‫מושב‪ :‬תהליכי תפיסה‪ ,‬סינון ואבחון שמיעתיים לאורך החיים‬ ‫‪1‬‬ ‫שכיחות לקויי שמיעה בקרב תינוקות שנכשלו בבדיקת ה ‪ETOET‬‬ ‫ועברו בהצלחה את בדיקת ה ‪EEAA‬‬ ‫‪2‬‬ ‫יעל לויט‪ ,‬מרדכי הימלפרב‪ ,3,1‬שאול דולברג‬ ‫‪3‬מכון שמיעה‪ ,‬המרכז הרפואי סוראסקי תל אביב‬ ‫‪2‬בית החולים ליולדות ליס‪ ,‬המרכז הרפואי סוראסקי תל אביב‬ ‫‪1‬המחלקה להפרעות בתקשורת‪ ,‬אוניברסיטת אריאל‬ ‫בדיקת ה ‪ )Automated brainstem evoked response) AABR‬הינה בדיקה מקובלת‬ ‫בפרוטוקולים רבים לסינון שמיעה בילודים‪ .‬הבדיקה משמשת כבדיקת השלב השני לתינוקות‬ ‫שנכשלו בבדיקת ה ‪ TEOAE‬וכן לשלילה של ליקוי שמיעה ממקור נוירוגני‪/‬דסיכרוני‬ ‫(‪ )AN/AD‬בקרב ילודים עם גורמי סיכון ללקות מסוג זה‪.‬‬ ‫בדיקת ה ‪ BBAA‬כבדיקת השלב השני הוכחה כיעילה בהפחתת שיעור הנכשלים בתהליך סינון‬ ‫השמ יעה‪ ,‬ובכך היא תורמת לצימצום מספר הפניות השווא למכוני שמיעה‪ .‬אולם בעוד שקיים‬ ‫בספרות עושר רב של נתונים לגבי שיעור הפניות השווא (‪ ,)evi f op lslaf‬קיים חסר משמעותי‬ ‫של נתונים באשר לשיעור ההחמצות (‪ )evi f ef vslaf‬של תהליך הסינון‪ .‬הדבר נובע מהעובדה‬ ‫שילודים שעוברים בהצלחה את הסינון משוחררים בדרך כלל ממעקב‪.‬‬ ‫בעוד ששיעור הפניות השווא הינו נתון שקל לגזור אותו מתוך הנתונים של כל תכנית סינון‪,‬‬ ‫הנתונים לגבי שיעור ההחמצות פחות זמינים ויש צורך באיסוף שיטתי‪ ,‬המכוון למטרה זו‪.‬‬ ‫מטרה ‪ -‬להעריך את שיעור לקויות השמיעה בקרב ילודים שנכשלו בבדיקת ה ‪ ETOBT‬ועברו‬ ‫בהצלחה את בדיקת ה ‪.BBAA‬‬ ‫שיטה – ניתוח נתונים מתוך מאגרי נתונים על ידי שימוש בשאילתות‪ .‬נתוניהם של ילודים‬ ‫שנכשלו במהלך שנת ‪ 2311‬בבדיקת ה ‪ ETOBT‬נכללים במחקר‪ .‬תוצאות בדיקות המעקב‬ ‫שלהם נלקחו מתוך מאגר הנתונים של מכון השמיעה‪.‬‬ ‫תוצאות – אצל כ ‪ 52%‬מהילודים שנכשלו בסינון השמיעה ב ‪ ETOBT‬ועברו בהצלחה את‬ ‫בדיקת ה ‪ BBAA‬נמצאו לקויות שמיעה בדרגות חומרה שונות‪ .‬אצל כשליש מהתינוקות שאותרו‬ ‫כלקויי שמיעה דרגת החומרה של הליקוי בבדיקת ה ‪ BAA‬הדיאגנוסטית היתה גדולה מן‬ ‫מהעוצמה שבה בוצעה בדיקת ה ‪.BBAA‬‬ ‫מסקנות – ילודים שנכשלו בבדיקת ה ‪ ETOBT‬בסינון השמיעה הינם בסיכון גבוה ללקות‬ ‫שמיעה‪ ,‬גם אם עברו בהצלחה את בדיקת ה ‪ .BBAA‬מומלץ להפנות ילודים אלה להמשך מעקב‬ ‫במכון שמיעה‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫סינון שמיעה ביילודים‪ :‬הקשר בין מאפייני אימהות והיענותן בתהליך הסינון‬ ‫דנית שדה פרי‪-‬פז‪ ,3,2,1‬טובה מוסט‪ ,3‬שרה אינגבר‪ ,3‬תלמה שפק‪ ,4‬מיכל לונץ‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬בית הספר לחינוך‪ ,‬אוניברסיטת תל‪ -‬אביב‬ ‫‪2‬ילודים ופגים‪ ,‬בי"ח לניאדו‬ ‫‪1‬חטיבה קדם יסודית‪ ,‬מיחא תל אביב והמרכז‬ ‫‪4‬מחלקת אף אוזן גרון‪ -‬כירורגית ראש וצוואר‪ ,‬מרכז רפואי בני ציון‬ ‫"סינון שמיעה ביילודים" הינה תכנית המיועדת לאתר תינוקות עם לקות שמיעה בסמוך ללידה‪.‬‬ ‫בישראל מבוצע נוהל סינון שמיעה מנדטורי ביילודים החל מינואר ‪ 2131‬עפ"י חוזר מנהל רפואה‬ ‫מס' ‪ 33/2009‬איתור מוקדם של לקות השמיעה מאפשר שיקום מיידי שמטרתו לצמצם את‬ ‫השפעת החסך השמיעתי על התפתחות הילד‪.‬‬ ‫על מנת לבחון את תהליך סינון השמיעה בילודים ולבדוק את היענות האימהות לתהליך הסינון‪,‬‬ ‫נבחנו במחקר הנוכחי משתנים הקשורים לתפקוד אימהות ומשפחות בהתבסס על המודל האקולוגי‬ ‫(‪.)Anpeefeenfefn, 3BrB‬‬ ‫המחקר כלל ‪ 041‬אמהות יהודיות לתינוקות ללא גורמי סיכון ללקות בשמיעה‪ ,‬אשר ילדו במהלך‬ ‫החודשים יולי ‪ 2132‬עד מרץ ‪ 2131‬בבתי החולים בני ציון בחיפה ולניאדו בנתניה‪ .‬בהתאם‬ ‫לתוצאות בדיקות סינון השמיעה שבוצעו לתינוקן לאחר הלידה‪ ,‬הן הוזמנו להמשך בדיקות‬ ‫(סינון חוזר או בדיקה אבחנתית)‪ .‬הנתונים נאספו מתוך רשומות רפואיות וסוציאליות שנאספו‬ ‫בבית החולים‪.‬‬ ‫ממצאי המחקר הראו כי קיים קשר בין משתנים ממערכת המיקרו (כמו‪ :‬גודל המשפחה ורמת‬ ‫ההשכלה של האם)‪ ,‬וכן משתנים ממערכת המקרו (כמו השיוך המגזרי)‪ ,‬לבין סיכויי ההגעה‬ ‫לבדיקות השונות בתהליך הסינון והאיתור של תינוקות עם לקות שמיעה‪.‬‬ ‫ממצאי המחקר הנוכחי מדגישים את הצורך בפיתוח מערכת מעקב ובקרה כלל ארצית אחר‬ ‫תינוקות שמוזמנים להמשך תהליך סינון ואיתור‪ .‬יש חשיבות להנגשת השירות עבור אוכלוסיות‬ ‫הנמצאות בסיכון לאי השלמת תהליך הסינון‪ .‬בנוסף‪ ,‬מומלץ לגבש תכנית התערבות והעברת מידע‬ ‫על ידי הצוות המקצועי בבית החולים ובקהילה הפוגש את ההורים ומלווה אותם בתהליך איתור‬ ‫לקות שמיעה‪ ,‬תוך התייחסות לאפיוני ההורים ולממשק בין אנשי הצוות המעורבים בתהליך‬ ‫לאוכלוסיות ממגוון תרבויות‪.‬‬ ‫‪Bronfenbrenner, U. (1979). The Ecology of human development: Experiments‬‬ ‫‪by nature and design. Cambridge, MA: Harvard University Press .‬‬ ‫‪Holte L, Walker E, Oleson J, Spratford M, Moeller MP, Roush P, Ou H,‬‬ ‫‪Tomblin JB. (2012). Factors influencing follow- up to newborn hearing‬‬ ‫‪screening for infants who are hard of hearing. American Journal of Audiology,‬‬ ‫‪21(2), 163-174 .‬‬ ‫‪Joint Committee on Infant Hearing. (2007). year 2007 position statement:‬‬ ‫‪principles and guidelines for early hearing detection andintervention programs.‬‬ ‫‪Pediatrics, 120(4), 898-921 .‬‬ ‫‪Yoshinago-Itano, C. Sedey, A.L Coultier, . D.K. Mehl, A.I. (1998).‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪language of early and later identified children with hearing loss. Pediatrics,‬‬ ‫‪102, 1161-1171 .‬‬ ‫‪3‬‬ ‫רישום ‪ EAA‬בתגובה לגירויים אקוסטיים מסוג ‪ AsruB-EnoT‬ו‪prirC -‬‬ ‫‪3,2,1‬‬ ‫יעל לויט‪ ,3,2‬שני בן אריה‪ ,3‬לירז סבן‪ ,3‬מרדכי הימלפרב‬ ‫‪3‬הפרעות בתקשורת‪ ,‬אוניברסיטת אריאל בשומרון‬ ‫‪2‬אף אוזן וגרון‪ ,‬ניתוחי ראש וצוואר‪ ,‬היחידה לשמיעה ודיבור‪ ,‬מרכז רפואי ע"ש סוראסקי‬ ‫‪1‬הפקולטה לרפואה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫רקע‪ :‬רישום פעילות חשמלית מעצב השמע וגרעיני מסלול השמע בגזע המוח‪ ,‬המעוררת בעזרת‬ ‫גירויים אקוסטיים כמו גירוי נקישה [ (‪])click) [Auditory Brainstem Responses (ABR‬‬ ‫ופרצים אקוסטיים המכוונים לתדרים ספציפיים‬ ‫[(‪ ,])tone bursts - TB) [Tonal Auditory Brainstem Responses (T-ABR‬היא הבדיקה‬ ‫המקובלת בילודים ותינוקות עד גיל שנתיים ובמבוגרים שאינם משתפים פעולה מסיבות נפשיות‪,‬‬ ‫התפתחותיות או מכוונות‪ .‬התגובות החשמליות בסף התגובה שחשובות ביותר לקביעת סף‬ ‫השמיעה של הנבדק בתדרים השונים אינן תמיד ברורות‪ ,‬ותלויות בשיפוטו ובמיומנותו של‬ ‫הבודק‪ .‬הסיבה לכך היא סנכרון ירוד בתגובה העצבית לגירוי המקובל (נקישה ופרץ אקוסטי)‬ ‫בגלל תופעת העיכוב בנדידת הגל האקוסטי בשבלול‪ .‬בשנים האחרונות תואר גירוי אקוסטי שונה‬ ‫(‪ ) Chirp‬המבוסס על הגברת הסנכרון הטמפורלי באמצעות פיצוי העיכוב השבלולי‪ .‬הוצע‪ ,‬כי‬ ‫גירוי זה עשוי לשפר את קביעת סף ה‪ ABR -‬בתדרים ספציפיים‪.‬‬ ‫מטרה‪ :‬השוואה תגובות הסף בבדיקת ה‪ BAA -‬לגירויי ‪ EA‬ולגירויי ‪ prlno‬בנבדקים בעלי‬ ‫שמיעה תקינה‪.‬‬ ‫נבדקים ושיטות‪ :‬נבדקו ‪ 34‬מתנדבות שגילן הממוצע היה ‪ 21‬ש' (טווח ‪ )2r-23‬בעלות שמיעה‬ ‫תקינה (בהתאם לבדיקה סטנדרטית)‪ .‬כולן עברו בדיקת ‪ BAA‬בתגובה לגירוי נקישה וגירויי ‪EA‬‬ ‫בתחום התדרים ‪ zHK3‬ו‪ zHK4-‬ולאחר מכן בדיקה נוספת בתגובה לגירויי ‪ prlno‬בתחום‬ ‫התדרים בתדרים ‪ zHK3‬ו‪.zHK4-‬‬ ‫ממצאים‪ :‬ב‪ 34 -‬מתנדבות (‪ 22‬אוזניים) בעלות שמיעה תקינה נבדק סף ה‪ BAA -‬לגירויי ‪ EA‬ו‪-‬‬ ‫‪ prlno‬בתדרים ‪ zHK3‬ו‪ .zHK4-‬נמצא כי זמני החביון של הגל החמישי בתגובה לגירוי בעוצמה‬ ‫של ‪ LAeHd21‬היה קצר יותר בתגובה לגירויי ה‪ ,prlno -‬סף ה‪ BAA -‬לגירויי ה‪ prlno -‬היה‬ ‫נמוך יותר והפער בין סף ה‪ BAA -‬לגירויי ה‪ prlno -‬לבין הסף ההתנהגותי בתדרים ‪ zHK3‬ו‪-‬‬ ‫‪ zHK4‬היה קטן משמעותית מזה שבתגובה לגירויי ‪.EA‬‬ ‫מסקנות‪ :‬השימוש בגירויי ‪( prlno‬בתדרים ‪ zHK3‬ו‪ )HKz4-‬עדיף על גירוי ה‪ EA -‬הן בגין‬ ‫הזיהוי הקל יותר של תגובות הסף והן בשל הסף הקרוב יותר לסף ההתנהגותי בבעלי שמיעה‬ ‫תקינה‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫השילוב של מדידת הפוטנציאלים השמיעתיים למצב עמיד (‪ )ESSA‬ובדיקת‬ ‫ההדים הכוכלארים (‪ )OET‬בסינון וניבוי ספי שמיעה בחבלה אקוסטית‬ ‫‪3‬‬ ‫חנין קרוואני‪ ,3,2‬יוסי אטיאס‪ ,3‬רפי שמש‬ ‫‪3‬אוניברסיטת חיפה‪ ,‬החוג להפרעות בתקשורת‪ ,‬הפקולטה לרווחה ובריאות‬ ‫‪2‬הקריה הרפואית רמב"ם‪ ,‬מכון שמיעה ודיבור‪ ,‬מחלקת אף אוזן וגרון‬ ‫הקדמה‪ :‬נזקי שמיעה כתוצאה מרעש )‪(Noise-induced hearing loss-NIHL‬‬ ‫נחשבים כמחלת המקצוע השכיחה ביותר‪ .‬ליקוי שמיעה זה מהווה את אחת הסיבות העיקריות‬ ‫לתביעת פיצויים בארץ ובעולם‪ .‬יש צורך רב בניבוי סף שמיעה התנהגותי על ידי מדדים‬ ‫אובייקטיביים‪ .‬מחקרים קודמים מצאו שפוטנציאלים שמיעתיים למצב עמיד‬ ‫(‪ )BeLlspnS ysfvLS ysvsf Af ope f - ASSR‬יכולים לשמש ככלי מקיף לניבוי טוב של‬ ‫ספי שמיעה בחומרה קלה עד חמורה בתדרים נמוכים וגבוהים ובזמן קצר יחסית‪ .‬עם זאת‪ ,‬הם‬ ‫נמצאו פחות יעילים בניבוי סף שמיעה נורמלי‪.‬‬ ‫מטרת העבודה הנוכחית‪ ,‬הייתה לבחון את היעילות הקלינית של ה‪ ByyA-‬בניבוי אודיוגרמה של‬ ‫נבדקים החשופים לרעש‪ ,‬עם ובלי ‪ .LHHd‬ולבדוק את כושר הניבוי של כלי זה עם התוספת של‬ ‫בדיקת ההדים הכולארים (‪.)Ospvcpe slc Tsl lpe -OAE‬‬ ‫נבדקים ושיטות‪ :‬נכללו בעבודה ‪ 311‬נבדקים חשופים לרעש (בין הגילאים ‪ ,)52-22‬כל נבדק‬ ‫עבר בדיקה התנהגותית לצלילים טהורים‪ ByyA ,‬ו‪ .OBT-‬היעילות הסגולית והדיוק של‬ ‫בדיקת ה‪ ByyA-‬לבד ובשילוב עם ה‪ OBT-‬באבחון חבלות אקוסטיות חושב על ידי‬ ‫‪Afcflafn Oofnvsle prvnvcsfnl slc )AOp( cenaf‬‬ ‫תוצאות‪ ByyA :‬יכול לחזות באופן מהימן את ספי השמיעה ההתנהגותיים‪ ,‬עם מקדמי מתאם‬ ‫הנעים בין ‪ 1.0‬בתדרים נמוכים ל‪ 1.2 -‬בתדרים גבוהים‪ .‬התוצאות שהתקבלו מעקומות ה‪-‬‬ ‫‪ AOp‬הציעו ערך חתך של ‪ LA11.04‬על מנת להשיג ערכי רגישות (‪ )25%‬וסגוליות (‪)52%‬‬ ‫מקסימליים‪ .‬הוספת ה‪ OBT-‬לזהות סף שמיעה נורמלי הגדילה את הדיוק ל‪.29% -‬‬ ‫מסקנה‪ :‬ה‪ ByyA-‬הינו כלי מבטיח לחזות באופן אובייקטיבי את ספי השמיעה האבנורמלים‬ ‫במקרים בהם יש נזק שמיעה כתוצאה מרעש‪ .‬שילוב ה‪ OBT-‬כסינון לספי שמיעה תקינים‬ ‫בתדרים אלה‪ ,‬הופך את ההליך הראשוני ליעיל יותר ומהיר יותר לפני קבלת הערכה מלאה של‬ ‫התדרים הלקויים האחרים באמצעות ה‪ ByyA-‬באוכלוסיות עם חבלה אקוסטית‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫הערכת שמיעה בעזרת יישום המיועד למכשירים ניידים‬ ‫‪3,1‬‬ ‫מרדכי הימלפרב‪ ,3,2,1‬יעל לויט‪ ,3,2‬אופיר הנדזל‬ ‫‪3‬הפרעות בתקשורת‪ ,‬אוניברסיטת אריאל בשומרון‬ ‫‪2‬אף אוזן וגרון‪ ,‬ניתוחי ראש וצוואר‪ ,‬היחידה לשמיעה ודיבור‪ ,‬מרכז רפואי ע"ש סוראסקי‬ ‫‪1‬הפקולטה לרפואה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬תל אביב‬ ‫בעשור האחרון פותחו מכשירי טלפון סלולריים חכמים (סמרטפונים) ומכשירי כף יד ניידים בעלי‬ ‫יכולות טכנולוגיות מפותחות ביותר כמו מהירות עיבוד גדולה‪ ,‬זיכרון נרחב ויכולות תקשורת‬ ‫מפותחות‪ .‬הטלפונים החכמים משמשים לתקשורת אינדיבידואלית ותקשורת המונים ברשתות‬ ‫חברתיות‪ ,‬שירותי ‪ ,SPy‬מגוון אפשרויות של צילום‪ ,‬משחקים ועוד‪ .‬תכונות נוספות של‬ ‫מכשירים אלה כמו ניידות‪ ,‬זמינות‪ ,‬חיישני מגע ו‪/‬או תנועת עיניים במסך המכשיר‪ ,‬אמצעי קול‬ ‫וצילום מאפשרים פיתוח יישומים ייחודיים המיועדים לאספקת מידע רפואי‪ ,‬אבחון וביצוע‬ ‫בדיקות מרחוק והעברתם המידית לגורמים רפואיים מוסמכים לפיענוח‪ ,‬הערכה והצעות טיפול‪.‬‬ ‫פותחו אפליקציות (יישומים) רפואיות המאפשרות מדידת ערכים פיזיולוגיים כמו ספירת דם‪,‬‬ ‫הערכת איכות פעימות הלב ועוד‪ .‬פותחו גם מכשירי קצה המתחברים למכשיר הנייד כמו מכשירי‬ ‫‪ ECG, EEG‬ומכשירים אחרים לעיבוד‪ ,‬פיענוח והעברה מידית של תוצאות הבדיקות ליעד‬ ‫הרפואי המתאים‪ .‬השימוש ביישומים אלה ויכולת העברת המידע בעזרת המכשירים יכולה לתרום‬ ‫להנגשת הרפואה מרחוק – ‪ TeleHealth) Telemedicine, Online Health‬או ‪.)E-Health‬‬ ‫שיטת הרפואה מרחוק התרחבה אל שדה האודיולוגיה (‪ )TeleAudiology‬הכוללת כיום מגוון‬ ‫נושאים כמו הכשרת אנשי מקצוע‪ ,‬בדיקות סקר וסינון‪ ,‬אבחון ותכניות טיפול‪.‬‬ ‫‪ET‬‬ ‫לאחרונה פותחו יישומים בתחום השמיעה למכשירים ניידים כמו יישום חינמי בשם ‪eHfvn‬‬ ‫שפותח על ידי חברת ‪ .nelsnpe‬היישום מיועד למכשירים ניידים (המבוססים על תוכנת ‪ lOy‬כמו‬ ‫מכשירי ‪ )lPrpef/lPpL/lPvL‬וכולל בדיקת סקר שמיעה (‪ ,)rfvnle fe lslalsS‬בדיקת זיהוי‬ ‫דיבור על רקע רעש (‪ ) offcr le epl f‬ושאלון לקביעת פרופיל שמיעתי (‪.)eef slpeevlnf‬‬ ‫היישום נועד להערכה ראשונית ולגילוי מוקדם של ירידה בשמיעה במסגרת זמינה וביתית‬ ‫המסייעת להתגבר על החששות מפני ברור רפואי‪.‬‬ ‫בהרצאה זו נדווח על מספר עבודות מחקר שבוצעו בעזרת יישום זה כמו תיקוף היישום בבעלי‬ ‫שמיעה תקינה ובבעלי לקות שמיעה‪ ,‬אבחון ליקוי שמיעה פתאומי כהתוויה לטיפול בתנאים בהם‬ ‫אין אפשרות לבצע בדיקת שמיעה סטנדרטית והשימוש בבדיקה זו כבדיקת סקר שמיעה‬ ‫בקשישים‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫המשמעות הקלינית של ליקוי שמיעה תחושתי עצבי בדלקת כרונית של האוזן‬ ‫התיכונה בילדים‬ ‫‪3,2‬‬ ‫נועם יהודאי‪ ,3,2‬מיקי הייפלר‪ ,3,2‬גיל סיגל‪ ,3,2‬מיכל לונץ‬ ‫‪3‬תוכנית שתל השבלול‪ ,‬מחלקת אף אוזן גרון – כירורגית ראש וצוואר‪ ,‬המרכז הרפואי בני ציון‬ ‫‪2‬הפקולטה לרפואה ע"ש ברוס רפפורט‪ ,‬הטכניון‬ ‫מבוא‪ :‬דלקת כרונית של האוזן התיכונה פוגעת בכ‪ 1% -‬מהאוכלוסייה ומאופיינת בדלקת‪ ,‬זיהום‬ ‫ואובדן שמיעה הולכתי‪ .‬ידוע כי בחלק מהחולים עם דלקת כרונית של האוזן התיכונה קיימת‬ ‫מעורבות של האוזן הפנימית עם ליקוי שמיעה תחושתי עצבי‪ .‬מאפייני הקשר שבין דלקת כרונית‬ ‫של אוזן תיכונה בילדים וליקוי שמיעה תחושתי עצבי‪ ,‬גורמי הסיכון והמהלך הטבעי טרם נחקרו‬ ‫באופן יסודי עד היום‪.‬‬ ‫מטרת העבודה‪ :‬להעריך את חומרת ליקוי השמיעה התחושתי עצבי בקבוצת ילדים עם דלקת‬ ‫כרונית חד צדדית של האוזן התיכונה‪ ,‬כאשר האוזן הבריאה משמשת כביקורת‪ ,‬ולנסות לאפיין את‬ ‫גורמי הסיכון להתפתחותה‪.‬‬ ‫שיטות מחקר‪ :‬המחקר יכלול כ‪ 324-‬ילדים עם דלקת כרונית חד צדדית של אוזן תיכונה אשר‬ ‫נותחו בין השנים ‪ .1225-5212‬הגיל הממוצע בניתוח היה‪ 1.2 ± 31.1‬שנים (טווח‪5-11 ,‬‬ ‫שנים)‪ ,‬ומשך המחלה הממוצע היה ‪ 40.1 ± 22.4‬חודשים (טווח‪ 9-125 ,‬חודשים)‪ .‬ממוצע ספי‬ ‫השמיעה בהולכת עצם בתדירויות ‪ 2111 ,3111 ,011‬ו‪ 4111-‬הרץ חושב עבור שתי האוזניים‪.‬‬ ‫המדדים שנבדקו היו‪ :‬מאפיינים דמוגרפים (גיל‪ ,‬מין וצד המחלה)‪ ,‬משך המחלה‪ ,‬קיומה ומיקומה‬ ‫של כולסטאטומה‪ ,‬רקע אוטולוגי וניתוחי אוזניים קודמים‪.‬‬ ‫תוצאות‪ :‬קשר משמעותי סטטיסטית נמצא בין ההפרש בממוצע ספי השמיעה בהולכת עצם בין‬ ‫האוזן החולה (‪ 2.r0 ± 32.r4‬דציבל) והאוזן הבריאה (‪ 0.11 ± B.10‬דציבל) (‪ .)o1.13‬נמצאה‬ ‫קורלציה משמעותית סטטיסטית בין מידת ליקוי השמיעה התחושתי עצבי באוזן החולה לבין גיל‬ ‫וקיומה של כולסטאטומה‪.‬‬ ‫מסקנות‪ :‬אחד מהסיבוכים של דלקת כרונית של אוזן תיכונה היא הופעה של ליקוי שמיעה‬ ‫תחושתי עצבי בנוסף לליקוי שמיעה הולכתי‪ .‬טיפול יזום בחולים עם דלקת כרונית של אוזן‬ ‫תיכונה הינו חיוני למניעת ההתפתחות הצפויה של ליקוי השמיעה התחושתי עצבי‪ .‬בחולים‬ ‫המסתמנים עם כולסטאטומה שומה עלינו להתוות תוכנית טיפולית ברורה‪ ,‬מכיוון שהם מועדים‬ ‫לפתח דרגה קשה יותר של ליקוי שמיעה תחושתי עצבי‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫השפעת היתרות הלשונית על תפיסת דיבור דחוס בזמן בקבוצות גיל שונות של‬ ‫דוברי ערבית‬ ‫‪2‬‬ ‫סיוואר חג'יר‪ ,3‬ליאת קישון‪-‬רבין‬ ‫‪3‬שמיעה ודיבור‪ ,‬בי"ח בני ציון‪ ,‬קופ"ח מאוחדת‬ ‫‪2‬החוג להפרעות בתקשורת‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫רקע‪ :‬ידוע שזיהוי מילים בערוץ האודיטורי מושפע מהמידע האקוסטי המועבר ומעובד אצל‬ ‫השומע ('‪ )bottom-up' processing‬ומהידע הלשוני שלו ('‪.)top-down' processing‬‬ ‫ידוע גם כי במהלך שנות החיים התרומה היחסית של מרכיבים אלו לתפיסת דיבור משתנה‪.‬‬ ‫בילדים‪ ,‬מערכות עיבוד פריפריות נחשבות תקינות ואף בשלות בגיל יחסית מוקדם בעוד שהידע‬ ‫השפתי מתפתח עד שנות העשרים (ולעיתים אף יותר)‪ .‬עם העלייה בגיל (‪ 40‬שנה)‪ ,‬מתחיל‬ ‫תהליך ההזדקנות הכולל האטה כללית בתהליכים‪ ,‬ובין היתר‪ ,‬גם פגיעה בעבוד במימד הזמן‬ ‫בערוץ השמיעתי‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הידע הלקסיקלי נשמר למרות העלייה הגיל‪ .‬אחת ההשלכות של‬ ‫תהליכים הפוכים אלו במהלך החיים היא שתוצאה בודדת של זיהוי דיבור יכולה להיות זהה בילד‬ ‫ובמבוגר אך מסיבות שונות‪ .‬התפקיד שלנו כמאבחנים ומטפלים הוא ללמוד ממה נובע הקושי של‬ ‫השומע על‪ -‬מנת לטפל בהתאם‪ .‬מטרת העבודה הנוכחית היא לבחון בילדים‪ ,‬צעירים ומבוגרים את‬ ‫השפעת היתרות השפתית על תפיסת דיבור מהיר בדרגות שונות של דחיסה בזמן‪.‬‬ ‫שיטה‪ :‬במחקר השתתפו ‪ 1B‬נבדקים מחולקים באופן שווה לשלוש קבוצות גיל‪ 31 :‬ילדים‬ ‫בני ‪ 9-5‬שנה‪ 31,‬צעירים בני ‪ 52-02‬שנה‪ ,‬ו‪ 31-‬זקנים בני ‪ 92-52‬שנה‪ .‬כל הנבדקים היו בעלי‬ ‫שמיעה תקינה לגילם ודוברי ערבית שפת אם‪ .‬גירויי הדיבור כללו שש רשימות מילים‬ ‫איזופנומיות (‪31‬מילים‪/‬רשימה) ו‪ 31-‬רשימות של משפטים בנושאי היום‪-‬יום‬ ‫(‪ 32‬משפטים‪/‬רשימה) בשפה הערבית‪ .‬הגירויים עברו דחיסה בשיעורים של ‪ ,00 ,40 ,1‬ו‪92%-‬‬ ‫בעזרת ‪ . Plscr ySecrnpelKfL Oafn dvoo vLL-PyOdB‬תוצאות הראו כי (‪ )3‬צעירים זיהו‬ ‫טוב יותר מילים בבידוד לעומת מבוגרים וילדים‪ .‬לא נמצא הבדל בין הילדים למבוגרים; (‪)2‬‬ ‫צעירי ם זיהו טוב יותר מילים במשפטים לעומת מבוגרים וילדים‪ ,‬ומבוגרים זיהו טוב יותר‬ ‫מילדים; (‪ )1‬מבוגרים וצעירים השתמשו במידה דומה בהקשר הלשוני (יתרות סמנטית‬ ‫ולקסיקלית) בכל רמות הדחיסה להוציא ‪ 00%‬בו התקשו המבוגרים במיוחד; (‪ )4‬בצעירים זיהוי‬ ‫מילים במשפטים כמעט ולא נפגע ברמות הדחיסה השונות‪ ,‬ו‪ )0( -‬הילדים הראו מידה מועטה של‬ ‫שימוש בהקשר לשוני בכל רמות הדחיסה‪ .‬ממצאי העבודה תומכים בהנחה שמבוגרים מתקשים‬ ‫לזהות מילים מהירות כנראה בשל קשיים בעיבוד במימד הזמן אך מפצים קשיים אלו בעזרת הידע‬ ‫הלשוני‪ .‬הילדים לעומת זאת‪ ,‬מתקשים לפצות על שמיעה בתנאים לא אופטימלי בשל ידע שפתי‬ ‫מופחת‪ .‬לתוצאות המחקר השלכות להבנה וטיפול בקשיי תפיסת דיבור של ילדים ומבוגרים‬ ‫בתנאי האזנה לא אופטימלים‪ ,‬שעברית אינה שפת אם ואלו עם בעיות נוספות‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫תפיסת דיבור ברעש ויכולות שמיעתיות טמפורליות וספקטרליות בקרב‬ ‫מאזינים מבוגרים‬ ‫‪3‬‬ ‫ניצה חורב‪ ,3,2‬הלל פרת‪ ,2‬חנה פוטר‬ ‫‪3‬החוג להפרעות בתקשורת‪ ,‬הקריה האקדמית אונו‬ ‫‪2‬המעבדה לפוטנציאלים מעוררים‪ ,‬הטכניון‬ ‫נבדקים מבוגרים חווים בחיי היומיום קשיים משמעותיים בהבנת דיבור‪ ,‬בעיקר בתנאי רעש‪ .‬על‬ ‫פי (‪ )”central auditory hypothesis" Pichora-Fuller et al, 2003‬ניתן ליחס את הקשיים‬ ‫בהבנת דיבור להפחתה ביכולת העיבוד של מידע שמיעתי טמפורלי וספקטרלי המתרחשת עם‬ ‫העליה בגיל‪.‬‬ ‫בוצעו שני ניסויים‪ :‬באחד נבדק עיבוד טמפורלי ובשני נבדק עיבוד ספקטרלי‪ .‬בכל אחד‬ ‫מהניסויים השתתפו ‪ 11‬נבדקים צעירים (גילאי ‪ )20-35‬ו‪ 11-‬נבדקים מבוגרים (גילאי ‪)50-60‬‬ ‫בעלי שמיעה תקינה‪ .‬בשני הניסויים נבדקה יכולת הבנת מילים חד הברתיות בשקט ועל רקע רעש‬ ‫מסוג ‪ multi-talker babble noise‬ביחס אות‪/‬רעש של ‪ .+ LA 6‬בנוסף לכך כלל הניסוי‬ ‫הטמפורלי בדיקת סף ל‪ vo Lfsfcslpe-‬ותפיסת קוליות של סותמים מצעיים תוך שימוש ברצף‬ ‫דיבור טבעי של ‪ /ibi/-/ipi/‬שהשתנה במשך החסימה של ההגה הסותם‪ .‬הניסוי הספקטרלי כלל‬ ‫גם בדיקת סף הבחנה לתדר ותפיסת מקום חיתוך תוך שימוש ברצף דיבור טבעי של ‪/ibi/-/idi/‬‬ ‫שהשתנה בתדירות ההתחלתית של ‪.22‬‬ ‫כל הנבדקים התקשו יותר בתפיסת הקוליות בהשוואה לתפיסת מקום החיתוך‪ .‬עם זאת אצל מס'‬ ‫גדול יותר של נבדקים מבוגרים לא התקבל גבול קטגוריה בשתי המטלות בהשוואה לנבדקים‬ ‫הצעירים‪ .‬בנוסף‪ ,‬בקרב הנבדקים המבוגרים התקבלו ספים גבוהים יותר במטלת‬ ‫ה‪ vo Lfsfcslpe-‬ובמטלת הבחנת תדר‪ .‬תוצאות המטלה הטמפורלית‪ ,‬אך לא הספקטרלית נמצאו‬ ‫קשורות לגבול הקטגוריה בזיהוי סותמים‪ .‬התוצאות מצביעות על הפחתה ביכולת העיבוד של‬ ‫המערכת האודיטורית עם העליה בגיל ועשויות להסביר את הקושי של מאזינים מבוגרים לנצל‬ ‫רמזים שמיעתיים טמפורליים וספקטרליים בתנאי האזנה קשים‪.‬‬ ‫מקורות‪:‬‬ ‫‪Pickora-Fuller MK. (2003) Processing speed and timing in aging adults:‬‬ ‫‪psychoacoustics, speech perception, and comprehension. Int J Audiol. 42 Suppl‬‬ ‫‪1:S59-67.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫השפעת הגיל על יכולת קשב בררני באופנות השמיעתית בעזרת מטלת סטרופ‬ ‫לקסיקלי‪/‬פרוזודי רגשי‬ ‫ליאת קישון‪-‬רבין‪ ,‬עדי לובר‪ ,‬עינת בארי‪ ,‬רעות שמיע‪ ,‬אסנת סגל‬ ‫החוג להפרעות בתקשורת‪ ,‬הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬ ‫רקע‪ :‬הקושי לשמוע ולשוחח על רקע רעש או דיבור מתחרה הוא מהתלונות הנפוצות של‬ ‫מבוגרים והינו בעל השלכה שלילית על איכות חייו‪ .‬עד לא מזמן ייחסו חלק ניכר מקשיי המבוגר‬ ‫לשמוע על רקע רעש לעליה בספי השמיעה ובירידה ביכולות של רזולוציה בתדר שחלים עם‬ ‫העלייה בגיל‪ .‬לאחרונה רווחת הדעה כי משתנים קוגניטיביים תורמים משמעותית לקשיים‬ ‫בשמיעה בתנאים לא אופטימליים‪ .‬משתנה אחד כזה הוא יכולת קשב בררני המתייחס ליכולת‬ ‫להתמקד בגירוי מטרה או באחד ממאפייניו תוך התעלמות מגירויים אחרים שנשמעים בו‪-‬זמנית‬ ‫או ממאפיינים לא רלוונטיים של אותו גירוי‪ .‬עד כה הנושא נחקר במבוגרים כאשר הגירויים‬ ‫הוגשו באופנות הראייתית או באופנות המשולבת שמיעה‪-‬וראייה‪ .‬מטרת המחקר הנוכחי הייתה‬ ‫לבחון את השפעת הגיל על היכולת להפנות קשב למימד אחד של גירוי שמיעתי והתעלמות ממידע‬ ‫אחר סותר כאשר המידע הרלוונטי והלא רלוונטי ניתנים באופנות השמיעתית‪.‬‬ ‫שיטה‪ :‬שלוש קבוצות של נבדקים נכללו במחקר‪ 30 :‬צעירים )‪ 20-30‬שנה)‪ 30 ,‬גילאי הביניים‬ ‫(‪ 50-61‬שנה) ו ‪ 31‬מבוגרים יותר (‪ 65-78‬שנה)‪ .‬הקשב הבררני נבדק בעזרת מטלת הסטרופ עם‬ ‫‪ 21‬מילים בעלות תוכן פרוזודי‪-‬לקסיקלי רגשי (שמח או עצוב)‪ .‬המילים נחלקו לכאלו עם‬ ‫פרוזודיה נייטרלית אבל משמעות סמנטית שמח‪/‬עצוב‪ ,‬פרוזודיה שמחה‪/‬עצובה ומשמעות סמנטית‬ ‫נייטרלית‪ ,‬פרוזודיה ומשמעות סמנטית תואמים ופרוזודיה ומשמעות סמנטית סותרים (לדוגמא‬ ‫המילה "צחוק " נאמרה בפרוזודיה עצובה)‪ .‬בשני סוגי המילים הראשונות‪ ,‬הנבדקים התבקשו‬ ‫לשפוט את המשמעות הרגשית של הדובר (שמח\עצוב) בהתאם למידע לקסיקלי בלבד או בהתאם‬ ‫למידע פרוזודי בלבד כאשר המימד האחר נייטרלי‪ .‬בשני סוגי הגירויים האחרים‪ ,‬הנבדקים‬ ‫התבקשו לשפוט את המצב הרגשי של הדובר פעם אחת על סמך המידע הלקסיקלי (ולהתעלם‬ ‫מהפרוזודי) ובפעם אחרת –הפוך‪ .‬ההנחה היא כי עם העלייה בגיל‪ ,‬יהיה קושי להתעלם מהמידע‬ ‫הלא רלוונטי במצב הסותר מה שיוביל לאחוזי ביצוע נמוכים יותר והארכה של זמן התגובה‪.‬‬ ‫הועברו גם מבחני זיכרון שמיעתי לספרות ומבחן המינימנטל הבודק תפקוד מנטלי‪.‬‬ ‫תוצאות‪ :‬כל שלוש הקבוצות יכלו לשפוט את המצב הרגשי של הדובר ב ‪ 100%‬על סמך התוכן‬ ‫הלקסיקלי ולהתעלם מהמידע הפרוזודי הסותר‪ .‬לעומת זאת המבוגרים יותר התקשו להתעלם‬ ‫מהתוכן הלקסיקלי ולשפוט את המצב הרגשי של הדובר על פי מידע פרוזודי בכל המטלות וזאת‬ ‫על פי ירידה באחוזי זיהוי והארכה בזמן תגובה‪ .‬הקושי להתמקד בפרוזודיה ולהתעלם ממידע‬ ‫סותר לקסיקלי נמצא במתאם עם מבחני הזיכרון והמינימנטל‪.‬‬ ‫דיון ומסקנות‪ :‬ממצאי העבודה מדגימים את הקושי הקיים עם העלייה בגיל להתמקד במימד‬ ‫שמיעתי אחד ולהתעלם מהאחר במצבי שמיעה סותרים‪ .‬העובדה שנבדקים מבוגרים התקשו יותר‬ ‫להתעלם מהתוכן הלקסיקלי לעומת התוכן הפרוזודי‪ ,‬נטייה שמתחילה כבר בגיל הביניים‪ ,‬מחזקת‬ ‫את ההנחה כי עיבוד המידע הלקסיקלי הוא אוטומטי יותר‪ ,‬ולכן שמור גם בגילאים מאוחרים‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫מי פוחד מהדוב? מבחן בעברית לזיהוי רגשות בשפה מדוברת לאבחון והערכת‬ ‫יכולות ולקויות‬ ‫ורד שקוף‪ ,‬בועז בן דוד‬ ‫ביה"ס לפסיכולוגיה‪ ,‬המרכז הבינתחומי‬ ‫מטרה‪ :‬בניית כלי בעברית להערכת היכולת לזיהוי רגשות בשפה מדוברת והמשקל היחסי הניתן‬ ‫לתוכן המילולי ולפרוסודיה‪ .T-ATyH ,‬הצגתו של ה ‪ T-ATyH‬ככלי אפשרי לשימוש במעבדה‬ ‫ובקליניקה לאבחון והערכת לקויות ויכולות בקרב אוכלוסיה בריאה ואוכלוסיות מיוחדות‪.‬‬ ‫רקע תאורטי‪ :‬היכול ת לזהות רגשות בשפה מדוברת היא מרכיב חיוני לקיום אינטרקציה חברתית‬ ‫תקינה‪ .‬רגשות יכולים להיות מובעים באמצעות שני מימדים של דיבור‪ :‬המימד של התוכן‬ ‫המילולי והפרוסודיה (מה אומרים ואיך אומרים זאת) [‪ .]3‬פגיעות ראש‪ ,‬לקויות ופתולוגיות‬ ‫שונות וכן שינויים לאורך החיים משפיעים על היכולת לזהות רגשות בדיבור ועל המשקל היחסי‬ ‫הניתן לכל אחד מן המימדים‪ .‬לאחרונה פותח בקנדה כלי אשר מאפשר לבחון יכולת זו וכן את‬ ‫האינטרקציה בין המימדים השונים [‪ .]2‬הספרות מראה כי למשתנים תרבותיים השפעה רבה על‬ ‫האופן בו מובעים ועל האופן בו נתפסים רגשות בטון הדיבור [‪ .]1‬גם התכנים המילוליים‬ ‫מקושרים לרגשות שונים בשפות ובתרבויות שונות‪ .‬עבודה זו מתארת את תיקופו של הכלי‬ ‫בישראל ומציגה את יתרונותיו ואת הרווחים הדיאגנוסטיים שניתן לקצור מתפעולו בקליניקה‬ ‫ובשדה באוכלוסיות מיוחדות‪.‬‬ ‫שיטה ותוצאות‪ :‬בסדרה של ניסויים נבחרו ‪ 01‬משפטים‪ ,‬מותאמים במשתנים לשוניים‪ ,‬אשר‬ ‫תוכנם המילולי מביע רגש אחד מובחן בלבד (כעס‪ ,‬פחד‪ ,‬עצב‪ ,‬שמחה‪ ,‬ניטרלי)‪ .‬כל אחד‬ ‫מהמשפטים הוקלט ב‪ 0-‬פרוסודיות שונות (כעס‪ ,‬פחד‪ ,‬עצב‪ ,‬שמחה‪ ,‬ניטרלי)‪ ,‬והאמפליטודה‬ ‫הממוצעת שלהם הושוותה‪ .‬בימים אלה המבחן מנוסה על קבוצה גדולה של דוברי עברית‪,‬‬ ‫צעירים ובריאים כדי לבנות בסיס נתונים השוואתי אשר יוכל לשמש בעתיד לצורך השוואה‬ ‫לביצועים של אוכלוסיות מיוחדות‪.‬‬ ‫‪]3[ Pell MD, Jaywant A, Monetta L, Kotz SA. Emotional speech processing:‬‬ ‫‪disentangling the effects of prosody and semantic cues. Cognition & emotion‬‬ ‫‪2011;25:834-53.[2] Ben-David BM, Thayapararajah A, van Lieshout PH. A‬‬ ‫‪resource of validated digital audio recordings to assess identification of‬‬ ‫‪emotion in spoken language after a brain injury. Brain Injury 2013;27:248‬‬‫‪50.[3] Kitayama S, Ishii K. Word and voice Spontaneous attention to emotional‬‬ ‫‪utterances in two languages. Cognition and Emotion 2002;16:29-59 .‬‬ ‫‪11‬‬ ‫האם להאזין בשפה שניה מדמה הזדקנות? עדויות מיכולת הפרדת דיבור‬ ‫מטרה מדיבור רקע מתחרה‬ ‫‪4‬‬ ‫בעז בן‪-‬דוד‪ ,3,2,1‬מיטל אביבי‪-‬רייך‪ ,4‬ברוס שניידר‬ ‫‪3‬פסיכולוגיה‪ ,‬המרכז הבינתחומי הרצליה‬ ‫‪2‬הפרעות בתקשורת‪ ,‬אוניברסיטת טורונטו‬ ‫‪1‬מחקר‪ ,‬המכון השיקומי של טורונטו‬ ‫‪4‬פסיכולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת טורונטו‬ ‫רקע‪ :‬לבני ‪ 65+‬קשה יותר להקשיב לדיבור מטרה כשאנשים בסביבה מדברים במקביל‪ .‬אחד‬ ‫המקורות האפשריים לבעיה נעוץ ביכולת ההפרדה בין דיבור מטרה לדיבור מתחרה‪ .‬המחקר‬ ‫הראשון שנציג בוחן האם לבני ‪ 00+‬לוקח זמן רב יותר לפרוס את השדה השמיעתי ביחס‬ ‫לצעירים‪ .‬עדויות בספרות מראות ששומעים צעירים חווים קשיים דומים כאשר עליהם להקשיב‬ ‫לדיבור בשפה השנייה שלהם‪ .‬עולה השאלה‪ ,‬מהם קווי הדמיון והשוני שבין האזנה בשפה שניה‬ ‫והאזנה בגיל הזקנה? המחקר השני‪ ,‬אם כן‪ ,‬בוחן את משך הזמן שלוקח למהגרים המאזינים בשפה‬ ‫השנייה שלהם להפריד דיבור מטרה ממסיחים‪.‬‬ ‫מטרות‪ :‬צעירים דוברי שפה ראשונה ושניה אינם שונים אלו מאלו בשמיעה הפריפרילית‪ ,‬אולם‬ ‫ישנו הבדל משמעותי בעיבוד השפה המרכזי של שתי הקבוצות‪ .‬כך‪ ,‬ההשוואה בין צעירים‬ ‫המאזינים בשפה השנייה שלהם לבני ה‪ 00+‬יכולה ללמד על תפקידן של ההזדקנות החושית‬ ‫(שמיעתית) וההזדקנות הקוגניטיבית בפריסת השדה השמיעתי‪ .‬אם להזדקנות חושית תרומה‬ ‫משמעותית ליכולת ההפרדה של דיבור מטרה ממסיחים‪ ,‬הרי שבעוד שימצא פער משמעותי בין‬ ‫צעירים לבני ה‪ ,00+‬יהיה דמיון בין קבוצות הצעירים השונות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬דמיון גדול בין תפקוד‬ ‫צעירים דוברי שפה שניה לבני ה‪ 00+‬ימעיט בתרומת ההזדקנות החושית‪.‬‬ ‫שיטה‪ :‬בשני ניסויים בחנו ארבע קבוצות‪ ,‬בכל אחת ‪ 11‬נבדקים‪ :‬בני ‪ 00+‬דוברי אנגלית כשפת‪-‬‬ ‫אם ‪,‬צעירים דוברי אנגלית כשפת‪-‬אם‪ ,‬צעירים שהיגרו לקנדה בין הגילאים ‪( 7-14‬לומדים‬ ‫מוקדמים)‪ ,‬וצעירים שהיגרו לקנדה אחרי גיל ‪( 30‬לומדים מאוחרים)‪ .‬נבדקים התבקשו לחזור על‬ ‫מילות מטרה הממוסכות ברעש סטטי או בתנאי "מגדל בבל" בו ‪ 32‬דוברים מדברים בו זמנית‬ ‫ברקע‪ .‬תפעלנו את פער הזמן בין הופעת המיסוך להופעת המילה (בין ‪ 1.3‬ל‪ 3.3‬שניה)‪ .‬השתמשנו‬ ‫בארבעה עוצמות מיסוך (יחס מיסוך‪/‬מטרה)‪ ,‬בשביל למצוא את סף הרעש עבור ‪ 50%‬זיהוי‬ ‫מילה עבור כל פער זמן שנבדק‪.‬‬ ‫תוצאות‪ :‬בתנאי מיסוך ברעש נמצא שיפור אקספוננציאלי בסף הרעש ככל שזמן החשיפה‬ ‫המוקדמת התארך בקרב צעירים ובני ‪ 00+‬המאזינים בשפת‪-‬אם‪ .‬ממצאים ראשונים מצביעים על‬ ‫מגמה דומה בקרב מהגרים‪ ,‬אם כי השיפור מתון יותר‪ .‬בתנאי מיסוך "מגדל בבל" נמצא שיפור‬ ‫משמעותי בקרב צעירים דוברי שפת‪-‬אם להארכת זמן החשיפה המוקדמת‪ ,‬ושיפור מתון (ממצאים‬ ‫ראשוניים) אצל מהגרים‪ .‬אולם‪ ,‬בני ה‪ 00+‬לא הפיקו תועלת אפילו מחשיפה מוקדמת של ‪3.3‬‬ ‫שניה למיסוך‪ .‬ממצאים ראשוניים מצביעים על השפעת גיל ההגירה על רמת הסף אך לא על‬ ‫השיפור מהארכת משך החשיפה‪ .‬מסקנות‪ :‬ממצאי המחקר מצביעים על הדמיון והשוני‬ ‫ביכולותיהם של בני ‪ 00+‬ומהגרים המאזינים בשפה שניה להפריד דיבור מטרה ממיסוך‪.‬‬ ‫הממצאים מלמדים על תפקידם של שינויים חושיים וקוגניטיביים ביכולות אלו‪ .‬לסיום‪ ,‬המחקר‬ ‫מדגיש כי הגירה בגילאים ‪ 7-14‬משפרת באופן משמעותי את סף הרעש לזיהוי מילים בשפה זרה‬ ‫ביחס להגירה בגילאים מבוגרים יותר‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫תרומתם של הבדלים קוגניטיביים והשפעתם על הבנת הדיבור בתנאי האזנה‬ ‫שונים‪ ,‬בקרב צעירים ומבוגרים‬ ‫מיטל אביבי‪-‬רייך‪ ,‬ברוס שניידר‬ ‫המעבדה לחקר תקשורת אנושית‪ ,‬המחלקה לפסיכולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת טורונטו‬ ‫הבנת דיבור על רקע רעש דורשת פעולה אינטגרטיבית יעילה ומהירה של תהליכי עיבוד‬ ‫קוגנטיביים ותפישתיים‪ .‬בסדרה של מחקרים שנערכו לאחרונה יצרנו סיטואציות האזנה ברמות‬ ‫קושי מש תנות על ידי שינוי מספר מדדים‪ :‬כמות הדוברים‪ ,‬רמת הפרדת הקולות במרחב‪ ,‬מידת‬ ‫הפיזור או המיקוד של הקולות ושינוי יחס האות‪-‬רעש‪ .‬במסגרת מחקרים אלו נתבקשו נבדקים‬ ‫מבוגרים (‪ 00+‬ש') וצעירים (‪ 18-30‬ש') להאזין לשיחות על רקע רעש עם שניים או שלושה‬ ‫דוברים מאותו המין‪ .‬משך השיחות היה ‪ 10-15‬דקות כל אחת‪ ,‬ובסיום כל שיחה הנבדקים‬ ‫נתבקשו לענות על עשר שאלות רבות ברירה לגבי תוכן השיחה ששמעו‪ .‬השיחות הושמעו‬ ‫לנבדקים בחדר אקוסטי‪ ,‬בו הוצבו במרחק קבוע מהמאזין שלושה רמקולים‪ :‬שני רמקולים צדדיים‬ ‫שמוקמו בזווית של ‪ 40‬מעלות לימין ולשמאל המאזין‪ ,‬וכן רמקול נוסף שמוקם ממול למאזין‪.‬‬ ‫מיקום הרמקולים איפשר יצירה של מגוון סיטואציות האזנה עם וללא הפרדה מרחבית של‬ ‫הקולות השונים ורעש הרקע‪ .‬זאת על‪ -‬ידי השמעה של כל קול מרמקול שונה או דרך ביצוע‬ ‫מניפולציות בזמן ההשמעה שיצרו הפרדה וירטואלית של הקולות‪ .‬הממצאים הראו קורלציה בין‬ ‫הבדלים אינדיבידואלים בלקסיקון להבדלים בהבנת הדיבור‪ ,‬התלויה ברמת הקושי של סיטואציית‬ ‫ההאזנה‪ .‬בתנאים בהם יחס האות‪-‬רעש וזיהוי מקורות הצליל בסיטואציה יחסית קלים‪ ,‬נראה‬ ‫שהזיהוי הלקסיקלי מתבסס בעיקרו על הקלט האקוסטי ולכן לרמת הלקסיקון ישנה השפעה‬ ‫מיני מלית בלבד על הבנת הדיבור‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כאשר סיטואצית ההאזנה מאתגרת וקשה יותר‬ ‫עבור המאזין‪ ,‬יכולת הבנת הדיבור נמצאת בקורלציה גבוהה עם רמת הלקסיקון של המאזין‪.‬‬ ‫התרומה של תהליכים קוגנטיביים גבוהים יותר‪ ,‬שאינם אודיטוריים (כפי שנמדדו במבחן הבנת‬ ‫קריאה) לא הראתה תלות דומה ברמת הקושי של סיטואציית ההאזנה‪ .‬הממצאים לגבי הדרך בה‬ ‫רמת הקושי של סיטואציית ההאזנה משפיעה על התערבותם של תהליכים קוגנטיבים בתהליך‬ ‫הבנת הדיבור במאזינים צעירים ומבוגרים והשלכותיהם יידונו בהרצאה‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫השוואה בין הערכה תפקודית בשאלון ההורים ‪ EATA‬לבין תפקוד שמיעתי‬ ‫בבדיקות קליניות במושתלי שתל השבלול‬ ‫‪3,2‬‬ ‫מרים גאל‪-‬דור‪ ,3,2‬יעל עבד‪ ,2‬פנינית אלדד‪ ,2‬רימה ג'בארה‪ ,3‬מרים אדלר‪ ,3‬כהתיה אדלמן‬ ‫‪3‬מכון שמיעה ודבור‪ ,‬בית חולים אוניברסיטאי הדסה‬ ‫‪2‬החוג להפרעות בתקשורת‪ ,‬מכללה אקדמית הדסה‬ ‫מבוא‪ :‬הטיפול המקובל היום במקרים של ליקוי שמיעה תחושתי עצבי עמוק הוא השתלת שתל‬ ‫השבלול‪ .‬הערכת התפקוד השמיעתי נעשית על ידי בדיקות שמיעה בקליניקה אשר אינם תמיד‬ ‫משקפים את התפקוד בסביבה הטבעית של המושתל בחיי היומיום‪ .‬על כן פותחו שאלוני הורים‬ ‫להערכת התפקוד וההתקדמות‪ .‬שאלון ה‬ ‫‪(Auditory Behavior in Everyday Life) ABEL‬‬ ‫פותח בגרמנית על ידי )‪ Purdy et al (2002‬לגילאי ‪ 4-14‬שנים‪ ,‬במטרה להתרשם מיכולותיהם‬ ‫המילוליות והתקשורתיות‪.‬‬ ‫שיטות‪ :‬שאלון ה ‪ BATd‬המתורגם לעברית וערבית מולא באופן רוטיני על ידי הורים ל ‪01‬‬ ‫ילדים עם שתל השבלול המגיעים למיפויים בקליניקה‪ .‬נערכה השוואה בין תפקודם בשאלונים‬ ‫לבין התפקוד במבחנים קלינים‪ :‬תוצאות סף באודיוגרמה שהושגה עם השתל‪ ,‬אחוזי דסקרמנציה‬ ‫של צלילי ‪ dle‬וכן הברות ‪ ,VpV‬ותוצאות במבחני תפיסת דבור למילים חד הברתיות‪ ,‬דו‬ ‫הברתיות ומשפטים‪.‬‬ ‫תוצאות‪ :‬אף שנמצא מתאם פנימי בין חלקי השאלון השונים‪ ,‬לא תמיד היתה התאמה בין‬ ‫התוצאות המדווחות בשאלון לבין התפקוד במדדים הקלינים כמו בדיקת שמיעה‪ ,‬ותפיסת דבור‪.‬‬ ‫דיון‪ :‬בהתאם למה שנמצא בעבודות קודמות בספרות‪ ,‬ההערכה העצמית של המושתל את‬ ‫יכולותיו אינה תמיד תואמת את תפקודו (‪ .)ApsroifsK fs vi 2132‬עם זאת‪ ,‬ישנה חשיבות רבה‬ ‫להתיחסות להבטים הסוביקטיבים העולים מתוך השאלון לצורך הערכת ההתקדמות ויעוץ לגבי‬ ‫המשך מיפוי וטיפול‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫תפיסת שירים על ידי ילדים בעלי לקות בשמיעה המשתמשים בשתל השבלול‪:‬‬ ‫השוואה בין מושתלים חד‪-‬צידית‪ ,‬דו‪-‬צידית ובימודלים‬ ‫‪3‬‬ ‫תמר ברטוב‪ ,2,1‬טובה מוסט‬ ‫‪3‬בית הספר לחינוך וחוג להפרעות בתקשורת‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫‪2‬אודיולוגיה‪ ,‬שפה ודיבור‪ ,‬אודיומדיק ראשל"צ‬ ‫‪1‬חטיבת הגיל הרך‪ ,‬מרכז מיחא‬ ‫המחקר הנוכחי בדק יכול זיהוי שירים על ידי ילדי גן מושתלים בהשוואה לילדים עם שמיעה‬ ‫תקינה‪.‬‬ ‫השתתפו ‪ 32‬ילדים שומעים ו‪ 11-‬ילדים מושתלים‪ .‬בקרב המושתלים‪ 31 :‬ילדים המרכיבים שתל‬ ‫אחד‪ 34 ,‬ילדים מושתלים דו‪-‬צידית ו‪ B-‬ילדים המרכיבים שתל באוזן אחת ומכשיר באוזן השנייה‬ ‫(בימודלים)‪.‬‬ ‫זיהוי השירים נבדק על סמך מרכיבים מוזיקליים שונים‪ .‬הילדים התבקשו לזהות שירי ילדים‬ ‫מוכרים בחמש גרסאות שונות‪ :‬שתי גרסאות שכללו את מילות השיר‪ -‬גרסה מלאה (עם ליווי‬ ‫פסנתר) וגרסת שירה (ללא ליווי); ושלוש גרסאות שלא כללו את מילות השיר ונוגנו על ידי‬ ‫פסנתר מסונתז‪ -‬גרסה מלודית (שתאמה את המלודיה המרכזית בשיר)‪ ,‬גרסה טונלית (מידע אודות‬ ‫שינויי גובה טון בלבד) וגרסה ריתמית (מידע אודות המקצב בלבד)‪.‬‬ ‫תוצאות המחקר הראו כי הילדים השומעים זיהו בהצלחה את השירים בכל הגרסאות למעט‬ ‫הגרסה הריתמית‪ .‬נמצאו הבדלים מובהקים בין הילדים השומעים ובין כלל הילדים המושתלים‪,‬‬ ‫לטובת השומעים‪ ,‬בגרסה המלודית ובגרסה הטונלית‪ .‬לא נמצאו הבדלים בין השומעים ובין‬ ‫המושתלים בגרסה המלאה‪ ,‬גרסת השירה והגרסה הריתמית‪ .‬בגרסה המלאה ובגרסת השירה‪,‬‬ ‫הילדים המושתלים הצליחו לזהות את השירים באחוזים גבוהים על סמך המידע המילולי‪.‬‬ ‫בהשוואה בין קבוצות הילדים המושתלים בגרסאות שלא כללו מילים‪ ,‬לא נמצאו הבדלים בגרסה‬ ‫המלודית ובגרסה הריתמית בין הקבוצות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בגרסה הטונלית הקבוצה הבימודלית‬ ‫זיהתה את השירים באחוזים גבוהים יותר בהשוואה לקבוצה הדו‪-‬צידית באופן מובהק‪.‬‬ ‫ממצאי המחקר מחזקים את תרומת המידע המילולי והמידע הריתמי עבור כלל הנבדקים‬ ‫המושתלים בזיהוי שירים‪ ,‬וכן את יתרון המידע המשלים ממנו נהנו הנבדקים בקבוצה הבימודלית‬ ‫בזיהוי בגרסה הטונלית‪.‬‬ ‫מקורות‪:‬‬ ‫‪1. Ching, T.Y.C., van Wanrooy, E. & Dillon, H. (2007). Binaural-bimodal‬‬ ‫‪fitting or bilateral implantation for managing severe to profound deafness: A‬‬ ‫‪review. Trends in Amplification, 11(3), 161-192 .‬‬ ‫‪2. Cullington, H.E. & Zeng, F.G. (2011). Comparison of bimodal and bilateral‬‬ ‫‪cochlear implant users on speech recognition with competing talker, music‬‬ ‫& ‪perception, affective prosody discrimination, and talker identification. Ear‬‬ ‫‪Hearing, 32(1), 16-30 .‬‬ ‫‪3. Hsiao, F. (2008). Mandarin melody recognition by pediatric cochlear‬‬ ‫‪implant recipients. Journal of Music Therapy, XLV(4), 390-404.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫קשב בררני באופנות השמיעתית במושתלי שתל שבלול לעומת שומעים‬ ‫‪3‬‬ ‫ליאת קישון‪-‬רבין‪ ,3‬ריקי סלם‪ ,2‬ז'אן‪-‬איב סישל‪ ,1‬רוני פרץ‪ ,1‬אסנת סגל‬ ‫‪3‬החוג להפרעות בתקשורת‪ ,‬הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬ ‫‪2‬מכון שמיעה ודיבור‪ ,‬המרכז הרפואי שערי צדק‬ ‫‪1‬מחלקת אף‪-‬אוזן‪-‬גרון וניתוחי ראש צואר‪ ,‬המרכז הרפואי שערי צדק‬ ‫רקע‪ :‬קשב בררני שמיעתי מתייחס ליכולת להתמקד בגירוי מטרה או באחד ממאפייניו תוך‬ ‫התעלמות מגירויים אחרים שנשמעים בו‪-‬זמנית או ממאפיינים לא רלוונטיים של אותו גירוי‪.‬‬ ‫יכולת זו יכולה להסביר חלק מהקשיים אותם חווים אנשים בתפיסת דיבור על רקע רעש או‬ ‫בנוכחות דיבור מתחרה אחר (‪ .cpcfsvli )ovnsS feefcs‬ההנחה היא כי התפתחות הקשב הבררני‬ ‫תלויה בתקינות מערכת השמע ובשלות הכישורים הקוגנטיבים‪ .‬בשל התלות ההדדית בין‬ ‫השניים‪ ,‬פגיעה באחד מהכישורים יכול להוביל לקשב בררני לקוי‪ .‬מטרת המחקר הנוכחי הייתה‬ ‫לבחון את יכולת הקשב הבררני של בעלי לקוי שמיעה חמור‪-‬עמוק הנעזרים בשתל השבלול‬ ‫ולהשוות יכולת זו לבעלי שמיעה תקינה בני אותו הגיל‪.‬‬ ‫שיטה‪ :‬המחקר כלל שתי קבוצות נבדקים‪ :‬קבוצה אחת של ‪ 30‬צעירים בעלי שמיעה תקינה‬ ‫(‪ 20-30‬שנה) ששמשה קבוצת ביקורת‪ ,‬וקבוצת הניסוי שכללה ‪ 31‬נבדקים בני ‪ 19-25‬שנה‬ ‫בעלי לקוי שמיעה חמור‪-‬עמוק פרה‪-‬לינגואלי המפיקים תועלת משתל השבלול‬ ‫(זיהוי ‪ 70-95%‬במילים ‪ .)HBA‬גיל איתור הירידה בשמיעה של רוב המשתתפים היה מיד לאחר‬ ‫הלידה וגיל ההשתלה היה מתחת לגיל ‪ 0‬שנים להוציא שני מקרים בהם הירידה בשמיעה היתה‬ ‫פרוגרסיבית‪ .‬רוב הנבדקים השתמשו בשני שתלים‪ .‬הקשב הבררני נבדק בעזרת מטלת הסטרופ‬ ‫עם ‪ 21‬מילים בעלות תוכן פרוזודי‪-‬לקסיקלי רגשי (שמח או עצוב)‪ .‬המילים נחלקו לכאלו עם‬ ‫פרוזודיה נייטרלית אבל משמעות סמנטית שמח‪/‬עצוב‪ ,‬פרוזודיה שמחה‪/‬עצובה ומשמעות סמנטית‬ ‫נייטרלית‪ ,‬פרוזודיה ומשמעות סמנטית תואמים ופרוזודיה ומשמעות סמנטית סותרים (לדוגמא‬ ‫המילה "צחוק" נאמרה בפרוזודיה עצובה)‪ .‬בשני סוגי המילים הראשונות‪ ,‬הנבדקים התבקשו‬ ‫לשפוט את המשמעות הרגשית של הדובר (שמח\עצוב) בהתאם למידע לקסיקלי בלבד או בהתאם‬ ‫למידע פרוזודי בלבד כאשר המימד האחר נייטרלי‪ .‬בשני סוגי הגירויים האחרים‪ ,‬הנבדקים‬ ‫התבקשו לשפוט את המצב הרגשי של הדובר פעם אחת על סמך המידע הלקסיקלי (ולהתעלם‬ ‫מהפרוזודי) ובפעם אחרת –הפוך‪ .‬הועברו גם מבחני זיכרון שמיעתי לספרות ומבחני תפיסת‬ ‫דיבור‪.‬‬ ‫תוצאות‪ :‬קבוצת השומעים ביצעה ב ‪ 100%‬דיוק את כל המטלות אם כי בגירויים הסותרים‬ ‫נרשמה כמצופה הארכה של זמן התגובה לעומת המצבים התואמים (אפקט הסטרופ)‪ .‬המושתלים‬ ‫לעומת זאת הדגימו קושי בקשב בררני בשני המצבים הסותרים וזאת למרות שהצליחו לזהות‬ ‫באחוזי דיוק גבוהים את תוכן הלקסיקלי והרגש הפרוזודי כאשר הם ניתנו כשהמימד האחר היה‬ ‫נייטרלי‪ .‬כמו כן נצפתה הארכת זמן תגובה במצבים הסותרים לעומת התואמים‪.‬‬ ‫דיון ומסקנות‪ :‬ממצאי העבודה מדגימים את הקושי של לקוי שמיעה עם שתל השבלול להתמקד‬ ‫במטרה שמיעתית ולהתעלם ממימד שמיעתי אחר וזאת למרות יכולת זיהוי טובה‪ .‬ממצא זה תורם‬ ‫להבנת הקשיים שיש לאוכלוסייה זו לשמוע על רקע רעש ומדגיש את החסכים הקוגניטיביים של‬ ‫אוכלוסיית המושתלים‪ .‬לממצאי העבודה גם השלכות לשיקום השמיעתי של לקויי שמיעה עם‬ ‫שתל שבלול‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫הערכת התפקוד השמיעתי‪-‬קוגניטיבי בקרב מושתלים זקנים‪ :‬ממצאים‬ ‫התנהגותיים ואלקטרופיזיולגיים‬ ‫יעל הנקין‪ ,3,2‬יפעת יער‪-‬סופר‪ ,3,2‬מידן שטיינברג‪ ,3,2‬חוה מוצ'ניק‬ ‫‪3,2‬‬ ‫‪3‬החוג להפרעות בתקשורת‪ ,‬אוניברסיטת ת"א‬ ‫‪2‬מכון שמיעה‪ ,‬שפה ודיבור‪ ,‬מרכז רפואי שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫קיימות עדויות נרחבות על קיומם של שינויים אנטומיים ופיזיולוגיים במערכת השמע עם העלייה‬ ‫בגיל‪ .‬שינויים אלה מובילים לירידה בתפקוד השמיעתי עקב ירידה ברגישות השמיעתית בעיקר‬ ‫בתדרים הגבוהים‪ ,‬ירידה ביכולת ברירת זמנים ותדרים‪ ,‬וירידה ביכולת להבין דיבור במצבי‬ ‫האזנה קשים‪ .‬לירידה בתפקוד השמיעתי מתלווה גם ירידה ביכולת התפקוד הקוגניטיבי הבאה‬ ‫לידי ביטוי בירידה בתפקודי הזיכרון והקשב‪ ,‬האטה במהירות עיבוד המידע וביכולת לדכא עיבוד‬ ‫מידע שאינו רלוונטי‪ .‬עם העלייה במספר הזקנים לקויי השמיעה המשוקמים באמצעות שתל‬ ‫השבלול קיימת הסכמה שהינם מפיקים תועלת מהשתל‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬קיימת שונות רבה ביכולות‬ ‫תפיסת דיבור בתנאי שקט ורעש ועדיין לא ידועה תרומתם של מרכיבים פריפריים (ברמת‬ ‫השבלול)‪ ,‬שמיעתיים‪-‬מרכזיים וקוגניטיביים‪.‬‬ ‫מטרת המחקר הנוכחי הינה להעריך את התפקוד השמיעתי‪ -‬קוגניטיבי בקרב זקנים המשתמשים‬ ‫בשתל שבלול בהשוואה לקבוצת ביקורת של זקנים בעלי שמיעה בתחום הנורמה על פי עקומות‬ ‫תואמות גיל‪ .‬לשם כך נרשמו פוטנציאלים מעוררים קורטיקליים בזמן ביצוע מטלות סטרופ‬ ‫שמיעתי מקבוצת מושתלים פוסט‪-‬לינגוואלים בני ‪ 00‬ומעלה המשתמשים בשתל לפחות ‪ 0‬חדשים‬ ‫ומקבוצת ביקורת תואמת גיל ומין‪ .‬גירויי הסטרופ כללו את המילים "אבא" "אמא" בקול אשה‬ ‫ובקול גבר והוצגו בשתי מטלות‪ :‬מטלת מין דובר‪ -‬בה התבקשו הנבדקים לזהות את מין הדובר‬ ‫(אשה\גבר) ומטלה סמנטית – בה התבקשו לזהות את משמעות המילה (אמא\אבא)‪ .‬הגירויים‬ ‫התואמים כללו את המילה "אבא" בקול גבר ו"אמא" בקול אשה‪ .‬הגירויים הסותרים כללו את‬ ‫המילה "אבא" בקול אשה ו"אמא" בקול גבר‪ .‬בנוסף‪ ,‬נרשמו זמן התגובה ההתנהגותי ואחוזי‬ ‫הביצוע בזמן בצוע המטלות‪ .‬לכל הנבדקים הועבר שאלון ה‪ ,Tlel Tfesvi ysvsf -‬ומבחן קשב‬ ‫שמיעתי (‪.)digit span forward\backward‬‬ ‫במסגרת ההרצאה יוצגו מאפייני החביון והמשרעת של הפוטנציאלים המעוררים הקורטיקליים‬ ‫(‪ )L3, P2, L2, L4‬והמדדים ההתנהגותיים (זמן ודיוק התגובה) הנרשמים בימים אלה משתי‬ ‫קבוצות הנבדקים‪ .‬בנוסף‪ ,‬נדון בתרומתם של הפוטנציאלים המעוררים בעת ביצוע מטלות‬ ‫מורכבות ומאתגרות מבחינה שמיעתית‪-‬קוגניטיבית לאיתור ואיפיון הקשיים בקרב אוכלוסיית‬ ‫הזקנים המושתלים‪.‬‬ ‫‪Y. Henkin, Y. Yaar-Soffer, S. Gilat, C. Muchnik. Auditory conflict processing:‬‬ ‫‪behavioral and electrophysiological manifestations of the Stroop effect. Journal‬‬ ‫‪of the American Academy of Audiology, 21: 474-86, 2010‬‬ ‫‪17‬‬ Cochlear Implants in the Elderly Joachim Müller-Deile ENT Clinic, Christian-Albrechts-University of Kiel Speech recognition with cochlear implants (CI) in elderly patients is sometimes assumed to be significantly influenced by age. To explain the consequences of sensory impairment and central auditory processing deficits in the elderly, Kießling et al. (2003) outlined four processes - hearing, listening, comprehending, and communicating – that more fully describe auditory functioning. While every process is affected to some extent by aging, it appears that certain dimensions of hearing may be restored by use of a cochlear implant, which serves as a substitute for the sensory function of the inner hair cells. Furthermore, listening, comprehending, and communicating can be enhanced by rehabilitation after hearing is sufficiently improved. Concerns regarding surgical and audiological problems in elderly individuals could be diminished by the outcome of studies for example (Luntz et al. 2012). Effects of age on speech intelligibility in quiet and noise have been investigated with patients using cochlear implants (CI) and hearing aids (HA) (Steffens et al. 2012). The hearing loss and cognitive performance of this senior patient groups were examined. For both CI and HA participants younger seniors, aged between 60 and 75 years, and older seniors, aged above 75 years, are compared . Speech intelligibility in quiet is investigated with the Freiburg Monosyllable Test at 55 and 65 dBSPL. The speech reception threshold in noise is obtained by applying the Oldenburg Sentence Test (OLSA) with the OLSA speech simulating stationary noise fixed at 65 dBSPL using an adaptive procedure. This is measured for uni‐ and for bilateral use of the aids. Unilateral, bilateral and binaural improvements in speech recognition were investigated . So far, 46 seniors with HAs and 71 using CIs have been assessed. Data analyzed to date revealed better aided‐thresholds in the region above 2 kHz in the groups with CIs, as expected. However a significant difference in speech intelligibility was not observed. Initial results indicated a significant effect of age in terms of deterioration in speech intelligibility in the HA group, but not in the CI group . Thus, through the provision of access to speech signals, also elderly patients can derive significant benefit from cochlear implantation, despite possible agerelated peripheral and central deficits. 18