‫ב"ה‬
‫תוכנית יום השיא ‪ -‬י"ט בכסלו‬
‫חג הגאולה וראש השנה לחסידות‬
‫מאחורינו שבוע שלם בו נחשפו התלמידים לתכנים הקשורים לתורת החסידות‪ ,‬ולכך אשר בכוחה ניתן להיפדות בשלום מה'מלחמה'‬
‫האישית של כל אחד ואחד ומה'מלחמה' הכללית של כל עם ישראל בדרך לגאולה ובכך התכוננו ליום הגדול – י"ט בכסלו‪.‬‬
‫ביום זה ילמדו התלמידים באמצעים מגוונים ובדרך חווייתית‪ ,‬את המעלה של תורת החסידות‪ ,‬אשר תפילה‪ ,‬תורה וצדקה לאור תורת‬
‫החסידות מזרזים את בוא הגאולה וכן יזכרו בהשתלשלות סיפור המאסר והגאולה‪.‬‬
‫בתוכנית זו נעשתה השתדלות לענות על כל הוראות הרבי לבתי חינוך לי"ט כסלו ‪ -‬סיפור המאסר והגאולה‪ ,‬החלטות טובות‪ ,‬חיזוק‬
‫עבודת ה'‪ ,‬שיתוף התלמידים בנאומי ההתוועדות‪ ,‬ניגונים חסידיים ועוד‪.‬‬
‫התוכנית ליום זה תחולק לשלושה חלקים עיקריים‪:‬‬
‫‪1 .1‬פתיחת היום ‪ -‬בכיתות (ריקוד חסידי‪ ,‬לימוד חסידות‪ ,‬תפילה ‪ +‬ארוחת בוקר)‪.‬‬
‫‪2 .2‬תחנות חווייתיות‪.‬‬
‫‪3 .3‬התוועדות חסידית וסיכום שבוע החסידות‪.‬‬
‫בכדי שהתוכנית תצליח‪ ,‬קראו כל פרט בחומר המוגש לפניכם‪ ,‬והקפידו על היצמדות להוראות ההפעלה‪.‬‬
‫היערכות כללית‪:‬‬
‫במהלך היום יקבלו התלמידים 'מפתחות' (נספח ‪ )1‬עם מסר שנלמד במשך השבוע‪ .‬במהלך ההתוועדות ‪ -‬סיום‪ ,‬התלמידים שבידיהם‬
‫מספר המפתחות הגדול ביותר‪ ,‬יוכלו לפתוח את תיבת ההפתעות ולהוציא משם פרסים (הפרסים והתגמולים לשיקול דעת כל מוסד‪,‬‬
‫בהתאם לאפשרויות)‪.‬‬
‫שבוע חסידות ה‘תשע“ד‬
‫נספח ‪1‬‬
‫ב"ה‬
‫שבו‬
‫עח‬
‫סי‬
‫דות‬
‫‘ת‬
‫שע‬
‫“ד‬
‫חסידות פודה בשלום ‪ -‬שבוע החסידות‬
‫הארצי ה'תשע"ד‪.‬‬
‫"כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים‬
‫ומתפלל עם הציבור מעלה אני עליו‬
‫כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות‬
‫העולם‪."...‬‬
‫שבו‬
‫עח‬
‫סי‬
‫דות‬
‫‘ת‬
‫שע‬
‫“ד‬
‫חסידות פודה בשלום ‪ -‬שבוע החסידות‬
‫הארצי ה'תשע"ד‪.‬‬
‫"כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים‬
‫ומתפלל עם הציבור מעלה אני עליו‬
‫כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות‬
‫העולם‪."...‬‬
‫שבו‬
‫עח‬
‫סי‬
‫דות‬
‫‘ת‬
‫שע‬
‫“ד‬
‫חסידות פודה בשלום ‪ -‬שבוע החסידות‬
‫הארצי ה'תשע"ד‪.‬‬
‫"כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים‬
‫ומתפלל עם הציבור מעלה אני עליו‬
‫כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות‬
‫העולם‪."...‬‬
‫שבו‬
‫עח‬
‫סי‬
‫דות‬
‫‘ת‬
‫שע‬
‫“ד‬
‫חסידות פודה בשלום ‪ -‬שבוע החסידות‬
‫הארצי ה'תשע"ד‪.‬‬
‫"כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים‬
‫ומתפלל עם הציבור מעלה אני עליו‬
‫כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות‬
‫העולם‪."...‬‬
‫שבוע חסידות ה‘תשע“ד‬
‫ב"ה‬
‫חלק א' ‪ -‬פתיחת היום בכיתות‪:‬‬
‫בתחילת היום‪ ,‬תושמע במערכת הכריזה הקלטה של אדמו"ר הזקן יוצא לגאולה‪ ,‬אשר תסיים בריקוד חסידי של כל התלמידים בתוך‬
‫הכיתות‪ ,‬וזאת בכדי להחדיר שמחה ואווירה מיוחדת לכל היום‪:‬‬
‫הקלטה‪:‬‬
‫שיחת ילדים‪:‬‬
‫ילד ‪(" :1‬נאנח)‪ ,‬מה יהיה??"‬
‫ילד ‪" :2‬מתי ישחררו כבר את אדמו"ר הזקן?"‬
‫ילד ‪" :1‬אי אפשר כבר בלעדי תורתו הקדושה שנאמרה מפיו‪ ..‬ולחשוב עוד שהוא סובל בכלא?!"‬
‫ילד ‪" :3‬כתוב‪' ,‬כל העוסק בתורה בתפילה ובגמילות חסדים מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם'"‪.‬‬
‫(הילדים יחד)‪" :‬מה הקשר?"‬
‫ילד ‪" :3‬הקשר הוא‪ ,‬שאנחנו ‪ -‬תלמידי ותלמידות חב"ד מכ‪---‬ל רחבי הארץ עסקנו בשבוע האחרון בהוספה בתורה בכוונה‪ ,‬בתפילה‬
‫ובגמילות חסדים"‪.‬‬
‫ילדים ‪ 1‬ו‪" :2-‬נו ו‪"?....‬‬
‫ילד ‪" :3‬אז כבר הגיע הזמן שכל המנגדים יתבטלו‪ ,‬כי אנו רתמנו אותם לעשייה שלנו! וכעת אדמו"ר הזקן צריך להשתחרר מהמאסר‬
‫ואנו נזכה לחג הגאולה וראש השנה לחסידות!!!"‬
‫ילד ‪" :2‬שששששש אני שומע משהו‪"..‬‬
‫(שומעים את אדמו"ר הזקן קורא בניגון של אמירת תהילים)‪" :‬פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי‪"..‬‬
‫(לקראת הסיום שומעים נקישות עזות על הדלת ודלת נפתחת ומבטא רוסי כבד אומר)‪" :‬האזרח הנכבד רבי שנאור זלמן בן ברוך‪,‬‬
‫בשם שלטון הצאר ובשם הנהלת בית האסורים הראשי של פטרבורג הריני להודיעך בזה כי הנך משוחרר מהמאסר ומעתה רשאי הנך‬
‫להמשיך בדרכך בפרסום תורת החסידות ובחיזוק דרכי החסידות!"‬
‫ילד ‪( :1‬בשמחה) "שמעתם! שמעתם! הרבי השתחרר!"‬
‫ילד ‪" :3‬כן‪ ,‬בזכות התורה‪ ,‬התפילה והגמילות החסדים זכינו ל"פדה בשלום נפשי"‪ ,‬לחג הגאולה – ראש השנה לחסידות"‪.‬‬
‫ילד ‪" :2‬בואו ונפצח בריקוד חסידי לרגל חג הגאולה‪-‬י"ט בכסלו!"‬
‫וברקע מתנגן הג'ינגל‪' :‬ואני אבטח בך וכו' שלושת עמודים כלים במלחמה וכו''‪ .‬וכל התלמידים מצטרפים בריקוד חסידי‪.‬‬
‫לאחר ההקלטה המורה מסביר לתלמידים שבמהלך היום‪ ,‬כל תלמיד שמתנהג יפה או מנצח באחד מהתחנות יקבל 'מפתח' (נספח ‪)1‬‬
‫עם מסר שנלמד במשך השבוע‪ ,‬ובמהלך ההתוועדות‪ -‬סיום‪ ,‬התלמידים שבידיהם מס' המפתחות הגדול ביותר‪ ,‬יוכלו לפתוח את תיבת‬
‫ההפתעות ולהוציא משם פרסים‪.‬‬
‫התלמידים לומדים חסידות לפני התפילה ‪ -‬את דף השער של ספר התניא (נספח ‪ ,)2‬שזהו החת"ת של היום‪ .‬ניתן ללמוד בחברותות‬
‫(שכבה גבוהה) או המורה מלמד (שכבה צעירה) (נספח ‪.)2‬‬
‫לאחר מכן התלמידים מתפללים ואוכלים ארוחת בוקר כרגיל‪.‬‬
‫שבוע חסידות ה‘תשע“ד‬
‫ב"ה‬
‫נספח ‪2‬‬
‫סיכום שער התניא‪:‬‬
‫ספר ליקוטי אמרים זה החלק הראשון של ספר התניא‪ .‬בספר זה יש ליקוט ואיסוף של מאמרים‪ ,‬רעיונות ותשובות לשאלות‪.‬‬
‫מטרתו של ספר זה‪ ,‬היא להסביר ולפרט מהי דרגתו של 'בינוני' (להבדיל מצדיק לרשע)‪ ,‬עם מה עליו להתמודד בעבודת ה'‪ ,‬וכיצד עליו‬
‫ליישם זאת‪ .‬לכן‪ ,‬ספר זה נקרא גם "ספר של בינונים" – הוא עוסק בהסברת מעמדם‪ ,‬ואמור לעזור ולתת להם עצות והכוונה בעבודת‬
‫ה'‪.‬‬
‫הרעיונות וההסברים המובאים בספר זה מלוקטים‪-‬נאספו מספריהם של צדיקים (כמו הרמב"ם ואחרים) או מדברים ששמע אדמו"ר‬
‫הזקן בעצמו מפי אנשים קדושים ועליונים (כמו הבעל שם טוב ועוד)‪.‬‬
‫הספר מבוסס על הפסוק "כי קרוב אליך הדבר מאוד‪ ,‬בפיך ובלבבך לעשותו"‪ .‬פירושו של פסוק זה הוא‪ ,‬שכל עניין בעבודת ה' אינו‬
‫רחוק מן האדם‪ ,‬אלא קל להשגה‪ .‬בין אם עוסקים בדברים שנאמרים בפה ("בפיך")‪ ,‬בין אם מתייחסים לענייני מחשבה ורגשות‬
‫("בלבבך") ובין אם מדובר אודות ביצוע של מעשים פיזיים בפועל ("לעשותו")‪ ,‬כל אלה הם דברים שקרובים מאוד לאדם‪ ,‬כלומר‪ ,‬ניתן‬
‫להשיג ולבצע אותם ללא קשיים‪.‬‬
‫הספר נועד להראות לאדם כיצד אכן הוא יכול בקלות וללא קשיים לעבוד את ה'‪ .‬הספר מכון את האדם לעבודת ה' בדרך שהיא‬
‫"ארוכה וקצרה" – כלומר‪ ,‬היא אומנם ארוכה ומורכבת‪ ,‬אך היא ללא קשיים ועיכובים‪ .‬באמצעות היצמדות מוחלטת להדרכה של ספר‬
‫זה‪ .‬ניתן להגיע לתכלית הרצויה בקיום תורה ומצוות‪.‬‬
‫ב"ה‬
‫חלק ב' – פעילות בתחנות חווייתיות‪:‬‬
‫א‪ .‬הנחיות כלליות‪:‬‬
‫בתוכנית ישנן ארבע תחנות‪ ,‬כאשר לכל קבוצת גיל ישנן שתי תחנות‪.‬‬
‫את התחנות יש להכין מראש‪ ,‬כולל את כל האביזרים הנלווים‪ .‬פירוט מדויק של האביזרים והחומרים להדפסה מובא לפני כל תחנה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הפעלת התחנות‪:‬‬
‫יש למנות מורה אחראי לכל תחנה‪ ,‬אשר מורה זה יכין את התחנה ויפעיל אותה ביום הגאולה‪ .‬כל כיתה תלווה על ידי מורה נוסף‬
‫שיעבור עם התלמידים מתחנה לתחנה‪.‬‬
‫ג‪ .‬משך זמן התחנות‪:‬‬
‫התחנות תוכננו באופן שמשך זמן הפעלתם אמור לקחת בין עשרים דקות לחצי שעה‪ .‬היות שכל קבוצה תלויה בקבוצה הבאה‪ ,‬וכן‬
‫נדרשות דקות ספורות על מנת לארגן כל תחנה מחדש בסיום פעילות‪ ,‬לכן לקחנו בחשבון עוד חמש דקות של מעבר בין תחנה‬
‫לתחנה כאשר סה"כ משך כל זמן התחנות הוא כשעה‪ .‬יש להודיע במערכת הכריזה על סיום זמן של כל תחנה‪ ,‬בכדי שיזכיר למורים‬
‫והתלמידים לעבור תחנה‪.‬‬
‫ד‪ .‬תוכן התחנות‪:‬‬
‫תחנה מספר ‪ :1‬אור החסידות בקיום המצוות‪.‬‬
‫תחנה מספר ‪ :2‬ממאסר לגאולה‪.‬‬
‫שבוע חסידות ה‘תשע“ד‬
‫ב"ה‬
‫תחנה מספר ‪ :1‬ממאסר לגאולה לשכבה הצעירה‬
‫מטרה‪:‬‬
‫התלמידים ילמדו את סיפור המאסר והגאולה של אדמו"ר הזקן בדרך חווייתית ומהנה‪.‬‬
‫אביזרים נלווים‪:‬‬
‫מפתחות לחלוקה לתלמידים המצטיינים (נספח ‪.)1‬‬
‫הדפסת נספחים‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫•שלט לכניסה – ממאסר לגאולה – שכבה נמוכה (נספח ‪.)3‬‬
‫•חידות "מי אני" – פעם אחת (נספח ‪.)4‬‬
‫•תמונות חפצים – פעם אחת (נספח ‪.)5‬‬
‫•דף סיפור המאסר – לכל תלמיד (נספח ‪.)6‬‬
‫הכנה מראש‪:‬‬
‫להחביא את תמונות החפצים‪.‬‬
‫מהלך המשחק‪:‬‬
‫התלמידים ישחקו במשחק 'מטמון' על סיפור המאסר‪:‬‬
‫המורה מקריא חידת "מי אני" (נספח ‪ )4‬אשר היא רומזת על חפץ כלשהו הקשור לסיפור המאסר‪ ,‬על התלמידים לזהות את החפץ‬
‫ואת הקשר שלו לסיפור המאסר (תמונות החפצים ‪ -‬נספח ‪ .)5‬לאחר שהתלמידים מזהים את החפץ הם מחפשים אותו בשטח הכיתה‬
‫(בכל פעם המורה יאמר לתלמידים את האזור שבו יש לחפש את החפץ‪ ,‬לדוגמא – באזור החלון‪ ,‬בחצר האחורית‪ ,‬בין ספרי הלימוד‬
‫וכדומה)‪.‬‬
‫תשובות לחידות‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪1‬כתב ההלשנה‪.‬‬
‫‪2‬מרכבה שחורה‪.‬‬
‫‪3‬גלגל העגלה‪.‬‬
‫‪4‬סוס‪.‬‬
‫‪5‬הצאר הרוסי‪.‬‬
‫‪6‬סירה‪.‬‬
‫‪7‬אבטיח‪.‬‬
‫‪8‬מרקחת‪.‬‬
‫‪9‬פרק נ"ה בתהילים‪.‬‬
‫לאחר גילוי כל החפצים המורה יחלק לתלמידים דף (נספח ‪ )6‬שבו כתוב סיפור המאסר בריבועים קטנים‪ .‬התלמידים יצבעו‪ ,‬ויקפלו‬
‫את הסיפור לפנקס קטן‪.‬‬
‫שבוע חסידות ה‘תשע“ד‬
‫ב"ה‬
‫נספח ‪3‬‬
‫ממאסר לגאולה‬
‫לשכבה הנמוכה‬
‫שבוע חסידות ה‘תשע“ד‬
‫ב"ה‬
‫נספח ‪4‬‬
‫‪ .1‬אותי כתבו אנשים המתנגדים לדרך החסידות אותה הפיץ אדמו"ר‬
‫הזקן‪ .‬תוכני הוא העברת כספים לשלטון הטורקי בארץ ישראל‪ .‬מי אני?‬
‫‪ .2‬אני בצבע שחור‪ ,‬ומיועדת רק לאנשים המורדים במלכות‪ .‬הובלתי את‬
‫אדמו"ר הזקן לבית הסוהר לפטרבורג‪ .‬מי אני?‬
‫‪ .3‬בשביל שמירת השבת נשברתי בדרך אל המאסר‪ .‬מי אני?‬
‫‪ .4‬בזכותי הצדיק לא נסע בשבת‪ .‬מי אני?‬
‫‪ .5‬הסתקרנתי להכיר את הרבי‪ ,‬אך שלא יכיר אותי‪ .‬התחפשתי לחוקר‬
‫פשוט‪ ,‬ובכל זאת הרבי הכיר אותי‪ .‬מי אני?‬
‫‪ .6‬אני הובלתי את הרבי לחקירה בכל לילה‪ ,‬ופעם אחת בשביל ברכת‬
‫הלבנה נעצרתי‪ .‬מי אני?‬
‫‪ .7‬השר זרק אותי מהחלון אל החסיד‪ ,‬בתוכי היה כתוב משפט חשוב‪ .‬מי‬
‫אני?‬
‫‪ .8‬רק אותי אכל הרבי בגלל ההכשר‪ ,‬ועל ידי נודע לחסידים מיקום‬
‫אדמו"ר הזקן‪ .‬מי אני?‬
‫‪ .9‬אותי קרא אדמו"ר הזקן בדרכו לגאולה‪ .‬מי אני?‬
‫שבוע חסידות ה‘תשע“ד‬
‫נספח ‪5‬‬
‫ב"ה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫מרכבה שחורה‪.‬‬
‫גלגל העגלה‪.‬‬
‫סוס‪.‬‬
‫הצאר הרוסי‪.‬‬
‫סירה‪.‬‬
‫אבטיח‪.‬‬
‫מרקחת‪.‬‬
‫פרק נ"ה בתהילים‪.‬‬
‫שבוע חסידות ה‘תשע“ד‬
‫ב"ה‬
‫נספח ‪5‬‬
‫שבוע חסידות ה‘תשע“ד‬
‫ב"ה‬
‫נספח ‪5‬‬
‫שבוע חסידות ה‘תשע“ד‬
‫ב"ה‬
‫נספח ‪5‬‬
‫שבוע חסידות ה‘תשע“ד‬
‫ב"ה‬
‫נספח ‪5‬‬
‫שבוע חסידות ה‘תשע“ד‬
‫ב"ה‬
‫נספח ‪5‬‬
‫שבוע חסידות ה‘תשע“ד‬
‫ב"ה‬
‫נספח ‪5‬‬
‫שבוע חסידות ה‘תשע“ד‬
‫ב"ה‬
‫נספח ‪5‬‬
‫תהילים פרק נה‬
‫ׂ ִּכיל ְל ָדוִד‪.‬‬
‫ַצ ַח ִּבנְ ִגינֹת‪ַ ,‬מ ְש‬
‫א ַל ְמנ ֵּ‬
‫ָתי‪.‬‬
‫ל‪-‬ת ְת ַע ַּלם‪ִ ,‬מ ְּת ִח ּנ ִ‬
‫ב ַה ֲאזִ ינָה ֱאל ִֹהים‪ְּ ,‬ת ִפ ָּל ִתי; ו ְַא ִּ‬
‫ימה‪.‬‬
‫ׂ ִיחי ו ְָא ִה ָ‬
‫יבה ִּלי וַ ֲענֵנִ י; ָא ִריד ְּב ִש‬
‫ג ַה ְק ִׁש ָ‬
‫ׂ ְטמוּנִ י‪.‬‬
‫ָמיט ּו ָע ַלי ָאוֶן‪ ,‬ו ְּב ַאף ִי ְש‬
‫ׁשע‪ִּ :‬כי‪-‬י ִ‬
‫ֵב‪--‬מ ְּפנֵי‪ָ ,‬ע ַקת ָר ָ‬
‫ד ִמ ּקוֹל אוֹי ִ‬
‫ָפל ּו ָע ָלי‪.‬‬
‫ה ִל ִּבי‪ ,‬י ִָחיל ְּב ִק ְר ִּבי; ו ְֵאימוֹת ָמוֶת‪ ,‬נ ְ‬
‫ָר ַעד‪ ,‬יָבֹא ִבי; ו ְַּת ַכ ֵּסנִ י‪ַּ ,‬פ ָּלצוּת‪.‬‬
‫ו י ְִר ָאה ו ַ‬
‫ן‪-‬לי ֵא ֶבר‪ַּ ,‬כ ּיוֹנָה‪ָ :‬אעו ָּפה ו ְֶא ְׁש ּכֹנָה‪.‬‬
‫ר‪--‬מי‪-‬י ִֶּת ִ‬
‫ז וָא ַֹמ ִ‬
‫ח ִה ּנֵה‪ַ ,‬א ְר ִחיק נְ דֹד; ָא ִלין ַּב ִּמ ְד ָּבר ֶס ָלה‪.‬‬
‫ישה ִמ ְפ ָלט ִלי‪ֵ --‬מרו ַּח ס ָֹעה ִמ ָּס ַער‪.‬‬
‫ׁ‬
‫ט ָא ִח ָ‬
‫י‪-‬ר ִא ִיתי ָח ָמס ו ְִריב ָּב ִעיר‪.‬‬
‫י ַּב ַּלע ֲאדֹנָי‪ַּ ,‬פ ַּלג ְלׁשוֹנָם‪ִּ :‬כ ָ‬
‫יה; ו ְָאוֶן ו ְָע ָמל ְּב ִק ְר ָּב ּה‪.‬‬
‫ֻה ַעל‪-‬חוֹמ ֶֹת ָ‬
‫ָלי ְָלה‪--‬יְסו ְֹבב ָ‬
‫יא יו ָֹמם ו ַ‬
‫יש ֵמ ְרח ָֹב ּה‪ּ ,‬ת ְֹך ו ִּמ ְר ָמה‪.‬‬
‫ָמ ׁ‬
‫יב ַה ּווֹת ְּב ִק ְר ָּב ּה; ְולֹא‪-‬י ִ‬
‫ׂא‪:‬‬
‫יג ִּכי לֹא‪-‬אוֹיֵב י ְָח ְר ֵפנִ י‪ ,‬ו ְֶא ָּש‬
‫ׂנְ ִאי‪ָ ,‬ע ַלי ִה ְג ִּדיל; ו ְֶא ָּס ֵתר ִמ ֶּמנּ וּ‪.‬‬
‫ֹא‪-‬מ ַש‬
‫ל ְ‬
‫ֻד ִעי‪.‬‬
‫ֹש ְּכ ֶע ְר ִּכי; ַא ּלו ִּפי‪ ,‬ו ְּמי ָּ‬
‫יד ו ְַא ָּתה ֱאנוׁ‬
‫ֶש‪.‬‬
‫ַמ ִּתיק סוֹד; ְּב ֵבית ֱאל ִֹהים‪ ,‬נְ ַה ֵּל ְך ְּב ָרגׁ‬
‫ׁשר י ְַח ָּדו‪ ,‬נ ְ‬
‫טו ֲא ֶ‬
‫י‪-‬רעוֹת ִּב ְמגו ָּרם ְּב ִק ְר ָּבם‪.‬‬
‫ַשי ָמוֶת)‪ָ ,‬ע ֵלימוֹ‪--‬י ְֵרד ּו ְׁשאוֹל ַח ּיִים‪ִּ :‬כ ָ‬
‫טז ישימות (י ִּׁ‬
‫יענִ י‪.‬‬
‫ֹש ֵ‬
‫ל‪-‬אל ִֹהים ֶא ְק ָרא; וַיהוָה‪ ,‬יו ִׁ‬
‫יז ֲאנִ י‪ֶ ,‬א ֱ‬
‫ִש ַמע קו ִֹלי‪.‬‬
‫ֱמה; וַ ּי ְׁ‬
‫יחה ו ְֶאה ֶ‬
‫ָׂ‬
‫ֳריִם‪ָ ,‬א ִש‬
‫יח ֶע ֶרב וָב ֶֹקר ו ְָצה ַ‬
‫י‪-‬ב ַר ִּבים‪ָ ,‬הי ּו ִע ָּמ ִדי‪.‬‬
‫ב‪-‬לי‪ִּ :‬כ ְ‬
‫ַפ ִׁשי‪ִ ,‬מ ְּק ָר ִ‬
‫ׁשלוֹם נ ְ‬
‫יט ָּפ ָדה ְב ָ‬
‫ֹשב ֶק ֶדם‪ֶ ,‬ס ָלה‪:‬‬
‫ׁ‬
‫ִש ַמע ֵאל‪ְ ,‬ויַ ֲענֵם‪ְ --‬וי ֵ‬
‫כ י ְׁ‬
‫ׁשר ֵאין ֲח ִליפוֹת ָלמוֹ; ְולֹא י ְָרא ּו ֱאל ִֹהים‪.‬‬
‫ֲא ֶ‬
‫ָדיו‪ִּ ,‬ב ְׁשל ָֹמיו; ִח ֵּלל ְּב ִריתוֹ‪.‬‬
‫ׁש ַלח י ָ‬
‫כא ָ‬
‫ב‪-‬ל ּבוֹ‪:‬‬
‫כב ָח ְלקוּ‪ַ ,‬מ ְח ָמאֹת ִּפיו‪ --‬ו ְּק ָר ִ‬
‫ׁש ֶמן; ו ְֵה ָּמה ְפ ִתחוֹת‪.‬‬
‫ַר ּכ ּו ְד ָב ָריו ִמ ֶּ‬
‫כג ַה ְׁש ֵל ְך ַעל‪-‬יְהוָה‪ ,‬י ְָה ְב ָך‪ --‬וְהוּא י ְַכ ְל ְּכ ֶל ָך‪:‬‬
‫לֹא‪-‬י ִֵּתן ְלעו ָֹלם מוֹט‪ַ --‬ל ַּצ ִּדיק‪.‬‬
‫ׁש ַחת‪--‬‬
‫כד ו ְַא ָּתה ֱאל ִֹהים‪ּ ,‬תו ִֹר ֵדם ִל ְב ֵאר ַ‬
‫יהם;‬
‫ְמ ֶ‬
‫ֶחצ ּו י ֵ‬
‫ׁשי ָד ִמים ו ִּמ ְר ָמה‪ ,‬לֹא‪-‬י ֱ‬
‫ַאנְ ֵ‬
‫ח‪-‬ב ְך‪.‬‬
‫ַאנִ י‪ֶ ,‬א ְב ַט ָּ‬
‫וֲ‬
‫שבוע חסידות ה‘תשע“ד‬
‫ב"ה‬
‫נספח ‪6‬‬
‫‪ .4‬הצאר מבקר בתא המאסר של‬
‫אדמו"ר הזקן‪ .‬החוקרים מבינים‬
‫שהרבי הוא צדיק וקדוש‪.‬‬
‫סיפור המאסר‪:‬‬
‫‪ .5‬השר משליך אבטיח ובתוכו פתק‬
‫בכתב ידו של אדמו"ר הזקן‪ .‬כעת‬
‫יודעים החסידים שהרבי חי‪.‬‬
‫‪ .6‬ביום י"ט בכסלו הרבי משתחרר‬
‫מהמאסר‬
‫‪ .7‬גוט יום טוב‪ ,‬לשנה טובה בלימוד‬
‫החסידות ודרכי החסידות תכתבו‬
‫ותחתמו!‬
‫‪ .3‬בדרך לחקירה‪ ,‬אדמו"ר הזקן רוצה‬
‫‪ .2‬בדרך למאסר‪ .‬הסוס מת‪ ,‬וגלגל‬
‫‪ .1‬השוטרים מכניסים את אדמו"ר‬
‫הזקן למרכבה שחורה ומובילים אותו המרכבה נשבר‪ .‬המפקד נאלץ לעצור לעשות קידוש לבנה והסירה נעצרת‬
‫מעצמה‪.‬‬
‫את המסע למשך יום השבת‪.‬‬
‫לבית הסוהר‪.‬‬
‫התמונות מתוך הספר "גוט יום טוב"‬
‫שבוע חסידות ה‘תשע“ד‬
‫ב"ה‬
‫תחנה מספר ‪ :2‬ממאסר לגאולה – לשכבה הגבוהה‪:‬‬
‫מטרה‪:‬‬
‫התלמידים ילמדו את סיפור המאסר והגאולה של אדמו"ר הזקן בדרך חווייתית ומהנה‪.‬‬
‫אביזרים נלווים‪:‬‬
‫ •מפתחות לחלוקה לתלמידים המצטיינים (נספח ‪.)1‬‬
‫ •‪ 12‬בקבוקים‪.‬‬
‫ •שני כדורים קטנים‪.‬‬
‫הדפסת נספחים‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫•שלט לכניסה – ממאסר לגאולה – לשכבה הגבוהה (נספח ‪.)7‬‬
‫•חידות 'מי אני' – פעם אחת (נספח ‪.)8‬‬
‫•תמונות של חפצים – פעם אחת (נספח ‪.)9‬‬
‫•תמונות של מסרים – לצלם פעמיים (נספח ‪.)10‬‬
‫הכנה מראש‪:‬‬
‫יש להחביא את תמונות החפצים (נספח ‪.)9‬‬
‫מהלך המשחק‪:‬‬
‫התלמידים ישחקו במשחק ה'מטמון' על סיפור המאסר‪:‬‬
‫המורה מקריא חידת "מי אני" (נספח ‪ )8‬אשר היא רומזת על חפץ כלשהו הקשור לסיפור המאסר‪ ,‬על התלמידים לזהות את החפץ‬
‫ואת הקשר שלו לסיפור המאסר (נספח ‪ .)9‬לאחר שהתלמידים מזהים את החפץ‪ ,‬הם מחפשים אותו בשטח הכיתה (בכל פעם המורה‬
‫יאמר לתלמידים את האזור שבו יש לחפש את החפץ‪ ,‬לדוגמא – באזור החלון‪ ,‬בחצר האחורית‪ ,‬בין ספרי הלימוד וכדומה)‪.‬‬
‫תשובות לחידות‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪1‬כתב ההלשנה‪.‬‬
‫‪2‬מרכבה שחורה‪.‬‬
‫‪3‬גלגל העגלה‪.‬‬
‫‪4‬סוס‪.‬‬
‫‪5‬הצאר הרוסי‪.‬‬
‫‪6‬סירה‪.‬‬
‫‪7‬אבטיח‪.‬‬
‫‪8‬מרקחת‪.‬‬
‫‪9‬פרק נ"ה בתהילים‪.‬‬
‫שבוע חסידות ה‘תשע“ד‬
‫ב"ה‬
‫המורה מסביר לתלמידים כי מסיפור המאסר אנו למדים מסרים חשובים ועל כך במשחק הבא‪:‬‬
‫המורה יניח בשתים מפינות הכיתה שישה בקבוקים‪( ,‬בכל פינה ‪ ,6‬סה"כ – ‪ 12‬בקבוקים) כאשר על כל בקבוק ישנה תמונה (נספח ‪)10‬‬
‫שמרמזת על מסר מסיפור המאסר‪ .‬המורה מחלק את הכיתה לשתי קבוצות‪ ,‬וכל קבוצה שולחת נציג‪ ,‬המורה יקריא את אחד המסרים‪,‬‬
‫ועל הנציגים לזרוק את הכדור כלפי הבקבוק שעליו התמונה המתאימה למסר‪ .‬הנציג שהפיל את הבקבוק הנכון הוא המנצח והוא‬
‫מקבל מפתח‪.‬‬
‫המסרים‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫•כאשר יהודי רוצה לשמור את השבת‪ ,‬ה' עוזר לו לשמור אותה (תמונה של סוס וגלגל עגלה שבור)‪.‬‬
‫•כשאדם לומד תורה ומקיים מצוות‪ ,‬אפילו הגויים חשים בכך‪ ,‬ואף הם חולקים לו כבוד (תמונה של הצאר)‪.‬‬
‫•יש ללמוד תורה למרות הקטרוגים (תמונה של חדר במעצר)‪.‬‬
‫•אין דבר שיכול להפריע ליהודי להתפלל‪( .‬תמונה של סירה וירח)‪.‬‬
‫•כאשר שומרים על כשרות המאכלים שמכניסים לפה רק מרוויחים (תמונה של צנצנת מרקחת)‪.‬‬
‫•כאשר שמחים אנו יוצאים מהגלות (תמונה של חסידים רוקדים בשמחה)‪.‬‬
‫שבוע חסידות ה‘תשע“ד‬
‫ב"ה‬
‫נספח ‪7‬‬
‫ממאסר לגאולה‬
‫לשכבה הגבוהה‬
‫שבוע חסידות ה‘תשע“ד‬
‫ב"ה‬
‫נספח ‪8‬‬
‫‪ .1‬אותי כתבו אנשים המתנגדים לדרך החסידות אותה הפיץ אדמו"ר‬
‫הזקן‪ .‬תוכני הוא העברת כספים לשלטון הטורקי בארץ ישראל‪ .‬מי אני?‬
‫‪ .2‬אני בצבע שחור‪ ,‬ומיועדת רק לאנשים המורדים במלכות‪ .‬הובלתי את‬
‫אדמו"ר הזקן לבית הסוהר לפטרבורג‪ .‬מי אני?‬
‫‪ .3‬בשביל שמירת השבת נשברתי בדרך אל המאסר‪ .‬מי אני?‬
‫‪ .4‬בזכותי הצדיק לא נסע בשבת‪ .‬מי אני?‬
‫‪ .5‬הסתקרנתי להכיר את הרבי‪ ,‬אך שלא יכיר אותי‪ .‬התחפשתי לחוקר‬
‫פשוט‪ ,‬ובכל זאת הרבי הכיר אותי‪ .‬מי אני?‬
‫‪ .6‬אני הובלתי את הרבי לחקירה בכל לילה‪ ,‬ופעם אחת בשביל ברכת‬
‫הלבנה נעצרתי‪ .‬מי אני?‬
‫‪ .7‬השר זרק אותי מהחלון אל החסיד‪ ,‬בתוכי היה כתוב משפט חשוב‪ .‬מי‬
‫אני?‬
‫‪ .8‬רק אותי אכל הרבי בגלל ההכשר‪ ,‬ועל ידי נודע לחסידים מיקום‬
‫אדמו"ר הזקן‪ .‬מי אני?‬
‫‪ .9‬אותי קרא אדמו"ר הזקן בדרכו לגאולה‪ .‬מי אני?‬
‫שבוע חסידות ה‘תשע“ד‬
‫נספח ‪9‬‬
‫ב"ה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫מרכבה שחורה‪.‬‬
‫גלגל העגלה‪.‬‬
‫סוס‪.‬‬
‫הצאר הרוסי‪.‬‬
‫סירה‪.‬‬
‫אבטיח‪.‬‬
‫מרקחת‪.‬‬
‫פרק נ"ה בתהילים‪.‬‬
‫שבוע חסידות ה‘תשע“ד‬
‫ב"ה‬
‫נספח ‪9‬‬
‫שבוע חסידות ה‘תשע“ד‬
‫ב"ה‬
‫נספח ‪9‬‬
‫שבוע חסידות ה‘תשע“ד‬
‫ב"ה‬
‫נספח ‪9‬‬
‫שבוע חסידות ה‘תשע“ד‬
‫ב"ה‬
‫נספח ‪9‬‬
‫שבוע חסידות ה‘תשע“ד‬
‫ב"ה‬
‫נספח ‪9‬‬
‫שבוע חסידות ה‘תשע“ד‬
‫ב"ה‬
‫נספח ‪9‬‬
‫שבוע חסידות ה‘תשע“ד‬
‫ב"ה‬
‫נספח ‪9‬‬
‫תהילים פרק נה‬
‫ׂ ִּכיל ְל ָדוִד‪.‬‬
‫ַצ ַח ִּבנְ ִגינֹת‪ַ ,‬מ ְש‬
‫א ַל ְמנ ֵּ‬
‫ָתי‪.‬‬
‫ל‪-‬ת ְת ַע ַּלם‪ִ ,‬מ ְּת ִח ּנ ִ‬
‫ב ַה ֲאזִ ינָה ֱאל ִֹהים‪ְּ ,‬ת ִפ ָּל ִתי; ו ְַא ִּ‬
‫ימה‪.‬‬
‫ׂ ִיחי ו ְָא ִה ָ‬
‫יבה ִּלי וַ ֲענֵנִ י; ָא ִריד ְּב ִש‬
‫ג ַה ְק ִׁש ָ‬
‫ׂ ְטמוּנִ י‪.‬‬
‫ָמיט ּו ָע ַלי ָאוֶן‪ ,‬ו ְּב ַאף ִי ְש‬
‫ׁשע‪ִּ :‬כי‪-‬י ִ‬
‫ֵב‪--‬מ ְּפנֵי‪ָ ,‬ע ַקת ָר ָ‬
‫ד ִמ ּקוֹל אוֹי ִ‬
‫ָפל ּו ָע ָלי‪.‬‬
‫ה ִל ִּבי‪ ,‬י ִָחיל ְּב ִק ְר ִּבי; ו ְֵאימוֹת ָמוֶת‪ ,‬נ ְ‬
‫ָר ַעד‪ ,‬יָבֹא ִבי; ו ְַּת ַכ ֵּסנִ י‪ַּ ,‬פ ָּלצוּת‪.‬‬
‫ו י ְִר ָאה ו ַ‬
‫ן‪-‬לי ֵא ֶבר‪ַּ ,‬כ ּיוֹנָה‪ָ :‬אעו ָּפה ו ְֶא ְׁש ּכֹנָה‪.‬‬
‫ר‪--‬מי‪-‬י ִֶּת ִ‬
‫ז וָא ַֹמ ִ‬
‫ח ִה ּנֵה‪ַ ,‬א ְר ִחיק נְ דֹד; ָא ִלין ַּב ִּמ ְד ָּבר ֶס ָלה‪.‬‬
‫ישה ִמ ְפ ָלט ִלי‪ֵ --‬מרו ַּח ס ָֹעה ִמ ָּס ַער‪.‬‬
‫ׁ‬
‫ט ָא ִח ָ‬
‫י‪-‬ר ִא ִיתי ָח ָמס ו ְִריב ָּב ִעיר‪.‬‬
‫י ַּב ַּלע ֲאדֹנָי‪ַּ ,‬פ ַּלג ְלׁשוֹנָם‪ִּ :‬כ ָ‬
‫יה; ו ְָאוֶן ו ְָע ָמל ְּב ִק ְר ָּב ּה‪.‬‬
‫ֻה ַעל‪-‬חוֹמ ֶֹת ָ‬
‫ָלי ְָלה‪--‬יְסו ְֹבב ָ‬
‫יא יו ָֹמם ו ַ‬
‫יש ֵמ ְרח ָֹב ּה‪ּ ,‬ת ְֹך ו ִּמ ְר ָמה‪.‬‬
‫ָמ ׁ‬
‫יב ַה ּווֹת ְּב ִק ְר ָּב ּה; ְולֹא‪-‬י ִ‬
‫ׂא‪:‬‬
‫יג ִּכי לֹא‪-‬אוֹיֵב י ְָח ְר ֵפנִ י‪ ,‬ו ְֶא ָּש‬
‫ׂנְ ִאי‪ָ ,‬ע ַלי ִה ְג ִּדיל; ו ְֶא ָּס ֵתר ִמ ֶּמנּ וּ‪.‬‬
‫ֹא‪-‬מ ַש‬
‫ל ְ‬
‫ֻד ִעי‪.‬‬
‫ֹש ְּכ ֶע ְר ִּכי; ַא ּלו ִּפי‪ ,‬ו ְּמי ָּ‬
‫יד ו ְַא ָּתה ֱאנוׁ‬
‫ֶש‪.‬‬
‫ַמ ִּתיק סוֹד; ְּב ֵבית ֱאל ִֹהים‪ ,‬נְ ַה ֵּל ְך ְּב ָרגׁ‬
‫ׁשר י ְַח ָּדו‪ ,‬נ ְ‬
‫טו ֲא ֶ‬
‫י‪-‬רעוֹת ִּב ְמגו ָּרם ְּב ִק ְר ָּבם‪.‬‬
‫ַשי ָמוֶת)‪ָ ,‬ע ֵלימוֹ‪--‬י ְֵרד ּו ְׁשאוֹל ַח ּיִים‪ִּ :‬כ ָ‬
‫טז ישימות (י ִּׁ‬
‫יענִ י‪.‬‬
‫ֹש ֵ‬
‫ל‪-‬אל ִֹהים ֶא ְק ָרא; וַיהוָה‪ ,‬יו ִׁ‬
‫יז ֲאנִ י‪ֶ ,‬א ֱ‬
‫ִש ַמע קו ִֹלי‪.‬‬
‫ֱמה; וַ ּי ְׁ‬
‫יחה ו ְֶאה ֶ‬
‫ָׂ‬
‫ֳריִם‪ָ ,‬א ִש‬
‫יח ֶע ֶרב וָב ֶֹקר ו ְָצה ַ‬
‫י‪-‬ב ַר ִּבים‪ָ ,‬הי ּו ִע ָּמ ִדי‪.‬‬
‫ב‪-‬לי‪ִּ :‬כ ְ‬
‫ַפ ִׁשי‪ִ ,‬מ ְּק ָר ִ‬
‫ׁשלוֹם נ ְ‬
‫יט ָּפ ָדה ְב ָ‬
‫ֹשב ֶק ֶדם‪ֶ ,‬ס ָלה‪:‬‬
‫ׁ‬
‫ִש ַמע ֵאל‪ְ ,‬ויַ ֲענֵם‪ְ --‬וי ֵ‬
‫כ י ְׁ‬
‫ׁשר ֵאין ֲח ִליפוֹת ָלמוֹ; ְולֹא י ְָרא ּו ֱאל ִֹהים‪.‬‬
‫ֲא ֶ‬
‫ָדיו‪ִּ ,‬ב ְׁשל ָֹמיו; ִח ֵּלל ְּב ִריתוֹ‪.‬‬
‫ׁש ַלח י ָ‬
‫כא ָ‬
‫ב‪-‬ל ּבוֹ‪:‬‬
‫כב ָח ְלקוּ‪ַ ,‬מ ְח ָמאֹת ִּפיו‪ --‬ו ְּק ָר ִ‬
‫ׁש ֶמן; ו ְֵה ָּמה ְפ ִתחוֹת‪.‬‬
‫ַר ּכ ּו ְד ָב ָריו ִמ ֶּ‬
‫כג ַה ְׁש ֵל ְך ַעל‪-‬יְהוָה‪ ,‬י ְָה ְב ָך‪ --‬וְהוּא י ְַכ ְל ְּכ ֶל ָך‪:‬‬
‫לֹא‪-‬י ִֵּתן ְלעו ָֹלם מוֹט‪ַ --‬ל ַּצ ִּדיק‪.‬‬
‫ׁש ַחת‪--‬‬
‫כד ו ְַא ָּתה ֱאל ִֹהים‪ּ ,‬תו ִֹר ֵדם ִל ְב ֵאר ַ‬
‫יהם;‬
‫ְמ ֶ‬
‫ֶחצ ּו י ֵ‬
‫ׁשי ָד ִמים ו ִּמ ְר ָמה‪ ,‬לֹא‪-‬י ֱ‬
‫ַאנְ ֵ‬
‫ח‪-‬ב ְך‪.‬‬
‫ַאנִ י‪ֶ ,‬א ְב ַט ָּ‬
‫וֲ‬
‫שבוע חסידות ה‘תשע“ד‬
‫ב"ה‬
‫נספח ‪10‬‬
‫שבוע חסידות ה‘תשע“ד‬
‫ב"ה‬
‫נספח ‪10‬‬
‫שבוע חסידות ה‘תשע“ד‬
‫ב"ה‬
‫נספח ‪10‬‬
‫שבוע חסידות ה‘תשע“ד‬
‫ב"ה‬
‫נספח ‪10‬‬
‫שבוע חסידות ה‘תשע“ד‬
‫ב"ה‬
‫נספח ‪10‬‬
‫שבוע חסידות ה‘תשע“ד‬
‫ב"ה‬
‫נספח ‪10‬‬
‫שבוע חסידות ה‘תשע“ד‬
‫ב"ה‬
‫תחנה מספר ‪ :3‬אור החסידות‪:‬‬
‫מטרה‪:‬‬
‫התלמידים ידעו את המעלה של תורה‪ ,‬תפילה וגמילות חסדים לאור החסידות‪ ,‬על פני קיומם ללא אור החסידות‪ .‬ללא חידוש החסידות‬
‫עושים זאת רק כחובה ונטל ובדרך קבלת עול וללא חיות פנימית‪ ,‬ואילו תורת החסידות מוסיפה בזה חיות פנימית ורצון אישי אשר‬
‫גורמים לבצע זאת בשמחה ולחשוב תמיד כיצד ניתן לעשות זאת טוב יותר‪.‬‬
‫אביזרים נלווים‪:‬‬
‫בד 'אל‪-‬בד' בצבעים שחור‪-‬צהוב לסימון השטחים (אפשר גם סרט בצבעים אלו מודבק על הרצפה)‪.‬‬
‫הדפסת נספחים‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫•שלט לכניסה – אור החסידות‪-‬שכבה נמוכה (נספח ‪.)11‬‬
‫•שלט לכניסה – אור החסידות‪-‬שכבה גבוהה (נספח ‪.)12‬‬
‫•שלטי סימון השטחים (נספח ‪.)13‬‬
‫•דפי מצוות (נספח ‪.)14‬‬
‫הכנה מראש‪:‬‬
‫הכנת שני שטחים בצבעים שחור צהוב ועליהם הכיתוב‪.‬‬
‫מהלך המשחק‪:‬‬
‫המורה מסביר שכאשר מקיימים מצוות (תורה‪ ,‬תפילה וצדקה) באור החסידות‪ ,‬מקיימים אותם מתוך שמחה‪ ,‬ותמיד מחפשים לעשות‬
‫עוד ועוד מצוות‪ .‬אך כאשר מקיימים אותם ללא אור החסידות מקיימים את המצוות כחובה ועול‪.‬‬
‫המורה מעמיד את ילדי הכיתה בטור ישר באמצע הכיתה‪ ,‬כאשר מצד אחד של הטור המורה מסמן שטח בצבע שחור שעליו כתוב‬
‫"עבודת ה" (נספח ‪ ,)13‬ובצד השני הוא מסמן שטח בצבע צהוב שעליו כתוב "עבודת ה' באור החסידות" (נספח ‪ .)13‬המורה מקריא‬
‫סיפור על ילד שמקיים במהלך יומו את שלושת המצוות (תורה‪ ,‬תפילה וצדקה) בשני דרכי עבודת ה' (עבודת ה' בדרכי החסידות‪,‬‬
‫ועבודת ה' "רגילה")‪ .‬התלמידים צריכים לזהות תוך כדי הסיפור אם זה קיום מצוות מתוך אור החסידות או לא‪ .‬אם זה עבודת ה' בדרכי‬
‫החסידות עליהם לקפוץ לשטח הצהוב‪ ,‬ואם זה עבודת ה' רגילה עליהם לקפוץ לשטח השחור (כמו במשחק ים‪-‬יבשה)‪ .‬התלמידים‬
‫שזיהו נכונה את כל המצוות מקבלים מפתח‪.‬‬
‫הסיפור‪:‬‬
‫שלום תלמידים יקרים! שמי שניאור‪ ,‬ואני רוצה לספר לכם על מהלך יומי ועל קיום המצוות שאני מקיים במהלך היום‪ .‬בכל פעם‬
‫שהמורה יסמן‪ ,‬עליכם לעבור לצד המתאים‪ ,‬אם קיימתי את המצווה מתוך חיות בשמחה – בדרך שהחסידות לימדה אותנו‪ ,‬עליכם‬
‫לעבור לשטח של עבודת ה' באור החסידות‪ .‬אך אם קיימתי את המצווה בכבדות ועצלות עליכם לעבור לשטח של עבודת ה'‪.‬‬
‫בשעה שבע בבוקר השעון צלצל ומיד קמתי‪ ,‬נטלתי את ידיי והתארגנתי בזריזות בכדי להתפלל‪ ,‬אני אוהב להתפלל בבית הכנסת ולכן‬
‫אני מזדרז לתפילה (סימון)‪ .‬לאחר שהתחלתי להתפלל נזכרתי שלא נתתי צדקה לפני התפילה‪ ,‬נאנחתי‪ ,‬וקמתי בכבדות לתת צדקה‬
‫(סימון)‪.‬‬
‫שבוע חסידות ה‘תשע“ד‬
‫ב"ה‬
‫בשיעור האחרון‪ ,‬שיעור דינים לא הקשבתי‪ ,‬אני לא מחבב את המקצוע הזה (סימון) הפרטים רבים מידי‪ ,‬ואינני זוכר אותם טוב‪ .‬בדרך‬
‫לביתי עברתי דרך ביתו של יוסי חברי הטוב‪ ,‬הוא היום לא הגיע לבית הספר כיוון שלא הרגיש טוב‪ .‬באתי לביתו עם המחברות שלמדנו‬
‫במשך היום בכדי שיוסי ישלים את לימודיו כראוי‪ .‬שמחתי על שנפלה בחלקי לעשות מצווה כה חשובה (סימון)‪.‬‬
‫מיד לאחר שחזרתי לבית‪ ,‬אמא קיבלה את פני וביקשה ממני ללכת למכולת לקנות לה לחם וחלב‪ .‬מיד הסכמתי ללכת בשמחה לעזור‬
‫לאמא (סימון)‪ .‬ביציאה מהחנות עמד עני אשר היה לבוש סחבות‪ ,‬הוא הושיט לי יד כאות לבקשת צדקה‪ ,‬אך אני התרחקתי ממנו בגלל‬
‫ריחו הרע‪ ,‬הושטתי ידי ממרחק והבאתי לו מטבע קטן לצדקה (סימון)‪ .‬בדרך חזור לביתי‪ ,‬על יד גרם המדרגות עמדה השכנה הזקנה‬
‫מהדירה ממול עם חבילות רבות‪ ,‬מיד הצעתי לה את עזרתי‪ ,‬והעליתי את חבילותיה לביתה (סימון)‪.‬‬
‫ובבית‪ ,‬עד כשסוף– סוף נחתי קצת על הספה‪ ,‬הגיע אחי הקטן בבקשה‪ ,‬לצבוע לו שער למחברת‪ .‬כמובן שהתנגדתי (סימון)‪ ,‬הרי רק‬
‫עכשיו נשכבתי! בעודי שוכב על הספה‪ ,‬אני חוזר על תניא בעל פה שאותו למדתי‪ .‬כמה כיף לדעת תניא בעל פה חשבתי! (סימון)‬
‫לאחר שנמנמתי‪ ,‬שמתי לב לשמש השוקעת‪ ,‬נזכרתי שעלי להתפלל תפילת מנחה‪ .‬לא היה לי כוח ללכת לבית הכנסת‪ ,‬נאנחתי‬
‫(סימון)‪ .‬אך בדרך חזור מבית הכנסת אבי הציע לי ללמוד יחד משניות ומיד הסכמתי‪ ,‬כמה נחמד ללמוד עם אבא! (סימון)‬
‫לאחר מכן המורה יאמר לתלמידים להתחלק לזוגות (אפשרות קלה לחלוקה‪ -‬כדרך ישיבתם בשולחנות הכיתה)‪ ,‬המורה יחלק לכל‬
‫זוג דף שעליו כתוב מצווה כלשהי (נספח ‪ ,)14‬על כל בני זוג להציג בתורם את קיום המצווה בפנטומימה‪ :‬תלמיד אחד יציג את המצווה‬
‫בדרך עבודת ה' הרגילה‪ ,‬והתלמיד השני בדרך של עבודת ה' לאור החסידות‪ .‬תלמידי הכיתה צריכים לזהות איזו דרך כל תלמיד מציג‪,‬‬
‫ולומר איך תורת החסידות מוסיפה בכל אחת מהמצוות‪.‬‬
‫נספחים‪:‬‬
‫שלט לכניסה – אור החסידות‪-‬שכבה נמוכה (נספח ‪)11‬‬
‫שלט לכניסה – אור החסידות‪-‬שכבה גבוהה (נספח ‪)12‬‬
‫שלטי סימון השטחים‪( .‬נספח ‪)13‬‬
‫עבודת ה' באור החסידות‪.‬‬
‫עבודת ה'‪.‬‬
‫דפי מצוות‪( .‬נספח ‪)14‬‬
‫שבוע חסידות ה‘תשע“ד‬
‫ב"ה‬
‫נספח ‪11‬‬
‫אור החסידות‬
‫שכבה נמוכה‬
‫שבוע חסידות ה‘תשע“ד‬
‫ב"ה‬
‫נספח ‪12‬‬
‫אור החסידות‬
‫שכבה גבוהה‬
‫שבוע חסידות ה‘תשע“ד‬
‫ב"ה‬
‫נספח ‪13‬‬
‫עבודת ה'‬
‫באור החסידות‬
‫שבוע חסידות ה‘תשע“ד‬
‫ב"ה‬
‫נספח ‪13‬‬
‫עבודת ה'‬
‫שבוע חסידות ה‘תשע“ד‬
‫נספח ‪14‬‬
‫ב"ה‬
‫דפי מצוות‬
‫הדלקת נרות "מפני שיבה‬
‫תקום"‪-‬‬
‫שבת‬
‫עזרה לחבר‬
‫כיבוד הורים‬
‫‬
‫כבוד‬
‫למבוגרים‬
‫נתינת צדקה‬
‫כשרות‬
‫מזוזה‬
‫שמירת שבת‬
‫כהלכתה‬
‫איסור לשון‬
‫הרע‬
‫הכנסת‬
‫אורחים‬
‫לימוד תורה‬
‫תפילין‬
‫תפילה‬
‫ביקור חולים‬
‫שבוע חסידות ה‘תשע“ד‬
‫ב"ה‬
‫חלק ג' – התוועדות חסידית וסיכום היום‬
‫מטרה‪:‬‬
‫סיכום כל הנלמד בשבוע האחרון – שבוע החסידות‪ ,‬וכן קבלת החלטות טובות‪.‬‬
‫סידור הכיתה‪:‬‬
‫יש לסדר את שולחנות הכיתה לשולחן אחד ארוך והתלמידים ישבו סביבו כמו בהתוועדות‪.‬‬
‫הכנה מראש‪:‬‬
‫ •תיבת הפתעות‪.‬‬
‫ •חבילה עוברת‪.‬‬
‫ •חשוב‪ :‬כיבוד וברכת 'המוציא' לקביעת סעודה‪.‬‬
‫הדפסת נספחים‪:‬‬
‫ •חמישה קטעי קריאה (נספח ‪.)15‬‬
‫ •דף לשבת לכל תלמיד (נספח ‪.)16‬‬
‫ •המורה מציב בפני התלמידים את תיבת ההפתעות ובודק למי מהתלמידים יש הכי הרבה מפתחות כדי שהוא יפתח ראשון את‬
‫התיבה ויקח הפתעה‪ .‬וכך‪ ,‬לפי כמות המפתחות התלמידים מקבלים הפתעות‪.‬‬
‫סיכום השבוע האחרון‪:‬‬
‫ישנם חמישה קטעי קריאה (נספח ‪ )15‬שמסכמים את הנלמד במהלך השבוע‪ .‬המורה יעביר בין התלמידים חבילה‪-‬עוברת כאשר בין‬
‫עטיפותיה יש קיטעי הקראות‪ .‬התלמידים שרים ניגונים וברגע שהמורה מסמן החבילה עוצרת‪ ,‬על התלמיד שהחבילה אצלו לפתוח את‬
‫החבילה‪ ,‬אם יש קטע קריאה הוא קורא את ההקראה‪ ,‬וכך החבילה ממשיכה לעבור‪.‬‬
‫התוועדות חסידית‪:‬‬
‫יש לערוך התוועדות חסידית יחד עם התלמידים כהוראת אדמו"ר הזקן שכתב במכתבו לאחר הגאולה ‪ -‬לערוך התוועדות חסידית‬
‫עם אנ"ש‪ .‬ההתוועדות תתחיל בקיום שלושת המצוות הבאות‪ :‬תורה‪ ,‬תפילה וגמילות חסדים‪ .‬תורה – התלמידים יאמרו את שנים עשר‬
‫הפסוקים‪ .‬תפילה – התלמידים יאמרו פרק כ' בתהילים‪ .‬גמילות חסדים – התלמידים יתנו מטבע לצדקה‪.‬‬
‫בסוף ההתוועדות התלמידים יקבלו החלטות טובות בשלושת המצוות הנ"ל‪ ,‬המורה ילמד שיחה של הרבי על י"ט בכסלו ויחלק‬
‫לתלמידים דף לשבת (נספח ‪ )16‬שבו מופיע הסבר על ראש השנה לחסידות והביטוי בימינו‪.‬‬
‫חומר להתוועדות חסידית‪:‬‬
‫המורה מקריא ומסביר חלק ממכתבו של אדמו"ר הזקן על הגאולה‪" :‬ברם כגון דא צריך להודיע‪ ,‬כי יום אשר עשה ה' לנו יום י"ט כסלו‪,‬‬
‫יום ג' שהוכפל בו כי טוב‪ .‬יום הילולא רבא של רבינו הקדוש נ"ע‪ .‬וכשקריתי בספר תהילים בפסוק "פדה בשלום נפשי"‪ ,‬קודם שהתחלתי‬
‫פסוק שלאחריו‪ ,‬יצאתי בשלום מד' שלום‪ .‬יום התוועדות וקבלת החלטות טובות בקביעות עיתים לתורה הנגלית ודא"ח (דברי אלוקים‬
‫חיים ‪ -‬חסידות) ברבים‪ ,‬וחיזוק דרכי החסידים באהבת רעים‪( .‬יום –יום‪ ,‬י"ט כסלו)‪.‬‬
‫שבוע חסידות ה‘תשע“ד‬
‫ב"ה‬
‫סיפורים‪:‬‬
‫הנושא‪ :‬מעלתה של התוועדות חסידית‪:‬‬
‫התוועדות שהחזירה בתשובה‪:‬‬
‫מספר הרבי הריי"צ‪ :‬בפטרבורג היה גר יהודי שבא ממשפחה חב"דית שורשית‪ ,‬ממש מגזע החסידים‪ .‬הוא פתח עסקים והצליח בהם‬
‫מאוד והפך לעשיר גדול‪ .‬לאט לאט הוא הדרדר והלך מדחי אל דחי‪ .‬בסופו של דבר הוא נשר לגמרי‪ .‬עד שאחרי כמה שנים הוא‬
‫התחתן עם גויה ר"ל‪.‬‬
‫פעם הוא סגר עסקה עם אחד הגבירים שהיה מגדולי החסידים בפטרבורג‪ ,‬והחסיד הזמין אותו לסגור את העסקה אצלו במשרד‪,‬‬
‫שממוקם בביתו‪ .‬בהשגחה פרטית‪ ,‬העסקה נסגרה בי"ט בכסלו‪ .‬ואם בכל מקום חוגגים את י"ט כסלו‪ ,‬אז בפטרבורג‪ ,‬המקום שבו אירע‬
‫הנס‪ ,‬חגגו את החג ביתר שאת וביתר עוז‪ .‬ובכן‪ ,‬בביתו של הגביר הגדול ישבו חסידים והתוועדו‪ .‬והם נכנסים למשרד וחותמים על החוזה‪.‬‬
‫כשהם יצאו מהחדר‪ ,‬התעניין החסיד לשעבר לפשר השמחה‪ ,‬והחסיד ענה לו "אתה לא יודע מה יש לנו היום? היום זה י"ט כסלו!‬
‫רבותינו נשיאנו בגן עדן עורכים כעת סעודה גדולה‪ ,‬ואנחנו חוגגים יחד איתם!"‬
‫ברגע שהחסיד הוציא מהפה את צמד המילים "י"ט כסלו"‪ ,‬בבת אחת העשיר חטף זעזוע פנימי‪ .‬פתאום הוא נזכר בי"ט כסלו של פעם‪.‬‬
‫זיכרונות התחילו להתרוצץ לו במוח‪ ,‬ופתאום התחשק לו לשבת עם החסידים‪ .‬הוא לא כל כך הרגיש בנוח עם המצב שלו‪ ,‬אך לבסוף‬
‫הוא נשאר לשבת כל הלילה‪ .‬אותו יהודי חזר הביתה‪ ,‬התפלל ערבית בבכיות עצומות‪ ,‬וחזר בתשובה שלמה‪.‬‬
‫התוועדות חסידית פועלת‪:‬‬
‫בימיו של אדמו"ר הזקן‪ ,‬נפלה פתקה מהשמים ובה היה כתוב‪" :‬מה שהתוועדות חסידית יכולה לפעול – אפילו מלאך מיכאל לא מסוגל‬
‫לפעול"‪.‬‬
‫נושא ‪ :2‬מעלת הצדקה‪:‬‬
‫חוט של חסד‪:‬‬
‫בזמן הצמח צדק היה חסיד פשוט מאוד‪ ,‬חנווני‪ ,‬שגם פרנסה לא הייתה לו בשפע‪ .‬פעם הוא הגיע לרבי‪ ,‬והרבי אמר אז מאמר ארוך‬
‫ועמוק מאוד‪ ,‬ובין הדברים הוא דיבר גם על גודל העניין וההפלאה של גמילות חסדים‪.‬‬
‫בין הדברים אמר הרבי "שמידתו של אברהם אבינו הייתה מידת החסד"‪ .‬את כל ענייני המאמר העמוקים החסיד לא ממש הבין‪ ,‬אבל‬
‫את הקטע על גמילות חסדים הוא הבין טוב‪.‬‬
‫כשחזר החסיד לביתו‪ ,‬בני קהילתו קיבלו את פניו וערכו התוועדות חסידית‪ .‬כשביקשו ממנו לחזור משהו ממה ששמע מהרבי‪ ,‬הוא אמר‬
‫שאת המאמר העמוק הוא לא ממש הבין‪ ,‬אבל קטע אחד הוא זוכר‪ .‬והוא חזר לפניהם בדבקות ובלהט את ההסבר על מידת החסד‪.‬‬
‫למחרת‪ ,‬פגש החסיד את אחד מחבריו ברחוב‪ .‬בגלל התחושה החזקה והרושם שעשו עליו הדברים ששמע מהרבי‪ ,‬הוא פשוט ביקש‬
‫מהחבר הלוואה‪ ,‬למרות שהוא לא היה צריך‪ .‬וכך מאותו יום הוא התחיל לנהל גמ"ח בין החברים והמכרים שלו‪ ,‬כולם מלווים ולווים זה‬
‫מזה‪ ,‬כדי לזכות ולזכות במצוות גמילות חסדים‪.‬‬
‫כעבור זמן‪ ,‬שוב נסע החסיד לשהות במחיצת הרבי‪ .‬הוא היה יהודי פשוט בכל התחומים‪ ,‬צנוע‪ ,‬לא בולט ולא מוכר במיוחד‪ .‬והנה‪ ,‬הרבי‬
‫שבוע חסידות ה‘תשע“ד‬
‫ב"ה‬
‫נכנס לבית המדרש‪ ,‬מצביע על אותו חנווני‪ ,‬ושואל את הגבאי "מי זה?"‪ .‬הגבאי לא ידע לענות‪ ,‬והרבי הורה להכניס אותו אליו לחדר‪.‬‬
‫הרבי ביקש לדעת את סדר יומו של החסיד‪ ,‬והלה פירט לפני הרבי‪ .‬כשסיפר לרבי על כל מערכת ההלוואות והגמ"חים שלו אמר הרבי‪:‬‬
‫"כעת הבנתי‪ .‬אתה רשאי לצאת"‪.‬‬
‫"מה ראית אצלו?"‪ ,‬שאל אחד מבניו של הרבי הצמח צדק שנכח במקום‪ .‬אמר לו הרבי‪" :‬ראיתי מעל ראשו חוט של חסד של עולם‬
‫האצילות‪"...‬‬
‫הלוואה שפעלה התגלות‪:‬‬
‫הרבי הצמח צדק היה זוכה לראות את אדמו"ר הזקן בהקיץ‪ ,‬גם לאחר הסתלקותו‪ .‬פעם לא זכה לראות אותו‪ ,‬והוא הצטער על כך‬
‫מאוד‪ ,‬הוא עשה כל מיני פעולות‪ ,‬אך שום דבר לא עזר‪.‬‬
‫באחד הימים כשהיה בדרכו לבית הכנסת לתפילת שחרית‪ ,‬ניגש אל הרבי יהודי שהיה זקוק להלוואה כדי לקנות סחורה בשוק על מנת‬
‫להתפרנס‪ ,‬הרבי אמר לו שכעת הוא בדרכו לתפילה‪ ,‬אך מיד אחרי התפילה שיבוא אליו והוא ילווה לו את הסכום הנדרש‪ .‬הרבי המשיך‬
‫לבית הכנסת‪ ,‬הכין את עצמו לתפילה‪ ,‬ופתאום צפה בו ההכרה שייתכן שעד שהוא הרבי יסיים את התפילה‪ ,‬היריד כבר ייגמר ואותו‬
‫יהודי יאבד את פרנסתו‪.‬‬
‫מיד הוריד הרבי את הטלית מהכתף‪ ,‬השיג את אותו יהודי ונתן לו את ההלוואה‪ .‬כשחזר לבית הכנסת‪ ,‬הניח את הטלית על הכתף‪ ,‬ניגש‬
‫ליטול את הידיים‪ ,‬ואז התגלה אליו אדמו"ר הזקן‪.‬‬
‫נושא ‪ :2‬מעלת התפילה‪:‬‬
‫יעלה תחנוננו‪:‬‬
‫פעם נמלך הבעל שם טוב בדעתו להיכנס להתפלל בבית כנסת מסוים‪ .‬הוא ניגש אל הפתח‪ ,‬ונעצר‪ .‬נראה היה כי הוא חוכך במחשבתו‪,‬‬
‫ולבסוף החליט להיוותר בחוץ‪.‬‬
‫ראו תלמידיו כי רבם נשאר לעמוד בפתח במשך דקות ארוכות‪ ,‬והבינו כי יש גורם כלשהו המונע את כניסתו‪ .‬הרהיבו עוז ושאלו את‬
‫הבעל שם טוב לפשר הדבר‪.‬‬
‫השיב להם הצדיק‪" :‬אינני מסוגל להיכנס לבית הכנסת‪ ,‬כיוון שהוא מלא וגדוש בתפילות"‪.‬‬
‫לא ירדו התלמידים לעומק דעתו והוא הבהיר את דבריו‪" .‬כשאדם מתפלל כראוי לשם שמים‪ ,‬תפילתו עולה למרומים‪ ,‬אך בבית כנסת‬
‫זה רבים הם המתפללים ללא כוונה‪ ,‬שלא לשם שמים‪ ,‬ותפילות רבות לא עלו למעלה אלא נותרו כאן‪ ,‬באולם התפילה‪ .‬החדר מלא‬
‫וגדוש‪ ,‬אפוא‪ ,‬בתפילות‪ ,‬עד כדי כך שאני לא יכול להיכנס לתוכו כלל‪"...‬‬
‫כוונת הצדיק הצילה חיים‬
‫"מי שרוצה שתפלתו תעלה לשמים‪ ,‬יתפלל עמי מילה במילה"‪ ,‬אמר הבעש"ט לתלמידיו‪.‬‬
‫אחד התלמידים החליט לאמץ את הסגולה‪ ,‬והתפלל מילה במילה עם רבו‪ ,‬מתחילת התפילה ועד סופה‪.‬‬
‫פעם אחת‪ ,‬בתפילת שחרית של שבת‪ ,‬כאשר הגיעו לפסוקי דזמרה‪ ,‬חזר הבעל שם טוב שוב ושוב על הפסוק‪" :‬שקר הסוס לתשועה"‪.‬‬
‫התפלא התלמיד‪ ,‬עיין בספר "משנת חסידים"‪ ,‬ולא מצא שום כוונה מיוחדת שיש לכוון בעת אמירת פסוק זה‪ .‬הנהגתו של הבעל שם‬
‫טוב עוררה תמיהות בלב התלמיד‪ ,‬והוא חדל להתפלל עמו מילה במילה‪.‬‬
‫שבוע חסידות ה‘תשע“ד‬
‫ב"ה‬
‫פעם אחת שאלו הבעל שם טוב‪" :‬מדוע אינך מתפלל עימי יותר?"‬
‫נבוך התלמיד‪ ,‬וסיפר על אותה תפילה‪ ,‬במהלכה חזר הצדיק על פסוק אחד שוב ושוב‪.‬‬
‫חייך הבעל שם טוב ואמר‪" :‬לא לחינם חזרתי על הפסוק‪ .‬היה יהודי שלא הספיק לשוב לביתו בערב שבת‪ ,‬ונאלץ לשבות בשדה‪ .‬שמע‬
‫על כך גזלן אחד‪ ,‬ובשבת בבוקר יצא לדרך‪ ,‬כשהוא רכוב על סוסו‪ .‬הוא תכנן להרוג את היהודי חסר הישע‪ ,‬ולגזול את כספו‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬בתפילת שחרית‪ ,‬חזרתי שוב ושוב על הפסוק "שקר הסוס לתשועה"‪ ,‬ובכך שיבשתי את הדרך‪ ,‬והגזלן לא הצליח למצוא את‬
‫היהודי"‪.‬‬
‫נושא ‪ :3‬מעלת לימוד תורה‪:‬‬
‫יגיעה או מתנה?‬
‫כשהיה הרבי ה"צמח צדק" נער צעיר לימים‪ ,‬קרא לו סבו הגדול‪ ,‬אדמו"ר הזקן‪ ,‬וביקש לתת לו במתנה ידיעות בתורה‪ .‬אך ה"צמח צדק"‬
‫סירב ואמר כי רצונו לעמול ולהתייגע בעצמו על התורה שלומד‪ ,‬ואינו מעוניין לקבל ידיעות במתנה ללא יגיעה! עקב סירובו לא העניק לו‬
‫אדמו"ר הזקן את המתנה‪.‬‬
‫כעבור שנים אמר ה"צמח צדק" כי הוא מתחרט על שלא לקח את המתנה שהציע לו אז הסבא‪" .‬הלא אם הייתי מקבל במתנה ידיעות‬
‫נרחבות בתורה‪ ,‬עדיין הייתי יכול להתייגע בעצמי ולהשיג ידיעות עמוקות ונעלות מאלה‪ ,‬עד רום המעלות! הלא התורה היא ארוכה‬
‫מארץ מידה‪ .‬כך הייתי זוכה גם בידיעות נרחבות יותר בתורה‪ ,‬וגם הייתי מתייגע ומבין סודות כמוסים ונעלים ביותר‪."...‬‬
‫דין תורה מופלא‬
‫בהיות אדמו"ר הזקן ילד רך‪ ,‬בן שמונה שנים בלבד‪ ,‬כבר כתב פירוש על התורה‪ .‬בפירושו הנפלא היו כלולים יחד שלושת הפירושים‬
‫הגדולים‪ ,‬פירושו של רש"י‪ ,‬של האבן עזרא ושל הרמב"ן‪.‬‬
‫בהיותו בן עשר חלם חלום נורא‪ .‬בחלומו הוא יושב בחדר הצדדי בבית הכנסת בליאזנא ולומד תורה‪ .‬והנה‪ ,‬לחדר נכנס רבי ראובן בעל‬
‫שם‪ ,‬ומודיע לו שהוא נתבע לדין תורה וכי עליו להתייצב מיד בחדר התפילה בבית הכנסת‪.‬‬
‫כשנכנס לאולם בית הכנסת‪ ,‬נשא את עיניו והנה שלושה זקנים בעלי הדרת פנים עומדים בריחוק מקום‪ .‬ליד השולחן הדרומי ישובים‬
‫שלושה דיינים‪ ,‬בית הדין‪ .‬שברגע שנכנס‪ ,‬רמז להם האמצעי מבין הדיינים לגשת אל השולחן‪ .‬רבי ראובן בעל שם הוליך אותו אל‬
‫השולחן הדרומי‪ ,‬ומנגד‪ ,‬ניגשו גם שלושת הזקנים אל שולחן הדיינים‪.‬‬
‫הדיינים ישבו עטופים בטליתות‪ ,‬והזקנים היו לבושים בבגדים לבנים‪.‬‬
‫פנה הדיין היושב באמצע אל אדמו"ר הזקן ואמר‪" :‬שלושה זקנים אלה‪ ,‬רש"י‪ ,‬האבן עזרא והרמב"ן‪ ,‬תובעים אותך לדין על שאתה רוצה‬
‫לשלול את זכותם מלהיות מזכי הרבים ומונע מהציבור להגות וללמוד בפירושיהם‪ ,‬בגלל פירושך הכלול מפירושיהם שלהם"‪.‬‬
‫לא היה לו כל טיעון לטעון להגנתו‪ ,‬ובתום לבבו‪ ,‬בבכי‪ ,‬הבטיח כי ישרוף את גיליונות הנייר שכתב עליהם את פירושו‪.‬‬
‫הזקנים שמו את ידיהם על ראשו של אדמו"ר הזקן‪ ,‬וברכו שיצליח בלימודו ויחדש חידושי תורה ודרכי עבודה בעבודת ה'‪ ,‬ואלפים‬
‫ורבבות מישראל בכל הדורות ילכו לאורו עד ביאת גואל צדק‪.‬‬
‫כשהתעורר מהחלום התעצב הילד אל ליבו‪ .‬האם עליו לשרוף את פירושו? האם יש אמת בדבר החלום? במהלך הימים הבאים הוא‬
‫חלם את אותו החלום פעמיים נוספות‪ ,‬ובלית ברירה עמד ושרף את פירושו הנפלא‪.‬‬
‫שבוע חסידות ה‘תשע“ד‬
‫ב"ה‬
‫נספח ‪15‬‬
‫התקשרות‪:‬‬
‫על יום י"ד בכסלו למדנו ‪-‬‬
‫יום שקישר את הרבי עמנו‪.‬‬
‫את ההתקשרות אנו מקיימים‬
‫באמצעות לימוד תורתו וקיום הציוויים‪.‬‬
‫ההתקשרות לרבי חשובה גם לך וגם לי‪,‬‬
‫וכן לכל יהודי!‬
‫שמחה‪:‬‬
‫כאשר אנו שמחים ועליזים‬
‫אנו מנצחים אף את ה'גיבורים'‪,‬‬
‫כי השמחה גוברת על העצבות‬
‫ומנצחת כל כבדות ועצלות‪.‬‬
‫וכך גם בניצחון היצר הרע‬
‫אותו ניתן לנצח רק בשמחה‪,‬‬
‫את המצוות נקיים בחיוך ובחיות‬
‫ובכך נזכה להתגלות‪.‬‬
‫תורה‪:‬‬
‫כאשר אנו לומדים תורה‬
‫בעולם מתווסף הרבה אורה‪,‬‬
‫ובפרט בלימוד תורת החסידות‬
‫ניתן לקרב את ההתגלות‪.‬‬
‫תפילה‪:‬‬
‫בזמן התפילה אנו מתקרבים‬
‫לה' אנו גם מודים‪.‬‬
‫תפילה בכוונה חשובה ומיוחדת‬
‫כי כך היא מתקבלת‪,‬‬
‫בכוח התפילה נפדה מהגלות‬
‫ונקרב מהר את ההתגלות‪.‬‬
‫צדקה‪:‬‬
‫כאשר נותנים צדקה לעניים‬
‫אנו מעוררים על עצמנו רחמים רבים‪,‬‬
‫ה' אז משפיע עלינו ברכה‬
‫בעולם הזה ובעולם הבא‪.‬‬
‫את כל עבודת היום נקדיש‬
‫וכך את הגאולה נחיש‪.‬‬
‫שבוע חסידות ה‘תשע“ד‬
‫ב"ה‬
‫נספח ‪16‬‬
‫דבר תורה על י"ט כסלו לתלמידים‪:‬‬
‫לפני גאולת אדמו"ר הזקן בי"ט כסלו‪ ,‬היה החלק הפנימי (הנשמה) של התורה נסתר ונעלם‪ .‬רק חלק 'הנגלה' (הגוף) שבתורה‪ ,‬היה גלוי‬
‫לכל‪.‬‬
‫האדם גם הוא מורכב מגוף ונפש‪ .‬הגוף הוא מציאות ניכרת וגלויה‪ .‬רואים את הגוף‪ ,‬אפשר למשש אותו ולחוש בו‪ .‬אולם הנשמה חבויה‬
‫ונסתרת‪ .‬אין אפשרות לחוש בנשמה בעזרת החושים‪ ,‬אין אפשרות גם להבין את מהותה‪ .‬מי שמתעמק מגיע למסקנה‪ ,‬שאם הגוף חי‪,‬‬
‫ודאי יש בו נשמה שמחייה אותו‪ .‬אולם‪ ,‬מהי הנשמה‪ ,‬השכל לא יכול לתפוס‪.‬‬
‫לאחר י"ט כסלו גם החלק הפנימי של התורה‪ ,‬הפך להיות גלוי‪ .‬הכול יכולים ללמוד את פנימיות התורה‪ ,‬ואף להבין זאת בשכלם‪.‬‬
‫ישראל והתורה הם דבר אחד‪ .‬אם חל שינוי בתורה מאז י"ט כסלו‪ ,‬הרי חל שינוי זהה גם בעם ישראל‪ .‬אותו חידוש בתורה‪ ,‬גילוי‬
‫הפנימיות‪ ,‬התרחש גם בישראל‪ .‬הנשמה היהודית‪ ,‬שהייתה נעלמת ונסתרת‪ ,‬החלה להאיר בגלוי‪.‬‬
‫לא די בכך שיהודי נוהג לפי התורה‪ ,‬ונשמתו שולטת על גופו‪ ,‬אלא הנשמה חייבת להגיע לדרגת גילוי כזה‪ ,‬שהגוף בכלל לא תופס מקום‬
‫אצלו‪ .‬לגוף עצמו אין כל חשיבות‪ .‬כל מציאותו של היהודי היא להיות משכן להקב"ה ‪" -‬בכל דרכך דעהו"‪ .‬לא רק בזמן התפילה ולימוד‬
‫התורה יהיו מעשיו של היהודי לשם שמים‪ ,‬אלא בכל פעולותיו הגשמיות‪ ,‬באכילתו ובמסחרו תורגש הנשמה האלוקית בגלוי‪ .‬גם במעשים‬
‫הגשמים לא יורגשו דרישות הגוף‪ ,‬אלא אור הנשמה בלבד‪.‬‬
‫אדם לא מרגיש כל איבר בגופו‪ .‬מתי הוא 'נזכר' באחד מאיבריו? – כשהוא לא בריא‪ .‬כשכואב לו‪ ,‬כשהוא עייף או חלש‪ .‬כך גם‬
‫ברוחניות כשהרוחניות היא 'בריאה'‪ ,‬היהודי מושלם הוא לא מרגיש בגוף‪ .‬הנשמה מאירה אצלו בגלוי‪ .‬אם חלילה המצב הרוחני ירוד‪ ,‬יש‬
‫התרופפות וחולשה‪ ,‬אז הגוף מורגש‪ .‬הגשמיות בולטת והנשמה מוסתרת‪.‬‬
‫שבוע חסידות ה‘תשע“ד‬