‫עמדתם של הורים‬ ‫לגבי נטייתם החד‪-‬מינית של צאצאיהם‬ ‫מגיש‪ :‬טל שובל‬ ‫למנחה‪ :‬דר' שרה ארנון‬ ‫קורס‪ :‬סמינריון קהילות | החוג הרב‪ -‬תחומי‬ ‫סמסטר ב' תשע"ב | דצמבר ‪1021‬‬ ‫‪-0-‬‬ ‫| תוכן עניינים |‬ ‫‪ .1‬תקציר ‪2 ....................................................................................................................................‬‬ ‫‪ .2‬מבוא ‪3 ......................................................................................................................................‬‬ ‫‪ .3‬סקירת ספרות ‪4 .........................................................................................................................‬‬ ‫‪ 3.1‬קהילה ‪4 ...............................................................................................................................‬‬ ‫‪ 3.1.1‬הקהילה ההומו‪-‬לסבית (הומוסקסואלית) והתפתחותה‪4 ......................................................‬‬ ‫‪ 3.1.2‬מאפייני ייחוד להומואים ומאפייני ייחוד ללסביות ‪6 ............................................................‬‬ ‫‪ 3.2‬מהי עמדה? ‪6 .........................................................................................................................‬‬ ‫‪ 3.2.1‬מקורות השפעה על עמדות ‪7 .............................................................................................‬‬ ‫‪ 3.2.2‬עמדה חברתית (הטרוסקסואלית) על הקהילה הגאה ‪7 .........................................................‬‬ ‫‪ 3.2.3‬הבדלים מגדריים בעמדה חברתית (הטרוסקסואלית) כלפי ההומואים ולסביות ‪8 ....................‬‬ ‫‪ 3.3‬מודל האבל בקרב הורים לילדים הומוסקסואלים ‪8 ...................................................................‬‬ ‫‪ 3.4‬שאלת מחקר ‪9 ......................................................................................................................‬‬ ‫‪ .4‬מתודולוגיה ‪10............................................................................................................................‬‬ ‫‪ 4.1‬המדגם ‪10..............................................................................................................................‬‬ ‫‪ 4.2‬הליך המחקר ‪10.....................................................................................................................‬‬ ‫‪ 4.3‬כלי המחקר ‪10.......................................................................................................................‬‬ ‫‪ 4.4‬ניתוח הממצאים ‪10................................................................................................................‬‬ ‫‪ .5‬ממצאים ‪12................................................................................................................................‬‬ ‫‪ 1.1‬קוגניטיבי ‪ -‬לפני היציאה מהארון ‪12.........................................................................................‬‬ ‫‪ 1.1.1‬התעמקות בסיקור תקשורתי ‪12.........................................................................................‬‬ ‫‪ 1.1.2‬חיים בסביבה הומו‪-‬לסבית ‪12............................................................................................‬‬ ‫‪ 1.1.3‬התפיסה אודות התופעה ההומו‪-‬לסבית‪12...........................................................................‬‬ ‫‪ 1.1.4‬השפעת היכרות אישית עם פרט הומו‪-‬לסבית‪13...................................................................‬‬ ‫‪ 1.1.1‬הבדלים בין דוריים ‪13......................................................................................................‬‬ ‫‪ 1.2‬קוגניטיבי ‪ -‬אחרי היציאה מהארון ‪14.......................................................................................‬‬ ‫‪ 1.2.1‬המחשבה הראשונה שחולפת ‪14.........................................................................................‬‬ ‫‪ 1.2.2‬מחשבות שעוברות כשצריך להוציא את המסר ‪14.................................................................‬‬ ‫‪ 1.3‬רגשי ‪ -‬לפני היציאה מהארון ‪14................................................................................................‬‬ ‫‪ 1.3.1‬הפגנת קירבה בפומבי ‪11...................................................................................................‬‬ ‫‪ 1.4‬רגשי ‪ -‬אחרי היציאה מהארון ‪11..............................................................................................‬‬ ‫‪ 1.4.1‬התחושה הראשונה כשהצאצא מדווח על נטייתו המינית ‪11...................................................‬‬ ‫‪ 1.4.2‬ההתמודדות הרגשית עם הצאצא החד מיני ‪11.....................................................................‬‬ ‫‪ 1.1‬התנהגותי ‪ -‬לפני היציאה מהארון ‪16.........................................................................................‬‬ ‫‪ 1.1.1‬התנהגות כלפי הקהילה ההומו‪-‬לסבית ‪16............................................................................‬‬ ‫‪ 1.6‬התנהגותי ‪ -‬אחרי היציאה מהארון ‪16.......................................................................................‬‬ ‫‪ 1.6.1‬לעשות מעשה‪16...............................................................................................................‬‬ ‫‪ 1.6.2‬הגילוי לסביבה ‪17.............................................................................................................‬‬ ‫‪ 1.6.3‬היחס אל הצאצא ‪17.........................................................................................................‬‬ ‫‪ .6‬דיון ומסקנות‪18..........................................................................................................................‬‬ ‫‪ 6.1‬מגבלות המחקר ‪20.................................................................................................................‬‬ ‫‪ 6.2‬הצעות למחקרי המשך ‪20........................................................................................................‬‬ ‫‪ .7‬בבליוגרפיה ‪21............................................................................................................................‬‬ ‫‪ .8‬נספחים ‪24.................................................................................................................................‬‬ ‫‪-1-‬‬ ‫| ‪ .1‬תקציר |‬ ‫מחקר זה בחן עמדות של הורים לגבי נטייתם החד‪-‬מינית של צאצאם‪ .‬בחינה זו נעשתה תוך הפרדה בין‬ ‫ההורים ובין הצאצאים על בסיס מין ‪ .‬כמו כן‪ ,‬נבדקו מקורות ההשפעה על עמדות ההורים‪ .‬שיטת המחקר‬ ‫שנבחרה לבחינת הנושא הינה איכותנית‪ ,‬ויושמה באמצעות ביצוע ‪ 11‬ראיונות חצי מובנים בקרב ‪ 6‬זוגות‬ ‫הורים בחלוקה שווה בהתאם לנטייה המינית של צאצאם‪ .‬ממצאי המחקר מעלים כי קיימת עמדה זהה‬ ‫אודות הקהילה ההומו‪ -‬לסבית בקרב אבות ואמהות כאחד‪ ,‬אלא שבקרב אבות קיימת עמדה שלילית‬ ‫יותר אודות צאצא ממין זכר היוצא מהארון‪ .‬עוד נמצא כי תהליך גיבוש העמדה תלוי בגורמים רבים‬ ‫ביניהם‪ :‬הכרות קודמת‪ ,‬מידע זמין‪ ,‬מגדר וגיל‪.‬‬ ‫‪-2-‬‬ ‫| ‪ .2‬מבוא |‬ ‫"גשם יורד בחוץ‪ ,‬הוא לבד וקר לו‪/‬‬ ‫בטלפון הציבורי שומע קול שמוכר לו‪/‬‬ ‫זאת אמא שלו מהבית‪/‬‬ ‫אוטומטית‪ ,‬בקצרה‪/‬‬ ‫שלום‪ ,‬תשאירו הודעה ואתקשר בחזרה‪/‬‬ ‫זה דחוף לו נורא‪/‬‬ ‫אבל היא‪ ,‬מה היא יודעת‪/‬‬ ‫היא רואה פופוליטיקה‪/‬‬ ‫והיא בקושי שומעת‪/‬‬ ‫היא אמרה לו‪ :‬אל תגור פה‪/‬‬ ‫גם אבא שלו אמר‪/‬‬ ‫אחד כמוך לא אצלנו‪/‬‬ ‫לא ביקשנו עוף מוזר" (נמס בגשם‪ :‬יעקב גלעד)‬ ‫במהלך השנים האחרונות גוברת המודעות לתופעה ההומו‪ -‬לסבית אשר זוכה לסיקור תקשורתי רחב‪,‬‬ ‫כותרות במדיות השונות‪ ,‬אושיות תרבות המשייכים עצמם אליה‪ ,‬וצמצום פערים מעמדיים וחוקתיים‪-‬‬ ‫בעוד שהקהילה ההומו‪ -‬לסבית מהווה מיעוט של כ‪ 10%-‬בלבד מכלל האוכלוסייה ( & ‪Kinsey, Pomeroy‬‬ ‫‪ .)Martin, 1948‬אף על פי כן‪ ,‬גילויי ההומופוביה‪ ,‬המתבטאים בסטריאוטיפים‪ ,‬דעות קדומות ו‪/‬או‬ ‫אפליה כלפי הפרטים בקהילה ההומו‪ -‬לסבית שכיחים מאוד ומשפיעים בדרכים שונות על הפרטים‬ ‫בקהילה והוריהם‪.‬‬ ‫כל פרט היוצא מהארון ומשייך עצמו לקהילה ההומו‪ -‬לסבית מוביל את הוריו להתמודדות עם‬ ‫מידע חדש אודותיו‪ ,‬אשר לו השלכות רבות על חייהם‪ .‬חלקם של ההורים מקבל את נטייתו המינית‬ ‫השונה של הצאצא וחלקם לא‪ .‬תגובת ההורים כלפי המידע החדש מושפעת מהעמדה המצויה בידיהם‬ ‫אודות התופעה הנדונה‪ .‬לפיכך‪ ,‬מחקר זה מבקש לבחון את עמדתם של הורים לגבי נטייתם החד‪ -‬מינית‬ ‫של צאצאם‪ .‬הקהילה ההומו‪ -‬לסבית מורכבת משתי קבוצות הנבחנות ביניהן על בסיס מין‪ ,‬באותו אופן‬ ‫בו בנוי התא ההורי‪ -‬שני פרטים השונים מבחינה מינית‪ .‬השוני בין המינים גורם ליצירת הבדלים בין‬ ‫הפרטים בתוך התא המשפחתי כמו גם בתוך הקהילה ההומו‪ -‬לסבית‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬נבחנה עמדתם של‬ ‫אבות למול עמדתן של אמהות‪ ,‬ובנוסף נבחנו עמדות לגבי צאצא ממין זכר היוצא מהארון לבין צאצא‬ ‫ממין נקבה‪.‬‬ ‫במהלך השנתיים האחרונות הדרכתי קבוצה חברתית של בני נוער בעלי נטייה חד מינית או כאלה‬ ‫המתלבטים בנוגע לנטייתם‪ .‬סיפוריהם של בני הנוער‪ ,‬והמפגש עם הוריהם העלה תמונה לפיה הומואים‬ ‫נתפסים כחריגים יותר ומתקבלים בקשיים רבים יותר בחברה בכלל ובמשפחה בפרט‪ .‬במסגרת זו ביצעתי‬ ‫מפגשים עם בני נוער ומבוגרים הטרו‪ -‬סקסואליים במטרה להפגיש את ה"עוף המוזר" עם האוכלוסייה‬ ‫הרחבה ולצמצם את הפער הקיים בהם בין הדמיון למציאות בהקשר לתופעה ההומו‪ -‬לסבית‪.‬‬ ‫עמדות שליליות קיצוניות עלולות להוביל לפירוקו של התא המשפחתי או לחילופין‪ ,‬להישארותו‬ ‫של הצאצא בארון תוך ניהול חיים כפולים והסתרה מתמדת של נטייתו המינית‪ .‬הידע והנסיון המצוי בידי‬ ‫התבססו על סמך ניסיון אישי אשר לא נמצאה לו עדות בספרות‪ .‬תחום מחקר זה‪ ,‬רלוונטי לאנשים רבים‪,‬‬ ‫שכן התופעה הולכת ומתרחבת‪ .‬מחקר זה עתיד לשפוך אור חדש על הנושא‪ ,‬להרחיב את הידע המחקרי‬ ‫בתחום ולהוות בסיס למחקרי המשך‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪-3-‬‬ ‫| ‪ .3‬סקירת ספרות |‬ ‫‪ 3.1‬קהילה‬ ‫מושג הקהילה הינו מושג שנוי במחלוקת המקיים בו זמנית רעיון מופשט מחד‪ ,‬ויישות מוחשית‬ ‫מאידך ותלוי פעמים רבות באלו המגדירים אותו ואת מטרותיהם (סדן‪ .)Dominelli, 2006 ;2009 ,‬ראיה‬ ‫לכך ניתן לראות בהבדלים בין ההגדרות הקיימות בספרות‪ :‬על פי הגדרה אחת קהילה הינה ציבור של‬ ‫אנשים בעלי עניין משותף המתקבצים יחדיו (בריק‪ ,)1978 ,‬ואילו אחרת טוענת כי קהילה הינה "מקום‬ ‫שבו חיים אנשים בעלי מאפיינים משותפים ‪ -‬תרבותיים‪ ,‬דתיים‪ ,‬אתנים או אחרים ‪ -‬שיש ביניהם דמיון‬ ‫או הסכמה" (‪ Webster's unadridged dictunary, 1996‬בתוך‪ :‬סדן‪ .2009 ,‬עמ' ‪ .)21‬אף על פי שקיימות‬ ‫נקודות השקה בין ההגדרות השונות‪ ,‬כל הגדרה מבקשת להבליט או להשמיט נתונים אשר שייכים‪ ,‬ככל‪-‬‬ ‫הנראה‪ ,‬למהות של הקהילה לכשעצמה‪ .‬המשותף להגדרות שהוצגו זה עתה‪ ,‬כמו גם לאחרות המבקשות‬ ‫להגדיר "קהילה‪ -‬מהי?" הינו בשני תחומים עיקריים‪ :‬האחד‪ ,‬העיסוק בציבור של אנשים‪ ,‬והשני‪ ,‬תחום‬ ‫העניין המשותף‪.‬‬ ‫במאמרו של בריק (‪ ,)1978‬מציג הכותב שלוש גישות עיקריות להגדרת המושג קהילה אשר‬ ‫נקודות המחלוקת ביניהן הינן‪ :‬המרכיב הגיאוגרפי‪ -‬טריטוריאלי‪ ,‬מרכיב התפקוד המשותף והמטרות‪.‬‬ ‫המצדדים בגישה הראשונה‪ ,‬מבקשים לתהות אודות הקהילה הא‪ -‬טריטוריאלית‪ .‬לדידם‪ ,‬בני אדם אשר‬ ‫מקיימים מנהגים משותפים‪ ,‬פועלים לפי אמונה זהה‪ ,‬תרבות זהה‪ ,‬עמדות זהות ובעיות זהות אך חיים‬ ‫במרחב גיאוגרפי שונה מהווים קהילה של ממש‪ .‬גישה נוספת אשר מגדירה את מושג הקהילה מציגה את‬ ‫הקהילה כקולקטיב‪ .‬לפי גישה זו‪ ,‬לכלל המשתתפים בקהילה מסוימת ישנו אינטרס משותף אחד‪,‬‬ ‫אינטרס ציבורי אשר מוסכם על כלל הבודדים‪ ,‬והקבוצות שבתוכה‪ .‬האינטרס המשותף הינו כזה השונה‬ ‫מאינטרסים של סביבה אחרת‪ ,‬דבר אשר מוביל לסולידריות ולויאליות לקהילה וכמו‪ -‬כן‪ ,‬מהווה כר‬ ‫להומוגניות של המשתתפים בה‪ .‬הגישה האחרונה‪ ,‬השלישית‪ ,‬ממקדת את ההגדרה במרחב הגיאוגרפי‬ ‫המוגדר‪ .‬התומכים בגישה זו טוענים כי‪ ,‬מקבץ האנשים והארגונים הפועלים בתוך מרחב מוגדר מהווים‬ ‫קהילה‪ ,‬גם אם לא פועלים על פי אינטרסים או דפוסים משותפים‪.‬‬ ‫‪ 3.1.1‬הקהילה ההומו‪-‬לסבית (הומוסקסואלית) והתפתחותה‬ ‫לכל אדם באשר הוא אדם‪ ,‬זהות אישית המורכבת מזהות מינית‪ ,‬מקצועית‪ ,‬לאומית וזהויות‬ ‫רבות נוספות‪ .‬חלק מזהותו המינית של אדם היא הנטייה המינית‪ ,‬אשר מתייחסת למשיכה הרגשית‪,‬‬ ‫המינית והאירוטית של האדם אל אנשים אחרים (לוז ואבני‪ ;2000 ,‬קריגר ולוי‪' .)1996 ,‬הומוסקסואל'‪,‬‬ ‫הינו מונח המתייחס הן לגברים והן לנשים אשר נטייתם המינית מופנית כלפי בני או בנות אותו המין‪.‬‬ ‫מקורו של המונח ביוונית‪ ,‬והוא בנוי כהלחם בסיסים של המילים '‪ -'homo‬אחד‪ ,‬זהה‪ ,‬אותו‪ ,‬ו'‪ -'sex‬מין‬ ‫(מרכוס‪ ;1994 ,‬קריגר ולוי‪.)1996 ,‬‬ ‫התופעה ההומוסקסואלית‪ ,‬זוכה לבחינה באמצעות שתי תפיסות שונות‪ :‬דגם האסנציאליזם‬ ‫ודגם הקונסטרוקציוניזם החברתי‪ .‬לדידם של האסנציאליסטים‪ ,‬ההומוסקסואליות הינה "תופעה‬ ‫ממשית מוגדרת בעלת תכונות פחות או יותר זהות בכל מקום ברחבי העולם" (גוד‪ ,2002 ,‬עמ' ‪ .)280‬לפי‬ ‫תפיסה זו‪ ,‬המאפיינים של אלה‪ ,‬מאפשרים לנו להבדיל באופן חד משמעי בינם ובין הטרוסקסואלים‬ ‫באותו האופן בו נוכל להבדיל בין עץ אלון לעץ אורן‪ .‬לעומתם‪ ,‬הקונסטרוקציוניסטים החברתיים‪ ,‬טוענים‬ ‫כי ההומוסקסואליות הינה תוצר של הבניה חברתית אשר מקורה ביצירת קטגוריה חברתית חדשה‬ ‫המושתתת על הבדל בנטייה מינית (גוד‪ ;2002 ,‬קמה‪.)2003 ,‬‬ ‫‪-4-‬‬ ‫"החברה ההטרוסקסואלית השלטת היא זו שנותנת כל הזמן חיזוקים להתנהגות‬ ‫הטרוסקסואלית‪ ,‬ליחסי בן‪ -‬בת‪ ,‬גבר‪ -‬אישה‪ .‬ההטרוסקסואליות איננה רק התנהגות וזהות מינית‪ ,‬אלא‬ ‫גם שיטה חברתית וארגונית" (ריצ'‪ ,2003 ,‬עמ' ‪ .)71‬גברים ונשים קיימו מאז ומעולם יחסי‪ -‬מין עם בני‬ ‫מינם‪ ,‬אך רק במאה ה‪ 19 -‬ניתנה הגדרה חברתית שונה וייחודית לאנשים אלה‪ ,‬המהווים כיום מיעוט של‬ ‫בין שבעה לעשרה אחוזים מהאוכלוסייה‪ .‬מלבד מתן הגדרה חברתית‪ ,‬הגדילה לעשות החברה המערבית‬ ‫והגדירה את התופעה כפתולוגית (לוז ואבני‪ ;2000 ,‬קורן‪.)2003 ,‬‬ ‫במהלך שנות השישים של המאה העשרים ביקשו ההומוסקסואלים להפגין שלמות עם נטייתם‬ ‫המינית ואימצו לעצמם‪ ,‬בהתאם‪ ,‬את המונח "עליזים" (‪ .)gays‬במקביל להגדרתם‪ ,‬פעלו העליזים כנגד‬ ‫האפליה הנרחבת אשר הופעלה כנגדם ולמען הסברה כי מלבד נטייתם המינית הזהה‪ ,‬יש ביניהם מגוון‬ ‫רחב של אנשים בעלי תכונות אופי‪ ,‬חלומות‪ ,‬וזהויות שונות בדיוק כמו בחברה ההטרוסקסואלית‬ ‫(משוניס‪.)1999 ,‬‬ ‫במהלך השנים בוצעו מחקרים רבים אשר ניסו לאמוד את אחוז ההומוסקסואלים בקרב‬ ‫אוכלוסיות שונות‪ .‬הראשון שבהם בוצע בשנת ‪ ,1948‬על‪-‬ידי אלפרד קינסי‪ ,‬מחלוצי המחקר המיני‪.‬‬ ‫במחקרו‪ ,‬תיאר את הנטייה המינית כסקאלה בת ‪ 6‬שלבים‪ ,‬אשר ראשיתה בהטרוסקסואליות מוחלטת‪,‬‬ ‫וסופה בהומוסקסואליות מוחלטת‪ .‬תוצאות מחקרו העלו כי בארצות הברית כולה ההומוסקסואלים‬ ‫מהווים כ‪ 10%-‬מכלל האוכלוסייה (‪ .)Kinsey, Pomeroy & Martin, 1948‬כשלושים שנים לאחר מכן‬ ‫בוצע סקר מקיף בארצות הברית בנושא המיניות אשר טען כי להגדרה האופרציונלית של‬ ‫"הומוסקסואליות" השפעה מכרעת על תוצאות המחקר‪.‬‬ ‫עד מועד כתיבת עבודה זו לא ידוע במדע על מקור חד משמעי של הנטייה המינית וקיימות שלוש‬ ‫גישות עיקריות אשר נחקרו ונחקרות במהלך השנים‪ :‬הראשונה בהן‪ ,‬פסיכולוגית‪ ,‬הגורסת כי נטייה חד‪-‬‬ ‫מינית מקורה בהתעללות מינית אשר נחוותה בילדותם של הפרטים ההומוסקסואלים וקושי ההתמודדות‬ ‫עם הטראומה הפך אותם לשכאלה‪ .‬הדוגלים בגישה השנייה‪ ,‬סביבתית ביולוגית‪ ,‬טוענים כי הנטייה הינה‬ ‫תולדה של התנהגות מגדרית‪ .‬לדידם‪ ,‬המשחקים של בני המין השני נראים בעיניהם למעניינים יותר‪,‬‬ ‫כתוצאה מכך‪ ,‬הם מתחברים לבני המין השני ומאמצים את התנהגויותיהם‪ .‬מצב זה מוביל בבגרותם‬ ‫למשיכה התואמת את משיכת המין השני הבא לידי ביטוי במשיכה חד‪ -‬מינית‪ .‬כיום‪ ,‬מקובלת יותר‬ ‫הגישה השלישית‪ ,‬אף על פי שלא נמצאו לה תימוכין חד‪ -‬משמעיים‪ .‬לפי גישה זו‪ ,‬מקור הנטייה הינו גנטי‪-‬‬ ‫ביולוגי‪ .‬חלקם של המחקרים הרלוונטיים לגישה זו‪ ,‬מציג מאזן הורמונלי שונה מהנורמה בקרב‬ ‫ההומוסקסואלים‪ ,‬אחרים מציגים תהליכים כימיים מקבילים בקרב נשים וגברים הומוסקסואלים‬ ‫ולהיפך בהתאמה‪ .‬אף על פי אלה‪ ,‬אין תשובה חד משמעית אודות מקורה של הנטייה (בלוקמן‪;2007 ,‬‬ ‫מרכוס‪ ;1994 ,‬משוניס‪.)1999 ,‬‬ ‫בשנת ‪ 1971‬הוקמה בישראל האגודה לזכויות הפרט‪ ,‬שלימים שונה שמה לאגודת ההומואים‪,‬‬ ‫לסביות‪ ,‬בי וטרנס‪ ,‬שהחלה את דרכה כקבוצה חברתית והפכה עם השנים למובילת המאבק של הקהילה‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬סיפקה האגודה שירותים שונים ביניהם‪ :‬קווי תמיכה‪ ,‬שירות הרצאות וקבוצות לנוער‪ .‬כשלוש‪-‬‬ ‫עשרה שנים לאחר מכן‪ ,‬בשנת ‪ 1988‬אישרה כנסת ישראל בקריאה שלישית את ההצעה לתיקון חוק‬ ‫העונשין‪ ,‬אשר הוביל לביטולו של הסעיף אשר אוסר על משכב זכר "שלא כדרך הטבע"‪ ,‬פעולה אשר‬ ‫נחשבה עד אותו הזמן לעבירה פלילית‪ .‬בשנת ‪ 1993‬ביקשו נציגי הקהילה ההומו‪ -‬לסבית בתל‪-‬אביב לקיים‬ ‫אירוע פומבי בתביעה לשוויון זכויות ובדרישה לציין בארץ את יום הגאווה הבין‪-‬לאומי אשר מתקיים‬ ‫בחודש מאי בכל רחבי העולם החל משנת ‪ 1969‬כנגד השמרנות‪ ,‬האלימות‪ ,‬הדיכוי והפגיעה בקהילה‬ ‫(פנסטר ומנור‪http://www.tel-aviv.gov.il ;2010 ,‬א)‪ .‬בשנת ‪ 1998‬התקיים האירוע במתכונת חדשה אשר‬ ‫‪-1-‬‬ ‫נהוגה עד היום המוכרת כ"מצעד הגאווה"‪ .‬במסגרת אירוע זה יוצא ציבור רחב ומגוון במצעד ססגוני‪,‬‬ ‫צבעוני ושמח בו הצועדים מעלים על נס את יופיו וחיוניותו של המגוון האנושי ומפגינים ברחובות בזכות‬ ‫החירות המינית ולמען שוויון זכויות לכל‪ .‬בשנים האחרונות המצעד מתקיים בתל‪-‬אביב‪ ,‬חיפה‪ ,‬ירושלים‬ ‫ואילת תוך שיתוף פעולה מלא עם הרשויות (‪http://www.tel-aviv.gov.il‬ב)‪.‬‬ ‫מכל האמור ניתן לאמר כי הקהילה ההומוסקסואלית הינה אוסף של פרטים אשר מקיימים‬ ‫ביניהם פעילות גומלין על רקע נטייה מינית משותפת אשר הובילה את אלה לשולי החברה‪ .‬כיום‪ ,‬הקהילה‬ ‫ההומוסקסואלית מקיימת עצמה על בסיס תמיכה ומאבק משותף להשגת שוויון זכויות בפני החוק‪.‬‬ ‫‪ 3.1.2‬מאפייני ייחוד להומואים ומאפייני ייחוד ללסביות‬ ‫הספרות המחקרית ממעיטה לדון בנושא ההומו‪ -‬לסבי‪ ,‬לא קל שכן בהתנהגותם ובמאפיינים‬ ‫אחרים‪ .‬אף על פי כן נמצא אזכור אודות המאפיין הראשוני השכיח ביותר המפריד את הקהילה‬ ‫ההומוסקסואלית‪ -‬הוא שם הכינוי אשר ניתן לבנות ההומוסקסואליות‪ :‬לסביות‪ .‬המונח "לסבית"‬ ‫מתייחס לבנות "הומוסקסואליות" ומקורו בעיר לסבוס אשר בה הקימה המשוררת סאפפו בית‪ -‬ספר‬ ‫לנשים בלבד‪ ,‬במאה השישית לפני הספירה‪ .‬סאפפו‪ ,‬מורה ומשוררת‪ ,‬זכתה להכרה הודות לשיריה בם‬ ‫היללה אהבת נשים‪ .‬סאפפו ותלמידותיה‪ ,‬אשר אהבו נשים וחיו בעיר לסבוס זכו לכינוי לסביות‪ ,‬אשר הפך‬ ‫במהלך השנים לכינוי המזוהה עם כלל הנשים ההומוסקסואליות (מרכוס‪.)1994 ,‬‬ ‫למרות הנסיון למצוא הבדלים ברורים וחד משמעיים‪ ,‬להוציא את ההבדלים בהרכב הגוף‬ ‫הביולוגי‪ ,‬המובחן כ"מין" והכינוי התואם‪ ,‬לא נמצאו עדויות להבדלים אלה‪ .‬ככל הנראה‪ ,‬הבסיס לחוסר‬ ‫שונות זו היא העובדה שבקרב ההומוסקסואלים ניתן למצוא מגוון רחב של טיפוסים בכל ספקטרום‬ ‫שנבחר‪ ,‬מבחינת השכלה‪ ,‬צבע עור‪ ,‬דת‪ ,‬עוררות מינית ועוד‪ ,‬כפי שניתן למצוא בכל פלח אחר של‬ ‫אוכלוסיית העולם (מרכוס‪.)1994 ,‬‬ ‫‪ 3.2‬מהי עמדה?‬ ‫המונח עמדה מוגדר במילון ספיר (אבניאון‪ )2004 ,‬כ"יחס עקרוני לבעיה חברתית או מוסרית‬ ‫וכד'" (עמ' ‪ .)697‬לעמדה תפקיד חשוב בחיי האדם‪ ,‬שכן‪ ,‬העמדה מסייעת לאדם להתמודד מול גירויים‬ ‫שונים אשר הוא נתקל בהם במהלך חייו‪ .‬העמדה אשר מגבש לעצמו אדם על פריט מסוים תשויך לפרטים‬ ‫בעלי אופי דומה‪ ,‬לדוגמא‪ :‬אם עמדתי לגבי הצבע הצהוב שלילית‪ ,‬אמנע מרכישת בגדים‪ ,‬רהיטים ופרחים‬ ‫בצבע הזה באופן כמעט מוחלט‪ ,‬ולא אבחן מחדש את עמדתי כלפיו בהקשרים השונים‪ .‬תהליך מקביל‬ ‫יתרחש כאשר תתגבש אצלי עמדה אודות קבוצת בני אדם ללא אבחנה מבדילה באינדיבידואלים (רוקס‬ ‫ושורצולד‪.)2000 ,‬‬ ‫גם לגבי המונח "עמדה"‪ ,‬כמו מונחים אחרים שהוצגו בפרק זה‪ ,‬אין תמימות דעים והוא זכה‬ ‫להגדרות שונות‪ .‬הגישה הראשונה והכוללנית ביותר הינה הגישה התלת‪ -‬רכיבית המתייחסת לעמדה כאל‬ ‫שילוב בין שלושה פרמטרים‪ :‬קוגניטיבי‪ ,‬רגשי והתנהגותי‪ .‬לפי המצדדים בגישה זו העמדה מתגבשת‬ ‫משילוב בין הידע שיש לפרט אודות נושא מסוים‪ ,‬התחושות אשר עולות בו בהתייחס לידע המצוי בידיו‬ ‫ובין הפעולה או ההתנהגות אשר מפגין הפרט כלפי אותו הנושא‪ .‬כל זאת מתוך הנחה כי קיים קשר בין‬ ‫הפרמטרים (‪ .)Haddock, Zanna & Esses, 1993‬מנגד‪ ,‬ניתן למצוא את הגישה החד‪-‬רכיבית אשר טוענת‬ ‫כי עמדה מתקיימת באמצעות בסיס רגשי‪ -‬הערכתי בלבד (‪.)Ajzen & Fishbein, 1975‬‬ ‫עמדה זהה בקרב פרטים רבים אודות אוכלוסייה מסוימת נקראת סטריאוטיפ‪ ,‬והיא תשמש את‬ ‫הפרט כלפי כלל האובייקטים על סמך השתייכותם לקטגוריה מסוימת‪ .‬פעמים רבות יוצר הסטריאוטיפ‬ ‫‪-6-‬‬ ‫עיוות תפיסות ושיפוט (רוקס ושורצולד‪ .)Baron & Byrne, 2006 ;2000 ,‬המסגרת התיאורטית אשר‬ ‫נבחרה לעמוד בבסיס עבודה זו הינה הגישה התלת רכיבית‪.‬‬ ‫‪ 3.2.1‬מקורות השפעה על עמדות‬ ‫את המקורות ההשפעה אודות גיבוש עמדה ניתן לחלק לשתי דרכים עיקריות‪ :‬סבילה ופעילה‪.‬‬ ‫בדרך הסבילה‪ ,‬הפרט מאמץ לעצמו עמדה "אינטואיטיבית" על סמך מגוון תנאים סביבתיים שאינו נותן‬ ‫עליהם את הדעת‪ ,‬צלילי רקע לא נעימים‪ ,‬מזג אויר חם מידי או קר מידי‪ ,‬סביבה לחוצה וכדומה‪ ,‬יובילו‬ ‫לגיבוש עמדה שלילית על פרטים עמם תתקיים אינטראקציה באותה הסביבה‪ ,‬ולהיפך‪ .‬גם תגובת‬ ‫הסביבה להבעת דעתו של הפרט תוביל אותו לגיבוש דעה מסוימת בהתאם לריצוי הסביבה וקבלת‬ ‫חיזוקים חיוביים ממנה‪ .‬פעמים רבות עמדה סבילה נרכשת באמצעות חיקוי‪ ,‬וזאת בעיקר בגילאים‬ ‫צעירים אשר אין בידו של הפרט מידע מספק אודות הנושא המדובר (רוקס ושורצולד‪Baron & ;2000 ,‬‬ ‫‪.)Byrne, 2006‬‬ ‫בדרך הלמידה הפעילה הפרט שואף לאיזון בין דעותיו ומחשבותיו על הפרטים הסובבים אותו‬ ‫ודעותיהם לבין דעותיו שלו‪ ,‬על‪-‬מנת לשמר את האיזון על הפרט לקיים שינויים בתפיסות ועמדות בכל עת‬ ‫בה הוא נתקל בדבר מה אשר מפר את האיזון‪ .‬לעיתים‪ ,‬פועל האדם לגיבוש עמדה על סמך רצונות או‬ ‫צרכים בהתאם למצב נתון תוך התייחסות לנתוני רווח והפסד בתחומים שונים‪ .‬לדוגמא‪ :‬אם איני אוהב‬ ‫את הכפר‪ ,‬אך רצה הגורל וזכיתי בדירה בכפר בחינם‪ ,‬אבצע גיבוש מחדש של עמדתי על הכפר שכן עתה‬ ‫מתאפשר לי חיסכון של משכנתא‪ ,‬תשלומים שונים ועוד (רוקס ושורצולד‪Baron & Byrne, ;2000 ,‬‬ ‫‪.)2006‬‬ ‫תמיכתו של פרט בעמדה מסויימת משייכת אותו לקבוצה חברתית בעלת עמדות זהות‪ .‬יתר על‬ ‫כן‪ ,‬השוואה בין קבוצות ממעמדות שונים מאפשרת היררכיה מעמדית בהתייחס לעמדה המקובלת ביחס‬ ‫אל הפרטים באותו המעמד‪ ,‬הקבוצה או הקטגוריה‪ .‬לעיתים‪ ,‬עמדות מסויימות נרכשות בהשאלה‪,‬‬ ‫כתוצאה מרצון של השתייכות לקטגוריה מעמדית‪ -‬חברתית מסויימת ללא כל בסיס אישי (רוקס‬ ‫ושורצולד‪.)Baron & Byrne, 2006 ;2000 ,‬‬ ‫‪ 3.2.2‬עמדה חברתית (הטרוסקסואלית) על הקהילה הגאה‬ ‫בשנת ‪ ,1968‬הוכנס הערך "הומוסקסואליות" לספר האבחנות האמריקאי של מחלות הנפש‬ ‫(‪ )DSM‬והפך את התופעה להפרעה קלינית‪ .‬מהלך זה הוביל את הפרטים ה"סובלים" מהתופעה לסבול‬ ‫מאפליה‪ ,‬גילויי אלימות והדרה לשולי החברה‪ .‬כמה שנים לאחר מכן‪ ,‬בראשית שנות ה‪ 70 -‬הפך המונח‬ ‫"גיי" (‪ )gay‬לשכיח יותר ולמעשה השכיח את השיוך בעל ההקשרים הקליניים המסמנים רדוקציה של‬ ‫האדם למיניותו‪ .‬מונח זה היווה הגדרה עצמית שהאוכלוסייה הגאה אימצה לעצמה ועיצבה אותו כרצונה‬ ‫(גרוס וזיו‪ .)2003 ,‬על‪ -‬פי קריגר ולוי (‪ ,)1996‬למרות שינוי המינוחים אשר‪ ,‬על‪ -‬פניו‪ ,‬הוציא את ההקשר‬ ‫הקליני מאותה הקהילה‪ ,‬רק בשנת ‪ 1973‬הוצא הערך "הומוסקסואליות" מספר האבחנות האמריקאי של‬ ‫מחלות הנפש (‪ .)DSM‬על אף פעולה זו אשר הפכה את ההומוסקסואליות מהפרעה התנהגותית חמורה‬ ‫לחלופה אפשרית של דרך חיים‪ ,‬גם כיום נתפסת התנסות הומו‪ -‬לסבית כ"משהו שבין סוטה לנתעב או‬ ‫פשוט מועלם מהעין" (ריצ'‪ ,2003 ,‬עמ' ‪.)73‬‬ ‫בשנת ‪ 1988‬אישרה כנסת ישראל בקריאה שלישית את ההצעה לתיקון חוק העונשין‪ ,‬אשר הוביל‬ ‫לביטולו של הסעיף האוסר על משכב זכר "שלא כדרך הטבע"‪ ,‬פעולה אשר נחשבה עד אותו הזמן לעבירה‬ ‫‪-7-‬‬ ‫פלילית‪ .‬ארבע שנים מאוחר יותר‪ ,‬בשנת ‪ 1992‬נחקק החוק אשר אוסר הפליה תעסוקתית על רקע נטייה‬ ‫מינית (קריגר ולוי‪ .)1996 ,‬במהלך עשרים השנים האחרונות‪ ,‬חוקקו בעולם בכלל ובישראל בפרט‪ ,‬עשרות‬ ‫חוקים נוספים המשווים את זכויותיהם של הומואים ולסביות להטרוסקסואלים בנושאי הורות‪ ,‬דיור‪,‬‬ ‫גמלת שארים ועוד‪ .‬כמו‪ -‬כן‪ ,‬הוקמו בשנים אלה תאים "הומו‪-‬לסבים" במפלגות ורשויות אשר חרטו על‬ ‫דגלן את צמצום הפערים החברתיים בין קהילה זו לבין כלל האוכלוסייה‪.‬‬ ‫ההתקדמות וההתפתחות אשר התרחשה במהלך השנים האחרונות‪ ,‬לא הצליחה לצמצם את‬ ‫גילויי ההומופוביה‪ ,‬המוגדר כפחד אי‪ -‬רציונלי מהומוסקסואליות וסלידה מאורח חייהם (אבניאון‪,‬‬ ‫‪ .)2004‬ההומופוביה הינה מבנה חברתי המתבטא בסטריאוטיפים‪ ,‬דעות קדומות ו‪/‬או אפליה כלפי‬ ‫הפרטים בקהילה ההומו‪ -‬לסבית‪ .‬אף על פי התקדמותה של ישראל בנושא‪ ,‬בכ‪ 72 -‬מדינות בעולם יחסים‬ ‫חד‪ -‬מיניים נמצאים מחוץ לחוק‪ ,‬כאשר ב‪ 7-‬מהן קיים עונש מוות‪ .‬במדינות אחרות יחסים חד מיניים‬ ‫מובילים לעונשי מאסר בתקופות שבין שנה למאסר עולם‪ .‬מעבר לאפליה על ידי החוק‪ ,‬מתרחשים ברחבי‬ ‫העולם‪,‬‬ ‫בכל‬ ‫שנה‪,‬‬ ‫מאות‬ ‫מקרי‬ ‫רצח‬ ‫והתעללות‬ ‫בחברי‬ ‫הקהילה‬ ‫ההומו‪-‬‬ ‫לסבית‬ ‫(‪.)http://www.havana.org.il‬‬ ‫‪ 3.2.3‬הבדלים מגדריים בעמדה חברתית (הטרוסקסואלית) כלפי ההומואים ולסביות‬ ‫ממצאיהם של מחקרים שונים מראים כי קיימת עמדה שלילית קיצונית יותר כלפי‬ ‫הומוסקסואלים בקרב גברים הטרוסקסואלים מאשר בקרב נשים הטרוסקסואליות‪ .‬תוצאות אלו נצפו‬ ‫במחקרים שונים שבוצעו בישראל‪ ,‬באנגליה ובארצות הברית ( & ‪kite & whitley 1998; Liblich‬‬ ‫‪ .)friedman, 1985; Hayes, 1997‬בשנת ‪ 1996‬נערך ניתוח של ‪ 109‬מחקרים על‪ -‬ידי ‪Kite & whitley‬‬ ‫אשר העלה ממצאים לפיהם קיים הבדל של ממש בתפיסתם של גברים ונשים את הקהילה ההומו‪-‬‬ ‫לסבית‪ .‬בקרב גברים נצפתה עמדה שלילית יותר כלפי הומואים מאשר כלפי לסביות‪ ,‬כאשר בקרב נשים‬ ‫נצפתה הערכה זהה באופן יחסי ללסביות ולהומואים‪.‬‬ ‫הספרות המחקרית מציעה סיבות מסיבות שונות להבדלים‪ ,‬כמו גם לבסיס העמדה של הגברים‬ ‫והנשים‪ .‬לפי הגישה הפונקציונליסטית (‪ )Herek, 1987‬ההתייחסות כלפי הומואים ולסביות נקבעת לפי‬ ‫הפונקציה הפסיכולוגית‪ -‬חברתית שהם ממלאים אצל הפרט‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הגישה הקלינית טוענת כי‬ ‫ההתיי חסות נקבעת בהתאם לתהליך גיבוש הזהות האישי של הפרט והתמודדות עימו באמצעות מנגנוני‬ ‫הגנה (‪ .)Reiter, 1991‬גישת המגע של ‪ ,)1994( Herek‬מעלה כי להיכרות מוקדמת של הפרטים עם הומו‬ ‫או לסבית השפעה חיובית על עמדותיו כלפיהם‪ .‬עוד עולה ממחקרים קודמים כי לגברים תפיסה קיצונית‬ ‫יותר בהתייחס לקשר בין התנהגות סוטה בהקשר של נטייה מינית ומגדר‪ .‬גברים מגלים אינטמיות‬ ‫מועטה עם בני מינם ושמרנות גבוהה (‪.)Kite & Deaux, 1986; Stark, 1991‬‬ ‫‪ 3.3‬מודל האבל בקרב הורים לילדים הומוסקסואלים‬ ‫אף על פי שהרפואה והפסיכיאטריה אינן מגדירות הומוסקסואליות כמחלה או הפרעה‪ ,‬לנטייה זו‬ ‫תפקיד מרכזי בתיפקוד היום‪ -‬יומי ובחיי הנפש של הפרט ושל סביבתו‪ .‬ממשותה של נטייה זו עלולה‬ ‫לגרום‪ ,‬בדומה לקינונה של מחלה כרונית‪ ,‬למצוקה פסיכולוגית‪ .‬על‪ -‬מנת להתמודד עם מצב זה נדרש‬ ‫ניצול של משאבים חיצוניים ופנימיים‪ ,‬ולעיתים אף ביצוע רה‪ -‬ארגון בסגנון החיים של הפרט ומשפחתו‬ ‫(קריגר ולוי‪.)Melamed, 2002 ;1996 ,‬‬ ‫‪-8-‬‬ ‫במאמרם של ‪ )1996( Pianta, Marvin, Britner & Borowits‬טוענים החוקרים כי בעקבות‬ ‫אבחנה של מחלה או מוגבלות חווה ההורה זעזוע של "אובדן דמות הילד"‪ .‬לטענתם‪ ,‬אובדן זה הינו‬ ‫שבירה של רגשות וציפיות של ההורה כלפי הילד‪ ,‬אמונות ותפיסות‪ ,‬והוא מקביל לזעזוע המתרחש אצל‬ ‫ההורה בעת אובדן ממשי של הילד‪ ,‬אשר מאופיין גם הוא בתהליך אבל‪ .‬תגובות דומות מתרחשות‬ ‫בתהליך זה ביניהן‪ :‬זעזוע‪ ,‬הכחשה‪ ,‬כעס‪ ,‬בלבול ועוד‪ .‬מרגע קבלת האבחנה מתחיל תהליך עיבוד שבסופו‬ ‫עתיד ההורה להגיע להשלמה עם מחלת ילדו‪ .‬ההשלמה עם מחלתו של הילד או מוגבלותו אינה קשורה‬ ‫לחומרתה או לאופייה‪ ,‬אלא לרמת הלחץ בו שרויה האם בתפקיד ההורי אותו היא נושאת עימה‬ ‫וליכולתה לקבל סיוע ותמיכה חברתית‪.‬‬ ‫הורים רבים המתמודדים עם יציאה מהארון בקרב ילדיהם חווים תחושות אשמה‪ ,‬בושה וחיים‬ ‫בצילן של חרדה ודאגה מתמדת לעתידם של צאצאיהם‪ .‬גילוי המשיכה לבני אותו מין חושפת תגובה‬ ‫חברתית של חריגות ושונות ברמות שונות כאשר הקיצונית שבהן היא קלון ודחייה על‪ -‬ידי החברה‪.‬‬ ‫רגשות אלו מובילים הורים לצאצאים חד מיניים‪ ,‬לא אחת להסתגרות בתוך עצמם תוך העצמה של‬ ‫תחושת בדידות‪ ,‬אומללות ודחיה‪ .‬הבסיס לתחושות אלה הינו בנורמות חברתיות אשר שופטות ומוקיעות‬ ‫את הצאצאים החד מיניים והוריהם‪ .‬הבעיה האישית‪ ,‬הינה תוצר של הקשר חברתי‪ -‬פוליטי‪ .‬בהתאמה‪,‬‬ ‫התמודדות תקינה עם הבעיה תתקיים במרחב החברתי‪ -‬פוליטי‪ .‬החברה ה"מוקיעה"‪ ,‬תשמש להורה כר‬ ‫לתמיכה וסיוע אשר יובילו אותו להשלמה (לוז ואבני‪.)2000 ,‬‬ ‫‪ 3.4‬שאלת מחקר‬ ‫לאור הסקירה אשר הוצגה לעיל‪ ,‬עולה השאלה מהו ההבדל בעמדתם של הורים לגבי נטייתם החד‪-‬מינית‬ ‫של בניהם למול בנותיהם ומה מקורו?‬ ‫כמו‪ -‬כן בעבודה זו נבחנו שלוש שאלות נוספות‪:‬‬ ‫‪ .1‬כיצד נתפסת הקהילה ההומו‪-‬לסבית בעיניי הורים לאור יציאת צאצאם מהארון?‬ ‫‪ .2‬כיצד המין ומידת החריגות מהנורמה משפיעים על עמדת ההורים לגבי נטייתם החד‪-‬מינית של בניהם‬ ‫למול בנותיהם?‬ ‫‪ .3‬מהו הבדל בעמדתם של אבות לעומת עמדתן של אמהות לגבי נטייתם החד‪-‬מינית של בניהם למול‬ ‫בנותיהם?‬ ‫‪-9-‬‬ ‫| ‪ .4‬מתודולוגיה |‬ ‫‪ 4.1‬המדגם‬ ‫אוכלוסיית מחקר זה כוללת ‪ 6‬זוגות הורים‪ 6 ,‬גברים ו‪ 6 -‬נשים‪ .‬זוגות המרואיינים חולקו באופן‬ ‫שווה לפי שלוש קטגוריות‪ :‬הורים לילדים הטרוסקסואלים‪ ,‬הורים לבן הומו והורים לבת לסבית‪ .‬כלל‬ ‫המרואיינים חצו את גיל ‪ 10‬ולכולם בן ובת (לפחות אחד מכל מין)‪ .‬ילדיהם מעל גיל ‪ .20‬כולם חילונים‪.‬‬ ‫המרואיינים נבחרו בשיטת הדגימה המכוונת המתמקדת במציאת הנחקרים אשר יש באפשרותם להאיר‬ ‫את נושא המחקר באופן המקיף ביותר‪ .‬שיטה זו עולה בקנה אחד עם מטרותיו של המחקר האיכותני‬ ‫בהיותו ממוקד בפרט תוך מיקוד באיסוף נתונים מעמיק ומקיף אודות חוויות סובייקטיביות‪ .‬זוגות‬ ‫ההורים אותרו באמצעות היכרות קודמת של המראיין עם ילדיהם‪.‬‬ ‫‪ 4.2‬הליך המחקר‬ ‫לאחר האיתור הראשוני של זוגות המרואיינים ואישורם העקרוני על ביצוע הראיון‪ ,‬נוצר עמם‬ ‫קשר ראשוני‪ -‬טלפוני אשר בו הוצג להם אופי המחקר ומטרותיו‪ ,‬כמו‪ -‬כן ניתן הסבר כללי אודות מהלכו‪,‬‬ ‫ואופן איסוף הנתונים‪ .‬לאחר אישורם של מושאי המחקר נקבע במשותף מועד לראיון וכן‪ ,‬התקבלה‬ ‫הסכמתם לקיים את הראיון בביתם הפרטי מתוך תפיסה כי קיימת רגישות לנושא ומיקום ביתי ונוח‬ ‫יהווה כר נוח אשר יאפשר לדבר בחופשיות ונוחות מירבית‪ .‬הראיונות נערכו עם כל אחד מבני הזוג בנפרד‪,‬‬ ‫להוציא זוג אחד‪ ,‬מתוך שאיפה להפיק מידע עשיר יותר אודות הבדלי תפיסות בין הגברים לנשים ומתוך‬ ‫תפיסה כי ראיון זוגי עלול להוביל לצידוד בדברי בן או בת הזוג ללא פירוט או פירוש‪.‬‬ ‫‪ 4.3‬כלי המחקר‬ ‫המחקר התבצע באמצעות ראיונות אתנוגרפים‪ ,‬מובנים למחצה‪ ,‬במטרה לשמור על מסגרת רעיונית‬ ‫אחידה‪ ,‬אך בה בעת‪ ,‬לאפשר יכולת ביטוי טובה של המרואיינים תוך מתן אפשרות להעלות נושאים אשר‬ ‫לא נלקחו בחשבון מראש (צבר בן יהושע‪ .)1991 ,‬הראיונות נפתחו בשאלות דמוגרפיות כלליות על‪ -‬מנת‬ ‫להכיר את הנחקר וסביבתו ולכוון את השאלות בהתאם‪ .‬בהמשך‪ ,‬הוצגו שאלות העוסקות בחוויות‬ ‫המקושרות לנטייה המינית של בנם‪ /‬בתם וההשלכות על מימדים שונים בחייהם‪ .‬השאלות כללו שלושה‬ ‫סוגים עיקריים‪ :‬שאלות מתארות‪ -‬המאפשרות לתאר מצבים ומאורעות בחיי המרואיין או סביבתו‬ ‫מנקודת מבטו (למשל "מה את זוכרת מהרגע הזה?")‪ ,‬שאלות מבניות‪ -‬שאלות המאפשרות לחשוף את‬ ‫האופן בו הוא מבצע את ארגון הידע שלו (למשל "מה גרם לך לעשות את הצעד הזה?") ושאלות השוואה‬ ‫או הנגדה המאפשרות להבדיל ולהבחין בין אובייקטים ואירועים בעולמו (למשל "ומאז שהם יצאו משהו‬ ‫השתנה בך בהקשר אליהם? שאיפות? רצונות?")‪ .‬במהלך הראיון התקיים דיאלוג בין המתרחש לבין‬ ‫הנושאים והשאלות שעלו מתוך הסקירה הספרותית במטרה לאפשר למרואיין הרגשת נוחות ואמון‪,‬‬ ‫ובמטרה לשמור על פתיחות מירבית לדבריו שתוביל להעמיק במשמעויות האישיות‪.‬‬ ‫טרם כל ראיון התקבל אישור הקלטה ותמלול והוסברו למרואיינים נהלי חשיפה ודיסקרטיות‬ ‫הנוגעים למחקר זה‪ .‬בתומו של הראיון הוצגה למרואיינים שאלת המחקר‪ .‬כל הראיונות הוקלטו ותומללו‬ ‫במלואם תוך ביצוע שינויים בפרטים המזהים של המרואיינים במטרה לשמור על פרטיותם‪.‬‬ ‫‪ 4.4‬ניתוח הממצאים‬ ‫ממצאי הראיונות נותחו באמצעות שיטת ניתוח תוכן‪ ,‬המתמקדת בהפקת היסקים באופן שיטתי‬ ‫אשר ניתן לחזור עליהם מתוך מידע כלשהו המופיע בהקשר מסויים (צבר בן‪ -‬יהושע‪ .)1991 ,‬הניתוח כלל‬ ‫‪- 10 -‬‬ ‫שתי רמות‪ :‬בראשונה‪ ,‬מתבצע ניתוח ממצאים גלויים וישירים‪ ,‬בהתאם‪ ,‬מנוסחות קטגורית מיון ויחידות‬ ‫ניתוח אשר מובילות להיסקים שונים‪ .‬בשנייה‪ ,‬מתבצע פירוש היסקים והחוקר מצביע על המשמעויות‬ ‫הקיימות הן בתכנים הגלויים והן בסמויים‪ .‬בסופו של התהליך‪ ,‬תוך התבססות על השיטה‬ ‫האינדוקטיבית‪ ,‬יהווה הניתוח מצע לפיתוח השערות והכללות תאורטיות על‪ -‬פי תהליך של בניית תאוריה‬ ‫בשדה (‪ .)Glaser & Strauss, 1967‬במרכזו של תהליך זה‪ -‬פיתוח תאוריה מבוססת מציאות חיים של‬ ‫מרואיינים תוך שימוש ברעיונות מנחים‪ ,‬ללא שימוש במודלים תאורטיים מגובשים‪.‬‬ ‫‪- 11 -‬‬ ‫| ‪ .5‬ממצאים |‬ ‫מניתוח תכני הראיונות עולים פרמטרים רבים המרכיבים את עמדתם של ההורים לגבי צאצאם בהתייחס‬ ‫לנטייתו המינית‪ ,‬כאשר כל פרמטר עבר שינויים במהלך הזמן בהתאם להתנסויות שונות ובהתייחס לשלב‬ ‫שלפני ואחרי יציאתו של הצאצא מהארון‪ .‬הממצאים יוצגו בחלוקה בהתאם לשלושת מרכיבי עמדה‪:‬‬ ‫קוגניטיבי‪ ,‬רגשי‪ ,‬התנהגותי‪ .‬בכל מרכיב תוצג חלוקה נוספת לקטגוריות מין‪ ,‬הן של ההורים‪ ,‬והן של‬ ‫הצאצא לצורך בחינת השפעת ההבדל המגדרי על עמדת ההורה בשאלה הנדונה‪ .‬הצגת המאפיינים תתבצע‬ ‫באמצעות הצגת תמות שונות‪ ,‬אשר עלו מתוך ניתוח הראיונות‪.‬‬ ‫‪ 5.1‬קוגניטיבי ‪ -‬לפני היציאה מהארון‬ ‫מרכיב זה יתמקד במחשבות‪ ,‬מידע וידע של ההורים במהלך חייהם בתקופות שונות‪ ,‬ובשינויים‬ ‫המתקיימים באלה בהתאם להתנסויות ולאירועים שונים טרם יציאת הצאצא מהארון והגילוי אודות‬ ‫נטייתו המינית‪.‬‬ ‫‪ 5.1.1‬התעמקות בסיקור תקשורתי‬ ‫במהלך העשור האחרון הקהילה ההומו‪-‬לסבית זוכה להתייחסות וסיקור רבים במדיות השונות והחשיפה‬ ‫היומיומית אליה נרחבת‪ ,‬באופן יחסי‪ .‬המידע הזמין המצוי במרחב אודות הקהילה גדול וזמין לכל‪,‬‬ ‫"ידעתי שזה קיים‪ ]1[ "..‬אומרת אחת האמהות‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬מפאת חוסר רלוונטיות אישית בוחרים‬ ‫ההורים שלא להתעמק בנושא‪" .‬אבל לא היה לי כל קשר‪ ]1[ "..‬מוסיפה האם‪ .‬אבא אחר מספר על הנושא‬ ‫מנקודת ראותו‪" :‬התייחסתי לזה לא כמשהו ששייך לי‪ ,‬לא לטוב‪ ,‬לא לרע‪ .‬לא היה לי מידע מפורט‪ ,‬לא‬ ‫התעניינתי בזה" [‪ .]4‬ההתייחסות המרוחקת דווחה בקרב כלל ההורים ללא קשר לנטייה של צאצאם‪.‬‬ ‫‪ 5.1.2‬חיים בסביבה הומו‪-‬לסבית‬ ‫חברי הקהילה ההומו‪-‬לסבית חיים ומקיימים עצמם במרחב הציבורי‪ ,‬מה שמוביל רבים מההורים‬ ‫להיתקל בשכאלה ולהיחשף אליהם‪ .‬אחד האבות מספר‪:‬‬ ‫היו כמה‪ ,‬כמה אנשים אפילו פה בסביבה שידענו שהם חד מיניים‪ ...‬אני מכיר את‬ ‫דויד מבית הספר‪ ,‬מערכת החינוך‪ ..‬שם נתקלים בכל מיני אנשים שהם לא‬ ‫במיינסטרים‪ ,‬לא מבחינה פוליטית‪ ,‬לא מינית או כל מיני‪ ..‬ידעתי שהוא קיים ולא‬ ‫מעבר‪.]4[ ..‬‬ ‫גם במקרה של חשיפה ממשית לבני ובנות הקהילה ההומו‪ -‬לסבית‪ ,‬חוסר קירבה אישית‪ ,‬או עניין אישי‬ ‫משאיר את ההורים ללא ידע אודות הקהילה‪ .‬אחת האימהות מספרת‪" :‬יש לי גם אנשים שעובדים איתי‪..‬‬ ‫בעיקר אנשים שעובדים איתי‪ .‬יש עוד פה ושם נקודתי שאני מכירה וזהו‪ .‬לא משפיע לא לכאן ולא לכאן‪,‬‬ ‫זה לא ענייני" [‪.]9‬‬ ‫‪ 5.1.3‬התפיסה אודות התופעה ההומו‪-‬לסבית‬ ‫"הנורמה‪ ..‬לא שזה לא נורמטיבי אבל זה חריג‪ ,‬הרי זה ‪ 10%‬מהחברה" [‪ .]2‬אומרת אחת האמהות‪ ,‬ומעלה‬ ‫את הנושא המשמעותי ביותר אולי בעניין הקהילה ההומו‪-‬לסבית‪ :‬נורמלי? נורמטיבי? טבעי?‪ .‬בתשובה‬ ‫לשאלות אלה יש תשובה זהה לכלל המרואיינים‪ .‬התפיסה על הקהילה הגאה מתבססת על הערכים‬ ‫והנורמות המקובלים בחברה‪ .‬הנטייה החד‪ -‬מינית מהווה משהו שלטענת ההורים הוא "אחר‪ ,‬זה לא‬ ‫נורמה" [‪" ,]3‬כלומר זה זה נגד הטבע כביכול‪" .]8[ "..‬כי‪ ..‬זה לא צריך להיות ככה? זה בת ובן זה לא שני‬ ‫‪- 12 -‬‬ ‫בנים או שתי בנות‪ .‬זה לא צריך להיות ככה" [‪ .]11‬הנורמות שהחברה פועלת על‪ -‬פיהן מהוות מעין תבנית‪,‬‬ ‫מסלול שכולם אמורים ללכת בגבולותיו‪" :‬תשמע‪ ,‬כל אחד רוצה שהילדים שלו ילמדו ויהיה להם מקצוע‪,‬‬ ‫וזוגיות‪ ,‬ודור המשך‪ .‬ככה אנחנו‪ .‬ופתאום אחד בורח לך ככה‪ ,‬הולך מהמסלול" [‪.]2‬‬ ‫‪ 5.1.4‬השפעת היכרות אישית עם פרט הומו‪-‬לסבית‬ ‫תפיסת הקהילה ההומו‪ -‬לסבית מקבלת עומק חדש כאשר יש להורים היכרות אישית ומעמיקה עם אנשי‬ ‫הקהילה בין עם במשפחה‪ ,‬בעבודה או בסביבת החברים‪ .‬אמא אחת מספרת על חבר טוב של הבת שהפך‬ ‫לבן‪ -‬בית "לפני שהכרתי את עומר הייתי די שלילית בנדון" [‪ .]11‬אבא אחר מוסיף‪" :‬נחשפנו לזה כי יש לנו‬ ‫ידידים בחברים‪ ,‬במשפחה‪ ...‬החברים שלנו במשפחה עזרו לי לפתוח את העיניים למשל‪.]10[ "..‬‬ ‫אבא אחר מספר על קירבה במקום העבודה‪" :‬הפקידה שלי חיה עם חברה שלה‪ ...‬הן אחלה‬ ‫בחורות שבעולם‪ ,‬ויש חבר'ה מדהימים ביניהם" [‪ .]8‬אמא אחרת מוסיפה‪" :‬אני עובדת עם חברה שיש בה‬ ‫המון כאלה‪ ,‬והם מגניבים הראש שלהם עף‪ ,‬עף‪ .‬יצירתיים ומצחיקים ואפשר לעבוד איתם וכיף‪.]9[ "...‬‬ ‫"הקהילה הזו היא חברה הרבה יותר יצירתית‪ ,‬הרבה יותר פתוחים ואתה יושב מול האנשים בקהילה הזו‬ ‫והשיחה מעניינת כי הם פתוחים לנושאים ולכל מיני דברים בעולם‪ ,‬הם אנשים מרתקים‪ ,‬הם אנשים‬ ‫מצחיקים‪ "...‬אך לא מתעלמת מהנטייה המינית ומוסיפה‪" :‬אז הם עושים סקס עם בן אותו המין‪ ,‬בסדר‪,‬‬ ‫נו מה‪ ,‬נו מה?" [‪ . ]9‬במילותיה האחרונות של האם היא למעשה מבצעת את ההפרדה בין הפרט לבין‬ ‫נטייתו המינית החריגה המהווה את הגורם לחריגות שהוצגה לעיל‪.‬‬ ‫הורים אשר נחשפו לקהילה ברמה אישית מדווחים על השפעה חיובית ומשמעותית‪" :‬יותר קל‬ ‫לקבל כי זה לא משהו אפלטוני שפתאום נוחת עליך ואתה לא יודע מה זה" [‪" .]1‬אני חושב שזה עוזר‪ ...‬כן‪,‬‬ ‫כן‪ ,‬בהחלט כן‪ .‬כשאתה נחשף גם ו‪" .]10[ "..‬בשוליים זה יכול להקל‪ ,‬זה יכול לרכך‪.]4[ "..‬‬ ‫‪ 5.1.5‬הבדלים בין דוריים‬ ‫ההורים מדווחים על הבדל תפיסות משמעותי בין הדור שלהם‪ ,‬של הוריהם‪ ,‬ושל הצאצאים‪" .‬יש הבדל‬ ‫משמעותי בין הדורות‪ ,‬אתה מבין? להגיע לרמה של הומו או לסבית זה אתה צריך למות‪ ..‬או לעבור‬ ‫למדינה אחרת לגמרי" [‪" ,]8‬בצעירות שלנו לא שמעתי על זה‪ ,‬לא דיברו על זה" [‪" ,]*3‬אז לא דיברנו‪ ,‬לא‬ ‫דיברו‪ ,‬זה היה 'אוי ואבוי'‪ ,‬פעם היו המון סטיגמות‪ ..‬אמרו שזה מחלה בכלל‪ ,‬בוא נגיד ככה‪ .‬וזה לא‬ ‫מחלה‪" ,]6[ "...‬לאנשים מבוגרים יש דעות קדומות שונות מאשר לחברה הצעירה" [‪" ,]3‬זה דור ישן‬ ‫יותר‪ ...‬פעם הכל היה בתוך הארונות" [‪" .]2‬כשאני יושב עם אנשים מבוגרים ומישהו מספר שזה הומו או‪..‬‬ ‫הוא ישר פוסל‪ ,‬הוא‪ ...‬אני לא יכול להזיז אותו מזה על סמך זה שזה לא נורמאלי" [‪" .]8‬שמעתי מאבא‬ ‫שלי ששחורים וגאים‪ ,‬זה היה נוראי‪ ..‬זוועה‪ ...‬זה חטא ממש אצלי בבית‪ .‬וזה השפיע עליי זה עניין של‬ ‫גישה" [‪.]11‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬הדור הצעיר לטענתם הוא אחר לגמרי‪" :‬העולם משתנה‪ ,‬הכל משתנה מסביב" [‪.]*3‬‬ ‫"היום‪ ,‬גם מדברים על הומואים ולסביות‪ ,‬היום בת"א אתה רואה שתיים‪ ,‬שניים" [‪.]2‬‬ ‫הפתיחות‪ .‬אז לא היה הרבה דברים‪ .‬אצלינו‪ ..‬מהטלויזיה שמראים לך את כל‬ ‫הפתיחות‪ .‬החברה הצעירים פשוט מקבלים את זה כעובדה גמורה‪ .‬זה כל‪ -‬כך נראה‬ ‫להם טבעי‪ .‬פתאום אתה שומע שזאת‪ ,‬בביה"ס חצי מהכיתה שלה הם כאלה‪ ,‬וחצי‬ ‫מהכיתה של הזה‪ ..‬אתה שומע מכל מיני מקומות [‪.]7‬‬ ‫‪- 13 -‬‬ ‫‪ 5.2‬קוגניטיבי ‪ -‬אחרי היציאה מהארון‬ ‫מרכיב זה יתמקד במחשבות‪ ,‬מידע וידע של ההורים במהלך חייהם בתקופות שונות‪ ,‬ובשינויים‬ ‫המתקיימים באלה בהתאם להתנסויות ולאירועים שונים לאחר יציאת הצאצא מהארון והגילוי אודות‬ ‫נטייתו המינית‪.‬‬ ‫‪ 5.2.1‬המחשבה הראשונה שחולפת‬ ‫שני דפוסי מחשבה עיקריים מופיעים בקרב ההורים ברגע הראשון שלאחר קבלת הבשורה על הנטייה‬ ‫המינית של הצאצא‪ :‬הראשון‪ ,‬מחשבה אודות הילד כפרט בחברה‪ ,‬והשני‪ -‬המשכיות של המשפחה‪.‬‬ ‫"שיהיה בריא‪ .‬יהיו לו חיים קשים" [‪ ]11‬אומר אחד האבות‪" ,‬איך היא תתמודד עם זה בחיים‪ ,‬לא תתקבל‬ ‫בחיוב וכדומה" [‪ ]4‬משתפת אמא אחרת במחשבותיה‪" .‬הטריד אותי שאולי הוא יצא מזה‪ ..‬אתה מבין?‬ ‫שכאילו זה משהו רגעי‪ ,‬והוא יצא מזה‪ ..‬זו האמת" [‪.]2‬‬ ‫מה שכנראה מטריד את ההורים יותר מכל זה המשכיות המשפחה‪ ,‬בעיקר בקרב הורים לבנים‬ ‫שיצאו מהארון‪" :‬הדבר הראשון שעובר בראש זה חתונה ונכדים‪ ...‬שלא יהיו לי נכדים" [‪ ]*3‬מציינת אחת‬ ‫האמהות‪" .‬להומואים קשה יותר במדינה" [‪" ,]2‬חשבתי איך שהוא יכול להביא מישהי‪ ,‬וכאילו בלי‬ ‫נישואין‪ ..‬אם כן טוב‪ ..‬אם לא‪ ..‬אין 'חד הורי' " [‪" ,]1‬המשכיות‪ ..‬זוגיות‪ ..‬ילדים זו בעיה‪" ,]2[ "..‬איפה‬ ‫הנכדים? איפה הפה? הכל בתת‪ -‬מודע כזה‪ .‬לא ממש בצורה שיפוטית מסודרת" [‪" .]4‬אני לא יודעת אם‬ ‫יהיו לי נכדים ממנו" [‪ .]1‬אצל בנות כאמור‪ ,‬זה מטריד פחות‪" :‬ללסביות זה יותר קל" [‪" ,]1‬אין בעיה‪ ..‬זה‬ ‫אפשר‪ ..‬היום זה לא בעיה‪ .‬זה ידוע‪ .‬או שמאמצים או שמבנק הזרע‪ .‬זה משהו שהוא פתיר" [‪.]6‬‬ ‫אמא אחת מספרת על מחשבה משפחתית אחרת לחלוטין‪" :‬חשבתי רק‪ ,‬התחלתי לחשוב‪ ,‬יש לי‬ ‫גם עוד ילדים‪ ,‬התחלתי לחשוב מבחינה טכנית איך אני בולעת את כל הסיפור הזה" [‪.]1‬‬ ‫‪ 5.2.2‬מחשבות שעוברות כשצריך להוציא את המסר‬ ‫אף על פי שהפצת הבשורה הינה תהליך התנהגותי במהותו‪ ,‬בסיסו קוגניטיבי והוא מלווה במחשבות רבות‬ ‫שמתבססות בעיקר על הסביבה‪ ,‬כפי שאמר אחד האבות‪" :‬יותר איך יגיבו האחרים מאשר התחושה שלי"‬ ‫[‪" .]7‬שמע‪ ,‬אני חושב‪ ,‬אבל זה לא יעזור לי‪ .‬מה יגידו זה‪ ,‬מה יגיד זה‪ ,‬אבל אחרי זה‪ ..‬תשמע‪ ,‬החיים מלאי‬ ‫הפתעות" [‪ .]8‬אמא אחת מספרת על התמודדות בתוך המשפחה מול הסבתא "לא רצינו לגרום לה משבר‬ ‫או אכזבה" [‪ ]4‬ואמא אחרת‪ ,‬על התמודדות עם האחים הקטנים "ההתלבטות שלי היתה יותר איך‪ ,‬מה‬ ‫אני עושה איתם‪ ,‬איך אני‪.]1[ "..‬‬ ‫במקרים אחרים כעבור זמן מה ממועד היציאה מהארון המחשבה משתנה‪" :‬יום בהיר אחד‬ ‫קמתי בבוקר ואמרתי 'תגידי את מטומטמת? את מתביישת לדבר על זה?' " [‪" .]*3‬לקח לי זמן‪ .‬לקח הרבה‬ ‫זמן מאז שהיא יצאה ועד שאני סיפרתי‪ ..‬שלוש שנים לקח עד שהבנתי שזה באמת זה" [‪ .]6‬הזמן לעיתים‬ ‫מוביל לתובנות של ממש‪:‬‬ ‫אני חושבת שזה איך שאני משדרת את זה ואם למישהו יש בעיה‪ ,‬והוא לא רוצה‬ ‫להיות חבר שלי הוא גם יכול ללכת‪ ...‬אין שום בעיה‪ ..‬הילדים שלי הם בתיעדוף עליון‬ ‫מבחינתי וכל בחירה שלהם‪ ...‬אהה‪ ...‬מבחינתי זה בסדר‪.]9[ ...‬‬ ‫‪ 5.3‬רגשי ‪ -‬לפני היציאה מהארון‬ ‫התחום הרגשי סוקר את מגוון הרגשות אותם חש הפרט במצבים ממצבים שונים בהקשר לקהילה‬ ‫ההומו‪ -‬לסבית טרם יציאת הצאצא מהארון והגילוי אודות נטייתו המינית‪.‬‬ ‫‪- 14 -‬‬ ‫‪ 5.3.1‬הפגנת קירבה בפומבי‬ ‫כל הורה רוצה לראות את הילד שלו בזוגיות טובה‪ ,‬עם פרפרים בבטן ואהבה כנה‪ .‬לעומת זאת הפגנת‬ ‫זוגיות בפומבי זה משהו שההורים פחות מרגישים איתו בנוח‪" :‬אם אני אראה זה מאוד יפריע לי‪ -‬גברים‪.‬‬ ‫אני פעם ראיתי זוג ברמת השרון ככה‪ ,‬וההליכה והזה‪ ...‬היה לי קשה‪ ]6[ " ..‬מעיד אבא אחד‪" .‬אם היה‬ ‫הבן ואישתו או חברה שלו היה לי יותר נעים מאשר לראות שניים מאותו מין" [‪ ,]11‬מוסיפה אמא אחרת‪.‬‬ ‫נקודה נוספת שמעלה אחד האבות עניינה בזוגיות פומבית שאינה מקובלת וגורמת לסובבים לחוש שלא‬ ‫בנוח‪ ,‬ללא קשר למושאים הנאהבים‪" :‬כל עוד אין מגע אין לי בעיה‪ .‬אל תחשוב ש‪ ..‬גם בין זוג נורמטיבי‬ ‫היה נוגע זה לא היה מרגיש לי בנוח" [‪ .]1‬גם האמהות מצדדות בכך "ואפילו אתה יודע מה? זוג רגיל‪..‬‬ ‫אפשר להתאפק‪ .‬לא נורא‪ .‬גם זוג רגיל גבר ואישה‪ ..‬אפשר להתאפק‪ ..‬לא נורא‪ ..‬קחו חדר‪ ..‬תלכו‪ ...‬לא ליד‬ ‫השולחן‪ .‬לא כולם חייבים לראות את מה שקורה" [‪.]2‬‬ ‫אף על פי כן‪ ,‬הגברים מדווחים כי קיים בהם קושי רב יותר לראות הומואים מאשר לסביות‪:‬‬ ‫"נשים אני לא יודע‪ ,‬פחות מזעזע אותי‪ .‬רוב הגברים‪ ,‬ככה אני חושב‪ ,‬יותר נעים להם לראות זוג לסביות‬ ‫מאשר זוג הומואים‪ .‬אני חושב שזה יותר פיזי יותר ויזואלי" [‪ .]6‬וגם הנשים מתייחסות לנושא‪" :‬הוא גבר‬ ‫אז אולי קל לו לראות יותר שתי בנות‪.]11[ "..‬‬ ‫‪ 5.4‬רגשי ‪ -‬אחרי היציאה מהארון‬ ‫התחום הרגשי סוקר את מגוון הרגשות אותם חש הפרט במצבים ממצבים שונים בהקשר לקהילה‬ ‫ההומו‪ -‬לסבית לאחר יציאת הצאצא מהארון והגילוי אודות נטייתו המינית‪.‬‬ ‫‪ 5.4.1‬התחושה הראשונה כשהצאצא מדווח על נטייתו המינית‬ ‫ללא קשר למין ההורה או למינו של הצאצא‪ ,‬כלל ההורים מדווחים על השנייה הראשונה שלאחר רגע‬ ‫קבלת הבשורה אודות הנטייה החד‪ -‬מינית כמכה‪" :‬אתה מקבל מצב שלא ציפית לו ‪ -‬בהפתעה‪ ...‬זה היה‬ ‫הבום הגדול הראשון" [‪" ,]4‬זה היה הלם כאילו‪ ..‬כאילו‪ ..‬שוק להורים" [‪" ,]2‬החסרתי פעימה‪ .‬בתוכי" [‪.]4‬‬ ‫גם הורים לילדים שאינם חד מיניים מדווחים על תחושה דומה לשאלה לו היו נתקלים במצב זהה‪" :‬היה‬ ‫מתכווץ לי קצת הלב" [‪ " ,]9‬אני חושבת שבכל שלב זה שוק להורים‪ .‬בכל שלב‪ .‬גם אם זה בן וגם אם זה‬ ‫בת" [‪.]2‬‬ ‫פעמים רבות מדווחים ההורים על חשדות או שמועות על נטייתו המינית של הצאצא טרם הגעת‬ ‫הבשורה ממנו‪ ,‬אך התחושות ברגע ההודאה של הבן או הבת זהים לחלוטין לאלה שקיבלו זאת בהפתעה‪:‬‬ ‫" זה בעיה‪ ,‬זה נותן לך צביטה בלב‪ ,‬מה זה‪ ..‬למרות שזה היה ברור כבר באיזשהו שלב בצבא‪ ,‬לפני‬ ‫הצבא‪" ,]3[ "...‬אתה יודע‪ -‬יודע‪ -‬יודע‪ ,‬אבל כמה שזה קשה כששמים את החותמת" [‪.]*3‬‬ ‫‪ 5.4.2‬ההתמודדות הרגשית עם הצאצא החד מיני‬ ‫כלל ההורים דיווחו על תחושות זהות כאשר צאצאם יצא מהארון‪ .‬אך מן הראיונות עולה התייחסות‬ ‫מינית ברורה לנושא‪" :‬אם זה היה עם גבר אני הייתי לוקח את זה הרבה יותר קשה" [‪ ,]6‬מספר אחד‬ ‫האבות‪ .‬גברים ונשים‪ ,‬מתייחסים אחרת לנושא ומתמודדים איתו בדרך שונה‪ ,‬אחת האבות מספר על‬ ‫פורום להורים לילדים 'גאים'‪:‬‬ ‫מה שאני נתקלתי מספרית‪ ,‬בכל פורום לא היו גברים‪ ,‬אולי אחד נוסף אליי‪ ..‬נשים‬ ‫הם סוג אחר של אנשים הן יכולות רגשית להכיל הרבה יותר מגברים‪ .‬גברים הם‬ ‫שחור לבן‪ .‬או שהוא גבר או שהוא "הומ‪-‬הומו"‪ .‬יכול להיות שבינם לבין עצמם זה‬ ‫‪- 11 -‬‬ ‫אחרת‪ .‬אבל בפומבי‪ ...‬אני גם שמעתי מאנשים שפעילים בקהילה שיש מעט גברים‪..‬‬ ‫גברים לא מפותחים רגשית [‪.]4‬‬ ‫האמהות‪ ,‬כך נראה‪ ,‬יודעות מה מקור ההבדל‪" :‬אמא מבינה בצורה רגשית ואבא מבין את זה יותר מסודר‬ ‫'לוגי'‪ ,‬הוא חושב יותר על העתיד וכאלה‪ ..‬והאמהות פחות" [‪" ,]11‬לנשים יש יכולת הכלה יותר גבוהה‬ ‫לדבר‪ ..‬לתופעה‪ ..‬מאשר לגברים‪ .‬גברים‪ .‬אם הם גברים מצ'ואיסטים וזה ‪ -‬מאוד קשה להם עם זה‪ .‬ויש‬ ‫גברים‪ ,‬אפילו לא מעט‪ ,‬שקשה להם לקבל את זה" [‪" ,]9‬אצל הורים אני חושבת שאמא יותר מקבלת‬ ‫מאשר האבא ברוב הזוגות לגברים קשה יותר לקבל דברים כאלה‪ .‬אחותי למשל‪ ,‬שסיפרתי לה‪ ..‬לא‬ ‫סיפרה לבעלה" [‪.]7‬‬ ‫‪ 5.5‬התנהגותי ‪ -‬לפני היציאה מהארון‬ ‫התחום ההתנהגותי סוקר את כלל התגובות המילוליות והפיזיות אשר מתבצעות בהקשר של הקהילה‬ ‫ההומו‪ -‬לסבית טרם יציאת הצאצא מהארון והגילוי אודות נטייתו המינית‪.‬‬ ‫‪ 5.5.1‬התנהגות כלפי הקהילה ההומו‪-‬לסבית‬ ‫המרחק בין הקהילה ההומו‪-‬לסבית לבין המרואיינים טרם יציאת צאצאיהם מהארון כמעט ומנע מהם‬ ‫התייחסות אליה‪ ,‬שמקורה ככל הנראה בתפיסה‪" :‬זה אפילו לא ענייני‪ ,‬כל אחד והבחירות שלו בחיים"‬ ‫[‪" ,]9‬אל תפריע לי לא אפריע לך" [‪ .]1‬המרחק האסטטי מאפשר נקודת מבט "נוחה" יותר‪" :‬אתה מבין‬ ‫טוב יותר בבית של אחרים לא בבית אצלך" [‪ ]2‬מספרת אמא אחת‪ ,‬ואמא אחרת נותנת דוגמא‪" :‬בן של‬ ‫החברה הכי הכי טובה שלי‪ ,‬אז הוא הומו‪ ,‬פעם היא צלצלה ואמרה לי‪ .‬ואמרתי לה "אז מה? אין לו‬ ‫תיקים במשטרה והוא בריא אז מה?" [‪ .] 11‬אף על פי כן‪ ,‬לעיתים מגיעות שמועות שמישהו שקרוב אליך‬ ‫הינו חד מיני ואז "מכחישים‪ ,‬אתה מכחיש את זה" [‪ ]3‬וממשיך לחיות במרחק הנוח‪.‬‬ ‫‪ 5.6‬התנהגותי ‪ -‬אחרי היציאה מהארון‬ ‫התחום ההתנהגותי סוקר את כלל התגובות המילוליות והפיזיות אשר מתבצעות בהקשר של הקהילה‬ ‫ההומו‪ -‬לסבית שלאחר יציאת הצאצא מהארון והגילוי אודות נטייתו המינית‪.‬‬ ‫‪ 5.6.1‬לעשות מעשה‬ ‫רגע היציאה מהארון מוביל את האמהות לבצע מחקר על התחום באופן אקטיבי‪ .‬חלקן פונות לאינטרנט‪,‬‬ ‫ספרות‪ ,‬ומידע כתוב‪" :‬אתה מחפש‪ ...‬אינטרנט‪ .‬מסתכלת‪ ,‬קוראת‪ ...‬אני קוראת כתבות‪" .]2[ "..‬הסתגרתי‬ ‫בספריה של ***** כל ערב וקראתי כל מה שאפשר לקרוא על זה" [‪ .]*3‬אמא אחת מספרת על הליכה‬ ‫לאנשי מקצוע "הלכתי‪ ,‬אחרי זה לשיחה אצל פסיכולוגית" [‪ .]2‬חלק אחר מעיד על כניסה פיזית לתוך‬ ‫עולמה של הקהילה ההומו‪-‬לסבית וביקור ממשי בו‪:‬‬ ‫חגית אז גם עברה לת"א והיא מאוד רצתה להכניס אותי לעולם הזה והיא ביקשה‬ ‫איזה יום "אמא אני רוצה שתבואי" היא עבדה שם באיזה פאב של איזה בחורה‬ ‫לסבית‪ ,‬אמ‪ ...‬והיא אמרה לי אמא אני רוצה שתבואי לת"א שתכירי את החברים‬ ‫שלי‪ ,‬ועברנו והרוב היו באמת הומואים ולסביות‪ ..‬רציתי להכיר את האנשים [‪.]1‬‬ ‫בקרב האבות‪ ,‬כך נראה‪ ,‬לא מתקיימים צעדים אקטיביים והם בוחרים להישאר פסיביים יותר ולקבל את‬ ‫המידע מהסביבה הקרובה‪" :‬אני לא שואל אותו‪ ..‬הוא מספר לי‪" .]1[ "..‬לא פתחתי סמינריון כלפי עצמי‪,‬‬ ‫לא התנפלתי על האינטרנט וחיפשתי מידע" [‪.]4‬‬ ‫‪- 16 -‬‬ ‫שאני בא לילדים אני רואה חברותא שיושבת שמה‪ ..‬אני מכיר את האנשים‪ ...‬הכרנו‬ ‫אחד אחד את בני הזוג הראשונים והאחרים וכד'‪ ..‬זה אנשים שרואים‪ ,‬וזה היה‬ ‫תאכל'ס [‪.]4‬‬ ‫אחת הנשים מוסיפה ומספרת שהיא המקור של בעלה‪" :‬ועם משה שאל שאלות ישר תקפתי אותו‪ ,‬ידעתי‬ ‫לענות לו הכל" [‪.]*3‬‬ ‫‪ 5.6.2‬הגילוי לסביבה‬ ‫רגע היציאה מהארון מצייד את ההורים במידע חדש על צאצאם‪ ,‬אשר הופך להיות חלק מחייהם‪ .‬רוב‬ ‫האמהות מדווחות על שיתוף וגילוי‪:‬‬ ‫כל מקום שזה עלה או דיבורים או אם שואלים אותי היום נגיד מה המצב המשפחתי‬ ‫שלך אני אומרת שיש לי בת נשואה לאישה‪ ,‬ובן שיש לו בן זוג ואני אומרת את זה‬ ‫כנתון משפחתי‪ ...‬יש לי חברה דתיה‪ .‬ואפילו לה סיפרתי [‪.]1‬‬ ‫" סיפרתי לחברה שלי הכי טובה שהבת שלה גדלה עם יוסי‪ .‬ואז סיפרתי לעוד חברה‪ .‬דיברתי איתה על זה‬ ‫חופשי היום אין לי שום בעיה" [‪ .]*3‬גם אמהות שאין להן עדיין ילדים השייכים לקהילה אומרות‪" :‬הייתי‬ ‫מספרת" [‪.]11‬‬ ‫אף על פי‪-‬כן‪ ,‬השיתוף אינו מגיע מיד לאחר היציאה מהארון אלא תלוי בתהליך של קבלה‪" :‬יום בהיר‬ ‫אחד קמתי בבוקר ואמרתי 'תגידי את מטומטמת? את מתביישת לדבר על זה?' אני זוכרת שלאט לאט‬ ‫התחלתי לדבר על זה" [‪" .]*3‬זה לא בא לי בבת אחת‪ .‬זה תהליך שלוקח זמן" [‪.]7‬‬ ‫בקרב האבות ניתן לראות באופן כמעט גורף הסתרה של הנושא‪" :‬אני לא מדבר על זה" [‪" .]3‬אני‬ ‫לא סיפרתי‪ ,‬אני לא מפיץ" [‪" .]1‬אני עד לא אמרתי לאף אחד" [‪" ,]6‬לא הייתי חושף‪ ,‬אבל זה לא משהו‬ ‫שהייתי מסתיר" [‪ .]10‬לעיתים הסביבה יודעת כי סיפר הצאצא או האישה‪ ,‬אך גם אצל הגברים קיים‬ ‫תהליך זמן‪" :‬לקח הרבה זמן מאז שהיא יצאה ועד שאני סיפרתי כי עד שאני הפנמתי את זה בעצמי לקח‬ ‫איזה שלוש‪ ,‬ארבע שנים‪ .‬שלוש שנים לקח עד שהבנתי שזה באמת זה" [‪.]6‬‬ ‫‪ 5.6.3‬היחס אל הצאצא‬ ‫כלל ההורים במחקר הראו התנהגות חיובית כלפי צאצאם גם ברגע היציאה מהארון‪" :‬אנחנו אוהבים‬ ‫אותו ללא תנאים" [‪" ,]2‬אמרתי לה‪ :‬את נשארת ילדה שלי לכל דבר ואני אוהבת אותך" [‪" .]1‬היינו‬ ‫מקבלים אותו" [‪" .]11‬אמרתי לה שאהבנו אותה קודם נאהב אותה גם בהמשך" [‪" .]4‬היינו מתייחסים‬ ‫אליה אותו דבר" [‪.]*3‬‬ ‫כשנשאלו ההורים לגבי מצב בו הורים זורקים את ילדיהם התשובה היתה חד משמעית אצל‬ ‫כולם‪ " :‬אני לא הייתי עושה את זה‪ .‬אני לא עושה את זה‪ .‬עובדתית‪ .‬לא שלא הייתי עושה את זה‪ .‬אני לא‬ ‫עושה את זה" [‪" .]1‬לא!" [‪" .]4‬לא‪ ,‬בכלל לא" [‪" .]10‬אני לא אזרוק‪ ,‬אני לא אשב עליו שבעה‪ ...‬הם‬ ‫מפסידים את הילד‪ .‬עושים טעות ממדרגה ראשונה" [‪" .]6‬אין כזה דבר‪ .‬ילד זה ילד‪ ,‬תקבל אותו כמו‬ ‫שהוא" [‪" .]3‬לא‪ .‬אנחנו זה לא עבר לנו בראש בכלל" [‪" .]*3‬אני לא רוצה לאבד ילד" [‪" .]11‬לא איבדת את‬ ‫הילד שלך אז למה לאבד אותו?" [‪ " .]9‬אני לא‪ ...‬את זה אני לא יכולה להבין שהורה מוכן למחוק את הילד‬ ‫שלו‪ .‬את השלב הזה אני לא יכולה להבין" [‪".]1‬תשמע‪ ,‬אתה הורה‪ .‬תפקיד של הורה זה לתת גיבוי לילד‬ ‫בכל מצב‪ .‬זה התפקיד של הורה‪ .‬אתה הורה" [‪.]2‬‬ ‫‪- 17 -‬‬ ‫| ‪ .6‬דיון ומסקנות |‬ ‫בעבודה זו נבחנה עמדתם של הורים כלפי הנטייה החד מינית של צאצאם‪ ,‬תוך בחינה של מאפייני‬ ‫הקהילה ההומו‪ -‬לסבית ותפיסתה בחלוקה לפי מין של ההורים והצאצאים‪ .‬מן הממצאים ניכר כי גם‬ ‫אבות וגם אמהות הראו עמדה שלילית יותר כלפי צאצא הומו‪ ,‬וזאת מאחר וחייו של הומו נתפסים‬ ‫כקשים יותר בחברה בנוסף לקושי הרב יותר בהעמדת המשכיות למשפחה בהשוואה ללסביות‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫עולה כי אמהות פתוחות יותר לקבלת נטייתם החד מינית של צאצאם בהשוואה לאבות ללא קשר למינו‬ ‫של הצאצא‪ .‬עוד עולה מן הממצאים כי קיים הבדל בתפיסת ההורים את הקהילה ההומו‪ -‬לסבית בין‬ ‫התקופה שלפני היציאה מהארון לבין התקופה שלאחר היציאה‪.‬‬ ‫תפיסת הקהילה ההומו‪ -‬לסבית בעיניי הורים לאור יציאת צאצאם מהארון‬ ‫הבסיס להגדרת הומואים ולסביות כקהילה אחת הינו השוני בין נטיתם המינית הייחודית להם‪ -‬המשיכה‬ ‫לבני מינם‪ ,‬לבין הנטייה המינית המקובלת בחברה הרחבה‪ -‬משיכה לבן‪ /‬בת המין השני‪ ,‬וככל הנראה‪ ,‬תו‪-‬‬ ‫לא‪ .‬מן הממצאים עולה כי טרם יציאת הצאצא מהארון רובם המכריע של ההורים חשופים לקהילה‬ ‫באופן מינימלי עד שולי ומחזיקים במידע כללי המתבסס בעיקרו על תפיסות חברתיות רווחות אשר‬ ‫בדומה לאשר הוצג בסקית הספרות‪ ,‬מושתתות בעיקר על דעות קדומות וסטריאוטיפים‬ ‫(‪ .)http://www.havana.org.il‬הממצאים מראים כי ההורים נמנעים מהעמקת והרחבת הידע בנושא‬ ‫התופעה ההומו‪ -‬לסבית מכיוון שאינם מקושרים אליו באופן אישי או ישיר ומשום תפיסת התופעה‬ ‫כחריגה תוך ידיעה והכרה כי התופעה הינה מיעוט חריג בלבד באוכלוסייה הכללית (משוניס‪.)1999 ,‬‬ ‫מרגע יציאתו של הצאצא מהארון מדווחים ההורים על תהליך מורכב‪ ,‬המערב חקירה אודות‬ ‫התופעה ההומוסקסואלית‪ ,‬בחינה עצמית וכמובן ארגון מחדש של יחסים‪ ,‬תפיסות‪ ,‬דעות ועוד‪ .‬בסופו של‬ ‫תהליך זה דיווחו כלל ההורים על קבלה של צאצאם‪ .‬ממצא זה מאשש ומחזק את קיומו של התהליך‬ ‫המוכר בספרות המחקרית כ"מודל האבל" אשר הוצג בפרק הסקירה ( & ‪Pianta, Marvin, Britner‬‬ ‫‪ .)Borowits, 1996‬קבלת הצאצא מקבילה לקבלת התופעה ההומו‪ -‬לסבית ככלל על בסיס הדומה בין‬ ‫כלל הפרטים הנמנים בקהילה זו‪ .‬ראיה לכך ניתן לראות בדיווחי המרואיינים אודות התנגדויות כלפי‬ ‫התנהגויות של הפגנת קירבה פומבית בין פרטים הומו‪ -‬לסבים אשר עולות כשמופיעה התנהגות זהה‬ ‫בקרב צאצאם‪.‬‬ ‫השפעת מין ומידת החריגות מהנורמה על עמדת ההורים‬ ‫אף על פי שיחסי הורה‪ -‬ילד מהווים חלק משמעותי ובלתי נפרד מתהליך גיבוש העמדה ללא קשר למינו‬ ‫של הצאצא‪ ,‬מן הממצאים עולה כי למינו של הצאצא השפעה רבה על עמדת ההורים בנוגע לנטייה המינית‬ ‫של הצאצא‪ .‬המחקר מעלה כי יציאתו מהארון של צאצא ממין זכר יתקבל בקרב ההורים בקושי רב יותר‬ ‫מאשר צאצא ממין נקבה‪ ,‬כיוון שבפן הרגשי ישנם חששות גדולים יותר ותהליך השלמה מורכב יותר‪.‬‬ ‫אף על פי שבספרות המחקרית חסר ידע אודות חלוקה מספרית אשר תעיד על יחסיות וחריגות מהנורמה‪,‬‬ ‫בהשוואה בין הומואים ללסביות‪ ,‬מן הממצאים עולה כי הומואים נתפסים בעיני ההורים כחריגים יותר‪.‬‬ ‫התמונה אשר עלתה בראיונות מציגה כי מידת החריגות מהנורמה אינה נפרדת ממינו של הצאצא שכן‬ ‫בסיסה של החריגות הינו המין‪ ,‬אשר משויכים לו תפיסות והתנהגויות מסוימות‪ .‬מציאות החיים‬ ‫הממשית היא זו שתוכל אפוא להסביר את הקשר בין החריגות לבין המין‪ .‬כפי שמציגים המרואיינים‪,‬‬ ‫בקרב הזוגות החד מיניים‪ ,‬בניגוד לזוגות נשים‪ ,‬לזוגות גברים קושי רב בהעמדת צאצאים בעצמם מסיבות‬ ‫ביולוגיות מחד וחוקתיות מאידך‪ ,‬קושי דומה קיים גם בתחום האימוץ‪ .‬קושי זה להעמדת משפחה בקרב‬ ‫‪- 18 -‬‬ ‫זוגות הומואים מהווה סוגיה משמעותית בחייהם של הצאצאים כאשר הם יוצאים מהארון‪ ,‬ובהתאמה‪,‬‬ ‫מהווה סוגיה משמעותית גם בחייהם של ההורים‪.‬‬ ‫הבדל בעמדתם של אבות לעומת עמדתן של אמהות‬ ‫הספרות מצביעה על כך שקיימים מספר הבדלים בין גברים לנשים‪ :‬הבדלים פיזיולוגים‪ -‬ביולוגים אשר‬ ‫מאפשרים לנו להבחין בין זכר ונקבה על בסיס הבדלים בהרכב הגוף‪ ,‬הבדלים פסיכולוגיים‪ -‬קוגניטיביים‬ ‫ורגשיים אשר מבחינים בין תכונות ויכולות המאפיינות גברים לעומת אלה המאפיינות נשים‪ ,‬והבדלים‬ ‫חברתיים הנרכשים במהלך החיים ותלויים בתרבות בה חי הפרט (אור ובן‪ -‬אליהו‪ .)1993 ,‬הבדלים אלה‬ ‫מהווים בסיס משמעותי לגיבוש עמדות ותפיסות שונות לגבי נושאים מסוימים‪ ,‬ביניהם הבדל בתפיסת‬ ‫יציאת צאצא מהארון‪ .‬אף על פי שהממצאים מראים כי גם לאבות וגם לאמהות היה קושי רב יותר עם‬ ‫יציאת צאצא ממין זכר מהארון מאשר צאצא ממין נקבה‪ ,‬ניכר הבדל משמעותי בין האבות לאמהות‪,‬‬ ‫כאשר האבות דיווחו על קושי רב יותר עם מצב זה‪ .‬ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם מחקרים קודמים‬ ‫שבחנו תפיסה של גברים ונשים הטרוסקסואלים כלפי הומואים ולסביות אשר טענו כי לגברים תפיסה‬ ‫קיצונית יותר בהתייחס לקשר בין התנהגות סוטה בהקשר של נטייה מינית ומגדר ( ‪Kite & Deaux,‬‬ ‫‪.)1986; Stark, 1991‬‬ ‫הבדל נוסף שנצפה במחקר זה‪ ,‬הינו דרך ההתמודדות ההורית‪ .‬רוב הנשים הפגינו אקטיביות‬ ‫שהתבטאה ביוזמה‪ ,‬חיפוש ובדיקה מקיפה של התופעה ואילו הגברים גילו פסיביות יחסית שאופיינה‬ ‫באדישות יחסית ובהעלאת קשיים עתידיים‪ .‬אף על פי שקיימים מחקרים מועטים בלבד אשר בחנו‬ ‫הבדלים בדפוסי התמודדות בין גברים ונשים‪ ,‬עיון בחומרים המועטים הקיימים מעלה תמונה המחזקת‬ ‫את הממצאים לפיה נשים מתמודדות באמצעות דפוסים הקשורים לפתרון הבעיה יותר מאשר גברים (גל‪-‬‬ ‫אתרוג‪.)2002 ,‬‬ ‫מקור ההבדל בעמדתם של הורים לגבי נטייתם החד‪ -‬מינית של בניהם למול בנותיהם‬ ‫מלבד ההבדל בין מין ההורה‪ ,‬ובין מין הצאצא‪ ,‬השפעה מכרעת על גיבוש עמדת ההורה מבוססת גם על‬ ‫שלושה תחומים בהתאמה לגישה התלת רכיבית להגדרת עמדה (‪.)Haddock, Zanna & Esses, 1993‬‬ ‫הידע הקוגניטיבי המצוי בהורה ובסביבתו‪ ,‬הרגש המקושר אצלו לתופעה ההומו‪ -‬לסבית‪ ,‬ההתנהגות אשר‬ ‫חווה מהקהילה ההומו‪ -‬לסבית ומההתנהגות אשר הסביבה שלו גילתה כלפי הקהילה‪ ,‬יהוו בסיס לגיבוש‬ ‫עמדתם של ההורים אודות הקהילה ההומו‪-‬לסבית‪.‬‬ ‫כפי שהציגו המרואיינים בעבודה זו‪ ,‬היכרות אישית קודמת ומעמיקה עם פרט הומו‪ -‬לסבי‬ ‫מגדילה את הידע אודות התופעה‪ ,‬מבטלת דעות קדומות ומהווה ניסיון חיובי אשר תורם לגיבוש עמדה‬ ‫חיובית כלפי התופעה ההומו‪ -‬לסבית והפרטים בה‪ ,‬ממצא אשר תואם את גישת המגע‪ ,‬לפיה להיכרות‬ ‫קודמת השפעה חיובית בעיצוב עמדה (‪ .)Herek, 1994‬כמו‪ -‬כן עולה כי היכרות קודמת ומעמיקה עם‬ ‫חוקים רלוונטיים‪ ,‬סטטיסטיקות ומידע זמין ונגיש‪ ,‬מסייע בגיבוש עמדה חיובית‪.‬‬ ‫פער נוסף שניתן לראות בבירור מתוך הממצאים‪ ,‬אשר לא נמצאו לו תימוכין בספרות‪ ,‬הוא פער‬ ‫חברתי שמקורו בגילם של ההורים‪ ,‬המקושר באופן ישיר לתפיסות חברתיות‪ ,‬מידע וידע כמו‪-‬כן לאופי‬ ‫ושיטת חינוך‪ .‬מן הממצאים עולה כי ככל שגיל ההורים קטן יותר כך הקבלה של הצאצא מתקבלת בקלות‬ ‫רבה יותר‪ ,‬וזאת בהתאמה לשינוי אשר התרחש במהלך השנים ברמת המודעות לתופעה ולקבלתה‬ ‫היחסית באוכלוסייה הרחבה כפי שהוצג בסקירת הספרות‪.‬‬ ‫‪- 19 -‬‬ ‫נקודה נוספת שעלתה במחקר ללא הבדל בין מין הצאצא או מין ההורה הינה הקבלה‪ ,‬האהבה והתמיכה‬ ‫אשר ניתנה לצאצא‪ ,‬ללא קשר לעמדה אשר הייתה בידי ההורים בעת היציאה מהארון‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬עלה כי‬ ‫קיימת הכרה בצאצא כיישות אהובה ומוערכת‪ ,‬המתבטאת בתמיכה בצאצא בכל אשר ילך או יבחר‪.‬‬ ‫בנוסף ניכרה סלידה מוחלטת מזריקתו מהבית או מניתוק היחסים עימו‪ .‬התמיכה בצאצא מהרגע‬ ‫הראשון ולכל אורך הדרך‪ ,‬על אף הקושי הפנימי של ההורה‪ ,‬אינה ברורה מאליה ואינה עומדת בקנה אחד‬ ‫עם מודל האבל (‪ .)Pianta, Marvin, Britner & Borowits, 1996‬בניגוד לתמיכה בילד‪ ,‬ובהתאמה למודל‬ ‫האבל‪ ,‬ההתמודדות עם היציאה מהארון של הצאצא בהקשר החברתי מהווה עבור ההורים אתגר לא‬ ‫פשוט אשר מלווה אותם לאורך תקופות שונות לעיתים ארוכות במיוחד‪ ,‬ולעיתים‪ -‬לעד‪.‬‬ ‫מכל האמור לעיל עולה כי הקהילה ההומו‪ -‬לסבית מורכבת משתי קבוצות אשר היחס כלפיהן מובחן‪ ,‬הן‬ ‫מבחינת החברה ככלל והן מבחינת הוריהם‪ .‬כן ניכר כי עמדות על לסביות הינן חיוביות יותר ביחס‬ ‫להומואים‪ .‬בהתאמה לגישה התלת רכיבית אשר היוותה מסגרת תאורטית למחקר זה‪ ,‬נמצא כי לשילוב‬ ‫בין ידע קוגניטיבי‪ ,‬בחינה רגשית והתנהגות כלפי הקהילה ההומו‪ -‬לסבית חשיבות רבה בבנייתה של‬ ‫העמדה כלפי הקהילה ההומו‪ -‬לסבית‪.‬‬ ‫‪ 6.1‬מגבלות המחקר‬ ‫מחקר זה בוצע תחת שתי מגבלות עיקריות‪ :‬הראשונה‪ ,‬חומר ספרותי רלוונטי והשנייה‪ ,‬מציאת נחקרים‪.‬‬ ‫עדויות אודות התופעה ההומו‪ -‬לסבית ניתן למצוא בכתבים עתיקים שנכתבו לפני מאות בשנים‪ .‬אף על פי‬ ‫כן‪ ,‬ולמרות המודעות העולה לנושא ולהתקדמות שחלה בשנים האחרונות בנושאי חקיקה ושוויון‪ ,‬התיעוד‬ ‫המחקרי אודות התופעה‪ ,‬השלכותיה‪ ,‬ומאפייניה הינו קטן לאין שיעור‪ .‬מצב נתון זה הוביל לשימוש‬ ‫בתאוריות המבוססות על מקרים דומים או קרובים במהותם אך אינם דנים בתופעה הנדונה‪.‬‬ ‫תהליך הדגימה התאפיין בקשיים רבים‪ ,‬חסמים וסירובים מצידם של מושאי המחקר אשר‬ ‫ביקשו שלא לדון בנושא חרף נכונותם ורצונם של פרטים הומו‪ -‬לסבים דרכם בוצעה הפניה להורים‪ ,‬אשר‬ ‫הראו נכונות לשלב את הוריהם במחקר הנוכחי‪ .‬אי לכך‪ ,‬קיימת סבירות כי הממצאים המבוססים על‬ ‫נחקרים אשר נמצאים במצב בו הם מקבלים את ילדיהם ובנוסף‪ ,‬נתנו את הסכמתם להשתתף ולחשוף‬ ‫עצמם אינם מהווים בסיס להכללה והם נכונים לדגימה הנוכחית בלבד‪.‬‬ ‫‪ 6.2‬הצעות למחקרי המשך‬ ‫בהתחשב במגבלות המחקר הנוכחי אשר הוצגו לעיל‪ ,‬מחקר המשך אפשרי הינו מחקר אשר יצליח להגיע‬ ‫לקהל הורים רחב ומגוון יותר‪ .‬מחקר זה דרוש על‪ -‬מנת לספק תמונה מקיפה יותר שתסייע בהעשרת‬ ‫הספרות הקיימת‪.‬‬ ‫מחקר אפשרי נוסף הינו מחקר שבמרכזו ייבחנו דרכי ההתמודדות בקרב הורים לצאצאים חד‬ ‫מיניים‪ ,‬מחקר זה יאפשר כתיבת מסקנות ממשיות ומבחינה יישומית מסקנות אלה יוכלו להוות "גלגל‬ ‫הצלה" להורים המתמודדים עם יציאת צאצא מהארון‪.‬‬ ‫המחקר הנוכחי‪ ,‬מציג תמונה חד ממדית אודות היציאה מהארון והשלכותיה מנקודת מבטם של‬ ‫ההורים‪ .‬מחקר המשך אפשרי נוסף הינו מחקר שישלים את תמונת המצב באמצעות חקירה מנקודת‬ ‫מבטם של הצאצאים וההבדלים אשר הורגשו בקרבם‪.‬‬ ‫‪- 20 -‬‬ ‫| ‪ .7‬בבליוגרפיה |‬ ‫אור‪ ,‬א‪ ,.‬ובן‪-‬אליהו‪ ,‬ע‪ .)1993( .‬דימויי מין‪ ,‬תפיסה עצמית והערכה עצמית‪ :‬הבדלים בין המינים בגיל‬ ‫ההתבגרות‪ .‬מגמות‪ :‬רבעון למדעי ההתנהגות ‪ ,‬ל"ד‪.138-162 :‬‬ ‫אבניאון‪ ,‬א‪ .)2004( .‬עמדה‪ .‬בתוך מילון ספיר (עמ' ‪ .)697‬תל‪-‬אביב‪ :‬איתאב‪.‬‬ ‫בלוקמן‪ ,‬ל‪ .)2007( .‬גאוות יחידה‪ .‬גבעתיים‪ :‬אורנית‪.‬‬ ‫בריק‪ ,‬י‪ .)1978( .‬הגדרת מושג הקהילה‪ .‬חברה ורווחה‪ ,‬א'‪.16-21 ,‬‬ ‫גוד‪ ,‬א‪ .)2002( .‬על הסטייה‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬ ‫גל‪ -‬אתרוג‪ ,‬ר‪ .)2002( .‬הבדלים בין אמהות לאבות של צעירים עם פיגור שכלי ברמות הדחק‪ ,‬בדפוסי‬ ‫התמודדות ובעמדותיהם כלפי שילוב בניהם‪ /‬בנותיהם בקהילה‪ .‬עבודת גמר לקבלת תואר‬ ‫"מוסמך"‪ ,‬בית הספר לעבודה סוציאלית‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪.‬‬ ‫גרוס‪ ,‬א‪ ,.‬וזיו‪ ,‬ע‪ .)2003( .‬בין תאוריה לפוליטיקה‪ :‬לימודים הומו‪-‬לסביים ותאוריה קווירית‪ .‬בתוך‪ :‬קדר‪,‬‬ ‫י‪ ,.‬זיו‪ ,‬ע‪ ,.‬וקנר‪ ,‬א‪( .‬עורכים)‪ .‬מעבר למיניות ‪ -‬מבחר מאמרים בלימודים הומו‪-‬לסביים ותאוריה‬ ‫קויירית (עמ' ‪ .)9-44‬תל‪-‬אביב‪ :‬הקיבוץ המאוחד‪.‬‬ ‫לוז‪ ,‬ד‪ ,.‬ואבני‪ ,‬ש‪ .)2000( .‬אמא‪ ,‬יש לי משהו לספר לך‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬שופרא‪.‬‬ ‫מרכוס‪ ,‬א‪ .)1994( .‬האם זו בחירה?‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬מודן‪.‬‬ ‫משוניס‪ ,‬ג'‪ .)1999( .‬סוציולוגיה‪ .‬תל אביב‪ :‬האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬ ‫סדן‪ ,‬א‪ .)2009( .‬עבודה קהילתית‪ :‬שיטות לשינוי חברתי‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬הקיבוץ המאוחד‪.‬‬ ‫פנסטר‪ ,‬ט‪ ,.‬ומנור‪ ,‬א‪ .)2010( .‬אזרחות עירונית הומו‪-‬לסבית במרחב התל‪-‬אביבי והירושלמי‪ .‬סוציולוגיה‬ ‫ישראלית‪ ,‬י"ב (‪.7-28 .)1‬‬ ‫צבר בן‪-‬יהושע‪ ,‬נ‪ .)1991( .‬המחקר האיכותי בהוראה ובלמידה‪ .‬מושב בן‪-‬שמן‪ :‬מודן‪.‬‬ ‫קורן‪ ,‬ע‪ .)2003( .‬ארון בתוך ארון ‪ -‬סיפוריהם של הומואים ולסביות דתיים‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬למשכל‪.‬‬ ‫קמה‪ ,‬ע‪ .)2003( .‬העיתון והארון ‪ -‬דפוסי תקשורת של הומואים‪ .‬תל אביב‪ :‬הקיבוץ המאוחד‪.‬‬ ‫קריגר‪ ,‬י‪ ,.‬ולוי ע‪ .)1996( .‬הומוסקסואליות‪ .‬הרפואה‪( 130 ,‬ג)‪.190-194 ,‬‬ ‫רוקס‪ ,‬ס‪ .‬ושורצולד‪ ,‬י‪ .)2000( .‬פסיכולוגיה חברתית‪ -‬ב‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬ ‫ריצ'‪ ,‬א‪ .)2003( .‬הטרוסקסואליות כפויה והקיום הלסבי‪ .‬בתוך‪ :‬קדר‪ ,‬י‪ ,.‬זיו‪ ,‬ע‪ ,.‬וקנר‪ ,‬א‪( .‬עורכים)‪ .‬מעבר‬ ‫למיניות ‪ -‬מבחר מאמרים בלימודים הומו‪-‬לסביים ותאוריה קויירית‪( .‬עמ' ‪ .)73-102‬תל‪-‬אביב‪:‬‬ ‫הקיבוץ המאוחד‪.‬‬ ‫‪Ajzen, I., & Fishbein, M. (1975). Understanding attitudes and predicting social behaviour.‬‬ ‫‪New Jersey; Prentice-Hall.‬‬ ‫‪Baron, R. A., & Byrne, D. (2006). Social Psychology 11th edition. Boston: Allyn & Baco.‬‬ ‫‪Dominelli, L. (2006). Women and community action. (Revised 2nd Ed). Bristol: The‬‬ ‫‪Policy Press.‬‬ ‫‪Esses, V. M., Haddock, G., & Zanna, M. P. (1993). Values, stereotypes, and emotions as‬‬ ‫‪determinants of intergroup attitudes. In D. M. Mackie & D. L. Hamilton (Eds.),‬‬ ‫‪Affect, cognition, and stereotyping: Intergroup processes in group perception (pp.‬‬ ‫‪- 21 -‬‬ 137-166). San Diego, CA: Academic. Hayes, b.c (1997) the influence of gender on public attitudes toward homosexual rights in Britain. International jurnal of public opinion research, 9, 361-385. Herek, G.M. (1987). Can functions be measured? A new perspective on the functional approach to attitudes. Social Psychology Quarterly, 50(4), 285-303. Herek, G. M. (1994). Assessing heterosexuals' attitudes towards lesbian and gay men: A review of empirical research with the ATLG scale. In B. Green & G. M. Herek (Eds.), Contemporary Perspectives on Lesbian and Gay Issues in Psychology (pp. 206-228). Newbury Park, CA: Sage. Glaser, B. G., & Strauss, A. (1967). The discovery of grounded theory: Strategies for qualitative research. New York: Aldine. Kinsey, A, C., Pomeroy, W, B., & Martin, C, E. (1948). Sexual Behavior in the Human Male. Philadelphia: W. B. Saunders Kite, M.E., & Deaux, K. (1986). Attitudes toward homosexuality: Assessment and behavioral consequences. Basic and Applied Social Psychology, 7, 137-162 Kite, M.E., & Whitley, B.E.. Jr. (1996). Sex differences in attitudes toward homosexual persons, behavior, and civil rights: A meta-analysis. Personality and Social Psychology Bulletin, 22, 336-353. Kite, M.E., Whitley, B.E.. Jr. (1998). Do heterosexual women and men differ in their attitudes toward homosexuality? A conceptual and methodological analysis. In Bernard E. Herek, Gregory M. (Ed), Stigma and sexual orientation: Understanding prejudice against lesbians, gay men, and bisexuals. Psychological perspectives on lesbian and gay issues, Vol. 4., (pp. 39-61). Thousand Oaks, CA, US: Sage Lieblich, A & .Friedman, G. (1985). Attitudes toward Male and Female Homosexuality and Sex-Role Stereotypes in Israeli and American Students .Sex Roles ,21 )6/5( , 652-675. Melamed, B. G. (2002). Parenting the ill child. In M. H. Bornstein (Ed.), Handbook of Parenting, Vol. 5: Practical Issues in Parenting (pp. 329—348). Mahwah, NJ: Lawrence Erlbaum Associates. Pianta, R. C., Marvin, R. S., Britner, P. A., & Borowitz, K. C. (1996). Mothers` resolution to their children's` diagnosis: Organized patterns of caregiving representations. Infant Mental Health Journal, 17, 239-256. Reiter, L. (1991). "Developmental origins of antihomosexual prejudice in heterosexual men and women." Clinical Social Work Journal, 19: 163-175. Pianta, R. C., Marvin, R. S., Britner, P. A., & Borowitz, K. C. (1996). Mothers’ resolution to their childrens’ diagnosis: Organized patterns of caregiving representations. Infant Mental Health Journal, 17, 239-256. - 22 - Stark, L. P. (1991). Traditional Gender Role Beliefs and Individual Outcomes: An Exploratory Analysis. Sex Roles, 24, (9/10), 639-649. http://www.havana.org.il/about :‫ נדלה מתוך אתר הבנ"ה‬.)‫ת‬.‫מה זה הבנ"ה (א‬ :‫ אביב יפו א‬-‫ נדלה מתוך אתר עיריית תל‬.)‫ת‬.‫ (א‬.‫היסטוריה של הגאווה בישראל‬ http://www.tel-aviv.gov.il/Download/%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95 %D7%A8%D7%99%D7%94%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%94%D7%92%D7% 90%D7%95%D7%95%D7%94%20%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7 %90%D7%9C.pdf :‫ אביב יפו ב‬-‫ נדלה מתוך אתר עיריית תל‬.)‫ת‬.‫ (א‬.‫אביב יפו‬-‫הקהילה הגאה בתל‬ http://www.tel-aviv.gov.il/Tolive/Community/Pages/Gays.aspx?tm=2&sm=2 &side=487 - 23 -