‫משולחן מלכים מתוך ספר ”חוקת הפסח“ | בדין הכשרת שיש ]סתימות וגשרים[‬
‫א‪ .‬השו"ע )בסימן תנ"א ס"ו( כתב וז"ל‪" :‬כל כליע הולכים בו אחר רוב תשמישו‪ ,‬הלכך‬
‫קערות אע"פ שלפעמים משתמשים בהם בכלי ראשון על האש‪ ,‬כיון שרוב תשמישן הוא‬
‫בעירוי שמערה עליהן מכלי ראשון כך הוא הכשרן‪ .‬הגה‪ ,‬ויש מחמירים להגעיל הקערות‬
‫בכלי ראשון‪ ,‬ע"כ‪ .‬וכ"כ הרשב"א בתשובה )שע"ב( לדון לגבי תבנית דתשמישה בבישול‪,‬‬
‫ופעמים מועטות השתמש בה בצליה )אפי' פעם אחת כגון שצלה בה בשר יבש‪ (,‬האם‬
‫צריך כדי להפכה לחלבית‪ ,‬הגעלה‪ ,‬או אור ]כמ"ש בשו"ע סי' תנ"א ס"ד וס"ה ע"ש[‪ .‬וכתב‪,‬‬
‫דאזלינן בתר רוב תשמישו‪ ,‬ולכן סגי בהגעלה‪.‬‬
‫והסברא בזה דהם אמרו והם אמרו‪ ,‬כיון שכל הצורך בהגעלה הוא מדרבנן‪ ,‬דמדאורייתא‬
‫סגי מעת לעת דכיון שהטעם נפגם שרי )יעויין בפסחים מ"ד ע"ב‪ ,‬ובע"ז ס"ז ע"ב(‪ ,‬רק‬
‫חכמים החמירו אטו שהשתמש בכלי בן יומו‪ ,‬ואסור מדאורייתא כי הטעם לא נפגם‪ ,‬אך‬
‫ברוב תשמישו לא החמירו‪ .‬ולפי זה בכלי שרוב תשמישו ברותחין‪ ,‬וביום ההכשרה‬
‫השתמש באור‪ ,‬אה"נ דלא יועיל לו הגעלה אלא ליבון‪ ,‬משום שאז עוד לא נפגם טעמו‬
‫מדאורייתא‪ .‬א"כ בנידון דידן שיש רוב תשמישו בצונן שהרי זו המציאות שאין מניחין‬
‫סירים חמים עם רוטב ע"ג השיש )רק ביום שישי מחמת הזמן הקצר וכדו'(‪ ,‬לכן עפ"י הדין‬
‫אין צורך להכשיר את השיש בחמין כיון דרוב תשמישו בצונן הכשרתו בצונן‪.‬‬
‫א( מדברי הרשב"א דאזלינן בתר רוב תשמישו‪ ,‬וכן פסק השו"ע דהיינו‬
‫שהשיש אינו בן יומו‪ .‬ב( השיש של היום עלול להתקלקל‪ ,‬וכתב השער‬
‫הציון דגם לפי הרמ"א דיש להחמיר ולא ללכת אחר רוב תשמישו‪ ,‬זה‬
‫דוקא בדבר שאין עלול להתקלקל‪ ,‬אבל בדבר שעלול להתקלקל אפי'‬
‫לכתחילה סגי בצונן‪ .‬ג( כלל בידינו דאין הבלוע יוצא מכלי בלי רוטב‬
‫ובשיש כשמניחים את הסיר אין רוטב א"כ לגבי חמץ כשמניחים על‬
‫השיש ואין רוטב חם אינו בולע כלל‪ .‬מ"מ ישראל קדושים הם‪ ,‬ורוצים‬
‫להרגיש את חומרת הפסח לכן יש מהן שמכשירין ע"י מים רותחין כמ"ש‬
‫בשו"ע )סימן תנ"א סעיף כ'( לגבי שולחנות ותיבות שמצניעים שם‬
‫אוכלים כל השנה‪" ,‬רגילים לערות עליהן מים רותחין"‪ ,‬אפילו שהשיש‬
‫של זמננו אינו כשל אז שהרי איבד הוא את שם שולחן‪ ,‬כי לא משתמשים‬
‫בו כשולחן אפ"ה נהגו כן‪.‬‬
‫מ"מ כשעלול להפגם יש להקל עפ"י הדין‪] .‬ולמנהג זה אין צורך[‬
‫להניח אבן מלובן ועליה לשפוך את המים הרותחין‪) ,‬כדי שלא יצטננו‬
‫המים הרותחין ששופך והוי ככלי ראשון כמ"ש במשנ"ב שם ס"ק נ'(‪,‬‬
‫והטעם‪ ,‬כי חומרת המשנ"ב משום שיש לדבר גוש‪ ,‬וידוע דהחת"ס לא‬
‫פסק חומרא זו‪ ,‬ובמקום ספק רחוק אין צורך להחמיר בשיש‪.‬‬
‫]לא למעשה‪ ,‬המשך עי“ש ב”חקת הפסח“[‬
‫ואגב‪ :‬ודלא כמי שרצה להבין בדברי הרשב"א‪ ,‬דאיירי בגוי שיש לו סיר ורוב תשמישו[‬
‫בכשר ומיעוט תשמישו בטרף‪ ,‬ובכה"ג ס"ל לרשב"א דאזלינן בתר רוב תשמישו שאין‬
‫צורך להכשירו כלל‪) .‬כגון גוי שכל ימי השבוע מבשל ירקות בסיר הזה‪ ,‬וביום ו' מבשל‬
‫טרף(‪ .‬זה אינו‪ ,‬דודאי בכה"ג בעינן הכשר‪ ,‬ואפילו השתמש בה כל השנה לכשר ופעם‬
‫אחת לטרף צריך הכשר‪ .‬אך ההבדל בין דברי הרשב"א לזה פשוט‪ ,‬דדבר שנשתמשו בו‬
‫לדבר טריפה לית מן דפליג דאפילו פעם אחת חייב הכשר‪) ,‬ולא משנה כמה זמן השתמש‬
‫בכשר אם שנה או שנים רבות( והרשב"א איירי במקום שהאדם מסופק איזה דרגה‬
‫להכשיר‪ ,‬אם הגעלה או ליבון[‪.‬‬
‫ב‪ .‬הרמ"א )בסימן תנ"א ס"ו( כתב בזה"ל‪" :‬ויש מחמירים להגעיל הקערות בכלי ראשון‪,‬‬
‫וכן הוא המנהג‪" ,‬וכן בכל דבר שיש לחוש שמא נשתמש בו בכלי ראשון כגון כפות וכדו'‬
‫לזה" עכ"ל‪ .‬א"כ לפי הרמ"א היה צד להחמיר בשיש‪ ,‬משום דס"ל דלא אזלינן בתר רוב‬
‫תשמישו‪ .‬אמנם כתב השער הציון )בס"ק נ"א(‪ ,‬בשם הפרי מגדים ושאר האחרונים וז"ל‪:‬‬
‫קערות של בדיל שאופים בו לפעמים עוגות על תנור שרוף מן הגחלים אין לו תקנה‪,‬‬
‫דהלא צריך לכתחילה ללבנו ויהיה ניתך ע"י הליבון‪ .‬ובספר בית מאיר מצאתי דמ"מ‬
‫בקערות אלו אם ידוע שאינם בני יומן מתשמיש זה של אפיית עוגות נוכל לסמוך על דעה‬
‫ראשונה )דאזלינן בתר רוב תשמישו( וסגי בהגעלה לכתחילה"‪ .‬ובסוף דברי שעה"צ סיים‬
‫"וכן ראוי להורות"‪ .‬עכ"ל‪.‬‬
‫ובדין שיש בזמננו ישנם ב' סוגי שיש‪ ,‬הישנים מאז‪ ,‬שאינם מתקלקלים ע"י מים חמים‪,‬‬
‫ואפשר לקיים בהם את חומרת הרמ"א‪ .‬אך רוב סוגי השיש החדשים אם שופכים עליהם‬
‫מים רותחים עלולים להתקלקל )לפי עובדות שהיו( א"כ אף לדעת הרמ"א בשיש כזה‬
‫סגי בצונן‪ .‬שהרי מבואר בדברי שעה"צ דהיכא שאי אפשר להכשיר בחומרא של מיעוט‬
‫תשמישו משום תקלות‪ ,‬אפשר לסמוך על דעת מרן דאזלינן בתר רוב תשמישו לכתחילה‪,‬‬
‫ואין חיוב לכסות את השיש כמו שאין חיוב לכסות את צלחות הבדיל‪.‬‬
‫ג‪ .‬והאמת שגם לולי זאת ודאי סגי בצונן שהרי כל הנ"ל שכתבנו זה לגבי כלים שאוכלים‬
‫בהם כמו שמוזכר בשו"ע קערות היינו צלחות וכדו' דשייך בהם רטיבות‪ .‬אבל לעניין שיש‬
‫נאמר הכלל דאין הבלוע יוצא מכלי לכלי בלי רוטב )יורה דעה סימן צ"ב ס"ז גבי ב' קדרות‬
‫הנוגעות זו בזו(‪ ,‬דאם אין רטיבות )רוטב חם מכלי ראשון( אינו בולע א"כ הסיר כשהניחו‬
‫אותו על השיש בדרך כלל אין רוטב‪ ,‬א"כ השיש לא בלע‪.‬‬
‫ד‪ .‬עוד יש להוסיף‪ ,‬דהמשנ"ב בסוף סימן ת"נ כתב‪ ,‬דכלי העומד לרחיצה אינו צריך הכשר‪,‬‬
‫ושיש לכאורה נחשב כלי העומד לרחיצה ועכ"פ לא עומד לאכילה‪ ,‬לסיכום‪ :‬עפ"י הדין‬
‫שיש הכשרתו בצונן כמו שהוכחנו‪:‬‬
‫שערי הלכה ומשפט | גליון מס‘ ‪ | 4‬ניסן תשע“ד | ‪1‬‬
‫”והיו עסוקים בהלכות הפסח“‬
‫בתוספתא ]פסחים פ"י ה"ח[ מובא‪" :‬חייב אדם לעסוק בהלכות הפסח כל הלילה‪ ,‬עד‬
‫קרות הגבר וכו' מעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו מסובין בבית ביתוס בן זונין בלוד והיו‬
‫עסוקין בהלכות הפסח כל הלילה‪ ,‬עד קרות הגבר" עכ"ל‪.‬‬
‫מפליא הדבר‪ ,‬מה ראו אותם חכמים לעסוק בהלכות הפסח‪ ,‬בלילה זה‪ ,‬המוקדש כולו‬
‫לסיפור יציאת מצרים? ]אומנם‪ ,‬בהגהות הגר"א שם‪ ,‬הגיה ובמקום "בהלכות הפסח"‪,‬‬
‫גרס "בסיפור יציאת מצרים"‪ ,‬אך בשו"ע ]או"ח סימן תפ"א סעי' ב[ פסק‪ ,‬וזה לשונו‪:‬‬
‫"חייב אדם לעסוק בהלכות הפסח וביציאת מצרים ולספר בניסים ובנפלאות שעשה‬
‫‪].‬הקב"ה לאבותינו‪ ,‬עד שתחטפנו שינה" עכ"ל‬
‫מדוע כה חשוב בד בבד עם סיפור יציאת מצרים לעסוק גם בהלכות הפסח?‬
‫אפשר וזהו פשר העניין‪:‬‬
‫תיתכן מציאות‪ ,‬שבה ישבו יהודים סביב שולחן הסדר‪ ,‬יספרו ביציאת מצרים‪ ,‬ואעפ"כ‪,‬‬
‫ישליכו מאחורי גוום את תורת משה ומצוותיו‪ .‬טלו לדוגמא את גדעון‪ ,‬התוהה למול‬
‫מלאך ה' הנפגש עמו "ואיה כל נפלאותיו אשר ספרו לנו אבותינו הלוא ממצרים העלנו‬
‫ה' ועתה נטשנו ה' ויתננו ביד מדין" ]שופטים ו יג[‪ .‬ובחז"ל ]מובא ברש"י שם[ פירשו‪:‬‬
‫"פסח היה‪ .‬אמר לו‪ ,‬אמש הקרני אבא את ההלל‪ ,‬ושמעתיו שהיה אומר "בצאת ישראל‬
‫ממצרים" ועתה נטשנו" וכו'‪.‬‬
‫אביו של גדעון היה עובד עבודה זרה‪ .‬הוא הקים מזבח לבעל ונטע אשרה‪ .‬שבע שנים)!( הוא‬
‫פיטם פר בכדי להקריבו לאותה עבודה זרה ]כנאמר שם פסוקים כה‪-‬כו[‪ .‬אעפ"כ‪ ,‬בליל‬
‫הסדר‪ ,‬הוא הסב עם גדעון בו וקרא עמו את ההלל וסיפר את סיפור יציאת מצרים!‪...‬‬
‫איך מונעים מציאות שכזו? הכיצד דואגים שסיפור יציאת מצרים לא יהפוך להיות רק‬
‫הווי חברתי ]‪-‬פלוקלור[ המרוקן מכל תוכן?‬
‫ה“העמל בתורה‪ ,‬כוחו לזכות הנפש ולעשותו עדין ומצוחצח‪ ,‬מושך אליו את‬
‫הרגש הנעים של טהרה וקדושה‪ ,‬ולטעת בקרב לב עמוק גיעול נפש להוללות‬
‫ותענוגי הבל‪ .‬נוסף לזה‪ ,‬מנחיל עמל התורה אהבה נפרזה ומסירות נפש‬
‫לקיום פרטי המצווה של הלכה זו שהוא עוסק בה‪ ,‬ומוסרי כליות ייסרוהו כי‬
‫לכך נוצר"‬
‫]"אמונה ובטחון" לחזו"א פרק ג אות ז[‬
‫העמל בלימוד הלכה‪ ,‬קונה בנפשו אהבה ומסירות לקיומה‪ ,‬להלכה ולמעשה‪" .‬היו‬
‫עוסקים בהלכות הפסח" – כי זוהי הדרך להבטיח לבל יינתק הקשר שבין סיפור יציאת‬
‫מצרים‪ ,‬לתעודת החיים שלמענה יצאנו ממצרים – קיום תורה ומצוותיה‪.‬‬
‫שלוש פעמים ביום‪ ,‬שעה ואנו עומדים בתפילת שמונה‪-‬עשרה ומבקשים מהקב"ה‬
‫"הרוצה בתשובה"‪ ,‬שיחזירנו בתשובה שלמה – אנו פותחים תחילה בבקשה "השיבנו‬
‫אבינו לתורתך"‪.‬‬
‫דומה‪ ,‬כי השב בתשובה ללא שיבה אל התורה‪ ,‬כמוהו כטובל ושרץ בידו‪ .‬כאותו‬
‫שמבקש להיטהר מטומאת העבר‪ ,‬אך בד בבד מתחדשת טומאתו‪ .‬כך בדיוק‪ ,‬המבקש‬
‫לשוב בתשובה‪ ,‬אותו שחפץ באמת ובתמים לעשות רצון קונו – עליו לשוב תחילה אל‬
‫התורה‪ ,‬אל לימוד הלכותיה ודיניה‪ .‬כדרך שדרשו חז"ל ]מדרש משלי[ את האמור‬
‫"לדעת חכמה ומוסר"; אם יש בידו של אדם חכמה – יכול ללמוד מוסר‪ ,‬ואם אין בידו‬
‫של אדם חכמה – אין יכול ללמוד מוסר"‪ .‬ובאר ה"חפץ חיים" ]הקדמה למשנ"ב ח"ג[‬
‫ש"אם הוא טועה בעיקר העניין‪ ,‬שחושב שאין זה בכלל האיסור – מה יועיל לו המוסר‬
‫בזה" עיין שם‪.‬‬
‫“שערי הלכה ומשפט“ שמה לה למטרה‪ ,‬להחדיר את לימוד ההלכה‪ .‬להקנות ביד‬
‫מבקשי ה' את יסודי ההלכה‪ ,‬החל מסוגיות הש"ס‪ ,‬ראשונים ואחרונים‪ ,‬עד לפסיקת‬
‫ההלכה למעשה‪ .‬ויהי רצון שחפץ ה' בידינו יצלח‪,‬‬
‫ונזכה להיות "כולנו חכמים‪ ,‬כולנו נבונים‪ ,‬כולנו יודעים את התורה"‪.‬‬
‫שערי הלכה ומשפט | גליון מס‘ ‪ | 4‬ניסן תשע“ד | ‪2‬‬
‫הכשר לפסח על מוצרי קוסמטיקה‬
‫נשאלנו על מוצרים שונים שמשתמשים בהם לקוסמטיקה‪ ,‬והם תכשירים יקרים שאין‬
‫עבורם יצור מיוחד לפסח‪ ,‬האם מותר להשתמש בהם כמות שהם‪.‬‬
‫ובמאמר ארוך שתחת ידי ביארנו בעזה"י בארוכה איך מייצרים חומרים אלו‪ ,‬לפי‬
‫שעיקר גדול בקביעת ההלכה היא לדעת קודם את המציאות‪ .‬גם ביארנו בעז"ה מה הם‬
‫החששות שיתכנו במוצרים אלו‪ ,‬ומהו דין חמץ שנפסל מאכילת הכלב‪ ,‬ומהו הדין‬
‫בתערובת‪ ,‬ומהו הדין בתערובת שקודם הפסח‪ ,‬ומהו דין אחשביה בזה‪ ,‬ומהו דין סיכה‬
‫כשתיה‪ ,‬ומהו דין אחשביה בזה‪ ,‬וגם החילוק העולה שבין החומרים‪ .‬אולם פה הנני אנוס‬
‫לקצר מקוצר הדף‪ ,‬ולא מובאים את מסקנות ההלכה בלבד‪ .‬וכדלהלן‪:‬‬
‫‪ (1‬תכשירים ומוצרים לשיער‪ ,‬שאינם עשויים להיספג כלל‪ ,‬כמו שעוה להסרת‬
‫השיער‪ ,‬או שמפו לחפיפת השיער או ג'ל או ספריי או מוס או סיליקון שאינם בנויים‬
‫להיספג בשיער )או בפאה( אלא לעטוף אותו בלבד‪ ,‬אינם צריכים כל הכשר מחמץ‪,‬‬
‫שהרי אין כאן סיכה כאכילה כלל אלא רק הנאה מדבר שנפסל מאכילת הכלב‪ .‬והר"ז‬
‫מותר לכו"ע בלי שום מקום חומרא כלל‪.‬‬
‫‪ (2‬וכן תכשירים שאין רוצים כלל שיכנסו לגוף וגם אינם נכנסים לגוף‪ ,‬וכמו מוצרים‬
‫המיועדים לצביעה חיצונית בלבד )צלליות צבע או רימל או עפרונות הדגשה או סומק‬
‫או מייק‪-‬אפ או פודרה או צבע לשיער או לכה לצפרניים(‪ ,‬בכל אלו אין סיכה כאכילה‬
‫כלל‪ ,‬אלא רק הנאה מדבר שנפסל מאכילת הכלב‪) .‬והלכה לצפרניים היא על בסיס‬
‫אציטון שאינו חמץ כלל(‪.‬‬
‫‪ (3‬ואפילו מוצרים שעלולים להספג מעט לגוף )אבל האדם אינו רוצה שיבלעו‬
‫בגוף(‪ ,‬כמו סבון או מי פנים או שמפו לניקוי הקרקפת‪ ,‬או דיאודורנט ששמים למניעת‬
‫יציאת הזיעה‪ ,‬וכן מוצרים שהאדם עלול לבלוע מהם מעט )כמו משחת שינים או‬
‫שפתון )לצבע(‪ ,‬כיון שאין רוצים שיכנסו לגוף‪ ,‬א"צ עליהם הכשר‪ .‬דשמא לא יכנסו‬
‫לגוף כלום‪ .‬ואף אם יכנסו שמא כר"ת שאין סיכה כשתיה אם לא בשמן‪ .‬ואף אם לא‬
‫כר"ת שמא אין אחשביה באכילה שהיא רק על ידי סיכה‪ .‬ואפילו אם יש בזה אחשביה‬
‫מ"מ בתערובת ל"א אמרינן אחשביה‪ .‬ואפילו היה כאן אחשביה ואיסור‪ ,‬בנדוננו שהוא‬
‫אינו רוצה שיבלע בוודאי אין אחשביה ואין איסור‪ ,‬וכדברי התרוה"ד שנפסקו בשו"ע‬
‫באין חולק‪.‬‬
‫פ‬
‫ר‬
‫ס‬
‫ום‬
‫טו‬
‫ע‬
‫ן‬
‫רב‬
‫ני‬
‫‪ (4‬וגם תכשירים העשויים בפירוש כדי להספג בגוף‪ ,‬אם הם לצורך רפואי‪ ,‬כמו כל‬
‫משחות הפילינג וכיו"ב להעלמת פגמים‪ ,‬או שאר משחות נגד פצעים‪ ,‬אין צריך עליהם‬
‫הכשר‪ ,‬דיש בהם רוב הספיקות הנ"ל‪ ,‬בצירוף הא דסיכה שאינה לתענוג אינה אלא‬
‫מדרבנן‪ ,‬ומהני בה כל הספיקות הללו‪) .‬וקרם עינים‪ ,‬לפישוט הקימטוטים שתחת העין‪,‬‬
‫אף אם הוא אינו צורך רפואי אלא תענוג‪ ,‬כבר ביארנו שאין בו אלכוהול מחמת קרבתו‬
‫לעין(‪.‬‬
‫‪ (5‬אבל תכשירים העשויים להספג בעור‪ ,‬והוא רוצה שיספגו בגופו להנאתו‪ ,‬וכמו‬
‫קרמים להזנה‪ ,‬בין שהם חלב פנים או קרם לחות או קרם עינים או סרום או מסכות‬
‫הזנה או שפתון לחות או קרם לידים וכיוצ"ב‪ ,‬הנה אע"פ שגם בזה יש לנו שלש ספיקות‬
‫להתיר‪ ,‬דשמא כרבנו תם שאין סיכה כשתיה שלא בשמן‪ .‬ושמא כהר"ן שאין אחשביה‬
‫באוכל אוכל שנפסל מאכילת הכלב‪ .‬ושמא אין אחשביה בתערובת‪ ,‬וזו אינה נקראת‬
‫תערובת שכיון לערב‪ ,‬ואז ג"כ אולי כבר אינו חוזר וניעור בפסח‪ ,‬וזה חוץ מהסברא‬
‫הפשוטה שאין אחשביה על אכילה שהיא רק ע"י סיכה‪ .‬מ"מ‪ ,‬כיון שראינו שהביאור‬
‫הלכה כתב שאם מצוי סבון שלא מחלב עדיף להשתמש בו ולא בסבון מחלב‪ ,‬ומוכח‬
‫שיש להחמיר גם בסיכה שאינה של שמן ואע"פ שהוא דבר הנפסל מאכילת כלב אולי‬
‫אמרינן גם בזה אחשביה‪ ,‬לכן יש מקום אולי להחמיר‪- ,‬ובתנאי שנאמר שאין זה נקרא‬
‫תערובת כיון שכיון לערב‪ ,‬וזה שאני ממה שהתיר החזו"א תרופות‪ ,‬ובזה לכו"ע אין בעיה‬
‫של אינו חוזר ונעור ‪ -‬ואז בגיבוב כל הדברים האלה יש מקום למה שעושין הכשר‬
‫למוצרים כאלו‪) .‬אבל לא שאסור להשתמש בלי הכשר‪ .‬דגם הביאו"ל מתיר‪ ,‬אלא‬
‫שכתב שאם יש בהכשר יקח מזה(‪.‬‬
‫י‬
‫‪ (6‬חומרי ריח‪ ,‬כמו בשמים‪ ,‬כיון שאינם עשויין לסיכה יש לדון רק מצד איסור הנאה‬
‫מהריח‪ ,‬שבזה נחלקו הפוסקים כנ"ל‪ ,‬והיה מקום להחמיר‪ .‬אך כ"ז בבושם עצמאי )לשם‬
‫בושם(‪ ,‬שהחומר הנושא שלו הוא אלכוהול דגן‪) ,‬שאינו מצוי כ"כ(‪ .‬ובבישום של מוצרי‬
‫הקוסמטיקה לא שייך חשש זה כנ"ל‪.‬‬
‫א‪ .‬קיים חשש איסור באכילת חריף למי שמורגל בכך ויש לו סתימותבשיניים‪,‬‬
‫משום שחריף פולט את מה שבלע כמו בדבר חם‪] .‬חוקת הפסח עמ' כ"ו[‬
‫ב‪ .‬משום כך יש לנקות שיניים תותבות היטב בכדי שלא יפלטו חמץ‬
‫בפסח‪.‬‬
‫ג‪ .‬מקומות שאדם חושש לבודקם עם נר משום שריפה‪ ,‬עדיף להשתמש‬
‫עם פנס בכדי שהבדיקה תהיה יסודית‪.‬‬
‫ד‪ .‬יש להזהר לנקות את מיכל שואב האבק‪ ,‬כדי שלא ישאר חמץ במיכל‪.‬י‬
‫ה‪ .‬ספרים שיש בהם ודאי חמץ המציאות הוכיחה‪ ,‬שא"א לנקותם‪ ,‬אלא‬
‫א"כ ינקה אותם דף דף ולכן ספרים כגון זמירות שבת או ספרים של‬
‫ילדים שיש חשש חמץ בהם יש להזהר מלהשתמש בהם בפסח אלא א"כ‬
‫ניקו אותם כהוגן‪.‬‬
‫ו‪ .‬הרבה מן הפוסקים אוסרים לעשן בפסח כי יש חומרים הנגועים בחמץ‪.‬‬
‫בעריכת‪ :‬הרב א‪ .‬כהן שליט“א‬
‫שערי הלכה ומשפט | גליון מס‘ ‪ | 4‬ניסן תשע“ד | ‪3‬‬
‫הכשרת המטבח לפסח‬
‫הכשרת השיש והכיור ‪ -‬יש לנקותם היטב ולערות עליהם מים רותחים מכלי ראשון‪.‬‬
‫ב'שיש קיסר' יש להמתין מעט שינוחו המים מרתיחתם כדי שלא יבקע‪.‬‬
‫לבני ספרד ‪ -‬אין צורך לעטוף את השיש בניר כסף‪ ,‬וכן אין צורך ליתן כיור פלסטיק‬
‫בכיור‪ ,‬היות ופסק השו"ע )סימן תנ"א סעיף ו' וכ"ה( כדעת הרי"ף והרמב"ם שכל כלי‬
‫מכשירים אותו כפי רוב תשמישו‪,‬‬
‫והני רוב תשמישם בצונן ומעיקר הדין די בהדחתם היטב בצונן אלא שנהגו גם לערות‬
‫עליהן רותחים‪ ,‬ובתנאי שבעשרים וארבע השעות האחרונות לפני ההכשר לא הניחו‬
‫עליהן חמץ חם )כמו טוסט(‪ ,‬או סיר חמץ חם )אם היתה לחלוחית מים בינו לבין השיש‬
‫או הכיור‪ ,‬וכמבואר ביו"ד סימן צ"ב צ"ג וק"ה(‪ ,‬כמו שכתב הפר"ח בשם הרמ"ע מפאנו‬
‫והביאם המשנ"ב שם בס"ק מ"ו‪ .‬אם ישנם חורים וסדקים בשיש צריך לעטוף את מקום‬
‫החורים בנייר כסף או לפגמם היטב בחומרי ניקוי‪.‬‬
‫בני אשכנז ‪ -‬צריכים מעיקר הדין ליתן כיור פלסטיק בתוך הכיור ולעטוף את השיש‬
‫בנייר כסף )או אבן מלובן בשיש‪ ,‬משנ"ב שם ס"ק קי"ד(‪ ,‬היות ופסק הרמ"א )תנ"א ס"ו‬
‫וכ"ה( שהולכים אף אחר מיעוט תשמישו‪.‬‬
‫בשאר איסורים גם לבני אשכנז הולכים לפי רוב תשמישו‪ ,‬ורק בפסח החמיר הרמ"א‬
‫היות ונותן טעם לפגם אוסר הרמ"א בפסח )תמ"ז ס"י( ולכן הקונה בית מגוי או מיהודי‬
‫שאינו שומר כשרות‪ ,‬אין צריך להחליף את הכיור והשיש‪ ,‬אלא ינקם היטב ויערה‬
‫עליהם רותחים מכלי ראשון )אור לציון ח"ג עמוד קכ"ג(‪.‬‬
‫פלטה ‪ -‬אדם המקפיד במשך השנה שלא לחמם חלה על הפלטה‪ ,‬ינקנה היטב ויערה‬
‫עליה רותחים בעודה רותחת‪ ,‬היות ופעמים שהמאכל גולש לפלטה‪ .‬והנותנים על‬
‫הפלטה חלות וכדו'‪ ,‬צריכים לעשות עוד ב' פעולות חוץ מניקיון היטב ועירוי רותחים‬
‫בעודה רותחת )אחר שניתקה מהחשמל ויאחזנה בשיפוע לתוך הכיור כשחוטי החשמל‬
‫כלפי מעלה‪ ,‬ונחשב הגעלה כמבואר בסימן תנ"א סט"ז‪ ,‬וע"ע במשנ"ב ס"ק קי"ד(‪.‬‬
‫והם ‪ -‬עיטוף בנייר כסף עבה‪ ,‬והקפדה במשך הפסח שלא ליתן מאכלים ישירות על‬
‫הנייר כסף אלא באמצעות תבנית או סיר וכדו'‪ .‬והטעם בזה דמכיון שבמשך השנה‬
‫מניחים על הפלטה חלות הרי שצריכה ליבון חמור )תנ"א ס"ד( ולא די בהגעלה‪ ,‬ועל‬
‫ידי נייר הכסף העבה ישנה חציצה בין הסיר לפלטה‪ ,‬דאף דשתי קדירות רותחות‬
‫הנוגעות זו בזו אינם אוסרות אם אין ביניהם לחלוחית‪ ,‬מ"מ לכתחילה אסור )משנ"ב‬
‫שם ס"ק קל"ו(‪ .‬ולא שייך לומר דנלך אחר רוב תשמישו‪ ,‬היות ורוב תשמישו זה נתינת‬
‫סירים על הפלטה דאינו אוסר כלל וכנ"ל‪ ,‬ודין רוב תשמישו אינו אומר לא להכשיר‬
‫אלא איך להכשיר‪ .‬ואף שישנה גלישה מהסירים מ"מ הנחת החלות יותר תדיר‪.‬‬
‫תנור ‪ -‬עדיף שלא להכשירו מחמת שנקיונו קשה מאוד‪ ,‬וגם יש אומרים שצריך ליבון‬
‫חמור שהוא ‪ 371‬מעלות )אגרות משה(‪ ,‬ותנור ביתי מגיע ל‪ 250‬מעלות בלבד‪ .‬ואם אינו‬
‫מכשירו אין צורך לנקותו מכל השומנים‪ ,‬אלא ידביקנו בדבק וכדו' להיכר שלא יבוא‬
‫להשתמש בו )תנ"א ס"א(‪.‬‬
‫והרוצה להכשירו ינקנו היטב ובחומרים פוגמים בכל החורים והסדקים‪ ,‬ימתין עשרים‬
‫וארבע שעות ויסיקנו במשך שעה בחום הגבוה )וימנה שעה מזמן שהתחמם התנור‬
‫ולא מזמן הדלקתו(‪ ,‬ויתן בתוכו את הרשתות ויעטפם בנייר כסף למשך כל הפסח‪.‬‬
‫התבניות‪ -‬לא ניתן להכשירם משום שצריכים ליבון חמור‪ .‬עדיף שלא להכשיר את תא‬
‫הטורבו מחשש לפירורי חמץ במקום יציאת האויר החם )חזון עובדיה עמוד קל"ב(‪.‬‬
‫תנור פירולטי מנקה עצמו ‪ -‬ניתן להשתמש בו לכתחילה בפסח על ידי שיפעילנו‬
‫בתהליך הניקוי העצמי הארוך )שעתיים(‪ ,‬היות ורמת חומו ‪ 500‬מעלות וזהו ליבון‬
‫חמור‪ .‬וכן במשך כל השנה ניתן להשתמש בו בין בשר לחלב על ידי ניקוי זה‪.‬‬
‫מיקרוגל ‪ -‬עדיף שלא להשתמש בו בפסח מחמת שניקיונו קשה מאד ובפרט במקום‬
‫יציאת גלי האלקטרו מגנטי‪ .‬וגם שבליעתו ופליטתו על ידי הזיעה ולא מצינו מפורש‬
‫סוג כזה של הכשר‪ .‬ולמקילים יש על מה שיסמוכו להכשירו על ידי ניקיון היטב‬
‫ובחומרים פוגמים בכל החורים‪ ,‬וימתין עשרים וארבע שעות ויכניס בו כלי פלסטיק עם‬
‫מים וסבון )לא אקונומיקה( למשך עשרים דקות‪ ,‬ובפסח ישתמש בו רק בכלים סגורים‬
‫היטב‪.‬‬
‫כיריים גז ‪ -‬עצה טובה לקנות כיריים לפסח ולחסוך השתעבדות ניקיון‬
‫מיותרת‪.‬‬
‫הרוצה להכשירם ינקה היטב ובחומרים פוגמים )ואין להתיז על ה'דיזה'‬
‫שהוא מקום יציאת הגז‪ ,‬דאם מתיזים נסתם החור‪ ,‬ואם נסתם יש לפתחו‬
‫באמצעות הקפיץ של העט(‪ .‬ויערה רותחים על המגש‪ ,‬ויגעיל את‬
‫החצובה והמבערים‪ .‬ולבני אשכנז צריכים ליבון קל )תנ"א ס"ד(‪.‬‬
‫כיריים קרמיות ‪ -‬ינקה היטב‪ ,‬וידליק את כל המבערים ויערה עליהם מים‬
‫רותחים‪ ,‬ובמשך הפסח יניח סירים וכדו' )ולא מאכל באופן ישיר(‪ ,‬ויקפיד‬
‫שתחתית הסיר והכיריים יהיו ללא רטיבות‪.‬‬
‫כיריים אינדוקציה ‪ -‬לא ניתן להבעירם ללא סירים עליהם‪ ,‬ולכן עדיף‬
‫להשתמש בפסח בכיריים אחרות‪ ,‬אם אינו יכול‪ ,‬ינקם היטב ויערה עליהם‬
‫רותחים מכלי ראשון ויקפיד מאד כל הפסח שתחתית הסיר והכיריים יהיו‬
‫ללא רטיבות‪.‬‬
‫שולחן ‪ -‬ינקנו היטב ויערה עליו רותחים או יכסנו במפה‪.‬‬
‫מיחם ‪ -‬אם הניח עליו חמץ אפילו פעם אחת‪ ,‬יש להגעילו וכן מועילה‬
‫הגעלה למכסה המיחם ובמיחם חשמלי ימלאנו כמעט עד הסוף‬
‫וירתיחנו והרי המיחם יגעיל את עצמו ואת החלק העליון יגעילנו בפני‬
‫עצמו ע"י שיכניס רק את אותו החלק לסיר ההגעלה במקום הגעלת‬
‫הכלים )סימן תנ"א סעיף יא וסוף סימן תנ"ב(‪.‬‬
‫רבנים משיבים‬
‫בית הוראה‬
‫תכנית הכשרה ייחודית לרבנים‬
‫לרכישת פרקטיקה בבית ההוראה‬
‫התוכנית מיועדת למורי הוראה‬
‫שעברו את בחינות ההסמכה ברבנות‬
‫ומעוניינים ברכישת מיומנות מעשית‬
‫מענה הלכתי בתחומים אקטואלים‬
‫ההכשרה כוללת צפיה והתנסות אישית במענה הלכתי בבית ההוראה‬
‫ע“י הרה“ג אופיר מלכא שליט“א‬
‫למסיימים בהצלחה תוענק תעודה‬
‫מטעם בית ההוראה ”שערי הלכה ומשפט“‬
‫זמני פעילות בית ההוראה‬
‫”שערי הלכה ומשפט“‬
‫א‪-‬ה‪17.00-21.30 :‬‬
‫יום ו‪10.00-16:00 :‬‬
‫בית הדין‪” :‬שערי הלכה ומשפט“‬
‫רחוב בית הדפוס ‪ ,30‬גבעת שאול‪ ,‬ירושלים‬
‫‪02-6321608 | [email protected]‬‬
‫‪www.mishpat-ivri.co.il‬‬
‫שערי הלכה ומשפט | גליון מס‘ ‪ | 4‬ניסן תשע“ד | ‪4‬‬