‫‪THE DAVID CARDOZO ACADEMY‬‬
‫‪Machon Ohr Aaron‬‬
‫‪Rabbi Nathan Lopes Cardozo, Ph.D., Dean‬‬
‫"‪..‬זאת התורה לא תהא מוחלפת"‪:‬‬
‫על הבעייתיות שבשינוי ההלכה‪.‬‬
‫הרב חנן אטלס‬
‫קיץ‪ ,‬תשע"א‬
‫‪I‬‬
‫א‪.‬‬
‫ניתן להבחין בשני סוגי מניעים אצל "מתקנים" למיניהם‪ ,‬המטיפים להכנסת שינויים בהלכה‪:‬‬
‫מניעים אקסטרנאליסטיים ומניעים אינטרנאליסטיים‪.‬‬
‫מניעים אקסטרנאליסטיים – אלו מניעים חוץ‪-‬הלכתיים‪ .‬למשל‪ :‬קריאה לשינוי ההלכות הנוגעות‬
‫לנשים הבאה מתוך מניעים פמיניסטיים נעשית בשם השקפת עולם שאיננה שאובה מתוך‬
‫ההלכה כי אם מחוצה לה‪ .‬מניעים אינטרנאליסטיים‪ ,‬אלו מניעים פנים‪-‬הלכתיים‪ .‬להלן ארחיב‬
‫יותר בנוגע לאחרונים‪.‬‬
‫למניעים אקסטרנאליסטיים אינני מעוניין להתייחס ברשימה זו‪ .‬אך אומר בקיצור רק זאת‪ :‬אדם‬
‫המחזיק בכנות בערך כלשהו ובד בבד חי חיים הלכתיים נאלץ להתאים את ההלכה לערך זה –‬
‫זאת לשם השקטת הדיסונאנס הקוגניטיבי המשתק את היכולת לתפקד באופן תקין מבחינה‬
‫הלכתית‪.‬‬
‫אם להשתמש בדוגמה שכבר נקטתי בה‪ ,‬הויכוח אודות הפמיניזם הניטש כיום בחברה‬
‫האורתודוכסית איננו ויכוח פנים‪-‬הלכתי‪ .‬הויכוח הוא ערכי‪ .‬הדוגלים בפמיניזם מנסים להתאים את‬
‫ההלכה לערכיהם‪ .‬השמרנים‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬יתנגדו לשינויים מתוך שמרנות‪ :‬אף היא מערכת‬
‫ערכים חוץ‪-‬הלכתית‪ .‬ההכרעות ההלכתיות‪ ,‬במקרה זה‪ ,‬תהיינה פועל‪-‬יוצא של התפיסות החוץ‪-‬‬
‫הלכתיות‪.‬‬
‫אמנם שני הצדדים בד" כ ישתמשו ברטוריקה הלכתית על מנת להצדיק את עמדותיהם הערכיות‪,‬‬
‫אבל זה כבר סיפור אחר‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מניעים אינטרנאליסטיים נחלקים לשניים‪ :‬מניעים הלכתיים ממש ומניעים אותם נהוג לכנות‬
‫"מטא‪-‬הלכתיים" או "מחשבתיים" וכדומה‪ .‬את המניעים ההלכתיים יש לנתח באמצעות כלי‬
‫הפסיקה ההלכתית‪ .‬מניעים מטא‪-‬הלכתיים‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬נדונים בדרך כלל במישור ההגותי‬
‫ועימם ברצוני להתמודד כאן‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪7 Cassuto Street, Jerusalem, 96433 Israel‬‬
‫‪E: [email protected] * T: +972.2.642.7272 * F: +972.2.642.6076 * www.cardozoacademy.org‬‬
‫‪THE DAVID CARDOZO ACADEMY‬‬
‫‪Machon Ohr Aaron‬‬
‫‪Rabbi Nathan Lopes Cardozo, Ph.D., Dean‬‬
‫סכמה של טיעון מטא‪-‬הלכתי טיפוסי לשינוי בהלכה נראית כך‪:‬‬
‫להלכה )למערכת ההלכתית בכללותה או להלכה ספציפית( ישנה מטרה מסוימת‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫כיום אין ההלכה ממלאת מטרה זו כראוי‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫על כן יש לשנות את ההלכה על מנת שזו תחזור למלא את ייעודהּ‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫להלן אשתדל להראות את הבעייתיות הקיימת‪ ,‬לדעתי‪ ,‬בכל אחד משלבי הטיעון‪.‬‬
‫*************************‬
‫ג‪.‬‬
‫רעיונות מחשבתיים למיניהם בדבר טעמי המצוות הנם יפים כשלעצמם והם ודאי מוסיפים טעם‬
‫ומשמעות לקיום המצוות‪ .‬אך שימוש בטעמים אלו על מנת להטיף לשינוי ההלכה הוא כבר עניין‬
‫בעייתי‪ ,‬לדעתי‪.‬‬
‫כאשר אנו מדברים על טעם ההלכה או על משמעותה ניתן להבין זאת בשתי אופנים‪:‬‬
‫‪ .1‬טעם שמלכתחילה‪ :‬תשובה לשאלה מדוע ההלכה היא כפי שהיא‪ ,‬או מדוע נתנהּ אלוהים‪ ,‬או‬
‫מדוע על היחיד לקיימה‪.‬‬
‫‪ .2‬טעם שבדיעבד‪ :‬המשמעות שמוצא אדם המקיים את ההלכה בקיומהּ‪.‬‬
‫טעם אשר יכול לשמש כמניע לגיטימי )במסגרת הפסיקה האורתודוקסית המקובלת( להכנסת‬
‫שינוים בהלכה יתיימר להשתייך לסוג הראשון‪ .‬שכן במובן השני אין הטעם משפיע על ההלכה‬
‫אלא רק מוענק לה אחר מעשה‪ .‬רק במובנו הראשון יכול הטעם להשפיע באופן לגיטימי על‬
‫הפסיקה ההלכתית כפי שמבקשים ה'מתקנים' לעשות‪ .‬ה'מתקנים' מבקשים לערוך שינוים‬
‫במערכת ההלכתית על סמך תיאוריה שפיתחו לגבי מהותה או לגבי הלכה קונקרטית‪ .‬זהו עניין‬
‫בעייתי‪ ,‬לדעתי‪ ,‬ואסביר מדוע‪:‬‬
‫ד‪.‬‬
‫האמת מוכרחה היא להיאמר והיא‪ :‬ישנן מערכות שאיננו מסוגלים לעסוק בהן באופן כוללני‪ .‬אין‬
‫הדבר אומר שאיננו יכולים לעסוק בהן כלל‪ .‬ניתן לדון באשר לנקודות מסוימות במערכות אלו‪,‬‬
‫אולם אין לנו יכולת להבין אותן על בוריין ולפתח לגביהן תיאוריות מקיפות‪ .‬על מערכות אלו נמנות‬
‫הציביליזאציה עצמה ומוסדותיה‪ :‬מערכות המשפט‪ ,‬הכלכלה‪ ,‬המערכת הפוליטית וכו'‪ .‬פרידריך‬
‫האייק נודע בכך שהוא פיתח במאה ה‪ 20-‬את ההשקפה אותה אני מציג במיוחד בתחום‬
‫הכלכלה‪ .‬אך שותפים להשקפה זו הוגים רבים מדיסציפלינות שונות במאות השנים האחרונות‪.‬‬
‫הוגים אלו היוו אופוזיציה למקהלה הקולנית‪-‬עד‪-‬מאוד אשר הטיפה ל"קידמה" ושקראה לעידנהּ‬
‫"עידן הנאורות" – בחשבה כי ניתן להסדיר כל התנהלוּת אנושית באופן רציונאלי‪.‬‬
‫אפרט מדוע‪ ,‬לדעתי‪ ,‬אין אנו באמת מסוגלים לכך‪:‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬אין בנמצא אדם עלי אדמות אשר יוכל להכיל את כל הידע הרב הנדרש על מנת להגיע‬
‫להבנת עניינים אלו על בוריים‪ ,‬לא כל שכן להתמצא בידע זה ולהתמקצע בשימוש בו‪ .‬זאת אף‬
‫אילו היה הידע מונח היכן שהוא )והוא לא! הרי אנו כל הזמן משנים את התיאוריות והתפיסות‬
‫שלנו לגבי המציאות(‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪7 Cassuto Street, Jerusalem, 96433 Israel‬‬
‫‪E: [email protected] * T: +972.2.642.7272 * F: +972.2.642.6076 * www.cardozoacademy.org‬‬
‫‪THE DAVID CARDOZO ACADEMY‬‬
‫‪Machon Ohr Aaron‬‬
‫‪Rabbi Nathan Lopes Cardozo, Ph.D., Dean‬‬
‫הבה ניקח דוגמא מן המתרחש ממש עכשיו‪ :‬המהפכות בעולם הערבי]‪ .[1‬אף אחד מן המומחים‬
‫לא חזה את מה שקרה‪ .‬גם מאז שהחלו המאורעות‪ ,‬רובם מברברים להגים אשר תוך כדי דיבור‬
‫מתגלים כשטויות‪ .‬לא מזמן קראתי על מחקר שנערך בארה"ב ממנו עלה כי מומחים בתחומים‬
‫כאלו צודקים רק ב‪ 16%-‬מתחזיותיהם‪ ,‬כאשר תחזיות אקראיות הצליחו ב‪ !33%-‬עדיף כבר‬
‫להטיל מטבע מלהתייעץ עם מומחים‪ .‬בבורסה ישנה שיטת השקעה הנקראת "הליכת אקראי"‪.‬‬
‫שיטה זו הומצאה כשהתברר כי מניות שנבחרו באקראי על ידי קופים הניבו תשואה גדולה יותר‬
‫מאשר זו שמניבה כל שיטת השקעה אחרת‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬מדובר במערכות אורגניות מעצם מהותן‪ .‬אין כאן בנייה יסודית ומושכלת של דבר‪-‬מה מן‬
‫המסד עד לטפחות‪ .‬אי ן מדובר ביצירות מכוונות של אנשים אשר פיתחו תיאוריות מסודרות אשר‬
‫כל עניין בהן נובע באופן לוגי מעניין אחר והוציאו אותן לפועל בדיוק כפי שתכננו‪ .‬תחת זאת‪,‬‬
‫מדובר במערכות אקלקטיות של טלאי על גבי טלאי‪ ,‬אריח על גבי לבנה‪ ,‬כאשר כל התפתחות‬
‫איננה דומה לחברתה‪ .‬אמונותיו של כל דור שונות מאלו של קודמו‪ ,‬וממילא כל דור מבין את‬
‫המערכות הללו באופן שונה ומשפיע עליהן‪ ,‬ואף מעצב אותן לצרכיו‪ ,‬בהתאם להבנתו זו‪ .‬אם כן‪,‬‬
‫מעצם טיבן של מערכות אלה לא ניתן להגיד עליהן דברים כלליים כלשהם בעלי ערך – שמחד לא‬
‫יהיו אמורפיים או טריוויאליים‪ ,‬ומאידך יהיו נכונים‪.‬‬
‫קיימים מושגים‪ ,‬מערכות ומוסדות אשר אינם ניתנים להגדרה או לאפיון כללי‪ .‬ויטגנשטיין שיגע‬
‫את עצמו כל חייו בניסיון למצוא הגדרה לכל מונח בשפה עד שהתייאש מכך והקדיש לתיאור‬
‫ייאושו זה את שארית פועלו הפילוסופי‪ .‬דעותיו המאוחרות נכונות לא רק לגבי מונחים בשפה‬
‫אלא גם לדב רים רבים נוספים אשר אף הם אינם יצירות מלאכותיות כי אם ישויות אורגניות אשר‬
‫התפתחו במשך דורות על גבי דורות ואין כיוון התפתחות אחד שלהן דומה לחברו כלל‪ .‬אני טוען‬
‫שההלכה היא אחת מישויות אורגניות אלו‪.‬‬
‫כל המצוי במחקר ההלכתי יודע שהרציונאל של ההלכות שנחקקו בכל עידן היה פשוט ומובן‬
‫לאנשים שחיו באותו הזמן אך לאו דווקא לאלו שחיו יותר מאוחר‪ .‬בתקופת התנ"ך דיני הקרבנות‬
‫או דיני פרה אדומה לא עוררו כל שאלה – הם מתבקשים על רקע התרבות של התקופה‪ .‬מאוחר‬
‫יותר‪ ,‬חז" ל התקשו בהבנת הנושאים הללו וניסו למצוא להלכות אלה משמעויות אחרות מאשר‬
‫המשמעויות המקוריות‪ .‬באותו אופן‪ ,‬כל סייגי חז"ל וגדריהם נבעו מתוך הבנתם את המערכת‬
‫ההלכתית והתאימו למצב החברתי של זמנם ולכן היו הגיוניים לחלוטין בעת בה ניתקנו‪ .‬כיום הם‬
‫בלתי מובנים לרבים ועל כן אנו מחפשים להם משמעויות קיומיות כלשהן שייתנו טעם‬
‫לשמירתם‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫אך מדובר במשהו הרבה יותר יסודי מכך‪.‬‬
‫כאן המקום לציין נקודה חשובה באשר למהותה של ההלכה‪ :‬ההלכה‪ ,‬לדעתי‪ ,‬אינה גוף העומד‬
‫בפני עצמו‪ .‬הקורפוס ההלכתי שאנו חוזים בו על פני השטח הוא רק קצה הקרחון של משהו‬
‫פרימורדיאלי הרבה יותר‪ ,‬אשר מושרש עמוק‪-‬עמוק בתרבות היהודית שלנו‪ ,‬שהיא הורת‬
‫ההלכה‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪7 Cassuto Street, Jerusalem, 96433 Israel‬‬
‫‪E: [email protected] * T: +972.2.642.7272 * F: +972.2.642.6076 * www.cardozoacademy.org‬‬
‫‪THE DAVID CARDOZO ACADEMY‬‬
‫‪Machon Ohr Aaron‬‬
‫‪Rabbi Nathan Lopes Cardozo, Ph.D., Dean‬‬
‫אדגים זאת‪:‬‬
‫ישנן הלכות לגביהן תעמוד הפסיקה על רגליה האחוריות ויהי מה‪ :‬למן אחרון פשוטי העם בקצה‬
‫האחד ועד הדתי האקדמאי האפיקורוס בקצה השני – כולם ירגישו ויודו שזוהי ההלכה ואין‬
‫בלתה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬תיתכן הלכה אשר במחי‪-‬יד יבטלוה ללא הנד עפעף‪ .‬לדוגמא‪ :‬החזו"א‬
‫למעשה ביטל באמתלה של מה בכך את הלכת "מורידין ואין מעלין" האמורה באפיקורוס‪ .‬הבה‬
‫נשאל את עצמנו‪ :‬מה היה קורה לולא היה החזו"א פוסק מה שפסק בעניין זה – האם אז היה‬
‫מאן דהו מרגיש חובה בעצמו לקיים הלכה זו? האם היה מאן דהו )לבד אולי מכמה משוגעים‬
‫שבטלה דעתם אצל כל אדם( מתנהג בהתאם להלכה זו? ודאי שלא!!! החזו"א לא ביטל כאן‬
‫הלכה קיימת אלא למעשה קבר רשמית הלכה אשר מתה זמן רב קודם לכן‪ .‬כל שעשה החזו"א‬
‫היה לתת לזה ביטוי בכתובים‪ .‬אך עכשיו‪ ,‬לו יצויר שיתיר מאן דהו שימוש בחשמל בשבת‪ ,‬הלא‬
‫מיד יסקלוהו בכיכר העיר‪ ,‬ינדוהו ויוציאו אותו אל מחוץ למחנה‪ .‬זאת למרות שמבחינה הלכתית‬
‫צרופה קשה מאוד לאסור את החשמל‪ :‬הפוסקים עמלו קשות למצוא לאיסור כזה סיבות מתחת‬
‫לאדמה )למשל‪ :‬החידוש המוזר של החזו"א בעניין בונה(‪.‬‬
‫מדוע זה כך?‬
‫בסופו של דבר ההלכה נקבעת על ידי קהילת מקיימיה גם כשאינם מודעים לכך‪ .‬ההלכה היא‬
‫ביטוי לרחשי‪-‬לבה העמוקים של קהילה זו‪ .‬כמובן שאין הקשר הנ"ל חד סטרי‪ :‬הלכה‪ ,‬כיון‬
‫שנוצרה‪ ,‬משפיעה ופורטת על נימיהם העמוקים ביותר של מקימיה‪ ,‬אשר בתורם שוב שבים‬
‫ומשפיעים על ההלכה‪ .‬וחוזר חלילה‪.‬‬
‫ההלכה מושרשת בפסיכולוגיה שלנו‪ ,‬היא מסדירה את הסוציולוגיה שלנו‪ ,‬היא קשורה קשר בל‬
‫יינתק להיסטוריה שלנו ומקיימת יחסי גומלין עמוקים עם התרבות שלנו‪ .‬היא עומדת בטבורה של‬
‫זהותנו‪ ,‬או לפחות משפיעה עליה באופן משמעותי‪.‬‬
‫ההלכה‪ ,‬אם כן‪ ,‬קובעת במידה רבה את עצם האופן בו אנו בוחנים דברים‪ .‬כאשר אנו חופרים‬
‫עמוק מידיי ומגיעים ממש אל אדני קיומנו והווייתינו ומנסים לחשוף את יסודותיהם )וזהו‪ ,‬הרי‪,‬‬
‫אשר אנו עושים בבוחננו מערכות אלו(‪ ,‬הכלים שבאמצעותם מבקשים אנו לבחון את העניין‬
‫מושתתים על אותו העניין עצמו שאנו בוחנים‪ .‬הן מחשבותינו והן רגשותינו מעוצבות על ידי‬
‫מערכות אלו ובו בזמן גם מעצבות אותן‪ .‬דומה הדבר לניסיון של אדם למשוך עצמו מעלה‬
‫בציציות ראשו שלו‪ :‬בסופו של דבר איננו יכולים באמת לבחון‪ ,‬וממילא להצדיק‪ ,‬דבר מה מנקודת‬
‫מבט ניטראלית לחלוטין‪.Sub Specie Aeternitatis ,‬‬
‫ח‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬מה אנו כן יכולים לומר על המערכות הללו בתור שכאלו? מדוע בכלל לקבל על עצמנו את‬
‫מרותה של ההלכה מלכתחילה?‬
‫ראשית אומר כי אנו יכולים להשיב רק תשובה כללית מאוד ואינטואיטיבית בלבד על השאלה אם‬
‫מוסד מסוים הוא טוב אם לאו‪ .‬זאת תוך כדי הבנה שכל תיאוריה מפורטת שהיא באשר לאופן‬
‫פעולתו ומידת תועלתו או טוּבו של המוסד הריהי יומרנית במקרה הטוב‪ .‬במקרה הרע‪ ,‬עלולה‬
‫תיאוריה כזאת להוביל אלי חורבן – כאשר מנסים "לשפץ" את המוסד לאור התיאוריה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪7 Cassuto Street, Jerusalem, 96433 Israel‬‬
‫‪E: [email protected] * T: +972.2.642.7272 * F: +972.2.642.6076 * www.cardozoacademy.org‬‬
‫‪THE DAVID CARDOZO ACADEMY‬‬
‫‪Machon Ohr Aaron‬‬
‫‪Rabbi Nathan Lopes Cardozo, Ph.D., Dean‬‬
‫מעבר לכך אפשר לומר שני דברים בעלי משקל לטובת קבלת ההלכה או מערכות מסוגה‪:‬‬
‫ט‪.‬‬
‫העניין הראשון עניינו עדיפותן של מערכות מסורתיות על פני מערכות מלאכותיות – שנוצרו‬
‫במודע – באופן כללי‪ .‬ה עניין השני הוא כי ייתכן ובאמת אין לנו אלטרנטיבה אחרת מאשר לקבל‬
‫מערכות אלו אף שלפעמים אנו מדמים לעצמנו אלטרנטיבות למיניהן העומדות לרשותנו‪.‬‬
‫וכעת אסביר את כוונתי‪:‬‬
‫ראשית‪ ,‬קיים יתרון מובנה למערכות מסורתיות על פני יצירות אנושיות חדשות יותר‪ .‬מערכת‬
‫חדשה בנויה על הידע והאינטלקט של אדם אחד או של קבוצת אנשים ומעולם לא נוסתה‪.‬‬
‫מערכת מסורתית‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬בנויה על מאות ואלפי שנים של ניסוי ותעייה והתמודדות עם‬
‫הבעיות עליהם באה המערכת לענות – תהיינה אלה אשר תהיינה‪.‬‬
‫השופט אוליבר וונדל הולמס היה אומר כי החוק אינו מושתת על החכמה או אף על ידע כי אם על‬
‫הניסיון‪ .‬רוצה לומר‪ :‬ודאי ייתכן שחוק מסוים נוסח בזכות חכמתו של אדם כלשהו או הוצדק על‬
‫סמך ידע של מספר אנשים ) ייתכן גם שנחקק כתוצאה מקנוניה פוליטית אפלה ונגועה‬
‫בשחיתות(‪ .‬אך השאלה החשובה איננה מדוע נחקק חוק אי שם בעבר כי אם מדוע שימרה אותו‬
‫המערכת‪ .‬חוקים רבים נחקקו עקב חכמתם של אנשים‪ ,‬רובם לא שרד את ההיסטוריה‪ .‬החכמה‬
‫אינה חזות הכול כי אם הניסיון‪ .‬חוקים ש"עובדים" נותרו על כנם‪ ,‬וכאלה שלא – נעלמו‪ .‬המסורת‪,‬‬
‫בתהליך אבולוציוני ארוך‪ ,‬מזקקת את ניסיונם של דורות על גבי דורות‪.‬‬
‫י‪.‬‬
‫העניין הנוסף הוא זה‪ :‬אדם שנולד אל תוך תרבות מסוימת בתוכה גדל וחונך ובה עוצבה‬
‫אישיותו‪ ,‬ייתכן שאין לו אלטרנטיבה – הגם שאלטרנטיבה כזאת קיימת לגבי אנשים אחרים‪,‬‬
‫שנולדו לתוך תרבות אחרת‪ .‬מדובר כאן במרכיבים עמוקים של הזהות אותם יונק האדם משדי‬
‫אימו ואשר נמצאים מעל לכל הנמקה רציונאלית‪ .‬לא יחליף ולא ימיר דתו לעולמים‪.‬‬
‫מדוע מעל ל‪ 90%-‬מהיהודים אזרחי ישראל מלים את בניהם? מבחינתם פשוט לא קיימת‬
‫אלטרנטיבה אחרת‪ .‬חוזרים בשאלה ומסורתיים רבים לא אוכלים פירות ים וחזיר‪ .‬מדוע? הם‬
‫פשוט אינם מסוגלים‪.‬‬
‫באשר לרובנו‪ ,‬זו גם עמדתנו כלפי המערכות הפוליטיות‪ ,‬המשפטיות והכלכליות אשר בתוכן אנו‬
‫חיים‪ .‬לבד מכמה משוגעים לדבר המטיפים לשינוי מערכות אלו‪ ,‬עבור רובנו לא קיימת‬
‫אלטרנטיבה אחרת לבד מזו המוכרת‪.‬‬
‫יא‪.‬‬
‫נסכם דברינו עד עתה‪:‬‬
‫אין לאף אדם יכולת ממשית להגדיר את המושג "הלכה" או לפתח תיאוריה כוללנית עליה‪ .‬וזאת‬
‫מג' סיבות‪:‬‬
‫א‪ .‬ההלכה משתנה תדיר בהתאם לאופן בו תופסים אותה אלו המקיימים אותה‪ .‬ממילא הריהי‬
‫גוף אורגני‪ ,‬לא קונספטואלי אחיד‪ .‬בתור שכזו‪ ,‬היא חסרה כל הגדרה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪7 Cassuto Street, Jerusalem, 96433 Israel‬‬
‫‪E: [email protected] * T: +972.2.642.7272 * F: +972.2.642.6076 * www.cardozoacademy.org‬‬
‫‪THE DAVID CARDOZO ACADEMY‬‬
‫‪Machon Ohr Aaron‬‬
‫‪Rabbi Nathan Lopes Cardozo, Ph.D., Dean‬‬
‫ב‪ .‬אין בנמצא אדם שיוכל להקיף את מלוא הספקטרום של התחומים בהם עוסקת ההלכה‪.‬‬
‫ההלכה היא יצי אה משותפת של מיליוני בני אדם על פני היסטוריה בת אלפי שנים‪ .‬אין‬
‫אינטלקטואל אחד יכול להתחרות בניסיון הרב שצבר הגוף האדיר הזה‪.‬‬
‫ג‪ .‬בבוחננו את ההלכה‪ ,‬לא מתקיימים תנאים של צופה ונצפה עצמאיים זה מזה‪ .‬ההלכה‬
‫משפיעה על הדרך בה אנו בוחנים אותה‪ .‬אנו יציריה של ההלכה לא פחות משהיא יצירתנו‪ ,‬על כן‬
‫לא תיתכן בחינה אובייקטיבית שלה כלל‪.‬‬
‫כמובן שבמסגרת הדיון ההלכתי ניתן לדבר על משמעויות‪ ,‬פונקציות‪ ,‬מטרות וכדומה‪ .‬אולם‬
‫מדובר בפרספקטיבה מצומצמת מאד – חכמה שלאחר מעשה‪ .‬אלו אינן המשמעויות עליהן‬
‫מתיימרים לדבר ה'מתקנים'‪ .‬אלו הם טעמים משניים אשר לעולם אל להם להשפיע על ההלכה‬
‫באופן מודע‪ .‬הטעמים המשניים הללו לשמירת ההלכה הם זמניים בלבד‪ ,‬שכן תפיסת ההלכה‬
‫את עצמה משתנה בהתאם לתהפוכות המתרחשות מדור לדור בהשקפותיהם של האנשים‬
‫המקיימים את ההלכה והמעצבים אותה‪.‬‬
‫מדבריי אלה יוצא שאי אפשר לקבל הצעה כלשהי בתור טעם שמלכתחילה להלכה ולכן אי‬
‫אפשר להשתמש בה בתור הצדקה להכנסת שינוי בהלכה‪ .‬לא שייך לדבר על ההלכה‬
‫בקטגוריות הללו‪ .‬ההלכה פשוט "ישנה" ותו לא‪ .‬היא נתון‪.‬‬
‫************************‬
‫‪II‬‬
‫יב‪.‬‬
‫גם אילו כל שאמרתי עד עתה לא היה נכון – גם אילו היינו מסכימים על הגדרה כלשהי להלכה‬
‫ועל כך שהיא נועדה להשיג מטרה ספציפית – עדיין לא נכון היה‪ ,‬לדעתי‪ ,‬לנקוט בצעדים‬
‫מהפכניים ולהיענות לקריאותיהם של ה'מתקנים' לשנות את ההלכה בהתאם להבנתנו‪.‬‬
‫זאת מן הסיבה שלהלן‪:‬‬
‫ג ם כשאדם משוכנע שברצונו להגשים מטרה חברתית מסויימת‪ ,‬סביר להניח שבמהפכה הוא‬
‫יגשים את ההיפך הגמור‪ .‬גם כאן מורכבות המערכת היא שבעוכרי המהפכן‪ .‬זהו רעיון של‬
‫אדמונד ברק ודומה שמאז ימיו עברנו כמה וכמה מהפכות שאכן איששו את אמיתות דבריו‪ .‬ברק‬
‫התייחס למהפכה הצרפתית וצ יין שזאת הביאה בעקביה יותר דיכוי משהיה אי פעם – זאת תחת‬
‫להביא את החירות שהבטיחה‪ .‬ברק כתב את רשמיו מהמהפכה הצרפתית ממש בראשית הדרך‬
‫– כשהמלך עוד ישב על כסאו‪ .‬אנו יודעים כיום שהמהפכה הובילה למשטר האימים של רובספייר‬
‫ודנטון ואז לשלטונו האבסולוטי של נפוליאון – כל זאת תוך כדי שפיכת נהרות של דם בדרכה‪.‬‬
‫מאז גם חזינו במהפכה הקומוניסטית‪ ,‬אשר בניסיון להביא רווחה לאנושות המיתה עליה דיכוי‪,‬‬
‫עוני וסבל‪.‬‬
‫מדוע זה כך? מדוע מהפכות מובילות אל ההיפך ממה שהתכוונו אליו מחולליהן? התשובה‬
‫טמונה במורכבותן של המערכות המתהפכות‪ .‬אין יכולת אמיתית לחזות את תוצאותיהן של‬
‫מהפכות משום שאין מספיק ידע על מנת להבין את המערכות היטב ולחזות תוצאות עתידיות של‬
‫מעשים עכשוויים]‪.[2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7 Cassuto Street, Jerusalem, 96433 Israel‬‬
‫‪E: [email protected] * T: +972.2.642.7272 * F: +972.2.642.6076 * www.cardozoacademy.org‬‬
‫‪THE DAVID CARDOZO ACADEMY‬‬
‫‪Machon Ohr Aaron‬‬
‫‪Rabbi Nathan Lopes Cardozo, Ph.D., Dean‬‬
‫אין הדבר אומר שאל לנו לבצע כל שינוי שהוא‪ .‬אך מה שזה כן אומר הוא שאל לנו לערוך שינויים‬
‫גדולים מידיי‪ .‬על השינויים להיות קטנים ושוליים‪ .‬ניתן לחזות את תוצאותיהם של שינויים כאלה‬
‫ביתר הצלחה‪ .‬ובמקרה הגרוע‪ ,‬אם התוצאות אינן לשביעות רצוננו‪ ,‬ניתן להחזיר את הגלגל‬
‫אחורה במחיר שאיננו כבד מנשוא‪.‬‬
‫אך אפילו שינויים כאלו אינם השינויים המשמעותיים באמת‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬השינויים שבאמת‬
‫הופכים מערכות על פניהן הינם השינויים שהאנשים השותפים במערכת אפילו אינם מודעים‬
‫אליהם‪ :‬שינויים הנוצרים כתוצאה מהכרעות פרטיות נקודתיות של אלפי אנשים‪ .‬התפיסות‬
‫האינטואיטיביות הבלתי מודעות של המערכות והיחס כלפיהן משתנים מתקופה לתקופה‬
‫ובהתאם לכך המערכת מתעצבת מחדש‪ ,‬טיפין טיפין‪ .‬אך כבמקרה של כדור שלג‪ ,‬שינויים קטנים‬
‫מצטברים לכדי שינויים גדולים )ולעתים אף נהיים מודעים – אבל רק בדיעבד]‪.([3‬‬
‫יג‪.‬‬
‫כאן המקום לשאול לגבי מהפכות שהתרחשו ביהדות‪ :‬האם הועילו או שמא הזיקו למטרותיהן‬
‫שלהן? כשאני נזכר בתנועת הרפורמה אינני יכול שלא לתהות כיצד הייתה נראית ההלכה כיום‬
‫לולא קמה תנועה זו? לדעתי‪ ,‬ייתכן בהחלט שההלכה האורתודוכסית הייתה אז דומה יותר לזו‬
‫הקונסרבטיבית מאשר למה שבידינו כיום‪) .‬אני מודע לחלוטין לעובדה שאי אפשר "להאשים"‬
‫גורם ספציפי‪ ,‬בתוך התנועה הרפורמית או מחוצה לה‪ ,‬בהקמתה של זו‪ .‬גורמים רבים חברו יחדיו‬
‫לבצע את המהפכה הרפורמית – ביניהם כמובן התגובות הריאקציונריות לשינויים במעמדם של‬
‫היהודים באירופה באותה עת מצד הקהילות המסורתיות‪ .‬ואכמ"ל(‪ .‬מחשבות דומות לא יכולות‬
‫ש לא לעלות בנוגע לפמיניזם הרדיקלי והתקפתו על עולם ההלכה‪.‬‬
‫ייתכן שניסיונות הרפורמה גרמו לחשש מפני שינוי אצל רבים וטובים‪ .‬זהו עניין שראוי להגות בו‬
‫ולחקרו‪ .‬פנומן מעניין מאוד‪ ,‬וניכר במיוחד בימינו‪ ,‬הוא לדעתי תוצאה של העניין הזה – ההבדל‬
‫הגדול בין הפסיקה האשכנזית לזו הספרדית‪.‬‬
‫החל מימי הראשונים‪ ,‬הפסיקה האשכנזית הייתה הרבה יותר "ליברלית" ופחות צמודה למקורות‪.‬‬
‫הפסיקה הספרדית‪ ,‬כעיקרון‪ ,‬הייתה קשוחה הרבה יותר‪ :‬מסתמכת על תקדימים ונוטה לא לחלוק‬
‫על פסקי הקדמונים‪ .‬זאת לעומת הפסיקה האשכנזית‪ ,‬אשר לא ראתה עצמה כפופה לקדמונים‬
‫בא ותה מידה וראתה לעצמה היתר להבין את התלמוד באופן בלתי אמצעי‪ .‬הרפורמה אצל יהדות‬
‫אשכנז גרמה להיפוך המגמות‪ .‬בעוד פסיקת ההלכה הספרדית נשארה באותו המצב כשהייתה‪,‬‬
‫בפסיקה האשכנזית חלה הקצנה שגרמה לה אף לעקוף את זו הספרדית ולעלות עליה‬
‫בקשיחותה!‬
‫יד‪.‬‬
‫נקודה אחרונה שראוי לציין היא שה'מתקנים' נוטים להתעלם מכללי פסיקה בסיסיים המהווים‬
‫חלק מן ההלכה ואשר מעולם לא היו שנויים במחלוקת‪ .‬למשל‪ ,‬הכלל "משמת רב אשי בטלה‬
‫הוראה" המציין את חתימת התלמוד והכלל "ב"ש במקום ב"ה אינה משנה"‪ .‬כמו כן‪ ,‬הם‬
‫מתעלמים פעמים רבות מהלכות שנפסקו בזמנים בהם היה מרכז דתי מוסכם שנהנה מיוקרה‬
‫בכל רחבי העם – כגון הסנהדרין בירושלים ואח"כ ביבנה‪ ,‬ציפורי ואושא‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪7 Cassuto Street, Jerusalem, 96433 Israel‬‬
‫‪E: [email protected] * T: +972.2.642.7272 * F: +972.2.642.6076 * www.cardozoacademy.org‬‬
‫‪THE DAVID CARDOZO ACADEMY‬‬
‫‪Machon Ohr Aaron‬‬
‫‪Rabbi Nathan Lopes Cardozo, Ph.D., Dean‬‬
‫בנוסף‪ ,‬אוהבים הם לדבר על כך שההלכה שבידינו עם כל קשיחותה קשורה איך שהוא להיותנו‬
‫בגלות‪ .‬לבד מהיות טענה זו טענה ציונית אפיקורסית ידועה אי אפשר להסכים עימה מן הטעם‬
‫הפשוט שרוב רובה של ההלכה התגבשה בארץ ישראל עוד בזמן הבית‪ .‬אי אפשר לקבל את‬
‫ההבחנה בין "גלות" לבין מצבנו עתה‪ .‬מצבנו עתה אינו שונה מהותית ממצב העם היהודי בזמן‬
‫ביהמ"ק‪ ,‬או למצער למצבנו מייד לאחר החורבן‪.‬‬
‫לאור כל זאת‪ ,‬לא הייתי מקבל את קריאותיהם של ה'מתקנים' לשנות את ההלכה אף אם‬
‫הייתי מסכים עם קביעותיהם העקרוניות באשר למטרותיה‪ .‬הן משום שאינני מאמין‬
‫במהפכות רדיקליות מידיי והן עקב התעלמותם מכללי פסיקה בסיסיים שאיני רואה כל דרך‬
‫להפרידם מגוף ההלכה עצמו‪.‬‬
‫‪ .1‬תזכורת העורך‪ :‬הדברים נכתבו בקיץ התשע"א‬
‫‪ .2‬י כול להיות שידע כזה באופן עקרוני איננו באפשר עקב ריבוי המשתנים במערכת‪.‬‬
‫האקראיות" >‪<http://woland.ph.biu.ac.il/uploaded/486.pdf‬‬
‫ראה שנרב‪ ,‬נדב‪" .‬על‬
‫‪ .3‬שווה לעקרון "הינשוף של מינרווה" מאת הגל‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7 Cassuto Street, Jerusalem, 96433 Israel‬‬
‫‪E: [email protected] * T: +972.2.642.7272 * F: +972.2.642.6076 * www.cardozoacademy.org‬‬