מים+חומרי כיבוי אש

‫שרותי כבאות חולון‪-‬בת‪-‬ים‪-‬אזור‬
‫מדריך‪:‬רס"ל מור מילר‬
‫אש‬
‫חומר‬
‫כיבוי‬
‫בידוד‬
‫הורדת הטמפ’ אל מתחת לנקודת ההתלקחות‬
‫הורדת רמת החמצן אל מתחת ל ‪14%‬‬
‫הפרדת החומרים הבוערים מהלא בוערים ולהפך‬
‫ידוע הדבר שעל אף התפתחות אמצעי בכיבוי המודרניים ‪,‬‬
‫נשארו המים כאמצעי כיבוי עיקרי שניתן להשתמש בו‬
‫בהצלחה ‪ ,‬ברוב מקרי השריפה ‪.‬‬
‫למרות שהשימוש במים לכיבוי אש נפוץ ביותר‪ ,‬יש בידי‬
‫אנשים ידע כללי ושטחי על המים כאמצעי כיבוי ‪.‬‬
‫המים נמצאים בטבע בשלושה מצבי צבירה שהם ‪ :‬מוצק‪ ,‬נוזל‪ ,‬וגז ‪.‬‬
‫הנוסחה הכימית של המים היא ‪ H2O:‬כלומר שבתרכובת זו יש שני‬
‫אטומים מימן ואטום חמצן‪.‬‬
‫• למרות שכל אחד מהגזים מהווים בעיה לכבאים בשריפה‪,‬‬
‫בתרכובת הם הופכים להיות בעלי כושר כיבוי גבוה‪.‬‬
‫• המים חסרי צבע אך במאגר גדול צבעם יהיה כחול או ירקרק ‪.‬‬
‫• המים כבדים מהאוויר פי ‪. 777 -‬‬
‫• המים קופאים ב ‪ 0 -‬מעלות צלזיוס ורותחים ב ‪ 100 -‬מעלות צלזיוס ‪.‬‬
‫• בתוספת של אנרגיה הופכים המים לאדים ‪.‬‬
‫• צפיפות המים משתנה עם שינוי הטמפ’ ב‪ 4 -‬מעלות הם צפופים ביותר ‪.‬‬
‫• רותחים ב ‪ 100‬מעלות וקופאים ב ‪ 0‬מעלות‬
‫•‬
‫חום סגולי=‪ 1‬קלוריה ל‪ 1 -‬גרם‪.‬‬
‫• משקל סגולי= ‪ 1‬גרם ל‪ 1-‬סמ"ק‪.‬‬
‫• מרכיבי המים הם‪- H2O- :‬חמצן= ‪ O‬מימן= ‪H2‬‬
‫• המים מתפרקים ליסודותיהם בטמפ' גבוהות שמעל ‪1500‬‬
‫מעלות‪.‬‬
‫• השפעה מקררת = החום הכמוס ‪.‬‬
‫• בהתאיידותם ניפחם גדל פי ‪.1700‬‬
‫• המים אינם נדחסים גם בלחץ גדול והם מקבלים את צורת‬
‫הכלי בו הם נמצאים ‪.‬‬
‫• בשעת אידוי המים גדל ניפחם פי ‪.1700 -‬‬
‫מכאן שמליטר מים מתהווים כ‪ 1700 -‬ליטר אדי מים ‪.‬‬
‫צורת השימוש‬
‫אופן ההשפעה‬
‫‪ . 1‬סילון מלא‬
‫‪ . 2‬ריסוס‬
‫‪ . 3‬ערפל‬
‫‪ . 4‬קצף אוויר‬
‫על נקודה‬
‫על שטח‬
‫על נפח‬
‫על שטח‬
‫אופן הכיבוי‬
‫קירור‬
‫קירור‬
‫קירור והשנקה‬
‫השנקה וקירור‬
‫צריכת מים‬
‫גדולה‬
‫קטנה‬
‫קטנה יותר‬
‫קטנה יותר‬
‫‪ .1‬כמויות מים גדולות שאינן מספיקות להתאייד ‪.‬‬
‫‪ .2‬המזנקאי אינו מוגן נגד החום המוקרן מהשריפה ‪.‬‬
‫‪ .3‬כוח הרתעה של המזנק מעייף מהר את המזנקאי ‪.‬‬
‫‪ .4‬הינו מוליך זרם חשמלי טוב ‪.‬‬
‫הסילון המלא הוא סילון הנוצר על‪-‬ידי המזנק‪ ,‬בעזרתו אפשר‬
‫לעבור מרחק גדול ולכוון לתוך פתחים קטנים‪ ,‬או לפעול על נקודה‬
‫מסוימת ‪.‬‬
‫אפשר להחדיר את הסילון דרך להבות או זרמי אוויר חמים ‪.‬‬
‫אפשר להזיז עצמים ולהחדיר את מי הכיבוי עמוק תחת פני‬
‫החומר הבוער ‪.‬‬
‫מרחק ההסלנה‪ ,‬גובה ורכות הפגיעה תלויים בקוטר נחיר המזנק‪,‬‬
‫בלחץ המים ובזוית השילוח וכן בעוצמת הרוח וכיוונה ‪.‬‬
‫הריסוס הוא למעשה‪ ,‬סילון מלא המתפצל למספר רב ככל האפשר של‬
‫סילוני מים קטנים יותר‪.‬‬
‫על ידי פיצול הסילון‪ ,‬מגדלים את שטח פני המים וממריצים את תהליך‬
‫האידוי מקררים את המוקד ומגבירים את השפעת הכיבוי‪.‬‬
‫הריסוס מאפשר כיבוי מהיר‪ ,‬חיסכון במים טווח הפעולה קטן מהסילון‬
‫אך מספיק לכיבוי שריפה‪.‬‬
‫הריסוס מכסה בגלל מבנהו שטח פנים גדול‪.‬‬
‫המזנקאי מוגן במקרה זה מפני חום ועשן‪ ,‬עקב כמות המים ישנם פחות‬
‫נזקי מים מהרטבת סחורות והצפות‪.‬‬
‫מגן על המזנקאי מחום מוקרן ‪.‬‬
‫מגן על בנינים הנמצאים בשכנות מפני גצים עפים וגלי חום‪.‬‬
‫מקרר מיכלי גז ונוזלים הנמצאים בטווח סכנה ‪.‬‬
‫מביא אוויר צח למקומות סגורים ומלאי עשן ‪.‬‬
‫מתאים לבצע סיום מלאכת בכיבוי ‪.‬‬
‫כשמשתמשים בערפל פיזור המים מוגבר מאשר בריסוס ‪.‬‬
‫ערפל מורכב מענן מלא טיפות מים קטנות‪ ,‬על ‪-‬ידי הפיזור‬
‫מוגדל שטח פני המים יותר‪ ,‬ועל ידי כך אידוי המים מתהווה‬
‫בבת אחת‪ .‬כמות גדולה של אדים מונעת מגע מהחמצן להגיע‬
‫לאש ומחניקה אותה‪.‬‬
‫המזנקאי מוגן יותר‪.‬‬
‫מצד שני יש לזכור כי הערפל מושפע מהאוויר החם הנוטה‬
‫להתרומם ומביא לפיזורו‪ .‬כן מושפע הערפל מתנועות הרוח ‪.‬‬
‫• כושר הכיבוי הגבוה של המים נובע משתי סיבות‬
‫א‪.‬חום סגולי גבוה‪.‬‬
‫כדי להעלות את הטמפ' של ‪ 1‬גרם מים במעלה ‪1‬‬
‫דרושה ‪ 1‬קלוריה‪.‬‬
‫ב‪ .‬החום הכמוס‪( .‬מתחלק לשני חלקים )‬
‫‪ .1‬חום האידוי‪-‬לשינוי מצב צבירה של ‪ 1‬גרם מים מנוזל‬
‫לאדים בנקודת הרתיחה (‪ 100‬מעלות) ‪ ,‬דרושות ‪539‬‬
‫קלוריות‪.‬‬
‫‪ .2‬חום ההיתוך‪-‬לשינוי מצב צבירה של ‪ 1‬גרם מים ממוצק‬
‫לנוזל בנקודת ההיתוך (‪ 0‬מעלות)‪ ,‬דרושות ‪ 80‬קלוריות‪.‬‬
‫א‪ .‬מצויים בדרך כלל בכל מקום או קל להשיגם‪.‬‬
‫ב‪ .‬אפשר להעבירם על ידי משאבות ומערכת צינורות למרחקים‬
‫מסוימים‪.‬‬
‫ג‪ .‬בעזרת המזנק אפשר לכוון אל מוקד הדליקה גם ממרחק גדול‪.‬‬
‫ד‪ .‬הם ניתנים להפעלה יעילה ברוב המקרים‪.‬‬
‫ה‪ .‬הם שימושיים חוץ מפעולת כיבוי‪ ,‬גם לקירור עצמים ולפעולה‬
‫מכנית‪.‬‬
‫ו‪ .‬אינם מרעילים ואינם מזיקים (פרט לנזקי מים‪ ,‬משקל‪ ,‬נפח)‬
‫ז‪ .‬הם זולים בערכם‪.‬‬
‫א‪ .‬ניצול המים בצורה טובה ויעילה מותנה בהמצאות ציוד‬
‫מתאים‪ ,‬כגון‪ :‬משאבות‪ ,‬מזנקים‪ ,‬ומזענקים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מספר סוגי שריפות אינם ניתנים לכיבוי על ידי מים‪.‬‬
‫(כגון‪ :‬שרפת מתכות קלות‪ ,‬חשמל‪ ,‬וכו')‪.‬‬
‫ג‪ .‬השימוש במים גורם במקרים מסוימים‪ ,‬לסיכונים שונים‪.‬‬
‫ד‪ .‬הם יכולים לגרום לנזקי מים ניכרים‪.‬‬
‫• נגד רוב סוגי השריפות והגחלים של חומר מוצק כמו ‪ :‬עץ‪,‬‬
‫חומרים סיביים ‪ :‬נייר פחם וכד’ ‪.‬‬
‫• במקרה של שריפות של חומרים חצי מוצקים ( זפת ‪ ,‬דונג ) –‬
‫משתמשים בריסוס או בערפל ‪.‬‬
‫• בשריפות של נוזלים מתלקחים ( המפתחים לרבות ) על ידי‬
‫שימוש בריסוס או ערפל ‪.‬‬
‫• על חלקי בנין לוהטים המנויים אבן טבעית או ברזל יציקה‬
‫( מחמת סכנת פיצוץ והתמוטטות ) ‪.‬‬
‫• על מתכות קלות ותרכובות של מתכות קלות ‪( .‬אלומיניום‬
‫מגנזיום)‪.‬‬
‫• על חומר מלובן ‪ -‬בשל סכנת פיצוץ ‪.‬‬
‫• על סידן ‪ ,‬קרביד ‪ ,‬נתרן ‪ ,‬ואשלגן ‪ -‬בשל ריאקציה ופיצוץ ‪.‬‬
‫• על סיד בלתי כבוי בכלל ‪ -‬סכנת התלקחות ‪.‬‬
‫• על חומצה גופריתנית מרוכזת מחמת סכנת כויות ‪.‬‬
‫• על קווי מתח גבוה נושאי זרם וכן על סביבותיהם ‪.‬‬
‫ברוב המקרים ניתן להשתמש במים כאמצעי כיבוי כדי‬
‫להתגבר על דליקות‪.‬‬
‫יש תמיד לחשוב איזו צורה של שימוש במים נכונה בכל מקרה‬
‫ומקרה‪ ,‬ובאילו אמצעים יש לנקוט כדי למנוע תקלות‪.‬‬
‫מאידך‪,‬יש חומרים‪,‬או מצבים מסוימים המונעים את השימוש‬
‫במים לכיבוי מפני שהמים מגבירים את הסכנה‪.‬‬
‫*קצף סינטטי (אירופאי)‬
‫*קצף ‪( A.F.F.F.‬מים קלים וכו')‬
‫* קצף אלכוהולי‬
‫השימוש בקצפים נועד להשלים את הכיבוי במים‬
‫ולתת תשובה לדליקות‪ ,‬אשר כיבוין בעזרת מים או‬
‫ערפל הוא כמעט בלתי אפשרי‪.‬‬
‫כדאי לדעת!‬
‫קצף הכיבוי נוצר על ידי שלושה מרכיבים ‪ -‬תרכיז מקציף‪,‬‬
‫מים‪ ,‬ואויר‪.‬‬
‫שלושה מרכיבים אלו עוברים תהליך המסה וערבוב במחולל‬
‫מיוחד‪ ,‬כאשר היחס בין נפח התמיסה המוכנסת למחולל‪ ,‬לנפח‬
‫הקצף היוצא ממנו מכונה "מקדם הקצף"‬
‫מבחינים בשלושה דרגות קצף‪ ,‬לפי המקדם שלו‪:‬‬
‫קצף רגיל בעל מקדם בתחום של עד ‪1:20‬‬
‫קצף בינוני בעל מקדם בתחום של ‪.1:100 , 1:20‬‬
‫קצף רב נפח בעל מקדם בתחום של ‪1:1000 ,1:100‬‬
‫לכל אחד מסוגי הקצף הללו שימוש שונה ואופן הפעלה‬
‫יחודי‪.‬‬
‫א‪ .‬כיסוי טוב של שטח הבוער‬
‫ב‪ .‬עמידות בחום‬
‫ג‪ .‬השתלבות עם אבקה‬
‫ד‪ .‬בעל שיעור יישום נמוך‬
‫• אינו יעיל בדליקות גזים‪.‬‬
‫• אינו יעיל בכיבוי דלק זורם‪.‬‬
‫• אסור בכיבוי שריפות חשמל (עקב מוליכותו החשמלית)‬
‫כפי שהוסבר‪ ,‬מתבצעת פעולת הכיבוי בקצף על ידי הפרדת‬
‫הנוזל או המוצק הדליק מהאוויר הסובב אותו‪.‬‬
‫חסרונה של השיטה מתבטא באיטיות היחסית שבה מכסה‬
‫הקצף את המשטח הבוער‪ ,‬בכמיות החומר הנידרשות לפעולת‬
‫הכיבוי ובהיות החומר מוליך חשמלי המונע ממנו את‬
‫האפשרות לשימוש בדליקות חשמל‪.‬‬
‫יתרונה של השיטה מתבטא ביכולתו של החומר למנוע‬
‫התלקחות חוזרת של האזור המכובה‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬מתאים קצף כיבוי במיוחד לכיבוי דליקות במכלי מתכת‬
‫גדולים (אמבטיות ודודים)‪ ,‬במכלי מאגרי דלק ‪ ,‬בדליקות של‬
‫כלים גדולים (בשילוב עם אבקות)‪ ,‬במילוי מחסנים‪ ,‬מרתפים‬
‫ומקומות קשיי גישה אחרים‪.‬‬
‫לכיבוי מוצקים‪ ,‬נוזלים דליקים‪ ,‬גזים‪ ,‬ציוד חשמלי‪.‬‬
‫אופן הפעולה‬
‫הפרעה לתגובת השרשת הכימית של הבערה‪.‬‬
‫תכונות האבקה‬
‫זרימות‪ ,‬פיזור יעיל‪ ,‬אחסנה ארוכה‪.‬‬
‫כושר דחיית רטיבות‪.‬‬
‫אחידות החלקיקים (קטנים אך כבדים בין ‪ 10‬ל‪ 90 -‬מיקרון)‪.‬‬
‫חוסר רעילות‬
‫אי הולכת חשמל‬
‫אבקה רגילה(ב’‪-‬ג’)‬
‫‪ %95‬סודיום בי קרבונט (סודה לשתיה)‬
‫חומרי החלקה‬
‫לא מתאימה לבעירה עמוקה של שריפות להט‪.‬‬
‫אבקה למתכות קלות‬
‫מבוססת על גרפית‪.‬‬
‫מחייבת שימוש במטפים מיוחדים‪.‬‬
‫פיזור בעזרת כף היד‪.‬‬
‫יש להחדיר כמות גדולה של חלקיקי אבקה‪.‬‬
‫יש להקיף את כל נפח הלהבה‪.‬‬
‫טווח הכיבוי יהיה בין ‪ 3- 2‬מטרים‪.‬‬
‫השתמש במטף המתאים בגודל לכיבוי השריפה‪.‬‬
‫כבה עם כוון הרוח‪.‬‬
‫אין להתיז את האבקה לתוך הנוזל הבוער‪.‬‬
‫השיטה‬
‫הפרעה לתהליך הבערה (אינהיביציה)‬
‫סוגים עיקריים‬
‫‪ 1211‬הלון קרבונט‬
‫מבנה‬
‫מ ‪ 12- 1.5‬ק”ג‪.‬‬
‫גוף פלדה עמידות עד ‪ 35‬בר‪.‬‬
‫תכונות‬
‫תוסף של גז דוחף‪.‬‬
‫טווח ‪ 2.5-3.5‬מטר‪.‬‬
‫זמן פליטה ‪ 12- 9‬שניות‬
‫סוגים‬
‫מ ‪ 1‬עד ‪ 50‬ק”ג‪.‬‬
‫מבנה‬
‫לחץ מוכל‬
‫מנגנון הפעלה מחובר לצינורית‪.‬‬
‫מכיל גז דוחף בלחץ של ‪ 12-15‬בר‪.‬‬
‫מיכל פלדה לכל סוגי האבקות‪.‬‬
‫תכונות‬
‫זמן הפלטה בין ‪ 20- 8‬שניות‪.‬‬
‫ספיקה בין ‪ 3- 1‬ק”ג בשניה‪.‬‬
‫לחץ הפעלה ‪ 15- 12‬בר‪.‬‬
‫טווח הפלטה ‪ 7- 3‬מטר‪.‬‬
‫אחוז את המטף בידית האחיזה‬
‫הוצא את הנצרה‬
‫כוון את פיית המטף אל מול האש‬
‫לחץ לחיצה עד לכיבוי מוחלט או לגמר חומר הכיבוי‬
‫זכור‪ ,‬בכיבוי בשטח פתוח כבה עם כוון הרוח‬
‫אין להפעיל מטף חלוד או לא תקין‪.‬‬
‫הפעל את המטף הרחק מפניך‪.‬‬
‫בהפעלת מטף אבקה דאג לא לשאוף את האבקה‪.‬‬
‫אוורר את המקום בתום הכיבוי‪.‬‬
‫בדיקה שבועית‬
‫תבוצע ע"י הכבאי בתחנת הכיבוי או מחזיק המטף‪.‬‬
‫בדיקה חודשית‬
‫תבוצע ע"י הכבאי בתחנת הכיבוי או מחזיק המטף‪.‬‬
‫בדיקה שנתית‬
‫בדיקה יסודית וטיפול בכל הציוד על ידי חברה מוסמכת‪.‬‬
‫על ידי מכון התקנים הישראלי‪ ,‬בהתאם לתקן ישראלי ‪.129‬‬
‫התאמה לסוגי דליקות ‪.‬‬
‫כושר כבוי גבוה ‪.‬‬
‫השתלבות עם קצף כבוי ‪.‬‬
‫מרחק הסנקה ‪.‬‬
‫דחיית לחות ‪.‬‬
‫יציבות בחום ‪.‬‬
‫קורוזיביות ‪.‬‬
‫רעילות ‪.‬‬
‫אורך חיים ‪.‬‬
‫שאלות?????‬