‫תושב"ע‪ .‬תו ָֹרה ְׁשבְׁ עַ ל‪-‬פה‬
‫שלושה תחומים‪:‬‬
‫‪ ‬הלכה‬
‫‪ ‬משנה‬
‫‪ ‬תלמוד (גמרא)‬
‫הישגים נדרשים‪:‬‬
‫‪ ‬הוראה על פי טבלת המיומנויות‬
‫בכל תחום‪.‬‬
‫שאלות הדגמה‬
‫ע"י מפמ"ר לתושב"ע הרב יהודה זולדן‬
‫עריכה‪ :‬משה עמיאל מדריך תושב"ע מחוז חיפה‬
‫מטרות הוראה‪ .‬הישגים נדרשים‬
‫‪1‬‬
‫יסודות‬
‫תושב"ע‬
‫מה זה תושב"ע‪ ,‬השתלשלות חכמים‬
‫‪ 2‬מושגי תוכן‬
‫הבנת תכני הלימוד‪ ,‬לדוגמא "תפילת השחר עד חצות‪"...‬‬
‫אוצר מילים‬
‫קריאה‬
‫‪3‬‬
‫והיגוי‬
‫לשון חכמים‪ :‬מאימתי קורין‪ ,‬נוהגין היינו‪ ,‬מילים בארמית‬
‫‪4‬‬
‫מבנה‬
‫הכרת המבנה הבסיסי של משנה הלכה וגמרא‬
‫סימן מוסכם‪ :‬כאמד"ט = כותרת‪ .‬אומר‪ .‬מקרה‪ .‬דין‪ .‬טעם‪.‬‬
‫מילות המפתח המאפיינות כל מרכיב‪ :‬דברי רבי מאיר‪ ,‬חייב‪ ,‬טהור‪ ,‬מפני‪ ,‬שנאמר‪...‬‬
‫‪ 5‬עיון והעמקה הרחבה‪ :‬להסביר‪ ,‬לסכם‪ ,‬להשוות‬
‫‪6‬‬
‫ערכים‬
‫ורלוונטיות‬
‫העשרה‪ :‬משמעות‪ ,‬קישור לחיים‬
‫מטרות הוראה‪ .‬הדגמה‬
‫משנה‪ .‬מסכת סוכה פרק ב' משנה א'‪:‬‬
‫הישן תחת המטה בסוכה‪ ,‬לא יצא ידי חובתו‪.‬‬
‫אמר רבי יהודה‪ ,‬נוהגין היינו‪ ,‬שהיינו ישנים תחת המטה בפני‬
‫הזקנים‪ ,‬ולא אמרו לנו דבר‪.‬‬
‫אמר רבי שמעון‪ ,‬מעשה בטבי עבדו של רבן גמליאל שהיה ישן תחת‬
‫המטה‪ ,‬ואמר להן רבן גמליאל לזקנים‪ ,‬ראיתם טבי עבדי‪ ,‬שהוא‬
‫תלמיד חכם ויודע שעבדים פטורים מן הסכה‪ ,‬לפיכך ישן הוא תחת‬
‫המטה‪ .‬ולפי דרכנו למדנו‪ ,‬שהישן תחת המטה‪ ,‬לא יצא ידי חובתו‪.‬‬
‫מטרות הוראה‪ .‬הדגמה‬
‫לברר כיצד התנאים מפרשים את המצווה‬
‫‪ .1‬מבוא‬
‫לתושב"ע‪ :‬בתורה על פי מה שנמסר במסורת מדור לדור‬
‫מימות משה רבנו ‪.‬‬
‫מצות ישיבה בסוכה‪:‬‬
‫‪ .2‬מושגי‬
‫"בסוכות" מסכת סוכה פרק א'‪ ,‬עוסקת בדיני‬
‫תוכן‪:‬‬
‫הסוכה והסכך‪.‬‬
‫"תשבו" מסכת סוכה פרק ב'‪ ,‬עוסקת בישיבה‬
‫בסוכה‪.‬‬
‫להבין את תפקידו של המעשה המובא‬
‫במשנה‪.‬‬
‫בתורה כתוב‪" :‬בסוכות תשבו שבעת ימים"‪ .‬אבל אין פרוט מהי סוכה‬
‫ולא כתוב כיצד יושבים בסוכה‪ .‬חכמים הם שהגדירו לפרטים את המצוה‬
‫הכללית המופיעה בתורה‪.‬‬
‫מצות הישיבה היא להיות בסוכה בימי החג‪ ,‬ויש דיון‪ :‬מי חייב ומי פטור‪.‬‬
‫במשנה מובא מעשה‪ .‬תפקיד המעשה לחזק את אחת הדעות המובאות‬
‫במשנה‪.‬‬
‫במשנה שלנו יש שני מעשים שכל אחד מהם בא לחזק דעה אחרת‪.‬‬
‫‪ .3‬אוצר‬
‫מילים‪:‬‬
‫"נוהגים היינו"‪" ,‬ולפי דרכנו למדנו‬
‫נוהגין היינו – כך היינו רגילים לעשות‬
‫ולפי דרכנו למדנו ‪ -‬למדנו מדבריו למרות שלא אמר זאת במפורש‪.‬‬
‫‪ .4‬מבנה‪.‬‬
‫כולל‬
‫מילות‬
‫מפתח‬
‫‪ .5‬עיון‬
‫והעמקה‬
‫להבחין במילות דין המופיעות במשנה‪:‬‬
‫"לא יצא ידי חובתו"‪" ,‬פטורים מן הסוכה"‬
‫לא יצא ידי חובתו – לא קיים את המצוה כראוי ולכן לא נפטר מקיום‬
‫המצוה‪.‬‬
‫פטורים מן הסוכה – אינם חייבים במצות ישיבה בסוכה‪.‬‬
‫לזהות את נושא המשנה‬
‫לסכם את תכניה‬
‫סיכום‪ :‬במשנה יש מחלוקת ת"ק סובר שהישן תחת המיטה לא יצא ידי‬
‫חובה ורבי יהודה מביא סיפור שמראה ההיפך‪ .‬ורבי שמעון מביא סיפור‬
‫אחר שתומך בדין של ת"ק במשנה‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫משמעות‬
‫לימוד מטבי ‪ -‬רצון לקיים מצוות‪ .‬מעשי חכמים והלימוד מהם‪.‬‬
‫שאלות הלכה ‪ -‬מיומנויות‬
‫שאלות מיומנות בהלכה‬
‫ארגון טקסט‪:‬‬
‫‪ ‬מבנה של סעיף בקיצור שו"ע מקור חיים ‪ -‬מקרה‪ ,‬דין‪ ,‬טעם‪.‬‬
‫‪ ‬פרשנות של מילות דין‪ ,‬כגון‪ :‬יצא ידי חובה‪ ,‬יצא בדיעבד‪,‬‬
‫לכתחילה‪ ,‬שעת דחק‪ ,‬חייב‪ ,‬פטור וכדו'‬
‫‪ ‬מונחים וכללים‪ :‬מצוות עשה שהזמן גרמא; מוקצה מחמת חסרון‬
‫כיס; קטן שהגיע לחינוך וכדו'‬
‫מהלכות תפילה‬
‫[למורה‪ :‬מיומנות מושגי תוכן]‬
‫"תפלה היא מצווה שהזמן גרמא"‬
‫(סה‪ ,‬יג)‬
‫איזו מן המצוות הבאות היא "מצווה שהזמן גרמא"?‬
‫א‪ .‬קריאת מגילה‬
‫ב‪ .‬השבת אבידה‬
‫ג‪ .‬כיבוד הורים‬
‫ד‪ .‬שמירת הלשון‬
‫מהלכות שבת‬
‫[למורה‪ :‬מיומנות הבנה]‬
‫"מצוות עשה מן התורה לקדש את השבת‬
‫בדברים‪ .‬בכניסתו‪ ...‬וביציאתו‪( "...‬סג‪ ,‬א)‬
‫למה הכוונה במילים המודגשות?‬
‫א‪ .‬מצווה לעשות קידוש‬
‫ב‪ .‬מצווה לומר "שבת שלום"‬
‫ג‪ .‬מצוה לעשות הבדלה‬
‫ד‪ .‬מצווה לומר קבלת שבת‬
‫מהלכות סוכה‬
‫[למורה‪ :‬מיומנות הבנה של מילות דין]‬
‫יוצא אדם בסוכה שאולה‪ ,‬אבל לכתחילה לא ישב‬
‫אדם בסוכת חברו שלא מדעתו (קח‪ ,‬ז)‬
‫מה הכוונה במילים המודגשות?‬
‫א‪ .‬מי שנכנס לסוכה שאינה שלו צריך לצאת מיד‬
‫ב‪ .‬מי שיושב בסוכה שאינה שלו קיים את המצווה‬
‫ג‪ .‬מותר לאדם לכתחילה להיכנס לסוכה של חברו בלי‬
‫לשאול אותו‬
‫מהלכות סוכה‬
‫[למורה‪ :‬מיומנות מבנה ההלכה ‪ -‬מקרה דין טעם]‬
‫"מי שהזדמנה לו נסיעה בחג‪ ,‬אינו חייב לדחותה‬
‫בגלל מצוות ביטול מצוות סוכה ‪ ,‬שהלא גם ביתו‬
‫עוזב אדם לרגל עסקיו" (קט‪ ,‬טו)‬
‫‪‬כתוב מה המקרה‪ ,‬מה הדין‪ ,‬ומה הטעם במשפט זה‪.‬‬
‫‪‬העתק רק את המילים המציינות את הדין‪.‬‬
‫‪‬מהי המילה שבה מתחיל הטעם?‬
‫תרגול‪ :‬מבנה ההלכה ‪ -‬מקרה דין טעם‬
‫"מי שהזדמנה לו נסיעה בחג אינו חייב‬
‫לדחותה ‪ ...‬שהלא גם ביתו עוזב אדם לרגל‬
‫עסקיו"‪.‬‬
‫המקרה‪" :‬מי שהזדמנה לו נסיעה בחג‬
‫הדין‪ :‬אינו חייב לדחותה ‪...‬‬
‫הטעם‪ :‬שהלא גם ביתו עוזב אדם לרגל עסקיו"‪.‬‬
‫מהלכות חנוכה‬
‫[למורה‪ :‬מיומנות הבנת הנקרא]‬
‫"כל השמנים כשרים לנר חנוכה‪ ,‬ושמן זית מצווה מן‬
‫המובחר‪,‬‬
‫ונהגו להדליק בנר שעווה" (קיג‪ ,‬ט)‬
‫לאיזו שאלה יש תשובה במשפט המובא מהקיצור שולחן ערוך‪:‬‬
‫‪ .1‬היכן מניחים את נרות חנוכה?‬
‫‪ .2‬מי מדליק נרות חנוכה?‬
‫‪ .3‬במה מדליקים נרות חנוכה?‬
‫‪ .4‬ממה עושים פתילות לנרות חנוכה?‬
‫מהלכות שביעית‬
‫[למורה‪ :‬מיומנות ארגון הטקסט‪ .‬מבנה סעיף‪ ,‬הפסוק כטעם לדין]‬
‫(קמג‪ ,‬יח‪-‬יט‪-‬כ)‬
‫מהלכות שביעית‬
‫[למורה‪ :‬מיומנות ארגון הטקסט‪ .‬מבנה סעיף‪ ,‬הפסוק כטעם לדין]‬
‫יש אומרים שאכילת פירות שביעית היא מצוה‬
‫שנאמר‪ :‬והייתה שבת הארץ לכם לאכלה‪ .‬ופירות‬
‫שביעית נתנו לאכילה ולשתייה ולסיכה‪ ,‬להדלקת הנר‬
‫ולצביעה (קמג‪ ,‬יח)‬
‫א‪ .‬עיינו בסעיף י"ח והעתיקו את הפסוק‪ ,‬המופיע בו‪.‬‬
‫ב‪ .‬הקיפו בעיגול את המילה שרמזה לכם שזהו פסוק‪.‬‬
‫ג‪ .‬מהי ההלכה שהפסוק הוא הטעם שלה?‬
‫מהלכות שביעית‬
‫[למורה‪ :‬מיומנות ארגון הטקסט‪ .‬מבנה סעיף‪ .‬כלל הלכתי כטעם‪.‬‬
‫שפת ההלכה]‬
‫לאכילה ולשתייה כיצד? לאכול דבר שדרכו לאכול‪,‬‬
‫ולשתות דבר שדרכו לשתות‪ .‬ולא ישנה פירות‬
‫מברייתן‪ :‬דבר שדרכו לאכול חי לא יאכלנו מבושל‪,‬‬
‫ושדרכו לאכול מבושל לא יאכלנו חי‪ .‬פירות‬
‫המיוחדים למאכל אדם אין מאכילין אותם לבהמה‬
‫חיה ועוף (קמג‪ ,‬יט)‬
‫א‪ .‬בסעיף י"ט מופיעה המילה "דרכו" כמה פעמים‪ .‬כתבו את‬
‫כל המקרים שבהם מופיעה המילה "דרכו"‪ .‬לדוגמה‪ .‬מקרה‬
‫א‪ :‬דבר שדרכו לאכול‪.‬‬
‫ב‪ .‬כתבו לכל מקרה את הדין שלו‪.‬‬
‫אתם יכולים להיעזר בתרמילון הדינים‪.‬‬
‫תרמילון‪ :‬לשתות‪ ,‬לא יאכלנו מבושל‪ ,‬לאכול‪ ,‬לא יאכלנו חי‪.‬‬
‫המקרה‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫הדין‬
‫ּברי ָָתן"‪ְ .‬למה‬
‫ְשנֶה פרות ִמ ִ‬
‫ג‪ .‬כתוב בסעיף י"ט כלל‪" :‬ולא י ַ‬
‫הכוונה? (סמן בעיגול את התשובה הנכונה)‬
‫ אסור לחתוך את הפרות בצורה משונה‬‫ אסור לשנות את המראה של הפרות על ידי בישול‬‫ אסור לתת לבריות לאכול מפרות שביעית‬‫ אסור לשנות את הדרך שבה רגילים לאכול את הפרות‪.‬‬‫ד‪[ .‬מקרה] ֵרעּות הציעה לכתוב את הכלל כטעם לדינים‬
‫המובאים בסעיף יט ‪ .‬האם אתם מסכימים אתה?‬
‫נמקו! (היעזרו בסעיף א' של השאלה)‬
‫מהלכות שביעית‬
‫[למורה‪ :‬מיומנות ארגון הטקסט‪ .‬מבנה סעיף]‬
‫(קמג‪ ,‬כא כב)‬
‫מהלכות שביעית‬
‫[למורה‪ :‬מונחים הלכתיים‪ .‬מיומנות ארגון הטקסט‪ .‬מבנה סעיף‬
‫(מילות דין ומילת טעם – מילית הטעם "ש")]‬
‫א‪ .‬הסבירו את המושג ‪ :‬הפסד פרות שביעית‬
‫ב‪ .‬מהו הדין הראשון בסעיף כא‪.‬‬
‫ג‪ .‬הכלל שאסור להפסיד פרות שביעית הוא טעם לדינים שבהמשך סעיפים כ"א וכ"ב‪.‬‬
‫עיינו בסעיפים כ"א וכ"ב והשלימו‪:‬‬
‫מקרה ‪ : 1‬קלפיות וגרעינים הראויים למאכל אדם או בהמה‬
‫דין‪ :‬מניחם ______________________________________‬
‫מקרה ‪ :2‬שיירי‬
‫פרות ומאכלים של שביעית‬
‫דין __________________________________‬
‫אתגר‪ :‬מצאו עוד מקרה ודין שהטעם שלו הוא ‪ -‬שלא להפסיד פירות שביעית‪.‬‬
‫מהלכות שביעית‬
‫[למורה‪ :‬מונחים הלכתיים‪ .‬מיומנות ארגון הטקסט‪ .‬מבנה סעיף‬
‫(מילות דין ומילת טעם – מילית הטעם "ש")]‬
‫פירות שדרך לרסקם ולסחטם מותר לעשות כן גם בשביעית‪,‬‬
‫ולכן לימונים תפוזים ואשכוליות מותר לסחטם‪ .‬אבל גזר‬
‫ורימונים אסור לסחטם (קמג‪ ,‬כ)‬
‫א‪ .‬הסבירו את המושג ‪ :‬הפסד פרות שביעית‬
‫ב‪ .‬מהו הדין הראשון בסעיף כא‪.‬‬
‫ג‪ .‬הכלל שאסור להפסיד פרות שביעית הוא טעם לדינים שבהמשך סעיפים כ"א וכ"ב‪.‬‬
‫עיינו בסעיפים כ"א וכ"ב והשלימו‪:‬‬
‫מקרה ‪ : 1‬קלפיות וגרעינים הראויים למאכל אדם או בהמה‬
‫דין‪ :‬מניחם ______________________________________‬
‫מקרה ‪ :2‬שיירי פירות ומאכלים של שביעית‬
‫דין __________________________________‬
‫אתגר‪ :‬מצאו עוד מקרה ודין שהטעם שלו הוא‪ -‬שלא להפסיד פירות שביעית‬
‫שאלות מיומנות במשנה‬
‫שאלות מיומנות במשנה‬
‫שפת המשנה‪:‬‬
‫‪ ‬מונחי יסוד‪.‬‬
‫‪ ‬מילים וביטויים נפוצים‪ ,‬כגון‪ :‬זה הכלל‪ ,‬יצא‪/‬לא יצא;‬
‫‪ ‬מבנה המשנה ‪ -‬כותרת‪ ,‬אומר‪ ,‬מקרה‪ ,‬דין‪ ,‬טעם (כאמד"ט)‬
‫‪ ‬זיהוי פסוקים המובאים במשנה‪.‬‬
‫שאלות מיומנות במשנה‬
‫למורה‪.‬‬
‫מיומנויות הנבדקות בהתאם לשאלות‪:‬‬
‫‪ .1‬מבנה המשנה‪ :‬כאמד"ט‪ .‬עמודת הטעם צבועה כי המשנה לא הביאה טעם‪ .‬יש להבהיר לתלמידים כי לכל הלכה יש טעם אך לא‬
‫תמיד הוא מובא במשנה‪ .‬לרוב הגמרא דנה בטעם זה‪.‬‬
‫להלן מוצעות דרכים שונות להתאמת המשימה לשונות ברמות ההבנה‪:‬‬
‫רמה נמוכה‪ :‬להביא לכתה תרשים מלא וההוראה‪ :‬סמנו בתרשים שלפניכם אומר‪ ,‬מקרה‪ ,‬דין‪ ,‬טעם‬
‫רמה בינונית‪ :‬תרשים מלא חלקית (כפי שהוא מוצג כאן‪ ,‬אך ניתן למלא משבצות נוספות)‪ .‬מלאו את החלקים החסרים שבתרשים‬
‫וצבעו כל חלק אומר‪ -‬אדום‪ ,‬מקרה סגול‪ ,‬דין – ירוק‪ ,‬טעם – כחול‬
‫רמה גבוהה‪ :‬לפניכם ריבועים של חלקי המשנה סדרו אותם לתרשים כאמד"ט‪ ,‬או סדרו תרשים כאמד"ט למשנה‪.‬‬
‫‪ .2‬שפת המשנה‬
‫הערה מתודית‪ :‬משנה זו היא מקור לביטוי גמר עליו את ההלל‪ .‬ניתן לדון עם התלמידים מהי משמעות הביטוי וכיצד היא קשורה‬
‫לנושאי המשניות‪.‬‬
‫למורה‪ :‬מיומנות חלקי המשנה‬
‫"אמר רבי עקיבא‪ :‬אפילו עניים שבישראל‪ ,‬רואין‬
‫אותם כאילו הן בני חורין שירדו מנכסיהם‪ְׁ ,‬שהֶ ם בני‬
‫אברהם יצחק ויעקב" [בבא קמא ח‪ ,‬ו]‬
‫על מנת להסביר את המשנה‪ ,‬איזו מילה היית מוסיף לפני המילה "שהם"?‬
‫א‪ .‬למרות‬
‫ב‪ .‬מפני‬
‫ג‪ .‬אלא‬
‫ד‪ .‬ככתוב‬
‫למורה‪ :‬מיומנות שפת המשנה ‪ -‬מילות מפתח‬
‫"אף על פי שהוא נותן לו‪ ,‬אינו נמחל לו עד שיבקש‬
‫ממנו‪ ,‬שנאמר‪' :‬ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא‬
‫ויתפלל בעדך'‪.‬‬
‫"שנאמר" היא מילת פתיחה ל‪:‬‬
‫א‪ .‬קושיה מפסוק‬
‫ב‪ .‬ראיה מברייתא‬
‫ג‪ .‬הוכחה מפסוק‬
‫ד‪ .‬תירוץ חדש‬
‫למורה‪ :‬מיומנות תרגול מבנה‪:‬‬
‫אומר‪ .‬מקרה‪ .‬דין‪.‬‬
‫"רבן גמליאל אומר כל שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח לא יצא‬
‫ידי חובתו"‬
‫(פסחים י ‪ ,‬ה)‬
‫‪ .1‬סמן את האומר‬
‫‪ .2‬סמן את המילה בה מתחיל הדין‬
‫‪ .3‬העתק רק את המילים השייכות למקרה‬
‫למורה‪ :‬מיומנות מבנה ‪ -‬אומר‬
‫"רבן גמליאל אומר כל שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח לא‬
‫יצא ידי חובתו"‬
‫(פסחים י ‪ ,‬ה)‬
‫‪ ‬סמן את האומר‬
‫למורה‪ :‬מיומנות מבנה ‪ -‬מקרה‬
‫"רבן גמליאל אומר כל שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח לא‬
‫יצא ידי חובתו"‬
‫(פסחים י ‪ ,‬ה)‬
‫במשנה שלפניך מקרה ודין‪.‬‬
‫‪ ‬העתק רק את המילים השייכות למקרה‬
‫למורה‪ :‬מיומנות מבנה ‪ -‬דין‬
‫"רבן גמליאל אומר כל שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח לא יצא‬
‫ידי חובתו"‬
‫(פסחים י ‪ ,‬ה)‬
‫במשנה שלפניך מקרה ודין‬
‫‪ ‬סמן את המילה בה מתחיל הדין‪.‬‬
‫למורה‪ :‬מיומנות מבנה ‪ -‬טעם‬
‫"אין חוששים שמא גררה חולדה מבית לבית‬
‫וממקום למקום‪ ,‬דאם כן מחצר לחצר ומעיר לעיר אין‬
‫לדבר סוף"‬
‫(פסחים א ‪ ,‬ב)‬
‫במשנה שלפניך דין וטעם‪,‬‬
‫‪ ‬העתק רק את המילים השייכות לדין‬
‫‪ ‬סמן את המילים בהן מתחיל הטעם‬
‫תרגול שאלות‬
‫מסכת פסחים פרק י משנה ה‬
‫יאל הָ יָה אֹומֵ ר‪:‬‬
‫ַרבַ ן ג ְַמ ִל ֵ‬
‫כָל שֶׁ ל ֹּא ָאמַ ר ְשֹלשָ ה ְדבָ ִרים ֵאלּו בַ פֶׁסַ ח‪ ,‬ל ֹא יָצָ א ְׁידֵ י חֹובָ תֹו‪.‬‬
‫וְ ֵאלּו הֵ ן‪ :‬פֶׁסַ ח‪ ,‬מַ צָ ה‪ּ ,‬ומָ רֹור‪.‬‬
‫בֹותינּו בְ ִמצְ ָריִם‪.‬‬
‫פֶׁסַ ח ‪ -‬עַ ל שּום שֶׁ פָסַ ח הַ מָ קֹום עַ ל בָ ֵתי אֲ ֵ‬
‫בֹותינּו ִמ ִמצְ ָריִם‪.‬‬
‫מַ צָ ה ‪ -‬עַ ל שּום שֶׁ נִגְ אֲ לּו אֲ ֵ‬
‫בֹותינּו בְ ִמצְ ָריִם‪.‬‬
‫מָ רֹור ‪ -‬עַ ל שּום שֶׁ מֵ ְררּו הַ ִמצְ ִרים ֶׁאת חַ יֵי אֲ ֵ‬
‫ת ְלבִ ְנָך בַ יֹום‬
‫בְ כָל ּדֹור ָודֹור חַ יָב ָאדָ ם לִ ְראֹות ֶׁאת עַ צְ מֹו כְ ִאלּו הּוא יָצָ א ִמ ִמצְ ַריִ ם‪ ,‬שֶׁ נֶׁאֱ מַ ר‪" :‬וְ ִהג ְַד ָָּ‬
‫אתי ִמ ִמצְ ִָריִם" (שמות יג‪ ,‬ח)‪.‬‬
‫הַ הּוא לֵאמֹּר‪ ,‬בַ עֲבּור ֶׁזה עָ שָ ה ה' לִ י בְ צֵ ִ‬
‫פָאר‪ ,‬לְ רֹומֵ ם‪ ,‬לְהַ ּדֵ ר‪ ,‬לְ בָ ֵרְך‪ ,‬לְ עַ לֵ ה‪ּ ,‬ולְ ַקלֵ ס‪ ,‬לְ ִמי‬
‫ח‪ ,‬לְ ֵ‬
‫לְפִ י ָכְך אֲ נ ְַחנּו חַ יָבִ ין ְלהֹודֹות‪ ,‬לְ ַהלֵ ל‪ ,‬לְשַ בֵ ַָּ‬
‫יאנּו ֵמעַ בְ דּות לְחֵ רּות‪ִ ,‬מיָגֹון לְ ִש ְמחָ ה‪ּ ,‬ומֵ ֵאבֶׁ ל‬
‫בֹותינּו וְ לָ נּו ֶׁאת ָכל הַ נ ִִסים הָ ֵאלּו‪ ,‬הֹוצִ ָ‬
‫שֶׁ עָ שָ ה לַ אֲ ֵ‬
‫ּומ ִשעְ בּוד לִ גְ אֻ לָ ה‪ .‬וְ נ ֹּאמַ ר לְפָ נָיו‪ :‬הַ לְלּויָה‪.‬‬
‫ְליֹום טֹוב‪ּ ,‬ומֵ אֲ ֵפלָה ְלאֹור גָדֹול‪ִ ,‬‬
‫למורה‪ :‬מיומנות שפת המשנה‪ .‬זיהוי פסוקים במשנה‬
‫‪ .1‬לפניך מספר ביטויים ומילים‪ ,‬כתוב לצד כל אחד מהם כיצד הם כתובים במשנה‪:‬‬
‫לא קיים את המצווה _______________‬
‫מפני ש‬
‫_______________‬
‫מי ש‪...‬‬
‫_______________‬
‫לכן‬
‫_______________‬
‫‪ .2‬א‪ .‬במשנה יש כמה מילים הקשורות לשבח והלל‪.‬‬
‫כתבו מהן‪______________________ :‬‬
‫ב‪ .‬כיצד מילים אלה קשורות לנושא המשנה?‬
‫‪ .3‬במשנה מצוטט פסוק מהתורה‪.‬‬
‫העבירו קו תחת הפסוק המצוטט במשנה‪.‬‬
‫מה המקור שממנו נלקח הפסוק?‬
‫מאיזו מילה במשנה למדתם שמתחיל פסוק?‬
‫למורה‪ :‬מיומנות שפת המשנה ‪ -‬כאמד"ט‪ .‬שפת המשנה‪ ,‬מונחי יסוד‪.‬‬
‫הערה מתודית‪ :‬חשש במובן המקובל הוא פחד‪ .‬אך במונחים הלכתיים הוא ספק הלכתי‪.‬‬
‫מומלץ לחשוף את התלמידים לתעודות כשרות בהן כתוב‪" :‬ללא חשש עורלה‪/‬טבל" וכד'‪.‬‬
‫פסחים פרק א' משנה ב'‬
‫ּוממָ קֹום לְׁמָ קֹום‪.‬‬
‫חֹוש ִׁשין שֶ מָ א ג ְֵׁר ָרה חֻ לְׁדָ ה ִׁמבַ יִׁת לְׁבַ יִׁת ִׁ‬
‫ֵאין ְׁ‬
‫ְׁד ִׁאם כֵן‪ ,‬מֵ חָ צֵ ר לְׁחָ צֵ ר ּומֵ עִׁ יר לְׁעִׁ יר‪ֵ ,‬אין לַדָ בָ ר סֹוף‪.‬‬
‫‪ .1‬הקיפו בעיגול את המילים בהם מופיע הטעם במשנה‪.‬‬
‫‪ .2‬מתחו קו תחת המילים המסמנות לכם שיש כאן טעם‪.‬‬
‫‪ .3‬במשנה לא כתוב שמו של ה"אומר"‪ .‬מי אמר משנה זו?‬
‫א‪" .‬אין חוששין"‪ .‬מהו המושג "חשש" בהלכה? (סמנו את התשובה הנכונה)‬
‫ פחד מעשית עברה‬‫ ספק הלכתי‬‫ איסור הלכתי‬‫ תחושה הלכתית‬‫ב‪ .‬בחנות הירקות מופיע שלט של השגחה ובו כתובות המילים "הפירות הן ללא חשש‬
‫עורלה" ‪ .‬הסבירו את המשמעות של השלט‪.‬‬
‫הערה ‪ :‬פירות עורלה הן פירות שגדלו על עץ צעיר (עד שלוש שנים מנטיעתו) והן אסורות באכילה‪.‬‬
‫למורה‪ :‬מיומנות שפת המשנה ונושאה‪ .‬מבנה המשנה ‪ -‬כאמד"ט‪.‬‬
‫פסחים פרק א משנה ג‬
‫בֹוד ִׁקין אֹור ַא ְׁרבָ עָ ה עָ שָ ר‪ּ ,‬ובְׁ ַא ְׁרבָ עָ ה עָ שָ ר שַ חֲ ִׁרית‪ּ ,‬ובִׁ ְׁשעַ ת הַ בִׁ עּור‪.‬‬
‫ַרבִׁ י יְׁהּודָ ה אֹומֵ ר‪ְׁ :‬‬
‫אֹומ ִׁרים‪ :‬ל ֹא בָ דַ ק אֹור ַא ְׁרבָ עָ ה עָ שָ ר‪ ,‬יִׁבְׁ דֹוק בְׁ ַא ְׁרבָ עָ ה עָ שָ ר‪ .‬ל ֹא בָ דַ ק בְׁ ַא ְׁרבָ עָ ה‬
‫וַחֲ כ ִָׁמים ְׁ‬
‫עָ שָ ר‪ ,‬יִׁבְׁ דֹוק בְׁ תֹוְך הַ מֹועֵ ד‪ .‬ל ֹא בָ דַ ק בְׁ תֹוְך הַ מֹועֵ ד‪ ,‬יִׁבְׁ דֹוק ל ְַׁאחַ ר הַ מֹועֵ ד‪ּ .‬ומַ ה שֶ ְׁמשַ יֵר‪,‬‬
‫יקה ַאחֲ ָריו‪.‬‬
‫ַינִׁיחֶ נּו בְׁ צִׁ נְׁעָ א‪ ,‬כְׁ דֵ י שֶ ל ֹא יְׁהֵ א צָ ִׁריְך בְׁ ִׁד ָ‬
‫‪ .1‬במשנה מובאות כמה מילים מהשורש ב‪.‬ד‪.‬ק‪ .‬הקיפו אותן בעיגול‪.‬‬
‫‪ .2‬במשנה מופיעים זמנים‪ .‬מתחו תחתם קווים‪.‬‬
‫‪ .3‬מהו נושא המשנה [היעזרו במילים החוזרות]?‬
‫‪ .4‬במשנה יש מחלוקת‪ .‬בין מי למי? (היעזרו ב"אומר")‬
‫‪ .5‬במשנה יש טעם‪ .‬מתחו שני קווים תחת מילת הקישור המציינת טעם‪.‬‬
‫‪ .6‬עיינו בדברי חכמים במשנה‪ ,‬צבעו את זמני הביעור שאליהם לא מתייחס רבי יהודה‪.‬‬
‫למורה‪ :‬מיומנות שפת המשנה ונושאה‪ .‬מבנה המשנה ‪ -‬כאמד"ט‪.‬‬
‫פסחים פרק י' משנה ז‬
‫ישי‪ְׁ ,‬מבָ ֵרְך עַ ל ְׁמזֹונֹו‪.‬‬
‫מָ זְׁ גּו לֹו כֹוס ְׁש ִׁל ִׁ‬
‫ְׁרבִׁ יעִׁ י‪ ,‬גֹומֵ ר עָ לָ יו ֶאת הַ הַ לֵל‪ ,‬וְׁ אֹומֵ ר עָ ָליו בִׁ ְׁרכַת הַ ִׁשיר‪.‬‬
‫בֵ ין הַ כֹוסֹות הַ לָלּו‪ִׁ ,‬אם רֹוצֶ ה לִׁ ְׁשּתֹות‪ ,‬יִׁ ְׁש ֶּתה‪.‬‬
‫ִׁש ֶּתה‪.‬‬
‫ישי ִׁל ְׁרבִׁ יעִׁ י‪ ,‬ל ֹא י ְׁ‬
‫בֵ ין ְׁש ִׁל ִׁ‬
‫‪ .1‬השלימו את טבלת הכאמד"ט‪ .‬אין צורך למלא את המשבצות הצבועות‪.‬‬
‫כתבו מספר ליד כל מקרה‪ .‬כמה מקרים יש במשנה?‬
‫אומר‬
‫דין‬
‫מקרה‬
‫יעי‬
‫ְר ִב ִ‬
‫י ְִש ֶתה‬
‫יעי‬
‫ישי ִל ְר ִב ִ‬
‫ּבֵ ין ְש ִל ִ‬
‫טעם‬
‫למורה‪ :‬מיומנות מבנה המשנה ‪ -‬כאמד"ט‪.‬‬
‫‪" .2‬רביעי‪ ,‬גומר עליו את הלל" מהי הכוונה במילה המודגשת?‬
‫א‪ .‬יום רביעי‬
‫ב‪ .‬בן רביעי‬
‫ג‪ .‬כוס רביעית‬
‫ד‪ .‬קושיה רביעית‬
‫נמקו את תשובתכם _________________________________‬
‫‪" .3‬גומר עליו את ההלל" מה הכוונה של הביטוי?‬
‫א‪ .‬אומר איתו את כל ההלל‬
‫ב‪ .‬משבח אותו‬
‫ג‪ .‬מסיים לומר איתו את ההלל‬
‫ד‪ .‬גומר אותו ואחר כך אומר הלל‬
‫שאלות מיומנות תלמוד‬
‫שאלות מיומנות בגמרא‬
‫שפת הגמרא‪:‬‬
‫‪ ‬מילים נפוצות ושימושיות בארמית;‬
‫‪ ‬זיהוי פסוקים המובאים בגמרא;‬
‫‪ ‬מבנה של גמרא‪ :‬קושיה‪ ,‬תירוץ‪ ,‬הוכחה‪ ,‬סתירה‪ ,‬מחלוקת‪.‬‬
‫למורה‪ :‬מיומנות מונחי יסוד‬
‫‪" .1‬איתמר‪."...‬‬
‫המילה "איתמר" היא‪:‬‬
‫א‪ .‬מילת פתיחה למחלוקת אמוראים‬
‫ב‪ .‬מילת פתיחה להבאת הוכחה לאחד החולקים במחלוקת‬
‫ג‪ .‬מילת פתיחה לקושיה‬
‫ד‪ .‬מילת פתיחה לתירוץ‬
‫למורה‪ :‬מיומנות מונחי יסוד‬
‫‪ .2‬כאשר המילה "איתמר" מופיעה בגמרא‬
‫אנו יודעים שאחריה תבוא‪:‬‬
‫‪ -‬מחלוקת תנאים‬
‫ מחלוקת אמוראים‬‫ שאלה‬‫‪ -‬תשובה‬
‫למורה‪ :‬מיומנות מונחי יסוד‬
‫אם הגמרא רוצה להעמיד לנסות להביא ראיה לדין מסוים באיזה‬
‫ביטוי תשתמש הגמרא?‬
‫א‪ .‬תא שמע‬
‫ב‪ .‬הכא במאי עסקינן‬
‫ג‪ .‬תיקו‬
‫ד‪ .‬בעי רבי‪....‬‬
‫למורה‪ :‬מיומנות הכרת מילים נפוצות‬
‫‪ .3‬לפניך שתי רשימות‪.‬‬
‫באחת מילים מהגמרא‪ ,‬ובאחרת מילים בעברית‪.‬‬
‫העבר קו בין המילים מהגמרא לבין התרגום הנכון שלהן‪.‬‬
‫בעי‬
‫מרובה‬
‫טעמא מאי‬
‫גם‬
‫נמי‬
‫מה הטעם‬
‫נפיש‬
‫שאל‬
‫למורה‪ :‬מיומנות שפה‬
‫כתוב לכל מילה את התרגום השתמש בתרמילון‬
‫נפיש‬
‫אזלי‬
‫פליגי‬
‫אדהכי‬
‫התם‬
‫תרמילון‪ :‬שם‪ ,‬כאן ‪ ,‬תוך כדי כך‪ ,‬אוכלים‪ ,‬מעט‪ ,‬מרובה ‪ ,‬חולקים‪ ,‬הולכים‬
‫למורה‪ :‬מיומנות שפת התלמוד‬
‫"תא שמע מעות מפוזרות הרי אלו שלו אמאי הא לא ידע דנפל‬
‫מיניה התם נמי כדרבי יצחק דאמר אדם עשוי למשמש בכיסו‬
‫בכל שעה ושעה הכא נמי אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה‬
‫ושעה"‪.‬‬
‫המילים "הא לא ידע דנפל מיניה" הן‪:‬‬
‫א‪ .‬קושית הגמרא‬
‫ב‪ .‬תירוץ הגמרא‬
‫ג‪ .‬חלק מן הברייתא‬
‫ד‪ .‬סתירה למקור קודם‬
‫למורה‪ :‬זיהוי פסוקים‬
‫עיין במשפט שלפניך הלקוח מתוך הגמרא וענה על השאלות‬
‫שאחריו‪:‬‬
‫"מנין לאבדה ששטפה נהר שהיא מותרת דכתיב וכן תעשה‬
‫לחמורו וכן תעשה לשמלתו"‪.‬‬
‫‪ .1‬כתוב את המילה הראשונה מתוך הפסוק המצוטט‪.‬‬
‫‪ .2‬מהי המילה בגמרא ממנה אנו לומדים שאחריה יהיה ציטוט‬
‫של פסוק?‬
‫למורה‪ :‬מונחי יסוד‬
‫עיין במשפט שלפניך הלקוח מתוך הגמרא‬
‫והסבר את הכוונה במילים המסומנות בקו‪:‬‬
‫"ת"ש דאמר רבי יוחנן משום רבי ישמעאל בן יהוצדק מנין‬
‫לאבידה ששטפה נהר שהיא מותרת" ?‬
‫למורה‪ :‬מונחי יסוד‬
‫עיין במשפט שלפניך הלקוח מתוך הגמרא‬
‫והסבר את הכוונה במילים המסומנות בקו‪:‬‬
‫"ת"ש דאמר רבי יוחנן משום רבי ישמעאל בן יהוצדק מנין‬
‫לאבידה ששטפה נהר שהיא מותרת" ?‬
‫למורה‪ :‬הבנה‬
‫"בדבר שיש בו סימן כולי עלמא לא פליגי דלא הוי יאוש"‬
‫למי הכוונה במילים "כולי עלמא"?‬
‫למורה‪ :‬מיומנות זיהוי מבנה הגמרא‬
‫"תא שמע המוצא מעות בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ובכל מקום‬
‫שהרבים מצויין שם הרי אלו שלו מפני שהבעלים מתיאשין מהן והא לא‬
‫ידע דנפל מיניה אמר רבי יצחק אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה"‬
‫א‪ .‬בתוך המשפט שלפניך ציטוט של ברייתא‪ .‬העתק את הברייתא‬
‫למחברת‪.‬‬
‫ב‪ .‬לאחר הברייתא יש הוכחה של הגמרא ודחייה של הוכחה זו‪.‬‬
‫(‪ )1‬העתק את המילים של ההוכחה בשורה אחת‪.‬‬
‫(‪ )2‬העתק את המילים של הדחייה בשורה נפרדת‪.‬‬
‫מבוא לתושב"ע‬
‫תנא או אמורא?‬
‫אביי ורבא הם‪:‬‬
‫א‪ .‬תנאים‬
‫ב‪ .‬אמוראים‬
‫ג‪ .‬אביי תנא ורבא אמורא‬
‫מבנה התלמוד‬
‫"תא שמע שטף נהר קוריו עציו ואבניו ונתנו בתוך‬
‫שדה חבירו הרי אלו שלו מפני שנתייאשו הבעלים‪.‬‬
‫טעמא דנתייאשו הבעלים הא סתמא לא‪ ,‬הכא במאי‬
‫עסקינן בשיכול להציל"‪.‬‬
‫סמן את המילים שהן דיוק מתוך הברייתא‪.‬‬
‫תושב"ע‪ :‬מאגר משימות‬
‫ימנִׂ ים לַ ֵּס ֶדר‬
‫עֹושים ִׂס ָ‬
‫ִׂ‬
‫ִמ ְשפַ חַ ת י ְִש ְראֵ ִלי ִהיא ִמ ְשפָ חָ ה ְמאֹ ד חֲ ִביבָ ה‪ ,‬אֲ ֶשר‬
‫הֶ ְח ִליטָ ה לַ חֲ גֹ ג הַ ָשנָה אֶ ת לֵ יל הַ סֵ ֶדר ּבַ פַ עַ ם הָ ִראשֹונָה‪,‬‬
‫יתּה‪.‬‬
‫ְלבַ ָדּה‪ְּ ,‬בבֵ ָ‬
‫אַ ְך ְלפֶ ַתע אָ ַמר ַמר י ְִש ְראֵ ִלי ִּב ְדאָ גָה‪" :‬אֶ ת לֵ יל הַ סֵ ֶדר ל ֹא‬
‫נּוכַל לַ ֲערְֹך כַהֲ לָ כָה‪...‬‬
‫יֹוש ִבים? ‪ -‬כֵיצַ ד נ ֵַדע?‬
‫צּורה ְ‬
‫עֹומ ִדים? ְבאֵ יזֹו ָ‬
‫ָמ ַתי ְ‬
‫ְּבבַ ָק ָשה‪ ,‬הֱ יּו לָ נּו ְלעֶ זְ ָרה!"‬
‫ימה‪ ,‬הֲ ֵרי כָל כְָך ְפשּוטָ ה!‬
‫וְהַ ְמ ִש ָ‬
‫ימנִ יָה‪.‬‬
‫ּולהָ כִ ין לֹו ִס ָ‬
‫ימה‪ְ ,‬‬
‫ימן אֶ חָ ד ֵמהָ ְר ִש ָ‬
‫עֲלֵ יכֶם ִל ְבחֹ ר ִס ָ‬
‫ְר ִׁשימַ ת ִׁסימָ נֵי הַ סֵ דֶ ר לִׁ בְ חִׁ ָירה‪:‬‬
‫‪ְ ‬ר ִׁשימַ ת ִׁסימָ נֵי הַ סֵ דֶ ר לִׁ בְ חִׁ ָירה‪:‬‬
‫•קָ דֵ ש‬
‫• ְּורחַ ץ‬
‫•כ ְַרפַס‬
‫•יַחַ ץ‬
‫•מַ גִׁ יד‬
‫• ַרחצָ ה‬
‫•מֹוצִׁ יא‬
‫•מַ צָ ה‬
‫•מָ רֹור‬
‫כֹורְך‬
‫• ֵ‬
‫עֹורְך‬
‫•שֻׁ לְ חָ ן ֵ‬
‫•צָ פּון‬
‫•בָ ֵרְך‬
‫•הַ לֵל‬
‫•נִׁ ְרצָ ה‬
‫‪ .1‬כִׁ ְתבּו עַל הַ ִׁסימָ נִׁ יָה בִׁ קְ צָ ָרה‪:‬‬
‫ימן ְמ ַר ֵמז עָ לֶ יהָ ?‬
‫‪ .1‬אֵ יְך ְמ ַקיְ ִמים כְ ִה ְלכ ָָתּה אֶ ת הַ ִמצְ וָה ֶשהַ ִס ָ‬
‫ימן?‬
‫ימן? ָמה ְמסַ ֵמל הַ ִס ָ‬
‫‪ָ .2‬מה הַ ִסּבָ ה ֶשחֲ כ ִָמים ָק ְבעּו אֶ ת הַ ִס ָ‬
‫ימן זֶה‪ֶ ,‬ש ִת ְרצּו ְל ַש ֵתף ּבֹו‬
‫יתכֶם‪ ,‬הַ ָקשּור ְל ִס ָ‬
‫‪.3‬סַ ְפרּו עַ ל ִמנְ הָ ג ְמיֻחָ ד ְּבבֵ ְ‬
‫אֶ ת ַמר י ְִש ְראֵ ִלי‪.‬‬
‫ימנִ יָה ּבַ הַ ג ָָדה ּבַ ָמקֹום הַ ַמ ְת ִאים לָ ּה‪.‬‬
‫‪ .4‬הָ נִ יחּו אֶ ת הַ ִס ָ‬
‫ימן‪ ,‬וְהַ ְראּו ְלכֻלָ ם הֵ יכָן ַש ְמ ֶתם אֹותֹו ּבַ הַ ג ָָדה‪.‬‬
‫‪.5‬סַ ְפרּו לַ כִ ָתה עַ ל הַ ִס ָ‬
‫‪ .2‬הִׁ ְתמַ צְ אּות בַ הַ גָדָ ה‪ִׁ 5 :‬סימָ נִׁ יֹות ֵריקֹות‬
‫‪.1‬‬
‫ימנִ יָה הָ ִראשֹונָה "כֹוס ִראשֹונָה"‪ ,‬עַ ל הַ ְשנִ יָה "כֹוס‬
‫כִ ְתבּו עַ ל הַ ִס ָ‬
‫יעית" עַ ל ְש ֵתי‬
‫ישית" ְו"כֹוס ְר ִב ִ‬
‫ְשנִ יָה"‪ְ ,‬וכְָך כִ ְתבּו "כֹוס ְש ִל ִ‬
‫ימנִ יֹות הָ אֲ חֵ רֹות‪.‬‬
‫הַ ִס ָ‬
‫יקֹומן"‪.‬‬
‫ישית כִ ְתבּו "אֲ כִ ילַ ת הָ אֲ ִפ ָ‬
‫ימנִ יָה הַ חֲ ִמ ִ‬
‫עַ ל הַ ִס ָ‬
‫ימנִ יָה ּבַ ָמקֹום הַ ַמ ְת ִאים‬
‫ְלאַ חַ ר ֶש ְתסַ יְ מּו אֶ ת הַ כְ ִתיבָ ה‪ ,‬הָ נִ יחּו כָל ִס ָ‬
‫לָ ּה ּבַ הַ ג ָָדה‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫מֹורה‬
‫ימנִ יֹות אֵ צֶ ל הַ ָ‬
‫הַ ְש ִאירּו אֶ ת הַ הַ ג ָָדה ֶשלָ כֶם ִעם כָל הַ ִס ָ‬
‫יקה‪.‬‬
‫ִל ְב ִד ָ‬
‫ימים‬
‫ימנִ יֹות לַ ְמקֹומֹות הַ ַמ ְת ִא ִ‬
‫ִהיא ִת ְבדֹק‪ִ ,‬אם ִהכְ נ ְַס ֶתם אֶ ת הַ ִס ָ‬
‫ְּבהַ ג ָָדה‪.‬‬
‫(דוגמא) נספח‪ :‬משנה‬
‫(דוגמא) נספח‪ :‬תלמוד‬