‫בס"ד‬
‫עבודת ה' ברוח חסידית‬
‫קרוב אליך פותח מרכזי חלוקה!‬
‫ברצונך לחלק את העלון בסביבת מגוריך?‬
‫שלח לנו מסרון‪054-4530951 :‬‬
‫גיליון ‪ | 24‬ה ניסן תשע"ד | פרשת מצורע‬
‫הכנה חסידית‬
‫לניקיונות הפסח‬
‫אוורור הספרים‬
‫בהתלהבות וביגיעה‬
‫רבי ישראל שמעון קסטלניץ‬
‫אחיינו של הרבי מאבריטש ה'בת עין' זי"ע‬
‫"ביום שקודם בדיקת חמץ‪ ,‬אחר תפילת שחרית‪ ,‬פנה אליי הרב הצדיק רבי‬
‫אליעזר הכהן (רבי לייז'ע) זצ"ל ואמר לי‪" :‬ישראל שמעון‪ ,‬האם אתה מוכן‬
‫לעזור לי בניקוי ואוורור הספרים לכבוד פסח?"‪.‬‬
‫ניקוי אבק לשם ייחוד‬
‫הרב צבי מאיר זילברברג‬
‫ראש חבורת החסידות "נחלת יעקב" ירושלים‬
‫מהעיקרים של הניסיונות בימים אלו הוא ענין הקפדנות‪ ,‬והרגשות הדומות‬
‫לזה‪ .‬ידועים דברי הזוהר הקדוש בפרשת תצוה‪ ,‬שעל ידי כעס וקפדנות‬
‫מאבדים חס ושלום הנשמה שלנו‪" .‬טורף נפשו באפו"‪ ,‬שנעשים טריפה חס‬
‫ושלום‪ ,‬והקפדנות מטמאת את כל היהודי מכף רגל ועד ראש מבית ומחוץ‪,‬‬
‫וזה ממש עבודה זרה‪.‬‬
‫אחד האופנים להשתדל בימים אלו להישאר נקי מקפדנות הוא על‬
‫ידי שנשתדל לחזור לעצמנו שני יסודות‪ ,‬מה שגילו לנו צדיקים‪ ,‬שמה‬
‫שמתעסקים לנקות את הבית‪ ,‬התכלית הוא להוציא את החמץ‪ .‬וחמץ‪,‬‬
‫הכוונה ממש חתיכות חמץ ואין הכוונה ניקיון הבית‪ .‬וכמה שאפשר להכניס‬
‫ולהשריש ידיעה זו בבית‪ ,‬זה מסייע להקל הניסיונות‪ .‬ומצד שני‪ ,‬לפעמים‬
‫צריך לדעת מתי לא לומר זאת‪ ,‬וצריכים הרבה סייעתא דשמיא לידע מה‬
‫רצון אבינו שבשמים‪.‬‬
‫ביודעי ומכירי שאין לו אלא ארון קטן ובו מעט ספרים‪ ,‬השבתי בחיוב‪.‬‬
‫מיד תפס במקלו העבה בהתלהבות‪ ,‬כשכל כולו סוער ומרוגש‪ ,‬ופנה ללכת‬
‫לכיוון ביתו‪ .‬התפלאתי על המחזה‪ ,‬מדוע ובשל מה הסער הגדול הזה‪.‬‬
‫כאשר הגענו לביתו‪ ,‬הניח את הטלית והתפילין על מקומם‪ ,‬הסיר את‬
‫אבנטו ואמר לי‪" :‬נו‪ ,‬בוא וניגש אל הארון לאוורר את הספרים"‪ .‬ניגשנו‬
‫יחדיו‪ .‬הוצאתי ספר מן הארון‪ ,‬ניגבתיו יפה בסמרטוט שהכין לכך‪ ,‬ורציתי‬
‫להחזירו למקומו‪.‬‬
‫פנה אליי ואמר‪" :‬הבה ואראה איזה ספר זה"‪ .‬אמרתי לו שהוא ספר 'אבקת‬
‫רוכל' למרן הבית יוסף‪ .‬חטף את הספר מידי וכאשר כולו מלא התרגשות‬
‫אמר‪" :‬אוי‪ ,‬דער הייליגער אבקת רוכל! (אבקת רוכל הקדוש)"‪ .‬פתחו‬
‫והסתכלו בו רגע קט‪ ,‬ואחר כך אמר לי להחזירו למקומו‪ .‬חשבתי לכתחילה‬
‫שחיבה יתירה יש לו לספר הזה ולכן התלהב והתרגש כל כך‪ .‬הוצאתי עוד‬
‫ספר‪ ,‬ושאל אותי איזה ספר אתה אוחז בידך‪ ,‬השבתי 'הליכות עולם' למרן‬
‫הבית יוסף‪ .‬מיד תפסו בהתלהבות והתרגשות כמו בספר הקודם‪ .‬בהוציאי‬
‫את הספר השלישי‪ ,‬חזר שוב על שאלתו איזה ספר זה‪ ,‬וכאשר השיבותיו‪,‬‬
‫אמר‪" :‬אוי‪ ,‬הרי זה כבר חצי שנה שלא ראיתיו ולא עיינתי בו‪ ,‬בוא נתיישב‬
‫ונלמד בו קצת"‪ .‬התיישבנו‪ ,‬והתחיל ללמוד בו בהתרגשות גדולה‪.‬‬
‫כך חזרו ונשנו הדברים‪ ,‬כשבכל ספר מצא עניין לענות בו‪ .‬כשלוש שעות‬
‫לקח לנו אוורור הספרים‪ ,‬כאשר כל כולו מרוגש בהתלהבות ויגיעה‪ ,‬ואגלי‬
‫זיעה ניגרים ממנו וממני‪...‬‬
‫וגם אם לפעמים יש פעולות‪ ,‬שאף מצד העניין של חמץ לא היה רצון אבינו‬
‫שבשמים שנעשה אותם‪ ,‬מכל מקום לפי המצב‪ ,‬משום בין אדם לחברו‪,‬‬
‫רצון אבינו שבשמים שנעשה אותם‪ ,‬כיון שההורים רוצים את זה‪ ,‬או בבית‬
‫רוצים את זה‪ .‬ואז פעולות אלה‪ ,‬אפילו אם מתארכות כמה שעות‪ ,‬הם קודש‬
‫קודשים ממש ונחת רוח גדול לאבינו שבשמים‪ ,‬וזה מקדש ומטהר את‬
‫היהודי כמו מצה והדלקת נר חנוכה‪ .‬ובוודאי רצון השם‪ ,‬כמו בכל מצוה‪,‬‬
‫לעשות הכנה מקודם ולומר שעושים את הדבר לשם מצווה‪ ,‬ולשם יחוד‬
‫קודשא בריך הוא וכו'‪ ,‬ולא לחשוב שום מחשבות של זלזול‪ ,‬שחושבים‪ ,‬מה‬
‫ענין שמיטה אצל הר סיני? איך זה מגיע ונכנס לפני פסח‪ ,‬איזו שייכות יש‬
‫בין זה לחמץ? רק צריך לייקר כל יהודי ולהבין שכל אחד יש לו רצונות‬
‫משלו וכל אחד עצום ונפלא‪ ,‬וכל מה שיהודי עושה וכוונתו לטובה חשוב‬
‫וחביב מאוד אצל אבינו שבשמים‪.‬‬
‫פעם היה אצלי אברך ידען גדול בחסידות‪ ,‬וביקש לשוחח עמי בענייני‬
‫חסידות‪ .‬אמרתי לו שידיעה בעלמא לא סגי (אינה מספיקה)‪ ,‬והעיקר הוא‬
‫על ידי שימוש תלמידי חכמים‪ .‬ולדוגמה שאלתיו אם יודע הוא כיצד‬
‫בודקים את הספרים לכבוד פסח על פי דרך החסידות‪ .‬הוא נאלם דום‬
‫והשתומם למשמע שאלתי‪ .‬וסיפרתי לו סיפור זה‪ ,‬ואמרתי לו‪" :‬עתה תדע‬
‫איך מכינים ומנקים את הספרים על פי דרך החסידות לכבוד פסח‪ .‬דבר זה‬
‫לא תמצא כתוב בשום ספר‪."...‬‬
‫('שיחות התחזקות')‬
‫('מזקנים אתבונן')‬
‫‪ 2‬היכונו לאכילת‬
‫מהות אלוקות!‬
‫לומדים את סוד המצה‬
‫‪ 8‬על פולמוס‬
‫‪ 12‬הצעדים‬
‫הרב יהושע שפירא‬
‫‪ 4‬כמו חייל רעב‬
‫שזולל בייגל‬
‫הכירו את המשפיע המיתולוגי‬
‫לומדים‬
‫את זה‬
‫פסח‬
‫לומדים‬
‫מצה זו‬
‫שאנו אוכלים‬
‫משה שילת‬
‫בימים אלו כולנו דורשים בהלכות החג ועסוקים בקרצופי‬
‫החג‪ ,‬מנקים את עצמנו מכל חמץ ומתכוננים לליל הסדר‪,‬‬
‫"הלילה הזה כולו מצה"‪.‬‬
‫המצה נקראת בספר הזוהר "מיכלא דמהימנותא"‬
‫– מאכל האמונה‪ .‬יש יום אחד בשנה שבו אנחנו אוכלים‬
‫אמונה! לא מסתפקים בדיבורים ומחשבות על האמונה‬
‫אלא מכניסים אותה לתוך גופנו הגשמי‪ ,‬על ידי אוכל גשמי‬
‫שהוא באמת רוחני‪" :‬כשאוכל אדם מצות הרי הוא ניזון‬
‫ממצוה זו עד שגופו הגשמי מקבל חיים מאכילת מצה‬
‫שיש בה מהות אלוקות" (אדמו"רי חב"ד)‪.‬‬
‫ה' מאכיל אותנו‬
‫יש אכילה של מצווה ויש גם אכילת קורבנות‪ ,‬אבל‬
‫"מהות אלוקות" ממתינה לנו אך ורק במצת המצווה‪ .‬לכן‬
‫המצה היא בשפלות‪ ,‬בלי לתפוח ובלי טעם‪ ,‬כי יש בה מהות‬
‫אלוקות‪ ,‬היא בטלה מכל וכל‪ .‬אין עוד מאכל או משקה‬
‫שמתקרבים לדרגה המופלאה הזאת‪.‬‬
‫אין זה רק זיכרון מעורר של אירועי יציאת מצרים אלא‬
‫הרבה יותר מזה ‪ -‬זהו אוכל שדרכו הקדוש ברוך הוא מזרים‬
‫לתוכנו אמונה‪ ,‬ה' מאכיל אותנו אלוקות‪.‬‬
‫בגלל גדלותה של המצה אנחנו מתכוננים כל כך‬
‫לאכילתה של המצה וניגשים למצווה זו בחרדת קודש‪,‬‬
‫אוכלים את ה"כזית"ים כמו שהם וללא שום תוספות‪,‬‬
‫אכילה רצופה וללא הפסקות‪.‬‬
‫גם הכנת המצות איננה דומה להכנת אוכל אלא‬
‫דומה יותר להתעסקות עם משהו אלוקי מופשט‪ .‬הכל‬
‫נעשה במהירות חסרת תקדים (שמונה עשרה דקות מרגע‬
‫מגע הקמח עם המים עד ההכנסה לתנור) בדקדוק עצום‬
‫בהלכות‪ ,‬בזהירות מחמץ תוך כדי ההכנות ובחרדת קודש‬
‫של ממש‪.‬‬
‫אין זה אוכל רגיל‪ .‬הוא יותר רוחני מאשר גשמי‪,‬‬
‫להמתין לניצנים מיכל וולשטיין‬
‫הכחשה הורית אל מול פני מציאות בעייתית אצל ילדים‪ ,‬היא תופעה‬
‫מוכרת‪ .‬הורים לא מוכנים לראות את הדיסלקציה‪ ,‬מעדיפים לא לשים לב‬
‫לתלונות על כאב חוזר ונשנה או עוצמים עיניים אל מול בעיות חברתיות‪.‬‬
‫התקשורת מפמפמת לנו שגילוי מוקדם מציל חיים‪ .‬אם נשים לב ונתפוס‬
‫את זה בזמן‪ ,‬עוד לפני שהבעיה תתעצם‪ ,‬יהיה לנו הרבה יותר קל‪.‬‬
‫ולפעמים זה הפוך‬
‫ישנם הורים ששמים לב לבעיות מוקדם מאוד‪ .‬אמהות מגיעות אל הרופא‬
‫ואומרות לו שהילד לא מרגיש טוב‪ ,‬לא מתנהג כרגיל‪ ,‬והרופא מבקש לחזור‬
‫מחר כי סימפטומים טרם צצו על פני השטח‪ .‬ואכן למחרת כבר ניכרים‬
‫סימני התחלה של אבעבועות או אדמת‪...‬‬
‫הרבה לפני שהילד התלונן היא קלטה שאין לו חברים של ממש‪ ,‬היא‬
‫כבר קראה לזה בשם‪ ,‬התקשרה אל היועצת‪ ,‬קבעה תור לטיפול רגשי‪,‬‬
‫והילד? הילד לא התחיל לשים לב למשהו שמבדיל אותו מחבריו‪ ,‬הוא‬
‫עדיין מבסוט מחברים ברמת תקשורת של כדורגל וגוגואים‪ .‬לא ממש מבין‬
‫מה אמא שלו רואה או מחפשת‪.‬‬
‫זה נשמע מעולה‪ .‬איזה כיף לילד שכל כך אכפת לנו ממנו‪ ,‬ועם זאת‪,‬‬
‫אי אפשר לטפל נפשית במי שלא רוצה‪ .‬על מנת לטפל באמת‪ ,‬על הילד‬
‫לחוש את הרצון לשנות מצב קיים‪ .‬על מנת שיזוז משהו‪ ,‬על האדם להיות‬
‫מודע‪ ,‬מבין ורוצה לתקן‪ .‬על מנת לזוז מהמקום אליו אני רגילה אני חייבת‬
‫לזהות שזה משתלם לי‪ .‬רק אז אסכים לעמול‪.‬‬
‫העלון‬
‫טעון גניזה‬
‫‪2‬‬
‫אבל המעלה שלו היא שהוא גם גשמי‪ ...‬הגשמיות שיש‬
‫בו מכניסה את האמונה אל תוכנו ממש‪ ,‬לתוך הקישקעס‪.‬‬
‫בגלל העניין הזה יש דקדוק מיוחד אצל חסידים לאכול‬
‫את הכזית מצת מצווה (לפחות) ממצות עבודת יד‪ .‬אנחנו‬
‫רוצים מצה שיהודי הכין‪ ,‬יהודי עם נפש אלוקית‪ ,‬שהיא‬
‫חלק א‪-‬לוה ממעל ממש‪ .‬לא מכונה תייצר לנו את מאכל‬
‫האמונה‪.‬‬
‫לא היינו רוקדים‬
‫האמונה שאנו מכניסים לתוכנו איננה הכרה במציאות‬
‫ה'‪ .‬לפי האדמו"ר הזקן‪ ,‬הדבר הבסיסי הזה לא מצריך אמונה‬
‫אלא היגיון פשוט‪ .‬כפי שברור לאדם שמעבר לגופו ישנה‬
‫נפש שמחיה אותו‪ ,‬כך ברור לכל בר דעת שיש מנהיג לבירה‬
‫זו‪ .‬אין צורך לבזבז את האמונה על דבר כל כך פשוט‪.‬‬
‫האמונה היא ביציאת מצרים‪ .‬כלומר‪ ,‬האמונה שה'‬
‫מוציא אותנו מכל המיצרים וההגבלות של העולם הזה‬
‫ונותן לנו את האפשרות להתקרב אליו‪ ,‬להתעלות ולהתייחד‬
‫עמו בייחוד נצחי‪ .‬האמונה היא בזה ש"אין עוד מלבדו"‪ .‬לא‬
‫רק שאין עוד אלוקים מלבדו‪ ,‬שוב – זה פשוט‪ ,‬על זה לא‬
‫היינו רוקדים‪ ...‬אלא שאין כלום מלבדו! שהבריאה זקוקה‬
‫לו יתברך בכל רגע ואין לה מציאות וקיום עצמאיים‪.‬‬
‫אמונת הגנבים‬
‫גם אמונה חזקה מאוד עלולה להישאר בבחינת‬
‫"מקיף"‪ .‬יהודי מאמין יכול להיות בטוח באמונתו בצורה‬
‫מוחלטת‪ ,‬אבל למרות זאת לא להתנהג תמיד לפי הוראות‬
‫התורה‪ .‬הגמרא מתארת את הגנב שבפריצתו לבית מתפלל‬
‫לה' שיצליח את דרכו‪" ...‬גנבא אפום מחתרתא רחמנא‬
‫קריא"‪ .‬בשביל שלא נהיה גנבים אנחנו מוכרחים להזדהות‬
‫עם האמונה‪ .‬אכילת המצה‪-‬האמונה‪-‬מחדירה אותה לתוכנו‬
‫ומסייעת לנו לחיות את האמונה‪ ,‬להפנימה ולהפוך אותה‬
‫לכוח הדומיננטי בחיינו‪.‬‬
‫גלוי וידוע לפניו‬
‫גם בבראשית‪ ,‬הקדוש ברוך הוא ידע לפני האדם כי לא טוב לו לבדו‪ .‬ועם‬
‫זאת‪ ,‬הוא לא אומר לו את זה‪ .‬הוא מציב לפניו את בעלי החיים זוגות זוגות‪,‬‬
‫כך מספר המדרש‪ ,‬והאדם נותן להם שמות‪ ,‬עדיין מבסוט מהחידושים של‬
‫העולם‪ ,‬עדיין מגלה את כוחותיו ויכולותיו במציאות‪ .‬תוך כדי קריאת‬
‫השמות שם לב האדם לשונּותו‪ ,‬לחסרונו‪ ,‬ורק אז מפיל עליו אלוקים‬
‫תרדמה ונותן לו את ההשלמה המדויקת עבורו ‪ -‬האשה‪.‬‬
‫כאמהות מחנכות אנחנו רואות פעמים רבות עניין המצריך תיקון‪ ,‬אבל‬
‫מה שניתן לנו לעשות הוא להתפלל על הילד‪ ,‬לנסות לעורר בבית את‬
‫הנושא בצורה כללית ולנסות בדרכים יצירתיות‪ ,‬כמו ספרים ומשחקים‪,‬‬
‫להביא את הילד למודעות לגבי מצבו‪ .‬יש לעורר אותו תוך עדינות‬
‫וזהירות‪ ,‬שלא כמו פנינה אשר ניסתה לעורר את חנה לתפילה על ידי‬
‫שהכעיסה אותה‪ .‬אנו נדרשות לחכות בסבלנות עד הרגע בו הוא יעלה את‬
‫העניין מיוזמתו‪.‬‬
‫כן‪ ,‬כך נוהג גם הקדוש ברוך הוא בעולמו‪ .‬הכל הרי גלוי וידוע לפניו‪,‬‬
‫והוא‪ ,‬דרך דיבור המציאות אלינו‪ ,‬מכוון אותנו להרגיש‪ ,‬להבין מה חסום‬
‫בנו‪ ,‬מה חסר לנו‪ ,‬מה נצרך ולאן נכון לנו להגיע‪ .‬הוא מחכה לנו בסבלנות‬
‫אין קץ עד הרגע בו נהיה אנחנו מרגישים‪ ,‬חסרים וזועקים‪ ,‬רק בשל העובדה‬
‫כי כאשר נרגיש באמת את הקושי‪ ,‬משהו בנו יהיה מוכן לשנות את ההרגל‪,‬‬
‫להסכים לוותר על אזורי הנוחות ‪ -‬ולנוע לתיקון שלם‪.‬‬
‫עלון שבועי לעבודת השם בדרך החסידות‬
‫ת‪.‬ד‪ 52589 .‬רמת גן‬
‫‪3‬‬
‫עורך‪ :‬אהרוני ברנשטיין‬
‫עיצוב‪ :‬סטודיו דוסה‬
‫לתגובות‪ ,‬יצירת קשר‪ ,‬פרסום והצטרפות‬
‫לרשימת תפוצה‪[email protected] | 054-4530951 :‬‬
‫‪| www.Dosa.co.il‬‬
‫חפשו אותנו בפייסבוק! קרוב אליך‬
‫אישית‬
‫זו הזדמנות‬
‫לוותר‪,‬‬
‫לתת‪,‬‬
‫לגדול‪.‬‬
‫הזדמנות לאהוב‪.‬‬
‫לבטל את רצוני‬
‫צלם‪ :‬אוהד רומנו‬
‫לרצונו‪,‬‬
‫מטמונים‬
‫לרצונה‬
‫בקירות נגועים‬
‫| אביתר בנאי |‬
‫בפרשת השבוע יש פרשייה תמוהה ומרתקת ‪ -‬צרעת בקירות הבתים‪.‬‬
‫קירות הבית חולים‪ .‬מחלה מסוכנת‪ ,‬ממארת‪ .‬עוד לפני שאני מבין על זה‬
‫משהו‪ ,‬יש בזה משהו יפה‪ ,‬נורא‪ ,‬מקורי‪ ,‬אמיתי ומזעזע‪.‬‬
‫במדרש כתוב שהמחלה בקירות הייתה בעצם מתנה מה'‪ .‬בקירות היו‬
‫מטמונים שהחביאו עובדי עבודה זרה אמוריים במנוסתם‪ .‬החולי בקירות‬
‫ונתיצתם חשפו אוצר‪ .‬זה עשה לי לחשוב על בית‪ ,‬על זוגיות‪ ,‬משפחה‬
‫ואהבה‪.‬‬
‫לקח לי הרבה שנים להבין שאני לא מבין באהבה‪ .‬אני אוהב את עצמי‪.‬‬
‫מרגיש את עצמי חזק ואת שאר העולם במעורפל‪ .‬אם העולם זורם איתי‬
‫אז אני מחזיר אהבה‪ ,‬אבל בדרך כלל העולם מפריע‪ ,‬לא עושה מה שאני‬
‫רוצה‪ .‬כמו ילד‪ ,‬האני שלי מרגיש את עצמו מרכז שראוי לו לבוא על‬
‫סיפוקו‪.‬‬
‫האני שלי אוהב דרך הגוף‪ ,‬דרך האגו‪ ,‬דרך עצמו‪ .‬זאת עבודה זרה‪ .‬אני‬
‫עובד את אני‪ .‬דייג אוהב דגים? דייג אוהב לאכול‪ .‬דייג לא אוהב דגים‪,‬‬
‫הוא זורק את העצמות ואוכל אותם צלויים‪ .‬זוגיות שנבנית על יסודות‬
‫כאלה ‪ -‬מתישהו יגיע הזמן לנתץ את הקירות שלה‪.‬‬
‫זה מצב מסוכן‪ .‬הבית במבחן‪ .‬זה ניסיון‪ .‬זה משבר אבל זה גם נס‪.‬‬
‫הזדמנות‪ .‬גם המשבר הוא מתנה‪ .‬הזדמנות להבין שהכל פה בחסד‬
‫עליון‪ .‬כלום לא שלי‪ ,‬גם לא עיניי‪ ,‬נשמתי‪ .‬הכל כחוט השערה‪ .‬עדין‬
‫ומופלא‪ .‬זו הזדמנות לוותר‪ ,‬לתת‪ ,‬לגדול‪ .‬הזדמנות לאהוב‪ .‬כי היא‪ ,‬לא‬
‫כי אני‪ .‬לבטל את רצוני לרצונו‪ ,‬לרצונה‪ .‬זה אוצר של אהבה‪ ,‬מטמונים‬
‫של זהב בקירות נגועים‪.‬‬
‫בשביל לאהוב צריך ענווה גדולה‪ ,‬בשביל ענווה צריך להסיר את הכתר‬
‫מהראש ולהחזיר אותו לה'‪.‬‬
‫מבשלים לכם מהדורה‬
‫מיוחדת ומורחבת לפסח!‬
‫מכון צורבא מרבנן שמח להזמין גם אותך‬
‫להשתתף במסלולי ההכשרה של המכון למקצועות התורה‬
‫ההכשרה כוללת לימוד הלכתי ומעשי‪ ,‬בכל מסלול ‪ 16 -‬מפגשים במחיר מסובסד הכולל‪:‬‬
‫חוברות לימוד‪ ,‬ציוד איכותי והדרכה אישית ומדוקדקת בשימוש בו‪.‬‬
‫משתתפים שיעמדו במבחן בסוף ההכשרה יקבלו תעודה מהמכון‪.‬‬
‫לפ ר טי ם וה רשמה ‪ :‬נא ל של וח מ סר ו ן‬
‫לטל ' ‪ 0 5 4 - 545 69 88‬ו אנ ו נ חז ור א ל יכ ם‬
‫מסלולי ההכשרה מתקיימים בישיבת כרם ביבנה‪ ,‬בין השעות ‪.18:00-21:00‬‬
‫הקורסים הקרובים פתחו אי"ה החל מ‪-‬יא' אייר תשע"ד‬
‫‪www.tzurba.org‬‬
‫מקרצף במכנסי שבת‬
‫הרב קסלמן נולד בז'יטומיר‪ ,‬אוקראינה‪ ,‬למשפחה‬
‫של חסידי קוידינוב‪ .‬בגיל ארבע עשרה הגיע‬
‫שמעה של ישיבת "תומכי תמימים" לאוזניו והוא‬
‫יצא לברר במה מדובר‪ .‬זאת הייתה אהבה ממבט‬
‫ראשון‪ ,‬הוא נשבה בקסם המקום‪ .‬מרוב דבקותו‬
‫בחסידות חב"ד ליובאוויטש ובאדמו"ר שכיהן‬
‫באותה תקופה‪ ,‬רבי שלום דובער (הרש"ב)‪ ,‬הוא‬
‫לא חזר לביתו שש שנים רצופות! ר' שלמה חיים‬
‫עלה במעלות התפילה והעבודה‪ ,‬עד שהפך לאחד‬
‫מבכירי התלמידים‪ .‬הוא נשלח על ידי האדמו"ר‬
‫הבא‪ ,‬רבי יוסף יצחק (הריי"צ)‪ ,‬לשמש כמשפיע‬
‫בכמה ישיבות חב"ד ברחבי רוסיה‪.‬‬
‫ימות‬
‫המשפיע‬
‫הרב שלמה חיים קסלמן התאהב בישיבת חב"ד ולא‬
‫שב לביתו שש שנים רצופות הוא נדד בין ארצות‬
‫ודורות והתמודד עם עוני וקשיים‪ ,‬אך לא הפסיק‬
‫לראות בחסידות חב"ד את תמצית נשמתו פגישה‬
‫עם יהודי שחינך דורות לעבודת ה' בלהט‬
‫דרור יהב‬
‫בוקר שבת קר‪ .‬תלמידי הישיבה‪ ,‬שרובם נשארים בה כמעט בכל שבתות השנה מרצונם‪ ,‬מתחילים‬
‫להתכנס אט אט לאולם המרכזי לתפילת שחרית מאוחרת‪ .‬אחרי טבילה במקווה‪ ,‬סדר לימוד בכתבי‬
‫החסידות וזמן להתבוננות‪ ,‬הם מוכנים לתפילה‪ .‬והנה‪ ,‬אחד התלמידים מסתגר בכיתה כדי להעמיק עוד‬
‫קצת בספר "קצות החושן" בו הוא לומד‪ ,‬כשהמשפיע עובר לידו לפתע ומבחין בו‪ .‬בסיטואציה דומה‪,‬‬
‫כל ראש ישיבה או ר"מ בישיבה אחרת היה מתמלא אושר על התלמיד שנפשו חשקה כל כך בתורה‪ .‬אלא‬
‫שבמקום לשמוח על שקדנותו‪ ,‬המשפיע גוער בו‪" :‬עצלן אחד! במקום להתפלל ב'עבודה' אתה נכנע‬
‫לתאוות הלמדניות שלך? לך להתפלל‪."...‬‬
‫המשפיע הוא לא אחר מאשר הרב שלמה חיים קסלמן (תרנ"ד‪-‬תשל"א)‪ ,‬דמות אגדית בקרב חסידי חב"ד‬
‫ובמיוחד בקרב תלמידיו בישיבת "תומכי תמימים"‪ .‬משפיע הוא הדמות החינוכית הבכירה בחסידות‪.‬‬
‫תפקידו לחנך את הדור הבא ליראת שמים‪ ,‬לאהבת התורה‪ ,‬לאהבת הבורא ולאהבת ישראל‪ .‬ר' שלמה‬
‫חיים היה בעיני תלמידיו סמל לדמות ה"בינוני" של התניא‪ ,‬אדם שנאבק בהצלחה עם הנפש הבהמית ועם‬
‫יצריו ללא הפסקה‪ ,‬ומשעבד את כל כוחותיו עד להשגת שליטה מוחלטת עליהם‪ .‬בספר "המשפיע" מאת‬
‫הרב ישראל אלפנביין‪ ,‬שראה אור לאחרונה‪ ,‬שופך המחבר אור גדול על עבודתו הרוחנית והדרכותיו‬
‫לתלמידים‪ ,‬שיכולות לשמש דוגמה לכל מי שמעוניין לעלות ולהתקדם בעבודת ה'‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫כעונש משפיל‪,‬‬
‫נגזרו עליו‬
‫שישה חודשי ניקיון‬
‫ברחובות העיר‪.‬‬
‫אך ר' שלמה חיים‬
‫לא נכנע‬
‫ויצא למלא‬
‫את עונשו מדי יום‬
‫כשהוא לבוש‬
‫בגדי שבת‬
‫פעם אחת‪ ,‬כשתכפו הגזירות של הקומוניסטים‬
‫נגד לימוד תורה וחיי דת‪ ,‬פרצו השוטרים אל‬
‫חדרו באמצע שיעור שמסר‪ .‬כעונש משפיל‪ ,‬נגזרו‬
‫עליו שישה חודשי ניקיון ברחובות העיר‪ .‬אך ר'‬
‫שלמה חיים לא נכנע ויצא למלא את עונשו מדי‬
‫יום כשהוא לבוש בבגדי שבת‪ ,‬כאות כבוד למי‬
‫שהתמסר ללימוד התורה ברבים‪ .‬במלחמת העולם‬
‫השנייה נמלט מזרועות הנאצים אל העיר טשקנט‪,‬‬
‫אליה נמלטו פליטים רבים‪ ,‬רבים מהם יהודים‪.‬‬
‫בסופו של דבר הוא נשלח על ידי הריי"צ לארץ‬
‫ישראל‪ ,‬לשמש משפיע בישיבה שהחלה את דרכה‬
‫בתל אביב‪ ,‬עברה ללוד ולבסוף למשכנה הסופי‬
‫ ישיבת "תומכי תמימים" בכפר חב"ד‪ ,‬בה כיהן‬‫כמשפיע למעלה משלושים שנה‪.‬‬
‫ואני תפילה‬
‫דרכו החינוכית הייתה מבוססת לחלוטין על‬
‫הנחיותיהם של אדמו"רי חב"ד לדורותיהם‪ .‬את‬
‫עיקר כוחותיו ריכז הרב קסלמן בעבודת התפילה‪.‬‬
‫התפילה‪ ,‬כך אמרו בחב"ד‪ ,‬היא הזמן בו ניתנת‬
‫רשות לנפש האלוקית להתפשט בגוף‪ ,‬עד שתותיר‬
‫את רישומה לאורך היום כולו‪ .‬למי שיתמיד בכך‬
‫צפויה חוויה מענגת מאין כמוה‪ .‬לא בכדי דרש‬
‫הרב קסלמן מתלמידיו להשקיע בתפילה את כל‬
‫המאמצים האפשריים‪ ,‬ולראות בה "תחנה סופית"‬
‫ולא רק "תחנת מעבר" בדרך להמשך היום‪ .‬למרות‬
‫ההקפדה הגדולה על מי שאיחר לסדרי הלימוד‬
‫בישיבה‪ ,‬התיר המשפיע למי שהתפלל באריכות‬
‫לאחר‪ .‬ר' שלמה חיים עצמו היה מתחיל שחרית‬
‫עם המניין בבוקר ומסיים לעתים לאחר השעה‬
‫ארבע אחר הצהריים‪.‬‬
‫הרב קסלמן בהתוועדות‬
‫ההכנה החשובה ביותר לתפילה הינה התבוננות‪,‬‬
‫נושא שהרב קסלמן הדגיש רבות‪ .‬התבוננות‬
‫פירושה מיקוד המחשבות בעניינים נעלים‪ ,‬כמו‬
‫השגחה פרטית או אחדות ה'‪ .‬כשהאדם מתבונן‬
‫מספיק זמן ובאופן המתאים‪ ,‬הדבר מעורר בנפשו‬
‫התרגשות והתפעלות המאפשרות לו להתפלל‬
‫בצורה מרוממת‪ .‬כפי שהמתרכז במחשבתו‬
‫בהמבורגר וצ'יפס שהוא עומד לאכול מעורר‬
‫בתוכו תאבון גובר‪ ,‬כך מי ש"תוקע את מחשבתו‬
‫בכוח" בקדוש ברוך הוא‪ ,‬מוליד בתוכו רגשות‬
‫עמוקים של אהבת ה'‪ .‬המשפיע היה מדריך את‬
‫התלמידים איך להתבונן ובמה להתבונן – במיוחד‬
‫על ידי חזרה שוב ושוב על מאמרי חסידות‪ ,‬עד‬
‫שהם "מתנגנים" מאליהם בראש‪ ,‬ומכניסים את‬
‫המתפלל לעולם רוחני נשגב‪ .‬מי שהעז לדבר‬
‫דיבורים בטלים בזמן שהוקדש להתבוננות זכה‬
‫למבטים נוקבים ‪ -‬היה זה חילול הקודש של ממש‪.‬‬
‫בחור הגיע לר' שלמה חיים וטען שהוא לא מצליח‬
‫בעבודת התפילה‪ .‬בתור תשובה‪ ,‬סיפר לו ר' שלמה‬
‫חיים משל‪ :‬חייל רעב נכנס לעיר‪ .‬הוא ניגש לאחד‬
‫הדוכנים וקונה בייגל‪ ,‬אוכל אותו אבל נשאר רעב‪.‬‬
‫הוא קונה עוד ועוד‪ ,‬ורק לאחר הבייגל החמישי‬
‫הוא מרגיש שבע‪ .‬החייל אומר לבעל הדוכן שהוא‬
‫מתכוון לשלם רק על הבייגל החמישי‪ ,‬מכיוון שרק‬
‫הוא השביע אותו‪ ...‬והנמשל מובן‪ :‬כדי להגיע אל‬
‫התוצאה הסופית‪ ,‬חייבים לעבור דרך התהליך‪.‬‬
‫התפילה המושלמת שתגיע בהמשך זקוקה לכל‬
‫השלבים שקודמים לה‪.‬‬
‫לאכול גלידה?!‬
‫נקודה אחרת אותה הדגיש הרב קסלמן הייתה‬
‫עבודת ה"אתכפיא"‪ ,‬המבוארת בספר התניא‪.‬‬
‫מדובר על התגברות על רצונות בהמיים וכפייתם‬
‫לעבודת ה'‪ .‬לא מדובר רק על יצר הרע המסית‬
‫לעבור על איסורי תורה‪ ,‬אלא גם על תאווה‬
‫לעניינים המותרים‪.‬‬
‫הרב קסלמן הדגיש את השגת השליטה באכילה‪.‬‬
‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬אצל תלמידי הישיבה האפשרות‬
‫שמישהו מהם יאכל גלידה או אפילו תפוח בסיום‬
‫הסעודה הייתה מופרכת‪ .‬זה נחשב למותרות‬
‫שאדם מתוקן צריך להסתדר בלעדיהן‪ .‬פעם נסעו‬
‫הבחורים לחתונה‪ ,‬ולקינוח הגישו גלידה‪ .‬אחד‬
‫מהם טעם ממנה‪ ,‬וכל הבחורים קראו לצלם שינציח‬
‫את הרגע‪ ,‬היות וזה היה אירוע נדיר כל כך‪ ,‬תלמיד‬
‫של הרב קסלמן שאוכל גלידה‪ ...‬טכניקות נוספות‬
‫היו להשאיר מעט אוכל בצלחת בסיום הארוחה‬
‫כדי לא להשביע את התאווה לגמרי‪ ,‬לאכול אוכל‬
‫לא מתובל ולהימנע ממאכלים אהובים במיוחד‪.‬‬
‫טכניקות שנשמעות קשות לבני דורנו‪ ,‬אולם‬
‫מטרתן היא לשחרר את האדם מהתלות בגשמיות‪.‬‬
‫לכאורה‪ ,‬הדרך הקלה לעשות זאת להימנע מגישה‬
‫הרב קסלמן בחתונת אחד מתלמידיו‬
‫למאכלים מעוררי תאבון במיוחד‪ ,‬אולם הרב‬
‫קסלמן ביקש מטבחי הישיבה לבשל דווקא אוכל‬
‫טעים‪ ,‬כדי שלבחורים תהיה בחירה אמיתית אם‬
‫לאכול או לא‪.‬‬
‫הרב קסלמן הדגיש את חשיבות ההימנעות‬
‫מדיבורים בטלים וממחשבות זרות‪ .‬הוא נהג‬
‫לספר את הסיפור הבא‪ :‬איכר פשוט יוצא לחטוב‬
‫עצים ביער‪ .‬הוא נוסע שעתיים‪ ,‬חוטב עצים‬
‫שעתיים ונוסע בחזרה שעתיים‪ .‬על מה הוא חושב‬
‫במשך הזמן הזה? על כל מה שהוא רואה בדרך‪:‬‬
‫ציפורים‪ ,‬ארנבות‪ ,‬אבנים ועצים‪ .‬למעשה‪ ,‬זה‬
‫הרב קסלמן ביקש‬
‫מטבחי הישיבה‬
‫לבשל דווקא אוכל טעים‪,‬‬
‫כדי שלבחורים תהיה‬
‫בחירה אמיתית‬
‫אם לאכול או לא‬
‫בדיוק מה שחושב גם הסוס המושך את העגלה‬
‫באותן השעות‪ ...‬לאן נעלם ההבדל בין האדם לבין‬
‫הסוס? מחשבת האדם‪ ,‬זו שמייחדת אותו מכל שאר‬
‫היצורים בעולם‪ ,‬היא יקרה מפז ויש לשמור עליה‬
‫היטב‪ ,‬שתעסוק בדברים הראויים לה ולא תתפזר‪.‬‬
‫תהפוך אותך לעובד ה' אמיתי?!"‪.‬‬
‫להיות חסיד פירושו לעבוד‪ ,‬לעמול ולהיות איש‬
‫אמת‪" .‬מי שאינו חסיד הוא כמו פורטרט"‪ ,‬היה‬
‫אומר ר' שלמה חיים‪" ,‬כמו שהיה אתמול כך הוא‬
‫גם היום‪ ,‬התפילה היא אותה תפילה‪ ,‬הלימוד הוא‬
‫אותו לימוד‪ .‬ואילו החסיד עולה ויורד‪ ,‬מתמודד‪,‬‬
‫נופל ומנצח במאבקים בהם הוא מתמודד בכל‬
‫יום מחדש"‪.‬‬
‫בימים בהם לא נמצא פסיכולוג בכל בית ספר‪,‬‬
‫שימש הרב קסלמן מטפל‪ ,‬חבר‪ ,‬יועץ ומדריך‬
‫לכל מי שחפץ בכך‪ .‬מסירות הנפש שלו לישיבה‬
‫ולתלמידים חצתה גבולות‪ :‬הוא יכול היה להסביר‬
‫לתלמידים צעירים במשך שעות ארוכות עניינים‬
‫מורכבים בחסידות ולהעניק לכל אחד הדרכות‬
‫מפורטות הנוגעות אליו אישית‪ .‬את כל זה עשה‬
‫בסבלנות‪ ,‬בחן ובאהבה רבה‪ ,‬למרות התקיפות‬
‫שבה הציג לעתים את תביעותיו מן התלמידים‪.‬‬
‫בסופו של דבר‪ ,‬המשפיע עיצב דור שלם של‬
‫תלמידים‪ ,‬ולא פחות מכך‪ ,‬של משפיעים‪,‬‬
‫שהמשיכו את הדרך הרוחנית שהנחיל להם‬
‫מרבותיו‪.‬‬
‫חסיד הוא לא תמונה‬
‫השפעתו של הרב קסלמן על תלמידיו הייתה בלתי‬
‫רגילה‪ .‬הוא שימש דמות מופת ומודל לחיקוי‪,‬‬
‫אולם לא עשה מזה עניין גדול‪ .‬פעם הסביר‬
‫שהוא בסך הכל משפך – תפקידו לקלוט כמות‬
‫גדולה של מים ולהעביר אותה הלאה לצמחים‪,‬‬
‫לכל אחד כפי מה שהוא זקוק לו‪ .‬יחד עם זאת‬
‫לא היסס לדרוש מתלמידיו דרישות גבוהות‪ ,‬תוך‬
‫הפעלת סמכותו ומעמדו בישיבה‪ .‬אלו היו הכלים‬
‫שקיבל מאת האדמו"רים כדי לעורר ולעודד את‬
‫התלמידים להוציא מעצמם יותר‪.‬‬
‫סכנה גדולה שאורבת ל"עובדים"‪ ,‬השואפים‬
‫להיות אנשי אמת‪ ,‬היא הגאווה‪ .‬מי שמתפלל‬
‫באריכות ולומד תורה ללא הפסק עלול להגיע‬
‫בקלות ליהירות גדולה‪ .‬עבור הרב קסלמן‪ ,‬כל‬
‫ענייני ה"עבודה" אינם שווים כלום אם הם אינם‬
‫נובעים ממקור פנימי ואמיתי‪ .‬בחורים שביקשו‬
‫לקבל על עצמם כל מיני הנהגות למתקדמים‪,‬‬
‫ואף ביקשו רשות להתפלל באריכות – שהייתה‬
‫כאמור הנקודה המרכזית עליה דיבר המשפיע –‬
‫זכו לתגובה קרירה אם הוא חש שאין הם בשלים‬
‫לכך או שהם עושים זאת בגלל סיבה חיצונית‬
‫כמו רדיפת כבוד או חיקוי‪ .‬כשהיה מישהו מקריא‬
‫מתוך ספרי חסידות בהתלהבות‪ ,‬היה יכול לצנן‬
‫אותו ולומר‪" :‬ממה אתה מתלהב? האם אתה‬
‫חושב שקריאת כמה שורות שמעוררות את הלב‬
‫מתוך דברי אדמו"ר הריי"צ‬
‫לאחר שנאסר הרב‬
‫שלמה חיים קסלמן‪:‬‬
‫"הזמן של מסירות נפש עובר וחולף‪ ,‬כי בקרוב‬
‫ילמדו נערי ישראל בריש גלי‪ ...‬עוד מעט יבוא‬
‫זמן של חופש גמור בענייני הדת‪ ,‬ואז תחפשו‬
‫אופן של מסירות נפש ולא תמצאו‪ .‬עוד מעט‬
‫יבוא זמן שתדברו במעלתו של מי שזכה‬
‫"לשבת" (בבית סוהר) בגלל היותו מלמד‪ ,‬בגלל‬
‫שהחזיק "חדר"‪ ,‬ישיבה או מקווה טהרה‪ .‬אתם‬
‫תתקנאו בהם ותצטערו על כך שאתם עצמכם‬
‫לא זכיתם לכך‪ .‬כנף בגדו של שלמה חיים יהיה‬
‫קודש"‪.‬‬
‫אתה חי‬
‫או שאתה‬
‫בסרט‬
‫הרב שבתאי סלבטיצקי‬
‫שליח חב"ד באנטוורפן‬
‫אנחנו מתרגשים מסרטים‬
‫למרות שלא קורה בהם כלום‪.‬‬
‫הגיבור שנהרג מסתובב עכשיו‬
‫בארצות הברית חופשי ומחייך‬
‫בארבע בבוקר לימד‬
‫הגוי השיכור איך עם בקבוק‬
‫"לחיים" אפשר לכבוש את כל‬
‫הכפור של העולם הזה‬
‫כל עוד עולם השקר ימשיך‬
‫להתלבש עלינו‪ ,‬המצוות לא‬
‫יצליחו להיות באמת חלק‬
‫מאיתנו‪ .‬בשביל זה חייבים‬
‫התוועדות‬
‫בלגבי‬
‫א‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫כתוב במשנה שיש כמה דברים ש"מוציאים‬
‫את האדם מן העולם"‪ .‬נשאלת השאלה‪ :‬מה‬
‫הפשט? הרי עובדה שאנשים ממשיכים לחיות‬
‫גם עם קנאה‪ ,‬תאווה וכבוד‪ .‬הם עדיין לא‬
‫יצאו מהעולם‪ .‬אלא מאי? התורה אומרת‬
‫לנו כך‪ :‬העולם האמיתי הוא התורה‪ .‬זה‬
‫העולם‪ .‬זאת התוכנית‪ .‬אם אתה מתעסק‬
‫אתהלא‬
‫בכבודאתה‬
‫אובכבוד‬
‫בתאווהאו‬
‫בקנאה‪ ,‬בתאווה‬
‫לא‬
‫חי בעולם‪ ,‬אתה חי בפנטזיות‪ .‬אתה‬
‫עסוק כל היום במחשבות על מה שלחבר‬
‫שלך יש ולך אין‪ .‬הלב שלך מלא בתאוות‪,‬‬
‫שמושכות אותך לכל מיני כיוונים שונים‬
‫ומשונים‪ .‬אין לך זמן ואין לך מקום בלב שלך‬
‫לחיות עם עצמך‪ ,‬להיות אתה‪ .‬אם אתה רוצה‬
‫להיות ולחיות באמת בעולם‪ ,‬אתה צריך‬
‫לחיות לפי התורה‪.‬‬
‫בעולם החיצוני אנשים רוצים לראות סרטים‪.‬‬
‫מה יש שם? מיליוני אנשים עומדים מול‬
‫מסך ומסתכלים בפה פעור‪ .‬מה הם רואים?‬
‫אנשים עם אקדחים ורובים‪ ,‬יורים והורגים‬
‫ורוצחים‪ .‬אבל בואו נחשוב לרגע מה באמת‬
‫קורה שם‪ .‬מה זה המסך הזה? כלום‪ .‬חתיכת‬
‫בד גדולה‪ .‬יש מקרן ויש בד לבן‪ .‬זהו‪ .‬תיגע‬
‫בזה‪ ,‬זה כלום‪ .‬אין באמת כבישים‪ ,‬מכוניות‬
‫או אנשים‪ .‬הכל אין ואפס ממש‪ .‬ממה אתה‬
‫מתרגש? ממה אתה מתוח? הכל הרי פנטזיה‪.‬‬
‫אותו בן אדם שנהרג בסרט‪ ,‬מסתובב עכשיו‬
‫בארצות הברית חופשי ומחייך‪ .‬ועל זה‬
‫משלמים מיליונים‪ ,‬לדעת אם ה"גיבור"‬
‫יתפוס או לא יתפוס את האנטי‪-‬גיבור‪...‬‬
‫אנשים חיים בפנטזיה! עובדים עליך‬
‫בעיניים‪ .‬אדם שמשתוקק לראות‬
‫סרט רוצה רק לברוח מעצמו‪,‬‬
‫כנראה שהוא לא מצא הרבה בחייו‪.‬‬
‫הוא רוצה במודע להיכנס לפנטזיה‪.‬‬
‫אומרת התורה‪ :‬אם אתה חי בתורה ‪ -‬אתה‬
‫חי בעולם; אם לא ‪ -‬אתה חי בסרט‪ .‬זאת לא‬
‫המציאות האמיתית‪ .‬בן אדם שלומד חסידות‬
‫ועובד את ה' הוא אדם חי! כל הבלי העולם‬
‫הזה לא מעניינים אותו בכלל‪ .‬הוא חי בעולם‬
‫האמיתי‪.‬‬
‫אחד מידידיי באנטוורפן‪ ,‬סוחר‬
‫יהלומים שנוסע ברחבי העולם‪,‬‬
‫סיפר לי שהוא נסע פעם יחד עם חבר‬
‫הודי להודו‪ ,‬לרגל עסקים‪ ,‬לקנות יהלומים‪.‬‬
‫הוא יורד מהמטוס‪ ,‬מסתובב בחוץ‪ ,‬ורואה‬
‫ברחוב המון ילדים עם ידיים שבורות‪ ,‬רגליים‬
‫עקומות‪ ,‬ועוד כהנה וכהנה‪ ...‬כולם מוכים‬
‫ושבורים‪ .‬הוא תמה‪ ,‬ושואל את החבר שלו‪:‬‬
‫"מה קורה פה? מסתובבת פה איזו מגיפה או‬
‫משהו כזה? למה כולם נראים ככה?"‪.‬‬
‫ההודי הסביר לו שכשילד נולד למשפחה‬
‫ענייה‪ ,‬אימא שלו יודעת שהדרך היחידה‬
‫להאכיל אותו‪ ,‬לדאוג שהוא יוכל לשרוד‬
‫ולחיות‪ ,‬היא לעשות "שנור"‪ ,‬לקבץ נדבות‪.‬‬
‫היא פשוט נותנת לו מתנה ושוברת לו יד או‬
‫מעקמת רגל‪.‬‬
‫הראש של בן אדם יכול להיות כל כך עקום!‬
‫ככה זה כשלא לומדים חסידות‪ ,‬כשלא‬
‫מתמלאים מהאור הפנימי של התורה‪ .‬הקדוש‬
‫ברוך הוא ברא עולם שכל כולו שקר‪ .‬העולם‬
‫מלא עיוותים ושקרים‪ .‬לכל אחד יש את‬
‫השקר הקטן שלו‪ ,‬והקדוש ברוך הוא אומר‬
‫"אני רוצה שאתה תכניס את האמת בתוך‬
‫השקר"‪ .‬צריך לברר ולתקן את השקר‪ .‬זה‬
‫כוח האין סוף שנמצא בכל יהודי ‪ -‬להחדיר‬
‫את האמת בתוך השקר הגדול הזה‪ .‬זה מה‬
‫שהקדוש ברוך הוא רוצה!‬
‫אבל בשביל זה לא מספיק רק‬
‫ללמוד חסידות‪ ,‬צריך לחיות‬
‫חסידות‪ .‬צריך לנשום חסידות‪,‬‬
‫להתפלל עם חסידות‪ ,‬רק ככה‬
‫אפשר להכניס את האמת‬
‫האלוקית בתוך השקר של עולם‬
‫הזה‪ .‬זהו הכוח של ההתוועדות‪.‬‬
‫לא רק לתת אור‪ ,‬אלא גם "חיּות‬
‫נפשנו"‪.‬‬
‫מישהו הזמין אצל חייט חליפה לפי מידה‪.‬‬
‫החייט ישב ותפר‪ ,‬והזמין את האיש למדוד‬
‫את החליפה‪ .‬הוא לובש את החליפה‪ ,‬מסתכל‬
‫במראה‪ ,‬אבל שרוול אחד ממש קצר‪ .‬הוא‬
‫מעיר על כך לחייט‪ ,‬והחייט ענה‪" :‬אה‪ ,‬פשוט‬
‫מאוד‪ .‬תוריד קצת את הכתף הימנית‪ .‬זה‬
‫יתאים בול"‪ .‬טוב‪.‬‬
‫ואז הוא שם לב שהצווארון לא יושב טוב על‬
‫הצוואר‪ .‬אומר לו החייט‪" :‬אה‪ ,‬כן‪ .‬אתה צריך‬
‫להתכופף קצת אחורה‪ ,‬ככה הצווארון יעמוד‬
‫בדיוק במקום"‪ ...‬בסדר‪.‬‬
‫ואז הוא מבחין שכל הצד האחורי של‬
‫החליפה קצר מדי‪ .‬ושוב‪ ,‬החייט מסביר‪:‬‬
‫"נכון‪ .‬אתה צריך להטות את כל הגוף הצידה‪,‬‬
‫ככה זה ייראה מעולה"‪ .‬מצוין‪ .‬מסתכלים‬
‫במראה‪ ,‬והכל בסדר‪.‬‬
‫האיש והחליפה החדשה יוצאים‬
‫לרחוב‪ ...‬אנשים מסתכלים עליו‬
‫במבטים מוזרים – מי המשונה הזה?‬
‫כתף אחת מכופפת למטה‪ ,‬הגב נשען קדימה‪,‬‬
‫וכל הגוף פונה הצידה‪ .‬מעניין מי החייט‬
‫המיוחד שהצליח לתפור חליפה לגוף כל כך‬
‫עקום‪ ,‬צריך מומחיות גדולה בשביל דבר כזה‪.‬‬
‫אצל אנשים שהעולם שולט עליהם – "הנחות‬
‫העולם" קובעות את כל ההתנהגות‪ .‬העולם‬
‫מעקם אותם לגמרי‪ ,‬העיקר הוא שחיצונית‬
‫הם יתאימו ל"חליפה" המגושמת‪ .‬במהותם‬
‫הם ישרים אבל הם מתאימים את עצמם‬
‫ל"לבושים" העקומים שהעולם הזה תופר לנו‪.‬‬
‫לכן בהתוועדות חסידים אומרים‬
‫"לחיים"‪" ,‬לחיים ולברכה"‪ .‬כי חיים‬
‫אמיתיים הם כאלה שאתה הוא‬
‫זה ששולט על העולם הגדול‪ ,‬וגם‪,‬‬
‫כמובן‪ ,‬על העולם הקטן שלך‪.‬‬
‫פעם‪ ,‬כשהוא היה עוד נער צעיר‪ ,‬ישב‬
‫הרבי הריי"צ (רבי יוסף יצחק‪ ,‬הרבי השישי‬
‫בחסידות חב"ד) בין חסידים שהתוועדו‪.‬‬
‫החסידים אמרו לחיים‪ ,‬ובשעות הקטנות של‬
‫הלילה נגמר ה"משקה"‪ .‬בזמנו ברוסיה היה‬
‫מסוכן להסתובב בחוץ בלילה‪ .‬שאלו מי‬
‫מתנדב לצאת ולהשיג עוד "משקה"‪ ,‬אבל אף‬
‫אחד מהחסידים לא התנדב‪ .‬הרבי הציע את‬
‫עצמו למשימה‪.‬‬
‫לבש הרבי את המעיל‪ ,‬ויצא לכפור הרוסי‬
‫שבחוץ‪ ,‬והחסידים חיכו‪ .‬עברו שעה‬
‫ושעתיים‪ ,‬השעה כבר הייתה ארבע לפנות‬
‫בוקר‪ ,‬והרבי עדיין לא חזר‪ .‬הלב דפק‪ .‬הם‬
‫כבר התחילו לפחד‪ .‬לפנות בוקר נשמעו‬
‫סוף סוף נקישות על הדלת והרבי חזר‪ .‬כל‬
‫החסידים נשמו לרווחה‪ ,‬אבל הם שמו לב‬
‫שהוא חזר בידיים ריקות‪.‬‬
‫"משקה לא הבאתי"‪ ,‬הוא אמר‪" ,‬אבל סיפור‬
‫הבאתי"‪.‬‬
‫"הסתובבתי ברחובות‪ .‬לא מצאתי בשום‬
‫מקום "משקה"‪ .‬בסוף מצאתי שיכור שוכב‬
‫על הכביש‪ ,‬מחזיק בידו בקבוק מלא‪' .‬אתן לך‬
‫רובל אם תיתן לי את הבקבוק'‪ ,‬אמרתי לו‪.‬‬
‫הוא סירב‪' .‬שני רובל'‪ ,‬העליתי את המחיר‪.‬‬
‫אבל הוא סירב‪' .‬חמישה רובל‪ ,‬אם רק תיתן‬
‫לי את הבקבוק'‪ ,‬הצעתי‪ .‬והוא ממשיך לסרב‪.‬‬
‫לא מוכן‪ .‬בשום פנים ואופן הוא לא הסכים‬
‫להיפרד מאוצרו‪.‬‬
‫'אולי תסביר לי‪ ,‬למה אתה לא מוכן בשום‬
‫אופן לוותר על הבקבוק הזה?'‪ ,‬שאלתי אותו‪.‬‬
‫והוא אמר‪' :‬אתה לא מבין‪ .‬אם תיתן לי כמה‬
‫רובל‪ ,‬מה יהיה לי? בסך הכל זוג מכנסיים‬
‫יהיה לי‪ .‬אבל אם אשתה את המשקה‪...‬‬
‫כ‪---‬ל מ‪-‬ו‪-‬ס‪-‬ק‪-‬ב‪-‬ה תהיה שלי'"‪.‬‬
‫לחיים! אנחנו צריכים לדעת‬
‫שאנחנו מעל העולם! העולם הזה‬
‫הוא אין ואפס‪ .‬אנחנו רק צריכים‬
‫לקבל את זווית הראייה הנכונה‪,‬‬
‫ואז "כל מוסקבה תהיה שלנו"! אנחנו‬
‫מעל העולם! שנזכה לדעת שכל התאוות‬
‫בעולם הזה הן אין ואפס‪ .‬אבל החסידות‬
‫והנגלה שלמדת‪ ,‬פרקי תניא בעל פה‪ ,‬זה‬
‫נשאר לך לעד‪ .‬אף אחד לא יכול לקחת את‬
‫זה ממך‪.‬‬
‫פעם למדתי "שער הייחוד והאמונה" (החלק‬
‫השני בספר התניא) עם כמה בחורים‪ .‬במהלך‬
‫התקופה של הלימוד המשותף‪ ,‬ישבנו ביחד‬
‫להתוועדות‪ ,‬אמרנו קצת "לחיים" ושוחחנו‬
‫על מה שאנחנו לומדים בתניא‪ .‬דיברנו על‬
‫זה שהקדוש ברוך הוא מהווה את כל העולם‬
‫מאין ליֵ ש בכל רגע‪ ,‬והעמקנו בזה‪.‬‬
‫בסוף ההתוועדות‪ ,‬השעה הייתה כבר‬
‫מאוחרת מאוד‪ ,‬אחד האברכים‪ ,‬מוכשר מאוד‬
‫ומעמיק בלימוד‪ ,‬אמר‪" :‬אח‪ ,‬אח! רק עכשיו‬
‫אני מתחיל לקלוט את מה שלמדנו ב'שער‬
‫הייחוד והאמונה'‪ .‬רק עכשיו הצלחתי לקלוט‬
‫כמה שזה אמיתי‪ ,‬איך זה משנה לי את כל‬
‫המבט על העולם!"‪.‬‬
‫מה זאת אומרת? הוא הבין את שער הייחוד‬
‫רק בתור השכלה‪ .‬הכל היה בתור לימוד ותו‬
‫לא‪ .‬אבל כל זה לא נוגע אליי‪ ,‬לחיים שלי‪.‬‬
‫כמו אלו שצופים מהצד ומסתכלים על החיים‬
‫כעל הצגה יפה‪.‬‬
‫לפעמים אנחנו עושים מצוות אבל זה לא‬
‫באמת אנחנו‪ .‬אבל כשמתוועדים באמת‪,‬‬
‫ההתוועדות נותנת לנו להרגיש שמה שלמדנו‬
‫והבנו זה באמת אנחנו‪ .‬כל השיחות‪ ,‬כל‬
‫המאמרים‪ ,‬כל עולם השכל שלנו – פתאום‬
‫הכל נכנס פנימה‪ .‬זו הסיבה שאומרים קצת‬
‫"לחיים"‪ ,‬כדי שהלב ייפתח‪ ,‬והחכמה‪-‬בינה‪-‬‬
‫דעת יחדרו לרגש‪ .‬כדי להפנים את הדברים‬
‫ולהתעצם איתם‪ .‬כשחיים את הדברים‬
‫מבפנים‪ ,‬כל קיום המצוות נהיה אחרת‬
‫לגמרי‪.‬‬
‫הרב אליהו לנדא התוועד פעם באנטוורפן‪,‬‬
‫התוועדות נפלאה‪ .‬בין השאר הוא שאל‬
‫למה הביטוי הוא "להתפלל"? לכאורה‪ ,‬היה‬
‫נכון יותר לומר "לפלל"‪ ,‬כמו "לבקש"‪ .‬הרי‬
‫תפילה היא מלשון "פילול" – דיבור‪ .‬ואם כן‪,‬‬
‫בדיוק כמו שאומרים "לדבר" היינו צריכים‬
‫לומר "לפלל"‪ .‬זה הפועל המתאים‪.‬‬
‫אלא מה? זה כמו ההבדל בין‬
‫"לבשל" לבין "להתבשל"‪.‬‬
‫בתפילה לא רק אומרים את‬
‫המילים‪ ,‬אלא צריך "להתבשל"‬
‫בתפילה‪" ,‬להתפלל"‪ .‬כך הדבר‬
‫גם בהתוועדות‪ .‬צריך "להתוועד"‪,‬‬
‫לשבת ו"להתבשל" בתוך‬
‫ההתוועדות‪.‬‬
‫>> בשיתוף "לחיים ולברכה" הוצאת לדורות‬
‫שו"ת‬
‫הרב יהושע שפירא‬
‫ראש ישיבת רמת גן‬
‫נפשי בשאלתי‬
‫שמעתי ש‪ 12-‬הצעדים‬
‫הם כפירה‬
‫אותם‪.‬‬
‫ואסור ללמוד‬
‫מה הרב‪ ,‬שעוסק בשיטה‪,‬‬
‫אומר כנגד הטענה?‬
‫בעקבות פניות רבות שמגיעות אליי בנושא זה‪,‬‬
‫ובין היתר גם במדור "נפשי בשאלתי"‪ ,‬אני חורג‬
‫מנטייתי בעת האחרונה שלא לעסוק בעניין זה‬
‫בפרהסיה מפני היותו נתון במחלוקת‪.‬‬
‫יש מחלוקת בין גדולי וזקני הדור‪ ,‬עיני‬
‫העדה‪ ,‬ביחס ל‪ 12-‬הצעדים‪ .‬רבים מתירים את‬
‫השיטה וחלקם אף ממליצים עליה; אחרים‬
‫מדריכים להימנע‪ ,‬חלקם מטעמים חינוכיים‬
‫ומיעוטם מפני שהם סוברים שממש אסור‬
‫להשתמש בשיטה‪.‬‬
‫המילה "כפירה"‪ ,‬על כל פנים‪ ,‬לא כל כך‬
‫שייכת בהקשר הזה מפני שזו שיטה שפונה לבורא‬
‫העולם ומנהיגו‪ .‬חלק מן המתנגדים שרואים בכך‬
‫איסור‪ ,‬מתנגדים גם לשימוש בפסיכולוגיה‪,‬‬
‫ביוגה ובעוד שיטות טיפול הנוגעות לנפש‪ ,‬שלא‬
‫נולדו מתוך התורה‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬מי שזקוק לדרך שתוציא אותו‬
‫מהתמכרות לחירות‪ ,‬מנפילות לטהרה‪ ,‬יש לו‬
‫רבים לסמוך עליהם‪ ,‬ומי שאינו זקוק לכך‪ ,‬יש‬
‫מקום שיהדר כמחמירים‪.‬‬
‫הדברים נאמרים מתוך כבוד גדול לכל‬
‫רבותינו זקני העדה שלאורם אנו הולכים‪ ,‬ומתוך‬
‫אחריות כבדה למתמכרים רבים‪ ,‬שעולם השפע‬
‫ורשת האינטרנט הביאו אותם למקום שיש בו‬
‫נפילות רבות‪ ,‬שיבוש ואף הרעלת הטהרה‬
‫והקדושה של עבודת ה'‪ .‬במצב זה אנו אומרים‪:‬‬
‫הווה שוקל שכר דבר כנגד הפסדו‪ ,‬ובשעת הצורך‬
‫יש רבים מרבותינו שאפשר לסמוך עליהם לגבי‬
‫שימוש בשיטה הזאת‪.‬‬
‫מהם גבולות‬
‫הביטחון בה'?‬
‫הדרך הידועה והמפורסמת היא דרכם של רוב‬
‫רבותינו‪ ,‬והיא שהביטחון מלווה את ההשתדלות‪.‬‬
‫מוטל על האדם לשקול ולנהל את ענייניו על‬
‫פי גדרי הטבע‪ ,‬ועל גבי השתדלותו להפנות‬
‫את נפשו ולבו לה' יתברך מתוך בטחון ש"הוא‬
‫הנותן לך כח לעשות חיל"‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬ודאי שאין הכוונה לשקיעה בחומריות‬
‫ובנהנתנות‪ ,‬לראיית העושר הממוני כעיקר ואת‬
‫ההצלחה הקרייריסטית כנותנת טעם לחיים‪.‬‬
‫התורה‪ ,‬העבודה וגמילות חסדים יהיו עמודים‬
‫שעליהם מושתתים חייו‪ ,‬ובמתינות ובענייניות‬
‫יעסוק בחיים הגשמיים על כל ענפיהם‪ .‬כשינהג‬
‫האדם באופן זה‪ ,‬גם צרכיו הגשמיים יתרוממו‬
‫ויקבלו ערך‪ .‬הוא לא ירדוף אחריהם יתר על‬
‫המידה‪ ,‬אלא יהיה סמוך ובטוח בה' שיזמין לו‬
‫מזונותיו בנחת‪.‬‬
‫האם התיקון שלי הוא‬
‫איפה שקשה לי‪,‬‬
‫או שהקושי הוא רמז מה'‬
‫שאני לא בכיוון הנכון?‪ ‬‬
‫שמעתי מאחי ששמע פעם שיחה על הנושא בין‬
‫שני חסידים‪ .‬אחד אמר לחברו דבר נאה ביותר‪:‬‬
‫"אם יש סיכוי סביר שמאמציך יישאו פרי‪,‬‬
‫ובמידה שתצליח ‪ -‬תתענג מאוד ותשמח ביותר‬
‫בתוצאה של המאבק הגדול מול הקושי‪ ,‬סימן‬
‫הוא שזה רצון ה'‪ .‬אבל אם חסר אחד מהשניים‬
‫– הסיכוי או העונג – כנראה שאתה צריך לחפש‬
‫במקומות אחרים"‪ .‬נדמה לי שזו תשובה נפלאה‬
‫לשאלתך‪.‬‬
‫יש לך שאלה בעבודת ה'?‬
‫סמס ל‪054-4530951 -‬‬
‫>>אל‬
‫*שטח פרסומי‬
‫תהיה‬
‫מרובע!‬
‫הריבוע שלך מחכה לך‪,‬‬
‫(אופציונלי)‬
‫במחיר מיוחד מאוד‬
‫***‬
‫*שטח פרסומי‬
‫(אופציונלי)‬
‫מטרה!‬
‫לכל‬
‫ניתן לבחור מספר ריבועים בצורות שונות‬
‫תפוצה של ‪ 60,000‬עותקים בבתי כנסת וארגונים ו‪ 250,000 -‬תיבות דוא"ל‪.‬‬