‫מכללת‬ ‫ליפשיץ‬ ‫המכללה האקדמית הדתית לחינוך‬ ‫עלון לחגים של מכללת ליפשיץ‬ ‫חג יל‬ ‫גליון מס' ‪15‬‬ ‫ראש השנה‬ ‫התשע"ב‬ ‫בהתחדש הזמן‬ ‫ד"ר יאיר ברקאי‪ ,‬ראש המכללה‬ ‫יש משהו מרגש בהתחדשות השנתית‪ ,‬על חלקיה המחזוריים‬ ‫והייחודיים כאחד‪ .‬בעובדה שבכל פעם אנו נעצרים מחדש לבחון‬ ‫ולהתבונן בתקופה שחלפה מאז הפעם האחרונה שהתפללנו‬ ‫תפילת “ונתנה תוקף”‪ .‬בכל שנה‪ ,‬מחדש‪ ,‬אנו נדרשים לעשות‬ ‫חשבון נפש‪ ,‬לבחון את מעשינו‪ ,‬להחליט מה טוב‪ ,‬מה רע‪ ,‬מה דורש‬ ‫סליחה‪ ,‬על מה אנו מתחרטים‪ ,‬במה אנו גאים; ולא פחות חשוב‪ ,‬יש‬ ‫לנו הזדמנות לתכנן מעשינו לשנה הבאה עלינו לטובה‪ .‬נדמה לי‬ ‫שדווקא המחזוריות הזו היא המאפשרת לנו ליצור מסגרת ברורה‬ ‫לפריחה של יצירתיות וחדשנות‪ .‬דווקא הידיעה שזמננו קצוב‪,‬‬ ‫שיש בו תחנות ברורות החוזרות על עצמן‪ ,‬שיש דברים קבועים‬ ‫הצפויים לנו ובידנו לחזור עליהם שוב ושוב – דווקא הידיעה הזו‬ ‫מעודדת אותנו לחשוב כיצד‪ ,‬בתוך המסגרות האלה‪ ,‬אנו יכולים‬ ‫להביע משהו אישי‪ ,‬ליצור משהו שונה‪ ,‬להתחדש‪ .‬כי בלי קצבו‬ ‫של הזמן‪ ,‬היינו נותרים חסרי מעוף העשייה‪.‬‬ ‫למה הדבר דומה? לאותו אדם שביקש לחיות חיי נצח‪ .‬חשב בלבו‪,‬‬ ‫ריבונו של עולם‪ ,‬מדוע ימי כה קצרים? הרי לו ידעתי שאחיה תמיד‪,‬‬ ‫כמה יכולתי אז לעשות! כמה יכולתי אז להספיק! כמה טוב יכולתי‬ ‫להרעיף על העולם‪ ,‬ללא סוף! והנה נועדתי לשוב לעפר‪ .‬ימי עלי‬ ‫אדמות קצובים‪ .‬לא אוכל לעשות כל מה שהייתי חולם לעשות‪.‬‬ ‫באותו לילה‪ ,‬נגלה לפניו מלאך‪ .‬אמר לו‪ :‬חיי נצח ביקשת? בוא‬ ‫וראה את אשר אתה מבקש‪ .‬לקח אותו המלאך אל גן גדול‪ .‬ובגן‬ ‫סובבות דמויות אדם‪ ,‬או לפחות כך נדמה לו‪ .‬כי פניהן חסרות‬ ‫הבעה‪ ,‬אדישות‪ ,‬לא שמחה ולא עצב בעיניהן‪ .‬האחד יושב בצל‬ ‫עץ‪ ,‬השני מבטו תועה‪ ,‬השלישי נח על גבו‪ ,‬מדי פעם מתהפך‪ .‬פנה‬ ‫האיש אל אחת הדמויות ושאל‪ :‬מהו המקום הזה? ענה לו‪ :‬זהו גן‬ ‫חיי הנצח‪ .‬ומה אתם עושים‪ ,‬הוסיף ושאל‪ .‬כלום‪ ,‬ענתה הדמות‪.‬‬ ‫מדוע? שאל האיש‪ .‬ומדוע לא? תמהה הדמות‪ ,‬הרי נוכל לעשות כל‬ ‫דבר שנחפוץ גם מחר‪ ,‬או בעוד שנה‪ ,‬או בעוד מאה שנה‪ .‬לזמן אין‬ ‫כאן שום משמעות‪ ,‬הוא לא משפיע עלינו בכלל‪ .‬מה יש לנו למהר? ‪ ‬‬ ‫הבין האיש את אשר ניסה המלאך להראות לו‪ .‬כשהתעורר‬ ‫משנתו‪ ,‬בירך‪ :‬ברוך תוחם הזמנים‪.‬‬ ‫יש דברים שאסור שיהפכו להרגל‪ ,‬למובנים מאליהם‪ ,‬לחלק‬ ‫מזרימת השגרה‪ .‬ומהמקום הזה‪ ,‬בתוך התחום הזה‪ ,‬במסגרת‬ ‫הזמן הקצוב והקצר הזה שיש לכל אחד מאתנו על‪-‬פני האדמה‪,‬‬ ‫אחת הברכות היפות ביותר שנוכל לברך את עצמנו היא זו שלאה‬ ‫גולדברג היטיבה כל כך לבטא באחד מ”שירי סוף הדרך” שלה‪:‬‬ ‫למד את שפתותי ברכה ושיר הלל‬ ‫בהתחדש זמנך עם בוקר ועם ליל‪,‬‬ ‫לבל יהיה יומי היום כתמול שלשום‪,‬‬ ‫לבל יהיה עלי יומי הרגל‪.‬‬ ‫אני מאחל לכולנו שנשכיל להפוך את חשיבתנו היצירתית להרגל‬ ‫ואת שגרתנו לחדוות יצירה‪.‬‬ ‫שנה טובה ומבורכת‬ ‫חגלי מכללת ליפשיץ‬ ‫‪1‬‬ ‫מבאר‬ ‫האגדה‬ ‫ראשו בין ברכיו‬ ‫מר מיכאל גרוס‬ ‫במעשיות אגדתיות שבתלמוד הבבלי‪ ,‬אנחנו מוצאים תנוחת‬ ‫תפילה מיוחדת במינה‪ ,‬שלא השתמרה בהלכה‪ .‬ונראה שגם‬ ‫בתקופת חז”ל היא נתפסה כלא שגרתית אם כי בעלת עצמה‬ ‫מיוחדת‪ .‬הכוונה לתנוחה המתוארת כ”ראשו בין ברכיו”‪.‬‬ ‫כך מתארת הגמרא את שיאה וסיומה של החזרה בתשובה‬ ‫המופלאה של רבי אלעזר בן דורדיא‪”:‬אמר‪ :‬אין הדבר תלוי אלא‬ ‫בי‪ ,‬הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכייה עד שיצתה נשמתו”‪ .‬בכך‬ ‫קנה בן דורדיא את עולמו בשעה אחת (עבודה זרה יח ע”א)‪.‬‬ ‫נראה‪ ,‬שהנחת הראש על הברכיים מבטאת התכנסות פנימה‪.‬‬ ‫תוך התעלמות מן העולם הסובב והעוטף‪ .‬אני עם עצמי‬ ‫ומול עצמי‪ ,‬ואם אני כאן ‪ -‬הכל כאן‪ .‬אלעזר בן דורדיא פנה‬ ‫תחילה החוצה וביקש עזרה מן ההרים ומן הגבעות‪ ,‬מהארץ‬ ‫ומן השמים‪ ,‬מן החמה ומהלבנה‪ ,‬מהכוכבים ומהמזלות‬ ‫ומשנואש מהם “ונמקו כל צבא השמים” נותר בינו לבין‬ ‫עצמו‪ ,‬פנה פנימה‪ ,‬הניח ראשו בין ברכיו וגילה את נשמתו‪.‬‬ ‫הרב יוסף חיים מבגדד (ה”בן איש חי”)‪ ,‬בספרו בן יהוידע‪,‬‬ ‫רואה בתנוחה של הראש בין הברכיים רמז לתנוחה העוברית‬ ‫שכן כך מתארת הגמרא את הולד במעי אמו “‪ ...‬וב’ עקביו‬ ‫על ב’ עגבותיו‪ ,‬וראשו מונח לו בין ברכיו‪ ,‬ופיו סתום וטבורו‬ ‫פתוח‪( ”...‬נידה ל ע”ב)‪.‬לדעתו‪ ,‬רבי אלעזר בן דורדיא “רצה עתה‬ ‫לטהר עצמו לגמרי מכל חטאים שעשה קודם זה‪ ,‬עד שיהיה‬ ‫על ידי תשובה זו נקי ובר מכל חטא ועוון‪ ,‬כאשר היה בזמן‬ ‫היותו עובר במעי אמו”‪ .‬בהנחת הראש על הברכיים מצמצם‬ ‫האדם את עצמו לנקודה‪ ,‬נקודת ההתחלה‪ .‬השב בתשובה רוצה‬ ‫להיוולד מחדש‪ ,‬להתחיל מבראשית‪.‬‬ ‫גם בממד הזמן‪ ,‬עם התחדש הסליחות‪ ,‬אנו מניחים את הראש‬ ‫בין הברכיים וירכתי קיץ נושקים בראש השנה הבעל”ט‪ .‬במעגל‬ ‫סוד החיים והתחיה‪ ,‬כמסופר בתלמוד (ברכות לד ע”ב)‪:‬‬ ‫“ושוב מעשה ברבי חנינא בן דוסא שהלך ללמוד תורה אצל‬ ‫רבי יוחנן בן זכאי‪ ,‬וחלה בנו של רבי יוחנן בן זכאי‪ .‬אמר לו‪:‬‬ ‫חנינא בני‪ ,‬בקש עליו רחמים ויחיה‪ .‬הניח ראשו בין ברכיו ובקש‬ ‫עליו רחמים–וחיה”‪.‬‬ ‫מיכאל גרוס מרצה לתנ"ך ואגדה במכללה‬ ‫פינה‬ ‫ארץ ישראלית‬ ‫והפעם‬ ‫חיוך על פני המפה‬ ‫מתן שמות הוא בסמכותה של ועדת השמות‪ .‬לפחות‬ ‫רשמית‪ .‬ועם זאת‪ ,‬המציאות בשטח מכתיבה את שלה‪.‬‬ ‫והנה שתי דוגמאות מעניינות במיוחד‪:‬‬ ‫עין כובס‪ ,‬הוא מעיין שמייחסים לו סגולות שונות‪ .‬ומיקומו בגדה‬ ‫של נחל עמוד בואכה צפת‪ .‬שמו מעיד‪ ,‬אולי‪ ,‬על מסורת הקושרת‬ ‫אותו לכביסה או למישהו שעסק בכך‪ .‬והגירוי לסיפור אגדה הוא‬ ‫גדול‪ .‬מה גם שמדובר בכובס ולא בכובסת‪ ,‬בעוד העיסוק בזה‬ ‫נחשב לנשי‪ .‬אכן‪ ,‬לא נעים להרוס סיפור טוב‪ ,‬אבל האמת פשוטה‬ ‫הרבה יותר‪ .‬שם המעיין היה “קוויס” (שווא‪ ,‬פתח‪ ,‬צירה ביו”ד)‬ ‫שפירושו בערבית “טוב”‪ .‬כך‬ ‫גם קרוי מבנה סמוך בשם‬ ‫שייח’ קוויס‪ .‬ומסתבר‬ ‫שמישהו החליט לעברת‬ ‫את השם‪ ,‬על פי הצליל‬ ‫ולא המשמעות‪ .‬וניתן‬ ‫להניח שהוא גם היה‬ ‫בעל דמיון לא קטן‪.‬‬ ‫ואדי ג’וז‪ ,‬הוא דוגמה מצחיקה יותר‪ .‬הנחל‪ ,‬שהוא למעשה חלקו‬ ‫העליון של הקדרון‪ ,‬נמצא בירושלים במורד רכס הר הצופים‪.‬‬ ‫ובמפות מופיע כ”נחל אגוז”‪ .‬האומנם גדלים בו אגוזים? ובכן‪ ,‬לא זה‬ ‫הכיוון‪ .‬מדובר למעשה בעמק יהושפט‪( .‬ואולי‪ ,‬אגוז המלך מתקרב‬ ‫קצת למשמעות השם)‪ .‬דוברי האנגלית קראו לו‪ ,‬אפוא‪“ ,‬ג’וזפט”‪.‬‬ ‫הערבים‪ -‬אולי בגלל קשיי היגוי‪ ,‬אולי עקב רצונם לקצר‪ -‬כינוהו‪:‬‬ ‫ואדי ג’וז‪ .‬ובא חכם כלשהו שקינא לשפה העברית‪ ,‬ותירגם את הצליל‬ ‫למילה עברית‪ .‬ונחל אגוז‪ ,‬צץ לו על מפת ירושלים‪ .‬אז כיום מתפתל‬ ‫לו האגוז בעמק יהושפט וחיוכו צופן הסוד שמור עימו‪( .‬מ‪.‬ג‪).‬‬ ‫מפת”ח‬ ‫מכללת ליפשיץ‬ ‫מרכז פיתוח תוכניות חינוכיות‬ ‫‪ ‬הוראה מתקנת מרכזת שרה גבעון אסטרטגיות למידה‪ ,‬התמחויות‪ ,‬מורה מאבחן‬ ‫‪ ‬מורים חונכים מרכזת אילה פיינשטיין עמרם כישורי הנחיה‪ ,‬חניכת מורים חדשים‬ ‫‪ ‬משכילי לכת חיה גולדברג וחנה תובל טיולים‪ ,‬ימי עיון והשנה‪ :‬הבריח התיכון של א”י‬ ‫‪ ‬מעגל נשים שרי סובוביץ הזמנה לצמיחה והתחדשות‬ ‫‪ ‬הנחיית קבוצות באמצעות משחק חגית גברעם‬ ‫‪ ‬מדריכי טיולים לחו"ל בשיתוף "שי בר אילן"‬ ‫‪ ‬גינון טיפולי מרכז‪ :‬אגרונום עמוס הרץ תרפיה באמצעות גינון‬ ‫‪ ‬תרפיה באומנות מרכזת דבורה נוב‬ ‫‪ ‬תרפיה בתנועה מרכזת דבורה נוב‬ ‫‪ ‬תקשורת בשיתוף "עובדה" הכשרה ע”י אנשי תקשורת פעילים‬ ‫‪ ‬הארץ הפחות נודעת טיולים והרצאות במסגרת סדרת "קום והתהלך בארץ"‬ ‫‪ ‬קורסי אופק חדש בית ספריים‪ ,‬ליווי שנה א' וב'‪ ,‬סגני מנהלים‪ ,‬דרגות ‪ 7-9‬ועוד‬ ‫‪‬קורסים בשיתוף מלב"ב עבודה קבוצתית לזקן‪ ,‬הפעלת הזקן בביליותרפיה‪,‬‬ ‫גינון ככלי טיפולי לזקן‪ ,‬פסיכוגריאטריה‪ ,‬ארומוטרפיה וצמחי מרפא בטיפול בזקן‬ ‫‪ ‬סדנאות גוף נפש רוח בתנועה‪ ,‬עבודה שבלב‪ ,‬תהליכים ודרכי התפתחות ועוד‬ ‫‪ ‬גרפולוגיה ידע בסיסי‪ ,‬המסייע למורים לאתר סימני מצוקה (מקוון)‬ ‫‪‬קורסים מקוונים חינוך לשוני‪ ,‬חינוך לתפילה‪ ,‬בית החינוך כמשפחה‪,‬‬ ‫חינוך מתוך אמונה‪.‬‬ ‫‪ ‬קורסי מחשבים יישומי המחשב למתחילים ולמתקדמים‬ ‫‪‬קורסים מקוונים בשיתוף "דעת" ביהדות ובחינוך‪ ,‬מחשבת ישראל‪,‬‬ ‫אמונה ומוסר בשואה ‪ ,‬המנדט הבריטי ועוד‬ ‫מכללת ליפשיץ‬ ‫רח’ הלל ‪ 17‬ירושלים‪ ,‬ת"ד ‪ ,2308‬מיקוד ‪91022‬‬ ‫טל’‪ • 02-5679567 :‬פקס‪02-6259432 :‬‬ ‫פדגוגיה במיטבה‬ ‫חווית הישיבה בסוכה‬ ‫ד”ר דוד קורן‬ ‫שתי מצוות בלבד מקיים אדם בכל גופו‪ ,‬טבילה וישיבה בסוכה‪.‬‬ ‫מצוות ישיבה בסוכה היא אחת המצוות היחידות בתורה‪,‬‬ ‫שהתורה נותנת לה טעם‪ ...“ :‬כי בסוכות הושבתי את בני‬ ‫ישראל ‪ .”...‬הרב שלמה זלמן אויערבך כתב שאדם שאכל וישן‬ ‫בסוכה אך לא כיוון לשם קיום המצווה‪ ,‬כמוהו כאוכל או ישן‬ ‫מחוץ לסוכה וביטל מצוות עשה! התורה מגדירה את המגורים‬ ‫בסוכה “למען ידעו דורותיכם”‪ .‬ללא ידיעה אין מצווה‪.‬‬ ‫אם כל המטרה היא לדעת‪ ,‬למה להקים סוכה? האם לא‬ ‫מספיק לדבר על זה בדרשה של ליל החג? אולי גם נכתוב‬ ‫על זה בעיתון או ניבחן בחידונים ומבחנים‪ .‬אבל למה צריך‬ ‫לשבת פיזית בסוכה כדי לדעת זאת? האם לא היה די שבככר‬ ‫העיר תיבנה סוכת זיכרון כפי שהתורה ציוותה למלא צנצנת‬ ‫כדי לזכור את המן‪.‬‬ ‫ועוד‪ ,‬אם מטרת הישיבה בסוכה היא רק “למען ידעו‬ ‫דורותיכם”‪ ,‬מה ההיגיון במעשהו של שמאי הזקן אשר‬ ‫שבר את התקרה מעל חדרה של אשתו‪ ,‬וסיכך על גבה‪ ,‬כדי‬ ‫שהתינוק יישן בסוכה? הרי זה ודאי לא גרם לתינוק לדעת‬ ‫מה קרה ביציאת מצרים!‬ ‫התשובה מצויה בהגדרת המושג “לדעת”‪ .‬ברור שהמושג‬ ‫מכיל הרבה מעבר להבנה שכלית‪ .‬היא הופכת להיות חלק‬ ‫מאישיותו וממהותו של היודע‪“ .‬וְ ָה ָא ָדם יָ ַדע ֶאת ַחּוָ ה“‪“ .‬וְ יָ ַד ְע ָּת‬ ‫ֹלקים ‪ֵ ...‬אין עֹוד”‪ .‬הידיעה אינה יכולת‬‫ַהּיֹום ‪ִּ ...‬כי ה’ הּוא ָה ֱא ִ‬ ‫ל”הקיא” את מה “שנטחן”‪ ,‬או את מה שנלמד‪ .‬ידיעה אינה‬ ‫יכולה להילמד מספרים או לראות שיודעים על‪-‬ידי מבחנים‪.‬‬ ‫מדובר על חוויה שהופכת “לחלק מהאדם”‪ ,‬לאופיו‪ .‬שימו לב!‬ ‫לגבי המן הכתוב בחר במילים‪‘ְ :‬ל ַמ ַען יִ ְראּו’‪ ,‬בסוכות הפסוק‬ ‫משתמש במילים‪‘ְ :‬ל ַמ ַען יֵ ְדעּו’‪.‬‬ ‫“ה ְק ֵהל ֶאת ָה ָעם‬ ‫מצווה הקשורה בחג הסוכות היא מצוות ַ‬ ‫ָה ֲאנָ ִׁשים וְ ַהּנָ ִׁשים וְ ַה ַּטף”‪ .‬הסיבה להבאת הילדים היא כדי‬ ‫ליצור בהם חווייה‪ .‬וכשרבן יוחנן בן זכאי מונה את שבחן‬ ‫של תלמידיו‪ ,‬הוא מציין על ר’ יהושע “אשרי יולדתו”‪ .‬ועל‪-‬‬ ‫פי הירושלמי אמרו‪ ,‬שכאשר ראה ר’ דוסא בן הרכינס את‬ ‫רבי יהושע הוא העיד עליו‪“ :‬זכור אני שהייתה אמו מולכת‬ ‫עריסתו לבית הכנסת בשביל שיתדבקו אזניו בדברי תורה”‪.‬‬ ‫גדלותו של ר’ יהושע נבעה מכך שאמו הייתה מביאה אותו‬ ‫לבית המדרש ‪ -‬למרות שהוא ודאי לא הבין כלום ממה‬ ‫שלמדו שם‪.‬‬ ‫גרסא דינקותא היא חזקה‪ .‬ועל כן למידה שמשפיעה‪ ,‬היא‬ ‫הלמידה החווייתית אותה חשים בכל החושים‪ .‬והיא זאת‬ ‫שמעצבת את האישיות של האדם‪.‬‬ ‫ד”ר דוד קורן חבר הנהלת המכללה ומרכז ההדרכה הפדגוגית‬ ‫תכנית רב‪-‬שנתית להכרת חבלי ארץ ישראל‬ ‫בתשע”ב‪ ‬נתרכז בנושא‪:‬‬ ‫הבריח התיכון של ארץ ישראל‬ ‫המרכז ללימודי תראפיה‬ ‫תראפיה באמנות‬ ‫תראפיה בתנועה‬ ‫ארץ בנימין‪ ,‬השפלה הפנימית ושפלת יהודה‬ ‫נכיר את ארץ בנימין והשפלה בעזרת טובי המדריכים והמרצים‪.‬‬ ‫נגלה פינות נסתרות ונחשף לממצאים חדשים‪.‬‬ ‫חידוש נוסף השנה הוא תחום המטאורולוגיה‪ ,‬בו טרם עסקנו‪.‬‬ ‫נקדיש לו יום עיון ובו נשמע הרצאות בנושא‪ ,‬במכללה‪.‬‬ ‫נבקר‪ ‬בשירות‪ ‬המטאורולוגי בבית‪-‬דגן‪ .‬נקנח‪ ‬באוויר הצח בהרי יהודה בתצפית עננות‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫שנה‬ ‫שבשילעית‬ ‫הצלחה!‬ ‫תראפיה בגינון פסיכודרמה ביבליותראפיה‬ ‫פינת הספר החדש‬ ‫דבר העורך‬ ‫מיצירותיהם של‬ ‫אנשי המכללה‬ ‫חודש אלול‪ ,‬אף שהוא שייך ל”תכלה שנה”‪ ,‬פניו אל ההמשך‪ ,‬אל “תחל שנה‬ ‫וברכותיה”‪ .‬אף עלון זה של המכללה ניצב על קו החיבור‪ .‬בין העבר‪ -‬של ‪ 90‬שנות‬ ‫המכללה‪ -‬כבסיס לעתיד המתחדש‪ ,‬אל העשייה‪ ,‬שכבר מתרקמת‪ ,‬לשנה הקרובה‪.‬‬ ‫זו שתחילתה בתשרי הקרב ובא‪ .‬ואנו תקווה שמזיגה של עולם הרוח‪ -‬במאמרים‬ ‫השונים‪ -‬עם עולם המעשה המזמין (ללימוד והעמקה)‪ ,‬שמכילים עמודי העלון‪,‬‬ ‫יתרמו משלהם לשנה טובה וברוכה יותר‪.‬‬ ‫על רקע האוהלים‪ ,‬הפזורים בבשורת הצדק לכל‪ ,‬ניצבים לנגד עינינו “בשורת‬ ‫השוויון על אף השוני”‪ .‬חובת התשובה והכפרה של הימים הנוראים המוטלת על‬ ‫הכול ולא רק על זקני העדה‪ .‬היכולת של כל פרט להשפיע ולבטל גזרות‪ ,‬כמסופר‬ ‫על הכפריים המתפללים בשריקה או בזריקת אותיות האלף בית‪ ,‬כדי שהקב”ה‬ ‫יחברם למילים‪ .‬וכמובן‪ ,‬ארבעת המינים המאגדים יחדיו בעלי מידות עם תלמידי‬ ‫חכמים‪ .‬עד לערבה עם האתרוג‪ .‬לאלו החיים חיי עולם‪ ,‬עם אלו החיים את הרגע‪.‬‬ ‫כשאין כלל אפשרות לקיים את המצווה בחסרונו של האחד מהם‪ .‬סמל ועיקרון‬ ‫ברור שלכל אחד יש את מקומו‪ .‬ושיהודי‪ ,‬אינו יכול למלא את תפקידו ללא חברו‪.‬‬ ‫ומכאן הצורך ל”ואהבת לרעך כמוך”‪.‬‬ ‫החוזה מלובלין מביא משל על חוטב עצים ביער‪ .‬כשהוא מחבר בין שני ענפים או‬ ‫גזעים אינו מקציע ומחליק אותם ומצמיד אותם‪ .‬אלא הוא מתאים אותם זה לזה‪.‬‬ ‫בליטה מול שקע‪ .‬וכך מחבר אותם‪ .‬משמע‪ ,‬מקבלים כל אחד כמות שהוא‪ .‬והחיבור‬ ‫נעשה תוך שימוש במציאות הקיימת אצל כל אחד‪ .‬אם את מה שנראה כיתרון‪ ,‬ואם‬ ‫את מה שנדמה כחיסרון‪ .‬כשהצירוף אינו מאבד מהמהות שכל אחד מביא עימו‪ .‬אם‬ ‫אני אני‪ -‬אומר הרב מקוצק‪ -‬כי אתה אתה‪ ,‬אז אני לא אני‪ ...‬רק אם אני אני כי אני‬ ‫אני‪ ,‬ואתה אתה כי אתה אתה‪ .‬אזי כל אחד הוא עצמו‪ ,‬על ייחודו ותרומתו‪.‬‬ ‫וכבר אמר ר’ זושא‪ :‬בעולם הבא לא ישאלו אותי אם הייתי משה רבנו‪ .‬ישאלו אותי‬ ‫אם הייתי זושא‪ .‬לכל אחד מקום וחותם משלו בעולם‪ .‬ויהי רצון שנדע לזהות אותו‬ ‫ונדע את דרכנו‪.‬‬ ‫ובה‬ ‫ט‬ ‫שנה‬ ‫‬ ‫מאיר‬ ‫‬ ‫מאיר גרוסֿ‪ ,‬מנהל היחידה לפיתוח מקצועי‬ ‫הוראה מתקנת‬ ‫מר יוסי מלמד מותיקי המורים במכללה‪,‬‬ ‫מקורי במתודות שלו להוראת הגמרא ‪ -‬אותן‬ ‫יישם בגידול דור המורים הבא ‪ -‬חבר לרעהו‬ ‫שלמה ריבלין‪ ,‬אף הוא היה מורה מאמן‬ ‫לסטודנטים להוראה במכללה‪ ,‬ויחד עם פרופ’‬ ‫יצחק שלזינגר שהרצה באוניברסיטה‪ ,‬הוציאו‬ ‫ספר חדש “דרכים בהוראת גמרא”‪.‬‬ ‫"הספר מיועד למורים‬ ‫לדידקטיקה של הוראת‬ ‫במכללות‬ ‫תלמוד‪,‬‬ ‫ולמורים‬ ‫לחינוך‪,‬‬ ‫מתחילים‪ .‬ומטרתו‬ ‫לסייע למורים לגמרא‬ ‫להתמודד עם הבעיות‬ ‫הייחודיות (בתחומי‪:‬‬ ‫הטכניקה‪ ,‬ההניעה‪,‬‬ ‫ובתחום ההכרה)‬ ‫של הוראת הגמרא‪.‬‬ ‫מכאן שיש בו‬ ‫תועלת רבה גם למורה המנוסה‪,‬‬ ‫והוא מכיל מגוון של הצעות חדשות ומעניינות‪ .‬ישנה‬ ‫ביבליוגרפיה מפורטת ומפתח למציאת הסוגיות‬ ‫הנדונות בו‪".‬‬ ‫(מתוך הכריכה האחורית של הספר)‬ ‫עלון זה עומד בקריטריונים של מיחזור‬ ‫כל מורה חייב! כלים וידע לקידום תלמידיו‬ ‫רכזת אקדמית‪ :‬ד"ר שרה גבעון‬ ‫עם צוות המרכז נמנים מרצים מומחים בתחום לקויות למידה הבקיאים בידע אקדמי ובניסיון רב בשדה‪.‬‬ ‫• מוכר לאופק חדש • התכנית מיועדת למורים ומורות בחינוך הרגיל ובחנ"מ • הלימודים בימי שני אחה"צ‬ ‫• שנה א’ תעודה בהוראה מתקנת ואסטרטגיות למידה‪.‬‬ ‫• שנה ב’‪ :‬התמחות במקצוע ההוראה‪ :‬מתמטיקה או מקצועות עתירי שפה‪.‬‬ ‫• שנה ג’‪ :‬מורה מאבחן דידקטי לצורך התערבות‪.‬‬ ‫משנת ארץ ישראל‬ ‫יצאו‬ ‫לאור כרכים ראש השנה וביצה‬ ‫לימוד תורה ציוני המחזיר את המשנה למקומה כטקסט מכונן שנכתב בארץ‬ ‫בפירוש משוקע ידע רב והוא מעניק רקע חיוני גם ללומדי גמרא‬ ‫מאת הרב הפרופ' שמואל ספראי‬ ‫(מוסמך של הרב פרנק והרב קוק‪ ,‬חתן פרס ישראל להיסטוריה)‬ ‫ופרופ' זאב ספראי (לימודי א"י בבר‪-‬אילן)‬ ‫ובהשתפות פרופ' חנה ספראי‪ ,‬בהוצאת מכללת ליפשיץ‬ ‫מבוסס על פירושים ומבואות קודמים למשנה‪ ,‬על תלמוד בבלי וירושלמי‪ ,‬תוספתא ומקורות נוספים‬ ‫ועל הידע המצטבר של מציאות החיים בארץ ישראל באותה התקופה‪ :‬חיי יום יום‪ ,‬עולמם הערכי‬ ‫והחברתי של חז"ל והנסיבות ההיסטוריות‪ .‬עם מבוא מקיף למשנה כולה‪.‬‬ ‫מפעל "משנת ארץ ישראל" כבר פה!‬ ‫חדש‬ ‫בפירוש‪ ,‬מבואות והרחבות‪.‬‬ ‫עד כה יצאו‪ :‬שביעית‪ ,‬שבת‬ ‫(שני כרכים ומבוא לסדרה‬ ‫כולה)‪ ,‬עירובין‪ ,‬שקלים‪ ,‬מגילה‪-‬‬ ‫תענית‪ ,‬פסחים‪ ,‬יומא‪ ,‬סוכה‪,‬‬ ‫ברכות‪ ,‬עורלה וביכורים‪.‬‬ ‫להזמנות‪:‬‬ ‫מכללת ליפשיץ ‪ • 02-5679567‬דינה ספראי ‪050-6998422‬‬ ‫מפיץ 'שלם' ‪ • 02-5380195‬בגוגל "משנת ארץ ישראל"‬ ‫היחידה‬ ‫ללימודי חוץ‬ ‫אצלנו הטקסט‬ ‫המרכז‬ ‫ללימודי‬ ‫הטקסט‬ ‫הוא גם מקצוע!‬ ‫נמשכת ההרשמה לשנה"ל תשע"ב‬ ‫לימודי תעודה בעריכה לשונית ובהבאה לדפוס‬ ‫לימודי תעודה בתרגום (עברית–אנגלית ‪ /‬אנגלית–עברית)‬ ‫שיפור הלשון והכתיבה עם ד"ר אורלי אלבק‬ ‫כתיבת סיפורי חיים עם ד"ר מיכל גולדויכט‬ ‫סמינר בעריכה לשונית למתקדמים עם רות אלמגור‪-‬רמון ומרצים אורחים‬ ‫ההדרת כתבי‪-‬יד ועריכת חיבורים תורניים עם ד"ר כרמיאל כהן‪ ,‬חנן אריאל והרב ש"ש גולדשמידט‬ ‫כתיבת שירה בהשראת מקורות יהודיים עם שרה פרידלנד בן‪-‬ארזה חדש!‬ ‫עם צוות המרכז נמנים עורכים ומתרגמים מומחים‪,‬‬ ‫אנשי האקדמיה ללשון העברית‪ ,‬יוצרים ואנשי תקשורת‬ ‫ראש המרכז‪ :‬פרופ' לובה חרל"פ‬ ‫הלימודים מתקיימים בקמפוס הגבעה הצרפת י ת ‪ ,‬ר ח ' ב ר כ ו כ ב א ‪ 1 0 3‬יר ו ש ל י ם‬ ‫לפרטים‬ ‫כרמית שבת ‪02-5320902‬‬ ‫או בדוא"ל‪[email protected] ,[email protected] :‬‬ ‫‪www.lif.ac.il‬‬ ‫לול תואר שני ‪M.E.d‬‬ ‫מס‬ ‫המכללה מקיימת ש‬ ‫תי תוכניות לימוד לק‬ ‫ראת התואר ‪M.Ed‬‬ ‫הגות בחינוך היהודי מלגות מצויינות‬ ‫ניהול וארגון מערכות חינוך ההרשמה נסגרה‬ ‫גברים ונשים‪ -‬ישיבה בנפרד‪.‬‬ ‫מכללת‬ ‫ליפשיץ‬ ‫המכללה האקדמית הדתית לחינוך‬ ‫"הישן יתחדש והחדש יתקדש"‬ ‫מכללת ליפשיץ חוגגת ‪ 90‬שנה להיווסדה‬ ‫המכללה האקדמית הדתית לחינוך ע"ש הרא"ם ליפשיץ‬ ‫שמחה להזמין את בוגריה‪ ,‬ידידיה ומוקיריה‬ ‫לאירוע לציון ‪ 90‬שנים להיווסדה‪.‬‬ ‫האירוע במעמד רבנים ואישי ציבור יתקיים אי"ה‬ ‫ביום שלישי כ"א באלול תשע"א (‪ )20.9.11‬בשעה ‪18:00‬‬ ‫בתיאטרון ירושלים‪ ,‬רח' דוד מרכוס ‪ 20‬ירושלים‪.‬‬ ‫בתכנית‪:‬‬ ‫התכנסות ורישום‬ ‫‪18:00‬‬ ‫כיבוד ‪ -‬מזנון חלבי‬ ‫‬ ‫תערוכת יובל ה‪ 90-‬ומיצגים‬ ‫‬ ‫תפילת ערבית‬ ‫‬ ‫כניסה לאולם שרובר (סגירת דלתות ‪)20:30‬‬ ‫‪20:00‬‬ ‫טקס לציון ‪ 90‬שנות הכשרת מורים בישראל‬ ‫‬ ‫במעמד‪ :‬מר שלמה בקיש יו”ר העמותה‬ ‫הרב חיים דרוקמן ראש ישיבת ההסדר "אור עציון"‬ ‫‬ ‫ויו"ר מרכז ישיבות בני עקיבא‬ ‫‬ ‫מר ניר ברקת ראש העיר ירושלים‬ ‫‬ ‫ח"כ זבולון אורלב יו"ר ועדת החינוך לשעבר‬ ‫‬ ‫ד"ר אברהם ליפשיץ ראש מנהל החינוך הדתי‬ ‫‬ ‫הרב נח גרינפלד מנהל האגף להכשרת עו”ה‬ ‫‬ ‫ד"ר יאיר ברקאי ראש המכללה‬ ‫‬ ‫מופע אור‪-‬קולי‬ ‫‬ ‫טקס הענקת פרסי “המחנך למופת"‬ ‫‬ ‫‬ ‫מנחה הערב מנחם הורוביץ (בוגר המכללה)‬ ‫‪21:15‬‬ ‫‬ ‫מופע מוסיקלי‬ ‫יהורם גאון ותזמורתו (מופע מלא)‬ ‫‪22:30‬‬ ‫סיום משוער‬ ‫נשמח לראותכם‬ ‫בית מכללת ליפשיץ‬ ‫הרב אברהם יצחק‬ ‫הכהן קוק זצ"ל‬ ‫מדבריו בחנוכת‬ ‫בית המכללה‪:‬‬ ‫“במוסד הזה ישנה מזיגה‬ ‫בין קודש וחול‪.‬‬ ‫לומדים כאן תורה‬ ‫שבכתב ותורה שבעל פה‬ ‫ולומדים חלק מהמדעים‬ ‫שנדרשים לעולם‬ ‫לחיים בצורה של חול‪.‬‬ ‫יעזור ה' שהמזיגה‬ ‫הזאת תתקיים‬ ‫באופן הנעלה ביותר‬ ‫בבית זה"‬ ‫(מאמרי הראי”ה חלק ב’)‬ ‫הכניסה לאירוע יובל ה‪90-‬‬ ‫מותנית בהרשמה באתר המכללה‬ ‫‪www.lif.ac.il‬‬ ‫מדור "בוגרים"‬ ‫למידע ובירורים‪:‬‬ ‫טלפון ‪ ,02-5679528‬נייד ‪052-4437666‬‬