‫]‪[23‬‬
‫גלובס יום ה'–ו' | ב'–ג' בחשון תשע"ו | ‪ 16–15‬באוקטובר ‪2015‬‬
‫ביקורת תיאטרון‬
‫‪ //‬רון שוורץ‬
‫קרקס ארגנטינה‬
‫"אוויטה" בהבימה היא הפקה גרנדיוזית שמספקת‬
‫שואו גדול‪ ,‬אבל גם מחזה מפוספס שלוקח דמויות‬
‫היסטוריות והופך אותן לפלקט ‪ f‬מזל שרן דנקר שם‬
‫הרבה כוונות טובות יש על הבמה של‬
‫היסטוריה והשטחה שלה למרחב חד–ממדי‬
‫"אוויטה" של הבימה‪ .‬למען האמת יש הרבה‬
‫של דמויות פלקטיות‪ ,‬בחסות של מוזיקה‬
‫מהכול‪ .‬הרבה רקדנים‪ ,‬הרבה תאורה‪ ,‬הרבה‬
‫ושעשועים‪ .‬והרי מה בין סיפור הסינדרלה‬
‫תפאורה‪ ,‬הרבה תלבושות‪ ,‬הרבה ווליום‪.‬‬
‫החד–פעמי והמורכב כל כך הזה של אווה פרון‬
‫המון ווליום‪ .‬הבמאי משה קפטן כבר הראה‬
‫ושל ארגנטינה המקוטבת של שנות ה–‪ ,50‬ובין‬
‫בעבר שהוא יודע להרים הפקות גרנדיוזיות‬
‫הממבו–ג'מבו הזה שעל הבמה‪ .‬הסינדרלה‬
‫ציון‬
‫)"שיער"‪" ,‬גבירתי הנאווה"‪" ,‬ינטל"(‪ ,‬וזו אולי שם אבל איפה כל השאר? האלימות‪,‬‬
‫הגרנדיוזית שבהן בכל האמור לפרמטרים‬
‫הפופוליזם‪ ,‬הפרוניזם? אותו רודן חובב‬
‫כמותיים )‪ 86‬משתתפים זה המספר שבו‬
‫נאצים‪ ,‬שעל הבמה‪ ,‬בגילומו של אקי‬
‫הוא נקט‪ ,‬כולל התזמורת והעובדים מאחורי‬
‫אבני‪ ,‬מצטייר כאיזה פודל חסר חוט שדרה‪.‬‬
‫הקלעים(‪ .‬אלא שתיאטרון הוא לא רק עניין‬
‫איפה הפאשיזם ומשטרי החונטות האכזריים‬
‫של מספרים‪ .‬הוא בעיקר מקום שבו מספרים‬
‫שבו בעקבותו? פלא שדרום אמריקאים סולדים‬
‫)צילומים‪ :‬דניאל קמינסקי‪ ,‬יח"צ(‬
‫מהמערב )ומהבריטים בפרט(‪ ,‬כשזה לוקח את שירי מימון ב"אויטה"‪ .‬מגישה את עצמה‪ .‬למטה‪ :‬דנקר‬
‫סיפורים‪ .‬ובפן הזה‪ ,‬אופרת הרוק שכתב טים‬
‫רייס ושאת המוזיקה לה חיבר אנדרו לויד וובר התרבות שלהם‪ ,‬והופך אותה לפולקלור חלול‬
‫שברמה גבוהה )אביחי חכם(‪ ,‬הוא רן דנקר‬
‫לפני קרוב ל–‪ 40‬שנה‪ ,‬היא סיפור מפוספס‬
‫של סטריאוטיפים‪ .‬לטלנובלה בע"מ‪.‬‬
‫סימבולי בכך שדווקא שירי מימון נבחרה‬
‫בתפקיד צ'ה‪ .‬דמות שאינה נמנית עם‬
‫בצורה שערורייתית‪ .‬עיוות של‬
‫זה מתסכל ואפילו מכעיס‪ ,‬כשמביאים‬
‫לגלם את אוויטה‪ .‬כמו ב"אקס פקטור"‪ ,‬שם‬
‫היא שופטת‪ ,‬ועוד קודם ב"כוכב נולד" שממנו הביוגרפיה של אוויטה כמובן‪ ,‬ושנמצאת על‬
‫בחשבון שזו הצגה שמתחזה לביוגרפית‪.‬‬
‫פרצה‪ ,‬זו ההפקה שמעל לכל‪ .‬התוכן הוא שחקן הבמה כל העת בתפקיד של מספר‪ ,‬על מנת‬
‫הנה כך‪ ,‬היא רצה על הציר הכרונולוגי של‬
‫לעמת אותה עם הפער בין מי שהייתה ובין מי‬
‫חייה של אוויטה‪ ,‬ועושה זאת ברמות פירוט‬
‫משנה‪ ,‬וגם המשתתפים‪ .‬הפורמט הוא המלך‪,‬‬
‫וגם כאן‪ ,‬טנגו יפייפה‪ ,‬פלמנקו עוצר נשימה‪ ,‬שהפכה להיות‪ .‬אפשר שזו הדמות המורכבת‬
‫דקדקניות‪ ,‬שנוגעת באירועים המרכזיים של‬
‫ארגנטינאי‪ ,‬אנדלוסי ‪ -‬הכול מתערבב‪ .‬גרסת ביותר על הבמה‪ ,‬כזאת שנמצא כפסה מלהפוך‬
‫חייה ושל מותה‪ .‬אלא שזה גם המקום שבו‬
‫לקריקטורה מגוחכת של המהפכן המרקסיסטי‬
‫חסרה היד המכוונת‪ ,‬שתיקח את הקדירה‬
‫קאבר לדבר האמיתי‪.‬‬
‫בתפקיד של נער שעשועים‪ ,‬ודנקר עומד‬
‫הלוהטת ותחליט מה היא רוצה לומר‬
‫מימון היא זמרת נהדרת וגם הביצוע‬
‫באתגר‪ .‬יש לו קול נהדר‪ ,‬תנועה מעולה‪,‬‬
‫על אוויטה‪ ,‬או לומר באמצעותה‪.‬‬
‫שלה ל"אל נא תבכי ארגנטינה" הקנוני על‬
‫מרפסת של הקאסה רוסאדה הוא יפיפייה )אף מעברים נפלאים ומעל לכול ים של כריזמה‪.‬‬
‫יד שיודעת להגביר‪ ,‬אבל גם לעצור‬
‫שמבחינת עיתוי לא ברור לי מדוע זה הנאמבר מאוד הזכיר לי את הרמה הנפרדת שבה ניצב‬
‫לעורר מחשבה‪ .‬קצת אוויר בתוך ההתקפה‬
‫איתי טיראן מעל להפקת "קברט"‪ ,‬ודנקר‬
‫התזיזיתי הזאת ‪ -‬נאמבר רודף נאמבר‪ 24 ,‬מהם שנבחר לפתוח את המערכה השנייה‪ ,‬במקום‬
‫לנעול את הראשונה בגאון(‪ .‬ועדיין‪ ,‬מימון היא בהחלט מבשיל לאיכויות האלה‪¿ .‬‬
‫בקצב מסחרר ‪ -‬שהצופה חווה על מנת להמם‬
‫אותו ויזואלית וווקאלית בכל רגע‪ .‬יש בזה גם לא אוויטה‪ ,‬ולרגע אין מקום לטעות בכך‪ .‬היא‬
‫"אוויטה" מאת טים רייס‪ ,‬מוזיקה‪ :‬אנדרו‬
‫מן ההנאה והכיף‪ ,‬זה ברור‪ ,‬אבל זה יכול להיות מגישה את שירי מימון‪.‬‬
‫לויד וובר‪ ,‬תרגום‪ :‬דניאל אפרת‪ ,‬בימוי‪:‬‬
‫יותר מאשר קרקס ססגוני‪.‬‬
‫מי שכן מגיש דמות‪ ,‬ואין ספק שמדובר‬
‫באקס פקטור של ההפקה‪ ,‬לצד הכוריאוגרפיה משה קפטן‪ ,‬הבימה‬
‫במובן זה‪ ,‬ולא רק‪ ,‬יש הרבה יותר מאלמנט‬
‫‪7‬‬
‫לראות או לא לראות‬
‫‪ //‬ניר קיפניס‬
‫נשארים במפה‬
‫נפגשים עם ראש‪-‬הממשלה ואז אני‬
‫שוב מתהפך(‪ .‬רוצה לומר‪ ,‬משחק‪,‬‬
‫לא כל שכן משחק פתיחת עונה של‬
‫מכבי תל–אביב פותחת‬
‫מכבי תל–אביב באירופה‪ ,‬הוא עבורי‬
‫עונה אירופית במוסקבה‪,‬‬
‫כמו כנס מחזור קטן שלי עם שנותיי‬
‫ה'‪ ,‬מ–‪ ,20:00‬ערוץ ‪10‬‬
‫כחובב ספורט וצופה טלוויזיה‪ .‬זאת‬
‫כמו כל דבר בחיים שנמשך שנים‬
‫ועוד‪ ,‬המפגש מול צ‪.‬ס‪.‬ק‪.‬א מוסקבה‪,‬‬
‫רבות‪ ,‬כך גם משחקיה של מכבי תל–‬
‫הוא בבחינת "אירוע בתוך אירוע"‪,‬‬
‫אביב ב"יורוליג" )או "גביע אירופה‬
‫עוד מהימים בהם בחרה קבוצת הצבא‬
‫לאלופות" כפי שקראנו לו פעם(‪,‬‬
‫האדום לארח אותנו בוירטון‪ ,‬בלגיה‬
‫יכולים לשמש סוג של רטרוספקטיבה‪ - :‬המשחק שהסתיים בניצחון ‪79-91‬‬
‫הנה‪ ,‬בגיל שמונה אני צוהל ביחד‬
‫וגרם לטל ברודי לומר את המשפט‬
‫עם מדינה שלמה מהזכייה הראשונה‬
‫שהכי מזוהה איתו עד היום‪" :‬אנחנו‬
‫בגביע הנכסף‪ .‬הנה‪ ,‬בגיל העשרה‪ ,‬אני במפה ואנחנו נשארים במפה"‪ .‬אלה היו‬
‫מורד בכל והופך להיות עוין למכבי‪.‬‬
‫ימים של בידוד בינלאומי לישראל‪,‬‬
‫הנה בגיל ‪ 40+‬אני כבר מיושב יותר‪,‬‬
‫ימים שבהם חשבו באו"ם שהציונות‬
‫לא אוהד מכבי‪ ,‬לא לובש חולצה‬
‫היא גזענות‪ ,‬ימים של טרור נגד‬
‫צהובה ורץ לכיכר ‪ -‬אבל בהחלט שמח מטרות ישראליות בארץ ובחו"ל‪ .‬אז‬
‫כשהם מנצחים‪ ,‬ואם זה יגרום למישהו כן‪ ,‬שמח ככל שאהיה על זה ש"אנחנו‬
‫באירופה להזכיר אותנו בהקשרים‬
‫במפה"‪ ,‬מדהים לראות עד כמה מעט‬
‫שמחים ‪ -‬מה טוב )כל זה עד שהם‬
‫היא השתנתה ב ‪ 38‬השנים שחלפו מאז‪.‬‬
‫הטרילוגיה‬
‫של אלקבץ‬
‫סרטי האחים אלקבץ ‪-‬‬
‫מ"שבעה" ועד "גט"‪ ,‬ה'–ש'‬
‫‪" ,22:00‬יס קולנוע ישראלי‬
‫יש בסרטים של רונית ושלומי‬
‫אלקבץ משהו מהפנט‪ ,‬קצת כמו דיוקנה‬
‫של רונית‪ .‬כמי שלא מכיר את ההוויה‬
‫הזאת מקרוב‪ ,‬אני מביט בהם לעיתים‬
‫כפי שמביטים בסרט זר‪ ,‬כלומר לא‬
‫רק נסחף בעלילה‪ ,‬אלא במקביל רושם‬
‫לעצמי גם את מנהגי המקום ‪ -‬ממנהגי‬
‫אבלות ועד גירושים ברוח יהודית–‬
‫מזרחית–מסורתית‪ .‬בל יטעה מישהו‬
‫לחשוב חלילה שבמשפט האחרון יש‬
‫איזו התנשאות‪ ,‬בעוד שאין בו אלא‬
‫הודאה בבורותי‪ .‬אלא שלמרבה המזל‪,‬‬
‫יש בסרטים האלה הרבה יותר‪ :‬מדובר‬
‫בדרמות משובחות עם עלילה שחודרת מדובר ביצירה תיעודית מרתקת‬
‫את הצופה‪ ,‬מבוימת ברגישות‪ ,‬משוחקת וסוחפת‪ .‬לא רק בגלל נושאה הנכבד‬
‫היטב ומביאה דמות של אישה שנאבקת )היוצר והמחזאי המנוח ניסים אלוני(‪,‬‬
‫אלא משום שמדובר בחווייה סוחפת‬
‫מבפנים בכבלי המסורת שאליה היא‬
‫גם מבחינה ווקאלית וויזואלית‪ .‬ב"היה‬
‫קשורה מחד‪ ,‬אך בה היא גם מורדת‬
‫מאידך‪ .‬הטרילוגיה תיפתח כבר הערב היה מלך" משתמש הבימאי דורון‬
‫ג'רסי באנימציה שמבוססת על ציוריו‬
‫)ה'( עם "שבעה"‪ ,‬תימשך בערב שבת‬
‫עם "ולקחת לך אישה" ותסתיים במוצאי של יוסל ברגנר‪ ,‬שהיה חברו הטוב של‬
‫אלוני‪ .‬זו לא רק ביוגרפיה מצולמת‬
‫השבת עם הקרנת בכורה של "גט"‪,‬‬
‫של אחד האנשים המשפיעים ביותר‬
‫הפרק האחרון והמרגש בטרילוגיה‬
‫על התרבות הישראלית ‪ -‬גבוהה‬
‫הקולנועית המקומית והיפה הזאת‪.‬‬
‫כעממית‪ ,‬אלא גם בחינה של יחסיו‬
‫עם יצירתו‪ ,‬עם הקהל ועם הממסד‬
‫האמנותי‪ .‬במשך שנים היה אלוני‬
‫חידה‪ :‬איש רציני שידע להצחיק‪ ,‬איש‬
‫תרבות שידע לגעת גם בהומור עממי‬
‫ומעודכן )"הגשש החיוור" למשל(‪,‬‬
‫"היה היה מלך"‪,‬‬
‫מחדש את השפה‪ ,‬אך גם נמנה על‬
‫שבת ‪ ,21:00‬ערוץ ‪8‬‬
‫שומריה‪ ,‬ביוקרתי‪ ,‬חריף ויחד עם זאת‬
‫על אף שלא זכה לבסוף ב"פרס‬
‫ אחד מבניה האהובים של התרבות‬‫אופיר" לסרט התיעודי הטוב ביותר‪,‬‬
‫הישראלית לדורותיה‪¿ .‬‬
‫למאמינים‬
‫בניסים‬