גליון 172, יולי 2015

‫יולי ‪ ,2015‬תמוז תשע"ה‪ ,‬גיליון ‪172‬‬
‫באה מאהבה‬
‫עדי רמות מקיבוץ יטבתה‬
‫מביאה תקווה לאזורי אסון‬
‫עמ' ‪8‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫מהברון למדבר‬
‫איש הזהב‬
‫עדי הומניטארית‬
‫דגל שחור‬
‫רק היא והגלשן‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪8‬‬
‫‪17‬‬
‫‪20‬‬
‫מדורים‬
‫דבר העורכת‬
‫מהמתרחש בחבל‬
‫ציפור החודש‬
‫טור כלכלי‬
‫אם אתה בסביבה‬
‫יודעת חקלאית פיקחת‬
‫שובה של הגברת ‪ -‬יניב גולן‬
‫תשבץ‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪13‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪18‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫שכבת י"ב נפרדה מ"מעלה שחרות"‬
‫בדרך מקורית וצבעונית‬
‫"קצה המדבר"‪,‬‬
‫ירחון המועצה האזורית חבל אילות‪.‬‬
‫מופץ חינם בישובי האזור‬
‫עורכת‪ :‬גל נקדימון‬
‫עריכה גרפית‪ :‬סטודיו יטבתה‬
‫כתובת המערכת‪ :‬מ‪.‬א‪ .‬חבל אילות‪88805 .‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫אין המערכת אחראית לתוכן המודעות‬
‫משתתפים‪ :‬יעל איזנשטט‪-‬רוזן‪ ,‬יניב גולן‪,‬‬
‫רותם ג'קסון‪ ,‬ליאור דפני‪ ,‬שירלי חכם‬
‫יפרח‪ ,‬מרג'ורי סטרום‪ ,‬מירב עפרוני‪,‬‬
‫איתי שני‪.‬‬
‫צילום שער‪ :‬רונן גל‬
‫‪ 2‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 172 .‬יולי ‪2015‬‬
‫קרן השפע‬
‫הקשר בין יהודי המאה ה‪ 19-‬למטעים של סמר‪ ,‬מתבטא היטב‬
‫בפועלה של קרן יק"א בחבל אילות‪ .‬ואנחנו אפילו לא ידענו‪..‬‬
‫כשאימות‪-‬אימותיהם של עולי “בית ראשון‬
‫במולדת" חיו בקיסרות הרוסית של המאה‬
‫ה‪ ,19-‬תנאי המחיה היו קשים ‪ -‬היהודים גרו‬
‫בצפיפות ב"תחום המושב"‪ ,‬נאסר עליהם להחס‬
‫זיק קרקעות והם סבלו מפרעות וחששו לחייהם‪.‬‬
‫בקצה השני של העולם‪ ,‬בארגנטינה‪ ,‬היו שטחים‬
‫רבים לא מיושבים‪ ,‬וחסר היה כוח ייצור לתוצרת‬
‫החקלאית‪.‬‬
‫אדם אחד עשה אז אחת ועוד אחת (הוא היה‬
‫בנקאי ולכן הפעולה הנ"ל היתה פשוטה עבוס‬
‫רו)‪ ,‬וקישר בין השניים‪“ :‬נעביר את יהדות רוסיה‬
‫הנרדפת לארגנטינה!"‬
‫אותו אדם היה בנקאי יהודי שניסה מזה שנים‬
‫לסייע ליהודים ברוסיה הצארית ‪ -‬זהו הברון‬
‫מוריס הירש‪ ,‬ז"ל‪.‬‬
‫אני מצאתי את עצמי מתפלאת‬
‫איך עדיין‪ ,‬יותר ממאה שנים‬
‫לאחר פטירתו של הפילנתרופ‬
‫הירש‪ ,‬משקיעה אותה הקרן‬
‫כעשרה מיליון ש"ח בשנה‬
‫בפריפריה הכפרית בישראל‬
‫הברון הירש‪ ,‬שנולד למשפחה עשירה‪ ,‬הגדיל‬
‫את הונו מקווי רכבות באירופה‪ .‬הוא החליט‬
‫לרכוש חבל ארץ בו יוכלו היהודים להתיישב‬
‫בלי שירדפו אותם‪ ,‬ולעסוק במקצועות שנואים‬
‫פחות מהלוואה בריבית‪ .‬ככל הנראה‪ ,‬כבר אז‬
‫שם לב הברון הירש כי בארץ ישראל דווקא יש‬
‫פוטנציאל רדיפה‪ ,‬והפנה את המשאבים הכסס‬
‫פיים לקצה העולם‪ ,‬לארגנטינה‪ .‬לשם כך הוא‬
‫הקים את החברה היהודית להתיישבות – יק"א‪,‬‬
‫והפנה אל הקרן כספים אשר פועלים עד היום‪.‬‬
‫הברון הירש רכש קרקעות ועזר ליישב מאות‬
‫אלפי יהודים בארגנטינה‪ ,‬ובכך סייע להציל‬
‫בפועל נפשות רבות משואת יהודי אירופה‪.‬‬
‫לאחר מותו ש ל הברון‪ ,‬השקיעה קרן יק"א כ�ס‬
‫פים גם ביישוב היהודי בארץ ישראל‪ .‬הקרן‬
‫זקפה לזכותה הקמת מושבות חדשות‪ ,‬סייעה‬
‫למושבות הברון רוטשילד‪ ,‬ומאוחר יותר אף‬
‫סייעה להקמת מושבים‪ .‬וכעת‪ ,‬יותר ממאה‬
‫שנים לאחר פטירתו של הפילנתרופ הירש‪,‬‬
‫משקיעה אותה הקרן כעשרה מיליון ש"ח בשנה‬
‫בפריפריה הכפרית בישראל‪.‬‬
‫רוח צוואת הברון מיושמת עד היום על ידי קרן‬
‫יק"א‪ .‬הקרן שותפה בפיתוח אזורי הפריפריה‪,‬‬
‫כולל חבל אילות‪ ,‬ומשתתפת במימון של מספר‬
‫פרויקטים ברחב י המועצה במגוון תחומים‪ :‬ב�ת‬
‫חום התיירות‪ ,‬כמו שבילי האופניים‪ ,‬בתעשייה‪,‬‬
‫כמו הדוגמא המוצלחת של אלגאטק בקיבוץ‬
‫קטורה‪ ,‬בחקלאות‪ ,‬בחינוך ובמחקר היישומי‪.‬‬
‫הקרן גם תמכה במערכות למדידת יבול עץ‬
‫התמר‪ ,‬כך שכיום במטע סמר ישנן מדידות‬
‫מדויקות של היבול שנותן עץ תמר לעומת‬
‫שכנו‪ .‬עופר בן טובים‪ ,‬מנהל פיתוח קריסטל‬
‫ויז'ן‪" :‬אנחנו מקווים שחקלאים אחרים יפעילו‬
‫את המערכת למדידת יבול מעץ תמרים‪ ,‬מאחר‬
‫שהיא נותנת מידע יקר ער ך לחקלאי‪ .‬צריך ל�ד‬
‫חוף את המחקר על הבדלי היבול בין עצי תמר‬
‫שונים באותו המטע‪ ,‬על מנת להבין מדוע יש‬
‫הבדל יבול בין עץ תמר אחד לאחר"‪.‬‬
‫בבית הספר מעלה שחרות תמכה קרן יק"א‬
‫בפעילות החממה הלימודית בביה"ס ובפיתוח‬
‫מרכז למידה וגידול דגים‪ .‬פרויקט אחר בו‬
‫תמכה הקרן הוא מרכז לימודים וחקר בנושא‬
‫“חקלאות מדייקת"‪ :‬המטרה היא להציג שיס‬
‫טות עבודה חקלאיות מתקדמות לתלמידים‪,‬‬
‫בין היתר באמצעות ניסויים והדגמות בנושאים‬
‫ה"חמים" בחקלאות מדייקת‪ ,‬כמו חישה מרחוק‪,‬‬
‫כלי רכב רובוטיים‪ ,‬בניית רחפן ועוד‪ .‬יחד עם‬
‫גל אשכנזי‪ ,‬בנו שני תלמידי תיכון בהצלחה דגם‬
‫ראשוני של רחפן שאמור לשמש מערכת לניטור‬
‫מטעי תמרים מתחת לנוף‪.‬‬
‫בשנים האחרונות מסייעת הקרן רבות לקיס‬
‫דום הפעילות המחקרית ב"מרכז מדע ים המלח‬
‫והערבה" ‪ -‬המו"פ האזורי של משרד המדע‬
‫הפועל בחסות אוניברסיטת בן גוריון‪ .‬הקרן‬
‫שותפה גם לפרויקט ה"מסלולרי" – יוזמת‬
‫מרכז מדע ים המלח והערבה ‪ -‬בו תלמידים‬
‫משתתפים בכתיבת ציוני דרך של נקודות עניין‬
‫– נוף‪ ,‬ארכיאולוגיה ומורשת‪ -‬על פלטפורמה‬
‫סלולארית‪ ,‬בחבל אילות ובאזורים אחרים‪.‬‬
‫מנכ"ל הקרן היום הוא מר זאב מילר‪ ,‬שהיה‬
‫בעבר מנהל בית הספר “אשל הנשיא"‪ ,‬ואפשר‬
‫להבין מדוע הוא חש קרוב לאזור שלנו‪ .‬מר זאב‬
‫מילר מספר כי הקרן מחפשת לתמוך בפיתוח‬
‫פריפריה מדעית‪ ,‬חוקרת ויוזמת‪:‬‬
‫“היום הקרן מבינה כי תמיכ ה בפריפריה ה�ח‬
‫קלאית‪-‬כפרית משמעה לא רק בחקלאות אלא‬
‫גם בחינוך חקלאי‪ ,‬בתיירות‪ ,‬במחקר ובמדע‪.‬‬
‫הקרן ממשיכה את מורשת הברון הירש בכך‬
‫שאינה מעניקה “כספי חלוקה"‪ ,‬אלא נותנת‬
‫הלוואות למחקר מדעי ‪ ,‬חינוך מדעי‪ ,‬יזמות ח�ק‬
‫לאית או תיירותית חדשנית‪ .‬בפרויקט מסחרי‬
‫התמיכה היא בדרך כלל למספר שנים‪ ,‬ואחר‬
‫כך העסק צריך לעמוד על הרגליים‪ .‬אם העסק‬
‫רווחי ‪ -‬ההלוואה מוחזרת ללא ריבית והצמדה‪.‬‬
‫הקריטריונים הם‪ .1 :‬אזור פריפריה כפרית ‪.2‬‬
‫בתחום חקלאות‪ ,‬חינוך‪ ,‬תיירות‪ ,‬מדע‪.‬‬
‫‪ .3‬הפרויקט צריך להיות בעל ייחודיות או ח�ד‬
‫שנות‪ ,‬או שפיתוחו יכול לשמש מודל לגופים‬
‫אחרים‪.‬‬
‫ייחודיות נוספת ש ל הקרן היא בהשקעה בפ�י‬
‫תוח הרעיון בשלבים מוקדמים ‪ .‬הקרן משקיעה‬
‫עד ‪ 50%‬מסכום הפרויקט‪.‬‬
‫מנכ"ל הקרן מאמין באנשי חבל אילות ומתפעל‪:‬‬
‫“האנשים מאוד מחויבים לאזור‪ ,‬מאוד יצירתיים‬
‫ומחפשים רעיונות נוספי ם ואכפת להם מה�מ‬
‫קום‪ .‬יש קטליזטור פנימי שעובד אצלם"‪.‬‬
‫שירלי חכם יפרח‬
‫מרכז מדע ים המלח והערבה‬
‫דבר העורכת‬
‫‪ /‬גל נקדימון‬
‫החום כבד‪ ,‬גם הנושא ‪ -‬צאו ולימדו‬
‫אראל סג"ל ושלי יחימוביץ‪ ,‬ט' באב ‪2013‬‬
‫אי‪-‬שם‪ ,‬בשלהי יולי‪ ,‬יושב לו יום אבל לאומי‪,‬‬
‫הלא הוא ט' באב‪.‬‬
‫יום אבל לאומי? יתמהו התמהים‪ ...‬אז זהו‪ ,‬שכן‪.‬‬
‫לפני כך וכך שנים‪ ,‬רצחו כאן ראש ממשלה‪.‬‬
‫הזדעזענו‪ ,‬נרעשנו‪ ,‬בכינו‪ ,‬התאבלנו‪ ,‬האמנו‬
‫שמכאן והלאה הכל ישתנה‪ ,‬שלמדנו משהו‪.‬‬
‫כמובן‪ ,‬לא למדנו כלום‪.‬‬
‫בסביבו ת ‪ ,1999‬ניסיתי להבין איך ייתכן שצ�י‬
‫בור שלם בעם ישראל אינו מציין את יום הזיכרון‬
‫ליצחק רבין‪ ,‬ובדרך נחשפתי לעוד כמה ימים‬
‫חשובים שציבור שלם לא מציין‪ ,‬כמו ט' באב‪.‬‬
‫היכולת שלנו‪ ,‬כעם‪ ,‬לשמר בזיכרון הקולקטיס‬
‫בי אירועים טראומאטיים‪ ,‬נתמכת על ידי לוח‬
‫השנה היהודי והמנהגים האופייניים לכל מועד‪.‬‬
‫ט' באב מציין את חורבן בית המקדש ‪ -‬מאורע‬
‫שהיווה טראומה לאומית לכל דבר‪ .‬פעמיים‪.‬‬
‫ט' באב די נדפק מבחינת לוח השנה החילוני‬
‫(זה המתחיל בסילבסטר ומסתיים בכריסטמס‪,‬‬
‫באמצע י ש איזה ולנטיין)‪ .‬הוא תקוע תמיד ב�א‬
‫מצע החופש הגדול‪ ,‬בדרך כלל במחנה הגדול‬
‫של הצופים (כבוד לשבט צופי הירקון בבקשה)‬
‫ובשנות ה‪ 70 -‬וה‪ 80-‬גם לא היה מה לראות‬
‫ביום הזה בטלוויזיה‪ ,‬כי היה רק ערוץ אחד‪ .‬כן‬
‫כן‪ ,‬אחד‪.‬‬
‫מתוך ההבנה שאי אפשר לצפות מציבור‬
‫מסויים להתייחס בכובד רא ש למועד אחד ו�ב‬
‫מקביל להתעלם לחלוטין ממועד אחר‪ ,‬בקיץ‬
‫‪ ,1999‬קיימנו ‪ -‬שלושה חברים טובים ואני‬
‫ אירוע ראשון מסוגו בארץ‪ :‬ערב הידברות‬‫ב ‪ -‬ט' באב‪ .‬היום‪ ,‬מתקיימים עשרות‪ ,‬אם לא‬
‫מאות‪ ,‬כמעט בכל רחבי הארץ‪ ,‬והם כבר הפכו‬
‫לחלק מהמסורת של היום החשוב הזה‪ .‬לא‬
‫אפרט כאן את גלגוליו של האירוע וכמה זכות‬
‫יש לנו ‪ -‬החלוצים‪ ,‬על התפשטות התופעה‪ .‬כן‬
‫אספר שכנס ישראל‪-‬שדרות לחברה‪ ,‬בראשות‬
‫האלוף במיל' עוזי דיין‪ ,‬היה הראשון להרים את‬
‫הכפפה‪ ,‬וכשצמח האירוע המקורי (שהתקיים‬
‫בתל‪-‬אביב) לממדים מפלצתיים‪ ,‬לקח עליו‬
‫חסות והחל לקיימו במקביל במקומות נוספים‬
‫בארץ‪ .‬האירועי ם הללו מארחים דמויות מו�כ‬
‫רות מכל התחומים ‪ -‬משפט‪ ,‬חינוך‪ ,‬תרבות‪,‬‬
‫פוליטיקה‪ ,‬תקשורת ועוד‪ .‬המשתתפים מגיעים‬
‫(תמיד) בהתנדבות‪ ,‬ולרוב‪ ,‬גם מפיקי האירועים‬
‫עוזי דיין וסיוון רהב מאיר‪ ,‬ט' באב ‪2007‬‬
‫הללו‪ ,‬עושים זאת בהתנדבות‪.‬‬
‫חלפו שנים ובכל יום זיכרון (עברי) ליצחק רבין‬
‫ז"ל‪ ,‬נפתח מחדש הויכוח ‪ -‬מי מציין‪ ,‬כמה‬
‫ואיך? באיזה בית ספר כן מספרים על האיש‬
‫ועל הרצח ובאיזה בית ספר מציינים את יום‬
‫מותה של שרה אימנו? אבל‪ ,‬שימו לב! יחד עם‬
‫חילוקי הדעות‪ ,‬שדומה שרק הולכים ומחריפים‬
‫עם השנים ‪ -‬אנו רואים יותר אירועים המוניים‬
‫לציון יום הרצח‪ ,‬בהשתתפות ציבור דתי‪ ,‬חובש‬
‫כיפות סרוגות‪ ,‬כולל עצרות גדולות בכיכר רבין‬
‫עצמה‪.‬‬
‫ט' באב די נדפק מבחינת לוח‬
‫השנה החילוני (זה המתחיל‬
‫בסילבסטר ומסתיים בכריסטמס‪,‬‬
‫באמצע יש איזה ולנטיין)‪ .‬הוא‬
‫תקוע תמיד באמצע החופש‬
‫הגדול‪ ,‬בדרך כלל במחנה הגדול‬
‫של הצופים‬
‫תמיד דובר על ט' באב כזמן הול ם גם לח�ש‬
‫בון נפש‪ ,‬שכן‪ ,‬לפי הסיפורים‪ ,‬חרב הבית בשל‬
‫שנא ת חינם‪ .‬לצערנו‪ ,‬כל שנה הנושא הופך א�ק‬
‫טואלי יותר ויותר‪ .‬במהלך הערב המסוים הזה‪,‬‬
‫שקיבל את הכותרת הפרובוקטיבית‪“ :‬הלילה‬
‫לא לומדים תורה"‪ ,‬יושבים יחד בני פלוגתא‬
‫ומשיחים ביניהם על משמעויות ט' באב לאור‬
‫האקטואליה ועל האירועים האקטואליים לאור‬
‫המשמעויות ההיסטוריות‪ .‬הקהל זוכה לראות‬
‫אנשים‪ ,‬שבדרך כלל מתנצחים ביניהם באמצס‬
‫עי התקשורת‪ ,‬יושבים כאילו היו בסלון ביתם‬
‫ומשוחחים בניחותא‪ .‬כן‪ ,‬יש ויכוחים‪ .‬נכון‪ ,‬יש‬
‫חילוקי דעות‪ .‬אבל אף אחד לא יורה‪ .‬ובשביל‬
‫עם שכל פעם מצליח לירות לעצמו ברגל מחדש‬
‫ זה הישג לא רע‪.‬‬‫לפני כך וכך שנים‪ ,‬פניתי למכר ותיק‪ ,‬שהקים‬
‫את כנס ישראל‪-‬שדרות לחברה והיה אורח‬
‫קבוע באירוע הגדול בתל‪-‬אביב‪ .‬האלוף במיל'‬
‫עוזי דיין‪ ,‬שחילץ חטופים ממטוס סבנה‪ ,‬פיקד‬
‫על סיירת מטכ"ל‪ ,‬היה בבינת ג'בל עוד לפני‬
‫ששמענו על המקום‪ ,‬היה סגן הרמטכ"ל‪ ,‬ראש‬
‫הקהל באירוע ‪ -‬חילוניים‪ ,‬דתיים וחרדים‬
‫המועצה לביטחון לאומי ועוד כל מיני דברים‬
‫חשובים ‪ -‬פנה לאפיקים חברתיים‪ ,‬והרבה‬
‫לפני שהתיישב על כסא יו"ר מפעל הפיס‪ ,‬היה‬
‫מתיישב בישיבת חי"רניק על מדרגות כיכר‬
‫רבין‪ ,‬מסתכל סביב וחושב איך לתקן‪.‬‬
‫עוזי‪ ,‬מה המשמעות של ט' באב בשבילך?‬
‫“בשבילי‪ ,‬תשעה באב הוא לא פחות מיום כיפור‬
‫לאומי – יום של חורבן ואבל וחשבון נפש של‬
‫האומה כולה‪".‬‬
‫איך ומתי נחשפ ת לראשונה לאירוע “הל�י‬
‫לה לא לומדים תורה"?‬
‫“לפני למעלה מעשר שנים‪ ,‬מאיר יפה (מד"א)‬
‫הכיר לי בכיכר ציון בירושלים א ת גל נקד�י‬
‫מון וסיפר בהתלהבות על האירוע שהיא עורכת‬
‫בכיכר העי ר בת"א בליל ט' באב‪ .‬כבר בשמ�י‬
‫עה ראשונה‪ ,‬חשבתי שזה הדבר היהודי הנכון‬
‫לעשותו‪".‬‬
‫מדוע החלטת שראוי לתת לו חסו ת ולה�ת‬
‫חיל לקיימו במקומות נוספים בארץ?‬
‫“כי לתפיסתי אין גיבוש של סדר יום חברתי‬
‫ללא בסיס של זהות תרבותית ולאומית‪ ,‬וחשבון‬
‫הנפש הלאומי של ט' באב הינו‪ ,‬בבסיסו‪ ,‬חברס‬
‫תי‪ .‬לפיכך‪ ,‬על כנס שדרות לחברה לאמץ אותו‬
‫ולקיימו במקומות ישוב רבים ככל האפשר‪ ,‬מה‬
‫שאכן קרה עם השנים‪".‬‬
‫כיצד‪ ,‬לדעתך‪ ,‬ראוי לקיים ולציין את‬
‫תשעה באב במדינת ישראל? האם יש‬
‫לחייב סגיר ת מקומות בילוי? האם יש ל�ה‬
‫פסיק שידורים בחלק מהערוצים?‬
‫“כן‪ ,‬בעיקרון‪ ,‬כמו יום הכיפורים‪ ,‬ברמה‬
‫הלאומית‪".‬‬
‫אז אם תהיו בתל‪-‬אביב במוצאי שבת‪ ,25.7 ,‬אני‬
‫מזמינה אתכם להצטרף לאירוע מיוחד‪ ,‬שונה‪,‬‬
‫שאני מפיקה זו השנה ‪-‬ה‪ .16-‬בערב יתא�ר‬
‫חו ח"כ ינון מגל (הבית היהודי) וח"כ איילת‬
‫נחמיאס‪-‬ורבין (המחנה הציוני)‪ ,‬האלוף במיל'‬
‫עוזי דיין‪ ,‬הרב ישראל מאיר‪-‬לאו ועוד‪ .‬האירוע‬
‫יתקיים על גג גן העיר בתל‪-‬אביב‪ ,‬הוא יתחיל‬
‫בשעה ‪ 21:00‬והכניסה אליו חופשית‪.‬‬
‫פרטים על אירועים דומים נוספים ברחבי‬
‫הארץ ניתן למצוא באתר של כנס ישראל‪-‬‬
‫שדרות לחברה‪.‬‬
‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 172 .‬יולי ‪3 2015‬‬
‫מהמתרחש בחבל‬
‫חבל אילות רוקד‬
‫סופה‪ ,‬המרכז למחול ולתנועה של המתנ"ס‪ ,‬חתם את שנת הפעילות הראשונה במופע מחול מרהיב!‬
‫על הבמה היו מעל למאה רקדנים‪ ,‬החל מתלמידי כתות א' ועד לבוגרי כתות י'‪ ,‬במגוון ריקודים מרשימים בתלבושות ססגוניות‪ .‬המופיעים‬
‫רקדו ברמה גבוהה‪ ,‬סחפו וריגשו את קהל הצופים בביצוע כוריאוגרפיות מורכבות של צוות המורים המקצועי של “סופה"‪ ,‬בראשם מנהלת‬
‫המרכז למחול‪ ,‬ענת מנור מורגן‪ .‬האולם האזורי היה מלא עד אפס מקום‪ ,‬הקהל הצטופף גם על מדרגות האולם והודה לרקדנים והרקדניות‬
‫בתשואות ממושכות‪.‬‬
‫צילומים‪ :‬גל נקדימון‬
‫שורשים עמוקים‬
‫זו השנה ה‪ 34-‬שמגיעים הורי שכבת כיתות ו׳‪ ,‬למופע‪-‬מייצג‪ ‬״שורשים‬
‫מוסיקאליים״‪ ‬מבית היוצר של טוביה נאור‪ ,‬שנערך באולם המופעים‬
‫של קיבוץ אילות‪.‬‬
‫במהלך כל השנה עבדו התלמידים על הכנת מצגות ודפדפות‪ ,‬אודות‬
‫שיר שכל ילד הביא מבית אבא ואמא‪ ,‬או סבא וסבתא‪ .‬שיר שהושר‬
‫בבית המשפחה או שיר שעבר בירושה ומייצג תקופה‪ ,‬שיר ערש של אם‬
‫לילדתה או שיר עם המייצג עדה‪.‬‬
‫ההורים‪ ,‬האחים וא ף הסבים והסבתות הוזמנו‪ ,‬התלבושות הוכנו מ�ב‬
‫עוד מועד‪ ,‬מיתרי הקול חוממו והצעדים תורגלו בימי חזרות מרוכזים‪.‬‬
‫האירוע‪ ,‬שנערך בשני ערבים נפרדים (אחד לכל כיתה)‪ ,‬היה מרשים‬
‫ומרגש כאחד‪.‬‬
‫כל משפחה הביאה מאכל אהוב על בני המשפחה או מאכל עדה‪ ,‬ולאחר‬
‫המופע התכבדו כולם בכל טוב המטבחים השונים‪.‬‬
‫ליאור דפני‬
‫‪ 4‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 172 .‬יולי ‪2015‬‬
‫צילומים‪ :‬ליאור דפני‬
‫מהמתרחש בחבל‬
‫מועצה נגישה‬
‫במהלך יוני‪ ,‬התקיים יום עיון לעובס‬
‫די המועצה בנושא נגישות השירות‪.‬‬
‫יום העיון התקיים בשיתוף עמותת נגישות‬
‫ישראל‪ ,‬המקדמת את התחום בארץ‪ ,‬ונערך‬
‫במבנה המחודש והמונגש לבעלי מוגבלויות‬
‫של המרכז לאנרגיה מתחדשת בחבל אילות‪.‬‬
‫יום העיון אפשר היכרו ת עם עולם ה�נ‬
‫גישות‪ ,‬באמצעות מפגשים מרתקים עם‬
‫אנשים בעלי מוגבלו ת והתנסות מ�ע‬
‫שית וחוויתית‪ ,‬בדגש על נגישות השירות‪.‬‬
‫עובדי המועצה ע ל כל מחלקותיה‪ ,‬אגפיה ו�מ‬
‫שרדיה התנסו לרגע בתחושת המוגבלות וחוו‬
‫בעצמ ם כיצד נכים‪ ,‬עיוורים‪ ,‬חרשים ובעלי מ�ו‬
‫גבלויות שונות מתנהלים במרחב ובחברה‪.‬‬
‫מירב עפרוני‬
‫צילום‪ :‬יעקב מנשה‬
‫תודה ושירה‬
‫שלום לדחפורים‬
‫את העובדה שדובי גולדמן עזב את תפקידו כמנכ"ל החברה הכלכלית‪,‬‬
‫ציינו באירוע פרידה מרגש‪ ,‬שכלל ברכות‪ ,‬בדיחות והענקת מתנות‪.‬‬
‫עובדים ושותפים לדרך סיפרו על העבודה ע ם דובי‪ ,‬סיפרו כמה בד�י‬
‫חות על חשבונו (כמובן)‪ ,‬ובעיקר הודו לו על תרומתו לתפקיד ולאזור‪.‬‬
‫אחרי הברכות והתודות‪ ,‬התקיימה שירה בציבור‪ ,‬במהלכה כבשו את‬
‫המיקרופון גם בכירי האזור והנעימו בקולם‪.‬‬
‫צילום‪ :‬גל נקדימון‬
‫את יציאת הדחפורים מחולות סמר‪ ,‬חגגנו בהפנינג‪ ,‬באחר צהרים לוהט‬
‫של יוני‪ .‬בשטח הוקמה במה‪ ,‬ומי שהקדי ם להגיע‪ ,‬יכול היה להצטרף ל�פ‬
‫עילות של מדריכי בית ספר שדה אילת‪ ,‬שלקחו את הילדים לגלות ולזהות‬
‫עקבות בחולות‪ .‬במקום הוצבו גם לוחות קרטון גדולים‪ ,‬עליהם אפשר היה‬
‫לכתוב ברכות לחולות סמר לרגל השחרור‪.‬‬
‫על אף החום הכבד‪ ,‬הקהל שהגיע למקום נהנה מהאווירה‪ ,‬מהטקס וכמובן‬
‫מההופעה של מיכה שטרית ורון בונקר שהגיעו בהתנדבות למקום‪.‬‬
‫האירוע הופק על ידי רשות הטבע והגנים ‪ ,‬המועצה האזורית סיפקה אוט�ו‬
‫בוסים; תושבי האזור התגייסו לסייע‪ ,‬ובראשם טל גולדמן מקיבוץ יטבתה‪.‬‬
‫גל נקדימון‬
‫צילום‪ :‬גל נקדימון‬
‫פירואטים באליפז‬
‫זו השנה הראשונה בה התנהל חוג בלט מקצועי בקיבוץ אליפז‪ ,‬על ידי‬
‫המורה נורית שני‪ .‬החוג‪ ,‬שהתחלק לרמות שונות בעיקר על פי גילאים‪,‬‬
‫קלט לחיקו בנות מישובי החבל והכשירן לרקוד בלט ברמה גבוהה‪.‬‬
‫ביום ו׳ ה‪ ,19.6.15-‬נערך מופע הסיום המקסים של השנה‬
‫הראשונה‪ ,‬ולאחר שבוע מרוכז של חזרות‪ ,‬עלו בנות החוג‬
‫לבמה להופעת סוף שנה א'‪ ,‬כשההתרגשות ניכרת על פניהן‪.‬‬
‫המופע כלל שיעור לדוגמא וריקוד משות ף לצלילי הנע�י‬
‫מה המוכרת של״ ״‪Dance of the hours‬״ של פונצ'ילי‪ ,‬ב�ה‬
‫שראת הקטע של בעלי החיים המרקדים מהסרט “פנטזיה"‪.‬‬
‫הרקדניות‪ ,‬בגילאי ‪ ,6-10‬הציגו ברמות ‪ 1‬ו‪ 2-‬להנאתם הרבה של‬
‫הקהל האורחים וההורים‪.‬‬
‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 172 .‬יולי ‪5 2015‬‬
‫בציניות וברצינות‬
‫דובי גולדמן‪ ,‬ההוא עם הטור המצחיק בעיתון האזורי‪ ,‬החזיק ארבע שנים באחד התפקידים הרציניים בחבל‬
‫אילות ‪ -‬מנכ"ל החברה הכלכלית‪ .‬במאי האחרון הוא סיים את תפקידו‪ ,‬חצה בחזרה את הכביש לקיבוץ‬
‫יטבתה ויש מה לומר על העניין‪...‬‬
‫שיחה עם דובי‪ ,‬היא קצת כמו שיחה‬
‫עם ילד בן חמש שיש לו המון שכל‪.‬‬
‫הוא ממוקד רוב הזמן‪ ,‬עונה לעניין ובס‬
‫רהיטות ותוך כדי כך‪ ,‬הוא פותח מגיס‬
‫רות בשידה (שלי!)‪ ,‬משחק עם הניירות‬
‫שעל השולחן (שלי!) וגם פותח את‬
‫מגירת הניירות של המדפסת (שלי‪,‬‬
‫כמובן)‪ .‬הוא לא ממש רצה להתראיין‪,‬‬
‫דחה‪ ,‬או ביטל את הפגישה לפחות‬
‫שלוש פעמים ועל כל שאלה שנשאל‪,‬‬
‫קודם כל הודיע ‪ -‬לא יודע‪ .‬אין לי‬
‫מה להגיד על זה‪ .‬והפופולארי מכולם‬
‫ מה את רוצה ממני? אחרי שמסיים‬‫לומר לא‪ ,‬הוא דווקא מספק תשובות‬
‫עם הרבה ערך מוסף‪ .‬חכו שיקרא מה‬
‫אמרו עליו אחרים‪...‬‬
‫דובי‪ ,‬למה עזבת?‬
‫"רציתי לעזוב בעודי נהנה מהתפקיד‬
‫ולא אחרי שאני ממצה אותו‪ ,‬חשבתי‬
‫שזה צריך להיות תהליך ארוך ומסוס‬
‫דר ‪ -‬הודעתי שנה מראש‪ .‬אני מטיבעי‬
‫אדם תזזיתי שלא אוהב להישאר הרבה‬
‫זמן בתפקיד אחד וחוץ מזה לא היתה‬
‫שום סיבה ‪ -‬נהניתי בעבודה‪ ,‬החיים היו‬
‫טובים‪ ,‬הציפורים צייצו בבוקר‪ ,‬רציתי לעזוב‬
‫כשהן עדיין מצייצות‪ ...‬יש לציין שכשנכנסתי‬
‫לתפקיד‪ ,‬אמרתי שאני בא לארבע שנים‪".‬‬
‫אתה מרגיש שמיצית את התפקיד?‬
‫"לא וזה טוב‪ .‬יש אין סוף דברים שאפשר לעס‬
‫שות‪ .‬אני לא חושב שאני מיציתי אותו ואני‬
‫לא חושב שמישהו יכול‪ ,‬כי תמיד יהיה מה‬
‫לעשות‪".‬‬
‫יש דברים שרצית לעשות ולא הספקת?‬
‫"בוודאי‪ .‬הפרויקט שאני הכי רוצה לראות‬
‫קורם עור וגידים‪ ,‬הוא מתקן לייצור אנרגיה‬
‫מפסולת חקלאית שאמור לשבת באזור התס‬
‫עשייה ערדום‪ ,‬צפונית לבית האריזה‪ .‬זרענו‬
‫את הזרעים‪ ,‬התחלנו את התהליך ואני מקווה‬
‫שזה יקרה‪ .‬הפרויקט השני שהוא מאד מעניין‬
‫ואתגרי‪ ,‬זה הקמת קמפינג‪/‬אתר לינה מסוס‬
‫דר בפארק תמנע‪ .‬מה שקיים היום‪ ,‬הוא לא‬
‫פרי תכנון ארוך טווח‪ ,‬אלא תולדה של צורך‪:‬‬
‫אנחנו מזהים היום צורך גדול מאד בלינות‬
‫שטח באיכות טובה לכל המשפחה‪ .‬יש אנשים‬
‫שרוצים לעזוב את המלונות ולחזור לישון‬
‫תחת כיפת השמיים‪ .‬זה בנוסף לביקוש הגדול‬
‫מאד של בתי ספר במהלך שנת הלימודים‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬יזמנו ‪ -‬יחד עם משרד התיירות ועם ה‬
‫ ‪ ,JNF -‬הקמת אתר לינה שיהיו בו כמה א�פ‬
‫שרויות‪ ,‬כמו בונגלוסים‪ ,‬אוהלים וקרוואנים‪.‬‬
‫אנחנו עדיין צריכים לגייס את כל הכסף ואני‬
‫מקווה שבמאמצים רבים זה יוכל להתחיל‬
‫להיבנות ב‪".2017-‬‬
‫אתה לא מתוסכל מכך שעזבת לפני שזה‬
‫הושלם?‬
‫‪ 6‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 172 .‬יולי ‪2015‬‬
‫"לא‪ .‬אם הייתי מחכה עד שזה יושלם‪ ,‬אז כבר‬
‫היו עוד פרויקטים בצנרת‪ ,‬כי זה טיבה של‬
‫העבודה‪ .‬אין מטרות שמסמנים וכשמגיעים‬
‫אליהן אז מפזרים את החברה‪".‬‬
‫נהנית מהעבודה?‬
‫"רוב הזמן‪".‬‬
‫טיפ למנכ"ל‬
‫ממה הכי נהנית?‬
‫"יש את הקלישאה ‪ -‬נהניתי לעבוד עם האנס‬
‫שים‪ ,‬אבל במקרה הזה זו קלישאה נכונה‪ .‬היה‬
‫לי צוות שרק עזר והרבה פעמים עשה את‬
‫העבודה במקומי‪ ,‬כך שאני באתי ורק נשאר‬
‫לי לאשר את מה שהם עשו ולשתות קפה‪.‬‬
‫אני מאד מאד נהניתי מהביקורים בתמנע ‪-‬‬
‫כמובן שהכרתי את הפארק‪ ,‬אבל התכיפות‬
‫שבה הגעתי אליו במסגרת העבודה והיכולת‬
‫לראות אותו משתנה מיום ליום ומשעה לשעה‬
‫העניקו לי גילוי מחודש של המקום‪ .‬אפילו‬
‫הנסיעה בדרך לאגם היא עוצרת נשימה ושוס‬
‫נה כל פעם מחדש‪".‬‬
‫מה היה החלק הפחות מהנה בעבודה?‬
‫"זו לא עבודה של שיאים‪ ,‬היא לפעמים עבוס‬
‫דה סיזיפית ומעצבנת‪ ,‬בעיקר בכל הקשור‬
‫לבירוקרטיה של חברה מוניציפאלית‪ .‬באופן‬
‫מוזר‪ ,‬תחושת ההתעלות היא כשאתה מצליח‬
‫למצוא איזה מעקף לבעיה בירוקרטית ואתה‬
‫מרגיש שאתה יכול התמקד בעבודה ולא בהס‬
‫פרעות‪ .‬היה לי כיף‪ ,‬שלא ישתמע אחרת‪ .‬מאד‬
‫נהניתי‪ .‬אני עוזב מבחירתי‪ ,‬אבל בצער‪.‬‬
‫הקושי הגדול ביותר בעבודה‪ ,‬אלה המשקוס‬
‫לות שהתקנות של משרד הפנים שמות‬
‫לרגליך‪ ,‬שאני לא יכול להגיד שאני לא‬
‫מבין את הנחיצות בהן‪ ,‬בעיקר לאור‬
‫מה שראינו בשנה האחרונה במועצות‪,‬‬
‫אבל מצד שני‪ ,‬משרד הפנים לא ערוך‬
‫לטפל בחברות כלכליות‪ .‬האגף לתאגיס‬
‫דים עירוניים‪ ,‬שמטפל ‪-‬ב‪ 500-600-‬ח�ב‬
‫רות כלכליות‪ ,‬מונה משהו כמו חמישה‪,‬‬
‫א ו שישה עובדים והם פשוט לא מס�ו‬
‫גלים לתת את השירות הנדרש‪ ,‬למרות‬
‫שהם ניסו לעזור לנו בכל הזדמנות‬
‫שהיינו צריכים אותם‪ .‬יש המון המון‬
‫בירוקרטיה‪ .‬באסה‪".‬‬
‫אתה חושב שעשית עבודה טובה?‬
‫"אני מעדיף שלא לענות על השאלה‬
‫הזאת‪( .‬בכל זאת עונה‪ .‬ג‪.‬נ)‪ :‬אני יודע‬
‫שהמבקר הכי גדול שלי זה אני‪ ,‬אז אם‬
‫את שואלת אותי‪ ,‬אני יודע על עשרות‬
‫דברים שיכולתי לעשות אחרת‪ .‬מצד‬
‫שני‪ ,‬כמו שלימדו אותי בצבא‪ ,‬היחידי‬
‫שלא התברבר בניווטים‪ ,‬זה הרב הראס‬
‫שי לצה"ל‪".‬‬
‫בשלב מסוים‪ ,‬כשאני מבקשת ממנו‬
‫להיזכר באירוע מיוחד‪ ,‬או מעניין‬
‫שקרה לו בעבודה‪ ,‬הוא מתחיל לדקלם‪:‬‬
‫הטיול השנתי‪ ,‬הוא הכי מגניב אותי‪...‬‬
‫"חלק מהעבודה שלי הוא ליווי תורמים גדוס‬
‫לים שמגיעים לפארק תמנע‪ .‬היה זוג תורס‬
‫מים מפלורידה שכבר נשקו לעשור התשיעי‬
‫בחייהם‪ .‬לקחתי אותם לסיור בפארק‪ ,‬אבל‬
‫לאורך כל הסיור ממש לא עניין אותם הפאס‬
‫רק‪ ,‬או החבל‪ ,‬או ישראל‪ ,‬אלא רק לספר לי‬
‫איך הם היו מעורבים בשליחת תרופות לפי‬
‫בקשה מיוחדת של המוסד לישראל‪ ,‬בשנת‬
‫‪ .1967‬הסיפור השתנה מדי עשר דקות‪ ,‬אבל‬
‫המוטיב היחידי שנשאר בו קבוע זה המוסד‬
‫והתרופות‪ .‬בסופו של הסיור החזרתי אותם‬
‫למלון באילת והבעל הוציא שטר של ‪200‬‬
‫ש"ח ונתן לי טיפ‪ ...‬ניסיתי לסרב‪ ,‬אבל הוא‬
‫פשוט התעקש‪ .‬הוספנו את הטיפ לקופסת‬
‫הטיפים של פארק תמנע‪ .‬הוא חשב שאני‬
‫הייתי המדריך שלהם‪".‬‬
‫יש לך חרטות?‬
‫"לא מתחרט על שום דבר‪ ,‬גם לא על השס‬
‫טויות שעשיתי ועשיתי שטויות‪ ,‬שלא יהיה‬
‫ספק"‪.‬‬
‫אין ספק‪.‬‬
‫מה התפקיד החדש שאתה הולך לעשות?‬
‫"גזבר קיבוץ יטבתה‪ .‬אמרו שהקיבוץ זקוק‬
‫למנהל כספים ולא לגזבר‪ .‬תשאלי מה ההבדל‬
‫ביניהם?"‬
‫מה ההבדל ביניהם?‬
‫"גזבר יותר מוציא לפועל מדיניות ומנהל‬
‫כספים גם נדרש לייצר מדיניות בכל הקשור‬
‫לניהול כספים בארגון‪ .‬איך זה יעבוד ביחד‪,‬‬
‫אני עדיין לא יודע‪ .‬יהיה מעניין‪".‬‬
‫כמה זמן נראה לך שתישאר בתפקיד הזה?‬
‫"אני מעריך שלוש‪-‬ארבע שנים‪".‬‬
‫מתי אתה מגיש את הטור הקרוב?‬
‫"לא מגיש‪".‬‬
‫תמשיך לכתוב לעיתון?‬
‫"נגמרו לי הסיפורים‪ ,‬אני מקווה שאמצא עוד‬
‫סיפורים‪ .‬החיים שלי הרבה פחות סוערים‬
‫ממה שנדמה למי שקורא את העיתון‪ .‬יש לי‬
‫אישה‪ ,‬ארבע ילדות וכלב‪ ,‬ואפילו כלב אין‬
‫לי‪".‬‬
‫בין הצניעות להומור‬
‫ראש המועצה אודי גת‪ ,‬מנכ"ל המועצה זהר‬
‫מיכאלי‪ ,‬מנכ"ל פארק תמנע חגית גל ומנהלת‬
‫לשכת מנכ"ל החברה הכלכלית לינדה זמזליג‬
‫פגשו לראשונה את דובי גולדמן ‪ -‬כל אחד‬
‫בזמן אחר ועבדו איתו בצמוד במהלך שנות‬
‫תפקידו בחברה הכלכלית‪ .‬על אף תפקידיהם‬
‫השונים בתכלית‪ ,‬ההתרשמות וההתנסות‬
‫שלהם עם דובי די דומות‪.‬‬
‫כמה זמן אתם מכירים את דובי?‬
‫זהר מיכאלי מחזיק בוותק בתחום ‪" -‬מכיתה‬
‫י'; הייתי מחנך שלו‪".‬‬
‫איך הוא היה בתור תלמיד? "מעולה‪,‬‬
‫מדהים‪ .‬חכם‪ ,‬חוש הומור‪ ,‬ציניות במידה‪ .‬היה‬
‫תלמיד טוב ושקדן‪ ,‬חלומו של כל מורה‪".‬‬
‫אודי‪ ,‬אמנם מכיר את דובי שנים רבות‪ ,‬אבל‬
‫בהחלה כשכנים לחבל‪ ,‬אחר כך כשדובי היה‬
‫מרכז משק יטבתה‪ ,‬נציג במליאה ו"מכיר‬
‫אותו באמת רק מאז שנכנס לתפקיד מנכ"ל‬
‫החברה הכלכלית"‪ .‬חגית ולינדה‪ ,‬לעומתו‪,‬‬
‫נחשפו לנפלאות הדובי רק מיום כניסתו לתס‬
‫פקיד המנכ"ל‪.‬‬
‫זוכרים איך ולמה הוא נבחר לתפקיד?‬
‫אודי‪" :‬התקיים מכרז ‪ -‬נגשו אנשים כולל‬
‫דובי‪( ,‬לא זוכר מי עוד) וחשבנו הוא מתאים‪.‬‬
‫הוא היה צעיר‪ ,‬נמרץ‪ ,‬עם ניסיון והבנה של‬
‫צרכים אזוריים‪ ,‬מבין את האזור‪ ".‬זהר נכנס‬
‫לתפקידו כמה חודשים אחרי דובי ומספר‬
‫שהיה "מעורב יותר בדחיפה מאשר בקבס‬
‫לה‪ ,‬כי ניהלתי את משאבי אנוש ביטבתה‪ .‬זה‬
‫נראה בעיניי מהלך טבעי ‪ -‬שמרכז משק של‬
‫קיבוץ‪ ,‬מתמודד ויוצא לתפקיד כמו מנכ"ל‬
‫החברה הכלכלית"‪ .‬ולינדה פשוט קובעת‪" :‬‬
‫כי הוא היה הראוי מכל המועמדים"‪.‬‬
‫"חלק גדול מההחלטות אפילו‬
‫הכי רציניות‪ ,‬מלוות אצלו בסוג‬
‫של בדיחה‪ .‬לפעמים‪ ,‬מי שלא‬
‫מכיר את דובי עשוי לטעות‬
‫ולחשוב שההתייחסות שלו היא‬
‫לא רצינית‪ ,‬אבל זה ממש לא‬
‫ככה" (זהר מיכאלי)‬
‫למה הוא עוזב?‬
‫אודי מקווה שהוא עוזב בגלל שהתפקיד‬
‫בקיבוץ קרא לו והקיבוץ קרא לו וחושב שיס‬
‫תכן שדובי התעייף‪ ,‬שבע‪" .‬כשמחברים את‬
‫הכל ביחד זו בטח סיבה טובה‪ ".‬חגית דווקא‬
‫חושבת שמשעמם לו‪ ,‬שקטן עליו ובכלל ‪-‬‬
‫שמיצה את עצמו בחברה הכלכלית‪" .‬יש בעס‬
‫בודה הזו המון בירוקרטיה והוא צריך יותר‬
‫עשייה‪ ".‬לינדה מחזיקה בדעה דומה‪" :‬אני‪,‬‬
‫באופן אישי‪ ,‬חושבת שהתפקיד קטן עליו‪.‬‬
‫אבל יש גם את מה שקורה לאנשים אחרים ‪-‬‬
‫המשק קרא להם בחזרה והם הלכו‪".‬‬
‫מה תחושתכם בעניין?‬
‫אודי‪" :‬מצד אחד‪ ,‬נראה לי שזה תפקיד שאס‬
‫פשר לבנות אותו עוד ולהתקדם איתו עוד‬
‫ולעשות אותו יותר שנים‪ .‬אין קדנציה‪ ,‬והתס‬
‫פקיד לא מוגבל בזמן‪ .‬מצד שני‪ ,‬אני לא חוסם‬
‫ואם מישהו מתעניין במשהו אחר וחושב ששם‬
‫הוא יתפתח‪ ,‬אז אני לא יעצור את ההתפתס‬
‫חות‪ .‬ברמה האישית‪ ,‬זו היתה עבודה צמודה‬
‫ולמדנו להכיר ולהבין אחד את השני ולמרות‬
‫שאני מאמין שיהיה אותו הדבר עם גיא‪ ,‬בכל‬
‫זאת‪ ,‬נסגר כאן פרק‪"...‬‬
‫זהר נחרץ במיוחד‪" :‬פה אני מאד ביקורתי ‪-‬‬
‫אני חושב שהדבר רע‪ ,‬שדובי קיבל החלטה‬
‫מאד שגויה לעזוב‪ .‬אני חושב שהתרומה שלו‬
‫בתפקיד שיעשה ביטבתה פחותה לעין שיעור‬
‫כתרומה לאזור לעומת מה שהוא עשה בחבס‬
‫רה הכלכלית‪ .‬זה תפקיד מאד מכובד וראוי‪,‬‬
‫אבל לאזור זה הפסד גדול‪ .‬כעסתי עליו וגם‬
‫אמרתי לו את זה‪ ,‬אבל בסך הכל אני מאד‬
‫אוהב אותו ואני מכבד את ההחלטה שלו‪".‬‬
‫גם חגית מאד עצובה שהוא עוזב‪ ,‬אבל יכולה‬
‫גם להבין את הצורך בשינוי ‪" -‬אני עצובה‬
‫כי אני לא יכולה לדמיין איך זה יהיה אחריו‪,‬‬
‫אבל אנחנו כבר לא ילדים‪".‬‬
‫גם לינדה מצטערת ומפרגנת‪" :‬אני מאד מאד‬
‫שמחה בשבילו שהוא ממשיך הלאה‪ ,‬זו עוד‬
‫תחנה בדרך ואני מאחלת לו המשך הנאה‪".‬‬
‫איך היתה העבודה מולו?‬
‫אודי מאד נהנה מהעבודה המשותפת ומסביר‬
‫שסוג העבודה דורש אינטנסיביות והקלילות‪,‬‬
‫ההומור‪ ,‬הנכונות והציניות ‪ -‬אלה דברים‬
‫שמאד אוהב אוהב אצל דובי‪.‬‬
‫זהר‪" :‬דובי הוא בן אדם שאני מאד אוהב‬
‫לעבוד איתו ואני חושב שיש לו את היכוס‬
‫לת לייצר נינוחות מאד גדולה בעבודה‪.‬‬
‫חלק גדול מההחלטות אפילו הכי רציניות‪,‬‬
‫מלוות אצלו בסוג של בדיחה‪ .‬לפעמים‪ ,‬מי‬
‫שלא מכיר את דובי עשוי לטעות ולחשוב‬
‫שההתייחסות שלו היא לא רצינית‪ ,‬אבל זה‬
‫ממש לא ככה‪ .‬זה לא מפריע לו להיות מאד‬
‫מאד חד בניתוח ובביקורת‪ ,‬בראיית דברים‬
‫כמו שהם ולא לעגל פינות; זה די נדיר ולא‬
‫משהו שאתה מוצא אותו כל יום‪".‬‬
‫חגית‪" :‬זכיתי לעבוד עם קסם וזה מדהים‪ ,‬כי‬
‫זכיתי פעמיים ‪ -‬אחרי אמנון (שמעוני‪ .‬היה‬
‫מנכ"ל החברה הכלכלית לפני דובי‪ .‬ג‪.‬נ)‬
‫לקבל את דובי עם האישיות והשקט הזה‪,‬‬
‫המעוף שלו והציניות המדהימה שלו‪ .‬הוא‬
‫מצחיק אותי‪"!...‬‬
‫לינדה‪" :‬חוש ההומור‪ ,‬הצחוקים והצניעות ‪-‬‬
‫הוא פשוט כובש‪ .‬דובי הוא מנהל מהסוג הנס‬
‫דיר והמיוחד ‪ -‬שיודע לשלב בין המקצועיות‬
‫לחברות‪ ,‬בין התבונה והרגישות‪ ,‬הקשבה‪,‬‬
‫הבנה‪ ,‬מילה טובה ופירגון והכל מתובל ועס‬
‫טוף עם שפע של צחוק והומור‪ .‬גם אחרי ‪17‬‬
‫שנה בתפקיד שלי‪ ,‬אני לא סובלת מעייפות‬
‫החומר ‪ -‬כי כשאת מקבלת את הכוח ואת‬
‫הרוח הגבית‪ ,‬זה נשאר מעניין‪".‬‬
‫אילו פרויקטים מיוחדים הוא הרים?‬
‫אודי וזהר מספרים שדובי לקח על עצמו‬
‫לקדם נושאים חדשים בתחום המיחזור והפס‬
‫סולת החקלאית ובתקופתו פיתחו הפקת גז‬
‫מנימרה וגם את התחלת הפרויקט של מה‬
‫שמכונה ‪ -‬המחלקה הנדל"נית של החברה‬
‫הכלכלית‪ ,‬שזה קנייה והשכרה של בתים‪.‬‬
‫(החברה הכלכלית‪ ,‬מחויבת ‪ -‬על פי חוק ‪-‬‬
‫לכלכלה)‪ .‬זהר‪" :‬דובי קידם את מפעל המיס‬
‫חזור הגדול של גזם ופרש פרות‪ .‬זה מפעל‬
‫שיוקם והוא יהווה שינוי דרמטי בכל ההתס‬
‫נהלות שלנו בנושא של מיחזור ‪ -‬הגזם כרגע‬
‫מונח בעיקר ליד המטעים‪ .‬פרש הפרות ‪-‬‬
‫חלקו שוכב בשדות‪ ,‬עם חלקו מזבלים והוא‬
‫יכול לייצר הרבה יותר‪ .‬המפעל שיקום פה‪,‬‬
‫הוא יוזמה והובלה של דובי וזה לזכותו‪".‬‬
‫דובי קידם את מפעל המיחזור‬
‫הגדול של גזם ופרש פרות‪ .‬זה‬
‫מפעל שיוקם והוא יהווה שינוי‬
‫דרמטי בכל ההתנהלות שלנו‬
‫בנושא של מיחזור‬
‫זכור לכם אירוע מיוחד שקשור לעבודה?‬
‫חגית‪" :‬במהלך האירוע של הכדורים הפורס‬
‫חים כשהבנו שהעלויות גבוהות משחשבנו‪,‬‬
‫המשכנו כי האמנו בתהליך ובכך שזה ימתג‬
‫את תמנע על המפה וכך היה‪ .‬אחרי הכישלון‬
‫הכלכלי של האירוע אני התרסקתי‪ ,‬אז דובי‬
‫בא אליי ואמר לי ‪ -‬מאמי! אני כל כך שמח‬
‫שזה קרה לך‪ .‬מה זה כל ההצלחות האלה?‬
‫הגיע הזמן שתחווי איזה כישלון כלכלי‪".‬‬
‫ללינדה זכור דווקא סיפור סלפסטיקי יותר‪:‬‬
‫"היה לנו סיור השתלמות‪ ,‬בצפון‪ ,‬לפני כשס‬
‫נתיים‪ .‬בין היתר‪ ,‬עשינו שיט אבובים בירדן‪.‬‬
‫באבוב ישבנו דובי‪ ,‬אני‪ ,‬הרצל חזון וגלעד‬
‫פינקלשטיין והיינו אמורים לשוט עם הזרם‪,‬‬
‫אבל מה לעשות שלא היה זרם‪ .‬המים עמדו‬
‫כמו ביצה והיה חם ודובי החליט שהוא קופץ‬
‫למים להתרענן‪ .‬אבל גובה המים היה רק ‪50‬‬
‫ס"מ‪ ...‬למרבה המזל הוא לא קפץ ראש‪ ,‬אז‬
‫יכולנו לצחוק על זה ובאמת ‪ -‬לא הפסקנו‪".‬‬
‫אתם מצטערים שהוא עוזב?‬
‫חד‪-‬משמעית‪ ,‬כל מי שעבד מול דובי‪ ,‬או‬
‫איתו‪ ,‬במהלך כהונתו כמנכ"ל החברה הכס‬
‫לכלית‪ ,‬מאד מצטער לראות אותו עוזב את‬
‫המשרד‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬כולם גם מאד אופס‬
‫טימיים באשר למנכ"ל החדש ‪ -‬גיא מרקמן‬
‫ומצפים לעבודה המשותפת‪.‬‬
‫אודי‪" :‬כן‪ ,‬אני מצטער שדובי עוזב‪ .‬את החס‬
‫ברות אנחנו לא נפסיק‪ ,‬אבל חבל לי על הניס‬
‫סיון המצטבר והיכולות‪ .‬ללא קשר‪ ,‬אני מאד‬
‫מברך את גיא וחושב שהוא יצליח בתפקיד‪".‬‬
‫באותה רוח‪ ,‬גם זהר מאד מצר על עזיבתו של‬
‫דובי ובמקביל "מאד שמח על גיא‪ .‬הוא מביא‬
‫איתו רוח יזמית חדשה‪ ,‬שמסתכלת על הדבס‬
‫רים אחרת ואני חושב שזה מאד טוב לאזור‪".‬‬
‫גל נקדימון‬
‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 172 .‬יולי ‪7 2015‬‬
‫בדרך‬
‫עזרה‬
‫לעדי רמות‪ ,‬אחות במקצועה וחברת קיבוץ יטבתה‪ ,‬לא נעים להודות שהיא חיה מאסון לאסון‪ .‬כשכבר לא‬
‫הספיק לה להתנדב תחת מיני ארגונים הומניטאריים שונים באזורי האסונות העולמיים בעשור האחרון‪,‬‬
‫היא הקימה ארגון הומניטארי משלה‬
‫עדי רמות החלה את חייה המקצועיים כאחות‬
‫בקיבוץ‪ ,‬אבל למישהי עם כריזמה רבה ועם‬
‫סקרנות חוצת גבולות‪ ,‬לא היה סיכוי להישאר‬
‫באותו תפקיד נוח ובאותו מקום קטן כל כך‬
‫הרבה שנים‪ .‬מהר מאוד היא התמנתה לרכזת‬
‫הבריאות האזורית והייתה בין יוזמי ומוביס‬
‫לי המהלך של פתיחת מרפאה אזורית בחבל‬
‫אילות‪ .‬משם היא עברה לתפקיד האחות‬
‫הראשית של יוספטל ואזור אילת והערבה‬
‫ואחראית תחום בריאות באילת ובערבה‪.‬‬
‫“בתקופת המונסון יורדים בכל‬
‫יום אחר הצהריים ליטרים של‬
‫מים וממלאים את האוהל במים‬
‫שמגיעים עד הברכיים‪ .‬כמובן‬
‫שאי אפשר לתת לילדים לזחול‬
‫במצב כזה"‬
‫לפני כארבע שנים החליטה לסיים את תפקיס‬
‫דה בבי ת החולים ולהתפנות להגשמת חל�ו‬
‫מות‪ .‬אחד מהם‪ ,‬שהוא למעשה התוצאה של‬
‫כל שנות התנדבותה במשלחות סיוע למדיס‬
‫נות הרות אסון‪ ,‬הוא הקמת ארגון הומניטארי‬
‫משלה‪ -‬עמותת “עדן" ‪ -‬לקידום צדק חברתי‬
‫לאוכלוסיות חלשו ת בארץ ובעולם‪ ,‬כזה שפ�ו‬
‫על על פי העקרונות ותפיסת העולם למודת‬
‫הניסיון של מי שראתה כבר הרבה משלחות‬
‫סיוע בחייה ולמדה מהם הצרכים האמיתיים‬
‫של הנזקקים‪.‬‬
‫עדי גדלה במושב כרם בן שמן‪ .‬היא הגיעה‬
‫לאזור הערבה בשנת ‪ ,1975‬במסגרת השירות‬
‫הצבאי בנח"ל‪ ,‬כדי להצטרף לגרעין הראשון‬
‫שהקים את קיבוץ יהל ‪ .‬בזמן שהותה בק�י‬
‫בוץ יטבתה כמקום המגורים‪ ,‬הכירה את אבי‬
‫רמות‪ ,‬מי שלימים הפך לבעלה‪ .‬אחרי תקופת‬
‫ניסיון ביהל‪ ,‬היא חזר ה ליטבתה ושם נש�א‬
‫רה‪ ,‬הקימה משפחה והחלה לעסוק במקצוע‬
‫הסיעוד‪.‬‬
‫כיום ‪ ,‬היא חברת קיבוץ יטבתה ואמא ל�ש‬
‫לושה ילדים (‪ ,)24 ,27 ,30‬ועסוקה עד מעל‬
‫לראש‪.‬‬
‫“להיות אחות זה לכל החיים‪ ,‬זו המהות שלי‪,‬‬
‫ולמרות שאני לא עוסקת בזה כפרנסה‪ ,‬אני‬
‫עדיין זמינה בשעת הצורך"‪ ,‬מאמתת עדי את‬
‫ייעודה‪“ .‬כיום אני עובדת במחלקת הבריאות‬
‫של התנועה הקיבוצית בתל אביב ובכל‬
‫הארץ‪ ,‬ומנצחת על הארגון שהולך וגדל עם‬
‫השנים"‪.‬‬
‫“בכל שנותיי כאחות‪ ,‬מאוד אהבתי את הקשר‬
‫האישי הראשוני‪ ,‬מה שאנחנו קוראים ‪-‬‬
‫רפואה ראשונית‪ .‬לעזור לאנשים בכל מעגלי‬
‫החיים‪ .‬בשנים הראשונות של הקיבוץ‪ ,‬תפקיד‬
‫האחות היה מאוד רחב‪ ,‬ולהיות מסוגלת לתס‬
‫‪ 8‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 172 .‬יולי ‪2015‬‬
‫מוך‪ ,‬לעזור ולהשפיע על התוצאות היה דבר‬
‫שתמיד מאוד נגע לליבי‪ .‬תמיד חלמת י ל�ע‬
‫שות את זה במובנים יותר רחבים‪ ,‬כשהדמות‬
‫שנתנה לי השראה במשך שנים רבות היא לא‬
‫אחרת מאשר אמא תרזה‪.‬‬
‫בתחילת השהות שלי בקיבוץ אפילו חששתי‬
‫להתקבל לחברות‪ ,‬כדי שלא אאבד את‬
‫החירות לקום ולעזוב מתי שארצה על מנת‬
‫שאוכל להגשים את החלום‪ .‬חשבתי להתחיל‬
‫עם נסיעה של שנה להודו‪ ,‬אב ל החיים ה�ת‬
‫גלגלו קצת אחרת‪ .‬התחלתי לגדל משפחה‪,‬‬
‫ביססתי את עצמי‪ ,‬נוצרו מחויבויות והחלום‬
‫נדחק הצידה‪ ,‬אך נשאר תמיד בליבי‪".‬‬
‫מת י התחיל הרומן שלך עם העולם ה�ש‬
‫לישי?‬
‫“המפגש הראשון שלי ע ם אוכלוסיות ח�ל‬
‫שות במדינות אחרות לא היה ברמה טיפוס‬
‫לית‪ ,‬אלא מתוך סקרנות עצומה להכיר את‬
‫הדמויות מקרוב‪ .‬זה היה כשחתמו את הסכם‬
‫השלום עם ירדן וליטבתה היה קשר מאוד‬
‫חזק עם רח'מה‪ ,‬הישוב הבדואי שנמצא ממש‬
‫מולנו‪ ,‬מעבר לגבול‪ .‬מאוד סיקרן אותי לדעת‬
‫מה קורה שם‪ .‬למעשה‪ ,‬הוא הישוב הכי קרוב‬
‫אלינו במרחק אווירי‪ .‬במשך שנים רבות ניס‬
‫סיתי ליצור איזשהו קשר עם הנשים בכפר עד‬
‫שבסופו של דבר זה קרה‪.‬‬
‫הכפר הזה נבחר כאחד הכפרים לשיתוף‬
‫פעולה חקלאי איתנו‪ .‬ביוזמה של קרן מימון‬
‫גרמנית‪ ,‬הוחלט להקים שם חווה חקלאית‬
‫עם הדרכה של מו"פ ערבה‪ ,‬ודרכם הצלחס‬
‫תי לבנות את הקשר‪ .‬אני בעיקר הסתקרנתי‬
‫מחיי היומיום של הנשים בכפר‪ ,‬מתוך אמונה‬
‫ש"התפקידים" הנשיים הם אוניברסאליים‪,‬‬
‫ולכן חשבתי שיש הרב ה בסיס לשפה משו�ת‬
‫פת ולו רק מהמקום הזה‪ .‬הנשים‪ ,‬מבחינתן‪,‬‬
‫הי ו די חשדניות בנוגע לאינטרס שלי‪ .‬מבח�י‬
‫נת היררכיה‪ ,‬השבט הזה ברח'מה הוא הנחות‬
‫מהקהילות הבדואיות בירדן‪ ,‬כל שכן הנשים‪,‬‬
‫אז הם לא הבינו למה זה כל כך מעסיק אותי‪.‬‬
‫בפעם הראשונה הוצמדה לי מלווה‪ ,‬מאוחר‬
‫יותר התברר שהיא הייתה האחות הראשית‬
‫של ירדן שבאה לוודא שאין לי איזה אג'נדה‬
‫סמויה‪ .‬במשך למעלה משנתיים הייתי נוסס‬
‫ע ת לשם פעם בחודש ולוקחת איתי מתו�ר‬
‫גמנית‪ ,‬בדרך כלל זו הייתה אחת הנשים של‬
‫אחד הרופאים הערביים שעבדו בבית החוס‬
‫לים באילת‪ .‬אלו היו מפגשים מרגשים בצורה‬
‫בלתי רגילה‪ .‬בשביל לגשר על הקושי בשפה‬
‫ובתרבות‪ ,‬כל פעם שהייתי נוסעת הייתי לוס‬
‫קחת איתי פרויקטים של עבודת יד‪ ,‬ומתוך‬
‫היצירה הייתה מתעוררת השיחה‪ .‬לקח לי‬
‫הרבה זמן לרכוש את אמונן ‪ -‬בהתחלה הן‬
‫היו יושבות איתי כשפניהן מכוסות רעלות‪,‬‬
‫רק בשלב מאוחר יותר הן הרגישו יותר בנוח‬
‫להסיר אותן‪.‬‬
‫במסגרת הקשר הזה שנמשך כשנתיים‪,‬‬
‫‪ ,2003-2005‬לקחתי איתי כמה פעמים גם את‬
‫בתי למפגשי הנשים‪ .‬בסופו של דבר הסתיים‬
‫הקשר בינינו בגלל שהתעוררו אצלן המון ציס‬
‫פיות ממני והקשר כמו שהוא לא סיפק אותן‬
‫יותר‪ .‬הייתה להן מחשבה שכמו שהבחורים‬
‫של הכפר הצליחו ללמוד מהמו"פ ולשפר את‬
‫מצבם הכלכלי‪ ,‬אני אביא להן איזה מפעל‬
‫לתפירה או לקרמיקה‪ .‬מכיוון שלא הייתה‬
‫לי האפשרות לעשות זאת באותם זמנים‪ ,‬לא‬
‫יכולתי לתת להן מענה והקשר פסק"‪.‬‬
‫פגישה עם המציאות‬
‫ההתנסות הראשונה הזו של עדי‪ ,‬למרות שהס‬
‫סתיימה עם טעם מר‪ ,‬העלתה אצלה את רמת‬
‫הסקרנות והחשק והיוותה את יריית הפתיחה‬
‫בחייה להמשך פרויקטים מהסוג הזה‪.‬‬
‫אחרי אסון הצונאמי הגדול במזרח הרחוק‪,‬‬
‫בשנת ‪ ,2005‬הבינה עדי שהיא לא יכולה‬
‫לשבת בחיבוק ידיים בעבודתה המנהלתית‬
‫בבית החולים‪“ .‬התעורר בי צורך עצום לצאת‬
‫ולעזור‪ ,‬אבל בתור מנהלת בבית חולים לא‬
‫הייתה לי אפשרות לצאת"‪ ,‬היא נזכרת‪“ .‬ימי‬
‫שישי היו הימים החופשיים היחידים שהיו לי‪,‬‬
‫בהם נהגתי להגיע מוקדם בבוקר לחדר אוכל‬
‫כדי להתעדכן במה שקורה בקיבוץ‪ .‬באחד‬
‫הבקרים שמעתי את אחת החברות מספרת‬
‫כבדרך אגב שהגיע פקס למרפאה בו נאמר‬
‫שמחפשים אחיות למשלחת סיוע לסרי‪-‬לנקה‬
‫ושכלאחר יד הוא נזרק לפח‪ .‬אני לא אמרתי‬
‫כלום‪ ,‬אבל בתגובה אינסטינקטיבית מפתיעה‬
‫קמתי מהשולחן ורצתי מיד לפח במרפאה‪.‬‬
‫אחר כך יצרתי קשר עם מי שלימים שינה את‬
‫עולמי ‪ -‬הנרי אלקסלסי מהתנועה הקיבוצית‪,‬‬
‫שריכז את משלחות הסיוע לסרי‪-‬לנקה‪ .‬אחרי‬
‫שיחה קצרה איתו‪ ,‬ידעתי בדיוק מה עלי‬
‫לעשות‪ .‬סידרתי לי חופשה בת חודש מבית‬
‫החולים ועליתי על מטוס‪.‬‬
‫יצאתי למשלחת הסיוע נרגשת מאוד‪ ,‬הרגשס‬
‫תי שאני הולכת לשנות את העולם ולהגשים‬
‫חלום‪ .‬תוך כדי הגשמת החלום גיליתי ‪ ,‬לד�א‬
‫בוני‪ ,‬שהרבה פעמים הרצון לעזור הוא קצת‬
‫אגואיסטי וחסר קשר למציאות הקיימת‪.‬‬
‫במשך שלוש שנים‪ ,‬במקביל‬
‫לעבודתה בבית החולים‪,‬‬
‫הייתה עדי נוסעת לסרי‪-‬לנקה‬
‫פעם בשלושה חודשים למשך‬
‫שבועיים‬
‫כשחיפשו אחיות למשלחת הסיוע אמרו שאין‬
‫שירותי טיפת חלב באזור האסון וכי התזונה‬
‫היא מתחת לכל ביקורת‪ ,‬גורם שמייצר בעיה‬
‫קשה של גדילה והתפתחות‪ .‬אני יצאתי מפה‬
‫עם אנציקלופדיות בנושא‪ ,‬אבל כשהגעתי‪,‬‬
‫ראיתי שהאנשים שם גרים בבתים ארעיים‪,‬‬
‫ממש אוהלים‪ ,‬ובתקופת המונסון יורדים בכל‬
‫יום אחר הצהריים ליטרים של מים וממלאים‬
‫את האוהל במים שמגיעים עד הברכיים‪.‬‬
‫כמובן שאי אפשר לתת לילדים לזחול במצב‬
‫כזה ‪ .‬לכן‪ ,‬זה לא יעזור שאני אסביר להם ש�י‬
‫לדים צריכים לזחול כדי להתפתח; זה הרי‬
‫לא רלוונטי לחיים שלהם‪.‬‬
‫דוגמא נוספת‪ :‬אחד ההישגים של המשלחות‬
‫שהיו לפניי היה שהם קנו משקלי ם אלקטר�ו‬
‫ניים למרפאות בהרבה מאד כסף‪ .‬המשקלים‬
‫אמורים להיות מאוזנים על קרקע יציבה כדי‬
‫לתת מידת משקל מהימנה‪ ,‬אבל בפועל אין‬
‫רצפה אחת מאוזנת בכל סרי‪-‬לנקה‪ ,‬וחוץ‬
‫מזה ‪ -‬מה ה ם יעשו כשיגמרו להם הב�ט‬
‫ריות‪?...‬‬
‫התקשרתי לארץ ואמרתי להם שמה ששלחו‬
‫אותי לעשות הוא לא רציונאלי‪ .‬התנאים לא‬
‫אפשרו עבודה ‪ -‬המרפאות נהרסו‪ ,‬האחיות‬
‫נהרגו או ברחו ולא היה עם מי לעבוד ועל‬
‫מה‪ .‬הסברתי להם שזו חוויה אנתרופולוגית‬
‫מדהימה‪ ,‬אבל אין לי מה לעשות פה‪ ,‬אז אני‬
‫יכולה לחזור במטוס הראשו ן לארץ‪ ,‬או ל�נ‬
‫סות לשקם את השירות‪ ,‬וקיבלתי אוקיי לעס‬
‫שות את זה‪ .‬יצרתי קשר עם משרד הבריאות‬
‫המקומי והתחלנו לחשוב ביחד מה עושים‬
‫ואיך משקמים‪ .‬לבסוף השתמשנו במבנים‬
‫של גנים ובת י ספר‪ ,‬בשעות שאין בהן פע�י‬
‫לות‪ ,‬שישמשו כמרכזי טיפת חלב וכך יכולתי‬
‫להתחיל ליישם את מה שבאתי לעשות"‪.‬‬
‫ברגע שהנרי אלקסלסי והתנועה הקיבוצית‬
‫הבינו שעדי רמות היא לא רק עוד אחות‬
‫במשלחת סיוע‪ ,‬אלא פרוייקטורית עם חזון‪,‬‬
‫אמביציה מטורפת ונתינה אינסופית ‪ -‬הם‬
‫החלו לנצל את כישוריה במידה הראויה לה‪.‬‬
‫זמן מוע ט אחרי האסון במזרח‪ ,‬קיבלה ה�ת‬
‫נועה הקיבוצית תרומה גדולה של כסף על‬
‫מנת להקים כפר לניצולים‪ .‬לתורם הייתה‬
‫פנטזיה שהכפר הז ה ינוהל ויופעל כמו ק�י‬
‫בוץ; כמובן שהמחשבה הראשונה על האדם‬
‫המתאים לפרויקט הייתה עדי רמות‪ .‬במשך‬
‫שלוש שנים‪ ,‬במקביל לעבודתה בבי ת הח�ו‬
‫לים‪ ,‬הייתה עדי נוסעת לסרי‪-‬לנקה פעם‬
‫בשלושה חודשים למשך שבועיים כדי לפקח‬
‫על הפרויקט‪ .‬היא הובילה וניהלה אותו ביד‬
‫רמה‪ ,‬הפעילה אנשים בתחום הבנייה‪ ,‬המנהל‬
‫והחברה והייתה שותפה לכ ל רגע ורגע בת�ה‬
‫ליך ההקמה ‪ -‬החל מקבלת שטח האדמה של‬
‫מטע הקינמון ועד איכלוס כל המשפחות‪.‬‬
‫במקביל להקמת הכפר‪ ,‬כשהיא כב ר מ�ד‬
‫וושת בשיא המהירות‪ ,‬החליטה עדי לשפץ‬
‫בית יתומות שלא היה קשור לצונאמי‪ ,‬אבל‬
‫היה קרוב לאזור כפר הניצולים‪ .‬היא ביקשה‬
‫“מעשר" ‪ ,‬כמו שהיא‬
‫מאותו תורם של הכפר ֻ‬
‫קוראת לזה‪ ,‬כדי לזכות אותו בעוד מצווה‬
‫על הדרך וכמובן שגם קיבלה‪ .‬בתום השיפוץ‬
‫נסעו בתה‪ ,‬תכלת רמות‪ ,‬וחברתה ‪ -‬דריה אורן‬
‫מנאות סמדר‪ ,‬להתנדב בבית היתומות לחצי‬
‫שנה‪ .‬לאט לאט הפכה עדי רמות מלהיות רק‬
‫חולמת ‪ -‬לחלום עצמו‪.‬‬
‫עם שק מלא תובנות‪ ,‬סיפו ק ולמידה מתמ�ש‬
‫כת‪ ,‬סיימה עדי את שני הפרויקטים הגדולים‬
‫האלה‪ ,‬כשבאמתחתה תפיסת עולם חדשה‬
‫המשך בעמוד הבא‬
‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 172 .‬יולי ‪9 2015‬‬
‫המשך מעמוד ‪9‬‬
‫והתפכחות מהרעיון שהארגונים ההומניטאס‬
‫ריים הגדולים יודעים תמיד מה הם עושים‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,2010‬אחרי הרבה לבטים והתייעצויות‪,‬‬
‫וכשהי א מודעת לקושי הגדול באיסוף תר�ו‬
‫מות‪ ,‬החליטה עדי רמות לבחור בעצמה את‬
‫הדרך לפעולה והקימה ארגון הומניטארי‬
‫פרטי‪ ,‬המגובה בתמיכה של הקיבוץ ושל כמה‬
‫חברים שנרתמו לחלום שלה‪.‬‬
‫אזור אסון‬
‫“הרבה פעמים נאלצתי לעשות דברים שלא‬
‫תאמו את השקפת העול ם שלי וידעתי שה�ד‬
‫רך היחידה לעשות אותם בדרכי‪ ,‬תהיה ליצור‬
‫את הדרך"‪ ,‬היא משתפת בגילוי לב‪“ .‬כמובן‬
‫שבזכות הכתף הרחבה והתומכת של הקיבוץ‬
‫הייתה לי האפשרות ללכת עם החלום הזה עד‬
‫הסוף וזה לא מובן מאליו‪ .‬שלושת הנושאים‬
‫שאני מנסה לפעול בהם בתוך הארגון הם ‪-‬‬
‫חקלאות‪ ,‬חינוך ובריאות בקרב אוכלוסיות‬
‫נזקקות‪.‬‬
‫הכל נראה לי מאוד רומנטי לפני שהתחלס‬
‫תי וחשבתי שיהיה נפלא‪ ,‬אבל במציאות כמו‬
‫במציאות‪ ,‬נתקלתי בהרבה קירות‪ .‬מאוד קשה‬
‫לקושש דולר לדולר‪ ,‬ולגייס אנשים שיהיו‬
‫מחויבים לעבודה שוטפת ויומיומית‪ .‬כולם‬
‫אוהבים את ההיי‪-‬לייט‪ ,‬לנסוע למקומות‬
‫אקזוטיים ולהרגיש שהם מצילים את העולם‪,‬‬
‫אבל צריך מתנדבים גם לתפעול היומיומי‬
‫של העמותה ‪ -‬להחזיק אתר אינטרנט ור�ש‬
‫תות חברתיות‪ ,‬לנהל כספים‪ ,‬לאסוף תרומות‪,‬‬
‫לגייס מתנדבים‪ ,‬אנשי מקצוע‪ ,‬חקלאים‪ ,‬בעלי‬
‫ידע טכני ועוד‪..‬‬
‫ארגון “עדן " נועד לסייע במצבי שגרה‪ ,‬ל�ה‬
‫בדיל מארגונים הומניטאריים אחרים כמו‬
‫“נתן"‪ ,‬שמסייע רק בזמני אסון‪ ,‬במסגרתו‬
‫הצטרפתי למשלחת החילוץ שיצאה להאיטי‬
‫אחרי רעידת האדמה האחרונה‪ .‬נסענו‬
‫‪ 10‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 172 .‬יולי ‪2015‬‬
‫ל"פורט‪-‬או‪-‬פרינס" עיר הבירה של האיטי‪,‬‬
‫שם היה הנזק הכי נורא‪ ,‬כדי לתת מענה רפואי‬
‫לקהילה שמצאה מקלט בכנסייה המקומית"‪.‬‬
‫אחד הפרויקטים האחרונים של “עדן" היה‬
‫באתיופיה ‪ -‬גייסתי כמה חברים מתחום החס‬
‫קלאות והרפת בקיבוץ לנסוע ללמד מקומיים‬
‫איך לשפר את התפוקה והאיכו ת של הגיד�ו‬
‫לים שלהם‪".‬‬
‫איך מתפקדים באזור אסון?‬
‫“בכל אזור אסון זה אחרת‪ ,‬כי תלוי באיזה‬
‫שלב מגיעים‪ .‬בהאיטי‪ ,‬באמת הגענו בשלב‬
‫הראשוני ‪ -‬לפני שהיה חשמל‪ ,‬מים ואוכל‪,‬‬
‫וזה אומר שגם אנחנו בתוך הסיטואציה הזו‪.‬‬
‫בתום יום עבודה מפרך אין איפ ה לנוח‪ ,‬ל�ה‬
‫תקלח‪ ,‬או אפילו לאכול‪ .‬לנוכח כל המראות‬
‫האלה‪ ,‬שמים בצד את כל הצרכים הפיסיים‪.‬‬
‫זו הייתה התמודדו ת לא קלה אבל מאוד ח�י‬
‫זקנו ונעזרנו זה בזה‪.‬‬
‫“בתום יום עבודה מפרך אין‬
‫איפה לנוח‪ ,‬להתקלח‪ ,‬או אפילו‬
‫לאכול‪ .‬לנוכח כל המראות האלה‬
‫את שמה בצד את כל הצרכים‬
‫הפיסיים שלך"‬
‫היינו ארבעה במשלחת ‪ -‬עובדת סוציאלית‪,‬‬
‫אחות‪ ,‬רופא ואיש לוגיסטי‪ .‬הייתה לנו מטרה‬
‫ברורה ‪ -‬בכנסייה הזו לא היינ ו צריכים ל�ה‬
‫ציל חיים ולבצע ניתוחים‪ ,‬אלא להציע רפואה‬
‫תומכת לאנשים שהופיעו אצלם סימפטומים‬
‫פיסיים ונפשיים בעקבות הטראומה‪ .‬המגע‬
‫האנושי כל כך חשוב במצבים כאלה‪ ,‬כי אין‬
‫להם על מי להישען‪ ,‬כולם נפגעו‪".‬‬
‫לא נשארו אצלך טראומות לנוכח מראות‬
‫כאלו?‬
‫“בכלל לא‪ ,‬אצלי זה עובד בדיוק הפוך ‪ -‬זה‬
‫משאיר הרבה סיפוק על זה שנתתי את הטיפה‬
‫שלי בים‪ .‬ואני בכוונה אומרת טיפה‪ ,‬כי המון‬
‫אנשים חושבים שאם זו לא עזרה הירואית‪,‬‬
‫היא לא נחשבת‪ ,‬אבל זו הטיפה שלי שיכולה‬
‫להציל אנשים‪ .‬כמו שושנת יריחו שמספיקה‬
‫לה טיפת מים אחת כדי לפרוח מחדש‪ .‬כל‬
‫עזרה היא חשובה‪ .‬אי אפשר לבטל עזרה רק‬
‫מתוך מחשבה שזה לא יציל את העולם‪ .‬ואולי‬
‫אותו ילד שהצלת יגשים את החלו ם שלו וי�ע‬
‫שה משהו למען אחרים?!‬
‫אבל אם יש משהו שכן קשה לי‪ ,‬אלה הילדים‬
‫שאני משאירה מאחוריי‪ .‬ילדים הם החולשה‬
‫שלי‪ ,‬ובכל מקום כזה אני משאירה ילד יתום‬
‫פרטי שלי‪ .‬בסרי‪-‬לנקה השארתי את סנקה‬
‫ומראקי‪.‬‬
‫בכל פעם אני יכולה לחזור הביתה עם כמה‬
‫ילדים כאלה‪ .‬אמא של מראקי התחננה שאקח‬
‫אותו איתי ‪ -‬לא כי היא רצתה לוותר עליו‪,‬‬
‫אלא בגלל שהיא האמינה שאוכל לתת לו‬
‫חיים יותר טובים‪ ,‬אבל ילד צריך לגדול עם‬
‫המשפחה שלו והתרבות שלו‪ .‬קשה לעזוב‬
‫אותם בידיעה שיש עוד המון דברים שאפס‬
‫שר היה לעשו ת בשביל שילד אחד כזה י�צ‬
‫ליח לשנות את חייו‪ ,‬אז אני לפחות נוטעת‬
‫בו את החלום ואת הרצון לעשות משהו עם‬
‫עצמו‪ .‬לכולם אני משאירה אלבום תמונות עם‬
‫הטלפון והכתובת שלי ומנסה לשמור איתם‬
‫על קשר כמיטב יכולתי‪ .‬מי יודע ‪ -‬אולי פעם‬
‫כשהם יהיו גדולים הם יבואו לפה!"‬
‫סביבה תומכת‬
‫מה המשפחה שלך חושבת על העיסוק‬
‫הזה?‬
‫לאורך כל הדרך‪ ,‬חלק מהחוויה המשפחתית‬
‫שלנו היא לחלום רחוק ולעשות דברים‪ ,‬גם‬
‫אם הם נראים בלתי אפשריים‪ .‬מגיל קטן חיס‬
‫נכנו את הילדי ם שאם אתה דוגר על הב�י‬
‫צים לא יקרה כלום‪ ,‬לכן צריך לעבוד קשה‬
‫כדי שיהיו לך חיים מעניינים וכדי שיקרו לך‬
‫דברים לא שגרתיים‪ .‬לחשוב מחוץ לקופסה‪,‬‬
‫אבל במקביל לחיות כרגי ל כי צריך להת�פ‬
‫רנס‪.‬‬
‫התמזל מזלי וקיבלתי הזדמנות לעשות משהו‬
‫אחר ובתמיכה גדולה‪ ,‬מוראלית וכלכלית‪,‬‬
‫מהמשפחה ומהקיבוץ‪ .‬מה אני אגיד? הם‬
‫הלכו עם הפנטזיה שלי!"‬
‫אם חשבתם לרגע שהנתינה של עדי שמורה‬
‫רק למדינות מעבר לים‪ ,‬נשמח לבשר לכם‬
‫שפועלה מתממש גם כאן‪ ,‬בישראל ובערבה‪.‬‬
‫היא הייתה זו שהקימה א ת מרפאת הפל�י‬
‫טים הראשונה בארץ‪ ,‬בבית חולים “יוספטל"‪,‬‬
‫והמשיכה להיות פעילה בקהילה הסודנית‬
‫באילת ובאילות‪ .‬במשך תקופה ארוכה היא‬
‫התנדבה במרפאת הפליטים בתל אביב‪ ,‬ומזה‬
‫כמה שנים שהיא מרכזת ביטבתה את תכנית‬
‫“תלם" ‪ -‬תוכנית ארצית המשותפת לתנוס‬
‫עה הקיבוצית ולמרכז הקליטה‪ ,‬לצעירים‬
‫אתיופים בוגרי צבא‪ .‬הצעירים מתגוררים‬
‫ועובדים בקיבוץ במשך שנה ובנוסף לומדים‬
‫מקצוע שמאפשר להם לצאת לחיים יצרניים‬
‫ועצמאיים‪.‬‬
‫“אני לא מאמינה במשפט ‪" -‬עניי עירך ק�ו‬
‫דמים"‪ ,‬מציינת עדי בישירות אופיינית‪“ .‬אני‬
‫חושבת שצריך לעשות מה שאפשר‪ .‬אנו חיים‬
‫בחברת שפע ולרבים יש משאבים פנויים של‬
‫זמן‪ ,‬אהבה וכסף אותם אפשר לנצל כד י ל�ע‬
‫זורל לאחר‪ .‬זה כבר שנים ארוכות שכל החו�פ‬
‫שות השנתיות שלי מוקדשות לדברים האלה‪.‬‬
‫אין מבחינתי הבדלי דת גזע או מין‪ .‬איפה‬
‫שאפשר ‪ -‬עוזרים‪ .‬ברמה קהילתית‪-‬מדינית‬
‫ אני אגיש עזרה לאחרים‪ ,‬ואחרים יעזרו לי‬‫כשאני אהיה במצוקה‪ ..‬לא יכול להיות שעם‬
‫כל המשאבים שיש לנו כמדינה‪ ,‬לא נעזור‬
‫בחוץ‪ .‬למשלחת בנפאל יצאתי עם כוח אדם‪,‬‬
‫כי זה מה שהיה לי להציע‪.‬‬
‫באתיופיה לא יכולתי לקנות טרקטור אבל‬
‫יכולתי לשלוח אנשים שיעזרו להם לעשות‬
‫שימוש נכון במה שיש להם‪ .‬אני דוגלת בעס‬
‫בודה משותפת‪ ,‬כדי שילמדו ויוכלו להסתדר‬
‫לבד‪ .‬חלק מהעזרה הכי גדולה היא להעביר‬
‫ידע‪ ,‬ויש משמעות לעשייה המשותפת‪ .‬עכס‬
‫שיו‪ ,‬למשל‪ ,‬אחד הפרויקטים החדשים שלנו‬
‫זה להקים מרפאה באתיופיה‪ ,‬באזור שבו‬
‫שירותי הבריאות מאוד דלים‪ ,‬כשהרעיון של‬
‫המרפאה הוא לא שהרופאים והאחיו ת הי�ש‬
‫ראליים יטפלו באנשים‪ ,‬אלא שהרופא המס‬
‫קומי יבחר את המטופלים שיש לו שאלות‬
‫לגביהם והם יטפלו בהם ביחד‪ ,‬כדי שהוא גם‬
‫ילמד איך להמשיך לעשות את זה בלעדיהם"‪.‬‬
‫מתי את מספיקה לעשות הכל?‬
‫“בין לבין‪ .‬יש דברים שאני לא ממש עושה‬
‫בלב שלם‪ ,‬כמו לנקות את הבית ‪ -‬זה מבחיס‬
‫נתי בזבוז זמן ‪ .‬אני מוותרת על חופשות ב�מ‬
‫לונות ובצימרים‪ ,‬אבל עדיין מספיקה ליהנות‬
‫מהחיים ‪ -‬אני אוהבת מוסיקה וקוראת הרבה‪.‬‬
‫נסעתי לא מזמן לארה"ב כדי ללמוד טלא‪-‬‬
‫רפואה (רפואה מרחוק)‪ ,‬נסעתי גם להשתלם‬
‫ברפואת חירום בלוס אנג'לס‪ ,‬התארחתי במס‬
‫רכז הטראומה שלהם‪.‬‬
‫כל פעם עשיתי כפי יכולתי‪ .‬כמובן שכס‬
‫שהילדים היו קטנים זה היה יותר קשה‪,‬‬
‫אבל תמיד קבלתי ג ב מהמשפחה ומכל ה�ס‬
‫ביבה‪ .‬תוך כדי הכל גם למדתי לשני תארים‬
‫באוניברסיטה ‪ -‬אחד בניהול מערכות בריאות‬
‫ואחד בניהול מצבי חירום ואסון‪.‬‬
‫כל מה שאני עושה‪ ,‬אני משתדלת שיהיה‬
‫ברמה הכי גבוהה שיש‪ .‬תמיד לעומק ובכל‬
‫הרצינות‪".‬‬
‫רותם ג'קסון‬
‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 172 .‬יולי ‪11 2015‬‬
‫טבלת השעות המעודכנת לחופשת הקיץ‬
‫מה‪ 1.7.15-‬ועד ה‪31.8.15-‬‬
‫מאילת ליהל בימים א‘‪-‬ה‘‪:‬‬
‫‪ – 07:05‬קו ‪ 20‬מאילת ליטבתה דרך הישובים‬
‫‪ – 10:00‬קו ‪ 20‬מאילת לנאות סמדר דרך הישובים‬
‫)שאטל המשך ליהל(‬
‫‪ – 12:00‬קו ‪ 20‬מאילת ליהל דרך הישובים‬
‫)שאטל המשך עד נאות סמדר(‬
‫‪ – 13:45‬קו ‪ 20‬מאילת ליהל דרך הישובים‬
‫)שאטל המשך עד שחרות(‬
‫‪ – 15:00‬קו ‪ 20‬מאילת ליהל דרך הישובים‬
‫)שאטל המשך עד נאות סמדר(‬
‫‪ – 17:15‬קו ‪ 20‬מאילת ליהל דרך הישובים‬
‫)שאטל לישובי ההר‪ ,‬שחרות הזמנה טלפונית עד שעה ‪14:00‬‬
‫באותו היום(‬
‫‪ – 19:30‬קו ‪ 20‬מאילת עד יהל‪ ,‬שאטל לנווה חריף‪ ,‬נאות סמדר‬
‫)לשחרות בימי א' ב' ג' ה‘(‬
‫מיהל לאילת בימים א‘‪-‬ה‘‪:‬‬
‫‪ – 06:40‬קו ‪ 20‬מיהל עד אילת דרך הישובים‬
‫‪ – 07:30‬קו ‪ 20‬מיהל דרך לוטן‪ ,‬קטורה‪ ,‬גרופית עד יטבתה‬
‫)חיבור לקו ‪ 20‬של השעה ‪ 08:20‬מיטבתה לאילת(‬
‫‪ – 08:20‬קו ‪ 20‬מיטבתה עד אילת דרך הישובים‬
‫‪ – 10:00‬שאטל מיהל חיבור לקו הזמנה טלפונית מול בתיה עד השעה ‪08:00‬‬
‫‪ – 12:15‬שאטל מיהל חיבור לקו הזמנה טלפונית מול בתיה עד השעה ‪08:00‬‬
‫‪ – 14:10‬קו ‪ 20‬מיהל עד אילת דרך הישובים‬
‫‪ – 16:30‬קו ‪ 20‬מיהל עד אילת דרך הישובים‬
‫)כניסה לישובים ושאטלים לפי הזמנה טלפונית עם אנבלה עד ‪(17:00‬‬
‫‪ – 21:15‬קו ‪ 20‬מאילת עד יהל‪ ,‬שאטל לנווה חריף‪ ,‬נאות סמדר‬
‫)לשחרות בימי ד'(‬
‫)כניסה לישובים ושאטלים לפי הזמנה טלפונית עם אנבלה עד ‪(19:00‬‬
‫מאילת ליהל בימי שישי וערבי חג‪:‬‬
‫‪ – 07:05‬קו ‪ 20‬מאילת ליטבתה דרך הישובים‬
‫‪ –10:00‬קו ‪ 20‬מאילת לנאות סמדר דרך הישובים‬
‫)שאטל המשך ליהל(‬
‫‪ – 12:00‬קו ‪ 20‬מאילת ליהל דרך הישובים‬
‫)שאטל המשך עד שחרות(‬
‫מישובי ההר בימי א'‪-‬ה'‪:‬‬
‫‪ – 07:05‬משחרות ליטבתה דרך מחנה עובדה בש‪.‬ג‪ ,.‬נאות סמדר‪,‬‬
‫נווה חריף )חיבור לקו מיטבתה של השעה ‪ 08:20‬לאילת(‬
‫‪ – 10:00‬קו ‪ 20‬מנאות סמדר לאילת דרך הישובים )דרך המרפאה(‬
‫‪ – 12:15‬קו ‪ 20‬מנאות סמדר לאילת דרך הישובים‬
‫‪ – 13:45‬שאטל מנאות סמדר‪ ,‬נווה חריף חיבור לקו של השעה‬
‫‪ 14:10‬מיהל )עפ­י הזמנה טלפונית מול בתיה עד שעה ‪(10:00‬‬
‫‪ – 15:45‬שאטל משחרות חיבור לקו של השעה ‪ 16:30‬מיהל‬
‫)עפ­י הזמנה טלפונית מול בתיה עד שעה ‪(12:00‬‬
‫‪ – 16:10‬שאטל מנאות סמדר‪ ,‬נווה חריף חיבור לקו של השעה‬
‫‪ 16:30‬מיהל )עפ­י הזמנה טלפונית מול בתיה עד ‪(12:00‬‬
‫מיהל לאילת בימי שישי וערבי חג‪:‬‬
‫‪ – 06:40‬קו ‪ 20‬מיהל עד אילת דרך הישובים‬
‫‪ – 07:30‬קו ‪ 20‬מיהל דרך לוטן‪ ,‬קטורה‪ ,‬גרופית עד יטבתה‬
‫)חיבור לקו ‪ 20‬של השעה ‪ 08:20‬מיטבתה לאילת(‬
‫‪ – 08:20‬קו ‪ 20‬מיטבתה עד אילת דרך הישובים‬
‫‪ – 10:00‬שאטל מיהל חיבור לקו הזמנה טלפונית מול בתיה עד השעה ‪08:00‬‬
‫‪ – 12:15‬שאטל מיהל חיבור לקו הזמנה טלפונית מול בתיה עד השעה ‪08:00‬‬
‫‪ – 13:30‬קו ‪ 20‬מיהל עד אילת דרך הישובים‬
‫מישובי ההר לאילת בימי שישי וערבי חג‪:‬‬
‫‪ – 07:05‬משחרות ליטבתה דרך מחנה עובדה בש‪.‬ג‪ ,.‬נאות סמדר‪,‬‬
‫נווה חריף )חיבור לקו מיטבתה של השעה ‪ 08:20‬לאילת(‬
‫‪ – 10:00‬קו ‪ 20‬מנאות סמדר לאילת דרך הישובים )דרך המרפאה(‬
‫‪ – 12:15‬קו ‪ 20‬מנאות סמדר לאילת דרך הישובים‬
‫הזמנות שאטלים‪:‬‬
‫<‬
‫<‬
‫<‬
‫<‬
‫<‬
‫<‬
‫הזמנות שאטל של ‪ ,10:00‬ו‪ 12:15-‬מיהל עד השעה ‪ 08:00‬הזמנה טלפונית באותו היום מול בתיה מיום א‘ עד יום ו† כולל‪.‬‬
‫‪ - 12:45‬שאטל חיבור של קו ‪ 20‬לנווה חריף ונאות סמדר‬
‫‪ – 14:30‬שאטל חיבור של קו ‪ 20‬לנווה חריף‪ ,‬נאות סמדר ושחרות‬
‫הזמנות שאטל של ‪ 16:10‬מנאות סמדר‪ ,‬ומנווה חריף עד השעה ‪ 12:00‬הזמנה טלפונית באותו היום מול בתיה‬
‫הזמנות לקו של ‪ 19:30‬מאילת‪ ,‬מישוב לישוב ניתן להתקשר עד השעה ‪ 17:00‬לאנבלה‬
‫הזמנה לקו של ‪ 21:15‬מאילת‪ ,‬מישוב לישוב ניתן להתקשר עד השעה ‪ 19:00‬לאנבלה‬
‫אגף תחבורה מתחייב לשעת יציאת הקו מתחנת המוצא בלבד‪.‬‬
‫לא תפורסם הערכת הגעה בין ישוב לישוב‪.‬‬
‫אנבלה אגף תחבורה ‪ | 053-2291013‬בתיה אגף תחבורה ‪053-2291011‬‬
‫‪ 12‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 172 .‬יולי ‪2015‬‬
‫יולי‬
‫ציפור החודש‬
‫עזניית הנגב‬
‫מה פתאום אני מעלה אותה באוב? זו לא‬
‫הציפור הגדולה ביותר שרואים בחי‪-‬בר‬
‫בכלוב הנשרים?!‬
‫לצעירים בינינו ‪ ,‬העזניה היא ציפור אפר�י‬
‫קאית שהזקנים אומרים שקיננה פה פעם‪.‬‬
‫לזקנים בינינו‪ ,‬העזניה היא ציפור מקומית‬
‫שהצעירים כבר לא יכירו‪.‬‬
‫ולאלה שבאמצע‪ ,‬כמוני‪ ,‬זוהי ציפור שפעם‬
‫כשהייתי צעיר יותר‪ ,‬עוד הספקתי ליהנות‬
‫מעוצמתה המרשימה בעוד היא מנווטת‬
‫בשמי הערבה והנגב‪ ,‬אך כבר מעל ‪20‬‬
‫שנה שלא ראיתיה בארץ‪ ,‬והייתי מוכרח‬
‫להדרים לאפריקה לשם כך‪.‬‬
‫אז למה נזכרתי פתאום?‬
‫ביום שבת ‪ ,13.6.15‬נצפה פרט צעיר של‬
‫עזניה על ידי עובדי המקום‪ ,‬כשהוא יושב‬
‫על כלוב הנשרים בחי‪-‬בר כרמל‪ .‬זה בערך‬
‫כמו להגיד “ביום שבת נצפה טירנוזאורוס‬
‫רקס אוכל בנחת פרה בגולן"‪ ...‬מעטים‬
‫המקרים בהם בעל חיים שהוכרז כנכחד‬
‫בטבע‪ ,‬נראה שוב ‪ .‬אמנם לא פה‪ ,‬באזו�ר‬
‫נו‪ ,‬אך בוודאות מייצג יותר מכל את חבל‬
‫אילות‪ .‬עזניות הנגב קיננו בנגב‪ ,‬במדבר‬
‫‪₪‬‬
‫‪ /‬איתי שני‬
‫עזניית הנגב בכרמל‪ .‬צילום‪ :‬עזרא חדד‬
‫יהודה ובערבה‪ ,‬אך כתוצאה מצייד ומאיסוף‬
‫של פרטים לגני חיות‪ ,‬וכן בשל צמצו ם ב�מ‬
‫קורות מזונן‪ ,‬הן הלכו והתמעטו במהלך‬
‫המחצית השנייה של המאה הקודמת‪ ,‬עד‬
‫להכחדתן המוחלטת כמין מקנן בסוף שנות‬
‫השמונים –‪ ‬הקינון האחרון בארץ נרשם‬
‫ב‪ 1989-‬באזור יטבתה ומאז ‪ 2004‬לא נ�צ‬‫פתה יותר בישראל‪.‬‬
‫בואה של העזנייה הוא מאורע מאד משמח‪:‬‬
‫מילה ששווה זהב ‪/‬‬
‫משמח שאנשים רבים שלא זכו לראותה‬
‫בעבר עפה בשמי הארץ‪ ,‬זכו לראותה עכשיו‪.‬‬
‫הלוואי ואיכשהו‪ ,‬אם בעזרת בני אדם‪ ,‬אבל‬
‫עוד יותר בלי עזרה‪ ,‬הן ישובו לדגור כאן‪...‬‬
‫עזרא חדד‪ ,‬פקח הסיירת הירוקה באזור‬
‫שפלת יהודה‪ ,‬מיהר לכרמל לצלם את הפלא‪,‬‬
‫וזאת רק כשבוע וחצי אחרי שמצא באזורו‬
‫נציג אפריקאי נוסף – חיוויאי להטוטן‪.‬‬
‫מי אמר שצפרות זה משעמם?‬
‫יעל אייזנשטט רוזן‬
‫מאמנת ויועצת לכלכלת המשפחה‬
‫כמה עולה לשבור כוס?‬
‫חתונה‪ ,‬בר מצווה או ברית‪ ,‬הם אירועםים מ�ש‬
‫מחים (ברוב המקרים) ובעיקר צפויים מראש‪.‬‬
‫יחד עם הפנטזיתות‪ ,‬הציפיות‪ ,‬השמחה וההת�ר‬
‫גשות‪ ,‬חשוב להפריד בין “צריכים" ל"רוצים"‪.‬‬
‫טקס הנישואין תקף גם ללא כניסה לחופה עם‬
‫מסוק‪ .‬אצל כולנו קיים הרצון להעניק לעצמנו‬
‫ולילדינו את הטוב ביותר‪ ,‬אך כאשר הרצון מתס‬
‫נגש במגבלת התקציב (במציאות)‪ ,‬חשוב לזכור‬
‫כי הפקת אירוע היא החלטה כלכלית ואלא ר�ו‬
‫מנטית‪ .‬חשוב קודם להגדיר מסגרת תקציבית‪.‬‬
‫בהתאם למסגרת שקבעתם‪ ,‬אפשר להתחיל‬
‫לתכנן את האירוע מטקס צנוע בבית כנסת (כ‪-‬‬
‫‪ 2,500‬ש"ח כולל אגרות לרבנות) ועד לאירוע‬
‫בגן אירועים (החל מ‪ 120,000-‬ש"ח)‪ .‬אפשר‬
‫להתחתן בגדול גם עם תקציב קטן‪ .‬מאיפה להס‬
‫תחיל? ההוצאה הגדולה ביותר (‪ )60%‬היא על‬
‫המקום והקייטרינג‪ ,‬ולכן יש להתחיל בבחירת‬
‫המקום והעונה המתאימה‪ .‬חשוב לזכור כי המס‬
‫חיר בחורף יההיה‪ ‬נמוך‪ ‬בכ‪ 20%-‬וכך גם המח�י‬
‫רים אצל רוב הספקים האחרים (שגם עבורם זו‬
‫עונה חלשה)‪ .‬בנוסף‪ ,‬האורחים יהיו נדיבים יותר‬
‫בחורף מאשר לאחר החתונה השלישית בקיץ‬
‫(למרות שזו טעות לבנות על הצ'קים למימון‬
‫האירוע)‪ .‬אם בכל זאת החלטתם לערוך את‬
‫האירוע בקיץ‪ ,‬כדאי לסגור את העסקאות מול‬
‫ספקים‪ ‬בחורף‪ .‬הם לחוצים יותר לסגור דילים‬
‫ונוטים להעניק מחירים אטרקטיביים יותר‪.‬‬
‫בחירת היום ‪ -‬אירוע ביום חמישי (הכי מבוקש)‬
‫יכול לעלות‪ ‬עד פי ‪ 2‬מאירוע ביום ראשון (הכי‬
‫פחות מבוקש)‪.‬‬
‫רשימת המוזמנים ‪ -‬אפשר לא להזמין את בת‬
‫הדודה השנייה מצד האב‪ ...‬כל מילה נוספת‬
‫מיותרת (וכן‪ ,‬שתיעלב!)‪.‬‬
‫מיקום ‪ -‬מקומות שאינם מיועדים לאירועים כמו‬
‫ואדי שחמון‪ ,‬גוררים תשלום לספקים נפרדים‬
‫עבור ציוד נייד כמו הגברה‪ ,‬תאורה וכן הלאה‪.‬‬
‫ההוצאה תהיה לרוב גבוהה בצורה משמעותית‬
‫יותר ממקום מסודר שבנוי מראש לאירועים‪.‬‬
‫שימוש בחברות הפקה וארגון חתונות לרוב‬
‫עולה יותר‪ ,‬במידה שבכל זאת בוחרםים באפ�ש‬
‫רות זו‪ ,‬חשוב לעשות בדיקה נפרדת נוספת של‬
‫כל רכיבי הצעות המחיר‪.‬‬
‫מיקוח ‪ -‬אין לכם מה להפסיד‪ .‬תגיעו מוכנים‬
‫לפגישות‪ ,‬רצוי עם מלווה שמבין קצת במיקוח‬
‫ולא מעורב רגשית‪ .‬מומלץ לא לסגור מחיר‬
‫בפגישה הראשונה ולא להיכנע ללחצי האולם‬
‫(התאריך שלכם מבוקש‪ ,‬זה ברור)‪ .‬יש לבדוק‬
‫היטב את כל תכולת החבילה‪ ,‬גם את הפרטים‬
‫הקטנים‪ ,‬ולוודא כי הכל מפורט בהסכם בכתב‬
‫(גם מה שנראה מובן מאליו)‪ .‬זכרו שמה שלא‬
‫תסגרו כעת‪ ,‬יעלה לכם “אקסטרא" מאוחר‬
‫יותר‪ .‬נסו לשלם את המינימום מראש‪ ,‬סכום של‬
‫‪ 10%‬עשוי לספק את בעל האולם‪ ,‬ומבחינתכם‬
‫הסיכון הוא סביר‪.‬‬
‫קחו בחשבון את המע"מ ‪ -‬לא לכל נותני הש�י‬
‫רות מקפידים לציין שהמע"מ הוא בנוסף למחיר‬
‫שצוין‪ .‬אלכוהול‪ - ‬קנו בעצמכם מראש‪.‬‬
‫לגבי ספקים‪ ,‬לעתים‪ ‬אין התאמה‪ ‬בין איכות‬
‫ומחיר‪ .‬ספקים שמשתמשים ברף מחירים גבוה‬
‫כדי לשמור לעל תדמית יוקרתית‪ ,‬יכולים בה�ח‬
‫לט לאכזב‪ ,‬וספקים זולים יכולים לתת שירות‬
‫מצוין‪ .‬ערכו סקר שווקים לגבי כל הוצאה‪ ,‬התס‬
‫מקחו ובדקו את עצמכם בכל שלב מול מסגרת‬
‫התקציב‪ .‬אפשר לחסוך אלפי שקלים במחשבה‬
‫יצירתית‪ ,‬ללא פגיעה באיכות האירוע‪.‬‬
‫היכן שניתן ‪ -‬אל תציינו שאתם חתן‬
‫וכלה‪ .‬התסרוקת היא אותה תסרוקת‪,‬‬
‫אך המחיר‪( ...‬תקף לכל הוצאה כמובן)‪.‬‬
‫אפשר ורצוי לשתף את החברים והמשפחה‬
‫בהפקת האירוע‪ ,‬התחושה תהיה משפחתית‬
‫יותר וללא עלות‪.‬‬
‫טיפ החודש‪ :‬כאשר תפיקו אירוע בהתאם‬
‫לתקציבכם‪ ,‬הזיכרון הוא שיישאר לעד –‬
‫ולא התשלומים!‬
‫שלכם בעושר ואושר‪ ,‬יעל‬
‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 172 .‬יולי ‪13 2015‬‬
‫אם את בסביבה‬
‫‪ /‬יניב גולן‬
‫הסיכומים‬
‫שלב‬
‫‬‫סמר‬
‫חולות‬
‫באיחור כבד‪ ,‬חודשים ספורים לפני תום תקופת הכרייה‪ ,‬הגיע ההסדר המיוחל‪ :‬הקבלן יפוצה והדיונה הגדולה‬
‫בערבה תזכה להגנה‪ .‬האם המאבק הצליח או נכשל? איפה נמצאת פרשה זו ברצף שבין חוף פלמחים לעמק‬
‫ססגון? מה אחריותנו‪ ,‬החקלאים‪ ,‬לתהליכים שהתרחשו בדיונה ‪ -‬ומה השלב הבא בהגנה על החולות‬
‫יוני ‪ :2015‬מיכה שטרית ורון בונקר מופיעים באירוע לציון סיום הכרייה‪ .‬משמאל‪ :‬הקהל שלא נרתע מהשרב הכבד‬
‫בהודעות משותפת שפרסמו רט"ג ורמ"י בסוף‬
‫מאי האחרון‪ ,‬הדגישו הדוברים את ערכיותם‬
‫של החולות‪ ,‬את הצורך להאזין לקולו של‬
‫הציבו ר ואת העובדה ש"אין בהפסקת ה�כ‬
‫רייה בחולות בסמר משום פגיעה בפרויקטים‬
‫של בנייה באזור וכי ניתן לספק חול חלופי‬
‫מאתר י כרייה אחרים באזור"‪ .‬בכך הם מא�מ‬
‫צים‪ ,‬אחת לאחת‪ ,‬את הטענות שעמדו בבסיס‬
‫הקמפיין שהחל בקיץ שלפני שבע שנים‪.‬‬
‫“לוגו של רט"ג ולוגו של רמ"י אחד ליד‬
‫השני? או שהמסמך מפוברק או שהגיעו‬
‫ימות המשיח‪ - "...‬זו אחת התגובות שהופיעו‬
‫בפייסבוק ליד ההודעה המשותפת על סיום‬
‫הכרייה בחולות סמר‪ .‬המסמך אמיתי לגמרי‪,‬‬
‫כך שאלו כנראה פעמי המבשר‪ :‬לאחר שני‬
‫דורות של ניצול כבד‪ ,‬עוזבים הדחפורים את‬
‫הגבעות הצהבהבות‪ ,‬שלא על מנת לחזור‪.‬‬
‫לפי ההסכם בין רשות הטבע והגנים לבין‬
‫רשות מקרקעי ישראל‪ ,‬יפוצה הקבלן במאות‬
‫אלפי שקלים‪ ,‬תמורת נכונותו לקצר‬
‫את מתסכל לראות כמה זמן‬
‫תקופה הכרייה בארבעה חודשים‪ .‬האזורים‬
‫שיועדו לאספקת חול למשק הבנייה האילס ומהלכים הושקעו כדי למצוא‬
‫תי ‪ -‬יהפכו לשמורה‪ .‬ברוך שהחיינו וקיימנו נוסחה גואלת בקונפליקט פשוט‬
‫והגיענו לזמן הזה‪.‬‬
‫ההיסטורי צוין בהפנינג משמח בעס יחסית‪ ,‬שהרי לא היה אדם‬
‫האירוע‬
‫רבו של יום שרב כבד (‪ ,)9.6‬בהשתתפות אחד מדרום לבאר שבע שרצה‬
‫‪ 250‬מתושבי אילת‪-‬אילות‪ .‬מיכה שטרית נתן בהמשך הכרייה‪ .‬בעמק ססגון‬
‫הופעה מרגשת‪ ,‬נאומים נישאו ואפילו הקבס המאמץ שיידרש יהיה גבוה‬
‫לן‪ ,‬יוסי הראל‪ ,‬שמשאיותיו רוקנו את‬
‫הדיונה בהרבה‪ ,‬אבל כך גם שכרו של מי‬
‫מעשרות אלפי טונות של חול ‪ -‬בא לחגוג‪.‬‬
‫מה יש לומר‪ ,‬מוטב מאוחר מאשר מאוחר שיתיר את הפלונטר‬
‫מאוד‪.‬‬
‫האם המאבק הצליח או נכשל? מה היה יכול מה נשתנ ה אם כן? התודעה השתנתה‪ .‬הפק�י‬
‫להיות אחרת? לאן ממשיכים כעת? פרשת דים ואנשי הציבור הגיעו למסקנה שהתועלת‬
‫חולות סמר היא דוגמה קלאסית לקונפליס בהיענות לדרישות הציבור ובהגנה על הסס‬
‫קט בחברה שמשאביה הטבעיים מידלדלים ביבה גוברת על הצורך בהמשך הכרייה‪ .‬הם‬
‫ומודעותה מתפתחת‪ .‬זה תהליך מייסר‪ ,‬כי הרי כבר הוכיחו שידם על העליונה‪ ,‬בשעה‬
‫כולם רוצים שינוי אבל כמעט אף אחד אינו שב"ג"צ סירב להתערב בפרשה‪ ,‬הצעירים ה�פ‬
‫מוכן לשלם את מחירו‪ .‬המקרה של חולות רועים הוכנסו לניידות משטרה והדחפורים‬
‫סמר פשוט יחסית‪ :‬אפילו הקבלן הצהיר שוב שבו להעמיס משאיות בחול הנחשק‪ .‬אז עכס‬
‫ושוב שהוא מעוניין לצאת ‪ -‬רק תנו לו את שיו הם יכולים להיות לארג'ים ולהטות אוזן‬
‫מה שמגיע לו‪ .‬אז למה בכל זאת נהרסו עוד לרחשי לבו של העם‪ .‬הפשרה תמומן מכספי‬
‫‪ 50‬דונם יקרים? הבה נעקוב אחרי הרשומון האזרחים‪ ,‬כך שאף אחד לא נפגע באופן אישי‬
‫שבשבת מצינורות השקייה וחלקי עץ הדקל‪ .‬עבודה של עמרי נצר וניר מנחם (צילום‪ :‬אילונה‬
‫המאובק הזה‪.‬‬
‫גבעון) מ�ל‬
‫לבדוק למה‬
‫מהדיל ‪ ,‬ואין גם מי שיטרח‬
‫‪ 14‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 172 .‬יולי ‪2015‬‬
‫כתחילה יצא המכרז לדרכו‪ .‬אברי‪-‬באדי איז‬
‫האפי‪.‬‬
‫קצת קשה לקנות את הסיפור כפשוטו‪ .‬רק‬
‫לפני שנה חתמ ו ‪ 600‬תושבים על עצומה ל�ה‬
‫פסקת הכרייה‪ .‬שר הבינוי דאז‪ ,‬אורי אריאל‪,‬‬
‫סירב במשך חודשים לפגוש את נציגי הערבה‬
‫לדקות אחדות‪ ,‬וכאשר נאלצנו לבסוף לשס‬
‫לוח את דפ י ההחתמה בדואר רשום לאר�ב‬
‫עה משרדי ממשלה ‪ -‬לא הגיעה שום תגובה‪.‬‬
‫נאדה‪ ,‬אפילו לא “פנייתכם התקבלה"‪ .‬כי‬
‫למרות האמירות הגבוהות‪ ,‬הפקידים שונאים‬
‫שהאזרחים מתערבים בעבודתם‪ .‬אם ישתקו‬
‫ויתנו להם לעבוד בשקט‪ ,‬אולי תיזרק איזו‬
‫עצם בסופו של הסיפור‪ .‬אולי‪.‬‬
‫פיקוח נפש דוחה דיונה‬
‫קל מאוד להפנות אצבע מאשימה כלפי חוץ‪,‬‬
‫אבל האחריות נחה בעיקר עלינו‪“ .‬הוויכוח‬
‫בחבל אילות והערבה הדרומית הוא פנים‪-‬‬
‫אזורי‪ ,‬בין צורכי הפיתוח החקלאי לבין הדס‬
‫רישות לשימו ר הנוף הטבעי"‪ ,‬כך הגיבה דו�ב‬
‫רת המינהל לטענה שהמכרז לחידוש הכרייה‬
‫הוא הרסני (“עושים מהדיונה בטון"‪“ ,‬קצה‬
‫המדבר"‪ ,‬אוגוסט ‪ .)2008‬היא צדקה לגמרי‪.‬‬
‫אפילו חודש לאחר שהחל המאבק הציבורי‬
‫למען החולות ‪ -‬נשלח מהמועצה מסמך רשמי‬
‫ובו נכתב כי יש לחקלאי חבל אילות צורך‬
‫בשני מיליון קוב חול‪ .‬זה פי שניים מהמקס‬
‫סימום שאפשר היה להוציא מהחולות‪ .‬בשנים‬
‫שחלפו מאז‪ ,‬אפילו משאית אחת לא הלכה‬
‫אלינו‪ .‬ומדוע? מהסיבה הפשוטה שיש לנו‬
‫(בסמר‪ ,‬קטורה‪ ,‬לוטן ויהל) בעיה משמעותית‬
‫של עודפי חול בשדות‪ ...‬אז למה ביקשנו שני‬
‫מיליון? כדי לשדר שאנחנו זקוקים לעוד ועוד‬
‫משאבים ‪ ,‬ככה באופן כללי‪ ,‬ושעניינים סב�י‬
‫בתיים הם עדיין במקום משני בסול ם העד�י‬
‫פויות האזורי‪ .‬עצוב‪ ,‬עצוב מאוד‪.‬‬
‫בהמשך חל שינוי‪ ,‬והמועצה אימצה יותר‬
‫ויותר את הגישה לפיה ראוי להגן על הדיונה‪,‬‬
‫גם באזורים שכבר יצאו למכרז‪ .‬העבודה‬
‫החוב של סמר לחולות‬
‫העיקרית נעשתה על ידי סבב"ע וארגוני‬
‫הסביבה המושמצים‪ ,‬אבל הרוח הגבית הזו‬
‫היתה משמעותית‪ .‬במקביל למאב ק הציב�ו ההסכמה שגיבשו לאחרונה שאול גולדשטיין‬
‫רי נגד הכרייה‪ ,‬יזם ראש המועצה‪ ,‬אודי גת‪( ,‬מנכ"ל רט"ג) וערן ראובני (מנהל מחוז דרום‬
‫ביחד עם רשות הטבע והגנים‪ ,‬תוכנית חשובה ברמ"י) חשובה מאוד לעתיד החולות‪ ,‬אבל יש‬
‫ביותר‪ :‬הכרזת שמורה בלב הדיונה‪ ,‬באזורים לה גם היבטים רחבים יותר‪ .‬בעשור האחרון‬
‫שיועדו לחקלאות‪ .‬החזית האחידה שהצגנו היו מספר מקרים שבהם נאלצו יזמים לוותר‬
‫הביאה לאישור השמורה בוועדה המחוזית על פרויקטים שקידמו‪ ,‬לעתים אף בשלבי‬
‫ וזאת חרף התנגדותם הנחושה של נציגי הביצוע‪ .‬בחוף פלמחים כבר עלו הכלים על‬‫המינהל‪ .‬כמו שהגשש אומרים‪ :‬בלי האמונה השטח‪ ,‬והיזם נגרר החוצה בציציות ראשו‪,‬‬
‫לאחר שהתעוררה מחאה רחבה והנושא הובא‬
‫צסק"א לא היתה אוכלת אותה‪.‬‬
‫בתיקיית המחשב שכותרתה “חולות סמר" לדיון בממשלה‪ .‬התסכול שלו עלה עד לב‬
‫מאות מגה‪-‬בייטים של קובצי טקסט ‪ ,‬תמ�ו השמים‪ ,‬לא בלי צדק‪ .‬הבשורה מהדיונה היא‬
‫נות‪ ,‬מצגות‪ ,‬הודעות דובר‪ ,‬עתירות‪ ,‬ערס שאפשר להקדים פיצוי לפינוי‪ ,‬ולקיים תהליך‬
‫עורים ופסקי דין; הררי מסמכים רשמיים שבו ההסכמות והאינטרסים המשותפים גובס‬
‫שבהם המדינה מסבירה למה ממש אין ברירה רים על הרווח הצר שצד אחד מקווה להשיג‪.‬‬
‫וחייבים להמשיך לכרות‪ .‬עורכי הדין מורחים יוזמה‪ ,‬אחריות‪ ,‬גמישות מחשבתית ‪ -‬אולי‬
‫את שופטי המחוזי והעליון בטיעוני טיעונים עוד אפשר למצוא משהו מכל אלה גם בתוך‬
‫ונימוקי נימוקים ותקדימי תקדימים ‪ -‬כולם הממסד‪.‬‬
‫כאחד מתבררים כהזויים במבחן הזמן‪ .‬כמה מצד שני‪ ,‬די מתסכל לראות כמה זמן ומהלכים‬
‫טרחו והזיעו אנשי הממשל כדי להכשיר את נדרשו כדי למצוא נוסחה גואלת בקונפליקט‬
‫השרץ העלו ב הזה‪ .‬כמה זמן וכמה כסף בו�ז פשוט יחסית‪ ,‬שהרי לא היה אדם אחד מדרום‬
‫בזו בשביל להביא להרס של עוד ‪ 50‬דונמים לבאר שבע שבאמת רצה בהמשך הכרייה‪.‬‬
‫מסכנים‪.‬‬
‫הקמפיין למען החולות הועתק בקופי‪-‬פייסט‬
‫בפני‬
‫הוצגה‬
‫‪2010‬‬
‫באוקטובר‬
‫אחת‪:‬‬
‫דוגמה‬
‫מהמאבק להגנה על עמק ססגון‪ ,‬שם מתכנן‬
‫בג"צ תשובת המדינה לעתירה בעניין החוס יואב איגרא להקים קומפלקס תיירותי‪ .‬המאס‬
‫לות‪ .‬אורי קידר‪ ,‬סגן בכיר לפרקליט המדינה‪ ,‬מץ שיידרש בצפון בקעת תמנע גבוה בהרבה‪,‬‬
‫כותב כי חברת “דרכים"‪ ,‬הסוללת את כביש אבל כך גם שכרו של מי שיתיר את הפלונטר‪.‬‬
‫הערבה המחודש‪ ,‬תלויה באספקה מידית של בעוד שבדיונה עסקנו בשאלה כמותית (האם‬
‫חול מדיונת סמר‪ .‬הוא מסביר‬
‫כי מדובר “בפרויקט לאומי‬
‫דצמבר ‪ :2011‬עימותים בין מפגינים לבין עובדי חברת “רגב"‬
‫רב חשיבות‪ ,‬נוכח המסוכס‬
‫נות של כביש קטלני זה‪ ,‬אשר‬
‫גבה קורבנות בנפש‪‘ ...‬דרכים'‬
‫הבהירה כי בהיעדר חלופה‬
‫סבירה‪ ,‬אי הספקת החול עלוס‬
‫לה לגרום לעיכובים בסלילת‬
‫הכביש"‪ .‬הטקסט הזה‪ ,‬שנשמע‬
‫על פניו רציני ומדאיג‪ ,‬יתגלה‬
‫תוך שבועות אחדים כנפיחה‬
‫חלולה‪.‬‬
‫כיוון שבג"צ נזקק לעוד זמן מה‬
‫כדי לקבוע את עמדתו הסופית‬
‫ מופת של פסיביות שיפוס‬‫טית ‪ -‬נאלצה “דרכים" לחפש‬
‫חלופות‪ .‬נס בעיירה! התברר‬
‫כי במרחק שלושה ק"מ בלבד‬
‫ממחצבת סמר נמצאים עשרות‬
‫מיליוני טונות של חול‪ ,‬בשולי‬
‫מכרות תמנע‪ .‬איך לא חשבו‬
‫על זה קודם (למרות שביקשנו‬
‫שוב ושוב)? וכך‪ ,‬בשל התמס‬
‫שכות הדיון המשפטי‪ ,‬אפשר‬
‫לראות כי שולי כביש הערבה‬
‫הם ורדרדים ולא צהובים‪ .‬מי‬
‫יודע כמה דונמים ניצלו בזכות הסיפור הצס‬
‫דדי והקטן הזה‪ .‬רק בשבילם היה שווה כל‬
‫המאבק ‪ -‬ההפגנות‪ ,‬העצומות‪ ,‬שיחות הטס‬
‫לפון‪ ,‬הוויכוחים‪ ,‬ההיעלבויות וההתנצלויות‪,‬‬
‫בלבולי המוח‪ ,‬כאבי הבטן וכאבי הלב‪.‬‬
‫יישארו משטחה המקורי ‪ 25‬או ‪ 23‬אחוזים‪,‬‬
‫בערך)‪ ,‬בתמנע הדילמה היא איכותית‪ :‬האם‬
‫יוקם מוקד פיתוח חדש באזור היחיד בבקעת‬
‫תמנע שלא נפגע בפעולות הכרייה ואשר עודו‬
‫פתוח לציבור בלא תשלום‪ .‬וכמו בחולות‪ ,‬גם‬
‫בססגון האחריות העיקרית היא שלנו‪ ,‬חברי‬
‫הקיבוצים‪ ,‬משום שאנו היינו אלו שדרשו‬
‫להקצות אזור בראשיתי להקמתו של מתחם‬
‫מלונות‪ .‬נקווה שלא נשוב לראות תמונות‬
‫של צעירים הנקשרים לדחפורים‪ ,‬ושוטרים‬
‫שאוכפים החלטות אשר בתום זמן קצר הכל‬
‫מתרחקים מהן‪ .‬אולי זה הזמן לפנות למנכ"ל‬
‫רט"ג ולומר לו ‪ :‬הצלת את הדיונה‪ ,‬בוא ות�מ‬
‫צא פתרון חכם גם בססגון‪.‬‬
‫לקראת סיום נשוב בחזרה לחולות‪ ,‬כי יש לנו‬
‫בהחלט עוד מה לעשות למענם‪ .‬קיבוץ סמר‪,‬‬
‫ששדותיו ומטעיו משתרעים בחלקם המשמס‬
‫עותי על מה שהיה בעבר חלק מהדיונה‪ ,‬צריך‬
‫לקבל שיש לו חוב מיוחד וגדול לאזור הרגיש‬
‫הזה‪ .‬הדיונה מפוצלת כיום לשתי אונות ‪ ,‬ה�מ‬
‫חוברות ביניהן במסדרון דקיק‪ ,‬שרוחבו ‪150‬‬
‫מטרים בלבד‪ .‬ראוי שחברי סמר יסכימו לכך‬
‫שרצועה זו תוכפל‪ ,‬על חשבון החלקות המס‬
‫זרחיות של הקיבוץ‪ ,‬שרובן לא עובד מעולם‪.‬‬
‫גם כאן מותר להתמקח על הפיצוי הראוי‬
‫(בשטח חלופי‪ ,‬למשל‪ ,‬או בתנאים להכרזתו‬
‫של “פארק חולות")‪ ,‬אבל חשוב עוד יותר‬
‫להסכים על העיקרון‪ :‬בית הגידול החולי‬
‫נהרס במידה כזו שעלינו לפעול במהירות‬
‫ובנחישות לשיקומו המינימלי‪ .‬סביבה בריאה‬
‫היא אינטרס קיומי שבטווח הארוך תורם‬
‫רבות לאדם ולכלכלה‪ .‬אי אפשר להפנות‬
‫את כל הטענות לפקידי הממשל ולארגונים‬
‫הירוקים‪ .‬שוב‪ ,‬האחריות היא קודם כל שלנו‪.‬‬
‫יניב גולן‬
‫‪[email protected]‬‬
‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 172 .‬יולי ‪15 2015‬‬
‫אילתים?‬
‫מהיום אתם יכולים להטיס‬
‫את כל המשפחה אליכם‪.‬‬
‫יש לכם משפחה במרכז?‬
‫מהיום אתם מטיסים אותם טיק טק‬
‫לאילת ב‪ ₪ 199 -‬לכיוון בלבד!‬
‫רכישת כרטיסי טיק‪-‬טק‬
‫במשרד המכר באילת‬
‫‪arkia.co.il‬‬
‫המחיר לאדם לכיוון‪ .‬טיסות מ‪/‬אל נתב"ג במשך כל השבוע‪ ,‬טיסות שדה דב באמצ"ש‪ .‬תקף לשנה מיום הרכישה‪.‬‬
‫ההטבה לתושבי אילת בלבד‪ .‬ט‪.‬ל‪.‬ח‬
‫‪ 16‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 172 .‬יולי ‪2015‬‬
‫במדבר‬
‫צונאמי‬
‫בוגרי מעלה שחרות קטפו את שני המקומות הראשונים בטקס הענקת פרס וינטראוב של מכון ויצמן המוענק‬
‫לעבודות חקר מצטיינות של תלמידי המגמה למדעי כדור הארץ בחטיבה העליונה‪ .‬בן משק קטורה‪ ,‬בחר‬
‫דווקא בנושא רטוב מאד ‪ -‬צונאמי‬
‫“סיכוי‪ ,‬סיכון והיערכות לצונאמי בראש‬
‫מפרץ אילת ועקבה" ‪ -‬זה נושא עבודת הגמר‬
‫של איתי גת‪ .‬ניסיתי להבין מה גורם לתושב‬
‫חבל ארץ צחיח וכמעט נטול משקעים לכתוב‬
‫עבודות גמר בנושא צונאמי‪.‬‬
‫איתי‪ ,‬מה נסגר?‬
‫“חיפשתי נושא בגיאולוגיה שמעניין תאת הצ�י‬
‫בור‪".‬‬
‫צונאמי? באילת? אין חיה כזאת!‬
‫“יש באזור מפרץ אילת אלפי מוקדי רעש‬
‫בעוצמות שונות‪ .‬הסיכוי לצונאמי במפרץ‬
‫אילת ועקבה עדיין לא נחקר באופן משמעותי‬
‫וישנן עדויות למקרים בהם התפחתח במפ�ר‬
‫צים צרים וארוכים ואפילו פיורדים ‪ -‬צונאמי‬
‫בגובה רב‪ .‬במפרץ אילת מצוי מעבר מהיר‬
‫ותלול בין מים עמוקים למים רדודים וההשעס‬
‫רה היא שהדבר יגביר את הסיכון לגלי צונאמי‬
‫גבוהים בראש המפרץ‪ .‬ברעידת האדמה של‬
‫‪ '95‬באילת עלה גל בגובה מטר שגרם נזק“‪.‬‬
‫צונאמי באילת הוא תרחיש סביר‪,‬‬
‫הגיוני ומוחשי‪ .‬הדבר התרחש‬
‫בעבר (גם בעבר הרחוק וגם‬
‫ב‪ )1995-‬וסביר להניח שגם יתרחש‬
‫בעתיד‪ .‬התנאים הגיאולוגים‬
‫מאפשרים ואף תומכים בסבירותו‬
‫של תרחיש כזה“‬
‫טוב‪ ,‬נו‪ ,‬אני זוכרת את הכותרת ב"ערב‬
‫ערב" שהעלתה את הנושא הדמיוני הזה‬
‫לכותרות‪...‬‬
‫“ד"ר בברלי גודמן וד"ר יוני שקד חקרו ומצאו‬
‫עדויות לתופעות צונאמי במפץרץ אילת‪ .‬ב�ע‬
‫בודת הגמר שלי חקרתי סיכוי‪ ,‬סיכון והיערס‬
‫כות לצונאמי במפרץ אילת‪ .‬לצורך העבודה‬
‫השתמשתי במפות טופוגרפיות והדמיות שנס‬
‫עשו בצילום ליידאר ‪ -‬באדיבות רשות ניקוז‬
‫ערבה‪ ,‬ובתוכנה הנדסית עליה נערכו הדמיות‬
‫לשל צונאמי בחוף אילת בנקודות מפתח‪ .‬נ�ע‬
‫שתה סימולציה של עלייה במפסלס המים כת�ו‬
‫צאה מצונאמי‪ ,‬ונבדקו ההשלכות והנזקים של‬
‫עלייה כזו במפלס על אתרים ומבנים שונים‪.‬‬
‫האתרים והמבנים (“המבנים האדומים") שנס‬
‫בחרו להדמיה הינם בעלי חשיבות תיירותית‪,‬‬
‫כלכלית או מקומית רבה‪ ,‬ויש להם פוטנציאל‬
‫סיכון גבוה כתוצאה מצונאמי‪ .‬בהדמיות נבדס‬
‫קו תרחישי צונאמי של מטר אחד‪ 2 ,‬מטרים‪3 ,‬‬
‫מטרים ו‪ 5-‬מטרים‪ .‬הדמייה נעשתה גם בחוף‬
‫הצפוני של עקבה‪ ,‬בו נחפרו לגונות ומוקמים‬
‫בתי מלון רבים‪".‬‬
‫למי שבדיוק ישן בשנת ‪( 2004‬מזרח אסיה)‬
‫או בשנת ‪( 2011‬יפן)‪ ,‬צונאמי הוא נחשול גל‬
‫אדיר שמגיע אל החוף לאחר רעידת אדמה‪,‬‬
‫מטביע את כל מה שנקלע בדרכו ונסוג‬
‫כשהוא משאיר הרס רב‪.‬‬
‫לפי העבודה של איתי גת‪ ,‬צונאמי נוצר מכמה‬
‫סיבות כמו רעידת אדמה תת ימית‪ ,‬התפרצות‬
‫הר געש תת ימי‪ ,‬או גלישת קרקע תת ימית‪.‬‬
‫גלישת קרקע תת ימית ‪ -‬אנא הסבר‬
‫“במפרץ אילת ישנו מדרון תלול מאוד ואחרי‬
‫כמה מטרים הים נעשה עמוק‪ .‬על מדף היבס‬
‫שת‪ ,‬קרוב לחוף‪ ,‬ישנו הרבה סחף – אבנים‬
‫חול וכו'‪ .‬אם תתרחש גלישה פתאומית של‬
‫הסחף במורד המדרון‪ ,‬הדבר יכול ליצור צוס‬
‫נאמי‪".‬‬
‫אז מי ומה יפגעו במקרה של צונאמי?‬
‫“קו החוף עד טיילת המלונות‪ ,‬נמל אילת‬
‫והמצפה התת ימי‪ ,‬בעיקר‪ .‬בעקבה‪ ,‬פרויקטים‬
‫של הלגונות וקווי החוף‪ .‬הצפי לנזק הוא של‬
‫מאות מיליוני שקלים‪".‬‬
‫לא עדיף פשוט לא לדעת? מה כבר אפשר‬
‫להגיד לרוחצים בים‪ ,‬לכו רק לבריכות‬
‫בגובה ‪ 5‬מטרים מעל פני הים?‬
‫“היום אין מודעות ואין שום היערכות במפרץ‬
‫אילת‪ .‬ליעדע בנושא צונאמי יש משמעות או�פ‬
‫רטיבית ‪ -‬אם לאנשים תהיה מודעות‪ ,‬תהיה‬
‫להם יכולת להימלט מהחוף‪ .‬ישנן עדויות כי‬
‫לפני צונאמי ישנה נסיגה משמעותית של הים‬
‫לאחור ‪ -‬נחשפים בעלי חיים ימיים ועוד ‪-‬‬
‫ולאחר כמה דקות מגיע הגל‪ .‬רעידת אדמה‬
‫בעוצמה של ‪ 7‬ומעלה בסולם ריכטר היא‬
‫רעידת אדמה משמעותית‪ ,‬ומי שנמצא על‬
‫החוף צפוי להרגיש אותה‪ .‬הסברה אקטיבית‬
‫ושילוט יביאו מודעות לרוחצםים ויכולים ל�ה‬
‫ציל חיי אדם‪".‬‬
‫תמצית עבודת הגמר במדעי כדור הארץ‪:‬‬
‫א‪ .‬צונאמי באילת הוא תרחיש סביר‪ ,‬הגיוני‬
‫ומוחשי‪ .‬הדבר התרשחש בעבר (גם בעבר ה�ר‬
‫חוק וגם ב‪ )1995-‬וסביר להניח שגם יתרחש‬
‫בעתיד‪ .‬התנאים הגיאולוגים מאפשרים ואף‬
‫תומכים בסבירותו של תרחיש כזה‪.‬‬
‫ב‪ .‬במידה שיתרחש צונאמי במפרץ אילת ועס‬
‫קבה‪ ,‬תרחיש של גלים בגובה מטר או שניים‪,‬‬
‫בדומה לצונאמי שהיה במפרץב ב‪ ,1995-‬ב�ה‬
‫חלט אפשרי‪ .‬אולם‪ ,‬בהחלט יתכן גם אירוע‬
‫קיצוני יותר ובו גלי הצונאמי יהיו בגובה של‬
‫שלושה ואפילו חמישה מטרים‪ .‬הדבר נובע‬
‫מעוצמת רעידות האדמה שמתרחשות באזור‪,‬‬
‫מגודלו ואופיו של המפרץ וממספר גורמים‬
‫נוספים כמו הבתימטריה של החוף וכד'‪.‬‬
‫כאמרור‪ ,‬ניתן לחלק את מגוון תרחישי הצ�ו‬
‫נאמי לשתי אפשרויות עיקריות‪ :‬האפשרות‬
‫הראשונה היא שהצונאמי העתידי יהיה דומה‬
‫באופיו לזה שהיה ב‪ .1995-‬במקרה זה‪ ,‬גובה‬
‫הגלים יהיה סביב מטר‪-‬שניים‪ ,‬לא צפויים‬
‫להתרחש נזקים משמעותיים למבנים ואתרים‬
‫ולא צפויה פגיהעה בחיי אדם‪ .‬עם זאת‪ ,‬הא�פ‬
‫שרות השנייה עוסקת בגלי צונאמי שעלולים‬
‫להגיע לגבהים של בין ‪ 3‬ל‪ 5-‬מטרים‪ .‬תרחיש‬
‫כהזה‪ ,‬בדגש על תרחיש ה‪ 5-‬מטרים‪ ,‬עלול ל�ג‬
‫רום לפגיעה קשה ברכוש‪ ,‬נזקים משמעותיים‬
‫ביותר לאתרים ומבנים חשובים ואפילו לפס‬
‫גיעה בחיי אדם‪ .‬הנזקים הכספיים לאתרים‬
‫השונים‪ ,‬ביניהם נמל אילת למשל‪ ,‬נאמדים‬
‫במאות מיליוני שקלים‪.‬‬
‫ג‪ .‬גלי הצונאמי צפויים לפגוע בכל קו החוף‬
‫של ראש מפרץ אילת ועקבה‪ ,‬בדגש‪ ,‬כמוס‬
‫בן‪ ,‬על הערםים אילת ועקבה ואתריהן הש�ו‬
‫נים הממוקמים בסמוך לקו החוף‪ .‬האתרים‬
‫שעלולים לספוג את מירב הפגיעה הם חופי‬
‫הרחצה למיניהם‪ ,‬נמלי הים‪ ,‬אתרי התיירות‬
‫הסמוכים לחוף כמו המצפה התת‪-‬ימי‪ ,‬הפס‬
‫רויקטים התיירותיםים שבעקבה בדגש על ה�ל‬
‫גונות שכלולות בהם ושאר האתרים הסמוכים‬
‫לקו החוף‪.‬‬
‫המשך בעמוד ‪19‬‬
‫צונאמי ביפן‬
‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 172 .‬יולי ‪17 2015‬‬
‫יודעת חקלאית פיקחת‬
‫‪ /‬מרג'ורי (ג'יג'י) סטרום‬
‫נחושתן לעתיד‬
‫השנה ‪ .2030‬מאז רפורמת החלב של ‪ ,2021‬חלק ניכר ממחיר החלב נקבע במשא ומתן בין הרפת והמחלבה‪.‬‬
‫בערך באותו זמן‪ ,‬במבצע “צדק חלוקתי" ופירוק רשות מקרקעי ישראל (אשר הוחלפה במשרד מקרקעי‬
‫ישראל)‪ ,‬אישרו מכירת קרקע חקלאית לכל קונה‪ ,‬בלי חובת מגורים בנחלה‪ .‬מחיר המג'הול ירד ב‪20%-‬‬
‫מהמחיר ב‪2015-‬‬
‫העתיד‬
‫חלק מהקיבוצים הופרטו לגמרי‪ ,‬כולל בעלות‬
‫על הקרקעות‪ .‬חלק התחלקו למספר קבוצות‪,‬‬
‫אגודות בתוך האגודה המרכזית‪ ,‬עם הבדלים‬
‫באורחו ת חיים‪( .‬בסמר‪ ,‬הרפת שייכת רק ל�ק‬
‫בוצה אחת‪ .‬הקבוצה השנייה טבעונית‪ ,‬אבל‬
‫ילדיהם שמחים להתארח אצל השכנים‪)...‬‬
‫נפתחה “שחרות ב'‪ ",‬כ י בעיני התושבים ה�ח‬
‫דשים שחרות נהייתה ממוסדת מדי‪.‬‬
‫היציאה הבאה‬
‫תמונה א' או ב'?‬
‫תמונה א'‪ :‬בחבל אילות גרים היום כ‪4,500-‬‬
‫תושבים – עליה משנת ‪ ,2015‬אך לא קרוב‬
‫ל‪ 11,000-‬שתכננו בתכנית האב‪ .‬בגלל‬
‫היציאה לפנסיה של כ‪ 700-‬תושבים‪ ,‬בעצם‬
‫אין עליה בכח העבודה או במספר ילדי‬
‫ביה"ס‪ .‬הירידה ברווחיות ענפי חקלאות‪ ,‬יחד‬
‫עם הקושי לגיי ס עובדים‪ ,‬הביאו חלק מהק�י‬
‫בוצים למכור שטחים חקלאיים‪ .‬האזור עדיין‬
‫נחשב למקום הטוב ביותר לגידול מג'הול‪ ,‬יש‬
‫‪ 15,000‬דונם נטוע לאורך חבל אילות‪ .‬רק‬
‫‪ 50%‬שייכים ישירות לקיבוצים וכחצי משטח‬
‫זה מוחזק ע"י חברות ניהול מטעים חיצוניות‪.‬‬
‫פרט לאנש י מקצוע בודדים‪ ,‬העובדים במ�ט‬
‫עים אינם תושבי קבע באזור‪ ,‬אין להם ילדים‬
‫בביה"ס ואינם רוכשים שירותים באזור‪.‬‬
‫עלינו להכניס לכאן קבוצות‬
‫משמעותיות של צעירים שרואים‬
‫את עתידם בערבה – ובחקלאות‪.‬‬
‫ויש לי תכנית כיצד לעשות זאת‬
‫ריבוי השחקנים גרם למתחים קשים בארגון‬
‫הדקלאים והביא לפירוקו‪ .‬נפתח בית אריזה‬
‫פרטי שמתחרה לערדום‪ .‬נתח הרווחים קטן‬
‫יותר מהיום – ורווחי בי ת האריזה הפ�ר‬
‫טי‪ ,‬שבעליו גרים בתל אביב‪ ,‬אינם נשארים‬
‫באזור‪ .‬אנחנו ממשיכים לייצר כ‪ 30-‬מיליון‬
‫ליטר חלב בשנה‪ ,‬כחצי ברפת המשותפת של‬
‫קיבוץ יטבתה וחברת שטראוס‪ .‬נשארו רפס‬
‫תות גדולות נוספות ביהל ונווה חריף‪ ,‬ובסמר‬
‫להיפך – קבוצה של “משוגעים לדבר" מחזיס‬
‫קה רפת קטנה אשר מספקת משכורות בלבד‬
‫‪ 18‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 172 .‬יולי ‪2015‬‬
‫ללא רווח‪.‬‬
‫כמובן שיש פעילות כלכלית חדשה באזור‪,‬‬
‫שלא קשורה לחקלאות המסורתית‪ .‬חוות‬
‫האצות שנפתחה בנאות סמדר ובלוטן (עם‬
‫שותפים פנימיים וחיצוניים אחרים) מצליחה‬
‫מאד‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬מספר חברות קטנות נפתחו‬
‫בתחום האנרגיה‪ ,‬והרבה תושבים מחזיקים‬
‫עסקים קטנים שונים‪ .‬אבל תוספת זו מספיקה‬
‫לכסות את הפסד ההכנסות מהחקלאות‪ ,‬לא‬
‫להגדיל את הכלכלה‪.‬‬
‫תמונה ב' (אותו מצב במדינה‪ ,‬אבל החיים‬
‫בחבל נראים אחרים לגמרי)‪ :‬גרים בחבל‬
‫אילות ‪ 7,000‬איש – נכון‪ ,‬לא ה‪11,000-‬‬
‫שחלמנו עליהם ‪ ,‬אבל כפול מכמות האוכל�ו‬
‫סייה ב‪ .2015-‬לקראת מבצע “צדק חלוקתי"‪,‬‬
‫"ניהו ל ואחזקות ערדום" פתחו חברת בת ל�א‬
‫חזקת קרקעות‪ .‬כך‪ 13,000 ,‬מתוך ה‪15,000-‬‬
‫דונם תמרים נשארו באחזקה מקומית‪ .‬התאס‬
‫רגנות מגדלי התמרים פתחה חברת ניהול‬
‫משותפת‪ ,‬אשר מנהלת את רוב שטחי התס‬
‫מרים שמרוחקים מהקיבוצים‪ .‬ערדום תמרים‬
‫פתח שלוחות בבתי האריזה הקיימים ביהל‬
‫ואילות‪ .‬אמנם‪ ,‬מחיר המג'הול עדיין נמוך‬
‫ממה שהיה‪ ,‬אבל רוב שרשרת הערך נשארה‬
‫בבית‪- .‬ב‪ ,2018-‬האזור זכה בחממה לטכנ�ו‬
‫לוגיה חקלאית‪ ,‬וממנה יצאו מספר עסקים‪,‬‬
‫בעיקר בתחום התמרים‪ .‬כתוצאה מפיתוחים‬
‫אלה‪ ,‬מספר ימי העבודה לעץ ירד בחצי והמס‬
‫פעלים עצמם מביאים פרנסה לתושבי קבע‬
‫באזור‪ .‬ליד הרפתות והתמרים קמו מספר‬
‫יזמויות של חקלאות אחרת – מפעלי אצות‪,‬‬
‫גידול צמחי מרפא וגידול ירקות אורגניים‬
‫לשימוש מקומי‪.‬‬
‫כל היישובים גדלו‪ ,‬אבל לא באותה צורה‪.‬‬
‫שתי התמונות הללו אפשריות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪ ,‬גם‬
‫השינויים הארציים שתיארתי ברקע‪ .‬כבר‬
‫היום‪ ,‬עקב קושי לנהל מטע מפוצל‪ ,‬המטעים‬
‫הדרומיים של גרופית ונווה חריף מנוהלים‬
‫ע"י חברה חיצונית מהערבה התיכונה‪ .‬קיס‬
‫בוץ יהל פנה לגורם פרטי להיכנס לשותפות‬
‫במטע התמרים‪ ,‬אך בסוף הגיע לסיכום עם‬
‫ערדום ומשקי הנגב‪ .‬אנחנו יודעים שחלק‬
‫מכישלון הפלפל בערבה התיכונ ה נבע מר�י‬
‫בוי המשווקים‪ ,‬אשר גרמו לתחרות בין שכס‬
‫נים‪ .‬הקיבוצים חוששים משותפויות לאחר‬
‫כישלון גד"ש ערדום‪ ,‬אך גם רואים א ת ה�ח‬
‫שיבות באחדות וקואופרציה‪.‬‬
‫אם זה לא היה מספיק ברור ‪ -‬אני שואפת‬
‫להגיע לתמונה ב'‪ .‬אנחנו אזור קטן ומבודד‪,‬‬
‫והרווח של אף אחד מאתנו אינו שווה כלום‬
‫אם אין לנו חברה תוססת ועשירה סביבנו‪.‬‬
‫כדי להגיע לתמונה זו‪ ,‬צריכים לפעול בשני‬
‫מישורים ‪ -‬הראשון הינו ארגוני‪/‬כלכלי‪ ,‬ואנס‬
‫חנו כבר בכיוון הנכון‪ :‬הנהלו ת ערדום ומ�ש‬
‫קי הנגב מבינות טוב מאד את החשיבות של‬
‫שמירת שרשרת הערך של כל גידול חקלאי‬
‫בידי החקלאיים‪ ,‬ואני סומכ ת עליהם שימש�י‬
‫כו כך‪ .‬המישור השני מדאיג אותי‪ :‬כדי להס‬
‫גיע לתמונה ב'‪ ,‬עלינו להכניס לכאן קבוצות‬
‫משמעותיות של צעירים שרואים את עתידם‬
‫בערבה – ובחקלאות‪ .‬ויש לי תכנית כיצד‬
‫לעשות זאת‪.‬‬
‫שלב א'‪ :‬ארבעה קיבוצים (לפחות) מנהלים‬
‫היום קבוצות של צעירים אחרי צבא אשר‬
‫באים לתקופות של חצי שנה עד שנה‪ ,‬עוס‬
‫בדי ם בקיבוץ ועוברים תכנית חינוכית ה�מ‬
‫שלבת נושאים פרקטיים בחקלאות ונושאים‬
‫חברתיים המתאימים לכל קיבוץ‪ .‬אני מציעה‬
‫לחבר את לימודי החקלאות של כל הקבוצות‬
‫הללו‪ ,‬כדי להעלות את הרמה המקצועית ולס‬
‫גבש קבוצה חברתית‪/‬מקצועית‪.‬‬
‫במקביל לזה‪ ,‬רותם נלביצקי‪ ,‬חוקרת צעירה‬
‫שנקלטה לאחרונה במו"פ‪ ,‬מארגנת מפגשים של חקלאים עם בני הדור‬
‫הבא‪ .‬קבוצה זו מיועדת לאנשים שכבר חיים כאן ורוצים לקחת חלק‬
‫בעיצוב החקלאות בשנים הבאות‪.‬‬
‫שלב ב'‪ :‬עכשיו אני רוצה להציע משהו יותר מהפכני‪ .‬אנחנו ה"זקנים"‬
‫מתלוננים ש"הצעירים של היום" אינם בעלי יוזמה – אבל באותו זמן‪,‬‬
‫אנחנו לא ממש רוצים לשחרר‪ .‬אנחנו רוצים שהם יבנו משהו חדש‪,‬‬
‫אבל שהם לא יעזו לשנות את מה שאנחנו בנינו‪ .‬אני מציעה לגייס‬
‫גרעינים של צעירים בוגרי אותן קבוצות שהיו בקיבוצים לפני ואחרי‬
‫הצבא (ובני קיבוצים) ומעוניינים לגור בערבה‪ .‬כל קיבוץ יהיה אחראי‬
‫על גיוס הגרעין “שלו‪ ".‬המועצה תגייס מימון לשיפוץ נחושתן‪ .‬תקום‬
‫חברת ניהול מטעים‪ ,‬בבעלות הקיבוצים שיהיו שותפים בפרויקט‪ .‬כל‬
‫הגרעינים יגורו בנחושתן‪ ,‬ויעבדו כשכירים של אותה חברת ניהול‬
‫מטעים‪( .‬כמוב ן שחלק יעבדו כשכירים במקומות אחרים‪ ,‬יספקו ש�י‬
‫רותים לקבוצה‪ ,‬או יפתחו עסקים קטנים משלהם)‪ .‬כל קיבוץ יספק‬
‫לגרעין שלו ליווי חברתי‪ ,‬והתארגנות התמרים‪ ,‬ערדום‪ ,‬והמו"פ יספקו‬
‫ליווי מקצועי‪ .‬כל גרעין יישאר בנחושתן משך שנתיים‪-‬שלוש‪ ,‬בהן‬
‫גם ילמדו את העבודה המקצועית וגם יגבשו קבוצה חברתית‪ .‬אח"כ‬
‫יעברו לקיבוץ הקולט‪ ,‬כל קיבוץ יחליט על אופי הקליטה (חברות‬
‫מלאה‪ ,‬קבוצה עצמאי ת בתוך הקיבוץ‪ ,‬וכד')‪ .‬תהיה חפיפה בין הג�ר‬
‫עינים שתאפשר המשכיות בנחושתן‪.‬‬
‫הצעה זו פותרת שלוש בעיות‪ :‬היא מפתחת בסיס יציב וחזק לקליטת‬
‫דור המשך בקיבוצים‪ ,‬מעבירה הכשרה מקצועית בחקלאות לאותם‬
‫נקלטים‪ ,‬ומספקת כוח עבודה לשדות הדרומיים‪ .‬התקופה בנחושתן‬
‫תאפשר לכל קבוצה להתפתח באופן עצמאי‪ ,‬לבנות מערכת חברתית‬
‫ביוזמה עצמית‪.‬‬
‫את שלב א' ניתן להתחיל באופן מיידי‪ .‬רותם כבר מארגנת פגישות‬
‫לפורו ם דור המשך בחקלאות‪ ,‬וניתן לפתח תכנית לימודים משו�ת‬
‫פת כבר בשנה הקרובה‪ .‬לדעתי‪ ,‬המשרד לפיתוח הנגב ישמח לתמוך‬
‫ביוזמה כזו‪ .‬שלב ב' כמובן דורש הרבה יותר מחשבה וגם השקעה‬
‫כספית לא קטנה‪ .‬אשמח לשמוע תגובות לרעיון‪.‬‬
‫חקלאות דור ההמשך‬
‫פרויקט “חקלאות דור ההמשך"‪ ,‬הוא פרי יוזמתה של 'ג'יג'י ס�ט‬
‫רום‪ ,‬מנהלת מו"פ ערבה דרומית‪ .‬הפרויקט קם במטרה לאגד‬
‫חבר'ה צעירים שמעוניינים לחיות בחבל אילות ולהיות שותפים‬
‫בעיצוב אופי החקלאות בעתיד הקרוב והרחוק‪ .‬התפיסה היא‬
‫שראוי לתת לדור הצעיר לבחון ולהתאים את אופי החקלאות‬
‫לחייהם פה בעתיד‪.‬‬
‫באמצע יוני התקיימה פגישה ראשונה של הפורום בחוות המו"פ‪,‬‬
‫פגישה בה נכחו כ‪ 20-‬חבר'ה מהיישובים השונים‪ .‬לאחר שבירת‬
‫הקרח‪ ,‬דנו החברים במטרות הפרויקט ובהיכרות ויצירת שיח‬
‫בין העוסקים בחקלאות באזור‪ ,‬על כל גווניה‪ ,‬כבסיס לזרימת‬
‫ידע ושיתופי פעולה עתידיים‪ .‬מטרה נוספת היא ‪ -‬כיצד לרתום‬
‫יותר חבר'ה צעירים מהאזור לעיסוק בחקלאות מפרנסת‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הועל ו מטרות כמו חינוך חקלאי‪ ,‬תיירות חקלאית וק�י‬
‫דום פיתוחים חקלאיים וחקלאו ת ישימה לאזור הערבה‪ .‬ה�פ‬
‫גישה הראשונה הייתה יריית פתיחה מוצלחת מבחינתנו‪ ,‬כיוון‬
‫שנראה שהחברים רואים חשיבות עצומה לעצם המפגש‪ ,‬ובס‬
‫נוסף‪ ,‬דיון סביב גורל עתיד החקלאות בחבל אילות הוא נושא‬
‫משותף ובוער שמדבר לכולנו‪.‬‬
‫בימים אלה מתגבשת תכנית למפגשים הבאים של הפורום ‪ ,‬ת�כ‬
‫נית אשר תכלול רקע היסטורי חקלאי של חבל אילות מוותיקי‬
‫החקלאים‪ ,‬הרצאות על חקלאות ישימה לאזור הערבה‪ ,‬סיורים‬
‫ביישובים השונים והיכרות מקרוב עם הייחוד של כל יישוב‪,‬‬
‫קידום נושאי החינוך והתיירות החקלאית ועוד‪..‬‬
‫אנו נשמח להצטרפות של חבר'ה נוספי ם שרואים עצמם מ�ש‬
‫תלבים בפרויקט‪.‬‬
‫ליצירת קשר ופרטים‪ :‬רותם נלביצקי ‪[email protected]‬‬
‫המשך מעמוד ‪17‬‬
‫ד‪ .‬למרות כל הנכתב לעיל‪ ,‬המודעות לנושא הצונאמי במפרץ אילת‬
‫בקרב הציבור האילתי בכלל ובקרב הגורמים הרלוונטים בפרט‪ -‬היא‬
‫אפסית עד בלתי קיימת‪ .‬העברת שאלונים בנושא מודעות לצונאמי‬
‫בקברב תלמידי כיתות ז' וי"א מאילת ויטבתה‪ ,‬הראתה כי הם אינם מ�ו‬
‫דעים לכך שיכול להתרחש צונאמי באילת (או בארץ בכלל)‪ .‬בעקבות‬
‫השאלון‪ ,‬עלתה המודעות לנושא ואף נוצר חשש אצל הילדים מתרחיש‬
‫כזה במידה שיתגשם‪ .‬בנוסף‪ ,‬שיחות עם בעלי תפקידים ומנהלי אתרים‬
‫תיירותיים ומסחריים שונים הניבו תמונת מצב ובה אין מודעות ו‪/‬או‬
‫תכנית היערכות כלשהי לצונאמי במפרץ‪ .‬הנושא לא עלה על שולחנם‬
‫של הגורמים ‪ -‬לא ביוזמתם ולא ביוזמת המדינה‪ ,‬ולא נידון באופן‬
‫רציני ומעמיק עד כה‪.‬‬
‫ה‪ .‬ההמלצות שנוסחו במסגרת העבוהדה הן שיש לבצע פעולות לה�ג‬
‫ברת המודעות לנושא הצונאמי באילת‪ ,‬ובמקביל לנסח ‪ -‬לאחר מחקר‬
‫והערכת סיכויים וסיכונים יסודית ‪ -‬תכנית היערכות לצונאימי‪ .‬הפע�ו‬
‫לות שהומלץ עליהן בעבודה כוללות‪ ,‬בין היתר‪ ,‬הצבת תמרורי אזהרה‬
‫לאורך קו החוף ‪ -‬שמטרתם להזהיר את ציבור המתרחצים ולהתריע‬
‫על אפשרות של צונאמי במקרה שמתרחשת רעידת אדמה‪ ,‬והכנת דרכי‬
‫מילוט ברורות עם הכוונה‪ .‬כמו כן‪ ,‬מומלץ לפעול בערוצים החינוכיים‬
‫והתקשורתיים במטהרה להעלות את המודעות והידע של הציבור בנ�ו‬
‫שא‪ .‬ניתן לעשות זאת באמצעות שיעורים בבתי הספר‪ ,‬תכניות רדיו‪,‬‬
‫כתבות בעיתונות‪ ,‬חלוקת עלוני מידע ועוד‪.‬‬
‫גולש‪ ,‬אוהב גלים?‬
‫גל סערת חורף חזקה‬
‫צונאמי‬
‫אורך‬
‫‪ 150-300‬מטרים‬
‫עשרות ק"מ (קרוב לחוף)‬
‫מהירות‬
‫עד מאה קמ"ש‬
‫מאות קמ"ש (בים העמוק)‬
‫זמן מחזור‬
‫‪ 10-14‬שניות‬
‫עשרות דקות‬
‫עומק‬
‫כמאה מטרים‬
‫עומק קרקעית הים‬
‫בשל אורכם הרב של גלי הצונאמי‪ ,‬הם מכילים כמות עצומה של מים‪,‬‬
‫שברי עצמים וסחף רב‪ ,‬דבר הגורם לעליית הים על גדותיו ובסופו של‬
‫דבר להצפת היבשה וקו החוף‪ .‬גלים אלו עלולים להימשך שעות עד‬
‫רגיעת הים‪ .‬ככל שהגל ארוך יותר וככל שגוף המים בו הוא נע עמוק‬
‫יותר‪ ,‬הצונאמי נע מהר יותר ומאבד פחות אנרגיה‪ .‬לכן יכול צונאמי‬
‫לחצות אוקיינוסים שלמים במהירות עצומה‪ ,‬כמעט מבלי לאבד אנרגיה‬
‫ומהירות‪ .‬כשמגיע הצונאימי למים הרדודים ולקרבת החוף‪ ,‬הוא מ�ת‬
‫חכך בקרקע ומאבד ממהירותו (שיורדת עד כ‪ 50-30-‬קמ"ש)‪ ,‬אולם‬
‫האנרגיה שבו נשמרת ומחזוריותו לא פוחתת‪ ,‬ולכן כמויות אדירות של‬
‫מים נערמות במהירות בפסגת הגל‪ .‬כך הגיע הצונאמי שנוצר ברעידת‬
‫האדמה ביפן ב‪ 11.3.2015-‬עד לצ'ילי תוך מספר שעות‪.‬‬
‫אופיר אליאסף זכה במקום השני‪ ,‬על עבודתו “היבטים סטקרטוריאלים‬
‫וסדימנטים בקער רחבעם" שעסקה בלימוד מפורט של אחד האזורים‬
‫המסובכים מבחינה גיאולוגית‪ .‬בעבודתו מציג אופיר את ההיסטוריה‬
‫הגיאולוגית של התפתחות הנוף באזור אילת‪ .‬את העבודות של איתי‬
‫ואופיר אפשר לקרוא באתר של מרכז מדע ים המלח והערבה‪.‬‬
‫הידעתם?‬
‫אפשר לנצל עדויות ארכיאולוגיות כדי לתארך אירועים גיאולוגיים!‬
‫דוד רוט‪ ,‬בוגר כיתה י"א‪ :‬ביצענו אומדן של מידת השינוי בנוף על פי‬
‫עדויות ארכיאולוגיות שידענו את הגיל שלהן‪ .‬לדוגמא ‪ -‬נחל שחוצה‬
‫פיר כריה של נחושת‪ .‬ידוע שגיל הפיר הוא כ‪ 3000-‬שנה‪ ,‬ועל ידי כך‬
‫חישבנו את קצב ההתחתרות של אפיק הנחל במהלך כל ‪ 1,000‬שנה‪.‬‬
‫ידוע שהפירים והמנהרות הינם חללים תת קרקעיים המאיצים את קצב‬
‫התחתרות הנחל‪ .‬בבקעת תמנע כ‪ 8,000-‬צלחות – אלו פירי כרייה‬
‫סתומים בסחף נחלי‪ .‬הצלחות השפיעו על קצבי ואופי הבלייה על גבי‬
‫מטחי סחיפה (טרסות) עתיקים הנמצאים בבקעה‪.‬‬
‫שירלי חכם‪-‬יפרח‬
‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 172 .‬יולי ‪19 2015‬‬
‫ווט‪-‬סאפ!‬
‫אחרי מפרשיות‪ ,‬גלישת רוח‪ ,‬וקייט הגיע תורו של ה"סאפ" לכבוש את מאותגרי הספורט הימי בעולם כולו‬
‫ובשנים האחרונות גם באילת‪ .‬הדר חרובי‪ ,‬מדריכת שחייה שנכבשה גם היא בקסמה של החסקה המודרנית‪,‬‬
‫הייתה הראשונה שלקחה אותו מספיק ברצינות כדי לפתוח את מועדון הסאפ הראשון בעיר‪,‬‬
‫והיא בכלל משחרות‪...‬‬
‫הדר חרובי על הסאפ‬
‫מסתבר שלא כל מי שחובב ים צריך לקחת‬
‫את זה לאקסטרים כדי ליהנות מספורט ימי‪.‬‬
‫הסאפ (‪ ,)stand up paddle board‬הוא‬
‫התחליף המודרני לחסקה של פעם‪ .‬בים גלי‬
‫הוא משמש כגלשן גלים לכל דבר‪ ,‬עם משוט‬
‫שעוזר לחתור ולעלות על הגל ובמקורות מים‬
‫שקטים כמו אגמים או כמו אצלנו בים סוף‪,‬‬
‫הוא משמש כגלשן חתירה‪ ,‬עליו אפשר לצאת‬
‫לטיול ימי במפרץ אילת‪ ,‬תוך כדי חתירה‬
‫מאומצת מול רוחות‪ ,‬שמירה ע ל איזון ויצ�י‬
‫בות‪ ,‬חיזוק שרירים וחיטוב ואפילו תרגילי‬
‫יוגה ומתיחות‪ .‬הסאפ‪ ,‬למי שעוד לא מכיר‪,‬‬
‫הוא התחביב החדש של חובבי הספורט הימי‪,‬‬
‫בעיקר על חובבות‪ .‬את הגברים כנראה הוא‬
‫לא מספיק מרגש‪ ,‬למרות שכל גבר שכבר‬
‫ניסה‪ ,‬הודה שנדרש להתאמץ הרבה יותר‬
‫ממה שחשב‪.‬‬
‫חתירה על סאפ יכולה להתקיים בכל מקור‬
‫מים‪ .‬החל מים גלי וכלה בראפטינג על גבי‬
‫סאפ נהרות‪ .‬אצלנו בארץ אמנם אין את זה‬
‫או את זה‪ ,‬אבל יש רוחות חזקות שמצריכות‬
‫עבודה מאד מאומצת‪.‬‬
‫א ם פעם הייתה זו סירת החסקה של המצ�י‬
‫לים שעזרה להם להעמיס חתיכות‪ ,‬הרי היום‬
‫החתיכות כבר יודעות לחתור בעצמן על סאפ‬
‫ספורטיבי שעושה להן טוב לגוף ולנשמה‪.‬‬
‫אולי זה מה שמסביר את המאמץ שמשקיעה‬
‫הדר חרובי( (‪ )45‬אמא לשלושה ילדים המ�ת‬
‫גוררת בישוב המרוחק “שחרות"‪ ,‬כדי לנסוע‬
‫‪ 20‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 172 .‬יולי ‪2015‬‬
‫כמה פעמים בשבוע מרחק של ‪ 80‬ק"מ הלוך‬
‫ושוב‪ ,‬רק כדי לחתור על הים‪ .‬אבל מבחינתה‬
‫של הדר אין בכלל התלבטות ‪ -‬מרוב הנאה‬
‫היה לה רק טבעי להדביק באהבה לסאפ עוד‬
‫ועוד אנשים‪ ,‬ע ד הרגע בו היא החליטה ש�צ‬
‫ריך לפתוח מועדון‪.‬‬
‫“זה ספורט שמשלב גם עבודת‬
‫כוח וגם עבודה אירובית‪ .‬הוא‬
‫מאוד מתגמל ואתה עובד מכף‬
‫רגל עד ראש‪ .‬כל שרירי הליבה‬
‫עובדים‪ ,‬תוך הנאה עילאית‬
‫מהנוף סביב‪ ,‬מהים ומהאווירה"‬
‫“אפשר לדבר על זה ולהתפעל מתמונות‪ ,‬אבל‬
‫עד שלא עולים על סאפ ‪ -‬לא מבינים מה‬
‫זה"‪ ,‬מספרת הדר‪“ ,‬והאמת‪ ,‬שבעיקר נשים‬
‫נתפסות ע ל זה‪ .‬כנראה שזה מספיק ספו�ר‬
‫טיבי אבל לא לגמרי אקסטרימי‪ ,‬ולנשים זה‬
‫השילוב המושלם‪ .‬רוב הגברים אוהבים ספוס‬
‫רט יותר מהיר ומאתגר והסאפ מאפשר יותר‬
‫עבודה על איזון‪ ,‬כוח ועבודה על שרירים‬
‫חיצוניים ופנימיים כאחד‪ .‬למרות שכשגברים‬
‫מנסים‪ ,‬הם מבינים את העבוד ה הפיסית ש�ב‬
‫חתירה וביציבות‪.‬‬
‫זה ספורט שמשלב גם עבודת כוח וג ם עב�ו‬
‫דה אירובית‪ .‬הוא מאוד מתגמל ואת עובדת‬
‫מכף רגל ע ד ראש‪ .‬כל שרירי הליבה עו�ב‬
‫דים‪ ,‬תוך הנאה עילאית מהנוף סביב‪ ,‬מהים‬
‫ומהאווירה‪ .‬האפשרויות בחתירה על סאפ‬
‫מגוונות מאוד‪ -‬זה ספורט שאפשר לעשות‬
‫לבד‪ ,‬בקבוצה‪ ,‬כמשפחה או אפילו תוך טיול‬
‫רומנטי בים‪ .‬רוב העבודה במועדון שלנו‪,‬‬
‫שממוקם כרגע ב"חשמל על הגל"‪ ,‬סמוך‬
‫לחוף הדקל‪ ,‬היא עבודה בקבוצות‪ .‬יש כמה‬
‫קבוצות בוקר וכמה קבוצות צהריים‪ ,‬והעס‬
‫בודה הקבוצתית מרגיש ה נהדר‪ .‬אנחנו חו�ת‬
‫רים בקבוצות קטנות של ‪ 4-6‬אנשים בשעות‬
‫משתנות ‪ -‬בקיץ עדיף בשעות הבוקר המו�ק‬
‫דמות ובשעות אחר הצהריים‪ ,‬ובחורף בסביס‬
‫בות תשע בבוקר ושעות הצהריים‪ ,‬כי מחשיך‬
‫מוקדם‪ .‬המסלול משתנה בהתאם לרוחות‪.‬‬
‫אנחנו חותרים לאורך כל החופים ‪ -‬לאורך‬
‫השמורה‪ ,‬דולפין ריף‪ ,‬מפרץ השמש‪ ,‬הלגונה‬
‫והלאה‪ .‬בדרך אנחנו פוגשים הרבה חיות ים‬
‫מעניינות‪ ,‬ובכמה מהפעמים האחרונות אפילו‬
‫פגשנו צב ים ענקי‪ .‬במהלך החתירה אנחנו‬
‫עושים תרגילים ולפעמים גם סשנים של יוגה‬
‫על הסאפ בהנחייתה של אליסון לוי‪ ,‬מורה‬
‫ליוגה שהיא אחת מהחותרות שלנו‪ .‬אנחנו‬
‫תמיד יוצאים עם תיק על הגב שיש בו מים‬
‫וכיבוד קל לעצירות של מנוחה ונשנושים‪.‬‬
‫אם יש רוח חזקה‪ ,‬זה לא תמיד זה מתאפשר‪,‬‬
‫ואז אנחנו עוצרים באחת ממסעדות החופים‬
‫להפסקת אוכל או קפה‪.‬‬
‫כשיש רוחות ממש חזקות‪ ,‬קושרים משקולת‬
‫לסאפ ועובדים על הסאפ במקום ‪ -‬תרגילים‪,‬‬
‫חיזוק‪ ,‬יוגה ומשחקים למיניהם‪.‬‬
‫מי שכבר חותר כמה שיעורים יודע שאם יש‬
‫גל‪ ,‬תמיד אפשר להתיישב כדי לא ליפול‪.‬‬
‫ובאמת לא כל כך מהר נופלים למים‪ .‬אפילו‬
‫אמא שלי‪ ,‬בת ה‪ ,71-‬עלתה על זה ונדהמה‬
‫כמה כיף זה‪.‬‬
‫לעתים אנו משלבים במהלך החתירה גם‬
‫עבודה על שחיה ‪ -‬שיפור סגנון‪ ,‬תרגילים‬
‫וכן הלאה‪ .‬בעתיד אני רוצה לעשות סדנאות‬
‫יוגה‪-‬סאפ מיוחדות ואקרו‪ -‬באלנס בשילוב‬
‫החתירה על הסאפ"‪.‬‬
‫גלשן עם משאבה‬
‫אם שאלתם את עצמכם איך מגיעה הדר בכל‬
‫יום ממעלה שחרות לחוף הים באילת עם כל‬
‫הסאפים שלה ברכב‪ ,‬אז התשובה לזה היא‬
‫פשוטה ‪ -‬סאפ מתנפח‪ .‬עד כמה שזה נשמע‬
‫מוזר‪ ,‬הסאפי ם המתנפחים קשיחים מאוד ו�מ‬
‫רגישים בדיוק כמו סאפ רגיל ואפילו ע ם י�ת‬
‫רון של שקט וקלילות שלא מאפיינים סאפים‬
‫רגילים‪ .‬הסאפ המתנפ ח מגיע עם משאבה י�ד‬
‫נית המצריכה כשבע דקות של ניפוח‪ ,‬ואפשר‬
‫לקחת אותו בתיק לכל מקום‪ .‬בקיץ האחרון‬
‫החליטו הדר ובעלה אילן לצאת לטיול סאפים‬
‫נסיוני בחו"ל‪ ,‬וחזרו מאושרים עד הגג‪.‬‬
‫“זה היה שבוע מושלם של טיול סאפים‬
‫באיטליה"‪ ,‬נזכרת הדר‪“ .‬הגענו למקומות‬
‫מדהימים שבלי הסאפ לא היה ניתן להגיע‬
‫אליהם‪ .‬חתרנו באגמים מרהיבים בטבע ובס‬
‫תוך התעלות של ונציה לצ ד הגונדולות‪ .‬מ�ס‬
‫תבר שגם לשם הגיעו הסאפים וכבר יוצאים‬
‫טיולי סאפים בתעלות ונציה‪ .‬יצרנו קשר עם‬
‫מנהלת המועדון‪ ,‬דיברנו על שיתוף פעולה‬
‫ואפילו למדנו לשוט בגונדולה‪ .‬יש לנו רעיון‬
‫לערוך בעתיד טיולי סאפים מאורגנים לחו"ל‪.‬‬
‫זו תהיה חוויה בלתי רגילה‪".‬‬
‫איך הגעת לסאפים ועוד משחרות?‬
‫“דרך המים‪ .‬הייתי שחיינית בעברי ואחר כך‬
‫מורה לשחייה בערבה‪ .‬השנה לא הייתה לי‬
‫בריכ ה והחלטתי להגיע לים‪ .‬הפעם הראש�ו‬
‫נה שעליתי על סאפ הייתה באילת‪ ,‬וזה מיד‬
‫תפס אותי‪ .‬בהמשך‪ ,‬כשהייתי נוסעת עם הבן‬
‫שלי לתחרויות שייט בשדות ים‪ ,‬ניסיתי שוב‬
‫ הפעם בים גלי ‪ -‬ונדלקתי על זה לגמרי‪.‬‬‫בהתחלה רכשתי שני סאפים מתנפחים רק‬
‫בשבילנו‪ ,‬כי לא היה לי איפה לאכסן את‬
‫הרגילים‪ ,‬ולנסוע איתם על הגג זו גם לא‬
‫אופציה‪ .‬בהתחלה יצאתי בשביל הכיף שלי‪.‬‬
‫ואנשים סביבי התחילו להתעניין‪ .‬בזמנו השס‬
‫תתפתי בקבוצת העצמה לנשים שמתקיימת‬
‫בחבל אילות בהנחייתה של מירב הגלילי‪,‬‬
‫ומירב למעשה הייתה זו שדחפה אותי לצאת‬
‫ליזמות הזו‪ .‬אחת המטרות של הקבוצה היא‬
‫להוציא את עצמנו אל הפועל‪ ,‬ובזכות מירב‬
‫והקבוצה הפכתי את הרעיון לבר‪-‬ביצוע‪.‬‬
‫הכל כבר ישב לי בראש‪ ,‬אבל המרחק מנע‬
‫ממני להתחיל‪ ,‬בכל זאת‪ 80 ,‬ק"מ מהבית‪".‬‬
‫הסאפ המתנפח מגיע עם‬
‫משאבה ידנית המצריכה כשבע‬
‫דקות של ניפוח ואפשר לקחת‬
‫אותו בתיק לכל מקום‬
‫ספרי על המועדון‪...‬‬
‫“פתחתי את המועדון בחודש מאי שעבר‬
‫וכיום חותרות בו כ‪ 30-‬בנות‪ .‬המספר אינו‬
‫קבוע‪ ,‬אבל המשתתפות כן‪.‬‬
‫יש חתירות מסודרות‪ ,‬שמתקיימות בזמס‬
‫נים קבועים ‪ -‬בסופי שבוע‪ ,‬בשעות הבוקר‬
‫ובשעות שקיעה‪ .‬חתירות נמשכות בין שעה‬
‫לשעה וחצי ‪ ,‬תלוי במזג האוויר‪ .‬ברוחות ח�ז‬
‫קות (שיש לפעמים בים שלנו)‪ ,‬מאד קשה‬
‫לחתור כנגד הרוח‪ .‬בימים של רוחות רגועות‪,‬‬
‫החתירות נמשכות ולא רוצים לצאת מהמים‪...‬‬
‫יש שיעורים לקבוצה של מתחילים בסופי‬
‫שבוע ‪ -‬יום שישי בעשר וחצי‪ ,‬ימי שני בעשר‬
‫וחצי וגם אחר הצהרים"‪.‬‬
‫תוך כמה זמן אפשר להתחיל לחתור?‬
‫"מיומנות החתירה על הסאפ נרכשת מאד‬
‫מהר‪ .‬כמה שזה נראה לפעמים קשה לעמוד‬
‫ולהתייצב‪ ,‬לומדים את זה מהר ואחרי מעט‬
‫מאד חתירות ‪ -‬ארבע לכל היותר ‪ -‬בשיעורי‬
‫מתחילים( (קבוצתיים‪ ,‬או פרטיים)‪ ,‬ניתן ל�ה‬
‫צטרף לקבוצת החתירה‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניתן קודם‬
‫לעבור שיעור ניסיון בעלות של ‪ 50‬ש"ח‪.‬‬
‫לשיעורים ש ל המתחילים כל אחד יכול ל�ה‬
‫צטרף והם נמשכים שעה‪ .‬חשוב מא ד לה�ד‬
‫גיש שכל אחד יכול לחתור‪ .‬זה נראה לפעס‬
‫מים מפחיד ויש כאלה שחוששים כי הם לא‬
‫שחיינים טובים‪ ,‬אבל יש הרבה חתירות שבהן‬
‫בכלל לא נוגעים במים‪.‬‬
‫גם ילדים יכולים לחתור על הסאפ‪ ,‬החל מגיל‬
‫שמונה‪ ,‬בערך‪ .‬ילדים לומדים בקבוצה נפס‬
‫רדת‪ ,‬ובשלב הראשון יוצאים רק שניים עד‬
‫שלושה ילדים לים‪ ,‬לכל היותר‪ .‬מגיעים גם‬
‫משפחות וזוגות לשיעורים משפחתיים וזוס‬
‫גיים‪ .‬בקרוב תיפתח קבוצה של יוגה‪-‬סאפ‪,‬‬
‫עם אליסון שהיא מורה אילתית ליוגה‪.‬‬
‫אני מעבירה גם פעילויות קבוצתיות ‪ -‬סדס‬
‫נאות למבוגרים‪ ,‬למשל לקבוצה של העצמה‬
‫נשית‪ ,‬שבאה להדרכה וחתירה‪ .‬סדנה כזו נמס‬
‫שכת שעתיים‪ .‬בא ו גם ילדים מיטבתה‪ ,‬לפע�י‬
‫לות שהותאמה להם במיוחד"‪.‬‬
‫מה העלויות של תחביב הסאפ?‬
‫"אפשר לרכוש מנוי חודש י של ‪ 360‬ש"ח ונ�י‬
‫תן להגיע לכל השיעורים שמתקיימים במהלך‬
‫החודש‪ .‬לארבעה חודשים יש מנוי שמחירו‬
‫‪ 1250‬ש"ח‪ ,‬שאיתו אפשר לבוא מתי שרוצים‪,‬‬
‫לקחת סאפ ולצאת לים‪ .‬יש לנ ו קבוצת וו�ט‬
‫סאפ של המועדון והחותרים מתאמים זה עם‬
‫זה ואיתי‪ .‬המועדון מספק את הציוד‪ ,‬ואפשר‪,‬‬
‫כמובן‪ ,‬לבוא עם סאפ"‪.‬‬
‫איפה אפשר לקנות סאפ?‬
‫"בארץ יש הרבה חברות שמוכרות סאפים‪,‬‬
‫מכל מיני דגמים וסוגים‪ .‬את המתנפח של‬
‫‪ red paddle‬אפשר ספציפית לרכוש דרכי‪.‬‬
‫המחירים נעים בין ‪ 4,500‬ל ‪."10,000 -‬‬
‫מה חושבים בבית על העיסוק החדש של‬
‫אמא?‬
‫"בבית מאוד מפרגנים‪ .‬בשבתו ת אנחנו יו�ר‬
‫דים ביחד ומטיילים עם הילדים ועם חברים‬
‫ולפעמים הילדים גם מצטרפים אלי לאחת‬
‫הקבוצות"‪.‬‬
‫רותם ג'קסון‬
‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 172 .‬יולי ‪21 2015‬‬
‫‪ 22‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 172 .‬יולי ‪2015‬‬
‫כשאת אומרת “קומון סנס"‬
‫‪ /‬יניב גולן‬
‫למה את מתכוונת? לקומון סנס שלך או לקומון סנס שלי? ומדוע היום זה לא מה שהיה פעם (תודה לאל)?‬
‫מה בין הבחורצ'יק מ"עבודה עברית" שבדיוק נפרד מהחברה שלו‪ ,‬לבין הפועל התאילנדי (שאף פעם לא‬
‫כואב לו כלום)‪ .‬גברת נהדרת והפראייר עם הפלאייר מפטפטים‬
‫גברת נהדרת‪ :‬בזמן האחרון אני מרגישה‬
‫שהקיבוץ שלנו כבר לא מה שהיה פעם‪ .‬איפה‬
‫הזמנים שהכלבים היו מתרחצים עירומים‬
‫כמה שהם רוצים בתוך הקופה הפתוחה?‬
‫והיום‪ ,‬במקום שאנחנו נשפיע על הנקלטים‬
‫ הנקלטים משפיעים עלינו‪.‬‬‫הפראייר עם הפּלאייר‪ :‬את מתכוונת מהזמן‬
‫שאת הגעת‪ ,‬או מלפני כן?‬
‫נהדרת‪ :‬אני מדברת על זה שאני נכנסת‬
‫לחדר האוכל ולא מזהה חצי מהפרצופים‪ .‬מי‬
‫כל האנשים האלה? זה ממש כמו אז‪ ,‬כשהיו‬
‫מגיעים בבת אחת מאה של"תניקים מופרעים‬
‫מקן חולון‪ ,‬ותוך חמש דקות מרגישים אצלנו‬
‫בבית‪ :‬הבנים מחסלים פאקט נובלס בארוחת‬
‫ערב‪ ,‬הבנות נפטרות מהחזייה‪ .‬אני לא יודעת‬
‫מה יש לנו מכל הצעירים האלה‪ :‬ממילא הם‬
‫לא מסוגלים להחליט כלום עד גיל ארבעים‪,‬‬
‫ואז גם להם כבר נתפס הגב‪.‬‬
‫הפראיי‪:‬ר‪ :‬אפרופו‪ ,‬אתמול הייתי במוסך‪ ,‬ו�ב‬
‫דיוק הגיע מרכז מטע של אחד הישובים כדי‬
‫שנתקן לו צינור הידראולי‪ .‬דיברנו ככה על‬
‫כוס קפה והוא תיאר את ההבדל בין פועל‬
‫תאילנדי לבין צעיר ישראלי‪" .‬האלה ב'עבודה‬
‫עברית'‪ ,‬סבתא שלהם תמיד נוטה למות בעיס‬
‫צומו של הגדיד‪ ,‬או שהם נפרדו מהחברה‬
‫באמצע הדילול והתנפחה להם היד‪ .‬אבל‬
‫לתאילנדים לא כואב אף פעם כלום‪ ,‬סבתא‬
‫שלהם בריאה כמו פרס והיא גם מגדלת את‬
‫הנכדים‪ "...‬בקיצור‪ ,‬אנחנו מפשיטים את‬
‫הפועלים הזרים מאנושיותם ו ‪-‬‬
‫נהדרת‪ :‬תאילנד! לפני שנה! חייב להגיע‬
‫לקופנגאן‪ .‬חצי שעה מקוסמוי‪ ,‬במעבורת‪.‬‬
‫שקיעות גן עדן‪ ,‬והכל כל כך ‪ -‬גם הטיסה רק‬
‫‪ 650‬דולר ‪ -‬זול‪.‬‬
‫הפראייר‪ :‬זה נשמע קצת כמו עברית‪ ,‬השפה‬
‫שאת מדברת‪ ,‬המילים ממש דומות ‪ ,‬רק ה�ת‬
‫חביר אחרת‪ ,‬אפשר להבין כמעט הכל‪ ,‬רק לא‬
‫מה את אומרת‪.‬‬
‫נהדרת‪ :‬זה שיר או משהו? התחלת לדבר‬
‫בחרוזים‪.‬‬
‫הפראייר‪ :‬הרהרתי לפני רגע שאולי הגיע‬
‫הזמן לחבר מנגינות לתלונות האלה‪ ,‬על‬
‫אובדן האמון והחזון‪ .‬שכולם מסביב אינטרסס‬
‫נטים ציניים ושהשגרה היא רק מין סחוס כזה‬
‫שממלא את הרווח שבין חו"ל לחו"ל‪.‬‬
‫נהדרת‪ :‬צריך ליהנות‪ ,‬חביבי‪ .‬אני לא מנאות‬
‫סמדר וברוך השם לא מחליפה דירה כל שלוש‬
‫שנים‪ .‬כן‪ ,‬אני שמחה שיש לי בית מטופח‪.‬‬
‫כשאני צועקת על הילדים‪ ,‬הם לא שומעים‪:‬‬
‫החדרים רחוקים והדלתות סגורות‪ .‬אפשר‬
‫לעשות ג'וגינג בלי לצאת החוצה (בערבה‪ ,‬עם‬
‫הקרינה האיומה‪ ,‬זה שומר על עור הפנים)‪.‬‬
‫ורק חבל באמת שהאווירה בחצר השתנתה‪.‬‬
‫הפראייר‪ :‬לא יודע מה איתך‪ ,‬לי יש כתבות‬
‫רחוק ‪ 600‬מיליון קילומטר מהחדר אוכל שלנו‪ .‬צדק‬
‫על הקיבוץ שלנו מלפני ‪ 30‬שנה‪ .‬פייר ‪ -‬אין‬
‫למה להתגעגע‪ .‬אולי היינו יותר יפים‪ ,‬יותר‬
‫מגניבים‪ ,‬אבל לא נחמדים אחד לשני‪ .‬בשנים‬
‫האחרונות ברוך השם ההורמונים קצת נרגעו‪.‬‬
‫את זוכרת שבאסיפות היו לפעמים שתיקות‬
‫של רבע שעה‪ ,‬ורק אז אנשים שופכים גופרית‬
‫זה על זה?‬
‫ואם אני לא ממש עונה “שלום"‪,‬‬
‫אלא רק ממלמלת משהו לא‬
‫מחייב בניב ספציפי של קרואטית‬
‫הררית? מה הקשר בין מה‬
‫שקורה אצלנו לבין העולם? הרי‬
‫פה זה יקום מקביל‬
‫נהדרת‪ :‬נכון! באמת אז היו שתיקות ארוכות‪,‬‬
‫ומדהים שהיום קשה להשחיל מילה‪ .‬בזמן‬
‫האחרון אני לא הולכת לשיחות‪ ,‬כי לא כיף‬
‫שם‪ .‬אבל בכל זאת יש לי בקשה‪ :‬שתכניסו‬
‫להחלטות שאתם מקבלים גם קצת קומון סנס‪.‬‬
‫הפראייר‪ :‬את מדברת על הקומון סנס שלך‬
‫או הקומון סנס שלי?‬
‫נהדר‪:‬ת‪ :‬אני מתכוונת לזה שהגיע הזמן ש�ה‬
‫עניינים יפסיקו להתנהל לפי מה שנוח לאלו‬
‫שנמצאים במוקדי הכוח‪ ,‬אלא לפי האמת‬
‫והצדק‪.‬‬
‫הפראייר‪ :‬ובכן יקירתי‪ ,‬למיטב ידיעתי צדק‬
‫הוא פלנטה שמרוחקת מחדר האוכל שלנו‬
‫בערך ‪ 600‬מיליון קילומטרים‪ .‬בעולם הזה‪,‬‬
‫ובטח בערבה המאובקת‪ ,‬אין אמת ואין צדק‪:‬‬
‫יש מה שאת מרגישה וחושבת‪ ,‬ויש מה שאני‬
‫מרגיש וחושב‪ .‬או שמתקיים בינינו דיאלוג‪ ,‬או‬
‫שכל אחד מתחפר בתוך השוחה שלו‪ .‬או שאת‬
‫אומרת לי שלום על השביל ‪-‬‬
‫נהדרת‪ :‬ואם אני לא ממש עונה שלום‪ ,‬אלא‬
‫רק ממלמלת משהו לא מחייב בניב ספציס‬
‫פי של קרואטית הררית? מה הקשר בין מה‬
‫שקורה אצלנו לבין העולם? הרי פה זה יקומון‬
‫מקביל‪.‬‬
‫הפראייר‪ :‬נכון שיש פה דברים שאין בשום‬
‫מקום אחר ‪ -‬למשל משחקי כדורגל פרועים‬
‫על יריעת פלסטיק מוצפת במי סבון‪ .‬ומצד‬
‫שני‪ ,‬אנחנו מנסים משהו חשוב‪.‬‬
‫נהדרת‪ :‬לא שמתי לב לזה‪.‬‬
‫הפראייר‪ :‬השיטה הרגילה לשיתוף פעולה‬
‫היא שמסכימים על מטרה ועל דרך‪ ,‬וקובעים‬
‫מה מותר ומה אסור‪ .‬אז הכל ברור וקל לעבוד‬
‫ביחד‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כאן מתקיי ם שיתוף פע�ו‬
‫לה בלי הסכמה על כלום‪ .‬לא על הדרך ולא‬
‫על המטרה‪ .‬בגלל זה‪ ,‬זה לגמרי בסדר אם את‬
‫חושבת שאני נוכל או מופרע‪ ,‬למרות שאנחנו‬
‫חיים באותה קהילה אינטימית כבר ‪ 30‬שנה‪.‬‬
‫נהדרת‪ :‬איך שהזמן רץ‪ ,‬בחיי‪.‬‬
‫הפראייר‪ :‬ומעניין שזה בדיוק המצב גם‬
‫מחוץ לגדר‪ .‬ניקח את השכונה המזר‪-‬ח‪-‬תיכ�ו‬
‫נית שלנו כדוגמה‪ .‬הערבים מאמינים באללה‬
‫ולא באלוהי ישראל; הם משוכנעים שאברהם‬
‫לא עקד את יצחק אלא את ישמעאל; הדת‬
‫שלנו מחייבת לשתות יין בעוד הדת שלהם‬
‫אוסרת‪ ...‬ולמרו ת הפער העצום‪ ,‬אנחנו צר�י‬
‫כים לחיות איתם ביחד ‪ -‬להסתדר עם אנשים‬
‫שלא מסכימים איתנו על שומדבר‪ ,‬שאנחנו‬
‫לא סובלים אותם והם סובלים מאיתנו‪.‬‬
‫נהדר‪:‬ת‪ :‬אתה לא רומז שאם אחייך אליך ב�ש‬
‫ביל יהיה פתאום שלום עולמי‪.‬‬
‫הפראייר‪ :‬לא‪ ,‬אבל זו בהחלט יכולה להיות‬
‫התחלה‪ ,‬נהדרת‪.‬‬
‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 172 .‬יולי ‪23 2015‬‬
‫התשבץ החודשי‬
‫עם פרוץ יולי‪ ,‬מגיע הזמן להפעיל את המזגן‪ ,‬לחב ק את הגלידה ולראות סרט טוב‪ .‬הפותרים יגלו שפע של סרטים פופ�ו‬
‫לאריים‪ ,‬מז'אנרים שונים‪ .‬אם לא ראיתם אותם‪ ,‬בוודאי שמעתם עליהם ואם יש עודף יחסי של סרטים משנות השמונים‪ ,‬אז‬
‫זה בגלל ששם גדלתי; כל אחד והקלאסיקות שלו‪ .‬ולפני שמישהו צועק ‪" -‬למה אין סרטים ישראליים בתשבץ?" כי תשבץ‬
‫החודש הבא יהיה כולו מוקדש להם‪.‬‬
‫פתרונות נא לשלוח ל"קצה המדבר"‪ ,‬ד‪.‬נ‪ .‬חבל אילות‪ ,‬מועצה אזורית חבל אילות‪ ,‬או למייל‪[email protected] :‬‬
‫בהצלחה‪ .‬גל נקדימון‬
‫מאוזן‬
‫‪ 3‬הסרט בו מופיע השיר של פול וארתור על‬
‫המילף הראשונה‬
‫‪ 4‬הסרט שהביא לנו משפטים נצחיים ואת‬
‫קולומבו בתור הסבא הכי חמוד (‪)6,6‬‬
‫‪ 7‬חרבות של חתול גדול ומפלצת דמיונית (‪)5,3‬‬
‫‪ 9‬לפני שהוא היה הוביט‪ ,‬הוא חיפש את האוצר‬
‫של וילי‬
‫‪ 10‬הסרט שחגג השנה ‪ ,30‬נגמר במכתב למנהל‬
‫ובמחשבות פשוטות (‪)5,5,6‬‬
‫‪ 13‬בשביל הסרט הזה צריך סירה גדולה יותר‬
‫‪ 14‬כשמציצן בגבס הופך לבלש (‪)5,4‬‬
‫‪ 15‬כשהנסיך מבל‪-‬אייר הפך ללוכד חוצנים (‪)5,5‬‬
‫‪ 17‬נשמע כמו חזאי‪ ,‬אבל יודע לספור גפרורים‬
‫(‪)4,3‬‬
‫‪ 18‬לפני אי‪.‬טי היה דרייפוס (‪)6,5,6‬‬
‫‪ 19‬הסרט נגמר בהתחלה של חברות‬
‫‪ 20‬הסרט שעשה רק טוב לסוריקטות ולחזירי‬
‫היבלות (‪)6,3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪9‬‬
‫‪8‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪13‬‬
‫‪12‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫מאונך‬
‫‪ 1‬שלושה סרטים על הרבה גברים עם שיער‬
‫ארוך שנורא רוצים טבעת‪)6,2( ...‬‬
‫‪ 2‬צליל חזק ומפחיד (לפעמים‪)...‬‬
‫‪ 3‬הסרט שהפך את השואה לבדיחה ועוד קיבל‬
‫על זה אוסקר (‪)4,5‬‬
‫‪ 5‬ויטו‪ ,‬סאני‪ ,‬מייקל ועוד אנשים שלא כדאי‬
‫להסתבך אתם‬
‫‪ 6‬שלוש נשים‪ ,‬אבל רק אחת בלונדינית‬
‫אמיתית (‪)5,4‬‬
‫‪ 8‬המקום היחיד בו נפגשו ווין דיזל וג'ודי דנץ'‬
‫‪ 11‬בין הירח לניו‪-‬יורק‪...‬‬
‫‪ 12‬ומאז אף אחד לא שם את בייבי בפינה! (‪)5,5‬‬
‫‪ 15‬חומר סיכה מוסיקלי‬
‫‪ 16‬סיפור בדיוני על שליט יפני שהחל כספר‪,‬‬
‫שהפך לסרט‪ ,‬שהפך לסדרה ואפילו למחזמר‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫מ‬
‫ו‬
‫י‬
‫פתרון התשבץ הקודם‬
‫"תקשורת"‬
‫‪ 24‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 172 .‬יולי ‪2015‬‬
‫נושא‪:‬‬
‫סרטים‬
‫ט‬
‫ל‬
‫פ‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ו‬
‫כ‬
‫פ‬
‫ר‬
‫ג‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ל‬
‫י‬
‫ת‬
‫ב‬
‫ל‬
‫י‬
‫ס‬
‫מ‬
‫י‬
‫ס‬
‫ק‬
‫ש‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ע‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ש‬
‫ל‬
‫מ‬
‫ק‬
‫ל‬
‫ט‬
‫נ‬
‫ו‬
‫א‬
‫י‬
‫נ‬
‫ט‬
‫ר‬
‫נ‬
‫ט‬
‫ח‬
‫ו‬
‫ג‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ת‬
‫ר‬
‫ד‬
‫י‬
‫ו‬
‫ו‬
‫ח‬
‫צ‬
‫ט‬
‫ל‬
‫ו‬
‫י‬
‫ז‬
‫י‬
‫ה‬
‫ע‬
‫י‬
‫ת‬
‫ו‬
‫נ‬
‫נ‬
‫ש‬
‫ת‬
‫נ‬