‫שרותי כבאות חולון‪-‬בת‪-‬ים‪-‬אזור‬ ‫מדריך‪:‬רס"ל מור מילר‬ ‫אש‬ ‫חומר‬ ‫כיבוי‬ ‫בידוד‬ ‫הורדת הטמפ’ אל מתחת לנקודת ההתלקחות‬ ‫הורדת רמת החמצן אל מתחת ל ‪14%‬‬ ‫הפרדת החומרים הבוערים מהלא בוערים ולהפך‬ ‫ידוע הדבר שעל אף התפתחות אמצעי בכיבוי המודרניים ‪,‬‬ ‫נשארו המים כאמצעי כיבוי עיקרי שניתן להשתמש בו‬ ‫בהצלחה ‪ ,‬ברוב מקרי השריפה ‪.‬‬ ‫למרות שהשימוש במים לכיבוי אש נפוץ ביותר‪ ,‬יש בידי‬ ‫אנשים ידע כללי ושטחי על המים כאמצעי כיבוי ‪.‬‬ ‫המים נמצאים בטבע בשלושה מצבי צבירה שהם ‪ :‬מוצק‪ ,‬נוזל‪ ,‬וגז ‪.‬‬ ‫הנוסחה הכימית של המים היא ‪ H2O:‬כלומר שבתרכובת זו יש שני‬ ‫אטומים מימן ואטום חמצן‪.‬‬ ‫• למרות שכל אחד מהגזים מהווים בעיה לכבאים בשריפה‪,‬‬ ‫בתרכובת הם הופכים להיות בעלי כושר כיבוי גבוה‪.‬‬ ‫• המים חסרי צבע אך במאגר גדול צבעם יהיה כחול או ירקרק ‪.‬‬ ‫• המים כבדים מהאוויר פי ‪. 777 -‬‬ ‫• המים קופאים ב ‪ 0 -‬מעלות צלזיוס ורותחים ב ‪ 100 -‬מעלות צלזיוס ‪.‬‬ ‫• בתוספת של אנרגיה הופכים המים לאדים ‪.‬‬ ‫• צפיפות המים משתנה עם שינוי הטמפ’ ב‪ 4 -‬מעלות הם צפופים ביותר ‪.‬‬ ‫• רותחים ב ‪ 100‬מעלות וקופאים ב ‪ 0‬מעלות‬ ‫•‬ ‫חום סגולי=‪ 1‬קלוריה ל‪ 1 -‬גרם‪.‬‬ ‫• משקל סגולי= ‪ 1‬גרם ל‪ 1-‬סמ"ק‪.‬‬ ‫• מרכיבי המים הם‪- H2O- :‬חמצן= ‪ O‬מימן= ‪H2‬‬ ‫• המים מתפרקים ליסודותיהם בטמפ' גבוהות שמעל ‪1500‬‬ ‫מעלות‪.‬‬ ‫• השפעה מקררת = החום הכמוס ‪.‬‬ ‫• בהתאיידותם ניפחם גדל פי ‪.1700‬‬ ‫• המים אינם נדחסים גם בלחץ גדול והם מקבלים את צורת‬ ‫הכלי בו הם נמצאים ‪.‬‬ ‫• בשעת אידוי המים גדל ניפחם פי ‪.1700 -‬‬ ‫מכאן שמליטר מים מתהווים כ‪ 1700 -‬ליטר אדי מים ‪.‬‬ ‫צורת השימוש‬ ‫אופן ההשפעה‬ ‫‪ . 1‬סילון מלא‬ ‫‪ . 2‬ריסוס‬ ‫‪ . 3‬ערפל‬ ‫‪ . 4‬קצף אוויר‬ ‫על נקודה‬ ‫על שטח‬ ‫על נפח‬ ‫על שטח‬ ‫אופן הכיבוי‬ ‫קירור‬ ‫קירור‬ ‫קירור והשנקה‬ ‫השנקה וקירור‬ ‫צריכת מים‬ ‫גדולה‬ ‫קטנה‬ ‫קטנה יותר‬ ‫קטנה יותר‬ ‫‪ .1‬כמויות מים גדולות שאינן מספיקות להתאייד ‪.‬‬ ‫‪ .2‬המזנקאי אינו מוגן נגד החום המוקרן מהשריפה ‪.‬‬ ‫‪ .3‬כוח הרתעה של המזנק מעייף מהר את המזנקאי ‪.‬‬ ‫‪ .4‬הינו מוליך זרם חשמלי טוב ‪.‬‬ ‫הסילון המלא הוא סילון הנוצר על‪-‬ידי המזנק‪ ,‬בעזרתו אפשר‬ ‫לעבור מרחק גדול ולכוון לתוך פתחים קטנים‪ ,‬או לפעול על נקודה‬ ‫מסוימת ‪.‬‬ ‫אפשר להחדיר את הסילון דרך להבות או זרמי אוויר חמים ‪.‬‬ ‫אפשר להזיז עצמים ולהחדיר את מי הכיבוי עמוק תחת פני‬ ‫החומר הבוער ‪.‬‬ ‫מרחק ההסלנה‪ ,‬גובה ורכות הפגיעה תלויים בקוטר נחיר המזנק‪,‬‬ ‫בלחץ המים ובזוית השילוח וכן בעוצמת הרוח וכיוונה ‪.‬‬ ‫הריסוס הוא למעשה‪ ,‬סילון מלא המתפצל למספר רב ככל האפשר של‬ ‫סילוני מים קטנים יותר‪.‬‬ ‫על ידי פיצול הסילון‪ ,‬מגדלים את שטח פני המים וממריצים את תהליך‬ ‫האידוי מקררים את המוקד ומגבירים את השפעת הכיבוי‪.‬‬ ‫הריסוס מאפשר כיבוי מהיר‪ ,‬חיסכון במים טווח הפעולה קטן מהסילון‬ ‫אך מספיק לכיבוי שריפה‪.‬‬ ‫הריסוס מכסה בגלל מבנהו שטח פנים גדול‪.‬‬ ‫המזנקאי מוגן במקרה זה מפני חום ועשן‪ ,‬עקב כמות המים ישנם פחות‬ ‫נזקי מים מהרטבת סחורות והצפות‪.‬‬ ‫מגן על המזנקאי מחום מוקרן ‪.‬‬ ‫מגן על בנינים הנמצאים בשכנות מפני גצים עפים וגלי חום‪.‬‬ ‫מקרר מיכלי גז ונוזלים הנמצאים בטווח סכנה ‪.‬‬ ‫מביא אוויר צח למקומות סגורים ומלאי עשן ‪.‬‬ ‫מתאים לבצע סיום מלאכת בכיבוי ‪.‬‬ ‫כשמשתמשים בערפל פיזור המים מוגבר מאשר בריסוס ‪.‬‬ ‫ערפל מורכב מענן מלא טיפות מים קטנות‪ ,‬על ‪-‬ידי הפיזור‬ ‫מוגדל שטח פני המים יותר‪ ,‬ועל ידי כך אידוי המים מתהווה‬ ‫בבת אחת‪ .‬כמות גדולה של אדים מונעת מגע מהחמצן להגיע‬ ‫לאש ומחניקה אותה‪.‬‬ ‫המזנקאי מוגן יותר‪.‬‬ ‫מצד שני יש לזכור כי הערפל מושפע מהאוויר החם הנוטה‬ ‫להתרומם ומביא לפיזורו‪ .‬כן מושפע הערפל מתנועות הרוח ‪.‬‬ ‫• כושר הכיבוי הגבוה של המים נובע משתי סיבות‬ ‫א‪.‬חום סגולי גבוה‪.‬‬ ‫כדי להעלות את הטמפ' של ‪ 1‬גרם מים במעלה ‪1‬‬ ‫דרושה ‪ 1‬קלוריה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬החום הכמוס‪( .‬מתחלק לשני חלקים )‬ ‫‪ .1‬חום האידוי‪-‬לשינוי מצב צבירה של ‪ 1‬גרם מים מנוזל‬ ‫לאדים בנקודת הרתיחה (‪ 100‬מעלות) ‪ ,‬דרושות ‪539‬‬ ‫קלוריות‪.‬‬ ‫‪ .2‬חום ההיתוך‪-‬לשינוי מצב צבירה של ‪ 1‬גרם מים ממוצק‬ ‫לנוזל בנקודת ההיתוך (‪ 0‬מעלות)‪ ,‬דרושות ‪ 80‬קלוריות‪.‬‬ ‫א‪ .‬מצויים בדרך כלל בכל מקום או קל להשיגם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אפשר להעבירם על ידי משאבות ומערכת צינורות למרחקים‬ ‫מסוימים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בעזרת המזנק אפשר לכוון אל מוקד הדליקה גם ממרחק גדול‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הם ניתנים להפעלה יעילה ברוב המקרים‪.‬‬ ‫ה‪ .‬הם שימושיים חוץ מפעולת כיבוי‪ ,‬גם לקירור עצמים ולפעולה‬ ‫מכנית‪.‬‬ ‫ו‪ .‬אינם מרעילים ואינם מזיקים (פרט לנזקי מים‪ ,‬משקל‪ ,‬נפח)‬ ‫ז‪ .‬הם זולים בערכם‪.‬‬ ‫א‪ .‬ניצול המים בצורה טובה ויעילה מותנה בהמצאות ציוד‬ ‫מתאים‪ ,‬כגון‪ :‬משאבות‪ ,‬מזנקים‪ ,‬ומזענקים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מספר סוגי שריפות אינם ניתנים לכיבוי על ידי מים‪.‬‬ ‫(כגון‪ :‬שרפת מתכות קלות‪ ,‬חשמל‪ ,‬וכו')‪.‬‬ ‫ג‪ .‬השימוש במים גורם במקרים מסוימים‪ ,‬לסיכונים שונים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הם יכולים לגרום לנזקי מים ניכרים‪.‬‬ ‫• נגד רוב סוגי השריפות והגחלים של חומר מוצק כמו ‪ :‬עץ‪,‬‬ ‫חומרים סיביים ‪ :‬נייר פחם וכד’ ‪.‬‬ ‫• במקרה של שריפות של חומרים חצי מוצקים ( זפת ‪ ,‬דונג ) –‬ ‫משתמשים בריסוס או בערפל ‪.‬‬ ‫• בשריפות של נוזלים מתלקחים ( המפתחים לרבות ) על ידי‬ ‫שימוש בריסוס או ערפל ‪.‬‬ ‫• על חלקי בנין לוהטים המנויים אבן טבעית או ברזל יציקה‬ ‫( מחמת סכנת פיצוץ והתמוטטות ) ‪.‬‬ ‫• על מתכות קלות ותרכובות של מתכות קלות ‪( .‬אלומיניום‬ ‫מגנזיום)‪.‬‬ ‫• על חומר מלובן ‪ -‬בשל סכנת פיצוץ ‪.‬‬ ‫• על סידן ‪ ,‬קרביד ‪ ,‬נתרן ‪ ,‬ואשלגן ‪ -‬בשל ריאקציה ופיצוץ ‪.‬‬ ‫• על סיד בלתי כבוי בכלל ‪ -‬סכנת התלקחות ‪.‬‬ ‫• על חומצה גופריתנית מרוכזת מחמת סכנת כויות ‪.‬‬ ‫• על קווי מתח גבוה נושאי זרם וכן על סביבותיהם ‪.‬‬ ‫ברוב המקרים ניתן להשתמש במים כאמצעי כיבוי כדי‬ ‫להתגבר על דליקות‪.‬‬ ‫יש תמיד לחשוב איזו צורה של שימוש במים נכונה בכל מקרה‬ ‫ומקרה‪ ,‬ובאילו אמצעים יש לנקוט כדי למנוע תקלות‪.‬‬ ‫מאידך‪,‬יש חומרים‪,‬או מצבים מסוימים המונעים את השימוש‬ ‫במים לכיבוי מפני שהמים מגבירים את הסכנה‪.‬‬ ‫*קצף סינטטי (אירופאי)‬ ‫*קצף ‪( A.F.F.F.‬מים קלים וכו')‬ ‫* קצף אלכוהולי‬ ‫השימוש בקצפים נועד להשלים את הכיבוי במים‬ ‫ולתת תשובה לדליקות‪ ,‬אשר כיבוין בעזרת מים או‬ ‫ערפל הוא כמעט בלתי אפשרי‪.‬‬ ‫כדאי לדעת!‬ ‫קצף הכיבוי נוצר על ידי שלושה מרכיבים ‪ -‬תרכיז מקציף‪,‬‬ ‫מים‪ ,‬ואויר‪.‬‬ ‫שלושה מרכיבים אלו עוברים תהליך המסה וערבוב במחולל‬ ‫מיוחד‪ ,‬כאשר היחס בין נפח התמיסה המוכנסת למחולל‪ ,‬לנפח‬ ‫הקצף היוצא ממנו מכונה "מקדם הקצף"‬ ‫מבחינים בשלושה דרגות קצף‪ ,‬לפי המקדם שלו‪:‬‬ ‫קצף רגיל בעל מקדם בתחום של עד ‪1:20‬‬ ‫קצף בינוני בעל מקדם בתחום של ‪.1:100 , 1:20‬‬ ‫קצף רב נפח בעל מקדם בתחום של ‪1:1000 ,1:100‬‬ ‫לכל אחד מסוגי הקצף הללו שימוש שונה ואופן הפעלה‬ ‫יחודי‪.‬‬ ‫א‪ .‬כיסוי טוב של שטח הבוער‬ ‫ב‪ .‬עמידות בחום‬ ‫ג‪ .‬השתלבות עם אבקה‬ ‫ד‪ .‬בעל שיעור יישום נמוך‬ ‫• אינו יעיל בדליקות גזים‪.‬‬ ‫• אינו יעיל בכיבוי דלק זורם‪.‬‬ ‫• אסור בכיבוי שריפות חשמל (עקב מוליכותו החשמלית)‬ ‫כפי שהוסבר‪ ,‬מתבצעת פעולת הכיבוי בקצף על ידי הפרדת‬ ‫הנוזל או המוצק הדליק מהאוויר הסובב אותו‪.‬‬ ‫חסרונה של השיטה מתבטא באיטיות היחסית שבה מכסה‬ ‫הקצף את המשטח הבוער‪ ,‬בכמיות החומר הנידרשות לפעולת‬ ‫הכיבוי ובהיות החומר מוליך חשמלי המונע ממנו את‬ ‫האפשרות לשימוש בדליקות חשמל‪.‬‬ ‫יתרונה של השיטה מתבטא ביכולתו של החומר למנוע‬ ‫התלקחות חוזרת של האזור המכובה‪.‬‬ ‫ככלל‪ ,‬מתאים קצף כיבוי במיוחד לכיבוי דליקות במכלי מתכת‬ ‫גדולים (אמבטיות ודודים)‪ ,‬במכלי מאגרי דלק ‪ ,‬בדליקות של‬ ‫כלים גדולים (בשילוב עם אבקות)‪ ,‬במילוי מחסנים‪ ,‬מרתפים‬ ‫ומקומות קשיי גישה אחרים‪.‬‬ ‫לכיבוי מוצקים‪ ,‬נוזלים דליקים‪ ,‬גזים‪ ,‬ציוד חשמלי‪.‬‬ ‫אופן הפעולה‬ ‫הפרעה לתגובת השרשת הכימית של הבערה‪.‬‬ ‫תכונות האבקה‬ ‫זרימות‪ ,‬פיזור יעיל‪ ,‬אחסנה ארוכה‪.‬‬ ‫כושר דחיית רטיבות‪.‬‬ ‫אחידות החלקיקים (קטנים אך כבדים בין ‪ 10‬ל‪ 90 -‬מיקרון)‪.‬‬ ‫חוסר רעילות‬ ‫אי הולכת חשמל‬ ‫אבקה רגילה(ב’‪-‬ג’)‬ ‫‪ %95‬סודיום בי קרבונט (סודה לשתיה)‬ ‫חומרי החלקה‬ ‫לא מתאימה לבעירה עמוקה של שריפות להט‪.‬‬ ‫אבקה למתכות קלות‬ ‫מבוססת על גרפית‪.‬‬ ‫מחייבת שימוש במטפים מיוחדים‪.‬‬ ‫פיזור בעזרת כף היד‪.‬‬ ‫יש להחדיר כמות גדולה של חלקיקי אבקה‪.‬‬ ‫יש להקיף את כל נפח הלהבה‪.‬‬ ‫טווח הכיבוי יהיה בין ‪ 3- 2‬מטרים‪.‬‬ ‫השתמש במטף המתאים בגודל לכיבוי השריפה‪.‬‬ ‫כבה עם כוון הרוח‪.‬‬ ‫אין להתיז את האבקה לתוך הנוזל הבוער‪.‬‬ ‫השיטה‬ ‫הפרעה לתהליך הבערה (אינהיביציה)‬ ‫סוגים עיקריים‬ ‫‪ 1211‬הלון קרבונט‬ ‫מבנה‬ ‫מ ‪ 12- 1.5‬ק”ג‪.‬‬ ‫גוף פלדה עמידות עד ‪ 35‬בר‪.‬‬ ‫תכונות‬ ‫תוסף של גז דוחף‪.‬‬ ‫טווח ‪ 2.5-3.5‬מטר‪.‬‬ ‫זמן פליטה ‪ 12- 9‬שניות‬ ‫סוגים‬ ‫מ ‪ 1‬עד ‪ 50‬ק”ג‪.‬‬ ‫מבנה‬ ‫לחץ מוכל‬ ‫מנגנון הפעלה מחובר לצינורית‪.‬‬ ‫מכיל גז דוחף בלחץ של ‪ 12-15‬בר‪.‬‬ ‫מיכל פלדה לכל סוגי האבקות‪.‬‬ ‫תכונות‬ ‫זמן הפלטה בין ‪ 20- 8‬שניות‪.‬‬ ‫ספיקה בין ‪ 3- 1‬ק”ג בשניה‪.‬‬ ‫לחץ הפעלה ‪ 15- 12‬בר‪.‬‬ ‫טווח הפלטה ‪ 7- 3‬מטר‪.‬‬ ‫אחוז את המטף בידית האחיזה‬ ‫הוצא את הנצרה‬ ‫כוון את פיית המטף אל מול האש‬ ‫לחץ לחיצה עד לכיבוי מוחלט או לגמר חומר הכיבוי‬ ‫זכור‪ ,‬בכיבוי בשטח פתוח כבה עם כוון הרוח‬ ‫אין להפעיל מטף חלוד או לא תקין‪.‬‬ ‫הפעל את המטף הרחק מפניך‪.‬‬ ‫בהפעלת מטף אבקה דאג לא לשאוף את האבקה‪.‬‬ ‫אוורר את המקום בתום הכיבוי‪.‬‬ ‫בדיקה שבועית‬ ‫תבוצע ע"י הכבאי בתחנת הכיבוי או מחזיק המטף‪.‬‬ ‫בדיקה חודשית‬ ‫תבוצע ע"י הכבאי בתחנת הכיבוי או מחזיק המטף‪.‬‬ ‫בדיקה שנתית‬ ‫בדיקה יסודית וטיפול בכל הציוד על ידי חברה מוסמכת‪.‬‬ ‫על ידי מכון התקנים הישראלי‪ ,‬בהתאם לתקן ישראלי ‪.129‬‬ ‫התאמה לסוגי דליקות ‪.‬‬ ‫כושר כבוי גבוה ‪.‬‬ ‫השתלבות עם קצף כבוי ‪.‬‬ ‫מרחק הסנקה ‪.‬‬ ‫דחיית לחות ‪.‬‬ ‫יציבות בחום ‪.‬‬ ‫קורוזיביות ‪.‬‬ ‫רעילות ‪.‬‬ ‫אורך חיים ‪.‬‬ ‫שאלות?????‬