‫שיג ושיח – הרב יונתן זקס‬ ‫התַ א ֵהיה‬ ‫פרשת‬ ‫וישלח‬ ‫היֵ ה ַאתה‬ ‫מאבקו של יעקב במחניים‪ ,‬המאבק הלילי שהקנה לו את השם‬ ‫ישראל‪ ,‬הוא ַמפתח להבנה מהו להיות יהודי‪ .‬כתבתי על כך בשיחות‬ ‫פרשת השבוע בעבר‪ ,‬ועכשיו אני רוצה להוסיף ולטעון שבאותה‬ ‫מידה‪ ,‬הבנת המאבק ההוא חיונית להבנה מהו להיות מנהיג‪.‬‬ ‫יש כמה הצעות באשר לזהותו של "האיש" שנאבק עם‬ ‫"א ׁיש" (בראשית‬ ‫יעקב אבינו עד עלות השחר‪ .‬התורה קוראת לו ִ‬ ‫"מ ְל ָא ְך" (הושע יב‪ ,‬ה)‪ .‬חז"ל‬ ‫לב‪ ,‬כד)‪ .‬הנביא הושע קורא לו ַ‬ ‫‪1‬‬ ‫אמרו שהוא היה סמאל‪ ,‬מלאך רע‪ ,‬ושרו של עשו‪ .‬יעקב עצמו‬ ‫היה משוכנע כי זהו אלוהים‪" :‬וַ ִ ּי ְק ָרא יַ ֲעקֹב ׁ ֵשם ַה ָּמקוֹ ם ּ ְפנִ יאֵ ל ִּכי‬ ‫ָר ִא ִיתי ֱא־ל ִֹהים ּ ָפנִ ים ֶאל ּ ָפנִ ים וַ ִּת ָּנ ֵצל נַ ְפ ׁ ִשי" (בראשית לב‪ ,‬לא)‪.‬‬ ‫נראה לי שאפשר להבין את הפרשייה הזו רק על רקע‬ ‫המהלך הכולל של חיי יעקב‪ .‬יעקב נולד כשהוא אוחז בעקב‬ ‫עשו אחיו‪ .‬הוא קנה מעשו את הבכורה‪ .‬הוא גנב את ברכתו של‬ ‫"אנ ִֹכי ֵע ָ ׂשו ְּבכ ֶֹר ָך"‬ ‫עשו‪ .‬כשאביו העיוור שאל אותו מיהו השיב ָ‬ ‫(בראשית כז‪ ,‬יט)‪ .‬יעקב הוא הילד שרצה להיות עשו‪.‬‬ ‫מדוע? מפני שעשו היה הגדול‪ .‬מפני שעשו היה החזק‪,‬‬ ‫בעל הבשלות הגופנית‪ ,‬הצייד‪ .‬ויותר מכול‪ ,‬מפני שעשו היה‬ ‫‪1‬‬ ‫לעילוי נשמת‪ :‬פינחס בן יעקב אשר אייז‪ ,‬עזריאל בן אריה לייב שרטר‬ ‫הבן שיצחק אביהם העדיף‪" :‬וַ ֶ ּי ֱא ַהב יִ ְצ ָחק ֶאת ֵע ָ ׂשו ִּכי ַציִ ד ְּב ִפיו‬ ‫וְ ִר ְב ָקה א ֶֹה ֶבת ֶאת יַ ֲעקֹב" (כה‪ ,‬כח)‪ .‬יעקב הוא המקרה הפרדיגמטי‬ ‫למה שחוקר הספרות והאנתרופולוג הצרפתי רנה ז'יראר קרא‬ ‫"התשוקה המימטית" — לאמור‪ :‬אנחנו רוצים מה שאדם אחר‬ ‫רוצה משום שאנחנו רוצים להיות האדם ההוא‪ 2.‬התוצאה היא‬ ‫מתיחות בין יעקב ועשו‪ ,‬המטפסת לעוצמה בלתי נסבלת כשעשו‬ ‫מגלה שיעקב לקח את הברכה שיצחק שמר לו‪ ,‬וגומר אומר להרגו‬ ‫לכשימות יצחק‪.‬‬ ‫יעקב ברח אל לבן‪ ,‬ושם הוא נקלע לעימות מתמשך נוסף‪.‬‬ ‫עכשיו הוא בדרכו חזרה משם‪ ,‬והוא שומע שעשו בא לפגוש‬ ‫אותו בראש כוח של ארבע מאות איש‪ .‬התורה חורגת מהאיפוק‬ ‫הרגשי האופייני לה ומתארת — "וַ ִ ּי ָירא יַ ֲעקֹב ְמאֹד וַ ֵ ּי ֶצר לוֹ " (לב‪,‬‬ ‫ח)‪ .‬הוא ירא פן עשו מבקש להרגו‪ ,‬ואולי גם צר לו על כי איבת‬ ‫אחיו כלפיו לא הייתה חסרת סיבה‪.‬‬ ‫"בא ָא ִח ָ‬ ‫יך‬ ‫כי אכן‪ ,‬יעקב חטא לעשו‪ .‬יצחק אמר לעשו‪ָּ ,‬‬ ‫ְּב ִמ ְר ָמה וַ ִ ּי ַ ּקח ִּב ְר ָכ ֶת ָך" (כז‪ ,‬לה)‪ .‬מאות שנים לאחר מכן יתנבא‬ ‫הוּדה; וְ ִל ְפקֹד ַעל יַ ֲעקֹב ִּכ ְד ָר ָכיו‪ְּ ,‬כ ַמ ֲע ָל ָליו‬ ‫הושע‪" :‬וְ ִריב ַלה' ִעם יְ ָ‬ ‫יָ ׁ ִשיב לוֹ ‪ַּ .‬ב ֶּב ֶטן ָע ַקב ֶאת ָא ִחיו ְוּבאוֹ נוֹ ָ ׂש ָרה ֶאת ֱא־ל ִֹהים" (הושע‬ ‫יב‪ ,‬ג‪-‬ד)‪ .‬ירמיהו הנביא משתמש בפעל "עקב"‪ ,‬ודווקא בהטיה‬ ‫"א ׁיש ֵמ ֵר ֵעהוּ ִה ּׁ ָש ֵמרוּ וְ ַעל ָּכל ָאח אַ ל‬ ‫"יעקב"‪ ,‬כדי לתאר רמאי‪ִ :‬‬ ‫ִּת ְב ָטחוּ‪ִּ ,‬כי ָכל ָאח ָעקוֹ ב יַ ְעקֹב וְ ָכל ֵר ַע ָר ִכיל יַ ֲהל ְֹך" (ירמיה ט‪ ,‬ג)‪.‬‬ ‫כל עוד ניסה יעקב להיות עשו שררו ביניהם יריבות ומתח‪.‬‬ ‫עשו חש מרומה; יעקב חש פחד‪ .‬בלילה ההוא‪ ,‬לקראת פגישתו עם‬ ‫עשו לאחר עשרים ושתיים שנות היעדרות‪ ,‬יעקב נאבק עם עצמו‬ ‫ולבסוף השיל מעליו את צלם עשו‪ ,‬את תשוקתו רבת השנים‬ ‫‪2‬‬ ‫שיג ושיח – הרב יונתן זקס‬ ‫התַ א ֵהיה‬ ‫להיות עשו‪ .‬זהו הרגע המכריע בחייו של יעקב‪ .‬מעתה והלאה‬ ‫ירצה להיות הוא עצמו‪ .‬רק כאשר אנחנו חדלים לרצות להיות‬ ‫"א ְחמֹד ְּתחוּמוֹ‬ ‫מישהו אחר (שייקספיר היטיב לתאר רצון מציק זה‪ֶ :‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ׁ ֶשל א'‪ִּ ,‬כ ׁ ְשרוֹ נוֹ ׁ ֶשל ב' –‪ /‬וְ ֶאת ֲא ׁ ֶשר א ַֹהב ֶא ְחמֹד ּ ָפחוֹ ת ִמ ּכֹל")‪,‬‬ ‫אנו יכולים לחיות בשלום עם עצמנו ועם העולם‪.‬‬ ‫זהו אחד האתגרים הגדולים של המנהיגות‪ .‬בקלות יכול‬ ‫מנהיג לגרוף את אהדת ההמונים על ידי כך שיהיה מה שהם‬ ‫רוצים שיהיה‪ .‬להיות ליברל בדברו אל ליברלים ושמרן בפנותו‬ ‫אל שמרנים‪ ,‬להחליט על פי משבי הרוח בסקרי דעת הקהל ולא‬ ‫על פי עקרונותיו ואמונותיו‪ .‬דיוויד ֶג ְר ֶגן‪ ,‬ששימש יועץ לנשיאים‬ ‫אמריקנים משתי המפלגות‪ ,‬כתב על ביל קלינטון כי הוא "עדיין‬ ‫איננו בטוח לגמרי מיהו‪ ,‬והוא מנסה להגדיר את עצמו על פי‬ ‫מידת החיבה שאחרים רוחשים כלפיו‪ .‬הדבר מוביל אותו לסתירות‬ ‫מכל הסוגים‪ ,‬וגורם לו להיתפס בעיני האחרים כערבוב מתמשך‬ ‫‪4‬‬ ‫של נקודות חוזק ונקודות חולשה"‪.‬‬ ‫מנהיגים מנסים לפעמים לשמור על לכידות הצוות באמצעות‬ ‫אמירת דברים שונים לאנשים שונים‪ .‬אולם סופן של סתירות אלו‬ ‫להתגלות — בייחוד בעידן השקיפות המוחלטת שהתקשורת‬ ‫המודרנית כופה‪ .‬התוצאה תהיה שהמנהיג יצטייר כחסר יושרה‪.‬‬ ‫אנשים יחדלו להאמין למוצא פיו‪ .‬זמן רב יידרש לשקם את‬ ‫האמון ואת הסמכות‪ .‬המנהיג עלול לגלות שעמדתו נעשתה בלתי‬ ‫מקובלת ואפילו להידחק להתפטרות‪ .‬מעטים הדברים המזיקים‬ ‫לפופולריות של מנהיג יותר מרדיפה אחר פופולריות‪.‬‬ ‫למנהיגים גדולים יש אומץ לחיות עם חוסר פופולריות‪.‬‬ ‫לינקולן הושמץ והוגחך כל ימי חייו‪ .‬בשנת ‪ 1864‬כתב עליו הניו־‬ ‫‪3‬‬ ‫יורק טיימס‪" :‬הוא הוקע בלי סוף כאדם שנשבע לשקר‪ ,‬כשליט‬ ‫בלתי חוקי‪ ,‬כרודן‪ ,‬כחותר תחת החוקה‪ ,‬כרומס החירויות‪ ,‬כפושע‬ ‫נואש הנוהג בפזיזות‪ ,‬כמי שמשתעשע להנאתו בייסורי גסיסתה‬ ‫של האומה"‪ 5.‬את צ'רצ'יל פטרו העיתונים כפוליטיקאי כושל עד‬ ‫שנתמנה ראש ממשלת בריטניה במהלך מלחמת העולם השנייה‪.‬‬ ‫כשתמה המלחמה‪ ,‬ב־‪ ,1945‬הובס בבחירות הכלליות‪ .‬הוא עצמו‬ ‫אמר כי "הצלחה היא למעוד מכישלון לכישלון בלי לאבד שמץ‬ ‫מההתלהבות"‪ .‬ג'ון קנדי ומרטין לותר קינג נרצחו‪ .‬כשמרגרט‬ ‫תאצ'ר הלכה לעולמה‪ ,‬היו אנשים שחגגו ברחובות‪.‬‬ ‫יעקב לא היה מנהיג; עוד לא הייתה לו אומה להנהיגה‪.‬‬ ‫אבל התורה מנדבת לנו שפע מידע על מאבק הזהות שלו‪,‬‬ ‫מפני שמאבק זה איננו רק שלו‪ .‬הוא קורה לרובנו (המילה‬ ‫"אבות" מציינת גם אבות־טיפוס‪ ,‬כמו בביטוי "אבות מלאכה")‪.‬‬ ‫לא קל לגבור על התשוקה להיות מישהו אחר‪ ,‬לרצות את‬ ‫מה שיש לו‪ ,‬להיות מה שהוא‪ .‬רובנו נתקפים ברגשות כאלה‬ ‫מפעם לפעם‪ .‬ז'יראר טוען שזה המקור העיקרי לסכסוכים‬ ‫לאורך ההיסטוריה‪ .‬לפעמים עוברים על אדם חיים שלמים של‬ ‫מאבק לפני שהוא מבין מי הוא ומוותר על התשוקה להיות מי‬ ‫שאיננו‪.‬‬ ‫יותר מכל גיבוריו האחרים של ספר בראשית‪ ,‬יעקב מוקף‬ ‫בסכסוכים‪ :‬לא רק בינו לבין עשו‪ ,‬אלא גם בינו לבין לבן‪ ,‬בין‬ ‫רחל ללאה‪ ,‬ובין ילדיו — בין יוסף לאחיו‪ .‬דומה שהתורה מבקשת‬ ‫לספר לנו שכל עוד יהיה סכסוך בתוכנו‪ ,‬יהיה גם סכסוך סביבנו‪.‬‬ ‫אם לא נשכיל ליישב את המתיחות שבתוכנו‪ ,‬לא נצליח לעשות‬ ‫זאת בעולם החיצון‪ .‬רק אם נחיה בשלום עם עצמנו נוכל לחיות‬ ‫בשלום עם העולם‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫שיג ושיח – הרב יונתן זקס‬ ‫התַ א ֵהיה‬ ‫זה מה שקורה בפרשת השבוע שלנו‪ .‬אחרי מאבקו עם הזר‬ ‫המסתורי יעקב חווה שינוי אישיות‪ .‬מגעו של הזר בכף ירכו כמו‬ ‫החזיר את יעקב לנקודה שלפני אחיזתו בעקב עשו‪ .‬יעקב מחזיר‬ ‫לעשו את הברכה שלקח ממנו‪ .‬יום קודם לכן החזיר לו את הברכה‬ ‫החומרית‪ ,‬בשולחו אליו מאות בני צאן ובקר‪ ,‬גמלים וחמורים‪.‬‬ ‫"הוֵ ה ְג ִביר‬ ‫עכשיו הוא מחזיר לו גם את הברכה שקיבל במקומו ֱ‬ ‫ְלאַ ֶח ָ‬ ‫יך וְ יִ ׁ ְש ַּת ֲחוּוּ ְל ָך ְּבנֵ י ִא ֶּמ ָך" (בראשית כז‪ ,‬כט)‪ .‬יעקב משתחווה‬ ‫"ע ְבדּ וֹ " (שם‬ ‫"אדֹנִ י" ולעצמו ַ‬ ‫שבע פעמים לעשו‪ .‬הוא קורא לו ֲ‬ ‫"קח נָ א‬ ‫יד)‪ .‬הוא אף משתמש במילה "ברכה"‪ .‬הוא אומר לעשו ַ‬ ‫י‪ ‬א ׁ ֶשר ֻה ָבאת ָל ְך" (שם יא)‪ .‬התוצאה‪ :‬האחים נפגשים‬ ‫ֶאת ִּב ְר ָכ ִת ֲ‬ ‫בשלום ונפרדים לשלום‪.‬‬ ‫הנמשך רוב שנות חייו של אדם‪ ,‬אך שכרו של מאבק זה הוא‬ ‫כוחות נפש כבירים‪ .‬אין חזק מהיודע מיהו ומהו‪.‬‬ ‫בני אדם מתעמתים‪ .‬יש להם אינטרסים שונים‪ ,‬רצונות‬ ‫מתנגשים‪ ,‬חשקים סותרים‪ ,‬תכונות מנוגדות‪ .‬וגם אם אין הם‬ ‫מתעמתים‪ ,‬כפי שיודע כל הורה‪ .‬ילדים — ולא רק ילדים —‬ ‫מחפשים תשומת לב‪ ,‬ואי אפשר לשים לב לכולם באותה מידה כל‬ ‫הזמן‪ .‬ניהול העימותים הקיימים בכל חברה אנושית הוא מלאכתו‬ ‫של המנהיג; ואם המנהיג איננו בטוח בזהותו ואיננו בוטח בה‪,‬‬ ‫העימותים יימשכו; אפילו אם המנהיג רואה את עצמו כמשכין‬ ‫שלום מקצועי‪.‬‬ ‫התשובה היחידה היא "לדעת את עצמך"‪ ,‬להיאבק עם עצמך‬ ‫כמו שעשה יעקב באותו לילה גורלי‪ ,‬להשיל מעליך את הדמות‬ ‫שאולי אתה רוצה להיות אבל אינך‪ ,‬להשלים עם הידיעה שיהיו‬ ‫אנשים שיאהבו את מה שהינך ואת מה שאתה מייצג אך יהיו‬ ‫אנשים שלא יאהבו זאת‪ ,‬ולדעת שמוטב לשאוף להוקרה מחלק‬ ‫מהציבור מלשאוף לאהדה מכולו‪ .‬לפעמים הדבר כרוך במאבק‬ ‫‪5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫בראשית רבה עז‪ ,‬ג; רש"י לבראשית לב‪ ,‬כד; זוהר‪ ,‬וישלח פז‪-‬פח‪.‬‬ ‫רנא ז'יראר‪ ,‬האלימות והקדושה‪ ,‬מצרפתית‪ :‬יותם ראובני‪ ,‬תל אביב‪ :‬נמרוד‪ ,‬תשס"ט‪.‬‬ ‫מתוך סונטה ‪ .29‬תרגם צור ארליך‪.‬‬ ‫‪.David Gergen, Eyewitness to Power, Simon & Schuster, 2001, 328‬‬ ‫‪.John Kane, The Politics of Moral Capital, Cambridge University Press, 2001, 71‬‬ ‫‪6‬‬