d=1;גרסת ניסיון*
ג ב"ה ר ס ת לשיעור זה מצורף "דף למשתתף" ,הכולל :תקציר הפרשה ,השיעור בנקודות והמקורות ודף מקורות באנגלית יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד לקבלת השיעור כל שבוע במייל ,הרשם באתר MoshiachBparsha.com :או סרוק את הבר-קוד. *( הפרוייקט במתכונת הרצה ,ונשמח לקבל הערות-הארות לאימייל[email protected] : ניס י ון* משיח בפרשה פרשת נוח בפרשה זו אנו קוראים על הבשורה הרעה שה' מבשר לנוח :הוא יביא מבול כדי להשמיד את כל הנפש מעל הארץ ,חוץ מנוח ובני משפחתו ,וכל החי שיהיה איתם בתיבה המיוחדת" ,תיבת נוח" .ה' מנחה את נוח בפרוטרוט כיצד צריכה להיות התיבה וכמה חיות ובהמות היא תאכלס .לאחר הבניה )שארכה מאה עשרים שנים!( ואכלוסה על ידי החיות והבהמות ,החל המבול בתאריך י"ז מנחם אב ,אלף שש מאות חמישים ושש שנים אחרי בריאת העולם. גשם המבול ירד במשך ארבעים יום וארבעים לילה והמים כיסו את ראשי ההרים הגבוהים ביותר ,במשך מאה וחמישים ימים .באותו זמן הושמדו כל החיות והיצורים שהיו בעולם )לבד השוהים בתיבה ,וחוץ מהדגים -כמובן( .אחרי מאה וחמישים הימים החלו המים לשקוע והתיבה נחה על הרי אררט. לאחר שנוח יוצא מהתיבה הוא בונה מזבח ומקריב עליו קרבנות לכבוד ה' .באותו מעמד נשבע לו ה' שלא ישוב להשמיד עוד את העולם כפי שהשמיד את בני דורו של נוח .ה' בירך את נוח ובניו בברכת "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה". בסוף הפרשה מסופר על בני הדורות לאחר המבול שהחלו לבנות "מגדל בבל" כדי להגיע לשמיים ולהילחם בה' .סופם היה שהם נלחמו איש ברעהו והם לא השלימו את מטרתם-שאיפתם .בפסוקים האחרונים של הפרשה מתחילה התורה לספר לנו על תרח אבי אברהם אבינו ועל חתונת אברם ושרי )שבעוד שבועיים ,בפרשת וירא ,יהפכו ל"אברהם ושרה"(. .1בפסוק הראשון של הפרשה כתוב פעמיים "נח" .כי אז היהודי חווה דרגה חדשה ונעלית של "שבת עילאה" ב"מדרש רבה" מוסבר שהפעמיים הללו מכוונות כנגד וממילא עליו לחזור בתשובה ,כביכול ,על הדרגה הפחותה שתי סוגים ודרגות של מנוחה – מנוחה לעליונים ומנוחה ממנה של ערב שבת. לתחתונים. .7דרגת "שבת עילאה" מכוונת כלפי התנהגות מיוחדת של .2לשמירת השבת יש קשר לגאולה האמיתית והשלימה .היהודי ,שמשעבד את כל כוחותיו הפנימיים לה' ,ולא רק הגמרא במסכת שבת כותבת הבטחה – "אם ישראל מקיים את המצוות "כי צריך". שומרים שתי שבתות כהלכתן מיד הם נגאלים". .8הדרגה של "שבת עילאה" ניתנת ליהודי במתנה מלמעלה .3אדמו"ר ה"צמח צדק" שואל מדוע כתוב "כהלכתן" והוא לא יכול להגיע אליה בכוחות עצמו .לכן נאמר "את ולא "כהלכותיהן" ,ואומר שיהודי יכול לשמור את שתי שבתותי תשמורו" ,כדי לומר ליהודי שעליו לשמור ולשמר השבתות הללו בשבת אחת! את הדרגה המיוחדת אותה נותנים לו מלמעלה ,כי לבדו .4בשבת יש שתי סוגים של תענוג – תענוג גשמי הוא לא יוכל להגיע לכזה ביטול לאלוקות. מהסעודות ומהשינה ,ותענוג רוחני מהלימוד ,מהתפילות .9זו הסיבה שכתוב פעמיים את המילה "נח" – כדי לומר ומקדושת השבת .יהודי צריך לשלב בין שתי התענוגים ליהודי שלמרות שהוא מקיים את הלכות שמירת השבת, עליו לנוח את המנוחה של "שבת עילאה" ולנוח בצורה הללו. .5שבת זו ההזדמנות של היהודי לחזור בתשובה ולשוב אל הנכונה ,כך שמירת השבת שלו תהיה גם נחת לעליונים מקורו האמיתי והפנימי – הנשמה .שבת זו ההזדמנות של )לקדוש ברוך הוא( וגם נחת לתחתונים )לו בעצמו(. היהודי להתרומם ולהתעלות מעל השגרה של ימי החול .10 ,שבת פרשת נוח היא השבת שבה כדאי להתחזק לקבל את הגילוי הנעלה של השבת .לכן יהודי הולך לטבול בשמירת השבת מתוך הכוונה הפנימית של "שבת עילאה" בערב שבת במקווה ,כחלק מהחזרה בתשובה של השבת - .הדרגה השניה )"שתי שבתות"( ,להתחבר לקדושת .6האריז"ל אומר שיש ללכת למקווה גם בבוקר יום השבת ,השבת ולהתנהג בהתאם .או אז ,נזכה ל"מיד הם נגאלים". 2 פרשת נוח משיח בפרשה שמור על השבת והיא תשמור עליך נושא בגאולה :שתי דרגות בשמירת שבת לקראת הגאולה מקורות מרכזיים: שיחת ש"פ נח ה'תשנ"ב מילתא דבדיחותא יהודי עצלן עבד אצל יהודי שידיעותיו ביהדות היו קלושות .יום אחד לא הגיע העצלן לעבודה. למחרת אמר ל'בוס' שלו שהוא לא יכל לבוא אתמול לעבודה ,שכן היה עליו לחגוג את 'יום התנ"ך'. לאחר ימים מספר נודע לבוס שאין כזה חג 'יום התנ"ך' ,והוא פנה בכעס רב לעובד העצלן .חייך העובד ואמר לו" :פשוט מאוד ,יום אחד אתה עובד ,ויום 'אתה נח'."... פתיחה :נוח ,למה פעמיים? אלה תולדות נוח -נוח... תמיהת ה"מדרש רבה" על הפסוק הראשון בפרשה מקור מס' - 1בראשית פרק ו' פסוק ט': ֵא ֶּלה ּתוֹלְ דֹת נ ַֹח ,נ ַֹח ִא ׁיש צַ ִ ּדיק ָּת ִמים הָ יָ ה ְּב ֹדר ָֹתיוֶ ,את הָ ֱאל ִֹקים הִ ְתהַ ֶּל ְך נ ַֹח: הפרשה שלנו ,כשמה ,מספרת על נוח .הפסוק הראשון פותח במילים "אלה תולדות נח" ,ומגדיר את נוח כ"איש צדיק ,תמים היה בדורותיו". למה לכתוב פעמיים? חדי העין מביניכם בוודאי הבחינו בניסוח ה'מוזר' ,לכאורה .על פי כללי התורה ,אין מילה אחת או אפילו אות אחת מיותרת .והנה ,כאן רואים מול העיניים מילה מיותרת -שמו של נוח כתוב פעמיים! "אלה תולדות נח ,נח" .היה אפשר לכתוב רק פעם אחת ,מה הצורך המיוחד לכתוב אכן פעמיים את שמו? ואכן ,כבר במדרש רבה 1תמהו על כך חכמינו זכרונם לברכה: מקור מס' - 2מדרש רבה ,תחילת פרשת נח: אתמהא ]=תמיהני[ :לא הַ וֵ י צריך ְק ָרא לְ ֵמ ַימר ]=לא היה צריך הפסוק לומר[ אלא "אלה תולדות נחֵ ,שם" .אלא ,נַ יְ ָיחא לֵ יה ]=נחת לו[ נייחא ]=נחת[ לעולם ,נייחא לאבות נייחא לבנים ,נייחא לעליונים נייחא לתחתונים ,נייחא לעולם הזה נייחא לעולם הבא. " (1מדרש רבה" הוא שם כולל לקבוצת ספרים של מדרשי אגדה שנוצרו בתקופת האמוראים -בעיקר בארץ ישראל ,אחרי חורבן בית שני. ספרים אלו כוללים מדרשי אגדה לכל אחד מחמשת חומשי תורה ולכל אחת מחמש מגילות. 3 פרשת נוח משיח בפרשה כן ,לנוח פעמיים... מסר פנימי: לנוח בשתי דרגות שונות חכמינו מסבירים זאת כך :אמת ,מלכתחילה לא היה צריך להיות כתוב בפסוק את שמו של נוח פעמיים ,אבל התורה רצתה להעביר לנו מסר פנימי ,בדרך ה"דרש":2 "נח" הוא מלשון "מנוחה" .שמו של נח מסמל את המנוחה ,הרוגע והשלווה הפנימיים .התורה כופלת ובכוונה תחילה כותבת את שמו של נוח פעמיים ,כדי לומר לנו שמרכיב ה"מנוחה" של היהודי מחולק לשתי סוגים ,שתי דרגות מנוחה שונות ,ולכן יש צורך מיוחד וחד-פעמי לכתוב את שמו של נוח פעמיים. שאלה לדיון :איזו מנוחה מיוחדת יכולה להיות ליהודי שיש צורך שתהיה מורכבת משתי סוגים של מנוחה? האם אנחנו מכירים מנוחה ששייכת רק אצל יהודי ולא נמצאת אצל גוי? מנוחת השבת ליהודי יש מצוה מיוחדת לנוח בשבת .כפי שה' נח ביום השביעי לבריאת העולם" ,וינח ביום השביעי" -כך יהודי מצווה לנוח ממלאכתו ,מעיסוקי החולין שלו ולשבות בשבת .אם כן ,המנוחה של היהודי עליה נרמז בפסוק הראשון של פרשת נוח ,מרמז על שתי הדרגות במנוחה של היהודי. בשיעור הזה נלמד :א( מה הם שתי הדרגות במנוחה של היהודי; ב( על הקשר שבין שמירת השבת לגאולה; ג( האם יש שבת מיוחדת שמסוגלת להביא את הגאולה?; ד( למה דווקא בפרשת "נח" כתוב על שתי הדרגות של המנוחה? חלק ראשון :שתי שבתות ומיד נגאלים הבטחה של חכמים בגמרא כדי לדבר על שתי הדרגות של המנוחה והקשר למנוחת השבת ,עלינו להקדים מעט וללמוד על מהות ופנימיות השבת. הרגשת הקדושה של השבת כל יהודי ששומר שבת ,מרגיש בוודאי הרגשה מיוחדת ביום הקדוש הזה .פעם בשבוע ,אחרי ששה ימים של עבודה ויגיעה ,עוצרים הכל .החיים השגרתיים מפנים את מקומם לקדושת השבת ורוב היום מוקדש לתורה ומצוות בלי הפרעה חיצונית :עושים קידוש ,יושבים ביחד לסעודות שבת ,מתפללים תפילות מיוחדות ונותנים ביטוי לנשמה למשך יום שלם. השבת והגאולה מצוות השבת נושאת בתוכה קשר מיוחד ועמוק לגאולה האמיתית והשלימה .3הגמרא ,בתלמוד (2בתורה ישנם ארבע חלקי לימוד -פשט ,רמז ,דרש וסוד -ראשי תיבות "פרד"ס" )פרדס התורה( .כל חלק מהם מיוחד ומסביר את תוכן הפסוקים בתורה בסגנון ייחודי ,אם בצורה פשטנית )פשט( ,אם בלימוד מתוך רמזים שכתובים בתורה )רמז( ,או באופן של שיטת לימוד מיוחדת מהפסוקים )דרש( ,ומעליהם הרובד הסודי ,הפנימי והעמוק של התורה )סוד( .הרבי מלך המשיח )בקונטרס מיוחד בשם "ענינה של תורת החסידות"( מחדש שיש חלק חמישי בלימוד התורה ,חלק החסידות ,והוא ממוקם מעל חלק ה"סוד". (3גם בחלק ה"סוד" של התורה מובא הקשר הפנימי בין השבת לגאולה .ב'זוהר חדש' ע' קל"ה ,נאמר )מובא כאן בתרגום ובעיבוד קל(" :מידת הדין קטרגה במצרים ,שלא יצאו ישראל מהגלות בגלל מכירת יוסף .ואמר הקדוש ברוך הוא נכון שהדין כן ,אבל יש לי מתנה טובה ושבת שמה, וכאשר שומרים אותה כהלכתה כדאי היא לכפר על העוון הזה .ואמר הקדוש ברוך הוא אם אתם שומרים את השבת ,אין רשות למידת הדין לקטרג עליכם .ותגרמו קיום העליונים והתחתונים ,וכיון שהיא נקראת מלכות ,היא תתחזק בידי מלכות בית דוד .ואם חס ושלום לא מקדשים אותה ועושים אותה חול ,כתיב והצתי אש בשעריה ואכלה ארמונות ירושלים ,דלתתא ,ואז מתעוררת חרב נוקמת נקם ברית . .על חילול שבת . . נגזר עליהם להיות בגלות שבעים שנה ,ולאחר שבעים שנה חזרו לארץ ישראל ונתקיים בית שני תר"כ ]= [420שנה בזכות התורה שהיו עוסקים 4 פרשת נוח משיח בפרשה בבלי ,במסכת שעוסקת בפרטי הדינים של שבת ,כותבת משפט שהוא בעצם הבטחה חד- משמעית: מקור מס' - 3מסכת שבת דף קי"ח עמוד ב': אמר רבי יוחנן 4משום ]=בשם[ רבי שמעון בן יוחי :5אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלים שנאמר :כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי וכתיב בתריה ]=וכתוב אחר כך[ והביאותים אל הר קדשי וגו'. שבת – המצוה היחידה עם הבטחה מדהים .חכמינו זכרונם לברכה מבטיחים לנו ברורות ,שאם כולנו -כל עם ישראל -נשמור שתי שבתות בלבד ,כהלכתן על פי כל פרטי ההלכה -מיד נזכה להיגאל על ידי מלך המשיח בגאולה האמיתית והשלימה .אין עוד מצוה כזו בתרי"ג מצוות התורה שכתוב אודותיה שאם כל עם ישראל בכל העולם מקיימים אותה בכמות מסויימת של פעמים -תבוא הגאולה .מתוך הבטחה זו בלבד ,ניתן להבין את חשיבותה ומעלתה של מצות השבת. שאלה לדיון :הרי עם ישראל שומר כבר אלפי שנים את השבת .האם במשך כל השנים האלו לא הייתה שבת אחת שנשמרה כהלכה? שתי השבתות עוד לפנינו... מסתבר שלא .לצערנו ,אנחנו עומדים עדיין לפני השבת הראשונה ...כבר בשבת הראשונה שבני ישראל שמרו במדבר ,היו כאלו שיצאו מחוץ לתחום שבת 6כדי למצוא שם את המן שנשלח על ידי ה' .לכן הגמרא אומרת ,מאות שנים אחר כך ,כי עדיין עלינו לשמור שתי שבתות ומיד ניגאל. המשפט הזה בגמרא זכה לאלפי פירושים שנכתבו במרוצת השנים על ידי גדולי ישראל .כולם רצו להסביר את סוד הגאולה ,להבין כיצד יתכן שרק שמירה של שתי שבתות יביאו אותה .במסגרת השיעור היום נתמקד בפירוש הפנימי של המשפט ,שהתבאר על ידי חכמי תורת הקבלה והחסידות. שתי שבתות בשבת אחת למה "כהלכתן" ולא "כהלכותיהן"? אדמו"ר ה"צמח צדק" שואל על המשפט הזה בגמרא ,מדוע הניסוח הוא "כהלכתן" ולא "כהלכותיהן": הלכות שבת הן רבות ,מורכבות ומליאות פרטים .מתאים היה יותר להשתמש במילה "כהלכותיהן" בלשון רבים ,שמבטאת את כל פרטי הלכות שבת ,מאשר במילה "כהלכתן" שמשמעותה הוא "כמו שצריך" ובלשון יחיד. במיוחד שהמילה "כהלכתן" לא הולמת כאשר מדברים על שתי שבתות ,אולי עדיף היה בה כראוי ,ואחר כך גרם עוון שנאת חינם . .והיה החורבן במוצאי שבת ,לרמוז שהשבת היא שהיתה רפואה למכתם". (4רבי יוחנן -גדול אמוראי ארץ ישראל בדור השני ,כתב וערך את ה"תלמוד ירושלמי" .היה ראש ישיבת טבריה שנים רבות -שמונים או שישים שנה .תרומתו בתחומי ההלכה והאגדה ממלאת את דפי שני התלמודים ,הבבלי והירושלמי ,וכן המדרשים. (5רבי שמעון בר יוחאי – מגדולי התנאים ,תלמידו של ר' עקיבא שהוסמך על ידו ,נודע בקיצור שמו )ראשי תיבות( – רשב"י .ייסד ישיבה בצידון ואחר כך במירון .רשב"י נאלץ לברוח מפני הרומאים ושהה עם בנו ר' אלעזר במערה 13שנים .היה גדול גם באגדה .מיוחס לו ספר הזהר שנודע בשם מדרש דרשב"י ,מיוחסים לו עוד מדרשים בשם נסתרות דרשב"י ,ותפלת רשב"י .לשמו ולזכרו חוגגים את "הילולא דרשב"י" שנזכר בזהר, ביום ל"ג בעומר )י"ח אייר( במירון. (6יציאה ברגל מחוץ לתחום שבת ) 2000אמה = בערך 1,000מטר( מהווה איסור בעצם יום השבת ,שכן התורה קובעת שהיא מפירה את מנוחת השבת. 5 פרשת נוח משיח בפרשה מלכתחילה להשתמש בלשון "כהלכותיהן". כהלכתן של שתי השבתות מכך שהגמרא בחרה דווקא במילה "כהלכתן" מגיע אדמו"ר ה"צמח צדק" למסקנה שהגמרא רוצה לכוון את היהודי לסוג מיוחד של שמירת השבת ,ושמירה זו מתבטאת דווקא במילה "כהלכתן" לשון יחיד ,כדי לומר לנו שאפשר לשמור שתי שבתות בתוך שבת אחת! אם אנחנו בוחרים להתייחס למספר השעות הטכני שיש בשבת ,אנחנו אכן בבעיה ,אבל אם נפנה את תשומת ליבנו למהות הפנימית של השבת ,לא תהיה לנו שום שאלה ונבין היטב כיצד אפשר לשמור שתי שבתות במסגרת שבת אחת בלבד. תענוג גשמי ותענוג רוחני בשבת יש ליהודי שתי תענוגים שהתורה מצווה עליו להתענג בהם – תענוג גשמי ותענוג רוחני. את התענוג הגשמי מרגיש הגוף בסעודות השבת ,בשינה וכדומה ,ואילו את התענוג הרוחני מרגישה הנשמה בתפילות ,בלימוד התורה וכדומה. כל אחד יכול להבין ,שאם הגוף נהנה בתענוג גשמי – קשה לנשמה באותו רגע ליהנות בתענוג רוחני .וכן להיפך ,ברגע שהנשמה נהנית מרוחניות ,קשה לגוף להתענג על גשמיות... שתי התענוגים ביחד? כן! כאשר יהודי חושב ומצליח להגיע להבנה ,שה' דורש מאיתנו את שתי התענוגים בו זמנית – באופן אוטומטי סעודת השבת שלו תיראה אחרת .היא תהיה מליאה בדברי תורה ,ניגוני נשמה וסיפורים בעלי מסר .הוא לא יגיד דברי תורה "כי צריך" ,אלא התענוג ימלא את הגוף ואת הנשמה בעת ובעונה אחת. "שבת" אותיות "תשב" השבת – תענוג הנשמה התענוג של הנשמה מתחיל בערב שבת .עם כניסת השבת ,היהודי מתמלא בהרגשה מרוממת ועילאית ,מתנתק מהווית החיים הגשמיים והחומריים ,מתלבש בבגדי שבת והולך לבית הכנסת, לקבל את השבת בשמחה וברצון. שבת כדי לחזור בתשובה – להתקרב יותר אל ה' יום השבת הוא הזמן המתאים ביותר ליהודי לחזור בתשובה ,להתייחס ביתר תשומת לב לנשמה. שלא כטעות העולם ש"חזרה בתשובה" פירושה לעשות עבירות ואחר כך להתחרט – משמעות המילים "חזרה בתשובה" הם לחזור בחזרה למקום הנכון ,הפנימי והאמיתי שלי .יום השבת זה הזמן המתאים ליהודי לגלות את הנשמה שלו ,להשתמש בכוחות המיוחדים של השבת כדי להיות קרוב יותר אל ה'. האותיות של המילה "שבת" הן "תשב" – כאילו השבת מבקשת מהיהודי" :תשוב בתשובה שלימה ,תחזור אל אביך שבשמיים". מקווה בערב שבת זו הסיבה ,שיהודים רבים נוהגים ללכת למקווה בערב שבת ,כי הם רוצים להכיל את החוויה הרוחנית של גילוי הנשמה בכניסת השבת ,ולהיות מוכנים כראוי לחזרה בתשובה השבועית. חלק שני :שבת עילאה ושבת תתאה ההבדל בין ליל שבת ליום השבת קודש מקווה גם בשבת בבוקר 6 יהודים רבים נוהגים גם להוסיף וללכת למקווה בבוקר יום השבת ,בנוסף לטבילה של ערב יום השבת קודש. פרשת נוח משיח בפרשה שאלה לדיון :למה צריך ללכת עוד הפעם למקווה בשבת בבוקר ,אם כבר הלכנו פעם אחת בערב שבת? קדושת היום גבוהה מקדושת הלילה בכתבי האריז"ל מובא ,שקדושת יום השבת גבוהה יותר מאשר קדושת ליל השבת ,ולכן על יהודי ללכת שוב למקווה בבוקר היום .בטבילה זו הוא מבטא את העובדה שהנשמה שלו קיבלה בבוקר השבת גילוי גדול יותר ,גילוי של קדושת יום השבת ,ואם כן – ה"חזרה בתשובה" שלו גבוהה יותר .לכן ,הוא טובל שוב ,בשביל הדרגה השניה ,הנעלית יותר ,של בוקר יום השבת. סעודת הלילה וסעודת היום האריז"ל מגדיר את שתי הדרגות הללו בשם מיוחד – "שבת תתאה" ]=שבת נמוכה[ כנגד הקדושה של ליל שבת ,ו"שבת עילאה" ]=שבת עליונה[ כנגד הקדושה הגבוהה יותר של יום השבת .בעקבות כך הוא מכנה את סעודת ליל שבת "סעודתא דחקל תפוחין קדישין" ]=סעודת שדה התפוחים הקדושים[ ואילו את סעודת יום השבת הוא מכנה בשם "סעודתא דעתיקא קדישא" ]=סעודת העתיק הקדוש[. עתיק = רוממות מדוע נקראת סעודת היום בשם "סעודת עתיקא קדישא"? בשפת הקבלה "עתיק" רומזת לנוכחותו המרוממת של ה' מהעולם ,דרגה גבוהה שכביכול "נעתקת" ,לא מסוגלת לחדור בתוך גדרי העולם )בדומה לביטוי בעברית "נעתקה נשימתו" ,על אדם שלא מסוגל לנשום(. כדי להבין את ההבדלים בדרגת הקדושה שאנחנו – בני ישראל – זוכים לקבל בליל שבת )"שבת תתאה"( וביום השבת )"שבת עילאה"( ,נשתמש בדימוי מעולם המושגים הצבאי: שני סוגים של ביטול במסדר ובקרב כאשר הקצין הצבאי נכנס למסדר ,החיילים עומדים לפניו דום ,לבושים במדים מגוהצים ונקיים למשעי ,הם לא זזים ממקומם ומצדיעים ביראת כבוד ,כל חייל מתכווץ במקומו ואת ליבו כובש רגש של התבטלות מול המפקד .אין לו שום ביטוי של עצמו. שעה לאחר מכן החיילים הללו נשלחים לפעולה מעבר לקווי האויב .אותם חיילים שעמדו דום – מסתערים כעת על האויב ובסיסיו לא חת ,לוחמים בכל הכוח ,מחלצים פצועים ומתקדמים עד להשגת היעדים שנקבעו על ידי אותו המפקד. שתי סוגים של ביטול השינוי בין ההתנהגות של החיילים במסדר להתנהגותם בפעולה הצבאית – שונה מן הקצה אל הקצה .בשתי המצבים הם התמסרו אל המפקד ,רק שכאן החיילים התמסרו אליו מתוך ביטוי של ביטול ותחושת 'כלום' ,וכאן החיילים התמסרו אליו מתוך ביטוי עצמי גבוה ומקסימלי ,הם "נתנו את הנשמה" בפעולה הצבאית. המשל והנמשל רגעי ההתמסרות של המסדר – מקבילים לדרגת "שבת תתאה" ,ורגעי ההתמסרות של הפעולה הצבאית – מקבילים לדרגת "שבת עילאה": ב"שבת תתאה" ,בכניסת השבת ,היהודי מבטל את עצמו ,הוא עומד דום לנוכח הדרגה הגבוהה של קדושת הנשמה שהנה מפעמת בו כעת. ואילו ב"שבת עילאה" ,בבוקר יום השבת ,הוא אוזר כוחות ויוצא ל"פעולה הצבאית" ,הוא מפעיל את כל חושיו כדי להתמסר לקדושת השבת. שבת תתאה = מתנה שתי הדרגות הללו של גילוי הנשמה לא מגיעות מצידו של היהודי ,אלא הן מתנה גמורה מאת ה' ,המפקד העליון של בני ישראל .הדרגה הראשונה של "שבת תתאה" מגיעה בכל זאת במתנה, למרות שהיהודי היה יכול להגיע לכך בכוחות עצמו אם היה מתאמץ מאוד. 7 פרשת נוח משיח בפרשה מתנה מיוחדת ושמה "שבת" "המשכה" מלמעלה בעוד שלבחינת הביטול הראשונה יכול היהודי להגיע בכח עצמו ,אם יתאמץ מאוד – הרי שלהגיע לבחינת הביטול השניה ,להיות בדרגה שכל מציאותו היא רק על מנת להגשים את הכוונה האלוקית בבריאה ,אין הוא יכול לעשות זאת לבד ,אומרת החסידות .עבור זה הוא צריך "המשכה" מלמעלה. את ה"המשכה" הזו יהודי מקבל בבוקר יום השבת ,בדרגת "שבת עילאה" .זו הסיבה שבבוקר יום השבת טובלים שוב במקווה ,כדי 'לעשות תשובה' על הגילוי הנמוך )"תתאה"( שקיבלנו בליל שבת ולקבל את הגילוי החדש והנעלה יותר בבוקר יום השבת ,את ההמשכה שעל ידה אנחנו מסוגלים לעבוד את ה' עם המציאות והטבע שלנו ,עם כל הכוחות של השכל ושל הרגשות. לחזור בתשובה על הדרגה הנמוכה לשמור על המתנה!!! בעשיית תשובה זו ,אנו מבטאים שלא היה די בדרגת השבת הנמוכה ,משום שאנו מסוגלים להגיע ליותר .כפי שלמדנו מקודם ,חזרה בתשובה פירושה לחזור אל המקור ,אל המציאות האמיתית ולגלות אותה ,ולכן עלינו לחזור שוב בתשובה ולגלות מקור קדום יותר – מציאות רוחנית גבוהה יותר ,אותה אנו מקבלים בבוקר יום השבת במתנה גמורה. אגב ,זו הסיבה שכתוב בתורה "את שבתותי תשמורו" – כביכול הקדוש ברוך הוא אומר לנו שנשמור את הגילוי הגדול שאנחנו מקבלים מלמעלה ,כי בכוחות עצמנו לא נצליח ליצור כזה ביטול פנימי ,עד כדי כך שנשעבד את כל כוחותינו לביצוע רצון ה'. מקור מס' " – 4אור התורה" לצמח צדק ,פרשת נוח: וזהו ענין ב' פעמים נח – שבת תתאה ושבת עילאה ,שבת דמעלי שבתא ]=של כניסת השבת[ ודיומא דשבתא ]=ושל יום השבת[ ,סעודתא דחקל תפוחין וסעודתא דעתיקא קדישא. שתי "נח" בשבת בכך מתרץ אדמו"ר הצמח צדק מדוע כתוב פעמיים "נח" – לומר לנו שיש ליהודי שתי דרגות של מנוחה ביום השבת קודש ,מנוחת ליל שבת ומנוחת יום השבת קודש. חלק שלישי ואחרון :שבת נח – השבת השניה שבתות בראשית ונוח – שני סוגי עבודה שתי שבתות ספציפיות שבת בראשית 'מעמידה' לכל השנה במשך הדורות הרבו הצדיקים "לסמן" שבתות ספציפיות כשבתות מיוחדות וסגוליות יותר עבור שמירת שתי השבתות האמורות: היו שציינו לשתי השבתות הראשונות של חודש ניסן ,משום שנאמר "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל" ,היו שציינו את שתי השבתות שבעשרת ימי תשובה ,שבת שוב ויום הכיפורים שנקרא שבת .כל צדיק לשיטתו.7 בחסידות מקובל ,שכפי שהיהודי מעמיד את עצמו בשבת בראשית – כך יהיה כל השנה כולה. (7ר' מנחם מענדל מויטבסק ביאר את הטעם לכך שהגמרא מונה דווקא שתי שבתות ולא יותר ,בצורה חסידית :שתי שבתות רומזות לשבת חזון ושבת נחמו .כאשר אדם שומר את השבת ובזכרונו שתי השבתות הללו – שבת האבלות על החורבן ושבת התקוה והציפייה לגאולה ,ראוי הוא להיגאל. 8 פרשת נוח משיח בפרשה היא השבת הראשונה שנותנת את הכח עבור ימי החול שמתחילים מיד אחריה ,והיא המחברת בין החגים לבין ימי החול ה"אפורים" והשגרתיים. בשבוע שלפני שבת בראשית תמיד יחול חג הסוכות ,ולעומתה ,שבת פרשת נוח מגיעה אחרי שישה ימי חול ,ו'מסכמת' את השבוע הראשון של החיים השגרתיים שלנו. שבת נח – חשבון נפש לכל השנה שבת פרשת נוח זו ההזדמנות של כל יהודי לערוך חשבון נפש על השבוע שחלף ,השבוע הראשון של ימי החול בשנה זו .השבת זה הזמן לבדוק האם החגים של חודש תשרי השפיעו על נפש האדם ושינו את הנהגתו בחיים הרגילים שלו ,לאור כפל המילה "נח" בפסוק הראשון – האחד כנגד "שבת עילאה" ,והשני כנגד "שבת תתאה". שבת נוח – חשבון נפש עילאי בראשית – תתאה ,נח - עילאה שבת בראשית מקבילה לדרגת "שבת תתאה" ,ואילו שבת נוח מקבילה לדרגת "שבת עילאה": בשבת בראשית היהודי נתון עדיין תחת השפעת החגים ,והוא מקבל על עצמו להחדיר את האוירה הנפלאה שלהם בתוך חייו .בנתיים הוא עוד לא עושה כלום ,כמו החייל שעומד במסדר ובטל למפקד. ואילו בשבת נוח ,הוא כבר עושה חשבון נפש על העבר .חשבון נפש ,עושים עם המוח .כאן מדובר על יהודי שכל חושיו פועלים בתוך המשימה המיוחדת ,הוא כבר עבר שישה ימים של עבודה ויגיעה וכעת הוא מסכם את הפעילות ומפיק לקחים. חשבון נפש עילאי שבת פרשת נוח זו ההזדמנות שלנו להתייחס אחרת אל השבת ,לרצות שבבית שלנו תהיה אוירה של קדושה ביום השבת ,שהסעודות יהיו מליאות בקדושה וניהול הבית יהיה מתוך תחושת רוממות רוח .לעשות חשבון נפש ,לבדוק האם השבת שלנו היא בדרגת "שבת תתאה" ,רק ביצוע בקבלת עול ,או שמא "שבת עילאה" – שמירת השבת מתוך התמסרות מליאה של כל החושים. כאשר נקבל על עצמנו לשמור שבת בדרגה השניה ,נזכה לקיום הבטחת הגמרא "שני שבתות כהלכתן מיד הן נגאלים" ,ותיכף ומיד ממש. יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד 9 מקור מס' - 1בראשית פרק ו' פסוק ט': מקור מס' - 3מסכת שבת דף קי"ח עמוד ב': ֵא ֶּלה ּתוֹלְ דֹת נ ַֹח ,נ ַֹח ִא ׁיש צַ ִ ּדיק ָּת ִמים הָ יָ ה ְּב ֹדר ָֹתיוֶ ,את אמר רבי יוחנן משום ]=בשם[ רבי שמעון בן יוחי: הָ ֱאל ִֹקים הִ ְתהַ ֶּל ְך נ ַֹח: אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלים שנאמר :כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי וכתיב בתריה ]=וכתוב אחר כך[ והביאותים אל מקור מס' - 2מדרש רבה ,תחילת פרשת נח: הר קדשי וגו'. אתמהא ]=תמיהני[ :לא הַ וֵ י צריך ְק ָרא לְ ֵמ ַימר ]=לא היה צריך הפסוק לומר[ אלא "אלה תולדות נחֵ ,שם". מקור מס' " – 4אור התורה" לצמח צדק ,פרשת נוח: אלא ,נַ יְ ָיחא לֵ יה ]=נחת לו[ נייחא ]=נחת[ לעולם ,נייחא וזהו ענין ב' פעמים נח – שבת תתאה ושבת עילאה, לאבות נייחא לבנים ,נייחא לעליונים נייחא לתחתונים, שבת דמעלי שבתא ]=של כניסת השבת[ ודיומא נייחא לעולם הזה נייחא לעולם הבא. דשבתא ]=ושל יום השבת[ ,סעודתא דחקל תפוחין וסעודתא דעתיקא קדישא. משיח בפרשה פרשת נוח בפרשה זו אנו קוראים על הבשורה הרעה שה' מבשר לנוח :הוא יביא מבול כדי להשמיד את כל הנפש מעל הארץ ,חוץ מנוח ובני משפחתו ,וכל החי שיהיה איתם בתיבה המיוחדת" ,תיבת נוח" .ה' מנחה את נוח בפרוטרוט כיצד צריכה להיות התיבה וכמה חיות ובהמות היא תאכלס .לאחר הבניה )שארכה מאה עשרים שנים!( ואכלוסה על ידי החיות והבהמות ,החל המבול בתאריך י"ז מנחם אב ,אלף שש מאות חמישים ושש שנים אחרי בריאת העולם. גשם המבול ירד במשך ארבעים יום וארבעים לילה והמים כיסו את ראשי ההרים הגבוהים ביותר ,במשך מאה וחמישים ימים .באותו זמן הושמדו כל החיות והיצורים שהיו בעולם )לבד השוהים בתיבה ,וחוץ מהדגים -כמובן( .אחרי מאה וחמישים הימים החלו המים לשקוע והתיבה נחה על הרי אררט. לאחר שנוח יוצא מהתיבה הוא בונה מזבח ומקריב עליו קרבנות לכבוד ה' .באותו מעמד נשבע לו ה' שלא ישוב להשמיד עוד את העולם כפי שהשמיד את בני דורו של נוח .ה' בירך את נוח ובניו בברכת "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה". בסוף הפרשה מסופר על בני הדורות לאחר המבול שהחלו לבנות "מגדל בבל" כדי להגיע לשמיים ולהילחם בה' .סופם היה שהם נלחמו איש ברעהו והם לא השלימו את מטרתם-שאיפתם .בפסוקים האחרונים של הפרשה מתחילה התורה לספר לנו על תרח אבי אברהם אבינו ועל חתונת אברם ושרי )שבעוד שבועיים ,בפרשת וירא ,יהפכו ל"אברהם ושרה"(. .1בפסוק הראשון של הפרשה כתוב פעמיים "נח" .כי אז היהודי חווה דרגה חדשה ונעלית של "שבת עילאה" ב"מדרש רבה" מוסבר שהפעמיים הללו מכוונות כנגד וממילא עליו לחזור בתשובה ,כביכול ,על הדרגה הפחותה שתי סוגים ודרגות של מנוחה – מנוחה לעליונים ומנוחה ממנה של ערב שבת. לתחתונים. .7דרגת "שבת עילאה" מכוונת כלפי התנהגות מיוחדת של .2לשמירת השבת יש קשר לגאולה האמיתית והשלימה .היהודי ,שמשעבד את כל כוחותיו הפנימיים לה' ,ולא רק הגמרא במסכת שבת כותבת הבטחה – "אם ישראל מקיים את המצוות "כי צריך". שומרים שתי שבתות כהלכתן מיד הם נגאלים". .8הדרגה של "שבת עילאה" ניתנת ליהודי במתנה מלמעלה .3אדמו"ר ה"צמח צדק" שואל מדוע כתוב "כהלכתן" והוא לא יכול להגיע אליה בכוחות עצמו .לכן נאמר "את ולא "כהלכותיהן" ,ואומר שיהודי יכול לשמור את שתי שבתותי תשמורו" ,כדי לומר ליהודי שעליו לשמור ולשמר השבתות הללו בשבת אחת! את הדרגה המיוחדת אותה נותנים לו מלמעלה ,כי לבדו .4בשבת יש שתי סוגים של תענוג – תענוג גשמי הוא לא יוכל להגיע לכזה ביטול לאלוקות. מהסעודות ומהשינה ,ותענוג רוחני מהלימוד ,מהתפילות .9זו הסיבה שכתוב פעמיים את המילה "נח" – כדי לומר ומקדושת השבת .יהודי צריך לשלב בין שתי התענוגים ליהודי שלמרות שהוא מקיים את הלכות שמירת השבת, עליו לנוח את המנוחה של "שבת עילאה" ולנוח בצורה הללו. .5שבת זו ההזדמנות של היהודי לחזור בתשובה ולשוב אל הנכונה ,כך שמירת השבת שלו תהיה גם נחת לעליונים מקורו האמיתי והפנימי – הנשמה .שבת זו ההזדמנות של )לקדוש ברוך הוא( וגם נחת לתחתונים )לו בעצמו(. היהודי להתרומם ולהתעלות מעל השגרה של ימי החול .10 ,שבת פרשת נוח היא השבת שבה כדאי להתחזק לקבל את הגילוי הנעלה של השבת .לכן יהודי הולך לטבול בשמירת השבת מתוך הכוונה הפנימית של "שבת עילאה" בערב שבת במקווה ,כחלק מהחזרה בתשובה של השבת - .הדרגה השניה )"שתי שבתות"( ,להתחבר לקדושת .6האריז"ל אומר שיש ללכת למקווה גם בבוקר יום השבת ,השבת ולהתנהג בהתאם .או אז ,נזכה ל"מיד הם נגאלים". 03 פרשת נוח A thought on the topic of Moshiach - In this week's Torah reading. משיח בפרשה
© Copyright 2024