‫מדריך יקר!‬
‫חוברת זו נועדה להעניק לך ידע וכלים בנושא הניווט‪ ,‬מתודות ודרכים‬
‫להעברת הידע ביישובים‪ ,‬על מנת להקל את תהליך ההכנה לקראת מסע‬
‫סיור וניווט המועצתי‪.‬‬
‫הניווט הינו כלי חשוב בפעילויות החוץ השונות‪ .‬יש צורך להכירו‪ ,‬לפחות‬
‫הכרה בסיסית‪.‬‬
‫בהצלחה!‬
‫מה יש בחוברת‬
‫הכרת מפה ‪3-5 ..............................................................................................‬‬
‫טופוגרפיה ‪6-8 ..............................................................................................‬‬
‫המצפן ‪9-01 ...................................................................................................‬‬
‫בניית ציר ניווט ‪00-01.......................................................................................‬‬
‫מדידת מרחקים שטח‪03 .................................................................................‬‬
‫אחרי כל נושא יש מתודות להעברת הנושא!‬
‫"הצעד הראשון הוא המפחיד מכולם‬
‫השני מרתק‬
‫אחריו באים הקסום‪ ,‬הקשה‪ ,‬המאכזב‬
‫והמרגש‪.‬‬
‫ובדרך ארוכה בה כל צעד שונה וחדש‪,‬‬
‫כל מסע הרפתקה‬
‫כל נווה מדבר גן עדן‪"...‬‬
‫‪2‬‬
‫מטרה‪ :‬הכרות של החניכים עם סוגי המפות השונות והמפה שאיתה נעבוד‬
‫במסע‪.‬‬
‫קיימים סוגים שונים של מפות לצרכים שונים‪:‬‬
‫מפה פיסית‪ -‬ניתן לראות הבדלי הגבהים עפ"י הצבעים השונים במפה‪.‬‬
‫מפה אקלימית‪ -‬הצבעים השונים במפה מסמלים את כמויות המשקעים השונות‬
‫ברחבי הארץ‪.‬‬
‫מפה היסטורית‪ -‬לסימון גבולות‪/‬אתרים‪/‬מאורעות היסטוריים‪.‬‬
‫מפה טופוגרפית‪ -‬במפה טופוגרפית פני השטח כפי שהם במציאות (בתלת‬
‫מימד) משתקפים בדו‪ -‬מימד‪ .‬הטופוגרפיה (הרים‪ ,‬עמקים‪ ,‬נחלים וכו') מסומנים‬
‫בסימנים שונים עפ"י מקרא המפה‪ .‬במפת טופוגרפית מסומנים התבליט‬
‫והתכסית (תבליט ‪ -‬פני השטח‪ .‬תכסית‪ -‬מה שמכסה את פני השטח‪ :‬עצים‪,‬‬
‫שיחים‪,‬בתים וכו')‪.‬‬
‫מפת סימון שבילים‬
‫המפה שבה אנו משתמשים היא מפת סימון שבילים‪ .‬מפת סימון שבילים היא‬
‫מפה טופוגרפית שעליה "הולבשה" שכבה נוספת שהיא סימון השבילים‪,‬‬
‫המסומן בצבעים שונים‪ :‬אדום‪ ,‬שחור‪ ,‬ירוק וכחול ועוד‪.‬‬
‫מפת סימון השבילים שבה אנו משתמשים היא מפה בקנה מידה של‬
‫‪ .0:01,111‬לכל מפה (רשום בתחתיתה בד"כ) רשום קנה המידה‪ .‬קנה המידה‬
‫הינו היחס הקיים בין המפה לשטח‪ .‬קנה המידה הוא ביחס של‪ 0 -‬ס"מ במפה=‬
‫‪ 01,111‬ס"מ בשטח‪ .‬כלומר ‪ 0‬ס"מ במפה הוא חצי קילומטר בשטח‪.‬‬
‫על גבי המפה ניתן לראות טבלה של קווים שחורים‪ ,‬זוהי רשת הקואורדינאטות‪.‬‬
‫הגודל של כל משבצת הוא ‪ 2X2‬ס"מ‪ .‬כלומר הגודל של כל משבצת הוא ק"מ‬
‫מרובע בשטח‪.‬‬
‫* חשוב לדעת מהי שנת הוצאת המפה או שנת העדכון האחרון שלה‪ .‬בשטח יש‬
‫לעיתים שינויים ולכן חשוב שהמפה אותה אנחנו מחזיקים תהיה עדכנית עד‬
‫כמה שאפשר‪.‬‬
‫דגשים מרכזיים לשימוש במפת סימון שבילים‪:‬‬
‫שטחי אש ‪/‬שטחי ‪ - B ,A‬חשוב להכיר את סימון השטחים האלו כדי לא להיכנס‬
‫אליהם בטעות‪ .‬הכניסה לשטחים אלו היא בתיאום בלבד ובהתאם לתיאום‬
‫הביטחוני של הטיול בו אנחנו מטיילים‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫סוגי דרכים ‪ -‬יש מספר סוגים של דרכים בעלי עבירות שונה לכלי רכב‪ .‬חשוב‬
‫להכיר את הסימון של הדרכים השונות מבחינה ניווט ובטיחות (חציית כביש‬
‫ראשי בעייתית יותר מחציית דרך עפר)‪.‬‬
‫סימון שבילים‪ -‬סימון השבילים אינו מסמן תוואי דרך (נחל‪ ,‬כיפה‪ ,‬שלוחה וכו')‪.‬‬
‫תוואי הדרך מסומן בטופוגרפיה בלבד!‬
‫בסיסים צבאיים‪ -‬אינם מסומנים במפה מטעמי בטחון שדה‪ .‬רצוי לדעת אם‬
‫בשטח הניווט ישנם בסיסים צבאיים ומהו מיקומם‪.‬‬
‫סימון שבילים‬
‫סימון שבילים כחול‪ .‬הסימון תמיד (פרט לשביל ישראל) יהיה בין שני קווים‬
‫לבנים‪ ,‬על‪-‬מנת שנזהה אותו בקלות בלילה‪ .‬מופיע ב‪ 4-‬צבעים (אדום‪ ,‬ירוק‪,‬‬
‫כחול‪ ,‬שחור)‪ ,‬גיוון הצבעים נועד למניעת בלבול במקומות מרובי‬
‫סימונים‪/‬מסלולים‪ .‬כיוונו של הסימון‪ ,‬מעיד על כיוון ההתקדמות (כמו בתמונה –‬
‫מתעקל)‪.‬‬
‫החריג היחידי מבין סימוני השבילים הינו ‪ ...‬שביל ישראל‪ .‬הוא מסומן בכתום‪-‬‬
‫כחול‪-‬לבן‪.‬‬
‫מקרא של מפת סימון שבילים‪:‬‬
‫סוגי מפות‬
‫מפה היסטורית‬
‫מפת משקעים‬
‫מפת תצלום אוויר (תצ"א)‬
‫‪4‬‬
‫מפה פיזית‬
‫לקחת מפה אילמת של אזור מסוים‪ ,‬לצלם ולגזור ריבוע קטן‪ ,‬לתת להם לנסות‬
‫להתאים את הקובייה למקום הנכון למפה‪.‬‬
‫עזרים‪ :‬מפה אילמת‪ ,‬מספריים‪.‬‬
‫לקחת מפה אילמת של האזור המטויל‪ ,‬בצד מכינים רשימת יישובים ואזורים‬
‫ובמפה מסומנות נקודות‪.‬‬
‫תחרות בין הקבוצות מי מוצא כמה שיותר את המקומות שמסומנים על המפה‬
‫עזרים‪ :‬מפה אילמת‪ ,‬בנק מקומות‪ ,‬עטים‪.‬‬
‫בנק מקומות‪ :‬גזית‪ ,‬מולדת‪ ,‬טייבה‪ ,‬נחל תבור‪ ,‬אילנייה‪ ,‬בית ירח‪ ,‬כפר קיש‬
‫היכרות עם סימני המקרא במפה‪.‬‬
‫מכינים כרטיסיות עם סימני המקרא השונים במפה‪ .‬כל זוג מכין את ציור של‬
‫הסימן ופירושו במילים‪.‬‬
‫ניתן לעשות את המשחק בצורה נוספת‪ .‬מחלקים את הקבוצה לשתיים כל‬
‫קבוצה משננת את סימני המקרא במשך כמה דקות‪ .‬לאחר מכן המדריך מוציא‬
‫בכל פעם ציור והקבוצה הראשונה שאומרת מה הסימן מסמל לוקחת את‬
‫הכרטיס‪.‬‬
‫עזרים‪ :‬בריסטול‪ ,‬מספריים‪ ,‬טוש‪.‬‬
‫מחלקים את הקבוצה לשניים‪ .‬נותנים לכל קבוצה לכתוב על ‪ 4‬פתקי משימות‬
‫ולהחביא אותם במקומות שונים בישוב‪ .‬אח"כ כל קבוצה מציירת מפה עם‬
‫המקומות בהם הוחבאו הפתקים ונותנת לקבוצה השנייה‪ .‬הקבוצה שמוצאת את‬
‫‪ 4‬הפתקים של הקבוצה השנייה קודם מנצחת‪.‬‬
‫עזרים‪ :‬מפות יישוב‪ ,‬פתקים‪ ,‬טוש‪.‬‬
‫בשתי קבוצות כשכל קבוצה מחביאה מטמון בנקודה ביישוב ומציירת לקבוצה‬
‫השנייה מפה המכילה את מיקמו של המטמון‪ .‬אפשר גם להוסיף מלבד לציור‬
‫המטמון כמה פרטים מזהים – כגון‪ :‬עץ גדול‪ ,‬מבנה לא שיגרתי וכו'‪.‬‬
‫עזרים‪ :‬צ'ופר‪ ,‬מפות יישוב‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫העברת השטח ‪ -‬תלת מימדי‪ ,‬לדף ‪ -‬דו מימדי‪.‬‬
‫ מפה טופוגרפית‪ ,‬שימוש בקווי גובה (חומים)‪.‬‬‫תבליט ‪ -‬קווי גובה (חום) ונחלים (כחול)‪.‬‬
‫תכסית ‪ -‬כל שאר הסימנים על המפה‪.‬‬
‫פני השטח‪ .‬ההרים הנחלים והמישורים‪ .‬פני הקרקע‪/‬מסלע ולא מה שעליהם‬
‫מהווים את תבליט‪ .‬במפה הטופוגרפית פני השטח מצוינים ע"י הצבע החום*‬
‫בצורות הבאות‪:‬‬
‫א) מצוק‬
‫ב) מדרון תלול‬
‫ג) קווי גובה‬
‫על פני השטח‪ .‬כול הדברים אשר מכסים את התבליט כגון מבנים‪ ,‬כבישים‪,‬‬
‫מגדלי ‪-‬מיים‪ ,‬חציבות ואפילו יערות או מטעים‪ .‬על מנת לדעת את סוג‬
‫התכסית‪ ....‬יש לעיין במקרא‪.‬‬
‫קו במפה הטופוגרפית בצבע חום שמחבר בין כול הנקודות במפה בעלי אותו‬
‫גובה‪.‬‬
‫קווי הגובה המסומנים הם בהפרשים של עשרה מטרים אחד מהשני – הפרש‬
‫אנכי‪.‬‬
‫משפיע על החלטות בתכנון הציר כמו כן יכול להעיד על סוג המסלע‬
‫באזור‪.‬‬
‫קו גובה סגור בצורה מעגלית שמקיף נק' הגבוהה‪/‬נמוכה ביותר‬
‫בשטח המידי מהכיפה‪/‬מכתש יורדים‪/‬עולים לארבעה כיוונים‪ .‬לכיפה‬
‫או מכתש לא חייבת להיות צורה מעגלית‪ .‬יש כיפות בצורת עגול או‬
‫בצורת ‪ U‬או במבחר שונה של צורות‪ .‬הקו המנחה הוא היות קו‬
‫הגובה הסגור‪ .‬לרוב גם יצוין הגובה במרכז הכיפה‪/‬מכתש‪.‬‬
‫מס קווי גובה בצורה כללית של ‪ V‬או ‪ U‬כאשר‬
‫מאמצע השלוחה יורדים לשלושה כיוונים ועולים‬
‫לאחד‬
‫בכיוון אחד יורדים ובשלושה עולים‪.‬יסומן לרוב‬
‫ע”י נחל‪.‬‬
‫ההבדל בין שלוחה לגיא ניכר בשטח‪ .‬ההבדל במפה נובע מהיחס בין קווי הגובה‬
‫לכיוון השיפוע‪ .‬את כיוון השיפוע ניתן לדעת לפי מספרי קווי הגובה‬
‫‪6‬‬
‫נקודה נמוכה ביו שני כיפות‬
‫שממנה יורדים שני גאיות‪.‬‬
‫כיפה אשר נראית בעין בשטח אך אינה מספיק‬
‫גבוה שיהיה לה קו גובה סגור‪.‬‬
‫קו דמיוני (לשם אימון מומלץ לצייר אחד כזה בטוש מחיק על המפה) המחבר‬
‫כיפות‪ ,‬אוכפים ושלוחות (לעולם לא יחצה נחל‪/‬ואדי)‪ ,‬קו רכס לעולם לא יהיה‬
‫מעגלי‪ .‬קו ממנו אפשר תמיד לרדת בשני כיוונים נגדיים‪.‬‬
‫מחלקים ל ‪ 2‬קבוצות‪ ,‬ומשחקים לא נפסיק לשיר‪ .‬בכל פעם קבוצה מקבלת‬
‫מילה מהשיר שעליה לזהות‪ ,‬ועליה לתת שיר עם המילה הזאת‪ .‬אם הצליחה‬
‫היא מקבלת ‪ 2‬צלילים ראשונים מהשיר‪ ,‬אם לא עובר לקבוצה השנייה‪ ,‬וכן‬
‫הלאה‪ .‬הסיבוב נגמר כשאחת הקבוצות מזהה את השיר‪ .‬כך עושים עם כל אחד‬
‫מהשירים הבאים‪ :‬בין הרים ובין סלעים ‪,‬המומינים‪ ,‬חייל של מאה שערים‪ ,‬זה‬
‫מה שנשאר‪ .‬על החניכים לזהות את המכנה המשותף שהוא מילה בכל שיר‪:‬‬
‫הרים‪ ,‬עמק‪ ,‬כיפה‪ ,‬ערוץ (בהתאמה)‪ .‬את השירים ניתן לקחת ‪shiron.net‬‬
‫במידה והם לא מכירים את כל המונחים‪ ,‬ניתן להגיד להם את המילים ושימצאו‬
‫את המשותף ‪.‬‬
‫מסבירים להם את ההבדל בין כל אחת מהמילים‪ ,‬ומגדירים להם אותם ‪:‬כמה‬
‫עליות‪ ,‬כמה ירידות‪ ,‬צורה וכו'‪.‬ממחישים להם את העניין בעזרת תלולית עפר‪/‬‬
‫חול ‪/‬גבעת דשא וכו'‪.‬‬
‫עזרים‪ :‬דף עם השירים ‪ -‬בין הרים ובין סלעים‪ ,‬המומינים‪ ,‬חייל של מאה שערים‬
‫ו‪ -‬זה מה שנשאר‪.‬‬
‫צועקים צורת נוף והם צריכים לעמוד עליה‪ .‬בשלב יותר מתקדם אפשר לצייר‬
‫מפה גדולה ולבקש מהם לעמוד על צורת הנוף במפה‪.‬‬
‫עזרים‪ :‬טוש‪ ,‬בריסטול‬
‫‪7‬‬
‫כל קבוצה מקבלת מפה של הישוב‪ ,‬שעליה מסומנים מבעוד מועד נקודות‬
‫להטמנת פתקים‪ .‬על כל אחת מהקבוצות להטמין את הפתקים בנקודות‪ .‬על‬
‫הפתקים יהיה כתוב המילים‪" :‬המשימה"‪" ,‬שלכם"‪" ,‬היא לבנות"‪" ,‬דגם"‪" ,‬של"‪,‬‬
‫"כיפה‪/‬שלוחה‪/‬מכתש‪/‬אוכף"‪.‬‬
‫אחר כך כל קבוצה צריכה למצוא את הפתקים של הקבוצה השנייה‪ .‬הפתקים‬
‫מרכיבים משפט‪" :‬המשימה שלכם היא לבנות דגם של הר‪/‬וכו' ‪".‬‬
‫הערה‪ :‬כדאי שהמדריך יפקח שההטמנה מתבצעת היטב‪.‬‬
‫עזרים‪ :‬פתקים עם מילות המשימה‪ ,‬מספר מפות טופוגרפיות של היישוב (ניתן‬
‫להשיג באתר עמוד ענן)‪.‬‬
‫כעת על כולם לבנות דגם של הר‪/‬וכו'‪ -‬כמה שיותר גבוה בזמן מוגבל‪ .‬בסוף הזמן‬
‫מניחים ניילון על ההר ומשרטטים קו‪ ,‬כל גובה מסוים‪ .‬מורידים את הניילון‬
‫ומסבירים לחניכים כיצד קווי גובה מומרים למפה‪.‬‬
‫עזרים‪ :‬יריעת ניילון גדולה‪,‬טוש‪.‬‬
‫נותנים לחניכים דפים שעליהם משורטטת עם קווי גובה צורת נוף‪ ,‬עליהם לפסל‬
‫אותה בפלסטלינה‪ .‬ניתן לתת חלקים של מפה אילמת של מסלול שהקבוצה‬
‫עברה או תעבור‪ ,‬או של היישוב של החוג‪.‬‬
‫עזרים‪ :‬פתקים עם ציורי צורות נוף בקווי גובה ‪.‬‬
‫אפשר לשים עליו ניילון ולצייר‪ ,‬או לשכב על נייר ואח"כ‪/‬לפני לצייר את המבנים‬
‫כמפה דו‪-‬מיימדים והראות הבדל דו‪-‬מימדי לתלת מימד‪( .‬בעייתי ורגיש לגיליים‬
‫צעירים‪ ,‬מעולה לבוגרים‪ ,‬בכל מקרה להיות רגישים)‪.‬‬
‫עזרים‪ :‬ניילון‪ ,‬טוש‪.‬‬
‫מכינים לוח משחק כמו של פלונטר ובמקום צבעים מציירים צורות טופוגרפיות‪.‬‬
‫ואז לפי לוח עם מחוג צריך לשים יד ימין על כיפה‪ ,‬רגל שמאל עם ערוץ‪ ,‬יד‬
‫שמאל על שלוחה וכו'‪...‬‬
‫אפשר להוסיף גם מושגים של תכסית כדי להפוך את המשחק למאתגר יותר‪.‬‬
‫• אפשר לשחק גם פלונטר של רשת קואורדינאטות‪ .‬מציירים על לוח או על‬
‫הרצפה רשת וצריך לשים יד‪/‬רגל על המשבצת הנכונה עפ"י מהספר‬
‫שלה‪( .‬לשים יד ימין במשבצת ‪.)001/214‬‬
‫עזרים‪ :‬בריסטול‪ ,‬טוש‪ ,‬אמצעי להגרלת הפלונטר (קוביות‪ ,‬לוח עם שעון וכו')‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫"כשאדם עולה במעלה ההר‪,‬‬
‫לא די שיראה מרחוק את הפסגה הגבוהה‪,‬‬
‫ויישא תמיד את עיניו לקראתה‪.‬‬
‫עליו לראות את השבילים המובילים לפסגה‪,‬‬
‫ועליו לראות אם אין בדרכו פתחים ובורות‬
‫או חיות טורפות‬
‫ואם ישנם‪,‬‬
‫עליו להתגבר עליהם‪.‬‬
‫או‬
‫לעקוף אותם‪.‬‬
‫אחרת‪ ,‬לא יגיע לפסגה‪"...‬‬
‫(דוד בן גוריון)‬
‫‪9‬‬
‫הצפנה ‪ -‬חשוב!! – תמיד דבר ראשון להצפין את המפה‪ .‬הצפנה נכונה =‬
‫כיוונים נכונים‪.‬‬
‫דבר ראשון שיש לעשות כאשר מנווטים הוא להתאים את הצפון במפה עם‬
‫הצפון במציאות‪ .‬הצפון המפה נימצא תמיד למעלה ואילו את הצפון בשטח יש‬
‫לדעת היכן הוא או למצאו ע"י ‪-‬‬
‫‪ ‬מצפן‪.‬‬
‫‪ ‬שעון מחוגים ושמש‪.‬‬
‫‪ ‬כוכב הצפון‬
‫המצפן ‪ -‬תפקידו של המצפן כשמו כן הוא – להורות לנו את‬
‫הצפון‪ .‬כיוונו של הצפון מאפשר לנו בעצם לדעת את שאר רוחות‬
‫(כיווני) השמים – מזרח‪ ,‬מערב‪ ,‬דרום‪ .‬לצורך דיוק פותחו תתי‪-‬‬
‫כיוונים – צפון‪-‬מזרח‪ ,‬דרום‪-‬מערב וכו' ‪ .‬הדיוק הנחוץ בניווטים הינו‬
‫בחלוקה ל‪ 161-‬מעלות – או בשם המקובל אזימוט‪.‬‬
‫על מנת שנדע באיזה אזימוט (זווית‪/‬כיוון) נמצא עצם ביחס אלינו‪ ,‬עלינו להרים‬
‫המצפן‪ ,‬להסתכל על החרך האנכי במכסה לכוון את המיתר שבו אל עבר העצם‬
‫ולהסתכל בלוח המצפן‪.‬‬
‫המצפן מושפע ממשיכות מגנטיות שונות‪ ,‬ולכן יש להרחיק מאפשרויות כאלו‬
‫בעת השימוש בו‪ .‬כגון‪ :‬מתכות שונות (כלי רכב‪ ,‬גרוטאות מתכת ‪ ,‬כלי נשק‬
‫ואבני בזלת)‪ ,‬זרמים חשמליים‪ ,‬מכשירים שונים‪ ,‬מכשירי קשר‪ ,‬טלפונים ניידים‬
‫ועוד‪ ,‬וכמובן‪ ,‬מצפנים נוספים‪.‬‬
‫דרכים שונות להצפנת מפה‪:‬‬
‫‪ .0‬הצפנת מפה בעזרת מצפן ‪ -‬כדי להצפין את המפה בעזרת המצפן יש‬
‫לוודא שהצפון שמראה המצפן והצפון של המפה מתאימים‪ .‬עושים זאת‬
‫בעזרת שימוש בקווי האורך במפה‪ .‬קווי האורך צריכים להיות מקבילים‬
‫לכיוון שמורה המצפן כאשר הוא מכוון לצפון‪.‬‬
‫‪ .2‬הצפנה בעזרת רוחות השמיים ‪ -‬שימוש שמש‪ ,‬הירח או הכוכבים כדי‬
‫לזהות את כיווני השמיים (השמש זורחת במזרח ‪ ,‬נמצאת בדרום‬
‫בצהריים ‪ ,‬ובמערב לקראת שקיעה)‪.‬‬
‫‪ .1‬הקבלת קווים ‪ -‬התאמת קווים ברורים במפה לקווים ברורים בשטח‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫כבישים‪ ,‬דרכים‪ ,‬מסילות ברזל‪ ,‬קווי מתח גבוה‪.‬‬
‫‪ .4‬שתי נקודות בולטות בשטח ‪ -‬בחירת שתי נקודות בולטות במפה‪,‬‬
‫הבולטות באופן ברור בשטח (כעיקול חד בכביש‪ ,‬כיפה קטנה וברורה)‬
‫התאמת המפה וכיווני לכיוון בשטח של שתי נקודות אלו‪.‬‬
‫‪01‬‬
‫המדריכים יחלקו את החניכים לשתי קבוצות שוות ויבקשו מכל קבוצה לבחור‬
‫נציג אחד שינהיג ויוביל אותה במשימה‪ .‬הם יתנו לנציגים מפה של שדה‬
‫מוקשים ויניחו על הרצפה רשת חבלים שתהווה שדה מוקשים (כמובן‪ ,‬ללא‬
‫המוקשים)‪ .‬המדריכים יבקשו מהקבוצות למצוא את הצפון ע"י אחד ממצפני‬
‫היום‪ .‬אחר כך‪ ,‬הם יבקשו מהנציגים להצפין את המפה בהתאם ולהעביר את‬
‫הקבוצה בשדה המוקשים ללא פגע‪ ,‬ע"י מתן הנחיות ברורות בנוגע לכיוון‬
‫ההליכה של כל אחד מחברי הקבוצה (‪ 2‬צעדים צפונה‪ ,‬צעד אחד מזרחה‪1 ,‬‬
‫צעדים צפון למזרח וכדומה)‪ ,‬בזמן הקצר ביותר‪ .‬במידה ומישהו נתקל במוקש‬
‫הוא נפסל ויוצא מהמשחק‪ .‬הקבוצה המנצחת היא הקבוצה שהצליחה למצוא‬
‫את הצפון ולהעביר את רוב החניכים בשדה המוקשים בזמן הקצר ביותר‪.‬‬
‫עזרים‪ :‬חבלים‪ ,‬חפצים לסימול המוקשים וכיסויי עיניים‪.‬‬
‫המדריכים מחלקים את הקבוצה לשתי קבוצות‪ .‬הקבוצות עומדות בשורה זו מול‬
‫זו במרחק מסוים‪ ,‬קבוצה אחת מחולקת למספרים‪ ,‬קבוצה שנייה לאותיות‪.‬‬
‫במרכז בין הקבוצות יש מצפן מדומה מחבלים כשכל חלק בו הוא כיוון מסומן ע"י‬
‫פתק עם שם הכיוון (צפון‪ ,‬צפון מזרח‪ ,‬מערב וכו') סה"כ יוצרים ‪ 8‬כיוונים‪.‬‬
‫מהלך המשחק‪ :‬המדריך קורא בשם של מספר‪ ,‬אות וכיוון‪ .‬שני האנשים רצים‬
‫לכיוון שנאמר‪.‬‬
‫עזרים‪ :‬חבלים‪ ,‬פתקים עם כיוונים‬
‫‪00‬‬
‫פירוק הציר לנתיבי ביניים עוזר למצוא נקודות בעייתיות במסלול לפני היציאה‬
‫וכן לצורך חלוקה בין חברי הקבוצה המנווטים לסירוגין‪.‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.6‬‬
‫תיחום גבולות גזרה על המפה‪.‬‬
‫ניתוח שטח אזור ניווט (הררי‪ ,‬גבעי‪ ,‬תלול‪ ,‬מתון‪ ,‬מיצוקי‪ ,‬כיוון שלוחות‪ ,‬נחל‬
‫מרכזי‪ ,‬אגנים וקודקודי אגנים‪ ,‬דברים ייחודיים)‪.‬‬
‫סימון נ‪.‬צ‪ .‬על המפה ואימותם‪.‬‬
‫• בניית ציר ניווט‪ ,‬ע”פ תבליט בלבד‪.‬‬
‫• הליכה על רכס ‪ -‬ספירת כיפות‪.‬‬
‫• הליכה בנחלים ‪ -‬ספירת עיקולים חדים ופיצולים‪.‬‬
‫• להיזהר משינוי תוואי השטח ע”י מים‪ ,‬סלילת דרכים חדשות‪ ,‬מטעים‬
‫חדשים ועוד‪.‬‬
‫נק’ אימות ‪ -‬תבליט ותכסית בולט וברור‪ ,‬שונה מסביבתו‪ ,‬כשאהיה בו אני‬
‫אהיה בטוח שאני שם ואין סיכוי לטעות‪.‬‬
‫• עליה בשלוחה‪ ,‬ירידה בגיא‪.‬‬
‫• קל לניווט‪ ,‬נוח לתנועה‪ ,‬קצר‪.‬‬
‫• לא כל ואדי‪/‬גיא מסומן במפה ע”י נחל‪.‬‬
‫• איתור נק’ בהם אני עלול להתברבר‪:‬‬
‫• עקיפה‪ ,‬שינוי ציר‪.‬‬
‫• נק’ אימות נוספות‪.‬‬
‫• גבול ברבור!‬
‫בניית סיפור דרך‪ .‬הכולל תיאורי תבליט‪ ,‬איפה אני הולך ומה מסביבי‪ ,‬כולל‬
‫כיוונים ומרחקים‪.‬‬
‫‪02‬‬
‫‪ .0‬קל לניווט ‪ -‬שיקול חשוב אשר יש להעדיף על פני “נח להליכה” ו”קצר”‪.‬‬
‫‪ .2‬ציר הנע לאורך תוואי שטח ברור ‪ -‬לדוגמא‪ :‬שלוחה‪ ,‬גיא‪ ,‬קו אפיק‪ ,‬קו‬
‫רכס‪ .‬תנועה לאורך תוואי שטח קוי מאפשרת למנווט לבדוק את עצמו לאורך‬
‫הדרך ולהישאר על הציר ללא העזרות במצפן או מד קואורדינטות‪.‬‬
‫‪ .1‬תנועה בקווי רכס או קווי אפיק ‪ -‬עפ”י הגדרת גיא‪/‬נחל‪ ,‬כאשר יורדים‬
‫בהם ניתן לרדת רק בכיוון אחד וכאשר עולים ניתן לעלות בשאר הכיוונים‪,‬‬
‫לכן נשאף תמיד לרדת בגאיות ונחלים‪ .‬לעומת זאת שלוחה מוגדרת הפוך‬
‫ולכן בה נשאף תמיד לעלות בכיוון היחיד האפשרי ולא לרדת בשאר‬
‫הכיוונים‪ ,‬כפי שהשלוחה מאפשרת‪.‬‬
‫חשוב לזכור שבקו הרכס יש גם כיפות ואוכפים ולא רק שלוחות‪ ,‬לכן לפעמים‬
‫כאשר ננוע על קו רכס במגמת עליה ניתקל בכיפות רגילות וסמויות אשר מהן‪,‬‬
‫כידוע חייבים לרדת‪ .‬בד”כ באזור כיפות כאלו יהיו גם פיצולי שלוחות‪ ,‬בשל‬
‫הירידה המחויבת בקו הרכס יש להתייחס לנקודות אלו כנק’ כשל‪/‬ברבור‪.‬‬
‫‪ .4‬גבול ברבור ‪ -‬נועד לעזור לנו לעלות על טעות בניווט לאחר שקרתה‪,‬‬
‫נשתמש בא בעיקר במקומות בהם יש סכנת ברבור‪ .‬גבול הברבור הינו נק’‬
‫אימות שמיקומה בהמשך לתוואי השטח או בציר ההליכה בו אנו נעים‪ .‬לנק’‬
‫זו נוכל לשער מראש שנגיע במקרה של טעות ושנוכל לזהות אותה בשטח‬
‫ולהבין שטעינו‪.‬‬
‫ניתן לחלק את גבול הברבור לשתיים‪:‬‬
‫א‪ .‬גבול ברבור קווי החוסם שטח שלם‪ .‬במקרה זה יש להשתמש בפרט קווי‬
‫ברור כגבול ברבור כגון‪ :‬קו רכס‪ ,‬נחל וכו’‪.‬‬
‫ב‪ .‬גבול ברבור נקודתי אשר חוסם את התנועה על תוואי השטח הקווי כגון‪:‬‬
‫נחל‪ ,‬קו רכס אך במקרה זה יש להשתמש בנק’ אימות ברורה‪ ,‬כיפה‬
‫ברכס‪ ,‬פיצול נחלים‪ ,‬עיקול חד וכו’‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬הליכה בנחל כאשר הכוונה לעלות באחת השלוחות שעולות צפונה‪,‬‬
‫מכל סיבה שהיא טעינו והמשכנו ללכת בנחל ברגע שנגיע אל פיצול הנחלים‬
‫שהוא גבול הברבור‪ ,‬נדע כי טעינו ונדע את מיקומינו‪.‬‬
‫‪ .0‬הליכה על קו רכס ‪ -‬מחייבת הצמדות לאחד הצדדים ע”מ למנוע בעיה של‬
‫זיהוי מוצאי הנחלים וכיוונם‪ .‬במקרה של פיצול בקו הרכס יש לבחור את הצד‬
‫בו ממשיך ציר התנועה‪ .‬כאמור יש להקפיד בירידה בקו רכס על כיוון ירידה‬
‫רצוי‪.‬‬
‫‪ .6‬נק’ אימות ‪ -‬קטעי הניווט הולכים מנק' אימות אחת לשניה כאשר לרוב‬
‫נשמר הכיוון לאורך הקטע עד לנק' האימות‪ .‬נק' האימות השונות לרוב‬
‫יכתיבו שינוי שיהיה מאוד נוכח לעין ולהליכה‪ .‬נק' האימות השונות‪:‬‬
‫‪ .0‬מיפגש ואדיות‪/‬רכסים‪.‬‬
‫‪ .2‬שינוי כיוון‪.‬‬
‫‪ .1‬מפגש תכסית בתבליט‪.‬‬
‫‪03‬‬
‫‪ .4‬צורה טופוגרפית יחודית (עיקול רחב בואדי‪/‬רכס‪ ,‬צורת ‪ U ,S‬או ‪W‬‬
‫מקומי בנחל‪ ,‬שינוי טופוגרפי מכיוון אחד‪ ,‬צוואר בקבוק‪ ,‬צורה יחודית‬
‫לנק'‪ ,‬עיקולים בקו הרכס‪ ,‬כיפות בולטות בצידי קו הרכס ועליו‪ ,‬שלוחות‬
‫גדולות היורדות מקו הרכס)‪.‬‬
‫‪ . .7‬אזור מישורי ‪ -‬באזור מישורי ניתקל בבעיה של ניתוח השטח‪ ,‬כיפות‬
‫סמויות רבות וכו’‪ .‬לכן רצוי להסתמך על נחלים ולהשתמש בעיקולי הנחלים‬
‫ופיצולים כנק’ אימות‪ .‬הניווט יהיה בקיטועים רבים (אזימוט טווח) וסטיות‬
‫מכוונות מקו אפיק‪ ,‬כאשר בכל קו תתבצע התאפסות על נק’ אימות‪ .‬בשטח‬
‫כזה יש צורך להרגיש מתי אנו בנחל (מקום נמוך עם צמחיה‪ ,‬כיוון זרימה)‪,‬‬
‫מתי אנו עולים או יורדים (כאן ניתן ורצוי לחצות שלוחות)‪.‬‬
‫עד עכשיו זיהינו את צורות השטח היסודיות בעזרת קווי גובה‪ .‬במפה נראה‬
‫כי ברוב המקרים צורות השטח מחוברות ברצף זו לזו‪ ,‬וכמעט לא יקרה מצב‬
‫בו הן מופיעות באופן מבודד זו מזו‪.‬‬
‫את צורות התבליט אנו מחברים בעזרת קו הרכס והוא כמו שהזכרנו‪:‬‬
‫‪ .8‬ההליכה מתבצעת רק על שבילים!‬
‫‪ .9‬שטח מעובד (חרוש) הוא מחוץ לתחום מבחינתינו‪ .‬לא נכנסים לשטח‬
‫מעובד! תמיד נעקוף אותו על מנת לכבד את בעליו!!!!!!‬
‫לסיכום על מנת להצליח בניווט נדרשים שלשה דברים‪:‬‬
‫‪ ‬ידע‪ -‬רכשתם עתה‪.‬‬
‫‪ ‬נסיון‪ -‬שאותו תירכשו עם הזמן‪.‬‬
‫‪ ‬ביטחון עצמי‪ -‬מספיק על מנת לבטוח ביכולת שלכם‪ .‬ולא יותר מידי על‬
‫מנת לא לכפות טעויות‪.‬‬
‫על המפה אפשר למדוד מרחקים יחסית בקלות בעזרת החוט של מד‬
‫הקורדינטות או באמצעות הסרגלים שעליו‪ .‬איך מודדים את המרחק הרצוי גם‬
‫בשטח?‬
‫צעדים כפולים ‪ -‬שיטת מדידה יחסית מדויקת למדידת מרחק תוך כדי הליכה‪.‬‬
‫צעדים כפולים הם שיטת מדידה יעילה בעיקר בשטחים מישוריים‪ .‬מאחר ואנו‬
‫מודדים מרחקים בהליכה במטרים או בקילומטרים נתייחס בניווט ליחידת מידה‬
‫של ‪ 011‬מ' בכל פעם‪.‬‬
‫כדי לדעת כמה צעדים כפולים עושה כל אחד ב‪ 011-‬מטרים‪ ,‬יש לסמן מראש‬
‫‪ 011‬מטר‪ .‬על כל אדם לצעוד בצורה רגילה ולספור כמה צעדים כפולים הוא‬
‫הולך ב‪ 011-‬מטרים‪( .‬צעד כפול הוא למעשה שני צעדים – בכל פעם שרגל‬
‫ימין‪/‬שמאל נוגעת ברצפה)‪ .‬מספר הצעדים הכפולים נע בד"כ בין ‪ ,00-70‬צעדים‬
‫תלוי בגובה האדם‪.‬‬
‫בשטח שאינו ישר יש לעלות או להחסיר את מספר הצעדים בהתאם לתוואי‬
‫השטח בו הולכים (לדוגמה‪ :‬בעליה הצעדים קטנים יותר בד"כ)‪.‬‬
‫‪04‬‬
‫משחק פתיחה – ‪ 00‬דק'‬
‫שושנת הרוחות (כלב עצם)‬
‫המדריכים מחלקים את הקבוצה לשתי קבוצות‪ .‬הקבוצות עומדות בשורה זו מול‬
‫זו במרחק מסוים‪ ,‬קבוצה אחת מחולקת למספרים‪ ,‬קבוצה שנייה לאותיות‪.‬‬
‫במרכז בין הקבוצות יש מצפן מדומה מחבלים כשכל חלק בו הוא כיוון מסומן ע"י‬
‫פתק עם שם הכיוון (צפון‪ ,‬צפון מזרח‪ ,‬מערב וכו') סה"כ יוצרים ‪ 8‬כיוונים‪.‬‬
‫מהלך המשחק‪ :‬המדריך קורא בשם של מספר‪ ,‬אות וכיוון‪ .‬שני האנשים רצים‬
‫לכיוון שנאמר‪.‬‬
‫עזרים‪ :‬חבלים‪ ,‬פתקים עם כיוונים‬
‫רעיון להפעלה ‪ :1‬פלונטר מבנים טופוגרפיים – ‪ 02‬דק'‬
‫מכינים לוח משחק כמו של פלונטר ובמקום צבעים מציירים צורות טופוגרפיות‪.‬‬
‫ואז לפי לוח עם מחוג צריך לשים יד ימין על כיפה‪ ,‬רגל שמאל עם ערוץ‪ ,‬יד‬
‫שמאל על שלוחה וכו'‪...‬‬
‫אפשר להוסיף גם מושגים של תכסית כדי להפוך את המשחק למאתגר יותר‪.‬‬
‫• אפשר לשחק גם פלונטר של רשת קואורדינאטות‪ .‬מציירים על לוח או על‬
‫הרצפה רשת וצריך לשים יד‪/‬רגל על המשבצת הנכונה עפ"י מהספר‬
‫שלה‪( .‬לשים יד ימין במשבצת ‪.)001/214‬‬
‫עזרים‪ :‬בריסטול‪ ,‬טוש‪ ,‬אמצעי להגרלת הפלונטר (קוביות‪ ,‬לוח עם שעון וכו')‪.‬‬
‫רעיון להפעלה ‪ :0‬חפש את המטמון – ‪ 54‬דקות‬
‫מכינים מפה של היישוב‪ ,‬החניכים צריכים להגיע למקומות שמסומנים במפה‪,‬‬
‫ולפתור את החידה שניתנת להם (חידות שקשורות בניווט‪ ,‬מפות‪ ,‬כיוונים‬
‫ועוד‪ ,)..‬כאשר הצליחו לפתור את החידה הם מקבלים מצרך להכנת‪(....‬בחירה‬
‫שלכם‪ :‬פיתות בטאבון‪ ,‬שמוליקים‪ ,‬פסטה ברוטב עגבניות וכו')‪ .‬כאשר החניכים‬
‫סיימו לאסוף את כל המצרכים הם מגיעים למועדון לבשל‪...‬‬
‫עזרים‪ :‬מפה של היישוב‪ ,‬חידות בנושאים‪ :‬ניווט‪ ,‬מפות‪ ,‬כיוונים ועוד‪ ,‬אביזרים‬
‫להכנת האוכל‪.‬‬
‫‪05‬‬