‫מסּור בידך‬ ‫יחידה א‬ ‫המשנה הראשונה במסכת אבות מתארת את שרשרת המסירה של התורה‬ ‫שבעל‪-‬פה‪:‬‬ ‫משֶׁה קִבֵּל ּתֹוָרה ִמסִּינ ַי‪ּ ,‬ו ְמסָָרּה ל ִיהֹושֻׁעַ‪ ,‬וִיהֹושֻׁעַ ל ִזְקֵנ ִים‪,‬‬ ‫אנְשֵׁי כְנֶסֶת ַהג ְּדֹול ָה‪...‬‬ ‫ּוזְקֵנ ִים לִנְבִיאִים‪ּ ,‬ונְבִיאִים ְמסָרּו ָה ל ְ ַ‬ ‫(משנה‪ ,‬מסכת אבות פרק א משנה א)‬ ‫המונח 'תורה שבעל‪-‬פה' מבטא את מכלול הפירושים וההלכות שאינם‬ ‫כתובים ב'תורה שבכתב'‪ ,‬אשר עברו במסורת‪ ‬מדור לדור‪ ,‬או שנתחדשו על‬ ‫ידי חכמים‪ ,‬על פי דרכי הלימוד והעקרונות של התורה שבכתב‪.‬‬ ‫התורה שבעל‪-‬פה הופצה בעל‪-‬פה ממש‪ ,‬ורק בתקופת חז"ל נערכה ונחתמה‬ ‫בקבצים סגורים של משנה‪ ,‬תלמוד ומדרשים‪ ,‬בעיקר לצורך מניעת שכחה‪.‬‬ ‫מזמן עיסוק במסורת בכלל‬ ‫רעיון המסירה מדור לדור המתואר במשנה‪ֵ ,‬‬ ‫ובמסורת היהודית בפרט‪ ,‬ובתפקידן בכינונה של חברה מתוקנת‪ .‬כחלק‬ ‫מהעיסוק בנושא זה‪ ,‬נבחן ביחידה זו כיצד הוא נדון בהגות הציונית‪ ,‬שעסקה‬ ‫בשאלת תפקידה ומקומה של המסורת היהודית בכינונה של החברה‬ ‫החדשה‪-‬ישנה בארץ ישראל‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫בין מסורת למסירה‬ ‫משנה‬ ‫פ ר ק י א ב ות‬ ‫המשנה היא קובץ ההלכות והתקנות‬ ‫הבסיסי של התורה שבעל‪-‬פה‪,‬‬ ‫המשלימה את דיני התורה שבכתב‪ .‬על‬ ‫פי המסורת‪ ,‬עברו כלליה ועקרונותיה‬ ‫מדור לדור‪ ,‬מאז מעמד הר סיני‪ .‬בתחילת‬ ‫המאה השלישית נערכה ונחתמה המשנה‬ ‫כקובץ סגור על ידי רבי יהודה הנשיא‬ ‫וחכמי דורו‪ ,‬מחשש שהתורה שבעל‪-‬פה‬ ‫תישכח מישראל בשל הגלות‪.‬‬ ‫מקור שמה של המשנה מהשורש‬ ‫שנ"ה‪ ,‬שמשמעותו שינון וחזרה‪ .‬ישנם‬ ‫סדרים במשנה‪ .‬כל סדר מחולק‬ ‫שישה ָ‬ ‫למסכתות‪ ,‬כל מסכת נחלקת לפרקים‬ ‫וכל פרק נחלק לקטעים המכונים‬ ‫משניות‪.‬‬ ‫מׁשֶה קִּבֵל ּתֹוָרה ִמּסִינ ַי‪,‬‬ ‫ּו ְמסָָרּה ל ִיהֹוׁשֻעַ‪,‬‬ ‫וִיהֹוׁשֻעַ ל ִזְקֵנ ִים‪,‬‬ ‫ּוזְקֵנ ִים לִנְבִיאִים‪,‬‬ ‫אנְׁשֵי כְנֶסֶת ַהּג ְדֹול ָה‪...‬‬ ‫ּונְבִיאִים ְמסָרּו ָה ל ְ ַ‬ ‫[משנה‪ ,‬מסכת אבות פרק א משנה א]‬ ‫‪ .1‬מה כוללת‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬ה'תורה' במשנה שלפניכם?‬ ‫‬ ‫אילו דברים לדעתכם‪ ,‬מוסר משה מדור לדור? (היעזרו במושגים)‪.‬‬ ‫‬ ‫‪ .2‬מדוע לדעתכם מפורטת שרשרת המסירה במשנה?‬ ‫‬ ‫מדוע היא מופיעה דווקא בפתיחה למסכת אבות?‬ ‫‬ ‫מסכת אבות‬ ‫מסכת אבות היא המסכת האחרונה‬ ‫שבתוך סדר נזיקין במשנה‪ .‬היא בנויה‬ ‫ממאמרים קצרים של חכמי המשנה‪,‬‬ ‫מאמרים המרכזים בתוכם עקרונות‬ ‫והנחיות לדרך חיים מתוקנת‪ .‬המסכת‬ ‫נוגעת בנושאים מגוונים‪ :‬לימוד תורה‪,‬‬ ‫הנהגה‪ ,‬מוסר‪ ,‬מידות טובות‪ ,‬יחסים בין‬ ‫אדם לחברו ובין אדם לעצמו‪ ,‬ועוד‪ .‬חלק‬ ‫מן המאמרים הפכו לניבים ופתגמים‬ ‫מוכרים בתרבות הישראלית‪.‬‬ ‫חפשו במסכת אבות‪,‬‬ ‫המופיעה בסוף הספר‪,‬‬ ‫פתגמים המוכרים לכם‪.‬‬ ‫מהי לדעתכם‬ ‫משמעות השם "מסכת אבות"?‬ ‫התייחסו למובנים השונים האפשריים של המונח "אבות"‪:‬‬ ‫‪ .1‬הורים‬ ‫‪ .2‬ראשונים לעדה או לאומה‪ ,‬למשל‪ :‬אבות האומה‬ ‫‪ .3‬יסודות‪ ,‬עיקרים‪ ,‬למשל‪ :‬אבות המזון‬ ‫‪16‬‬ ‫מסור בידך‬ ‫מדרש תמונה‪:‬‬ ‫באליפות העולם באתלטיקה‬ ‫קלה לשנת ‪ ,2005‬נבחרת‬ ‫השליחים של ארה"ב הורחקה‬ ‫מהתחרות במקצה המוקדמות‬ ‫במירוץ ‪.100x4‬‬ ‫כבר בחילוף הראשון התבלבלו‬ ‫האצנים סקיילס וסקוט‪ ,‬והפילו‬ ‫את המקל ביניהם‪.‬‬ ‫כתבו‪/‬המחיזו דו־שיח קצר בין שני האצנים לאחר הפלת המקל‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‪.4‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫מה דומה ומה שונה בין המסירה של המשנה‪ ,‬ובין המסירה שבתמונה?‬ ‫האם יש הבדל בין מסירה של יחיד לבין מסירה של רבים? נמקו‪.‬‬ ‫על מי חלה לדעתכם חלה אחריות רבה יותר ‪ -‬על 'החוליה המוסרת' או על‬ ‫'החוליה המקבלת' מדוע?‬ ‫נסו לחשוב‪ :‬מה אמור לעשות מקבל המסר כאשר‪:‬‬ ‫ המסר לא ברור או משובש‪.‬‬ ‫ המקבל לא מזדהה עם המסר‪.‬‬ ‫ המקבל לא מצליח להעביר את המסר הלאה‪.‬‬ ‫ המסר משתנה במהלך המסירה‪.‬‬ ‫‬ ‫התבוננו במושגים הבאים‪ ,‬הקשורים לשורש מס"ר‪:‬‬ ‫תחנת ממסר‬ ‫מסירּוּ ת‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫מסירֹות‬ ‫‪ .5‬מה משותף למושגים אלו? נמקו‪.‬‬ ‫‪ .6‬אילו מושגים מייצגים בעיניכם את המסירה המופיעה במשנה ומדוע?‬ ‫‪ .7‬אילו מושגים מייצגים בעיניכם את המונח 'מסורת'? נמקו‪.‬‬ ‫מסרון‬ ‫מסור בידך‬ ‫‪17‬‬ ‫מסורת‬ ‫כתבו את כל האסוציאציות הקשורות לדעתכם למושג 'מסורת'‪.‬‬ ‫מסורת‪:‬‬ ‫מערכת של תרבות ‪ -‬ידע‪ ,‬סמלים‪ ,‬מנהגים וטקסים‪ ,‬ערכים וכללי התנהגות‬ ‫ הנמסרת מדור לדור בקבוצה או בחברה מסוימת‪ .‬לרוב המסורת מהווה‬‫למעשה את הבסיס להגדרה של קבוצה‪ ,‬הן כלפי חוץ והן כלפי פנים‪.‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫שבצו דוגמאות של מסורות בטבלה‪:‬‬ ‫‪ .1‬האם לדעתכם ישנה חשיבות לשימור מסורות? מדוע?‬ ‫‬ ‫‪ .2‬האם המסורת מאפשרת לדעתכם חידוש? נמקו‪.‬‬ ‫‬ ‫‪ .3‬האם חשוב לכם לדעת את המקור של המסורות בחייכם?‬ ‫‬ ‫ נמקו והמחישו בעזרת דוגמה למסורת בחייכם‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫מסור בידך‬ ‫[על פי ויקיפדיה]‬ ‫בשעה שעלה משה למרום [לקבל את התורה]‪,‬‬ ‫מצאו להקב"ה שיושב וקושר [מעטר] כתרים לאותיות [של התורה]‪,‬‬ ‫אמר לפניו‪ :‬ריבונו של עולם‪ ,‬מי מעכב על ידך? [למה אתה מתעכב?]‬ ‫אמר לו‪ :‬אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף‬ ‫שמו‪ ,‬שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ [כתרי האותיות] תילין תילין [הררים]‬ ‫של הלכות‪.‬‬ ‫אמר לפניו‪ :‬ריבונו של עולם‪ ,‬הראהו לי!‬ ‫אמר לו‪ :‬חזור לאחורך [ולך לעתיד]‪.‬‬ ‫הלך וישב בסוף שמונה שורות‬ ‫[בשורה האחרונה של בית מדרשו של רבי עקיבא]‪,‬‬ ‫ולא היה יודע מה הן אומרים‪ ,‬תשש כוחו;‬ ‫כיון שהגיע [רבי עקיבא] לדבר אחד‪ ,‬אמרו לו תלמידיו‪ :‬רבי‪ ,‬מנין לך?‬ ‫אמר להן‪ :‬הלכה למשה מסיני‪.‬‬ ‫נתיישבה דעתו [של משה]‪.‬‬ ‫‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‪.3‬‬ ‫ ‪.4‬‬ ‫‬ ‫(תלמוד בבלי‪ ,‬מסכת מנחות דף כט‪ ,‬עמוד ב)‬ ‫במה עסק הקב"ה כשפגש אותו משה ומדוע?‬ ‫כיצד ייתכן שמשה לא ידע מה אומרים בבית מדרשו של‬ ‫רבי עקיבא?‬ ‫מדוע שאלו תלמידי רבי עקיבא "מנין לך"? למה כוונתם?‬ ‫הסבירו את תשובתו של רבי עקיבא ‪" -‬הלכה למשה מסיני"‪ .‬כיצד היא ‬ ‫מיישבת את דעתו של משה?‬ ‫ש‬ ‫בחזרה לעתיד‬ ‫עיטור כתרים לאותיות התורה‬ ‫משה רבנו ורבי עקיבא‬ ‫כ־‪ 1500‬שנים מפרידות בין דמויותיהן‬ ‫של משה רבנו ורבי עקיבא‪ ,‬המופיעות‬ ‫בסיפור‪:‬‬ ‫משה רבנו ‪ -‬מסר את התורה לישראל‬ ‫במעמד הר סיני‪.‬‬ ‫רבי עקיבא ‪ -‬תנא ארצישראלי שחי‬ ‫במאות הראשונה והשנייה לספירה‪,‬‬ ‫ומהווה דמות מרכזית במסירת התורה‬ ‫שבעל־פה‪ .‬במסורת היהודית הוא‬ ‫מוזכר כמי שעבר בחייו מהפך עצום ‪-‬‬ ‫מרועה צאן פשוט לגדול חכמי התורה‪.‬‬ ‫רבי עקיבא נזכר בתלמוד הבבלי קרוב‬ ‫ל־‪ 1,500‬פעמים‪ ,‬ונחשב סמל למסירות‬ ‫נפש על התורה‪ .‬הוא הוצא להורג על‬ ‫ידי מלכות רומי מפני שסירב להישמע‬ ‫לגזירה שלא ללמד תורה‪.‬‬ ‫השלימו את הטבלה וכתבו – מי מהדמויות בסיפור הוא 'מוסר' ומי‬ ‫'מקבל'‪:‬‬ ‫ ‪ .5‬כיצד נתפסת שרשרת המסירה על פי סיפור זה? נמקו‪.‬‬ ‫ ‪ .6‬מהו המקור של שרשרת המסירה על פי סיפור זה? מדוע לדעתכם‬ ‫ חשוב לסיפור להדגיש מקור זה?‬ ‫כתבו דו־שיח בין משה לרבי עקיבא‪ ,‬המתאר מפגש דמיוני בין השניים‪ ,‬לאחר‬ ‫ישיבתו של משה בבית מדרשו של רבי עקיבא‪.‬‬ ‫ג'יימס ִטיסוֹ‪ ,‬משה ועשרת הדיברות‬ ‫מסור בידך‬ ‫‪19‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫התבוננו באיורים שלפניכם ובחרו את האיור שמייצג עבורכם את תהליך המסירה של המסורת‪.‬‬ ‫נמקו בחירתכם‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫כיצד יתכנו תשובות שונות‬ ‫לתיאור המסורת?‬ ‫אחר‪:‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪20‬‬ ‫מסור בידך‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫במה דומים האיורים ובמה הם שונים זה מזה?‬ ‫האם אפשר להוסיף באיור שבחרתם‪ ,‬חוליות נוספות לתהליך המסירה? כיצד?‬ ‫היכן הייתם ממקמים את עצמכם באיור המסמל את תהליך המסירה?‬ ‫מסורת בחברה מתוקנת‬ ‫השנה היא ‪ ,3010‬והתבשרתם כי הכיתה שלכם נבחרה להיות הקבוצה‬ ‫הראשונה שתקים חברה מתוקנת על הירח!‬ ‫עליכם להחליט מה תפקידה של המסורת היהודית בחברה החדשה‪.‬‬ ‫התייחסו לנושאים הבאים‪:‬‬ ‫‬ ‫יום מנוחה ‪-‬‬ ‫‬ ‫האם יהיה יום מנוחה? אם כן ‪ -‬באיזה יום יחול? כיצד ייראה? האם יהיה מעוגן בחוק?‬ ‫האם תהיה החלטה קבוצתית לגבי אופיו?‬ ‫חגים ומועדים ‪-‬האם תבחרו לציין חגים ומועדים בחברה החדשה? אם כן ‪ -‬אילו תבחרו לשמר ואילו לשנות? ‬ ‫ כיצד תבחרו לציין את החגים? האם תחליטו על חגים חדשים?‬ ‫‬ ‫תקנון ‪-‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫כיצד תחברו את תקנון ההתנהגות בחברה החדשה?‬ ‫האם תמציאו כללים חדשים או שתתבססו על כללים קיימים? (לדוגמה עשרת הדיברות‪ ,‬חוקי‬ ‫מדינת ישראל‪ ,‬אמנת זכויות האדם וכדומה)‪.‬‬ ‫האם יש צורך בקביעת תקנון אחיד? מה תעשו למי שמפר את התקנון?‬ ‫כתבו את החלטותיכם בצורת תקנון החברה החדשה שלכם‪ ,‬תוך נימוק וביסוס טענותיכם‪.‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪.4‬‬ ‫‬ ‫הביאו דוגמה לנושא שבו התלבטתם‪ ,‬ותארו את השיקולים השונים‪.‬‬ ‫מה לדעתכם צריך להיות היחס למסורת בבניית חברה מתוקנת? האם יש לה תפקיד בבניית חברה כזו?‬ ‫האם יש הבדל בין היחס האישי שלכם למסורת היהודית‪ ,‬ובין יחסה של הקבוצה למסורת זו?‬ ‫(השוו תשובתכם עם האיור שבחרתם)‪.‬‬ ‫בחרו שם לחברה שהקמתם ופרטו מה משמעותו ומדוע בחרתם בשם זה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫בחרו אחד מן הנושאים שבהם דנתם‪ ,‬והשוו למצב הקיים כיום במדינת ישראל‪:‬‬ ‫בררו את איכותו וקיומו בחברה הישראלית והציעו הצעות לתיקון בהתאם לתפיסתכם‪.‬‬ ‫מסור בידך‬ ‫‪21‬‬ ‫היחס למסורת בהגות הציונית‬ ‫בראשית הציונות‪ ,‬ועם הניסיון הציוני ליצור חברה חדשה ומתוקנת בארץ ישראל‪ ,‬התעורר ויכוח סוער בנוגע ליחס שראוי‬ ‫לתת למסורת היהודית‪ ,‬וכיצד תתבטא מסורת זו בחברה‪.‬‬ ‫לפניכם שלוש גישות המתייחסות לשאלות אלו‪:‬‬ ‫הרב‪ ‬שמואל מוהליבר‬ ‫‪1898-1824‬‬ ‫רב ומנהיג ציבורי‪,‬‬ ‫ממייסדי וראשי תנועת‬ ‫חיבת ציון בפולין‬ ‫ומאבות הציונות הדתית‪.‬‬ ‫נולד בליטא למשפחת רבנים מיוחסת‪,‬‬ ‫הוסמך לרבנות בגיל ‪ 18‬וכבר אז התבלט‬ ‫כאיש ציבור וכעסקן מובהק‪ .‬משנות‬ ‫השבעים הפך רעיון יישוב ארץ ישראל‬ ‫למרכז חייו ועיסוקו; הוא פעל למען‬ ‫היישוב בארץ ישראל וקרא ליישוב הארץ‬ ‫ברוח המסורת‪.‬‬ ‫"יסוד חיבת ציון הוא לנצור [= לשמור] את התורה כולה‪,‬‬ ‫כפי שהיא מורשה לנו דור ‪ -‬דור‪ ,‬בלי כל גרעון ותוספת‪.‬‬ ‫הנני אומר זאת בדרך כלל‪ ,‬כי תורתנו שהיא מקור‬ ‫חיינו צריכה להיות יסוד תחייתנו בארץ אבותינו"‪.‬‬ ‫הרב מוהליבר‬ ‫‬ ‫(מתוך מכתב שנקרא בקונגרס הציוני הראשון‪)1897 ,‬‬ ‫הנה באנו‪ ,‬בני חורין ומלאי אמונה! שִחררנו את עצמנו מכבליה‬ ‫של מסורת שאינה יכולה לחיות ואינה רוצה למות!‬ ‫שִחררנו את עצמנו מתרבות גוססת כדי להתחיל תרבות חדשה!‬ ‫הננו בני חורין כדי לשנות מה שצריך שינוי‪ ...‬כדי לבנות ולהרוס!‬ ‫‬ ‫מיכה יוסף ברדיצ'בסקי‬ ‫(מתוך אני מאמין‪ :‬נוסח אחר‪ ,‬עיתון "הצפירה"‪ :‬ניסן‪)1903 ,‬‬ ‫מיכה יוסף בן־גוריון‬ ‫[ברדיצ'בסקי]‬ ‫‪1921-1865‬‬ ‫בן למשפחת רבנים חסידיים‪ .‬סופר‬ ‫והוגה דעות עברי‪ ,‬שקרא למהפכה‬ ‫בתפיסת היהדות‪ .‬ביצירתו הוא מביע‬ ‫תסכול וכעס כלפי‪ ‬העולם המסורתי שבו‬ ‫גדל‪ .‬לדעתו‪ ,‬תיקון בחברה היהודית‬ ‫מצריך שינוי ערכים‪ ,‬אם כי לעתים‬ ‫הסכים שהיצירה התרבותית אינה יכולה‬ ‫להתקיים ללא מורשת העבר‪.‬‬ ‫ברל כצנלסון‬ ‫‪1944-1887‬‬ ‫הבולטים‬ ‫ממנהיגיה‬ ‫של‪ ‬תנועת העבודה‪ ‬בארץ‬ ‫ישראל‪ ,‬הוגה דעות של הציונות‬ ‫הסוציאליסטית‪ ,‬עיתונאי‪ ,‬עורך‪ ‬וממקימי‬ ‫מוסדות ההסתדרות‪ .‬בן למשפחה יהודית‬ ‫משכילה באימפריה הרוסית‪ ,‬ועלה ארצה‬ ‫בעלייה השנייה‪ .‬נדד כפועל ברחבי הארץ‬ ‫והפך לדמות מוכרת בחוגי הפועלים ולאחד‬ ‫מאישי הרוח של החברה הישראלית‪ .‬בין‬ ‫השאר‪ ,‬טען כי יש להפגין כבוד חינוכי‬ ‫ותרבותי כלפי מסורת ישראל‪.‬‬ ‫דור מחדש ויוצר איננו זורק אל גל האשפה את ירושת הדורות‪.‬‬ ‫הוא בוחן ובודק‪ ,‬מרחיק ומקרב‪ ,‬יש שהוא נאחז במסורת הקיימת‬ ‫ומוסיף עליה‪ ,‬ויש שהוא יורד לגלי גרוטאות‪ ,‬חושף נשכחות‪,‬‬ ‫ממרק אותן מחלודתן‪ ,‬מחזיר לתחייה מסורת קדומה‪ ,‬שיש בה‬ ‫להזין את נפש הדור המחדש‪.‬‬ ‫ואם יש בחיי העם משהו קדום מאד ועמוק מאד‪ ,‬שיש בו כדי‬ ‫לחנך את האדם ולחסן אותו לקראת הבאות‪ ,‬האם יהא בזה‬ ‫ממידת המהפכה להתנכר לו?‬ ‫ברל כצנלסון‬ ‫(מתוך עיתון "דבר"‪ :‬אב‪)1934 ,‬‬ ‫‪22‬‬ ‫מסור בידך‬ ‫‪.1‬‬ ‫‬ ‫‪.2‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪.3‬‬ ‫‬ ‫‪.4‬‬ ‫‬ ‫מהי מסורת ומה היא מייצגת‪ ,‬לפי כל אחד מן ההוגים?‬ ‫עם איזו עמדה אתם מזדהים‪ ,‬ועם איזו עמדה קשה לכם להזדהות?‬ ‫הסבירו ונמקו‪.‬‬ ‫איזה קטע מייצג לדעתכם את העמדה של הקבוצה שלכם? נמקו‪.‬‬ ‫מצאו ביטויים עכשוויים המבטאים כל אחת מהגישות‪.‬‬ ‫מכונת הזמן שלי‬ ‫המצאתם מכונת זמן‪ ,‬שיכולה להביא אחד מן האישים שפגשנו בפרק זה‬ ‫אל העולם של ימינו‪.‬‬ ‫בחרו אחד משלושת ההוגים הציונים עמם נפגשנו‪:‬‬ ‫ברל כצנלסון‪ ,‬מיכה ברדיצ'בסקי או הרב מוהליבר‪.‬‬ ‫ערכו לו סיור במדינת ישראל של ימינו וראיינו אותו‪.‬‬ ‫התייחסו בריאיון גם לנקודות הבאות‪:‬‬ ‫ מהי בעיניו ההגדרה כיום למושג "מסורת"‪ ,‬והאם לדעתו הגדרה זו הייתה שונה בתקופתו?‬ ‫ מהו לדעתו היחס הראוי למסורת במדינת ישראל בימינו?‬ ‫שלבו גם התייחסות אל דוגמאות אקטואליות‪.‬‬ ‫‬ ‫ החברה הישראלית כיום – האם כך הוא דמיין אותה?‬ ‫מסור בידך‬ ‫‪23‬‬ ‫החברה המתוקנת שלי‬ ‫לימודי מורשת ישראל‬ ‫משימה מסכמת‪:‬‬ ‫כותרות היום‬ ‫מקצוע חדש בבתי הספר‪:‬‬ ‫תרבות ומורשת ישראל‬ ‫תלמידי כיתות ו'‪-‬ח' בבתי הספר הממלכתיים יחויבו‬ ‫ללמוד טקסטים מסורתיים שלא חויבו ללמוד בעבר‪.‬‬ ‫הלימודים יהיו חלק ממקצוע חדש‪" ,‬תרבות ישראל‬ ‫ומורשתו"‪ ,‬שמטרתו חיזוק החינוך לערכים יהודיים‬ ‫וציוניים‪.‬‬ ‫במסגרת השיעור החדש ילמדו תלמידי כיתות ו' את‬ ‫פרשת השבוע; תלמידי כיתות ז' ילמדו על סידור‬ ‫התפילה; ותלמידי כיתות ח' ילמדו את מסכת אבות‪.‬‬ ‫בנוסף לכך ילמדו גם הגות ציונית‪ ,‬תוך דגש על נושא‬ ‫תיקון היחיד וחברה מתוקנת‪.‬‬ ‫‪ .1‬הגיבו לכתבה וכתבו ‪ -‬מה דעתכם על הכנסת לימודי מורשת ישראל לבית הספר?‬ ‫ התייחסו לנקודות הבאות‪:‬‬ ‫‬ ‫ אילו ספרים לדעתכם יש לכלול בתוכנית הלימודים ומדוע?‬ ‫ אילו ערכים תדגישו בלימודי מורשת ישראל?‬ ‫‬ ‫כתוב תגובה‪...‬‬ ‫‪ .2‬כתבו שאלה אחת מתחום מורשת ישראל שמעניינת אתכם במיוחד‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫מסור בידך‬ ‫עוד בחדשות‬