‫העברת מידע כמוטיב מרכזי בסדר‬ ‫היום של רשות הגבלים עסקיים‬ ‫יוני ‪2015‬‬ ‫העברות מידע כמוטיב מרכזי‬ ‫•‬ ‫גילוי הדעת ‪ 2/14‬בעניין חשיפת מידע בטרם עיסקה בין מתחרים‬ ‫•‬ ‫גילוי דעת ‪ 3/14‬בעניין איגודים עסקיים ופעילותם‬ ‫•‬ ‫טיוטת גילוי דעת – התבטאויות פומביות הפוגעות בתחרות‬ ‫•‬ ‫גילוי דעת ‪ 1/12‬הנחיות רשות הגבלים עסקיים בעניין שימוש בעיצומי כספיים‬ ‫הנחת המוצא היא כי העברות מידע בין מתחרים מהוות הסדר כובל ולפיכך יאכפו‬ ‫באמצעות עיצום כספי‬ ‫•‬ ‫החלטות ממונה בעניין בקשות להקמת מאגרי מידע הכוללים נתונים של‬ ‫תעשייה מסוימת‬ ‫מדוע הנושא הפך להיות מרכזי?‬ ‫•‬ ‫עולם העסקים נהיה מתוחכם‪ .‬ככל שהאכיפה בהגבלים עסקיים גוברת‪ ,‬עסקים מוצאים‬ ‫דרכים מתוחכמות יותר לתיאום‪ .‬רשויות התחרות בעקבות מגמה זאת‪.‬‬ ‫•‬ ‫רשות הגבלים עסקיים‪ ,‬כמו רשויות אחרות בעולם‪ ,‬מחפשת להיאבק בצורות הרכות‬ ‫והפחות ברורות של תיאום בין מתחרים‪.‬‬ ‫•‬ ‫רשות הגבלים עסקיים הישראלית באופן ספציפי שמה על סדר יומה מאבק במבנים‬ ‫אוליגופוליים‪ .‬זהו היבט של מאבק זה‪.‬‬ ‫פריצת הדרך בתחום – הקביעה בעניין הבנקים‬ ‫•‬ ‫הקביעה בענין הבנקים (‪ )2009‬לא היתה הפעם הראשונה שבה רשות הגבלים עסקיים‬ ‫עסקה בהעברות מידע בין מתחרים‪ ,‬אך היא היוותה פריצת דרך בהתייחסות לנושא‬ ‫שכן היא שמה את הדברים בקידמת הבמה‪.‬‬ ‫•‬ ‫הקביעה בעניין הבנקים בוטלה ואין לה כל תוקף היום‪ ,‬אך המסר הכללי עבר‪:‬‬ ‫‪ o‬בשווקים אוליגופוליים – ממועטי מתחרים עם דפוס של התנהגות מקבילה‪ ,‬העברת מידע‬ ‫נחשבת הסדר כובל‪.‬‬ ‫‪ o‬דגש הושם על העברות מידע בעניין מחיר ‪ /‬מחיר עתידי‬ ‫‪ o‬הקביעה הרחיקה לכת לקבוע כי העברת מידע נופלת בגידרו של‬ ‫סעיף ‪(2‬ב) לחוק ההגבלים העסקיים‪.‬‬ ‫האם העברות מידע בין מתחרים תמיד פוגעות‬ ‫בתחרות?‬ ‫האם העברות מידע באמת פוגעות בתחרות?‬ ‫ובכל זאת‪...‬‬ ‫האם היינו מקבלים שראשי תאגידים מתחרים היו‬ ‫נפגשים באופן קבוע על מנת לספר זה לזה על‬ ‫מחיריהם‪ ,‬עלויותיהם‪ ,‬רווחיהם?‬ ‫התשובה חייבת להיות שלילית‪ ,‬והטעם לכך כפול‪:‬‬ ‫‪o‬‬ ‫חשד באשר ליכולתם של אנשי עסקים להעביר מידע באופן סטרילי מבלי שהעברת המידע‬ ‫תיגרר לתיאום;‬ ‫‪o‬‬ ‫העברת המידע כשלעצמה נתפסת כבלתי תקינה‪.‬‬ ‫מה יהיו המאפיינים של העברת מידע בעייתית?‬ ‫•‬ ‫שוק ממועט מתחרים;‬ ‫•‬ ‫שוק בעל מאפייני התנהגות אוליגופוליסטית;‬ ‫•‬ ‫המידע שעובר הוא מידע שעשוי לסייע בשימור השיווי המשקל האוליגופולי או אפילו בהשגת‬ ‫תיאום‪:‬‬ ‫‪ o‬מחירים עכשוויים ועתידיים‪ ,‬אשר אינם גלויים לכל;‬ ‫‪ o‬תוכניות עתידיות;‬ ‫•‬ ‫המידע שעובר מקל על שיטור של קרטל או התנהגות אוליגופולית‪:‬‬ ‫‪ o‬מידע על כמויות עכשוויות ועתידיות‬ ‫‪ o‬מידע על יכולות ייצור וכושר ייצור‬ ‫‪ o‬מידע על עלויות‬ ‫מתי בכל זאת ניתן יהיה להעביר מידע?‬ ‫תלוי בראש ובראשונה בשאלת‬ ‫ההצדקה‪ .‬קיומה של הצדקה‬ ‫לגיטימית בשיתוף מידע‬ ‫דוגמאות‪:‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫ועדת תקינה של השחקנים בשוק;‬ ‫איגוד עיסקי שבו מוחלף מידע על חידושים‪ ,‬טרנדים בינלאומיים‪ ,‬כנסים מקצועיים וכיו"ב;‬ ‫בדיקת נאותות לקראת עיסקה;‬ ‫חברות מידע המספקות סקרי מידע על השוק;‬ ‫מידע לציבור הלקוחות על כוונה להעלות מחירים על מנת שיוכלו להיערך‪.‬‬ ‫איך ניתן להעביר מידע מבלי להסתבך?‬ ‫מספר עקרונות יסוד‪:‬‬ ‫‪ ‬יגולה המינימום ההכרחי;‬ ‫‪ ‬ייערך תיעוד מה מגולה ומה לא;‬ ‫‪ ‬הימנעות מוחלטת מגילוי ליבת ההתנהלות העיסקית – מחירים עתידיים והזדמנויות‬ ‫עיסקיות עתידיות;‬ ‫‪ ‬שמירת כללי זהירות אלה מהשלב הראשוני ביותר והמוקדם ביותר של כל הידברות‪.‬‬ ‫פגישות בין מתחרים – כללי זהירות‬ ‫•‬ ‫ייקבע לפגישות סדר יום כתוב מראש ויחולק בין המשתתפים‪.‬‬ ‫•‬ ‫ייערך פרוטוקול כתוב לדברים שנאמרים בפגישה‪.‬‬ ‫•‬ ‫הצהרה בראשית הפגישה בדבר הצורך שלא להעביר מידע רגיש‬ ‫תחרותית ובדבר הצורך שלא לגלוש לתיאום‪.‬‬ ‫•‬ ‫מומלץ – נוכחות של עורך דין‪.‬‬ ‫העברות מידע בין מתחרים – כללי זהירות‬ ‫•‬ ‫רק כאשר חיוני להשגת מטרה לגיטימית‬ ‫•‬ ‫עדיפות לגורם חיצוני ‪ /‬צד שלישי ‪ /‬יועץ חיצוני על פני אנשי פנים‬ ‫של החברה‬ ‫•‬ ‫עדיפות למידע אגרגטיבי על פני מידע פרטני‬ ‫•‬ ‫עדיפות למידע על העבר בלבד ולא מידע עכשוי או צופה פני עתיד‬ ‫•‬ ‫תיעוד‬ ‫האם רשות הגבלים עסקיים‬ ‫האם‬ ‫מגזימה בעיסוק שלה בנושא?‬ ‫מגזימה בהיקף האיסור וממדיו?‬ ‫שלוש נקודות לביקורת‬ ‫‪ ‬היקף המידע שנחשב רגיש תחרותית;‬ ‫‪ ‬אופן מסירת המידע הרגיש מבחינה תחרותית;‬ ‫‪ ‬העברת מידע כאיסור הנופל בסעיף ‪(2‬ב) לחוק‪.‬‬ ‫רשות‬ ‫הגבלים‬ ‫עסקיים‬ ‫מהו מידע רגיש תחרותית שאותו לא ניתן להעביר‬ ‫למתחרה?‬ ‫ההגדרה העקרונית‬ ‫"מידע שאינו פומבי‪ ,...‬אשר אם ייוודע למתחרה עסקי של בעל המידע יגביר את יכולתו של אותו‬ ‫מתחרה לצפות מראש את אסטרטגיית המחיר והייצור ואת תגובתו הצפויה של בעל המידע‬ ‫ליוזמות מחיר וכמות מצד אותו מתחרה‪."...‬‬ ‫וביתר פירוט‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫מחירים‪ ,‬מחירונים‪ ,‬מדיניות תמחור‪ ,‬הנחות‪ ,‬מבצעים‪..‬‬ ‫רווחיות‬ ‫עלויות מוצר‬ ‫כמויות וכושר ייצור‬ ‫נתח שוק‬ ‫אסטרטגיית תחרות‬ ‫תוכניות עיסקיות‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫זהות ספקים ולקוחות‬ ‫מדיניות החברה ביחס ללקוחות ושימור לקוחות‬ ‫השתתפות במכרזים ותנאי השתתפות במכרזים‬ ‫מידע על לקוח ספציפי‬ ‫מידע טכנולוגי המהווה סוד מסחרי ורגיש מבחינה תחרותית‬ ‫מיזוגים ומיזמים פוטנציאלים‬ ‫כל מידע אחר שעשוי להפחית את התחרות‬ ‫האם באמת כל הפרטים הכלולים ברשימת המידע‬ ‫הרגיש מבחינה תחרותית הם רגישים?‬ ‫יכולים להיות נימוקים מסחריים מצוינים מדוע החלפת מידע‬ ‫מידע טכנולוגי‬ ‫שמהווה סוד מסחרי‬ ‫טכנולוגי מזיקה לחברות מוסרות המידע‪ ,‬אך ספק אם יש‬ ‫מקרים שבהם העברת מידע טכנולוגי פוגעת בתחרות‪ .‬לרב‬ ‫העברה כזאת רק מגבירה את התחרות‪.‬‬ ‫נתחי שוק‬ ‫הרשות אינה מסבירה מדוע מידע על נתחי שוק של השחקנים‬ ‫יפגע בתחרות‪.‬‬ ‫מידע על שמות‬ ‫לקוחות וספקים‬ ‫יתכנו מקרים נדירים שבהם עצם הידיעה על שמות לקוחות‬ ‫וספקים תפגע בתחרות‪ ,‬אך מדובר במקרים נדירים ויוצאי דופן‪.‬‬ ‫אופן העברת המידע‬ ‫מידע המועבר ישירות בין מתחרים‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫מידע המועבר באמצעות גורם שלישי ‪ /‬לקוח‬ ‫יוצר תקשורת ישירה בין מתחרים‬ ‫•‬ ‫נמנעת תקשורת ישירה בין מתחרים‬ ‫שעשויה לגלוש לתיאום או כמעט תיאום‬ ‫•‬ ‫המידע שעובר עובר סינון של מעביר‬ ‫מועבר מידע שאינו גלוי ללקוח ולכן‬ ‫מאפשר הסתרה של התנהגות אנטי‬ ‫תחרותית‪.‬‬ ‫המידע‬ ‫•‬ ‫ככל שמדובר בהעברת מידע באמצעות‬ ‫לקוח – המידע עובר מתוך אינטרס של‬ ‫הלקוח להיטיב את מצבו‪.‬‬ ‫איך מדיניות מורחבת של הרשות באה לידי ביטוי‬ ‫בשטח – מקרה לדוגמא‪:‬‬ ‫החלטה בדבר אי מתן פטור – מרקט ווטש – יצרני ויבואני התרופות (‪)2012‬‬ ‫•‬ ‫מיזם להקמת מאגר מידע שבו יבואני ויצרני התרופות יספקו פעם בחודש מידע על‬ ‫מכירותיהם למרקט ווטש‪.‬‬ ‫•‬ ‫היצרנים והיבואנים וכן הלקוחות (קופות חולים וכו') יקבלו נתונים רציפים על נתחי שוק‪.‬‬ ‫•‬ ‫הממונה סירב להעניק את הפטור‪:‬‬ ‫•‬ ‫"לעיתים בכוחו של המידע‪ ,‬ובפרט מידע מעודכן על נתח השוק של כל אחד מן המתחרים‪,‬‬ ‫לשמש כלי לפיקוח ואכיפה של תיאום מפורש או בהבנה בשתיקה בין מתחרים‪ .‬בכוחו של מידע‬ ‫כאמור להסיר את אי הוודאות הקיימת בהיעדר המידע ואשר תורמת להליך התחרותי‪ ,‬ועל ידי‬ ‫כך לייצב שיווי משקל על תחרותי בשוק‪ ,‬ולאפשר הפעלת כח שוק משותף אף ללא הסדר‬ ‫מפורש להגבלת התחרות‪".‬‬ ‫‪...‬‬ ‫•‬ ‫"ענף התרופות מתאפיין במספר רב מאד של שווקים ממועטי מתחרים‪ ,‬מידע שוטף על היקף‬ ‫המכירות של כל אחד מן המתחרים בכל שוק רלוונטי‪ ,‬יאפשר לכל מתחרה להתחקות בקלות‬ ‫יחסית ובמהירות אחר התנהגות משנהו בשוק‪ ,‬ובכך יש כדי להקל על תיאום משתמע בין‬ ‫המתחרים בכל אחד מן השווקים"‪.‬‬ ‫האם העברת מידע בין מתחרים יכולה ליפול בסעיף‬ ‫‪(2‬ב) לחוק?‬ ‫בשל היותה פרקטיקה המאפיינת התנהגות אופקית – מתבקש סיווגה תחת סעיף ‪(2‬ב)‬ ‫אבל‪...‬‬ ‫•‬ ‫כיוון שבבירור העברות מידע יכולות להיות פרו‪-‬תחרותיות ומועילות לתחרות;‬ ‫•‬ ‫כיוון שהשאלה אם העברות מידע מזיקות תלויה במאפייני שוק אוליגופוליסטיים והתנהגות‬ ‫מתואמת;‬ ‫•‬ ‫כיוון שההצדקה לגילוי המידע והעברת המידע עומדת בליבת הניתוח התחרותי;‬ ‫סעיף ‪(2‬ב) אינו מתאים לניתוח העברות מידע‪.‬‬