יולי ,2015תמוז תשע"ה ,גיליון 172 באה מאהבה עדי רמות מקיבוץ יטבתה מביאה תקווה לאזורי אסון עמ' 8 תוכן עניינים מהברון למדבר איש הזהב עדי הומניטארית דגל שחור רק היא והגלשן 2 6 8 17 20 מדורים דבר העורכת מהמתרחש בחבל ציפור החודש טור כלכלי אם אתה בסביבה יודעת חקלאית פיקחת שובה של הגברת -יניב גולן תשבץ 3 4 13 13 14 18 23 24 שכבת י"ב נפרדה מ"מעלה שחרות" בדרך מקורית וצבעונית "קצה המדבר", ירחון המועצה האזורית חבל אילות. מופץ חינם בישובי האזור עורכת :גל נקדימון עריכה גרפית :סטודיו יטבתה כתובת המערכת :מ.א .חבל אילות88805 . [email protected] אין המערכת אחראית לתוכן המודעות משתתפים :יעל איזנשטט-רוזן ,יניב גולן, רותם ג'קסון ,ליאור דפני ,שירלי חכם יפרח ,מרג'ורי סטרום ,מירב עפרוני, איתי שני. צילום שער :רונן גל 2קצה המדבר | גיליון מס | 172 .יולי 2015 קרן השפע הקשר בין יהודי המאה ה 19-למטעים של סמר ,מתבטא היטב בפועלה של קרן יק"א בחבל אילות .ואנחנו אפילו לא ידענו.. כשאימות-אימותיהם של עולי “בית ראשון במולדת" חיו בקיסרות הרוסית של המאה ה ,19-תנאי המחיה היו קשים -היהודים גרו בצפיפות ב"תחום המושב" ,נאסר עליהם להחס זיק קרקעות והם סבלו מפרעות וחששו לחייהם. בקצה השני של העולם ,בארגנטינה ,היו שטחים רבים לא מיושבים ,וחסר היה כוח ייצור לתוצרת החקלאית. אדם אחד עשה אז אחת ועוד אחת (הוא היה בנקאי ולכן הפעולה הנ"ל היתה פשוטה עבוס רו) ,וקישר בין השניים“ :נעביר את יהדות רוסיה הנרדפת לארגנטינה!" אותו אדם היה בנקאי יהודי שניסה מזה שנים לסייע ליהודים ברוסיה הצארית -זהו הברון מוריס הירש ,ז"ל. אני מצאתי את עצמי מתפלאת איך עדיין ,יותר ממאה שנים לאחר פטירתו של הפילנתרופ הירש ,משקיעה אותה הקרן כעשרה מיליון ש"ח בשנה בפריפריה הכפרית בישראל הברון הירש ,שנולד למשפחה עשירה ,הגדיל את הונו מקווי רכבות באירופה .הוא החליט לרכוש חבל ארץ בו יוכלו היהודים להתיישב בלי שירדפו אותם ,ולעסוק במקצועות שנואים פחות מהלוואה בריבית .ככל הנראה ,כבר אז שם לב הברון הירש כי בארץ ישראל דווקא יש פוטנציאל רדיפה ,והפנה את המשאבים הכסס פיים לקצה העולם ,לארגנטינה .לשם כך הוא הקים את החברה היהודית להתיישבות – יק"א, והפנה אל הקרן כספים אשר פועלים עד היום. הברון הירש רכש קרקעות ועזר ליישב מאות אלפי יהודים בארגנטינה ,ובכך סייע להציל בפועל נפשות רבות משואת יהודי אירופה. לאחר מותו ש ל הברון ,השקיעה קרן יק"א כ�ס פים גם ביישוב היהודי בארץ ישראל .הקרן זקפה לזכותה הקמת מושבות חדשות ,סייעה למושבות הברון רוטשילד ,ומאוחר יותר אף סייעה להקמת מושבים .וכעת ,יותר ממאה שנים לאחר פטירתו של הפילנתרופ הירש, משקיעה אותה הקרן כעשרה מיליון ש"ח בשנה בפריפריה הכפרית בישראל. רוח צוואת הברון מיושמת עד היום על ידי קרן יק"א .הקרן שותפה בפיתוח אזורי הפריפריה, כולל חבל אילות ,ומשתתפת במימון של מספר פרויקטים ברחב י המועצה במגוון תחומים :ב�ת חום התיירות ,כמו שבילי האופניים ,בתעשייה, כמו הדוגמא המוצלחת של אלגאטק בקיבוץ קטורה ,בחקלאות ,בחינוך ובמחקר היישומי. הקרן גם תמכה במערכות למדידת יבול עץ התמר ,כך שכיום במטע סמר ישנן מדידות מדויקות של היבול שנותן עץ תמר לעומת שכנו .עופר בן טובים ,מנהל פיתוח קריסטל ויז'ן" :אנחנו מקווים שחקלאים אחרים יפעילו את המערכת למדידת יבול מעץ תמרים ,מאחר שהיא נותנת מידע יקר ער ך לחקלאי .צריך ל�ד חוף את המחקר על הבדלי היבול בין עצי תמר שונים באותו המטע ,על מנת להבין מדוע יש הבדל יבול בין עץ תמר אחד לאחר". בבית הספר מעלה שחרות תמכה קרן יק"א בפעילות החממה הלימודית בביה"ס ובפיתוח מרכז למידה וגידול דגים .פרויקט אחר בו תמכה הקרן הוא מרכז לימודים וחקר בנושא “חקלאות מדייקת" :המטרה היא להציג שיס טות עבודה חקלאיות מתקדמות לתלמידים, בין היתר באמצעות ניסויים והדגמות בנושאים ה"חמים" בחקלאות מדייקת ,כמו חישה מרחוק, כלי רכב רובוטיים ,בניית רחפן ועוד .יחד עם גל אשכנזי ,בנו שני תלמידי תיכון בהצלחה דגם ראשוני של רחפן שאמור לשמש מערכת לניטור מטעי תמרים מתחת לנוף. בשנים האחרונות מסייעת הקרן רבות לקיס דום הפעילות המחקרית ב"מרכז מדע ים המלח והערבה" -המו"פ האזורי של משרד המדע הפועל בחסות אוניברסיטת בן גוריון .הקרן שותפה גם לפרויקט ה"מסלולרי" – יוזמת מרכז מדע ים המלח והערבה -בו תלמידים משתתפים בכתיבת ציוני דרך של נקודות עניין – נוף ,ארכיאולוגיה ומורשת -על פלטפורמה סלולארית ,בחבל אילות ובאזורים אחרים. מנכ"ל הקרן היום הוא מר זאב מילר ,שהיה בעבר מנהל בית הספר “אשל הנשיא" ,ואפשר להבין מדוע הוא חש קרוב לאזור שלנו .מר זאב מילר מספר כי הקרן מחפשת לתמוך בפיתוח פריפריה מדעית ,חוקרת ויוזמת: “היום הקרן מבינה כי תמיכ ה בפריפריה ה�ח קלאית-כפרית משמעה לא רק בחקלאות אלא גם בחינוך חקלאי ,בתיירות ,במחקר ובמדע. הקרן ממשיכה את מורשת הברון הירש בכך שאינה מעניקה “כספי חלוקה" ,אלא נותנת הלוואות למחקר מדעי ,חינוך מדעי ,יזמות ח�ק לאית או תיירותית חדשנית .בפרויקט מסחרי התמיכה היא בדרך כלל למספר שנים ,ואחר כך העסק צריך לעמוד על הרגליים .אם העסק רווחי -ההלוואה מוחזרת ללא ריבית והצמדה. הקריטריונים הם .1 :אזור פריפריה כפרית .2 בתחום חקלאות ,חינוך ,תיירות ,מדע. .3הפרויקט צריך להיות בעל ייחודיות או ח�ד שנות ,או שפיתוחו יכול לשמש מודל לגופים אחרים. ייחודיות נוספת ש ל הקרן היא בהשקעה בפ�י תוח הרעיון בשלבים מוקדמים .הקרן משקיעה עד 50%מסכום הפרויקט. מנכ"ל הקרן מאמין באנשי חבל אילות ומתפעל: “האנשים מאוד מחויבים לאזור ,מאוד יצירתיים ומחפשים רעיונות נוספי ם ואכפת להם מה�מ קום .יש קטליזטור פנימי שעובד אצלם". שירלי חכם יפרח מרכז מדע ים המלח והערבה דבר העורכת /גל נקדימון החום כבד ,גם הנושא -צאו ולימדו אראל סג"ל ושלי יחימוביץ ,ט' באב 2013 אי-שם ,בשלהי יולי ,יושב לו יום אבל לאומי, הלא הוא ט' באב. יום אבל לאומי? יתמהו התמהים ...אז זהו ,שכן. לפני כך וכך שנים ,רצחו כאן ראש ממשלה. הזדעזענו ,נרעשנו ,בכינו ,התאבלנו ,האמנו שמכאן והלאה הכל ישתנה ,שלמדנו משהו. כמובן ,לא למדנו כלום. בסביבו ת ,1999ניסיתי להבין איך ייתכן שצ�י בור שלם בעם ישראל אינו מציין את יום הזיכרון ליצחק רבין ,ובדרך נחשפתי לעוד כמה ימים חשובים שציבור שלם לא מציין ,כמו ט' באב. היכולת שלנו ,כעם ,לשמר בזיכרון הקולקטיס בי אירועים טראומאטיים ,נתמכת על ידי לוח השנה היהודי והמנהגים האופייניים לכל מועד. ט' באב מציין את חורבן בית המקדש -מאורע שהיווה טראומה לאומית לכל דבר .פעמיים. ט' באב די נדפק מבחינת לוח השנה החילוני (זה המתחיל בסילבסטר ומסתיים בכריסטמס, באמצע י ש איזה ולנטיין) .הוא תקוע תמיד ב�א מצע החופש הגדול ,בדרך כלל במחנה הגדול של הצופים (כבוד לשבט צופי הירקון בבקשה) ובשנות ה 70 -וה 80-גם לא היה מה לראות ביום הזה בטלוויזיה ,כי היה רק ערוץ אחד .כן כן ,אחד. מתוך ההבנה שאי אפשר לצפות מציבור מסויים להתייחס בכובד רא ש למועד אחד ו�ב מקביל להתעלם לחלוטין ממועד אחר ,בקיץ ,1999קיימנו -שלושה חברים טובים ואני אירוע ראשון מסוגו בארץ :ערב הידברותב -ט' באב .היום ,מתקיימים עשרות ,אם לא מאות ,כמעט בכל רחבי הארץ ,והם כבר הפכו לחלק מהמסורת של היום החשוב הזה .לא אפרט כאן את גלגוליו של האירוע וכמה זכות יש לנו -החלוצים ,על התפשטות התופעה .כן אספר שכנס ישראל-שדרות לחברה ,בראשות האלוף במיל' עוזי דיין ,היה הראשון להרים את הכפפה ,וכשצמח האירוע המקורי (שהתקיים בתל-אביב) לממדים מפלצתיים ,לקח עליו חסות והחל לקיימו במקביל במקומות נוספים בארץ .האירועי ם הללו מארחים דמויות מו�כ רות מכל התחומים -משפט ,חינוך ,תרבות, פוליטיקה ,תקשורת ועוד .המשתתפים מגיעים (תמיד) בהתנדבות ,ולרוב ,גם מפיקי האירועים עוזי דיין וסיוון רהב מאיר ,ט' באב 2007 הללו ,עושים זאת בהתנדבות. חלפו שנים ובכל יום זיכרון (עברי) ליצחק רבין ז"ל ,נפתח מחדש הויכוח -מי מציין ,כמה ואיך? באיזה בית ספר כן מספרים על האיש ועל הרצח ובאיזה בית ספר מציינים את יום מותה של שרה אימנו? אבל ,שימו לב! יחד עם חילוקי הדעות ,שדומה שרק הולכים ומחריפים עם השנים -אנו רואים יותר אירועים המוניים לציון יום הרצח ,בהשתתפות ציבור דתי ,חובש כיפות סרוגות ,כולל עצרות גדולות בכיכר רבין עצמה. ט' באב די נדפק מבחינת לוח השנה החילוני (זה המתחיל בסילבסטר ומסתיים בכריסטמס, באמצע יש איזה ולנטיין) .הוא תקוע תמיד באמצע החופש הגדול ,בדרך כלל במחנה הגדול של הצופים תמיד דובר על ט' באב כזמן הול ם גם לח�ש בון נפש ,שכן ,לפי הסיפורים ,חרב הבית בשל שנא ת חינם .לצערנו ,כל שנה הנושא הופך א�ק טואלי יותר ויותר .במהלך הערב המסוים הזה, שקיבל את הכותרת הפרובוקטיבית“ :הלילה לא לומדים תורה" ,יושבים יחד בני פלוגתא ומשיחים ביניהם על משמעויות ט' באב לאור האקטואליה ועל האירועים האקטואליים לאור המשמעויות ההיסטוריות .הקהל זוכה לראות אנשים ,שבדרך כלל מתנצחים ביניהם באמצס עי התקשורת ,יושבים כאילו היו בסלון ביתם ומשוחחים בניחותא .כן ,יש ויכוחים .נכון ,יש חילוקי דעות .אבל אף אחד לא יורה .ובשביל עם שכל פעם מצליח לירות לעצמו ברגל מחדש זה הישג לא רע.לפני כך וכך שנים ,פניתי למכר ותיק ,שהקים את כנס ישראל-שדרות לחברה והיה אורח קבוע באירוע הגדול בתל-אביב .האלוף במיל' עוזי דיין ,שחילץ חטופים ממטוס סבנה ,פיקד על סיירת מטכ"ל ,היה בבינת ג'בל עוד לפני ששמענו על המקום ,היה סגן הרמטכ"ל ,ראש הקהל באירוע -חילוניים ,דתיים וחרדים המועצה לביטחון לאומי ועוד כל מיני דברים חשובים -פנה לאפיקים חברתיים ,והרבה לפני שהתיישב על כסא יו"ר מפעל הפיס ,היה מתיישב בישיבת חי"רניק על מדרגות כיכר רבין ,מסתכל סביב וחושב איך לתקן. עוזי ,מה המשמעות של ט' באב בשבילך? “בשבילי ,תשעה באב הוא לא פחות מיום כיפור לאומי – יום של חורבן ואבל וחשבון נפש של האומה כולה". איך ומתי נחשפ ת לראשונה לאירוע “הל�י לה לא לומדים תורה"? “לפני למעלה מעשר שנים ,מאיר יפה (מד"א) הכיר לי בכיכר ציון בירושלים א ת גל נקד�י מון וסיפר בהתלהבות על האירוע שהיא עורכת בכיכר העי ר בת"א בליל ט' באב .כבר בשמ�י עה ראשונה ,חשבתי שזה הדבר היהודי הנכון לעשותו". מדוע החלטת שראוי לתת לו חסו ת ולה�ת חיל לקיימו במקומות נוספים בארץ? “כי לתפיסתי אין גיבוש של סדר יום חברתי ללא בסיס של זהות תרבותית ולאומית ,וחשבון הנפש הלאומי של ט' באב הינו ,בבסיסו ,חברס תי .לפיכך ,על כנס שדרות לחברה לאמץ אותו ולקיימו במקומות ישוב רבים ככל האפשר ,מה שאכן קרה עם השנים". כיצד ,לדעתך ,ראוי לקיים ולציין את תשעה באב במדינת ישראל? האם יש לחייב סגיר ת מקומות בילוי? האם יש ל�ה פסיק שידורים בחלק מהערוצים? “כן ,בעיקרון ,כמו יום הכיפורים ,ברמה הלאומית". אז אם תהיו בתל-אביב במוצאי שבת ,25.7 ,אני מזמינה אתכם להצטרף לאירוע מיוחד ,שונה, שאני מפיקה זו השנה -ה .16-בערב יתא�ר חו ח"כ ינון מגל (הבית היהודי) וח"כ איילת נחמיאס-ורבין (המחנה הציוני) ,האלוף במיל' עוזי דיין ,הרב ישראל מאיר-לאו ועוד .האירוע יתקיים על גג גן העיר בתל-אביב ,הוא יתחיל בשעה 21:00והכניסה אליו חופשית. פרטים על אירועים דומים נוספים ברחבי הארץ ניתן למצוא באתר של כנס ישראל- שדרות לחברה. קצה המדבר | גיליון מס | 172 .יולי 3 2015 מהמתרחש בחבל חבל אילות רוקד סופה ,המרכז למחול ולתנועה של המתנ"ס ,חתם את שנת הפעילות הראשונה במופע מחול מרהיב! על הבמה היו מעל למאה רקדנים ,החל מתלמידי כתות א' ועד לבוגרי כתות י' ,במגוון ריקודים מרשימים בתלבושות ססגוניות .המופיעים רקדו ברמה גבוהה ,סחפו וריגשו את קהל הצופים בביצוע כוריאוגרפיות מורכבות של צוות המורים המקצועי של “סופה" ,בראשם מנהלת המרכז למחול ,ענת מנור מורגן .האולם האזורי היה מלא עד אפס מקום ,הקהל הצטופף גם על מדרגות האולם והודה לרקדנים והרקדניות בתשואות ממושכות. צילומים :גל נקדימון שורשים עמוקים זו השנה ה 34-שמגיעים הורי שכבת כיתות ו׳ ,למופע-מייצג ״שורשים מוסיקאליים״ מבית היוצר של טוביה נאור ,שנערך באולם המופעים של קיבוץ אילות. במהלך כל השנה עבדו התלמידים על הכנת מצגות ודפדפות ,אודות שיר שכל ילד הביא מבית אבא ואמא ,או סבא וסבתא .שיר שהושר בבית המשפחה או שיר שעבר בירושה ומייצג תקופה ,שיר ערש של אם לילדתה או שיר עם המייצג עדה. ההורים ,האחים וא ף הסבים והסבתות הוזמנו ,התלבושות הוכנו מ�ב עוד מועד ,מיתרי הקול חוממו והצעדים תורגלו בימי חזרות מרוכזים. האירוע ,שנערך בשני ערבים נפרדים (אחד לכל כיתה) ,היה מרשים ומרגש כאחד. כל משפחה הביאה מאכל אהוב על בני המשפחה או מאכל עדה ,ולאחר המופע התכבדו כולם בכל טוב המטבחים השונים. ליאור דפני 4קצה המדבר | גיליון מס | 172 .יולי 2015 צילומים :ליאור דפני מהמתרחש בחבל מועצה נגישה במהלך יוני ,התקיים יום עיון לעובס די המועצה בנושא נגישות השירות. יום העיון התקיים בשיתוף עמותת נגישות ישראל ,המקדמת את התחום בארץ ,ונערך במבנה המחודש והמונגש לבעלי מוגבלויות של המרכז לאנרגיה מתחדשת בחבל אילות. יום העיון אפשר היכרו ת עם עולם ה�נ גישות ,באמצעות מפגשים מרתקים עם אנשים בעלי מוגבלו ת והתנסות מ�ע שית וחוויתית ,בדגש על נגישות השירות. עובדי המועצה ע ל כל מחלקותיה ,אגפיה ו�מ שרדיה התנסו לרגע בתחושת המוגבלות וחוו בעצמ ם כיצד נכים ,עיוורים ,חרשים ובעלי מ�ו גבלויות שונות מתנהלים במרחב ובחברה. מירב עפרוני צילום :יעקב מנשה תודה ושירה שלום לדחפורים את העובדה שדובי גולדמן עזב את תפקידו כמנכ"ל החברה הכלכלית, ציינו באירוע פרידה מרגש ,שכלל ברכות ,בדיחות והענקת מתנות. עובדים ושותפים לדרך סיפרו על העבודה ע ם דובי ,סיפרו כמה בד�י חות על חשבונו (כמובן) ,ובעיקר הודו לו על תרומתו לתפקיד ולאזור. אחרי הברכות והתודות ,התקיימה שירה בציבור ,במהלכה כבשו את המיקרופון גם בכירי האזור והנעימו בקולם. צילום :גל נקדימון את יציאת הדחפורים מחולות סמר ,חגגנו בהפנינג ,באחר צהרים לוהט של יוני .בשטח הוקמה במה ,ומי שהקדי ם להגיע ,יכול היה להצטרף ל�פ עילות של מדריכי בית ספר שדה אילת ,שלקחו את הילדים לגלות ולזהות עקבות בחולות .במקום הוצבו גם לוחות קרטון גדולים ,עליהם אפשר היה לכתוב ברכות לחולות סמר לרגל השחרור. על אף החום הכבד ,הקהל שהגיע למקום נהנה מהאווירה ,מהטקס וכמובן מההופעה של מיכה שטרית ורון בונקר שהגיעו בהתנדבות למקום. האירוע הופק על ידי רשות הטבע והגנים ,המועצה האזורית סיפקה אוט�ו בוסים; תושבי האזור התגייסו לסייע ,ובראשם טל גולדמן מקיבוץ יטבתה. גל נקדימון צילום :גל נקדימון פירואטים באליפז זו השנה הראשונה בה התנהל חוג בלט מקצועי בקיבוץ אליפז ,על ידי המורה נורית שני .החוג ,שהתחלק לרמות שונות בעיקר על פי גילאים, קלט לחיקו בנות מישובי החבל והכשירן לרקוד בלט ברמה גבוהה. ביום ו׳ ה ,19.6.15-נערך מופע הסיום המקסים של השנה הראשונה ,ולאחר שבוע מרוכז של חזרות ,עלו בנות החוג לבמה להופעת סוף שנה א' ,כשההתרגשות ניכרת על פניהן. המופע כלל שיעור לדוגמא וריקוד משות ף לצלילי הנע�י מה המוכרת של״ ״Dance of the hours״ של פונצ'ילי ,ב�ה שראת הקטע של בעלי החיים המרקדים מהסרט “פנטזיה". הרקדניות ,בגילאי ,6-10הציגו ברמות 1ו 2-להנאתם הרבה של הקהל האורחים וההורים. קצה המדבר | גיליון מס | 172 .יולי 5 2015 בציניות וברצינות דובי גולדמן ,ההוא עם הטור המצחיק בעיתון האזורי ,החזיק ארבע שנים באחד התפקידים הרציניים בחבל אילות -מנכ"ל החברה הכלכלית .במאי האחרון הוא סיים את תפקידו ,חצה בחזרה את הכביש לקיבוץ יטבתה ויש מה לומר על העניין... שיחה עם דובי ,היא קצת כמו שיחה עם ילד בן חמש שיש לו המון שכל. הוא ממוקד רוב הזמן ,עונה לעניין ובס רהיטות ותוך כדי כך ,הוא פותח מגיס רות בשידה (שלי!) ,משחק עם הניירות שעל השולחן (שלי!) וגם פותח את מגירת הניירות של המדפסת (שלי, כמובן) .הוא לא ממש רצה להתראיין, דחה ,או ביטל את הפגישה לפחות שלוש פעמים ועל כל שאלה שנשאל, קודם כל הודיע -לא יודע .אין לי מה להגיד על זה .והפופולארי מכולם מה את רוצה ממני? אחרי שמסייםלומר לא ,הוא דווקא מספק תשובות עם הרבה ערך מוסף .חכו שיקרא מה אמרו עליו אחרים... דובי ,למה עזבת? "רציתי לעזוב בעודי נהנה מהתפקיד ולא אחרי שאני ממצה אותו ,חשבתי שזה צריך להיות תהליך ארוך ומסוס דר -הודעתי שנה מראש .אני מטיבעי אדם תזזיתי שלא אוהב להישאר הרבה זמן בתפקיד אחד וחוץ מזה לא היתה שום סיבה -נהניתי בעבודה ,החיים היו טובים ,הציפורים צייצו בבוקר ,רציתי לעזוב כשהן עדיין מצייצות ...יש לציין שכשנכנסתי לתפקיד ,אמרתי שאני בא לארבע שנים". אתה מרגיש שמיצית את התפקיד? "לא וזה טוב .יש אין סוף דברים שאפשר לעס שות .אני לא חושב שאני מיציתי אותו ואני לא חושב שמישהו יכול ,כי תמיד יהיה מה לעשות". יש דברים שרצית לעשות ולא הספקת? "בוודאי .הפרויקט שאני הכי רוצה לראות קורם עור וגידים ,הוא מתקן לייצור אנרגיה מפסולת חקלאית שאמור לשבת באזור התס עשייה ערדום ,צפונית לבית האריזה .זרענו את הזרעים ,התחלנו את התהליך ואני מקווה שזה יקרה .הפרויקט השני שהוא מאד מעניין ואתגרי ,זה הקמת קמפינג/אתר לינה מסוס דר בפארק תמנע .מה שקיים היום ,הוא לא פרי תכנון ארוך טווח ,אלא תולדה של צורך: אנחנו מזהים היום צורך גדול מאד בלינות שטח באיכות טובה לכל המשפחה .יש אנשים שרוצים לעזוב את המלונות ולחזור לישון תחת כיפת השמיים .זה בנוסף לביקוש הגדול מאד של בתי ספר במהלך שנת הלימודים. לכן ,יזמנו -יחד עם משרד התיירות ועם ה ,JNF -הקמת אתר לינה שיהיו בו כמה א�פ שרויות ,כמו בונגלוסים ,אוהלים וקרוואנים. אנחנו עדיין צריכים לגייס את כל הכסף ואני מקווה שבמאמצים רבים זה יוכל להתחיל להיבנות ב".2017- אתה לא מתוסכל מכך שעזבת לפני שזה הושלם? 6קצה המדבר | גיליון מס | 172 .יולי 2015 "לא .אם הייתי מחכה עד שזה יושלם ,אז כבר היו עוד פרויקטים בצנרת ,כי זה טיבה של העבודה .אין מטרות שמסמנים וכשמגיעים אליהן אז מפזרים את החברה". נהנית מהעבודה? "רוב הזמן". טיפ למנכ"ל ממה הכי נהנית? "יש את הקלישאה -נהניתי לעבוד עם האנס שים ,אבל במקרה הזה זו קלישאה נכונה .היה לי צוות שרק עזר והרבה פעמים עשה את העבודה במקומי ,כך שאני באתי ורק נשאר לי לאשר את מה שהם עשו ולשתות קפה. אני מאד מאד נהניתי מהביקורים בתמנע - כמובן שהכרתי את הפארק ,אבל התכיפות שבה הגעתי אליו במסגרת העבודה והיכולת לראות אותו משתנה מיום ליום ומשעה לשעה העניקו לי גילוי מחודש של המקום .אפילו הנסיעה בדרך לאגם היא עוצרת נשימה ושוס נה כל פעם מחדש". מה היה החלק הפחות מהנה בעבודה? "זו לא עבודה של שיאים ,היא לפעמים עבוס דה סיזיפית ומעצבנת ,בעיקר בכל הקשור לבירוקרטיה של חברה מוניציפאלית .באופן מוזר ,תחושת ההתעלות היא כשאתה מצליח למצוא איזה מעקף לבעיה בירוקרטית ואתה מרגיש שאתה יכול התמקד בעבודה ולא בהס פרעות .היה לי כיף ,שלא ישתמע אחרת .מאד נהניתי .אני עוזב מבחירתי ,אבל בצער. הקושי הגדול ביותר בעבודה ,אלה המשקוס לות שהתקנות של משרד הפנים שמות לרגליך ,שאני לא יכול להגיד שאני לא מבין את הנחיצות בהן ,בעיקר לאור מה שראינו בשנה האחרונה במועצות, אבל מצד שני ,משרד הפנים לא ערוך לטפל בחברות כלכליות .האגף לתאגיס דים עירוניים ,שמטפל -ב 500-600-ח�ב רות כלכליות ,מונה משהו כמו חמישה, א ו שישה עובדים והם פשוט לא מס�ו גלים לתת את השירות הנדרש ,למרות שהם ניסו לעזור לנו בכל הזדמנות שהיינו צריכים אותם .יש המון המון בירוקרטיה .באסה". אתה חושב שעשית עבודה טובה? "אני מעדיף שלא לענות על השאלה הזאת( .בכל זאת עונה .ג.נ) :אני יודע שהמבקר הכי גדול שלי זה אני ,אז אם את שואלת אותי ,אני יודע על עשרות דברים שיכולתי לעשות אחרת .מצד שני ,כמו שלימדו אותי בצבא ,היחידי שלא התברבר בניווטים ,זה הרב הראס שי לצה"ל". בשלב מסוים ,כשאני מבקשת ממנו להיזכר באירוע מיוחד ,או מעניין שקרה לו בעבודה ,הוא מתחיל לדקלם: הטיול השנתי ,הוא הכי מגניב אותי... "חלק מהעבודה שלי הוא ליווי תורמים גדוס לים שמגיעים לפארק תמנע .היה זוג תורס מים מפלורידה שכבר נשקו לעשור התשיעי בחייהם .לקחתי אותם לסיור בפארק ,אבל לאורך כל הסיור ממש לא עניין אותם הפאס רק ,או החבל ,או ישראל ,אלא רק לספר לי איך הם היו מעורבים בשליחת תרופות לפי בקשה מיוחדת של המוסד לישראל ,בשנת .1967הסיפור השתנה מדי עשר דקות ,אבל המוטיב היחידי שנשאר בו קבוע זה המוסד והתרופות .בסופו של הסיור החזרתי אותם למלון באילת והבעל הוציא שטר של 200 ש"ח ונתן לי טיפ ...ניסיתי לסרב ,אבל הוא פשוט התעקש .הוספנו את הטיפ לקופסת הטיפים של פארק תמנע .הוא חשב שאני הייתי המדריך שלהם". יש לך חרטות? "לא מתחרט על שום דבר ,גם לא על השס טויות שעשיתי ועשיתי שטויות ,שלא יהיה ספק". אין ספק. מה התפקיד החדש שאתה הולך לעשות? "גזבר קיבוץ יטבתה .אמרו שהקיבוץ זקוק למנהל כספים ולא לגזבר .תשאלי מה ההבדל ביניהם?" מה ההבדל ביניהם? "גזבר יותר מוציא לפועל מדיניות ומנהל כספים גם נדרש לייצר מדיניות בכל הקשור לניהול כספים בארגון .איך זה יעבוד ביחד, אני עדיין לא יודע .יהיה מעניין". כמה זמן נראה לך שתישאר בתפקיד הזה? "אני מעריך שלוש-ארבע שנים". מתי אתה מגיש את הטור הקרוב? "לא מגיש". תמשיך לכתוב לעיתון? "נגמרו לי הסיפורים ,אני מקווה שאמצא עוד סיפורים .החיים שלי הרבה פחות סוערים ממה שנדמה למי שקורא את העיתון .יש לי אישה ,ארבע ילדות וכלב ,ואפילו כלב אין לי". בין הצניעות להומור ראש המועצה אודי גת ,מנכ"ל המועצה זהר מיכאלי ,מנכ"ל פארק תמנע חגית גל ומנהלת לשכת מנכ"ל החברה הכלכלית לינדה זמזליג פגשו לראשונה את דובי גולדמן -כל אחד בזמן אחר ועבדו איתו בצמוד במהלך שנות תפקידו בחברה הכלכלית .על אף תפקידיהם השונים בתכלית ,ההתרשמות וההתנסות שלהם עם דובי די דומות. כמה זמן אתם מכירים את דובי? זהר מיכאלי מחזיק בוותק בתחום " -מכיתה י'; הייתי מחנך שלו". איך הוא היה בתור תלמיד? "מעולה, מדהים .חכם ,חוש הומור ,ציניות במידה .היה תלמיד טוב ושקדן ,חלומו של כל מורה". אודי ,אמנם מכיר את דובי שנים רבות ,אבל בהחלה כשכנים לחבל ,אחר כך כשדובי היה מרכז משק יטבתה ,נציג במליאה ו"מכיר אותו באמת רק מאז שנכנס לתפקיד מנכ"ל החברה הכלכלית" .חגית ולינדה ,לעומתו, נחשפו לנפלאות הדובי רק מיום כניסתו לתס פקיד המנכ"ל. זוכרים איך ולמה הוא נבחר לתפקיד? אודי" :התקיים מכרז -נגשו אנשים כולל דובי( ,לא זוכר מי עוד) וחשבנו הוא מתאים. הוא היה צעיר ,נמרץ ,עם ניסיון והבנה של צרכים אזוריים ,מבין את האזור ".זהר נכנס לתפקידו כמה חודשים אחרי דובי ומספר שהיה "מעורב יותר בדחיפה מאשר בקבס לה ,כי ניהלתי את משאבי אנוש ביטבתה .זה נראה בעיניי מהלך טבעי -שמרכז משק של קיבוץ ,מתמודד ויוצא לתפקיד כמו מנכ"ל החברה הכלכלית" .ולינדה פשוט קובעת" : כי הוא היה הראוי מכל המועמדים". "חלק גדול מההחלטות אפילו הכי רציניות ,מלוות אצלו בסוג של בדיחה .לפעמים ,מי שלא מכיר את דובי עשוי לטעות ולחשוב שההתייחסות שלו היא לא רצינית ,אבל זה ממש לא ככה" (זהר מיכאלי) למה הוא עוזב? אודי מקווה שהוא עוזב בגלל שהתפקיד בקיבוץ קרא לו והקיבוץ קרא לו וחושב שיס תכן שדובי התעייף ,שבע" .כשמחברים את הכל ביחד זו בטח סיבה טובה ".חגית דווקא חושבת שמשעמם לו ,שקטן עליו ובכלל - שמיצה את עצמו בחברה הכלכלית" .יש בעס בודה הזו המון בירוקרטיה והוא צריך יותר עשייה ".לינדה מחזיקה בדעה דומה" :אני, באופן אישי ,חושבת שהתפקיד קטן עליו. אבל יש גם את מה שקורה לאנשים אחרים - המשק קרא להם בחזרה והם הלכו". מה תחושתכם בעניין? אודי" :מצד אחד ,נראה לי שזה תפקיד שאס פשר לבנות אותו עוד ולהתקדם איתו עוד ולעשות אותו יותר שנים .אין קדנציה ,והתס פקיד לא מוגבל בזמן .מצד שני ,אני לא חוסם ואם מישהו מתעניין במשהו אחר וחושב ששם הוא יתפתח ,אז אני לא יעצור את ההתפתס חות .ברמה האישית ,זו היתה עבודה צמודה ולמדנו להכיר ולהבין אחד את השני ולמרות שאני מאמין שיהיה אותו הדבר עם גיא ,בכל זאת ,נסגר כאן פרק"... זהר נחרץ במיוחד" :פה אני מאד ביקורתי - אני חושב שהדבר רע ,שדובי קיבל החלטה מאד שגויה לעזוב .אני חושב שהתרומה שלו בתפקיד שיעשה ביטבתה פחותה לעין שיעור כתרומה לאזור לעומת מה שהוא עשה בחבס רה הכלכלית .זה תפקיד מאד מכובד וראוי, אבל לאזור זה הפסד גדול .כעסתי עליו וגם אמרתי לו את זה ,אבל בסך הכל אני מאד אוהב אותו ואני מכבד את ההחלטה שלו". גם חגית מאד עצובה שהוא עוזב ,אבל יכולה גם להבין את הצורך בשינוי " -אני עצובה כי אני לא יכולה לדמיין איך זה יהיה אחריו, אבל אנחנו כבר לא ילדים". גם לינדה מצטערת ומפרגנת" :אני מאד מאד שמחה בשבילו שהוא ממשיך הלאה ,זו עוד תחנה בדרך ואני מאחלת לו המשך הנאה". איך היתה העבודה מולו? אודי מאד נהנה מהעבודה המשותפת ומסביר שסוג העבודה דורש אינטנסיביות והקלילות, ההומור ,הנכונות והציניות -אלה דברים שמאד אוהב אוהב אצל דובי. זהר" :דובי הוא בן אדם שאני מאד אוהב לעבוד איתו ואני חושב שיש לו את היכוס לת לייצר נינוחות מאד גדולה בעבודה. חלק גדול מההחלטות אפילו הכי רציניות, מלוות אצלו בסוג של בדיחה .לפעמים ,מי שלא מכיר את דובי עשוי לטעות ולחשוב שההתייחסות שלו היא לא רצינית ,אבל זה ממש לא ככה .זה לא מפריע לו להיות מאד מאד חד בניתוח ובביקורת ,בראיית דברים כמו שהם ולא לעגל פינות; זה די נדיר ולא משהו שאתה מוצא אותו כל יום". חגית" :זכיתי לעבוד עם קסם וזה מדהים ,כי זכיתי פעמיים -אחרי אמנון (שמעוני .היה מנכ"ל החברה הכלכלית לפני דובי .ג.נ) לקבל את דובי עם האישיות והשקט הזה, המעוף שלו והציניות המדהימה שלו .הוא מצחיק אותי"!... לינדה" :חוש ההומור ,הצחוקים והצניעות - הוא פשוט כובש .דובי הוא מנהל מהסוג הנס דיר והמיוחד -שיודע לשלב בין המקצועיות לחברות ,בין התבונה והרגישות ,הקשבה, הבנה ,מילה טובה ופירגון והכל מתובל ועס טוף עם שפע של צחוק והומור .גם אחרי 17 שנה בתפקיד שלי ,אני לא סובלת מעייפות החומר -כי כשאת מקבלת את הכוח ואת הרוח הגבית ,זה נשאר מעניין". אילו פרויקטים מיוחדים הוא הרים? אודי וזהר מספרים שדובי לקח על עצמו לקדם נושאים חדשים בתחום המיחזור והפס סולת החקלאית ובתקופתו פיתחו הפקת גז מנימרה וגם את התחלת הפרויקט של מה שמכונה -המחלקה הנדל"נית של החברה הכלכלית ,שזה קנייה והשכרה של בתים. (החברה הכלכלית ,מחויבת -על פי חוק - לכלכלה) .זהר" :דובי קידם את מפעל המיס חזור הגדול של גזם ופרש פרות .זה מפעל שיוקם והוא יהווה שינוי דרמטי בכל ההתס נהלות שלנו בנושא של מיחזור -הגזם כרגע מונח בעיקר ליד המטעים .פרש הפרות - חלקו שוכב בשדות ,עם חלקו מזבלים והוא יכול לייצר הרבה יותר .המפעל שיקום פה, הוא יוזמה והובלה של דובי וזה לזכותו". דובי קידם את מפעל המיחזור הגדול של גזם ופרש פרות .זה מפעל שיוקם והוא יהווה שינוי דרמטי בכל ההתנהלות שלנו בנושא של מיחזור זכור לכם אירוע מיוחד שקשור לעבודה? חגית" :במהלך האירוע של הכדורים הפורס חים כשהבנו שהעלויות גבוהות משחשבנו, המשכנו כי האמנו בתהליך ובכך שזה ימתג את תמנע על המפה וכך היה .אחרי הכישלון הכלכלי של האירוע אני התרסקתי ,אז דובי בא אליי ואמר לי -מאמי! אני כל כך שמח שזה קרה לך .מה זה כל ההצלחות האלה? הגיע הזמן שתחווי איזה כישלון כלכלי". ללינדה זכור דווקא סיפור סלפסטיקי יותר: "היה לנו סיור השתלמות ,בצפון ,לפני כשס נתיים .בין היתר ,עשינו שיט אבובים בירדן. באבוב ישבנו דובי ,אני ,הרצל חזון וגלעד פינקלשטיין והיינו אמורים לשוט עם הזרם, אבל מה לעשות שלא היה זרם .המים עמדו כמו ביצה והיה חם ודובי החליט שהוא קופץ למים להתרענן .אבל גובה המים היה רק 50 ס"מ ...למרבה המזל הוא לא קפץ ראש ,אז יכולנו לצחוק על זה ובאמת -לא הפסקנו". אתם מצטערים שהוא עוזב? חד-משמעית ,כל מי שעבד מול דובי ,או איתו ,במהלך כהונתו כמנכ"ל החברה הכס לכלית ,מאד מצטער לראות אותו עוזב את המשרד .יחד עם זאת ,כולם גם מאד אופס טימיים באשר למנכ"ל החדש -גיא מרקמן ומצפים לעבודה המשותפת. אודי" :כן ,אני מצטער שדובי עוזב .את החס ברות אנחנו לא נפסיק ,אבל חבל לי על הניס סיון המצטבר והיכולות .ללא קשר ,אני מאד מברך את גיא וחושב שהוא יצליח בתפקיד". באותה רוח ,גם זהר מאד מצר על עזיבתו של דובי ובמקביל "מאד שמח על גיא .הוא מביא איתו רוח יזמית חדשה ,שמסתכלת על הדבס רים אחרת ואני חושב שזה מאד טוב לאזור". גל נקדימון קצה המדבר | גיליון מס | 172 .יולי 7 2015 בדרך עזרה לעדי רמות ,אחות במקצועה וחברת קיבוץ יטבתה ,לא נעים להודות שהיא חיה מאסון לאסון .כשכבר לא הספיק לה להתנדב תחת מיני ארגונים הומניטאריים שונים באזורי האסונות העולמיים בעשור האחרון, היא הקימה ארגון הומניטארי משלה עדי רמות החלה את חייה המקצועיים כאחות בקיבוץ ,אבל למישהי עם כריזמה רבה ועם סקרנות חוצת גבולות ,לא היה סיכוי להישאר באותו תפקיד נוח ובאותו מקום קטן כל כך הרבה שנים .מהר מאוד היא התמנתה לרכזת הבריאות האזורית והייתה בין יוזמי ומוביס לי המהלך של פתיחת מרפאה אזורית בחבל אילות .משם היא עברה לתפקיד האחות הראשית של יוספטל ואזור אילת והערבה ואחראית תחום בריאות באילת ובערבה. “בתקופת המונסון יורדים בכל יום אחר הצהריים ליטרים של מים וממלאים את האוהל במים שמגיעים עד הברכיים .כמובן שאי אפשר לתת לילדים לזחול במצב כזה" לפני כארבע שנים החליטה לסיים את תפקיס דה בבי ת החולים ולהתפנות להגשמת חל�ו מות .אחד מהם ,שהוא למעשה התוצאה של כל שנות התנדבותה במשלחות סיוע למדיס נות הרות אסון ,הוא הקמת ארגון הומניטארי משלה -עמותת “עדן" -לקידום צדק חברתי לאוכלוסיות חלשו ת בארץ ובעולם ,כזה שפ�ו על על פי העקרונות ותפיסת העולם למודת הניסיון של מי שראתה כבר הרבה משלחות סיוע בחייה ולמדה מהם הצרכים האמיתיים של הנזקקים. עדי גדלה במושב כרם בן שמן .היא הגיעה לאזור הערבה בשנת ,1975במסגרת השירות הצבאי בנח"ל ,כדי להצטרף לגרעין הראשון שהקים את קיבוץ יהל .בזמן שהותה בק�י בוץ יטבתה כמקום המגורים ,הכירה את אבי רמות ,מי שלימים הפך לבעלה .אחרי תקופת ניסיון ביהל ,היא חזר ה ליטבתה ושם נש�א רה ,הקימה משפחה והחלה לעסוק במקצוע הסיעוד. כיום ,היא חברת קיבוץ יטבתה ואמא ל�ש לושה ילדים ( ,)24 ,27 ,30ועסוקה עד מעל לראש. “להיות אחות זה לכל החיים ,זו המהות שלי, ולמרות שאני לא עוסקת בזה כפרנסה ,אני עדיין זמינה בשעת הצורך" ,מאמתת עדי את ייעודה“ .כיום אני עובדת במחלקת הבריאות של התנועה הקיבוצית בתל אביב ובכל הארץ ,ומנצחת על הארגון שהולך וגדל עם השנים". “בכל שנותיי כאחות ,מאוד אהבתי את הקשר האישי הראשוני ,מה שאנחנו קוראים - רפואה ראשונית .לעזור לאנשים בכל מעגלי החיים .בשנים הראשונות של הקיבוץ ,תפקיד האחות היה מאוד רחב ,ולהיות מסוגלת לתס 8קצה המדבר | גיליון מס | 172 .יולי 2015 מוך ,לעזור ולהשפיע על התוצאות היה דבר שתמיד מאוד נגע לליבי .תמיד חלמת י ל�ע שות את זה במובנים יותר רחבים ,כשהדמות שנתנה לי השראה במשך שנים רבות היא לא אחרת מאשר אמא תרזה. בתחילת השהות שלי בקיבוץ אפילו חששתי להתקבל לחברות ,כדי שלא אאבד את החירות לקום ולעזוב מתי שארצה על מנת שאוכל להגשים את החלום .חשבתי להתחיל עם נסיעה של שנה להודו ,אב ל החיים ה�ת גלגלו קצת אחרת .התחלתי לגדל משפחה, ביססתי את עצמי ,נוצרו מחויבויות והחלום נדחק הצידה ,אך נשאר תמיד בליבי". מת י התחיל הרומן שלך עם העולם ה�ש לישי? “המפגש הראשון שלי ע ם אוכלוסיות ח�ל שות במדינות אחרות לא היה ברמה טיפוס לית ,אלא מתוך סקרנות עצומה להכיר את הדמויות מקרוב .זה היה כשחתמו את הסכם השלום עם ירדן וליטבתה היה קשר מאוד חזק עם רח'מה ,הישוב הבדואי שנמצא ממש מולנו ,מעבר לגבול .מאוד סיקרן אותי לדעת מה קורה שם .למעשה ,הוא הישוב הכי קרוב אלינו במרחק אווירי .במשך שנים רבות ניס סיתי ליצור איזשהו קשר עם הנשים בכפר עד שבסופו של דבר זה קרה. הכפר הזה נבחר כאחד הכפרים לשיתוף פעולה חקלאי איתנו .ביוזמה של קרן מימון גרמנית ,הוחלט להקים שם חווה חקלאית עם הדרכה של מו"פ ערבה ,ודרכם הצלחס תי לבנות את הקשר .אני בעיקר הסתקרנתי מחיי היומיום של הנשים בכפר ,מתוך אמונה ש"התפקידים" הנשיים הם אוניברסאליים, ולכן חשבתי שיש הרב ה בסיס לשפה משו�ת פת ולו רק מהמקום הזה .הנשים ,מבחינתן, הי ו די חשדניות בנוגע לאינטרס שלי .מבח�י נת היררכיה ,השבט הזה ברח'מה הוא הנחות מהקהילות הבדואיות בירדן ,כל שכן הנשים, אז הם לא הבינו למה זה כל כך מעסיק אותי. בפעם הראשונה הוצמדה לי מלווה ,מאוחר יותר התברר שהיא הייתה האחות הראשית של ירדן שבאה לוודא שאין לי איזה אג'נדה סמויה .במשך למעלה משנתיים הייתי נוסס ע ת לשם פעם בחודש ולוקחת איתי מתו�ר גמנית ,בדרך כלל זו הייתה אחת הנשים של אחד הרופאים הערביים שעבדו בבית החוס לים באילת .אלו היו מפגשים מרגשים בצורה בלתי רגילה .בשביל לגשר על הקושי בשפה ובתרבות ,כל פעם שהייתי נוסעת הייתי לוס קחת איתי פרויקטים של עבודת יד ,ומתוך היצירה הייתה מתעוררת השיחה .לקח לי הרבה זמן לרכוש את אמונן -בהתחלה הן היו יושבות איתי כשפניהן מכוסות רעלות, רק בשלב מאוחר יותר הן הרגישו יותר בנוח להסיר אותן. במסגרת הקשר הזה שנמשך כשנתיים, ,2003-2005לקחתי איתי כמה פעמים גם את בתי למפגשי הנשים .בסופו של דבר הסתיים הקשר בינינו בגלל שהתעוררו אצלן המון ציס פיות ממני והקשר כמו שהוא לא סיפק אותן יותר .הייתה להן מחשבה שכמו שהבחורים של הכפר הצליחו ללמוד מהמו"פ ולשפר את מצבם הכלכלי ,אני אביא להן איזה מפעל לתפירה או לקרמיקה .מכיוון שלא הייתה לי האפשרות לעשות זאת באותם זמנים ,לא יכולתי לתת להן מענה והקשר פסק". פגישה עם המציאות ההתנסות הראשונה הזו של עדי ,למרות שהס סתיימה עם טעם מר ,העלתה אצלה את רמת הסקרנות והחשק והיוותה את יריית הפתיחה בחייה להמשך פרויקטים מהסוג הזה. אחרי אסון הצונאמי הגדול במזרח הרחוק, בשנת ,2005הבינה עדי שהיא לא יכולה לשבת בחיבוק ידיים בעבודתה המנהלתית בבית החולים“ .התעורר בי צורך עצום לצאת ולעזור ,אבל בתור מנהלת בבית חולים לא הייתה לי אפשרות לצאת" ,היא נזכרת“ .ימי שישי היו הימים החופשיים היחידים שהיו לי, בהם נהגתי להגיע מוקדם בבוקר לחדר אוכל כדי להתעדכן במה שקורה בקיבוץ .באחד הבקרים שמעתי את אחת החברות מספרת כבדרך אגב שהגיע פקס למרפאה בו נאמר שמחפשים אחיות למשלחת סיוע לסרי-לנקה ושכלאחר יד הוא נזרק לפח .אני לא אמרתי כלום ,אבל בתגובה אינסטינקטיבית מפתיעה קמתי מהשולחן ורצתי מיד לפח במרפאה. אחר כך יצרתי קשר עם מי שלימים שינה את עולמי -הנרי אלקסלסי מהתנועה הקיבוצית, שריכז את משלחות הסיוע לסרי-לנקה .אחרי שיחה קצרה איתו ,ידעתי בדיוק מה עלי לעשות .סידרתי לי חופשה בת חודש מבית החולים ועליתי על מטוס. יצאתי למשלחת הסיוע נרגשת מאוד ,הרגשס תי שאני הולכת לשנות את העולם ולהגשים חלום .תוך כדי הגשמת החלום גיליתי ,לד�א בוני ,שהרבה פעמים הרצון לעזור הוא קצת אגואיסטי וחסר קשר למציאות הקיימת. במשך שלוש שנים ,במקביל לעבודתה בבית החולים, הייתה עדי נוסעת לסרי-לנקה פעם בשלושה חודשים למשך שבועיים כשחיפשו אחיות למשלחת הסיוע אמרו שאין שירותי טיפת חלב באזור האסון וכי התזונה היא מתחת לכל ביקורת ,גורם שמייצר בעיה קשה של גדילה והתפתחות .אני יצאתי מפה עם אנציקלופדיות בנושא ,אבל כשהגעתי, ראיתי שהאנשים שם גרים בבתים ארעיים, ממש אוהלים ,ובתקופת המונסון יורדים בכל יום אחר הצהריים ליטרים של מים וממלאים את האוהל במים שמגיעים עד הברכיים. כמובן שאי אפשר לתת לילדים לזחול במצב כזה .לכן ,זה לא יעזור שאני אסביר להם ש�י לדים צריכים לזחול כדי להתפתח; זה הרי לא רלוונטי לחיים שלהם. דוגמא נוספת :אחד ההישגים של המשלחות שהיו לפניי היה שהם קנו משקלי ם אלקטר�ו ניים למרפאות בהרבה מאד כסף .המשקלים אמורים להיות מאוזנים על קרקע יציבה כדי לתת מידת משקל מהימנה ,אבל בפועל אין רצפה אחת מאוזנת בכל סרי-לנקה ,וחוץ מזה -מה ה ם יעשו כשיגמרו להם הב�ט ריות?... התקשרתי לארץ ואמרתי להם שמה ששלחו אותי לעשות הוא לא רציונאלי .התנאים לא אפשרו עבודה -המרפאות נהרסו ,האחיות נהרגו או ברחו ולא היה עם מי לעבוד ועל מה .הסברתי להם שזו חוויה אנתרופולוגית מדהימה ,אבל אין לי מה לעשות פה ,אז אני יכולה לחזור במטוס הראשו ן לארץ ,או ל�נ סות לשקם את השירות ,וקיבלתי אוקיי לעס שות את זה .יצרתי קשר עם משרד הבריאות המקומי והתחלנו לחשוב ביחד מה עושים ואיך משקמים .לבסוף השתמשנו במבנים של גנים ובת י ספר ,בשעות שאין בהן פע�י לות ,שישמשו כמרכזי טיפת חלב וכך יכולתי להתחיל ליישם את מה שבאתי לעשות". ברגע שהנרי אלקסלסי והתנועה הקיבוצית הבינו שעדי רמות היא לא רק עוד אחות במשלחת סיוע ,אלא פרוייקטורית עם חזון, אמביציה מטורפת ונתינה אינסופית -הם החלו לנצל את כישוריה במידה הראויה לה. זמן מוע ט אחרי האסון במזרח ,קיבלה ה�ת נועה הקיבוצית תרומה גדולה של כסף על מנת להקים כפר לניצולים .לתורם הייתה פנטזיה שהכפר הז ה ינוהל ויופעל כמו ק�י בוץ; כמובן שהמחשבה הראשונה על האדם המתאים לפרויקט הייתה עדי רמות .במשך שלוש שנים ,במקביל לעבודתה בבי ת הח�ו לים ,הייתה עדי נוסעת לסרי-לנקה פעם בשלושה חודשים למשך שבועיים כדי לפקח על הפרויקט .היא הובילה וניהלה אותו ביד רמה ,הפעילה אנשים בתחום הבנייה ,המנהל והחברה והייתה שותפה לכ ל רגע ורגע בת�ה ליך ההקמה -החל מקבלת שטח האדמה של מטע הקינמון ועד איכלוס כל המשפחות. במקביל להקמת הכפר ,כשהיא כב ר מ�ד וושת בשיא המהירות ,החליטה עדי לשפץ בית יתומות שלא היה קשור לצונאמי ,אבל היה קרוב לאזור כפר הניצולים .היא ביקשה “מעשר" ,כמו שהיא מאותו תורם של הכפר ֻ קוראת לזה ,כדי לזכות אותו בעוד מצווה על הדרך וכמובן שגם קיבלה .בתום השיפוץ נסעו בתה ,תכלת רמות ,וחברתה -דריה אורן מנאות סמדר ,להתנדב בבית היתומות לחצי שנה .לאט לאט הפכה עדי רמות מלהיות רק חולמת -לחלום עצמו. עם שק מלא תובנות ,סיפו ק ולמידה מתמ�ש כת ,סיימה עדי את שני הפרויקטים הגדולים האלה ,כשבאמתחתה תפיסת עולם חדשה המשך בעמוד הבא קצה המדבר | גיליון מס | 172 .יולי 9 2015 המשך מעמוד 9 והתפכחות מהרעיון שהארגונים ההומניטאס ריים הגדולים יודעים תמיד מה הם עושים. בשנת ,2010אחרי הרבה לבטים והתייעצויות, וכשהי א מודעת לקושי הגדול באיסוף תר�ו מות ,החליטה עדי רמות לבחור בעצמה את הדרך לפעולה והקימה ארגון הומניטארי פרטי ,המגובה בתמיכה של הקיבוץ ושל כמה חברים שנרתמו לחלום שלה. אזור אסון “הרבה פעמים נאלצתי לעשות דברים שלא תאמו את השקפת העול ם שלי וידעתי שה�ד רך היחידה לעשות אותם בדרכי ,תהיה ליצור את הדרך" ,היא משתפת בגילוי לב“ .כמובן שבזכות הכתף הרחבה והתומכת של הקיבוץ הייתה לי האפשרות ללכת עם החלום הזה עד הסוף וזה לא מובן מאליו .שלושת הנושאים שאני מנסה לפעול בהם בתוך הארגון הם - חקלאות ,חינוך ובריאות בקרב אוכלוסיות נזקקות. הכל נראה לי מאוד רומנטי לפני שהתחלס תי וחשבתי שיהיה נפלא ,אבל במציאות כמו במציאות ,נתקלתי בהרבה קירות .מאוד קשה לקושש דולר לדולר ,ולגייס אנשים שיהיו מחויבים לעבודה שוטפת ויומיומית .כולם אוהבים את ההיי-לייט ,לנסוע למקומות אקזוטיים ולהרגיש שהם מצילים את העולם, אבל צריך מתנדבים גם לתפעול היומיומי של העמותה -להחזיק אתר אינטרנט ור�ש תות חברתיות ,לנהל כספים ,לאסוף תרומות, לגייס מתנדבים ,אנשי מקצוע ,חקלאים ,בעלי ידע טכני ועוד.. ארגון “עדן " נועד לסייע במצבי שגרה ,ל�ה בדיל מארגונים הומניטאריים אחרים כמו “נתן" ,שמסייע רק בזמני אסון ,במסגרתו הצטרפתי למשלחת החילוץ שיצאה להאיטי אחרי רעידת האדמה האחרונה .נסענו 10קצה המדבר | גיליון מס | 172 .יולי 2015 ל"פורט-או-פרינס" עיר הבירה של האיטי, שם היה הנזק הכי נורא ,כדי לתת מענה רפואי לקהילה שמצאה מקלט בכנסייה המקומית". אחד הפרויקטים האחרונים של “עדן" היה באתיופיה -גייסתי כמה חברים מתחום החס קלאות והרפת בקיבוץ לנסוע ללמד מקומיים איך לשפר את התפוקה והאיכו ת של הגיד�ו לים שלהם". איך מתפקדים באזור אסון? “בכל אזור אסון זה אחרת ,כי תלוי באיזה שלב מגיעים .בהאיטי ,באמת הגענו בשלב הראשוני -לפני שהיה חשמל ,מים ואוכל, וזה אומר שגם אנחנו בתוך הסיטואציה הזו. בתום יום עבודה מפרך אין איפ ה לנוח ,ל�ה תקלח ,או אפילו לאכול .לנוכח כל המראות האלה ,שמים בצד את כל הצרכים הפיסיים. זו הייתה התמודדו ת לא קלה אבל מאוד ח�י זקנו ונעזרנו זה בזה. “בתום יום עבודה מפרך אין איפה לנוח ,להתקלח ,או אפילו לאכול .לנוכח כל המראות האלה את שמה בצד את כל הצרכים הפיסיים שלך" היינו ארבעה במשלחת -עובדת סוציאלית, אחות ,רופא ואיש לוגיסטי .הייתה לנו מטרה ברורה -בכנסייה הזו לא היינ ו צריכים ל�ה ציל חיים ולבצע ניתוחים ,אלא להציע רפואה תומכת לאנשים שהופיעו אצלם סימפטומים פיסיים ונפשיים בעקבות הטראומה .המגע האנושי כל כך חשוב במצבים כאלה ,כי אין להם על מי להישען ,כולם נפגעו". לא נשארו אצלך טראומות לנוכח מראות כאלו? “בכלל לא ,אצלי זה עובד בדיוק הפוך -זה משאיר הרבה סיפוק על זה שנתתי את הטיפה שלי בים .ואני בכוונה אומרת טיפה ,כי המון אנשים חושבים שאם זו לא עזרה הירואית, היא לא נחשבת ,אבל זו הטיפה שלי שיכולה להציל אנשים .כמו שושנת יריחו שמספיקה לה טיפת מים אחת כדי לפרוח מחדש .כל עזרה היא חשובה .אי אפשר לבטל עזרה רק מתוך מחשבה שזה לא יציל את העולם .ואולי אותו ילד שהצלת יגשים את החלו ם שלו וי�ע שה משהו למען אחרים?! אבל אם יש משהו שכן קשה לי ,אלה הילדים שאני משאירה מאחוריי .ילדים הם החולשה שלי ,ובכל מקום כזה אני משאירה ילד יתום פרטי שלי .בסרי-לנקה השארתי את סנקה ומראקי. בכל פעם אני יכולה לחזור הביתה עם כמה ילדים כאלה .אמא של מראקי התחננה שאקח אותו איתי -לא כי היא רצתה לוותר עליו, אלא בגלל שהיא האמינה שאוכל לתת לו חיים יותר טובים ,אבל ילד צריך לגדול עם המשפחה שלו והתרבות שלו .קשה לעזוב אותם בידיעה שיש עוד המון דברים שאפס שר היה לעשו ת בשביל שילד אחד כזה י�צ ליח לשנות את חייו ,אז אני לפחות נוטעת בו את החלום ואת הרצון לעשות משהו עם עצמו .לכולם אני משאירה אלבום תמונות עם הטלפון והכתובת שלי ומנסה לשמור איתם על קשר כמיטב יכולתי .מי יודע -אולי פעם כשהם יהיו גדולים הם יבואו לפה!" סביבה תומכת מה המשפחה שלך חושבת על העיסוק הזה? לאורך כל הדרך ,חלק מהחוויה המשפחתית שלנו היא לחלום רחוק ולעשות דברים ,גם אם הם נראים בלתי אפשריים .מגיל קטן חיס נכנו את הילדי ם שאם אתה דוגר על הב�י צים לא יקרה כלום ,לכן צריך לעבוד קשה כדי שיהיו לך חיים מעניינים וכדי שיקרו לך דברים לא שגרתיים .לחשוב מחוץ לקופסה, אבל במקביל לחיות כרגי ל כי צריך להת�פ רנס. התמזל מזלי וקיבלתי הזדמנות לעשות משהו אחר ובתמיכה גדולה ,מוראלית וכלכלית, מהמשפחה ומהקיבוץ .מה אני אגיד? הם הלכו עם הפנטזיה שלי!" אם חשבתם לרגע שהנתינה של עדי שמורה רק למדינות מעבר לים ,נשמח לבשר לכם שפועלה מתממש גם כאן ,בישראל ובערבה. היא הייתה זו שהקימה א ת מרפאת הפל�י טים הראשונה בארץ ,בבית חולים “יוספטל", והמשיכה להיות פעילה בקהילה הסודנית באילת ובאילות .במשך תקופה ארוכה היא התנדבה במרפאת הפליטים בתל אביב ,ומזה כמה שנים שהיא מרכזת ביטבתה את תכנית “תלם" -תוכנית ארצית המשותפת לתנוס עה הקיבוצית ולמרכז הקליטה ,לצעירים אתיופים בוגרי צבא .הצעירים מתגוררים ועובדים בקיבוץ במשך שנה ובנוסף לומדים מקצוע שמאפשר להם לצאת לחיים יצרניים ועצמאיים. “אני לא מאמינה במשפט " -עניי עירך ק�ו דמים" ,מציינת עדי בישירות אופיינית“ .אני חושבת שצריך לעשות מה שאפשר .אנו חיים בחברת שפע ולרבים יש משאבים פנויים של זמן ,אהבה וכסף אותם אפשר לנצל כד י ל�ע זורל לאחר .זה כבר שנים ארוכות שכל החו�פ שות השנתיות שלי מוקדשות לדברים האלה. אין מבחינתי הבדלי דת גזע או מין .איפה שאפשר -עוזרים .ברמה קהילתית-מדינית אני אגיש עזרה לאחרים ,ואחרים יעזרו ליכשאני אהיה במצוקה ..לא יכול להיות שעם כל המשאבים שיש לנו כמדינה ,לא נעזור בחוץ .למשלחת בנפאל יצאתי עם כוח אדם, כי זה מה שהיה לי להציע. באתיופיה לא יכולתי לקנות טרקטור אבל יכולתי לשלוח אנשים שיעזרו להם לעשות שימוש נכון במה שיש להם .אני דוגלת בעס בודה משותפת ,כדי שילמדו ויוכלו להסתדר לבד .חלק מהעזרה הכי גדולה היא להעביר ידע ,ויש משמעות לעשייה המשותפת .עכס שיו ,למשל ,אחד הפרויקטים החדשים שלנו זה להקים מרפאה באתיופיה ,באזור שבו שירותי הבריאות מאוד דלים ,כשהרעיון של המרפאה הוא לא שהרופאים והאחיו ת הי�ש ראליים יטפלו באנשים ,אלא שהרופא המס קומי יבחר את המטופלים שיש לו שאלות לגביהם והם יטפלו בהם ביחד ,כדי שהוא גם ילמד איך להמשיך לעשות את זה בלעדיהם". מתי את מספיקה לעשות הכל? “בין לבין .יש דברים שאני לא ממש עושה בלב שלם ,כמו לנקות את הבית -זה מבחיס נתי בזבוז זמן .אני מוותרת על חופשות ב�מ לונות ובצימרים ,אבל עדיין מספיקה ליהנות מהחיים -אני אוהבת מוסיקה וקוראת הרבה. נסעתי לא מזמן לארה"ב כדי ללמוד טלא- רפואה (רפואה מרחוק) ,נסעתי גם להשתלם ברפואת חירום בלוס אנג'לס ,התארחתי במס רכז הטראומה שלהם. כל פעם עשיתי כפי יכולתי .כמובן שכס שהילדים היו קטנים זה היה יותר קשה, אבל תמיד קבלתי ג ב מהמשפחה ומכל ה�ס ביבה .תוך כדי הכל גם למדתי לשני תארים באוניברסיטה -אחד בניהול מערכות בריאות ואחד בניהול מצבי חירום ואסון. כל מה שאני עושה ,אני משתדלת שיהיה ברמה הכי גבוהה שיש .תמיד לעומק ובכל הרצינות". רותם ג'קסון קצה המדבר | גיליון מס | 172 .יולי 11 2015 טבלת השעות המעודכנת לחופשת הקיץ מה 1.7.15-ועד ה31.8.15- מאילת ליהל בימים א‘-ה‘: – 07:05קו 20מאילת ליטבתה דרך הישובים – 10:00קו 20מאילת לנאות סמדר דרך הישובים )שאטל המשך ליהל( – 12:00קו 20מאילת ליהל דרך הישובים )שאטל המשך עד נאות סמדר( – 13:45קו 20מאילת ליהל דרך הישובים )שאטל המשך עד שחרות( – 15:00קו 20מאילת ליהל דרך הישובים )שאטל המשך עד נאות סמדר( – 17:15קו 20מאילת ליהל דרך הישובים )שאטל לישובי ההר ,שחרות הזמנה טלפונית עד שעה 14:00 באותו היום( – 19:30קו 20מאילת עד יהל ,שאטל לנווה חריף ,נאות סמדר )לשחרות בימי א' ב' ג' ה‘( מיהל לאילת בימים א‘-ה‘: – 06:40קו 20מיהל עד אילת דרך הישובים – 07:30קו 20מיהל דרך לוטן ,קטורה ,גרופית עד יטבתה )חיבור לקו 20של השעה 08:20מיטבתה לאילת( – 08:20קו 20מיטבתה עד אילת דרך הישובים – 10:00שאטל מיהל חיבור לקו הזמנה טלפונית מול בתיה עד השעה 08:00 – 12:15שאטל מיהל חיבור לקו הזמנה טלפונית מול בתיה עד השעה 08:00 – 14:10קו 20מיהל עד אילת דרך הישובים – 16:30קו 20מיהל עד אילת דרך הישובים )כניסה לישובים ושאטלים לפי הזמנה טלפונית עם אנבלה עד (17:00 – 21:15קו 20מאילת עד יהל ,שאטל לנווה חריף ,נאות סמדר )לשחרות בימי ד'( )כניסה לישובים ושאטלים לפי הזמנה טלפונית עם אנבלה עד (19:00 מאילת ליהל בימי שישי וערבי חג: – 07:05קו 20מאילת ליטבתה דרך הישובים –10:00קו 20מאילת לנאות סמדר דרך הישובים )שאטל המשך ליהל( – 12:00קו 20מאילת ליהל דרך הישובים )שאטל המשך עד שחרות( מישובי ההר בימי א'-ה': – 07:05משחרות ליטבתה דרך מחנה עובדה בש.ג ,.נאות סמדר, נווה חריף )חיבור לקו מיטבתה של השעה 08:20לאילת( – 10:00קו 20מנאות סמדר לאילת דרך הישובים )דרך המרפאה( – 12:15קו 20מנאות סמדר לאילת דרך הישובים – 13:45שאטל מנאות סמדר ,נווה חריף חיבור לקו של השעה 14:10מיהל )עפי הזמנה טלפונית מול בתיה עד שעה (10:00 – 15:45שאטל משחרות חיבור לקו של השעה 16:30מיהל )עפי הזמנה טלפונית מול בתיה עד שעה (12:00 – 16:10שאטל מנאות סמדר ,נווה חריף חיבור לקו של השעה 16:30מיהל )עפי הזמנה טלפונית מול בתיה עד (12:00 מיהל לאילת בימי שישי וערבי חג: – 06:40קו 20מיהל עד אילת דרך הישובים – 07:30קו 20מיהל דרך לוטן ,קטורה ,גרופית עד יטבתה )חיבור לקו 20של השעה 08:20מיטבתה לאילת( – 08:20קו 20מיטבתה עד אילת דרך הישובים – 10:00שאטל מיהל חיבור לקו הזמנה טלפונית מול בתיה עד השעה 08:00 – 12:15שאטל מיהל חיבור לקו הזמנה טלפונית מול בתיה עד השעה 08:00 – 13:30קו 20מיהל עד אילת דרך הישובים מישובי ההר לאילת בימי שישי וערבי חג: – 07:05משחרות ליטבתה דרך מחנה עובדה בש.ג ,.נאות סמדר, נווה חריף )חיבור לקו מיטבתה של השעה 08:20לאילת( – 10:00קו 20מנאות סמדר לאילת דרך הישובים )דרך המרפאה( – 12:15קו 20מנאות סמדר לאילת דרך הישובים הזמנות שאטלים: < < < < < < הזמנות שאטל של ,10:00ו 12:15-מיהל עד השעה 08:00הזמנה טלפונית באותו היום מול בתיה מיום א‘ עד יום ו כולל. - 12:45שאטל חיבור של קו 20לנווה חריף ונאות סמדר – 14:30שאטל חיבור של קו 20לנווה חריף ,נאות סמדר ושחרות הזמנות שאטל של 16:10מנאות סמדר ,ומנווה חריף עד השעה 12:00הזמנה טלפונית באותו היום מול בתיה הזמנות לקו של 19:30מאילת ,מישוב לישוב ניתן להתקשר עד השעה 17:00לאנבלה הזמנה לקו של 21:15מאילת ,מישוב לישוב ניתן להתקשר עד השעה 19:00לאנבלה אגף תחבורה מתחייב לשעת יציאת הקו מתחנת המוצא בלבד. לא תפורסם הערכת הגעה בין ישוב לישוב. אנבלה אגף תחבורה | 053-2291013בתיה אגף תחבורה 053-2291011 12קצה המדבר | גיליון מס | 172 .יולי 2015 יולי ציפור החודש עזניית הנגב מה פתאום אני מעלה אותה באוב? זו לא הציפור הגדולה ביותר שרואים בחי-בר בכלוב הנשרים?! לצעירים בינינו ,העזניה היא ציפור אפר�י קאית שהזקנים אומרים שקיננה פה פעם. לזקנים בינינו ,העזניה היא ציפור מקומית שהצעירים כבר לא יכירו. ולאלה שבאמצע ,כמוני ,זוהי ציפור שפעם כשהייתי צעיר יותר ,עוד הספקתי ליהנות מעוצמתה המרשימה בעוד היא מנווטת בשמי הערבה והנגב ,אך כבר מעל 20 שנה שלא ראיתיה בארץ ,והייתי מוכרח להדרים לאפריקה לשם כך. אז למה נזכרתי פתאום? ביום שבת ,13.6.15נצפה פרט צעיר של עזניה על ידי עובדי המקום ,כשהוא יושב על כלוב הנשרים בחי-בר כרמל .זה בערך כמו להגיד “ביום שבת נצפה טירנוזאורוס רקס אוכל בנחת פרה בגולן" ...מעטים המקרים בהם בעל חיים שהוכרז כנכחד בטבע ,נראה שוב .אמנם לא פה ,באזו�ר נו ,אך בוודאות מייצג יותר מכל את חבל אילות .עזניות הנגב קיננו בנגב ,במדבר ₪ /איתי שני עזניית הנגב בכרמל .צילום :עזרא חדד יהודה ובערבה ,אך כתוצאה מצייד ומאיסוף של פרטים לגני חיות ,וכן בשל צמצו ם ב�מ קורות מזונן ,הן הלכו והתמעטו במהלך המחצית השנייה של המאה הקודמת ,עד להכחדתן המוחלטת כמין מקנן בסוף שנות השמונים – הקינון האחרון בארץ נרשם ב 1989-באזור יטבתה ומאז 2004לא נ�צפתה יותר בישראל. בואה של העזנייה הוא מאורע מאד משמח: מילה ששווה זהב / משמח שאנשים רבים שלא זכו לראותה בעבר עפה בשמי הארץ ,זכו לראותה עכשיו. הלוואי ואיכשהו ,אם בעזרת בני אדם ,אבל עוד יותר בלי עזרה ,הן ישובו לדגור כאן... עזרא חדד ,פקח הסיירת הירוקה באזור שפלת יהודה ,מיהר לכרמל לצלם את הפלא, וזאת רק כשבוע וחצי אחרי שמצא באזורו נציג אפריקאי נוסף – חיוויאי להטוטן. מי אמר שצפרות זה משעמם? יעל אייזנשטט רוזן מאמנת ויועצת לכלכלת המשפחה כמה עולה לשבור כוס? חתונה ,בר מצווה או ברית ,הם אירועםים מ�ש מחים (ברוב המקרים) ובעיקר צפויים מראש. יחד עם הפנטזיתות ,הציפיות ,השמחה וההת�ר גשות ,חשוב להפריד בין “צריכים" ל"רוצים". טקס הנישואין תקף גם ללא כניסה לחופה עם מסוק .אצל כולנו קיים הרצון להעניק לעצמנו ולילדינו את הטוב ביותר ,אך כאשר הרצון מתס נגש במגבלת התקציב (במציאות) ,חשוב לזכור כי הפקת אירוע היא החלטה כלכלית ואלא ר�ו מנטית .חשוב קודם להגדיר מסגרת תקציבית. בהתאם למסגרת שקבעתם ,אפשר להתחיל לתכנן את האירוע מטקס צנוע בבית כנסת (כ- 2,500ש"ח כולל אגרות לרבנות) ועד לאירוע בגן אירועים (החל מ 120,000-ש"ח) .אפשר להתחתן בגדול גם עם תקציב קטן .מאיפה להס תחיל? ההוצאה הגדולה ביותר ( )60%היא על המקום והקייטרינג ,ולכן יש להתחיל בבחירת המקום והעונה המתאימה .חשוב לזכור כי המס חיר בחורף יההיה נמוך בכ 20%-וכך גם המח�י רים אצל רוב הספקים האחרים (שגם עבורם זו עונה חלשה) .בנוסף ,האורחים יהיו נדיבים יותר בחורף מאשר לאחר החתונה השלישית בקיץ (למרות שזו טעות לבנות על הצ'קים למימון האירוע) .אם בכל זאת החלטתם לערוך את האירוע בקיץ ,כדאי לסגור את העסקאות מול ספקים בחורף .הם לחוצים יותר לסגור דילים ונוטים להעניק מחירים אטרקטיביים יותר. בחירת היום -אירוע ביום חמישי (הכי מבוקש) יכול לעלות עד פי 2מאירוע ביום ראשון (הכי פחות מבוקש). רשימת המוזמנים -אפשר לא להזמין את בת הדודה השנייה מצד האב ...כל מילה נוספת מיותרת (וכן ,שתיעלב!). מיקום -מקומות שאינם מיועדים לאירועים כמו ואדי שחמון ,גוררים תשלום לספקים נפרדים עבור ציוד נייד כמו הגברה ,תאורה וכן הלאה. ההוצאה תהיה לרוב גבוהה בצורה משמעותית יותר ממקום מסודר שבנוי מראש לאירועים. שימוש בחברות הפקה וארגון חתונות לרוב עולה יותר ,במידה שבכל זאת בוחרםים באפ�ש רות זו ,חשוב לעשות בדיקה נפרדת נוספת של כל רכיבי הצעות המחיר. מיקוח -אין לכם מה להפסיד .תגיעו מוכנים לפגישות ,רצוי עם מלווה שמבין קצת במיקוח ולא מעורב רגשית .מומלץ לא לסגור מחיר בפגישה הראשונה ולא להיכנע ללחצי האולם (התאריך שלכם מבוקש ,זה ברור) .יש לבדוק היטב את כל תכולת החבילה ,גם את הפרטים הקטנים ,ולוודא כי הכל מפורט בהסכם בכתב (גם מה שנראה מובן מאליו) .זכרו שמה שלא תסגרו כעת ,יעלה לכם “אקסטרא" מאוחר יותר .נסו לשלם את המינימום מראש ,סכום של 10%עשוי לספק את בעל האולם ,ומבחינתכם הסיכון הוא סביר. קחו בחשבון את המע"מ -לא לכל נותני הש�י רות מקפידים לציין שהמע"מ הוא בנוסף למחיר שצוין .אלכוהול - קנו בעצמכם מראש. לגבי ספקים ,לעתים אין התאמה בין איכות ומחיר .ספקים שמשתמשים ברף מחירים גבוה כדי לשמור לעל תדמית יוקרתית ,יכולים בה�ח לט לאכזב ,וספקים זולים יכולים לתת שירות מצוין .ערכו סקר שווקים לגבי כל הוצאה ,התס מקחו ובדקו את עצמכם בכל שלב מול מסגרת התקציב .אפשר לחסוך אלפי שקלים במחשבה יצירתית ,ללא פגיעה באיכות האירוע. היכן שניתן -אל תציינו שאתם חתן וכלה .התסרוקת היא אותה תסרוקת, אך המחיר( ...תקף לכל הוצאה כמובן). אפשר ורצוי לשתף את החברים והמשפחה בהפקת האירוע ,התחושה תהיה משפחתית יותר וללא עלות. טיפ החודש :כאשר תפיקו אירוע בהתאם לתקציבכם ,הזיכרון הוא שיישאר לעד – ולא התשלומים! שלכם בעושר ואושר ,יעל קצה המדבר | גיליון מס | 172 .יולי 13 2015 אם את בסביבה /יניב גולן הסיכומים שלב סמר חולות באיחור כבד ,חודשים ספורים לפני תום תקופת הכרייה ,הגיע ההסדר המיוחל :הקבלן יפוצה והדיונה הגדולה בערבה תזכה להגנה .האם המאבק הצליח או נכשל? איפה נמצאת פרשה זו ברצף שבין חוף פלמחים לעמק ססגון? מה אחריותנו ,החקלאים ,לתהליכים שהתרחשו בדיונה -ומה השלב הבא בהגנה על החולות יוני :2015מיכה שטרית ורון בונקר מופיעים באירוע לציון סיום הכרייה .משמאל :הקהל שלא נרתע מהשרב הכבד בהודעות משותפת שפרסמו רט"ג ורמ"י בסוף מאי האחרון ,הדגישו הדוברים את ערכיותם של החולות ,את הצורך להאזין לקולו של הציבו ר ואת העובדה ש"אין בהפסקת ה�כ רייה בחולות בסמר משום פגיעה בפרויקטים של בנייה באזור וכי ניתן לספק חול חלופי מאתר י כרייה אחרים באזור" .בכך הם מא�מ צים ,אחת לאחת ,את הטענות שעמדו בבסיס הקמפיין שהחל בקיץ שלפני שבע שנים. “לוגו של רט"ג ולוגו של רמ"י אחד ליד השני? או שהמסמך מפוברק או שהגיעו ימות המשיח - "...זו אחת התגובות שהופיעו בפייסבוק ליד ההודעה המשותפת על סיום הכרייה בחולות סמר .המסמך אמיתי לגמרי, כך שאלו כנראה פעמי המבשר :לאחר שני דורות של ניצול כבד ,עוזבים הדחפורים את הגבעות הצהבהבות ,שלא על מנת לחזור. לפי ההסכם בין רשות הטבע והגנים לבין רשות מקרקעי ישראל ,יפוצה הקבלן במאות אלפי שקלים ,תמורת נכונותו לקצר את מתסכל לראות כמה זמן תקופה הכרייה בארבעה חודשים .האזורים שיועדו לאספקת חול למשק הבנייה האילס ומהלכים הושקעו כדי למצוא תי -יהפכו לשמורה .ברוך שהחיינו וקיימנו נוסחה גואלת בקונפליקט פשוט והגיענו לזמן הזה. ההיסטורי צוין בהפנינג משמח בעס יחסית ,שהרי לא היה אדם האירוע רבו של יום שרב כבד ( ,)9.6בהשתתפות אחד מדרום לבאר שבע שרצה 250מתושבי אילת-אילות .מיכה שטרית נתן בהמשך הכרייה .בעמק ססגון הופעה מרגשת ,נאומים נישאו ואפילו הקבס המאמץ שיידרש יהיה גבוה לן ,יוסי הראל ,שמשאיותיו רוקנו את הדיונה בהרבה ,אבל כך גם שכרו של מי מעשרות אלפי טונות של חול -בא לחגוג. מה יש לומר ,מוטב מאוחר מאשר מאוחר שיתיר את הפלונטר מאוד. האם המאבק הצליח או נכשל? מה היה יכול מה נשתנ ה אם כן? התודעה השתנתה .הפק�י להיות אחרת? לאן ממשיכים כעת? פרשת דים ואנשי הציבור הגיעו למסקנה שהתועלת חולות סמר היא דוגמה קלאסית לקונפליס בהיענות לדרישות הציבור ובהגנה על הסס קט בחברה שמשאביה הטבעיים מידלדלים ביבה גוברת על הצורך בהמשך הכרייה .הם ומודעותה מתפתחת .זה תהליך מייסר ,כי הרי כבר הוכיחו שידם על העליונה ,בשעה כולם רוצים שינוי אבל כמעט אף אחד אינו שב"ג"צ סירב להתערב בפרשה ,הצעירים ה�פ מוכן לשלם את מחירו .המקרה של חולות רועים הוכנסו לניידות משטרה והדחפורים סמר פשוט יחסית :אפילו הקבלן הצהיר שוב שבו להעמיס משאיות בחול הנחשק .אז עכס ושוב שהוא מעוניין לצאת -רק תנו לו את שיו הם יכולים להיות לארג'ים ולהטות אוזן מה שמגיע לו .אז למה בכל זאת נהרסו עוד לרחשי לבו של העם .הפשרה תמומן מכספי 50דונם יקרים? הבה נעקוב אחרי הרשומון האזרחים ,כך שאף אחד לא נפגע באופן אישי שבשבת מצינורות השקייה וחלקי עץ הדקל .עבודה של עמרי נצר וניר מנחם (צילום :אילונה המאובק הזה. גבעון) מ�ל לבדוק למה מהדיל ,ואין גם מי שיטרח 14קצה המדבר | גיליון מס | 172 .יולי 2015 כתחילה יצא המכרז לדרכו .אברי-באדי איז האפי. קצת קשה לקנות את הסיפור כפשוטו .רק לפני שנה חתמ ו 600תושבים על עצומה ל�ה פסקת הכרייה .שר הבינוי דאז ,אורי אריאל, סירב במשך חודשים לפגוש את נציגי הערבה לדקות אחדות ,וכאשר נאלצנו לבסוף לשס לוח את דפ י ההחתמה בדואר רשום לאר�ב עה משרדי ממשלה -לא הגיעה שום תגובה. נאדה ,אפילו לא “פנייתכם התקבלה" .כי למרות האמירות הגבוהות ,הפקידים שונאים שהאזרחים מתערבים בעבודתם .אם ישתקו ויתנו להם לעבוד בשקט ,אולי תיזרק איזו עצם בסופו של הסיפור .אולי. פיקוח נפש דוחה דיונה קל מאוד להפנות אצבע מאשימה כלפי חוץ, אבל האחריות נחה בעיקר עלינו“ .הוויכוח בחבל אילות והערבה הדרומית הוא פנים- אזורי ,בין צורכי הפיתוח החקלאי לבין הדס רישות לשימו ר הנוף הטבעי" ,כך הגיבה דו�ב רת המינהל לטענה שהמכרז לחידוש הכרייה הוא הרסני (“עושים מהדיונה בטון"“ ,קצה המדבר" ,אוגוסט .)2008היא צדקה לגמרי. אפילו חודש לאחר שהחל המאבק הציבורי למען החולות -נשלח מהמועצה מסמך רשמי ובו נכתב כי יש לחקלאי חבל אילות צורך בשני מיליון קוב חול .זה פי שניים מהמקס סימום שאפשר היה להוציא מהחולות .בשנים שחלפו מאז ,אפילו משאית אחת לא הלכה אלינו .ומדוע? מהסיבה הפשוטה שיש לנו (בסמר ,קטורה ,לוטן ויהל) בעיה משמעותית של עודפי חול בשדות ...אז למה ביקשנו שני מיליון? כדי לשדר שאנחנו זקוקים לעוד ועוד משאבים ,ככה באופן כללי ,ושעניינים סב�י בתיים הם עדיין במקום משני בסול ם העד�י פויות האזורי .עצוב ,עצוב מאוד. בהמשך חל שינוי ,והמועצה אימצה יותר ויותר את הגישה לפיה ראוי להגן על הדיונה, גם באזורים שכבר יצאו למכרז .העבודה החוב של סמר לחולות העיקרית נעשתה על ידי סבב"ע וארגוני הסביבה המושמצים ,אבל הרוח הגבית הזו היתה משמעותית .במקביל למאב ק הציב�ו ההסכמה שגיבשו לאחרונה שאול גולדשטיין רי נגד הכרייה ,יזם ראש המועצה ,אודי גת( ,מנכ"ל רט"ג) וערן ראובני (מנהל מחוז דרום ביחד עם רשות הטבע והגנים ,תוכנית חשובה ברמ"י) חשובה מאוד לעתיד החולות ,אבל יש ביותר :הכרזת שמורה בלב הדיונה ,באזורים לה גם היבטים רחבים יותר .בעשור האחרון שיועדו לחקלאות .החזית האחידה שהצגנו היו מספר מקרים שבהם נאלצו יזמים לוותר הביאה לאישור השמורה בוועדה המחוזית על פרויקטים שקידמו ,לעתים אף בשלבי וזאת חרף התנגדותם הנחושה של נציגי הביצוע .בחוף פלמחים כבר עלו הכלים עלהמינהל .כמו שהגשש אומרים :בלי האמונה השטח ,והיזם נגרר החוצה בציציות ראשו, לאחר שהתעוררה מחאה רחבה והנושא הובא צסק"א לא היתה אוכלת אותה. בתיקיית המחשב שכותרתה “חולות סמר" לדיון בממשלה .התסכול שלו עלה עד לב מאות מגה-בייטים של קובצי טקסט ,תמ�ו השמים ,לא בלי צדק .הבשורה מהדיונה היא נות ,מצגות ,הודעות דובר ,עתירות ,ערס שאפשר להקדים פיצוי לפינוי ,ולקיים תהליך עורים ופסקי דין; הררי מסמכים רשמיים שבו ההסכמות והאינטרסים המשותפים גובס שבהם המדינה מסבירה למה ממש אין ברירה רים על הרווח הצר שצד אחד מקווה להשיג. וחייבים להמשיך לכרות .עורכי הדין מורחים יוזמה ,אחריות ,גמישות מחשבתית -אולי את שופטי המחוזי והעליון בטיעוני טיעונים עוד אפשר למצוא משהו מכל אלה גם בתוך ונימוקי נימוקים ותקדימי תקדימים -כולם הממסד. כאחד מתבררים כהזויים במבחן הזמן .כמה מצד שני ,די מתסכל לראות כמה זמן ומהלכים טרחו והזיעו אנשי הממשל כדי להכשיר את נדרשו כדי למצוא נוסחה גואלת בקונפליקט השרץ העלו ב הזה .כמה זמן וכמה כסף בו�ז פשוט יחסית ,שהרי לא היה אדם אחד מדרום בזו בשביל להביא להרס של עוד 50דונמים לבאר שבע שבאמת רצה בהמשך הכרייה. מסכנים. הקמפיין למען החולות הועתק בקופי-פייסט בפני הוצגה 2010 באוקטובר אחת: דוגמה מהמאבק להגנה על עמק ססגון ,שם מתכנן בג"צ תשובת המדינה לעתירה בעניין החוס יואב איגרא להקים קומפלקס תיירותי .המאס לות .אורי קידר ,סגן בכיר לפרקליט המדינה ,מץ שיידרש בצפון בקעת תמנע גבוה בהרבה, כותב כי חברת “דרכים" ,הסוללת את כביש אבל כך גם שכרו של מי שיתיר את הפלונטר. הערבה המחודש ,תלויה באספקה מידית של בעוד שבדיונה עסקנו בשאלה כמותית (האם חול מדיונת סמר .הוא מסביר כי מדובר “בפרויקט לאומי דצמבר :2011עימותים בין מפגינים לבין עובדי חברת “רגב" רב חשיבות ,נוכח המסוכס נות של כביש קטלני זה ,אשר גבה קורבנות בנפש‘ ...דרכים' הבהירה כי בהיעדר חלופה סבירה ,אי הספקת החול עלוס לה לגרום לעיכובים בסלילת הכביש" .הטקסט הזה ,שנשמע על פניו רציני ומדאיג ,יתגלה תוך שבועות אחדים כנפיחה חלולה. כיוון שבג"צ נזקק לעוד זמן מה כדי לקבוע את עמדתו הסופית מופת של פסיביות שיפוסטית -נאלצה “דרכים" לחפש חלופות .נס בעיירה! התברר כי במרחק שלושה ק"מ בלבד ממחצבת סמר נמצאים עשרות מיליוני טונות של חול ,בשולי מכרות תמנע .איך לא חשבו על זה קודם (למרות שביקשנו שוב ושוב)? וכך ,בשל התמס שכות הדיון המשפטי ,אפשר לראות כי שולי כביש הערבה הם ורדרדים ולא צהובים .מי יודע כמה דונמים ניצלו בזכות הסיפור הצס דדי והקטן הזה .רק בשבילם היה שווה כל המאבק -ההפגנות ,העצומות ,שיחות הטס לפון ,הוויכוחים ,ההיעלבויות וההתנצלויות, בלבולי המוח ,כאבי הבטן וכאבי הלב. יישארו משטחה המקורי 25או 23אחוזים, בערך) ,בתמנע הדילמה היא איכותית :האם יוקם מוקד פיתוח חדש באזור היחיד בבקעת תמנע שלא נפגע בפעולות הכרייה ואשר עודו פתוח לציבור בלא תשלום .וכמו בחולות ,גם בססגון האחריות העיקרית היא שלנו ,חברי הקיבוצים ,משום שאנו היינו אלו שדרשו להקצות אזור בראשיתי להקמתו של מתחם מלונות .נקווה שלא נשוב לראות תמונות של צעירים הנקשרים לדחפורים ,ושוטרים שאוכפים החלטות אשר בתום זמן קצר הכל מתרחקים מהן .אולי זה הזמן לפנות למנכ"ל רט"ג ולומר לו :הצלת את הדיונה ,בוא ות�מ צא פתרון חכם גם בססגון. לקראת סיום נשוב בחזרה לחולות ,כי יש לנו בהחלט עוד מה לעשות למענם .קיבוץ סמר, ששדותיו ומטעיו משתרעים בחלקם המשמס עותי על מה שהיה בעבר חלק מהדיונה ,צריך לקבל שיש לו חוב מיוחד וגדול לאזור הרגיש הזה .הדיונה מפוצלת כיום לשתי אונות ,ה�מ חוברות ביניהן במסדרון דקיק ,שרוחבו 150 מטרים בלבד .ראוי שחברי סמר יסכימו לכך שרצועה זו תוכפל ,על חשבון החלקות המס זרחיות של הקיבוץ ,שרובן לא עובד מעולם. גם כאן מותר להתמקח על הפיצוי הראוי (בשטח חלופי ,למשל ,או בתנאים להכרזתו של “פארק חולות") ,אבל חשוב עוד יותר להסכים על העיקרון :בית הגידול החולי נהרס במידה כזו שעלינו לפעול במהירות ובנחישות לשיקומו המינימלי .סביבה בריאה היא אינטרס קיומי שבטווח הארוך תורם רבות לאדם ולכלכלה .אי אפשר להפנות את כל הטענות לפקידי הממשל ולארגונים הירוקים .שוב ,האחריות היא קודם כל שלנו. יניב גולן [email protected] קצה המדבר | גיליון מס | 172 .יולי 15 2015 אילתים? מהיום אתם יכולים להטיס את כל המשפחה אליכם. יש לכם משפחה במרכז? מהיום אתם מטיסים אותם טיק טק לאילת ב ₪ 199 -לכיוון בלבד! רכישת כרטיסי טיק-טק במשרד המכר באילת arkia.co.il המחיר לאדם לכיוון .טיסות מ/אל נתב"ג במשך כל השבוע ,טיסות שדה דב באמצ"ש .תקף לשנה מיום הרכישה. ההטבה לתושבי אילת בלבד .ט.ל.ח 16קצה המדבר | גיליון מס | 172 .יולי 2015 במדבר צונאמי בוגרי מעלה שחרות קטפו את שני המקומות הראשונים בטקס הענקת פרס וינטראוב של מכון ויצמן המוענק לעבודות חקר מצטיינות של תלמידי המגמה למדעי כדור הארץ בחטיבה העליונה .בן משק קטורה ,בחר דווקא בנושא רטוב מאד -צונאמי “סיכוי ,סיכון והיערכות לצונאמי בראש מפרץ אילת ועקבה" -זה נושא עבודת הגמר של איתי גת .ניסיתי להבין מה גורם לתושב חבל ארץ צחיח וכמעט נטול משקעים לכתוב עבודות גמר בנושא צונאמי. איתי ,מה נסגר? “חיפשתי נושא בגיאולוגיה שמעניין תאת הצ�י בור". צונאמי? באילת? אין חיה כזאת! “יש באזור מפרץ אילת אלפי מוקדי רעש בעוצמות שונות .הסיכוי לצונאמי במפרץ אילת ועקבה עדיין לא נחקר באופן משמעותי וישנן עדויות למקרים בהם התפחתח במפ�ר צים צרים וארוכים ואפילו פיורדים -צונאמי בגובה רב .במפרץ אילת מצוי מעבר מהיר ותלול בין מים עמוקים למים רדודים וההשעס רה היא שהדבר יגביר את הסיכון לגלי צונאמי גבוהים בראש המפרץ .ברעידת האדמה של '95באילת עלה גל בגובה מטר שגרם נזק“. צונאמי באילת הוא תרחיש סביר, הגיוני ומוחשי .הדבר התרחש בעבר (גם בעבר הרחוק וגם ב )1995-וסביר להניח שגם יתרחש בעתיד .התנאים הגיאולוגים מאפשרים ואף תומכים בסבירותו של תרחיש כזה“ טוב ,נו ,אני זוכרת את הכותרת ב"ערב ערב" שהעלתה את הנושא הדמיוני הזה לכותרות... “ד"ר בברלי גודמן וד"ר יוני שקד חקרו ומצאו עדויות לתופעות צונאמי במפץרץ אילת .ב�ע בודת הגמר שלי חקרתי סיכוי ,סיכון והיערס כות לצונאמי במפרץ אילת .לצורך העבודה השתמשתי במפות טופוגרפיות והדמיות שנס עשו בצילום ליידאר -באדיבות רשות ניקוז ערבה ,ובתוכנה הנדסית עליה נערכו הדמיות לשל צונאמי בחוף אילת בנקודות מפתח .נ�ע שתה סימולציה של עלייה במפסלס המים כת�ו צאה מצונאמי ,ונבדקו ההשלכות והנזקים של עלייה כזו במפלס על אתרים ומבנים שונים. האתרים והמבנים (“המבנים האדומים") שנס בחרו להדמיה הינם בעלי חשיבות תיירותית, כלכלית או מקומית רבה ,ויש להם פוטנציאל סיכון גבוה כתוצאה מצונאמי .בהדמיות נבדס קו תרחישי צונאמי של מטר אחד 2 ,מטרים3 , מטרים ו 5-מטרים .הדמייה נעשתה גם בחוף הצפוני של עקבה ,בו נחפרו לגונות ומוקמים בתי מלון רבים". למי שבדיוק ישן בשנת ( 2004מזרח אסיה) או בשנת ( 2011יפן) ,צונאמי הוא נחשול גל אדיר שמגיע אל החוף לאחר רעידת אדמה, מטביע את כל מה שנקלע בדרכו ונסוג כשהוא משאיר הרס רב. לפי העבודה של איתי גת ,צונאמי נוצר מכמה סיבות כמו רעידת אדמה תת ימית ,התפרצות הר געש תת ימי ,או גלישת קרקע תת ימית. גלישת קרקע תת ימית -אנא הסבר “במפרץ אילת ישנו מדרון תלול מאוד ואחרי כמה מטרים הים נעשה עמוק .על מדף היבס שת ,קרוב לחוף ,ישנו הרבה סחף – אבנים חול וכו' .אם תתרחש גלישה פתאומית של הסחף במורד המדרון ,הדבר יכול ליצור צוס נאמי". אז מי ומה יפגעו במקרה של צונאמי? “קו החוף עד טיילת המלונות ,נמל אילת והמצפה התת ימי ,בעיקר .בעקבה ,פרויקטים של הלגונות וקווי החוף .הצפי לנזק הוא של מאות מיליוני שקלים". לא עדיף פשוט לא לדעת? מה כבר אפשר להגיד לרוחצים בים ,לכו רק לבריכות בגובה 5מטרים מעל פני הים? “היום אין מודעות ואין שום היערכות במפרץ אילת .ליעדע בנושא צונאמי יש משמעות או�פ רטיבית -אם לאנשים תהיה מודעות ,תהיה להם יכולת להימלט מהחוף .ישנן עדויות כי לפני צונאמי ישנה נסיגה משמעותית של הים לאחור -נחשפים בעלי חיים ימיים ועוד - ולאחר כמה דקות מגיע הגל .רעידת אדמה בעוצמה של 7ומעלה בסולם ריכטר היא רעידת אדמה משמעותית ,ומי שנמצא על החוף צפוי להרגיש אותה .הסברה אקטיבית ושילוט יביאו מודעות לרוחצםים ויכולים ל�ה ציל חיי אדם". תמצית עבודת הגמר במדעי כדור הארץ: א .צונאמי באילת הוא תרחיש סביר ,הגיוני ומוחשי .הדבר התרשחש בעבר (גם בעבר ה�ר חוק וגם ב )1995-וסביר להניח שגם יתרחש בעתיד .התנאים הגיאולוגים מאפשרים ואף תומכים בסבירותו של תרחיש כזה. ב .במידה שיתרחש צונאמי במפרץ אילת ועס קבה ,תרחיש של גלים בגובה מטר או שניים, בדומה לצונאמי שהיה במפרץב ב ,1995-ב�ה חלט אפשרי .אולם ,בהחלט יתכן גם אירוע קיצוני יותר ובו גלי הצונאמי יהיו בגובה של שלושה ואפילו חמישה מטרים .הדבר נובע מעוצמת רעידות האדמה שמתרחשות באזור, מגודלו ואופיו של המפרץ וממספר גורמים נוספים כמו הבתימטריה של החוף וכד'. כאמרור ,ניתן לחלק את מגוון תרחישי הצ�ו נאמי לשתי אפשרויות עיקריות :האפשרות הראשונה היא שהצונאמי העתידי יהיה דומה באופיו לזה שהיה ב .1995-במקרה זה ,גובה הגלים יהיה סביב מטר-שניים ,לא צפויים להתרחש נזקים משמעותיים למבנים ואתרים ולא צפויה פגיהעה בחיי אדם .עם זאת ,הא�פ שרות השנייה עוסקת בגלי צונאמי שעלולים להגיע לגבהים של בין 3ל 5-מטרים .תרחיש כהזה ,בדגש על תרחיש ה 5-מטרים ,עלול ל�ג רום לפגיעה קשה ברכוש ,נזקים משמעותיים ביותר לאתרים ומבנים חשובים ואפילו לפס גיעה בחיי אדם .הנזקים הכספיים לאתרים השונים ,ביניהם נמל אילת למשל ,נאמדים במאות מיליוני שקלים. ג .גלי הצונאמי צפויים לפגוע בכל קו החוף של ראש מפרץ אילת ועקבה ,בדגש ,כמוס בן ,על הערםים אילת ועקבה ואתריהן הש�ו נים הממוקמים בסמוך לקו החוף .האתרים שעלולים לספוג את מירב הפגיעה הם חופי הרחצה למיניהם ,נמלי הים ,אתרי התיירות הסמוכים לחוף כמו המצפה התת-ימי ,הפס רויקטים התיירותיםים שבעקבה בדגש על ה�ל גונות שכלולות בהם ושאר האתרים הסמוכים לקו החוף. המשך בעמוד 19 צונאמי ביפן קצה המדבר | גיליון מס | 172 .יולי 17 2015 יודעת חקלאית פיקחת /מרג'ורי (ג'יג'י) סטרום נחושתן לעתיד השנה .2030מאז רפורמת החלב של ,2021חלק ניכר ממחיר החלב נקבע במשא ומתן בין הרפת והמחלבה. בערך באותו זמן ,במבצע “צדק חלוקתי" ופירוק רשות מקרקעי ישראל (אשר הוחלפה במשרד מקרקעי ישראל) ,אישרו מכירת קרקע חקלאית לכל קונה ,בלי חובת מגורים בנחלה .מחיר המג'הול ירד ב20%- מהמחיר ב2015- העתיד חלק מהקיבוצים הופרטו לגמרי ,כולל בעלות על הקרקעות .חלק התחלקו למספר קבוצות, אגודות בתוך האגודה המרכזית ,עם הבדלים באורחו ת חיים( .בסמר ,הרפת שייכת רק ל�ק בוצה אחת .הקבוצה השנייה טבעונית ,אבל ילדיהם שמחים להתארח אצל השכנים)... נפתחה “שחרות ב' ",כ י בעיני התושבים ה�ח דשים שחרות נהייתה ממוסדת מדי. היציאה הבאה תמונה א' או ב'? תמונה א' :בחבל אילות גרים היום כ4,500- תושבים – עליה משנת ,2015אך לא קרוב ל 11,000-שתכננו בתכנית האב .בגלל היציאה לפנסיה של כ 700-תושבים ,בעצם אין עליה בכח העבודה או במספר ילדי ביה"ס .הירידה ברווחיות ענפי חקלאות ,יחד עם הקושי לגיי ס עובדים ,הביאו חלק מהק�י בוצים למכור שטחים חקלאיים .האזור עדיין נחשב למקום הטוב ביותר לגידול מג'הול ,יש 15,000דונם נטוע לאורך חבל אילות .רק 50%שייכים ישירות לקיבוצים וכחצי משטח זה מוחזק ע"י חברות ניהול מטעים חיצוניות. פרט לאנש י מקצוע בודדים ,העובדים במ�ט עים אינם תושבי קבע באזור ,אין להם ילדים בביה"ס ואינם רוכשים שירותים באזור. עלינו להכניס לכאן קבוצות משמעותיות של צעירים שרואים את עתידם בערבה – ובחקלאות. ויש לי תכנית כיצד לעשות זאת ריבוי השחקנים גרם למתחים קשים בארגון הדקלאים והביא לפירוקו .נפתח בית אריזה פרטי שמתחרה לערדום .נתח הרווחים קטן יותר מהיום – ורווחי בי ת האריזה הפ�ר טי ,שבעליו גרים בתל אביב ,אינם נשארים באזור .אנחנו ממשיכים לייצר כ 30-מיליון ליטר חלב בשנה ,כחצי ברפת המשותפת של קיבוץ יטבתה וחברת שטראוס .נשארו רפס תות גדולות נוספות ביהל ונווה חריף ,ובסמר להיפך – קבוצה של “משוגעים לדבר" מחזיס קה רפת קטנה אשר מספקת משכורות בלבד 18קצה המדבר | גיליון מס | 172 .יולי 2015 ללא רווח. כמובן שיש פעילות כלכלית חדשה באזור, שלא קשורה לחקלאות המסורתית .חוות האצות שנפתחה בנאות סמדר ובלוטן (עם שותפים פנימיים וחיצוניים אחרים) מצליחה מאד .כמו-כן ,מספר חברות קטנות נפתחו בתחום האנרגיה ,והרבה תושבים מחזיקים עסקים קטנים שונים .אבל תוספת זו מספיקה לכסות את הפסד ההכנסות מהחקלאות ,לא להגדיל את הכלכלה. תמונה ב' (אותו מצב במדינה ,אבל החיים בחבל נראים אחרים לגמרי) :גרים בחבל אילות 7,000איש – נכון ,לא ה11,000- שחלמנו עליהם ,אבל כפול מכמות האוכל�ו סייה ב .2015-לקראת מבצע “צדק חלוקתי", "ניהו ל ואחזקות ערדום" פתחו חברת בת ל�א חזקת קרקעות .כך 13,000 ,מתוך ה15,000- דונם תמרים נשארו באחזקה מקומית .התאס רגנות מגדלי התמרים פתחה חברת ניהול משותפת ,אשר מנהלת את רוב שטחי התס מרים שמרוחקים מהקיבוצים .ערדום תמרים פתח שלוחות בבתי האריזה הקיימים ביהל ואילות .אמנם ,מחיר המג'הול עדיין נמוך ממה שהיה ,אבל רוב שרשרת הערך נשארה בבית- .ב ,2018-האזור זכה בחממה לטכנ�ו לוגיה חקלאית ,וממנה יצאו מספר עסקים, בעיקר בתחום התמרים .כתוצאה מפיתוחים אלה ,מספר ימי העבודה לעץ ירד בחצי והמס פעלים עצמם מביאים פרנסה לתושבי קבע באזור .ליד הרפתות והתמרים קמו מספר יזמויות של חקלאות אחרת – מפעלי אצות, גידול צמחי מרפא וגידול ירקות אורגניים לשימוש מקומי. כל היישובים גדלו ,אבל לא באותה צורה. שתי התמונות הללו אפשריות ,כמו-כן ,גם השינויים הארציים שתיארתי ברקע .כבר היום ,עקב קושי לנהל מטע מפוצל ,המטעים הדרומיים של גרופית ונווה חריף מנוהלים ע"י חברה חיצונית מהערבה התיכונה .קיס בוץ יהל פנה לגורם פרטי להיכנס לשותפות במטע התמרים ,אך בסוף הגיע לסיכום עם ערדום ומשקי הנגב .אנחנו יודעים שחלק מכישלון הפלפל בערבה התיכונ ה נבע מר�י בוי המשווקים ,אשר גרמו לתחרות בין שכס נים .הקיבוצים חוששים משותפויות לאחר כישלון גד"ש ערדום ,אך גם רואים א ת ה�ח שיבות באחדות וקואופרציה. אם זה לא היה מספיק ברור -אני שואפת להגיע לתמונה ב' .אנחנו אזור קטן ומבודד, והרווח של אף אחד מאתנו אינו שווה כלום אם אין לנו חברה תוססת ועשירה סביבנו. כדי להגיע לתמונה זו ,צריכים לפעול בשני מישורים -הראשון הינו ארגוני/כלכלי ,ואנס חנו כבר בכיוון הנכון :הנהלו ת ערדום ומ�ש קי הנגב מבינות טוב מאד את החשיבות של שמירת שרשרת הערך של כל גידול חקלאי בידי החקלאיים ,ואני סומכ ת עליהם שימש�י כו כך .המישור השני מדאיג אותי :כדי להס גיע לתמונה ב' ,עלינו להכניס לכאן קבוצות משמעותיות של צעירים שרואים את עתידם בערבה – ובחקלאות .ויש לי תכנית כיצד לעשות זאת. שלב א' :ארבעה קיבוצים (לפחות) מנהלים היום קבוצות של צעירים אחרי צבא אשר באים לתקופות של חצי שנה עד שנה ,עוס בדי ם בקיבוץ ועוברים תכנית חינוכית ה�מ שלבת נושאים פרקטיים בחקלאות ונושאים חברתיים המתאימים לכל קיבוץ .אני מציעה לחבר את לימודי החקלאות של כל הקבוצות הללו ,כדי להעלות את הרמה המקצועית ולס גבש קבוצה חברתית/מקצועית. במקביל לזה ,רותם נלביצקי ,חוקרת צעירה שנקלטה לאחרונה במו"פ ,מארגנת מפגשים של חקלאים עם בני הדור הבא .קבוצה זו מיועדת לאנשים שכבר חיים כאן ורוצים לקחת חלק בעיצוב החקלאות בשנים הבאות. שלב ב' :עכשיו אני רוצה להציע משהו יותר מהפכני .אנחנו ה"זקנים" מתלוננים ש"הצעירים של היום" אינם בעלי יוזמה – אבל באותו זמן, אנחנו לא ממש רוצים לשחרר .אנחנו רוצים שהם יבנו משהו חדש, אבל שהם לא יעזו לשנות את מה שאנחנו בנינו .אני מציעה לגייס גרעינים של צעירים בוגרי אותן קבוצות שהיו בקיבוצים לפני ואחרי הצבא (ובני קיבוצים) ומעוניינים לגור בערבה .כל קיבוץ יהיה אחראי על גיוס הגרעין “שלו ".המועצה תגייס מימון לשיפוץ נחושתן .תקום חברת ניהול מטעים ,בבעלות הקיבוצים שיהיו שותפים בפרויקט .כל הגרעינים יגורו בנחושתן ,ויעבדו כשכירים של אותה חברת ניהול מטעים( .כמוב ן שחלק יעבדו כשכירים במקומות אחרים ,יספקו ש�י רותים לקבוצה ,או יפתחו עסקים קטנים משלהם) .כל קיבוץ יספק לגרעין שלו ליווי חברתי ,והתארגנות התמרים ,ערדום ,והמו"פ יספקו ליווי מקצועי .כל גרעין יישאר בנחושתן משך שנתיים-שלוש ,בהן גם ילמדו את העבודה המקצועית וגם יגבשו קבוצה חברתית .אח"כ יעברו לקיבוץ הקולט ,כל קיבוץ יחליט על אופי הקליטה (חברות מלאה ,קבוצה עצמאי ת בתוך הקיבוץ ,וכד') .תהיה חפיפה בין הג�ר עינים שתאפשר המשכיות בנחושתן. הצעה זו פותרת שלוש בעיות :היא מפתחת בסיס יציב וחזק לקליטת דור המשך בקיבוצים ,מעבירה הכשרה מקצועית בחקלאות לאותם נקלטים ,ומספקת כוח עבודה לשדות הדרומיים .התקופה בנחושתן תאפשר לכל קבוצה להתפתח באופן עצמאי ,לבנות מערכת חברתית ביוזמה עצמית. את שלב א' ניתן להתחיל באופן מיידי .רותם כבר מארגנת פגישות לפורו ם דור המשך בחקלאות ,וניתן לפתח תכנית לימודים משו�ת פת כבר בשנה הקרובה .לדעתי ,המשרד לפיתוח הנגב ישמח לתמוך ביוזמה כזו .שלב ב' כמובן דורש הרבה יותר מחשבה וגם השקעה כספית לא קטנה .אשמח לשמוע תגובות לרעיון. חקלאות דור ההמשך פרויקט “חקלאות דור ההמשך" ,הוא פרי יוזמתה של 'ג'יג'י ס�ט רום ,מנהלת מו"פ ערבה דרומית .הפרויקט קם במטרה לאגד חבר'ה צעירים שמעוניינים לחיות בחבל אילות ולהיות שותפים בעיצוב אופי החקלאות בעתיד הקרוב והרחוק .התפיסה היא שראוי לתת לדור הצעיר לבחון ולהתאים את אופי החקלאות לחייהם פה בעתיד. באמצע יוני התקיימה פגישה ראשונה של הפורום בחוות המו"פ, פגישה בה נכחו כ 20-חבר'ה מהיישובים השונים .לאחר שבירת הקרח ,דנו החברים במטרות הפרויקט ובהיכרות ויצירת שיח בין העוסקים בחקלאות באזור ,על כל גווניה ,כבסיס לזרימת ידע ושיתופי פעולה עתידיים .מטרה נוספת היא -כיצד לרתום יותר חבר'ה צעירים מהאזור לעיסוק בחקלאות מפרנסת. בנוסף ,הועל ו מטרות כמו חינוך חקלאי ,תיירות חקלאית וק�י דום פיתוחים חקלאיים וחקלאו ת ישימה לאזור הערבה .ה�פ גישה הראשונה הייתה יריית פתיחה מוצלחת מבחינתנו ,כיוון שנראה שהחברים רואים חשיבות עצומה לעצם המפגש ,ובס נוסף ,דיון סביב גורל עתיד החקלאות בחבל אילות הוא נושא משותף ובוער שמדבר לכולנו. בימים אלה מתגבשת תכנית למפגשים הבאים של הפורום ,ת�כ נית אשר תכלול רקע היסטורי חקלאי של חבל אילות מוותיקי החקלאים ,הרצאות על חקלאות ישימה לאזור הערבה ,סיורים ביישובים השונים והיכרות מקרוב עם הייחוד של כל יישוב, קידום נושאי החינוך והתיירות החקלאית ועוד.. אנו נשמח להצטרפות של חבר'ה נוספי ם שרואים עצמם מ�ש תלבים בפרויקט. ליצירת קשר ופרטים :רותם נלביצקי [email protected] המשך מעמוד 17 ד .למרות כל הנכתב לעיל ,המודעות לנושא הצונאמי במפרץ אילת בקרב הציבור האילתי בכלל ובקרב הגורמים הרלוונטים בפרט -היא אפסית עד בלתי קיימת .העברת שאלונים בנושא מודעות לצונאמי בקברב תלמידי כיתות ז' וי"א מאילת ויטבתה ,הראתה כי הם אינם מ�ו דעים לכך שיכול להתרחש צונאמי באילת (או בארץ בכלל) .בעקבות השאלון ,עלתה המודעות לנושא ואף נוצר חשש אצל הילדים מתרחיש כזה במידה שיתגשם .בנוסף ,שיחות עם בעלי תפקידים ומנהלי אתרים תיירותיים ומסחריים שונים הניבו תמונת מצב ובה אין מודעות ו/או תכנית היערכות כלשהי לצונאמי במפרץ .הנושא לא עלה על שולחנם של הגורמים -לא ביוזמתם ולא ביוזמת המדינה ,ולא נידון באופן רציני ומעמיק עד כה. ה .ההמלצות שנוסחו במסגרת העבוהדה הן שיש לבצע פעולות לה�ג ברת המודעות לנושא הצונאמי באילת ,ובמקביל לנסח -לאחר מחקר והערכת סיכויים וסיכונים יסודית -תכנית היערכות לצונאימי .הפע�ו לות שהומלץ עליהן בעבודה כוללות ,בין היתר ,הצבת תמרורי אזהרה לאורך קו החוף -שמטרתם להזהיר את ציבור המתרחצים ולהתריע על אפשרות של צונאמי במקרה שמתרחשת רעידת אדמה ,והכנת דרכי מילוט ברורות עם הכוונה .כמו כן ,מומלץ לפעול בערוצים החינוכיים והתקשורתיים במטהרה להעלות את המודעות והידע של הציבור בנ�ו שא .ניתן לעשות זאת באמצעות שיעורים בבתי הספר ,תכניות רדיו, כתבות בעיתונות ,חלוקת עלוני מידע ועוד. גולש ,אוהב גלים? גל סערת חורף חזקה צונאמי אורך 150-300מטרים עשרות ק"מ (קרוב לחוף) מהירות עד מאה קמ"ש מאות קמ"ש (בים העמוק) זמן מחזור 10-14שניות עשרות דקות עומק כמאה מטרים עומק קרקעית הים בשל אורכם הרב של גלי הצונאמי ,הם מכילים כמות עצומה של מים, שברי עצמים וסחף רב ,דבר הגורם לעליית הים על גדותיו ובסופו של דבר להצפת היבשה וקו החוף .גלים אלו עלולים להימשך שעות עד רגיעת הים .ככל שהגל ארוך יותר וככל שגוף המים בו הוא נע עמוק יותר ,הצונאמי נע מהר יותר ומאבד פחות אנרגיה .לכן יכול צונאמי לחצות אוקיינוסים שלמים במהירות עצומה ,כמעט מבלי לאבד אנרגיה ומהירות .כשמגיע הצונאימי למים הרדודים ולקרבת החוף ,הוא מ�ת חכך בקרקע ומאבד ממהירותו (שיורדת עד כ 50-30-קמ"ש) ,אולם האנרגיה שבו נשמרת ומחזוריותו לא פוחתת ,ולכן כמויות אדירות של מים נערמות במהירות בפסגת הגל .כך הגיע הצונאמי שנוצר ברעידת האדמה ביפן ב 11.3.2015-עד לצ'ילי תוך מספר שעות. אופיר אליאסף זכה במקום השני ,על עבודתו “היבטים סטקרטוריאלים וסדימנטים בקער רחבעם" שעסקה בלימוד מפורט של אחד האזורים המסובכים מבחינה גיאולוגית .בעבודתו מציג אופיר את ההיסטוריה הגיאולוגית של התפתחות הנוף באזור אילת .את העבודות של איתי ואופיר אפשר לקרוא באתר של מרכז מדע ים המלח והערבה. הידעתם? אפשר לנצל עדויות ארכיאולוגיות כדי לתארך אירועים גיאולוגיים! דוד רוט ,בוגר כיתה י"א :ביצענו אומדן של מידת השינוי בנוף על פי עדויות ארכיאולוגיות שידענו את הגיל שלהן .לדוגמא -נחל שחוצה פיר כריה של נחושת .ידוע שגיל הפיר הוא כ 3000-שנה ,ועל ידי כך חישבנו את קצב ההתחתרות של אפיק הנחל במהלך כל 1,000שנה. ידוע שהפירים והמנהרות הינם חללים תת קרקעיים המאיצים את קצב התחתרות הנחל .בבקעת תמנע כ 8,000-צלחות – אלו פירי כרייה סתומים בסחף נחלי .הצלחות השפיעו על קצבי ואופי הבלייה על גבי מטחי סחיפה (טרסות) עתיקים הנמצאים בבקעה. שירלי חכם-יפרח קצה המדבר | גיליון מס | 172 .יולי 19 2015 ווט-סאפ! אחרי מפרשיות ,גלישת רוח ,וקייט הגיע תורו של ה"סאפ" לכבוש את מאותגרי הספורט הימי בעולם כולו ובשנים האחרונות גם באילת .הדר חרובי ,מדריכת שחייה שנכבשה גם היא בקסמה של החסקה המודרנית, הייתה הראשונה שלקחה אותו מספיק ברצינות כדי לפתוח את מועדון הסאפ הראשון בעיר, והיא בכלל משחרות... הדר חרובי על הסאפ מסתבר שלא כל מי שחובב ים צריך לקחת את זה לאקסטרים כדי ליהנות מספורט ימי. הסאפ ( ,)stand up paddle boardהוא התחליף המודרני לחסקה של פעם .בים גלי הוא משמש כגלשן גלים לכל דבר ,עם משוט שעוזר לחתור ולעלות על הגל ובמקורות מים שקטים כמו אגמים או כמו אצלנו בים סוף, הוא משמש כגלשן חתירה ,עליו אפשר לצאת לטיול ימי במפרץ אילת ,תוך כדי חתירה מאומצת מול רוחות ,שמירה ע ל איזון ויצ�י בות ,חיזוק שרירים וחיטוב ואפילו תרגילי יוגה ומתיחות .הסאפ ,למי שעוד לא מכיר, הוא התחביב החדש של חובבי הספורט הימי, בעיקר על חובבות .את הגברים כנראה הוא לא מספיק מרגש ,למרות שכל גבר שכבר ניסה ,הודה שנדרש להתאמץ הרבה יותר ממה שחשב. חתירה על סאפ יכולה להתקיים בכל מקור מים .החל מים גלי וכלה בראפטינג על גבי סאפ נהרות .אצלנו בארץ אמנם אין את זה או את זה ,אבל יש רוחות חזקות שמצריכות עבודה מאד מאומצת. א ם פעם הייתה זו סירת החסקה של המצ�י לים שעזרה להם להעמיס חתיכות ,הרי היום החתיכות כבר יודעות לחתור בעצמן על סאפ ספורטיבי שעושה להן טוב לגוף ולנשמה. אולי זה מה שמסביר את המאמץ שמשקיעה הדר חרובי( ( )45אמא לשלושה ילדים המ�ת גוררת בישוב המרוחק “שחרות" ,כדי לנסוע 20קצה המדבר | גיליון מס | 172 .יולי 2015 כמה פעמים בשבוע מרחק של 80ק"מ הלוך ושוב ,רק כדי לחתור על הים .אבל מבחינתה של הדר אין בכלל התלבטות -מרוב הנאה היה לה רק טבעי להדביק באהבה לסאפ עוד ועוד אנשים ,ע ד הרגע בו היא החליטה ש�צ ריך לפתוח מועדון. “זה ספורט שמשלב גם עבודת כוח וגם עבודה אירובית .הוא מאוד מתגמל ואתה עובד מכף רגל עד ראש .כל שרירי הליבה עובדים ,תוך הנאה עילאית מהנוף סביב ,מהים ומהאווירה" “אפשר לדבר על זה ולהתפעל מתמונות ,אבל עד שלא עולים על סאפ -לא מבינים מה זה" ,מספרת הדר“ ,והאמת ,שבעיקר נשים נתפסות ע ל זה .כנראה שזה מספיק ספו�ר טיבי אבל לא לגמרי אקסטרימי ,ולנשים זה השילוב המושלם .רוב הגברים אוהבים ספוס רט יותר מהיר ומאתגר והסאפ מאפשר יותר עבודה על איזון ,כוח ועבודה על שרירים חיצוניים ופנימיים כאחד .למרות שכשגברים מנסים ,הם מבינים את העבוד ה הפיסית ש�ב חתירה וביציבות. זה ספורט שמשלב גם עבודת כוח וג ם עב�ו דה אירובית .הוא מאוד מתגמל ואת עובדת מכף רגל ע ד ראש .כל שרירי הליבה עו�ב דים ,תוך הנאה עילאית מהנוף סביב ,מהים ומהאווירה .האפשרויות בחתירה על סאפ מגוונות מאוד -זה ספורט שאפשר לעשות לבד ,בקבוצה ,כמשפחה או אפילו תוך טיול רומנטי בים .רוב העבודה במועדון שלנו, שממוקם כרגע ב"חשמל על הגל" ,סמוך לחוף הדקל ,היא עבודה בקבוצות .יש כמה קבוצות בוקר וכמה קבוצות צהריים ,והעס בודה הקבוצתית מרגיש ה נהדר .אנחנו חו�ת רים בקבוצות קטנות של 4-6אנשים בשעות משתנות -בקיץ עדיף בשעות הבוקר המו�ק דמות ובשעות אחר הצהריים ,ובחורף בסביס בות תשע בבוקר ושעות הצהריים ,כי מחשיך מוקדם .המסלול משתנה בהתאם לרוחות. אנחנו חותרים לאורך כל החופים -לאורך השמורה ,דולפין ריף ,מפרץ השמש ,הלגונה והלאה .בדרך אנחנו פוגשים הרבה חיות ים מעניינות ,ובכמה מהפעמים האחרונות אפילו פגשנו צב ים ענקי .במהלך החתירה אנחנו עושים תרגילים ולפעמים גם סשנים של יוגה על הסאפ בהנחייתה של אליסון לוי ,מורה ליוגה שהיא אחת מהחותרות שלנו .אנחנו תמיד יוצאים עם תיק על הגב שיש בו מים וכיבוד קל לעצירות של מנוחה ונשנושים. אם יש רוח חזקה ,זה לא תמיד זה מתאפשר, ואז אנחנו עוצרים באחת ממסעדות החופים להפסקת אוכל או קפה. כשיש רוחות ממש חזקות ,קושרים משקולת לסאפ ועובדים על הסאפ במקום -תרגילים, חיזוק ,יוגה ומשחקים למיניהם. מי שכבר חותר כמה שיעורים יודע שאם יש גל ,תמיד אפשר להתיישב כדי לא ליפול. ובאמת לא כל כך מהר נופלים למים .אפילו אמא שלי ,בת ה ,71-עלתה על זה ונדהמה כמה כיף זה. לעתים אנו משלבים במהלך החתירה גם עבודה על שחיה -שיפור סגנון ,תרגילים וכן הלאה .בעתיד אני רוצה לעשות סדנאות יוגה-סאפ מיוחדות ואקרו -באלנס בשילוב החתירה על הסאפ". גלשן עם משאבה אם שאלתם את עצמכם איך מגיעה הדר בכל יום ממעלה שחרות לחוף הים באילת עם כל הסאפים שלה ברכב ,אז התשובה לזה היא פשוטה -סאפ מתנפח .עד כמה שזה נשמע מוזר ,הסאפי ם המתנפחים קשיחים מאוד ו�מ רגישים בדיוק כמו סאפ רגיל ואפילו ע ם י�ת רון של שקט וקלילות שלא מאפיינים סאפים רגילים .הסאפ המתנפ ח מגיע עם משאבה י�ד נית המצריכה כשבע דקות של ניפוח ,ואפשר לקחת אותו בתיק לכל מקום .בקיץ האחרון החליטו הדר ובעלה אילן לצאת לטיול סאפים נסיוני בחו"ל ,וחזרו מאושרים עד הגג. “זה היה שבוע מושלם של טיול סאפים באיטליה" ,נזכרת הדר“ .הגענו למקומות מדהימים שבלי הסאפ לא היה ניתן להגיע אליהם .חתרנו באגמים מרהיבים בטבע ובס תוך התעלות של ונציה לצ ד הגונדולות .מ�ס תבר שגם לשם הגיעו הסאפים וכבר יוצאים טיולי סאפים בתעלות ונציה .יצרנו קשר עם מנהלת המועדון ,דיברנו על שיתוף פעולה ואפילו למדנו לשוט בגונדולה .יש לנו רעיון לערוך בעתיד טיולי סאפים מאורגנים לחו"ל. זו תהיה חוויה בלתי רגילה". איך הגעת לסאפים ועוד משחרות? “דרך המים .הייתי שחיינית בעברי ואחר כך מורה לשחייה בערבה .השנה לא הייתה לי בריכ ה והחלטתי להגיע לים .הפעם הראש�ו נה שעליתי על סאפ הייתה באילת ,וזה מיד תפס אותי .בהמשך ,כשהייתי נוסעת עם הבן שלי לתחרויות שייט בשדות ים ,ניסיתי שוב הפעם בים גלי -ונדלקתי על זה לגמרי.בהתחלה רכשתי שני סאפים מתנפחים רק בשבילנו ,כי לא היה לי איפה לאכסן את הרגילים ,ולנסוע איתם על הגג זו גם לא אופציה .בהתחלה יצאתי בשביל הכיף שלי. ואנשים סביבי התחילו להתעניין .בזמנו השס תתפתי בקבוצת העצמה לנשים שמתקיימת בחבל אילות בהנחייתה של מירב הגלילי, ומירב למעשה הייתה זו שדחפה אותי לצאת ליזמות הזו .אחת המטרות של הקבוצה היא להוציא את עצמנו אל הפועל ,ובזכות מירב והקבוצה הפכתי את הרעיון לבר-ביצוע. הכל כבר ישב לי בראש ,אבל המרחק מנע ממני להתחיל ,בכל זאת 80 ,ק"מ מהבית". הסאפ המתנפח מגיע עם משאבה ידנית המצריכה כשבע דקות של ניפוח ואפשר לקחת אותו בתיק לכל מקום ספרי על המועדון... “פתחתי את המועדון בחודש מאי שעבר וכיום חותרות בו כ 30-בנות .המספר אינו קבוע ,אבל המשתתפות כן. יש חתירות מסודרות ,שמתקיימות בזמס נים קבועים -בסופי שבוע ,בשעות הבוקר ובשעות שקיעה .חתירות נמשכות בין שעה לשעה וחצי ,תלוי במזג האוויר .ברוחות ח�ז קות (שיש לפעמים בים שלנו) ,מאד קשה לחתור כנגד הרוח .בימים של רוחות רגועות, החתירות נמשכות ולא רוצים לצאת מהמים... יש שיעורים לקבוצה של מתחילים בסופי שבוע -יום שישי בעשר וחצי ,ימי שני בעשר וחצי וגם אחר הצהרים". תוך כמה זמן אפשר להתחיל לחתור? "מיומנות החתירה על הסאפ נרכשת מאד מהר .כמה שזה נראה לפעמים קשה לעמוד ולהתייצב ,לומדים את זה מהר ואחרי מעט מאד חתירות -ארבע לכל היותר -בשיעורי מתחילים( (קבוצתיים ,או פרטיים) ,ניתן ל�ה צטרף לקבוצת החתירה .בנוסף ,ניתן קודם לעבור שיעור ניסיון בעלות של 50ש"ח. לשיעורים ש ל המתחילים כל אחד יכול ל�ה צטרף והם נמשכים שעה .חשוב מא ד לה�ד גיש שכל אחד יכול לחתור .זה נראה לפעס מים מפחיד ויש כאלה שחוששים כי הם לא שחיינים טובים ,אבל יש הרבה חתירות שבהן בכלל לא נוגעים במים. גם ילדים יכולים לחתור על הסאפ ,החל מגיל שמונה ,בערך .ילדים לומדים בקבוצה נפס רדת ,ובשלב הראשון יוצאים רק שניים עד שלושה ילדים לים ,לכל היותר .מגיעים גם משפחות וזוגות לשיעורים משפחתיים וזוס גיים .בקרוב תיפתח קבוצה של יוגה-סאפ, עם אליסון שהיא מורה אילתית ליוגה. אני מעבירה גם פעילויות קבוצתיות -סדס נאות למבוגרים ,למשל לקבוצה של העצמה נשית ,שבאה להדרכה וחתירה .סדנה כזו נמס שכת שעתיים .בא ו גם ילדים מיטבתה ,לפע�י לות שהותאמה להם במיוחד". מה העלויות של תחביב הסאפ? "אפשר לרכוש מנוי חודש י של 360ש"ח ונ�י תן להגיע לכל השיעורים שמתקיימים במהלך החודש .לארבעה חודשים יש מנוי שמחירו 1250ש"ח ,שאיתו אפשר לבוא מתי שרוצים, לקחת סאפ ולצאת לים .יש לנ ו קבוצת וו�ט סאפ של המועדון והחותרים מתאמים זה עם זה ואיתי .המועדון מספק את הציוד ,ואפשר, כמובן ,לבוא עם סאפ". איפה אפשר לקנות סאפ? "בארץ יש הרבה חברות שמוכרות סאפים, מכל מיני דגמים וסוגים .את המתנפח של red paddleאפשר ספציפית לרכוש דרכי. המחירים נעים בין 4,500ל ."10,000 - מה חושבים בבית על העיסוק החדש של אמא? "בבית מאוד מפרגנים .בשבתו ת אנחנו יו�ר דים ביחד ומטיילים עם הילדים ועם חברים ולפעמים הילדים גם מצטרפים אלי לאחת הקבוצות". רותם ג'קסון קצה המדבר | גיליון מס | 172 .יולי 21 2015 22קצה המדבר | גיליון מס | 172 .יולי 2015 כשאת אומרת “קומון סנס" /יניב גולן למה את מתכוונת? לקומון סנס שלך או לקומון סנס שלי? ומדוע היום זה לא מה שהיה פעם (תודה לאל)? מה בין הבחורצ'יק מ"עבודה עברית" שבדיוק נפרד מהחברה שלו ,לבין הפועל התאילנדי (שאף פעם לא כואב לו כלום) .גברת נהדרת והפראייר עם הפלאייר מפטפטים גברת נהדרת :בזמן האחרון אני מרגישה שהקיבוץ שלנו כבר לא מה שהיה פעם .איפה הזמנים שהכלבים היו מתרחצים עירומים כמה שהם רוצים בתוך הקופה הפתוחה? והיום ,במקום שאנחנו נשפיע על הנקלטים הנקלטים משפיעים עלינו.הפראייר עם הפּלאייר :את מתכוונת מהזמן שאת הגעת ,או מלפני כן? נהדרת :אני מדברת על זה שאני נכנסת לחדר האוכל ולא מזהה חצי מהפרצופים .מי כל האנשים האלה? זה ממש כמו אז ,כשהיו מגיעים בבת אחת מאה של"תניקים מופרעים מקן חולון ,ותוך חמש דקות מרגישים אצלנו בבית :הבנים מחסלים פאקט נובלס בארוחת ערב ,הבנות נפטרות מהחזייה .אני לא יודעת מה יש לנו מכל הצעירים האלה :ממילא הם לא מסוגלים להחליט כלום עד גיל ארבעים, ואז גם להם כבר נתפס הגב. הפראיי:ר :אפרופו ,אתמול הייתי במוסך ,ו�ב דיוק הגיע מרכז מטע של אחד הישובים כדי שנתקן לו צינור הידראולי .דיברנו ככה על כוס קפה והוא תיאר את ההבדל בין פועל תאילנדי לבין צעיר ישראלי" .האלה ב'עבודה עברית' ,סבתא שלהם תמיד נוטה למות בעיס צומו של הגדיד ,או שהם נפרדו מהחברה באמצע הדילול והתנפחה להם היד .אבל לתאילנדים לא כואב אף פעם כלום ,סבתא שלהם בריאה כמו פרס והיא גם מגדלת את הנכדים "...בקיצור ,אנחנו מפשיטים את הפועלים הזרים מאנושיותם ו - נהדרת :תאילנד! לפני שנה! חייב להגיע לקופנגאן .חצי שעה מקוסמוי ,במעבורת. שקיעות גן עדן ,והכל כל כך -גם הטיסה רק 650דולר -זול. הפראייר :זה נשמע קצת כמו עברית ,השפה שאת מדברת ,המילים ממש דומות ,רק ה�ת חביר אחרת ,אפשר להבין כמעט הכל ,רק לא מה את אומרת. נהדרת :זה שיר או משהו? התחלת לדבר בחרוזים. הפראייר :הרהרתי לפני רגע שאולי הגיע הזמן לחבר מנגינות לתלונות האלה ,על אובדן האמון והחזון .שכולם מסביב אינטרסס נטים ציניים ושהשגרה היא רק מין סחוס כזה שממלא את הרווח שבין חו"ל לחו"ל. נהדרת :צריך ליהנות ,חביבי .אני לא מנאות סמדר וברוך השם לא מחליפה דירה כל שלוש שנים .כן ,אני שמחה שיש לי בית מטופח. כשאני צועקת על הילדים ,הם לא שומעים: החדרים רחוקים והדלתות סגורות .אפשר לעשות ג'וגינג בלי לצאת החוצה (בערבה ,עם הקרינה האיומה ,זה שומר על עור הפנים). ורק חבל באמת שהאווירה בחצר השתנתה. הפראייר :לא יודע מה איתך ,לי יש כתבות רחוק 600מיליון קילומטר מהחדר אוכל שלנו .צדק על הקיבוץ שלנו מלפני 30שנה .פייר -אין למה להתגעגע .אולי היינו יותר יפים ,יותר מגניבים ,אבל לא נחמדים אחד לשני .בשנים האחרונות ברוך השם ההורמונים קצת נרגעו. את זוכרת שבאסיפות היו לפעמים שתיקות של רבע שעה ,ורק אז אנשים שופכים גופרית זה על זה? ואם אני לא ממש עונה “שלום", אלא רק ממלמלת משהו לא מחייב בניב ספציפי של קרואטית הררית? מה הקשר בין מה שקורה אצלנו לבין העולם? הרי פה זה יקום מקביל נהדרת :נכון! באמת אז היו שתיקות ארוכות, ומדהים שהיום קשה להשחיל מילה .בזמן האחרון אני לא הולכת לשיחות ,כי לא כיף שם .אבל בכל זאת יש לי בקשה :שתכניסו להחלטות שאתם מקבלים גם קצת קומון סנס. הפראייר :את מדברת על הקומון סנס שלך או הקומון סנס שלי? נהדר:ת :אני מתכוונת לזה שהגיע הזמן ש�ה עניינים יפסיקו להתנהל לפי מה שנוח לאלו שנמצאים במוקדי הכוח ,אלא לפי האמת והצדק. הפראייר :ובכן יקירתי ,למיטב ידיעתי צדק הוא פלנטה שמרוחקת מחדר האוכל שלנו בערך 600מיליון קילומטרים .בעולם הזה, ובטח בערבה המאובקת ,אין אמת ואין צדק: יש מה שאת מרגישה וחושבת ,ויש מה שאני מרגיש וחושב .או שמתקיים בינינו דיאלוג ,או שכל אחד מתחפר בתוך השוחה שלו .או שאת אומרת לי שלום על השביל - נהדרת :ואם אני לא ממש עונה שלום ,אלא רק ממלמלת משהו לא מחייב בניב ספציס פי של קרואטית הררית? מה הקשר בין מה שקורה אצלנו לבין העולם? הרי פה זה יקומון מקביל. הפראייר :נכון שיש פה דברים שאין בשום מקום אחר -למשל משחקי כדורגל פרועים על יריעת פלסטיק מוצפת במי סבון .ומצד שני ,אנחנו מנסים משהו חשוב. נהדרת :לא שמתי לב לזה. הפראייר :השיטה הרגילה לשיתוף פעולה היא שמסכימים על מטרה ועל דרך ,וקובעים מה מותר ומה אסור .אז הכל ברור וקל לעבוד ביחד .לעומת זאת ,כאן מתקיי ם שיתוף פע�ו לה בלי הסכמה על כלום .לא על הדרך ולא על המטרה .בגלל זה ,זה לגמרי בסדר אם את חושבת שאני נוכל או מופרע ,למרות שאנחנו חיים באותה קהילה אינטימית כבר 30שנה. נהדרת :איך שהזמן רץ ,בחיי. הפראייר :ומעניין שזה בדיוק המצב גם מחוץ לגדר .ניקח את השכונה המזר-ח-תיכ�ו נית שלנו כדוגמה .הערבים מאמינים באללה ולא באלוהי ישראל; הם משוכנעים שאברהם לא עקד את יצחק אלא את ישמעאל; הדת שלנו מחייבת לשתות יין בעוד הדת שלהם אוסרת ...ולמרו ת הפער העצום ,אנחנו צר�י כים לחיות איתם ביחד -להסתדר עם אנשים שלא מסכימים איתנו על שומדבר ,שאנחנו לא סובלים אותם והם סובלים מאיתנו. נהדר:ת :אתה לא רומז שאם אחייך אליך ב�ש ביל יהיה פתאום שלום עולמי. הפראייר :לא ,אבל זו בהחלט יכולה להיות התחלה ,נהדרת. קצה המדבר | גיליון מס | 172 .יולי 23 2015 התשבץ החודשי עם פרוץ יולי ,מגיע הזמן להפעיל את המזגן ,לחב ק את הגלידה ולראות סרט טוב .הפותרים יגלו שפע של סרטים פופ�ו לאריים ,מז'אנרים שונים .אם לא ראיתם אותם ,בוודאי שמעתם עליהם ואם יש עודף יחסי של סרטים משנות השמונים ,אז זה בגלל ששם גדלתי; כל אחד והקלאסיקות שלו .ולפני שמישהו צועק " -למה אין סרטים ישראליים בתשבץ?" כי תשבץ החודש הבא יהיה כולו מוקדש להם. פתרונות נא לשלוח ל"קצה המדבר" ,ד.נ .חבל אילות ,מועצה אזורית חבל אילות ,או למייל[email protected] : בהצלחה .גל נקדימון מאוזן 3הסרט בו מופיע השיר של פול וארתור על המילף הראשונה 4הסרט שהביא לנו משפטים נצחיים ואת קולומבו בתור הסבא הכי חמוד ()6,6 7חרבות של חתול גדול ומפלצת דמיונית ()5,3 9לפני שהוא היה הוביט ,הוא חיפש את האוצר של וילי 10הסרט שחגג השנה ,30נגמר במכתב למנהל ובמחשבות פשוטות ()5,5,6 13בשביל הסרט הזה צריך סירה גדולה יותר 14כשמציצן בגבס הופך לבלש ()5,4 15כשהנסיך מבל-אייר הפך ללוכד חוצנים ()5,5 17נשמע כמו חזאי ,אבל יודע לספור גפרורים ()4,3 18לפני אי.טי היה דרייפוס ()6,5,6 19הסרט נגמר בהתחלה של חברות 20הסרט שעשה רק טוב לסוריקטות ולחזירי היבלות ()6,3 1 2 3 4 5 6 7 9 8 10 11 13 12 14 15 מאונך 1שלושה סרטים על הרבה גברים עם שיער ארוך שנורא רוצים טבעת)6,2( ... 2צליל חזק ומפחיד (לפעמים)... 3הסרט שהפך את השואה לבדיחה ועוד קיבל על זה אוסקר ()4,5 5ויטו ,סאני ,מייקל ועוד אנשים שלא כדאי להסתבך אתם 6שלוש נשים ,אבל רק אחת בלונדינית אמיתית ()5,4 8המקום היחיד בו נפגשו ווין דיזל וג'ודי דנץ' 11בין הירח לניו-יורק... 12ומאז אף אחד לא שם את בייבי בפינה! ()5,5 15חומר סיכה מוסיקלי 16סיפור בדיוני על שליט יפני שהחל כספר, שהפך לסרט ,שהפך לסדרה ואפילו למחזמר 16 17 18 19 20 מ ו י פתרון התשבץ הקודם "תקשורת" 24קצה המדבר | גיליון מס | 172 .יולי 2015 נושא: סרטים ט ל פ ו נ ו כ פ ר ג ל ו ב ל י ת ב ל י ס מ י ס ק ש ב ו ע ו נ ש ל מ ק ל ט נ ו א י נ ט ר נ ט ח ו ג ה ר ת ר ד י ו ו ח צ ט ל ו י ז י ה ע י ת ו נ נ ש ת נ
© Copyright 2024