יחידה א

‫מסּור בידך‬
‫יחידה א‬
‫המשנה הראשונה במסכת אבות מתארת את שרשרת המסירה של התורה‬
‫שבעל‪-‬פה‪:‬‬
‫משֶׁה קִבֵּל ּתֹוָרה ִמסִּינ ַי‪ּ ,‬ו ְמסָָרּה ל ִיהֹושֻׁעַ‪ ,‬וִיהֹושֻׁעַ ל ִזְקֵנ ִים‪,‬‬
‫אנְשֵׁי כְנֶסֶת ַהג ְּדֹול ָה‪...‬‬
‫ּוזְקֵנ ִים לִנְבִיאִים‪ּ ,‬ונְבִיאִים ְמסָרּו ָה ל ְ ַ‬
‫(משנה‪ ,‬מסכת אבות פרק א משנה א)‬
‫המונח 'תורה שבעל‪-‬פה' מבטא את מכלול הפירושים וההלכות שאינם‬
‫כתובים ב'תורה שבכתב'‪ ,‬אשר עברו במסורת‪ ‬מדור לדור‪ ,‬או שנתחדשו על‬
‫ידי חכמים‪ ,‬על פי דרכי הלימוד והעקרונות של התורה שבכתב‪.‬‬
‫התורה שבעל‪-‬פה הופצה בעל‪-‬פה ממש‪ ,‬ורק בתקופת חז"ל נערכה ונחתמה‬
‫בקבצים סגורים של משנה‪ ,‬תלמוד ומדרשים‪ ,‬בעיקר לצורך מניעת שכחה‪.‬‬
‫מזמן עיסוק במסורת בכלל‬
‫רעיון המסירה מדור לדור המתואר במשנה‪ֵ ,‬‬
‫ובמסורת היהודית בפרט‪ ,‬ובתפקידן בכינונה של חברה מתוקנת‪ .‬כחלק‬
‫מהעיסוק בנושא זה‪ ,‬נבחן ביחידה זו כיצד הוא נדון בהגות הציונית‪ ,‬שעסקה‬
‫בשאלת תפקידה ומקומה של המסורת היהודית בכינונה של החברה‬
‫החדשה‪-‬ישנה בארץ ישראל‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫בין מסורת למסירה‬
‫משנה‬
‫פ ר ק י א ב ות‬
‫המשנה היא קובץ ההלכות והתקנות‬
‫הבסיסי של התורה שבעל‪-‬פה‪,‬‬
‫המשלימה את דיני התורה שבכתב‪ .‬על‬
‫פי המסורת‪ ,‬עברו כלליה ועקרונותיה‬
‫מדור לדור‪ ,‬מאז מעמד הר סיני‪ .‬בתחילת‬
‫המאה השלישית נערכה ונחתמה המשנה‬
‫כקובץ סגור על ידי רבי יהודה הנשיא‬
‫וחכמי דורו‪ ,‬מחשש שהתורה שבעל‪-‬פה‬
‫תישכח מישראל בשל הגלות‪.‬‬
‫מקור שמה של המשנה מהשורש‬
‫שנ"ה‪ ,‬שמשמעותו שינון וחזרה‪ .‬ישנם‬
‫סדרים במשנה‪ .‬כל סדר מחולק‬
‫שישה ָ‬
‫למסכתות‪ ,‬כל מסכת נחלקת לפרקים‬
‫וכל פרק נחלק לקטעים המכונים‬
‫משניות‪.‬‬
‫מׁשֶה קִּבֵל ּתֹוָרה ִמּסִינ ַי‪,‬‬
‫ּו ְמסָָרּה ל ִיהֹוׁשֻעַ‪,‬‬
‫וִיהֹוׁשֻעַ ל ִזְקֵנ ִים‪,‬‬
‫ּוזְקֵנ ִים לִנְבִיאִים‪,‬‬
‫אנְׁשֵי כְנֶסֶת ַהּג ְדֹול ָה‪...‬‬
‫ּונְבִיאִים ְמסָרּו ָה ל ְ ַ‬
‫[משנה‪ ,‬מסכת אבות פרק א משנה א]‬
‫‪ .1‬מה כוללת‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬ה'תורה' במשנה שלפניכם?‬
‫‬
‫אילו דברים לדעתכם‪ ,‬מוסר משה מדור לדור? (היעזרו במושגים)‪.‬‬
‫‬
‫‪ .2‬מדוע לדעתכם מפורטת שרשרת המסירה במשנה?‬
‫‬
‫מדוע היא מופיעה דווקא בפתיחה למסכת אבות?‬
‫‬
‫מסכת אבות‬
‫מסכת אבות היא המסכת האחרונה‬
‫שבתוך סדר נזיקין במשנה‪ .‬היא בנויה‬
‫ממאמרים קצרים של חכמי המשנה‪,‬‬
‫מאמרים המרכזים בתוכם עקרונות‬
‫והנחיות לדרך חיים מתוקנת‪ .‬המסכת‬
‫נוגעת בנושאים מגוונים‪ :‬לימוד תורה‪,‬‬
‫הנהגה‪ ,‬מוסר‪ ,‬מידות טובות‪ ,‬יחסים בין‬
‫אדם לחברו ובין אדם לעצמו‪ ,‬ועוד‪ .‬חלק‬
‫מן המאמרים הפכו לניבים ופתגמים‬
‫מוכרים בתרבות הישראלית‪.‬‬
‫חפשו במסכת אבות‪,‬‬
‫המופיעה בסוף הספר‪,‬‬
‫פתגמים המוכרים לכם‪.‬‬
‫מהי לדעתכם‬
‫משמעות השם "מסכת אבות"?‬
‫התייחסו למובנים השונים האפשריים של המונח "אבות"‪:‬‬
‫‪ .1‬הורים‬
‫‪ .2‬ראשונים לעדה או לאומה‪ ,‬למשל‪ :‬אבות האומה‬
‫‪ .3‬יסודות‪ ,‬עיקרים‪ ,‬למשל‪ :‬אבות המזון‬
‫‪16‬‬
‫מסור בידך‬
‫מדרש תמונה‪:‬‬
‫באליפות העולם באתלטיקה‬
‫קלה לשנת ‪ ,2005‬נבחרת‬
‫השליחים של ארה"ב הורחקה‬
‫מהתחרות במקצה המוקדמות‬
‫במירוץ ‪.100x4‬‬
‫כבר בחילוף הראשון התבלבלו‬
‫האצנים סקיילס וסקוט‪ ,‬והפילו‬
‫את המקל ביניהם‪.‬‬
‫כתבו‪/‬המחיזו דו־שיח קצר בין שני האצנים לאחר הפלת המקל‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫ ‪.4‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫מה דומה ומה שונה בין המסירה של המשנה‪ ,‬ובין המסירה שבתמונה?‬
‫האם יש הבדל בין מסירה של יחיד לבין מסירה של רבים? נמקו‪.‬‬
‫על מי חלה לדעתכם חלה אחריות רבה יותר ‪ -‬על 'החוליה המוסרת' או על‬
‫'החוליה המקבלת' מדוע?‬
‫נסו לחשוב‪ :‬מה אמור לעשות מקבל המסר כאשר‪:‬‬
‫ המסר לא ברור או משובש‪.‬‬
‫ המקבל לא מזדהה עם המסר‪.‬‬
‫ המקבל לא מצליח להעביר את המסר הלאה‪.‬‬
‫ המסר משתנה במהלך המסירה‪.‬‬
‫‬
‫התבוננו במושגים הבאים‪ ,‬הקשורים לשורש מס"ר‪:‬‬
‫תחנת ממסר‬
‫מסירּוּ ת‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫מסירֹות‬
‫‪ .5‬מה משותף למושגים אלו? נמקו‪.‬‬
‫‪ .6‬אילו מושגים מייצגים בעיניכם את המסירה המופיעה במשנה ומדוע?‬
‫‪ .7‬אילו מושגים מייצגים בעיניכם את המונח 'מסורת'? נמקו‪.‬‬
‫מסרון‬
‫מסור בידך‬
‫‪17‬‬
‫מסורת‬
‫כתבו את כל האסוציאציות הקשורות לדעתכם למושג 'מסורת'‪.‬‬
‫מסורת‪:‬‬
‫מערכת של תרבות ‪ -‬ידע‪ ,‬סמלים‪ ,‬מנהגים וטקסים‪ ,‬ערכים וכללי התנהגות‬
‫ הנמסרת מדור לדור בקבוצה או בחברה מסוימת‪ .‬לרוב המסורת מהווה‬‫למעשה את הבסיס להגדרה של קבוצה‪ ,‬הן כלפי חוץ והן כלפי פנים‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫שבצו דוגמאות של מסורות בטבלה‪:‬‬
‫‪ .1‬האם לדעתכם ישנה חשיבות לשימור מסורות? מדוע?‬
‫‬
‫‪ .2‬האם המסורת מאפשרת לדעתכם חידוש? נמקו‪.‬‬
‫‬
‫‪ .3‬האם חשוב לכם לדעת את המקור של המסורות בחייכם?‬
‫‬
‫ נמקו והמחישו בעזרת דוגמה למסורת בחייכם‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫מסור בידך‬
‫[על פי ויקיפדיה]‬
‫בשעה שעלה משה למרום [לקבל את התורה]‪,‬‬
‫מצאו להקב"ה שיושב וקושר [מעטר] כתרים לאותיות [של התורה]‪,‬‬
‫אמר לפניו‪ :‬ריבונו של עולם‪ ,‬מי מעכב על ידך? [למה אתה מתעכב?]‬
‫אמר לו‪ :‬אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף‬
‫שמו‪ ,‬שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ [כתרי האותיות] תילין תילין [הררים]‬
‫של הלכות‪.‬‬
‫אמר לפניו‪ :‬ריבונו של עולם‪ ,‬הראהו לי!‬
‫אמר לו‪ :‬חזור לאחורך [ולך לעתיד]‪.‬‬
‫הלך וישב בסוף שמונה שורות‬
‫[בשורה האחרונה של בית מדרשו של רבי עקיבא]‪,‬‬
‫ולא היה יודע מה הן אומרים‪ ,‬תשש כוחו;‬
‫כיון שהגיע [רבי עקיבא] לדבר אחד‪ ,‬אמרו לו תלמידיו‪ :‬רבי‪ ,‬מנין לך?‬
‫אמר להן‪ :‬הלכה למשה מסיני‪.‬‬
‫נתיישבה דעתו [של משה]‪.‬‬
‫‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫ ‪.3‬‬
‫ ‪.4‬‬
‫‬
‫(תלמוד בבלי‪ ,‬מסכת מנחות דף כט‪ ,‬עמוד ב)‬
‫במה עסק הקב"ה כשפגש אותו משה ומדוע?‬
‫כיצד ייתכן שמשה לא ידע מה אומרים בבית מדרשו של‬
‫רבי עקיבא?‬
‫מדוע שאלו תלמידי רבי עקיבא "מנין לך"? למה כוונתם?‬
‫הסבירו את תשובתו של רבי עקיבא ‪" -‬הלכה למשה מסיני"‪ .‬כיצד היא ‬
‫מיישבת את דעתו של משה?‬
‫ש‬
‫בחזרה לעתיד‬
‫עיטור כתרים לאותיות התורה‬
‫משה רבנו ורבי עקיבא‬
‫כ־‪ 1500‬שנים מפרידות בין דמויותיהן‬
‫של משה רבנו ורבי עקיבא‪ ,‬המופיעות‬
‫בסיפור‪:‬‬
‫משה רבנו ‪ -‬מסר את התורה לישראל‬
‫במעמד הר סיני‪.‬‬
‫רבי עקיבא ‪ -‬תנא ארצישראלי שחי‬
‫במאות הראשונה והשנייה לספירה‪,‬‬
‫ומהווה דמות מרכזית במסירת התורה‬
‫שבעל־פה‪ .‬במסורת היהודית הוא‬
‫מוזכר כמי שעבר בחייו מהפך עצום ‪-‬‬
‫מרועה צאן פשוט לגדול חכמי התורה‪.‬‬
‫רבי עקיבא נזכר בתלמוד הבבלי קרוב‬
‫ל־‪ 1,500‬פעמים‪ ,‬ונחשב סמל למסירות‬
‫נפש על התורה‪ .‬הוא הוצא להורג על‬
‫ידי מלכות רומי מפני שסירב להישמע‬
‫לגזירה שלא ללמד תורה‪.‬‬
‫השלימו את הטבלה וכתבו – מי מהדמויות בסיפור הוא 'מוסר' ומי‬
‫'מקבל'‪:‬‬
‫ ‪ .5‬כיצד נתפסת שרשרת המסירה על פי סיפור זה? נמקו‪.‬‬
‫ ‪ .6‬מהו המקור של שרשרת המסירה על פי סיפור זה? מדוע לדעתכם‬
‫ חשוב לסיפור להדגיש מקור זה?‬
‫כתבו דו־שיח בין משה לרבי עקיבא‪ ,‬המתאר מפגש דמיוני בין השניים‪ ,‬לאחר‬
‫ישיבתו של משה בבית מדרשו של רבי עקיבא‪.‬‬
‫ג'יימס ִטיסוֹ‪ ,‬משה ועשרת הדיברות‬
‫מסור בידך‬
‫‪19‬‬
‫‬
‫‬
‫התבוננו באיורים שלפניכם ובחרו את האיור שמייצג עבורכם את תהליך המסירה של המסורת‪.‬‬
‫נמקו בחירתכם‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫כיצד יתכנו תשובות שונות‬
‫לתיאור המסורת?‬
‫אחר‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪20‬‬
‫מסור בידך‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫במה דומים האיורים ובמה הם שונים זה מזה?‬
‫האם אפשר להוסיף באיור שבחרתם‪ ,‬חוליות נוספות לתהליך המסירה? כיצד?‬
‫היכן הייתם ממקמים את עצמכם באיור המסמל את תהליך המסירה?‬
‫מסורת בחברה מתוקנת‬
‫השנה היא ‪ ,3010‬והתבשרתם כי הכיתה שלכם נבחרה להיות הקבוצה‬
‫הראשונה שתקים חברה מתוקנת על הירח!‬
‫עליכם להחליט מה תפקידה של המסורת היהודית בחברה החדשה‪.‬‬
‫התייחסו לנושאים הבאים‪:‬‬
‫‬
‫יום מנוחה ‪-‬‬
‫‬
‫האם יהיה יום מנוחה? אם כן ‪ -‬באיזה יום יחול? כיצד ייראה? האם יהיה מעוגן בחוק?‬
‫האם תהיה החלטה קבוצתית לגבי אופיו?‬
‫חגים ומועדים ‪-‬האם תבחרו לציין חגים ומועדים בחברה החדשה? אם כן ‪ -‬אילו תבחרו לשמר ואילו לשנות? ‬
‫ כיצד תבחרו לציין את החגים? האם תחליטו על חגים חדשים?‬
‫‬
‫תקנון ‪-‬‬
‫‬
‫‬
‫כיצד תחברו את תקנון ההתנהגות בחברה החדשה?‬
‫האם תמציאו כללים חדשים או שתתבססו על כללים קיימים? (לדוגמה עשרת הדיברות‪ ,‬חוקי‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬אמנת זכויות האדם וכדומה)‪.‬‬
‫האם יש צורך בקביעת תקנון אחיד? מה תעשו למי שמפר את התקנון?‬
‫כתבו את החלטותיכם בצורת תקנון החברה החדשה שלכם‪ ,‬תוך נימוק וביסוס טענותיכם‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪.4‬‬
‫‬
‫הביאו דוגמה לנושא שבו התלבטתם‪ ,‬ותארו את השיקולים השונים‪.‬‬
‫מה לדעתכם צריך להיות היחס למסורת בבניית חברה מתוקנת? האם יש לה תפקיד בבניית חברה כזו?‬
‫האם יש הבדל בין היחס האישי שלכם למסורת היהודית‪ ,‬ובין יחסה של הקבוצה למסורת זו?‬
‫(השוו תשובתכם עם האיור שבחרתם)‪.‬‬
‫בחרו שם לחברה שהקמתם ופרטו מה משמעותו ומדוע בחרתם בשם זה‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‬
‫‬
‫בחרו אחד מן הנושאים שבהם דנתם‪ ,‬והשוו למצב הקיים כיום במדינת ישראל‪:‬‬
‫בררו את איכותו וקיומו בחברה הישראלית והציעו הצעות לתיקון בהתאם לתפיסתכם‪.‬‬
‫מסור בידך‬
‫‪21‬‬
‫היחס למסורת בהגות הציונית‬
‫בראשית הציונות‪ ,‬ועם הניסיון הציוני ליצור חברה חדשה ומתוקנת בארץ ישראל‪ ,‬התעורר ויכוח סוער בנוגע ליחס שראוי‬
‫לתת למסורת היהודית‪ ,‬וכיצד תתבטא מסורת זו בחברה‪.‬‬
‫לפניכם שלוש גישות המתייחסות לשאלות אלו‪:‬‬
‫הרב‪ ‬שמואל מוהליבר‬
‫‪1898-1824‬‬
‫רב ומנהיג ציבורי‪,‬‬
‫ממייסדי וראשי תנועת‬
‫חיבת ציון בפולין‬
‫ומאבות הציונות הדתית‪.‬‬
‫נולד בליטא למשפחת רבנים מיוחסת‪,‬‬
‫הוסמך לרבנות בגיל ‪ 18‬וכבר אז התבלט‬
‫כאיש ציבור וכעסקן מובהק‪ .‬משנות‬
‫השבעים הפך רעיון יישוב ארץ ישראל‬
‫למרכז חייו ועיסוקו; הוא פעל למען‬
‫היישוב בארץ ישראל וקרא ליישוב הארץ‬
‫ברוח המסורת‪.‬‬
‫"יסוד חיבת ציון הוא לנצור [= לשמור] את התורה כולה‪,‬‬
‫כפי שהיא מורשה לנו דור ‪ -‬דור‪ ,‬בלי כל גרעון ותוספת‪.‬‬
‫הנני אומר זאת בדרך כלל‪ ,‬כי תורתנו שהיא מקור‬
‫חיינו צריכה להיות יסוד תחייתנו בארץ אבותינו"‪.‬‬
‫הרב מוהליבר‬
‫‬
‫(מתוך מכתב שנקרא בקונגרס הציוני הראשון‪)1897 ,‬‬
‫הנה באנו‪ ,‬בני חורין ומלאי אמונה! שִחררנו את עצמנו מכבליה‬
‫של מסורת שאינה יכולה לחיות ואינה רוצה למות!‬
‫שִחררנו את עצמנו מתרבות גוססת כדי להתחיל תרבות חדשה!‬
‫הננו בני חורין כדי לשנות מה שצריך שינוי‪ ...‬כדי לבנות ולהרוס!‬
‫‬
‫מיכה יוסף ברדיצ'בסקי‬
‫(מתוך אני מאמין‪ :‬נוסח אחר‪ ,‬עיתון "הצפירה"‪ :‬ניסן‪)1903 ,‬‬
‫מיכה יוסף בן־גוריון‬
‫[ברדיצ'בסקי]‬
‫‪1921-1865‬‬
‫בן למשפחת רבנים חסידיים‪ .‬סופר‬
‫והוגה דעות עברי‪ ,‬שקרא למהפכה‬
‫בתפיסת היהדות‪ .‬ביצירתו הוא מביע‬
‫תסכול וכעס כלפי‪ ‬העולם המסורתי שבו‬
‫גדל‪ .‬לדעתו‪ ,‬תיקון בחברה היהודית‬
‫מצריך שינוי ערכים‪ ,‬אם כי לעתים‬
‫הסכים שהיצירה התרבותית אינה יכולה‬
‫להתקיים ללא מורשת העבר‪.‬‬
‫ברל כצנלסון‬
‫‪1944-1887‬‬
‫הבולטים‬
‫ממנהיגיה‬
‫של‪ ‬תנועת העבודה‪ ‬בארץ‬
‫ישראל‪ ,‬הוגה דעות של הציונות‬
‫הסוציאליסטית‪ ,‬עיתונאי‪ ,‬עורך‪ ‬וממקימי‬
‫מוסדות ההסתדרות‪ .‬בן למשפחה יהודית‬
‫משכילה באימפריה הרוסית‪ ,‬ועלה ארצה‬
‫בעלייה השנייה‪ .‬נדד כפועל ברחבי הארץ‬
‫והפך לדמות מוכרת בחוגי הפועלים ולאחד‬
‫מאישי הרוח של החברה הישראלית‪ .‬בין‬
‫השאר‪ ,‬טען כי יש להפגין כבוד חינוכי‬
‫ותרבותי כלפי מסורת ישראל‪.‬‬
‫דור מחדש ויוצר איננו זורק אל גל האשפה את ירושת הדורות‪.‬‬
‫הוא בוחן ובודק‪ ,‬מרחיק ומקרב‪ ,‬יש שהוא נאחז במסורת הקיימת‬
‫ומוסיף עליה‪ ,‬ויש שהוא יורד לגלי גרוטאות‪ ,‬חושף נשכחות‪,‬‬
‫ממרק אותן מחלודתן‪ ,‬מחזיר לתחייה מסורת קדומה‪ ,‬שיש בה‬
‫להזין את נפש הדור המחדש‪.‬‬
‫ואם יש בחיי העם משהו קדום מאד ועמוק מאד‪ ,‬שיש בו כדי‬
‫לחנך את האדם ולחסן אותו לקראת הבאות‪ ,‬האם יהא בזה‬
‫ממידת המהפכה להתנכר לו?‬
‫ברל כצנלסון‬
‫(מתוך עיתון "דבר"‪ :‬אב‪)1934 ,‬‬
‫‪22‬‬
‫מסור בידך‬
‫‪.1‬‬
‫‬
‫‪.2‬‬
‫‬
‫‬
‫‪.3‬‬
‫‬
‫‪.4‬‬
‫‬
‫מהי מסורת ומה היא מייצגת‪ ,‬לפי כל אחד מן ההוגים?‬
‫עם איזו עמדה אתם מזדהים‪ ,‬ועם איזו עמדה קשה לכם להזדהות?‬
‫הסבירו ונמקו‪.‬‬
‫איזה קטע מייצג לדעתכם את העמדה של הקבוצה שלכם? נמקו‪.‬‬
‫מצאו ביטויים עכשוויים המבטאים כל אחת מהגישות‪.‬‬
‫מכונת הזמן שלי‬
‫המצאתם מכונת זמן‪ ,‬שיכולה להביא אחד מן האישים שפגשנו בפרק זה‬
‫אל העולם של ימינו‪.‬‬
‫בחרו אחד משלושת ההוגים הציונים עמם נפגשנו‪:‬‬
‫ברל כצנלסון‪ ,‬מיכה ברדיצ'בסקי או הרב מוהליבר‪.‬‬
‫ערכו לו סיור במדינת ישראל של ימינו וראיינו אותו‪.‬‬
‫התייחסו בריאיון גם לנקודות הבאות‪:‬‬
‫ מהי בעיניו ההגדרה כיום למושג "מסורת"‪ ,‬והאם לדעתו הגדרה זו הייתה שונה בתקופתו?‬
‫ מהו לדעתו היחס הראוי למסורת במדינת ישראל בימינו?‬
‫שלבו גם התייחסות אל דוגמאות אקטואליות‪.‬‬
‫‬
‫ החברה הישראלית כיום – האם כך הוא דמיין אותה?‬
‫מסור בידך‬
‫‪23‬‬
‫החברה המתוקנת שלי‬
‫לימודי מורשת ישראל‬
‫משימה מסכמת‪:‬‬
‫כותרות היום‬
‫מקצוע חדש בבתי הספר‪:‬‬
‫תרבות ומורשת ישראל‬
‫תלמידי כיתות ו'‪-‬ח' בבתי הספר הממלכתיים יחויבו‬
‫ללמוד טקסטים מסורתיים שלא חויבו ללמוד בעבר‪.‬‬
‫הלימודים יהיו חלק ממקצוע חדש‪" ,‬תרבות ישראל‬
‫ומורשתו"‪ ,‬שמטרתו חיזוק החינוך לערכים יהודיים‬
‫וציוניים‪.‬‬
‫במסגרת השיעור החדש ילמדו תלמידי כיתות ו' את‬
‫פרשת השבוע; תלמידי כיתות ז' ילמדו על סידור‬
‫התפילה; ותלמידי כיתות ח' ילמדו את מסכת אבות‪.‬‬
‫בנוסף לכך ילמדו גם הגות ציונית‪ ,‬תוך דגש על נושא‬
‫תיקון היחיד וחברה מתוקנת‪.‬‬
‫‪ .1‬הגיבו לכתבה וכתבו ‪ -‬מה דעתכם על הכנסת לימודי מורשת ישראל לבית הספר?‬
‫ התייחסו לנקודות הבאות‪:‬‬
‫‬
‫ אילו ספרים לדעתכם יש לכלול בתוכנית הלימודים ומדוע?‬
‫ אילו ערכים תדגישו בלימודי מורשת ישראל?‬
‫‬
‫כתוב תגובה‪...‬‬
‫‪ .2‬כתבו שאלה אחת מתחום מורשת ישראל שמעניינת אתכם במיוחד‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫מסור בידך‬
‫עוד בחדשות‬