תכנית סיכויים - ידידים למען הנוער והחברה
תכנית סיכויים סיוע וסיכוי לנוער עולה עובר-חוק חוברת לאנשי מקצוע | % תוכן עניינים | % מבוא6............................................................................................................................................................................. דברי פתיחה8............................................................................................................................................................. כתיבה ואיסוף חומרים: אידה לוי -אינגבר סיון הופמן מירי רוסמן-חזן חלק א' -חונכות אישית מהי?12........................................................................................................ בחלק זה נערוך הכרות ראשונית עם החונכות האישית נעסוק במטרות החונכות, סוגי חונכות ומסגרות חונכות .נכיר את החניכים והחונכים ונדון בסוגיית הרגישות התרבותית . ייעוץ: סוגי החונכויות 12-13............................................................................................................................................ שמעון סיאני רותי סרגוסטי -פז מסגרת החונכות13.................................................................................................................................................. עריכה ,הגהה והבאה לדפוס: שלבי החונכות14...................................................................................................................................................... אהרן אריאל לביא לאה חובל מטרות החונכות14.................................................................................................................................................. עיצוב: מיהם החניכים?15............................................................................................................................................... נרי’ה מס הוצאת המכון למנהיגות והתנדבות שעל-יד ארגון ידידים רח’ בית הדפוס ,11בית לב הגבעה, לובי 2קומה ( , )-3ת.ד ,34415גבעת שאול ירושלים 95483 טל 02-6429636 :פקס02-6429635 : www.yedidim.org.il [email protected] © כל הזכויות שמורות ירושלים ,כסלו תשע”א דצמבר 2010 2 ילדים ונוער בסיכון 15............................................................................................................................................ חניכים בגיל ההתבגרות18.................................................................................................................................... מתבגרים עולים חדשים19................................................................................................................................... גורמי סיכון לעבריינות בקרב נוער עולה20................................................................................................ מיהו חונך אישי?22............................................................................................................................................. תפקידי החונך24....................................................................................................................................................... המרכיבים החשובים בחונכות25-29................................................................................................................ 3 חלק ב' -למה דווקא חונכות אישית?30..................................................................................... הצגת גבולות בחונכות61...................................................................................................................................... בחלק זה נעסוק בתפיסה החברתית שעומדת בבסיס תכניות השיקום והטיפול בבני נוער ונתייחס לחונכות האישית ככלי מרכזי בתכניות מסוג זה .בנוסף ,נציג את תרומת החונכות לחניך ולחונך. תהליכי פרידה בחונכות64.................................................................................................................................... אתגרים ודילמות69-72........................................................................................................................................... התפיסה החברתית שעומדת בבסיס תכניות הטיפול והשיקום30............................. מודל החונכות של "ידידים" -ראיון עם שמעון סיאני ,מנכ"ל "ידידים"73............... תפקידי החונכות בשיקום נוער עולה עובר-חוק30................................................................................ נספח א' -מקורות 77-80.............................................................................................................................. המטרות הייחודיות של חונכות אישית34................................................................................................... מדוע החונכות חשובה גם למי שחונך?35....................................................................................... חלק ג' -כיצד בונים חונכות אישית טובה?37....................................................................... בחלק זה נציג היבטים יישומיים מהנסיון שהצטבר מעבודה בשטח וכלים ומיומניות שיכולים לסייע לאי המקצוע ולחונך האישי בפעילותם. | | | חונכות אישית בתכנית 'סיכויים' 37...................................................................................................... עיקרון ראשון :לא מתוותרים על אף חניך38............................................................................................. עיקרון שני :קידום אישי של כל נער39-43.................................................................................................. תפקידי החונך במסלול ההתקדמות האישי44......................................................................................... עיקרון שלישי :הכשרת החונך וליוויו44-45................................................................................................. גורמים להצלחה בחונכות האישית46-48.......................................................................................... כלים לאנשי מקצוע שמלוווים חונכים49......................................................................................... יצירת קשר בחונכות50-51.................................................................................................................................. אמפתיה לעומת הזדהות53-54......................................................................................................................... התנגדויות והתמודדות עמן55-57.................................................................................................................... 4 5 מבוא תודות החוברת שלפניכם הופקה במסגרת תכנית ‘סיכויים’ העוסקת בליווי נוער עולה וותיק עובר-חוק .התכנית נולדה ביוזמת שירות הרווחה במשרד לקליטת העלייה יחד עם שירות המבחן לנוער במשרד הרווחה והשירותים החברתיים ,מחלקת הנוער במשטרת ישראל ,הקרן לילדים ונוער בסיכון של המוסד לביטוח לאומי וארגון ‘ידידים’ ,המפעיל את התכנית. הנסיון שהצטבר במהלך העבודה עם אלפי בני-נוער עוברי-חוק במסגרת ‘סיכויים’ מצביע על כך שבניית תהליך סיוע נכון ,המתחשב בכוחות הנמצאים בקהילה ,הופך את הסיוע לאפקטיבי יותר עבור בני-הנוער .במסגרת התכנית נעשית עבודה אינטנסיבית ושיטתית בשיתוף קצין המבחן ,העובד המלווה היישובי (עמ”י) ומאות סטודנטים מתנדבים המופעלים ע”י ארגון ‘ידידים’ ומגיעים אל הסביבה בה חיים ופועלים בני- הנוער ומתחילים את השינוי משם ,מתוך הקהילה .ביקורי הבית שעורך צוות ‘סיכויים’ מסייעים בבניית תהליך השינוי והתאמתו לתרבות ,לאופי ולמצב המשפחתי המסויימים של הנער .לאור זאת ,נבנה עבור כל חניך בתכנית מסלול התקדמות אישי שמטרתו להוציאו ממעגל הפשיעה ולהצעידו בדרך חדשה ומאתגרת ,וזאת במסגרת אחד המרכיבים המרכזיים בתהליך הסיוע של ‘סיכויים’ :החונכות האישית המעמידה ‘אחר משמעותי’ עבור החניך. חוברת זו מרכזת את המידע התיאורטי והמעשי בנושא חונכות אישית בכלל ,וחונכות אישית למען בני-נוער עוברי-חוק בפרט ,שעל בסיסו עובדת תכנית ‘סיכויים’ .מטרתה לשתף את הידע הזה עם אנשי המקצוע בשדות השונים ,כדי לאפשר להם להכיר מקרוב את המענה הייחודי הזה ולעשות בו שימוש מקצועי למען בני-נוער הזקוקים לכך. הפקת החוברת התאפשרה הודות לתמיכתם של המשרד לקליטת העלייה ,משרד הרווחה והשירותים החברתיים ,ארגון ‘ידידים’ ,קרן דורותיאה גולד (שווייץ) וקרן פרט (אוסטרליה); לצד שיתוף הפעולה המקצועי עם הקרן לילדים ונוער בסיכון של המוסד לביטוח לאומי ומשטרת ישראל. 6 ברצוננו להודות לחברי ועדת ההיגוי הארצית של תכנית ‘סיכויים’: שרה כהן -מנהלת שירות הרווחה ,המשרד לקליטת העלייה -יו”ר הועדה. אפי ברוור -מנהל שירות המבחן לנוער ,משרד הרווחה והשירותים החברתיים. ורדה רפפורט -מפקחת ארצית ,שירות המבחן לנוער ,משרד הרווחה והשירותים החברתיים. דורלי לבנסארט -רכזת בכירה ,הקרן לילדים ונוער בסיכון ,המוסד לביטוח לאומי. הילה מזרחי -קצינת פרויקטים מיוחדים ,מחלקת נוער-אגף לחקירות ומודיעין ,משטרת ישראל. מירי רוסמן-חזן -מנהלת הדרכה ופרוייקטים ,ארגון ‘ידידים -למען הנוער והחברה’. אידה לוי-אינגבר -מנהלת תכנית ‘סיכויים’. תודה מיוחדת לרחל שרביט ,סמנכל”ית בכירה ,שירותי תיקון ונוער מנותק במשרד הרווחה והשירותים החברתיים; ולרחל ארזי-שיף ,סגנית מנהל שירות המבחן לנוער במשרד הרווחה והשירותים החברתיים ,אשר לקחו חלק בוועדת ההיגוי וליוו את התכנית מראשיתה. תודה למשרד לקליטת העלייה ,משרד הרווחה והשירותים החברתיים ,משטרת ישראל, המשרד לפיתוח הנגב והגליל ,המוסד לביטוח הלאומי ,השותפים ברשויות המקומיות, קרן דורותיאה גולד ,קרן פרט וארגון ‘ידידים -למען הנוער והחברה’ -מפעיל התכנית. תודה לקציני המבחן לנוער ,לעובדי הנוער ולכל השותפים ביישובים השונים אשר מסייעים לנו בהפעלת התכנית. תודה לצוות ‘סיכויים’ :מנחים ,עובדים מלווים ישוביים וסטודנטים שפועלים בשש השנים האחרונות למען נערי ‘סיכויים’ מתוך אהבה ומסירות. תודה לנערים ולבני משפחותיהם, שמאפשרים לנו לצעוד איתם בדרכם החדשה. 7 דברי פתיחה מאת שרה כהן ,מנהלת שרות הרווחה במשרד לקליטת העלייה ויו”ר ועדת ההיגוי הארצית של ‘תכנית סיכויים' תכנית ‘סיכויים’ ,העוסקת בליווי נוער עולה עובר-חוק ,נולדה כשותפות של חזון ,חשיבה ,דרך ושיח מקצועי המתקיימים בשנים האחרונות בקרב העוסקים בהתמודדות עם צרכיו וקשייו של הנוער העולה .השותפים -המשרד לקליטת העלייה ,שירות המבחן לנוער ,משטרת ישראל, המוסד לביטוח לאומי וארגון ‘ידידים’ -הביאו לפיתוחה ולהפעלתה של תכנית המביאה לידי ביטוי שותפות אמיתית ,יחד עם חמלה כלפי אלו שהתקשו בתהליכי הקליטה והההסתגלות לחברה והרגישו שנותרו בשוליים. התכנית מושתתת על ההבנה שאוכלוסיות המגיעות מרקעים תרבותיים שונים מביאות עמן קודים ומאפיינים המחייבים התייחסות “רגישת תרבות” בכדי לגשר על הפערים במפגש שבין הקולטים והנקלטים .מספר תובנות עולות משיח זה ,ובתוכן ההבנה שתהליך המעבר ממדינה אחת לאחרת יוצר מפגש בין תרבויות המחייב התבוננות והתייחסות ייחודיות המותאמות למאפייני התרבויות השונות ,וכן שמדובר בתהליך הדדי בו יש מקום רב להבנת השוני בין התרבות הקולטת למאפייני התרבויות מהן מגיעים העולים .על-פי מחקרו של ד”ר ארנון אדלשטיין מסתבר שגם חונכים שאינם בני קבוצת המוצא של בני-הנוער שאותם חנכו הצליחו ליצור קשר משמעותי ותומך. מכיוון שהשימוש בפתגמים שכיח בקרב חלק מהעולים מצאתי מקום לשימוש בפתגם הבסיסי, הפשוט והמשמעותי ביותר המשקף את עבודת החונכים ואת הסיבה להצלחתם בקשר עם ְא ַה ְב ָּת ְל ֵר ֲע ָך ָּכמוֹך” (ויקרא יט ,יח) ,שפירושו :התנהג אל האחר באהבה ובכבוד, בני-הנוער“ :ו ָ כמו שהיית רוצה שינהגו בך .רבי עקיבא אמר על הפסוק הזה“ :זה כלל גדול בתורה” ,והלל הזקן אמר שזו כל התורה כולה על רגל אחת. ברצוני לומר לכל העמי”ם (עובדים מלווים ישוביים) והחונכים והעוסקים במלאכה הקשה יום יום ,אשר פוגשים את בני-הנוער במצוקתם הקשה ובתחושת השוליות והניכור ומראים להם את פניה היפות של הקהילה התומכת והסולידריות בגובה העיניים :תרומתכם חשובה מאין כמוה ,ותודתם של בני-נוער אשר חוו קשיים והסתייעו בכם תהיה חרותה לנצח בלבם. שרה כהן ,עו”ס מנהלת שרות הרווחה המשרד לקליטת העלייה דברי פתיחה מאת אפי ברוור ,מנהל שירות המבחן לנוער קורא יקר, חוברת זו עוסקת בחונכות לנוער עולה עובר-חוק ,ופורשת תחום חשוב במיוחד אשר לא נכתב עליו רבות בעברית עד כה .למעשה מונחת בפנינו תורה מקצועית כתובה .העבודה והנסיון המצטברים בתחום החונכות הנם פרי עבודה משותפת של שירות המבחן לנוער במשרד הרווחה והשירותים החברתיים ,השירות הסוציאלי במשרד הקליטה ,הקרן לילדים ונוער בסיכון של המוסד לביטוח לאומי ,מחלקת הנוער במשטרת ישראל ,וארגון ‘ידידים’ המפעיל באופן מקצועי ונמרץ מערך רחב של חונכים ,אשר יצרו יחדיו את תכנית ‘סיכויים’ שמטרתה לתת מענה לנוער עולה עובר-חוק במסגרת פעילות בעלת היקף מרשים ב 26-ישובים (המכילים את ריכוזי הנוער העולה עובר החוק). החוברת נועדה לתת לאנשי-המקצוע מידע והבנה לגבי מהות החונכות והכוחות הגלומים בה. כוחה של החוברת במסגרת התיאורטית שהיא משרטטת ,ובחלק המעשי המשמש תדריך לאנשי-המקצוע ,בבואם לאתר חונך ולכוונו לעבודה עם נוער עולה בסיכון ,ולארגונים המבקשים לבנות מערך חונכים. אנו ,בשירות המבחן לנוער ,רואים בעבודה עם חונכים הזדמנות יוצאת-דופן לתת לנערים שבטיפולנו מענה משמעותי ומשלים .מחד ,עבודת קצין המבחן מאפשרת להעניק לנוער סיוע בהתאמת ההחלטה השיפוטית על-ידי המלצה לבית-המשפט ומימוש דרכי הטיפול בהתאם לצו השופט .מאידך ,החונך מלווה ותומך בנער באמצעות פעולות משלימות. הליכה משותפת זו ,של קצין המבחן ושל החונך ,לצד הנער מאפשרת לו לצעוד באופן נכון ומקדם ולהמנע מהתנהגות המנוגדת לחוק. הבנייה וההפעלה של תכנית ‘סיכויים’ ,באמצעות שותפות מבורכת זו ,לא יכלה להוציא אל הפועל חוברת זו כשלעצמה ללא ההתגייסות של גב’ מירי רוסמן ,מרכזת התכנית בראשיתה המשמשת היום כמנהלת ההדרכה בעמותת ‘ידידים’ ,ושל גב’ אידה לוי-אינגבר המרכזת את התכנית כיום .בנוסף ,סייעה בכתיבה ואיסוף החומר סיון הופמן ,ששימשה בעבר כרכזת ומנחה בתכנית ‘סיכויים’ .עבודתן החלוצית והמאומצת ,הנסיון הרב שצברו בהפעלת התכנית וכשרונן להביא את הדברים לדפוס באופן מהיר ,ברור ומלמד הם הם שאיפשרו להביא בפניכם חוברת חשובה זו. בנוסף ,אבקש להביע הערכה והוקרה לקציני המבחן לנוער בכל מחוזות השירות אשר פועלים ללא הרף בתכנית ‘סיכויים’ ,במטרה לקדם את מצבו של הנער העולה שעבר על החוק. יישר כוח וקריאה מהנה. אפי ברוור, מנהל שירות המבחן לנוער 8 9 דברי פתיחה מאת שמעון סיאני ,מנכ”ל ארגון ‘ידידים’ תכנית ‘סיכויים’ היא סיפורה של חבורת לוחמים נחושה הנמצאת בקרב יומיומי על חייו של כל החוברת הזו מתמקדת בפן אחד של התוכנית ,והוא החונכות האישית .לחונכות האישית מתבגר .המיוחד בחבורה הזו הוא שכל אחד מחבריה מגיע מעולם תוכן מקצועי אחר ,ויחדיו יתרונות רבים ,כפי שמוסבר בגוף החוברת ,אך כדי להצליח בה יש להעניק לחונך הכשרה הצליחה החבורה ליצור מודל מיוחד ובעל הישגים מרשימים שזכו לתהודה עולמית .החוברת ברמה גבוהה ביותר. שלפניכם הנה פרי מאמץ משותף של אותה חבורה. חוברת זו יוצאת לאור על-ידי ‘המכון למנהיגות והתנדבות שעל-יד ארגון ידידים’ כחלק ממאמץ בראש החבורה עומדת הגב’ שרה כהן ,מנהלת אגף הרווחה במשרד הקליטה .שרה משמשת כולל לפתח חומרי-הדרכה שיסייעו לאנשי מקצוע העוסקים בעבודה עם ילדים ובני-נוער .אנו כיו”ר ועדת ההיגוי הארצית של ‘סיכויים’ ,והודות לאמונתה ונחישותה תכנית זו מביאה ברכה מקווים שהיא תאפשר לאנשי המקצוע ברשויות המקומיות ובמשרדי הממשלה השונים להכיר מדי שנה למאות בני-נוער ,ולבני משפחותיהם .מר אפי ברוור ,מנהל שרות המבחן לנוער מקרוב יותר את התיאוריות הקיימות בתחום ואת המחקרים שנעשו בשנים האחרונות ,ותעניק במשרד הרווחה והשירותים החברתיים ,וצוותו הנם דוגמה ומופת לעבודה מקצועית מאוד, להם כלים מקצועיים להבנת עולמו של החונך והדרכים בהן ניתן לסייע לו להצליח במשימתו. אנושיות ברמה גבוהה ויכולת שיתוף-פעולה .משטרת ישראל ,ונציגתה הילה מזרחי ,קצינת תודה למירי רוסמן ,שהובילה את בניית תכנית ‘סיכויים’ וניהלה אותה מראשיתה ,ולאידה מגזרים מיוחדים במחלקת הנוער ,שותפה אף היא למהלך המורכב ועושה זאת בהתמדה לוי-אינגבר שהצטרפה לצוות התכנית לפני ארבע שנים ומילאה בה מגוון תפקידים ,ובשנה ומתוך רצון אמיתי לסייע לבני-הנוער הללו לצאת ממעגל הפשיעה .גם הקרן לילדים ונוער האחרונה היא מובילה את העשייה המתפתחת והמבורכת של ‘סיכויים’ ברחבי הארץ. בסיכון של הביטוח הלאומי ,תורמת רבות לחשיבה ולפיתוח המענים למען הנערים הזקוקים שמעון סיאני לסיוע באמצעות נציגתה ,הגב’ דורלי לבנסארט שהנה רכזת בכירה בקרן. מנכ”ל ארגון ‘ידידים’ כל אלו ,יחד עם צוות ארגון ‘ידידים’ שהנו שותף מלא לתהליך החשיבה ,בניית התורה ,גיוס המשאבים והפעלת התכנית ברחבי הארץ ,הנם דוגמה ומופת לאנשי עשייה מקצועיים וצנועים הפועלים יחדיו למען אחד הנושאים החשובים ביותר למדינת ישראל כיום :צמצום הפשיעה בקרב בני-הנוער והחזרת בני-נוער שמעדו למעגל החיובי של העשייה האזרחית. 26הרשויות המקומיות בהן פועלת התכנית ,והצוותים המקצועיים בישובים אלו ,תורמים גם הם רבות להצלחת רכז התכנית בשטח ועל כן תבוא על כולם הברכה .עוד יש לציין את קרן דורותיאה גולד משוויץ ,התומכת בתכנית מזה שלוש שנים ,ואת קרן פרט האוסטרלית שהאמינה בתכנית מראשיתה .הן אלו המאפשרות לנו להגדיל את היקף העשייה ,ובין היתר אף להפיק חוברת זו. אנו מודים מקרב לב לקרנות הללו ,ולנציגיהן הגב’ שירה הרצוג ומר פיטר אדלר. ההצלחה של תכנית ‘סיכויים’ מוכיחה שוב ושוב ששילוב נכון בין משרדי הממשלה ,רשויות מקומיות ,קרנות וארגוני החברה האזרחית הנו מפתח לשינוי חברתי משמעותי .רתימת כל הכוחות למען בני-הנוער הנה הסיכוי הגדול ביותר של מדינת ישראל להיות מובילה בתחום החינוך והטיפול. 10 11 חלק א’ -חונכות אישית מהי? בחלק זה נערוך היכרות ראשונית עם החונכות האישית .נעסוק במטרות החונכות, סוגי החונכויות השונים ,מסגרת החונכות ושלבי החונכות .בנוסף ,נכיר את החניכים, החונכים והמרכיבים שהופכים את הקשר ביניהם למשמעותי .לבסוף תינתן התייחסות מיוחדת גם לסוגיית הרגישות התרבותית בחונכות של בני-נוער עולים. מהי חונכות אישית? חונכות אישית היא מערכת-יחסים זוגית בין מבוגר (חונך) ,שאינו הורה או איש מקצוע, לבין צעיר (חניך) .מטרת החונכות לסייע להתפתחותו של החניך על-ידי כך שהחונך מעניק לחניך ידע ,מיומנויות ותמיכה רגשית ומוחשית ומסייע לו על-פי הצורך (גולדנר, ; .)Rbodes. 1994; Zappay, 1995 2004חונכויות יכולות להתמקד במגוון נושאים ,כגון: למידת תוכן ,העצמה אישית ורכישת או חיזוק מיומנויות חברתיות (היישריק-עמוסי, .)2002 חונכות מבוססת על יחסים מוסכמים ורצויים שנמשכים פרק זמן משמעותי ,כאשר שני הצדדים צפויים להרוויח מכך ( 1.)Freedman, 1993; Miller, 2002תכניות החונכות נועדו לצמצם פערים חברתיים ולקדם אוכלוסיות חלשות באמצעות משאב זול יחסית, והן תפסו תאוצה והתרחבו מאז שנות ה.90- סוגי החונכויות :פורמלית ובלתי-פורמלית חונכות פורמלית: חונכות בה היחסים מתפתחים באמצעות התערבויות מכוונות ופעילויות מובנות. ההתערבויות והפעילויות תוכננו מראש כדי לספק לבני-הנוער הזדמנויות למפגש עם מבוגרים ,שהתנדבו לשם כך ונמצאו מתאימים וכשירים להוות דמויות חונכות. 1 חונכות בלתי-פורמלית: חונכות בה היחסים מתפתחים בצורה בלתי-רשמית דרך מסגרות ,כמו בתי-ספר ,ארגוני נוער וקהילות. בשנים האחרונות התפתחו סוגים נוספים של חונכות ,כגון חונכות קבוצתית ,חונכות מקוונת ,חונכות של קבוצת השווים (בני-נוער החונכים בני-נוער צעירים יותר) וחונכות מבוססת מקום כמו בית-הספר או מקום העבודה ( 2.)DuBois & Rhodes, 2006על כל פנים ,חשוב שהחונכות תתבצע במסגרת מסויימת מוגדרת מראש ובהתאם למטרותיה, כפי שנראה להלן. מסגרת החונכות משך החונכות ברוב תכניות החונכות הקשר בין החניך לחונך נמשך לאורך שנת לימודים מלאה. לפעמים החונכות מקוצרת על-פי צרכי החניך ,ולפעמים היא מתארכת כאשר נוצר קשר טוב בין שני הצדדים וכשתהליך ההתקדמות של החניך טרם הסתיים. מפגשים ביקור בית: על-פי מודל ‘ידידים’ בכלל ,ו’סיכויים’ בפרט ,ביקור הבית הוא תמיד המפגש המקדים לתחילת החונכות ,והוא נערך על-ידי הרכז שמלווה את החונכות .הרכז מגיע לבית החניך ופוגש אותו ואת הוריו ,והביקור מאפשר לו להכיר את החניך בסביבתו הטבעית ומקל עליו בהתאמת החונך הנכון. מפגשים קבועים בין חונך לחניך: במהלך החונכות החונך והחניך נפגשים בדרך כלל פעמיים בשבוע ,לרוב בשעות אחר- הצהריים ,וקובעים את אופי הפגישות ומיקומן בעצמם .בדומה לביקור הבית של הרכז, מפגשים הנערכים בבית החניך מאפשרים לחונך להכיר את עולמו .לכן נודעת למפגשים אלו חשיבות רבה ,שכן תנאי הכרחי להשגת מטרות החונכות הנו פיתוח מערכת-יחסים קרובה עם החניך. מתוך גולדנר ;2004 ,קרומר-נבו ואחרים.2007 , 2 12 שם. 13 שלב ראשון: היכרות ויצירת קשר ראשוני שלב שני: העמקת ההיכרות וביסוס יחסי האמון שלב שלישי: הגדרת מטרות ופעילות משותפת שלב רביעי: סיכום ופרידה שלבי החונכות אפשר לחלק את תהליך החונכות למספר שלבים: א .היכרות ויצירת קשר ראשוני בין החונך לחניך: המוקד בתחילת החונכות הנו גיוס החניך לתהליך החונכות באמצעות היכרות ויצירת קשר בינו לבין החונך. ב .העמקת ההיכרות וביסוס יחסי האמון: השאיפה בשלב זה היא להעמיק את ההיכרות בין החונך לחניך ולבסס יחסי אמון שיאפשרו פתיחות ושיתוף. ג.הגדרת מטרות ,ופעילות משותפת להשגתן: בשלב זה החונך והחניך מגדירים יחדיו מטרות ממוקדות לחונכות ,על סמך ההיכרות ביניהם ובהתאם לצרכי החניך. מתוך כך יפעלו החונך והחניך במשותף על-מנת להשיג את המטרות שהציבו לעצמם. ד .סיכום ופרידה: בשלב האחרון מתקיים תהליך סיכום החונכות ופרידת החונך מהחניך .בשלב זה גם בוחן הזוג את מעשיו בפועל ביחס למטרות שהציב לעצמו. בהמשך נביא התייחסות לכל אחד מהשלבים ,כולל מתן דגשים מרכזיים וכלים יישומיים על-מנת להשיג מטרות כל שלב ושלב בצורה אופטימלית. מטרות החונכות מטרת העל של החונכות היא להעמיד עבור החניך דמות חיובית להזדהות עמה ,ובכך לתרום להתפתחותו האישית .ברמה עמוקה יותר ,לחונכות יש שתי מטרות מרכזיות נוספות ,אשר נכון יותר לאפיינן בתור מגמות: 14 מגמה מוחשית ,ממוקדת מטרה: מגמה זו מבוססת על תיאוריית הלמידה החברתית ,בה החונך משמש עבור החניך דמות לחיקוי ,להדרכה ולהזדהות .האמון המשותף וההזדהות מעודדים את החניך לפתח גישה חיובית יותר כלפי נושאים שהנם משמעותיים עבור החונך :כמו נשירה מבית- הספר ,התנהגות עבריינית ,ולהבדיל - “החונך פעל מתוך רצון אמיתי לעזור, התנהגות פרו-סוציאלית כמו גם ידע הוא היה אמפתי כלפי החניך ,התאמץ ומיומנויות (גולדנר.)2004 , להבין אותו וגילה סבלנות והתמדה. בזכות זה הוא עזר לחניך ללמוד דרכי פעולה חלופיות למצבים שבעבר החניך לא ידע כיצד להתמודד איתם באופן נורמטיבי .בפגישות העלה החונך סיטואציות שעשויות להיות בעייתיות ,כגון אלימות ,ויחד עם החניך הם מצאו דרכי התנהגות שיעזרו לו להתנהל באופן טוב יותר ,בצורה מכובדת ומבלי להסתבך“. מגמה פסיכולוגית רגשית: מגמה זו מבוססת על תיאוריית ותיאוריית החברתית התמיכה ההתקשרות ,והיא מדגישה מטרות רגשיות כלליות בפיתוח האישיות, (י .חניך בקבוצת סיכויים בת ים ,נכתב על ידי הרכזת) היחסים הייחודיים במסגרת המתפתחים בין החונך לחניך. מחקרים רבים תומכים בגישה זו ומצביעים על תרומתם של יחסים רגשיים משמעותיים לשיפור ברמה הרגשית וברמה ההתנהגותית בקרב החניכים .בנוסף ,נמצא קשר בין יחסים רגשיים בחונכות לבין שיפור בתחושת היכולת הלימודית ובתחושת הערך העצמי של החניכים (קרומר-נבו ואחרים.)2007 , מיהם החניכים? ילדים ונוער בסיכון רוב תכניות החונכות מיועדות לילדים ולבני-נוער והן מתמקדות באוכלוסיות חלשות הזקוקות לתמיכה ולחיזוק .המושג ‘נוער בסיכון’ ( )Youth at Riskמתאר אוכלוסיות נוער הנמצאות ,או העלולות להימצא ,במצבי סיכון פיזיים ,נפשיים או רוחניים .ההגדרה אינה חד-משמעית שכן קייימות מספר תפיסות שונות ביחס להגדרת קהל-היעד .חלק מהחוקרים טוענים שכל בני-הנוער בגיל ההתבגרות נמצאים גם במצב סיכון כזה או אחר (גלן ונלסון .)1988 ,גישה זו מתייחסת אל בני-הנוער כאל קבוצת סיכון שכן רגלם האחת עדיין נמצאת בתוך מסגרות החינוך והחברה של בני גילם ,אך רגלם השנייה כבר מחוצה להן -בעולם של שוטטות או עבריינות ותת-תרבות של הרחוב וסטייה חברתית. 15 לעומת זאת ,חוקרים אחרים טוענים כי מדובר בתופעה מצומצמת יותר (דרייפוס, ;1990מאלס ולואיס .)1991 ,במסגרת הגדרת ה’סיכון’ עצמו אפשר להבחין בין ארבעה מרכיבים עיקריים: גורמי סיכון: כוחות בסביבתו הקרובה של שיש להם השפעה שלילית על התפתחותו .לרוב, בקטגוריה זו מזוהים שלושה גורמים בולטים :עוני ,סביבה חברתית עבריינית וחוסר תפקוד במשפחה. סימני סיכון: התנהגויות של המתבגר ,שבשילוב עם גורמי הסיכון שצויינו לעיל ,מעלות באופן ניכר את הסבירות לפגיעות ואת הסיכוי להתנהגות שלילית .כאן מציינים החוקרים בדרך- כלל שתי תופעות בולטות המשפיעות על המתבגרים :תפקוד לקוי בבית-הספר (לרבות נשירה סמויה וגלויה) ,ומעורבות בפעילות פלילית\עבריינית הכוללת “בפעם הראשונה פגשתי נער צנום וגבוה שמדבר בכעס ונשמע מתוסכל. הוצאה מהבית ו\או הפנייה לשירותי לאורך כל השיחה הוא הדגיש שהוא טיפול בקהילה. לא אוהב לדבר על רגשות .פגשתי נער שלא האמין באף-אחד וחש אכזבה מהסובבים אותו. הוא לא הסכים להגיע לפעילות הקבוצתית, אבל לא הביע התנגדות לפגישות איתי ולכן הסתפקנו בזה .הגעתי לביתו פעם בשבועיים- שלושה ,הוא לימד אותי משחקי קלפים ולאט לאט נרקם בינינו קשר”. התנהגויות בסיכון: התנהגויות בעלות פוטנציאל לפגיעה בנער המתבגר בצורה ישירה או עקיפה (לדוגמה :פגיעה בסביבתו (א .חניך מסיכויים עפולה ,נכתב על ידי הרכזת). של המתבגר אשר יש לה השלכה גם על המתבגר עצמו) .ההתנהגויות הבולטות הן :היעדרויות תכופות מבית-הספר ,בריחות תכופות מהבית ,קיום יחסי מין בגיל מוקדם ,שימוש מוקדם בסיגריות ,אלכוהול וסמים והתחברות לקבוצות עברייניות. תוצאות סיכון: תוצאות של כלל הגורמים שצויינו לעיל ,כאשר הבולטות שבהן הנן :הריון מוקדם, אמהות\אבהות בגיל צעיר ,בריחה מהבית וחוסר בית ,מעורבות בזנות (כולל ניצול 16 מיני ,וכו’) ,מעורבות בשימוש בסמים ובאלכוהול ,מעורבות בפעילות פלילית ועבריינית, נשירה ממערכות החינוך והחברה בקהילה וניתוק מהן. את אוכלוסיית הסיכון אפשר לחלק לשלוש קבוצות: א .ילדים ונוער הנמצאים בסכנה ישירה ומיידית: קורבנות של התעללות והזנחה ,בעיות התנהגות ,עבריינות ,סמים ואלימות במשפחה. ב .ילדים ונוער החיים בסביבה מסכנת חיים ונמצאים בסכנה עקיפה :ילדים שעדים לאלימות בין הוריהם ,להתמכרות ולעבריינות ,החיים בעוני בקהילות חלשות או בקהילות הנמצאות במצב סוציו-אקונומי נמוך. ג .ילדים ונוער החיים בנסיבות העלולות ליצור סיכון: ילדים ממשפחות הסובלות ממשבר בשל גירושין ,חד-הוריות ,אבטלה ועלייה (להב.)2000 , זיהוי אוכלוסיות בסיכון סיכון לנשירה מבית-הספר: המסגרת הנורמטיבית עבור ילדים ובני-נוער היא בית-הספר .רמת התפקוד במסגרת זו משמעותית והיא מלמדת על רמת הסיכון של הנער .אפשר “החונכות תרמה גם לנער וגם לסטודנט .החונך חש סיפוק גדול מכך לזהות אוכלוסיות נוער בסיכון שהצליח לעזור לחניך שלא לבצע עוד לנשירה ולניתוק מבית-הספר על-פי עברות ומהקשר הקרוב שנוצר ביניהם .הנער זכה לחבר תומך אשר מלווה ומכוון אותו, המאפיינים הבאים :היעדר מיומנויות מעין מורה דרך לגיל רגיש ומורכב כמו גיל והרגלי למידה ועבודה בסיסיים, ההתבגרות”. הישגים לימודיים נמוכים לאורך זמן, (ג .חניך בקבוצת סיכויים בת ים ,נכתב על ידי דימוי עצמי נמוך והערכה עצמית הרכזת) נמוכה ,היסטוריה של נשירה ומעברים בין מסגרות ,הימצאות במגמות ובמסגרות נמוכות המשדרות ציפיות נמוכות ,העדרויות תכופות מבית-הספר\מהבית, מוטיבציה נמוכה ,תפיסת עתיד מוגבלת ונמוכה והתנהגות בעייתית לא-נורמטיבית. 17 סיכון לתופעות סטייה נוספות: נמצא באוכלוסיות בסיכון גם תופעות סטייה אחרות ,כגון :סיכון לשימוש לרעה בסמים ובאלכוהול ,סיכון לפעילות עבריינית וכדומה .אפשר לזהותן על-פי שילוב של המאפיינים הבאים :התרועעות עם אוכלוסייה עבריינית וחיים במשפחה עבריינית ,חוסר פיקוח של בוגר משמעותי (הורים ,אחים וכו’) ,תחושת חוסר-אונים ,חוסר יכולת לשלוט במציאות, היסטוריה של הסתבכויות בפלילים בגיל צעיר וחווייה של ניצול מיני או התעללות פיזית בעבר (להב.)1999 , תחושת שייכות: הצורך בתחושת שייכות בגיל ההתבגרות גדול מאוד .הקשרים עם בני הגיל עוזרים למתבגר מכיוון שהם מהווים מקור לתמיכה רגשית ,אינטימיות ,תחושת שייכות והערכה עצמית .בתהליך זה המתבגר מפתח יכולת לפעול בנפרד ממשפחתו הקרובה וריחוק פיזי ורגשי ממנה .הדבר מתבטא בשהייה ממושכת של המתבגר מחוץ לביתו וצמצום התלות בהם .במקביל ,אפשר לראות בגילאים אלו עלייה ביכולת לבנות קשרים משמעותיים עם קבוצת בני גילו. חניכים בגיל ההתבגרות חשיבות החונכות בגיל ההתבגרות: בשל המאפיינים הייחודיים של גיל ההתבגרות יש חשיבות מיוחדת לחונכות בגיל הזה. משימתם של הנערים והנערות בגיל ההתבגרות היא ,כאמור ,להתרחק בהדרגה מההורים, לפתח עצמאות ולגבש זהות אישית .על מנת לעשות זאת הם זקוקים לדמויות חיוביות מגוונות שיהוו עבורם מודלים אפשריים להזדהות .במקרים רבים חונכים ,מדריכי נוער, עובדים סוציאליים ומורים יכולים לשמש מקור להזדהות ולהערכה עבור בני-הנוער. לחונכים יש יתרון משמעותי בהקשר זה מכיוון שלרוב מדובר במבוגרים צעירים, הקרובים יחסית לגילו של המתבגר ,ולכן טבעי עבורו להזדהות עמם בהשוואה לדמויות מבוגרות יותר כגון מורי בית-הספר .לכן יש לחונכות חשיבות רבה במסגרת העבודה המקצועית מול נוער עבריין ובמצבי סיכון ,מכיוון שהיא מאפשרת יצירת חלופה למוקדי חיקוי שליליים. בני-הנוער מקבלים מקום מרכזי בתוך אוכלוסיות הסיכון .הסיבה לכך היא שגיל ההתבגרות הנה תקופה סוערת וגדושה ברגשות ובשינויים .במהלך תקופה זו המתבגר מבסס את עצמאותו ויוצר סוג חדש של יחסים עם הוריו ועם הסביבה המשמעותית לו. בתהליך זה הוא מתרחק מהתלות בדמויות ראשוניות ,כמו ההורים ,ודרך הזדהות עם דמויות משמעותיות נוספות עובר תהליך התפתחותי של התבגרות .התהליך כולל ,בין השאר ,שינויים בתפיסה ובהערכה העצמית .חלק משינויים אלו קשורים גם לאווירה התרבותית שהנער חי בתוכה ,כולל הדברים שהוא סופג מאמצעי התקשורת ,מאירועי תרבות וכדומה .להלן נציג ביתר פירוט את מאפייני גיל ההתבגרות ,אך לפני כן חשוב לציין שמדובר בתהליך טבעי וחשוב שמעצב את האדם הבוגר העתידי .יש להתמודד עם התהליך בתבונה ולא לנסות להילחם בו. ביסוס הזהות העצמית: אחד האתגרים החשובים עבור הנער בשלב זה הוא ביסוס הזהות העצמית ,תוך בחינת התפקידים שהוא ממלא ובחינת ההתנהגויות שעמן הוא מזדהה .לכן ,עם הכניסה לגיל ההתבגרות החברים מתחילים להוות מושא להשוואה חברתית .החברים עוזרים למתבגר להבין היכן הוא עומד בהשוואה לאחרים והאם התנהגותו מתאימה לגילו .באופן כזה מסייעת החברות ליצירת תפיסת העצמי כרצוי .השפעת החברים מאותה קבוצת הגיל על המתבגר גדלה במהלך תקופת ההתבגרות וחשיבותם הופכת למרכזית בחייו. הוא סופג מהקבוצה ערכים ,תפיסות ועמדות .בדרך-כלל תפיסות הקבוצה מתקיימות בקרב כל אחד מחבריה ,אם מתוך התרצות ואם מתוך הזדהות והפנמה. 18 מתבגרים עולים חדשים אצל העולה המתבגר ,תהליך גיבוש הזהות העצמית עלול להיות קשה במיוחד .חוויית ההגירה מציבה בפני בני-נוער עולים התמודדויות ייחודיות והם נאלצים להתמודד עם האתגרים המיוחדים שמציב תהליך הקליטה בחברה החדשה במקביל לאתגרים הכרוכים בגיל ההתבגרות ממילא. תהליך ההגירה מהווה מעבר שעשוי להוות מקור למשבר ,לתחושות לחץ או לבעיות בריאות פיזיות ונפשיות .משבר זה יכול להתבטא במישורים האישיים והתרבותיים והוא נוצר בשל תהליכי ההתנתקות של המהגר מתרבותו הקודמת ומאימוצו את התרבות החדשה בארץ ההגירה (וייל-טנע והופמן .)1995 ,תהליכים אלו מביאים להתנגשות בין הנורמות השונות של שתי התרבויות שעלולה להביא את העולה לעבריינות ולסטייה 19 חברתית ואישית. המתבגרים נתפסים כפגיעים במיוחד בתהליך העלייה מכיוון שהיציבות המשפחתית מתערערת ממילא אלא שכעת על הזהות העצמית והקשרים עם החברים להיבנות מחדש במסגרת שפה ותרבות שונות .שילוב של שני סוגי המשברים -העלייה וההתבגרות -עשויים ליצור מצוקות קשות בקרב בני-הנוער העולים ולחץ רב מדי, שעלולים לגרום להם לפנות להתנהגויות מסוכנות (חביב ואחרים.)2001 , גורמי סיכון לעבריינות בקרב נוער עולה קשיי קליטה במערכת החינוך: ממחקרים שונים עולה כי בני-נוער עולים נתקלים בקשיים רבים בתחום החינוך. ‘נשירה סמויה’ (בשונה מנשירה רשמית): נמצא שנשירה ממסגרות החינוך הפורמליות הביאה לדכאון ,ניתוק חברתי ,התחברות לנוער שוליים ובמקרים מסויימים גם לפעילות עבריינית .נשירה סמויה נמצאה בשיעור גבוה מהממוצע בקרב תלמידים עולים ,שמשמעותה העדרויות תכופות מהלימודים. זאת לצד שיעור נשירה רשמית גבוה הנובע משילוב לא מוצלח של הנערים בבתי- הספר. קושי ברכישת השפה: אחד הקשיים המרכזיים שנתקלים בהם בני-נוער עולים הוא חוסר השליטה בשפה העברית .הקשיים ברכישתה משפיעים על יכולתם להצליח בלימודים ,להשתלב מבחינה חברתית ועל הרגשת השייכות לקהילה. “ראיתי כל מיני דברים שרואים רק מצוקה כלכלית: חלק מבני-הנוער העולים עוזבים את בית-הספר בשל הצורך לסייע בפרנסת המשפחה .בחלק מהמקרים נערים אלו מקבלים על עצמם גם את האחריות של ה’מבוגר’ לקשר מבפנים .למרות שהתנדבתי במשמר האזרחי וגדלתי בשכונת מצוקה, כשנכנסתי לעניין גיליתי עולם הרבה יותר מורכב .זה גרם לי להעריך דברים :את ההורים שגידלו אותי למרות מצב כלכלי לא טוב ,את האחים שלי ...אני מוצא את עצמי אומר לאחים הקטנים שלי שאנחנו צריכים להודות כל יום על מה שיש לנו”. ( חיים ,חונך בסיכויים נתניה) 20 בין המשפחה לממסד ולחברה .תפקיד זה מקשה עליהם להתמיד בלימודים סדירים או להשתתף בפעילויות בשעות הפנאי ,ולכן מעלה את הסיכון להתבודדות חברתית ולהתנהגויות שאינן נורמטיביות (להב.)1994 , תחושת ניכור וקושי בגיבוש הזהות: לרוב ,יש בקרב המתבגר העולה תחושה של חוסר שייכות לחברה הקולטת ,בין השאר עקב פערים תרבותיים .הדבר נובע מכך שהוא סובל מחוסר ברצף בין עברו התרבותי והחברתי לבין המציאות החדשה שהוא חי בה .בנוסף ,תהליך האבל על המקום שנעזב ועל האובדן שחווה בעזיבה זו דורש אנרגיות נפשיות רבות. קושי בגיבוש זהות קולקטיבית:3 בשנים האחרונות אנו עדים להתגברות התופעה של בני-נוער המגיעים לארץ ואינם מוכרים כיהודים .בנוסף על הקשיים הרגילים העומדים בפניו נוער זה מתקשה בגיבוש הזהות הלאומית הקולקטיבית ולעתים קרובות נדחה גם בידי אוכלוסיית העולים (אפל.)2001 , בעיות חברתיות וקבוצת השווים: ההשתייכות לקבוצת השווים מספקת למתבגר מקורות תמיכה חלופיים (לתמיכת ההורים) ומעניקה לו מקור להזדהות בגיבוש הזהות האישית .לרוב ,קבוצת השווים של הנער העולה מורכבת מנערים מתרבות המוצא ,שמתמודדים גם הם עם קשיים רבים בהשתלבות בחברת בני גילם (גולצמן ופרוג .)2010 ,לעתים חוסר ההשתלבות נובע מהתנגדות הנערים ‘הצברים’ לקבל את ה’זרים’ לקרבם ,מחד ,ומתחושות הכעס והטינה של העולים כלפי החברה הקולטת ,מאידך. יחסים בין הורים וילדים במשפחות עולים: הקשיים הכלכליים ובעיות הדיור ,ההשתלבות בעבודה ,הקשיים ברכישת השפה והפערים תרבותיים בקרב ההורים מערערים את היציבות המשפחתית .היחסים עם ההורים נתקלים בקשיים עקב בעיות של תקשורת בין-דורית ותלותם של ההורים בילדיהם בשל חוסר יכולתם לתפקד כראוי בארץ כמפרנסים וכמנהיגי המשפחה. ההורים מגלים קושי בהבנת הבעיות של ילדיהם ,גם כמתבגרים וגם כעולים ,ועקב כך מתקשים לתמוך בהם. 3המושג “זהות קולקטיבית“ מתייחס למאפיינים המשותפים לפרט ולאנשים נוספים וקשורים בשייכות הקבוצתית ,והוא נבדל מהמושג “זהות אישית“ המתייחס למאפיינים המבחינים בין האדם לאנשים אחרים (Ashmore, Deaux & McLaughlin-Volpe, .).2004 21 השילוב בין כלל הגורמים שנסקרו עד כה הביא למגוון ביטויי מצוקה כגון אפתיה ,דכאון והערכה עצמית נמוכה ,שעשויים להוביל את הנערים להתנהגויות עברייניות וביניהן שימוש בסמים ואלימות .מכאן ניתן להבין את חשיבות החונכות לעולים המתבגרים: החונך משמש דמות בוגרת הפנויה עבור הנער ומקדישה לו תשומת-לב ,מלווה ומכוונת אותו במהלך ההתמודדות המורכבת עם מגוון האתגרים שתוארו .הקשר עם החונך הוא שימנע את ההתדרדרות של הנער להתנהגויות שליליות שעלולות לפגוע בו ובסביבתו. מיהו חונך האישי? החונך הוא אדם בוגר ,שאיננו הורה או איש מקצוע ,המלווה את ילד אן בן-נוער בסיכון לאורך תקופה ממושכת .תפקיד החונכים נגזר סירב “בית-הספר ממאפייני החניכים ומצרכיהם ,כאשר אחד בכל תוקף לקבל את המאפיינים של אוכלוסיות בסיכון הנו מחסור החניך חזרה ללימודים. במשאבים חברתיים .כלומר ,רשת הקשרים הוא מצא את עצמו החברתיים שלהם איננה יכולה לסייע להם לפרוץ מתדפק על דלתות בתי-ספר שונים ללא הצלחה ...התנאי את המצוקה והסיכון שהם מצויים בהם .הסיבה שבית-הספר הציב לו היה לרדת לכך היא שהרשת החברתית שלהם מורכבת כיתה ,ובעצם לדחות בשנה את בעיקר מאנשים הדומים להם במשאביהם החלום שלו -לשרת שירות קרבי החברתיים הדלים ( .)Bourdieu, 1985החונכות בצה”ל .החונך ואני התערבנו יכולה לסייע למתבגרים להרחיב ולגוון את הרשת וכתבנו עבורו מכתבי המלצה חמים בנוגע לתפקוד שלו החברתית שלהם ,ובכך למנוע תחושת בדידות בתכנית .בזכות נחישות החניך ולרכוש מיומנויות חברתיות .בתפיסה החונך הנו וההתערבות שלנו בית-הספר סוכן בעל משאבים חברתיים בשל גילו ,השכלתו, הסכים ,בסופו של דבר ,לקבל מיומנויותיו וקשריו החברתיים .תפקידו לסייע אותו לתקופת נסיון .החניך יודע שהוא בתקופת מבחן ושעליו לבני-הנוער באמצעות סינגור או תיווך אקטיבי, להוכיח את עצמו כל יום מחדש כלומר באמצעות ליווי למוסדות החברתיים שבני- וכך על-אף שהוא נעדר שלושה הנוער חווים בהם את עצמם כשוליים או כחסרי- חודשים ,הוא הצליח להדביק את משאבים ,השמעת קולם במוסדות אלו ,שמירה הפער”. על זכויותיהם ומאבק למען הכרה בצרכיהם .כך (ש .חניך סיכויים מדימונה ,נכתב על ידי הרכזת) מסייעת החונכות בהרחבת ההון החברתי העומד לרשות המתבגרים ,שמאפשר למתבגרים לקדם את עצמם במערכות החברתיות שהם נוטלים בהן חלק. 22 סטודנטים חונכים תכניות חונכות רבות הפועלות בארץ ובעולם מתבססות על סטודנטים כחונכים .הבחירה באוכלוסיית הסטודנטים לתפקיד זה איננה מקרית .בחברה שלנו לימודים מהווים כלי מרכזי לתאר יכול “אני לעצמי כיצד הוא חושב ,יש בינינו הרבה קווים דומים .לא המשפחה כמובן ,אבל העלייה, המצב הכלכלי ,הרצון להצליח וההתבגרות בשכונת מצוקה ...היה משהו טוב בכך שאני שימשתי עבורו דוגמה אישית. הוא ראה שגם אני עולה חדש שמתמודד עם מצב כלכלי לא טוב ובכל זאת מצליח להתקדם ולהצליח .זה נתן לו תקווה”. להתפתחות אישית ומפתח להתקדמות חברתית. החברה מעריכה השכלה אקדמית ,שמתקשרת פעמים רבות למעמד גבוה ולמצב סוציו-אקונומי גבוה .בשל כך ,סטודנטים נחשבים לאוכלוסייה חזקה שראויה להוות מודל לחיקוי עבור ילדים ובני-נוער בסיכון .בנוסף ,חלק מהסטודנטים (פיני .חונך בסיכויים נתניה) החונכים מגיעים בעצמם מרקע דומה לזה של החניכים .חונכים אלו מהווים דוגמה ל’שבירת המעגל’ ולהתקדמות ,הצלחה ושינוי חיובי .הם מביאים עמם את הסיפור האישי שלהם כערך מוסף לחונכות ומשרים על החניכים תקווה לעתיד טוב יותר .בחייהם של נערים רבים לא קיים מודל חיקוי כזה עד הגעתם לחונכות. מסגרות החונכות התנדבות: חלק מהסטודנטים פונים לחונכות מתוך בחירה ,מתוך אמונה בעשייה חברתית. סטדונטים אלו אינם מתוגמלים בצורה כספית ,והם בוחרים לתרום לקהילה במגוון מסגרות במקביל לשנות הלימודים מתוך הכרה בחשיבות התרומה ,רצון לשינוי חברתי ומכאן גם לסיפוק אישי. מלגה: סטודנטים רבים משמשים כחונכים בתמורה למלגה .המלגות מיועדות לסייע לסטודנטים לממן את שכר הלימוד שלהם ,וקיימות מספר קרנות המעניקות מלגות מסוג זה. התפיסה המנחה כאן היא כי אוכלוסיית הסטודנטים הנה אוכלוסייה שיש לטפח ולסייע לה .מצד שני ,כאשר הסטודנט משמש כחונך הוא תורם בחזרה לחברה. 23 הכשרה מקצועית: במקרה זה החונכות נעשית כחלק מההכשרה המקצועית של הסטודנט ,ולכן היא שכיחה בעיקר בקרב סטודנטים הלומדים מקצועות חינוכיים או טיפוליים ,כגון פסיכולוגיה ,עבודה סוציאלית וחינוך .במסגרת החונכות הסטודנט רוכש נסיון מקצועי, במקביל ללימודים התיאורטיים ,ולרוב מקבל ליווי מהמוסד האקדמי בו הוא לומד. חונכות טבעית: במקרים רבים בני-נוער מאמצים לעצמם מבוגר מסביבתם הקרובה ,שמהווה עבורם כתובת להתייעצות ,בילוי משותף ותמיכה .אלא שהתפתחות חונכות מסוג זה תלויה בהקשר החברתי ובמצאי של מבוגרים העונים לדרישות החונכות ,כולל פנאי .לכן, במקומות בהם קיים מחסור בדמויות חונכות טבעיות יש צורך בחונכות מאורגנת, שמנסה להידמות לחונכות הטבעית באמצעות הבנייה מלאכותית של יחסי החונכות (גולדנר.)2004 , תפקיד החונך המרכיבים החשובים בחונכות האחר המשמעותי: אדם בוגר הנוכח בחיי הנער “הוא רואה בי מודל לחיקוי .בהתחלה באופן ממשי ומתמשך ,מכיל הוא ראה בי חונך ואחר-כך היה נראה שהוא חושב שאני אסכים לכל דבר אותו ,תומך בו ,מכוון אותו ומציב שהוא יבקש ממני ...עכשיו זה התאזן והוא לו גבולות ברורים .נוכחות כזאת מאוד מעריך אותי .הוא יודע שיש מישהו יוצרת תחושה אצל הנער ש’האחר שרוצה בטובתו .אבל בניגוד לקציני המבחן שזאת העבודה שלהם ,אני תמיד אהיה פה. המשמעותי’ מתעניין בו ,מתבונן הוא רואה בי מעין אח גדול”. בעולם דרך עיניו ,חש ברגשותיו (צבי ,חונך בסיכויים באר שבע) ותופס אותו כאדם שראוי וחשוב לו להכיר .אדם כזה תופס את הנער כבעל ערך ומסוגל להראות לו שהוא אכן כזה .האופן בו המבוגר מתבונן בנער ,מתייחס אליו והמסרים שהוא מעביר 4 לו ,עשויים לשמש את הנער גם מחוץ לתחומי המפגש הקונקרטי. יצירת קשר ופיתוח יחסי אמון: נהוג לייחס לתפקיד החונך רכיבים מתפקיד החברים ,כגון ידידות ואינטימיות; רכיבים מתפקיד הורים ,כגון מודל לחיקוי ,ייעוץ ,תמיכה ודאגה; וגם רכיבים מתפקיד המורים ,כגון הדרכה ולימוד. חשיבותה של מערכת יחסים קרובה עם מבוגר הנה משתנה מכריע בקרב בני-הנוער ,וקיומה של מערכת יחסים משמעותית כזו קשורה לגורמי חוסן בחייהם של בני-נוער במצוקה. צעירים רבים מביעים צורך בחוויות משותפות עם מבוגרים משמעותיים ,ומדגישים בעיקר את חשיבותם של יחסים לא סמכותיים המושתתים על אותנטיות וכבוד הדדי לצד הנאה משותפת כאשר חלק מהזמן מוקדש לבילויים (Spencer, .)Jordan & Sazama, 2004 “נפגשתי עם החונך כל שבוע והחיבור בינינו היה נהדר, המון יחד עשינו דברים במהלך השנה והייתה בינינו כימיה מצויינת .תוך כדי הפגישות האישיות עם החונך גיבשתי לעצמי מטרה ברורה אחת :להשתנות .הפגישות עם בני נוער נוספים ,והפגישות האישיות עם החונך ,באמת עזרו לי להשתנות ולראות באור אחר את כל הדברים שעשיתי .למרות שהתכנית מתקרבת לסיומה אני מרגיש שיש לי כיוון להמשיך איתו ומטרה אליה אני רוצה להגיע”. (י .חניך בסיכויים ערד) הבסיס ההכרחי לחונכות טובה הוא יצירת קשר טוב ופיתוח יחסי אמון .רק בסיס כזה יאפשר לחונכות להפוך למרכזית בחיי החניך ולממש את מטרותיה .הקשר בין החונך לחניך הנו האמצעי החשוב ביותר להשגת מטרות החונכות שיתוף-פעולה וקשר טוב בין החונך לחניך מזמנים חוויית הצלחה לחונך ויוצרים בו תחושת בטחון ומוטיבציה להתמודד עם אתגרים דומים בהמשך .חשוב לציין כי הקשר משמעותי ביותר גם עבור החונך ,שכן הוא תורם לתחושת שביעות הרצון שלו ולתפיסתו את ההתנסות כחיובית ( .)Gorrell, et al., 1986; Fresko, 1996 Allen, 1983על-פי בנדורה (,)Bandura, 1977 כאשר ציפיות אלו מופנמות גם כשלונות אקראיים אינם פוגעים בתחושת ההצלחה, ולעתים אף מדרבנים להישגים ולאתגרים נוספים (וולפלינג .)1999 ,חשוב להתייחס לקושי ביצירת הקשר על רקע מאפייני החניכים .מרבית החניכים נחלו אכזבות מעולם המבוגרים ולכן הם נוטים לחשדנות ולעתים אינם מבינים את מטרת החונכות או את השותפים ,ולכן עשויים להמנע משיתוף-פעולה עם החונך .המטרות העומדות לנגד עיניו של החונך לא תמיד תואמות את אלו של המתבגר .הפער בציפיות הוא אחד המשתנים המתוארים כגורמי כישלון בהתערבות הטיפולית בקרב מתבגרים (שפלר, .)1998 4 24 ראו אבידן גדי .הדרכה -מבוגר משמעותי ,רועי בן מנחם -רכז ניידת בת-ים. 25 יכולת תרבותית: ד”ר לאה קסן מגדירה ‘יכולת כהתמצאות תרבותית’ בתרבות ספציפית במטרה לפתח מושגים ,ידע וטכניקות המותאמים לאותה תרבות בהקשר חברתי מסויים .יכולת זו חשובה במיוחד בחונכות (שאול ,חונך בסיכויים באר שבע) לנוער עולה שכן על החונכים לעבור ממצב של אתנוצנטריות, בה הטיפול מותאם לתרבות ולערכים שלהם עצמם ,למצב של אתנורלטיביזם בו הם מסוגלים להבין את עולמם התרבותי והערכי של אוכלוסיית היעד. “בשלב מסויים נוצר בינינו אמון .יום אחד החניך הודיע לי שהוא עשה הסכם עם החבר שלו והם הפסיקו את השימוש בסמים .זאת הייתה הפעם הראשונה בה שמעתי בכלל על כך שהוא משתמש בסמים ,עד כה לא דיברנו על זה .לקח הרבה זמן לרכוש את אמונו וזה לא היה קל .השיא מבחינתו היה כשבאתי איתו לבית-המשפט ואז הוא הבין שיש בינינו אמון ושאני תמיד פה עבורו .הוא הבין שאני משקיע בו ושזה באמת חשוב לי”. אמפתיה: על-אף שזהו מושג מרכזי בעולם “בקיץ הוא טס לאוקראינה. הטיפול קשה להגדירו באופן חד- במפגש שהתקיים לאחר חזרתו ארצה הוא היה נראה משמעי .אפשר להתייחס לאמפתיה מלא אנרגיה ומרץ .הוא התחיל לדבר כאל יכולת האדם לחוש ,להבין ולהבחין על אבא שלו ,דבר שלא קרה בעבר, והתחיל לשאול שאלות על המשפחה ברגשות הזולת ,להבין את העולם כפי שלי”. שהזולת מבין אותו ולהשתמש בהבנה (עומר ,חונך בסיכויים נתניה) זו לצורך תקשורת טובה יותר .מתוך הגדרת המושג עולה מורכבותו ,שכן הוא מכיל היבטים קוגניטיביים ,רגשיים ותקשורתיים ,המבטאים את אופי הקשר בין המטפל למטופל :המרכיב הקוגניטיבי הנו היכולת ‘לקחת את תפקידו’ של האחר, כלומר להבין את חשיבתו או את רגשותיו של האחר ולאמץ את נקודת מבטו .המרכיב הרגשי מדגיש את ההשתתפות בחוויות הרגשיות של הזולת .המרכיב התקשורתי קשור למסרים הבלתי-מילוליים המועברים בתקשורת הבין-אישית. האמפתיה היא פן חשוב באישיות האדם והיא חיונית לצורך יצירת תקשורת בין-אישית יום-יומית ( .)Duncan & Fiske, 1977בנוסף ,אמפתיה ,המאפשרת לבחון מצבי-עימות דרך נקודת מבטו של האחר ,עשוייה להפחית תוקפנות ולעודד את האדם לפעול באופן 5 פרו-חברתי ולדאוג לאחרים (.)White, 1998; Batson, 1991 5 מתוך מחקרו של ד”ר ארנון אדלשטיין. 26 מתבגר שגדל במשפחה שאיננה יכולה לספק את צרכיו הבסיסיים (פיזיים או נפשיים) בילדותו ,עשוי להגיע לחונכות עם חסך ועם צורך בקבלת ‘פיצוי’ או השלמה של חוסרים אלו .חונך שאיננו אמפתי לא יוכל ליצור קשר משמעותי עם חניך כזה .לעתים יש עוד מאפיינים הנוגעים לחניך ומקשים עליו גם כן :הנשירה מן המסגרת ,הדחייה החברתית והמעמד הסוציו-אקונומי הנמוך -כל אלו גורעים מהערכתו העצמית ,מבטחונו העצמי ומקבלתו את עצמו .לכן ,המפתח לעולמו הסגור של החניך הוא הגישה האמפתית של החונך (אלמוגי.)2002 , מודל לחיקוי: אחת המטרות המרכזיות של החונכות היא להעמיד עבור החניך דמות חיובית להזדהות עמה ,ובכך לתרום להתפתחותו האישית .חניכים רבים מגיעים מסביבה המספקת להם גם מודלים שליליים רבים לחיקוי ,ולא פעם החונך הוא הדמות הראשונה שמדגימה דרכי התנהלות ותקשורת נורמטיביות .עצם האינטרקציה עם החונך כמודל לחיקוי יכולה להביא לשינוי משמעותי וחיובי בחיי החניך .בנוסף ,באמצעות הדוגמה האישית יוצר החונך השפעה על תפיסות הנער ביחס לתחומים שונים בחייו ,כגון לימודים או שירות צבאי .ב’סיכויים’ ,רוב החונכים והחניכים הנם גברים ובמצב זה קיים ערך מוסף של מודל חלופי לגבריות עבור הנער (כאשר דבר דומה קיים גם בצד של מודל נשי לנערות כמובן). הצבת גבולות: אחד המאפיינים הבולטים של ילדים ונוער בסיכון ,ובעיקר של נוער עובר-חוק ,הוא הקושי להתמודד עם מסגרות וגבולות .חשוב לציין כי הקושי בא לידי ביטוי בשיא עוצמתו בקרב אוכלוסיות קצה מסוג זה ,אך מאפיין ילדים ובני-נוער באופן כללי‘ .גבול’ הוא “קו המבדיל בין דבר לדבר ,בין מקום למקום ,בין ארץ לארץ ,בין תקופה לתקופה ,בין תחום לתחום” וגם “סוף ,קצה ,נקודה או קו שאין להגיע אל מעבר להם” (מילון ספיר.)1997 , במסגרות השונות בחיים (משפחה ,בית-ספר ,עבודה) יש גבולות וכללים שצריך לעמוד בהם ,אך חלק מהחניכים לא הורגלו לקבל סמכות ולעמוד בגבולות ומאפיין זה עשוי להתפתח לבעיות התנהגות .ביטוי קיצוני לדבר זה יכול להיות ,למשל ,ביצוע עבירות .ילד שגדל בחינוך מתירני חסר-גבולות איננו רגיל לעמוד מול דרישות ואתגרים ברורים .ילד כזה לא לומד שהוא מסוגל להתמודד איתם ולכן סביר שיפתח דימוי עצמי נמוך .בנוסף, חינוך מתירני מביא לעלייה בחרדות ובתוקפנות ולכן הדרישה לדרך חינוך המשלבת סמכות עם אהבה עולה מחדש (עומר .)2000 ,כך גם בחונכות ,עדיף ליצור מסגרת 27 שמשלבת אמפתיה ודאגה יחד עם גבולות ברורים .הצבה נכונה של גבולות עוזרת לחניך לארגן את עולמו הפנימי ומסייעת לו ללמוד לדחות סיפוקים .בנוסף ,היא מגנה עליו מפני דחפים תוקפניים ומסייעת ללמידה ולהסתגלות החברתית .חשוב מאוד להציב גבולות שיחזקו את תחושת השייכות של הנער ,הבונה את בטחונו בכך שהוא איננו לבדו בעולם וכי יש מי שמלווה ומכוון אותו. “פעם נסעתי עם החניך ועם חבר שלו ברכב ופתאום הוא התחיל להשתולל בכביש .דרשתי ממנו להירגע ,לנסוע לא בפראות ,ולהפתעתי זה עבד .הוא נרגע והפסיק את הנהיגה המסוכנת”. (משה ,חונך בסיכויים באר שבע) עקביות ,יציבות והתמדה: חלק מהחניכים חיים בסביבה שאיננה מאורגנת ואיננה יציבה ,ונדרשים להתמודד באופן יום-יומי עם שינויים גדולים .ליציבות נודעת חשיבות רבה לאורך כל שלבי ההתפתחות ,ובעיקר בגיל ההתבגרות ,משום שהמתבגרים עסוקים בעיצוב זהותם, בהיפרדות מהמערכת המשפחתית ובתכנון עתידם .מטרות אלו מתממשות טוב יותר כאשר קיימת מערכת-יחסים יציבה עם המבוגרים המטפלים ,שיודעים כיצד לאזן בין הצורך של המתבגרים להיפרד לבין הצורך להמשיך לקבל תמיכה מעשית ורגשית. בפועל נמצאו פחות התנהגויות מסוכנות אצל מתבגרים שחוו יחסים מטפחים ארוכי- טווח .)Harden ,2004היציבות צריכה לבוא לידי ביטוי בראש ובראשונה בנוכחות קבועה של החונך בחיי החניך כדמות בוגרת ,משמעותית ומיטיבה .הנוכחות הזאת תהיה משמעותית רק אם היא תעשה לאורך זמן ולכן להתמדה יש חשיבות מכרעת. בנוסף ,ליציבות יש ביטוי גם ברמה היום-יומית שבה מתנהלת החונכות .לשם כך נדרש מערך קבוע ככל האפשר :מפגשים בתדירות קבועה ,בימים ובשעות מסודרים שתואמו בתחילת התהליך .יציבות כזאת תסייע גם להתפתחות האמון של החניך בחונך. 28 אותנטיות: חונכות היא מפגש בין שני אנשים .על-אף שקיימות הגדרות לתפקידי ולמטרות החינוך, וכל אחד מהצדדים בתוכה ,כל אחד מביא למפגש את עצמו בסופו של דבר .בחונכות טובה החונך מתנהג כפי שהוא באמת ומביא את עצמו לידי ביטוי באופן אותנטי .נמצא כי אותנטיות ביחסי החונכות היא אחד המרכיבים המשפיעים ביותר על צמצום “הוא אף פעם לא פספס פעילות ולא איחר למפגשים שלנו! אם תחושת הבדידות והעלייה בתחושת הוא היה מאחר ,הייתי יודע הערך העצמי של החניך .בנוסף ,נמצא שקרה משהו”. כי אותנטיות קשורה לירידה בתחושת (דוד ,חונך בסיכויים נתניה) הבדידות ולעלייה בערך העצמי של המשתתף בחונכות (Liang, Tracy, .)Taylor & Willians, 2002ממצאים אלו מתאימים גם לתיאוריות היחסים המדגישות את חשיבותם של יחסים חמים ,מזינים ותומכים המבוססים על אמפתיה ,הדדיות ושותפות ,לקיום הפסיכולוגי התקין לכל אורך החיים. 29 חלק ב’ -למה דווקא חונכות אישית? בחלק זה נעסוק בתפיסה החברתית שעומדת בבסיס תכניות השיקום והטיפול בילדים ובבני-נוער ונתייחס לחונכות האישית ככלי מרכזי בתכניות מסוג זה .בנוסף, נציג את תרומת החונכות לחניך ולחונך. התפיסה החברתית שעומדת בבסיס תכניות הטיפול והשיקום כחברה ,יש לנו אחריות לסייע לאוכלוסיות החלשות .בבסיס טענה זו עומדת השאיפה לחיות בחברה מתוקנת ,שוויונית והוגנת שבה ניתנת לכל אדם ההזדמנות לחיות בתנאים נאותים המאפשרים לו לממש את יכולותיו ואת כישוריו האישיים .לכן ,יש חשיבות להשקיע משאבים בטיפול באוכלוסיות בסיכון ובשיקומן .משאבים אלו מיועדים לסייע לפרט ,אך משרתים ,כמובן ,גם את הקהילה כולה ,מכיוון שהם מחזקים אותה בעזרת חיזוק חבריה .במסגרת הסיוע לילדים ולבני-נוער ,שהנם חסרי-ישע באופן יחסי ,לחברה הסובבת אותם יש תפקיד מיוחד .המטרה הראשונית של התערבות טיפולית בחיי הילדים ובני-נוער בסיכון היא שיפור המצב הקיים ,אבל כמובן שמדובר גם בעבודת מניעה משמעותית לעתיד .לחונכות האישית יש מאפיינים ייחודיים ,שהוזכרו בחלק הראשון ,המאפשרים לה לשמש כלי חשוב בטיפול בילדים ובבני-נוער ובשיקומם ,וכך לשרת את מדיניות הרווחה שתוארה לעיל. הגישה הטיפולית-שיקומית :בבסיס גישה זו עומדת התפיסה שעבריינות לא נובעת מבחירה חופשית ורציונלית של היחיד ,אלא מגורמים פסיכולוגיים וחברתיים אצל היחיד ובסביבתו הדוחפים אותו לבצע עברות .לפיכך ,הענשת הנער לא תפתור את בעיית העבריינות ,משום שהוא וסביבתו עדיין מושפעים ממנה ,והוא ישוב ויבצע עברות. לכן הדרך להפסקת העבריינות ,והחזרת היחיד להתנהגות נורמטיבית בחברה ,היא באמצעות תכניות טיפוליות ושיקומיות .תפיסה זו הייתה דומיננטית במחצית השנייה של המאה ה.20- גישת ‘חוק וסדר’ :באמצע שנות ה 70-של המאה ה 20-התפתחה הכרה בכך שתכניות השיקום והטיפול לא הפחיתו את רמת העבריינות ,ולכן נוסדה גישה חדשה שזכתה לכינוי ‘גישת חוק וסדר’ .על-פי גישה זו ,התגובה החברתית לעבריינות צריכה להיות נוקשה ,מחמירה וקשוחה הרבה יותר משמעתית בעיקרה ולא טיפולית. גישה טיפולית ושיקומית רחבה :לקראת שנות ה 90-של המאה ה 20-החלו להשתמש שוב באידאולוגיה טיפולית-שיקומית ,בדומה לגישה הראשונה ,אלא שבצורה כוללנית יותר .לפי תפיסה זו הטיפול והשיקום של העבריין צריכים להתפתח מתוך ריכוז משאבים הנמצאים בסביבתו החברתית .ההנחה העומדת בבסיס גישה זו היא שאפשר להחזיר את הפיקוח הבלתי-פורמלי כגורם מניעתי ,באמצעות שימוש בקהילת המגורים ובסביבתו החברתית של היחיד :משפחה ,בית-הספר ,משטרה ,שירות המבחן ומוסדות אחרים בקהילה שישתפו פעולה ביניהם .בארצות-הברית התוצאות של תכניות כאלו היו מרשימות ונרשמה ירידה משמעותית לא רק בעבריינות נוער ,אלא גם בשימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים (אדלשטיין.)2008 , החונכות ככלי שיקומי תפקיד החונכות בשיקום נוער עולה עובר-חוק חזון “הייתה נסיגה אחרי העבירה ומעצר הבית .הוא לא רצה ללמוד פתאום .היה לי קשה עם זה. לפעמים אמרתי לעצמי -למה לקחתי על עצמי חונכות כל-כך מורכבת?! הייתה לי תחושה שאני מצפה מהנער ליותר ממה שהוא מסוגל ,אך לאורך הזמן התחושה הזו השתנתה”. אחת האוכלוסיות שנמצאות בסיכון גבוה לפגיעה עצמית וחברתית היא נוער עולה עובר-חוק .להלן נציג את הגישות השונות לטיפול באוכלוסייה זו ואת תפקיד החונכות ככלי שיקומי. (אודי ,חונך בסיכויים נתניה) 30 בעבר ,התפיסה שהנחתה את מרבית תכניות הטיפול והשיקום היתה שכדי לשלב בני-נוער עבריינים בחזרה בקהילתם ,יש לשלבם בתכניות חונכות .אך הדגש היה על חונכות תעסוקתית ,שמטרתה לאפשר לבני-הנוער ללמוד מקצוע כדי שיוכלו להתפרנס בקהילה בעתיד ( .)Bond, 2004 ; Hall et al, 2004כיום התפיסה הרווחת היא שהשיקום צריך להתבצע ברמה בין-אישית ובלתי-אמצעית ,תוך גילוי אמפתיה והצבת גבולות נורמטיביים ברורים .תפיסת החונך כדמות מרכזית בתהליך השיקום תופסת כיום תאוצה במגוון שיטות טיפול ,כגון הוסטלים בקהילה לעבריינים מכורים לסמים, שיקום נכים ועוד .בדומה לחונכות ,גם המושג ‘מאמן אישי’ ( ,)Coachשהופך לפופולרי 31 בימינו ,מבוסס למעשה על חונכות אישית .בנוסף ,תכניות חונכות מתייחסות לצרכי היחיד המסויים ואינן פועלות בצורה תבניתית קבועה וכוללנית .העצמת היחיד מביאה להצלחה במניעת עבריינות ובשיקומו ,יותר מאשר פעולה שמטרתה דיכוי גורמי הסיכון (שם). תיאוריית הזיקה החברתית וחשיבותה בהקשר של חונכות לנוער עולה עובר-חוק תיאוריית הזיקה החברתית בולטת בחשיבות שהיא מייחסת ליצירת זיקה בין החניך לחונך כאחת הדרכים המרכזיות ליצירת פיקוח חברתי ושילוב מחדש של החניך בקהילה .התיאוריה ,שהומצאה בידי הירשי ( ,)Hirschi(b), 1969טוענת שככל שהקשר בין בני-הנוער לבין החברה חזק יותר “אני מודה שבתחילה חששתי הסיכוי שהם יבצעו עברות נמוך יותר. לחנוך בתכנית כזאת ולא בנוסף ,קובעת התיאוריה ארבעה מדדים האמנתי שאני יכולה לתרום משהו לנער שלא היה כל- לקשר חברתי: כך פתוח לשמוע .אבל לא ויתרתי והתעקשתי להמשיך .עם כל הצלחה קטנה שלו ,בכל צעד שהוא עשה קדימה ,הרגשתי גם צעד ענק בשבילי. היכולת לעזור למישהו ,היכולת לתת מעצמך גם אם זה לא תמיד מצליח, נותנת לי הרגשה נפלאה” זיקה :כשיש לנער דמות אהובה או נערצת חשוב לו שדעתה עליו תהיה חיובית .הנער ינהג לפי הנורמות המקובלות על דמות זו באמצעות רצייה חברתית ,וכך הסיכוי שיתנהג בצורה לא נורמטיבית ירד. (מיטל ,חונכת בסיכויים אופקים) תפיסת יחסי חניך-חונך בעיני נוער עולה עובר-חוק המצוי בתכנית ‘סיכויים’ .במחקר נמצא שלחונכות יש תפקיד אפקטיבי מאוד בשיקום בני-הנוער ,וזאת בניגוד לתכניות העוסקות רק בעבודה קבוצתית ו/או בסדנאות .המפגש אחד-על-אחד נמצא יעיל ומשמעותי מאוד לשם יצירת זיקה בין החניך לחונך ,מה שמאפשר את השפעת החונך על התנהגות החניך בכלל ,ולשם השגת יעדי תכנית ‘סיכויים’ למניעת עבריינות חוזרת בפרט .יש לציין את חשיבות מימד ‘האמונה’ ביחס לבני-נוער עולים ,שפעמים רבות חשים ניכור וחוסר שייכות ביחס לחברה הקולטת .בשל כך גובר הסיכון לחוסר אמונה והזדהות עם הנורמות והערכים החברתיים של החברה הרחבה .הזיקה ,המעורבות, האכפתיות והאמפתיה ,יכולות לצמוח רק בדינמיקה של יחסי חניך-חונך ,ואלה בתורם יכולים להשפיע על שינוי מסלול חייו של החניך לכיוון נורמטיבי ושילוב מחדש בחברה. הנקודה הקריטית ביחסים אלו היא יכולתו של החונך להיות אמפתי ,אך מבלי להזדהות עם החניך לגמרי. סיכום אחד התהליכים החשובים בעבור נער שעבר על החוק היא ההבנה שהעברות אינן משקפות את תפיסת עולמו וכי הוא בהחלט מסוגל להתנהל בעולם אחרת ממה שהורגל אליו .זהו תהליך איטי שמבוסס בעיקר על קשרים חדשים שהנער יוצר עם דמויות מקדמות בחייו ,שגורמים ליצירת סביבה המעודדת שינוי .חונכות אישית היא כלי שיכול לאפשר לנער התנסות ולמידה מחדש של סביבתו .כניסת החונך האישי לחיי הנער מאפשרת לו לחוות התנסויות בסביבה מקבלת ,שלווה ותומכת במקום סביבה מעכבת ומשתקת .נערים רבים ,שעברו על החוק ,מקבלים מסביבתם הקרובה מודלים שליליים לחיקוי .ייתכן שהחונך מהווה את הדמות הראשונית שמראה להם את דרך מחוייבות :זהו מרכיב של רווח והפסד .ככל שהנער משקיע בעשייה נורמטיבית ,יהיה לו הרבה יותר מה להפסיד אם יתנהג בדרך שאינה נורמטיבית. מעורבות :ככל שהנער יעסוק בפעילות קונבנציונלית שהוא נהנה ממנה ומשקיע בה את מרבית משאביו ,תהיה לו פחות מוטיבציה ויוותרו לו פחות משאבים לעיסוק בפעילות לא נורמטיבית. ההתנהלות ,את צורת התקשורת ואת שפת האחרים ומהווה מודל חיובי לחיקוי .פעולת תיווך זו מקנה לנער כלים ,שכנראה היו חסרים לו עד כה ,ליצירת תהליך שינוי שיתרחש במהלך הקשר בין הנער לבין דמות משמעותית ,כמו החונך. אמונה :ככל שהנער רואה בנורמות החברתיות דבר שהוא יכול להזדהות עמו ,כך עולה הסבירות שהוא לא יפר נורמות אלו .במחקר שנערך על-ידי אדלשטיין ( ,)2009נבדקה 32 33 מדוע החונכות חשובה גם למי שחונך? “תכנית ‘סיכויים’ הגיעה ממש בזמן ,ככה יכולתי לצאת מהבית ,להיפגש עם אנשים במצב דומה לשלי ולהכיר את החונך שלי שהוא אחלה בחור ,אני לומד ממנו הרבה .אני יודע שאני במקום טוב עכשיו ,אני שומר על עצמי ,לא מסתבך ויודע עם מי להסתובב .אני מקווה שהשינוי שעשיתי יאפשר לי להמשיך בדרך הטובה והנכונה .עזרו לי להבין שיש דרכים יפות ודברים טובים שאפשר לעשות :אני מסיים עכשיו עשר שנות לימוד בקידום נוער ,עובד במסעדה של דוד שלי וחי חיים רגילים כמו כל הנערים .אני רוצה להתגייס על-אף העובדה שאהיה חייל מקא”מ”. (ה .חניך בסיכויים קרית מלאכי) המטרות הייחודיות של חונכות אישית קידום פרטני על-פי צרכים אישיים לכל תכנית חונכות יש מטרות כלליות שמשותפות לכלל החניכים המשתתפים בה (קידום לימודי ,סיוע רגשי וכדומה) .מדובר במטרות-על שמכוונות את כל העשייה במסגרת התכנית ובחונכות האישית כחלק ממנה .בנוסף למטרות אלו ,כל חונכות מתרכזת בחניך ומעמידה במרכז את צרכיו הייחודיים .ההתייחסות האינדיבידואלית באה לידי ביטוי בהגדרת מטרות אישיות עבור כל חניך .מדובר בשיטת פעולה בעלת ערך רב ,מכיוון שהיא מוקדשת כל כולה לקידום האישי של החניך על-פי צרכיו הספציפיים, במסגרת פרטנית ועל-פי המשאבים הקיימים של המערכת .הבניית חונכות בעלת מטרות ברורות ומותאמות מסייעת להפיק ממנה את המירב ומביאה לתוצאות חיוביות ומשמעותיות. לרוב ,החניכים מתמודדים בחייהם עם גורמים מעכבים רבים ,אליהם מצטרפים גם מיעוט ואף העדר גורמים מקדמים .לאור מגוון הקשיים עולה השאלה :מהי המשמעות של חונכות שנערכת במשך כמה שעות בשבוע בלבד? עד כמה אפשר להשפיע לשינוי חיובי ,משמעותי ויציב בחיי החניך במסגרת זו? בפועל נמצא שעבור החניך ,לחונכות יש ערך רב והיא יכולה להשיא לשינוי משמעותי בחייו .ההשפעה החיובית לא נמדדת רק בשינויים הדרמטיים שעוברים על החניך .לעתים דווקא השינויים הקטנים ,שנראים חסרי-חשיבות לכאורה ,הנם משמעותיים ביותר ויכולים להביא לשינוי הכללי המיוחל. הראיה המרכזית לכך היא שהחניכים עצמם מציינים את החונכות האישית כתורמת מאוד ומתייחסים לחונך כאל דמות חשובה מאוד בחייהם. 34 מימוש ערכים חברתיים ותחושת שביעות רצון אישית: ההתנסות האינטנסיבית בחונכות גורמת לחונכים להרגיש כי הם מממשים ערכים חברתיים וחינוכיים (ששון .)1996 ,רבים מן הסטודנטים ,שעסקו בחונכות האישית, “רוב הזמן החניכה הייתה חווייה מעולה .כשנפגשתי דיווחו על תחושת סיפוק ושביעות רצון עם החניך התחלתי לברר על רבה ,גם מהקשר האישי שנוצר עם תחומי העניין שלו .החלום של החניך ועם הגורמים שמטפלים בו וגם הנער היה ללמוד בישול ולכן התחלנו לחפש יחד קורסים לבישול .בעזרת מכך שלמדו על חייהם של ילדים מרקע קצינת המבחן הצלחנו להשיג מלגה חברתי ותרבותי שונה משלהם (בקון, ללימודי בישול והוא עבר את הקורס בהצלחה .החניך מאוד התרגש כי זו .)1996 היתה התעודה הראשונה שהוא קיבל בחיים .לטקס הסיום הגיעו קצינת המבחן וגם אבא שלו”. פיתוח יכולות אישיות: נמצאה תרומה עבור החונכים עצמם בתחומים :מחוייבות חברתית ומקצועית, יוזמה ,שיתוף פעולה ,מיומנויות תקשורת ותחושת אחריות (פרסקו וקובלסקי;1998 , יוגב ורונןPascarelli, 1998; Goodlad & Googlad, 1998, Hirst, 1990; Fresko, ;1982 , .)1993במהלך החונכות מתפתחת יכולת החונכים לפתור בעיות ,לקבל החלטות בעלות משמעות ,לקחת אחריות ולהפעיל שיקול דעת באשר לתוצאות האפשריות של פעולה מסויימת .נמצא שיפור בבטחון העצמי בקרב החונכים ושינוי לטובה גם בתחושת-הרוגע הכללית (אוסטריל ופיינגולד ;1981 ,אבן, “החונכות תרמה לי .אני חושב .)1984בנוסף ,הם נמצאו פחות מרוכזים שמבחינתי זה לא לאבד את בעצמם ופחות שתלטניים (Walberg, האמונה .לא לוותר בכלל ,גם ברגעים קשים שבהם נראה 1968אצל .)Wertheim, 1998 (יוסי ,חונך בסיכויים קרית אתא) שאין עם מי לעבוד תמיד יש מוצא ואפשר לקבל עזרה .למדתי שהכנה לבלתי-צפוי הופכת את הבלתי- צפוי לצפוי .מבחינה ערכית הרגשתי שעשיתי שינוי גם אצל החניך וגם אצל משפחתו שחזרה להאמין בו”. (דוד ,חונך בסיכויים קרית אתא) 35 פיתוח מודעות חברתית: החונכים נפגשים עם בעיות של מצוקה חברתית ,עם מגוון תרבויות ועם דפוסי משפחות לא מוכרים (שובל ועמית .)1981 ,נמצא שהחונכות מאפשרת בכך לחונכים להכיר את השונה ולהתמודד עמו ,ולכן היא תורמת לפיתוח מודעות אישית וחברתית .נמצא גם כי חונכים פיתחו גישות חיוביות יותר כלפי “החונכות נתנה לי את היכולת אוכלוסיות חלשות (היישריק-עמוסי, להיות סבלני .גיליתי על עצמי .)2002 שאני יכול להשקיע באדם אחר .גיליתי עולם מתסכל עם השפעה סביבתית נוראית .אומנם זה היה במיקרו אבל אני רוצה לעסוק בזה בעתיד ...ההתנסות בחונכות הביאה אותי להתחיל לעבוד עם נוער במקביל ללימודים”. (טל ,חונך בסיכויים באר שבע) חלק ג’ -כיצד בונים חונכות אישית טובה? בחלקים הקודמים התמקדנו בהבנת מרכיבי החונכות האישית ואתגריה, בעיקר מבחינה תיאורטית .בחלק זה נציג היבטים יישומיים של החונכות האישית מתוך הנסיון שהצטבר בעבודה בשטח ,וכלים ומיומנויות מעשיות שיכולים לסייע לאיש המקצוע ולחונך האישי בפעילותם .בהקשר זה נציג את המודל של ‘סיכויים’ לעבודה עם נוער עולה עובר-חוק ,המבוסס על המודל הכללי לחונכות אישית של ‘ידידים’ שפותח במסגרת מחלקת ההדרכה של הארגון בשיתוף המכון להתנדבות ולמנהיגות שעל-יד הארגון. חונכות אישית בתכנית ‘סיכויים’ עבור חלק מן הנערים ,השתתפות בתכנית חונכות אישית עשויה להוות מקור למבוכה ולאי-נעימות בתחילת הדרך .באופן כללי ,נער מגיע ל’סיכויים’ מכיוון שעבר על החוק, כך שהחונכות מתחילה מיסודה תחת נסיבות מביכות לנער ולמשפחתו ,ולא בנסיבות חיוביות .אנו מאמינים שחשוב להאיר בעדינות את הצדדים היפים של החונכות ושל החניך ,אך באמצעות התנהגות ומעשים יותר מאשר באמצעות מילים .המסר של החונך כלפי הנער צריך להיות“ :נכון שהגעת לכאן מסיבה לא כל-כך נעימה ,אבל אנחנו לא נמצאים כאן כדי לדוש בזה ,אלא כדי ללכת יד ביד בדרך קצת שונה ,וליצור קשר שיתבסס על קרבה ואמון ,ולא על שיפוטיות וביקורת”. התפיסה המרכזית שמנחה אותנו היא שיש להתבונן בכל חניך וחניך באופן פרטני ולהשקיע בו משאבים ייעודיים בכדי להביא למיצוי מקסימלי של הפוטנציאל שטמון בו .היחס האישי בא לידי ביטוי בעבודה קשה וחסרת-פשרות ,שכל חניך בה נראה לנו כעולם ומלואו ,מתוך מחוייבות אמיתית להביא לשינוי חיובי בחייו באמצעות התכנית. החונכות האישית ב’סיכויים’ וב’ידידים’ פועלת על בסיס שלושה עקרונות מנחים לעבודה עם נוער עולה עובר-חוק: לא מוותרים על אף חניך. א. קידום אישי של כל חניך. ב. הכשרה וליווי של החונך. ג. 36 37 לא רצויים ושמסגרות שונות דווקא מעדיפות שהם לא יהיו חלק מהן ,ואילו בחונכות המצב הפוך .פעמים רבות התמדה בשלב זה מביאה לכך שהחונך ‘עובר את מבחני הקבלה’ של הנער ועושה צעדים ראשונים ליצירת הקשר. עיקרון ראשון - לא מוותרים על אף חניך משמעות עיקרון זה היא השקעת מאמצים משמעותיים בכל חניך מבלי לוותר על אף אחד .אנו מכנים זאת “הקרב על כל חניך” ,הכולל את המאמץ שנדרש על-מנת לצרף את החניך לתכנית ,לשכנע אותו להשתתף בחונכות ולסייע לו להתמיד בתהליך לאורך זמן. כאמור ,עבור בני-נוער רבים ההשתתפות בחונכות איננה פשוטה או מובנת מאליה. לרוב ,אנו נתקלים בסירוב ליצירת קשר ובחוסר שיתוף-פעולה בתחילת הדרך .הדבר בולט במיוחד אצל בני-נוער עולים ,שפעמים רבות מגלים חשדנות רבה יותר הנובעת בין היתר מחוסר היכרות עם השירותים המטפלים .על הסיבות להתנגדות ,ועל הדרכים להתמודדות עמה ,נלמד בהמשך בחלק שיעסוק בכלים לאנשי-מקצוע המלווים חונכים. מהרגע שהוחלט כי נער מסויים יכול להפיק משהו חיובי מהתכנית ,חשוב שהוא יקבל חונך ויתמיד בקשר איתו לאורך התקופה שהוקצבה לעניין .אנו עושים כל שביכולתנו על מנת להוציא את הדבר לפועל ,ולכן החונכים משקיעים מאמץ רב ביצירת הקשר הראשוני ובתחזוקו .בכדי להשיג את המטרה אנו עושים שימוש במגוון פעילויות ורעיונות יצירתיים ,כגון :פניות חוזרות ונשנות הנעשות באמצעות טלפונים ,מכתבים ואף הגעה פיזית לבית הנער או לבית-הספר .אפשרות נוספת היא גיוס דמות נוספת בעלת השפעה חיובית על הנער ,שתעזור לשכנעו להצטרף לחונכות ,כגון מורה מבית-הספר או מדריך שפועל בשכונה .במקרים רבים אפשר להיעזר גם בבן משפחה משמעותי עבור הנער, כגון אח גדול או אחד ההורים. המטרה היא להעביר מסר ברור“ :אתה חשוב לנו ולא נוותר עליך .אני מוכן להתאמץ בשבילך כי אתה שווה את זה”. ברוב המקרים התנהגויות אלו מעוררות פליאה בשלב הראשון ,מכיוון שהנער רגיל ליחס שונה מסביבתו .לא פעם הנערים הללו מקבלים את המסר שהם “החיזור אחרי הנער היה ממושך וכלל שיחות טלפון רבות בנסיון ליצור קשר .קבענו לא מעט פעמים בכל מיני מקומות אבל הוא לא הגיע. בסופו של דבר החלטתי להגיע לבית שלו, פשוט לא לוותר ,להציב לו עובדה”. (אורי .חונך מסיכויים עפולה). 38 עיקרון שני - קידום אישי של כל נער חונכות היא משאב חשוב שביכולתו לאפשר קידום אינדיבידואלי על-פי צורך אישי. ב’סיכויים’ פותח מודל עבודה שמאפשר את קידומו של כל נער על-פי הגורמים המקדמים והמעכבים האישיים שלו ,המבוסס על ‘מסלול ההתקדמות האישי’ הכללי של ‘ידידים’ .מודל זה מנחה את העבודה במסגרת ‘סיכויים’ והחונכות האישית. במסגרת ההשתתפות בתכנית נבנה עבור כל חניך מסלול התקדמות אישי שמגדיר את מטרותיו האישיות ומהווה התערבות לא-טיפולית המתייחסת להיבטים השונים בחיי החניך .כאשר מדובר בבני-נוער עולים ,ניתנת התייחסות מיוחדת למרכיב התרבותי בבניית התכנית .מסלול ההתקדמות האישי הוא הבסיס להשתתפות בתכנית ובחונכות והוא מבטא ,הלכה למעשה ,את תהליך השינוי של החניך ואת המחוייבות לתהליך של כל הצדדים. התפיסה שמנחה את מסלול ההתקדמות האישי מתבססת על ‘גישת הכוחות’ .על-פי גישה זו ,ההתייחסות הנכונה לאדם היא דרך הכוחות שיש בו ולא דרך הבעיות שלו. הנחת היסוד של הגישה היא שבכל אדם יש כוחות שהוא הפעיל בעבר ,שהוא מפעיל בהווה ושאפשרו לו לשרוד ולהגיע עד הלום .עם זאת ,ייתכן שאין הוא מצליח להשתמש בכל כוחותיו ולנצלם עד תום וגם ייתכן שקשה לו לראות כוחות אלו ואת האופן שהם עשויים לסייע לו בהתמודדות עם לחצים ואתגרים (כהן .)2000 ,כאן בדיוק נכנס “הקשר ביני לבין הנער תפקידנו כחונכים והוא להעצים את התעצם ככל שעבר הזמן. לאט לאט גיליתי נער עם החניך ,לחשוף (או להזכיר) בפניו את הרבה כוחות ויכולות ,נער מאוד בוגר הכוחות הטמונים בו וללוות אותו בדרך לגילו ,שמודע למצבו ולהשלכות של ליישומם מחדש בכדי להתגבר על מעשיו .הוא הבין שהוא מאוד חשוב לי ושהוא יכול לסמוך עלי ,ואני הרגשתי הבעיות השונות שהוא נתקל בהן ממקום שהצלחתי לחדור לליבו”. של עוצמה אישית ושינוי חיובי. (חמי ,חונך בסיכויים כרמיאל) 39 בבואנו לבנות את מסלול ההתקדמות האישי יש להתחשב בכמה משתנים: נקודת הפתיחה :כל שינוי מתחיל בנקודת פתיחה כלשהי ולכן השלב הראשון בתהליך מתמקד בהגדרת נקודת-המוצא של החניך ובאפיונה. כוחות החניך :מסלול ההתקדמות מבוסס ,קודם כל ,על כוחותיו של הנער ,ולכן בשלב זה עוסקים באיתור הכוחות ,המשאבים הפנימיים ויכולותיו של הנער וברתימת הכוחות הקיימים במשפחה ובקהילה לשם קידומו. גורמים מעכבים :גורמים הקשורים למשפחתו של הנער או לחינוך שהנער קיבל ,חוסר תקשורת עם הסביבה ,מרדנות ועוד .ככלל ,אלו גורמים שמאפיינים את גיל הנעורים. שלב ראשון -היכרות עם הנער ויצירת קשר ראשוני “אמא שלו גרה בבני-ברק, נשואה מחדש .הוא מאוד אוהב אותה אבל יש ביניהם קשר טלפוני בעיקר .הייתי בפגישה עם הנער והופתעתי לראות שהוא הזמין את אימא שלו במיוחד כדי לפגוש אותי .הוא רצה שנכיר ,זה היה לו חשוב”. תהליך ההיכרות עם הנער מתחיל עם הפנייתו לתכנית על-ידי שירות המבחן או המשטרה ,והוא מקבל תוקף רשמי בביקור הבית הראשון אצל הנער .בשלב זה החונך מתחיל להכיר את הנער ,יוצר (גדעון ,חונך בסיכויים קרית אתא) עמו קשר ראשוני ומנסה לאסוף מידע רלוונטי רב ככל האפשר עליו ,גם מן הנער עצמו וגם מן הסובבים אותו .חשוב לציין שכבר בביקור הבית ,וכחלק מההסבר על התכנית ,כדאי לדבר עם הנער ועם ההורים על ‘מסלול ההתקדמות האישי’ על-מנת שיכירו את הרעיון ויתחילו להתחבר אליו. במקביל לביקור הבית ,חשוב לנסות לאסוף מידע מן הגורמים המטפלים :שירות המבחן ,גורמי חינוך ,מחלקת הרווחה ועוד .לעיתים קרובות מדובר בנערים המוכרים היטב למערכות אלו והן יוכלו לסייע לנו .מומלץ לרכז בכתב את המידע שנאסף ולעדכנו על-פי הצורך .מטרת איסוף המידע היא להכיר את החניך היטב ,ומהיבטים רבים ומשמעותיים ככל האפשר ,וזאת על-מנת שנוכל לדעת מהי הדרך הטובה ביותר לסייע לו במסגרת החונכות .בסופו של דבר הקשר הראשוני ,והמידע שנאסף במהלכו ,יובילו לעיצוב מסלול ההתקדמות האישי של הנער. 40 שלב שני -העמקת הקשר וביסוס יחסי -אמון “הפגישה הראשונה שלי עם החניך התקיימה בביתו .אחר- כך הסתובבנו בשכונה ולא דיברנו על שום דבר שקשור ישירות לתכנית ,זו הייתה סתם שיחת חולין אבל הרגשתי שיש לנו שפה משותפת. ניסיתי להתאים את הדיבור שלי אליו ,לדבר בגובה העיניים”... לאחר ביקור הבית ואיסוף המידע מהגורמים השונים ממשיכה ההיכרות עם הנער באופן מהותי ומעמיק יותר .היכרות זו חייבת לכלול התייחסות לתרבות המוצא של הנער ,לערכים ולמנהגים (שימי .חונך בסיכויים באר שבע) שהוא מביא עמו .כאנשי מקצוע אנו לומדים להכיר את הנער דרך החונך האישי שלו ,מצד אחד ,ודרך התקשורת הישירה שלנו עם הנער במסגרת הקבוצה, מצד שני .כחלק מהעמקת ההיכרות עם הנער נעסוק ,יחד עם החונך ,באיתור הכוחות והמשאבים של החניך .לרוב מדובר במשאבים שגם הנער עצמו איננו מודע אליהם, ודרך התהליך שהוא עובר אתנו הוא לומד להכירם מחדש ולהשתמש בהם. שלב שלישי -הגדרת מטרות ופעולות להשגתן מתוך ההיכרות עם הנער ,קשייו וצרכיו אנו ננסה לסייע לו בשלב זה ,באמצעות הדרכת החונך ,לבנות תפיסת עתיד הכוללת חלומות ,שאיפות ומטרות .יש נערים שתפיסת העתיד שלהם בסוף התהליך תתייחס ליום המחר וזו תהיה הצלחה מבחינתנו, “בשנה הראשונה של החונכות ויש נערים שתפיסת העתיד שלהם לא נגענו בלימודים כי זה היה תצליח להתייחס למקום שבו הם היו קשה מדי עבור החניך .בדרך- כלל כמה דקות אחרי תחילת רוצים לראות את עצמם בעוד שנה. יום-הלימודים הוא היה מוצא את עצמו מרגע שנוצרת מודעות לנושא אצל הנער, מחוץ לכיתה בגלל התנהגות בלתי- אנו מנחים את החונך לנסות לברר עמו נאותה .אך בשנה השנייה החלטנו לקדם גם את התחום הזה ,ובעקבות מהן המטרות שהיה רוצה להציב לעצמו שיחות עם הוריו ועבודה מאומצת הוא בכלל ,ומהן המטרות שהיינו רוצים להציב הצליח להתרכז יותר בלימודים ,עבר להקבצה גבוהה יותר באנגלית ולפני במסגרת תכנית ‘סיכויים’ ,בפרט. כמה ימים קיבל 85בבגרות באנגלית”. (צורית ,חונכת בסיכויים אופקים) 41 למה חשוב לשים לב כשבונים את מטרות מסלול ההתקדמות האישי (מסל”ד)? המטרות צריכות להיות ריאליות .אנו רוצים לאפשר לנער לחוות תחושת הצלחה ולא תסכול ,ולכן נקפיד להציב מטרות מותאמות למציאות שהנער חי בה .זה לא אומר שלא ‘נכוון גבוה’ ,זה רק אומר ש’נכוון נכון’. המטרות צריכות לענות על הצורך הממשי של הנער ,לתת תשובה לבעיה המרכזית שעמה הוא מתמודד. לעתים ,המטרות שיכנסו למסל”ד יביאו לידי ביטוי גם את הגורם הסמכותי. מסיבה זו ,ייתכן שחלק מן ההתחייבויות שהנער יצטרך לעמוד בהן יהיו קשות לביצוע עבורו (למשל ,להגיע פעם בשבוע לקופת חולים כדי לבצע בדיקות שתן) ,אך בכל זאת יכנסו למסלול. המטרות צריכות להיקבע בתוך דו-שיח ,לא רק עם הנער אלא גם עם גורמי טיפול אחרים :החונך האישי ,ההורים ועוד. בניית המטרות והמסל”ד תתבצע בהדרכת קצין המבחן של הנער ובהסכמתו. חתימה על ההסכם מבהירה לנער שגם אנחנו נדרשים לקחת חלק במסלול ההתקדמות האישי שלו ושהוא לא עושה את כל העבודה לבדו. לאחר החתימה ,עלינו לעקוב אחר התקדמות הנער לאורך המסלול ,לבחון את ההתקדמות ביחס למטרות שהצבנו יחד עם הנער ולהיות תמיד עם האצבע על הדופק. כאשר מצליחים להשיג מטרה מסויימת כחלק מהתהליך חשוב לשקף לנער את ההצלחה ולנסות להגדיר מטרות חדשות להמשך .אך לפעמים איננו מצליחים להשיג את המטרות ,ואז חשוב לבדוק את עצמנו ולראות היכן בחרנו לנקוט בפעולות לא מתאימות וכיצד ניתן לסייע לנער בהשגת מטרותיו להבא. שלב רביעי -סיכום ופרידה זהו השלב האחרון בחונכות ,ובו חוזרים למסל”ד ומתייחסים למטרות שהוגדרו בתחילתה ולמידת השגתן במסגרת ההשתתפות בתכנית ובחונכות .חשוב לקיים שיחות רציניות עם החונך ועם החניך בנושא ,וכדאי להדריך את החונך להדגיש את ההישגים ואת ההתקדמות ,אבל להתייחס גם למטרות שלא הושגו במלואן ולסיבות לכך .יש ללוות את החניך בהגדרת מטרות עדכניות להמשך הדרך ולתת לו כלים להשגתן. המטרות צריכות להילקח מתוך תחומי התערבות רלבנטיים לתכנית ,כגון עבריינות ,יחסים חברתיים ומסגרות מייצבות (עבודה ,לימודים ופנאי). חוזה החונכות: בסיום התהליך חותמים על הסכם כתוב ,על מנת להפוך את התהליך למחייב ,ומתחילים במעקב אחר יישום המסל”ד .במעמד החתימה משתתפים החניך ,איש המקצוע המלווה את החונכות או הרכז ,קצין המבחן וכל גורם משמעותי נוסף בתכנית .החתימה הרשמית משמעותית מכמה בחינות: פעולת החתימה לכשעצמה מגבירה את מחוייבות הנער לתהליך. לעתים ,התהליך שעברנו עד כה היה מעורפל מעט עבור הנער ,והחתימה על ההסכם מסייעת לו בעיבוד ובהגדרת המטרות. ההסכם יוצר מעין מפה שמסבירה לנו ולנער היכן כל אחד מאתנו ממוקם. 42 43 תפקידי החונך במסלול ההתקדמות האישי סיוע בבניית מסלול ההתקדמות: כחלק מתהליך ההיכרות עם החניך ,וביסוס מערכת היחסים עמו ,מתחילים באיתור הכוחות והמשאבים הפנימיים שקיימים בו .החונך מסייע בבניית המסלול מתוך היכרותו עם החניך. ליווי וקידום בדרך להשגת המטרות: המפגשים בין החונך לחניך מוקדשים לקידום החניך על-פי המטרות שנקבעו, כאשר החונכות משמשת מקום לעיבוד, למידה ואינטרוספקציה .חונכות טובה, המבוססת על קשר קרוב ופתיחות, מאפשרת לחניך לעבד אירועים משמעותיים שהוא חווה ביחד עם החונך שלו המסייע לו לנתח את אירועים שונים ואת אופי התגובה שלו אליהם .השיח המשותף מאפשר להעלות נקודות-מבט שונות ביחס לאירוע ,ולחשוב יחד על דרכי תגובה חלופיות שישרתו את החניך בסיטואציות דומות בעתיד. “החונך פעל מתוך רצון אמיתי לעזור ,הוא היה אמפתי כלפי החניך ,התאמץ להבין אותו וגילה סבלנות והתמדה .בזכות זה הוא עזר לחניך ללמוד דרכי פעולה חלופיות למצבים שבעבר החניך לא ידע כיצד להתמודד איתם באופן נורמטיבי .בפגישות העלה החונך סיטואציות שעשויות להיות בעייתיות, כגון אלימות ,ויחד עם החניך הם מצאו דרכי התנהגות שיעזרו לו להתנהל באופן טוב יותר ,בצורה מכובדת ומבלי להסתבך”. (י .חניך בקבוצת סיכויים בת ים ,נכתב על ידי הרכזת) עיקרון שלישי - הכשרת החונך וליוויו “היו לי חששות .קודם כל כי אני מגיע ממקצוע אחר ,תעשייה וניהול ,ואין לי רקע בחינוך או בעבודה עם נוער .לא ידעתי למה לצפות אבל החלטתי שבכל מקרה אני לא מרים ידיים ,ושאני אעשה את המיטב .נראה לי שהדבר הכי חשוב הוא להקשיב”... כפי שהראנו ,לחונכים יש תפקיד מכריע ביחס לחניכים ולהשגת המטרות של תכנית ההתערבות והם עומסים על שכמם אחריות כבדה ביותר .עם זאת, מדובר בסך הכל בסטודנטים שלרוב הנם חסרי נסיון ו\או הכשרה בתחום .מתוך מודעות לפער הזה נבנה ב’ידידים’ מערך הכשרה, הדרכה וליווי שעבר התאמה לעבודה עם נוער עובר-חוק במסגרת תכנית ‘סיכויים’. כיצד מכשירים חונכים לעבודה עם נוער עובר-חוק? לכל חונך יש רכז שמגייס אותו לתפקיד ואחראי על התיפקוד שלו מתחילת הדרך ועד לסיום החונכות .החונך פוגש את הרכז גם בהכשרות קבוצתיות וגם בשיחות אישיות. בנוסף למפגשים המתוכננים הרכז זמין עבור החונך להתייעצויות שוטפות בטלפון או במפגשים אישיים ,וזאת על-מנת להבטיח מענה מקצועי ומהיר בעיה או שאלה שעולה במסגרת החונכות. הכשרה קבוצתית: לאורך השנה החונכים משתתפים בהכשרות קבוצתיות .ההכשרות נערכות אחת לחודש ועוסקות בנושאי ליבה בעבודת החונך ,כגון :יצירת קשר עם החניך ,הצבת גבולות, התמודדות עם התנגדויות ,החונך כמחולל שינוי ותהליך הפרידה בחונכות .ההכשרות כוללות גם חומר תיאורטי רלוונטי ,שמאפשר להבין את התופעה ואת הסיבות לה ,לצד כלים יישומיים להתמודדות בשטח ותירגול באמצעות סימולציות ומשחקי תפקידים. ההכשרה הקבוצתית משמשת גם לשיתוף בין החונכים של חוויות ,התלבטויות והצלחות והם מקבלים מן הקבוצה תמיכה ,כוחות להמשך הדרך ורעיונות יישומיים. שיחות אישיות: בנוסף למפגשים הקבוצתיים ,יש לנהל גם שיחות אישיות של הרכז עם כל אחד מהחונכים .המפגש האישי משלים את ההכשרה הקבוצתית ,ומאפשר דיון שמתייחס לדילמות ולאתגרים של החונכות הספציפית .כך מתאפשר לחונך לקבל התייחסות אישית לגבי התלבטויות וקשיים שעולים במסגרת החונכות שלו ,וכן ליווי מקצועי מותאם. (דניאל .חונך בסיכויים קרית אתא) 44 45 גורמים להצלחה בחונכות האישית כפי שראינו עד כה ,קיימים אתגרים רבים ומורכבים שיש לתת עליהם את הדעת במסגרת החונכות האישית .על-פי המודל של ‘ידידים’ ,שהותאם לתכנית ‘סיכויים’, בעבודה עם נוער עולה עובר-חוק ישנם כמה מרכיבים מרכזיים בעלי חשיבות רבה בהפיכת החונכות האישית לחונכות מוצלחת. התאמה הולמת בין חונך לחניך לרוב ,חונכות טובה מתחילה בהתאמה נכונה בין חונך לחניך .מדובר באתגר לא פשוט, מכיוון שיש משאב מוגבל של חונכים ,והיצע נתון של חניכים ,ובנוסף קשה מאוד לחזות איזו דינמיקה תתפתח בתוך כל קשר זוגי .מתוך הנסיון בליווי חונכויות הוגדרו מאפיינים רלוונטיים המסייעים לרכזים להתאים בין החונכים לחניכים בצורה טובה. בשלב הראשון מנהלים שיחות היכרות אישיות עם כל חניך ועם כל חונך .בשיחות אפשר לאסוף מידע שיסייע בעתיד בהתאמות בין חניכים לחונכים .מעבר למידע האובייקטיבי ,שיובא בהמשך ,יש מקום להתייחס להעדפות החונך והחניך: העדפות החונך :גיל מועדף של החניך ,רתיעה מסוג מסויים של עברות ,תחומי התעניינות אישיים ועוד. העדפות החניך :למשל ,חניכים מסוימים מעדיפים חונכת אשה ,מכיוון שהם חשים שיהיה להם קל יותר לשתף אותה בחוויותיהם; חניכים אחרים מעוניינים במיוחד בסיוע בלימודים וישמחו לקבל חונך שיכול לתת להם תמיכה במקצועות ריאליים וכדומה. בהקשר זה יש מקום להתייחס גם לציפיות של הורי החניך מהחונך ומהחונכות. בשלב השני כשכל המידע הרלוונטי נמצא אצל הרכז ,עליו להתייחס גם למאפיינים האובייקטיביים הבאים: גיל :הפרש גילאים סביר בין חונך לחניך ,רצוי שלא יהיה פער קטן מדי על-מנת שהנער יוכל לראות בחונך אח בוגר ואדם שהוא יכול לסמוך עליו. מגדר :לרוב ,יוצמדו חונך לחניך וחונכת לחניכה .במקרים מסויימים ,שנמצאו מתאימים לכך ,תוצמד חונכת לחניך .בכל מקרה לעולם לא נצמיד חונך לנערה מתבגרת. מקום המגורים :על מנת לאפשר נגישות נוחה יותר ,ולהקל על קיום המפגשים בשעות 46 נוחות ,יש להתחשב במקום המגורים של החונך והנער. רקע תרבותי וותק בארץ :יש מקום לבחון האם קיימת רגישות כלשהי לנושא או העדפה מסויימת מצד הנערים ,ההורים והחונכים .כשמדובר בנערים עולים ,יש להתייחס גם לשליטתו של הנער בשפה העברית וכדאי לבדוק את חוויית העלייה והקליטה שלו .על-אף שמדובר בנושא רגיש ,במחקר שנערך בתכנית ‘סיכויים’ נמצא כי מרבית החניכים לא מייחסים חשיבות למוצא החונך ולא חושבים שחונך ממוצא דומה יבין אותם טוב יותר (אדלשטיין.)2010 , “נ’ הביע נכונות ומוטיבציה גבוהה מאוד להשתתף בתכנית ולקבל חונך .בסיור בביתו היה חדר אחד שנ’ לא פתח ושאלתי אותו מי גר בחדר הזה .הוא ענה שזה החדר של אמו ,שנפטרה ,ואף אחד לא נכנס לשם מאז .האבא ישן בסלון כי הזכרונות קשים מדי עבורו .עוד באותו יום בחרתי חונך מתאים לנ’ :בחור שקט ושלו ,ולרוגע של החונך הייתה השפעה טובה על החניך .זה מיתן אותו והקנה לו בטחון”. (סיפורו של ח .חניך בסיכויים נתניה ,נכתב על ידי הרכזת). היכרות מוקדמת :במקרים מסויימים יכולה להיות היכרות מוקדמת בין חלק מהחונכים לחניכים .ההכרות יכולה להיות קשורה למגורים קרובים או למפגש קודם במסגרת התכנית ,כשמדובר בנער שממשיך בתכנית לשנה שנייה עם חונך ותיק .במקרים כאלו יש לבחון האם ההיכרות המוקדמת היא גורם חיובי או שלילי ביחס לחונכות? תחומי עניין משותפים: תחומי עניין משותפים יכולים להקל משמעותית על יצירת הקשר ולכן יש מקום לברר אותם ולהתייחס אליהם בהתאמות בין חונך לחניך. אינטואיציה :בסופו של דבר ,המטרה היא לאבחן פוטנציאל ל’כימיה’ בין שני אנשים זרים .לכן גם התחושה הכללית והאינטואיציה של הרכז הנן כלים משמעותיים בקבלת החלטה שכזו תחת תנאי אי-ודאות. תיאום ציפיות חלק מהמרכיבים החשובים ביותר בתהליך החונכות נתונים תחת מעטה של חוסר ודאות .אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא רמת המוטיבציה שיגלה החניך ביחס לתהליך החונכות .לכן חשוב ביותר להכין את החונכים מראש לסיטואציות כאלו ,כאשר על הכנה זו לכלול תיאום ציפיות לגבי אופי העבודה ונהלי העבודה. 47 יש לקיים תיאום ציפיות מפורט בשלוש רמות: בקרה ופיקוח שוטפים תיאום ציפיות בין החונך לארגון :תיאום ציפיות ברמה זו צריך להעשות עם כניסת החונך לארגון .התיאום צריך לכלול הגדרה ברורה של מסגרת ההתנדבות :כמות שעות ההתנדבות ,משך הזמן שאפשר לבצען ,מסגרות ההתנדבות השונות שקיימות וכמובן, במקרה בו מדובר בסטודנט שמתנדב תמורת מלגה ,גובה המלגה והתנאים לקבלתה. בנוסף ,חשוב להגדיר בצורה ברורה מהן מחוייבויות החונך במסגרת החונכות :מפגשים עם החניך בשעות אחר-הצהריים ,השתתפות בהכשרות קבוצתיות ובשיחות ליווי אישיות ,הגשת דו”חות מעקב וכדומה. המודל של ‘ידידים’ בכלל ,ושל ‘סיכויים’ בפרט ,דורש השקעת משאבים בגיוס ובמימון חונכים מתאימים ,בבניית תכנית התאמה שיטתית בין חונך לחניך ,בהכשרת החונכים ובליווי שלהם לאורך השנה .ההכשרה והליווי נועדו לתת כלים לביצוע החונכות בצורה הטובה ביותר .במקביל ,מתקיימים מנגנוני פיקוח ובקרה שנועדו לשפר את העשייה ולדאוג לכך שהיא תשיג את מטרותיה. מנגנונים אלו כוללים ,למשל: תיאום ציפיות בין החונך לרכז :הרכז שקולט את החונך הוא איש הקשר שלו בארגון. הרכז אמון על תיפקוד החונך ומלווה אותו באופן שוטף במהלך החונכות .במפגש בין הרכז לחונך חשוב לקיים תיאום ציפיות בנוגע למאפיינים הייחודיים של החניכים שהחונך עומד לפגוש .כשמדובר בנוער עולה עובר-חוק חשוב להתייחס למחוייבות לסודיות ולחובת הדיווח .זה גם הזמן להדגיש את מאפייני העבודה עם נוער כזה ואת העובדה שמדובר בחונכות מורכבת ,ולעתים מתסכלת ,אך מאתגרת ומספקת .על-מנת להצליח בה נדרשות מהחונך מחוייבות ,התמדה ,רגישות ,אכפתיות ,סבלנות וראייה לטווח רחוק ,ועליו להיות נוכח בחיי הנער באופן יציב וקבוע. תיאום ציפיות בין החונך לחניך :במהלך המפגשים הראשונים עם החניך יש לתאם ציפיות בינו לבין החונך .תיאום הציפיות יתנהל ביוזמת החונך ולפי הנחיות הרכז. בהקשר זה חשוב להתייחס לנושא ההדדיות :החונכות נועדה לסייע לחניך, אבל עליו להתמיד בחונכות ולהתחייב אליה ,אחרת המטרות לא יושגו .חשוב לתאם מקום וזמנים קבועים למפגשים ולהסביר שאם מבטלים או דוחים מפגש יש לעשות זאת מראש ואך רק במקרים חריגים. “כשהחניך יצא ממעצר בית הגעתי יחד עם החונך לקד”מ (קבוצת דיון משפחתית). בפגישה נכחו החניך ,אמו, החונך ,קצין המבחן ,מחנך הכיתה ואני .יחד פירטנו את כל הכוחות של החניך ,אל מול הדאגות שיש לנו ביחס אליו ובעיקר שתיית אלכוהול מרובה. תשומת-הלב הרבה הביכה את החניך. לאחר מכן הוא השתתף בכתיבת תכנית מסלול ההתקדמות האישי שלו, שליוותה אותו מאז ...מרגע כתיבת מסלול ההתקדמות האישי החניך שינה לחלוטין את אורח-חייו. (סיפורו של א .חניך ,סיכויים ירושלים, נכתב על ידי הרכזת) 48 דיווח חודשי על פעילותו של כל חונך במערכת הממוחשבת .הדיווח כולל פירוט לגבי המפגשים עם החניך (מקום ,משך ותוכן המפגש) ולגבי ההכשרות והמפגשים האחרים שהחו־ נך מחוייב אליהם במסגרת ההתנדבות .כשמדובר על מאות חונכים ,חייבת להתבצע בקרה ארגונית ממוחשבת שתאפשר פיקוח יעיל. שיחות אישיות בין החונך לרכז .שיחות אלו מהוות מקום להתלבטויות מקצועיות ולהעלאת קשיים וחיפוש פתרונות מתאימים .בנוסף ,המפגשים מהווים עבור הרכז כלי למעקב אחר עבודת החונכים .במפגשים אלו ,ובשיחות טלפון שמתווספות אליהם ,אפשר להתרשם מאיכות עבודת החונך ,מהאופן שבו מתפתח הקשר בין החונך לחניך ומאפקטיביות החונכות. קשר עם גורמים נוספים במקרים מסויימים הרכז יצור קשר גם עם גורמים רלוונטיים נוספים על-מנת להתרשם מהאופן שבו מתנהלת החונכות .חשוב בעיקר לשמוע את התרשמות החניך עצמו, ולעיתים כדאי לשוחח על הנושא גם עם הוריו. כלים לאנשי-מקצוע שמלווים חונכים כאמור ,תפקידו של החונך מורכב ,משמעותי ומלווה באתגרים רבים .במהלך השנה החונך מתמודד עם קשיים רגשיים והתלבטויות מקצועיות והוא זקוק לליווי ,לתמיכה ולהכוונה על-מנת למלא את תפקידו בצורה הטובה ביותר ,להתמיד בו על אף הקשיים, להיתרם ממנו באופן אישי וגם להינות .רוב החונכים מגיעים ללא הכשרה או נסיון רלוונטיים ולכן עליהם לקבל הכשרה במהלך השנה .להלן נעסוק במספר סוגיות מרכזיות בליווי ובהכשרת חונכים ,ונציג מספר כלים מקצועיים ויישומיים שיכולים לסייע לאנשי המקצוע בתהליכי הליווי וההכשרה לחונכים. 49 יצירת קשר בחונכות “בהתחלה החניך מאוד רצה שאני אלמד אותו מתמטיקה ,דבר שמבחינתי היה מצויין .אני ביישנית וסגורה ולא היה לי קל להיפתח אליו או לחשוב על כל מיני פעילויות משותפות .הלימודים התקדמו נפלא ,הוא היה מרוצה ,וכך גם ההורים ,המורים ואני. למרות זאת ,משהו היה חסר לי .הרגשתי שאני לא ממצה את עניין החונכות כי יכול להיות כאן קשר אחר ,משמעותי יותר עבור שנינו .החלטתי לשנות את טיב המפגשים בינינו .החלטתי שאני צריכה לעשות שינוי ולהיפתח אליו כדי שהוא יפתח אלי ונוכל להשיג את מטרות החונכות .באחד המפגשים אמרתי לו שאני חושבת שאנחנו מפספסים משהו בחונכות הזאת ,ולהפתעתי החניך התחיל לדבר איתי על דברים מעבר ללימודים. למדתי להכיר אדם אחר ,עם תחביבים ועיסוקים מעבר ללימודים ועבודה. כפי שהוזכר לפני כן ,יצירת קשר טוב בין החונך לחניך היא תנאי הכרחי להשגת מטרות החונכות .חונכים בתחילת הדרך לא יודעים כיצד לעשות זאת באופן טבעי ,ולכן על איש המקצוע המלווה אותם לספק להם מענה גם בנושא חשוב זה .חשוב לקחת בחשבון את הנקודות הבאות: לכל נער קצב משלו: כל נער יוצר קשר על-פי הקצב הפנימי האישי שלו .למשל ,לפעמים נשמע חונכים שמספרים על קשר ‘מדהים’ שנוצר עם הנער כבר בפגישה הראשונה ,ולעומת זאת על חונכים שהתחילו חונכות עם (נכתב על ידי שמרית .חונכת בסיכויים רמלה) נער שלוקח לו יותר זמן להתחבר ,וחשים כישלון או אכזבה מהקשר .תפקידו של איש המקצוע ברגעים אלו להזכיר לחונך שהכל יחסי ,שלכל נער יש את הקצב שלו ושחשוב שהחונך יצליח להתאים את עצמו לכך על-מנת למנוע תחושות תסכול. לכל חונכות קצב משלה: אחד הדברים היפים בחונכות האישית היא הייחודיות שיש בכל חונכות והעובדה שכל חונכות מתפתחת באופן אחר ובקצב אחר .יש מגוון של דברים שמשפיעים על אופן ההתפתחות ועל יצירת הקשר ,ולעבוד בהתאם למקרה הספציפי ולא להיצמד רק לתיאוריה הכללית. ביטוי אישי של החונך: אחד הדברים החשובים ביותר בתהליך יצירת הקשר הוא כנות ואמת שכל אחד מהצדדים מביא איתו לקשר .כל חונך מביא איתו לחונכות עולם תוכן שלם של רגשות ,חוויות 50 ונסיון חיים ולכן חשוב שהחונך יתן מקום גם לביטוי האישי שלו במסגרת החונכות .איש המקצוע צריך לעודד את החונך להביא את עצמו לידי ביטוי ולתת מקום לייחודיות שלו כאדם .לכל חונך יש את הדרך שלו ליצור את הקשר עם החניך ,וחשוב לזכור שגם פה אין נוסחה קבועה שתצליח תמיד. יצירת שפה משותפת עם החניך יצירת שפה משותפת עם החניך איננה מובנת מאליה והיא דורשת הכוונה ולעתים גם תרגול .השיחות הראשונות עשויות להיות מביכות ולרוב החונך והחניך מתמודדים עם הבדלים שונים כמו גיל ,הרקע שהם מגיעים ממנו ותחומי עניין .כיצד אפשר ליצור שפה משותפת? התעניינות ולא חטטנות: חשוב שהחונכים יתעניינו בחניך אך לא יהיו חטטניים .החניכים מרגישים כשהחונכים עוברים את הגבול מבחינתם ומגיבים לזה .חשוב להנחות את החונך להשתדל לא להיראות מבוהל ,למשל ,למשמע הערות וביטויים שכנראה לא יהיו נעימים לאוזניו. המנעות מתקשורת חוסמת: יש להדריך את החונכים כיצד להימנע מהטפות מוסר ומתקשורת חוסמת ,ולהסביר להם שחשוב לשתף פעולה עם השיחות גם אם הן לא שיחות ‘רגילות’ .לדוגמה :כאשר חניך מספר לחונך משהו קיצוני ,כגון שהוא השתמש בסמים ,חשוב שהחונך לא יגיב בהלם מיידי אלא יתחבר לעובדה שהחניך בחר לספר לו על כך ולנסות לברר איתו את תחושותיו בנוגע לעניין. הדדיות: חשוב שהחונך יבין שיש בחונכות גם מרכיב מסויים של הדדיות .על-מנת שהחניך ירגיש נוח לשוחח על חייו ולשתף את החונך ,גם זה האחרון נדרש להיפתח מעט. “החניך שלי היה אלוף הארץ והיינו משקולות בהרמת מתאמנים הרבה ביחד .כמובן שהוא היה יותר חזק ממני ... הבנתי שחלק חשוב מאוד בחונכות הנו מציאת נקודות משותפות כדי שהחונכות תזרום”. (פנחס .חונך מסיכויים נתניה) 51 כבוד ולא שיפוטיות: לא פעם החונך ,שנכנס בהדרגה לחיי החניך ולומד להכיר היבטים שונים שלו, נחשף לתופעות שעשויות להיתפס בעיניו כשליליות .מפגש כזה עלול לעורר באופן אינסטינקטיבי תגובות ביקורתיות ושיפוטיות .יש חשיבות רבה לכך שאיש המקצוע יזכיר לחונך שהוא אורח בחיי החניך ובמשפחתו .ככזה ,התייחסותו צריכה להיות חסרת ביקורת ושיפוטיות ,גם במקרים שבהם זה מאוד קשה לו .יש מקום לנסות לחשוף את החניך לאפשרויות אחרות ,אבל השיח כולו צריך להיעשות מתוך נקודת מבט מכבדת וללא התנשאות. הבנת השונות התרבותית: כהמשך ישיר לנושא השיפוטיות ,יש לזכור שלעתים החונך והחניך מגיעים מתרבויות מוצא שונות .הדבר עשוי להפוך את יצירת השפה המשותפת למורכבת עוד יותר. על החונך לגלות רגישות וסובלנות להתנהגויות שאולי אינן מוכרות לו ,ולנסות לברר בזהירות את המניע העומד מאחוריהן. | טיפים לפגישה הראשונה יצירת אווירה נינוחה ופתוחה: מאפשרת ביטחון ובסיס לאמון הדדי. תיאום ציפיות: חשוב להגדיר ימים ושעות קבועים למפגשים וליידע על כך גם את ההורים. חשוב לבצע היכרות ותיאום ציפיות גם עם שאר בני הבית ,ולכן רצוי שלפחות תחילת המפגש תתקיים בביתו של הנער. “פעם אחת עשינו טיול בירוחם וקבענו להיפגש בתחנה המרכזית. הופתעתי לטובה שהוא בכלל הגיע .טיילנו לכיוון המכתש הגדול ואז התחיל גשם .ישבנו במאהל בדואי והיה נחמד .הרגשתי שהטיול הזה שינה אותו,פתאום הוא מאוד נפתח אלי”. (מוטי .חונך מסיכויים באר שבע) היכרות עם ההורים: הקשר בין ההורים לחונך משמעותי וחשוב .יכולים להתקיים מגוון דפוסי תקשורת בין הנער להוריו ,לרבות תקשורת עויינת ועד כדי נתק מוחלט .דפוסי תקשורת אלו משפיעים על החונכות ולכן כדאי שהחונך יציג את עצמו גם בפני ההורים ויספר להם על עצמו ועל מסגרת החונכות .הדבר יגרום לתחושת בטחון אצל ההורים ולתחושה שאפשר לסמוך על החונך .יש לזכור שמושג ‘החונך’ לא קיים בכל התרבויות ,וגם אם הוא קיים אין זה תמיד בהקשר החברתי-רגשי אלא בהקשר הלימודי בלבד .לכן ,בבואנו להכיר את ההורים ,חשוב לשים לב כיצד אנו מסבירים להם את תפקיד החונך ואת החלק שהוא יקח בחיי הנער ,על-מנת ליצור עמם תיאום ציפיות מדוייק. אמפתיה לעומת הזדהות מקום מפגש נוח ונעים: שיחת ההיכרות יכולה להיערך בבית או בטיול בסביבה הקרובה. לתת לחניך להוביל: לאפשר לחניך לבחור את מקום המפגש ולקבוע את תכני השיחה ,אם הוא מעוניין בכך .הדבר יאפשר יצירת שיח נעים ובטוח יותר עבור החניך. זהירות משאלות נוקבות בעלות אופי פולשני: אין טעם לנסות להגיע לתכנים רגשיים מעמיקים במפגשים הראשונים ,הדבר עלול לאיים על החניך ולהרחיקו במקום לקרב אותו .לכן רצוי לנסות לשמור על אווירה קלילה יותר ,המכוונת להיכרות בין החונך לחניך ולאפשר לה להיות תהליך שיותאם לקצב שהנער מוכן אליו. 52 אמפתיה הנה כלי מרכזי שמסייע לחונך להעמיק את הקשר עם החניך ולהפוך את החונכות למשמעותית .הבעייתיות שעשויה להתעורר בהקשר זה היא שלחונכים רבים יש נטייה להחליף את האמפתיה הרצויה בהזדהות .בהקשר זה ,תפקיד איש המקצוע מתחלק לכמה שלבים: זיהוי הגלישה להזדהות: על איש המקצוע המלווה לזהות את הגלישה של החונך מאמפתיה להזדהות ,להפנות את תשומת לבו לכך ולסייע לו לחזור לעמדה נכונה שתאפשר לו לבצע את תפקידו. הסבר הרציונל -מדוע הזדהות עם החניך היא בעייתית? חונך שחש בטשטוש הגבולות בין העולם החווייתי שלו לזה של החניך ,גלש ככל הנראה להזדהות .מצב כזה מונע מהחונך הסתכלות אובייקטיבית על מצבו של החניך ,בעוד 53 שהחניך זקוק להסתכלות כזו על-מנת להתקדם ולייצר חלופה למצבו .כשהחונך ‘נמצא איתו באותה סירה’ הוא לא יכול למלא את תפקידו נאמנה ולסייע לו לשנות את המצב. למשל ,חונך המכיר את נסיבות חייו היום-יומיות הקשות של חניך המתנהג בצורה תוקפנית עשוי לגלות הבנה וסלחנות כלפי התנהגות זו מתוך הזדהות עם רגשות התסכול והייאוש של החניך .אך במצב זה הוא עלול שלא לראות כי נשקפת סכנה ממשית שהנער יפגע בעצמו או באחרים. התמקדות בצרכי החניך :חונך אמפתי עלול להפוך למעורב מאוד בחיי הנער ולתפוס את עצמו כמעין הורה .הוא עלול לכוון אותו לפי קריטריונים שיפוטיים שנכונים לתפיסתו האישית ולא להיות מכוון לצרכי החניך .על איש המקצוע להיות ער לתהליכים אלו כשהם מתרחשים אצל החונך ולדעת לתת לחונך כלים כדי שהוא יוכל להתמודד עמם. סיכום תהליך יצירת הקשר בין החונך לחניך עשוי להיות מבלבל ועל החונך להתאזר בסבלנות רבה .עליו ללמוד להכיר את החניך ולאפשר לחניך להכיר אותו .החונך יצטרך לגלות אמפתיה רבה למבחנים שיערוך לו הנער ,להתנגדויות שיעלו בהתחלה ועוד. חשוב לזכור כי בסופו של דבר ,חלק גדול מהחונכויות מתחילות עם קשיים ,ואם החונך יצליח לעבור השלב הזה כראוי הרי שעתידה להיות לו חונכות מעניינת ומספקת .אחד הדברים שיסייעו לחונך לעבור שלב זה ,עם כוחות להמשך החונכות ,הוא ליווי נכון שישקף לו את ההצלחות הקטנות שבדרך ויסייע לו לראות מעבר לקשיים שהוא חווה כרגע. “בהתחלה החניך התנגד מאוד לקבלת חונך. הוא חשב שזה מתאים רק לילדים קטנים ושזה פשוט יבזבז לו את הזמן .אך החונך השקיע ולא ויתר ,ורק בזכות ההשקעה וההתמדה שלו נוצר לאט לאט הקשר ביניהם .מהשיחות של החונך והחניך עלה שהבעיה העיקרית של החניך היא שתיית אלכוהול, עד כדי אובדן שליטה ,וגם שהעבירות שלו נעשו תחת השפעת אלכוהול”. (סיפורו של י .חניך ,סיכויים ירושלים ,נכתב על ידי הרכזת) 54 התנגדויות וההתמודדות עמן מהי התנגדות? קשה לחשוב על תהליך חונכות שבו החונך איננו נדרש כלל להתמודד עם התנגדויות מצד החניך .בתחום הטיפול הפסיכולוגי ‘התנגדות’ מוגדרת כתופעה בה המטופל מתנהג באופן שנועד למנוע שינוי במצבו ,או סירוב לשוחח עם המטפל על חוויות הרלוונטיות לטיפול. בתחום החונכות התנגדות מוגדרת כמצב בו החניך לא משתף פעולה עם החונך ונמנע מביצוע שינוי לטובה .ההתנגדות יכולה לכלול דפוסים שונים של התנהגות ,שהמשותף להם הוא העובדה שהם מעכבים את החונכות ואינם מאפשרים לה להתקדם ולהתפתח כפי שהיינו רוצים .לעתים ההתנגדות תצוף מעל פני השטח וכך יתאפשר לנו לשוחח על כך בצורה פתוחה עם החניך ולברר את מקורה .אולם ,לעתים ההתנגדות תהיה סמויה ויקח לחונך זמן רב להבין שמדובר בהתנגדות .להלן מספר דוגמאות לדפוסי התנהגות שעשויים להיות מוגדרים כהתנגדות: @ העדרויות והתחמקויות: החניך מאחר או דוחה פגישות ,לא מגיע מבלי להודיע לחונך וכדומה. @ מה אתה מבין? מצב בו החניך מדגיש ומעצים את הפערים הקיימים כביכול בין חייו לבין חיי החונך (מצוקה וקושי מול בית טוב ,השכלה וכסף לצורך העניין). @ התקפה: צורת התנגדות בוטה למדי הכוללת שימוש במילים קשות ,הרמת קול ,נפנופי ידיים והטחת האשמות בחונך. @ ציות: צורת התנגדות מורכבת “בהתחלה נבהלתי כי פגשתי נער שלא כל כך ביותר שבה החניך מסכים מעוניין להשתתף בתכנית ולא נותן שום אות לכל מילה של החונך ומחכה להתעניינות .היה קשה להיפגש איתו בפועל וזה בכליון עיניים שהוא יאמר יצר תסכול רב .ביקשתי עזרה מהרכזת ומההורים, והפגישות איתה סייעו לעניין כי הוא לא העז סרב לה. לו מה לעשות .קשה לחונך ההורים שוחחו איתו והמצב בבית השתנה לטובה .מאז להתייחס לציות כהתנגדות חשתי שהחלה עלייה ביחסים שלנו ואף מצאתי נושאים מאחר שהוא מקבל לכאורה שמשותפים לשנינו. (יונית .חונכת בסיכויים כרמיאל) בדיוק את מה שהוא רוצה: 55 הסכמה ,כבוד והערכה .הציות יזוהה כהתנגדות כאשר כמעט לא מועלות השגות לדברי החונך ,מצד אחד ,והמעורבות האישית ביישום השינויים ובהובלתם חסרה ,מצד שני. @ שקט: צורת התנגדות קשה ביותר בה החניך פשוט לא מגיב לשיחות עמו ונותר פסיבי. חשוב לזכור ששתיקה איננה מעידה בהכרח על הסכמה ולא תוביל בהכרח למעשים חיוביים. “בפגישה הראשונה שהגעתי אליו הוא היה לבדו בבית ומצאתי את עצמי מול נער שלא נותן לי כל-כך יחס ומתעניין בטלוויזיה יותר מאשר בי, ואני עוד הגעתי עם פנקסים כדי לרשום את מה שהוא אומר ,כי חשבתי שהוא יספר לי דברים .הסתבר שהחניך מאוד מאוד מופנם .כשהוא כבר שאל שאלה זו הייתה שאלה סגורה ,של ‘כן או לא’ .הוא חשב שאני מהמשטרה ושאל מי שלח אותי וטען שאני סוכן סמוי ... לקח לו הרבה זמן להשתחרר מזה .רק אחרי חודש נוצר אמון וכשהוא נכנס לקבוצה ,וראה שיש עוד כמוהו ,הוא הבין שאני לא סוכן סמוי”. רצון בפתרונות: מצב בו החניך דורש פתרונות ללא הרף ,הוא מסרב לשוחח על הבעיות ותוקף את החונך בחזרה ושואל אותו מה הוא היה עושה במקומו .מאחר שהחונך שואף להוכיח (חגי ,חונך מסיכויים פתח תקוה) את עצמו עלול להיווצר מצב בו החונכות עוברת היישר לשלב הפתרונות אך מבלי להבין את הבעיה לעומק. חשש משינוי: התנגדות יכולה להוות תגובה לחרדה הנובעת מחחש מפני שינוי החניך ,הערכים והנורמות שלו .בהקשר של נוער עובר-חוק לא מדובר בשינוי גישה בלבד ,אלא בשינוי חלק ניכר מדפוסי ההתנהגות שלו ומהמיומנויות שרכש אשר מאבדות מערכן .בנוסף, יתכן שהחונכות מביכה את הנער מול חבריו ,שעדיין אוחזים באותם דפוסי התנהגות ומתייחסים אליו בזלזול ובלעג. חשדנות: בייחוד כאשר מדובר בבני-נוער עולים ,לוקח זמן עד שהחניך מתגבר על החשדנות הטבעית שהוא עלול לחוש כלפי החונך .לא ברור לו מי זה החונך ,מדוע הוא מעוניין לסייע לו ,מה יוצא לו מזה וכו’ .רק בנייה הדרגתית של יחסי אמון וקרבה יוכלו להפיג את החששות הללו. שינוי דפוסי ההתנהגות: בנוסף ,לסיבות שהוצגו לעיל חשוב לזכור כי נערים עוברי-חוק מתאפיינים בדרך כלל בדפוס התנגדות שמלווה אותם לאורך שנים ומכתיב את התנהלותם .דפוס זה הוא בבחינת ‘תגובה ראשונית אוטומטית’ לכל אפשרות חדשה שקשורה בשינוי ,ולכן הוא מופיע לא אחת גם בחונכות. מתי אפשר לצפות להתנגדות? באופן מעט אירוני ,לעיתים תעלה ההתנגדות דווקא כשנדמה לחונך שהכל הולך מצוין: יש יציבות במפגשים ,נוצרו קרבה ואמון בקשר ובסך-הכול יש התקדמות יפה .אז למה דווקא עכשיו? יש לכך כמה סיבות :יתכן שהנער מרגיש שמתחיל להיות לו קשר אמיתי עם החונך והוא שוב חש צורך לבחון אותו כפי שבחן אותו בשלב יצירת הקשר; ייתכן שהנער חש מאויים מתחושת השינוי ומכאן נובעת ההתנגדות; ויהיו מקרים שבהם הנער יתנגד דווקא עכשיו כי הוא פשוט רגיל לאכזבות ומפחד להתאכזב שוב ולכן מעדיף להיות הראשון שטורק את הדלת .ישנן סיבות נוספות להתנגדויות ,היכולות להופיע בשלבים שונים במהלך הקשר: 56 57 % נקודות למחשבה האם הנער בוחן את החונך באמצעות הבעת התנגדויות? לרוב ,התשובה לשאלה זו היא ‘כן’ .על-אף שלעתים נראה לנו כי שלב המבחנים מאחורינו וכי כבר הוכחנו את עצמנו מול הנער והראינו לו שהוא יכול לבטוח בנו ,אנו מגלים שמבחינת הנער הדברים שונים ,ובעיקר אישיים מאוד .יש נערים שבמהלך כל תקופת החונכות לא יפסיקו לבחון ולבדוק עד כמה החונך ילחם עליהם .על החונך לגלות התמדה בנקודה זו ולהראות לחניך שוב ושוב שהוא כאן על-מנת להישאר. האם גם לזה יש גבול? ושוב ,התשובה היא ‘כן’ .לפעמים הנער לא מתנגד לחונך ,אלא פשוט מתנגד סתם. לפעמים זו השפה היחידה שהנער מכיר והוא לא יודע לתקשר בצורה אחרת .על- ידי הצבת גבול באופן אמפתי נוכל לעזור לנער ללמוד כי אפשר לתקשר גם אחרת, ושהחונך יקשיב לו וישמע את דבריו גם אם הוא יביע אותם באופן יותר חיובי. למה דווקא מול החונך? משום שהוא יכול להרשות לעצמו .מול החונך הנער יכול להתפרק מעט ,ולעבוד פחות קשה ,כי הוא מתייחס לחונכות כמסגרת בטוחה ומבחינתו החונך אמור להישאר שם למרות כל מה שהוא יעולל לו. כיצד איש המקצוע יכול לסייע לחונך בהתמודדות עם התנגדויות? זיהוי ההתנגדות: אנשי המקצוע צריכים לסייע לחונכים לזהות ,בזמן אמת ,את ההתנגדות על-מנת להגיב בצורה נכונה ולתת לחניך תחושה כי הם קשובים לו ומבינים את מה שהוא מנסה לומר, למרות האופן שבו הוא בוחר להעביר את המסר. 58 פירוש נכון של ההתנגדות: לפעמים ההתנגדות תופיע גם בחונכויות שבהן נוצר קשר טוב עם החניך .במקרים אלו החונך יכול להיות מופתע ועשוי לפרש את ההתנגדות בצורה לא נכונה .איש המקצוע לחונך לעזור צריך “התנגדות או נסיגה לא היו שם ,המפגשים היו להבין כי גם אם עולה קבועים .אבל פעם אחת קבענו ללכת לראיון עבודה וסיכמנו שניפגש ונכין את הראיון ביחד, התנגדות מצד החניך אלא שבאותו יום הוא לא ענה לי והראיון לא התקיים. במהלך החונכות ,אין היו מקרים שהוא לא קם בבוקר לעבודה וזה איכזב אותי. זה אומר בהכרח שהוא הייתי צריך להציב לו גבולות ואני מניח שהגבולות שלי היו שונים משל אחרים ...הוא הפסיק להסתבך ולא נפתחו ‘מתנגד לחונך’ או ‘מתנגד לו תיקים”... לחונכות’ ,אלא שקשה לו (נכתב על ידי אריאל ,חונך מסיכויים באר שבע) לוותר על דפוסים מוכרים ונוחים מן העבר לטובת דפוסים חדשים וחיוביים יותר .לעיתים ,הבעת התנגדות עשויה להיות הדרך של החניך לומר שהוא עייף ,מפחד ואולי לא מספיק מאמין בעצמו וביכולותיו להצליח .חשוב לכוון את החונך לפרש נכון את ההתנגדות ולהגיב בהתאם. בדיקה עצמית מתמדת: לצד כל מה שאמרנו עד כל על הצד של החניך ,חשוב מאוד לבחון גם את התנהלות החונך כל הזמן .לרוב ,הנער יביע התנגדות בשלב יצירת הקשר הראשוני על-מנת לבדוק את החונך ,אך יש גם מקרים שבהם החונך עצמו הנו הסיבה להתנגדויות. הצורך ביישוג כלי משמעותי להתמודדות עם התנגדויות הוא ‘יישוג’ או ‘חיזור’ ,מה שנקרא בשפה המקצועית בלעז .’Reaching Out‘ :מטרת היישוג היא ליצור מוטיבציה או אמון בקרב נערים שאינם פונים בעצמם לטיפול ,ואצל נערים שהנם חסרי מוטיבציה או חסרי מודעות לזכויותיהם (ויקיפדיה .)2010 ,לכן ,לעתים על החונך ‘לצאת’ אל החניך‘ ,לחזר’ אחריו ,ולהיות נכון לויתור זמני על דברים שעשויים להיות חשובים עבורו כאדם ,כגון דיוק בזמנים ,עמידה בהתחייבויות וכדומה. פעילות היישוג מתנהלת מתוך הבנה כי לעתים יהיה לחניך צורך לבחון את החונך, לבדוק את גבולות הסבלנות שלו ולראות האם למרות הבדיקות והמבחנים שהוא עושה החונך עדיין נשאר שם .אם החונך יצליח לגלות סבלנות ואמפתיה לצרכי החניך. בשלב זה יווצר קשר משמעותי. 59 כיצד יכול איש המקצוע להנחות חונכים בתהליך זה? הכנה מתאימה: המפגש הראשון של החונך עם הצורך ביישוג עשוי להיות קשה .חונכים מסויימים יופתעו מכך שאלו הן דרישות התפקיד והם עשויים לחוש לא בנוח .אנשי המקצוע המלווים צריכים להכין את החונכים לכך מראש ולהסביר שהצורך קשור במאפייני התרבות ,האוכלוסייה והסיטואציה. תמיכה בחונך: חשוב שאיש המקצוע יהיה קשוב למשמעות אותם תהליכי יישוג עבור החונך ,שכן מדובר בחונך שעדיין לא מכיר לעומק את החניך ועדיין לא נקשר אליו .תהליך היישוג עלול ליצור אצל החונך תחושות של חוסר-אונים ,פגיעות ואכזבה .חשוב לנסות לא לקחת את הדברים באופן אישי ,ואם איש המקצוע ידע כיצד לשקף זאת לחונך ולתמוך בו החונך יצליח להחזיק מעמד בשלב קשה וחיוני זה. עבודה ללא אגו: איש המקצוע צריך להציג לחונכים מראש תגובות אפשריות שבהן הם עשויים להיתקל. חשוב להדגיש בפני החונכים שהתגובות לא מכוונות אליהם באופן אישי ,אלא נובעות ממגוון סיבות ,כמו אלו שפורטו לעיל .על החונכים להמנע ממעורבות רגשית ומעמידה על כבודם במצבים אלו ,ולמרות הקושי וחוסר הנעימות לעשות את כל המאמצים על- מנת לגייס את הנער לחונכות. סיכום התנגדות עלולה להיות דפוס ההתמודדות של החניך עם שינויים ועשויה להיות הדרך שבה הוא יודע להביע את עצמו באופן הטוב ביותר מבחינתו .אין ספק כי התנגדות מקשה מאוד על החונכות ועל החונך ,אך חשוב לזכור כי ככל שהחונך יתן מספיק מקום גם להתנגדות מצד הנער ,כך הוא יצליח להגיע איתו למקומות משמעותיים יותר. תפקיד איש המקצוע הנו לסייע לחונך לפרק את ההתנגדויות של החניך ולבנות איתו תקשורת ישירה וחיובית יותר. 60 הצבת גבולות בחונכות חונכים רבים שואלים את עצמם כיצד הם יוכלו להציב גבולות לחניך ,שיתכן שמעולם לא עבר תהליך כזה? כיצד ניתן להצליח במקום שהאחרים לא הצליחו בו ,או אפילו כלל לא ניסו? ביחס לשאלות אלו חשוב לזכור כי גם נוכח הסביבה הקשה והמורכבת שבה חי החניך ,יש לחונכים השפעה רבה .אלא שלעתים החונכים כלל לא מודעים להשפעה הרבה שיש להם. גבולות יכולים לבוא לידי ביטוי בשתי רמות מרכזיות :ברמה הטכנית ,כמו למשל בשמירה על גבולות של זמן ,מקום ,יום המפגש וכדומה; וברמת התוכן ,כמו שמירה על נושאים מסויימים שעליהם מדברים ,גבולות המותר והאסור בחונכות (למשל ,נערה לא יכולה לבוא למפגש יחד עם בן זוגה) .חשוב לחדד גם את המודעות לנושא המגע הפיזי, שיכול לנבוע מתמימות אך להתפרש באופן אחר .בנוסף ,חשוב לציין כי לעתים החניך יצטרך להבין שאם קורה מצב שלא נעים לשני הצדדים הוא לא יחזור על עצמו. כיצד איש המקצוע יכול להנחות חונכים בתהליך זה? תמיכה בחונך: הצבת גבולות הנה דבר קשה גם עבור החונך ,ולכן על המנחה המקצועי להפריך את אחד החששות הגדולים שיש לחונכים בדרך-כלל :הצבת גבולות איננה גורעת מההערכה לה יזכה החונך מהנער ,ולא תגרום לו להיחשב חונך פחות חווייתי ומשמעותי .בכדי שהנער יהיה קשוב לחונך ,ויכבד את הגבולות שהוא מציב לו ,על החונך לגרום לנער להבין שלצד הגבולות והאיסורים הוא דואג לו וזמין עבורו .בנוסף ,אם יש מקום לשקף לנער את רציונל הצבת הגבולות חשוב לעשות זאת ,מכיוון שכך החניך יבין מאיפה זה נובע ויוכל להשלים עם קיום הגבולות ביתר קלות. התאמת הגבולות לחניך: חשוב לזכור שלכל נער יש צרכים וקשיים אחרים ולכן היחס לגבולות ישתנה מחונכות אחת לשנייה .על החונכים מוטלת החובה לדעת להתאים את עצמם לצרכי הנער ולנקוט בגישה שתקרב אותו ולא תרחיק אותו מאיתנו. 61 הגבולות האישיים של החונך: איש המקצוע צריך לעזור לחונך להגדיר לעצמו מהם הגבולות שלו בחונכות ועם מה הוא ירגיש בנוח .למשל ,האם החונך ירגיש בנוח עם כך (סיפורו של ח .חניך ,סיכויים ירושלים ,נכתב על ידי הרכזת) שהנער יגיע לביתו באחד החונכים המפגשים? צריכים לדעת לשמור על מסגרת נכונה לחונכות ולא ליצור אצל החניך אשליה שמדובר בחברות רגילה ,מכיוון שהדבר עלול ליצור כעס ואכזבה רבים בהמשך. “לצערי ,אחרי כמעט שנה שבה החניך השתתף בתכנית ,נפתח לו תיק על אלימות ובעקבות זאת הוא נכנס למעצר בית ממושך .האירוע היה קשה גם בשביל החונך ,אך למרות האכזבה המפגשים בין השניים המשיכו והחניך מאוד העריך את זה .הרגשתי שהוא מודה לנו על כך שהחונך ואני ממשיכים לדאוג לו, מקשיבים לו ,מגיעים לכל הדיונים בבית-המשפט ומנסים לעזור .זה גרם לו להבין באמת שאנחנו בעדו ואוהבים אותו”. הצבת גבולות בין החונך לבין צרכי הנער: לחונכים רבים נראה לפעמים ששעתיים עד ארבע שעות שבועיות אינן מספיקות לצורך החונכות ,והם מוצאים את עצמם גולשים הרבה מעבר להתחייבות הראשונית, הן מבחינה טכנית והן מבחינה רגשית .על איש המקצוע להיות ביקורתי ומודע לעניין זה ולשמור על החונכים מלהישאב למקומות שבסופו של דבר יותירו את החונך חסר כוחות ויפגעו בחונכות. הפנייה לגורם מקצועי /גורם מטפל: חשוב לעזור לחונכים להכיר בגבולות היכולת שלהם .חלק מהחניכים מתמודדים עם קשיים רבים וזקוקים לסיוע רב בתחומים שונים .יש להיות מודעים לדברים שאפשר לסייע בהם במסגרת החונכות ,ולעומת זאת לדברים שנכון להעביר לגורם מקצועי אחר. חלק משמעותי ממנה איננה מקנה לחונך את הזכות להעביר ביקורת על אורחות חייהם .כפי שציינו לעיל ,ייתכן שהוא יחשף למנהגים שמקורם בתרבות שונה ,ועליו להיזהר משיפוט לא נכון של הסיטואציה .יחד עם זאת ,יש להיות מודעים למצבים שחלה עליהם חובת ההתייחסות ,כגון אלימות ,שימוש בסמים וכו’ .במקרים אלו על החונך להתייעץ עם הגורם המלווה ולקבל הכוונה מתאימה. % נקודות למחשבה האם חוסר גבולות יכול להצטייר כדבר טוב? לעיתים ,על החונך לדעת מתי לשמור על גבולות החניך גם כשהוא איננו יודע לעשות זאת עבור עצמו .כל חניך מתייחס אחרת לגבולות הפסיכולוגיים של עצמו ולתחושת הטריטוריאליות שלו .אפשר להבין מהי התייחסותו לנושא אפילו מהאופן שבו הוא מסדר את חדרו או מכמות מידע שהוא חשף כבר במפגש הראשון .יש להיות מודעים לכך שלא תמיד הדבר יצביע על מתן אמון מלא ,אלא לפעמים דווקא על חוסר בגבולות ובלבול בזהות .ייתכן שהחניך מתייחס בצורה לא נכונה לאינטימיות ומפרש אותה כבמה עבורו למונולוג ללא גבולות .במקום זה החונך יכול לאפשר חווייה שמתפתחת באופן הדרגתי ,ולאפשר לחניך להבין כי פרטיות היא דבר חיוני ובסיסי לשמירה על הזהות העצמית. סיכום נושא הגבולות בא לידי ביטוי במישורים רבים ושונים בחונכות האישית ,כגון :גבולות מול הנערים ,גבולות מול משפחת הנער וגבולות שהחונך מציב לעצמו .חשוב להיות מודעים לחשיבות הנושא ,גם כדי לשמור על החונכים וגם כדי לא לבלבל את החניכים. יש תחומים רבים שאינם מוגדרים בהקשר זה ,ולכן בכל מקרה כזה יש חשיבות לפנייה לאיש המקצוע המלווה את החונכות. גבולות מול משפחת החניך: לרוב ,החונך נכנס לבית ולמשפחה והופך להיות חלק משמעותי מן הנוף הקבוע בבית .בשל כך הוא עשוי להיות עד גם לתהליכים ,להתנהגויות ולדפוסים שיראו בעיניו בעייתיים .יש לזכור כי העובדה שהמשפחה מאפשרת לחונך להיכנס לביתה ולהיות 62 63 תהליכי פרידה בחונכות החונכות ,בהגדרתה ,היא תהליך מוגבל בזמן עם נקודות התחלה וסיום ברורות .כבר בתחילת החונכות אנו מדברים “שנת החונכות הסתיימה והרגשתי הן עם החונך והן עם החניך על סיפוק רב .שמחתי שיכולתי לעזור, מועד הסיום המוסכם לחונכות גם אם מעט ,לנער שבסך הכול רצה תשומת-לב ,הדרכה והקשבה המשותפת .המטרה בסופו של אמיתיות .בשנה שלאחר מכן המשכתי דבר היא שהחניך לא יזדקק יותר להתנדב בתכנית .להפתעתי ,הרכזת הודיעה לחונכות ,ויוכל לקחת עמו את לי שהנער שחנכתי בשנה שעברה רוצה להמשיך גם השנה והוא מתעקש שאני הכלים והמיומנויות שקיבל וימשיך אחנוך אותו .אני לא יודעת איך לתאר את עמם הלאה בחייו .הגדרת מועד מה שהרגשתי באותו רגע -רגע של אושר הסיום חשובה כבר בתחילת הדרך, ושל שמחה .הרגשתי שמה שעשיתי באמת עזר למישהו שהיה צריך אותי ,ושהוא גם על-מנת להכין את החונך ואת מעריך את זה”. החניך לעניין. (מירב ,חונכת בסיכויים אופקים) במסגרת התהליך השלם של החונכות מתרחש תהליך הפרידה שיש להקדיש לו מחשבה ותכנון .תהליך הפרידה הנו רצף של מספר שלבים שיש לעבור במשך פרק זמן מוגדר ,וחשוב להסביר זאת לחונכים .הדגש המשמעותי ביותר בנושא זה הוא על המילה ‘תהליך’ ,שבמהלכו יתכנו התקדמויות ונסיגות. תגובות אפשריות לפרידה מצד החניך כל אחד מאיתנו מגיב אחרת לפרידות .חשוב לזהות את דפוס התגובה של החניך על- מנת לדעת כיצד להתמודד איתו בדרך הטובה ביותר וכיצד להכיל את רגשותיו. להלן מספר דוגמאות לדפוסי תגובה אפשריים: הדחקת רגשות: יהיו נערים שלא יפגינו כלפי חוץ שום רגש ,והדבר עלול להיות אפילו מאכזב עבור חונך שהשקיע רבות במהלך השנה .חשוב לזכור כי עבור חלק מהחניכים הפרידה תהיה קשה מאוד ,והדחקה היא דרך התמודדות שהם עשויים להפעיל .אין זה אומר שלא קשה או כואב להם -לעתים ההיפך המוחלט הוא הנכון. 64 הכחשה: דחיית הפרדה מתוך אמונה שהיא לא תתקיים בפועל והקשר ימשך .למשל ,יש חניכים שידברו על הליכה עם החונך למקום כזה או אחר בעוד חודשיים כאשר החונכות מסתיימת בפועל עוד חודש ,יתכננו תכניות משותפות לעתיד הרחוק וימנעו משיחה ישירה על הפרידה הצפויה. האשמה עצמית: יש חניכים שירגישו שהחונכות נגמרה בגלל מעשיהם או בגלל שהם לא מספיק מתאימים להמשך החונכות. בריחה: מקרה בו החניך נעלם לפני שהחונך מצליח להיפרד ממנו .בכך מנסה החניך לשלוט למעשה על תהליך הפרידה ולהקדים את החונך .גם כאן מדובר בתגובה שעשוייה לפגוע בחונך ,וחשוב לדעת לנתחה בהתאם ולהבין ממה היא נובעת. נסיגה: מרגע ההודעה על הפרידה הצפויה תיתכן נסיגה משמעותית ב’איכות’ הקשר שנוצר. לדוגמה ,קשר שהתאפיין בשיתוף-פעולה ובשיחות פתוחות יסבול לפתע מהסתגרות רגשית ומריחוק. כעס: יש חניכים שיביעו כעס רב כלפי החונך ,יאשימו אותו בהולכת שולל ויאמרו שהוא לא היה כנה עמם .התופעה בולטת בייחוד בקרב בני-נוער עולים שכבר חוו פרידות רבות וכואבות במהלך חייהם הצעירים בשל ההגירה מארץ מולדתם. מיקוח ומחאה: החניך עשוי לנסות ‘לדחות את הקץ’ על-ידיד הצעת כל מיני ‘עסקאות’ לחונך בנסיון להשאיר אותו עוד יום או עוד שעה. 65 שלבי העיבוד של הפרידה על-פי קובלר-רוס תהליך פרידה מורכב ממספר שלבים מרכזיים ,מתוך שלל התגובות האפשריות שמנינו לעיל .יש חניכים שיעברו את כל השלבים המפורטים להלן ויש כאלו שידלגו על חלק מהם .בכל מקרה ,עלינו לאפשר זמן לתהליך פרידה בריא ובונה ,ולהיות מוכנים אליו: . . . אהכחשה. בכעס. גמיקוח ומחאה. . דשלב הלב (ההבנה שהפרידה קרובה מתחילה לחלחל אצל החניך). . ההשלמה וארגון מחדש. המשמעות האישית של תהליך הפרידה -פרידות מן העבר: כל אחד מאיתנו חווה פרידות בעבר .חשוב לחבר את החונך לחוויות הקודמות שלו מפרידות ,מכיוון שאלו ישפיעו על האופן שבו הוא יחווה את הפרידה מהנער .גם החניך מושפע מחוויות פרידה קודמות כמובן .חלק מהנערים המשתתפים בתכנית חוו אובדן ופרידה מהמקום בו נולדו כשעלו לארץ ,מהחברים שהיו להם ,מהתא המשפחתי כפי שהכירו אותו ועוד .יש לסייע לחונך להבין את תגובת הנער לפרידה גם על רקע חוויות אלו. בהקשר זה חשוב לזכור שתהא אשר תהא התגובה הראשונית של החניך לסיום הכפוי, ברוב המקרים התגובה שלו יותר מורכבת ממה שנראה בהתחלה .לעתים קרובות תגובה מסויימת הופכת לדומיננטית ומשאירה תגובות אחרות -משמעותיות לא פחות מוסתרות .חשוב להיות ערים למורכבות הרגשות הקיימים מתחת לפני השטח ,תוךכדי התמקדות ברגשות הגלויים .תגובה לפרידה איננה מבטאה את מה שהנערים אכן מרגישים כלפי החונך או החונכות ,אלא את התסכול ,העצב והפחד שהם חשים נוכח הפרידה הצפויה. כיצד איש המקצוע יכול להנחות חונכים בתהליך זה? גישה חיובית ושיקוף ההצלחות: תהליך הפרידה יכול להפוך בקלות לאירוע קשה וטראומטי .חשוב להדריך את החונך שיזכור בעצמו ,ושיזכיר לחניך ,גם את הצדדים האחרים של הפרידה .יש להתייחס לפרידה כאל שיא של תהליך יפה ומשמעותי שהחונך עבר עם החניך במהלך השנה. יש לכוון את החונך לדבר ולהדגיש את הדברים הטובים והחשובים שקרו השנה ,מה כל אחד מהם קיבל זה מזה ,כמה הם היו חשובים זה לזה וכו’ .לעתים החונך יזדקק לאיש מקצוע על מנת לשקף את ההצלחות ולהגדיר לעצמו את ההישגים של החונכות. 66 פרשנות נכונה של תגובת החניך: איש מקצוע יכול לעזור לחונך לזהות את דפוס התגובה של הנער ולעזור לו להתמודד באופן הטוב ביותר בכדי להכיל את רגשות הנער. רציונל לפרידה: על איש המקצוע להבהיר לחונך את הרציונל שבפרידה מסודרת ולעזור לו להתמודד עם דילמות שעולות לאור זאת ולקבוע יעדים וזמנים לתהליך הפרידה -החל מחשיבה על הפגישה הראשונה שבה מתחילים לדבר על הפרידה הצפויה ,דרך חשיבה על מספר הפגישות שיוקדשו לתהליך הפרידה וכלה בתכנון הפגישה האחרונה עם החניך. גם החונך נפרד: בדרך כלל החונך מנסה להקל על הנער ולתת לו הזדמנות להביע את תחושותיו באשר לפרידה הצפויה .חשוב שאנשי המקצוע המלווים את החונכות יעברו תהליך מקביל עם החונך ויאפשרו לו להביע תחושות של עצב ,תסכול ובלבול מהפרידה ויספקו לו תמיכה וסיוע. 67 % נקודות למחשבה למה בעצם חייבים להיפרד? על-פי המודל שלנו תאריך סיום החונכות חייב להיות מוגדר וברור גם לחונך וגם לחניך. אנו לא ממליצים להמשיך את הקשר מעבר לתאריך זה ,מכיוון שחשוב מאוד להגן על הנער מפני אכזבה צפויה .חונך שחש צורך להמשיך את הקשר רגע לפני הפרידה עושה זאת לרוב מתוך תחושת אשמה או כאב על הפרידה המלאכותית ,ולא בטוח שהוא יוכל לעמוד בהמשך הקשר בטווח הרחוק .מעבר לכך ,חונכות היא דבר מוגדר שהנער מסוגל להבין ,ולכן גם העדר חונכות הוא דבר שהנער יבין כי זה בדיוק מה שהיה לפני שהחלה .לעומת זאת ,יצירת סוג לא ברור של קשר בין החונך לשעבר לבין הנער היא מתכון לציפיות לא מתואמות ולאכזבה ולפגיעה אצל הנער. ממי בעצם נפרדים? אמנם הפרידה מתבצעת בין החונך לחניך ,אך לעתים במהלך השנה נוצרו גם קשרים בין החונך ובין דמויות נוספות השייכות לעולמו של הנער :הורה ,חבר ,אח גדול וכדומה. גם מדמויות אלה חשוב להיפרד בצורה מסודרת ומכובדת .בין השאר ,יתכן שדמות כזו תסייע לנער בהתמודדות עם המשך התהליך שהוא עובר ,וחשוב ליידע אותה לגבי כל מה שמתרחש במסגרת תהליך הפרידה. סיכום ישנם דברים רבים ,פנימיים וחיצוניים לחונכות ,שעשויים להשפיע על תהליך הפרידה. לחונך יש תפקיד חשוב מאוד בהובלת תהליך הפרידה ,ונכון יהיה לומר כי התנהלות החונך בתהליך תיקבע בצורה משמעותית כיצד היא תראה .החונך קובע את קצב התהליך על-פי צרכי החונכות וצרכי הנער ,הוא זה שצריך לדעת להכיל את הנער ולפרש נכון את רגשותיו .יש חשיבות רבה להתייעצות עם הגורם המלווה את החונכות לאורך כל התהליך. 68 אתגרים ודילמות החונכות ,וליווי החונכות ,כרוכים באתגרים מקצועיים ובדילמות שהנם פועל יוצא של המאפיינים המיוחדים של האוכלוסייה שאנו עובדים עמה ,בפרק זה נביא חלק מהן. חובת דיווח מול בניית אמון במקרים רבים החונכים ייחשפו למקרים בחיי החניך שיעוררו אצלם שאלות לגבי חובת הדיווח על המקרה ,לדוגמה כשהנער משתף את החונך ביחס להתעללות מילולית מצד גורמים בסביבתו .יש חונכים שיחששו לחשוף את המידע הרגיש ,מכיוון שהדבר עשוי לפגוע בקשר ובאמון שנוצר עם הנער .המלצתנו היא לשתף את איש המקצוע המלווה את החונכות בכל מקרה שיש התלבטות ,על-מנת לקבל הדרכה לגבי המשך הטיפול וחובת הדיווח .בנוסף ,חשוב להגדיר מראש את המקרים הספציפיים לגביהם יש חובת דיווח ברורה ,ולהוריד מהחונך את נטל ההתלבטות בנושא. אתגר העבודה מול המשפחה פעמים רבות משפחתו של החניך ,ובעיקר הוריו ,שמחים מאוד על החונכות .הם מעוניינים בסוג כזה של סיוע ומאמינים כי הוא יכול להשפיע לטובה על בנם .עם זאת, במקרים מסויימים המשפחה מהווה דווקא מכשול שמקשה על החונכות להתפתח ולהשיג את מטרותיה .אחת הסיבות לכך היא חוסר מודעות ,ומסתבר שיש הורים שבאופן לא מודע מחבלים בחונכות מכיוון שהם חווים אותה כביקורת עליהם ועל התפקוד שלהם כהורים. במקרים מסויימים ההורים עצמם מהווים מודל שלילי לחיקוי ולעתים מעבירים לנער מסרים סותרים .דוגמה קיצונית לכך היא הורים שתומכים ,לכאורה ,בתכנית למניעת עבריינות חוזרת אבל מאמינים “אני זוכרת גם פעם אחת שאני באלימות כדרך לגיטימית לפתרון כאמא כבר עמדתי להתייאש בעיות ואף מעורבים בפעילות בתקופה מאוד לא טובה שעברנו, פלילית בעצמם .לעתים ,הקושי אני ובעלי ,עם נ’ .אבל חלי באה להיפגש איתי ,הקשיבה ,ייעצה ותמכה“ .סיכויים” נובע מהבנה לא נכונה של מסגרת הפך להיות גם להורים ,לא רק לילדים”. החונכות .הורים יבקשו שהחונכות (א .אימא של חניכה ,סיכויים ירושלים) תעסוק בקידום לימודי בלבד ,או יבקשו מהחונך לשמור גם על 69 האחים הקטנים של החניך במהלך המפגש .במקרים אלו חשוב לזהות את הקושי של המשפחה ולנסות להסיר את ההתנגדות .מומלץ לקיים מפגש ולדבר בו עם ההורים על חששותיהם ,על משמעות ההשתתפות בחונכות ועל ההשלכות החיוביות שלה .יש להסביר להורים את העניין בפירוט בכדי ליצור תנאים מתאימים לקיום החונכות. חוויית התסכול של החונך ברוב המקרים התקדמות החניך איננה קבועה אלא הדרגתית ויש בה נסיגות ,משברים וקשיים .מה גם שלא תמיד יש “גילית שהחניך ביצע עברה נוספת הצלחות ולא כל חונכות מביאה ומאוד כעסתי עליו .הגעתי לביתו, לתוצאות הרצויות .חוויות כגון אלו בו הוא שהה בממעצר-בית עם יכולות להיות קשות ומתסכלות אזיק אלקטרוני .הרגשתי שכל מה שעשיתי הלך לפח .הוא גם לא הרגיש בנוח ,הוא ידע עבור החונך שמשקיע רבות בחניך שאני לא בא בשביל השעות אלא שאני שם ופועל במרץ לקידומו .בהקשר זה בשבילו! הוא ראה שאני כועס ולא הסתכל לי בעיניים כל המפגש ...אמרתי לו שאני יש חשיבות מכרעת לליווי הרכז מאוכזב ,הוא לא ענה לי ורק הסתובב בחדר ולתמיכתו .יש לכוון את החונך ...אמרתי לו שאני רוצה בטובתו ושאנחנו לציפיות ראליות ,התואמות את רוצים להגשים את המטרות שהצבנו לעצמנו ביחד .לא ידעתי אם אני רוצה נקודת הפתיחה של החניך .בנוסף, להמשיך בחונכות בכלל ,הרגשתי רע ,אבל חשוב שהרכז ישקף לחונך גם הרכזת דיברה איתי והחלטתי לנסות שוב”. הצלחות קטנות ,אבל משמעותיות, (נכתב על ידי מני ,חונך מסיכויים אשדוד) שיכולות להיראות לחונך חסרות חשיבות ומובנות מאליהן .גם לקבוצת החונכים יש תפקיד בהקשר זה והיא יכולה לשמש כקבוצת תמיכה מקצועית ולתת כוחות להמשך הדרך. דרישה למחוייבות ארוכת-טווח על-מנת לאפשר תהליך משמעותי במסגרת החונכות יש צורך במחוייבות ארוכת-טווח. אך דרישה זו עשויה להציב אתגר לעצם קיום החונכות גם מבחינת החונך וגם מבחינת החניך .מבחינת החונך עליו להתחייב לתקופה ארוכה יחסית ,כאשר ישנם משתנים בחייו שהוא לא יכול לצפות בנקודת הפתיחה ,כגון צורך בעבודה נוספת שלא תאפשר זמן לחונכות ,שינוי מקום מגורים ,שינויים במצב המשפחתי ,לימודים שדורשים השקעה מעבר למצופה וכדומה .שינויים דומים עשויים להתרחש גם אצל החניך ,בנוסף לעובדה שעקב גילו הצעיר יתכן והוא טרם רכש יכולת התמדה לאורך זמן. בכדי להתמודד עם אתגר זה יש להגדיר ציפיות ודרישות עבור כל אחד מהגורמים בצורה ברורה לפני תחילת החונכות .רצוי שתהליך זה ילווה בהסכם להתחייבות לחונכות בין הגורמים (אצל החונכים ניתן ליצור כתב התחייבות ,אצל החניכים זה יכול להיות חלק ממסלול התקדמות אישי). חונכות רב-תרבותית דר’ לאה קסן מתייחסת לשני מושגים שחשוב לציינם בהקשר של חונכות רב-תרבותית, המפגישה חונך וחניך מרקעים שונים: רגישות תרבותית :ידיעה אוניברסלית שהבדלים תרבותיים עשויים להשפיע על האבחנה או הטיפול. יכולת תרבותית :התמצאות בתרבות ספציפית במטרה לפתח מושגים ,ידע וטכניקות המותאמים לאותה תרבות בתוך קשר חברתי מסויים. באמצעות פיתוח מודעות ליכולת ולרגישות תרבותית ,ייקל עלינו לספק לחניכים חונכות משמעותית הבנויה על יחסי אמון והיכרות אמתית ובלתי שיפוטית עם עולמו של הנער. חציית גבולות בחונכות האם יש דברים שלעולם אין לאפשר במסגרת חונכות ושבגללם החונכות עלולה להיפסק? האם יש כללים מוגדרים לעניין זה או שמא הדבר מונחה על-פי הגבולות האישיים של חונך מסויים? אין ספק כי יש להציב גבולות מסוימים שאל לנו לחצות לעולם .למשל ,חניך לעולם לא יעשן סמים ליד החונך .יחד עם זאת ,ברוב המקרים שבהם החונך ישאל את עצמו האם החניך עבר כאן על גבול בעייתי שאין להתפשר עליו יהיה מדובר ב’תחום האפור’ ,שאין בו כללים ברורים של ממש .בכל מקרה כזה על החונך לפנות לאיש המקצוע המלווה את החונכות לקבלת ייעוץ והכוונה. 70 נקודת-מבט משפטית יש מספר כללים חשובים שעל ארגון המפעיל חונכים שמתנדבים עם בני-נוער להקפיד עליהם ,וליידע את החונכים עצמם היטב לגביהם: 71 אישור משטרתי על אי-ביצוע עברות מין: על כל חונך לחתום על נוסח המאשר בדיקה במשטרה שהוא לא ביצע בעברו עברות מין .הדבר קבוע בחוק ואסור להתחיל התנדבות בטרם סיפק החונך אישור כזה. הטרדות מיניות: יש לספק לחונכים הסבר מקיף אודות נושא זה .הבעת חום ואהבה הנם מרכיבים חשובים בחונכות ,אך יש לדעת כיצד להביע אותם .עלינו לסייע לחונך להימנע מטעויות בנושא זה. פרסום תמונות ומידע באינטרנט: כיום מקובל מאוד להעלות לאינטרנט ולרשתות החברתיות תמונות ופרטי-מידע שונים, לרבות דברים אישיים .במקרה של נוער עובר-חוק חל איסור על פרסום פרטים שיזהו את הנער כעובר-חוק ,גם אם הנער עצמו התיר זאת. ! מודל החונכות של ‘ידידים’ ראיון עם שמעון סיאני ,מנכ”ל ‘ידידים’ מזה 19שנים מפעיל ארגון ‘ידידים’ תכניות חונכות בעשרות רבות של ישובים ברחבי הארץ .במהלך השנים עברו בתכניות השונות למעלה מ 50-אלף חניכים ,שרבים מהם הנם עולים חדשים מארצות שונות .החונכויות ב’ידידים’ הנן תמיד מורכבות ומאתגרות, וחלקן מיועדות לנוער בסיכון ולבני-נוער עוברי-חוק. עם השנים והנסיון פיתח הארגון את מודל החונכות של ‘ידידים’ ,אשר הותאם גם לעבודה במסגרת תכנית ‘סיכויים’ ,בה הוא מהווה מרכיב משמעותי .שמעון סיאני ,מנכ”ל ‘ידידים’ ,הקים בשנת 1998יחד עם פרופ’ הלל שמיד את ‘המכון למנהיגות והתנדבות’ על-מנת לפתח את המודל של ‘ידידים’ ,להמשיג אותו ולפתח את תורת ההפעלה שלו. לרגל הוצאת חוברת ההדרכה לאנשי מקצוע בתחום החונכות ,החלטנו לקיים ראיון עם שמעון בכדי לשמוע ממנו על מודל החונכות. .1מדוע אתה מאמין במודל החונכות בעבודה עם נוער בסיכון בכלל ,ועם בני-נוער עוברי-חוק בפרט? באופן כללי ,אני לא אוהב את ההגדרה‘ :נוער בסיכון’ .למרות שבמחקרים השונים ישנן הגדרות למצבי סיכון ,ואכן הנוער שאנו עוסקים בו עונה על מרבית ההגדרות הלל והן נחוצות לעבודתנו ,הגישה הבסיסית של ‘ידידים’ לבני-הנוער הללו היא שמדובר בבני- נוער בעלי פוטנציאל להשתלבות חברתית טובה .אלא שמסיבות שונות נתוני הפתיחה שלהם אינם זהים לנוער הנקרא ‘נורמטיבי’ .לפעמים הם פשוט זקוקים למישהו שיסייע להם להוציא אל האור את הפוטנציאל שלהם ,איזשהו ‘אחר משמעותי’ שניתן לחלוק איתו את הקשיים ,ההתלבטויות והרגשות .החונך הוא אותו ‘אחר משמעותי’ והחונכות מאפשרת מתן מענה אישי לכל ילד תוך התייחסות להתמודדויות המיוחדות שלו. במקרה של נוער עובר-חוק המצב מאתגר יותר ,מכיוון שבמקרים רבים במשפחה בה ישנו מתבגר עובר-חוק המשפחה נותרת בודדה לחלוטין .חבריה נוטים להתרחק, ולהרחיק את ילדיהם ,ממנה ויש לה קושי גדול למצוא את ה’אחר המשמעותי’ שיוכל לסייע בהעלאת המתבגר על דרך חדשה .החונכים שלנו עונים בדיוק על הצורך הזה ,וזו הסיבה שאני מאמין במודל החונכות ,ובפרט במקרה של נוער עובר-חוק. 72 73 .2מה מיוחד במודל החונכות של ‘ידידים’? שני ערכי-יסוד מנחים את העבודה ב’ידידים’ :הראשון הוא ‘מקצוענות בהתנדבות ובעשייה החברתית’ :כשנכנסנו לתחום ראינו שישנו צורך בבניית תורת ליווי והדרכה, מכיוון שמדובר בעשייה מורכבת ובין-תחומית ואמנם ‘הלב החם’ של החונכים הנו חשוב ביותר אבל הוא איננו מספיק .הרי אנחנו עוסקים בדבר הרגיש ביותר בעולם בני אדם ,ואם לא נעשה זאת בצורה נכונה ומקצועית אנחנו יכולים להזיק חלילה במקום לסייע .לשם כך הקמנו את ‘המכון למנהיגות והתנדבות’ שעל-יד ארגון ‘ידידים’ ,שבנה את תורת הליווי וההכשרה של ‘ידידים’ בהנחיית פרופ’ הלל שמיד ,היו”ר הראשון של המכון ומעצב דרכו ,יחד עם אנשי מקצוע מהאקדמיה ומהמגזר העסקי ובשילוב הרבה נסיון שהצטבר בעבודה בשטח. הערך השני ,והמשלים של הערך הראשון ,הנו ‘מנהיגות עם ידידות’ ,שמשמעותו פיתוח והטמעה של גישה ידידותית לסביבת העבודה ולמדינה ולמוסדותיה .זאת משום שפעמים קיימת נטייה להאשים את הממסד והמדינה בבעיות חברתיות ,ובכללן נוער בסיכון .לעומת זאת ,הגישה של ‘ידידים’ מעודדת שיתוף-פעולה עם כל הגופים שיכולים לסייע ,מתוך גישה ידידותית שרואה בעשייה שלנו חלק מהמפעל הציוני-חברתי במדינת ישראל. .3כיצד הערך של ‘מקצוענות בהתנדבות’ בא לידי ביטוי מעשי במודל החונכות של ‘ידידים’? ערך המקצוענות בא לידי ביטוי במספר היבטים במודל: מוטת שליטה צרה -על כל 10-20חונכים ישנו רכז מלווה .מוטת השליטה הצרה של כל רכז מאפשרת מתן מענה פרטני לכל חונך וסיוע בהתמודדויות הספציפיות שלו. איתור כח אדם מתאים -תהליך מיון הרכזים כולל מרכזי הערכה פנימיים בהם נבחנים המסוגלות שלו להתמקצע בתחום ,כישורי הניהול והמנהיגות שלו והתקשורת הבין אישית שלו. הכשרה וליווי -הכשרת הרכזים הנה בהיקף של כ 70-שעות עיוניות ועוד כ 25-שעות פרטניות בשנה .הרכזים אמורים לאתר את החונכים המתאימים מתוך היצע שמועבר אליהם על-ידי מחלקת הסטודנטים של ‘ידידים’ .החונכים המתאימים עוברים תהליך הכשרה ומקבלים ליווי פרטני וקבוצתי. חומרי הדרכה -מחלקת ההדרכה של ‘ידידים’ מכינה תכנית עבודה שנתית לכל קבוצה 74 ויוצרת עבור הקבוצות את חומרי ההדרכה המתאימים. חונכות אישית ופעילות קבוצתית -כל חניך וחונך הנם גם חלק מקבוצה ויש להם פעילויות קבוצתיות משותפות לאורך השנה. ביקורי בית -כל חניך מקבל ביקור בית כדי לעמוד מקרוב על מצבו ולהכיר את משפחתו ותנאי המחייה שלו. היכרות עם החוק -הרכזים והחונכים מקבלים הכשרה לגבי החוקים הקשורים לתחום פעילותם. מיחשוב -ארגון ‘ידידים’ פיתח מערך ניהול ממוחשב של כל שעות ההתנדבות ותכני הפעילות ,ודו”חות הביצוע מאפשרים מעקב מדויייק על כל חונכות ,איתור בעיות ושיתוף בידע. למידה מתמדת -למידה והפקת לקחים מתקיימים לאורך כל שנת הפעילות ולאורך כל השנים .הפקת הלקחים נעשית באמצעות משובי משתתפים ומחקרים וכן באמצעות סדנאות וישיבות צוות. .4מדוע אתה רואה את הערך ‘מנהיגות עם ידידות’ כערך משלים לערך הראשון? ראשית ,משום שאני מאמין גדול בתורת האיזונים ,ועל כן כל השקעה בערך אחד באופן מוחלט עלולה לפגוע בערך אחר שהנו לא פחות חשוב .למשל ,הרצון שלנו לסייע לחניך בצורה מקצועית יכול לפגוע לפעמים בהתנהלות האנושית שלנו מול החונך, החניך או כל גורם אחר .למשל ,כאשר חונך מגיע ממקום של ‘מסייע’ ו’מציל נפשות’ חשוב שלצד זה הוא יעבוד גם על מידת הענווה .עליו להגיע אל החניך שלו ולמשפחתו בצניעות וברגישות ולא ,חלילה ,כפטרון או כיודע-כל. על-פי גישתנו ב’ידידים’ אנחנו לא יכולים לעשות משהו טוב למישהו אחד ובדרך לפגוע, בלי לשים לב ,במישהו אחר .על כן ,הערך של ‘מנהיגות עם ידידות’ הנו ערך חשוב שמסייע לנו בעיצוב חברה רגישה ובוגרת המסוגלת להתמודד עם מצבים מורכבים. .5האם ,לדעתך ,כל אחד שרוצה יכול להיות חונך לנער עובר-חוק? זה מאוד תלוי באדם .כדי להיות חונך משמעותי אתה צריך להיות בעל אישיות בוגרת המסוגלת להבין מורכבויות ולהתמודד עמן .אתה חייב להיות פתוח ללמידה מתמדת ולהבין שהדרך שבחרת בה תסייע לך לרכוש כלים להתמודדויות מורכבות ,אבל גם להיות אדם יותר טוב .בתהליך החניכה החניך מתחזק ובונה את עצמו אך לא פחות מכך החניך הופך את החונך לאדם רגיש יותר ,מודע יותר ואישיות בוגרת יותר. 75 .6מהם הדברים החשובים בעיניך בעבודה החינוכית עם בני נוער ? אחד הדברים החשובים ביותר לדעתי בעבודה עם בני נוער ,ועם אנשים בכלל ,הוא המנעות מציניות .משיחות שקיימתי עם עשרות רבות של בני-נוער שעברו על החוק עולה כי רבים מהם חוו בעבר יחס ציני מצד דמות משמעותית בחייהם .ציניות יוצרת מחיצת זכוכית במקרה הטוב ,ובמקרה הרע היא פוגעת עמוקות בנפש הילד .רוב הילדים שאנו מסייעים להם רגישים מאוד ,גם אם לחלקם יש חזות קשוחה ומחוספסת. לכן ,לדעתי ,מחנך אמיתי חייב לעבוד על עצמו בנושא זה ולדבר בצורה אמיתית וללא שמץ של ציניות. דבר נוסף הוא האמון .קשה מאוד לרכוש את אמון בני-נוער אבל קל מאוד לאבד אותו ברגע .לכן חשוב להקפיד לקיים כל מה שמבטיחים ,אפילו אם זה נראה לנו משהו קטן ולא משמעותי .אמון כולל גם להגיע בזמן כשקובעים עם מישהו ,הרי בסופו של דבר כל הערכים הגדולים נבחנים על-פי המעשים הקטנים והיומיומיים שלנו. ! נספח א -מקורות אבניאון ,א .)1997( .מילון ספיר ,מילון עברי-עברי מרוכז בשיטת ההווה. הוצ’ הד ארצי. אדלשטיין ,א .)2008( .תוכנית סיכויים -מניעת עבריינות חוזרת של נוער עולה. ירושלים :עמותת “ידידים”. אדלשטיין ,א .)2010( .תפיסת יחסי חניך -חונך בעייני נוער עולה עובר חוק המצוי בתוכנית “סיכויים” .ירושלים :עמותת “ידידים”. אפל ,א .)2001( .הנשירה מבתי-הספר בקרב תלמידים עולים ,הכנסת :הוועדה המיוחדת לנושא הנשירה מבתי הספר. בן מנחם ,ר .מבוגר משמעותי ,עמותת עלםhttp://www.elem.org.il/lm/files/ - articlefile_1158056297749.doc גולדנר ,ל .)2004( .הקשר בין מענה אחר צרכים רגשיים של חניכים והצלחת החונכות המקרה של פר”ח .אוניברסיטת חיפה ,החוג לחינוך.גולצמן ,ל ,.פרוג ,א .)2001( .ניתוח קבוצת נערים יוצאי חבר המדינות השייכים לדור שני או “דור וחצי” בראייה רב תרבותית .מניתוק לשילוב.16 , היישריק -עמוסי ,מ .)2002( .תחושת מסוגלות ,הוראה אישית ומחויבות מקצועית: הזיקה להשתלבות סטודנטים בפרויקט חונכות (פר”ח) .תל אביב. וולפלינג ,ש .)1999( .להיות חונך בתוכנית פר”ח :השפעת התנסות על התפתחות בגרות מקצועית .תל אביב. ויקיפדיה http://he.wikipedia.org/wiki - 76 77 וייל-טנא ,ל .והופמן ,א .)1995( .צרכים ומענים דיפרנציאליים בטיפול במתבגרים עולים מברית המועצות ,חברה ורווחה ,טז(.30-7 :)1 סיוע לנערות עולות בארגון “ידידים” .המרכז הישראלי לשיטות מחקר איכותניות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב. חביב ,ג’ ,.בן רבי ,ד ,.ארגוב ,ד .)2001( .הטיפול המשטרתי בקטינים ובבני-נוער - היערכות המשטרה בתחום הפשיעה בקרב בני-נוער עולים ,המרכז לילדים ולנוער, ג’וינט -מכון ברוקדייל. שובל ,ר .ע ,ח .)1981( .הסטודנט המעורב בקהילה .לימוד אקדמי וחוויתי ,דו”ח סיכום והערכה .אוניברסיטת תל אביב .המחלקה לפסיכולוגיה. כהן ,ב .)2000( .גישת הכוחות בעבודה סוציאלית .חברה ורווחה.300-291 ,)3( 20 , שפלר,ג .)1998( .טיפול דינאמי קצר מועד במתבגרים .בתוך :יחודיות המפגש הטיפולי עם המתבגר .לקט הרצאות ,מכון סאמיט ,ירושלים. להב ,ח .)1994( .מודל הדרכה והנחייה לעובדי קידום נוער .מניתוק לשילוב ( ,)6משרד החינוך-מינהל חברה ונוער ,ירושלים. להב ,ח .)1999( .נוער בשולי החברה-התופעה ודרכי ההתמודדות .ירושלים :משרד החינוך התרבות והספורט. להב ,ח’ ( .)2000נוער בסיכון-התופעה בפרספקטיבה .בתוך :שמש א’ (עורך) .מניתוק לשילוב .17-8 ,10 ,ירושלים :משרד החינוך ,מינהל חברה ונוער. עדן אלמוגי ,ס .)2000( .אמפטיה בהתערבות חינוכית סוציאלית במתבגרים .מנהל חברה ונוער .תל אביב. עומר ,ח .)2000( .שיקום הסמכות ההורית .הוצאת מודן. Ashmore, R., Deaux, K. & McLaughlin-Volpe (2004). An organizing framework for collective identity: Articulation and Significance of Multidimensionality. Psychological Bulletin, 130, 80-114. Bandura, A. (1977) Social Learning Theory. New York: General Learning Press. Batson, C. D. (1991) The altruism question: Towards a social social psychological answer, Hillsdale, NJ: Erlbaum עמותת “ידידים” .)2008( .תוכנית סיכויים -מניעת עבריינות חוזרת של נוער עולה. חוברת מידע לאנשי מקצוע .ירושלים. Bond, D.N., (2004), Juvenile Delinquency: Prevention/ Recidiviam Reduction, Snohomish County Human Services: Office of Children Affaits, U.S.A פרסקו ,ב ,.קובל ובסקי ,ר .)1998( .מעורבותם של היועצים החינוכיים בפרויקט החונכות פר”ח .בתוך :לזובסקי ,ר .ופלדמן ,ש( .עורכות) ,מרחב ונחלה בייעוץ חינוכי .מכללת בית ברל.355 - 333 . Bourdieu, P. (1985). The forms of capital. In: J. G. Richardson (Ed), Handbook of theory and research for the sociology of education. New York: Greenwood. קרומר -נבו ,מ ,.שרגה ,י ,.צאלח ,כ .)2007( .דו”ח מחקר הערכה :תוכנית סל”ע - DuBois, D. L. & Rhodes, J. E. (2006). Introduction to the special issue: 78 79 youth mentoring: bridging science with practice. Journal of community psychology. 34(6), 647 -655. Freedman, M. (1993). The kindness of strangers. San Francisco: Jossey Base. Hall, G., Israel, L.& Shortt, J.(2004), “It’s About Time: A Look at Out-ofSchool Time for Urban Teens”, NCJRS, U.S. Department of Justice Harden, B.J. (2004). Safety and Stability for Foster Children: A Developmental Perspective Children, Families and Foster Care. 14. Hirschi, T. (1969). The causes of delinquency. Berkeley: The University of California Press. Hirschi, T. (1969). A control theory of delinquency. Social Problems, 17, 2002-2013. Miller, A. (2002). Mentoring students and young people: A handbook of effective practice. London: Kogan Page. Rhodes, J., E. (1994). Older and Wiser: Mentoring relationships in childhood and adolescence. Journal of Primary Prevention, 14. 187-196. Spencer,R., Jordan, J. V., Sazama, J. (2004). Growth-promoting relationships between youth and adults: A focus group study . Families in Society, 85 (3), 354 - 362. Zippay, A. (1995). Expanding employment skills and social networks among teen mothers: Case study of a mentor program. Child and Adolescent Social Work Journal, 12. 51-69. 80
© Copyright 2024