מוסף ביו מאי 2014
08 10 בזכות השבלול נפלאות הטכנולוגיה ליום השמיעה הארצי | מאי 2014 ממרום קולו מרום מויאל ,(27) ,זמר צעיר ,לקוי שמיעה מילדותו, מוציא בימים אלה את הסינגל החדש שלו "להקשיב" מ ויאל ,חלה בגיל חמישה חודשים בדלקת קרום המוח ,ושמעתו נפגעה באופן משמעותי .הוא חרש באוזן שמאל ,ובאוזן ימין שומע רק באופן חלקי .למרות מגבלות אלו ,מויאל כותב ,מלחין ומעבד שירים וכמובן שר אותם .הסינגלים המוכרים שלו הם: "רוקדת" ו"משהו שמח" .מרום מנגן על סקסופון ומפו חית ,את צעדיו הראשונים החל במגמת המוסיקה עוד בימי התיכון .כעת סינגל רביעי "להקשיב" ,אותו כתב ולהלחין אחיו -אתגר מויאל .אתגר האח ,בחר בטקסט חשוף ,המשקף את חייו של אחיו מרום בהתמודדות היום יומית ככבד שמיעה .האחים לבית מויאל ימשיכו לשתף פעולה גם בסינגלים הבאים ,עד לאלבום בכורה שיראה אור כבר בחודשים הקרובים. להקשיב מילים ולחן :אתגר מויאל ,אסף צרויה עיבוד והפקה מוסיקלית :אסף צרויה א זֶ ה א ָחׁשּוב ִל ְׁשמ ַֹע ָה ִע ָּקר זֶ ה ְל ַה ְק ִׁשיב ִּכי ְּכ ֶׁש ַּמ ְק ִׁש ִיבים ַל ֶּׁש ֶקט ָאז ַּגם לֹו יֵ ׁש ָמה ְל ַה ִּגיד ֶׁש ָּכל ֶא ָחד אֹותֹו ָּד ָבר ָע ִדיף ַעל ַמ ָּב ִטים ֶׁש ְּנ ַח ֵּי ֲה ִכי ִחּיּו ֶׁש ֵּיׁש ֻּכ ָּלנּו ֲאנָ ִׁשים א זֶ ה א ָחׁשּוב ִל ְׁשמ ַֹע ָה ִע ָּקר זֶ ה ְל ַה ְק ִׁשיב ִּכי ְּכ ֶׁש ַּמ ְק ִׁש ִיבים ַל ֶּׁש ֶקט ָאז ַּגם לֹו יֵ ׁש ָמה ְל ַה ִּגיד ֶׁש ָּכל ֶא ָחד אֹותֹו ָּד ָבר ָע ִדיף ַעל ַמ ָּב ִטים ֶׁש ְּנ ַח ֵּי ֲה ִכי ִחּיּו ֶׁש ֵּיׁש ֻּכ ָּלנּו ֲאנָ ִׁשים ְל ַק ֵּבל זֶ ה ְּכמֹו ָל ַק ַחת רַ ק ְל ַד ְמיֵ ן ֶאת זֶ ה ְל ֵה ֶפ ָה ַע ְצבּות ִהיא ָהאֹורַ ַחת ַה ַח ִּיים ֵהם ָּכל ַה ֶּדרֶ ֶׁש ֵּיׁש ְל וְ יֵ ׁש ָלנּו וְ יֵ ׁש ִׂש ְמ ָחה וְ יֵ ׁש רִ ּקּוד וְ יֵ ׁש ָל ָּמה וְ ָכל ַה ְּׁש ָאר זֶ ה ְס ָתם ְּכ ֵדי ְל ַה ְפ ִחיד ֻמ ָּתר ָלנּו ִל ְטעֹות ַּבּסֹוף זֶ ה יִ ְס ַּת ֵּדר ׁשֹומעֹות ָה ִע ָּקר ֶׁש ִּי ְהיּו ָאזְ נְ ְ אֹומר ֶאת ָמה ֶׁש ִּפי ֵ אֹותן ֵה ֵיטב ִּת ְפ ְקחּו ֶאת ָה ֵעינַ יִ ם ִּת ְפ ְקחּו ָ ֻּכ ָּלם ׁשֹונִ ים ָּכמֹונִ י ְל ֻכ ָּלם אֹותֹו ַה ֵּלב להורדת השיר: צלצולים באוזניים למה לי טנטון עכשיו? 12 בולים וסימנים מה אומרת שפת הסימנים? מגזיןביו תוכן 04 בריאות 2014 קטע טוב לבריאות חדשות ומחקרים 06 גוונים של אפור מודעות ללקויות שמיעה 08 בזכות השבלול טכנולוגיה ורפואה 10 צלצולים באוזניים טנטון 12 בולים וסימנים שפת הסימנים 14 הפן הרגשי התמודדות עם לקות שמיעה 16 הצלצול הוא בשבילי! הנגשת ההשכלה הגבוהה 18 סל בריאות תודה לשתל בהתחלה נאלמו ציפורי השיר ,הדרורים ,והיה לי קצת קשה להבין את האנשים ,ולא ממש קל בטלפון כמו פעם ...אחר כך נאלמו גם הבולבולים שקוראים בקול חזק וגם הדלתות חדלו לחרוק .הצלצול של המיקרוגל נעטף בשמיכת פוך עבה ,הלך ונחלש עד שנאלם גם הוא... אי אפשר היה לדבר עוד מחדר לחדר .כל החלפת מילה הצריכה מגע עין .ופתאום היה קשה לחצות את הכביש כי גם שאון המכוניות נדם .כבר לא יכולתי לסמוך עליו :הסתכלי שמאלה ,וימינה ,ושוב שמאלה חזרתי על המנטרה ששיננתי לילדי. אחר כך נאלמו גם העורבים .קולות הבית לא נשמעו יותר ,מכונת הכביסה קשקשה את סיבוביה בשקט מופתי ואני לא הבנתי מדוע אישי סוגר את הדלת של חדר הכביסה .ופעם אחת הבאנו מכשיר חדש הביתה – מכשיר שאמור להקיץ נרדמים בקול גדול .הפעלתי .כולם אטמו את אזניהם ואני – אני לא שמעתי כלום .שלא לדבר על מחזות ותיאטרון שהיגרו אל מחוץ לתחום ,הרצאות ,רדיו ,וגם טלוויזיה שהפכו להיות דוממים ומושבתים. העיניים הפכו לאזנים .את הכול צריך היה לראות ,לקרוא .אור ,הבו לי אור ,בלי אור אני לא שומעת! שיחות בטלות הפכו עינוי ,בתי קפה – הס מלהזכיר .חבורת ידידים, השולחן המשפחתי ,נעשו בליל של צלילים ללא פשר. כן ,אני יודעת" ,למה את לא מרכיבה מכשירי שמיעה?" אז דווקא כן, אני מרכיבה אותם ,וקונה חדשים וחזקים יותר כל שנתיים שלוש .זה אולי האט את התהליך .זה לא עצר אותו. נשארו קונצרטים .עדיין נהניתי ממוזיקה ,עדיין הלכתי לקונצרטים עד ש ...עד שיום אחד היכו המצילתיים ואני לא שמעתי ,עד שיום אחד תהיתי מדוע הזמרת מזייפת ...עד שהבנתי שמוטב בלי מכשירי שמיעה ,שלפחות באחת האזנים המכשיר לא עוזר ,הוא רק מפריע .חדלתי ללכת לקונצרטים. בא יום החיבור ואני עדיין לא שומעת ,רק קצת ,רק לחשושים ,צרצורים קטנים ,ועוד כיוון ועוד מיפוי ואני שומעת צלילים ואינני יודעת מה הם. צרצור – זו מקדחה בדירה השכנה ,רשרוש ,זה שואב האבק ,עוד צרצור – זה המיקרוגל .אוי ,המיקרוגל! איזה יופי שאני שומעת אותו שוב .אני כבר לא צריכה לעמוד על ידו ולספור את השניות כדי לדעת מתי נגמר החימום! ועוד מיפוי והצלילים הולכים וחזקים ,והאיש שאיתי ,מסביר לי בסבלנות אין קץ :זאת הדלת שחורקת ,זה ציוץ של ציפור ,זה צליל הפעמון של הדלת, וזה המכשיר ההוא שלא שמעת ,זוכרת? זוכרת .העולם נמלא צלילים שוב .המכוניות מרעישות שוב ,הדרורים משגעות את השכל בצפצופיהם הרעשנים שאינם נפסקים ,כל המכונות בבית משמיעות צלילים ,אפילו הכיריים מזמזמים. אבל... קשה להבין דיבור .שיחה בטלה בבית קפה עדיין לא קלה ,השולחן המשפחתי עדיין מאתגר .בית הקפה נעשה אפשרות ,אבל לא לשיחות חשובות ,הרדיו מתחיל לרמוז – נסי אותי ,הרצאות ותיאטרון עדיין לא ניסיתי .ומוזיקה? זאת שהייתה כל כך חשובה בשבילי? עדיין במשורה. העיניים לטושות פחות .השמיעה חוזרת לאט לאט לאוזניים .תודה לפלא הזה שנקרא שתל קוכליארי .תודה על הצלילים עד עכשיו ,תודה על התקווה. על השתל הקוכליארי שמעתי גדולות ונצורות .מודעיי שהשתמשו בו המליצו בכל פה .זה הפתרון ,אמרו ,תעשי .עשיתי. אילנה פריד ,חברת הועד המנהל של בקול זה היה ניתוח של חמש שעות ,יקיצה כואבת מהרדמה ארוכה מדי ,ימים אחדים בבית החולים ,בחילות ,אינפוזיות .אני באה הביתה ואני חרשת. האוזן המנותחת נפוחה ומחלימה והאוזן השנייה כבר בקושי משלימה את החסר .אני צועקת כדי לשמוע את עצמי וסביבי אנשים מבקשים שאדבר יותר בשקט .תמיד ,אבל תמיד בהרצאות ביקשו ממני לדבר יותר בקול, עכשיו מבקשים שאדבר בשקט... עורכת :אורנה יצחקי בירבך מנהלת הפקה :סמדר אברבוך עורכת גרפית :ענת קריספין-דעואל גרפיקה :ענת אברבוך מנהל סטודיו הארץ :בני דניאל עיבוד תמונה :עיתון הארץ מנהלת המגזין :אילנה כהן [ [email protected] ]050-7117673מנהל מחלקת מוספים מסחריים :ארז אכטל הארץ המחלקה המסחרית :שוקן ,21תל אביב ,טל' ,03-5121311 פקס' .03-5121170המערכת אינה אחראית לתוכן המודעות .המערכת מבקשת להבהיר כי המוסף הינו פרסומי ואין לראות במאמרים ו/או במודעות המלצה מכל סוג שהוא. | 2הארץ | מגזין ביו | מאי 2014 2014 Wellbeing בריאות 2014 אורנה יצחקי בירבך | 4הארץ | מגזין ביו | מאי 2014 .01התנהגויות תקשורתיות ושיקום שמיעה החוקר גרהם וויר ( )Graham Weirטוען כי קיים היבט נוסף שיש להתחשב בו בשיקום השי מיעה והוא התנהגויות תקשורתיות .מסתבר כי ההתנהגויות התקשורתיות עלולות להביא לחסמים להשתלבות חברתית אצל כבדי השמיעה .לטענתו, קלינאי התקשורת צריך לעזור לכבדי השמיעה לאזן את תפקודי התקשורת שלהם ובכך לנטרל את החסם החברתי שנוצר עקרב הירידה בשמיעה .בהקשר זה מציינת יהודית גולדברג ,מנהלת תחום השמיעה בחברת מדטון כי התאמת מכשיר שמיעה שונה מאדם לאדם והצלחתה תלויה בניסיון ,במקצועיות ובמיומנות של קלינאי התקשורת .בעולם המדע ידוע כי מערכות השמע בגוף האדם אינן זהות ולכן במהלך התאמת מכשיר שמיעה צריך לחוש את האדם ואת אישיותו .ירידה בשמיעה גורמת לעצב ,לחץ ותסכול ולכן כאשר ההתאמה של המכשיר נעשית באופן מדויק ,תוך רגישות והתייחסות אינדיבידואלית אפשר להרגיש הקלה משמעותית ושינוי דרמטי באיכות השמיעה וביכולת התקשורתית. .02אספירין ,גידולים במוח, איבוד שמיעה וצלצולים באוזניים במחקר ,שפורסם בכתב עת מדעי בדקו החוקרים כ 700-איש שאובחנו עם שוונומה וסטיבולרית, הנקראת גם נוירינומה אקוסטית .ניתוח הנתונים שערכו גילה כי שיעור צמיחת הגידולים הואט אצל חולים שנטלו אספירין לעומת אלו שלא השתמשו בתרופה .גיל ומין לא השפיעו על התוצאות. שאין להם סוכרת .גם מי שרק רמות הסוכר בדם שלו גבוהות ,אבל עדיין לא פיתח מחלת סוכרת נמצא ב 30% -סיכון גבוה יותר לירידה בשמיעה יותר מאשר אלה עם רמות סוכר נורמליות בדם. .03אחד מכל שמונה ילדים ובני נוער סובל מאובדן שמיעה .05גם שמיעה באוזניות עלולה לגרום לחירשות לאחד מכל שמונה ילדים ובני נוער יש סוג של אובדן שמיעה ,הנגרם על ידי חשיפה לרעשים, בניהם מוסיקה רועשת בצורה מוגזמת .על פי מחקר חדש ,הורי בני הנוער אינם תופסים את חומרת המצב 70 .אחוז מההורים לא דיברו עם ילדיהם בנוגע לחשיפה לרעש ,כי הם חשבו שהסיכון לנזק שמיעה בפועל הוא נמוך .ההורים אינם יכולים לשי לוט בעוצמת המוסיקה שבני נוער שלהם בוחרים להאזין ,אך למרות זאת ,חשוב להעלות את המודעות לתוצאות שחשיפה לרעש עלולה לגרום לדיון. שימוש באוזניות הפך מקובל במחוזותינו ,אבל מחקר חדש מגלה כי הקשבה לאוזניות בעוצמה גבוהה ,עלולה לפגוע במעטפת של תאי עצב השי מיעה ולהביא לחירשות זמנית .המחקר שפורסם בכתב העת Proceedings of the National Academy of Scienceeונערך במחלקה לפ�י זיולוגיה של התא ופרמקולוגיה באוניברסיטת לסטר הבריטית ,ניסה לבדוק כיצד ומדוע הדבר קורה. החוקרים חשפו תאי עצב במעבדה לעוצמות סאונד גבוהות והממצאים הראו כי ווליום גבוה מעל 110דציבלים הורס את מעטה תאי העצב – המכונים מיילין .החוקרים מסבירים כי המצב הפיך ולאחר 3חודשים בהם נמנעים מחשיפה לרעש מוגבר ,משתקמת המעטפת והשמיעה חוי זרת לאיתנה. .04מי שיש לו ערכי סוכר גבוהים בדם נמצא בסיכון לירידה בשמיעה אנשים עם ערכי סוכר גבוהים בדמם ,נמצאים בסיכון לירידה בשמיעה .כך קובע מחקר מדעי שנערך במכון הלאומי לבריאות של ארצות הברית. המחקר מצא כי אנשים עם סוכרת נמצאים בסיכון גבוה פי שניים ללקות בירידה בשמיעה יותר מאלה .06שומעים דמנציה? במסגרת מחקר אמריקאי חדש אשר נערך לאחי רונה בקרב אוכלוסיית הקשישים ,בנוגע להשפעת הירידה בשמיעה על התפתחות מחלת דמנציה, גילו החוקרים כי אכן קיים קשר ישיר בין ירידה באיכות השמיעה ,ואף אובדן שמיעה מוחלט בקרב קשישים ,לבין ההתפתחות של המחלה .אנשים אלה נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות בדמנציה, מאשר אנשים אחרים ששמיעתם טובה. החוקרים מעריכים כי בעוד כמה עשורים מהיום (עד שנ ת )2050שכיחות הופעתה של מחלת הד�מ נציה תעלה בקרב אנשים ששמיעתם ירודה ,כ100- מיליון איש ברחבי העולם. מחלת הדמנציה וכן תופעת איבוד השמיעה הן בעלות מכנה משותף :בשני המקרים מתקיימים תהליכים נוירו-פתולוגיים משותפים ,תופעה של היחלשות המאגר הקוגניטיבי במוח ,תופעת בידוד מהסביבה החברתית כתוצאה מאיבוד השמיעה ופגיעה בסיסית של עצב השמיעה (חירשות עצבית סביבתית). .07לקות שמיעה בקרב בני 20 ומעלה • כ( 16%-כ 789-אלף נפש) מבני 20ומעלה מ�ת קשים בשמיעה במידה כלשהי 16% ,מהגברים ו 15%-מהנשים. • ( 12%כ 622-אלף נפש) מתקשים קושי מועט ו( 3%-כ 166-אלף נפש) מתקשים קושי רב ,או אינם שומעים בכלל ,גם בזמן שהם מרכיבים מכשירי שמיעה (בעלי לקות שמיעה חמורה). .08נגישות בתחבורה .11תעסוקה נגישות לאנשים עם ליקויי שמיעה מתייחסת הן למידע המותאם למוגבלות והן לאביזרי עזר ויזואליים ולא שמיעתיים ,או להגברת אביזרי עזר שמיעתיים ,כגון :בכלי תחבורה (אוטובוסים, רכבות ומטוסים) ,כתוביות מידע וכתוביות לשי עת-חירום. בגילי העבודה העיקריים ( ,)25-54שיעור המועסקים בקרב אנשים עם לקות שמיעה חמו י רה הוא ,66%לעומת 80%בקרב אנשים שאינם לקויי שמיעה. .09תקשורת ונגישות משרד הבריאות ומשרד הרווחה משתתפים ,על- פי קריטריונים קבועים ,במימון מכשירי שמיעה ואביזרי עזר ללקויי שמיעה .כך לדוגמה ,למשרד הרווחה יש סל תקשורת לחירש ,הכולל רשימת אביזרי עזר ,כגון :פקס ,טלפון ,מחשב ,גלאי בכי לתינוק, זימונית ,שירותי תרגום -שמהם זכאי החירש להחזר הוצאות בס ך 3,000שקלים ,זאת נוסף על דמי ת�ק שורת המשולמים ישירות לעומד בקריטריונים ,בסך כ 280-שקלים בחודש. .10השכלה שיעור בעלי השכלה נמוכה ,גדול יותר בקרב אנשים לקויי שמיעה ,לעומת אנשים ללא לקות שמיעה .בגילי 44-20שיעור חסרי תעודת בגרות בקרב לקויי השמיעה הוא ,38%לעומת 29%בקרב אנשים שאינם לקויי שמיעה. .12נגישות ללקות שמיעה במרחב הציבורי במשרדים המעניקים שירותים לציבור (טיפות-חלב, בתי-ספר ,בתי-חולים וכיוצ"ב) :פקסימיליות ,עמדות שירות מיוחדות לכבדי שמיעה ,תחנת ממסר לחירשים. מערכות הגברה במבנים ציבוריים :כגון תיאטראות, מוסדות ממשלתיים ,בתי אבות וכו' (המוסד לביטוח לאומי ,באמצעות הקרן לפיתוח שירותים לנכים, מסייע ,בין היתר ,בהתקנת מערכות הגברה ומערכות תמלול בתיאטראות). במוסדות להשכלה גבוהה :שירותי תמלול ,צילום מחברות ,הנחיות למרצים (המופיעים בפני קהל עם ליקויי שמיעה). במלונות :טלפון עם הגברה או התראה ויזואלית, מערכת התראה במצבי חירום וכו'. .13פעילות גופנית והסיכון ללקות שמיעה אצל נשים מחקר מדעי ומרתק שנערך לאחרונה הוכיח כי הליכה ,ריצה קלה או כל פעילות גופנית מתונה המביאה לצמצום במסת הגוף ( ,)BMI מפחיתה את הסיכון לאובדן השמיעה אצל נשים. החוקרים גילו כי נשים עם BMIשל 30-34היו בסיכון נמוך יחסית של 17%לאובדן שמיעה, בהשוואה לנשים עם BMIשל +40שהיו בסיכון גבוה יותר של 25%לאובדן השמיעה .ממצאים אלה מספקים הוכחה כי שמירה על משקל בריא וביצוע בפעילות גופנית ,עשויים לסייע במניעה של אובדן שמיעה או לעכב את התפתחותו .לכן אנחנו ממליצים בכל גיל ,על פעילות גופנית קבועה ומתונה ,טיול ארוך עם הכלב ,ריצה קלה, רכיבה על אופניים וכדומה. .14ענין של גיל • לקות השמיעה עולה עם הגיל :יותר ממחצית ( )55%מבני 75ומעלה מתקשים בשמיעה במידה כלשהי 16% ,מבני 75ומעלה מתקשים קושי רב בשמיעה או אינם שומעים בכלל. • בגיל 64 –45אנשים עם לקות שמיעה חמורה חשים בדידות לעיתים קרובות בשיעור הגדול פי שלושה מהשיעור בקרב אנשים ללא לקות שמיעה ( 26%לעומת 9%בהתאמה). • בגיל ,64–45אנשים בעלי לקות שמיעה חמורה אינם מרוצים מחייהם בשיעור הגדול פי שניים וחצי מהשיעור בקרב אנשים ללא לקות שמיעה ( 34%לעומת 14%בהתאמה). מאי | 2014מגזין ביו | הארץ | 5 לקויות שמיעה גוונים של אפור בישראל מעל 800,000איש ואישה ,חווים ירידה בשמיעה ,אחד מכל שישה אנשים בגילאי העבודה ואחד משלושה בגילאי .65+ניתן לבצע שינוי ,מדובר בתהליך לא פשוט ,שמצריך הסתגלות ,ליווי ותמיכה | ורדית דנציגר ,מנכ"לית בקול ,ארגון כבדי שמיעה ומתחרשים ה צעד הראשון בהתמודדות עם הירידה בש־ מיעה הוא ההכרה בכך שישנה בעיה .בלי ההכרה הזו אנו נמצאים בהכחשה ומונעים מעצמנו את ההתמודדות הלא קלה והמורכבת עם הירידה בשמיעה .רבים מתכחשים לעובדת היותם כבדי שמיעה .אחרים ,המודעים לבעיית השמיעה שלהם ,עושים ככל יכולתם כדי להסתירה .בשני המ־ קרים קשה לפתח דרכי התמודדות יעילות עם הבעיה. מחקרים מראים שחולפות להן 7שנים מרגע שהאדם מודע לירידה בשמיעה עד שהוא נוקט בפעולה כלשהי .הסיבות לכך רבות " :אני מסתדר", לא רוצה שיחשבו שאני מבוגר"" ,תיאטרון? מזמן הפ־ סקתי ללכת ,אין לי מושג מה השחקנים ממלמלים", "מכשיר שמיעה באוזן שלי ,מה פתאום?". 7שנים! זה המון .והמחיר שאנו משלמים כל כך גבוה ,מחיר של בידוד חברתי ,הימנעות משיחות ,סבל בארוחות משפחתיות (כולם צוחקים אבל אין מושג ממה) ,החמצה של חלקים בשיחה ,פגיעה בביטחון העצמי ,פגיעה בזוגיות ,בקריירה ,בחיי החברה ועוד. והכל בגלל שאנחנו מתביישים .מתביישים .ומתכח־ שים .יש כלים שבעזרתם ניתן להתמודד עם ההכחשה והבושה .זה שווה .להתמודד .כי הכל אחר כך נראה אחרת ,בעצם ,נשמע אחרת. ההתמודדות עם הירידה בשמיעה פנים רבות לה, ההשפעה היא על כל תחומי החיים ,והיא לא שייכת רק למי שחווה זאת ,אלא גם לסובבים אותו ,למעגל הקרוב ,משפחה ,חברים ,ולמעגל העבודה והלימודים, התרבות ,הפנאי .בקיצור ,על כל מעגלי חייו של האדם. דרמטי? כן .זה דרמטי .והשינוי שיכול להתרחש דרמטי אף הוא .יש לזה שם :איכות חיים. ניתן לבצע שינוי ,מדובר בתהליך .לא תמיד זה קל. לפעמים כן .תלוי .התהליך לא פשוט ,מצריך הסתג־ לות ,מצריך ליווי ותמיכה .לא תמיד .אבל זה מקל ,זה הופך את הכל לאפשרי .זה אפשרי .יש דרך .תאפשרו לעצמכם שינוי ,והחברה גם היא תשתנה .ככל שיותר אנשים ישתמשו בטכנולוגיות המסייעות (מכשירי שמיעה ,אביזרי עזר ,אסטרטגיות תקשורת ועוד) החברה תהפוך למכילה יותר ,נגישה יותר ,רגישה יותר. קשובה יותר .ככל שיותר אנשים יכירו בבעייתם וינקטו בפעולה (הנתונים מדהימים :בישראל מעל 800,000 איש ואישה ,חווים ירידה בשמיעה ,אחד מכל שישה אנשים בגילאי העבודה ואחד משלושה בגילאי .)65+ ירידה בשמיעה היא לעיתים בלתי נראית ,שקופה. עובדה המקשה על ההתמודדות .עמיתה המשילה את המצב לתרמוס שנופל ונשבר .כלפי חוץ התרמוס | 6הארץ | מגזין ביו | מאי 2014 נראה שלם ,מבפנים הכל רסיסים .תגידו "אני מסת־ דר" .לא כולם מסתדרים .הירידה בשמיעה מתייחסות לסקאלה רחבה של ירידות .החל מירידה קלה ויש ירידה עמוקה .ההתמודדות משתנה מאדם לאדם והרבה תלוי גם באישיותו ובתפיסת חייו ,ובתפיסתו את המגבלה עימה הוא נאלץ להתמודד. אחת הבעיות היא להגדיר את הקושי ,את הזהות. אם ארכיב מכשיר שמיעה אני חירש? אם אומר שאני לא שומע אני כבד שמיעה? מה זה אומר לגבי הזהות שלי? אני אוהבת לצטט את שירה חורש ז"ל שדייקה בהגדרת הקושי וכתבה " :זה באמת היה הקטע הכי קשה ,להגדיר את עצמי מחדש ,אבל בפה מלא אני יכולה להגיד שמצאתי שהרבה יותר קל להיות חירשת מאשר כבדת שמיעה .לבני אדם מאד קשה להבין את האפור ,על כל גווניו .יותר קל להבין את השחור ואת הלבן ,את המוחלט .או שאת שומעת או שלא .עצוב". הרבה תלוי בידע ובמידע שיש לאדם .לקבל מידע וכלים ,לדעת ,להכיר את הזכויות ורק לאחר מכן להחליט .אחת הבעיות המרכ־ זיות היא חוסר בידע ולכן אנו כולאים עצמנו בים של דעות קדומות ,סטיגמות ומנציחים את מעגל הקושי ולא שוב־ רים אותו .פורצים דרך .שינוי חברתי. ממקמים את עצמנו בשחור ובלבן. הצעד הראשון למקם עצמנו באפור. על גווניו .ובהתמודדות נכונה ,וב־ קבלת מידע וכלים להתמודדות, ובהחלטה אישית ואמיצה האפור לאיטו יצבע בצבעי הקשת .זה אפשרי! ארגון בקול פועל למתן מידע ותמיכה להתמודדות עם הירידה בשמיעה באמצ־ עות קו מידע ותמיכה ארצי, ליווי ותמיכה ,קיום סדנאות וקורסים ,קבוצות תמיכה וקבוצות לעזרה עצמית, ניידת שמיעה ארצית ,יעוץ אודיולוגי אישי ויעוץ קבוצתי, הדרכות ומרכזי תצוגה לאביזרי עזר ועוד ניתן לפנות לקו המידע בטלפון 03-5257001 או באמצעות דואר אלקטרוני: [email protected] | www.bekol.org טכנולוגיה ורפואה בזכות השבלול חשיבותו של שתל השבלול אצל ילדים עם מוגבלויות ,היא מכרעת ופותחת בפניהם צוהר אל העולם החיצון | ד"ר מיכל קאופמן – יחזקאלי נ בדב (שם בדוי) ,תאום ,נולד במשקל 1.5קילו�ג רמים בשבוע 32להריון .במשך 3חודשים נאבק על חייו בפגיה ,הונשם ,סבל מזיהום מערכתי ואובחן כסובל משיתוק מוחין .לאחר תקופה מתיג שה בפגיה הגיע הביתה ,ואז החל בסדרת טיפולים בתחומים שונים .בגיל 10חודשים ,עלה החשש כי נדב אינו שומע .מיד בוצע בירור שכלל בדיקות שמיג עה שונות (חלקן בהרדמה) ותוצאותיהן אימתו את החשש :נדב חרש .לו היה נדב תינוק בריא שבעייתו היחידה היא חרשות הפתרון כיום הינו ברור :השתלת שתל השבלול. פשר השתל שתל השבלול הינו מכשיר משוכלל המושתל בתהג ליך ניתוחי לתוך האוזן הפנימית (השבלול) ומגרה ישירות את עצב השמיעה וכך עוקף את תאי השערה הפגועים בתוך השבלול .השתל מאפשר לילדים שנוג לדו חרשים לפתח שפה מדוברת תקינה. | 8הארץ | מגזין ביו | מאי 2014 בכך מאפשר שתל השבלול התפתחות תקינה של אותם ילדים חרשים ,שילובם במסגרות החיג נוך הרגילות ומאוחר יותר שילובם במעגל החברתי והתעסוקתי .השתל יכול גם לשמש מבוגרים שאיבדו שמיעתם לחזור לעולם השומעים. תהליך ההשתלה הנו מורכב וכולל בנוסף לתהליך הניתוחי ,תהליך שיקום ארוך שבמהלכו לומדים הילדים והמבוגרים לשמוע עם השתל .לשם כך יש צורך במידה רבה של שיתוף פעולה מצד המושתל וגם עקביות ומסירות מצד ההורים .מידת הצלחתו של המושתל בשימוש בשתל תלויה ביכולתו הקוגניטיג בית ,בעבודה עקבית של המרכז המשקם ובשיקום אינטנסיבי בבית בעזרת ההורים. לכן עולה השאלה ,האם אפשר או כדאי בכלל לבצע השתלה בנדב ,הפגוע כל כך ,שאין אנו יודג עים מהי יכולתו הקוגניטיבית? האם ההורים יעמדו בשיקום השמיעתי האינטנסיבי בנוסף לכל הטיפוג לים האחרים? והאם שווה הסיכון הניתוחי? בעבר ,ילדים פגוג עים כמו נדב לא היו מועמדים כלל לתהליך ההשתלה. בשנים האחרונות, לאחר שהצטבר ניג סיון רב בהשתלות בעולם ובארץ (מעל ל 3,000-מושתלים בישראל) ,אחוז הסיג בוכים של הניתוחים ירד והביטחון עלה, הועלתה האפשרות של השתלה במקרים מסובג כים יותר כמו ילדים או מבוגרים עם לקויות אחרות .במקרים אלו המטרה אינה בהכרח להגיע לפיתוח שפה מדוברת והשתלבות במערכת החינוך הרגילה אלא לאפשר לאותם ילדים תקשורת עם הסביבה ,במיוחד עם המטפלים שלהם שהיא חיונית לשיקומם הכללי ביתר התחומים. פשר השמע בגיל שנה וחודשיים עבר נדב ניתוח השתלת שתל שבלול .הניתוח עבר בהצלחה ללא סיבוכים ומהלך ההחלמה המידי היה תקין .כחודש לאחר הניתוח בוצע החיבור לחלק החיצוני המאפשר את התחלת תהליך השמיעה .שלב זה הוא בדרך כלל שלב מרגש וטעון מאוד .זוהי הפעם הראשונה שהמושתל חווה את חווית השמיעה .אצל ילד בריא התגובות נעות מפליאה ,בהלה ,צחוק או אפילו בכי ומלוות לרוב בתגובות רגשיות גם של המשפחה .במקרה של נדב, החיבור הראשוני היה מאכזב .קשה היה להבחין בתגובה כלשהיא מצד נדב למרות שהמכשיר הדגים פעילות תקינה .ההורים הצעירים אך למודי הניסיון התקשו להסתיר את אכזבתם ,אבל לא התייאשו .הם התמידו באדיקות בשיקום האינטנסיבי שכלל פגיג שות חד שבועיות עם המרכז המשקם בבית החולים ועבודה בבית עם קלינאית תקשורת ,זאת בנוסף לכל הטיפולים האחרים שנדב מקבל בשל בעיותיו האחרות .לאחר מספר חודשים ,כאילו במטה קסם, החל נדב להגיב ,היה נדמה כאילו יצא מהבועה שלו והחל לתקשר עם העולם הקרוב אליו .התגובות הראשונות כללו חיוכים ,פרצי צחוק ולאחר מכן הפכו לעיצורים ותנועות וברור היה שהוא מנסה ליצור קשר עם הסביבה .היום ,לאחר שנה ,נדב מסוגל לשבת ולג שחק ,ממלא הוראות פשוטות ומתחיל לדבר במילים בודדות .התקשורת עם מטפליו טובה וההתקדמות המוטורית שלו מהירה .הוא מבלה בגן שיקומי ומתג קשר עם המטפלים והילדים האחרים. לא רק חרשות נדב הוא אחד מעשרות ילדים ומבוגרים חרשים הסובלים בנוסף לחרשות ממוגבלויות אחרות ,שעברו בשנים האחרונות ניתוח שתל שבלול .שתל השבלול מהווה את אחת מפריצות הדרך המשמעותיות ביותר ברפואה ומאפשר להחזיר את השמיעה ללוקים בחג רשות. אצל אנשים בריאים השתל מאפשר התפתחות שפה תקינה והשתלבות במהלך החיים הרגיל .ילדים או מבוגרים הלוקים במוגבלויות אחרות ותלויים במשך כל חייהם במטפלים ,זקוקים פי כמה וכמה לכל אפשרות תקשורת עם הסביבה .בעבר ,ילדים ומבוגרים אלו כלל לא היו מועמדים לתהליך השג תלה ,אך מחקרים בארץ ובעולם הצביעו על עליה ביכולת המוטורית והקוגניטיבית של ילדים אלו לאחר הניתוח ,ועל שיפור משמעותי באיכות החיים של המושתלים ומשפחותיהם .לדוגמה ,ממחקר שנערך בבית החולים הדסה עין כרם ובו השתתפו 42ילדים בעלי מוגבלויות שעברו השתלת שתל שבלול ,עולה שקרוב ל 90% -מההורים דיווחו בשאלונים על שיפור ניכר בתפקוד הילדים בתחומים שונים כמו תפקוד קוגניטיבי ,שפתי ומוטורי לאחר ההשתלה .בנוסף בהג שוואה בין קבוצה זו לקבוצת מושתלים בריאים עלה כי 92%הצליחו להשיג את כל אבני הדרך המהוות שלבים בהתפתחות שפה אצל ילדים בריאים ,אלא שהזמן שלקח להם להגיע לאותם שלבים היה ארוך יותר מהרגיל ,כצפוי על רקע המוגבלויות הנוספות. כיום ,מובן שאצל אנשים אלו כל צעד קטן ביכולת השמיעה מהווה צעד ענק באיכות חייהם ,ויותר מרכזי השתלה פותחים בפני בעלי המוגבלויות את האפשרות לשמוע באמצעות שתל השבלול. הכותבת היא מומחית לרפואת אף אוזן גרון וניתוחי ראש וצוואר ,מנהלת תכנית שתל השבלול ,בית החולים האוניברסי־ טאי הדסה עין כרם טנטון צלצולים באוזניים שומעים צפצופים באוזניים? נדמה לכם שצרצר התיישב לו באוזן? כנראה שמדובר בטנטון – מצב אותו חווה 15%מהאוכלוסייה. על התופעה והפתרונות | ד"ר יהב אורון ,מומחה לרפואת אף אוזן וגרון, אחראי על תחום הפרעות שמיעה וסחרחורת במחלקת א.א.ג ,בית החולים וולפסון מ רגישים שיש לכם צפצוף באוזניים מידי פעם? אולי אתם שומעים זמזום או צרצור באוזן אחת או בשתיהן? אם עניתם בחיוב על שאלות אלו – יש לכם טינטון ,כמו לעוד 15% מהאוכלוסייה .מה אנחנו יודעים על התופעה הזו וכיצד ניתן לסייע למי שסובל ממנה? למה לי טנטון עכשיו? מדוב לרוב בטינטון סובייקטיבי )מצב בו רק האדם המתאר את הטינטון שומע אותו( .הגורם הראשוני לכך יכול להיות האוזן .מחלות של האוזן החיצונית כמו פקק שעווה חוסם או דלקת של האוזן החיצונית יכולים לגרום לכך .גם דלקת של האוזן התיכונה ,או נוזלים המצטברים באוזן זו בעקבות נזלת עלולים לגרום להופעת טינטון .בדרך כלל טיפול באותן מחלות יגרום גם להעלמות של הטינטון .ברוב המקרים ,לטינטון מתלווה ירידה בשמיעה .איבר השמיעה ,המצוי באוזן הפנימית ומכונה שבלול ,הוא זה שנפגע וגורם לירידה בשמיעה. כתוצאה מכך ,נגרמת דווקא פעילות יתר של עצב השמיעה ושל צברי תאי-עצב בגזע המוח .כתוצאה מכך מופיע הטינטון .חשיפה לתרופות מסוימות, הגורמות לנזק לאיבר השמיעה ,חבלות ראש וגידולים | 10הארץ | מגזין ביו | מאי 2014 שפירים ,נדירים ,של עצב השמיעה עלולים גם הם לגרום לטינטון ולירידה בשמיעה. נוספות לפי הצורך .כמו כן ,הטנטון עצמו אינו מלמד דבר על מצב השמיעה של המטופל ,כעת או בעתיד. עם הישמע הצרצור מה עושים? אם שומעים רעש שכזה באוזניים ,מומלץ לגשת להיבדק ע"י רופא אף ,אוזן וגרון .הוא יבדוק ויפתור בעיות הניתנות לטיפול מידי .בדרך כלל תישלחו גם לביצוע בדיקת שמיעה ,יתכן ותופנו גם לבדי קת (Auditory Brainstem Response) ABR שמטרתה בדיקת הולכת הגירוי הקולי מן האוזן אל גזע המוח .ברוב המקרים אין צורך בבדיקות דימות )כגון בדיקות CTאו .(MRI אם נמצאה הפרעה כלשהי הניתנת לתיקון אזי לרוב הטיפול יביא גם להעלמת הטינטון .עם זאת, פעמים רבות ,לא ניתן למצוא מקור ברור לטינטון או שאי אפשר לתקן את שנפגע )לדוגמה – במקרה של ירידה עצבית-תחושתית בשמיעה( .טיפולים שונים נבדקו והוצעו אך אין טיפול שמביא להעלמות הטינטון .עם זאת ,ניתן להקל על הסובל מהטנטון ולהפחית במידת מה את ההפרעה לה גורם הטינטון. חשוב לזכור כי הסיכוי שהטינטון מלמד על סכנה למטופל הינו זניח ,זאת לאחר שבוצעה בדיקה מקיפה של רופא אף אוזן וגרון ,כולל בדיקות שמיעה ובדיקות שימוש במיסוך – רעש רקע שגורם לטינטון לא להישמע – יכול לאפשר תפקוד טוב יותר ביום-יום למי שסובל מטינטון .צלילי טבע ,מוזיקה" ,רעש לבן" )רחש – שניתן להשמיע למשל באמצעות אפליק ציות שונות בטלפונים החכמים( הם צלילים מיסוך מצויינים. וידוא שאין בדמכם מחסור בוויטמינים ,שתפקוד בלוטת התריס תקין ושלחץ הדם נמצא בתחום הנו רמלי .כאשר הגוף לא מאוזן – הטינטון מחמיר. צאו לבצע פעילות גופנית – הדבר ישפיע לטובה על מצב הרוח שלכם ,יעייף אתכם ויאפשר לכם שנת לילה טובה ,וכן ישפיע לטובה על כלי הדם בגופכם. הדבר חשוב לא רק לבריאות המוח ,הלב והכליות, אלא גם לבריאות האוזניים ,שכמו כל איבר בגוף, תלויה בכלי דם בריאים. אם נמצאה ירידה בשמיעה מומלץ שימוש במ כשירי שמיעה ,וזאת מכיוון שהם יכולים להפחית את ההפרעה שגורם הטינטון ,ולשפר את התקשורת עם הסביבה. מומלץ למצוא דרכים להפחית מתח ואי-שקט להם עלול לגרום הטינטון .כך תפחת גם ההפרעה שגורם הטינטון .פעילות גופנית ,תחביב ,יוגה או מדיטציה, כל אחד לפי בחירתו. במספר מרפאות בארץ מטפלים בהצלחה בסו בלים מטינטון בשיטות דוגמת היפנוזה או ביופידבק על מנת להפחית עצבנות ומתח הקשורים לטינטון. במקרים מסוימים נרשמות למטופלים תרופות על מנת להקל על הסובלים מהפרעות שינה ,מהפרעות למצב הרוח ומחרדה .טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי יכול להועיל גם כן. במסגרת טיפול בשיטת הTi n n it us - (TRT) Retraining Therapyמרכיבים המטופ לים מכשירי שמיעה )אם קיימת ירידה בשמיעה( או מכשירים המייצרים רעש .Noise Generators- לשיטה זו שיעורי הצלחה טובים מאוד בהפחתת המ טרד שגורם הטינטון והיא מיושמת במספר מרפאות בארץ .טיפול פסיכולוגי מאסכולת הCognitive - (CBT) Behavioral Therapyהוכח כיעיל אף הוא בטיפול בטינטון .בארץ ובעולם מתקיימים כל העת מחקרים הבודקים טיפולים חדשניים .יש לקוות כי בעתיד נוכל לשפר עוד יותר את חיי הסובלים ממנו, ואולי להעלים את הטינטון לחלוטין. שפת הסימנים בולים וסימנים המכון לקידום החרש בשיתוף השירות הבולאי יצרו חמישה בולים בשפת הסימנים | יעל קקון ,מנהלת ,גלי איגלברג ,קשרי קהילה ,המכון לקידום החרש "העובדה שאנשים חרשים יכולים לתקשר באמצעות שפה חזותית ,שאיננה מצריכה שימוש בחוש השמע, גורמת לכך שאין הם רואים עצמם נכים או לקויים" ה מילים "אהבה"" ,נשיקה"" ,להתראות"" ,תודה" ו"חברות" ,המופיעות על גבי סדרה של חמי- שה בולים והסימן "דרישת שלום" ,המופיע בחותמת המוטבעת ,הינם מקבץ בסיסי של שפת הסימנים הישראלית .מטרתם לחשוף את הציבור לשפת הסימנים ,לקרב וליצור גשר בין עולמם של האנשים השומעים לעולמם של האנשים החרשים וכבדי השמיעה .הסימנים מוצגים כתמונה ומורכבים מתבנית כף יד וממיקומו של הסימן .אלמנטים כמו תנועה במרחב והבעות פנים ,המצטרפות באופן סימו- לטני לסימון ,אינן באות לידי ביטוי בתמונה הסטטית. ההנפקה של הבולים היא יוזמה של עובדי השירות הבולאי בדואר ישראל .לדברי ירון רצון ,מנהל השירות הבולאי ,המטרה היא לעורר מודעות לאוכלוסיית כבדי השמיעה והחירשים ,עם סימנים של מחוות אנושיות מרגשות משפת הסימנים" .בולים אלה | 12הארץ | מגזין ביו | מאי 2014 מיועדים לשימוש שוטף נרחב בדואר ישראל כך שרוב עם ישראל ייחשף למסרים חשובים אלה". איזו שפה? בישראל חיים כ 750,000-אנשים חרשים וכבדי שמיעה ,מתוכם כ 15,000-דוברי שפת הסימנים. שפת הסימנים היא שפה אנושית ,טבעית וחזותית, המובעת באמצעות ידיים ,פנים וגוף .היא אינה שפה אוניברסאלית ,ובכל קהילת חרשים מתפתחת שפה ייחודית .העובדה שאנשים חרשים יכולים לתקשר באמצעות שפה חזותית ,שאיננה מצריכה שימוש בחוש השמע ,גורמת לכך שאין הם רואים עצמם נכים או לקויים ,אלא קהילה שיש לה מאפיינים של קבוצת מיעוט :היסטוריה משותפת ,פעילות תרבותית וחברתית ושפה משותפת -שפת הסימנים. שפת הסימנים היא השפה היחידה שילד חרש יכול לרכוש באופן טבעי ללא הוראה מכוונת .רכישת השפה הטבעית הינה גורם הכרחי להתפתחות רגשית- חברתית וקוגניטיבית תקינה .בנוסף ,כפי שהוכח במחקרים ,רכישת שפת הסימנים כשפה טבעית מסייעת מאוד ללימוד השפה המדוברת הרגילה. אנשים חרשים רבים רואים בשפת הסימנים את שפת האם שלהם ,גם אם לא רכשו שפה זו מינקות. העיקר מחקר המחקר הבלשני של שפות סימנים החל בשנות ה 60-של המאה ה ,20-וכיום קיימת הכרה עולמית של בלשנים בכך ששפת הסימנים היא שפה שלמה ומלאה. מאיר וסנדלר ( )2004שחקרו את שפת הסימנים הישראלית מצאו כי ההגאים בשפת סימנים זו כוללים שלוש קטגוריות ראשיות :תבנית כף היד ,תנועה ומיקום .כל אחת מהקטגוריות כוללת רשימת הגאים. הגאים אלו באים לידי ביטוי בתבניות יד שונות ,סוגי תנועה אפשריים ומיקומים אפשריים .באמצעות מרכיבים אלו ניתן לבנות את כל הסימנים בשפה, כפי שהעיצורים והתנועות מרכיבים את המילים בשפות המדוברות הרגילות .מרכיב חיוני במבנה הלשוני של שפת סימנים הוא הבעות הפנים ,שבל- עדיהן לא ניתן להעביר מסר בשפת הסימנים במלואו. מעמדן של שפות הסימנים בעולם משתנה ממדינה למדינה ,והזכויות של האנשים החרשים מושפעות אף ממעמדה של שפת הסימנים בכל מדינה. כשאומרים לאדם חירש 'תודה' או 'בבקשה' בש- פתו ,נותנים לו להרגיש שייך .לאנשים חרשים וכבדי שמיעה יש זכות להשתתפות שוויונית ופעילה בחב- רה ,בכל תחומי החיים ,ולחינוך מלא בשפתם .הכרה רשמית בשפת הסימנים כשפה תוכל להפחית מעט מהמוגבלות ,אם גם לא להסיר אותה לחלוטין. בנימה אישית זה קרה למטה, בכניסה המרובעת " "זה קרה למטה ,בכניסה המרובעת .ישבנו על מושב האבן שהקיף משני צדדים את הכניסה שהיוותה רחבה למשחקים ,היו הילדים מהבניין ואולי עוד כמה ,במשחק שמישהו עומד מול השאר שמאד אהבתי ,ולא יכולתי פתאום להשתתף .לא היה לי מה להגיד ,לא שמעתי מה אומרים ,לא הבנתי שאני לא שומעת ,לא הבנתי מה קורה בכלל .פתאום פשוט לא הייתי שם". פעמים רבות אני צריכה להסביר מה זה אומר 'לא לשמוע' ,מי אני ,איך אני מתנהלת בעולם? לרוב האנשים יש היכרות מצומצמת עם חרשות וכבדות שמיעה ,והם רואים אותי דרך איזושהי פריזמה של היכרות עם מישהו חירש או כבד שמיעה או עם חומר תאורטי ,או עם מידע חלקי מהתקשורת" .יש לך את זה קצת בקול ,את הקול של החרשים". אנשים חרשים וכבדי שמיעה הם מאד מגוונים בדרכי התקשורת שלהם .יש כאלה )והם מוכרים יותר בת קשורת( שמעדיפים לתקשר בשפת הסימנים ולוותר על כל מה שקשור לשמיעה במידה כזו או אחרת. אחרים מעדיפים להשקיע בעזרי שמיעה מגוונים )מכשירי שמיעה ,שתלי שמיעה ,מכשיר FMוכו'(. לא תמיד יש קשר בין רמת השמיעה לבין הבחירה בצורת התקשורת .אנשים רבים דוברי שפת סימנים יש להם פוטנציאל שמיעתי טוב ,אבל ,מסיבות שו נות ,הם חיים את התקשורת שלהם בעיקר דרך שפת הסימנים .אחרים ,כמוני למשל ,יש להם שמיעה ירודה מאד ,אבל התרגלו .התרגלתי לשמוע בעזרת מכשירי שמיעה ולהיעזר בקריאת שפתיים ,יש לי שמיעה מוזיקלית )שמיעה מוזיקלית קשורה למבנים במוח ולא לתפקוד השמיעה של האוזן( ,ואני מאד אוהבת מוזיקה .גדלתי בתוך התרבות והשפה של העולם השומע .אולי בשוליים ,אבל עדיין שם .אני נהנית מן המגע שנוצר בעבודתי ,גם עם אנשים שומעים וגם עם החרשים .כמטפלת יש לי אפשרות למגע בלתי אמצעי עם אנשים ,שעוקף את קשיי התקשורת שמתעוררים כשאני נמצאת בחברה מרובת משתתפים .איבדתי את שמיעתי בגיל צעיר ויש לי זיכרון עמום של שמיעה, וזיכרונות ברורים יותר של חוויית איבוד השמיעה. "תמיד הייתי כזאת ,שלא גומרת מהצלחת ,ועכשיו לאחר הניתוח ,כשאני מרגישה כמו בצק שמרים שטפחו עליו והוציאו את שמריו ,מכונסת וחמצמצת בעצמי ,אני שוב לא יכולה לגמור את האוכל בצלחת, ואת השתייה מהכוס .ואיכשהו זה נקשר אצלי לס קרנות של ילדים ,לחוויה שהעולם עז צבעים ועשיר צלילים ,והאוכל טעים אבל משטעמת וידעת אותו הספיק לך ,אין זמן להשקיע עוד ,יש בחוץ -כוכבים ופרחים ,וחבל וגומי ומחניים וקלאס' ,חת שתיים שלוש דג מלו'ח ,מחבואים ,תופסת ועוד משחקים שכבר שכחתי. אבל אני זוכרת היטב את האפרוריות שפשטה על הכול משאיבדתי את שמיעתי ועדיין לא ידעתי | 14הארץ | מגזין ביו | מאי 2014 "לא היה לי מה להגיד ,לא שמעתי מה אומרים ,לא הבנתי שאני לא שומעת, לא הבנתי מה קורה בכלל. פתאום פשוט לא הייתי שם" ,הפן הרגשי המלווה את הסובלים מלקויות בשמיעה | יעל הלוי שאיבדתי אותה .משהו אבד לי וכעסתי על האוב דן ,ואחר כך שקעתי בדיכאון שגם אותו לא ידעתי לזהות ,כל כך צעירה הייתי .ניטלה ממני השמיעה ומערך הילדים שבחצר השתנה ,מילדה שהנהיגה את המשחקים והייתה השובבה מכולם ,זזתי הצידה, השתנה המערך על לוח המשחק ,ועוד אני זוכרת את הפרפור האחרון של ניסיון לחזור למקומי שלא צלח ואז הוויתור ,מתוך תחושה עמומה שאי אפשר, נלכדתי בשיני הטורף ואין מציל .בלוע הזה הייתי לבד, ואחר כך -חוזרת נכה .משהו ננגס ונלקח ולא ישוב עוד .ולא חשוב מי את ,ואולי אינך כה strawberry childכפי שחשבת וציירת לעצמך מכל המכתביות והתמונות שאספת ,התכערת בעיני עצמך ,והאחרים קיבלו אותך כך בחזרה כי אין להם ברירה ,ומאז את נטל ותמיד תישארי נטל כזה ,אלא אם תועילי ממש, תעשי דברים על מנת שיסכימו להתאמץ להשאירך במעגל הזה .ואחר כך היפלטות הדרגתית החוצה, מתוך עייפות ,מטבעת אפורה לטבעת אפורה עוד יותר ,משום שבעצם גם אמא ואבא לא ידעו מה לעשות והיו עסוקים בצרותיהם ,ואת חווית פער עצום מדי ממה שהיה קודם למה שנעשה ה-עכשיו. פער עצום ולא הוגן ולא מכבד כלפייך ,פער מעליב ומתעלל .וחוסר היכולת לאכול מתוך סקרנות שאין לה שובע אל העולם הפכה לחוסר היכולת לאכול משום שאינך יכולה להכניס לשם עוד דבר .לבטן הרכה. ומה שהציל אותך ממוות היו הספרים .הספרים האריכו את מחוזות החיים שהצטמצמו פתאום .אפשר היה לשמוע ולשיר ולחוות ולאכול דרך הספרים ,לנהל דיאלוגים עם אנשים מעניינים ולהגיע למקומות רחו קים ולחיות עלילות מורכבות ויפות עם סופים טובים יותר ופחות ,אבל תמיד היו בהם חיים". הכותבת היא מטפלת בתנועה וביבליותרפיה תוכן שיווקי העתיד כבר כאן והוא נשמע מצוין חוש השמיעה הינו אחד החושים החשובים ביותר אשר פגיעה בו הינה קריטית לאיכות החיים .לשמחתנו גם תחום השמיעה נהנה מההתקדמות הטכנולוגית שחלה בעשורים האחרונים ,וכיום ניתן להקל במידה רבה ,על איכות חייהם של לקויי השמיעה. ריאיון עם טלי בר-משה ,קלינאית תקשורת ,M.H.Aראש החטיבה האודיולוגית במדטכניקה-אורתופון על התחום ,על החידושים ועל השיפור המשמעותי באיכות החיים. כ בר למעלה מ 50 -שנה ,שבמדטכניקה אורתופון עושים כל שניתן כדי שאתם תשמעו טוב יותר .הצוות המקצועי והמיומן, הכולל רופאים ,קלינאי תקשורת בכירים וטכנאי מעבדה אשר הוסמכו בארץ ומחו"ל ,שמו לעצמם למטרה להעניק שירותי שיקום שמיעה מתקדמים למען לקוחות החברה. לצד המקצוענות והידע ,המגובים במוצרים ובמערכות הטובות ביותר בעולם ,מאמינים במדטכניקה אורתופון כי מדובר בשליחות ולא רק בעסק. "כשמישהו אומר לי ששיניתי את חייו ,ויש אינספור אנשים כאלו ,זה השכר האמיתי בעמלי" ,טלי בר-משה ,קלינאית תקשורת ,M.H.A ראש החטיבה האודיולוגית בחברה. " כשיש לך את הכלים הטובים ביותר כמכשירי השמיעה של ,SIEMENS שתלי שמיעה ושבלול של חברת ,MED-ELשהינם קטנים ומתקדמים ביותר מבחינה טכנולוגית ,אביזרי עזר ,מערכות אלחוטיות וכלים דיאגנוסטיים מעולים – אתה באמת יכול לתת את המענה הטוב ביותר למטופליך" ,היא מוסיפה. שומעים את המאה ה21 - ההתפתחות המהירה בתחום הרפואה במאה ה , 21 -לא פסחה גם על תחום השמיעה .בר-משה מציינת כמה מהחידושים הטכנולוגיים המתקדמים המוצעים במדטכניקה אורתופון: חברת SIEMENSהצליחה ליצור מימד חדש בתחום מכשירי השמיעה כאשר הציגה לראשונה בעולם את טכנולוגיות הBST - Best Sound Technologiesואת ה , XCEL -אלו הן פלטפורמות הכוללות מנגנונים וטכנולוגיות חדשים ,המשפרים באופן משמעותי את איכות הקול והתועלת המתקבלת מהמכשירים תוך שימת דגש על מובנות הדיבור ונוחות השימוש. אפליקציות בשירות מכשירי השמיעה חידוש נוסף נוגע בתחום האפליקציות .כידוע האפליקציות מנהלות את חיינו ,החל ביומן הפגישות ,דרך הניווט בדרכים ועד לקניות בסופר. זה היה רק עניין של זמן עד שהאפליקציות יגיעו גם לאוזניים שלנו. ה – miniTek Remote App -היא האפליקציה החמה ביותר בתחום מכשירי השמיעה מבית ,SIEMENSה miniTek-הינו ממשק אלחוטי, קטן ואלגנטי ,המסנכרן באופן אוטומטי את מכשירי השמיעה לטלפון ולמערכות שמע מתקדמות .חברת SIEMENSהשיקה את האפליקציה הראשונה בעולם המאפשרת לשלוט במכשירי השמיעה באמצעות הסמארטפון .האפליקציה זמינה גם בעברית ,מיועדת לטלפונים חכמים מדגמי אנדרואיד ,ומאפשרת שליטה נוחה ודיסקרטית בממשק ה miniTek -ובמכשירי השמיעה באמצעותו .בין היתר ,ניתן לבחור תכניות מהזיכרון ,למתג מקורות שמע שונים ,להפעיל פונקציות נבחרות ישירות מתוך מסך הבית ושלל אפשרויות נוספות שיהפכו את החיים לקלים יותר. חידושים בשתלי שמעה ושבלול גם בתחום השתלים ראינו השנה חידושים מרחיקי לכת כאשר חברת MED-ELהשיקה לאחרונה את ה - RONDO -מעבד חדש לשתל שבלול .מעבד זה מהווה פריצת דרך טכנולוגית ,שכן הוא המעבד היחיד בעולם הכולל יחידה אינטגראלית אחת בלבד ואינו מצריך שימוש בבית סוללה חיצוני או בכבלים כנהוג במעבדי שתל אחרים .שתל חדשני נוסף שהוצג השנה הינו ה ,Bone Bridge-גם הוא פיתוח מהפכני של חברת MED-ELוהוא מיועד לילדים ולמבוגרים אשר חווים דלקות אוזניים חוזרות או הסובלים מבעיות במבנה האוזן ומניתוחים חוזרים שכשלו וכתוצאה מכך נפגעה שמיעתם ,והם אינם יכולים ליהנות ממכשירי שמיעה רגילים. SIEMENS FRIENDS כחלק מתפיסת מצוינות בשירות ,אותה חרתה החברה על דיגלה, הוקם ,SIEMEND FRIENDSמועדון לקוחות ייחודי וראשון מסוגו בעולם .החברות במועדון מקנה למשתמשים במכשירי השמיעה הטבות ומבצעים הייחודיים רק להם. העולם העסקי מביע אמון במדטכניקה אורתופון ,Amplifonמהחברות המובילות בעולם בהתאמה ובהפצה של פתרונות שמיעה ,החליטה להיכנס לשוק הישראלי ולחבור למדטכניקה אורתופון ולאחרונה השלימה את רכישת השליטה בחברה Amplifon .מעסיקה ברחבי העולם כ 10,000 -עובדים ב 3,200 -סניפים הפרוסים ב 21 -מדינות ברחבי העולם. Amplifonמביאה איתה לישראל ניסיון מקצועי רב שנים ושיטות עבודה מהמתקדמות בעולם .המיזוג בין שתי החברות מהווה הבעת אמון מיוחדת במינה במדטכניקה אורתופון כחברה המובילה בתחומה בארץ במצוינות ,בשירות ובקדמה טכנולוגית. השילוב המוצלח בין שתי חברות מובילות בעלות השקפת עולם דומה ,ממנף את המטרות המקצועיות המשותפות ומגדיל את מגוון טכנולוגיות השמיעה הנותנות פתרונות מיטביים המבטיחים שביעות רצון מרבית אצל המשתמשים בהם. מדטכניקה אורתופון ,שירות לקוחות ארצי www.medor.co.il 1-700-700-637 מאי | 2014מגזין ביו | הארץ | 15 השכלה הצלצול הוא בשבילי! הנגשת ההשכלה הגבוהה לסטודנטים כבדי שמיעה ,באוניברסיטה העברית .כיצד מיישמים זאת בחיי הקמפוס? | נעמי ביטמן ל א פשוט להיות סטודנט כבד שמיעה .מלבד ההשלכות הרפואיות של לקות השמיעה עצמה ,יש גם השלכות תקשורתיות וחברתיות משמעותיות ,שמקשות על החיים בסביבה שאינה מוי דעת או נגישה .פירוש הדבר ,למעשה ,הוא הצורך לעי בוד פי כמה יותר קשה מכל סטודנט אחר כדי לצלוח את המחויבויות האקדמיות בדרך אל התואר .העובדה הזו נכונה גם לסטודנטים שלומדים באוניברסיטה העברית .מדובר ,נכון להיום ,בכמה עשרות בודדות של צעירים ,שהצליחו לעבור שתי משוכות לא קלות: סף קבלה גבוה ורמת אנגלית מספקת. בעוד שדווקא הראשונה מביניהן נחשבת לקלה יותר ,השפה האנגלית היא זו המהווה מכשול עיקרי. שמיעה לקויה הופכת כל שפה זרה לקשה יותר ללמידה באופן טבעי ,אך חשוב להתייחס גם לקושי הפסיכולוגי .כשתופסים את השפה כמאיימת ,כפי שקורה במקרים רבים של סטודנטים כבדי שמיעה בשנה הראשונה ללימודיהם ,קשה עוד יותר להתמודד איתה .מכיוון שמדובר בכלי בעל חשיבות עליונה ללימודים אקדמיים ,אין ברירה אלא לערוך מעין מהפך תודעתי קטן. מבחינת האוניברסיטה העברית ,במקרה הצורך, ניתן להאריך באופן יוצא דופן את התאריך האחרון בו ניתן להגיע לרמת הפטור הנדרשת באנגלית .מכיוון שמדובר בקושי ייחודי גם מבחינת מתכונת הקורס הקיימת ,המותאמת לסטודנטים שומעים ,ישנה הבנה כי המצב מורכב יותר ,ודורש גמישות. להגיש השכלה מבחינה מעשית ,מונגשים הלימודים לרוב באמצעות סל השיקום לו זוכים הסטודנטים מהמוסד לביטוח לאומי .סל זה כולל תשלומים על תמלול ,תרגום לשפת הסימנים ,רכישת מערכת FMועוד .כיצד מצליחים גם ללמוד וגם למצוא מישהו שיתמלל את השיעורים ,בעיקר אם הסטודנט נמצא בשנתו הראשונה לתואר? כאן נכנסת לתמונה יחידת הנגישות של האוניברסיטה ,הפועלת תחת דיקנט הסטודנטים. ביחידה מטופלים סטודנטים עם מוגבלות חושית, קוגניטיבית או פיזית על ידי רכזות .המסלול שעובר סטודנט כבד שמיעה מתחיל עם רכזת הנגישות ,דרכה הוא מקבל התאמות ספציפיות בתנאי בחינה הרלווני טיות למצבו הרפואי .לאחר מכן ,במידה והוא זכאי לסל שיקום של המוסד לביטוח לאומי ,הוא פוגש את רכזת כוח העזר ,דרכה הוא מקבל תמלול או שיעורי עזר מסטודנטים בעלי כישורים מתאימים ,המאותרים באמצעות היחידה באופן ספציפי לכל קורס וצורך. עזרים נוספים המוצעים ביחידה הם תלושי צילום ייעודיים ,שיכולים לסייע למי שזקוק לצילומי מחבי רות בפקולטות המדעיות ,וכמובן מאגר של מערכות FMMאיכותיות להשאלה לסטודנטים עם ירידה בשמ�י עה ,בין אם הם נעזרים במכשירי שמיעה/שתל שבלול, או לא .השאלת המערכת ,מציאת כוח העזר המתאים וליווי הסטודנטים נעשים ברובם על ידי רכזת כוח העזר ,שהיא גם סטודנטית כבדת שמיעה בעצמה, המכירה מקרוב את הקשיים והצרכים הרלוונטיים. אווירה בקמפוס לצד עבודת יחידת הנגישות ,מורגש שינוי כללי הן ביחס ,הן באווירה והן במודעות האוניברסיטאית. מבחינה משפטית ,תהליך אשרור תקנות נגישות ההשכלה הגבוהה בישראל צובר תאוצה ומופנם בהדרגה על ידי הגורמים השונים באוניברסיטה .בין היתר ,מעורב בניסוח התקנות גם תא סטודנטים עם מוגבלות באוניברסיטה ,שקיים כבר כשלוש שנים והכניס לתודעה את הביטוי "לא עלינו-בלעדינו" ( .")nothing about us without usבנוסף, מעודד התא ביטחון ואסרטיביות בקרב הסטודנטים הלוקחים בו חלק ,חלקם כבדי שמיעה ,ומתחיל תהליך אישי וחברתי שבהדרגה משפיע על הקשר עם המרצים ,המתרגלים והסטודנטים .סטודנטית פעילת התא ,לדוגמא ,הצליחה לדאוג להנגשת כנס על ליי מודים בחו''ל באמצעות ,FMכמו גם סדנא אקדמית אחרת .חשיבות הקשר עם הרכזות ביחידת הנגישות והפעילות בתא הסטודנטים נעוצה ביכולת להעמיק אצל סטודנטים כבדי שמיעה את ההבנה שהם יכולים לחולל שינוי יותר טוב מכל אחד אחר ,כיוון שהם אלו שיודעים בדיוק כיצד צריכה ההנגשה להתבצע .מספי רם ההולך וגובר בארבעת קמפוסי האוניברסיטה ,יחד עם קולם הנשמע הן מבחינה אקדמית והן מבחינה מנהלית ,הם אלו שיכולים להוביל להגברת המודעות לנגישות ברמה הטובה ביותר. לצד השינוי הגדול הזה והאנשים שלוקחים בו חלק, יש עוד דרך ארוכה .סטודנטים כבדי שמיעה מתמוי דדים עם קושי עיקרי הנובע מהיות המגבלה בלתי נראית ,ולפיכך גם בלתי מובנת .קשה מאוד להסביר לאנשים זרים ובניהם סגל אקדמי ומנהלי איך אפשר לשמוע ולא להבין ,מדוע חייבים לראות סרט מוקרן עם כתוביות ,או את ההכרח להנגיש כנסים אוניי ברסיטאיים על ידי תמלול או .FMיחד עם זאת, ברגע שהחל השינוי ,קשה לעצור אותו .ההסברה, פריצת הגבולות הפסיכולוגיים ובעיקר הדרישות של סטודנטים לשוויון מלא ,עושים את הדרך קלה יותר גם לאחרים. הכותבת היא רכזת כוח עזר ביחידת הנגישות ,משרד דיקן הסטודנטים ,האוניברסיטה העברית ,ירושלים | 16הארץ | מגזין ביו | מאי 2014 סל בריאות / דרורי לב לימונית לואיזה פרויקט "להשיב חיוך" החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה מאתרת בישראל נכסים של נספי השואה ומשיבה אותם ליורשים החוקיים של הנספים .נכסים שלא נמצא להם יורש משמשים לסיוע לניצולי שואה נזקקים .החברה פועלת מכוח חוק נכסים של נספי שואה שנחקק ב ,2006 -במטרה לתקן את העוול ההיסטורי עם הנספים בשואה ולהשיב את נכסיהם המצויים בישראל ליורשיהם החוקיים. עד כה סייעה החברה לניצולי שואה נזקקים בהיקף של למעלה מחצי מיליארד שקלים ,כאשר בשנת 2014צפויה החברה לסייע לניצולי שואה נזקקים בהיקף של 135מיליון שקלים .החברה מפעילה מספר אפיקי סיוע בהם מענקים רבעוניים ,כרטיסים נטענים של רשת "מגה" או "שופרסל" לרכישת מזון ,ופטור מלא מהשתתפות עצמית ברכישת תרופות מרשם שבסל הבריאות .לאחרונה השיקה החברה אפיק סיוע חדש תחת הכותרת "להשיב חיוך". פרויקט "להשיב חיוך" יאפשר לניצולי השואה הנזקקים לקבל מימון לטיפולי שיניים במרפאות השיניים של קופות החולים בסך כולל של עד 5,000שקלים לשנה לניצול )בתוספת השתתפות עצמית בגובה .(10%הטיפולים יעשו בארבע קופות החולים המפעילות מרפאות שיניים )כללית סמייל ,מכבידנט ,לאומית דנטיקה ומרפאות השיניים של קופ"ח מאוחדת( .התשלום עבור הטיפול יועבר ישירות מהחברה לקופת החולים ללא צורך בפניית הניצול לחברה. יו"ר דירקטוריון החברה ,מיכה חריש שיזם את אפיק הסיוע החדש ,מציין" :לצד פעילותנו העיקרית לאיתור ולהשבת הנכסים ליורשים של נספי השואה ,אנו פועלים לשיפור איכות חייהם של הניצולים באמצעות כספים שמקורם במימוש נכסים שלא נמצא להם יורש .ביוזמת החברה תוקן החוק מכוחו החברה פועלת והחברה תרחיב את מימוש הנכסים שאין להם יורשים ותגדיל את תקציב הסיוע לניצולי שואה ל 135מיליון שקלים בשנה במקום 100מיליון שקלים ,כפי שהועבר בשנים קודמות". Flex Trial בהדים תמיד תקנו מכשיר חדש" ,מהניילונים" .כדי שתוכלו לבחור את הדגם שהכי מתאים לצרכים ולסגנון החיים שלכם ,תקבלו מכשירי Flex Trialהמשמשים להתנסות בלבד לפני הקניה .במהלך ההתנסות תוכל הקלינאית לתכנת ולהדגים לכם רמות טכנולוגיות שונות במשך שבועות מספר על גבי מכשיר ההתנסות .החלטתם מה מתאים לכם ביותר ,אתם מוזמנים לקבל זוג מכשירי שמיעה חדשים בהחלט. להתנסות :רשת הדים *2554 אקספרס לכף הרגל שול ,המותג לבריאות וטיפוח כף הרגל ,משיקה את שול אקספרס פדי –פצירה חשמלית עם ראש אבן פצירה מסתובבת .המכשיר החדש פועל עם סוללות וראש האבן ניתן להחלפה. הצרכן הישראלי לא מוותר על התה הירוק גם בקיץ .לכן ,פיתחה ויסוצקי תה ירוק בטעם לימונית לואיזה ,בתוספת עלי סטיביה .הסטיביה הינו צמח בעל מתיקות טבעית. להיות עם ,להרגיש בלי! מכשירי שמיעה מתקדמים ונסתרים מהעין הידעתם ש 7-שנים חולפות מהרגע בו מידרדרת שמיעתו של אדם ועד שהוא מכיר במצבו ורוכש מכשיר שמיעה? מהיום אין סיבה להתבייש ולחכות עד שלא תהיה ברירה! את מקומם של מכשירי השמיעה הגדולים והמגושמים שהכרתם , תופסים מכשירי שמיעה חכמים ,קטנים ונסתרים מעין .בראשם עומד מכשיר ה nano-של פונאק -יצרנית מכשירי השמיעה המובילה בעולם .המכשיר הקטנטן והמשוכלל נבנה בהתאם למבנה האוזן של המשתמש ומיוצר בהדפסה דיגיטלית. להשיג במכוני השמיעה של חברת שטיינר! תוכן שיווקי לא על מכשיר השמיעה לבדו – שיקום השמיעה בחמישה צעדים מאת :תמר גלבגיסר ,BAקלינאית תקשורת אודיולוגית ב'שטיינר מכשירי שמיעה' ע שרה אחוזים מכלל האוכלוסייה בישראל סובלים מירידה בשמיעה ואחד מתוך שלושה מבוגרים מעל גיל 65 סובלים מלקות שמיעה .במרבית המקרים ירכשו לקויי השמיעה מכשירים לשיפור השמיעה– אך האם די בכך? התשובה היא בהחלט לא! אז מה כן? בתהליך שיקום השמיעה ישנן מספר נקודות שעליהן יש לתת את תשומת הלב ואלו יעזרו ללקוי השמיעה להתאים עבורו את המכשור המתאים לו ולוודא כי הוא משתמש בו בצורה אופטימלית עד כמה שניתן לאורך זמן. חמישה צעדים כבר אמרנו? מתחילים: זיהוי: שיקום שמיעה נכון ומוצלח יתחיל בזיהוי הקשיים והצרכים של המשתמש וייקח בחשבון את אורח חייו ,מקצועו ,עיסוקיו ומסגרת המגורים והמשפחה של לקוי השמיעה .למשל ,צרכיה התקשורתיים של מורה בבי"ס יסודי המלמדת בכיתה של 35תלמידים ,שונים מאלו של עובד מעבדה ,טבח או פנסיונרית העוסקת בפיסול כתחביב .כך גם ,עורך דין או מרצה שעבודתם דורשת תקשורת ושיח אל מול גורמים רבים, שונים בצרכיהם מרו"ח שנמצא לבדו במרבית שעות היום .לכן בבואנו | 18הארץ | מגזין ביו | מאי 2014 לבחון את נושא ירידת השמיעה נשים דגש על שגרת יומו של המטופל. מוטיבציה וגיוס תמיכה: בבואנו לבחון את תהליך השיקום של המטופל נתייחס למשפחתו ,בני זוג וילדים בוגרים וננסה ככל שניתן להפוך גם אותם לחלק מהתהליך. לקות השמיעה מעבר לעובדה שהיא מפריעה ללקוי השמיעה עצמו, היא מפריעה גם לסביבתו .כיוון שכך ,פעמים רבות הסביבה היא שדוחפת ומעודדת אותו לשפר ולשקם את שמיעתו .כחלק מתהליך הגברת המוטיבציה של המועמד לקבל שיקום ,חשוב לתת דגש גם על גיוס התמיכה המשפחתית והסביבתית .ללא שני אלה ,התהליך יהיה מתסכל ואף עלול להיכשל. בחירת מכשור: לאחר שני השלבים הראשונים והחשובים עד מאוד ייפנה קלינאי התקשורת לשלב של בחירת המכשור המתאים ביותר באופן ייחודי ללקוי השמיעה .האם השיקום המוצלח ביותר עבורו יהיה שימוש במכשירי שמיעה או שמא שימוש בשתל קוכליארי ,ואולי שילוב השניים? מהי הצורה והגודל של מכשירי השמיעה המתאימים ביותר לאדם זה? מהם המאפיינים האלקטרו-אקוסטיים שחשוב או שהכרחי שיהיו במכשירי השמיעה? האם ישנם אביזרי עזר נוספים שישלימו את שיקומו ויאפשרו לו תקשורת מוצלחת בכל תחומי חייו? כל אלו נובעים מאיתור הצרכים כפי שתואר קודם ,ומחומרת הלקות השמיעתית ואופייה ,והם יידונו במשותף עם לקוי השמיעה המועמד לשיקום. הסתגלות ,הדרכה ותמיכה: לאחר שנבחר המכשור המתאים ביותר ,יבצע קלינאי התקשורת את ההתאמה הראשונית ,שתאפשר את התחלתו של תהליך הניסיון וההסתגלות .באותה פגישה ידריך הקלינאי את המשתמש כיצד להתחיל בשימוש הדרגתי ויציג בפניו את כל משך התהליך .לקוי השמיעה יזדקק במהלך השבועות הקרובים להתאמה הראשונית ,כיוונים נוספים והדרכה לשימוש הולך וגובר ,של משכי זמן ארוכים יותר וגם בסביבות רועשות ומאתגרות יותר מבחינה שמיעתית. אביזרי עזר: לאחר תקופת ההסתגלות ולפי הצורך יותאמו ללקוי השמיעה בשלב זה או בשלבים מאוחרים יותר גם אביזרי עזר נוספים .למשל -סטרימר לשימוש בטלפון הנייד )אביזר המזרים את הנשמע בטלפון ישירות למכשירי השמיעה באופן נקי ואיכותי( ,סטרימר לשמיעה נקייה של הטלוויזיה ,מגבר לצלצול הטלפון או לפעמון הדלת ,שעון מעורר הפועל על רטט ועוד מגוון רחב של אביזרים ייעודיים. בתום התהליך ,לאחר ביצוע כיוונים נוספים בהתאם להתקדמות תהליך ההסתגלות ולצרכים הספציפיים ,יוכל לקוי השמיעה ליהנות מהקלה משמעותית בתקשורת היומיומית עם הסובבים אותו ומשימוש אפקטיבי באמצעי התקשורת שמסביבו. לקוי השמיעה חווה קשיים בתחילת דרכו והתמיכה וההדרכה המדויקת הן אלו שבסופו של דבר יאפשרו לו למקסם את שמיעתו ובכך בעצם, את איכות חייו.
© Copyright 2024