‫בס"ד‬ ‫עבודת ה' ברוח חסידית‬ ‫גיליון ‪ | 16‬ז' אדר א'‪ ,‬תשע"ד | פרשת תצוה‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫האם קדושה יכולה להתבטא‬ ‫לא רק בעומק ובעדינות‬ ‫סות וברעש החיים?‬ ‫אלא גם בג‬ ‫גם עדינות‬ ‫עשויה להיות‬ ‫טומאה‬ ‫עמית קדם‬ ‫מנהל ת"ת וישיבת‬ ‫'שדה צופים'‪ ,‬מעלות‬ ‫ניסוח השאלה מטעה ‪ -‬כאילו שניתן לקבוע‬ ‫מדד חיצוני לקדושה‪ .‬כשאליהו הנביא שחט‬ ‫את נביאי הבעל הוא לא עשה זאת בעדינות‪ ,‬כך‬ ‫גם דוד המלך מול גלית ומשה רבנו מול המצרי‪.‬‬ ‫עדינות לא תמיד באה מתוך עומק‪ ,‬וגסות היא‬ ‫לאו דווקא רעה‪ .‬קדושה איננה נמדדת בווליום‬ ‫שלה אלא בגילוי האלוקות שבה‪.‬‬ ‫רבי יהודה בן תימא מבקש מאיתנו במסכת‬ ‫אבות להיות עזים כנמר‪ ,‬ומיד לאחר מכן מכריז‬ ‫"עז פנים לגהינם"‪ .‬רבי נחמן מברסלב מדייק‬ ‫מדבריו כי יש עזות דקדושה ומולה עזות של‬ ‫הסטרא אחרא‪ .‬רבי נתן‪ ,‬תלמידו הגדול של‬ ‫רבי נחמן‪ ,‬מסביר על יסוד זה את ההפרדה בין‬ ‫בשר לחלב‪ :‬גם בבושת הפנים (חלב) וגם בעזות‬ ‫יש קדושה ויש טומאה‪ ,‬ועל האדם ללמוד‬ ‫להפריד ביניהן‪ .‬עדינות שלא במקומה תוביל‬ ‫לחלישות ולשפלות מאוסה‪ ,‬ואילו עזות (ולא‬ ‫גסות) שמכוונת לבה לשמים ‪ -‬תהיה מרכבה‬ ‫לקדושה‪ .‬וכן להפך‪.‬‬ ‫יסוד זה נכון לכל הביטויים של העולם‬ ‫הרגשי שלנו‪ .‬כמה עלוב נראה אדם שה' חנן‬ ‫אותו בעוצמות של אש מתפרצת‪ ,‬והוא מסגל‬ ‫לעצמו חקיינות של ענווה ועדינות מזויפת‪ .‬רק‬ ‫האדם עצמו יכול לזהות האם הוא פועל מתוך‬ ‫אמת או מתוך שקר ו"רק הלב יודע אם לעקל‬ ‫אם לעקלקלות"‪.‬‬ ‫ריקוד בפראות?‬ ‫תלוי ברוקד‬ ‫קדושה‬ ‫בכל מעשה‬ ‫הרב שמואל טל‬ ‫ראש ישיבת 'תורת החיים'‪,‬‬ ‫יד בנימין‬ ‫המילה "קדושה" מעוררת מחשבות על פרישה‬ ‫מהנאות העולם הזה‪ ,‬תעניות וסיגופים‪ ,‬שיח עם‬ ‫מלאכים‪ ,‬שירי דבקות בעיניים עצומות‪ ,‬לימוד‬ ‫תורה בהתמדה ותיקון חצות בבכי; ואולי גם‬ ‫מצבים של וויתור לזולת‪ ,‬התגברות על תאוות‬ ‫וכעסים‪ ,‬והתחזקות בתפילה ובקיום המצוות‪.‬‬ ‫אך האמת היא שהקדושה אינה מסתכמת‬ ‫בזה‪ .‬יש קדושה בכל מעשה טוב שיהודי עושה‪.‬‬ ‫אדם שחי מתוך מודעות לכך שהוא שליח ה'‬ ‫להשרות שכינה בעולם‪ ,‬זוכה להיות קדוש גם‬ ‫כאשר הוא עוסק בענייני חול גמורים‪ .‬הרי ה'‬ ‫עצמו חפץ באותם ענייני חול שכל אחד מאיתנו‬ ‫עוסק בהם‪ ,‬שאם לא כן ‪ -‬הוא לא היה נותן‬ ‫לנו אותם! ומכאן שבכל דבר שאנו עושים‪,‬‬ ‫ניתן למצוא את הקדושה‪ ,‬את רצון ה'‪ .‬אדם‬ ‫שעובד במשרד עורכי דין מתוך מחשבה על כך‬ ‫שבמשכורת שיקבל יוכל לפרנס את ביתו‪ ,‬הוא‬ ‫קדוש! משפחתו שמחה בו ומודה לו‪ ,‬וגם אביו‬ ‫שבשמים שמח בו ומודה לו‪.‬‬ ‫הדברים נכונים גם בתושבי חו"ל‪ ,‬אך בארץ‬ ‫ישראל הם נכונים פי כמה וכמה‪ ,‬משום שיש‬ ‫קדושה עצומה בעצם החיים של כל יהודי‬ ‫ויהודי בארץ‪ ,‬וממילא גם בכל מעשה ומעשה‬ ‫שאנחנו עושים‪ .‬אשרינו!‬ ‫הרב מנחם ברוד‬ ‫עורך 'שיחת השבוע'‬ ‫קדושה פירושה קשר וחיבור עם הקדוש ברוך‬ ‫הוא‪ .‬בתורת החסידות מופיע ביטוי‪" :‬לגבי‬ ‫הקדוש ברוך הוא אין שום דבר גשמי או רוחני‬ ‫חוצץ לפניו"‪ .‬הדבר היחיד שהוא סתירה להשראת‬ ‫הקדושה הוא גאווה‪ ,‬גסות הרוח ודברים שהם‬ ‫הפך רצון ה'‪.‬‬ ‫מכאן נגזרת התשובה לשאלה‪ .‬מילת המפתח‬ ‫איננה גסות או עדינות‪ ,‬אלא מידת ההתבטלות‬ ‫לקדוש ברוך הוא‪ .‬יכול אדם להיות עדין ורגיש‪,‬‬ ‫מנומס ואנין ‪ -‬ובה בעת להיות רחוק בתכלית‬ ‫הריחוק מהקדוש ברוך הוא‪ .‬ולעומת זאת‪ ,‬אדם‬ ‫פשוט‪ ,‬חומרי ומגושם‪ ,‬יכול להגיע לקרבה עצומה‬ ‫אל הקדוש ברוך הוא‪ ,‬אם יש בו אמונה פשוטה‬ ‫וקבלת‪ ‬עול מלכות שמים‪.‬‬ ‫יהודי שחזר בתשובה ורוקד לכבוד הקדוש‬ ‫ברוך הוא בתנועות ריקוד הלקוחות מעולמו‬ ‫הקודם‪ ,‬ייתכן שבריקוד הזה הוא מוסר את כל‬ ‫נפשו לקדוש ברוך הוא‪ ,‬בלב טהור‪ .‬אבל אם‬ ‫תלמיד ישיבה ירקוד בתנועות כאלה‪ ,‬בדרך כלל‬ ‫הריקוד יבטא פריקת עול ושאיפות זרות לרוח‬ ‫הקדושה‪ .‬ברור שהתבטלות לקדוש ברוך הוא‬ ‫והכרה אמיתית בנוכחותו המתמדת צריכה לגרום‬ ‫לאדם להיות עדין‪ ,‬רגיש ומזוכך יותר‪ .‬ולהפך‪,‬‬ ‫ככל שאדם חושב פחות על הקדוש ברוך הוא‬ ‫ויותר על עצמו ועל תאוותיו‪ ,‬הוא נעשה מגושם‪,‬‬ ‫חומרי וגס‪ .‬אבל כל אלה הם תוצאה של מידת‬ ‫ההתבטלות לקדוש ברוך הוא‪.‬‬ ‫רוקצירום לפרסם‬ ‫ב'‬ ‫לקבלת הצעה‪:‬ב אליך'‬ ‫‪?054-4530951‬‬ ‫‪2‬‬ ‫עולמי הפנימי‪,‬‬ ‫הדבוק במילותיי‬ ‫מיכל וולשטיין‬ ‫‪6‬‬ ‫כשסטודנט מבריק‬ ‫ניסה להביך‬ ‫התוועדות‬ ‫‪8‬‬ ‫שמיניסט מתלבט‬ ‫שו"ת הרב יהושע שפירא‬ ‫לומדים‬ ‫את זה‬ ‫תניא‬ ‫לומדים‬ ‫הרע הוא‬ ‫חלק ממך‬ ‫משה שילת‬ ‫דיכאון לחשוב על זה‪ ,‬ועוד יותר דיכאון לדעת את זה‬ ‫בבירור‪ :‬בתוכי קיים רוע‪ .‬יצר הרע‪ ,‬המאוס והמפחיד‬ ‫כל כך‪ ,‬לא הולך לעזוב אותי לעולם‪ .‬הוא ימשיך לשגע‪,‬‬ ‫לבלבל‪ ,‬להטריד ולערפל אותי עד ביאת המשיח‪ .‬האדמו"ר‬ ‫הזקן מדגיש את זה כדי שנפסיק לפחד מהרעיון וכדי שנצא‬ ‫מהדיכאון‪.‬‬ ‫תחשוב הפוך‬ ‫רוב הנפילות באות מאכזבה‪ ,‬אכזבה מעצם נוכחותו של‬ ‫היצר הרע בתוך האישיות‪ .‬אחרי העצב הזה‪ ,‬קצרה הדרך‬ ‫אל עשיית חטאים‪ ,‬חלילה‪ .‬האדמו"ר הזקן ניגש אל הצרה‬ ‫הזאת בצורה מהפכנית‪ :‬נכון‪ ,‬יש אצלך רע והוא תמיד‬ ‫יישאר‪ ,‬אבל לא אתה בראת את עצמך ולא אתה הכנסת את‬ ‫הרוע פנימה‪ ,‬אלא הקדוש ברוך הוא! הגיע הזמן שתבין‪ :‬מה‬ ‫שהוא רוצה ממך זה שתילחם עם הרע ותצליח; מזה יש לו‬ ‫יתברך נחת רוח עצומה‪.‬‬ ‫ כל אדם מחפש סיפוק בחייו‪ ,‬ובגלל שאנחנו מחפשים‬ ‫את הסיפוק של הקדושה במקום הלא אפשרי‪ ,‬בלהשתחרר‬ ‫לגמרי משייכות לרע‪ ,‬אז היצר הרע מייאש אותנו מהיכולת‬ ‫להגיע לכך‪ ,‬ומזמין אותנו למצוא סיפוק מיידי וקל בתאוות‬ ‫ובשאר מרעין בישין‪.‬‬ ‫אחרי שהאדם נופל מעצם זה שיש אצלו רע ‪ -‬אז היצר הרע‬ ‫הכי שמח‪ ...‬עכשיו הוא יכול להפיל את האדם בקלות גם‬ ‫לעשות רע‪ ,‬חס ושלום!‬ ‫הכיוונים‪ .‬אינך צריך להיות מישהו אחר או להתחפש לאדם‬ ‫עם משיכה אחת‪ .‬העבודה שלך היא לשלוט ולעצור את‬ ‫המשיכה הטבעית אל הלא טוב‪.‬‬ ‫ הגמרא אומרת שטרם ירידת הנשמה לעולם הזה‬ ‫משביעים אותה‪" :‬תהי צדיק ואל תהי רשע‪ .‬ואפילו‬ ‫כל העולם אומרים לך צדיק אתה היה בעיניך כרשע"‪.‬‬ ‫האדמו"ר הזקן שואל מדוע אדם צריך לראות עצמו כרשע‪,‬‬ ‫ומה נעשה עם המשנה בפרקי אבות המלמדת אותנו "ואל‬ ‫תהי רשע בפני עצמך"? תשובתו היא‪ :‬אל תאמר שאתה‬ ‫רשע חס ושלום אלא כרשע‪ ,‬כמו רשע‪ ,‬בזה שיש לך גם‬ ‫יצר הרע שלא נעלם ממך‪ .‬אבל בטח שלא תהיה רשע‬ ‫אלא תהיה "בינוני" ששולט על היצר הרע (כמו שלמדנו‬ ‫בשבועות הקודמים‪ ,‬הבינוני הוא אדם מושלם ששולט על‬ ‫עצמו לגמרי‪ ,‬אבל חצוי בלבו בין הטוב לרע)‪.‬‬ ‫דמיון מודרך‬ ‫על אף שאינך אמור להיות צדיק גמור‪ ,‬מסביר האדמו"ר‬ ‫הזקן את הלשון "תהי צדיק ואל תהי רשע" כך‪ :‬למרות‬ ‫שאתה לא יכול להגיע לזה עד הסוף‪ ,‬תשתדל כן להיות‬ ‫צדיק אמיתי‪ ,‬ובלי קשר למידת הצלחתך ‪ -‬העיקר הוא שלא‬ ‫תהיה רשע אף פעם‪ ,‬אלא תקיים את חובת האדם להיות‬ ‫בינוני‪ .‬וזהו פשר הכפילות בלשון השבועה "תהי צדיק‬ ‫ו(לכל הפחות בכל מקרה שלא הצלחת) אל תהי רשע"‪.‬‬ ‫ ואיך תשתדל להיות צדיק ממש? שואל האדמו"ר הזקן‬ ‫ומשיב‪ :‬על ידי דמיון מודרך‪ .‬דמיון שיגרום לך למאוס ברע‬ ‫ולשמוח בה' עד הסוף‪ ,‬כמו צדיקים‪ .‬תעבוד על רגשותיך‪,‬‬ ‫פעם אחת כל כולך בקדושה ופעם אחרת אתה נמשך תנסה להתרומם לאהבת ה' בתענוגים ולמאוס ברע ובכל‬ ‫פתאום אחרי הקליפות‪ ,‬והטלטלה הזאת מעציבה ומייאשת העולם הזה‪ .‬ואולי ה' ירחם ונזכה להיות בכמה שיותר זמן‬ ‫את מי שחושב שהוא בן אדם אחד‪ .‬כשתדע שמצבך הוא מהחיים שלנו בבחינת צדיקים ממש‪.‬‬ ‫"שני גויים בבטנך"‪ ,‬תבין שטבעי הדבר שתימשך לשני‬ ‫שני גויים בבטנך‬ ‫דברים היוצאים מן הלב מיכל וולשטיין‬ ‫"ודע שלא די לאדם בהשתוקקות בלב בלבד‪ ,‬כי צריך להוציא בשפתיו‬ ‫כיסופיו" (ליקוטי מוהר"ן לו)‪ .‬למחשבה יש כוח אדיר‪ ,‬והדיבור הוא המוציא‬ ‫אותו אל הפועל‪ .‬כאשר אנו מדברים את רצונותינו‪ ,‬את תהיותינו‪ ,‬את‬ ‫בקשותינו‪ ,‬צערינו וכעסינו‪ ,‬ופורטים את התלבטויותינו ‪ -‬מתרחשים כמה‬ ‫דברים‪.‬‬ ‫החוצה ושוב פנימה‬ ‫הראשון שבהם הוא עצם שמיעת עולמנו הפנימי מבחוץ‪ .‬לא סתם‬ ‫נאמר בהלכות תפילה כי "צריך שישמיע לאזניו מה שמוציא בשפתיו"‪.‬‬ ‫הסירקולציה מחברת את הראש (מחשבות) והלב (רגשות) דרך הפה‬ ‫הנמצא ביניהם‪ ,‬ומשם אל העולם‪ .‬החזרה שוב פנימה‪ ,‬דרך האוזניים‪,‬‬ ‫יוצרת מעגל שלם בתוכי‪ .‬נוצר איחוד של חלקים‪ ,‬שבהרבה מקרים‬ ‫המעברים הפנימיים ביניהם חסומים‪.‬‬ ‫קורה שלפעמים קול אחד נשמע בפנים הרבה יותר חזק מקול אחר‪,‬‬ ‫אך כשהדברים יוצאים החוצה דרך הדיבור הם נשמעים אחרת פתאום‪.‬‬ ‫הדבר דומה למצב בו אינני יודעת לפתור התלבטות שלי‪ ,‬אך בקלות‬ ‫ובפשטות אצליח לייעץ לחברה שמתלבטת על אותו הדבר בדיוק‪ .‬עם‬ ‫עצמי אני כן מסתבכת ועם מישהי מבחוץ אני לא‪ .‬כשאני שומעת את‬ ‫עצמי מבחוץ ‪ -‬חלק מהסבך נפתר‪.‬‬ ‫ "נפשי יצאה בדברי" ‪ -‬כי עיקר הדיבור הוא הנפש‪ .‬עולמי הפנימי‪,‬‬ ‫הדבוק במילותיי‪ ,‬פורץ החוצה דרך הדיבור‪ ,‬ואז אני יכולה להבין מה עובר‬ ‫עליי באמת‪ .‬יש פעמים שהגילוי ממש מפתיע‪ .‬את המילים "ויהי האדם‬ ‫לנפש חיה" מתרגם אונקלוס "והות באדם לרוח ממללא" (בראשית ב‪ ,‬ז)‪.‬‬ ‫העלון‬ ‫טעון גניזה‬ ‫‪2‬‬ ‫בעת דיבור נולדת ה"רוח ממללא" שלי לאוויר העולם‪.‬‬ ‫רבי נחמן מסביר כי הרוח ממללא שיצאה ממך‪ ,‬הפניה לבורא‪ ,‬הרצון‬ ‫לקשר‪ ,‬מכה באוויר הסמוך לך‪ ,‬וכך גלי הקול מתגלגלים ומישהו קולט‬ ‫אותם‪ ,‬ומישהו אחר נושם אותם‪ .‬השפעתם אינה רק במילים עצמן אלא‬ ‫בנפש הקשורה בהן‪ ,‬בכוונה שהייתה בהן‪ ,‬והיא פועלת על מי שעליה‬ ‫לפעול‪" .‬אין אומר ואין דברים בלי נשמע קולם" ‪ -‬אבל ‪" -‬בכל הארץ‬ ‫יצא קוום ובקצה תבל מיליהם" (תהלים יט)‪ .‬גם אם אף אחד לא היה שם‬ ‫לידך‪ ,‬דברייך נאמרו ונשמע קולם‪ ,‬והשפעתם יצאה ממך ומסתובבת‬ ‫ומשפיעה מנפשך לעולם ומלואו‪.‬‬ ‫התפילה פועלת‬ ‫חשוב לזכור שבנוסף לכל התהליכים וההשפעות הפנימיים‪ ,‬יש מי‬ ‫ששומע‪ .‬כדאי ושווה להודות‪ ,‬לפרט‪ ,‬לבקש על הכל‪ ,‬גם על דברים‬ ‫שנראים קטנים‪ ,‬ושלא נעים "להטריד" בהם‪ .‬בשביל הקדוש ברוך הוא‪,‬‬ ‫קטן וגדול הם בדיוק אותו הדבר‪.‬‬ ‫בדיבור האישי עם הבורא יש לך את היכולת כיחידה להשפיע על‬ ‫רבים‪ .‬בהיותנו מחוברים כיחידה אחת‪ ,‬יש ביכולתנו לבקש עבור כולם‪.‬‬ ‫אפילו אם רק לעצמך ביקשת שפע אמונה‪ ,‬השפעת בכך על כולם‪ .‬אך‬ ‫אם תבקשי ישירות על הכלל‪ ,‬תוכלי להוריד לא רק שפע של אמונה‬ ‫אלא גם שפע כלכלי בכמויות‪ .‬אם נפתחו לך שערי זיווג‪ ,‬בקשי כבר על‬ ‫כולם וכולן‪ ,‬יש עוד כמה שישמחו בעבודתך‪ .‬ככל שדיבורך יגיע מעולמך‬ ‫האישי‪ ,‬ככל ששמחתך או כאבך יצמחו לבקשה על כל הנמצאים במצב‬ ‫דומה‪ ,‬תזכי להיות שליחה נאמנה וצינור שפע לרבים‪.‬‬ ‫עלון שבועי לעבודת השם בדרך החסידות‬ ‫ת‪.‬ד‪ 52589 .‬רמת גן‬ ‫‪3‬‬ ‫חפשו אותנו בפייסבוק! קרוב אליך‬ ‫עורך‪ :‬אהרוני ברנשטיין‬ ‫עיצוב‪ :‬דוסה‬ ‫לתגובות‪ ,‬יצירת קשר‪ ,‬פרסום והפצה‪:‬‬ ‫‪[email protected] | 054-4530951‬‬ ‫אהרוני ברנשטיין‬ ‫בדו‬ ‫רות הראשונים של החסידות היי‬ ‫תה מחלוקת גדולה בין חסידים‬ ‫ל‬ ‫מת‬ ‫נגדים‪ .‬מספרים שבימי ה'צמח צ‬ ‫דק' (האדמו"ר השלישי בחסידות‬ ‫חב"ד)‬ ‫הייתה עיירה של מתנגדים ש‬ ‫גרו בה כמה חסידים‪ .‬הם היו רק‬ ‫תש‬ ‫עה‪,‬‬ ‫ח‬ ‫סר‬ ‫ל‬ ‫הם‬ ‫אחד למניין וגם לא‬ ‫היה להם מלמד חסידי לילדים‪.‬‬ ‫ב‬ ‫על‬ ‫הת‬ ‫ניא‬ ‫ת‬ ‫יקן הידור של סכינים מ‬ ‫לוטשים לשחיטה‪ ,‬ולמרות שלא‬ ‫היי‬ ‫תה‬ ‫סברה נגד זה והיום התקנה‬ ‫כבר התקבלה בכל העולם‪ ,‬בזמנו‬ ‫התנגדו לזה כחלק מ‬ ‫המחלוקת‪ ,‬כך שלחסידים האלה‬ ‫היה חסר גם שוחט‪.‬‬ ‫הם חשבו להביא לעיי‬ ‫רה אברך חסידי שלמד שחיטה‬ ‫וכך יושלמו שלושת‬ ‫העניינים יחד‪ ,‬יהיה להם מנין‬ ‫חסידי‪ ,‬מלמד חסידי ו‬ ‫שוחט כפי דעת בעל התניא‪ .‬אך‬ ‫הם פחדו ששחיטה נ‬ ‫פרדת בתוך העיירה תגביר את‬ ‫המחלוקת‪ ,‬ופנו בשאלה‬ ‫על כך אל הרבי ה'צמח צדק'‪.‬‬ ‫התשובה שהם קיבלו‬ ‫הייתה ש"בשביל הסכינים של‬ ‫סבא ‪ -‬כלומר‪ ,‬תקנת ה‬ ‫שחיטה ‪ -‬צריכה להיות מסירות‬ ‫נפש"‪.‬‬ ‫הם‬ ‫הב‬ ‫יאו‬ ‫א‬ ‫ברך אחד‪ ,‬והוא לא הלך‬ ‫לשחוט בבית המטבחיים אלא‬ ‫ש‬ ‫חט‬ ‫עו‬ ‫פות בבית פרטי‪ .‬הם חשבו‬ ‫שזה יישאר בסוד‪ .‬כמובן שזה‬ ‫לא‬ ‫ה‬ ‫צליח‪ ,‬הדבר התפרסם ונעשה ר‬ ‫עש‪ .‬בית דין הרבני קרא לכמה‬ ‫אבר‬ ‫כים‬ ‫ח‬ ‫סיד‬ ‫יים‬ ‫ו"‬ ‫נתן להם מנה"‪ .‬צ‬ ‫עקו עליהם‪ ,‬גידפו אותם ואיימו‬ ‫עלי‬ ‫הם‬ ‫ש‬ ‫אם‬ ‫י‬ ‫היה עוד פעם דבר כזה‬ ‫יעשו עליהם נידוי וחרם‪ .‬בין‬ ‫ש‬ ‫אר‬ ‫ה‬ ‫כינויים שהדביקו להם כינו או‬ ‫תם "עם‪-‬ארצים" (עמי הארץ)‪.‬‬ ‫אחד‬ ‫החסידים שנכח במקום ראה‬ ‫על השולחן מהרש"א‪ .‬בזמנו‪,‬‬ ‫המהר‬ ‫ש"א לא הודפס בסוף הגמרא‬ ‫כמו היום אלא היה ספר בפני‬ ‫עצ‬ ‫מו‪.‬‬ ‫הוא‬ ‫פ‬ ‫תח את הספר באקראי‪,‬‬ ‫ושאל בהפתעה את בית הדין‪:‬‬ ‫מה‬ ‫כ‬ ‫תוב‬ ‫כאן? על איזה גמרא ותוספות‬ ‫המהרש"א מדבר? הם לא ידעו‬ ‫לענות‪,‬‬ ‫ואילו האברך חזר על הגמרא‪,‬‬ ‫רש"י‪ ,‬תוספות ועל המהרש"א‬ ‫בעל‬ ‫פה‪ .‬הוא דפדף קדימה והספר נפ‬ ‫תח בפירוש על מסכת אחרת‪.‬‬ ‫הוא‬ ‫שוב‬ ‫ש‬ ‫אל‪,‬‬ ‫גם כעת הם לא ידעו‬ ‫לענות והוא חזר בעל פה על כל‬ ‫ה‬ ‫סוג‬ ‫יה‪.‬‬ ‫התברר שהוא בקיא בש"ס‬ ‫עם תוספות‪ ,‬והכינוי 'עם הארץ'‬ ‫לא‬ ‫בדיוק תאם אותו‪ ...‬חברי בית ה‬ ‫דין הנבוכים הפסיקו לצעוק‪ ,‬הם‬ ‫לא‬ ‫רצו שהדבר יתפרסם‪ .‬כך שככה‬ ‫אש המחלוקת בעיירה והחסידים‬ ‫י‬ ‫כלו‬ ‫לנ‬ ‫הוג‬ ‫כ‬ ‫רצונם‪.‬‬ ‫כ‬ ‫שה‬ ‫חסי‬ ‫דים יצאו לחוץ‪ ,‬החברים של‬ ‫האברך אמרו לו‪" :‬מה איתך?‬ ‫זה מה‬ ‫שהחסידות מלמדת אותנו –‬ ‫להתגאות בתורה? תמיד הרבי‬ ‫אומר‬ ‫שהתורה היא חוכמתו של הקד‬ ‫וש ברוך הוא‪ ,‬אז עם זה הולכים‬ ‫לה‬ ‫תפ‬ ‫אר‬ ‫?"‪.‬‬ ‫ה‬ ‫אברך ענה להם‪" :‬מה‬ ‫יכולתי לעשות? הרבי הרי אמר‬ ‫שצ‬ ‫ריך‬ ‫לע‬ ‫שות מסירות נ‬ ‫פש‪ ,‬אז עשיתי מסירות נפש‪."...‬‬ ‫אישית‬ ‫תישפמעו‬ ‫טסו ור‬ ‫ב‬ ‫הרב‬ ‫יו‬ ‫אלשלכהן‬ ‫ה'חוזר'‬ ‫הרבי‬ ‫מליובאוויטש‬ ‫התכל'ס‬ ‫של הסיפור הוא יפה מאוד‪.‬‬ ‫ייתכן שאדם ילמד על מעלת‬ ‫הענווה‬ ‫ו‬ ‫הוא‬ ‫י‬ ‫שתדל להשתלם במידה‬ ‫זו אך בסופו של דבר יהיה זה‬ ‫ביטול‬ ‫חיצ‬ ‫וני‪ .‬כוונתי איננה שהוא ינסה ל‬ ‫הרשים אנשים אחרים‪ ,‬זה סתם‬ ‫שקר וצ‬ ‫ביעות; הוא יתכוון באמת‪ ,‬אך‬ ‫בר‬ ‫אש‬ ‫מ‬ ‫עיי‬ ‫ניו‬ ‫תע‬ ‫מוד‬ ‫מע‬ ‫לת‬ ‫הביטול ו‬ ‫לא מסירות לקדוש ברוך הוא‪.‬‬ ‫לכן במצבים בהם נדרש מעשה‬ ‫הסותר‬ ‫את‬ ‫ההנ‬ ‫הגה בדרך הענווה‪ ,‬כמו הפ‬ ‫גנת ידע לעיני רבים‪ ,‬הוא ירגיש‬ ‫קושי ע‬ ‫צום לוותר על מעלת הענווה על‬ ‫אף ה‬ ‫תוע‬ ‫לת‬ ‫ל‬ ‫קדושה שתצמח מכך‪.‬‬ ‫אבל‬ ‫יש‬ ‫ביטול עמוק יותר‪ ,‬ביטול‬ ‫מוחלט‬ ‫מתוך התמסרות פנימית‬ ‫לקדוש ברוך ה‬ ‫וא‪ .‬אדם בדרגה כזו ימסור את‬ ‫עצמו לטובת‬ ‫העניין‪ ,‬למרות שהוא יפסיד מכך‪,‬‬ ‫מכיוון שהוא‬ ‫בכלל לא חושב על עצמו אלא‬ ‫על רצון ה'‪.‬‬ ‫אצל הרא‬ ‫שון ההדגשה היא על שלילת מצ‬ ‫יאותו‪ .‬אבל השני בטל לקדוש‬ ‫ברוך‬ ‫הוא באמת‪ ,‬ולכן גם מציאותו‪ ,‬ה'‬ ‫אני'‬ ‫שלו‬ ‫ו‬ ‫הה‬ ‫בנה‬ ‫וה‬ ‫הרג‬ ‫שה‬ ‫ש‬ ‫לו‪,‬‬ ‫אינם סות‬ ‫רים את ההתבטלות לה'‪ .‬אם‬ ‫הקדוש ברוך הוא רוצה ‪ -‬הוא‬ ‫מסוגל‬ ‫גם‬ ‫לה‬ ‫בין‬ ‫ולהרגיש ולהפעיל את‬ ‫ה'אני' שלו‪ ,‬ואפילו להתפאר‪,‬‬ ‫למען ה'‪.‬‬ ‫התברר‬ ‫שהוא בקיא בש"ס‬ ‫וה‬ ‫לאכיבנוי "עם הארץ"‬ ‫דיוק תאם אותו‪.‬‬ ‫חברי ב‬ ‫קוית הדין הנבוכים‬ ‫ההפסי לצעוק‪,‬‬ ‫ם לא רצו‬ ‫שהדבר יתפרסם‬ ‫מוכר הספרים‬ ‫בישיבה!‬ ‫או כנס לאתר‬ ‫ישיבת "ברכת משה"‬ ‫‪www.ybm.org.il‬‬ ‫‪| www.Dosa.co.il‬‬ ‫הגאון החסיד הרב יואל כהן שליט"א שימש כ"חוזר" הראשי של הרבי מליובאווטיש זי"ע במשך‬ ‫כל שנות נשיאותו (למעלה מארבעים שנה)‪ .‬הרבי היה מתוועד בשבתות ובימים טובים כשהוא מרצה‬ ‫במשך שעות ארוכות דברי תורה בעומק רב‪ .‬רבי יואל‪ ,‬הנודע עוד מצעירותו בכישוריו הגאוניים‬ ‫ובזיכרונו הפנומאנלי‪ ,‬היה מאזין בריכוז רב ולאחר ההתוועדות היה יושב עם צוות ה"חוזרים"‬ ‫ומשחזר את הדברים שנאמרו בדיוק רב‪ .‬כוחו רב גם בפיענוח והסברת העומק שבדברים‪ .‬כך הועלו‬ ‫דברי תורתו העמוקים והרבים של הרבי על הכתב בעשרות רבות של ספרים‪.‬‬ ‫מעוניין?‬ ‫שאל את‬ ‫רפואה‬ ‫הלכה‬ ‫וכוונות התורה‬ ‫ספר חדש של הרב יצחק שילת‬ ‫על שבע סוגיות בענייני רפואה והלכה‬ ‫מוארות בדרך לימוד מיוחדת ("כוונות התורה")‪.‬‬ ‫קביעת מוות ותרומת איברים | הפרייה חוץ‪-‬גופית | הפסקת הריון | ועוד‬ ‫אבי אי"ש‬ ‫איך משילים את המבע הציני מעשרות סטודנטים‬ ‫שהמילים "חסידות" או "קברי צדיקים" לא אומרות‬ ‫להם דבר? רשמים מהשואה האיומה ושיריים מפאר‬ ‫החסידות נשזרים לחוויה ייחודית ורחוקה שהופכת את‬ ‫כולם לנציגי עם ישראל תיאור אותנטי של מלווה‬ ‫קבוצת סטודנטים במסע בעקבות השואה והחסידות‬ ‫ישראלי המבקר בשדה התעופה הבין לאומי על‬ ‫שם פרידריך שופן בעונה זו של השנה‪ ,‬עלול‬ ‫לקבל רושם מוטעה על אודות הקשר ההדוק‬ ‫בין החברה הישראלית לשער הכניסה לפולין‪.‬‬ ‫בתקופות אחרות של השנה נראה המקום כאתר‬ ‫עליה לרגל של בני נוער ישראליים‪ ,‬קציני‬ ‫צבא וסטודנטים הממלאים את כל פינותיו‪ .‬אך‬ ‫בתקופה זו של החורף‪ ,‬רק מראה של חסידים‬ ‫המקיימים תפילת שחרית באולם הטיסות‬ ‫היוצאות יכול להזכיר את העובדה שמזרח‬ ‫אירופה הפכה יעד מבוקש לתיירות שורשים‬ ‫ישראלית‪.‬‬ ‫בין הבאים באותו בוקר יום ראשון קפוא‪,‬‬ ‫‬ ‫ישנה גם חבורת סטודנטים ישראלית‪ .‬לחלקם‬ ‫זהו ביקור שני בפולין‪ ,‬לחלקם ביקור שני‬ ‫באוקראינה; לכולם – כך נראה – זהו מסע ראשון‬ ‫המשלב בין שתי המדינות המסמלות את חייה‬ ‫ורציחתה של יהדות אירופה‪.‬‬ ‫הרבי של הניגון‬ ‫המסע אל ארץ החסידות החל כבר בורשה‪ .‬סמוך‬ ‫לציונו של רבי ישראל ממודזיץ' בבית העלמין‬ ‫הישן של וורשה‪ ,‬התקבצה חבורת סטודנטים‬ ‫שיצאה למסע בפולין ואוקראינה בעקבות‬ ‫השואה והחסידות‪ .‬אל תוך האוהל הישן‪ ,‬שדלת‬ ‫ברזל כבדה קבועה במשקופו‪ ,‬נכנסו כמה עשרות‪.‬‬ ‫הם שמעו שם על הדגש שנתנו במודז'יץ לניגון‪,‬‬ ‫ושרבי ישראל ממודזיץ' היה זה שדרש על‬ ‫הפסוק "קחו לכם מזמרת הארץ" שבקשת יעקב‬ ‫‪4‬‬ ‫אבינו מבניו הייתה ללמוד את חוכמת הנגינה‪.‬‬ ‫הקהל עמד בדממה והביט בקבר השטוח‪ .‬אור‬ ‫קלוש של נר נשמה ריצד על הקירות‪ .‬עבור רובם‬ ‫עצם העלייה לקברו של צדיק היא חידוש גדול‪.‬‬ ‫דבר שלא היה מתקבל על הדעת לעשותו בארץ‪.‬‬ ‫שירה חזקה‪ ,‬איתנה‪,‬‬ ‫של הרבה צער וכאב‬ ‫על פולין החרבה‪,‬‬ ‫אך גם מלאת שמחה‪.‬‬ ‫עד כמה שחבוטה הקלישאה ‪-‬‬ ‫עם ישראל עדיין חי‪,‬‬ ‫כבר פחות צולע‬ ‫ועינו עדיין פקוחה‬ ‫את המבוכה ששררה באוויר הדחוס שבאוהל‬ ‫החל לפרום ניגון דק שעלה מכמה שפתיים‪.‬‬ ‫"אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח"‪.‬‬ ‫מאוחר יותר‪ ,‬כשתתקרב החבורה לטרבלינקה‪,‬‬ ‫ילמדו חבריה כי את הקצב לניגון למד המחבר‬ ‫משקשוק גלגלי הקרון על הפסים המובילים אל‬ ‫המוות‪.‬‬ ‫הימים חלפו בעצלתיים‪ .‬ימים קצרים‬ ‫‬ ‫ואפורים שלאחריהם לילות ארוכים בארץ קרה‬ ‫וריקה‪ .‬שרידים של חיים יהודיים בלודז' ניבטים‬ ‫מקירות מתקלפים‪ ,‬מכסה ביוב בחצר כנסייה‬ ‫וכיתובים אנטישמיים המרוחים על חומות בטון‪.‬‬ ‫קראקוב ידידותית הרבה יותר מלודז' העלובה‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫הרובע היהודי הישן שוקק חיים‪ ,‬המרכז היהודי‬ ‫מציע בערב ט"ו בשבט חגיגה של "פירות ארצנו"‬ ‫לכמה עשרות תושבים מקומיים שמנסים לשקם‬ ‫את ההווי היהודי המת של העיר‪ .‬כשאין הרבה‬ ‫יהודים בסביבה להביט בהם‪ ,‬המשימה הופכת‬ ‫קלה יותר‪.‬‬ ‫לא רחוק משם‪ ,‬במקווה העתיק שהוסב‬ ‫לקפה‪-‬תיאטרון‪" ,‬כליזמר הויז"‪ ,‬הקירות עמוסים‬ ‫בתמונותיו של ליאופולד קוזלובסקי‪ ,‬הכליזמר‬ ‫האחרון של פולין‪ .‬בפנים המבנה‪ ,‬בחלל שמואר‬ ‫באור נרות‪ ,‬מחייך קוזלובסקי‪ ,‬שהשנה חוגג‬ ‫תשעים ושש‪ ,‬את החיוך המלא והאופטימי שלו‪,‬‬ ‫על החבורה העליזה שלאחר יום גדוש יושבת‬ ‫ושרה שירי דבקות‪ .‬מחר הם ימשכו לאוקראינה‪,‬‬ ‫מחנות ההשמדה יוותרו מאחור ואת פניהם‬ ‫תקבל פודוליה היהודית והחסידית של הבעל‬ ‫שם טוב‪ ,‬כאילו לא עברו שנות דור מאז תמה‬ ‫מלחמת העולם‪.‬‬ ‫ריקוד על ספסל‬ ‫שברירי‬ ‫בדרך לליז'נסק עוצרים לרגע בלנצוט‪ ,‬להציץ‬ ‫בבית הכנסת הישן ששוחזר על ידי הקהילה‬ ‫המקומית‪ .‬הדרך אליו עוברת בגן היפה של‬ ‫הגרף פוטוצקי‪ ,‬גר הצדק שעלה השמימה בקדשו‬ ‫שם שמים ברבים‪ .‬דבר מחיצוניותו של המבנה‬ ‫לא מכין את הבאים אליו‪ .‬גרם המדרגות הקצר‬ ‫המוליך אל מבואה שקועה מותיר לבסוף את‬ ‫המבקר נטול נשימה‪ .‬העין אינה יכולה להכיל‬ ‫בבת אחת את פרץ היפעה וההוד הקבוע בקירות‬ ‫בית הכנסת‪ .‬את ההלם נוכח הפער הבלתי נתפס‬ ‫בין החוץ לפנים‪ ,‬בין העבר להווה‪ ,‬בין הדמיון‬ ‫למציאות משלימה השירה‪ .‬והיא מתחילה‬ ‫לבקוע מעשרות גרונות‪ .‬שירה חזקה‪ ,‬איתנה‪,‬‬ ‫של הרבה צער וכאב על פולין החרבה‪ ,‬אך גם‬ ‫מלאת שמחה‪ ,‬על כך שבסופו של דבר עד כמה‬ ‫שחבוטה הקלישאה ‪ -‬עם ישראל עדיין חי‪ ,‬כבר‬ ‫פחות צולע ועינו עדיין פקוחה‪ ,‬חי ורוקד‪.‬‬ ‫והוא ימשיך לרקוד גם בליז'נסק‪ .‬לרקוד חזק‬ ‫ובקצב על הספסלים השבריריים בהכנסת‬ ‫האורחים‪ .‬ישיר וישאג חזק חזק‪ ,‬שכל העולם‬ ‫יישמע שיש עוד יהודים בעולם הזה‪ ,‬ואפילו‬ ‫שהם באים כבר מרחוק רחוק‪ ,‬הם עדיין קשורים‬ ‫זה לזה‪ .‬והרבי ר' אלימלך‪ ,‬שמשקיף על הבאים‬ ‫אל ציונו בעיירה השכוחה על אם הדרך‪ ,‬בוודאי‬ ‫מהרהר עד כמה משונה היא המאה העשרים‬ ‫ואחת‪.‬‬ ‫את המעבר בין פולין לאוקראינה חש‬ ‫‬ ‫הגוף כולו‪ .‬לפתע הכביש הדו‪-‬נתיבי‪ ,‬שבצידיו‬ ‫עומדים זקופים פנסי דרך חדשים המאירים‬ ‫את השלטים המציינים שמות כפרים קטנים‬ ‫הכתובים באותיות לטיניות‪ ,‬הופך לדרך צרה‬ ‫ואפלה‪ ,‬שמהמורות עמוקות טבועות בה ככתמי‬ ‫זקנה‪ .‬השלטים באותיות הקיריליות מסמנים‬ ‫על כפרים נידחים שבכל לילה שוקעים במעטה‬ ‫קור וחשיכה קודרת‪ .‬רק המחשבה כי חבלי‬ ‫הארץ הזה‪ ,‬פודוליה‪ ,‬ווהלין וגאליציה‪ ,‬הם ערש‬ ‫לידתה של תנועת החסידות‪ ,‬יש בה לספק מעט‬ ‫נחמה לשרירים הקפוצים מהנסיעות הארוכות‬ ‫והמתישות בין העיירות‪ ,‬בדרכים שבהן היטלטלו‬ ‫עגלותיהם של הבעל שם טוב‪ ,‬רבי דב בער המגיד‬ ‫ממעזריטש ורבי לוי יצחק מברדיצ'ב‪.‬‬ ‫מגיעים לבעל שם טוב‬ ‫במבט ראשון נראה כי דבר לא השתנה במז'יבוז'‬ ‫מאז חיסול הגטו שהקימו הנאצים בעיר‪,‬‬ ‫במהלכו נרצחו רוב רובם של תושביה היהודים‬ ‫של העיירה‪ ,‬בשלהי ספטמבר ‪ .1942‬המבטים‬ ‫משתאים נוכח המצודה העתיקה ומלאת ההוד‬ ‫הרובצת על נהר הבוג‪ .‬לפתע השדות השחורים‪,‬‬ ‫הזרועים בכתמי שלג לבן מתחלפים בבתי העיירה‬ ‫הקטנים והמוזנחים‪ ,‬שבחצרותיהם משוטטים‬ ‫כלבים ותרנגולות חומות‪ .‬עבור רוב הנוסעים‪,‬‬ ‫מז'יבוז' אינה אלא עיירה נידחת ועלומה על‬ ‫מפת המסלול‪ .‬בדרך אמנם תוארה מעט דמותו‬ ‫של הבעל שם טוב ותוארה גם תנועת החסידות‪,‬‬ ‫אך ספק אם היה בכוחן של הסקירות ההיסטוריות‬ ‫הקצרות לגשר על הפער שבין סיפורי העבר ובין‬ ‫המציאות העגומה והסגרירית‪ .‬עם זאת‪ ,‬השעות‬ ‫שנקפו ועמן הגעתה של השבת‪ ,‬כבר החלו לתת‬ ‫את אותותיהן ביושבי האוטובוס החבוט‪.‬‬ ‫שורת מבנים השקיפה מצדה האחד של רחבת‬ ‫החנייה‪ ,‬בה חנו שלוש עגלות סוסים שעגלוניהם‬ ‫עישנו וצחקקו לנוכח האוטובוס שפלט מתוכו‬ ‫חבורת צעירים מתמתחת‪ .‬מן העבר השני של‬ ‫הרחבה נראה האוהל של הבעל שם טוב שהיה‬ ‫קבוע בלבו של בית הקברות הישן והירוק‪ .‬ועל‬ ‫כולם משקיף מבנה אבן חדש יחסית‪ ,‬שהכתובת‬ ‫העברית "היכל הבעל שם טוב" מתנוססת בחזיתו‬ ‫העליונה‪.‬‬ ‫הלא נודע ממתין‬ ‫בקצה הרחוב‬ ‫הנוסעים התפזרו לחדרים עם הציוד‪ .‬לרגע אפשר‬ ‫היה לחוש בהתרגשות קלה שהחלה לרחף באוויר‪.‬‬ ‫אולי בגלל השבת המתקרבת‪ ,‬אולי בגלל השלט‬ ‫שלימד כי הרחוב קרוי "בעל שם"‪ ,‬ואולי בגלל‬ ‫שבסופו של דבר‪ ,‬השלט על חזית הבניין לא אמר‬ ‫לבאים בשעריו אלא "ברוכים הבאים לבירתה של‬ ‫ממלכת החסידות"‪.‬‬ ‫שעות ספורות מאוחר יותר‪ ,‬רעננה מטבילה‬ ‫‬ ‫במעיין של הבעל שם טוב‪ ,‬ולבושה בבגדי שבת‬ ‫צעדה חבורה עליזה ברחבות העיירה בדרכה‬ ‫לבית הכנסת של הבעל שם טוב‪ .‬הקדרות שנטעו‬ ‫גאיות הרצח וההשמדה של פולין בלבבות‪,‬‬ ‫החלה להתפוגג עם השירה הצוהלת לכבודה של‬ ‫השבת‪ .‬דווקא כאן‪ ,‬במז'יבוז' הרחוקה‪ ,‬אפשר‬ ‫היה לרגע לפשוט חלק מהחליפה הישראלית‬ ‫הצינית והמחוספסת לטובת תחושה ספונטנית‬ ‫של חסידות‪ .‬עבור רבים ‪ -‬הלא נודע המתין‬ ‫בקצה הרחוב‪ .‬הם מעולם לא ביקרו באוקראינה‪,‬‬ ‫רבי אלימלך‬ ‫משקיף על הבאים‬ ‫אל ציונו בעיירה השכוחה‬ ‫על אם הדרך‪,‬‬ ‫ובוודאי מהרהר‬ ‫עד כמה משונה היא‬ ‫המאה העשרים ואחת‬ ‫וגם אם כן‪ ,‬היעד עבורם היה ביקור באומן של‬ ‫רבי נחמן‪ .‬והנה הם‪ ,‬כולם צועדים בפינה אחרת‬ ‫של מדינת הענק הפוסט‪-‬סובייטית‪ ,‬השמיים‬ ‫האפורים דולפים‪ ,‬הקור חודר לעצמות‪ ,‬אבל‬ ‫הנה בית הכנסת של הבעל שם טוב‪ ,‬ושם חם‪,‬‬ ‫האורות דולקים‪ ,‬הקירות מסבירי פנים‪ ,‬והשבת‬ ‫שכבר עומדת להיכנס‪ ,‬ממתינה לתפילתם של‬ ‫אלו שבשבת הזו ישילו את קורי הזמן שדבקו‬ ‫בעיירה‪.‬‬ ‫קשה להיפרד‬ ‫שבת קצרה וסגרירית עברה על מז'יבוז' הנידחה‪.‬‬ ‫ומשיצאה‪ ,‬פנתה החבורה לסדר את מטלטליה‬ ‫באוטובוס‪ .‬הפרידה מעירו של הבעל שם טוב‬ ‫הייתה לכמה מבני החבורה קשה מעט‪ ,‬ורגע‬ ‫לפני שהנסיעה החלה‪ ,‬קפצו לומר מספר פרקי‬ ‫תהילים בציּון‪ .‬בתחילה היו אלו אחדים‪ ,‬אחר כך‬ ‫הצטרפו אליהם עוד כמה‪ .‬מישהו שלף גיטרה‬ ‫והחל לנגן‪ ,‬האורות בציון כבו‪ ,‬ואור נרות הנשמה‬ ‫הטריים שהודלקו עם צאת השבת האיר את‬ ‫האוהל באור צהבהב וחמים‪ .‬השירה משכה אליה‬ ‫עוד כמה שהצטופפו בין קברותיהם של רבי ברוך‬ ‫ממז'יבוז' ורבי משה חיים אפרים מסדליקוב‪,‬‬ ‫נכדיו של הבעל שם טוב‪ .‬דקות ארוכות עמדו‬ ‫שם‪ ,‬לעתים חבוקים‪ ,‬לעתים נשענים זה על זה‪,‬‬ ‫ושרים ניגון חסידי ישן‪ .‬מבחוץ נשמעו קריאות‬ ‫זירוז‪ ,‬האוטובוס יוצא והדרך ארוכה‪ .‬האחרון‬ ‫שיצא סגר את דלת העץ‪ ,‬מז'יבוז' נותרה מאחור‪,‬‬ ‫ועל אדמתה נותרו שאריות הקליפות שהחלו כבר‬ ‫בליז'נסק להתקלף‪.‬‬ ‫בשונה מהדימוי הרווח‪ ,‬ברדיצ'ב אינה‬ ‫‬ ‫עיירה יהודית טיפוסית‪ .‬למעשה היא עיר גדולה‬ ‫למדי‪ ,‬בת כתשעים אלף תושבים‪ .‬אבל כנראה‬ ‫שלעולם היא תהיה המקום שהמבקרים בו‬ ‫והסּבל שרבי‬ ‫ָ‬ ‫יחפשו את העגלון‪ ,‬שואב המים‬ ‫לוי יצחק אהב כל כך לפשוט עבורם את ידיו‬ ‫השמימה וללמד עליהם סנגוריה‪ .‬זהו לילה קר‬ ‫מאוד‪ ,‬השעה קרובה לחצות‪ ,‬השביל מתפתל בין‬ ‫המון המצבות שבבית הקברות היהודי בעיר‪.‬‬ ‫בתחילה הן נראות בעלות צורה‪ ,‬אך ככל שהדרך‬ ‫מתמשכת פנימה מתעוותת צורתן עד כי לבסוף‬ ‫הן נראות כשברי סלעים משוננים‪ .‬בקצה הדרך‬ ‫עומד האוהל‪ ,‬יהודי מקומי פותח את דלת הברזל‬ ‫הישנה‪ .‬חם בפנים‪ ,‬המבקרים מתהלכים בפנים‬ ‫בזהירות‪ ,‬חלקם מתיישבים על כיסאות הפלסטיק‬ ‫הפזורים‪ ,‬חלקם קוראים את התחינה שחיבר הרבי‬ ‫לסדר ההבדלה‪ .‬בין הבאים גם חזן צעיר‪ ,‬הוא מנגן‬ ‫את התפילה ביידיש‪ ,‬פעם ופעמיים‪ ,‬ובשלישית‬ ‫‬ ‫כבר מפשיר הגוף ואפשר לרקוד‪.‬‬ ‫הריקוד שמתחיל במשפט קצר "אין שום‬ ‫‬ ‫ייאוש" סוחף אחריו את כולם‪ .‬והנה הם עומדים‬ ‫במעגל‪ ,‬ושרים בקול גדול‪ ,‬ורוקעים ברגליים‬ ‫ומוחאים כפיים‪ ,‬ויש מי שנישאים על כתפיים‪.‬‬ ‫מעגלים מעגלים מסתובבים באוהל של רבי לוי‬ ‫יצחק‪ ,‬יהודים שבאו בלילה הקר מתחממים זה‬ ‫בכתפו של זה‪ ,‬ואגלי זיעה ניגרים על פניהם‪ .‬ורק‬ ‫לכמה רגעים נעצר הריקוד‪ ,‬כדי להמשיכו בבית‬ ‫כנסת אחד בעיבורי העיר‪.‬‬ ‫דגים בכל המינים וכל הצבעים עולים בזה‬ ‫‬ ‫אחר זה אל השולחן‪ ,‬והמעגל ממשיך‪ ,‬והשירה‬ ‫עולה וסוחפת גם את אלו שיושבים בפינות‬ ‫המרוחקות ביותר‪ .‬שהרי אין כבר מה להפסיד‪,‬‬ ‫ולא נותרו עוד קליפות לקלף‪ .‬כעת הם מרגישים‬ ‫כיצד הניגון מבטא את הרגש שהמלים קצרות‬ ‫מלהביע‪ ,‬ועכשיו הם כאן‪ ,‬בברדיצ'ב‪ ,‬בעיר של‬ ‫רבי לוי יצחק‪ ,‬שאהב לכנס בלבו את הסחופים‬ ‫והדוויים שבבני ישראל‪ .‬השעה כבר שתיים‬ ‫אחרי חצות‪ ,‬עוד מעט ימשיכו לאומן‪ ,‬ומשם כבר‬ ‫המטוס ממתין לשוב לישראל‪ ,‬אל הבית‪ ,‬אז למי‬ ‫באמת אכפת מעוד כמה ריקודים?‪...‬‬ ‫אל‬ ‫תסתכל‬ ‫על‬ ‫הזקן‬ ‫הכי‬ ‫וולוול גרין הוא פרופסור יהודי מפורסם‪.‬‬ ‫הוא אחד מבכירי המדענים של סוכנות החלל‬ ‫האמריקאית נאס"א‪ .‬עד גיל ארבעים הוא לא‬ ‫היה דתי‪ .‬הוא אפילו לא הניח תפילין‪ ,‬עד‬ ‫שבשלב מסוים הוא התקרב ליהדות והפך‬ ‫ליהודי מאמין ושומר מצוות‪.‬‬ ‫פעם הוא ביקר באנטוורפן ונשא הרצאה‬ ‫מעניינת מאוד‪ .‬בין הדברים הוא סיפר כך‪:‬‬ ‫ארוך‬ ‫"השתתפתי פעם באסיפה‬ ‫גדולה של נאס"א‪ ,‬בה לקחו‬ ‫אם היינו חיים על הירח‬ ‫ושולחים חוקרים‬ ‫לבדוק האם יש יהדות‬ ‫על כדור הארץ‪,‬‬ ‫מה היו הפרמטרים שלנו?‬ ‫חלק כשישים מדענים מכובדים‪,‬‬ ‫פרופסורים ידועי שם‪ .‬זה היה לפני‬ ‫שיגור של חללית לירח‪ ,‬והמטרה המרכזית‬ ‫של השיגור הייתה לבדוק האם יש חיים על‬ ‫הירח‪ .‬אלא שלפני שמחפשים חיים‪ ,‬היה‬ ‫עליהם להגדיר‪ :‬מה הם חיים? זה היה נושא‬ ‫הכינוס ועלו שם המון שאלות מרתקות‪ :‬אולי‬ ‫גם צמחים נקראים חיים? הרי גם לצמח יש‬ ‫רגשות ‪ -‬אם תיקחו שני עציצים‪ ,‬תשקו אותם‬ ‫במים באותה מידה בדיוק‪ ,‬אבל לאחד תאמרו‬ ‫מילים של אהבה וחיבה ולשני תאמרו מילים‬ ‫של שנאה וריחוק‪ ,‬תראו את ההבדל לאחר כמה‬ ‫שבועות‪ .‬הצמח הראשון ישגשג‪ ,‬ילבלב ויפרח‪,‬‬ ‫ואילו השני יכמוש וימות‪ .‬רגע‪ ,‬אולי וירוס הוא‬ ‫גם חי? ומה עם מיקרוב? נכון שהוא לא יכול‬ ‫לחיות לבדו‪ ,‬אבל כשהוא מתחבר לגוף חי‪ ,‬גם‬ ‫הוא חי‪ ...‬כך המשיך הדיון והתפתח‪.‬‬ ‫החסידות מלמדת אותנו‬ ‫לשנות את סדרי הגודל‬ ‫ולא להסתפק‬ ‫בתפיסת העולם‬ ‫המוגדרת שלנו‬ ‫ומה ענה הרבי‬ ‫לסטודנט מבריק‬ ‫שהתקיל אותו‬ ‫בשאלה מביכה?‬ ‫"כשהייתי אצל הרבי"‪ ,‬המשיך וולוול‬ ‫גרין לספר‪" ,‬הוא אמר לי שעליי לנסות‬ ‫הרב שבתאי סלבטיצקי‬ ‫שליח חב"ד באנטוורפן‬ ‫'לתרגם' כל דבר שאני לומד‬ ‫בתחום המדע לעבודת ה'‪ .‬חזרתי‬ ‫הביתה מהכנס‪ ,‬והתחלתי לחשוב ‪ -‬מה אני יכול‬ ‫לקחת מהתכנים המקצועיים של הכנס ולהשליך‬ ‫מהם לעבודה הרוחנית שלי?‬ ‫בסוף מצאתי‪ .‬כמו שכל אחד מגדיר לעצמו מהם‬ ‫חיים‪ ,‬כל אחד גם מגדיר לעצמו מהי יהדות‪.‬‬ ‫בלגבי‬ ‫א‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫אם יש למישהו את התמונה הלא‬ ‫נכונה בראש‪ ,‬הוא עלול לבזבז‬ ‫מאה ועשרים שנה על חיפוש‬ ‫של אותה היהדות שמונחת לו‬ ‫בראש‪ ,‬והכל בטעות"‪.‬‬ ‫כך זה בכל דבר בחיים‪ .‬לכל אדם בעולם יש‬ ‫מפה בראש‪ ,‬שלפיה הוא חי ומנווט בעולם‪.‬‬ ‫כל אחד‪ ,‬למשל‪ ,‬רוצה להיות אבא טוב‪ ,‬וכל‬ ‫אחד מגדיר לעצמו אחרת מה זה אבא טוב‪,‬‬ ‫הבעיה היא שכל אדם פועל רק לפי ההגדרות‬ ‫שלו‪ .‬יכול להיות שכולם טועים‪ .‬אותו הדבר‬ ‫גם בעבודת ה'‪ .‬לכל אחד יש הגדרות משלו‬ ‫לשאלות החשובות – מהי עבודת ה' אמיתית?‬ ‫מהי תפילה? מהו חינוך? מהו שלום בית? אדם‬ ‫יכול לעסוק בעבודת ה' מאה ועשרים שנה‪,‬‬ ‫אבל בעצם להישאר בכיתה א'‪.‬‬ ‫בוא נאמר שכולנו חיים על הירח‪ ,‬ואנחנו‬ ‫חוקרים שרוצים לבדוק האם יש "יידישקייט"‬ ‫על כדור הארץ‪ .‬מה אנחנו עושים? בונים‬ ‫חללית משוכללת‪ ,‬מכניסים לשם שני אנשים‬ ‫ושולחים אותם לבדוק האם יש יהדות על כדור‬ ‫הארץ‪.‬‬ ‫השליחים שואלים מה הם צריכים‬ ‫לחפש‪ ,‬ואנחנו אומרים להם "תבדקו‬ ‫האם יש שם אנשים שחובשים‬ ‫שטריימל‪ .‬זה יידישקייט"‪.‬‬ ‫הם טסים‪ ,‬נוחתים ברוסיה‪ .‬הם מוצאים שני‬ ‫קוזקים עם כובעי פרווה מיוחדים ‪ -‬שטריימל‪.‬‬ ‫"מצאנו יהדות"‪ ,‬הם צוהלים וחוזרים לירח‬ ‫עם הממצאים‪ .‬עושים התוועדות גדולה‪,‬‬ ‫מושיבים את שני ה"יהודים" ב"מזרח"‪ ,‬והנה‪,‬‬ ‫הם יודעים לשתות "לחיים" כמו שצריך‪" ...‬נו‪,‬‬ ‫הנה חסידים"‪ ...‬אנחנו מבקשים מהם לומר‬ ‫דבר תורה והם מתחילים לדבר על פרות‪,‬‬ ‫סוסים וחמורים‪ .‬לפתע הטעות מתבררת‪ ,‬זה‬ ‫לא יידישקייט‪ ,‬ובאכזבה מחזירים אותם בחזרה‬ ‫לכדור הארץ‪.‬‬ ‫"תחפשו משהו אחר"‪ ,‬אנחנו אומרים לשליחים‪.‬‬ ‫"תחפשו צניעות‪ .‬זה יידישקייט"‪.‬‬ ‫הם טסים‪ ,‬נוחתים בערב הסעודית‪ .‬הם חוזרים‬ ‫ואיתם שתי נשים מכוסות מכף רגל ועד ראש‪,‬‬ ‫כמיטב המסורת‪ .‬עורכים כנס נשי חב"ד ענק‬ ‫על הירח‪ ,‬שמים את הנשים הללו על הבימה‪,‬‬ ‫אבל הכל 'יבש'‪ .‬לא שומעים מהן לא שיחה‪,‬‬ ‫לא סיפור‪ ,‬לא ווערט‪ .‬כלום‪ .‬טוב‪ ,‬גם זה לא‬ ‫יידישקייט‪ .‬מחזירים אותן לכדור הארץ‪.‬‬ ‫"תחפשו משהו אחר"‪ ,‬אנחנו אומרים‬ ‫לשליחים‪" .‬תחפשו אנשים‬ ‫שבשבת הם עומדים‪ ,‬זורקים‬ ‫אבנים על רכבים וצועקים"‪ .‬הם‬ ‫חוזרים לירח ואיתם הממצאים ‪ -‬שני ערבים‬ ‫שעמדו וזרקו אבנים על מכוניות‪ ,‬כשהם‬ ‫צועקים במלוא גרונם‪ ...‬כלומר‪ :‬כל אחד רואה‬ ‫את הדברים אחרת ומגדיר אותם אחרת‪ .‬ככה זה‬ ‫בכל דבר‪.‬‬ ‫אז מיהו עובד ה'? כל אחד עובד לפי ההגדרה‬ ‫שלו‪ ,‬ותו לא‪ .‬וזאת הבעיה‪ .‬אם המחשבה‬ ‫שלך היום על "מיהו חסיד" היא בדיוק כמו‬ ‫בשנה שעברה‪ ,‬אתה בבעיה גדולה‪ .‬אם ילדים‬ ‫מחליפים בגדים‪ ,‬אז גם אנחנו צריכים להחליף‬ ‫תפיסות ולהתחדש‪ .‬אני זוכר שאחיין שלי‬ ‫שיחק פעם בבית עם כמה חברים‪ .‬נושא השיחה‬ ‫שלהם היה מיהו הצדיק הכי גדול באנטוורפן‪.‬‬ ‫אחד מהילדים אמר על רב מסוים‪ ,‬שהוא הצדיק‬ ‫הכי גדול בעיר‪ .‬הוא הסביר בעיניים‬ ‫נוצצות‪" :‬הזקן שלו כל כך ארוך‪ ,‬הכי‬ ‫ארוך בעיר‪ .‬הוא מגיע כמעט עד‬ ‫לרצפה‪ .‬אז הוא הצדיק הכי גדול!"‪.‬‬ ‫צריך להרחיב את המושגים‪ .‬מי‬ ‫שיש לו דעה מוצקה ותמיד‬ ‫נשאר עם אותן השגות‪ ,‬הוא‬ ‫בבעיה קשה‪.‬‬ ‫זה עניין של קנה מידה‪ .‬מספרים על שני‬ ‫ילדים ששיחקו בביתם במטבע של חצי שקל‪.‬‬ ‫המטבע נפל לרצפה והאח הקטן שלהם שעבר‬ ‫שם באותו רגע‪ ,‬חטף את המטבע והכניס אותה‬ ‫לפה‪ .‬תוך שניות הוא נחנק והתחיל להכחיל‪.‬‬ ‫הילד הגדול‪ ,‬בן שמונה‪ ,‬רץ לאבא וסיפר לו‬ ‫מה קרה‪ .‬האבא הגיע בלחץ והתחיל לטפל‬ ‫בו‪ ,‬מנסה לחלץ את המטבע מתוך גרונו של‬ ‫הזאטוט‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬אחרי מאמצים‬ ‫ארוכים‪ ,‬הוא הצליח להוציא את המטבע‬ ‫ולשחרר את נתיב הנשימה של התינוק‪.‬‬ ‫מייד לאחר מכן ניגש הילד הגדול להוריו ואמר‪:‬‬ ‫"אני רוצה לומר לכם משהו חשוב‪ .‬מהיום אני‬ ‫לא רוצה לאכול בשר ולא דגים‪ ,‬רק לחם ומים‪.‬‬ ‫אני הבנתי‪ .‬הבנתי טוב מאוד"‪.‬‬ ‫"מה הבנת?"‪ ,‬שואלים אותו אבא ואימא בחוסר‬ ‫הבנה‪.‬‬ ‫"הבנתי שהמצב הכלכלי של‬ ‫המשפחה קשה מאוד‪ .‬אם‬ ‫בשביל חצי שקל כדאי לאבא לעבוד‬ ‫כל כך קשה במשך עשרים דקות‪,‬‬ ‫סימן שהמצב קשה מאוד"‪.‬‬ ‫לפעמים אנחנו מתנהגים בדיוק כמו אותו ילד‬ ‫קטן‪ .‬מנסחים לעצמנו הגדרות ‪ -‬זו עבודת ה'‪,‬‬ ‫זה חסיד‪ .‬הבעיה היא שאם לא לומדים חסידות‪,‬‬ ‫אם לא מתוועדים באמת ובפנימיות‪ ,‬נשארים‬ ‫קטנים‪ .‬השכל מוגבל‪ ,‬הראש מוגבל‪ ,‬ואנחנו‬ ‫אף פעם לא יכולים לפרוש כנפיים‪ .‬כמו נמלים‬ ‫קטנות וצרות אופקים‪ ,‬ככה אנחנו מנהלים את‬ ‫החיים הרוחניים שלנו‪ .‬כשבן אדם לא לומד‬ ‫חסידות‪ ,‬הוא נשאר תקוע בעבודת ה' כמו‬ ‫תינוק שלא רואה את התמונה הגדולה‪ .‬וזהו‪,‬‬ ‫הוא לא מחפש יותר‪.‬‬ ‫לכל אחד יש קנה מידה אחר‪.‬‬ ‫אם אין לנו את קנה המידה הנכון‪ ,‬אנחנו‬ ‫עלולים כל החיים לחיות בכיוון אחד‪ ,‬בכיוון‬ ‫הלא נכון‪ ,‬חלילה‪ .‬לא מדובר באיזה הידור‬ ‫מצווה‪ ,‬אלה דברים שנוגעים בנפש! חייבים‬ ‫להרחיב את הדעת כל הזמן‪ .‬אם אתה מקובע‬ ‫ ככה תישאר וככה גם הילדים שלך יהיו‪.‬‬‫לכן צריכים לומר "לחיים"‪ ,‬להתוועד‪ ,‬ללכת‬ ‫למשפיע ולהתייעץ איתו‪ ,‬וכל הזמן לבקש‬ ‫ולהתחדש‪.‬‬ ‫נכנסה פעם קבוצה של סטודנטים לרבי‪ .‬לפני‬ ‫שהם נכנסו‪ ,‬הסבירו להם קצת מה זה רבי‪ ,‬למה‬ ‫ואיך החסידים שואלים ומתייעצים עם הרבי על‬ ‫כל פרט‪ ,‬ועל כך ששכינה מדברת מתוך גרונו‪.‬‬ ‫הם נכנסו והרבי אמר לפניהם שיחה קצרה‪,‬‬ ‫ואחר כך שאל אם למישהו יש שאלה שהוא‬ ‫רוצה להפנות אליו‪.‬‬ ‫אחד מהסטודנטים היה בחור מבריק‪ .‬הוא שאל‬ ‫את הרבי‪" :‬האם הרבי משתמש במחק?"‪ .‬הוא‬ ‫רמז לכך שאם אכן הרבי הוא צדיק‬ ‫כל כך גדול וקדוש‪ ,‬אז אין לו אף‬ ‫פעם טעות או שגיאה‪ .‬הוא אף‬ ‫פעם לא צריך להשתמש במחק‪.‬‬ ‫הרבי ענה לו‪" :‬כן‪ ,‬אני משתמש במחק‪ .‬כל יום‬ ‫אדם צריך לעלות דרגה‪ ,‬לראות את הדברים‬ ‫אחרת‪ ,‬ממקום גבוה יותר‪ .‬כשאנחנו מסתכלים‬ ‫אחורה ומביטים על מה שעשינו אתמול‪,‬‬ ‫אנחנו מבינים שבהתאם למצב של היום‪ ,‬אנחנו‬ ‫צריכים לעשות את זה הרבה יותר טוב‪ .‬אנחנו‬ ‫משתמשים במחק על ההבנה וההשגה של‬ ‫אתמול"‪.‬‬ ‫החסידות מלמדת אותנו להיות‬ ‫אחרים‪ ,‬להגדיל כל הזמן את‬ ‫התפיסות שלנו ‪ -‬בעבודת ה'‪,‬‬ ‫בתפילה‪ ,‬באמונה‪ ,‬ובכל דבר אחר‪ .‬חסידות‬ ‫מלמדת שצריך "מוחין דגדלות"‪ ,‬לראות את‬ ‫הדברים בגדול‪.‬‬ ‫תפ‬ ‫ת‬ ‫ח‬ ‫‪-‬‬ ‫בשבח והודיה לה' א‪-‬ל עולם‬ ‫נשלם‬ ‫תבין‬ ‫הביאור הקצר והמדויק‬ ‫למשנה תורה להרמב"ם‬ ‫על כל כרכי הי"ד החזקה‬ ‫עכשיו תתחיל אצלך החוויה‬ ‫להכיר את כל היהדות בקיצור ובשלמות‬ ‫מחיר‬ ‫השקה‬ ‫מיוחד‪:‬‬ ‫ניתן להשיג גם במהדורות הבאות‪:‬‬ ‫מהדורה קלה‬ ‫מהדורת כיס‬ ‫נעים וקל ללמוד‬ ‫לקחת לכל מקום‪.‬‬ ‫לנצל כל רגע‬ ‫ראש ישיבת רמת גן‬ ‫‪₪440‬‬ ‫מבצע!‬ ‫אפליקציה‬ ‫רמב"ם פלוס‪.‬‬ ‫במגע יד‪ ,‬אצלך בנייד‬ ‫מפעל משנה תורה – לרכישה ולהזמנות‪077-4167003 :‬‬ ‫שו"ת‬ ‫הרב יהושע שפירא‬ ‫‪₪ 640‬‬ ‫| ‪www.MishneTorah.com | [email protected]‬‬ ‫נפשי בשאלתי‬ ‫בעומק של העומק ‪-‬‬ ‫כולנו מתגעגעים לה' יתברך‬ ‫עד עצבות גמורה‪.‬‬ ‫כשמתפללים לה' יתברך ‪-‬‬ ‫מי צריך להיות במרכז‪,‬‬ ‫מה אפשר לעשות‬ ‫עם הגעגוע הזה?‬ ‫הוא או אני?‬ ‫השאלה דוקרת כמדקרות חרב‪ ,‬מפני שהיא‬ ‫מניחה בחדות שאין יחס ואין אחדות‪ ,‬והקשר‬ ‫שלנו עם ה' יתברך מתבסס על "או או"‪ ,‬או הוא‬ ‫או אני‪ .‬אולם כל עניין התפילה שולל את ההנחה‬ ‫הזו מעיקרה‪.‬‬ ‫כשבן מבקש מאביו בקשה‪ ,‬הוא חש מעבר‬ ‫לכל דבר את האחדות העצמית שבין אב לבן‪.‬‬ ‫הוא חש שהוא עצם מעצמיו ובשר מבשרו של‬ ‫האב‪ ,‬ומפני כך הוא שוטח בפניו את בקשתו תוך‬ ‫בטחון שהאב רואה בבקשת הבן משהו שנוגע‬ ‫גם לעצמו‪ .‬על כן בתפילתנו אנחנו מתקרבים אל‬ ‫אבינו שבשמים תוך בטחון שנשמתנו היא חלק‬ ‫ממנו‪ ,‬והוא יתברך חפץ בטובתנו‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫יסוד היסודות של אמונתנו הוא "לית מחשבה‬ ‫תפיסא ביה כלל" (אין מחשבה תופסת בו כלל)‪.‬‬ ‫האדם‪ ,‬שנברא חלקי‪ ,‬אינו מסוגל להכיל את‬ ‫מקורו האלוקי‪ ,‬ולכן התמסרות למחשבה הזאת‬ ‫בלבד עלולה להוביל למבוי סתום ולעצב‪.‬‬ ‫אך רבותינו לא התכוונו לומר שיש נתק‪,‬‬ ‫חלילה‪ ,‬בין ה' יתברך לבין בריותיו‪ .‬הגעגוע‬ ‫הבוער בעצמותינו הוא בעצמו ראיה לקיומו‬ ‫של הקשר‪ ,‬ועל כך אמרו רבותינו "אבל ברעותא‬ ‫דליבא איהו תפיס" (אבל ברצון הלב הוא תופס)‪.‬‬ ‫בתוך אותו רצון שמלא געגועים אליו‪ ,‬הוא‬ ‫יתברך מופיע בתוכנו‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬הקדוש ברוך הוא צמצם את עצמו‬ ‫וגילה את רצונו בתורה‪ .‬בתוך כל מעשה טוב‪,‬‬ ‫ובייחוד על ידי לימוד התורה – אנחנו דבוקים‬ ‫בו ופוגשים את רצונו‪.‬‬ ‫אני שמיניסט‬ ‫ומתלבט על ישיבה‬ ‫לשנה הבאה‪.‬‬ ‫איך בוחרים‬ ‫ישיבה?‬ ‫ישיבה היא מקום שבו אדם מתפתח בלימוד תורה‬ ‫ובעבודת ה'‪ ,‬ומגדל את הדבקות האלוקית שבו‬ ‫ואת חיבורו לעם ישראל‪ .‬כשבחור הולך לישיבה‪,‬‬ ‫הוא צריך לשקול את כל העניינים הללו‪ :‬היכן‬ ‫תתפתח בו דבקות אלוקית יותר עליונה‪ ,‬באיזה‬ ‫מקום יפרח הקישור שלו לכלל ישראל ולכל‬ ‫מאורי הדורות‪ ,‬איפה הוא ילמד תורה ברוממות‬ ‫ובגדלות‪ ,‬ועד כמה תתפתח עבודת ה' שלו‪ ,‬יראת‬ ‫השמים והקדושה‪.‬‬ ‫בדורנו‪ ,‬יש להוסיף ולשקול את החיבור‬ ‫העמוק בין יראת שמים ואהבת ה'‪ ,‬מפני שבמעבר‬ ‫מגלות לגאולה אהבת ה' תופסת מקום מתרחב‬ ‫והולך בעבודתנו‪ ,‬ויחד עם זאת האהבה צריכה‬ ‫להגביר ולחדד את היראה‪.‬‬ ‫יש לך שאלה בעבודת ה'?‬ ‫סמס ל‪054-4530951 -‬‬