‫מושב‪ :‬שיקום שמיעה‪ :‬מילדות ועד זקנה‬ ‫‪1‬‬ ‫גישות עדכניות לשיקום לקויות שמיעה חד‪-‬צידיות או אסימטריות‬ ‫יעל הנקין‪ ,2,1‬דפנה ארי‪-‬אבן רוט‪ ,2,1‬סימונה טטין שניידר‪ ,2‬שי דובדבני‪ ,3‬ישגב שפירא‪,3‬‬ ‫‪2,1‬‬ ‫ריקי קפלן‪-‬נאמן‬ ‫‪2‬מכון שמיעה‪ ,‬שפה ודיבור‪ ,‬המרכז הרפואי שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫‪1‬החוג להפרעות בתקשורת‪ ,‬אוניברסיטת ת"א‬ ‫‪3‬מחלקת אף אוזן גרון‪ ,‬ניתוחי ראש וצוואר‪ ,‬המרכז הרפואי שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫לקות שמיעה חד צדית או אסימטרית יוצרת קשיים תקשורתיים בחיי היומיום המתבטאים בעיקר‬ ‫בקושי בהבנת דיבור בשקט ועל רקע רעש ובמיקום מקור הקול‪ .‬מטרת השיקום השמיעתי הינה‬ ‫להנגיש את רמזי הזמן‪,‬העוצמה והפאזה‪ ,‬עד כמה שניתן‪ ,‬ובכך לאפשר ללקוי השמיעה ליהנות‬ ‫מיתרונות השמיעה הדו‪-‬אוזנית הכוללים סכימה (‪ ,)nottammus‬יתרות )‪,)ycnosnaser‬‬ ‫‪ hmsaoyan nrocneb‬ומשיפור בקלות ההאזנה (‪ .)canc us nmnmcsmse‬מטרה נוספת של השיקום‬ ‫השמיעתי במקרים אלה הינה למנוע חסך שמיעתי ושינוי בארגון המוחי‪.‬‬ ‫נכון להיום קיים מגוון פתרונות שיקומיים התלויים בסוג ובחומרת הליקוי השמיעתי‪ .‬במקרים‬ ‫בהם ניתן לשקם את האוזן הלקויה ובכך לאפשר ללקוי השמיעה ליהנות מיתרונות השמיעה הדו‬ ‫אוזנית קיימים פתרונות שיקומיים כגון‪ :‬מכשיר שמיעה‪ ,‬מכשיר שמיעה בהולכת עצם‪ ,‬ניתוחים‬ ‫לשחזור תעלת השמע החיצונית והאוזן התיכונה‪ ,‬ושתל שבלול‪.‬‬ ‫במקרים בהם לא ניתן לשקם את האוזן הלקויה באופן מיטבי או שקיימות הוריות‪-‬נגד ישנם‬ ‫פתרונות שיקומיים כגון מכשירי ‪ iB/S-iB/SORm‬אלחוטי‪ ,‬מכשיר שמיעה בהולכת עצם‬ ‫ומערכת ‪ .MF‬פתרונות אלה אינם מאפשרים שמיעה דו אוזנית אולם משפרים את הנגישות‬ ‫השמיעתית (‪.)aonmhmnmmr‬‬ ‫במסגרת המושב הנוכחי יוצגו מקרים של לקויות חד‪-‬צידיות או אסימטריות ששוקמו במרכז‬ ‫הרפואי שיבא‪ .‬יפורטו השיקולים האודיולוגיים והרפואיים שהובילו לבחירת הפתרון השיקומי‬ ‫המתאים ביותר וכן התוצאות התפקודיות‪.‬‬ ‫‪2‬‬ Audiological Evaluation of Single Sided Deaf Patients with a Cochlear Implant Joachim Müller-Deile ENT Clinic, Christian-Albrechts-University of Kiel Treating patients with single sided deafness (SSD) with a cochlear implant is a therapeutic option that gains increasingly clinical importance. In contrary to the care with contralateral routing of Signals systems and bone anchored hearing aids, that both bypass the deaf ear, the cochlear implant can restore hearing in the affected ear (Arndt et al. 2011 ( . In the patients with an acquired deafness or residual hearing on one ear, the normal hearing on the contralateral ear is a challenge in the audiological diagnostic as well as in the fitting and evaluation of the cochlear implant speech processor. Recordings to document the improvement by the cochlear implant in localization and speech comprehension in noise can be done in free sound field. The same test set ups can be utilized that are in use for the evaluations of binaural hearing in patients with bilateral hearing aids or cochlear implants. These measurements aim in showing to what extent the acoustical stimulation on the normal hearing ear and the electrical stimulation on the deaf ear are fused and estimate the gain of the cochlear implant in real life hearing situations . On the other hand we need information from the implanted ear alone without the interference of the normal ear, for example to optimize the fitting of the speech processor to the individual needs of the patients. As in the programming of speech processors in bilateral deaf cochlear implant patients loudness scaling and the recording of speech discrimination in quiet and noise can give valuable information . There are three approaches to solve the problem of recording from the cochlear implanted ear alone in SSD patients: Recording in free field situation with plugging and muffing the contralateral ear Recording in free field situation with masking via headphones in the contralateral ear Recording via direct electrical input into the speech processor without affecting the contralateral ear. Pros and cons of these methods are demonstrated and discussed . 3 ‫שארית שמיעה במועמדים להשתלה שבלולית‬ ‫‪2,1‬‬ ‫מיכל לונץ‪ ,2,1‬יעל גרטי‪ ,2,1‬נועם יהודאי‪ ,2,1‬תלמה שפק‬ ‫‪2‬התוכנית לרפואה‪ ,‬כירורגיה ושיקום האוזן והשמיעה‪ ,‬מחלקת אף אוזן גרון – כירורגית ראש‬ ‫וצוואר‪ ,‬המרכז הרפואי בני ציון‬ ‫‪1‬הפקולטה לרפואה ע"ש ברוס רפפורט‪ ,‬הטכניון‬ ‫מבוא‪ :‬במהלך שני העשורים האחרונים חל שיפור ניכר בטכנולוגיה של שתל השבלול‪ .‬מנתחי‬ ‫אוזניים ברחבי העולם רכשו את הכישורים הניתוחיים הנדרשים וביחד עם קלינאיות התקשורת‬ ‫צברו גם את הביטחון בתוצאות השמיעתיות ארוכות הטווח‪ .‬הקריטריוניםלהשתלה התרחבו והם‬ ‫כוללים מועמדים עם שארית שמיעה אקוסטית בתדרים הנמוכים שתוצאות מבחני תפיסת הדיבור‬ ‫שלהם עם מכשירי שמיעה אינם מספקים וצפויים להשתפר לאחר השתלה שבלולית‪ .‬התוצאות‬ ‫השמיעתיות של גירוי חשמלי‪-‬אקוסטי (שימוש במקביל בשמיעה אקוסטית וחשמלית באותה אוזן)‬ ‫הוכחו כטובות יותר על פני שמיעה עם שתל בלבד הודות לתוספת של הרמזים האקוסטיים‬ ‫בתדרים הנמוכים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬עד כה לא ניתן להבטיח שימור מלא של שארית השמיעה‬ ‫האקוסטית במהלך ניתוח השתלה שבלולית‪.‬‬ ‫מטרה‪ :‬להעריך את שארית השמיעה האקוסטית במועמדים להשתלה על מנת לקבוע האם יש‬ ‫תועלת במאמצים הרבים המושקעים בשיפור הטכנולוגיה והשיטות הניתוחיות לשימור שמיעה‬ ‫בהשתלה שבלולית‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬בדיקת ספי השמיעה טרם ההשתלה ב‪ 56-‬מועמדים להשתלה שנותחו בשנים‬ ‫‪ .2011-2013‬כל המועמדים היו מעל גיל ‪ 22‬שנים בזמן ההשתלה‪.‬‬ ‫תוצאות‪ :‬בתדר ‪ 162‬הרץ‪ ,‬היו ספי השמיעה טובים יותר מ‪ 02-‬דציבל ב‪ 70% -‬מהמועמדים‪,‬‬ ‫וטובים מ‪ 56-‬דציבל ב‪ .57%-‬בתדר ‪ 622‬הרץ‪ ,‬היו ספי השמיעה טובים יותר מ‪ 02-‬דציבל ב‪-‬‬ ‫‪ 17%‬מהמועמדים‪ ,‬וטובים מ‪ 56-‬דציבל ב‪ .6%-‬בתדרים ‪ 1222 ,2222‬ו‪ 3222 -‬הרץ‪ ,‬היו ספי‬ ‫השמיעה טובים יותר מ‪ 02-‬דציבל ב‪ 6%-‬מהמועמדים‪ .‬בתדר ‪ 0222‬הרץ היו ספי שמיעה טובים‬ ‫יותר מ‪ 02-‬דציבל ב‪ 4%-‬מהמועמדים‪ .‬ספי השמיעה בתדר ‪ 216‬הרץ לא נמדדו באופן שגרתי‪.‬‬ ‫מסקנות‪ :‬אחוז ניכר מהמועמדים לשתל שבלול עוברים ניתוח השתלה כאשר יש להם עדיין‬ ‫שארית שמיעה אקוסטית הניתנת להגברה באוזן המושתלת‪ .‬מכאן‪ ,‬שקיים צורך בשכלול נוסף של‬ ‫הטכנולוגיה ושל השיטות הניתוחיות לשימור שמיעה בהשתלה שבלולית‪ .‬הערכה של ספי‬ ‫השמיעה בתדר ‪ 216‬הרץ צריכה להתבצע באופן שגרתי בכל המועמדים להשתלה‪ ,‬בייחוד‬ ‫במועמדים עם שארית שמיעה משמעותית‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫שתל שבלול לנער הסובל מליקוי שמיעה פרוגרסיבי ו –‪DSNA‬‬ ‫אסנת רוט‪ ,‬קרוליין פלג‪ ,‬תלמה שפק‪ ,‬מיכל לונץ‬ ‫התכנית לרפואה‪ ,‬כירורגיה ושיקום האוזן והשמיעה‪ ,‬מחלקת אף אוזן גרון ‪ -‬כירורגית ראש‬ ‫וצוואר‪ ,‬המרכז הרפואי בני ציון‪ ,‬טכניון – הפקולטה לרפואה ע"ש ברוס רפפורט‪ ,‬חיפה‪ ,‬ישראל‬ ‫רקע תיאורטי‪ :‬אנשים הלוקים ב (‪Donmmuyr Scoyuaambr Sacemyot Amnuyncy )DSSA‬‬ ‫מהווים אוכלוסיה הטרוגנית‪ ,‬בעלת מגוון אטיולוגיות‪ ,‬וחוסר אחידות במיקום הפגיעה לאורך‬ ‫מסילת השמע‪ .‬קיימת עדות מוצקה לכך ששתל שבלולי עשוי להוות פתרון שיקומי יעיל לאנשים‬ ‫הסובלים מ‪ DSSA-‬כאשר אין הבנת דיבור עם מכשירי שמיעה‬ ‫(לדוג' ‪.)Gibson and Sanli 2007; Breneman et al., 2012‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬כל מקרה צריך להיבחן בזהירות לפני שמחליטים על השתלה שבלולית‪ ,‬בפרט‬ ‫כשמדובר במטופלים בעלי שרידי שמיעה משמעותיים לגביהם פורסמו עד היום מעט דיווחים‪.‬‬ ‫מטרות‪ :‬להציג ממצאי תפקוד שמיעתי ותקשורתי לפני ואחרי השתלה שבלולית אצל נער‬ ‫הסובל מ‪ SSAD-‬וירידה פרוגרסיבית בשמיעה‪ ,‬לתאר את הדילמה סביב ההחלטה לבחור בשתל‬ ‫שבלול כפתרון שיקומי יעיל ולהעלות מודעות אנשי המקצוע לגבי חשיבות הפנית מטופלים עם‬ ‫חשד ‪ O‬אבחנה של ‪ DSSA‬למרכז השתלות‪.‬‬ ‫מהלך קליני וממצאים‪ :‬לפני ההשתלה‪ :‬מ‪.‬ש בן להורים חרשים‪ ,‬פיתח שפה דבורה מלאה‪ ,‬היה‬ ‫במעקב במכונינו במשך שבע שנים החל מגיל חמש שנים‪ .‬במהלך המעקב שמיעתו נמצאה‬ ‫תנודתית במגמת ירידה‪ ,‬החל בליקוי קל עד בינוני‪-‬חמור דו צידי וכלה בליקוי חמור ‪-‬עמוק באוזן‬ ‫שהושתלה‪ .‬מיכולת מוגבלת להבין דיבור בסט פתוח משמיעה בלבד‪ ,‬הגיע בהדרגה לתלות‬ ‫מוחלטת בקריאת שפתיים והעדר כל תועלת ממכשירי השמיעה‬ ‫(ציון ‪ 0%‬ביכולת הבנת משפטים יומיומיים ו‪ 0%-‬בהבנת מלים חד הברתיות)‪.‬‬ ‫ממצאי בדיקות אובייקטיביות‪ DRB -‬לא תקין‪ ,‬קיום ‪ /DO‬והעדר רפלקס אקוסטי‪ -‬הובילו‬ ‫לאבחנה של ‪ .DSSA‬חצי שנה לאחר ההשתלה‪ :‬התפתחה יכולת הבנת דיבור בסט פתוח‪80% :‬‬ ‫משפטים יומיומיים ו‪ 45% -‬מלים חד הברתיות‪ .‬לאחרונה אף הצליח לשוחח בטלפון‪ .‬לא נרשמו‬ ‫תגובות במדידה אובייקטיבית של עצב השמיעה (‪. (Scoyan Bcnausnc ecnctcmyr-NRT‬‬ ‫דיון‪ :‬מ‪.‬ש‪ .‬פיתח הבנת דיבור טובה בסט פתוח ששה חודשים בלבד לאחר ההשתלה‪ ,‬בדומה‬ ‫למושתלים מוצלחים אחרים בני גילו אשר אינם סובלים מ ‪ .DSSA‬בדיעבד ברור כי במקרה זה‬ ‫החששות לבצע השתלה שבלולית היו לא מוצדקים‪ ,‬ויתכן כי היה נכון להשתילו מוקדם יותר‪.‬‬ ‫מתחדד הצורך בפרסומים רבים ככל האפשר בנושא ובפתוח שיטות אבחון ישימות קלינית אשר‬ ‫יסייעו בניבוי מידת ההצלחה עם שתל שבלולי עבור אנשים הסובלים מ ‪ .DSSA‬כך ניתן יהיה‬ ‫לקצר את משך המעקב ותהליך קבלת ההחלטה להשתלה שבלולית בקבוצה זו‪.‬‬ ‫‪References:‬‬ ‫‪Breneman A. I., Gifford R. H., Dejong M. D. (2012). Cochlear Implantation in‬‬ ‫‪Children with Auditory Neropathy Spectrum Disorders: Long- Term‬‬ ‫‪Outcomes. Journal of the American Academy of Audiology, 23, 5-17‬‬ ‫‪Gibson, W.P., & Sanli, H. (2007). Auditory neuropathy: An update. Ear and‬‬ ‫‪Hearing, 28(2 Suppl.), 102S- 106S.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫תוצאות שתל קוכליארי בילדים עם ‪ DSNA‬בהשוואה לילדים עם ‪NSNS‬‬ ‫ג'יי וולגלרנטר‪ ,2‬יוסף אטיאס‪ ,1,3‬מיקי אפרתי‪ ,1‬מרים פלד‪ ,1‬טלי גרינשטיין‪ ,1‬דוד‬ ‫‪2,0‬‬ ‫אולנובסקי‪ ,2‬רועי הוד‪ ,2‬נורה בולר‪ ,2‬איל רווה‬ ‫‪2‬אף אוזן וגרון‪ ,‬ניתוחי ראש צוואר‪ ,‬מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל‬ ‫‪1‬מכון אודיאולוגיה וניורופיזיולוגיה קלינית‪ ,‬מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל‬ ‫‪3‬החוג להפרעות בתקשורת‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫‪0‬הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫רקע‪ Auditory neuropathy spectrum disorder (ANSD) :‬מוגדר כירידה בשמיעה‬ ‫ממקור לא קוכליארי‪ ,‬עם תפקוד של תאי שיער חיצוניים תקין‪ .‬אבחנה מתבססת על היעדר תגובה‬ ‫בבדיקת ‪ ABR‬ונוכחות של הדים קוכליארים (‪ )OAE‬ואו )‪Cochlear microphonics (CM‬‬ ‫ילדים אלו סובלים מירידה בשמיעה שיכולה להיות יציבה‪ ,‬פרוגרסיבית‪ ,‬או משתנה‪ .‬רובם‬ ‫סובלים מקושי בהבנת דיבור חמור יותר מהצפוי ממידת הירידה בשמיעה‪ ,‬לכן הם מתאפיינים‬ ‫בקושי ניכר באבחנה ובשיקום שמיעה‪ .‬לאור האפשרות שמיקום הפגיעה המדויק לא ברור עם‬ ‫יכולת לפתולוגיה בעצב השמיעה‪ ,‬יעילות של שתל קוכליארי היתה נתונה במחלוקת בעבר‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות שתל קוכליארי מהווה אפשרות טיפולית מקובלת‪.‬‬ ‫מטרות המחקר‪ :‬להשוות תוצאות רטרוספקטיביות של שתל קוכליארי בילדים שסובלים מ‪-‬‬ ‫‪ DSSA‬לעומת קבוצת ביקורת של ילדים שסובלים מ‪ . SSNS‬מדדים שנבדקו כוללים גיל‬ ‫ההשתלה‪ ,‬אודיוגרמות‪ ,‬מבחני הבנת דיבור‪ ,‬השתלבות במסגרת חינוך רגילה‪ ,‬סף ‪,SBe,i,e‬‬ ‫והערכת תפקוד על יד קלינאית תקשורת (‪ .)iDC‬ילדים עם מחלות רקע משמעותיות הוצאו‬ ‫מהמחקר‪.‬‬ ‫תוצאות‪ :‬ילדים בקבוצת ‪ DSSA‬עברו שתל בגיל מבוגר יותר‪ .‬לא נמצאו הבדלים בספי השמיעה‬ ‫בין הקבוצות‪ .‬לא נמצאו הבדלים בהבנת דיבור בתנאי שקט או רעש‪ .‬ילדי קבוצת ה ‪DSSA‬‬ ‫השתלבו יותר במסגרת חינוך רגילה מאשר הילדים בקבוצת הביקורת וכן קיבלו ציון ‪ iDC‬גבוה‬ ‫יותר‪ .‬בניגוד לצפוי‪ ,‬ספי ‪ SBe‬ו‪ e,i ,‬היו נמוכים יותר בקבוצת ‪. DSSA‬‬ ‫מסקנות‪ :‬בילדים שסובלים מ ‪ DSSA‬ללא מחלות נוספות‪ ,‬תוצאות שתל קוכליארי מקבילות‬ ‫ואולי אף טובות מילדים עם ‪.SSNS‬‬ ‫‪6‬‬ ‫השתלה שבלולית חוזרת תוך שימוש בשתל בעל שני מערכי אלקטרודות‬ ‫בשבלול המסויד כתוצאה מדלקת קרום המוח (‪)talpu a ar a lbuod‬‬ ‫רונן פרץ‪ ,2‬ג'אן‪-‬איב סישל‪ ,2‬ריקי סלם‪ ,1‬ג‪ .‬טומס רולנד‪ ,3‬חנן שאול‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬מחלקת אף‪-‬אוזן‪-‬גרון וניתוחי ראש צוואר‪ ,‬המרכז הרפואי שערי צדק‬ ‫‪1‬מכון שמיעה‪ ,‬המרכז הרפואי שערי צדק‬ ‫‪3‬מחלקת אף‪-‬אוזן‪-‬גרון וניתוחי ראש צוואר‪ ,‬אוניברסיטת ניו יורק‪ ,‬המרכז הרפואי לאנגון‬ ‫רקע ומטרה‪ :‬דלקת קרום המוח חיידקית גורמת לירידה עצבית תחושתית חמורה עד עמוקה‬ ‫ב‪ 5-10% -‬מן הילדים אשר לקו בה‪ .‬באחוז גבוה מילדים אלה עלול השבלול לעבור הסתיידות‬ ‫בתקופה שלאחר המחלה‪ .‬הסתיידות זו עלולה לגרום קושי רב בהחדרה מלאה של מערך‬ ‫אלקטרודות שתל השבלול ואך להפוך אותה לבלתי אפשרית‪ .‬מטרת עבודה זו היא תיאור‬ ‫הטכניקה ניתוחית והתוצאות התפקודיות בסדרת ילדים עם שבלול מסויד כתוצאה מדלקת קרום‬ ‫המוח אשר עברו השתלה שבלולית חוזרת תוך שימוש בשתל בעל שני מערכי אלקטרודות‬ ‫(‪ double array‬או ‪.)split electrode‬‬ ‫שיטות‪ :‬ארבעה ילדים בין הגילאים ‪ 4-15‬שנים עברו במרכזנו בין השנים ‪ 2010-2012‬השתלה‬ ‫חוזרת תוך שימוש ב‪ 6-‬שתלי ‪ nuohnc ayyar‬או ‪ . nanmm cncemyunc‬מבין המושתלים אחד עבר‬ ‫השתלה חוזרת דו צדדית‪ .‬כל הילדים לקו בעברם בדלקת קרום המוח וב‪ ie-‬ו‪ FBM -‬הודגם‬ ‫שבלול מסויד‪ .‬בכל המקרים ההשתלה הראשונה הייתה בשתל רגיל עם מערך אלקטרודות אחד‪.‬‬ ‫נתוני הילדים נבדקו באופן רטרוספקטיבי תוך דגש על הטכניקה הניתוחית‪ ,‬מספר האלקטרודות‬ ‫שהוחדרו ומספר האלקטרודות הפעילות‪ .‬בנוסף‪ ,‬בוצעה השוואה בתפקוד שלפני ואחרי ההשתלה‬ ‫החוזרת‪.‬‬ ‫תוצאות‪ :‬ההשתלה החוזרת בוצעה ‪ 4-10‬שנים לאחר ההשתלה הראשונית‪ .‬שתי תעלות‪ ,‬בזאלית‬ ‫ואפיקלית‪ ,‬נקדחו בשבלול המסויד‪ .‬בכל אחת מן התעלות הוחדרו בין ‪ 5-11‬אלקטרודות‪ .‬מספר‬ ‫האלקטרודות הפעילות לפני ההשתלה החוזרת היה בין ‪ 0-5‬ולאחריה עלה לבין ‪ .8-12‬דבר זה‬ ‫הוביל לשיפור בתפקוד השמיעתי והשפתי בחלק מן הילדים‪.‬‬ ‫דיון ומסקנות‪ :‬שתל בעל שני מערכי אלקטרודות (‪ nuohnc ayyar‬או ‪ )nanmm‬עשוי להוביל‬ ‫לתוצאות משופרות במצב של שבלול מסויד לאחר דלקת קרום המוח‪ .‬במקרים אלה התפקוד יכול‬ ‫להיות טוב יותר מאשר עם שתל בעל מערך אלקטרודות אחד‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫תוצאות של השתלה שבלולית בחולים עם טרשת אוזן מתקדמת‬ ‫(‪)sa atlasa t adalau alol‬‬ ‫‪2,1‬‬ ‫תלמה שפק‪ ,2,1‬נועם יהודאי‪ ,2,1‬איימן מחול‪ ,2,1‬מיכל לונץ‬ ‫‪2‬התוכנית לרפואה‪ ,‬כירורגיה ושיקום האוזן והשמיעה‪ ,‬מחלקת אף אוזן גרון – כירורגית ראש‬ ‫וצוואר‪ ,‬המרכז הרפואי בני ציון‬ ‫‪1‬הפקולטה לרפואה ע"ש ברוס רפפורט‪ ,‬הטכניון‬ ‫מבוא‪ :‬השתלה שבלולית בחולים עם טרשת אוזן מתקדמת מהווה אתגר ניתוחי ושיקומי כאחד‪.‬‬ ‫חסימה של השבלול המתפתחת בחלק מהחולים עם השנים עלולה לגרום לקושי בהחדרה מלאה‬ ‫של האלקטרודה‪ .‬ההרכב הלא תקין של העצם סביב האוזן הפנימית‪ ,‬שהינו חלק ממהלך המחלה‪,‬‬ ‫עלול לגרום להתפשטות בלתי צפויה של הגירוי החשמלי בעת הפעלת השתל‪ ,‬והופעת גירויים לא‬ ‫שמיעתיים (בעיקר של עצב הפנים)‪ .‬קיימת גם סברה שבחולים אלו התפקוד של עצב השמיעה‬ ‫מתדרדר עם השנים וכתוצאה מכך נפגע פעולת שתל השבלול‪.‬‬ ‫מטרת המחקר‪ :‬להציג את ממצאי ההדמיה הטרום ניתוחית והאתגרים הניתוחיים הקשורים‬ ‫בממצאי המחלה‪ ,‬וכן את האתגרים בשיקום וההתאמה לאחר ההשתלה‪ ,‬בחולים עם טרשת אוזן‬ ‫מתקדמת‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪ :‬בעבודה נכללו ‪ 22‬חולים בגיל ממוצע של ‪ 6..6‬שנים (טווח‪ 01 ,‬עד ‪ .2‬שנים)‪.‬‬ ‫בשנים שקדמו להשתלה‪ ,‬שישה מהם עברו ניתוח סטפדקטומיה וחולה אחד עבר ניתוח פנסטרציה‪.‬‬ ‫כל החולים הרכיבו מכשירי שמיעה בקביעות טרם הפנייתם לשיקום שמיעה באמצעות השתלה‬ ‫שבלולית‪.‬‬ ‫תוצאות‪ :‬בכל החולים הושגה החדרה מספקת של מערך האלקטרודות אל תוך השבלול‪ .‬כל‬ ‫החולים משתמשים בשתל השבלול בקביעות לאחר הניתוח‪ .‬בכל החולים היה שיפור בתוצאות‬ ‫מבחני תפיסת הדיבור לאחר הניתוח בהשוואה לתוצאות טרם ההשתלה‪ .‬בחולה אחד עם תוצאה‬ ‫לא מספקת במבחני תפיסת הדיבור לאחר הניתוח בוצעה השתלה של האוזן הנגדית‪ ,‬עם שיפור‬ ‫משמעותי‪.‬‬ ‫מסקנות ‪ :‬השתלה שבלולית מהווה פתרון מצוין לשיקום שמיעה במרבית החולים עם ליקוי‬ ‫שמיעה עמוק על רקע טרשת אוזן מתקדמת‪ .‬ניתן להתגבר על מרבית הקשיים ע"י התאמת מיפוי‬ ‫השתל‪ .‬הקשיים הניתוחיים פחות משמעותיים מכפי שניתן היה לצפות מהממצאים בהדמיה הטרום‬ ‫ניתוחית‪ ,‬יחד עם זאת‪ ,‬האפשרות שתתפתח חסימה הדרגתית של השבלול‪ ,‬מחייבת השתלה‬ ‫מוקדמת‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫כשל שתל השבלול והשתלות חוזרות בהדסה ‪ -‬מאפיינים וגורמים‬ ‫מיכל קאופמן‪-‬יחזקאלי‪ ,2‬יוני כהן‪ ,2‬נתנאל חליווה‪ ,1‬אור אופק‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬אף אוזן גרון וניתוחי ראש וצוואר‪ ,‬ביה"ח האוניברסיטאי הדסה עין כרם‬ ‫‪1‬החוג להפרעות בתקשורת‪ ,‬המכללה האקדמית הדסה‬ ‫ככל שמספר ההשתלות עולה והמטופלים צעירים יותר ‪ ,‬אנו נתקלים בצורך לבצע השתלות‬ ‫חוזרות‪ .‬הגורמים להשתלות החוזרות קשורים לכשל של המכשיר עצמו‬ ‫)‪ )HARD FAILURE, SOFT FAILURE‬וגורמים רפואיים‪.‬‬ ‫מטרות‪ :‬סקירה של אוכלוסיית המושתלים שעברו ניתוחי שתל חוזרים במטרה למצוא מאפיינים‬ ‫משותפים אשר היו יכולים לנבא את האפשרות לכשל עתידי‪.‬‬ ‫שיטות‪ :‬מחקר רטרוספקטיבי על אוכלוסיית המושתלים שעברו ניתוחי שתל חוזרים‪.‬‬ ‫תוצאות‪ )32( 5.2% :‬מהמושתלים עברו השתלות חוזרות ‪ .‬הגיל הממוצע היה ‪ 2.11‬שנים‪23% .‬‬ ‫מהמושתלים היו מתחת לגיל ‪. 20‬הגורמים להשתלה החוזרת היו‪ :‬ב‪ - 22.0% -‬גורמים הקשורים‬ ‫לשתל עצמו (‪ ,)HARD,SOFT FAILURE‬ביתר המקרים הגורמים היו רפואיים‪.‬‬ ‫‪ 03%‬מהמושתלים סבלו מבעיות רפואיות נילוות‪ .‬נמצא קשר סטטיסטי בין טינטון וסחרחורת‬ ‫לבין כשל של השתל‪ .‬הזמן שחלף מהופעת הסימפטומים עד ביצוע הניתוח נע בין ‪ 3-48‬חודשים‪.‬‬ ‫תוצאות מבחני תפקודי שווי המשקל של החולים הללו היו ירודות בהשוואה למושתלים דו‬ ‫צידיים‪.‬‬ ‫מסקנות‪ :‬מרבית ההשתלות החוזרות בוצעו כתוצאה מכשל של השתל‪ .‬נמצא קשר מובהק בין‬ ‫טינטון‪ ,‬סחרחורת ותפקוד שווי משקל לקוי לבין הופעת כשל‪ .‬תופעה זו יכולה לתמוך בהשערה‬ ‫לפיה אחד הגורמים לכשלים באוכלוסיה הצעירה היא חבלות ראש קלות עקב נפילות חוזרות‪.‬‬ ‫מכאן עולה הצורך ובביצוע בבדיקות תפקודי שווי משקל של המושתלים ופזיוטרפיה וסטיבולרית‬ ‫מוקדמת ובערנות הצוות הרפואי לכשל עתידי לאור התלונות הללו‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫בין תחביר לקריאה – השפעת הקושי התחבירי על קריאה והבנת הנקרא אצל‬ ‫ילדים עם ליקוי שמיעה‬ ‫‪2,1‬‬ ‫רונית שטרמן‪ ,2‬נעמה פרידמן‬ ‫‪2‬מעבדת שפה ומח‪ ,‬בית הספר לחינוך‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫‪1‬בית ספר סגול למדעי המח‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫במחקרים קודמים שערכנו מצאנו שילדים לקויי שמיעה אוראלים דוברי עברית מתקשים בהבנה‬ ‫ובהפקה של מבנים תחביריים הנגזרים מתנועה תחבירית‪ .‬קושי בהבנה נמצא בעיקר במשפטי‬ ‫זיקת מושא‪ ,‬שאלות מושא ומשפטי מיקוד‬ ‫(‪ ;1222 ,1222 ,Mymcntass e SSmcytas, 1225‬שטרמן ופרידמן‪ ;122. ,1223 ,‬נווה‬ ‫שטרמן ופרידמן‪ .)1222 ,‬הבנת מבנים אלו נבדקה באמצעות מטלות התאמת משפט לתמונה‬ ‫ומענה לשאלות‪ ,‬כלומר‪ ,‬מטלות הבנה שמיעתית‪.‬‬ ‫במחקר הנוכחי‪ ,‬הערכת היכולת התחבירית של הילדים התבצעה באמצעות מטלת קריאה שבה‬ ‫הילדים נחשפו למשפט ים כתובים ללא מגבלת זמן‪ .‬מטרה אחת של המחקר הייתה לבחון אם‬ ‫הקושי של ילדים עם ליקוי שמיעה בהבנת משפטים הנגזרים מתנועה בא לידי ביטוי לא רק כשהם‬ ‫שומעים את המשפטים‪ ,‬אלא גם כאשר הם קוראים אותם‪ .‬המטרה השנייה של המחקר הייתה‬ ‫לשפוך אור על סוגיית הקריאה והבנת הנקרא של ילדים עם ליקוי שמיעה ולבדוק באיזה אופן‬ ‫משפיעה מורכבות תחבירית על הדיוק בקריאה ברמת המשפט ועל הבנתו‪ .‬המטרה השלישית של‬ ‫המחקר הייתה לנסות ולאפיין את הקושי התחבירי במשפטים עם תנועה‪ ,‬כלומר לזהות איזו‬ ‫אופרציה פגועה בתהליך ההבנה של משפט הנגזר מתנועה תחבירית‪.‬‬ ‫ל צרכים אלו השתמשנו במטלת קריאה קולית והסבר של משפטי זיקת מושא הכוללים הומוגרפים‬ ‫הטרופוניים‪ .‬קריאה נכונה של ההומוגרף מצריכה ניתוח נכון של המבנה התחבירי של המשפט‪.‬‬ ‫כך לדוגמא במשפט (‪ )2‬כדי לקרוא נכון את ההומוגרף מחברת כפועל‪ְ -‬מ ַחב ֶֶּּרת ולא כשם עצם‪-‬‬ ‫ַמ ְחב ֶֶּּרת על הקורא לבנות נכון את המבנה התחבירי של המשפט‪ ,‬ולזהות את ההומוגרף כַפועל‬ ‫הראשי במשפט‪.‬‬ ‫(‪)2‬‬ ‫הגננת שהילדה בחרה__ מחברת סיפורים‬ ‫‪ 00‬ילדים לקויי שמיעה אוראליים פרה‪-‬לינגוואלים בעלי ירידות שמיעה עצביות בדרגות בינוניות‬ ‫עד חמורות ומעלה בגיל ‪( 8;7 - 21;6‬ממוצע ‪ )20;9‬השתתפו במחקר‪ .‬כל הילדים שהשתתפו‬ ‫במחקר נעזרים באופן קבוע באמצעי הגברה‪ :‬שני מכשירי שמיעה (‪ 16‬ילדים) או שתל כוכלארי‬ ‫(‪ 11‬ילדים) והם משולבים באופן יחידני בבתי ספר רגילים‪ .‬הישגי הנבדקים הושוו להישגיהם של‬ ‫‪ 12‬נבדקים שומעים בעלי התפתחות שפה תקינה בגיל דומה לזה של לקויי השמיעה (ממוצע ‪)9;8‬‬ ‫(מתוך‪.) Friedmann & Novogrodsky, 2007‬‬ ‫מתוצאות הניסוי עולה שהילדים לקויי השמיעה התקשו מאד לקרוא נכון ולהסביר את משפטי‬ ‫זיקת המושא‪ .‬בממוצע קראו לקויי השמיעה רק ‪ 02%‬מההומוגרפים באופן תקין והצליחו להסביר‬ ‫רק ‪ 65%‬מהמשפטים הללו‪ .‬תוצאות אלה נמוכות באופן מובהק מאלו של נבדקי קבוצת הביקורת‪.‬‬ ‫מכאן עולה כי ילדים לקויי שמיעה מתקשים להבין משפטי זיקה גם כאשר הם קוראים אותם ולא‬ ‫רק כאשר הם שומעים אותם‪ ,‬ושהקושי התחבירי מוביל לקושי אפילו בקריאה קולית של‬ ‫משפטים‪.‬‬ ‫בהרצאה תידון השפעת המורכבות התחבירית על הדיוק בקריאה של משפטים אלו בקרב ילדים‬ ‫לקויי שמיעה‪ .‬וכמו כן תידונה השלכות התוצאות על אפיון הליקוי בהבנת משפטים הנגזרים‬ ‫מתנועה תחבירית‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫תפיסת לחץ והתמודדות עם בעיות יומיומיות בקרב מתבגרים עם לקות‬ ‫בשמיעה‬ ‫ענת זיידמן‪ ,2‬טובה מוסט‪ ,2,1‬עדי דותן‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬ביה"ס לחינוך‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫‪1‬החוג להפרעות בתקשורת‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫מטרת המחקר היתה ללמוד על רמת לחץ ויכולת ההתמודדות של מתבגרים עם לקות בשמיעה‬ ‫הלומדים במסגרת שילוב בכיתה רגילה בהשוואה לבני גילם השומעים‪ .‬כמו כן נבדקו הקשרים‬ ‫בין היכולות הפרגמטיות לתחושת הלחץ ודרכי ההתמודדות‪ .‬ניסינו להבין את הלחצים והקשיים‬ ‫בחיי היומיום ודרכי התמודדות מנקודת הראות הסובייקטיבית של המתבגרים‪ ,‬וכיצד הם תופסים‬ ‫את השפעת הלקות בשמיעה על הבעיות והלחץ שהם חווים‪.‬‬ ‫השתתפו ‪ 35‬מתבגרים עם לקות בשמיעה בני ‪ 13-18‬הלומדים בחינוך העל‪-‬יסודי ומשולבים‬ ‫שילוב יחידני עם מתבגרים שומעים‪ ,‬ו כ‪ 02-‬מתבגרים שומעים הלומדים באותן כיתות‪ .‬אופן‬ ‫התקשורת של כולם היה באמצעות השפה המדוברת‪.‬‬ ‫הנתונים נאספו על‪-‬ידי שאלוני דיווח עצמי הבודקים רמת לחץ בהקשרים השונים ודרכי‬ ‫ההתמודדות עימם‪ .‬בנוסף המורה העריך את המיומנויות התקשורתיות של הילד‪ 21 .‬מהנבדקים‬ ‫השתתפו גם בראיון בו נשאלו על הלחצים היומיומיים שחווים בשילוב היחידני והתייחסות למידת‬ ‫הזיקה בין המצבים המלחיצים לבין הירידה בשמיעה‪.‬‬ ‫מהממצאים ה איכותניים הראשוניים עלה כי ישנם קשיים ולחצים ייחודיים לאוכלוסיית‬ ‫המתבגרים עם הלקות בשמיעה הנובעים מהפגיעה בשמיעה ומשליכים על טיב התקשורת עם‬ ‫הסובבים‪ .‬נמצא כי דרכי ההתמודדות עם הקשיים של מתבגרים אלו משתנות‪ .‬זוהה שההתמודדות‬ ‫בביה"ס וגם עם ההורים היתה ברובה פעילה ונעזרה בתמיכה של אנשים בסביבתם‪ .‬חלקם דיווחו‬ ‫על ויתור והשלמה עם המצב וחלקם ציינו שחל בהם שינוי ממצב של ויתור וכניעה למצב של‬ ‫התמודדות פעילה‪ .‬דרכי ההתמודדות של המתבגרים מול חבריהם מגוונות‪ .‬חלקם בוחרים‬ ‫להשתמש בהתמודדות פעילה‪ ,‬חלקם בהתמודדות פנימית וחלקם משתמשים בנסיגה‪ .‬הקשיים‬ ‫ברובם היו על רקע של דחייה חברתית אך דפוס ההתמודדות היה שונה‪ .‬אסטרטגיות ההתמודדות‬ ‫שצוינו בשעות הפנאי לרוב של ויתור והשלמה עם המצב הקיים או התמודדות פעילה‪.‬‬ ‫מממצאי הראיונות עלה כי‪ .‬היכולת לקבל את עצמם עם הלקות בשמיעה מאפשרת לתפוס את‬ ‫המצבים השונים איתם הם מתמודדים כפחות מלחיצים‪ .‬כאשר דרך ההתמודדות היא של נסיגה‪,‬‬ ‫תחושות הדיכאון‪ ,‬הקושי והתסכול עולות‪ .‬נמצא שיש חשיבות לידע של המתבגר על הלקות שלו‬ ‫ולידע של הסביבה בנושא‪ ,‬כדי לאפשר התמודדות יעילה יותר‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫קהילות מסמנות בקרב ערביי הנגב‬ ‫שפרה קיש‬ ‫מכון אמסטרדם למחקר במדעי החברה (‪ ,)DMSSB‬אוניברסיטת אמסטרדם (‪)AvD‬‬ ‫שיעור האנשים החרשים בקרב ערביי הנגב (המוכרים כבדווים) גבוה יחסית‪ .‬רבים נולדים‬ ‫למשפחות בהם החרשות לא הייתה מוכרת לפנים אך כשליש מהחרשים גדלים בקבוצות בהם‬ ‫שיעורי חרשות מהגבוהים בעולם (כ ‪ 2.5-3%‬בקרב בני אל‪-‬סייד)‪ .‬בקרב קבוצות אלו התפתחה‬ ‫שפת סימנים מקומית (‪ )DRSS‬המשמשת מספר דורות של חרשים ושומעים‪ .‬שפה זו היא‬ ‫הבסיס לקיומם של קהילות מסמנות ייחודיות (‪ , )nbaycn nmesmse euttosmmmcn‬בה חרשים‬ ‫ושומעים נחשפים לשפה ויזואלית מגיל רך‪ .‬המונח "קהילה מסמנת" שמור לרוב לקהילות‬ ‫המתגבשות סביב זהות חרשית; בקהילות המסמנות הנדונות כאן מספר המסמנים השומעים עולה‬ ‫על מספר המסמנים החרשים‪.‬‬ ‫במציאות חברתית‪-‬שפתית זו החרשות נתפסת כאפשרית מבחינה חברתית ואינה נחוות כמערימה‬ ‫קשיים חמורים‪ ,‬פרט לתחום החינוך; שלושים שנה בהם פוקדים התלמידים החרשים מסגרות‬ ‫חינוך שונות הובילו רבים למסקנה כי החינוך הנגיש לחרשים נחות‪ .‬כך לדוגמא‪ ,‬רק מעטים מבין‬ ‫הבוגרים הערבים של מערכת החינוך לחרשים בנגב נהנים מאוריינות תפקודית‪ ,‬וזאת למרות‬ ‫שרבים מהם‪ ,‬אלו שגדלו בקהילות מסמנות רכשו שפה (מסומנת) מהבית‪ .‬רשויות המדינה הפנו‬ ‫משאבים בעיקר לניסיון להפחית את שיעור החרשות (מחקר‪ ,‬הסברה וייעוץ גנטי)‪ ,‬הרבה פחות‬ ‫משאבים הושקעו בהנגשת רמת השכלה נאותה‪ .‬השכלה שתאפשר השתתפות פעילה בחברה‬ ‫(מעבר לקהילה המסמנת)‪ ,‬אוריינות‪ ,‬ושילוב בשוק העבודה‪.‬‬ ‫הרצאה זו מבוססת על עבודת מחקר אנתרופולוגית ממושכת בקרב ערביי הנגב‪ ,‬ובפרט בקרב בני‬ ‫האל‪ -‬סייד‪ .‬ההרצאה תציג את המאפיינים העיקריים של אוכלוסיית החרשים בקרב ערביי הנגב‬ ‫ותבחן את האתגרים השונים בפניהם עומדת המערכת הטיפולית והחינוכית אשר מתפקידן לספק‬ ‫שירותים שונים לאוכלוסייה זו‪.‬‬ ‫חלק מהאתגרים נובעים מהקושי לספק שירותים לאוכלוסיית חרשים גדולה לנוכח מחסור חריף‬ ‫באנשי מקצוע ולנוכח התשתיות הרעועות המאפיינות את מערכת החינוך הערבית בנגב בכלל ואת‬ ‫החינוך המיוחד בפרט‪ .‬האתגרים הנוספים העומדים בפני המערכת הטיפולית והחינוכית נגזרים‬ ‫מייחודה של מציאות חברתית‪-‬שפתית בה החרשות אינה נתפסת כמושא להתערבות רפואית‪.‬‬ ‫‪12‬‬