משולחן מלכים מתוך ספר ”חוקת הפסח“ | בדין הכשרת שיש
משולחן מלכים מתוך ספר ”חוקת הפסח“ | בדין הכשרת שיש ]סתימות וגשרים[ א .השו"ע )בסימן תנ"א ס"ו( כתב וז"ל" :כל כליע הולכים בו אחר רוב תשמישו ,הלכך קערות אע"פ שלפעמים משתמשים בהם בכלי ראשון על האש ,כיון שרוב תשמישן הוא בעירוי שמערה עליהן מכלי ראשון כך הוא הכשרן .הגה ,ויש מחמירים להגעיל הקערות בכלי ראשון ,ע"כ .וכ"כ הרשב"א בתשובה )שע"ב( לדון לגבי תבנית דתשמישה בבישול, ופעמים מועטות השתמש בה בצליה )אפי' פעם אחת כגון שצלה בה בשר יבש (,האם צריך כדי להפכה לחלבית ,הגעלה ,או אור ]כמ"ש בשו"ע סי' תנ"א ס"ד וס"ה ע"ש[ .וכתב, דאזלינן בתר רוב תשמישו ,ולכן סגי בהגעלה. והסברא בזה דהם אמרו והם אמרו ,כיון שכל הצורך בהגעלה הוא מדרבנן ,דמדאורייתא סגי מעת לעת דכיון שהטעם נפגם שרי )יעויין בפסחים מ"ד ע"ב ,ובע"ז ס"ז ע"ב( ,רק חכמים החמירו אטו שהשתמש בכלי בן יומו ,ואסור מדאורייתא כי הטעם לא נפגם ,אך ברוב תשמישו לא החמירו .ולפי זה בכלי שרוב תשמישו ברותחין ,וביום ההכשרה השתמש באור ,אה"נ דלא יועיל לו הגעלה אלא ליבון ,משום שאז עוד לא נפגם טעמו מדאורייתא .א"כ בנידון דידן שיש רוב תשמישו בצונן שהרי זו המציאות שאין מניחין סירים חמים עם רוטב ע"ג השיש )רק ביום שישי מחמת הזמן הקצר וכדו'( ,לכן עפ"י הדין אין צורך להכשיר את השיש בחמין כיון דרוב תשמישו בצונן הכשרתו בצונן. א( מדברי הרשב"א דאזלינן בתר רוב תשמישו ,וכן פסק השו"ע דהיינו שהשיש אינו בן יומו .ב( השיש של היום עלול להתקלקל ,וכתב השער הציון דגם לפי הרמ"א דיש להחמיר ולא ללכת אחר רוב תשמישו ,זה דוקא בדבר שאין עלול להתקלקל ,אבל בדבר שעלול להתקלקל אפי' לכתחילה סגי בצונן .ג( כלל בידינו דאין הבלוע יוצא מכלי בלי רוטב ובשיש כשמניחים את הסיר אין רוטב א"כ לגבי חמץ כשמניחים על השיש ואין רוטב חם אינו בולע כלל .מ"מ ישראל קדושים הם ,ורוצים להרגיש את חומרת הפסח לכן יש מהן שמכשירין ע"י מים רותחין כמ"ש בשו"ע )סימן תנ"א סעיף כ'( לגבי שולחנות ותיבות שמצניעים שם אוכלים כל השנה" ,רגילים לערות עליהן מים רותחין" ,אפילו שהשיש של זמננו אינו כשל אז שהרי איבד הוא את שם שולחן ,כי לא משתמשים בו כשולחן אפ"ה נהגו כן. מ"מ כשעלול להפגם יש להקל עפ"י הדין] .ולמנהג זה אין צורך[ להניח אבן מלובן ועליה לשפוך את המים הרותחין) ,כדי שלא יצטננו המים הרותחין ששופך והוי ככלי ראשון כמ"ש במשנ"ב שם ס"ק נ'(, והטעם ,כי חומרת המשנ"ב משום שיש לדבר גוש ,וידוע דהחת"ס לא פסק חומרא זו ,ובמקום ספק רחוק אין צורך להחמיר בשיש. ]לא למעשה ,המשך עי“ש ב”חקת הפסח“[ ואגב :ודלא כמי שרצה להבין בדברי הרשב"א ,דאיירי בגוי שיש לו סיר ורוב תשמישו[ בכשר ומיעוט תשמישו בטרף ,ובכה"ג ס"ל לרשב"א דאזלינן בתר רוב תשמישו שאין צורך להכשירו כלל) .כגון גוי שכל ימי השבוע מבשל ירקות בסיר הזה ,וביום ו' מבשל טרף( .זה אינו ,דודאי בכה"ג בעינן הכשר ,ואפילו השתמש בה כל השנה לכשר ופעם אחת לטרף צריך הכשר .אך ההבדל בין דברי הרשב"א לזה פשוט ,דדבר שנשתמשו בו לדבר טריפה לית מן דפליג דאפילו פעם אחת חייב הכשר) ,ולא משנה כמה זמן השתמש בכשר אם שנה או שנים רבות( והרשב"א איירי במקום שהאדם מסופק איזה דרגה להכשיר ,אם הגעלה או ליבון[. ב .הרמ"א )בסימן תנ"א ס"ו( כתב בזה"ל" :ויש מחמירים להגעיל הקערות בכלי ראשון, וכן הוא המנהג" ,וכן בכל דבר שיש לחוש שמא נשתמש בו בכלי ראשון כגון כפות וכדו' לזה" עכ"ל .א"כ לפי הרמ"א היה צד להחמיר בשיש ,משום דס"ל דלא אזלינן בתר רוב תשמישו .אמנם כתב השער הציון )בס"ק נ"א( ,בשם הפרי מגדים ושאר האחרונים וז"ל: קערות של בדיל שאופים בו לפעמים עוגות על תנור שרוף מן הגחלים אין לו תקנה, דהלא צריך לכתחילה ללבנו ויהיה ניתך ע"י הליבון .ובספר בית מאיר מצאתי דמ"מ בקערות אלו אם ידוע שאינם בני יומן מתשמיש זה של אפיית עוגות נוכל לסמוך על דעה ראשונה )דאזלינן בתר רוב תשמישו( וסגי בהגעלה לכתחילה" .ובסוף דברי שעה"צ סיים "וכן ראוי להורות" .עכ"ל. ובדין שיש בזמננו ישנם ב' סוגי שיש ,הישנים מאז ,שאינם מתקלקלים ע"י מים חמים, ואפשר לקיים בהם את חומרת הרמ"א .אך רוב סוגי השיש החדשים אם שופכים עליהם מים רותחים עלולים להתקלקל )לפי עובדות שהיו( א"כ אף לדעת הרמ"א בשיש כזה סגי בצונן .שהרי מבואר בדברי שעה"צ דהיכא שאי אפשר להכשיר בחומרא של מיעוט תשמישו משום תקלות ,אפשר לסמוך על דעת מרן דאזלינן בתר רוב תשמישו לכתחילה, ואין חיוב לכסות את השיש כמו שאין חיוב לכסות את צלחות הבדיל. ג .והאמת שגם לולי זאת ודאי סגי בצונן שהרי כל הנ"ל שכתבנו זה לגבי כלים שאוכלים בהם כמו שמוזכר בשו"ע קערות היינו צלחות וכדו' דשייך בהם רטיבות .אבל לעניין שיש נאמר הכלל דאין הבלוע יוצא מכלי לכלי בלי רוטב )יורה דעה סימן צ"ב ס"ז גבי ב' קדרות הנוגעות זו בזו( ,דאם אין רטיבות )רוטב חם מכלי ראשון( אינו בולע א"כ הסיר כשהניחו אותו על השיש בדרך כלל אין רוטב ,א"כ השיש לא בלע. ד .עוד יש להוסיף ,דהמשנ"ב בסוף סימן ת"נ כתב ,דכלי העומד לרחיצה אינו צריך הכשר, ושיש לכאורה נחשב כלי העומד לרחיצה ועכ"פ לא עומד לאכילה ,לסיכום :עפ"י הדין שיש הכשרתו בצונן כמו שהוכחנו: שערי הלכה ומשפט | גליון מס‘ | 4ניסן תשע“ד | 1 ”והיו עסוקים בהלכות הפסח“ בתוספתא ]פסחים פ"י ה"ח[ מובא" :חייב אדם לעסוק בהלכות הפסח כל הלילה ,עד קרות הגבר וכו' מעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו מסובין בבית ביתוס בן זונין בלוד והיו עסוקין בהלכות הפסח כל הלילה ,עד קרות הגבר" עכ"ל. מפליא הדבר ,מה ראו אותם חכמים לעסוק בהלכות הפסח ,בלילה זה ,המוקדש כולו לסיפור יציאת מצרים? ]אומנם ,בהגהות הגר"א שם ,הגיה ובמקום "בהלכות הפסח", גרס "בסיפור יציאת מצרים" ,אך בשו"ע ]או"ח סימן תפ"א סעי' ב[ פסק ,וזה לשונו: "חייב אדם לעסוק בהלכות הפסח וביציאת מצרים ולספר בניסים ובנפלאות שעשה ].הקב"ה לאבותינו ,עד שתחטפנו שינה" עכ"ל מדוע כה חשוב בד בבד עם סיפור יציאת מצרים לעסוק גם בהלכות הפסח? אפשר וזהו פשר העניין: תיתכן מציאות ,שבה ישבו יהודים סביב שולחן הסדר ,יספרו ביציאת מצרים ,ואעפ"כ, ישליכו מאחורי גוום את תורת משה ומצוותיו .טלו לדוגמא את גדעון ,התוהה למול מלאך ה' הנפגש עמו "ואיה כל נפלאותיו אשר ספרו לנו אבותינו הלוא ממצרים העלנו ה' ועתה נטשנו ה' ויתננו ביד מדין" ]שופטים ו יג[ .ובחז"ל ]מובא ברש"י שם[ פירשו: "פסח היה .אמר לו ,אמש הקרני אבא את ההלל ,ושמעתיו שהיה אומר "בצאת ישראל ממצרים" ועתה נטשנו" וכו'. אביו של גדעון היה עובד עבודה זרה .הוא הקים מזבח לבעל ונטע אשרה .שבע שנים)!( הוא פיטם פר בכדי להקריבו לאותה עבודה זרה ]כנאמר שם פסוקים כה-כו[ .אעפ"כ ,בליל הסדר ,הוא הסב עם גדעון בו וקרא עמו את ההלל וסיפר את סיפור יציאת מצרים!... איך מונעים מציאות שכזו? הכיצד דואגים שסיפור יציאת מצרים לא יהפוך להיות רק הווי חברתי ]-פלוקלור[ המרוקן מכל תוכן? ה“העמל בתורה ,כוחו לזכות הנפש ולעשותו עדין ומצוחצח ,מושך אליו את הרגש הנעים של טהרה וקדושה ,ולטעת בקרב לב עמוק גיעול נפש להוללות ותענוגי הבל .נוסף לזה ,מנחיל עמל התורה אהבה נפרזה ומסירות נפש לקיום פרטי המצווה של הלכה זו שהוא עוסק בה ,ומוסרי כליות ייסרוהו כי לכך נוצר" ]"אמונה ובטחון" לחזו"א פרק ג אות ז[ העמל בלימוד הלכה ,קונה בנפשו אהבה ומסירות לקיומה ,להלכה ולמעשה" .היו עוסקים בהלכות הפסח" – כי זוהי הדרך להבטיח לבל יינתק הקשר שבין סיפור יציאת מצרים ,לתעודת החיים שלמענה יצאנו ממצרים – קיום תורה ומצוותיה. שלוש פעמים ביום ,שעה ואנו עומדים בתפילת שמונה-עשרה ומבקשים מהקב"ה "הרוצה בתשובה" ,שיחזירנו בתשובה שלמה – אנו פותחים תחילה בבקשה "השיבנו אבינו לתורתך". דומה ,כי השב בתשובה ללא שיבה אל התורה ,כמוהו כטובל ושרץ בידו .כאותו שמבקש להיטהר מטומאת העבר ,אך בד בבד מתחדשת טומאתו .כך בדיוק ,המבקש לשוב בתשובה ,אותו שחפץ באמת ובתמים לעשות רצון קונו – עליו לשוב תחילה אל התורה ,אל לימוד הלכותיה ודיניה .כדרך שדרשו חז"ל ]מדרש משלי[ את האמור "לדעת חכמה ומוסר"; אם יש בידו של אדם חכמה – יכול ללמוד מוסר ,ואם אין בידו של אדם חכמה – אין יכול ללמוד מוסר" .ובאר ה"חפץ חיים" ]הקדמה למשנ"ב ח"ג[ ש"אם הוא טועה בעיקר העניין ,שחושב שאין זה בכלל האיסור – מה יועיל לו המוסר בזה" עיין שם. “שערי הלכה ומשפט“ שמה לה למטרה ,להחדיר את לימוד ההלכה .להקנות ביד מבקשי ה' את יסודי ההלכה ,החל מסוגיות הש"ס ,ראשונים ואחרונים ,עד לפסיקת ההלכה למעשה .ויהי רצון שחפץ ה' בידינו יצלח, ונזכה להיות "כולנו חכמים ,כולנו נבונים ,כולנו יודעים את התורה". שערי הלכה ומשפט | גליון מס‘ | 4ניסן תשע“ד | 2 הכשר לפסח על מוצרי קוסמטיקה נשאלנו על מוצרים שונים שמשתמשים בהם לקוסמטיקה ,והם תכשירים יקרים שאין עבורם יצור מיוחד לפסח ,האם מותר להשתמש בהם כמות שהם. ובמאמר ארוך שתחת ידי ביארנו בעזה"י בארוכה איך מייצרים חומרים אלו ,לפי שעיקר גדול בקביעת ההלכה היא לדעת קודם את המציאות .גם ביארנו בעז"ה מה הם החששות שיתכנו במוצרים אלו ,ומהו דין חמץ שנפסל מאכילת הכלב ,ומהו הדין בתערובת ,ומהו הדין בתערובת שקודם הפסח ,ומהו דין אחשביה בזה ,ומהו דין סיכה כשתיה ,ומהו דין אחשביה בזה ,וגם החילוק העולה שבין החומרים .אולם פה הנני אנוס לקצר מקוצר הדף ,ולא מובאים את מסקנות ההלכה בלבד .וכדלהלן: (1תכשירים ומוצרים לשיער ,שאינם עשויים להיספג כלל ,כמו שעוה להסרת השיער ,או שמפו לחפיפת השיער או ג'ל או ספריי או מוס או סיליקון שאינם בנויים להיספג בשיער )או בפאה( אלא לעטוף אותו בלבד ,אינם צריכים כל הכשר מחמץ, שהרי אין כאן סיכה כאכילה כלל אלא רק הנאה מדבר שנפסל מאכילת הכלב .והר"ז מותר לכו"ע בלי שום מקום חומרא כלל. (2וכן תכשירים שאין רוצים כלל שיכנסו לגוף וגם אינם נכנסים לגוף ,וכמו מוצרים המיועדים לצביעה חיצונית בלבד )צלליות צבע או רימל או עפרונות הדגשה או סומק או מייק-אפ או פודרה או צבע לשיער או לכה לצפרניים( ,בכל אלו אין סיכה כאכילה כלל ,אלא רק הנאה מדבר שנפסל מאכילת הכלב) .והלכה לצפרניים היא על בסיס אציטון שאינו חמץ כלל(. (3ואפילו מוצרים שעלולים להספג מעט לגוף )אבל האדם אינו רוצה שיבלעו בגוף( ,כמו סבון או מי פנים או שמפו לניקוי הקרקפת ,או דיאודורנט ששמים למניעת יציאת הזיעה ,וכן מוצרים שהאדם עלול לבלוע מהם מעט )כמו משחת שינים או שפתון )לצבע( ,כיון שאין רוצים שיכנסו לגוף ,א"צ עליהם הכשר .דשמא לא יכנסו לגוף כלום .ואף אם יכנסו שמא כר"ת שאין סיכה כשתיה אם לא בשמן .ואף אם לא כר"ת שמא אין אחשביה באכילה שהיא רק על ידי סיכה .ואפילו אם יש בזה אחשביה מ"מ בתערובת ל"א אמרינן אחשביה .ואפילו היה כאן אחשביה ואיסור ,בנדוננו שהוא אינו רוצה שיבלע בוודאי אין אחשביה ואין איסור ,וכדברי התרוה"ד שנפסקו בשו"ע באין חולק. פ ר ס ום טו ע ן רב ני (4וגם תכשירים העשויים בפירוש כדי להספג בגוף ,אם הם לצורך רפואי ,כמו כל משחות הפילינג וכיו"ב להעלמת פגמים ,או שאר משחות נגד פצעים ,אין צריך עליהם הכשר ,דיש בהם רוב הספיקות הנ"ל ,בצירוף הא דסיכה שאינה לתענוג אינה אלא מדרבנן ,ומהני בה כל הספיקות הללו) .וקרם עינים ,לפישוט הקימטוטים שתחת העין, אף אם הוא אינו צורך רפואי אלא תענוג ,כבר ביארנו שאין בו אלכוהול מחמת קרבתו לעין(. (5אבל תכשירים העשויים להספג בעור ,והוא רוצה שיספגו בגופו להנאתו ,וכמו קרמים להזנה ,בין שהם חלב פנים או קרם לחות או קרם עינים או סרום או מסכות הזנה או שפתון לחות או קרם לידים וכיוצ"ב ,הנה אע"פ שגם בזה יש לנו שלש ספיקות להתיר ,דשמא כרבנו תם שאין סיכה כשתיה שלא בשמן .ושמא כהר"ן שאין אחשביה באוכל אוכל שנפסל מאכילת הכלב .ושמא אין אחשביה בתערובת ,וזו אינה נקראת תערובת שכיון לערב ,ואז ג"כ אולי כבר אינו חוזר וניעור בפסח ,וזה חוץ מהסברא הפשוטה שאין אחשביה על אכילה שהיא רק ע"י סיכה .מ"מ ,כיון שראינו שהביאור הלכה כתב שאם מצוי סבון שלא מחלב עדיף להשתמש בו ולא בסבון מחלב ,ומוכח שיש להחמיר גם בסיכה שאינה של שמן ואע"פ שהוא דבר הנפסל מאכילת כלב אולי אמרינן גם בזה אחשביה ,לכן יש מקום אולי להחמיר- ,ובתנאי שנאמר שאין זה נקרא תערובת כיון שכיון לערב ,וזה שאני ממה שהתיר החזו"א תרופות ,ובזה לכו"ע אין בעיה של אינו חוזר ונעור -ואז בגיבוב כל הדברים האלה יש מקום למה שעושין הכשר למוצרים כאלו) .אבל לא שאסור להשתמש בלי הכשר .דגם הביאו"ל מתיר ,אלא שכתב שאם יש בהכשר יקח מזה(. י (6חומרי ריח ,כמו בשמים ,כיון שאינם עשויין לסיכה יש לדון רק מצד איסור הנאה מהריח ,שבזה נחלקו הפוסקים כנ"ל ,והיה מקום להחמיר .אך כ"ז בבושם עצמאי )לשם בושם( ,שהחומר הנושא שלו הוא אלכוהול דגן) ,שאינו מצוי כ"כ( .ובבישום של מוצרי הקוסמטיקה לא שייך חשש זה כנ"ל. א .קיים חשש איסור באכילת חריף למי שמורגל בכך ויש לו סתימותבשיניים, משום שחריף פולט את מה שבלע כמו בדבר חם] .חוקת הפסח עמ' כ"ו[ ב .משום כך יש לנקות שיניים תותבות היטב בכדי שלא יפלטו חמץ בפסח. ג .מקומות שאדם חושש לבודקם עם נר משום שריפה ,עדיף להשתמש עם פנס בכדי שהבדיקה תהיה יסודית. ד .יש להזהר לנקות את מיכל שואב האבק ,כדי שלא ישאר חמץ במיכל.י ה .ספרים שיש בהם ודאי חמץ המציאות הוכיחה ,שא"א לנקותם ,אלא א"כ ינקה אותם דף דף ולכן ספרים כגון זמירות שבת או ספרים של ילדים שיש חשש חמץ בהם יש להזהר מלהשתמש בהם בפסח אלא א"כ ניקו אותם כהוגן. ו .הרבה מן הפוסקים אוסרים לעשן בפסח כי יש חומרים הנגועים בחמץ. בעריכת :הרב א .כהן שליט“א שערי הלכה ומשפט | גליון מס‘ | 4ניסן תשע“ד | 3 הכשרת המטבח לפסח הכשרת השיש והכיור -יש לנקותם היטב ולערות עליהם מים רותחים מכלי ראשון. ב'שיש קיסר' יש להמתין מעט שינוחו המים מרתיחתם כדי שלא יבקע. לבני ספרד -אין צורך לעטוף את השיש בניר כסף ,וכן אין צורך ליתן כיור פלסטיק בכיור ,היות ופסק השו"ע )סימן תנ"א סעיף ו' וכ"ה( כדעת הרי"ף והרמב"ם שכל כלי מכשירים אותו כפי רוב תשמישו, והני רוב תשמישם בצונן ומעיקר הדין די בהדחתם היטב בצונן אלא שנהגו גם לערות עליהן רותחים ,ובתנאי שבעשרים וארבע השעות האחרונות לפני ההכשר לא הניחו עליהן חמץ חם )כמו טוסט( ,או סיר חמץ חם )אם היתה לחלוחית מים בינו לבין השיש או הכיור ,וכמבואר ביו"ד סימן צ"ב צ"ג וק"ה( ,כמו שכתב הפר"ח בשם הרמ"ע מפאנו והביאם המשנ"ב שם בס"ק מ"ו .אם ישנם חורים וסדקים בשיש צריך לעטוף את מקום החורים בנייר כסף או לפגמם היטב בחומרי ניקוי. בני אשכנז -צריכים מעיקר הדין ליתן כיור פלסטיק בתוך הכיור ולעטוף את השיש בנייר כסף )או אבן מלובן בשיש ,משנ"ב שם ס"ק קי"ד( ,היות ופסק הרמ"א )תנ"א ס"ו וכ"ה( שהולכים אף אחר מיעוט תשמישו. בשאר איסורים גם לבני אשכנז הולכים לפי רוב תשמישו ,ורק בפסח החמיר הרמ"א היות ונותן טעם לפגם אוסר הרמ"א בפסח )תמ"ז ס"י( ולכן הקונה בית מגוי או מיהודי שאינו שומר כשרות ,אין צריך להחליף את הכיור והשיש ,אלא ינקם היטב ויערה עליהם רותחים מכלי ראשון )אור לציון ח"ג עמוד קכ"ג(. פלטה -אדם המקפיד במשך השנה שלא לחמם חלה על הפלטה ,ינקנה היטב ויערה עליה רותחים בעודה רותחת ,היות ופעמים שהמאכל גולש לפלטה .והנותנים על הפלטה חלות וכדו' ,צריכים לעשות עוד ב' פעולות חוץ מניקיון היטב ועירוי רותחים בעודה רותחת )אחר שניתקה מהחשמל ויאחזנה בשיפוע לתוך הכיור כשחוטי החשמל כלפי מעלה ,ונחשב הגעלה כמבואר בסימן תנ"א סט"ז ,וע"ע במשנ"ב ס"ק קי"ד(. והם -עיטוף בנייר כסף עבה ,והקפדה במשך הפסח שלא ליתן מאכלים ישירות על הנייר כסף אלא באמצעות תבנית או סיר וכדו' .והטעם בזה דמכיון שבמשך השנה מניחים על הפלטה חלות הרי שצריכה ליבון חמור )תנ"א ס"ד( ולא די בהגעלה ,ועל ידי נייר הכסף העבה ישנה חציצה בין הסיר לפלטה ,דאף דשתי קדירות רותחות הנוגעות זו בזו אינם אוסרות אם אין ביניהם לחלוחית ,מ"מ לכתחילה אסור )משנ"ב שם ס"ק קל"ו( .ולא שייך לומר דנלך אחר רוב תשמישו ,היות ורוב תשמישו זה נתינת סירים על הפלטה דאינו אוסר כלל וכנ"ל ,ודין רוב תשמישו אינו אומר לא להכשיר אלא איך להכשיר .ואף שישנה גלישה מהסירים מ"מ הנחת החלות יותר תדיר. תנור -עדיף שלא להכשירו מחמת שנקיונו קשה מאוד ,וגם יש אומרים שצריך ליבון חמור שהוא 371מעלות )אגרות משה( ,ותנור ביתי מגיע ל 250מעלות בלבד .ואם אינו מכשירו אין צורך לנקותו מכל השומנים ,אלא ידביקנו בדבק וכדו' להיכר שלא יבוא להשתמש בו )תנ"א ס"א(. והרוצה להכשירו ינקנו היטב ובחומרים פוגמים בכל החורים והסדקים ,ימתין עשרים וארבע שעות ויסיקנו במשך שעה בחום הגבוה )וימנה שעה מזמן שהתחמם התנור ולא מזמן הדלקתו( ,ויתן בתוכו את הרשתות ויעטפם בנייר כסף למשך כל הפסח. התבניות -לא ניתן להכשירם משום שצריכים ליבון חמור .עדיף שלא להכשיר את תא הטורבו מחשש לפירורי חמץ במקום יציאת האויר החם )חזון עובדיה עמוד קל"ב(. תנור פירולטי מנקה עצמו -ניתן להשתמש בו לכתחילה בפסח על ידי שיפעילנו בתהליך הניקוי העצמי הארוך )שעתיים( ,היות ורמת חומו 500מעלות וזהו ליבון חמור .וכן במשך כל השנה ניתן להשתמש בו בין בשר לחלב על ידי ניקוי זה. מיקרוגל -עדיף שלא להשתמש בו בפסח מחמת שניקיונו קשה מאד ובפרט במקום יציאת גלי האלקטרו מגנטי .וגם שבליעתו ופליטתו על ידי הזיעה ולא מצינו מפורש סוג כזה של הכשר .ולמקילים יש על מה שיסמוכו להכשירו על ידי ניקיון היטב ובחומרים פוגמים בכל החורים ,וימתין עשרים וארבע שעות ויכניס בו כלי פלסטיק עם מים וסבון )לא אקונומיקה( למשך עשרים דקות ,ובפסח ישתמש בו רק בכלים סגורים היטב. כיריים גז -עצה טובה לקנות כיריים לפסח ולחסוך השתעבדות ניקיון מיותרת. הרוצה להכשירם ינקה היטב ובחומרים פוגמים )ואין להתיז על ה'דיזה' שהוא מקום יציאת הגז ,דאם מתיזים נסתם החור ,ואם נסתם יש לפתחו באמצעות הקפיץ של העט( .ויערה רותחים על המגש ,ויגעיל את החצובה והמבערים .ולבני אשכנז צריכים ליבון קל )תנ"א ס"ד(. כיריים קרמיות -ינקה היטב ,וידליק את כל המבערים ויערה עליהם מים רותחים ,ובמשך הפסח יניח סירים וכדו' )ולא מאכל באופן ישיר( ,ויקפיד שתחתית הסיר והכיריים יהיו ללא רטיבות. כיריים אינדוקציה -לא ניתן להבעירם ללא סירים עליהם ,ולכן עדיף להשתמש בפסח בכיריים אחרות ,אם אינו יכול ,ינקם היטב ויערה עליהם רותחים מכלי ראשון ויקפיד מאד כל הפסח שתחתית הסיר והכיריים יהיו ללא רטיבות. שולחן -ינקנו היטב ויערה עליו רותחים או יכסנו במפה. מיחם -אם הניח עליו חמץ אפילו פעם אחת ,יש להגעילו וכן מועילה הגעלה למכסה המיחם ובמיחם חשמלי ימלאנו כמעט עד הסוף וירתיחנו והרי המיחם יגעיל את עצמו ואת החלק העליון יגעילנו בפני עצמו ע"י שיכניס רק את אותו החלק לסיר ההגעלה במקום הגעלת הכלים )סימן תנ"א סעיף יא וסוף סימן תנ"ב(. רבנים משיבים בית הוראה תכנית הכשרה ייחודית לרבנים לרכישת פרקטיקה בבית ההוראה התוכנית מיועדת למורי הוראה שעברו את בחינות ההסמכה ברבנות ומעוניינים ברכישת מיומנות מעשית מענה הלכתי בתחומים אקטואלים ההכשרה כוללת צפיה והתנסות אישית במענה הלכתי בבית ההוראה ע“י הרה“ג אופיר מלכא שליט“א למסיימים בהצלחה תוענק תעודה מטעם בית ההוראה ”שערי הלכה ומשפט“ זמני פעילות בית ההוראה ”שערי הלכה ומשפט“ א-ה17.00-21.30 : יום ו10.00-16:00 : בית הדין” :שערי הלכה ומשפט“ רחוב בית הדפוס ,30גבעת שאול ,ירושלים 02-6321608 | [email protected] www.mishpat-ivri.co.il שערי הלכה ומשפט | גליון מס‘ | 4ניסן תשע“ד | 4
© Copyright 2025