,‬‬
‫שמחכה להם בסופי שבוע עם‬
‫אהבה וארוחות חמות >>>‬
‫אבל יש גם חיילים בודדים‪,‬‬
‫שאף אחד לא מגהץ להם את‬
‫המדים >>> אלון זיידמן‪,‬‬
‫שעלה מניו־יורק כדי להתגייס‬
‫לסיירת‪" :‬ישראל זה המקום‬
‫שאני הכי אוהב בעולם‪ ,‬צריך‬
‫לשמור עליה"‬
‫אין לאן לצאת בשבת‬
‫מאת הדס מזורסקי‬
‫| ידיאורט בנימינה‬
‫רובנו נתגייס לצבא כבר‬
‫בזמן הקרוב‪ .‬וכמעט לכו־‬
‫לנו יש מי שיגהץ את המ־‬
‫דים כשנחזור הביתה בסוף‬
‫השבוע‪ .‬אבל לא לכולם‪.‬‬
‫יש בצה"ל גם חיילים‬
‫בודדים‪ ,‬צעירים שבוחרים לעלות לארץ ולה־‬
‫תגייס‪ .‬הם לא חייבים להתגייס‪ ,‬והם גם לא אוכ־‬
‫לים ארוחת ערב עם כל המשפחה ביום שישי‪.‬‬
‫אלון זיידמן נולד בארץ‪ .‬בגיל חצי שנה עבר‬
‫לארצות הברית‪ ,‬לניו ג'רזי‪ .‬בגיל ‪ 5‬חזר עם הוריו‬
‫לרעננה‪ ,‬ואז‪ ,‬בגיל ‪ ,11‬שוב חזר לניו ג'רזי בשל‬
‫עבודה של ההורים‪.‬‬
‫לאחר שסיים את התיכון התחיל אלון ללמוד‬
‫מדעי המדינה בקולג' באריזונה‪ ,‬אך לאחר שנה‪,‬‬
‫בגיל ‪ ,19‬החליט לעלות לארץ כדי להתגייס‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬אלון גר בסופי השבוע בקיבוץ יפתח‬
‫והוא חייל בפלחה"ן גולני‪.‬‬
‫אלון‪ ,‬מה פתאום החלטת שאתה משאיר‬
‫הכל מאחור ועולה לארץ לבד?‬
‫"תמיד ידעתי שאעלה לארץ ואתגייס‪ ,‬אפילו‬
‫כשחייתי באמריקה הרבה זמן‪ .‬לא הייתי חייב‬
‫לבוא‪ ,‬היה לי פטור מהצבא‪.‬‬
‫"אמרתי לעצמי שאם אנשים בגיל שלי‪ ,‬חברים‬
‫שלי ואנשים שהכרתי מהילדות ברעננה‪ ,‬מת־‬
‫גייסים לצבא ‪ -‬גם אני צריך לבוא ולתת מעצמי‪.‬‬
‫זה בשביל ישראל ואני אוהב את המדינה"‪.‬‬
‫ההורים שלך השפיעו על החלטתך?‬
‫"אמא שלי התנגדה‪ ,‬היא דאגה ועדיין דואגת‪.‬‬
‫אבא שלי מורעל‪ ,‬אבל הוא לא לחץ עליי להת־‬
‫גייס"‪.‬‬
‫היה קשה לוותר על החברים מניו ג'רזי?‬
‫"לא‪ .‬ידעתי שהמקום שאני צריך להיות בו‪ ,‬זה‬
‫כאן‪ .‬תמיד ידעתי"‪.‬‬
‫על מה היה לך הכי קשה לוותר?‬
‫"על ההמבורגר‪ .‬באמת‪ ,‬אני לא צוחק‪ ,‬אני מת‬
‫על המבורגר‪ .‬האוכל בניו יורק פצצה לעומת‬
‫פה"‪.‬‬
‫ספר על תהליך העלייה‪.‬‬
‫"אני נחשב קטין חוזר‪ .‬קיבלתי כסף מהמדינה‪,‬‬
‫הטבות‪ ,‬אוניברסיטה חינם אחרי הצבא‪.‬‬
‫"יש לי משפחה בחיפה‪ ,‬ובכל זאת‪ ,‬באתי לקי־‬
‫בוץ‪ .‬הקטע של לבוא לקיבוץ ולהיות עם אנשים‪,‬‬
‫שלחלקם יש משפחה בארץ ולחלקם אין שום‬
‫קשר‪ ,‬זה עוזר ומחזק‪ .‬אתה עובר חוויה קשה עם‬
‫אנשים שעוברים בדיוק אותו הדבר‪ .‬זה נהיה כמו‬
‫משפחה‪ .‬הקבוצה של העלייה היא בקיבוץ יפתח‪,‬‬
‫גרעין צבר"‪.‬‬
‫למה דווקא קרבי?‬
‫"לא הייתי חייב לבוא‪ ,‬אז החלטתי שאם כבר‬
‫| צילום‪ :‬שאול גולן‬
‫אני כאן ‪ -‬אתן את המקסימום‪ .‬עשיתי יום סיירות‬
‫ורציתי להיות איפה שרק ירצו אותי‪ .‬הגעתי לפ־‬
‫לחה"ן גולני שזה חלק מהסיירת"‪.‬‬
‫אתה מוכן לסכן את החיים שלך בשביל‬
‫מדינה שלא גדלת בה רוב השנים?‬
‫"ישראל זה המקום שאני הכי אוהב בעולם‪,‬‬
‫"היה לי קשה לוותר‬
‫על ההמבורגר‪ ,‬אני מת‬
‫על המבורגר‪.‬‬
‫האוכל בניו יורק פצצה‬
‫לעומת פה‪ ,‬ויש רגעים‬
‫שאתה חושב‪ ,‬בשביל מה‬
‫אני צריך את זה"‬
‫והייתי בהרבה מקומות‪ .‬גרתי באמריקה יותר זמן‬
‫ממה שגרתי בארץ‪ ,‬ואני יותר אוהב את הארץ‪.‬‬
‫משהו באנשים‪ ,‬באווירה‪ .‬חם פה‪ ,‬כולם אחים‬
‫אחד של השני‪ ,‬כמו משפחה‪.‬‬
‫"גם אני צריך לתת מעצמי למדינה אם אני‬
‫רוצה לבקר כאן בקיץ‪ .‬המדינה הזאת נלחמת על‬
‫הקיום שלה‪ ,‬צריך לשמור עליה"‪.‬‬
‫אתה חושב שאחרי הצבא תמשיך לחיות‬
‫כאן? תרצה שהילדים שלך יגדלו כאן?‬
‫"כן‪ .‬או כאן או בקליפורניה‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬אני‬
‫אחנך את הילדים שלי לאהוב את הארץ‪ ,‬לא‬
‫משנה איפה נגור‪ .‬אני מרגיש טוב שגם אני תורם‬
‫את חלקי להמשך הקיום של המדינה"‪.‬‬
‫יש רגעים שאתה מתגעגע לבית בניו ג'רזי?‬
‫למה אתה הכי מתגעגע?‬
‫"כן‪ ,‬בטח‪ .‬הכי אני מתגעגע לאחותי ולאחיי‬
‫הקטנים‪ ,‬שאני לא רואה אותם גדלים‪ .‬ולאמא‬
‫שלי‪ .‬לפעמים אני מרגיש אשם‪ ,‬מרגיש שנטשתי‪.‬‬
‫אבל הם גאים בי‪ ,‬אז זה מתאזן‪ .‬הם יודעים שזה‬
‫חשוב ולא הלכתי סתם"‪.‬‬
‫היו רגעים של חרטה?‬
‫"זה כאילו לזרוק את עצמך למקום ולחטוף‬
‫הלם‪ .‬הדבר היחידי שמחזיק אותך זו ההחלטה‬
‫הראשונית של ללכת לעשות את זה‪ .‬יש המון‬
‫רגעים שאתה אומר לעצמך‪ ,‬בשביל מה אני צריך‬
‫את החרא הזה‪ ,‬הייתי יכול לשבת בקולג' ולעשן‬
‫סמים כל היום‪.‬‬
‫"ובכל זאת‪ ,‬אני פה‪ ,‬זוחל כל היום וישן בחוץ‪.‬‬
‫כשההורים שלי באו לארץ‪ ,‬אפילו לא נתנו לי‬
‫לראות אותם‪ .‬יש הרבה קטעים שאתה כמעט‬
‫נשבר"‪.‬‬
‫ספר על חוויה מתקופת השירות‪.‬‬
‫"כשסיימנו מסע כומתה‪ 90 ,‬ק"מ של ללכת‬
‫בלי הפסקה‪ ,‬היה מפגש עם ההורים‪ .‬כל ההורים‬
‫הגיעו‪ ,‬חוץ מההורים שלי‪ .‬נזרקתי באיזו פינה‪,‬‬
‫גמור מעייפות‪ .‬כולם מדברים עליי עם ההורים‬
‫שלהם 'זה חייל בודד'‪ ,‬מציעים לי לאכול‪ ,‬ואני‬
‫הולך הצידה‪.‬‬
‫"פתאום באו אלי שני כתבים עם מיקרופון‬
‫והתחילו לשאול אותי שאלות‪ .‬רציתי שיעזבו‬
‫אותי‪ ,‬אבל הכתב אמר שזה בסדר‪ ,‬הוא מדבר עם‬
‫כולם‪ .‬הוא שאל איך אני מרגיש‪ .‬אמרתי לו שאני‬
‫עייף ושאני מרגיש טוב‪ .‬זה לא הרגע הכי מאושר‬
‫בחיים שלי‪ ,‬אבל אני מרגיש טוב‪.‬‬
‫"הכתב שואל אותי אם אני צריך איזו זריקת‬
‫אנרגיה‪ ,‬ועניתי לו‪' :‬כן‪ ,‬למה לא'‪ .‬הוא אמר לי‬
‫לבוא איתו‪ .‬הלכנו למקום‪ ,‬שבו עמדו כל ההורים‪,‬‬
‫ופתאום ראיתי את אמא שלי עומדת בין כולם‪.‬‬
‫"זה היה הרגע הכי מרגש בחיים שלי וכך גם‬
‫בשביל אמא שלי"‪.‬‬
‫אתה שלם עם ההחלטה שלך?‬
‫"כן‪ ,‬לגמרי‪ .‬אני סובל מההחלטה הזאת‪ ,‬אבל‬
‫אני שלם איתה"‪.‬‬
‫מישהו מסרב‬
‫לארוחות חינם?‬
‫רגע לפני לשכת הגיוס‪ ,‬הנה‬
‫‪ 11‬עובדות שישכנעו אתכם‬
‫למה כדאי להתגייס ולא‬
‫להשתמט‬
‫‪ .1‬הנחות על מלא דברים (סרטים‪,‬‬
‫מסיבות)‪.‬‬
‫‪ .2‬מעריכים כל רגע בבית‪.‬‬
‫‪ .3‬לא צריך לחכות הרבה עד שנרדמים‬
‫בלילה – תמיד עייפים‪.‬‬
‫‪ .4‬לא צריך לפתוח תיקים בכניסה לקניון‬
‫ מציגים תעודת חוגר‪.‬‬‫‪ .5‬כשאתה חייל‪ ,‬אתה לא קמצן‪ ,‬פשוט‬
‫אין לך‪.‬‬
‫‪ .6‬תורמים למדינה‪.‬‬
‫‪ .7‬מספקים לכם ארוחות חינם‪.‬‬
‫‪ .8‬וגם נסיעות חינם‪.‬‬
‫‪ .9‬לא צריך לחשוב מה ללבוש בבוקר‪.‬‬
‫‪ .10‬יש סדר יום קבוע‪ ,‬ויודעים תמיד למה‬
‫לצפות‪.‬‬
‫‪ .11‬שנה ראשונה באוניברסיטה ‪ -‬חינם‪.‬‬
‫אז שיהיה לכם גיוס קל‪.‬‬
‫ספיר מסיקה‬
‫‪22‬‬
‫ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה *‬
‫ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה *‬
‫‪23‬‬
‫נהגים חדשים ונהנים >>> נהגים חדשים ונהנים >>> נהגים חדשים ונהנים >>> נהגים חדשים ונהנים >>> נהגים חדשים ונהנים >>> נהגים חדשים ונהנים >>>‬
‫נהגים חדשים מתהפכים עם האופנוע‬
‫מישאל בין כמה מהנהגים הצעירים שלנו‪ ,‬חושף נתונים מדהימים‪ :‬יותר מחצי מהנשאלים‬
‫כבר עשו תאונה >>> וכמעט כל מי שנוהג על אופנוע‪ ,‬כבר הספיק להתהפך איתו!‬
‫מאת אדיר טובבין‬
‫| ידיאורט בנימינה‬
‫בירושה‬
‫רון ויסמונסקי‪ ,‬י"א‪4/‬‬
‫במה אתה נוהג?‬
‫"אופנוע"‪.‬‬
‫למה דווקא אופנוע?‬
‫"כי זה הכי זול‪ ,‬הכי נוח‪ ,‬ואפשר‬
‫לעקוף איתו פקקים"‪.‬‬
‫מי קנה את הרכב?‬
‫"עבר בירושה"‪.‬‬
‫אתה עובד?‬
‫"עבדתי ב'אמריקן פיצה' פעם"‪.‬‬
‫מי משלם על הדלק?‬
‫"אני"‪.‬‬
‫כמה טסטים עשית?‬
‫"אחד"‪.‬‬
‫איך היה הבוחן?‬
‫"ערבי עם שפם וכרס"‪.‬‬
‫איך הרגשת בטסט‪ ,‬התרגשת?‬
‫"כיף‪ ,‬הרגשתי כמו בשיעור"‪.‬‬
‫כמה תיאוריות?‬
‫"אחת"‪.‬‬
‫האם ההורים עזרו לך לשלם על‬
‫השיעורים?‬
‫"סבא שלי"‪.‬‬
‫האם יש בבעלותך רכב?‬
‫"כן‪ ,‬שניים"‪.‬‬
‫ספר איך הרגשת בנסיעה‬
‫הראשונה שלך?‬
‫"נסעתי לגן שמואל לקנות לאמא‬
‫שלי רוטב לסלט‪ .‬זה היה מטורף"‪.‬‬
‫מה האירוע הכי דרמטי שקרה לך‬
‫בכבישים?‬
‫"נכנסה לי דבורה לקסדה"‪.‬‬
‫מאבא ואמא‬
‫מתן סוקולר‪ ,‬י"א‪2/‬‬
‫צילום‪ :‬אינדקס אופן‬
‫במה אתה נוהג?‬
‫"מכונית"‪.‬‬
‫למה דווקא?‬
‫"הכי בטוח והכי שווה"‪.‬‬
‫מי קנה את המכונית?‬
‫"קיבלתי אותה מתנה ליום ההולדת‬
‫מאבא ואמא‪ .‬אני משלם את כל‬
‫הטיפולים והדלק"‪.‬‬
‫אתה עובד?‬
‫"כן"‪.‬‬
‫כמה טסטים עשית?‬
‫"אחד"‪.‬‬
‫איך היה הבוחן?‬
‫"נחמד מאוד"‪.‬‬
‫מה הרגשת לפני הטסט‪ ,‬התרגשת?‬
‫"בטח‪ ,‬אתה רק חושב איך לא‬
‫לטעות"‪.‬‬
‫כמה תיאוריות?‬
‫"אחת"‪.‬‬
‫האם ההורים עזרו לך לשלם על‬
‫השיעורים?‬
‫"כן"‪.‬‬
‫האם יש בבעלותך רכב?‬
‫"כן"‪.‬‬
‫לאן נסעת בנסיעה הראשונה‬
‫שלך?‬
‫"לחדרה ‪ -‬ל'סמי בכיכר' לאכול‬
‫שווארמה"‪.‬‬
‫מה האירוע הכי מפחיד שקרה לך‬
‫בכבישים?‬
‫"נהגתי בזכרון ולפתע ילדה קטנה‬
‫קפצה לכביש‪ .‬נלחצתי‪ ,‬אבל הצלחתי‬
‫לבלום ולא פגעתי בה"‪.‬‬
‫סוג של‬
‫איך היתה הנסיעה הראשונה‬
‫שלך?‬
‫"התרגשתי‪ ,‬סוף סוף אני נוסע על‬
‫אופנוע למושבה"‪.‬‬
‫בעצמי‬
‫קובי כהן‪ ,‬י"א‪2/‬‬
‫במה אתה נוהג?‬
‫"מכונית"‪.‬‬
‫מי קנה אותה?‬
‫"אמא"‪.‬‬
‫אתה עובד?‬
‫"כן‪ ,‬סוג של‪."...‬‬
‫מי משלם על הדלק?‬
‫"אנוכי"‪.‬‬
‫כמה טסטים עשית?‬
‫"אחד"‪.‬‬
‫איך היה הבוחן?‬
‫"נאצי"‪.‬‬
‫מה הרגשת לפני הטסט‪ ,‬התרגשת?‬
‫"לא הרבה‪ ,‬קצת התרגשתי‪ ,‬ובא לי‬
‫לדרוס את הטסטר"‪.‬‬
‫כמה תיאוריות?‬
‫"אחת"‪.‬‬
‫האם ההורים עזרו לך לשלם על‬
‫השיעורים?‬
‫"כן‪ ,‬ההורים שילמו"‪.‬‬
‫האם יש בבעלותך רכב?‬
‫"כן"‪.‬‬
‫איך הרגשת בנסיעה הראשונה‬
‫שלך?‬
‫"היא היתה כייפית‪ .‬נסעתי הכי מהר‬
‫שאפשר"‪.‬‬
‫מה האירוע הכי מפחיד שקרה לך‬
‫בכביש?‬
‫"שנכנסו בי"‪.‬‬
‫במה אתה נוהג?‬
‫"אופנוע"‪.‬‬
‫למה דווקא אופנוע?‬
‫"סתם‪ ,‬כי בא לי"‪.‬‬
‫מי קנה אותו?‬
‫"אני"‪.‬‬
‫אתה עובד?‬
‫"כן"‪.‬‬
‫מי משלם על הדלק?‬
‫"אני"‪.‬‬
‫כמה טסטים עשית?‬
‫"אחד"‪.‬‬
‫איך היה הבוחן?‬
‫"אחלה‪ ,‬ויתר לי‪ ,‬בגלל זה אני נהג‬
‫כזה‪."...‬‬
‫מה הרגשת לפני הטסט‪ ,‬התרגשת?‬
‫"כן‪ ,‬קצת התרגשתי"‪.‬‬
‫כמה תיאוריות?‬
‫"אחת"‪.‬‬
‫ההורים עזרו לך לשלם על‬
‫השיעורים?‬
‫"כן"‪.‬‬
‫יש בבעלותך רכב?‬
‫"כן"‪.‬‬
‫איך הרגשת בנסיעה הראשונה‬
‫שלך?‬
‫"נסענו לשדות ללמוד על הילוכים‪,‬‬
‫כי בשיעורי נהיגה לומדים רק על‬
‫אוטומטי"‪.‬‬
‫מה האירוע הכי דרמטי שקרה לך‬
‫בכבישים?‬
‫"נסעתי ביער והלכתי לאיבוד"‪.‬‬
‫אופנוע!‬
‫החתולה‬
‫ירדן הלוי‪ ,‬י"א‪5/‬‬
‫גיא דונסרי‪ ,‬י"א‪1/‬‬
‫אייל יעקובי‪ ,‬י"א‪2/‬‬
‫במה אתה נוהג?‬
‫"אופנוע"‪.‬‬
‫למה דווקא אופנוע?‬
‫"אופנוע!"‪.‬‬
‫מי קנה אותו?‬
‫"יש לנו שלושה אופנועים‪ ,‬אחד היה‬
‫בבית ואחד אבא קנה"‪.‬‬
‫אתה עובד?‬
‫"לא"‬
‫מי משלם על הדלק?‬
‫"אני"‪.‬‬
‫כמה טסטים עשית?‬
‫"אחד"‪.‬‬
‫איך היה הבוחן?‬
‫"נחמד"‪.‬‬
‫מה הרגשת לפני הטסט‪ ,‬התרגשת?‬
‫"לא התרגשתי‪ ,‬ידעתי שאני עובר"‪.‬‬
‫כמה תיאוריות?‬
‫"אחת"‪.‬‬
‫האם ההורים עזרו לך לשלם על‬
‫השיעורים?‬
‫"כן"‪.‬‬
‫האם יש בבעלותך רכב?‬
‫"כן‪ ,‬שלושה"‪.‬‬
‫במה אתה נוהג?‬
‫"מכונית"‪.‬‬
‫למה דווקא מכונית?‬
‫"ההורים שלי לא מרשים אופנוע"‪.‬‬
‫מי קנה את המכונית?‬
‫"רכב של ההורים"‪.‬‬
‫אתה עובד?‬
‫"לפעמים‪ ,‬לא באופן קבוע"‪.‬‬
‫מי משלם על הדלק?‬
‫"ההורים"‪.‬‬
‫כמה טסטים עשית?‬
‫"שניים"‪.‬‬
‫איך היה הבוחן?‬
‫"שקט"‪.‬‬
‫מה הרגשת לפני הטסט‪ ,‬התרגשת?‬
‫"כן‪ ,‬קצת התרגשתי"‪.‬‬
‫כמה תיאוריות?‬
‫"שלוש"‪.‬‬
‫ההורים עזרו לך לשלם על‬
‫השיעורים?‬
‫"כן"‪.‬‬
‫האם יש בבעלותך רכב?‬
‫"לא"‪.‬‬
‫איך הרגשת בנסיעה הראשונה‬
‫שלך?‬
‫"נסעתי הביתה‪ .‬זה לא היה משהו‬
‫מיוחד"‪.‬‬
‫מה האירוע הכי דרמטי שקרה לך‬
‫בכבישים?‬
‫"דרסתי חתולה"‪.‬‬
‫ההורים‬
‫מיכאל זימרוני‪ ,‬י"א‪2/‬‬
‫במה אתה נוהג?‬
‫"מיול"‪.‬‬
‫למה דווקא מיול?‬
‫"כי זה היה אצלנו במשפחה"‪.‬‬
‫מי קנה אותו?‬
‫"ההורים"‪.‬‬
‫אתה עובד?‬
‫"לא"‪.‬‬
‫מי משלם על הדלק?‬
‫"ההורים"‪.‬‬
‫כמה טסטים עשית?‬
‫"אחד"‪.‬‬
‫איך היה הבוחן?‬
‫"אחלה"‪.‬‬
‫מה הרגשת לפני הטסט‪ ,‬התרגשת?‬
‫"כן‪ ,‬התרגשתי‪ ,‬הייתי מאוד לחוץ"‪.‬‬
‫כמה תיאוריות?‬
‫"אחת"‪.‬‬
‫ההורים עזרו לך לשלם על‬
‫השיעורים?‬
‫"כן"‪.‬‬
‫יש בבעלותך רכב?‬
‫"כן"‪.‬‬
‫איך הרגשת בנסיעה הראשונה‬
‫שלך?‬
‫"מאוד התרגשתי‪ ,‬כי חיכיתי לזה‬
‫הרבה מאוד זמן‪ .‬נסעתי לשטחים של‬
‫עמיקם ואביאל"‪.‬‬
‫מה האירוע הכי מפחיד שקרה לך‬
‫בדרכים?‬
‫"היתה לי תאונה‪ ,‬התהפכתי עם‬
‫המיול בחוף הים"‪.‬‬
‫לא זולל‬
‫עומרי כרמי‪ ,‬י"א‪5/‬‬
‫במה אתה נוהג?‬
‫"אופנוע"‪.‬‬
‫למה דווקא אופנוע?‬
‫"כי זה זול ולא זולל דלק"‪.‬‬
‫מי קנה אותו?‬
‫"אמא ואבא"‪.‬‬
‫אתה עובד?‬
‫"כרגע לא"‪.‬‬
‫מי משלם על הדלק?‬
‫"אני"‪.‬‬
‫כמה טסטים עשית?‬
‫"אחד"‪.‬‬
‫מה הרגשת לפני הטסט‪ ,‬התרגשת?‬
‫"התרגשתי‪ ,‬אבל לא יותר מדי"‪.‬‬
‫כמה תיאוריות?‬
‫"שתיים"‪.‬‬
‫ההורים עזרו לך לשלם על‬
‫השיעורים?‬
‫"כן"‪.‬‬
‫איך הרגשת בנסיעה הראשונה‬
‫שלך?‬
‫"נסעתי בתוך זכרון והיה כיף"‪.‬‬
‫מה האירוע הכי מפחיד שקרה לך‬
‫בכבישים?‬
‫"החלקתי עם האופנוע"‪.‬‬
‫הכי משתלם‬
‫דור כרמי‪ ,‬י"א‪7/‬‬
‫במה אתה נוהג?‬
‫"אופנוע"‪.‬‬
‫למה דווקא אופנוע?‬
‫"הכי משתלם מבחינת הדלק"‪.‬‬
‫מי קנה אותו?‬
‫"ההורים"‪.‬‬
‫אתה עובד?‬
‫"לא"‬
‫מי משלם על הדלק?‬
‫"ההורים"‪.‬‬
‫כמה טסטים עשית?‬
‫"שניים"‪.‬‬
‫איך היה הבוחן?‬
‫"נחמד"‪.‬‬
‫מה הרגשת לפני הטסט‪ ,‬התרגשת?‬
‫"כן‪ ,‬מאוד"‪.‬‬
‫כמה תיאוריות?‬
‫"אחת"‪.‬‬
‫ההורים עזרו לך לשלם על‬
‫השיעורים?‬
‫"כן"‪.‬‬
‫יש בבעלותך רכב?‬
‫"כן"‪.‬‬
‫איך הרגשת בנסיעה הראשונה‬
‫שלך?‬
‫"היה כיף‪ ,‬נהגתי מיוקנעם לזיכרון"‪.‬‬
‫מה האירוע הכי מפחיד שקרה לך‬
‫בכבישים?‬
‫"התהפכתי עם הקטנוע"‪.‬‬
‫איך השתנתי‬
‫אלון ניצן‪ ,‬י"א‪1/‬‬
‫במה אתה נוהג?‬
‫"אופנוע"‪.‬‬
‫למה דווקא אופנוע?‬
‫"הכי זול"‪.‬‬
‫מי קנה אותו?‬
‫"ההורים"‪.‬‬
‫אתה עובד?‬
‫"כן"‪.‬‬
‫מי משלם על הדלק?‬
‫"אני"‪.‬‬
‫כמה טסטים עשית?‬
‫"שניים"‪.‬‬
‫מה הרגשת לפני הטסט‪ ,‬התרגשת?‬
‫"השתנתי במכנסיים"‪.‬‬
‫כמה תיאוריות?‬
‫"שתיים"‪.‬‬
‫ההורים עזרו לך לשלם על‬
‫השיעורים?‬
‫"הם שילמו על הכל"‪.‬‬
‫יש בבעלותך רכב?‬
‫"כן"‪.‬‬
‫לאן נסעת בנסיעה הראשונה שלך‬
‫ואיך הרגשת?‬
‫"נהגתי לדור כרמי וזו היתה הנסיעה‬
‫הכי כיפית בחיים שלי"‪.‬‬
‫האירוע המפחיד שלך בכביש?‬
‫"תאונה‪ ,‬עפתי עם האופנוע לתוך‬
‫הכיכר"‪.‬‬
‫תירגע‬
‫אבא‪,‬‬
‫אני בולם‬
‫תקופת הליווי של נהגים‬
‫חדשים עומדת להתארך בקרוב‬
‫לחצי שנה >>> האם אנחנו‬
‫באמת זקוקים לה?‬
‫מאת אביב וילדיקן‬
‫| ידיאורט בנימינה‬
‫אז מה אתם אומרים‪,‬‬
‫שלושה חודשים זה מס־‬
‫פיק‪ ,‬או שאנחנו – הנהגים‬
‫הצעירים – זקוקים לליווי‬
‫של מבוגר במהלך חצי‬
‫השנה הראשונה שלנו‬
‫ליד ההגה?‬
‫מלווה־נהג הוא מבוגר‪ ,‬שתפקידו לשבת במ־‬
‫כונית ליד נהג צעיר‪ ,‬שרק לאחרונה קיבל את‬
‫רישיון הנהיגה שלו‪ ,‬ולהקנות לו כלים לנהיגה‬
‫בטוחה על הכביש תוך כדי נסיעה‪.‬‬
‫לאחרונה נחקק החוק המחייב כל נהג חדש‬
‫לנהוג בליווי מבוגר בעל רישיון נהיגה – במשך‬
‫פרק זמן של ‪ 3‬חודשים‪ .‬והנה עתה יצאה הצעת‬
‫חוק חדשה‪ ,‬שנועדה להאריך את תקופת הכ־‬
‫שרת הנהג הצעיר‪ .‬ההצעה כוללת העמקה של‬
‫לימודי התיאוריה‪ ,‬הוספה של טסט בלילה‪ ,‬וב־‬
‫נוסף ‪ -‬הארכת הזמן של מלווה מבוגר לחצי‬
‫שנה‪.‬‬
‫האם יש בכך מענה למכת תאונות הדרכים‬
‫בארצנו?‬
‫במחקר‪ ,‬שנערך במכון לחקר תאונות דרכים‪,‬‬
‫התברר‪ :‬למבוגר המלווה את הנהג הצעיר‪ ,‬יש‬
‫השפעה חיובית על התנהגות ותרבות הנהיגה‬
‫של הנהג הצעיר‪.‬‬
‫חשוב לצבירת ניסיון‪ .‬הליווי‬
‫| צילום‪ :‬מאיר אזולאי‬
‫הנהג הצעיר בדרך כלל טועה לחשוב כי‬
‫לאחר שקיבל את רישיון הנהיגה שלו‪ ,‬הוא כבר‬
‫יודע לנהוג ויכול לנסוע במהירות גבוהה‪ ,‬או‬
‫לנהוג בלילה כשהוא עייף‪.‬‬
‫הצמדת נהג ותיק ומנוסה לנהג הצעיר מס־‬
‫פקת לו זוויות ראייה אחרות על הנהיגה בכבי־‬
‫שים ועל הסכנות הטמונות בכך‪ .‬הנהג הצעיר‬
‫מקבל בכך גם תקופת הסתגלות לנהיגה‪ .‬יש לו‬
‫זמן לעכל את החוקים וההגבלות ולהבין אותם‬
‫לעומק‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬לעיתים נהגים צעירים הם חסרי בי־‬
‫טחון‪ ,‬והליווי של מבוגר מנוסה מעניק להם את‬
‫הביטחון שכה חיוני בעת הנהיגה‪.‬‬
‫למרות כל היתרונות האלה‪ ,‬ישנם גם כאלה‬
‫המתנגדים להחלטה לצרף נהג מלווה‪ .‬לדברי‬
‫הסוציולוג עוז אלמוג‪ ,‬ההחלטה לצרף מלווה‬
‫משדרת לנהג הצעיר מסר כפול וסותר‪" :‬אתה‬
‫אומנם מתאים לקבל רישיון נהיגה‪ ,‬אבל מצמי־‬
‫דים לך בייבי־סיטר‪.‬‬
‫"מעבר לכך‪ ,‬שלושה חודשים זה אולי פרק‬
‫זמן מושלם כדי שהנהג הצעיר ילמד ויקבל‬
‫כלים מהמבוגר שיושב לידו‪ ,‬אך חצי שנה זה‬
‫כבר נטל לא רק על הנהגים הצעירים‪ ,‬אלא גם‬
‫לאורך כל השיעור‬
‫לא הפסקתי לחייך‬
‫ולהתלהב‪ .‬ציפיתי‬
‫לשיעור הזה כל כך‬
‫הרבה זמן‪ .‬היה‬
‫שווה להתאפק‬
‫‪ 16‬וחצי שנה‬
‫על ההורים‪.‬‬
‫"בואו לא נשכח‪ ,‬להורים יש גם עיסוקים אח־‬
‫רים‪ .‬הם לא יכולים ללוות את הילדים במשך‬
‫כל היום‪ ,‬זה כמעט בלתי אפשרי ליישום‪.‬‬
‫"חוץ מזה‪ ,‬גם נהגים שחורשים כבר ‪ 30‬שנה‬
‫את הכבישים עושים טעויות‪ .‬גם אם יוסיפו עוד‬
‫שנה של ליווי‪ ,‬עדיין יהיו טעויות ותאונות ונ־‬
‫משיך לשלם מחיר כבד"‪.‬‬
‫לדברי עוז אלמוג‪" ,‬תאונות דרכים הן תוצאה‬
‫של מחלה חברתית שאינה מטופלת כראוי‪ .‬לא‬
‫נכון להציע פתרון‪ ,‬בלי שנערך מחקר מקיף על‬
‫הבעיה"‪.‬‬
‫דעתי האישית היא שתקופת הליווי הינה‬
‫פרק זמן חשוב מאוד לצבירת ניסיון בנהיגה‪.‬‬
‫בתקופה שבה היה לי את הליווי של הוריי‪ ,‬הר־‬
‫גשתי שצברתי ניסיון בכל מיני מצבים‪ :‬נהיגה‬
‫בחושך‪ ,‬נהיגה בבוקר (כאשר יש המון לחץ בכ־‬
‫ביש ופקקים)‪.‬‬
‫למדתי מהמלווים שלי‪ ,‬למשל‪ ,‬איך להיזהר‬
‫כשהכביש רטוב‪ ,‬ובאיזה דרכים עדיף לי לנהוג‪.‬‬
‫והיה גם בונוס – בילינו זמן ביחד‪ ,‬ולמדתי לה־‬
‫כיר אותם מזוויות ראייה שלא היו לי לפני כן‬
‫עליהם‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬תקופה של שלושה חודשים היא‬
‫מספקת בשביל לצבור ניסיון‪ ,‬חצי שנה זה כבר‬
‫מוגזם ומיותר‪.‬‬
‫ישנן דרכים נוספות להתמודד עם תאונות‬
‫הדרכים‪ .‬אפשר להציב יותר ניידות משטרה‬
‫בכבישים‪ ,‬להטיל קנסות יותר גבוהים ולהחמיר‬
‫את העונשים‪" ,‬למען יראו ויראו"‪.‬‬
‫אפשר להשקיע יותר במסעות הסברה למען‬
‫זהירות בכבישים‪ ,‬ולשלב בקמפיינים אנשים‬
‫מפורסמים‪ ,‬שיעודדו לנהוג בזהירות בכבישים‪.‬‬
‫אולי גם חשיפת תצלומים של תוצאות תאונות‬
‫דרכים קשות‪ ,‬עשויה לעזור‪ .‬העיקר שכולם‬
‫יבינו מה ההשלכות של נהיגה במהירות מופר־‬
‫זת ונהיגה בשיכרות‪.‬‬
‫סליחה‪ ,‬זה אני ליד ההגה?‬
‫המורה לנהיגה הסביר לי קצת על המכונית‪ .‬ופתאום‪ ...‬התחלנו לנסוע!‬
‫מאז ומתמיד‪ ,‬הייתי רגילה‬
‫לשבת ליד הנהג‪ ,‬להדליק‬
‫מוזיקה ב"פול ווליום"‪,‬‬
‫לחלוץ נעליים ולחכות‬
‫שיובילו אותי ליעד‪.‬‬
‫מהיום‪ ,‬כללי המשחק השתנו‪ .‬ניגשתי לשיעור‬
‫הנהיגה הראשון שלי בהתרגשות רבה‪.‬‬
‫המורה הציג את עצמו ופתח עבורי את הדלת‬
‫השמאלית‪ ,‬זו של הנהג‪ .‬הייתי קצת בהלם ואמרתי‬
‫לו‪" :‬סליחה‪ ,‬אני יושבת ליד ההגה?"‪ .‬הוא גיחך‬
‫ואמר‪" :‬כמובן‪ ,‬מה חשבת?"‪.‬‬
‫בתחילה קיבלתי הסבר על הכבישים‪ ,‬ואיך אני‬
‫צריכה להתנהג בזמן הנהיגה‪ .‬למדתי כי חשוב‬
‫מאוד בנהיגה להסתכל רחוק כדי להתכונן למצ־‬
‫בים אפשריים בכביש ולמנוע תאונות‪.‬‬
‫לאחר מכן‪ ,‬המורה הסביר לי על המכונית בע־‬
‫זרת לוח וטוש מחיק‪ ,‬איך מתפעלים אותה וקצת‬
‫על המבנה שלה‪ .‬ופתאום‪ ...‬התחלנו לנסוע!‬
‫זו היתה הפעם הראשונה שאני נהגתי‪ .‬שלא כמו‬
‫הרבה ילדים אחרים‪ ,‬לא נהגתי עם ההורים בשדות‬
‫לפני שיעורי הנהיגה המסודרים‪ ,‬דבר שהפך כבר‬
‫לנורמה‪ .‬לדעתי‪ ,‬זו לא שיטה טובה‪ ,‬כי ההורים לא‬
‫מוסמכים ללימוד נהיגה‪.‬‬
‫ההרגשה היתה מוזרה‪ .‬לא האמנתי שאני נוהגת‬
‫ושהדברים תלויים בי‪ .‬הפכתי מפסיבית לאקטי־‬
‫בית!‬
‫הייתי מאוד לחוצה ואפילו קצת רעדו לי הרג־‬
‫ליים (אני מניחה שזה טבעי)‪ ,‬ולכן‪ ,‬התפקיד היחי־‬
‫די שהמורה נתן לי בשיעור הראשון היה לסובב‬
‫את ההגה ימינה ושמאלה כשצריך‪ ,‬והבטיח שהוא‬
‫כבר ידאג לכל השאר‪.‬‬
‫כשהתקרבתי לגיל‪ ,‬בו אני יכולה להתחיל‬
‫ללמוד נהיגה‪ ,‬אהבתי לשבת ליד הנהג ולעשות‬
‫תנועות כאילו אני נוהגת באמת‪ .‬הסתכלתי על‬
‫התמרורים‪ ,‬לחצתי על הדוושות‪ ,‬סובבתי את‬
‫ההגה‪ ,‬כמובן‪ ,‬הכל "בכאילו"‪ .‬וברגע האמת‪ ,‬אפי־‬
‫לו בלסובב את ההגה לא הצטיינתי‪.‬‬
‫התחלנו לנסוע‪ ,‬סובבתי את ההגה ימינה וש־‬
‫מאלה‪ ,‬ובאיזשהו שלב חשבתי שאני מספיק טובה‬
‫כדי לפטפט עם המורה‪ ,‬עד שגיליתי שאין לי את‬
‫הקורדינציה‪ ,‬ולא הצלחתי להתרכז בשני הדברים‬
‫בו זמנית‪.‬‬
‫לאורך כל השיעור לא הפסקתי לחייך ולה־‬
‫תלהב‪ .‬ציפיתי לשיעור הזה כבר הרבה זמן‪ .‬היה‬
‫שווה להתאפק ‪ 16‬וחצי שנה!‬
‫השיעור עבר ממש מהר‪ ,‬כל כך נהניתי‪ ,‬אני לא‬
‫יכולה לחכות כבר לשיעור הבא!‬
‫ירדן קריסטל‬
‫‪2‬‬
‫ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה *‬
‫ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה *‬
‫נוהגים חדשים ונהנים >>> נוהגים חדשים ונהנים >>> נוהגים חדשים ונהנים >>>‬
‫אירית דרור‪:‬‬
‫"ההבדל בין‬
‫חיים למוות‬
‫דק מאוד‪.‬‬
‫כל אחד יכול‬
‫לאבד את‬
‫החיים ברגע‬
‫של איבוד‬
‫שליטה‬
‫או חוסר‬
‫עירנות"‬
‫רותם דרור‪:‬‬
‫"הרגשתי‬
‫שהחיים‬
‫עומדים‬
‫להסתיים‪.‬‬
‫הרצתי בכל‬
‫המהירות‬
‫את כל מה‬
‫שעברתי‪.‬‬
‫ראיתי את‬
‫הסוף"‬
‫רגע לפני שאתם‬
‫מתרסקים‬
‫בכל יום מתרחשות על כבישי ישראל תאונות מחרידות >>> מה גורם לאנשים ללחוץ על דוושת הגז כאילו אין מחר? >>> איך‬
‫מרגיש מי שמאבד את השליטה על המכונית? >>> ולמה‪ ,‬לעזאזל‪ ,‬אי אפשר ללמוד לקח לפני התאונה במקום אחריה?‬
‫מאת עינב דרור‬
‫| ידיאורט בנימינה‬
‫<<< תאונה בירושלים‪ :‬משאית מחצה‬
‫משפחה‪ ,‬סבתא נהרגה‪.‬‬
‫<<< תאונה קשה בצפון‪ :‬גבר ובת הזוג של‬
‫אביו נהרגו‪.‬‬
‫<<< רוכב נהרג בהתנגשות‪ 3 ,‬פצועים‬
‫קשה‪.‬‬
‫<<< בצפון‪ :‬רוכבת אופנוע נהרגה‪ ,‬צעיר נפצע קשה‪.‬‬
‫<<< ארבעה צעירים נפגעו בשתי תאונות חזיתיות‪.‬‬
‫<<< נהגת פגעה בתחנת אוטובוס והרגה אישה‪.‬‬
‫<<< הולך רגל נהרג מפגיעת מכונית בראש העין‪.‬‬
‫<<< הולך רגל נהרג ב"פגע וברח" ליד ג'סר א־זרקא‪.‬‬
‫<<< אדם נהרג בדרכו לאסוף את טבעת הנישואין‪.‬‬
‫<<< ‪ 4‬הרוגים ביום‪ :‬תאונות קטלניות ברהט ובבית שמש‪.‬‬
‫<<< שני הרוגים בתאונות‪ ,‬בגוש עציון וליד קריית גת‪.‬‬
‫<<< בפעם השנייה השבוע‪ :‬אופנוען נהרג בנתיבי איילון‪.‬‬
‫<<< נער נהרג בהתנגשות מכונית בעץ בגליל התחתון‪.‬‬
‫(דיווחים מהימים האחרונים ב"וואלה")‬
‫עד מתי?‬
‫בשנת ‪ 2009‬נרשם מספר ההרוגים הנמוך ביותר בתאונות‬
‫דרכים בישראל מזה ‪ 40‬שנה‪ 348 .‬בני אדם קיפחו את חייהם‬
‫בכבישים באותה שנה‪ ,‬לעומת ‪ 448‬בני אדם שנה קודם לכן‪.‬‬
‫זוהי ירידה משמעותית ביותר של ‪ .22%‬נזכיר כי בהמשך לה־‬
‫מלצות תוכנית שיינין‪ ,‬ממשלת ישראל קבעה יעד להוריד בכל‬
‫שנה את מספר הרוגי תאונות הדרכים ב‪ 6%-‬בלבד‪.‬‬
‫אבל למרות שמדברים על ירידה בתאונות הדרכים‪ ,‬עדיין למי‬
‫שזה קורה‪ ,‬זה ‪ 100‬אחוז קורה‪.‬‬
‫משפט נפוץ אצל נהגים הוא "לי זה לא יקרה"‪ ,‬כשתאכל'ס‪,‬‬
‫זה קורה כמעט לכולם‪ .‬זה קורה לנהגים ותיקים‪ ,‬נהגים בעלי ני־‬
‫סיון‪ ,‬נהגים חדשים‪ ,‬נהגים לפי החוק‪ ,‬נהגים פזיזים‪ ,‬נהגים חסרי‬
‫סבלנות‪.‬‬
‫בכתבה זו ניסיתי לבדוק‪ ,‬האם נהג שהיה מעורב בתאונת דר־‬
‫כים ינהג אחרת בפעם הבאה‪ ,‬או שאולי הוא שוב ינהג כאילו‬
‫כלום לא קרה? האם הוא יהיה מודע יותר לסיכונים? האם יהיה‬
‫זהיר יותר? ואם כן‪ ,‬כמה זמן ההרגלים החדשים יחזיקו מעמד?‬
‫יום‪ ,‬שבוע‪ ,‬שנה או חיים שלמים? התשובה לשאלה זו אינה חד‬
‫משמעית‪.‬‬
‫אחותי ואמי עברו תאונות דרכים‪ ,‬כל אחת בזמן אחר‪" .‬הרגש־‬
‫תי שהחיים עומדים להסתיים‪ ,‬הרצתי בכל המהירות את כל מה‬
‫שעברתי בחיים‪ .‬ראיתי את הסוף"‪ ,‬מספרת אחותי‪ ,‬רותם דרור‪,‬‬
‫בת ‪ 19‬וחצי‪ .‬התאונה התרחשה כשהיתה בת ‪ .18‬הורינו עברו‬
‫תאונת דרכים בצעירותם‪ ,‬אך היא יודעת על כך רק מסיפורים‪,‬‬
‫לא דיברו על זה יותר מדי בבית‪.‬‬
‫באותו הזמן היה לה רישיון כבר ‪ 19‬חודשים‪ .‬באותה תאונה‬
‫היא ועוד שתי חברות שלה נפצעו קל‪.‬‬
‫רותם ראתה את עצמה לפני התאונה כנהגת לפי החוק‪ .‬היא‬
‫הקפידה על מהירויות ועל חוקי התנועה‪ ,‬לפני התאונה ולטע־‬
‫נתה גם במהלכה‪ .‬היא מספרת כי עצרה בנתיב לפנייה שמאלה‪,‬‬
‫הסתכלה‪ ,‬וכשלא ראתה שום מכונית מתקרבת‪ ,‬נסעה‪ .‬רותם לא‬
‫ראתה את המכונית והתנגשה בה בתאונה חזיתית‪.‬‬
‫רותם היתה בהלם אחרי התאונה‪ .‬לא הבינה מה קורה איתה‬
‫ולקח לה זמן לקלוט שהיא וחברותיה נותרו בחיים‪ .‬שעתיים אחרי‬
‫התאונה‪ ,‬כשההורים באו לבית החולים והיא התחילה לספר להם‬
‫מה קרה‪ ,‬היא עדיין היתה בהלם‪.‬‬
‫היום‪ ,‬שנה ושלושה חודשים לאחר התאונה‪ ,‬רותם עדיין מא־‬
‫מינה שזה נס‪" .‬לא היה לנו סיכוי להינצל מהתאונה הזאת בלי נס‪.‬‬
‫האנשים מסביבנו הסתכלו על המכונית ההרוסה ועלינו ‪ -‬ולא‬
‫הבינו איך יצאנו משם בחיים"‪.‬‬
‫רותם מספרת שאחרי התאונה היא הרגישה כאילו קיבלה את‬
‫החיים במתנה‪ .‬ההורים אמרו שהיא נולדה מחדש והם החליטו‬
‫שמעכשיו חוגגים לה שני ימי הולדת בשנה‪ .‬אחד ב־‪( 6.6‬התאריך‬
‫האמיתי) והשני ב־‪( 6.9‬התאריך של התאונה)‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬רותם ממש פוחדת לנהוג‪ .‬כשהיא צריכה לנהוג באיזורים‬
‫שהיא לא מכירה‪ ,‬היא נזהרת הרבה יותר‪ ,‬ובלילה היא משתדלת‬
‫לא לנהוג למרחקים ארוכים‪.‬‬
‫לשכוח את הכאב‬
‫"הבנתי שההבדל בין חיים למוות‪ ,‬דק מאוד‪ .‬כל אחד יכול‬
‫לאבד את החיים ברגע של איבוד שליטה או חוסר עירנות"‪,‬‬
‫אומרת אמא שלי‪ ,‬אירית דרור‪ ,‬בת ‪.46‬‬
‫היא היתה בת ‪ 28‬כשהתרחשה התאונה‪ .‬אף אחד ממקורביה‬
‫לא עבר תאונת דרכים קודם לכן‪ .‬היא החזיקה ברישיון מזה ‪10‬‬
‫שנים‪ ,‬היתה לבד במכוניתה‪ ,‬איבדה שליטה על הרכב‪ ,‬והידרדרה‬
‫מצוק גבוה‪.‬‬
‫לעומת רותם‪ ,‬שרואה עצמה כנהגת המקפידה על חוקי הת־‬
‫נועה‪ ,‬אירית טוענת שלפני התאונה‪ ,‬היא לא הקפידה לנהוג‬
‫במהירות המותרת‪ .‬במהלך התאונה היא טוענת שדווקא נהגה‬
‫במהירות סבירה‪.‬‬
‫במהלך התאונה‪ ,‬אימי הרגישה שהיא הולכת למות‪ ,‬מאבדת‬
‫שליטה על ההגה‪ .‬לאחר התאונה הבינה שלא היתה צריכה לנהוג‪,‬‬
‫כי היתה עייפה‪.‬‬
‫היא היתה בהלם‪ ,‬שנה לקח לה לעכל את מה שקרה‪ .‬המכונית‬
‫נהרסה לחלוטין‪ ,‬והיא יצאה בדרך נס רק עם פגיעה קלה‪.‬‬
‫"הבנתי"‪ ,‬היא אומרת‪" ,‬שהייתי יכולה לא להיות יותר בחיים‬
‫ אם לא היה קורה הנס הזה‪ .‬התחלתי להיזהר בכל דבר‪ ,‬כדי‬‫לשמור על החיים שלי"‪.‬‬
‫היום היא הרבה יותר פוחדת לעלות על הכביש‪ .‬לפני כל נסי־‬
‫עה היא מזכירה לעצמה‪ ,‬שאסור לה להיות עייפה אם לפניה‬
‫נסיעה ארוכה‪.‬‬
‫הרגלי הנהיגה שלה השתנו‪ ,‬לפחות למשך כשנה לאחר‬
‫התאונה‪ .‬בשנה הזו היא הקפידה לנסוע בזהירות ולא לעבור את‬
‫המהירות המותרת‪.‬‬
‫אנחנו עוברים בחיינו אירועים יוצאי דופן המשפיעים על מח־‬
‫שבתנו‪ ,‬התנהגותנו והחלטותינו‪ .‬לעיתים האירוע יגרום לנו לה־‬
‫עריך מחדש את משמעות החיים‪ ,‬לעיתים יגרום לנו להסתכל על‬
‫חצי הכוס המלאה‪ ,‬לעיתים יעורר אותנו מאדישותנו‪ ,‬ולעיתים‬
‫סתם יגרום לנו הקלה או שימחה‪.‬‬
‫השפעתם של אירועים מסוג זה בדרך כלל לא תחזיק מעמד‬
‫במשך תקופה ארוכה‪ .‬האדם מטבעו נוטה לשכוח את הכאב שח־‬
‫ווה ולעבור הלאה‪.‬‬
‫רותם‪ ,‬מה את יכולה להגיד על ההשפעה של תאונות דרכים‬
‫על החיים שלנו?‬
‫"התאונה השפיעה בטווח הארוך‪ .‬היא לימדה אותי את המש־‬
‫מעות של לעלות על הכביש ולקחת אחריות על החיים שלי ושל‬
‫הנוסעים במכונית‪.‬‬
‫"התאונות משפיעות לטווח הקצר בלבד‪ .‬לדעתי‪ ,‬במקרה של‬
‫פגיעות קלות או חוסר פגיעות ‪ -‬הזיכרון של התאונה חולף‬
‫ואיתו גם הפחד‪ .‬אבל אם יש פגיעה משמעותית‪ ,‬שגורמת לנכות‬
‫ממש – זה‪ ,‬לדעתי‪ ,‬משפיע יותר‪ ,‬כי גם החיים מישתנים בעקבות‬
‫המוגבלות"‪.‬‬
‫אירית דרור‪" :‬ככל שהתאונה יותר קשה ועימה התחושה כי‬
‫'ממש הייתי קרוב למות'‪ ,‬אחר כך נישמרים וניזהרים יותר וגם‬
‫לאורך זמן ממושך יותר"‪.‬‬
‫ובסופו של דבר‪ ,‬אי אפשר שלא לשאול את השאלה המתבק־‬
‫שת‪ :‬למה בני אדם צריכים להפנים את הסכנות האורבות בכבי־‬
‫שים‪ ,‬רק לאחר שחוו תאונת דרכים?‬
‫שימרו על עצמכם‪ ,‬וסעו בזהירות‪.‬‬
‫הצבא יכול‬
‫לחכות‬
‫מה גורם לבני נוער לדחות את הגיוס בשנה‪ ,‬ולהתנדב ללמוד את ההיסטוריה של מדינת ישראל‬
‫במסגרת מכינה קדם צבאית? >>> אלון פרג'‪" :‬זה יקנה לי כלים לחיים" >>> דנה כספי‪" :‬שילוב‬
‫של לימודים‪ ,‬טיולים ותרומה לקהילה" >>> לי וולפברג‪" :‬זו הזדמנות להכיר את עצמי"‬
‫מאת שני ארן‬
‫| ידיאורט בנימינה‬
‫ריח של סוף שנה יש באוויר‪ ,‬וכולם‬
‫מתעסקים בשאלה לאן ילכו אחרי סיום‬
‫בית הספר‪ .‬לאן יתגייסו? מה יעשו‬
‫בצה"ל? אבל ישנה קבוצה קטנה‪ ,‬שח־‬
‫בריה לא יעלו בשנה הבאה על מדים‪.‬‬
‫הם יתפזרו ברחבי הארץ כדי ללמוד‪,‬‬
‫להתפתח והכי חשוב להתנדב – במכינות‬
‫הקדם צבאיות‪.‬‬
‫מכינה קדם צבאית היא מסגרת חי־‬
‫נוכית‪ ,‬המיועדת בעיקרה למיועדים‬
‫לשירות ביטחון וליוצאי צבא‪ ,‬במטרה‬
‫להכין את החניכים לשירות מלא בצבא‬
‫הגנה לישראל וחינוך למעורבות חברתית‬
‫ואזרחית‪ .‬בני הנוער‪ ,‬המצטרפים למכינה‪,‬‬
‫דוחים את שירותם ומתגייסים לצה"ל‬
‫כשנה מאוחר מבני גילם‪.‬‬
‫במכינות הקדם צבאיות החילוניות לו־‬
‫מדים בוגרי תיכון במשך שנה אחת‪ ,‬לפני‬
‫שירותם הצבאי‪ .‬המכינות מחנכות למ־‬
‫נהיגות‪ ,‬דמוקרטיה‪ ,‬תרומה לקהילה‪ ,‬גי־‬
‫בוש זהות ערכית ורעיונית‪ ,‬ציונות‪ ,‬יהדות‪,‬‬
‫פילוסופיה‪ ,‬מעורבות חברתית ועוד‪.‬‬
‫המכינות מאפשרות לדחות את הגיוס‬
‫בשנה‪ ,‬כדי להכין את המתגייסים לצה"ל‬
‫במישור הערכי ‪ -‬אהבת הארץ‪ ,‬מורשת‬
‫קרב‪ ,‬מורשת ישראל וביצוע משימות‬
‫לאומיות‪.‬‬
‫החברים החדשים שלי‬
‫אז מה בעצם גורם לבני נוער לדחות‬
‫את הגיוס שלהם בשנה וללכת ללמוד‬
‫את ההיסטוריה של מדינת ישראל‪,‬‬
‫להתנדב פעם בשבוע ולגור שנה בלי‬
‫ההורים?‬
‫השאלות האלה סיקרנו אותי‪ ,‬אז לקח־‬
‫תי דף ועט‪ ,‬כתבתי מספר שאלות ויצאתי‬
‫לשטח‪ ,‬לדבר עם שלושה אנשים מהשיכ־‬
‫בה שלי‪ ,‬שבשנה הבאה ישתתפו במסלול‬
‫הזה‪ :‬דנה כספי‪ ,‬לי וולפברג ואלון פרג'‪.‬‬
‫אני פוגשת את שלושתם בבית קפה‬
‫בזיכרון ומתנפלת עליהם בשאלות‪:‬‬
‫מה אתם הולכים לעשות בשנה הבאה‬
‫ולמה?‬
‫לי‪" :‬מכינה קדם צבאית‪ .‬אני הולכת כי‬
‫לפי דעתי זה חד פעמי ואני רוצה להכיר‬
‫אנשים חדשים וללמוד דברים חדשים‪.‬‬
‫שמעתי מהרבה אנשים‪ ,‬שעכשיו עושים‬
‫מכינה‪ ,‬שזאת חוויה של פעם בחיים"‪.‬‬
‫דנה‪" :‬בשנה הבאה אני מתכוונת לע־‬
‫שות מסלול של מכינה קדם צבאית‪ .‬הת־‬
‫לבטתי רבות אם לעשות שנת שירות או‬
‫מכינה‪ ,‬ובסופו של דבר החלטתי לעשות‬
‫מכינה ‪ -‬לשלב לימודים‪ ,‬טיולים ותרומה‬
‫לקהילה‪ .‬אלה נושאים שמאוד מעניינים‬
‫אותי"‪.‬‬
‫אלון‪" :‬בשנה הבאה אני הולך למכינה‬
‫קדם צבאית מיצר‪ ,‬כי אני מאמין שכל‬
‫המכינות מקנות כלים לחיים‪ ,‬ובטח יהיו‬
‫גם חוויות"‪.‬‬
‫מה גרם לכם לוותר על שנה וללכת‬
‫להתנדב?‬
‫דנה‪" :‬אי אפשר לקרוא למכינה שנה‬
‫שאני מוותרת עליה‪ .‬להיפך‪ ,‬אני חושבת‬
‫שמכינה זו הזדמנות של פעם בחיים‪ .‬זו‬
‫שנה מעשירה ותורמת‪ ,‬שבחיים לא תהיה‬
‫לי עוד הזדמנות כמותה‪.‬‬
‫"האמת שהתלבטתי הרבה בעניין הגיוס‬
‫ודחיית השירות‪ ,‬אבל בסופו של דבר הב־‬
‫נתי שאחרי הצבא זה בכל מקרה לא ישנה‬
‫עוד שנה או פחות שנה‪ ,‬ובאמת כדאי לי‬
‫לנצל את השנה הזאת‪ .‬אני יכולה לעשות‬
‫משהו שונה‪ ,‬משהו שאני לא מכירה בחיי‬
‫היומיום שלי"‪.‬‬
‫לי‪" :‬אני מסכימה עם דנה‪ .‬זה לא ויתור‪.‬‬
‫זה אולי באמת קצת מבאס שחברים שלך‬
‫מתגייסים ואתה בשגרת חיים שונה‪ ,‬אבל‬
‫זה שווה את זה"‪.‬‬
‫אלון‪" :‬ואני חושב שיהיו מספיק שנים‬
‫אחרי הצבא‪ ,‬וההזדמנות הזאת ללכת למ־‬
‫כינה לא תחזור"‪.‬‬
‫מה תתרום לכם השנה הזו‪ ,‬שאתם‬
‫לא יכולים לקבל במקומות אחרים‪ ,‬כמו‬
‫למשל בצבא?‬
‫דנה‪" :‬אני חושבת שהשנה הזאת יכולה‬
‫לתרום לי המון‪ ,‬בין אם בנושאים שאף‬
‫פעם לא יצא לי ללמוד‪ ,‬כמו פילוסופיה‪,‬‬
‫מנהיגות‪ ,‬יהדות וכו'‪ ,‬ובין אם בחוויה‬
‫המיוחדת הזו שאני עומדת לחיות עם עוד‬
‫כ־‪ 40‬בני נוער בגילי באופן עצמאי כמעט‬
‫לגמרי‪.‬‬
‫"זו מסגרת שונה מהצבא‪ ,‬כי בצבא‬
‫אומרים לנו מה לעשות‪ ,‬ואיך להתנהג‪,‬‬
‫ובמכינה ההנהגה היא שלנו‪ ,‬של בני הנו־‬
‫ער‪ ,‬וזו התנסות שמעולם לא חוויתי‪.‬‬
‫"השנה הזו יכולה לתרום לי בכך שאני‬
‫אלמד להכיר אנשים שונים‪ ,‬ממקומות‬
‫שונים בארץ‪ ,‬מתרבויות שונות‪ ,‬עם דעות‬
‫שונות‪ ,‬ולדעת לחיות ולהסתדר עם אנ־‬
‫שים שהם שונים ממני‪ ,‬דבר שיכול לעזור‬
‫לי גם בהמשך ‪ -‬בצבא‪ ,‬בעבודה (בעתיד‬
‫היותר רחוק) ובחיים בכלל"‪.‬‬
‫לי‪" :‬השנה הזאת יכולה לתרום בהר־‬
‫בה דברים‪ ,‬שאי אפשר לקבל במקומות‬
‫אחרים‪ ,‬כמו בצבא או בבית ספר‪ .‬לומ־‬
‫דים שם בצורה פחות פורמלית מאשר‬
‫בבית הספר‪ ,‬מעמיקים בדברים מעניינים‪,‬‬
‫יוצאים לטיולים ולומדים דברים חדשים‬
‫על מקומות בארץ"‪.‬‬
‫אלון‪" :‬אני חושב שכל אחד לוקח מה־‬
‫שנה הזאת משהו אחר‪ .‬כל אחד מתפתח‬
‫ומשתנה בדרכו וכל אחד מפיק הרבה‪.‬‬
‫דוגמא אחת היא למידה על הארץ שלנו‬
‫וטיולים בה‪ .‬רואים ולומדים על כל הארץ‬
‫וזה דבר חשוב לכל ישראלי"‪.‬‬
‫מה הציפיות שלכם מהשנה הזו?‬
‫דנה‪" :‬האמת שיש לי הרבה ציפיות‬
‫מהשנה הזאת‪ .‬אני מצפה בעיקר ליהנות‬
‫ולהפיק מהמכינה הכי הרבה שאני יכולה‪.‬‬
‫אני מצפה ללמוד דברים חדשים‪ ,‬להכיר‬
‫אנשים שיהיו חברים טובים שלי בהמשך‪,‬‬
‫להעשיר את עצמי‪ ,‬לתרום לקהילה‪ ,‬ולנ־‬
‫צל כל רגע כדי להפיק את המירב מהשנה‬
‫המיוחדת הזאת"‪.‬‬
‫אלון‪" :‬התפתחות כללית בכל תחו־‬
‫מי החיים‪ ,‬השכלה כללית חשובה לחיים‬
‫ושנה של כיף וגיבוש עם אנשים שיהיו‬
‫חברים לחיים"‪.‬‬
‫לי‪" :‬אני מצפה שיהיה חווייתי‪ ,‬להכיר‬
‫מקומות חדשים בארץ‪ ,‬להכיר את עצמי‬
‫ולראות עד לאן אני יכולה להגיע"‪.‬‬
‫האם חלק מהבחירה שלכם נובע מה־‬
‫רצון לעבור שינוי כלשהו עם עצמכם?‬
‫אתם חושבים שהשנה הזו תשנה אתכם‬
‫ואם כן‪ ,‬איך?‬
‫אלון‪" :‬אני לא הולך בגלל שאני רוצה‬
‫להישתנות‪ ,‬אבל אני מאמין שאעבור שי־‬
‫נויים כאלה ואחרים‪ .‬אני לא יודע בדיוק‬
‫למה לצפות‪ ,‬כי אלה דברים שאי אפשר‬
‫לדעת עד שהם קורים לך"‪.‬‬
‫לי‪" :‬אני לא יודעת אם לקרוא לזה‬
‫שינוי‪ ,‬אבל כן‪ ,‬חלק מהמטרה היא להכיר‬
‫את עצמי‪ .‬אני חושבת שהשינוי יהיה אולי‬
‫בקטע החברתי של באמת לדעת איך לה־‬
‫סתדר עם ‪ 50‬אנשים שחיים איתך באותו‬
‫מקום ואתה כבר לא אחראי רק על עצמך‪,‬‬
‫אלא על כל הקבוצה‪ .‬ואולי באמת אני‬
‫אגלה על עצמי דברים שלא ידעתי ואע־‬
‫בור סוג של שינוי"‪.‬‬
‫דנה‪" :‬אני לא בחרתי ללכת למכינה‬
‫כדי לשנות את עצמי‪ .‬אני לא יכולה להצ־‬
‫ביע על משהו ספציפי שאני רוצה לעבוד‬
‫עליו במכינה או שאני רוצה לשפר בעז־‬
‫רת המכינה‪ .‬אני בטוחה שבאיזשהו מקום‬
‫המכינה תשפיע עלי‪ ,‬כמו למשל בגיבוש‬
‫דעות רציניות משלי על דברים שונים‪,‬‬
‫במיומנות לחיות ולהסתדר עם אנשים‬
‫שונים‪ ,‬ואני מקווה שהיא תשפיע ותתרום‬
‫לי כמה שיותר"‪.‬‬
‫יופי של חברה‬
‫למה לדעתכם בני נוער צריכים לצאת‬
‫לשנה כזו של התנדבות ולמידה?‬
‫דנה‪" :‬לדעתי זה מאוד חשוב שבני נוער‬
‫יעשו שנה כזו‪ ,‬אם בהתנדבות בשנת שי־‬
‫רות ואם בשנת מכינה‪ ,‬מהסיבה שאלה‬
‫מסגרות שבסופו של דבר רק תורמות‬
‫ומשפרות את בני הנוער‪.‬‬
‫"אני בטוחה שכמעט כל האנשים שמ־‬
‫סיימים שנה כזאת‪ ,‬הם הרבה יותר בוגרים‪,‬‬
‫יותר מבינים מה הם רוצים‪ ,‬יותר פעילים‬
‫חברתית‪ .‬זו הזדמנות חד־פעמית ואין‬
‫סיבה לא לנצל אותה"‪.‬‬
‫לי‪" :‬זה לא מתאים לכל בני הנוער‪ .‬זה‬
‫נשמע מתנשא‪ ,‬אבל זה באמת קשה‪ .‬אתה‬
‫לומד כל יום בצורה אינטנסיבית‪ ,‬ויש לך‬
‫עוד דברים על הראש ולפעמים אפילו אין‬
‫לך זמן לעצמך‪ .‬זה כן משהו שצריך לש־‬
‫קול אותו‪ ,‬אבל לא כל אחד מתאים לזה‪.‬‬
‫עבור מי שיודע שהוא מסוגל‪ ,‬לפי דעתי‪,‬‬
‫זו חובה! אני רואה אנשים שנמצאים כרגע‬
‫במכינה ‪ -‬והם הישתנו לטובה‪ .‬לפני שנה‬
‫לא הייתי חושבת בחיים שהם יעברו כזה‬
‫שינוי"‪.‬‬
‫אתם חושבים שצעד כזה יכול לשפר‬
‫את פני החברה הישראלית?‬
‫אלון‪" :‬כן‪ .‬למרות שקשה לחזות שינוי‬
‫מהותי בחברה שלמה‪ ,‬אני מאמין שחינוך‬
‫הוא הכלי הכי משמעותי לשינוי חברתי‪,‬‬
‫ושאפשר לשפר את החברה הקיימת בע־‬
‫זרת חינוך טוב יותר לערכים אנושיים‬
‫וישראליים"‪.‬‬
‫דנה‪" :‬אני בטוחה שהמכינות והמסגרות‬
‫של שנות שירות משפיעות על החברה‬
‫לטובה‪ .‬זה הרי ברור שמי שמסיים שנה‬
‫כזו‪ ,‬חושב הרבה יותר על החברה הישרא־‬
‫לית‪ ,‬הוא מבין את היופי שבחברה שלנו‪,‬‬
‫אך גם את הפגמים שבה‪ .‬ההתמקדות היא‬
‫בתיקון הפגמים ובתרומה לקהילה‪.‬‬
‫"במכינה שמים דגש על שיפור החב־‬
‫רה בישראל‪ ,‬על התנדבות ועשייה בכל‬
‫תחומי החיים‪ ,‬ואני רוצה להאמין שכל‬
‫מי שמסיים את השנה הזאת‪ ,‬יוצא ליזום‪,‬‬
‫לפעול ולתרום"‪.‬‬
‫לי‪" :‬אני מסכימה עם דנה‪ .‬הערכים‬
‫שמלמדים אותך בשנה הזאת מאפשרים‬
‫לראות אחרת את החברה הישראלית‪ .‬מל־‬
‫מדים אותך דברים שלא ידעת על החברה‬
‫שבה אתה חי‪ .‬אני גם חושבת שהשנה הזאת‬
‫עושה אותך בן אדם יותר איכותי‪ ,‬איכפתי‬
‫לסביבה ולמדינה שלו‪ ,‬ושאולי גדלים שם‬
‫המנהיגים החדשים של המדינה"‪.‬‬
‫בני הנוער שיוצאים לשנה הזו‪ ,‬מקווים‬
‫לפתח את עצמם מבחינת אישיותית‪ ,‬לה־‬
‫כיר את עצמם יותר טוב‪ ,‬לחוות את הח־‬
‫וויה של חיים בקבוצה‪.‬‬
‫ויותר מכל‪ ,‬הם הולכים כדי להעצים את‬
‫הערך הכי חשוב ‪ -‬אהבת הארץ והמורשת‬
‫– וכדי ללמוד מה ניתן לעשות כדי שהמ־‬
‫דינה שלנו תהיה מקום טוב יותר‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה *‬
‫ג‬
‫'‬
‫ו‬
‫ב‬
‫נ‬
‫י‬
‫ק‬
‫י‬
‫ם‬
‫רגע לפני‬
‫ה‬
‫חו‬
‫פ‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ג‬
‫דו‬
‫ל‪,‬‬
‫לחפש >>> מה לומר כולנו רוצים ל‬
‫מ‬
‫צו‬
‫א‬
‫ע‬
‫בו‬
‫ד‬
‫ה‬
‫>‬
‫>‬
‫לל‬
‫> אי‬
‫ואתם עומדים להישב קוחות שלא נותנים טיפים >>> ומ פה כדאי להתחיל‬
‫ר>‬
‫ה לע‬
‫>> המדריך המלא‬
‫שות כשקשה לכם‬
‫בעבודה‬
‫מאת בר ינקוביץ'‬
‫| ידיאורט בנימינה‬
‫כסף‪ ,‬זה שם המשחק‪.‬‬
‫לבני נוער‪ ,‬בעיקר‬
‫גילאי ‪ ,18-16‬יש צר־‬
‫כים רבים‪ .‬והכל עולה‬
‫כסף‪ .‬אז צריך לצאת‬
‫לעבוד וזה לא הדבר‬
‫הכי פשוט ‪ -‬למצוא מקום עבודה‪ ,‬המש־‬
‫תלב בחיים ולא פוגע בלימודים‪.‬‬
‫צרכי בני הנוער הם רבים ושונים‪ :‬צריך‬
‫כסף לבילויים ‪ -‬סרטים‪ ,‬מועדונים ומסע־‬
‫דות‪ .‬צריך כסף כדי ללמוד נהיגה ‪ -‬השגת‬
‫רישיון עולה אלפי שקלים ואחר כך צריך‬
‫לממן את הדלק‪.‬‬
‫בני נוער זקוקים לכסף גם למימון חו־‬
‫גים ותחביבים‪ ,‬ולפעילויות בית ספריות‬
‫מיוחדות‪ ,‬כמו נסיעה לפולין בכיתה י"א‪.‬‬
‫ישנם בני נוער‪ ,‬שהמצב הכלכלי בבית‬
‫אינו מאפשר להוריהם להעניק להם‬
‫דמי כיס‪ ,‬והם חייבים לעבוד במקביל‬
‫ללימודים‪.‬‬
‫יש בני נוער‪ ,‬שמקבלים דמי כיס‬
‫מהוריהם‪ ,‬אבל מעוניינים להגדיל את‬
‫מקורות ההכנסה שלהם‪.‬‬
‫קבוצה נוספת‪ ,‬מצומצמת במיוחד‪ ,‬כו־‬
‫ללת בני נוער‪ ,‬שיכולים לקבל דמי כיס‬
‫מהוריהם‪ ,‬אך בניסיון לגלות עצמאות ובג־‬
‫רות‪ ,‬הם מעדיפים לא לקחת כסף מהוריהם‬
‫ולהתפרנס בכוחות עצמם‪.‬‬
‫אבל גם אם מישהו כבר החליט לעבוד‪,‬‬
‫זה לא תמיד פשוט‪.‬‬
‫אז הנה כמה טיפים למי שמחפש עבו־‬
‫דה‪:‬‬
‫<<< מומלץ להתחיל את החיפושים בק־‬
‫ניון ובאיזורים מסחריים‪.‬‬
‫<<< רצוי להתחיל לעבוד בתקופת החו־‬
‫פש הגדול‪ ,‬כשניתן להקדיש לעבודה זמן‬
‫רב יחסית במהלך השבוע‪ ,‬ואחר כך לה־‬
‫משיך להתמיד ולעבוד באותו מקום גם‬
‫במשך שנת הלימודים‪ ,‬אך בהיקף מצומצם‬
‫יותר‪ ,‬בעיקר אחר הצהריים‪.‬‬
‫<<< בתקופת הלימודים ניתן לצרף חב־‬
‫רים נוספים‪ ,‬כדי לחלק היקף של משרה‬
‫מלאה בין כמה חברים‪ .‬כדאי‪ ,‬כמובן‪ ,‬לבחור‬
‫חברים שאפשר לסמוך עליהם שלא "יברי־‬
‫זו" מהעבודה‪.‬‬
‫<<< הקבלה לעבודה מבוססת בדרך כלל‬
‫על ראיון עבודה אישי‪ ,‬או על היכרות או‬
‫קשר אישי עם המעסיק דרך חבר או חברה‪,‬‬
‫או היכרות של ההורים‪.‬‬
‫<<< מעסיקים מחפשים בני נוער רצי־‬
‫ניים‪ ,‬אחראיים שיעמדו בלוח הזמנים‪ ,‬יב־‬
‫צעו את המשימות הנדרשות ויהוו מוקד‬
‫משיכה לבני נוער אחרים‪.‬‬
‫<<< לפני שמתחילים לעבוד‪ ,‬יש כמה‬
‫פרטים שכדאי לברר‪ .‬למשל‪ ,‬מה אופי הע־‬
‫בודה‪ ,‬האם היא מתאימה ליכולות הפיזיות‬
‫שלנו‪ ,‬האם סביבת העבודה מוגנת ובטוחה‪,‬‬
‫כיצד נגיע למקום העבודה‪.‬‬
‫<<< כדאי גם לברר מידע על המעסיק‬
‫ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה *‬
‫איזה מזל‪,‬‬
‫לא פחות מ־‪ 18‬זוגות תאומים לומדים בבית‬
‫הספר‪ ,‬וכל ‪ 36‬החצאים נשמעים מאושרים עד‬
‫השמיים מהחיים הכפולים >>> שיר ובר‪" :‬אם‬
‫לא היינו תאומים‪ ,‬היינו חברים" >>> הדס‬
‫ויובל‪" :‬אנחנו מתייעצים אפילו על בני זוג"‬
‫>>> וגם אני‪ ,‬אגב‪ ,‬בעד שום הון שבעולם לא‬
‫הייתי מוותרת על התאומה שלי‬
‫חשבתם פעם איך‬
‫זה מרגיש‪ :‬לחיות‬
‫עם בן אדם שקם‬
‫איתך בבוקר‪ ,‬הולך‬
‫לישון איתך בלי־‬
‫לה‪ ,‬וחוגג איתך‬
‫"תזכרו בימים הקשים שיש כאלה שעובדים הרבה יותר קשה מכם"‪ .‬נוער עובד‬
‫שלכם מחברים שעבדו או עובדים שם‪.‬‬
‫לברר מהו התעריף לשעת עבודה‪ ,‬והאם‬
‫בנוסף יש תשלום של טיפים‪.‬‬
‫<<< רצוי לערוך את כל הבדיקות הללו‬
‫לפני שמתחילים לעבוד‪ ,‬כדי לחסוך עוגמת‬
‫נפש בהמשך‪.‬‬
‫<<< ולבסוף‪ ,‬כאשר מקבלים בסוף החו־‬
‫דש את המשכורת הראשונה (איזה כיף!)‪,‬‬
‫מומלץ מאוד לנצל את ההזדמנות לפתיחת‬
‫חשבון בנק‪ ,‬שבו תופקד המשכורת‪.‬‬
‫חשבון הבנק יאפשר בקרה ופיקוח על‬
‫שיר ינקוביץ' )י"ב(‪:‬‬
‫"יש כאלה שמדברים‬
‫לא יפה‪ ,‬אבל רוב‬
‫הלקוחות משאירים‬
‫טיפים טובים‪ .‬עובדה‪,‬‬
‫מימנתי טיול לרודוס‬
‫ושיעורי נהיגה"‬
‫ההכנסות וההוצאות‪ .‬כך תיצרו הרגלים‬
‫ודפוסים של תיכנון ההוצאות עד לקבלת‬
‫המשכורת הבאה‪ .‬ובכלל‪ ,‬זה יהווה סוג של‬
‫לימוד והקניית הרגלים להתנהלות פי־‬
‫ננסית נכונה כבן נוער כיום וכאדם בוגר‬
‫בעתיד‪.‬‬
‫סמנו את המטרה‬
‫שי מחנאי‪ ,‬תלמיד י"ב‪ ,‬עובד כמאמן‬
‫כדורסל באגודת הספורט בית"ר בנימי־‬
‫נה‪.‬‬
‫"אני מאמן קבוצת תלמידי כיתות א'‪-‬‬
‫ב' בבית הספר לכדורסל באגודת הספורט‬
‫בית"ר בנימינה"‪ ,‬הוא מספר‬
‫ממתי אתה עובד‪ ,‬ומה בדיוק אתה‬
‫עושה?‬
‫"התחלתי לעבוד לראשונה בכיתה ח'‬
‫במשק החקלאי של אבא שלי‪.‬‬
‫בכיתה ט' התחלתי להיות כתב ספורט‬
‫ב'הגפן'‪ ,‬מקומון של בנימינה וסביבתה‪.‬‬
‫במסגרת זו דיווחתי על תוצאות משחקים‬
‫של קבוצות כדורסל באגודה‪ .‬מאז כיתה י'‬
‫אני מאמן כדורסל‪ ,‬לאחר שעברתי קורס‬
‫מיוחד למאמנים‪.‬‬
‫"אני מאמן קבוצה המונה כ־‪ 15‬ילדים‪,‬‬
‫שבאים להתאמן פעמיים בשבוע‪ .‬הם לא‬
‫משתתפים בליגה כלשהי‪ ,‬ורוב המשחקים‬
‫הם במסגרת משחקי ידידות עם קבוצות‬
‫מהסביבה בגילאים שלהם"‪.‬‬
‫מי המעסיק שלך ואיך הוא מתייחס‬
‫אליך?‬
‫"המעסיק שלי הינו אגודת ספורט בי־‬
‫ת"ר בנימינה‪ .‬מבחינה מקצועית‪ ,‬אני כפוף‬
‫למנהל המקצועי של האגודה‪ .‬אני מקבל‬
‫יחס טוב ומכבד מהמנהל המקצועי‪ ,‬הוא‬
‫מדריך אותי‪ ,‬ויש לי עם מי להתייעץ במ־‬
‫קרה הצורך"‪.‬‬
‫יש לך שאיפות להתקדם?‬
‫"אני שואף להפוך למאמן בכיר בענף‪,‬‬
‫אולי אפילו להתפרנס מכך‪ .‬אני מאוד אוהב‬
‫כדורסל ונהנה לאמן ולהעביר את הידע‬
‫שלי לילדים"‪.‬‬
‫תן כמה טיפים לבני נוער עובדים‪.‬‬
‫"תמיד תתמקדו במטרה‪ ,‬ותמיד תשא־‬
‫לו את עצמכם למה אתם עושים את זה‪.‬‬
‫אם אתם מרגישים לא טוב עם העבודה או‬
‫אינכם מקבלים יחס טוב‪ ,‬עיזבו את מקום‬
‫העבודה‪.‬‬
‫"תזכרו שהמטרה ‪ -‬להרוויח כסף ‪ -‬היא‬
‫חשובה‪ ,‬אז אל תתפרקו ותתייאשו גם אם‬
‫יש ימים קשים של עומס‪ .‬ותזכרו בזמנים‬
‫קשים‪ ,‬שיש כאלה שעובדים הרבה יותר‬
‫קשה מכם"‪.‬‬
‫אוי‪ ,‬שכחתי‬
‫שיר ינקוביץ'‪ ,‬במקרה אחותי התאומה‪,‬‬
‫בת ‪ ,17‬לומדת בכיתה י"ב‪ ,‬ועובדת‪.‬‬
‫היי שיר‪ ,‬ספרי לנו במה את עובדת‪.‬‬
‫"במהלך החופש הגדול עבדתי במסע־‬
‫דה בקיבוץ נחשולים‪ .‬עבדתי ארבעה ימים‬
‫בשבוע‪ ,‬בעיקר בשעות הערב"‪.‬‬
‫מה כוללת העבודה?‬
‫"אני מסדרת שולחנות‪ ,‬מנקה כלים וב־‬
‫עיקר עובדת כמלצרית"‪.‬‬
‫איך היחס שאת מקבלת מהלקוחות?‬
‫"בדרך כלל היחס טוב‪ .‬לפעמים יש‬
‫כאלה שמדברים לא יפה ודורשים 'תביאו‬
‫לי מלח!'‪ ,‬אבל רוב הלקוחות בדרך כלל‬
‫בסדר‪ .‬כשבאים עם ילדים קטנים‪ ,‬קצת‬
‫קשה יותר ולפעמים מעצבן‪.‬‬
‫"רוב הלקוחות משאירים לי טיפים טו־‬
‫בים‪ .‬אם מישהו שוכח להשאיר לי טיפ‪ ,‬אני‬
‫נוהגת לשאול 'האם השירות לא היה טוב?'‪,‬‬
‫ואז בדרך כלל מקבלת תשובה‪' :‬אוי שכח־‬
‫תי' ומשאירים לי טיפ"‪.‬‬
‫למה בכלל התחלת לעבוד?‬
‫"היתה לי מטרה ‪ -‬לנסוע בסוף הקיץ עם‬
‫חברות לרודוס‪ ,‬בלי לקחת כסף מההורים‪.‬‬
‫העבודה הזאת איפשרה לי להרוויח מס־‬
‫פיק כסף לכיסוי ההוצאות של הטיול‪,‬‬
‫ואפילו נשאר לי קצת עבור חלק משיעורי‬
‫הנהיגה"‪.‬‬
‫במה את עובדת בימים אלו?‬
‫"במהלך שנת הלימודים אני עושה‬
‫בייביסטר‪ ,‬אני מרוויחה פחות כסף מאשר‬
‫בקיץ במסעדה‪ ,‬אבל אני מתאימה את‬
‫ההוצאות שלי בהתאם‪ ,‬ומשתדלת לקחת‬
‫יחסית מעט דמי כיס מההורים שלי"‪.‬‬
‫לסיום שיר‪ ,‬מה הטיפ שהיית נותנת‬
‫לבני נוער המתכוונים לעבוד בקיץ?‬
‫"אם העבודה לא מוצאת חן בעיניכם או‬
‫שאתם מקבלים יחס משפיל‪ ,‬תעזבו אותה‪,‬‬
‫למרות הרצון שלכם להרוויח כסף"‪.‬‬
‫ככה זה כשיש שתיים‪ .‬תאומות | צילום‪ :‬אינדקסאופן‬
‫תאומים‬
‫מאת הדס מזורסקי‬
‫| ידיאורט בנימינה‬
‫| צילום‪ :‬אביגיל עוזי‪" ,‬ידיעות אחרונות"‬
‫‪2‬‬
‫יום הולדת?‬
‫בתיכון אורט בנימינה לומדים ‪18‬‬
‫זוגות תאומים מתוכם ‪ 10‬בשיכבה י"ב‬
‫ ואני אחת מהם‪ .‬אז כמה טבעי‪ ,‬דווקא‬‫אני יצאתי לבדוק איך הם מרגישים‪.‬‬
‫החברות שלה ואני‬
‫נתחיל עם שיר ובר (בן ובת)‪ ,‬תלמי־‬
‫די כיתה י"ב‪.‬‬
‫הם מתגוררים בבנימינה‪ ,‬תאומים לא‬
‫זהים‪ ,‬ויש להם עוד שתי אחיות‪.‬‬
‫אתם ישנים באותו חדר?‬
‫בר‪" :‬לא‪ .‬יש לנו חדרים נפרדים!"‪.‬‬
‫יש לכם חברים משותפים?‬
‫שיר‪" :‬בשנתיים האחרונות התחלנו‬
‫לצאת באותה חבורה‪ .‬החברות שלי הת־‬
‫חילו להיות ידידות של בר וחברים של‬
‫בר ידידים שלי"‪.‬‬
‫בר‪" :‬אנחנו יוצאים הרבה ביחד"‪.‬‬
‫אתם רבים הרבה?‬
‫בר‪" :‬מקללים הרבה‪ ,‬אבל אני כבר לא‬
‫מרביץ לה"‪.‬‬
‫שיר‪ ,‬יש לך משהו להגיד להגנתך?‬
‫"אני קורעת אותו במכות ואחרי זה‬
‫הולכת לבכות להורים שלי"‪.‬‬
‫על מה אתם רבים?‬
‫בר‪" :‬לפעמים שיר מתערבת בעניינים‬
‫שלא קשורים אליה"‪.‬‬
‫שיר‪" :‬לפעמים מתנהג כמו ילד קטן"‪.‬‬
‫מה אתם אוהבים לעשות ביחד?‬
‫בר‪" :‬כלום"‪.‬‬
‫שיר קוטעת מיד‪" :‬לא נכון‪ ,‬ממש לא‬
‫נכון‪ .‬אנחנו אחים טובים‪ .‬אנחנו מבש־‬
‫לים הרבה ביחד‪ ,‬מרכלים‪ ,‬מייעצים אחד‬
‫לשני‪ ,‬אני עוזרת לבר לבחור בגדים"‪.‬‬
‫בר‪" :‬אני אוהב לעשות עם שיר‬
‫קניות"‪.‬‬
‫מה מעצבן אתכם אחד אצל השני?‬
‫שיר‪" :‬בר כל הזמן בטוח שאני מצח־‬
‫צחת לו במברשת שיניים והוא לא מבין‬
‫שאין לי שום סיבה להשתמש לו במבר־‬
‫שת שיניים"‪.‬‬
‫בר‪" :‬היא כן מצחצחת!"‪.‬‬
‫שיר‪" :‬מה אתה חושב‪ ,‬שהפה שלך‬
‫קדוש?"‪.‬‬
‫מה אתם אוהבים אחד אצל השני?‬
‫בר‪" :‬היא רגישה ומבינה אותי"‪.‬‬
‫שיר‪" :‬הוא לוקח את החיים בקלות‬
‫וכל דבר מצחיק אותו"‪.‬‬
‫אתם מרגישים מיוחדים בגלל‬
‫שאתם תאומים?‬
‫שיר‪" :‬אנחנו לא מכירים שום דבר‬
‫אחר‪ .‬זה נראה לי הכי טבעי בעולם שעוד‬
‫מישהו חוגג איתי יום הולדת‪ ,‬ותמיד‬
‫יהיו שתי עוגות"‪.‬‬
‫אם הייתם יכולים להתחלף אחד עם‬
‫השני ליום אחד‪ ,‬מה הייתם עושים?‬
‫בר‪" :‬ישן אצל חברות של שיר"‪.‬‬
‫שיר‪" :‬הייתי פותחת את החלון‬
‫והמאוורר בחדר שלו"‪.‬‬
‫ספרו על פאדיחה שקרתה לכם‪.‬‬
‫שיר‪" :‬ישבנו במסעדה באמסטרדם‬
‫ובר אמר למלצר '‪thank you my‬‬
‫‪ 'boyfriend‬והמלצר הסתכל עליו‬
‫ממש מוזר"‪.‬‬
‫מה מיוחד בכם?‬
‫שיר‪" :‬גם אם אנחנו רבים ממש הרבה‪,‬‬
‫אחרי זמן קצר נשב ונצחק על זה"‪.‬‬
‫בר‪" :‬שאנחנו יכולים לדבר על הכל"‪.‬‬
‫אתם חושבים שאם לא הייתם‬
‫תאומים עדיין הייתם חברים טובים?‬
‫בר‪" :‬יכול להיות‪ ,‬למה לא"‪.‬‬
‫שיר‪" :‬יש מצב"‪.‬‬
‫לסיום‪ ,‬אם הייתם יכולים‪ ,‬הייתם‬
‫משנים את היותכם תאומים?‬
‫בר‪" :‬ברור שאני אגיד לא"‪.‬‬
‫שיר‪" :‬לא‪ ,‬כיף לי לגדול עם בר ולח־‬
‫וות איתו את הילדות שלי"‪.‬‬
‫מי ינהג במכונית?‬
‫הדס ויובל לומדים בכיתה י"ב‬
‫באורט בנימינה‪ ,‬גרים בזיכרון‪.‬‬
‫הם תאומים לא זהים‪.‬‬
‫יש לכם חברים משותפים?‬
‫יובל‪" :‬יש לנו הרבה כאלה"‪.‬‬
‫הדס‪" :‬בגלל שאנחנו בן ובת‪ ,‬לכל‬
‫אחד יש חברים משלו‪ ,‬אבל הרבה מהח־‬
‫ברים שלו הם ידידים שלי ולהיפך"‪.‬‬
‫אתם רבים הרבה?‬
‫הדס‪" :‬האמת שלא‪ ,‬ואם אנחנו רבים‪,‬‬
‫זה בעיקר על שטויות וזה נפתר מהר"‪.‬‬
‫יובל‪" :‬אנחנו מכירים אחד את השני‬
‫מספיק טוב בשביל לא להגיע למצבים‬
‫האלה‪ ,‬ואם אנחנו רבים אז אנחנו מש־‬
‫לימים מהר"‪.‬‬
‫על מה אתם רבים הכי הרבה?‬
‫יובל‪" :‬בעיקר על האוטו"‪.‬‬
‫הדס‪" :‬עכשיו קצת פחות‪ ,‬אבל מיד‬
‫אחרי שקיבלנו רישיון‪ ,‬היו לנו הרבה‬
‫ריבים על האוטו"‪.‬‬
‫מה אתם אוהבים לעשות ביחד?‬
‫הדס‪" :‬לשבת לדבר ולשתות בקבוק‬
‫קולה קר"‪.‬‬
‫אתם מדברים ביניכם על הכל?‬
‫יובל‪" :‬כן‪ .‬אנחנו מתייעצים אחד עם‬
‫השני"‪.‬‬
‫הדס‪" :‬משתפים בחוויות ואירועים"‪.‬‬
‫גם על בני זוג?‬
‫יובל‪" :‬כן‪ ,‬הרבה דווקא"‪.‬‬
‫הדס‪" :‬זה טוב כי ככה יש לכל אחד‬
‫מאיתנו פרספקטיבה מנקודת המבט של‬
‫המין השני"‪.‬‬
‫מה אתם הכי אוהבים אחד אצל‬
‫השני?‬
‫הדס‪" :‬את האיכפתיות והדאגה שלנו‬
‫אחד לשני"‪.‬‬
‫יובל‪" :‬את האמביציה והשאיפה לשל־‬
‫מות‪ .‬כשהיא מציבה לעצמה מטרה‪ ,‬היא‬
‫עפה אליה עד שהיא משיגה אותה"‪.‬‬
‫מה הכי מעצבן אתכם אחד אצל‬
‫השני?‬
‫הדס‪" :‬שיובל יודע להיות עקשן"‪.‬‬
‫יובל‪" :‬לפעמים חוסר הטאקט שלה‬
‫מעצבן"‪.‬‬
‫ספרו על משהו מצחיק שקרה לכם‬
‫ביחד‪.‬‬
‫"היינו בברלין‪ ,‬נסענו ברכבת הת־‬
‫חתית באמצע הלילה‪ ,‬ופתאום קלטנו‬
‫מישהו שמדבר באנגלית‪ .‬אז התחלנו‬
‫לדבר איתו‪ .‬הוא שאל אותנו אם אנחנו‬
‫מכירים 'היי סקול מיוזיקל' ואמרנו שכן‪.‬‬
‫הוא אמר לנו שהוא משחק שם את האבא‬
‫ודיבר איתנו על זה מלא ‪ -‬ולא באמת‬
‫ראינו 'היי סקול מיוזיקל'"‪.‬‬
‫אם הייתם מתחלפים אחד עם השני‬
‫ליום אחד‪ ,‬מה הייתם עושים?‬
‫הדס‪" :‬הייתי הולכת לאימון ג'ודו"‪.‬‬
‫יובל‪" :‬הייתי הולך לאימון של גלגלי‬
‫הענק"‪.‬‬
‫לסיום‪ ,‬אתם מרגישים מיוחדים‬
‫להיות תאומים?‬
‫יובל‪" :‬כן‪ ,‬זה ממש כיף"‪.‬‬
‫הדס‪" :‬מי שאין לו תאום‪ ,‬בחיים לא‬
‫יבין את הקשר המיוחד‪ .‬אני אוהבת את‬
‫זה"‪.‬‬
‫הבחור ההוא ‪ -‬שלי‬
‫גם לי יש אחות תאומה‪ ,‬נעה‪ ,‬כך‬
‫שעל רוב השאלות אני יכולה לענות‬
‫בעצמי‪.‬‬
‫אנחנו לא זהות‪ ,‬לא ישנות באותם‬
‫חדרים ואפילו לא תמיד יוצאות ביחד‪.‬‬
‫הלכתי לבדוק בחדר ממול‪ ,‬איך ההרגשה‬
‫להיות התאומה שלי‪.‬‬
‫כעבור רבע שעה‪ ,‬שבה אני מנסה‬
‫לשכנע את נעה שתשתף איתי פעולה‪,‬‬
‫אני קוראת "אמא!!!"‪ ,‬כמו שהתרגלתי‬
‫לעשות כבר מגיל אפס‪ ,‬ונעה מתחילה‬
‫לשתף פעולה בלית ברירה‪.‬‬
‫נעה‪ ,‬את מרגישה שזה מיוחד להיות‬
‫תאומה?‬
‫"כן‪ .‬אנחנו כל החיים אחת עם הש־‬
‫נייה‪ ,‬אין לנו זיכרונות נפרדים‪ .‬אנחנו‬
‫מכירות אחת את השנייה יותר טוב מכל‬
‫אחד אחר ויודעות הכל אחת על הש־‬
‫נייה"‪.‬‬
‫את מרגישה לפעמים שיש בינינו‬
‫טלפתיה?‬
‫"הרבה פעמים אנחנו יכולות לה־‬
‫בין אחת את השנייה בלי בכלל לדבר‪.‬‬
‫לפעמים אנחנו רחוקות אחת מהשנייה‬
‫ומרגישות את אותן תחושות"‪.‬‬
‫מה התכונה הכי שונה בינינו?‬
‫"אנחנו שונות בהכל‪ .‬אנחנו ממש הפ־‬
‫כים גמורים"‪.‬‬
‫מה הדבר שהכי מעצבן אותך בי?‬
‫"שאת מציקה לי"‪.‬‬
‫ספרי על פאדיחה שקרתה לנו‬
‫ביחד‪.‬‬
‫"כשהיינו באמסטרדם לפני חודש‪,‬‬
‫הסתובבנו בחנויות‪ ,‬דיברנו בעברית‬
‫והיינו בטוחות שאף אחד לא מבין אות־‬
‫נו‪ .‬פתאום‪ ,‬מישהי הסתכלה על חולצות‬
‫שהיו מקופלות ואמרתי לה 'אל תגעי‬
‫במקופלים'‪ ,‬והיא הסתובבה‪ ,‬הסתכלה‬
‫עלינו ואמרה‪' :‬לא‪ ,‬את'"‪.‬‬
‫ספרי על משהו מצחיק שקרה לנו‬
‫יחד‪.‬‬
‫"היינו בפראג לפני שנתיים ועבר‬
‫ברחוב מישהו עם מסיכה וממש רצית‬
‫לצלם אותו‪ ,‬אז צילמת בלי שהוא יראה‪.‬‬
‫ואז הוא ניגש אלינו ושאל באנגלית אם‬
‫אנחנו רוצות לצלם אותו‪ ,‬ומרוב צחוק‬
‫ענית לו בעברית 'כבר צילמתי'"‪.‬‬
‫מה מיוחד בנו?‬
‫"לא משנה לאן נלך‪ ,‬אנחנו תמיד‬
‫מכירות את כולם"‪.‬‬
‫אם היינו מתחלפות ליום אחד‪ ,‬מה‬
‫היית עושה?‬
‫"משתמשת לך בכל הבגדים"‪.‬‬
‫נדלקת פעם על מישהו שרציתי?‬
‫"לא‪ .‬אנחנו תמיד יודעות מי שייך‬
‫למי"‪.‬‬
‫לסיום‪ ,‬אם היית יכולה‪ ,‬היית משנה‬
‫את היותנו תאומות?‬
‫"אני לא מצליחה לדמיין איך זה‬
‫לחיות בלי אחות תאומה"‪.‬‬
‫אחרי כל הבירורים שעשיתי עם‬
‫תאומים אחרים‪ ,‬אין ספק שתאומים זה‬
‫משהו מיוחד ‪ -‬לטוב ולרע‪ .‬אם הייתי‬
‫בתפקיד המרואיין‪ ,‬הייתי מספרת‬
‫שלהיות תאום זאת מתנה גדולה שקי־‬
‫בלתי‪ .‬בעד שום דבר בעולם לא הייתי‬
‫מוותרת על אחותי (למרות שאולי היא‬
‫כן‪.)...‬‬
‫‪28‬‬
‫ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה *‬
‫ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה *‬
‫‪29‬‬
‫בארבע עיניים עם המורים שלנו >>> בארבע עיניים עם המורים שלנו >>> בארבע עיניים עם המורים שלנו >>> בארבע עיניים עם המורים שלנו >>> בארבע עיניים עם המורים שלנו >>>‬
‫חיה‬
‫בספר‬
‫‪4‬‬
‫היא לא מוכנה לגלות האם היא מאמינה באלוהים >>> היא לא‬
‫זוכרת לטובה את השירות הצבאי >>> ובגיל ‪ 20‬היא זכתה במפעל‬
‫הפיס >>> כל מה שרציתם לדעת על המורה האהובה שלנו לתנ"ך‬
‫ולספרות‪ ,‬אסתר סופר‪ ,‬ולא העזתם לשאול ‪ /‬מאת חן שלי‬
‫הוריי‪ ,‬אחי אברהם ואני‬
‫נולדתי בבת ים‪ ,‬להורים עולים חדשים‪,‬‬
‫שהיו הדמויות המשמעותיות בחיי‪ .‬אמי‬
‫סופיה ז"ל היתה עקרת בית‪ .‬רוב זמנה‬
‫הוקדש לבישול‪ ,‬לניקיון ולאירוח זרם‬
‫בלתי פוסק של אורחים‪.‬‬
‫אבי יוסף ז"ל‪ ,‬היה אח בבית חולים‪,‬‬
‫ובגלל שעבד במשמרות לילה‪ ,‬זכיתי‬
‫לבלות שעות רבות בחברתו‪ ,‬על כן‬
‫הייתי מאוד קשורה אליו‪ .‬שררה בבית‬
‫אווירה של חום‪ ,‬אהבה וקבלה‪ .‬אחי‬
‫ואני הרגשנו אהובים ללא תנאי‪ ,‬ללא‬
‫ביקורת‪ ,‬וללא ציפיות מלחיצות‪.‬‬
‫למרות זאת‪ ,‬ואולי בזכות זאת‪ ,‬כל‬
‫אחד מאיתנו מימש את עצמו לשביעות רצונו‪:‬‬
‫אחי הבכור‪ ,‬אברהם‪ ,‬הבוגר ממני בשלוש שנים‪ ,‬נשוי ואב‬
‫לארבעה‪ ,‬שופט ומכהן כסגן נשיא בית משפט השלום בראשון‬
‫לציון‪ .‬תמיר‪ ,‬אחי הצעיר ממני בשתים עשרה שנים‪ ,‬נשוי‪ ,‬אב‬
‫לשניים‪ ,‬הוא תת אלוף בצה"ל ומשרת כמפקד אוגדה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫סהר ונטע בתי הצעירה‬
‫נטע בתי בת העשרים‬
‫ושלוש‪ ,‬כיום סטודנטית‬
‫שנה שלישית למדעי‬
‫הרפואה‪ ,‬מצטיינת רקטור‪,‬‬
‫באוניברסיטת תל אביב‪,‬‬
‫התחתנה בנובמבר ‪ 2009‬עם‬
‫בן זוגה מגיל חמש עשרה‪.‬‬
‫הנכד המתוק אדם‬
‫בידי רוית‪ ,‬ביום‬
‫חתונתה של נטע‪,‬‬
‫כשהיה בן חצי שנה‬
‫שלושת ילדיי גדלו‪ ,‬והקן‬
‫התרוקן‪ .‬אנו נפגשים‬
‫כל ערב שבת לארוחה‬
‫משפחתית‪ ,‬נהנים‬
‫מהחברה‪ ,‬מדברים על הא‬
‫ודא‪ ,‬ומתעדכנים זה בחייו‬
‫של זה‪.‬‬
‫אני מאוד מאושרת מחיי‪,‬‬
‫ומקווה רק שימשיכו כך‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪5‬‬
‫איציק הוא הבעלים של חברה העוסקת‬
‫בשיווק מכונות לתעשיית הפלסטיק‪.‬‬
‫הכרתי אותו בקומזיץ בחג העצמאות‪.‬‬
‫אני זוכרת את הפרפרים בבטן‪ ,‬ואת‬
‫ההתרגשות‪ ,‬כשהבנתי שהבחור הגבוה‪,‬‬
‫הנאה‪ ,‬בעל הנוכחות והקסם האישי‪,‬‬
‫מחפש את קירבתי‪.‬‬
‫חצי שנה אחרי ההיכרות ההיא התחתנו‪,‬‬
‫ואני בת עשרים‪ .‬עם הזמן‪ ,‬האהבה משנה‬
‫צורה‪ ,‬היא מעמיקה‪ .‬היום אנחנו כמעט‬
‫ישות אחת‪ ,‬בד בבד עם הכבוד לצרכים‬
‫היחודיים של כל אחד ואחת‪.‬‬
‫לדעתי‪ ,‬נישואין הם כמו קניית כרטיס‬
‫מפעל הפיס‪ .‬רק לאחר הנישואין‪ ,‬ניתן‬
‫לדעת אם זכית בכרטיס המנצח‪ ,‬ולמזלי‪,‬‬
‫זכיתי‪.‬‬
‫מזה ‪ 14‬שנים אנו גרים בזיכרון יעקב‪.‬‬
‫למרות המריבות‬
‫בילדותנו‪ ,‬בבגרותנו אנו‬
‫מאוד קשורים ואוהבים‪.‬‬
‫הייתי ילדה שמחה‬
‫מאוד‪ ,‬חברותית‪ ,‬תמיד מוקפת בחברים‪.‬‬
‫בבית הספר היסודי מאוד לא אהבתי את בית‬
‫הספר‪ .‬אהבתי בעיקר לצאת לשחק בגינה הציבורית‬
‫שבשכונה‪ .‬שיחקנו קלאס‪ ,‬גומי‪ ,‬מחבואים‪ ,‬תופסת‪,‬‬
‫חמור ארוך‪ .‬נהגנו לשחק עד הערב‪ ,‬ואז האמהות‬
‫היו קוראות לנו להיכנס הביתה‪.‬‬
‫בימים גשומים התכנסנו בבתים‪ ,‬ושיחקנו במשחקי‬
‫קופסא‪ ,‬דוקים‪ ,‬חמש אבנים‪ ,‬המחזנו הצגות ועוד‪.‬‬
‫ברית לבני הבכור‪ ,‬סהר‬
‫חברותיי ואני‬
‫‪9‬‬
‫‪6‬‬
‫סהר הוא בן שלושים ואחת‪,‬‬
‫והוא שהפך אותי להיות אמא ולאחר מכן סבתא‪.‬‬
‫הוא חי עם בת זוגו בקיבוץ עין שמר‪ ,‬ולו בן מדהים‬
‫בן עשרה חודשים‪ ,‬ושמו אדם‪.‬‬
‫סהר סיים בהצטיינות תואר ראשון בפסיכולוגיה‪,‬‬
‫התאכזב‪ ,‬ועבר ללמוד תואר שני במדעי המדינה‪.‬‬
‫סהר אוהב בעלי חיים‪ ,‬לכן לקח את הכלבה שלנו‪ ,‬בת הארבע‬
‫עשרה‪ ,‬אליו לקיבוץ‪ .‬קיבלנו אותה כשהיתה בת חמישה‬
‫חודשים‪ .‬סהר קרא לה "כלב"‪ ,‬ועיקר אותה‪ .‬מאז יש לנו‬
‫במשפחה תחושה‪ ,‬שיש לה ספקות באשר לזהותה המינית‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫אני אוהבת את חברותיי‪ ,‬אוהבת את‬
‫חברתן‪ ,‬את השיחות בינינו‪ ,‬את הקירבה‬
‫והאינטימיות‪ ,‬ואת הבילויים איתן ועם בני‬
‫זוגן‪ .‬החברה "האחות" שלי‪ ,‬היא שוש מן‪,‬‬
‫מורה בבית ספרנו‪ .‬אני אוהבת אותה ואת‬
‫בני משפחתה‪ .‬אני מסכימה עם מה ששוש‬
‫פעם אמרה‪ ,‬ש"חברים טובים הם כמו‬
‫משפחה שבוחרים"‪.‬‬
‫בקיץ האחרון הקמנו חברותיי ואני "סלון‬
‫ספרותי"‪.‬‬
‫כל אחת מביעה את התרשמותה מהספר‪,‬‬
‫הדיונים מאוד מעניינים והחברה נפלאה‪.‬‬
‫הספקנו לדון עד כה בספרים "עאידה"‬
‫של סמי מיכאל‪" ,‬הביתה" של אסף ענברי‬
‫ועוד‪ ,‬ויש תוכניות להמשך‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫אני בחרתי את שמו מסיבה מאוד "רצינית"‪ ,‬זה היה שמו‬
‫של החתיך הבלתי מושג משיכבה י"ב‪.‬‬
‫אני בכיתה ט'‪ ,‬שנתי הראשונה בתיכון‪ ,‬שנה בה עברתי‬
‫מהפך ביחסי לבית הספר וללימודים‪ .‬התחלתי לאהוב‬
‫את הלימודים‪ .‬הייתי ממש מחכה לשיעורים‪ ,‬שהיו חוויה מסקרנת ואינטלקטואלית‬
‫עבורי‪.‬‬
‫אהבתי במיוחד תנ"ך וספרות‪ ,‬וגם את המורות‪ ,‬שלימדו מקצועות אלה‪ .‬הן היו הגורם‬
‫להחלטתי להיות מורה לתנ"ך ולספרות‪ .‬החלטה שגמלה בליבי כבר בכיתה י'‪.‬‬
‫יש בתנ"ך ובספרות רבדים רבים‪ ,‬והטקסטים צופנים הפתעות שכאילו יוצאות‬
‫מקופסת קסמים‪ .‬יש בהם יופי‪ ,‬רעיונות חכמים ומרגשים‪ ,‬שנגעו גם בעולמי האישי‪.‬‬
‫ככל שהמורות העמיקו בניתוח היצירות‪ ,‬כך גברה התפעלותי מהן‪ .‬מבין שתי‬
‫המורות‪ ,‬שאהבתי את שיעוריהן‪ ,‬אני‪ ,‬כמורה‪ ,‬דומה יותר למורה לספרות‪ ,‬ששיעוריה‬
‫היו עשירים בידע ומתוכננים בקפידה‪.‬‬
‫למדתי באוניברסיטת תל אביב תואר ראשון דו חוגי‪ :‬תנ"ך וספרות‪ ,‬לאחר מכן‬
‫למדתי שנתיים הוראה‪ ,‬ולאחר הפסקה של כמה שנים חזרתי לאוניברסיטה וסיימתי‬
‫את לימודי התואר השני בתנ"ך‪.‬‬
‫איציק ואני ביום נישואינו‬
‫בטירונות‪ ,‬בין הסירים‬
‫תקופת שירותי בצה"ל‬
‫לא זכורה לי לטוב‪ .‬לאחר‬
‫שנה שוחררתי‪ ,‬בשל מחלה‬
‫(ואף "זכיתי" לסטאטוס‬
‫"נכת צה"ל")‪.‬‬
‫בפורים ‪ ,‬אני בת‬
‫שבע‪ ,‬התחפשתי‬
‫לחתול‪ ,‬אחי‬
‫לקאובוי‬
‫אני בת ארבע עשרה‪ ,‬תמיר‪ ,‬אחי הקטן איתי‪,‬‬
‫ומעלינו עומד אחי הגדול אברהם‬
‫החתונה של רוית‬
‫‪7‬‬
‫‪11‬‬
‫רוית בת עשרים ותשע‪ ,‬מהנדסת תעשייה וניהול‪ ,‬עובדת בחברת‬
‫"טבע"‪ .‬הכירה את בעלה‪ ,‬כשהיו סטודנטים‪ ,‬והם גרים בזיכרון יעקב‪.‬‬
‫מורה בין תלמידיי‬
‫אני מלמדת ‪ 29‬שנים‪ ,‬ובכל שיעור אני מתרגשת מחדש‪ .‬אני נהנית‬
‫ללמד את הטקסטים הנפלאים‪ ,‬להעביר את החוכמה‪ ,‬הערכים והיופי‬
‫שבהם לתלמידיי‪ ,‬אוהבת לאתגר את חשיבתם‪ ,‬ולפתח אצלם קריאה‬
‫דקדקנית ובוחנת‪.‬‬
‫"אני אוהבת את תלמידיי‪ ,‬את החשיבה הראשונית והיצירתית שלהם‪,‬‬
‫את חוש ההומור ואת הציניות והחספוס‪ ,‬שנעלמים ברגעים רגישים‪ .‬אני‬
‫דורשת מהם הרבה‪ ,‬כי אני מאמינה ביכולות שלהם‪ ,‬ואני מאוד מכבדת‬
‫את דעתם‪ ,‬על כן אני נוהגת בכל סוף שנה לערוך משוב אנונימי‪.‬‬
‫מהמשוב הזה אני לומדת הרבה‪.‬‬
‫"לדוגמא‪ ,‬למדתי לעשות תיקון מבחן‪ ,‬כשהמבחנים בידי התלמידים‪,‬‬
‫וכן למדתי להאט את הקצב (אתם בטח לא מאמינים‪ ,‬אבל נהגתי לדבר‬
‫הרבה יותר מהר)‪ ,‬למדתי לתת מספר פירושים ליישוב בעיה‪ ,‬העולה‬
‫מהטקסט‪ ,‬רק כשזה משמעותי‪ ,‬וכן לסיים את שנת הלימודים ב"שיר‬
‫השירים"‪ ,‬ולא ב"קוהלת" המדכא‪ ,‬ולמדתי עוד‪.‬‬
‫אבל יש עניינים העולים במשובים‪ ,‬שאותם אני לא מוכנה לקבל‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬תלמידים המבקשים ממני להכתיב‪ .‬אני לא מכתיבה‪ ,‬כי הלמידה‬
‫האמיתית נעשית בזמן שהתלמיד עורך לעצמו את סיכום השיעור‪ .‬הוא‬
‫חייב להיות מרוכז לאורך כל השיעור‪ ,‬להבחין בין עיקר לטפל‪ ,‬להיות‬
‫ער לדברים שהוא לא‬
‫מבין‪.‬‬
‫"אני מאמינה שתלמידיי‬
‫יברכו אותי כשיהיו‬
‫סטודנטים ויידעו לסכם‬
‫במהלך ההרצאות‪ .‬וכן‪,‬‬
‫איני מוכנה לענות על‬
‫השאלה‪ ,‬באשר לאמונתי‬
‫באלוהים‪ ,‬כי איני רוצה‬
‫להשפיע על אמונתם של תלמידיי‪.‬‬
‫המשוב‪ ,‬כמובן‪ ,‬מחזק דברים חיוביים בהוראה שלי וביחסי לתלמידים‪.‬‬
‫ספר התנ"ך האהוב עלי ביותר‪ ,‬הוא ספר איוב‪ .‬אני אוהבת בספר‬
‫זה את הנועזות שבו‪ ,‬הרעיונות‪ ,‬השפה העשירה והפיוטית‪ ,‬וגם את‬
‫ההתחבטויות שלו הנוגעות גם לעולם המרדני המאפיין את בני‬
‫הנעורים‪.‬‬
‫ניתן לומר שאני אוהבת ללמד כמעט את כל החומר שבתוכנית‬
‫הלימודים‪.‬‬
‫אני בוחרת לסיים במסר‪ ,‬שמנוסח מצוין ב"קוהלת" י"א‪" :9 ,‬שמח בחור‬
‫בילדותך‪ ,‬ויטב לבך בימי בחרותיך‪ ,‬והלך בדרכי לבך ובמראה עיניך‪ ,‬ודע‬
‫כי על כל אלה יביאך האלוהים במשפט"‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה *‬
‫ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה * ידיאורט בנימינה *‬
‫‪31‬‬
‫חנן הרקדן‬
‫בארבע עיניים עם המורים שלנו >>> בארבע עיניים עם המורים שלנו >>> בארבע עיניים עם המורים שלנו >>> בארבע עיניים עם המורים שלנו >>> בארבע עיניים עם המורים שלנו >>>‬
‫המורה‬
‫מאוהבת‬
‫ליד השולחן הקבוע בחדר המורים‪ .‬פייקוביץ'‬
‫"אני מורה‬
‫‪ 24‬שעות‬
‫ביממה"‬
‫עירית פייקוביץ'‪ ,‬המורה לאזרחות‪ ,‬הגיעה לבית הספר לגמרי‬
‫במקרה >>> אבל היא ממש לא מצטערת על כך‬
‫מאת עינב דרור | ידיאורט בנימינה‬
‫אולי תופתעו מכך‪ ,‬אבל‬
‫עירית פייקוביץ'‪ ,‬המורה‬
‫שלנו לאזרחות‪ ,‬בכלל לא‬
‫תיכננה להיות מורה‪.‬‬
‫"זה קרה לגמרי במק־‬
‫רה"‪ ,‬היא משחזרת‪" .‬הייתי‬
‫סטודנטית באוניברסיטת חיפה‪ ,‬למדתי ספ־‬
‫רות‪ ,‬לשון והיסטוריה‪ ,‬ולמעשה‪ ,‬לא ידעתי מה‬
‫אעשה עם המקצועות האלה בעתיד‪ .‬ושוב‪ ,‬במ־‬
‫קרה‪ ,‬נודע לי שבאורט בנימינה מחפשים מורה‬
‫לספרות ולהיסטוריה‪ .‬הצעתי את מועמדותי‬
‫פשוט כדי להרוויח קצת כסף‪ ,‬וכך השתלבתי‬
‫בהוראה‪ .‬בהמשך זה הפך לדרך חיים"‪.‬‬
‫למה דווקא אזרחות?‬
‫"בשלב מוקדם החלטתי לעזוב את הספרות‬
‫ולהתמקד בהיסטוריה‪ .‬באותה תקופה הבחינה‬
‫באזרחות שולבה בתוך הבחינה בהיסטוריה‪ .‬היו‬
‫כיתות שניגשו למסלול בחינה שנקרא 'ידע‬
‫העם והמדינה' ובמסגרת הזאת גם לימדתי אז־‬
‫רחות"‪.‬‬
‫את חושבת שחומר הלימוד שאת מלמדת‬
‫באזרחות רלוונטי לחיים?‬
‫"אני חושבת שהנושאים באזרחות אכן מש־‬
‫קפים את המציאות הישראלית‪ ,‬הן מבחינת‬
‫מוסדות השלטון והן מבחינת דרך התנהלותם‪.‬‬
‫התוכנית באזרחות מתמודדת עם המציאות‬
‫הפוליטית המורכבת במדינת ישראל‪ ,‬היא‬
‫משקפת את השסעים הקיימים בחברה הישרא־‬
‫לית ואת התמודדות המדינה עם היותה מדינה‬
‫יהודית ודמוקרטית"‪.‬‬
‫מה את עושה בחיים בנוסף להוראה?‬
‫"אני מורה ‪ 24‬שעות ביממה‪ ,‬אבל גם מנסה‬
‫ליהנות מהחיים‪ ,‬לעשות ספורט ולטייל בארץ‬
‫ובעולם"‪.‬‬
‫בנסיבות אחרות יתכן שהיית בוחרת‬
‫בדרך חיים אחרת?‬
‫"יכול מאוד להיות שהייתי רוצה להיות עי־‬
‫תונאית או עורכת דין‪ ,‬אם ניתן היה להתחיל‬
‫מחדש‪ ,‬אבל המציאות הביאה אותי להוראה‪,‬‬
‫ואני מאוד מרוצה מכך"‪.‬‬
‫היית רוצה להיות בכנסת‪ ,‬לחוקק את החו־‬
‫קים ולא רק ללמד אותם?‬
‫"לעיתים קרובות‪ ,‬כשאני מהרהרת ביני לבין‬
‫עצמי וגם תוך כדי דיון עם תלמידי האזרחות‬
‫שלי‪ ,‬יש לי תחושה שהחמצתי הזדמנות לה־‬
‫שפיע בתחום הפוליטי‪ .‬אם ניתן היה להתחיל‬
‫מחדש‪ ,‬אולי הייתי מנסה להיות חברת כנסת"‪.‬‬
‫מה הדעות הפוליטיות שלך?‬
‫"בדעותיי הפוליטיות אני שייכת לימין היש־‬
‫ראלי‪ .‬בבית הוריי קיבלתי חינוך ציוני לאומי‬
‫והמציאות בישראל ובאיזורנו חיזקה את השק־‬
‫פותיי הפוליטיות"‪.‬‬
‫לכל אחד צריכה להיות דעה פוליטית?‬
‫"אני חושבת כאדם מחנך‪ ,‬שכל אחד מתלמי־‬
‫דיי חייב לעצב לעצמו דעות פוליטיות‪ .‬אין זה‬
‫חשוב אם דעותיו מזדהות עם השמאל או הימין‪,‬‬
‫העיקר שיהיה אזרח בעל מודעות גבוהה ואח־‬
‫ריות לגורלה של מדינת ישראל"‪.‬‬
‫למי הצבעת בבחירות האחרונות?‬
‫"מעדיפה לא לענות על השאלה הזו"‪.‬‬
‫מי לדעתך היה ראש הממשלה הטוב‬
‫ביותר?‬
‫"לא חשבתי על זה‪ .‬אולי ראש הממשלה המ־‬
‫שפיע ביותר על גורלה של המדינה בתחילת‬
‫הדרך היה דוד בן גוריון"‪.‬‬
‫את חושבת שיש צורך לעשות שינויים‬
‫בחברה?‬
‫"החברה הישראלית צריכה לבחון את עצמה‬
‫מחדש ולבדוק את דרכה‪ .‬מפריעות לי תופעות‬
‫האלימות‪ ,‬ה'מגיע לי' והיעדר מחוייבות אז־‬
‫רחית של קבוצות שונות בחברה הישראלית‪.‬‬
‫לצערי‪ ,‬אינני עושה מספיק כדי לשנות דברים‬
‫שמציקים לי‪.‬‬
‫"אולם‪ ,‬באמצעות ההוראה והחינוך‪ ,‬אני‬
‫מעבירה לתלמידיי את הערכים שאני מאמינה‬
‫בהם"‪.‬‬
‫"אני אוהבת את המקצוע שלי"‪ ,‬אומרת אורלי‬
‫קראוס‪ ,‬המורה לספרות >>> והתלמידים? "הנוער‬
‫מצויין‪ ,‬אבל אי אפשר להתעלם מתופעות הלוואי‪:‬‬
‫אלימות‪ ,‬שימוש באלכוהול וזלזול בחיי אדם"‬
‫מאת תומר יפרח‬
‫| ידיאורט בנימינה‬
‫תאמינו או לא‪ ,‬זה כבר‬
‫עניין שלכם‪ ,‬אבל יש מורים‬
‫שאוהבים את מה שהם עו־‬
‫שים‪ .‬עובדה‪" .‬אני אוהבת‬
‫את המקצוע שלי"‪ ,‬אומרת‬
‫בגילוי לב אורלי קראוס‪,‬‬
‫מורה לספרות בבית ספר תיכון בצפון הארץ‪.‬‬
‫נפגשתי עם אורלי בביתה‪ ,‬כדי להרחיב את הדעת‬
‫בנושא עולמם של המורים‪ ,‬ולא התאכזבתי‪ .‬אורלי‬
‫מציגה נקודת מבט מעניינת על מערכת החינוך‬
‫בישראל ועל הנוער של ימינו‪ ,‬ומתברר‪ ,‬אחרי שהם‬
‫מסיימים את לימודיהם בבית הספר‪.‬‬
‫אורלי‪ ,‬ספרי קצת על עצמך‪.‬‬
‫"אני מורה לספרות זה ‪ 16‬שנים‪ .‬לפני שנה‬
‫סיימתי את לימודי התואר השני בפקולטה לחינוך‪,‬‬
‫במגמה לפיתוח תוכניות לימודים והדרכת מורים‬
‫ותלמידים‪ .‬אני אמא לשלושה בנים ומשתדלת‬
‫לנתב בין אמהות לבין הקריירה"‪.‬‬
‫היכן נולדת? ואיפה למדת?‬
‫"גדלתי באור עקיבא עד גיל ‪ .15‬אחר כך החל‬
‫לטתי ללמוד בתיכון כצנלסון בכפר סבא‪ ,‬בתנאי‬
‫פנימייה‪.‬‬
‫"אחר כך עברתי תקופת חיפוש עצמי כיאה‬
‫לגיל ההוא ודי מהר הבנתי שעליי ללמוד‪ .‬החלטתי‬
‫ללמוד ספרות‪ ,‬זה תחום שמאז ועד היום מעניין‬
‫אותי מאוד‪ .‬סיימתי לימודי תואר ראשון במינהל‬
‫חינוכי ובספרות‪ .‬ולמדתי לתעודת הוראה לספ־‬
‫רות"‪.‬‬
‫מתי וכיצד הפכת למורה?‬
‫"כשסיימתי את לימודיי‪ ,‬שימשתי כמורה לע־‬
‫ברית ביחידה ללימודי חוץ באוניברסיטת חיפה‪.‬‬
‫לימדתי עברית חבר'ה אמריקאים בני ‪ .17-18‬זאת‬
‫היתה חוויה נעימה‪ ,‬אך לא התאים לי להמשיך וב־‬
‫דיוק אז החל גל העלייה מחבר העמים והתחלתי‬
‫ללמד עברית באולפן מטעם משרד החינוך‪.‬‬
‫"לימדתי לימודי בוקר וערב עולים מבוגרים‬
‫והחוויה היתה מדהימה‪ .‬הנתינה היתה לא רק בתחום‬
‫ההוראה‪ .‬שימשתי אוזן קשבת עבור עולים שחלקם‬
‫היו יכולים להיות ההורים שלי מבחינת הגיל‪ .‬נוצרו‬
‫בינינו קשרים מדהימים ובתהליך מייגע אף נרכשה‬
‫השפה‪.‬‬
‫"לאחר שנה עברתי לתל אביב‪ ,‬שם עבדתי כמ־‬
‫זכירה בחברת 'בזק' ובהוראה ברמת השרון במש־‬
‫רה חלקית‪ ,‬חשתי שהזמן מתבזבז‪ ,‬וכדאי שאעסוק‬
‫בתחום שאני אוהבת‪ .‬ההיסוסים פסקו‪ ,‬וידעתי מה‬
‫אני רוצה‪.‬‬
‫"עברתי לגור בבית אליעזר והשתלבתי בהוראה‬
‫בחינוך הפורמאלי בצורה רשמית‪ ,‬כמחנכת כיתה‬
‫בבית ספר שאך זה הוקם‪ .‬החוויה היתה חיובית‬
‫ומלמדת‪ .‬בשנה ההיא‪ ,‬למעשה‪ ,‬הפכתי מבחינתי‬
‫למורה"‪.‬‬
‫"לא היה לי ברור מלכתחילה שאעסוק‬
‫בהוראה"‪ ,‬אומרת אורלי‪" ,‬אבל בסופו של דבר‪,‬‬
‫עניין אישי ואהבת המקצוע הובילו אותי להבנה‬
‫שמקומי בתחום החינוך"‪.‬‬
‫האם הדימוי של המורים בחברה הישראלית‬
‫לא השפיע עליך?‬
‫"בתחילת דרכי המקצועית‪ ,‬דימוי המורים לא‬
‫היה כה גרוע‪ ,‬וחשתי סוג של שליחות‪ .‬ידעתי‬
‫שמקצוע החינוך חשוב ביותר והאמנתי שהחברה‬
‫יודעת זאת‪.‬‬
‫"לצערי‪ ,‬בדיעבד‪ ,‬זאת היתה תפיסה נאיבית‪.‬‬
‫היום אני חשה כי דימויים של המורים נמצא בשפל‪.‬‬
‫אין מדובר רק בתחושות‪ ,‬אלא בעובדות‪ .‬מעט מאוד‬
‫סטודנטים נרשמים לתחום ההוראה‪ ,‬וכנראה שלא‬
‫במקרה‪.‬‬
‫"שכר המורים אינו הולם לרוב את ההשקעה‬
‫שלהם‪ ,‬אך אני עדיין סבורה שזהו אחד המקצועות‬
‫החשובים ביותר‪ ,‬ואם לא נשקיע בחינוך אז אבוי‬
‫לנו‪.‬‬
‫"אני מאמינה שניתן לעשות ולשפר בתחומים‬
‫רבים כדי להעלות את קרנם של המורים‪ ,‬ולצורך‬
‫כך יש לבצע שינויים‪ ,‬חלקם כואבים‪.‬‬
‫עד שלא יהיה שינוי של ממש ולא רק מן השפה‬
‫אל החוץ‪ ,‬עולם כמנהגו ינהג"‪.‬‬
‫מה את אוהבת במקצוע שלך?‬
‫"אני אוהבת את תחום הדעת ובעיקר את האינ־‬
‫טראקציה עם תלמידיי‪ .‬הדיאלוג עימם מפרה‪ ,‬מע־‬
‫שיר ומעניק לי חומר למחשבה תמידית‪.‬‬
‫"עם זאת‪ ,‬אני חושבת לפתח את אהבתי לספרות‬
‫ולשלבה בתחום נוסף שמעניין אותי‪ :‬אני מתכוונת‬
‫ללמוד ביבליותרפיה ‪ -‬תחום בו מטפלים בפרט‬
‫ובקבוצה באמצעות הטקסט הספרותי"‪.‬‬
‫מה דעתך על מערכת החינוך במדינת ישראל‬
‫כיום?‬
‫"המודרניזציה מביאה עימה סימפטומים רבים‪,‬‬
‫חלקם מבורכים וחלקם בעוכרינו‪ .‬התקדמות הטכ־‬
‫נולוגיה כדוגמא‪ ,‬מציגה לפנינו חברה בה נשכח מהו‬
‫קשר ישיר ‪ -‬שיחה‪ ,‬ביקור‪ ,‬מפגש פנים אל פנים‪.‬‬
‫"להאזין לתלמידים‪ ,‬אבל‪ ."...‬קראוס‬
‫"נכנסנו לעידן בו המייל מחליף איגרת ברכה‬
‫לשנה טובה או לחג שמח‪ ,‬ביקור בספרייה הפך‬
‫למעיק ולעיתים אף למיותר‪ ,‬שהרי הכל אפשרי‬
‫וירטואלית‪.‬‬
‫"בעידן שכזה‪ ,‬למערכת החינוך אחריות כפולה‬
‫ להאזין היטב לרחשי ליבם של התלמידים ועם‬‫זאת לחבר אותם אל הרוח‪ ,‬וזו לא מילה גסה‪ .‬צריך‬
‫ללמד את התלמידים ערכים ומיומנויות למידה‪.‬‬
‫"המורה בעידן המודרני אינו עוד נושא הידע‬
‫הבלעדי‪ ,‬ובכל זאת‪ ,‬תפקידו לא יסולא בפז‪ .‬להיפך‪,‬‬
‫המורה כיום צריך להורות את הדרך ולסייע לתל־‬
‫מידים להתבונן ולהבין‪ ,‬לשאול שאלות מבלי חשש‬
‫ולהבין שלא בהכרח תמצאנה התשובות‪ .‬החיפוש‬
‫וההתנסות הם העיקר ב'מעשה החינוכי'"‪.‬‬
‫מה דעתך על הנוער‪ ,‬התלמידים של היום?‬
‫"אני סבורה שהנוער מצויין‪ ,‬שיש לו מה לומר‬
‫ולתרום‪ .‬עם זאת‪ ,‬לאור המצב הביטחוני המעור־‬
‫ער והבעיות הכלכליות והחברתיות‪ ,‬אין להתעלם‬
‫מתופעות הלוואי ‪ -‬העדפת החומר על הרוח‪ ,‬הר־‬
‫דיפה אחר התהילה‪ ,‬העיסוק בפופוליזם זול‪ .‬המצב‬
‫הזה מוביל לתופעות של אלימות‪ ,‬שימוש באל־‬
‫כוהול וזלזול בחיי אדם‪.‬‬
‫"עם זאת‪ ,‬לא מדובר בגרעין והנוער הוא התק־‬
‫ווה של המחר‪ .‬אינני אומרת זאת כקלישאה‪ ,‬אלא‬
‫כהתוויה לדרך חינוכית‪ .‬הנוער שמהר מאוד נאלץ‬
‫ללבוש מדים כדי להגן על המדינה‪ ,‬זקוק לדרך ול־‬
‫מנהיגות ראויה‪ ,‬ואלו לצערי אינם מצוים באופק‬
‫בימים אלה‪ .‬לא נותר לנו אלא להשקיע את מירב‬
‫המשאבים בחינוך ובנוער כדי לראות אופק ועתיד‬
‫טוב יותר"‪.‬‬
‫איך את היית כתלמידה?‬
‫"הייתי תלמידה ממושמעת וקונפורמיסטית‪ .‬לא‬
‫זכור לי שניתנה אז האפשרות לשנות או למחות‪ .‬זו‬
‫היתה מסגרת תובענית ללימודי מצטיינים בלבד‪,‬‬
‫ואם לא השקעת ‪ -‬לא היית שם‪ .‬הזיכרון העיקרי‬
‫שלי הוא קריאה מרובה של חומרים ולמידה אינט־‬
‫נסיבית ולוחצת"‪.‬‬
‫מה היית משנה בבית הספר אילו נתנו לך?‬
‫"הייתי משנה את מבנה הכיתות ואת אופן הל־‬
‫מידה‪ .‬הייתי מלמדת למידה סמסטריאלית על פי‬
‫נושאים‪ ,‬הייתי בונה קבוצות לימוד ייחודיות על פי‬
‫קשיי התלמיד בשילוב תחומי עניין ויכולת‪.‬‬
‫"עם זאת‪ ,‬הייתי מתאימה את זה למבנה בחי־‬
‫נות הבגרות‪ ,‬כי עד שלא יימצא פתרון אחר‪ ,‬זהו‬
‫עדיין יעד חשוב מאוד‪ .‬דבר נוסף וחשוב הוא הגדלת‬
‫תקציב החינוך‪ .‬חשיבה יצירתית ותעוזה לשנות הם‬
‫שילוב הכרחי כדי לבצע את השינויים הללו"‪.‬‬
‫אורלי‪ ,‬מה‪ ,‬לדעתך‪ ,‬גורם לתלמידים להעריך‬
‫מורים?‬
‫"תנאי ראשון להערכה הוא להוות מודל לחיקוי‬
‫בבחינת 'נאה דורש‪ ,‬נאה מקיים'‪ .‬על המורה להיות‬
‫מקצועי ביותר‪ ,‬ערכי ביותר ונחוש ביותר‪ .‬ללא‬
‫תכונות אלו‪ ,‬אין למורה אפשרות לזכות להערכה‬
‫הראויה"‪.‬‬
‫האם את מורה אהודה?‬
‫"בתשובה על שאלה כזו לא יכולה להיות צניעות‪.‬‬
‫'אין הנחתום מעיד על עיסתו'‪ ,‬ובכל זאת אנסה לע־‬
‫נות‪ :‬על רקע הקשר הטוב‪ ,‬לרוב‪ ,‬שאני יוצרת עם‬
‫תלמידיי והאקלים החיובי הקיים בכיתה‪ ,‬אני יכולה‬
‫לומר שאני משמשת אוזן קשבת עבור תלמידיי"‪.‬‬
‫אם את הנואמת הראשית בטקס הסיום של‬
‫תלמידי י"ב‪ ,‬מה את אומרת להם?‬
‫"ראשית‪ ,‬אודה להם על השהות במחיצתם‪.‬‬
‫אברך אותם לחיים מלאי סיפוק ואושר‪ ,‬לאהבת‬
‫האדם באשר הוא ולקיום עשרת הדיברות‪ ,‬הנח־‬
‫לקות לעניינים שבין אדם לאדם ולעניינים שבין‬
‫אדם למקום‪.‬‬
‫"אומר להם שישימו לנגד עיניהם את המצוות‬
‫שבין אדם לאדם ואו אז יתפנו לעניינים אחרים‪ .‬כך‬
‫נהיה לחברה טובה הראויה להיקרא חברה ערכית‪.‬‬
‫"אומר להם גם כי העובדה שה' בחר בנו להיות‬
‫עם נבחר‪ ,‬אינה הופכת אותנו למובחרים‪ .‬עלינו‬
‫להוכיח ביזע והלוואי שבכמה שפחות דמעות‪ ,‬כי‬
‫אכן אנו ראויים‪.‬‬
‫"ובאווירה הביטחונית הקיימת‪ ,‬אתפלל עבורם‬
‫שהשירות הצבאי יהיה להגנה בלבד ‪ -‬ולא למל־‬
‫חמה"‪.‬‬
‫לבר מצווה שלו לא הגיע אף גבר‪ ,‬הוא התהפך עם אונייה ויצא בחיים‪ ,‬האלילים שלו הם "טום‬
‫וג'רי"‪ ,‬והוא תותח בריקודים >>> ואתם חשבתם שאתם מכירים את חנן עזרא‪ ,‬מרכז שיכבת י"א?‬
‫מאת כרמל מגט פרנק ומור אורבן‬
‫| ידיאורט בנימינה‬
‫חנן עזרא‪ ,‬מחנך ומרכז שיכבה י"א בבית הספר‪,‬‬
‫מעולם לא הסכים להתראיין‪ .‬רק אחרי שיכנועים‬
‫ומאמצים כבירים ובזבוז זמן יקר (שלנו בעיקר)‬
‫הסכים להתראיין ולהיות נושא הכתבה שלנו‪.‬‬
‫ישבנו במשך שעתיים ארוכות בחדרו ודיברנו‬
‫על תפקידו בבית הספר‪ ,‬על המשפחה‪ ,‬החברים‪,‬‬
‫דברים שהוא אוהב יותר ופחות‪ ,‬ושמענו דברים‬
‫שלא חשבנו שנשמע‪ .‬קבלו את חנן המפתיע‪.‬‬
‫חנן הזמר‬
‫חנן‪ ,‬בן ‪ ,49‬נולד ברמת השרון‪ .‬עד שהתגייס‪,‬‬
‫בגיל ‪ ,17‬עזרא רקד ושר בלהקת "צעירי רמת‬
‫השרון"‪.‬‬
‫מרבית חבריו השתייכו ללהקה בה רקד‪ ,‬איתם‬
‫בילה את רוב שעות השבוע‪.‬‬
‫עזרא הופיע בכל במות ישראל‪ ,‬לדבריו‪ ,‬חוץ‬
‫מאשר באילת‪ .‬הוא היה דמות מאוד מרכזית בלה־‬
‫קה‪ .‬כשהיה בן ‪ ,14‬בוטלה תחרות בה היה אמור‬
‫להשתתף עקב מחלתו ונדחתה למועד אחר‪ .‬כך‬
‫הפסדנו זמר דגול‪.‬‬
‫הכישרון והאהבה שלו לשירה‪ ,‬התבטאו גם‬
‫בהוצאת דיסק 'קאברים'‪ .‬בין השירים האהובים‬
‫עליו (שאנחנו לא בטוחות אם נמצא בדיסק‪ ,‬כי‬
‫הוא לא נתן לנו לשמוע אותו) נמצא השיר "היום"‪,‬‬
‫שנכתב על ידי דוד ברק והולחן על ידי מוני אמ־‬
‫ריליו‪.‬‬
‫קיבלנו ממנו הבטחה שלא נצא מופסדים וגם‬
‫אנחנו נזכה לראות אותו מפגין את כישוריו במ־‬
‫סיבת הסיום שלנו‪ ,‬מחזור מ"א‪.‬‬
‫שונא טיסות ולא מוכן לעלות על אוניות‪ .‬עזרא‬
‫בגיל ‪ 24‬הכיר חנן את אשתו מיכל‪ ,‬דרך חברים‬
‫משותפים‪ .‬גם היא מחנכת‪ ,‬בכיתה ו' בבית ספר‬
‫יסודי‪ .‬כעבור חצי שנה של היכרות הם החליטו‬
‫להתחתן‪.‬‬
‫עזרא עבר לגור בחדרה בעקבות רעייתו‪ ,‬ונולדו‬
‫להם שלושה ילדים‪ :‬אושרי (‪ ,)24‬נופר (‪ )20‬ויועד‬
‫(‪.)19‬‬
‫עוד דבר שעזרא עשה בעקבות ההיכרות עם‬
‫מיכל היה לחזור להשתמש ברישיון הנהיגה שלו‪,‬‬
‫שכבר העלה אבק בביתו‪ ,‬כי שנא לנהוג‪.‬‬
‫חנן החזן‬
‫בגיל ‪ 17‬התגייס עזרא לצבא‪ ,‬ושולב בתפקיד‬
‫טכנאי מטוסים‪.‬‬
‫הוא הוכשר לתפקיד כבר בבית הספר הטכני של‬
‫חיל האוויר‪ .‬לכן‪ ,‬דילג על שלב הטירונות ונכנס‬
‫ישר לביצוע התפקיד בבסיס חצרים שבדרום‪.‬‬
‫באחת השמירות שלו‪ ,‬בזמן תפילת יום שישי‪,‬‬
‫הוא נכנס לבית הכנסת (לא זכור לו אם נכנס מתוך‬
‫סקרנות או בשביל להשלים מניין) ובעקבות הבי־‬
‫קור החליט להתחיל בתהליך החזרה בתשובה‪.‬‬
‫במקור הגיע עזרא ממשפחה לא דתית‪ ,‬אך שו־‬
‫מרת מצוות‪ ,‬כך שחזרתו בתשובה לא היוותה שינוי‬
‫דרמטי בחייו‪.‬‬
‫משפחתו הגיבה בהבנה‪ ,‬אולם אימו פחדה שי־‬
‫גזים ויתחרד‪.‬‬
‫עזרא מגדיר את עצמו היום "לא דתי‪ ,‬אני מסו־‬
‫רתי כבד‪ ,‬שומר מצוות"‪.‬‬
‫הוא משמש כחזן בשני בתי כנסת בחדרה‪ ,‬שם‬
‫הוא מתגורר היום‪ .‬הוא יודע להתפלל בכל הנו־‬
‫סחים‪ ,‬למעט הנוסח התימני‪ .‬בחגים הוא מתפלל‬
‫בנוסח הספרדי ובשאר הזמן בנוסח האשכנזי‪.‬‬
‫עזרא אומנם חינך את ילדיו וגידל אותם בבית‬
‫דתי‪ ,‬אך הוא אינו כופה עליהם ללכת בדרכו‪ .‬הוא‬
‫פתוח לקבל כל החלטה של ילדיו בקשר לאמונה‬
‫ולדת‪ ,‬כשם שהוריו ומשפחתו קיבלו את דעותיו‬
‫בנושא‪.‬‬
‫חנן החתן‬
‫במלחמת יום כיפור‪ ,‬כשהיה עזרא בן ‪ ,13‬אירגנ‬
‫נה לו משפחתו בר מצווה גדולה באולם אירועים‪,‬‬
‫אך בשל המלחמה כל הגברים לא היו בבית‪ ,‬אלא‬
‫בשדה הקרב‪ ,‬וחגיגת בר המצווה בוטלה‪.‬‬
‫עזרא מאוד קרוב למשפחתו‪ ,‬כך הוא מספר‪,‬‬
‫ומאמין שחשוב שתהיה הבנה עמוקה בין בני זוג‪.‬‬
‫על רקע אמונה זו משתדלים חנן ומיכל לסיים כל‬
‫יום בשיחה בסלון על כוס קפה‪.‬‬
‫חנן מתייעץ עם ילדיו בנושאים רבים‪ ,‬כולל נו־‬
‫שאים הקשורים לבית הספר‪ .‬למשל‪ ,‬בחירת הצגות‬
‫שיועלו בפני השיכבה עוברות קודם "אישור" של‬
‫בני המשפחה‪.‬‬
‫לעזרא יותר מ־‪ 50‬בני דודים‪ .‬הוא מכיר את‬
‫כולם‪ ,‬אך נמצא בקשר רק עם חלק מהם‪ ,‬ואת הח־‬
‫גים הוא חוגג בקרב המשפחה המצומצמת וההורים‬
‫בלבד‪.‬‬
‫עזרא מספר שכשאחייניו היו קטנים‪ ,‬הוא היה‬
‫אוסף את כולם לביתו ורואה איתם קלטות ילדים‬
‫(לעזרא יש בבית ‪ 10‬קלטות של הסדרה המצויירת‬
‫"טום וג'רי"‪ ,‬ולדבריו‪ ,‬הוא יכול לצפות בהן במשך‬
‫שעות)‪.‬‬
‫חנן הימאי‬
‫כשעזרא חיפש עבודה‪ ,‬הוא מצא אותה שוב‬
‫בין כותלי בית הספר ‪ -‬כמורה‪.‬‬
‫כבר ‪ 25‬שנה עזרא מחנך בתיכון‪" .‬אני מעדיף‬
‫את העבודה עם הבוגרים כי אפשר לדבר איתם‬
‫בגובה העיניים"‪ .‬פעם אחת חינך את כיתה ט'‪ ,‬והוא‬
‫אומר שהחוויה הספיקה לו‪.‬‬
‫המחזור הראשון אותו ריכז‪ ,‬היה ברמת גן‪ ,‬ומאז‬
‫ריכז עוד ארבעה מחזורים בבית הספר שלנו‪ ,‬כשא־‬
‫נחנו‪ ,‬מחזור מ"א‪ ,‬המחזור הרביעי שלו‪ .‬בשיכבה‬
‫שלנו הוא מחנך שתי כיתות – י"א‪ 1/‬וי"א‪( 5/‬במשך‬
‫כל שנותיו כמחנך‪ ,‬הוא תמיד מחנך את הכיתות ‪1‬‬
‫ו־‪.)5‬‬
‫עזרא מאוד אוהב את העבודה הקרובה עם התל־‬
‫מידים‪ ,‬ולכן‪ ,‬גם כשהציעו לו ניהול מספר פעמים‪,‬‬
‫הוא סירב‪ .‬הקשר שלו עם התלמידים הוא מאוד‬
‫אישי‪ ,‬ובכל בעיה ידוע שאפשר לפנות אליו והוא‬
‫יעשה את המקסימום‪.‬‬
‫הוא מאוד רגיש ויכול לבכות בקלות‪ .‬לאחר עזי־‬
‫בת המחזור הראשון שהוא ריכז ברמת גן‪ ,‬הוא לא‬
‫הפסיק לבכות שבוע‪.‬‬
‫בין חבריו הטובים של עזרא בצוות נמצאים כל‬
‫המורים ובמיוחד זהבה סלומון (מחנכת כיתה י"א‪3/‬‬
‫ויועצת השיכבה) ואביעד לוי (מחנך כיתות י"א‪2/‬‬
‫וי"א‪ ,)6/‬איתם הוא עובד בצוות כבר ‪ 11‬שנה‪.‬‬
‫בשעות הפנאי הוא אוהב לראות סרטי ילדים‪,‬‬
‫כמו "שלגייה" ומלך האריות‪ .‬חוץ מאלה הוא‬
‫שונא(!) סרטים‪ .‬ועוד דבר שהוא אוהב מאוד‪ ,‬זה‬
‫הקוסקוס של חמותו‪.‬‬
‫אפשר להגיד שיש לו פחדים רבים‪ ,‬כמו רכיבה‬
‫על אופניים וטיסות‪ ,‬אבל הפחד המבדר ביותר שלו‬
‫הוא שייט באונייה‪.‬‬
‫"כשהייתי צעיר התהפכתי עם חבריי במהלך‬
‫הפלגה באונייה‪ ,‬מאז אני לא מסכים לעלות על‬
‫אוניות"‪ ,‬הוא מספר‪.‬‬
‫חשבנו שהסיפור התרחש בלב הים‪ ,‬כמו בטיטא־‬
‫ניק‪ ,‬אבל כששאלנו כמה אנשים היו על האונייה‬
‫והאם היו פצועים‪ ,‬גילינו שמדובר בסירה עם עשרה‬
‫מקומות ישיבה וההתהפכות הדרמטית‪ ,‬שהשאירה‬
‫צלקת כה עמוקה בנפשו‪ ,‬התרחשה במהלך שיעור‬
‫ימאות בבית הספר‪ .‬לא נורא‪ ,‬חנן‪ ,‬אנחנו אוהבים‬
‫אותך‪.‬‬
‫סוניה גלאם רכזת שיכבה י'‬
‫ידיאורט‬
‫בנימינה‬
‫מחנכי שיכבה י"א כקבוצת מעודדות‬
‫מי מזהה את התלמידים?‬
‫פ‬
‫ו‬
‫ר‬
‫י‬
‫ם‬
‫הישמח‬
‫ה לנו‬
‫המחנכת סיון מישר לוי היפה עם כיתה י"ב‪8/‬‬
‫שני שטלריד‪ ,‬מורה ומחנכת בישראל‬
‫ראי ראי שעל הקיר‪ ,‬מי הכי יפה בעיר?‬
‫שלומוביץ' עמית (מימין) ועמית‬
‫המורות לתקשורת בתחפושות מהסרטים‬
‫חבל שלא כל יום פורים‬
‫אליס לוי במשקפי חירשים‬