‫ג‬
‫ב"ה‬
‫ר‬
‫ס‬
‫ת‬
‫לשיעור זה מצורף "דף למשתתף"‪ ,‬הכולל‪ :‬תקציר הפרשה‪ ,‬השיעור בנקודות והמקורות‬
‫ודף מקורות באנגלית‬
‫יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד‬
‫לקבלת השיעור כל שבוע במייל‪ ,‬הרשם באתר‪ MoshiachBparsha.com :‬או סרוק את הבר‪-‬קוד‪.‬‬
‫*( הפרוייקט במתכונת הרצה‪ ,‬ונשמח לקבל הערות‪-‬הארות לאימייל‪[email protected] :‬‬
‫ניס‬
‫י‬
‫ון*‬
‫משיח בפרשה‬
‫פרשת נוח‬
‫בפרשה זו אנו קוראים על הבשורה הרעה שה' מבשר לנוח‪ :‬הוא יביא מבול כדי להשמיד את כל הנפש מעל הארץ‪ ,‬חוץ‬
‫מנוח ובני משפחתו‪ ,‬וכל החי שיהיה איתם בתיבה המיוחדת‪" ,‬תיבת נוח"‪ .‬ה' מנחה את נוח בפרוטרוט כיצד צריכה‬
‫להיות התיבה וכמה חיות ובהמות היא תאכלס‪ .‬לאחר הבניה )שארכה מאה עשרים שנים!( ואכלוסה על ידי החיות‬
‫והבהמות‪ ,‬החל המבול בתאריך י"ז מנחם אב‪ ,‬אלף שש מאות חמישים ושש שנים אחרי בריאת העולם‪.‬‬
‫גשם המבול ירד במשך ארבעים יום וארבעים לילה והמים כיסו את ראשי ההרים הגבוהים ביותר‪ ,‬במשך מאה וחמישים‬
‫ימים‪ .‬באותו זמן הושמדו כל החיות והיצורים שהיו בעולם )לבד השוהים בתיבה‪ ,‬וחוץ מהדגים ‪ -‬כמובן(‪ .‬אחרי מאה‬
‫וחמישים הימים החלו המים לשקוע והתיבה נחה על הרי אררט‪.‬‬
‫לאחר שנוח יוצא מהתיבה הוא בונה מזבח ומקריב עליו קרבנות לכבוד ה'‪ .‬באותו מעמד נשבע לו ה' שלא ישוב להשמיד‬
‫עוד את העולם כפי שהשמיד את בני דורו של נוח‪ .‬ה' בירך את נוח ובניו בברכת "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה"‪.‬‬
‫בסוף הפרשה מסופר על בני הדורות לאחר המבול שהחלו לבנות "מגדל בבל" כדי להגיע לשמיים ולהילחם בה'‪ .‬סופם‬
‫היה שהם נלחמו איש ברעהו והם לא השלימו את מטרתם‪-‬שאיפתם‪ .‬בפסוקים האחרונים של הפרשה מתחילה התורה‬
‫לספר לנו על תרח אבי אברהם אבינו ועל חתונת אברם ושרי )שבעוד שבועיים‪ ,‬בפרשת וירא‪ ,‬יהפכו ל"אברהם ושרה"(‪.‬‬
‫‪ .1‬בפסוק הראשון של הפרשה כתוב פעמיים "נח"‪ .‬כי אז היהודי חווה דרגה חדשה ונעלית של "שבת עילאה"‬
‫ב"מדרש רבה" מוסבר שהפעמיים הללו מכוונות כנגד וממילא עליו לחזור בתשובה‪ ,‬כביכול‪ ,‬על הדרגה הפחותה‬
‫שתי סוגים ודרגות של מנוחה – מנוחה לעליונים ומנוחה ממנה של ערב שבת‪.‬‬
‫לתחתונים‪.‬‬
‫‪ .7‬דרגת "שבת עילאה" מכוונת כלפי התנהגות מיוחדת של‬
‫‪ .2‬לשמירת השבת יש קשר לגאולה האמיתית והשלימה‪ .‬היהודי‪ ,‬שמשעבד את כל כוחותיו הפנימיים לה'‪ ,‬ולא רק‬
‫הגמרא במסכת שבת כותבת הבטחה – "אם ישראל מקיים את המצוות "כי צריך"‪.‬‬
‫שומרים שתי שבתות כהלכתן מיד הם נגאלים"‪.‬‬
‫‪ .8‬הדרגה של "שבת עילאה" ניתנת ליהודי במתנה מלמעלה‬
‫‪ .3‬אדמו"ר ה"צמח צדק" שואל מדוע כתוב "כהלכתן" והוא לא יכול להגיע אליה בכוחות עצמו‪ .‬לכן נאמר "את‬
‫ולא "כהלכותיהן"‪ ,‬ואומר שיהודי יכול לשמור את שתי שבתותי תשמורו"‪ ,‬כדי לומר ליהודי שעליו לשמור ולשמר‬
‫השבתות הללו בשבת אחת!‬
‫את הדרגה המיוחדת אותה נותנים לו מלמעלה‪ ,‬כי לבדו‬
‫‪ .4‬בשבת יש שתי סוגים של תענוג – תענוג גשמי הוא לא יוכל להגיע לכזה ביטול לאלוקות‪.‬‬
‫מהסעודות ומהשינה‪ ,‬ותענוג רוחני מהלימוד‪ ,‬מהתפילות ‪ .9‬זו הסיבה שכתוב פעמיים את המילה "נח" – כדי לומר‬
‫ומקדושת השבת‪ .‬יהודי צריך לשלב בין שתי התענוגים ליהודי שלמרות שהוא מקיים את הלכות שמירת השבת‪,‬‬
‫עליו לנוח את המנוחה של "שבת עילאה" ולנוח בצורה‬
‫הללו‪.‬‬
‫‪ .5‬שבת זו ההזדמנות של היהודי לחזור בתשובה ולשוב אל הנכונה‪ ,‬כך שמירת השבת שלו תהיה גם נחת לעליונים‬
‫מקורו האמיתי והפנימי – הנשמה‪ .‬שבת זו ההזדמנות של )לקדוש ברוך הוא( וגם נחת לתחתונים )לו בעצמו(‪.‬‬
‫היהודי להתרומם ולהתעלות מעל השגרה של ימי החול‪ .10 ,‬שבת פרשת נוח היא השבת שבה כדאי להתחזק‬
‫לקבל את הגילוי הנעלה של השבת‪ .‬לכן יהודי הולך לטבול בשמירת השבת מתוך הכוונה הפנימית של "שבת עילאה"‬
‫בערב שבת במקווה‪ ,‬כחלק מהחזרה בתשובה של השבת‪ - .‬הדרגה השניה )"שתי שבתות"(‪ ,‬להתחבר לקדושת‬
‫‪ .6‬האריז"ל אומר שיש ללכת למקווה גם בבוקר יום השבת‪ ,‬השבת ולהתנהג בהתאם‪ .‬או אז‪ ,‬נזכה ל"מיד הם נגאלים"‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫פרשת נוח‬
‫משיח בפרשה‬
‫שמור על השבת‬
‫והיא תשמור עליך‬
‫נושא בגאולה‪ :‬שתי דרגות בשמירת שבת לקראת הגאולה‬
‫מקורות מרכזיים‪:‬‬
‫שיחת ש"פ נח ה'תשנ"ב‬
‫מילתא דבדיחותא‬
‫יהודי עצלן עבד אצל יהודי שידיעותיו ביהדות היו קלושות‪ .‬יום אחד לא הגיע העצלן לעבודה‪.‬‬
‫למחרת אמר ל'בוס' שלו שהוא לא יכל לבוא אתמול לעבודה‪ ,‬שכן היה עליו לחגוג את 'יום התנ"ך'‪.‬‬
‫לאחר ימים מספר נודע לבוס שאין כזה חג 'יום התנ"ך'‪ ,‬והוא פנה בכעס רב לעובד העצלן‪ .‬חייך‬
‫העובד ואמר לו‪" :‬פשוט מאוד‪ ,‬יום אחד אתה עובד‪ ,‬ויום 'אתה נח'‪."...‬‬
‫פתיחה‪ :‬נוח‪ ,‬למה פעמיים?‬
‫אלה תולדות‬
‫נוח ‪ -‬נוח‪...‬‬
‫תמיהת ה"מדרש רבה" על הפסוק הראשון בפרשה‬
‫מקור מס' ‪ - 1‬בראשית פרק ו' פסוק ט'‪:‬‬
‫ֵא ֶּלה ּתוֹלְ דֹת נ ַֹח‪ ,‬נ ַֹח ִא ׁיש צַ ִ ּדיק ָּת ִמים הָ יָ ה ְּב ֹדר ָֹתיו‪ֶ ,‬את הָ ֱאל ִֹקים הִ ְתהַ ֶּל ְך נ ַֹח‪:‬‬
‫הפרשה שלנו‪ ,‬כשמה‪ ,‬מספרת על נוח‪ .‬הפסוק הראשון פותח במילים "אלה תולדות נח"‪ ,‬ומגדיר‬
‫את נוח כ"איש צדיק‪ ,‬תמים היה בדורותיו"‪.‬‬
‫למה לכתוב‬
‫פעמיים?‬
‫חדי העין מביניכם בוודאי הבחינו בניסוח ה'מוזר'‪ ,‬לכאורה‪ .‬על פי כללי התורה‪ ,‬אין מילה אחת‬
‫או אפילו אות אחת מיותרת‪ .‬והנה‪ ,‬כאן רואים מול העיניים מילה מיותרת ‪ -‬שמו של נוח כתוב‬
‫פעמיים! "אלה תולדות נח‪ ,‬נח"‪ .‬היה אפשר לכתוב רק פעם אחת‪ ,‬מה הצורך המיוחד לכתוב אכן‬
‫פעמיים את שמו?‬
‫ואכן‪ ,‬כבר במדרש רבה‪ 1‬תמהו על כך חכמינו זכרונם לברכה‪:‬‬
‫מקור מס' ‪ - 2‬מדרש רבה‪ ,‬תחילת פרשת נח‪:‬‬
‫אתמהא ]=תמיהני[‪ :‬לא הַ וֵ י צריך ְק ָרא לְ ֵמ ַימר ]=לא היה צריך הפסוק לומר[ אלא "אלה‬
‫תולדות נח‪ֵ ,‬שם"‪ .‬אלא‪ ,‬נַ יְ ָיחא לֵ יה ]=נחת לו[ נייחא ]=נחת[ לעולם‪ ,‬נייחא לאבות נייחא‬
‫לבנים‪ ,‬נייחא לעליונים נייחא לתחתונים‪ ,‬נייחא לעולם הזה נייחא לעולם הבא‪.‬‬
‫‪" (1‬מדרש רבה" הוא שם כולל לקבוצת ספרים של מדרשי אגדה שנוצרו בתקופת האמוראים ‪ -‬בעיקר בארץ ישראל‪ ,‬אחרי חורבן בית שני‪.‬‬
‫ספרים אלו כוללים מדרשי אגדה לכל אחד מחמשת חומשי תורה ולכל אחת מחמש מגילות‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫פרשת נוח‬
‫משיח בפרשה‬
‫כן‪ ,‬לנוח פעמיים‪...‬‬
‫מסר פנימי‪:‬‬
‫לנוח בשתי‬
‫דרגות שונות‬
‫חכמינו מסבירים זאת כך‪ :‬אמת‪ ,‬מלכתחילה לא היה צריך להיות כתוב בפסוק את שמו של נוח‬
‫פעמיים‪ ,‬אבל התורה רצתה להעביר לנו מסר פנימי‪ ,‬בדרך ה"דרש"‪:2‬‬
‫"נח" הוא מלשון "מנוחה"‪ .‬שמו של נח מסמל את המנוחה‪ ,‬הרוגע והשלווה הפנימיים‪ .‬התורה‬
‫כופלת ובכוונה תחילה כותבת את שמו של נוח פעמיים‪ ,‬כדי לומר לנו שמרכיב ה"מנוחה" של‬
‫היהודי מחולק לשתי סוגים‪ ,‬שתי דרגות מנוחה שונות‪ ,‬ולכן יש צורך מיוחד וחד‪-‬פעמי לכתוב את‬
‫שמו של נוח פעמיים‪.‬‬
‫שאלה לדיון‪ :‬איזו מנוחה מיוחדת יכולה להיות ליהודי שיש צורך שתהיה‬
‫מורכבת משתי סוגים של מנוחה? האם אנחנו מכירים מנוחה ששייכת רק‬
‫אצל יהודי ולא נמצאת אצל גוי?‬
‫מנוחת השבת‬
‫ליהודי יש מצוה מיוחדת לנוח בשבת‪ .‬כפי שה' נח ביום השביעי לבריאת העולם‪" ,‬וינח ביום‬
‫השביעי" ‪ -‬כך יהודי מצווה לנוח ממלאכתו‪ ,‬מעיסוקי החולין שלו ולשבות בשבת‪ .‬אם כן‪ ,‬המנוחה‬
‫של היהודי עליה נרמז בפסוק הראשון של פרשת נוח‪ ,‬מרמז על שתי הדרגות במנוחה של היהודי‪.‬‬
‫בשיעור הזה נלמד‪ :‬א( מה הם שתי הדרגות במנוחה של היהודי; ב( על הקשר שבין שמירת השבת‬
‫לגאולה; ג( האם יש שבת מיוחדת שמסוגלת להביא את הגאולה?; ד( למה דווקא בפרשת "נח"‬
‫כתוב על שתי הדרגות של המנוחה?‬
‫חלק ראשון‪ :‬שתי שבתות ומיד נגאלים‬
‫הבטחה של חכמים בגמרא‬
‫כדי לדבר על שתי הדרגות של המנוחה והקשר למנוחת השבת‪ ,‬עלינו להקדים מעט וללמוד על‬
‫מהות ופנימיות השבת‪.‬‬
‫הרגשת הקדושה‬
‫של השבת‬
‫כל יהודי ששומר שבת‪ ,‬מרגיש בוודאי הרגשה מיוחדת ביום הקדוש הזה‪ .‬פעם בשבוע‪ ,‬אחרי‬
‫ששה ימים של עבודה ויגיעה‪ ,‬עוצרים הכל‪ .‬החיים השגרתיים מפנים את מקומם לקדושת השבת‬
‫ורוב היום מוקדש לתורה ומצוות בלי הפרעה חיצונית‪ :‬עושים קידוש‪ ,‬יושבים ביחד לסעודות‬
‫שבת‪ ,‬מתפללים תפילות מיוחדות ונותנים ביטוי לנשמה למשך יום שלם‪.‬‬
‫השבת והגאולה‬
‫מצוות השבת נושאת בתוכה קשר מיוחד ועמוק לגאולה האמיתית והשלימה‪ .3‬הגמרא‪ ,‬בתלמוד‬
‫‪ (2‬בתורה ישנם ארבע חלקי לימוד ‪ -‬פשט‪ ,‬רמז‪ ,‬דרש וסוד ‪ -‬ראשי תיבות "פרד"ס" )פרדס התורה(‪ .‬כל חלק מהם מיוחד ומסביר את תוכן‬
‫הפסוקים בתורה בסגנון ייחודי‪ ,‬אם בצורה פשטנית )פשט(‪ ,‬אם בלימוד מתוך רמזים שכתובים בתורה )רמז(‪ ,‬או באופן של שיטת לימוד‬
‫מיוחדת מהפסוקים )דרש(‪ ,‬ומעליהם הרובד הסודי‪ ,‬הפנימי והעמוק של התורה )סוד(‪ .‬הרבי מלך המשיח )בקונטרס מיוחד בשם "ענינה של‬
‫תורת החסידות"( מחדש שיש חלק חמישי בלימוד התורה‪ ,‬חלק החסידות‪ ,‬והוא ממוקם מעל חלק ה"סוד"‪.‬‬
‫‪ (3‬גם בחלק ה"סוד" של התורה מובא הקשר הפנימי בין השבת לגאולה‪ .‬ב'זוהר חדש' ע' קל"ה‪ ,‬נאמר )מובא כאן בתרגום ובעיבוד קל(‪" :‬מידת‬
‫הדין קטרגה במצרים‪ ,‬שלא יצאו ישראל מהגלות בגלל מכירת יוסף‪ .‬ואמר הקדוש ברוך הוא נכון שהדין כן‪ ,‬אבל יש לי מתנה טובה ושבת שמה‪,‬‬
‫וכאשר שומרים אותה כהלכתה כדאי היא לכפר על העוון הזה‪ .‬ואמר הקדוש ברוך הוא אם אתם שומרים את השבת‪ ,‬אין רשות למידת הדין‬
‫לקטרג עליכם‪ .‬ותגרמו קיום העליונים והתחתונים‪ ,‬וכיון שהיא נקראת מלכות‪ ,‬היא תתחזק בידי מלכות בית דוד‪ .‬ואם חס ושלום לא מקדשים‬
‫אותה ועושים אותה חול‪ ,‬כתיב והצתי אש בשעריה ואכלה ארמונות ירושלים‪ ,‬דלתתא‪ ,‬ואז מתעוררת חרב נוקמת נקם ברית ‪ . .‬על חילול שבת ‪. .‬‬
‫נגזר עליהם להיות בגלות שבעים שנה‪ ,‬ולאחר שבעים שנה חזרו לארץ ישראל ונתקיים בית שני תר"כ ]=‪ [420‬שנה בזכות התורה שהיו עוסקים‬
‫‪4‬‬
‫פרשת נוח‬
‫משיח בפרשה‬
‫בבלי‪ ,‬במסכת שעוסקת בפרטי הדינים של שבת‪ ,‬כותבת משפט שהוא בעצם הבטחה חד‪-‬‬
‫משמעית‪:‬‬
‫מקור מס' ‪ - 3‬מסכת שבת דף קי"ח עמוד ב'‪:‬‬
‫אמר רבי יוחנן‪ 4‬משום ]=בשם[ רבי שמעון בן יוחי‪ :5‬אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות‬
‫כהלכתן מיד נגאלים שנאמר‪ :‬כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי וכתיב‬
‫בתריה ]=וכתוב אחר כך[ והביאותים אל הר קדשי וגו'‪.‬‬
‫שבת – המצוה‬
‫היחידה עם‬
‫הבטחה‬
‫מדהים‪ .‬חכמינו זכרונם לברכה מבטיחים לנו ברורות‪ ,‬שאם כולנו ‪ -‬כל עם ישראל ‪ -‬נשמור שתי‬
‫שבתות בלבד‪ ,‬כהלכתן על פי כל פרטי ההלכה ‪ -‬מיד נזכה להיגאל על ידי מלך המשיח בגאולה‬
‫האמיתית והשלימה‪ .‬אין עוד מצוה כזו בתרי"ג מצוות התורה שכתוב אודותיה שאם כל עם‬
‫ישראל בכל העולם מקיימים אותה בכמות מסויימת של פעמים ‪ -‬תבוא הגאולה‪ .‬מתוך הבטחה זו‬
‫בלבד‪ ,‬ניתן להבין את חשיבותה ומעלתה של מצות השבת‪.‬‬
‫שאלה לדיון‪ :‬הרי עם ישראל שומר כבר אלפי שנים את השבת‪ .‬האם‬
‫במשך כל השנים האלו לא הייתה שבת אחת שנשמרה כהלכה?‬
‫שתי השבתות‬
‫עוד לפנינו‪...‬‬
‫מסתבר שלא‪ .‬לצערנו‪ ,‬אנחנו עומדים עדיין לפני השבת הראשונה‪ ...‬כבר בשבת הראשונה שבני‬
‫ישראל שמרו במדבר‪ ,‬היו כאלו שיצאו מחוץ לתחום שבת‪ 6‬כדי למצוא שם את המן שנשלח על‬
‫ידי ה'‪ .‬לכן הגמרא אומרת‪ ,‬מאות שנים אחר כך‪ ,‬כי עדיין עלינו לשמור שתי שבתות ומיד ניגאל‪.‬‬
‫המשפט הזה בגמרא זכה לאלפי פירושים שנכתבו במרוצת השנים על ידי גדולי ישראל‪ .‬כולם רצו‬
‫להסביר את סוד הגאולה‪ ,‬להבין כיצד יתכן שרק שמירה של שתי שבתות יביאו אותה‪ .‬במסגרת‬
‫השיעור היום נתמקד בפירוש הפנימי של המשפט‪ ,‬שהתבאר על ידי חכמי תורת הקבלה‬
‫והחסידות‪.‬‬
‫שתי שבתות בשבת אחת‬
‫למה‬
‫"כהלכתן" ולא‬
‫"כהלכותיהן"?‬
‫אדמו"ר ה"צמח צדק" שואל על המשפט הזה בגמרא‪ ,‬מדוע הניסוח הוא "כהלכתן" ולא‬
‫"כהלכותיהן"‪:‬‬
‫הלכות שבת הן רבות‪ ,‬מורכבות ומליאות פרטים‪ .‬מתאים היה יותר להשתמש במילה "כהלכותיהן"‬
‫בלשון רבים‪ ,‬שמבטאת את כל פרטי הלכות שבת‪ ,‬מאשר במילה "כהלכתן" שמשמעותה הוא‬
‫"כמו שצריך" ובלשון יחיד‪.‬‬
‫במיוחד שהמילה "כהלכתן" לא הולמת כאשר מדברים על שתי שבתות‪ ,‬אולי עדיף היה‬
‫בה כראוי‪ ,‬ואחר כך גרם עוון שנאת חינם ‪ . .‬והיה החורבן במוצאי שבת‪ ,‬לרמוז שהשבת היא שהיתה רפואה למכתם"‪.‬‬
‫‪ (4‬רבי יוחנן ‪ -‬גדול אמוראי ארץ ישראל בדור השני‪ ,‬כתב וערך את ה"תלמוד ירושלמי"‪ .‬היה ראש ישיבת טבריה שנים רבות ‪ -‬שמונים או שישים‬
‫שנה‪ .‬תרומתו בתחומי ההלכה והאגדה ממלאת את דפי שני התלמודים‪ ,‬הבבלי והירושלמי‪ ,‬וכן המדרשים‪.‬‬
‫‪ (5‬רבי שמעון בר יוחאי – מגדולי התנאים‪ ,‬תלמידו של ר' עקיבא שהוסמך על ידו‪ ,‬נודע בקיצור שמו )ראשי תיבות( – רשב"י‪ .‬ייסד ישיבה בצידון‬
‫ואחר כך במירון‪ .‬רשב"י נאלץ לברוח מפני הרומאים ושהה עם בנו ר' אלעזר במערה ‪ 13‬שנים‪ .‬היה גדול גם באגדה‪ .‬מיוחס לו ספר הזהר שנודע‬
‫בשם מדרש דרשב"י‪ ,‬מיוחסים לו עוד מדרשים בשם נסתרות דרשב"י‪ ,‬ותפלת רשב"י‪ .‬לשמו ולזכרו חוגגים את "הילולא דרשב"י" שנזכר בזהר‪,‬‬
‫ביום ל"ג בעומר )י"ח אייר( במירון‪.‬‬
‫‪ (6‬יציאה ברגל מחוץ לתחום שבת )‪ 2000‬אמה = בערך ‪ 1,000‬מטר( מהווה איסור בעצם יום השבת‪ ,‬שכן התורה קובעת שהיא מפירה את מנוחת‬
‫השבת‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫פרשת נוח‬
‫משיח בפרשה‬
‫מלכתחילה להשתמש בלשון "כהלכותיהן"‪.‬‬
‫כהלכתן של‬
‫שתי השבתות‬
‫מכך שהגמרא בחרה דווקא במילה "כהלכתן" מגיע אדמו"ר ה"צמח צדק" למסקנה שהגמרא רוצה‬
‫לכוון את היהודי לסוג מיוחד של שמירת השבת‪ ,‬ושמירה זו מתבטאת דווקא במילה "כהלכתן"‬
‫לשון יחיד‪ ,‬כדי לומר לנו שאפשר לשמור שתי שבתות בתוך שבת אחת!‬
‫אם אנחנו בוחרים להתייחס למספר השעות הטכני שיש בשבת‪ ,‬אנחנו אכן בבעיה‪ ,‬אבל אם נפנה‬
‫את תשומת ליבנו למהות הפנימית של השבת‪ ,‬לא תהיה לנו שום שאלה ונבין היטב כיצד אפשר‬
‫לשמור שתי שבתות במסגרת שבת אחת בלבד‪.‬‬
‫תענוג גשמי‬
‫ותענוג רוחני‬
‫בשבת יש ליהודי שתי תענוגים שהתורה מצווה עליו להתענג בהם – תענוג גשמי ותענוג רוחני‪.‬‬
‫את התענוג הגשמי מרגיש הגוף בסעודות השבת‪ ,‬בשינה וכדומה‪ ,‬ואילו את התענוג הרוחני‬
‫מרגישה הנשמה בתפילות‪ ,‬בלימוד התורה וכדומה‪.‬‬
‫כל אחד יכול להבין‪ ,‬שאם הגוף נהנה בתענוג גשמי – קשה לנשמה באותו רגע ליהנות בתענוג‬
‫רוחני‪ .‬וכן להיפך‪ ,‬ברגע שהנשמה נהנית מרוחניות‪ ,‬קשה לגוף להתענג על גשמיות‪...‬‬
‫שתי התענוגים‬
‫ביחד? כן!‬
‫כאשר יהודי חושב ומצליח להגיע להבנה‪ ,‬שה' דורש מאיתנו את שתי התענוגים בו זמנית –‬
‫באופן אוטומטי סעודת השבת שלו תיראה אחרת‪ .‬היא תהיה מליאה בדברי תורה‪ ,‬ניגוני נשמה‬
‫וסיפורים בעלי מסר‪ .‬הוא לא יגיד דברי תורה "כי צריך"‪ ,‬אלא התענוג ימלא את הגוף ואת הנשמה‬
‫בעת ובעונה אחת‪.‬‬
‫"שבת" אותיות "תשב"‬
‫השבת –‬
‫תענוג הנשמה‬
‫התענוג של הנשמה מתחיל בערב שבת‪ .‬עם כניסת השבת‪ ,‬היהודי מתמלא בהרגשה מרוממת‬
‫ועילאית‪ ,‬מתנתק מהווית החיים הגשמיים והחומריים‪ ,‬מתלבש בבגדי שבת והולך לבית הכנסת‪,‬‬
‫לקבל את השבת בשמחה וברצון‪.‬‬
‫שבת כדי‬
‫לחזור בתשובה‬
‫– להתקרב‬
‫יותר אל ה'‬
‫יום השבת הוא הזמן המתאים ביותר ליהודי לחזור בתשובה‪ ,‬להתייחס ביתר תשומת לב לנשמה‪.‬‬
‫שלא כטעות העולם ש"חזרה בתשובה" פירושה לעשות עבירות ואחר כך להתחרט – משמעות‬
‫המילים "חזרה בתשובה" הם לחזור בחזרה למקום הנכון‪ ,‬הפנימי והאמיתי שלי‪ .‬יום השבת זה‬
‫הזמן המתאים ליהודי לגלות את הנשמה שלו‪ ,‬להשתמש בכוחות המיוחדים של השבת כדי‬
‫להיות קרוב יותר אל ה'‪.‬‬
‫האותיות של המילה "שבת" הן "תשב" – כאילו השבת מבקשת מהיהודי‪" :‬תשוב בתשובה‬
‫שלימה‪ ,‬תחזור אל אביך שבשמיים"‪.‬‬
‫מקווה בערב‬
‫שבת‬
‫זו הסיבה‪ ,‬שיהודים רבים נוהגים ללכת למקווה בערב שבת‪ ,‬כי הם רוצים להכיל את החוויה‬
‫הרוחנית של גילוי הנשמה בכניסת השבת‪ ,‬ולהיות מוכנים כראוי לחזרה בתשובה השבועית‪.‬‬
‫חלק שני‪ :‬שבת עילאה ושבת תתאה‬
‫ההבדל בין ליל שבת ליום השבת קודש‬
‫מקווה גם‬
‫בשבת בבוקר‬
‫‪6‬‬
‫יהודים רבים נוהגים גם להוסיף וללכת למקווה בבוקר יום השבת‪ ,‬בנוסף לטבילה של ערב יום‬
‫השבת קודש‪.‬‬
‫פרשת נוח‬
‫משיח בפרשה‬
‫שאלה לדיון‪ :‬למה צריך ללכת עוד הפעם למקווה בשבת בבוקר‪ ,‬אם כבר‬
‫הלכנו פעם אחת בערב שבת?‬
‫קדושת‬
‫היום גבוהה‬
‫מקדושת‬
‫הלילה‬
‫בכתבי האריז"ל מובא‪ ,‬שקדושת יום השבת גבוהה יותר מאשר קדושת ליל השבת‪ ,‬ולכן על יהודי‬
‫ללכת שוב למקווה בבוקר היום‪ .‬בטבילה זו הוא מבטא את העובדה שהנשמה שלו קיבלה בבוקר‬
‫השבת גילוי גדול יותר‪ ,‬גילוי של קדושת יום השבת‪ ,‬ואם כן – ה"חזרה בתשובה" שלו גבוהה‬
‫יותר‪ .‬לכן‪ ,‬הוא טובל שוב‪ ,‬בשביל הדרגה השניה‪ ,‬הנעלית יותר‪ ,‬של בוקר יום השבת‪.‬‬
‫סעודת הלילה‬
‫וסעודת היום‬
‫האריז"ל מגדיר את שתי הדרגות הללו בשם מיוחד – "שבת תתאה" ]=שבת נמוכה[ כנגד‬
‫הקדושה של ליל שבת‪ ,‬ו"שבת עילאה" ]=שבת עליונה[ כנגד הקדושה הגבוהה יותר של יום‬
‫השבת‪ .‬בעקבות כך הוא מכנה את סעודת ליל שבת "סעודתא דחקל תפוחין קדישין" ]=סעודת‬
‫שדה התפוחים הקדושים[ ואילו את סעודת יום השבת הוא מכנה בשם "סעודתא דעתיקא‬
‫קדישא" ]=סעודת העתיק הקדוש[‪.‬‬
‫עתיק =‬
‫רוממות‬
‫מדוע נקראת סעודת היום בשם "סעודת עתיקא קדישא"? בשפת הקבלה "עתיק" רומזת‬
‫לנוכחותו המרוממת של ה' מהעולם‪ ,‬דרגה גבוהה שכביכול "נעתקת"‪ ,‬לא מסוגלת לחדור בתוך‬
‫גדרי העולם )בדומה לביטוי בעברית "נעתקה נשימתו"‪ ,‬על אדם שלא מסוגל לנשום(‪.‬‬
‫כדי להבין את ההבדלים בדרגת הקדושה שאנחנו – בני ישראל – זוכים לקבל בליל שבת )"שבת‬
‫תתאה"( וביום השבת )"שבת עילאה"(‪ ,‬נשתמש בדימוי מעולם המושגים הצבאי‪:‬‬
‫שני סוגים של ביטול‬
‫במסדר ובקרב‬
‫כאשר הקצין הצבאי נכנס למסדר‪ ,‬החיילים עומדים לפניו דום‪ ,‬לבושים במדים מגוהצים ונקיים‬
‫למשעי‪ ,‬הם לא זזים ממקומם ומצדיעים ביראת כבוד‪ ,‬כל חייל מתכווץ במקומו ואת ליבו כובש‬
‫רגש של התבטלות מול המפקד‪ .‬אין לו שום ביטוי של עצמו‪.‬‬
‫שעה לאחר מכן החיילים הללו נשלחים לפעולה מעבר לקווי האויב‪ .‬אותם חיילים שעמדו דום –‬
‫מסתערים כעת על האויב ובסיסיו לא חת‪ ,‬לוחמים בכל הכוח‪ ,‬מחלצים פצועים ומתקדמים עד‬
‫להשגת היעדים שנקבעו על ידי אותו המפקד‪.‬‬
‫שתי סוגים של‬
‫ביטול‬
‫השינוי בין ההתנהגות של החיילים במסדר להתנהגותם בפעולה הצבאית – שונה מן הקצה אל‬
‫הקצה‪ .‬בשתי המצבים הם התמסרו אל המפקד‪ ,‬רק שכאן החיילים התמסרו אליו מתוך ביטוי של‬
‫ביטול ותחושת 'כלום'‪ ,‬וכאן החיילים התמסרו אליו מתוך ביטוי עצמי גבוה ומקסימלי‪ ,‬הם "נתנו‬
‫את הנשמה" בפעולה הצבאית‪.‬‬
‫המשל והנמשל‬
‫רגעי ההתמסרות של המסדר – מקבילים לדרגת "שבת תתאה"‪ ,‬ורגעי ההתמסרות של הפעולה‬
‫הצבאית – מקבילים לדרגת "שבת עילאה"‪:‬‬
‫ב"שבת תתאה"‪ ,‬בכניסת השבת‪ ,‬היהודי מבטל את עצמו‪ ,‬הוא עומד דום לנוכח הדרגה הגבוהה‬
‫של קדושת הנשמה שהנה מפעמת בו כעת‪.‬‬
‫ואילו ב"שבת עילאה"‪ ,‬בבוקר יום השבת‪ ,‬הוא אוזר כוחות ויוצא ל"פעולה הצבאית"‪ ,‬הוא מפעיל‬
‫את כל חושיו כדי להתמסר לקדושת השבת‪.‬‬
‫שבת תתאה =‬
‫מתנה‬
‫שתי הדרגות הללו של גילוי הנשמה לא מגיעות מצידו של היהודי‪ ,‬אלא הן מתנה גמורה מאת‬
‫ה'‪ ,‬המפקד העליון של בני ישראל‪ .‬הדרגה הראשונה של "שבת תתאה" מגיעה בכל זאת במתנה‪,‬‬
‫למרות שהיהודי היה יכול להגיע לכך בכוחות עצמו אם היה מתאמץ מאוד‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫פרשת נוח‬
‫משיח בפרשה‬
‫מתנה מיוחדת ושמה "שבת"‬
‫"המשכה"‬
‫מלמעלה‬
‫בעוד שלבחינת הביטול הראשונה יכול היהודי להגיע בכח עצמו‪ ,‬אם יתאמץ מאוד – הרי שלהגיע‬
‫לבחינת הביטול השניה‪ ,‬להיות בדרגה שכל מציאותו היא רק על מנת להגשים את הכוונה‬
‫האלוקית בבריאה‪ ,‬אין הוא יכול לעשות זאת לבד‪ ,‬אומרת החסידות‪ .‬עבור זה הוא צריך "המשכה"‬
‫מלמעלה‪.‬‬
‫את ה"המשכה" הזו יהודי מקבל בבוקר יום השבת‪ ,‬בדרגת "שבת עילאה"‪ .‬זו הסיבה שבבוקר‬
‫יום השבת טובלים שוב במקווה‪ ,‬כדי 'לעשות תשובה' על הגילוי הנמוך )"תתאה"( שקיבלנו בליל‬
‫שבת ולקבל את הגילוי החדש והנעלה יותר בבוקר יום השבת‪ ,‬את ההמשכה שעל ידה אנחנו‬
‫מסוגלים לעבוד את ה' עם המציאות והטבע שלנו‪ ,‬עם כל הכוחות של השכל ושל הרגשות‪.‬‬
‫לחזור בתשובה‬
‫על הדרגה‬
‫הנמוכה‬
‫לשמור על‬
‫המתנה!!!‬
‫בעשיית תשובה זו‪ ,‬אנו מבטאים שלא היה די בדרגת השבת הנמוכה‪ ,‬משום שאנו מסוגלים להגיע‬
‫ליותר‪ .‬כפי שלמדנו מקודם‪ ,‬חזרה בתשובה פירושה לחזור אל המקור‪ ,‬אל המציאות האמיתית‬
‫ולגלות אותה‪ ,‬ולכן עלינו לחזור שוב בתשובה ולגלות מקור קדום יותר – מציאות רוחנית גבוהה‬
‫יותר‪ ,‬אותה אנו מקבלים בבוקר יום השבת במתנה גמורה‪.‬‬
‫אגב‪ ,‬זו הסיבה שכתוב בתורה "את שבתותי תשמורו" – כביכול הקדוש ברוך הוא אומר לנו‬
‫שנשמור את הגילוי הגדול שאנחנו מקבלים מלמעלה‪ ,‬כי בכוחות עצמנו לא נצליח ליצור כזה‬
‫ביטול פנימי‪ ,‬עד כדי כך שנשעבד את כל כוחותינו לביצוע רצון ה'‪.‬‬
‫מקור מס' ‪" – 4‬אור התורה" לצמח צדק‪ ,‬פרשת נוח‪:‬‬
‫וזהו ענין ב' פעמים נח – שבת תתאה ושבת עילאה‪ ,‬שבת דמעלי שבתא ]=של כניסת‬
‫השבת[ ודיומא דשבתא ]=ושל יום השבת[‪ ,‬סעודתא דחקל תפוחין וסעודתא דעתיקא‬
‫קדישא‪.‬‬
‫שתי "נח"‬
‫בשבת‬
‫בכך מתרץ אדמו"ר הצמח צדק מדוע כתוב פעמיים "נח" – לומר לנו שיש ליהודי שתי דרגות של‬
‫מנוחה ביום השבת קודש‪ ,‬מנוחת ליל שבת ומנוחת יום השבת קודש‪.‬‬
‫חלק שלישי ואחרון‪ :‬שבת נח – השבת השניה‬
‫שבתות בראשית ונוח – שני סוגי עבודה‬
‫שתי שבתות‬
‫ספציפיות‬
‫שבת בראשית‬
‫'מעמידה' לכל‬
‫השנה‬
‫במשך הדורות הרבו הצדיקים "לסמן" שבתות ספציפיות כשבתות מיוחדות וסגוליות יותר עבור‬
‫שמירת שתי השבתות האמורות‪:‬‬
‫היו שציינו לשתי השבתות הראשונות של חודש ניסן‪ ,‬משום שנאמר "בניסן נגאלו ובניסן עתידין‬
‫להיגאל"‪ ,‬היו שציינו את שתי השבתות שבעשרת ימי תשובה‪ ,‬שבת שוב ויום הכיפורים שנקרא‬
‫שבת‪ .‬כל צדיק לשיטתו‪.7‬‬
‫בחסידות מקובל‪ ,‬שכפי שהיהודי מעמיד את עצמו בשבת בראשית – כך יהיה כל השנה כולה‪.‬‬
‫‪ (7‬ר' מנחם מענדל מויטבסק ביאר את הטעם לכך שהגמרא מונה דווקא שתי שבתות ולא יותר‪ ,‬בצורה חסידית‪ :‬שתי שבתות רומזות לשבת‬
‫חזון ושבת נחמו‪ .‬כאשר אדם שומר את השבת ובזכרונו שתי השבתות הללו – שבת האבלות על החורבן ושבת התקוה והציפייה לגאולה‪ ,‬ראוי‬
‫הוא להיגאל‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫פרשת נוח‬
‫משיח בפרשה‬
‫היא השבת הראשונה שנותנת את הכח עבור ימי החול שמתחילים מיד אחריה‪ ,‬והיא המחברת‬
‫בין החגים לבין ימי החול ה"אפורים" והשגרתיים‪.‬‬
‫בשבוע שלפני שבת בראשית תמיד יחול חג הסוכות‪ ,‬ולעומתה‪ ,‬שבת פרשת נוח מגיעה אחרי‬
‫שישה ימי חול‪ ,‬ו'מסכמת' את השבוע הראשון של החיים השגרתיים שלנו‪.‬‬
‫שבת נח –‬
‫חשבון נפש‬
‫לכל השנה‬
‫שבת פרשת נוח זו ההזדמנות של כל יהודי לערוך חשבון נפש על השבוע שחלף‪ ,‬השבוע הראשון‬
‫של ימי החול בשנה זו‪ .‬השבת זה הזמן לבדוק האם החגים של חודש תשרי השפיעו על נפש‬
‫האדם ושינו את הנהגתו בחיים הרגילים שלו‪ ,‬לאור כפל המילה "נח" בפסוק הראשון – האחד‬
‫כנגד "שבת עילאה"‪ ,‬והשני כנגד "שבת תתאה"‪.‬‬
‫שבת נוח – חשבון נפש עילאי‬
‫בראשית –‬
‫תתאה‪ ,‬נח ‪-‬‬
‫עילאה‬
‫שבת בראשית מקבילה לדרגת "שבת תתאה"‪ ,‬ואילו שבת נוח מקבילה לדרגת "שבת עילאה"‪:‬‬
‫בשבת בראשית היהודי נתון עדיין תחת השפעת החגים‪ ,‬והוא מקבל על עצמו להחדיר את‬
‫האוירה הנפלאה שלהם בתוך חייו‪ .‬בנתיים הוא עוד לא עושה כלום‪ ,‬כמו החייל שעומד במסדר‬
‫ובטל למפקד‪.‬‬
‫ואילו בשבת נוח‪ ,‬הוא כבר עושה חשבון נפש על העבר‪ .‬חשבון נפש‪ ,‬עושים עם המוח‪ .‬כאן מדובר‬
‫על יהודי שכל חושיו פועלים בתוך המשימה המיוחדת‪ ,‬הוא כבר עבר שישה ימים של עבודה‬
‫ויגיעה וכעת הוא מסכם את הפעילות ומפיק לקחים‪.‬‬
‫חשבון נפש‬
‫עילאי‬
‫שבת פרשת נוח זו ההזדמנות שלנו להתייחס אחרת אל השבת‪ ,‬לרצות שבבית שלנו תהיה אוירה‬
‫של קדושה ביום השבת‪ ,‬שהסעודות יהיו מליאות בקדושה וניהול הבית יהיה מתוך תחושת‬
‫רוממות רוח‪ .‬לעשות חשבון נפש‪ ,‬לבדוק האם השבת שלנו היא בדרגת "שבת תתאה"‪ ,‬רק ביצוע‬
‫בקבלת עול‪ ,‬או שמא "שבת עילאה" – שמירת השבת מתוך התמסרות מליאה של כל החושים‪.‬‬
‫כאשר נקבל על עצמנו לשמור שבת בדרגה השניה‪ ,‬נזכה לקיום הבטחת הגמרא "שני שבתות‬
‫כהלכתן מיד הן נגאלים"‪ ,‬ותיכף ומיד ממש‪.‬‬
‫יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד‬
‫‪9‬‬
‫מקור מס' ‪ - 1‬בראשית פרק ו' פסוק ט'‪:‬‬
‫מקור מס' ‪ - 3‬מסכת שבת דף קי"ח עמוד ב'‪:‬‬
‫ֵא ֶּלה ּתוֹלְ דֹת נ ַֹח‪ ,‬נ ַֹח ִא ׁיש צַ ִ ּדיק ָּת ִמים הָ יָ ה ְּב ֹדר ָֹתיו‪ֶ ,‬את אמר רבי יוחנן משום ]=בשם[ רבי שמעון בן יוחי‪:‬‬
‫הָ ֱאל ִֹקים הִ ְתהַ ֶּל ְך נ ַֹח‪:‬‬
‫אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד‬
‫נגאלים שנאמר‪ :‬כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את‬
‫שבתותי וכתיב בתריה ]=וכתוב אחר כך[ והביאותים אל‬
‫מקור מס' ‪ - 2‬מדרש רבה‪ ,‬תחילת פרשת נח‪:‬‬
‫הר קדשי וגו'‪.‬‬
‫אתמהא ]=תמיהני[‪ :‬לא הַ וֵ י צריך ְק ָרא לְ ֵמ ַימר ]=לא‬
‫היה צריך הפסוק לומר[ אלא "אלה תולדות נח‪ֵ ,‬שם"‪.‬‬
‫מקור מס' ‪" – 4‬אור התורה" לצמח צדק‪ ,‬פרשת נוח‪:‬‬
‫אלא‪ ,‬נַ יְ ָיחא לֵ יה ]=נחת לו[ נייחא ]=נחת[ לעולם‪ ,‬נייחא‬
‫וזהו ענין ב' פעמים נח – שבת תתאה ושבת עילאה‪,‬‬
‫לאבות נייחא לבנים‪ ,‬נייחא לעליונים נייחא לתחתונים‪,‬‬
‫שבת דמעלי שבתא ]=של כניסת השבת[ ודיומא‬
‫נייחא לעולם הזה נייחא לעולם הבא‪.‬‬
‫דשבתא ]=ושל יום השבת[‪ ,‬סעודתא דחקל תפוחין‬
‫וסעודתא דעתיקא קדישא‪.‬‬
‫משיח בפרשה‬
‫פרשת נוח‬
‫בפרשה זו אנו קוראים על הבשורה הרעה שה' מבשר לנוח‪ :‬הוא יביא מבול כדי להשמיד את כל הנפש מעל הארץ‪ ,‬חוץ‬
‫מנוח ובני משפחתו‪ ,‬וכל החי שיהיה איתם בתיבה המיוחדת‪" ,‬תיבת נוח"‪ .‬ה' מנחה את נוח בפרוטרוט כיצד צריכה‬
‫להיות התיבה וכמה חיות ובהמות היא תאכלס‪ .‬לאחר הבניה )שארכה מאה עשרים שנים!( ואכלוסה על ידי החיות‬
‫והבהמות‪ ,‬החל המבול בתאריך י"ז מנחם אב‪ ,‬אלף שש מאות חמישים ושש שנים אחרי בריאת העולם‪.‬‬
‫גשם המבול ירד במשך ארבעים יום וארבעים לילה והמים כיסו את ראשי ההרים הגבוהים ביותר‪ ,‬במשך מאה וחמישים‬
‫ימים‪ .‬באותו זמן הושמדו כל החיות והיצורים שהיו בעולם )לבד השוהים בתיבה‪ ,‬וחוץ מהדגים ‪ -‬כמובן(‪ .‬אחרי מאה‬
‫וחמישים הימים החלו המים לשקוע והתיבה נחה על הרי אררט‪.‬‬
‫לאחר שנוח יוצא מהתיבה הוא בונה מזבח ומקריב עליו קרבנות לכבוד ה'‪ .‬באותו מעמד נשבע לו ה' שלא ישוב להשמיד‬
‫עוד את העולם כפי שהשמיד את בני דורו של נוח‪ .‬ה' בירך את נוח ובניו בברכת "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה"‪.‬‬
‫בסוף הפרשה מסופר על בני הדורות לאחר המבול שהחלו לבנות "מגדל בבל" כדי להגיע לשמיים ולהילחם בה'‪ .‬סופם‬
‫היה שהם נלחמו איש ברעהו והם לא השלימו את מטרתם‪-‬שאיפתם‪ .‬בפסוקים האחרונים של הפרשה מתחילה התורה‬
‫לספר לנו על תרח אבי אברהם אבינו ועל חתונת אברם ושרי )שבעוד שבועיים‪ ,‬בפרשת וירא‪ ,‬יהפכו ל"אברהם ושרה"(‪.‬‬
‫‪ .1‬בפסוק הראשון של הפרשה כתוב פעמיים "נח"‪ .‬כי אז היהודי חווה דרגה חדשה ונעלית של "שבת עילאה"‬
‫ב"מדרש רבה" מוסבר שהפעמיים הללו מכוונות כנגד וממילא עליו לחזור בתשובה‪ ,‬כביכול‪ ,‬על הדרגה הפחותה‬
‫שתי סוגים ודרגות של מנוחה – מנוחה לעליונים ומנוחה ממנה של ערב שבת‪.‬‬
‫לתחתונים‪.‬‬
‫‪ .7‬דרגת "שבת עילאה" מכוונת כלפי התנהגות מיוחדת של‬
‫‪ .2‬לשמירת השבת יש קשר לגאולה האמיתית והשלימה‪ .‬היהודי‪ ,‬שמשעבד את כל כוחותיו הפנימיים לה'‪ ,‬ולא רק‬
‫הגמרא במסכת שבת כותבת הבטחה – "אם ישראל מקיים את המצוות "כי צריך"‪.‬‬
‫שומרים שתי שבתות כהלכתן מיד הם נגאלים"‪.‬‬
‫‪ .8‬הדרגה של "שבת עילאה" ניתנת ליהודי במתנה מלמעלה‬
‫‪ .3‬אדמו"ר ה"צמח צדק" שואל מדוע כתוב "כהלכתן" והוא לא יכול להגיע אליה בכוחות עצמו‪ .‬לכן נאמר "את‬
‫ולא "כהלכותיהן"‪ ,‬ואומר שיהודי יכול לשמור את שתי שבתותי תשמורו"‪ ,‬כדי לומר ליהודי שעליו לשמור ולשמר‬
‫השבתות הללו בשבת אחת!‬
‫את הדרגה המיוחדת אותה נותנים לו מלמעלה‪ ,‬כי לבדו‬
‫‪ .4‬בשבת יש שתי סוגים של תענוג – תענוג גשמי הוא לא יוכל להגיע לכזה ביטול לאלוקות‪.‬‬
‫מהסעודות ומהשינה‪ ,‬ותענוג רוחני מהלימוד‪ ,‬מהתפילות ‪ .9‬זו הסיבה שכתוב פעמיים את המילה "נח" – כדי לומר‬
‫ומקדושת השבת‪ .‬יהודי צריך לשלב בין שתי התענוגים ליהודי שלמרות שהוא מקיים את הלכות שמירת השבת‪,‬‬
‫עליו לנוח את המנוחה של "שבת עילאה" ולנוח בצורה‬
‫הללו‪.‬‬
‫‪ .5‬שבת זו ההזדמנות של היהודי לחזור בתשובה ולשוב אל הנכונה‪ ,‬כך שמירת השבת שלו תהיה גם נחת לעליונים‬
‫מקורו האמיתי והפנימי – הנשמה‪ .‬שבת זו ההזדמנות של )לקדוש ברוך הוא( וגם נחת לתחתונים )לו בעצמו(‪.‬‬
‫היהודי להתרומם ולהתעלות מעל השגרה של ימי החול‪ .10 ,‬שבת פרשת נוח היא השבת שבה כדאי להתחזק‬
‫לקבל את הגילוי הנעלה של השבת‪ .‬לכן יהודי הולך לטבול בשמירת השבת מתוך הכוונה הפנימית של "שבת עילאה"‬
‫בערב שבת במקווה‪ ,‬כחלק מהחזרה בתשובה של השבת‪ - .‬הדרגה השניה )"שתי שבתות"(‪ ,‬להתחבר לקדושת‬
‫‪ .6‬האריז"ל אומר שיש ללכת למקווה גם בבוקר יום השבת‪ ,‬השבת ולהתנהג בהתאם‪ .‬או אז‪ ,‬נזכה ל"מיד הם נגאלים"‪.‬‬
‫‪03‬‬
‫פרשת נוח‬
A thought on the topic of Moshiach
- In this week's Torah reading.
‫משיח בפרשה‬