‫בעקבות שיר השירים‪ -‬הגות העת החדשה (עמ' ‪69-‬‬ ‫‪)82‬‬ ‫אורט ספיר ירוחם‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫שיר השירים בהגות העת החדשה‬ ‫‪ ‬החשיבות של שיר השירים לא פסחה גם על הוגי העת החדשה (התקופה‬ ‫המודרנית‪ ,‬מהמאה ה‪ 16-‬ואילך)‪ ,‬שמצאו בו עניין רב והתלבטו כיצד לפרשו‪.‬‬ ‫חלק פירשו אותו על פי הפרשנות המסורתית שהתקבלה אצל חז"ל‪ ,‬קרי‬ ‫הפרשנות האלגורית‪ ,‬שמעשירה את הטקסט ברבדים ומשמעויות נוספות ומנסה‬ ‫להתאים אותו למצב הנוכחי ולחיים שלהם‪ .‬עם זאת‪ ,‬חלק אחר פיתח גישה‬ ‫ביקורתית יותר‪ ,‬אשר דוחה את הפרשנות האלגורית ומנסה להחזיר את השיר‬ ‫לפרשנות 'המקורית' שלו‪ ,‬קרי‪ :‬סיפור אהבה פשוט בין בני זוג בעל מאפיינים‬ ‫ארוטיים ברורים‪.‬‬ ‫‪ ‬הפרשנים המסורתיים יותר ניסו להתמודד עם הביקורת הזו באמצעות דרכים‬ ‫חדשות ויצירתיות להעניק משמעות רלבנטית ומקורית לשיר השירים‪ .‬אחד‬ ‫מהם היה ר' שלמה אלקבץ‪ ,‬מחבר הפיוט 'לכה דודי' ופיוטים נוספים‪.‬‬ ‫ר' שלמה הלוי אלקבץ' (עמ' ‪)72-69‬‬ ‫‪ ‬מקובל‪ ,‬מיסטיקן ופרשן‪ ,‬תלמידו של האר"י הקדוש‪ ,‬שחי ופעל במאה ה‪16-‬‬ ‫בצפת‪ .‬חיבר מספר פיוטים‪ ,‬שהנודע שבהם הוא כמובן 'לכה דודי'‪ ,‬ששרים בכל‬ ‫שבת בכל בתי הכנסת‪ .‬ר' אלקבץ היה חלק מקבוצת מקובלים בצפת‪ ,‬שפיתחו את‬ ‫ספרות הקבלה‪ ,‬הדרש והפיוט‪ .‬הם הושפעו בעיקר מגירוש ספרד‪ ,‬וניסו לשקם‬ ‫את האמונה לאור הטרגדיה שחוו באמצעות פרשנות אלגורית‪ ,‬ששמה במרכז את‬ ‫הקשר בין עם ישראל לקב"ה‪.‬‬ ‫‪ ‬אלקבץ חיבר את הפיוט 'איילת אהבים'‪ ,‬שעוסקת בשיר השירים אך מבוססת על‬ ‫ספר משלי‪:‬‬ ‫‪ " ‬יהיה מקורך ברוך‪ ,‬ושמח מאשת נעוריך‪.‬‬ ‫איילת אהבים ויעלת חן‪.‬‬ ‫דדיה ירוך בכל עת‬ ‫באהבתה תשגה תמיד" (משלי ה‪)18-19 ,‬‬ ‫שיר השירים כשיר אהבה לתורה‬ ‫‪ ‬השיר 'איילת אהבים' הוא פירוש קבלי לשיר השירים‪ .‬בניגוד למדרשי חז"ל‬ ‫השונים (כדוגמת שיר השירים רבא)‪ ,‬המנסים לחנך את הציבור לערכים‬ ‫דתיים‪ ,‬שיר זה בולט בשל הממד החוויתי שבו‪ ,‬המתאר מפגש אינטימי ואישי‬ ‫עם הטקסט‪.‬‬ ‫‪ ‬בשיר השירים יש הרבה אזכורים למילה 'איילה'‪ ,‬שנמשלה ע"י חז"ל לתורה‪.‬‬ ‫לפי אחד המדרשים‪ ,‬כפי שהאיילה שומרת אמונים לבן זוגה למרות שגרת‬ ‫החיים‪ ,‬ועל כן היא חביבה עליו בכל פעם מחדש‪ ,‬כך לומד התורה מגלה‬ ‫בתורה צדדים חדשים בכל יום‪ .‬כלומר‪ ,‬שלומד התורה יכול וצריך לפתח‬ ‫יחסי אהבה עם התורה עצמה‪ ,‬באמצעות לימוד אישי וחוויתי של הטקסט‪.‬‬ ‫‪ ‬אלקבץ‪ ,‬ברוח משל האהבה של שיר השירים‪ ,‬הופך את הטקסט עצמו‬ ‫למושא אהבתו‪ -‬אהבה רוחנית ומופשטת כמובן‪ .‬הקבלה דיברה על קשר‬ ‫אינטימי‪ ,‬ממש זוגי מבחינה רוחנית‪ ,‬בין הקב"ה לעם ישראל‪ ,‬המבוסס על‬ ‫שותפות והשתוקקות הדדית‪ .‬לכן אלקבץ רואה בתורה את מושא אהבתו‪,‬‬ ‫משום שהיא נחשבת לביטוי של האל עצמו ודרך לאהוב אותו‪.‬‬ ‫לכה דודי (עמ' ‪)72-73‬‬ ‫‪ ‬הפיוט הידוע ביותר שחיבר אלקבץ‪ ,‬כאמור‪ ,‬הוא 'לכה דודי'‪ ,‬שהפך ל‪'-‬להיט' בכל‬ ‫קבלת שבת‪ .‬אלקבץ היה חלק מהחבורה של תלמידי האר"י (האלוהי רבי יצחק‬ ‫לוריא) שפיתחה את קבלת השבת בצפת כטקס רוחני‪ ,‬מעין תפילה עצמאית‪ ,‬שלא‬ ‫הייתה חלק מהמסורת היהודית עד אותה עת‪ .‬קבלת השבת הייתה טקס רווי‬ ‫במשמעויות מיסטיות ומשיחיות‪ ,‬שבמרכזו עומד קריאת שיר השירים ושירת‬ ‫הפיוט 'לכה דודי'‪.‬‬ ‫‪' ‬לכה דודי' הוא פיוט המשלב יסודות מקראיים‪ ,‬מדרשיים וקבליים‪ .‬הוא נכנס‬ ‫למחזור התפילה הספרדי במאה ה‪ 16-‬ומאז הפך לאחד השירים המוכרים ביותר‬ ‫ביהדות‪ ,‬הן במסורת האשכנזית והן במסורת הספרדית‪ .‬הפיוט משמר את הסגנון‬ ‫המיוחד של שיר השירים‪ ,‬ומהווה מעין המשך שלו לתוך התקופה החדשה‪,‬‬ ‫בעיותיה ותקוותיה‪ .‬מבחינה ספרותית‪ ,‬הוא כתוב כאקרוסטיכון המנציח את שם‬ ‫המחבר‪.‬‬ ‫‪ ‬האתגר המרכזי שאיתו המתמודדו היהודים באותה התקופה הוא הטראומה מגירש‬ ‫ספרד וחורבן המרכז היהודי החשוב באותה תקופה‪ ,‬ומתוך כך עולה בשיר‬ ‫התקווה החזקה לגאולה‪ ,‬כאשר הקשר בין עם ישראל לקב"ה הוא המבשר שלה‪.‬‬ ‫רעיון הגאולה‬ ‫‪ ‬רעיון הגאולה הינו אחד מהרעיונות המרכזיים ביהדות‪ ,‬שחוזר על עצמו מהתנ"ך‬ ‫ועד ימינו‪ .‬האמונה בגאולה‪ ,‬כלומר בימות המשיח‪ ,‬בהם ישרור שלום בין כל בני‬ ‫האדם וכולם יחיו בהרמוניה‪ ,‬בא לידי ביטוי גם בשמירת האמונה בבחירה של עם‬ ‫ישראל ובהבטחה של ה' לעמו שלא ייטוש אותו גם בתקופות הקשות‪ ,‬ובסוף גם‬ ‫יחזיר אותו לארצו ויעזור לו לבנות את מלכות ישראל מחדש‪.‬‬ ‫‪ ‬בתקופת המקובלים בצפת‪ ,‬החלה להתפתח האמונה כי המשיח בפתח‪ ,‬וכי הדרך‬ ‫להביאו קשורה לאופן בו אנו מתייחסים לאלוהים‪ .‬האמונה של המקובלים הייתה‬ ‫כי אם ניצור קשר מיסטי עם הקב"ה‪ ,‬בין היתר באמצעות שירים ותפילות‪ ,‬אזי‬ ‫הדבר יסייע לנו לקבל את המשיח ולהגיע במהרה לגאולה‪.‬‬ ‫‪ ‬בפיוט שלנו‪ ,‬האמונה בגאולה מאפשרת לנו לשמוח בשבת למרות חורבן‬ ‫ירושלים‪ ,‬כאילו שמדובר בחתונה שמחה‪ .‬הוא מתאר את ירושלים החרבה‬ ‫והאומה השרויה בגלות ואבל כנערה שזקוקה לעידוד ותקווה‪ ,‬ולכן קוראת לנו‬ ‫לנחם אותה ולהקים אותה מעפר ('התנערי מעפר קומי')‪ .‬בפועל‪ ,‬הציפייה היא כי‬ ‫הקב"ה הוא זה שיגאל את עם ישראל מסבלו‪ ,‬כמו האהוב הבא לגאול את אהובתו‬ ‫מייסוריה ובדידותה‪.‬‬ ‫שאלת חזרה‪:‬‬ ‫‪ ‬הפיוט 'לכה דודי' (רבי שלמה הלוי אלקבץ‪ ,‬המאה ה‪:)16-‬‬ ‫‪ ‬א‪ .‬הסבירו בקצרה על פיוט זה‪ ,‬ועמדו על הייחודיות שלו מבחינת התוכן‬ ‫והסגנון‪.‬‬ ‫‪ ‬ב‪ .‬האם ניתן לדעתכם לראות בפיוט זה שיר אהבה‪ ,‬ואם כן‪ -‬מאיזה סוג? כיצד‬ ‫בא לידי ביטוי בשיר הקשר שבין עם ישראל לקב"ה? הביאו ציטוטים מהשיר‪.‬‬ ‫‪ ‬ג‪ .‬האם פיוט זה ממשיך את המסורת הפרשנית בנוגע לשיר השירים? מדוע?‬ ‫בתשובתכם התייחסו למושגים כגון‪' :‬אלגוריה'‪' ,‬דרש' ו‪'-‬אבות דרבי נתן'‬ ‫ולדמויות כדוגמת רבי עקיבא‪.‬‬ ‫תשובה‬ ‫‪ ‬א‪ .‬הפיוט 'לכה דודי' חובר ע"י שלמה הלוי אלקבץ‪ ,‬מתלמידיו של האר"י הקדוש‬ ‫במאה ה‪ 16-‬בצפת‪ .‬הוא פיוט המשלב מוטיבים מקראיים‪ ,‬מדרשיים ומיסטיים‪,‬‬ ‫אשר עוסקים בחורבן‪ ,‬גאולה וקשר רוחני‪ .‬מבחינה ספרותית‪ ,‬הוא בנוי במבנה של‬ ‫אקרוסטיכון‪ ,‬המנציח את שם המחבר‪ .‬מבחינת התוכן‪ ,‬הוא מתאר מצב של חורבן‬ ‫מצד אחד‪ ,‬אך שאיפה לגאולה ותיקון מצד שני‪ .‬הוא מבטא את הקשר החזק שבין‬ ‫עם ישראל לקב"ה‪ ,‬הבא לידי ביטוי בשאיפה לגאולה שתגיע בעזרת המשיח‪.‬‬ ‫‪ ‬ב‪ .‬הפיוט מתאר את היחסים בין עם ישראל לקב"ה כיחסים שבין זוג אוהבים‪,‬‬ ‫הדוד והכלה‪ ,‬כאשר הכלה מייצגת את עם ישראל (או בפרשנות הקבלית‪ :‬כנסת‬ ‫ישראל‪ ,‬השכינה) והדוד את הקב"ה‪ .‬הכלה מתוארת בשיר כמי שמצד אחד לבושה‬ ‫בסמרטוטים ומושפלת עד עפר‪ ,‬אך מצד שני זוכה ליחס אוהב ומתוקן של הדוד‪,‬‬ ‫המקים אותה מהשפל בה היא נמצאת‪.‬‬ ‫‪ ‬מבחינה זו‪ ,‬ניתן לראות בביטויים כמו 'התנערי מעפר קומי'‪' ,‬לא תבושי ולא‬ ‫תיכלמי'‪' ,‬ישיש עליך אלוהיך כמשוש חתן על כלה' וכ'ו את הביטוי לאמונה‬ ‫בגאולה ובחידוש הברית שבין עם ישראל לקב"ה על בסיס של אהבה זוגית‪.‬‬ ‫המשך‪...‬‬ ‫‪ ‬ג‪ .‬מבחינה זו‪ ,‬ניתן לראות בשיר השירים ביטוי מובהק להמשך המסורת הפרשנית‬ ‫ביחס לשיר השירים‪ ,‬המבוססת על הפרשנות האלגורית‪ .‬לפי גישה זו‪ ,‬שיר‬ ‫השירים אינו שיר אהבה 'רגיל' בין גבר לאישה‪ ,‬אלא ביטוי לקשר הרוחני שבין‬ ‫עם ישראל לקב"ה‪ ,‬המבוסס על שותפות ואהבה‪ .‬זאת מתוך הנחה כי לא יכול‬ ‫להיות שחיבור כזה יופיע בתנ"ך‪ ,‬מבלי שיהיה לו קשר כלשהו לאלוהים או‬ ‫לאמונה בו‪.‬‬ ‫‪ ‬הפרשנות האלגורית משתמשת בטכניקה המכונה 'דרש'‪ ,‬לפיה לוקחים את הטקסט‬ ‫המקורי ומנסים למצוא בו משמעויות נוספות שאינן חלק מהטקסט הפשוט‪ ,‬אך אנו‬ ‫מאמינים כי הן חלק ממנו במובן עמוק יותר‪ .‬דוגמא למהלך כזה ניתן לראות אצל‬ ‫אבות דרבי נתן‪ ,‬שם מסופר כי חז"ל ביקשו בהתחלה לגנוז את שיר השירים‪ ,‬אך‬ ‫בזכות הדרש יכלו למצוא בו משמעויות ש‪'-‬הצילו' אותו ושימרו את מעמדו‪.‬‬ ‫‪ ‬בניגוד לאבות דרבי נתן‪ ,‬גם רבי עקיבא רואה בשיר השירים טקסט רוחני עמוק‪,‬‬ ‫אך לא מרגיש צורך לפרש אותו באופן אלגורי‪ ,‬שכן הוא מייחס משמעות רוחנית‬ ‫עמוקה לקשר בין גבר לאישה‪ .‬לכן גם 'לכה דודי' הוא ביטוי לקשר כזה‪ ,‬בו מצד‬ ‫אחד משתמשים במושגים מוחשיים מאוד‪ ,‬אך מצד שני מכוונים למקום רוחני‬ ‫מאוד‪.‬‬ ‫רוזנצווייג‪ -‬האהבה אינה זקוקה למשל (עמ' ‪)76-77‬‬ ‫‪ ‬פרנץ רוזנצוויג‪ ,‬ההוגה היהודי החשוב בן המאה ה‪( 19-‬אותו פגשנו בשאלת אהבת‬ ‫האל והביקורת שלו על קריאת שמע)‪ ,‬עסק אף הוא בשאלת הפרשנות לשיר‬ ‫השירים‪ .‬בהתאם למגמה הביקורתית‪-‬החילונית בתקופתו‪ ,‬שביקשה להתנתק‬ ‫מהפרשנות האלגורית של שיר השירים‪ ,‬יותר ויותר אנשים בתקופתו של‬ ‫רוזנצוויג ראו בשיר השירים שיר יפה המבטא אהבה פשוטה בין גבר לאישה‪ ,‬כמו‬ ‫שקיים בהרבה תרבויות אחרות‪ ,‬ולא מעבר לכך‪.‬‬ ‫‪ ‬עבור רוזנצוויג‪ ,‬שיר השירים הוא שיר אהבה 'חילוני'‪ ,‬אך דווקא בשל כך הוא‬ ‫מבטא אהבה רוחנית ועמוקה‪ .‬לטענתו‪ ,‬צריך לראות בשיר זה שיר אהבה‪ ,‬ודווקא‬ ‫מתוך כך‪ ,‬שיר מיסטי‪ .‬כלומר‪ ,‬שדווקא משום שהוא שיר על אהבה 'אמיתית'‪,‬‬ ‫כלומר אהבה שבין גבר לאישה‪ ,‬ולא בן האדם (או העם) לאל‪ ,‬הוא מקבל את‬ ‫המשמעות והמעמד הדתי שמדבר על אהבת האלוהים לאדם‪.‬‬ ‫‪ ‬לטענתו‪ ,‬האדם אוהב כשם שאלוהים אוהב ומשו שאלוהים אוהב‪ ,‬ולכן צריך‬ ‫להתרכז בנפש האנושית שלו ובאהבה שלו לבני אדם‪ ,‬משום שזה מה שבעצם‬ ‫אלוהים רוצה‪ -‬שנאהב אחד את השני כפי שהוא אוהב אותנו‪ ,‬ומשום כך הוא‬ ‫אוהב אותנו‪ .‬לכן‪ ,‬האהבה גם אינה זקוקה למשל‪ -‬היא 'הסיפור האמיתי'‪.‬‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫‪ ‬א‪ .‬הציגו שתי גישות התומכות ברעיון שלשיר השירים ישנה פרשנות אלגורית‪,‬‬ ‫ושתי גישות התומכות ברעיון שיש לפרש את שיר השירים באופן פשוט‪.‬‬ ‫הסבירו גישות אלה והביאו דוגמאות‪.‬‬ ‫‪ ‬ב‪ .‬האם לדעתכם הפרשנות של רוזנצווייג לשיר השירים תואמת את רעיון‬ ‫הפרשנות האלגורית או סותרת אותו? הסבירו‪.‬‬ ‫‪ ‬ג‪ .‬האם אתם יכולים למצוא קשר בין העמדה של רוזנצוויג ביחס לשיר‬ ‫השירים‪ ,‬לבין העמדה שלו ביחס לקריאת שמע? הסבירו‪.‬‬