תיקון המידות - PureTorah.com
טיב הקהילה בס”ד חג הפסח י"ד ניסן תשע"ה גליון 237 לפי אופק ירושלים זמי הדלקת הרות ומוצ”ש הדה"נ שויו"ט 6:24 מוצשויו"ט 7:38 8:18 ר"ת יו"ל ע"י קהילת שבתי בבית ד' בשיאות מורו הרה"צ ר' גמליאל רביוביץ שליט"א שבת מברכים אלול | ר"ח בימים שני ושלישי המולד :אור ליום שלישי | שעה 14 ,8:34חלקים סוף זמן קריאת שמע ותפילה ח טיב הפרשה 8:47 סוזק"ש א' סוזק"ש ב' 9:30 10:05 סוז"ת א' 10:34 של ב' סוז"ת שליט"א מורו ורבו משיחותיו טיב המערכת כוחו של יהודי רבינו הבעל שם טוב הלך פעם עם נכדו הרה''ק רבי ברוך ממעזבוז ,ובדרכם פגשו בדוכס אחד שהיה מדוכא בייסורים ,הדוכס ששמעו של הבעש''ט הגיע לאזניו ,פנה אליו בבקשה שיראה להמציא מזור לחליו .נענה לו הבעש''ט ,אך ביקש ממנו שיתנזר מעט מתאותיו ,כי רק אז יהיה בכוחו להמציא מזור עבורו ,אך הדוכס לא הסכים לכך ,באמרו כי אצלו הוא ממש דבר על טבעי, ותמה באזני הבעש''ט ,שאינו מבין איך הוא בעצמו מסוגל לזה ,ענה לו הבעש''ט שזה מפני שנולד לזוג הורים זקנים ,שכבר תשש מהם כוח התאוה ,ולכן אין הוא להוט אחריה כל כך ,ובכוחו להתנזר מרצונותיו. כשנפרדו שאל הרה''ק רבי ברוך לזקינו ,סבא, למה לא ענית לו שהנך יהודי ,ויהודי יש לו כוחות מיוחדים להגביר הרוח על החומר .ענה לו הבעש''ט ,שגוי הוא דבר כה מגושם ,עד שאי אפשר להסבירו כלל מהותו של יהודי. המטבע שטבעו חכמים בברכה האמצעית של תפילת הרגלים הוא הנוסח המופלא 'אתה בחרתנו מכל העמים' בתפילה זו מתפארת כנסת ישראל בזה שהקב''ה בחר בה מכל האומות, וזיכה אותה לעבד לפניו ,ולהיות שמו נקרא עליה. אכן ,לא לחינם קבעו חכמינו ז''ל מטבע של ברכה זו דוקא בתפילת המועדים ,שכן בהם מגלים אנו את אלו הכוחות העל טבעיים ,שאין כל אומה ולשון מסוגלת בכך ,ורק אנו בהיותינו בנים למקום זכינו במתנה זו להגביר הרוח מעל ההרגלים הטבעיים. חג הפסח מתקרב ובא ,ובו אנו מוזהרים 'כל מחמצת לא תאכלו' ואכן כל יהודי באשר הוא שם ,מקיים בחפץ לב מצוות תשביתו ביום ארבעה עשר בניסן .יודע הוא כי כעת לפניו שבוע שלימה בה הוא מוזהר להתנזר מהדבר החיוני ביותר ,מתנזר הוא כעת מהדבר שרגיל בו ביותר ,ואף על פי כן מקיים בשמחה רצון קונו, בכך ניכר מעלת היהודי שהוא נבדל מכל האומות, וביכולתו לדחות הטבע החומרי. לכשתידוק תמצא גם בשאר כל המועדים ענינים שבו מראה האיש הישראלי כוחו הגדול והמיוחד להגביר הרוח על הטבע ,ובאלו הימים ניכר ביותר מעלת ישראל משאר אומות. מ וג ל י ו ן לכבוגדד ל גה פסח טיב הפרשה משיחותיו של מורו ורבו שליט"א תיקון המידות שריפה ולא ביטול בשמחה וטוב לבב. למה צריכים דוקא לשרוף את החמץ ולא סגי לבטלו? רק ידוע שחמץ רומז אל המדות הרעות המושרשות באדם ,ואלו הן: התאוה ,הגאוה והכבוד .שהרי החמץ הוא דבר טוב המושך את הלב ותאב לו .ומה שהחמץ תופח -רמז לגאוה כנודע .ומה שנעשה עיסה יפה מרמז לכבוד וכדומה. והנה הלכה בידוע ,שכדי ללחום עם המדות רעות והתאוות ,לא סגי במחשבה לבד ,כיון שקונות שביתה עמוק בנפש האדם ,ולכן מוכרח הוא בעצמו לעשות מעשה ולשרוף החמץ ,כמו אצל עבודה זרה שלא מתבטלת עבודה זרה עד שהגוי צריך לעשות מעשה לבטלו (ע"ז מט ,ב), כך צריך כל אחד לעשות פעולה לבטל המדות רעות ,ואחר הפעולות נמשכים הלבבות (לשון החינוך מצוה טז). להעריך ולהוקיר ביומי דניסן הזמן גרמא ודבר בעתו מה טוב להתבונן ולהתעמק בענין של הכרת הטוב ,מושג זה של הכרת הטוב למי שעושה עבורנו ,מקבל משנה משמעות בימים אלו .שהרי ציוו אותנו חכמינו ז"ל להאריך בשבח והודאה וסיפור יציאת מצרים בליל התקדש חג ,ואפילו חכמים ונבונים ויודעים את התורה ,מצווים להאריך בזה והרי זה משובח, להדגיש ולספר לדורות הבאים ,מה רב טוב חסדו יתברך שמו ,אשר בהוציאנו ממצרים עלינו מעלה מעלה עד הגיענו הלום ,ואילו לא הוציא אותנו ממצרים ,הרי אנו ובנינו משועבדים היינו לפרעה במצרים, כאשר האריך בעל ההגדה ,ונאמר על ידי כל בני ישראל בליל חג הפסח בדביקות והתרגשות גדולה .ולא עוד ,אלא שנצטווינו ונתחייבנו כל אחד ואחד לראות את טיב עצמו כאילו הוא בעצמו יצא ממצרים ,כדי שהרגשת ההודעות ולהוקיר טובה ,תהיה יותר מתקרבת אל הדעת. ההתחייבות להכיר בספרים הקדושים ,כי החטא המרכזי במעשיו שמודגש וכבר ידוע מה יו"ר הוועדה הרוחנית וביץ שאמר (בראשית ג ,יב)' :האשה אשר נתתה רבינמה עקבהיה הראשון, של אדם ר' י עורך טייןואוכל' .וברש"י שם :כאן כפר בטובה. לדשהעץ עמדי היא נתנהש.ליגומן ונקודת האור שאנו למידים מענין זה ,שלמרות כי עברו כמה אלפי שנים זאת שוב ושוב ,כדי להשריש את מאז ,מכל מקום אנו מצווים לשנן לפי אופק ירושליםהמידות המוצקות של בן אנוש, מושג 'הכרת הטוב' ,שהיא מידה מן להעריך ולהוקיר למי לפי אופק ירושלים שהיטיב עמו. ועל ידי ההתחזקות בעבודת ה' ובעבודת המידות בימים אלו, זמני ערב פסח נזכה לאור גדול 10:06 סו"ז אכילת חמץ בגשמיות ורוחניות, 11:24 סו"ז ביעור חמץ לצאת ממחשכים אל חצות היום והלילה 12:42 המרחב המאיר וזורח, ערב פסח טיב ההודעות מצה רומזת לשפלות הרוח כיון שבפסח אוכלים מצה הרומזת כאמור לשפלות רוח ,זוכים לפה-סח, היינו לדבר דיבורים להשי"ת .דכיון שהאדם הוא בשפלות רוח ,השי"ת שוכן אתו ,כדכתיב (ישעיה נז ,טו)' :אשכון ואת דכא' .וכיון שזכה שהשי"ת שוכן אתו ,ממילא יכול לדבר עם השי"ת .ולכן נקרא חג המצות דייקא פסח – פה סח. ולא כן כאשר שקועים בגשמיות ואכילת חמץ התופח לארכו ולרחבו כאיש גאה ,שעליו אומר הקב"ה (סוטה ה ,א) :אין אני והוא יכולין לדור בעולם ,וכיון שהשי"ת הולך מאתו ,בוודאי שאינו יכול לדבר אתו. בין חמץ למצה עוד נקודה חשובה יש לנו להתבונן בזה ,שיש במצה שתי מדות טובות שצריך האדם לידבק בהן ,ולעומתן יש בחמץ שתי מדות רעות שצריך האדם להרחיק את עצמו. המדה הראשונה המשתקפת מן המצה היא :שפלות רוח .שהרי אם המצה עולה ותופחת הרי היא אסורה באיסור חמץ ,כך גם דרכו של יצר הטוב לדבוק בשפל-רוח .ואילו בחמץ מצינו את ההיפך ,שהוא עולה ותופח ,שזהו רמז לגאות והתנשאות המביאה לכל החטאים ,ומסמלת את השאור שבעיסה הוא היצר הרע שבלבבנו המחמיצנו. ומדה שניה הנראית במצה היא :מיעוט התאוה והסתפקות במועט. שהרי את המצה עושים אך ורק מקמח ומים ללא שום תוספת ,כי אם הדברים ההכרחיים לקיום האדם .ואף גם זאת רמז להיצר טוב שלא רוצה בתאוות זה העולם ,ולא רוצה ליהנות מאומה ,וכמו שאמר רבינו הקדוש (כתובות קד ,א) :גלוי וידוע לפניך שיגעתי בעשר אצבעותי בתורה ולא נהניתי בעולם הזה אפילו באצבע קטנה .והיפך ממנו זה החמץ שתופח הרבה ,וגם מוסיפים בו דברים כדי ליתן טעם טוב בלחם ,וזה מרמז להיצר הרע שרוצה בתאוות העולם הזה ומוסיף עוד הנאה על הנאותיו. גם נשכיל להבין מעתה ,למה איסורו של חמץ חמור יותר משאר איסורי תורה ,שמלבד שהוא אסור במשהו עוד מוסיפים הרבה חומרות אפילו דברים שלא נפסקו בשלחן ערוך ,משא"כ בשאר איסורים לא מצינו שיחמירו כל כך. אלא שהחמץ התופח הרומז לגאוה ,מלמדנו שצריך לברוח מפני הגאוה גם אם היא בגודל של 'משהו' בלבד ,ויש לבערה מאתנו לגמרי .ועל זה צריך לעשות כל מיני סייגים ,משום שעל גאוה אומר הקב"ה (סוטה ה ,א) אין אני והוא יכולין לדור בעולם ,ובחז"ל מבואר הרבה מאמרים בגנות הגאוה שהוא ככופר בעיקר ,וכאילו שבא על כל עריות כולם רח"ל (שם ד ,ב) .וכיון שחמץ רומז לגאוה ,עושים כל החומרות ,להראות שצריכים לעשות הכל כדי להתרחק מן הגאות ולחיות בשפלות רוח. ניתן לשמוע את שיחותיו של עדכונים בזמני שיחתו השבועית של מורנו הרב שליט"א בכל ליל קבלת קהל מורנו ורבנו שליט"א במספר שישי בין השעות 10:00 - 9:00בבית מדרשנו רח' ואירועים בתא מיוחד וישיר ישעיהו 7י-ם תפילת ליל שבת בזכרון משה בשטיבל "הדף היומי" לשיחות בלשון הקודש 073-2951320 :קולי שמספרו 052-7168366 לשיחות באידיש073-2951321 : שחרית של שבת בבית מדרשנו בשעה 9:00 יו"ר הוועדה הרוחנית :ר' יעקב רבינוביץ | עורך :ש .גולדשטיין (עפ"י טיב המועדים -פסח) לפי אופק ירושלים א נכתב ע"י הר"ר מאיר רבינוביץ שליט"א טיב ההלכה מיוסד על לימוד היומי בספר קיצור שו"ע כפי תקנת הקהילה ערוך ומסודר לפי פוסקי זמנינו הלכות חול המועד א .חול המועד אסור בקצת מלאכות ,ומותר במקצתן .הגה: לפי צורך הענין שהיה נראה לחכמים להתיר (סי' תק"ל ס"א). ב .הנה בעיקר איסור מלאכת חוה"מ יש דיעות בין הראשונים ,יש שסוברים שהוא מדברי סופרים מפני שמצינו בתורה שנקראו מקרא קודש והרי הוא זמן חגיגה במקדש ,לפיכך אסרום בעשיית מלאכה כדי שלא יהיה כשאר ימות החול שאין בהן קדושה כלל .ומ"מ לא החמירו בו כיו"ט ממש והקילו בכמה דברים (מ"ב סק"א). ג .והרבה פוסקים סוברין דהוא מן התורה ,והא דהקילו בכמה דברים הוא ע"פ הרשות שניתן לחכמים מן התורה במלאכת חוה"מ לפי צורך הענין להתיר ,וכדדרשינן לזה מקרא בגמ' (חגיגה דף י"ח) וזהו שסיים הרמ"א לפי צורך הענין וכו' (מ"ב סק"א). ד .ומאוד יש ליזהר שלא להקל יותר ממה שהתירו חכמים, דאחז"ל המבזה את המועדות [דהיינו שעושה בהן מלאכה ,כפירש"י] כאילו עובד עכו"ם (מ"ב סק"א). ה .והמוצא דבר מכל דבר שיסתפק בחול המועד בענין מלאכה ,ילך אצל חכם ויעשה כהוראתו לכל יאבד עולמו ויהיה כעע"ז ח"ו (החיד"א בספר שמחת הרגל לימוד ג' מ"ט.): ו .והנה לפי דעת הפוסקים האלו שסוברים שהאיסור מדאורייתא ,כשיזדמן איזה ספק במלאכת חוה"מ צריך להחמיר ,דהוא ספק בשל תורה ,ועכ"פ אף לשאר הפוסקים אין למהר להקל כ"א לצורך גדול (ביה"ל ד"ה ומותר במקצתן). ז .גם חייב לכבד חוה"מ במאכל ובמשתה וכסות נקיה שלא ינהג בהן מנהג חול .ומהרי"ל לבש הבגד של שבת המועד היו סומכין עצמן לכתחילה ע"ז ויכנסו לרגל כשהן מנוולין ,ואפילו אם גילח קודם המועד ,דאז אין בו חשש זה שיכנס לרגל כשהוא מנוול ,דהא גילח עצמו גם קודם הרגל ,אפ"ה אסור משום הרואין ,דהרואה לא ידע שגילח עצמו ויאמר שמותר לגלח בכל גווני (סי' תקל"א ס"א ב' ומ"ב סק"א ג' ד'). טו .אפילו אם היה אנוס ומפני כך לא גילח בעי"ט ,אינו מגלח במועד ,והוא הדין למי שהיה חולה ונתרפא במועד. טז .קטן מותר לגלח במועד ,אפילו נולד קודם הרגל, ואפילו בפרהסיא מותר ,דהכל רואין שהוא קטן ,ולא שייך ביה טעמא שלא יכנס למועד כשהוא מנוול דלאו בר מצוה הוא ,ודוקא שיש לו שער רב דמצטער עי"ז (ס"ז ומ"ב סקט"ו י"ז). יז .ובפמ"ג מצדד דאפילו הוא בן כמה שנים כל שלא הגיע לי"ג שנים מותר לגלחו במועד ,וכן מוכח במ"א ,אך המ"א מסתפק דהיכי דהקטן נראה כגדול אפשר דאין להקל בפרהסיא (מ"ב סקט"ז). יח .כל אדם מותר ליטול שפה בחול המועד .בין במספרים ובין בתער ואפילו איננה מעכבת האכילה ,ואפילו בפרהסיא (ס"ח ומ"ב סקכ"א). יט .ומותר לחוף ולסרוק ראש במועד ,אף על פי שמסיר שער ,ואין בזה משום גילוח ,וכן כל רחיצה מותר (ס"ח ומ"ב סקכ"ב). כ .מותר ליטול צפרנים בין דיד בין דרגל ,אפילו במספרים (סי' תקל"ב ס"א במחבר) ,אבל יש מחמירין ואוסרים ,וכן הוא המנהג להחמיר שלא ליטלן ,בין בסכין בין במספרים, (מ"ב סק"א). (הרמ"א). ח .מצות ושמחת בחגיך וגו' הוא גם על חוה"מ ,ומבואר (בסימן תקכ"ט ס"ב ובמ"ב שם) כיצד משמחן ,האנשים בזמן שבהמ"ק היה קיים היו אוכלין בשר השלמים לשמחה, וכדכתיב וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת וגו' ,ועכשיו שאין בהמ"ק קיים אין יוצאין ידי חובת שמחה אלא ביין, שנאמר ויין ישמח לבב אנוש ,אבל בשר אין חובה לאכול עכשיו כיון שאין לנו בשר שלמים ,ומ"מ מצוה יש גם באכילת בשר כיון שנאמר בו שמחה ,הקטנים נותן להם קליות ואגוזים ,והנשים קונה להם בגדים ותכשיטין כפי ממונו (מ"ב סק"א). ט .וי"א דגם כהיום מקיים מצות שמחת יו"ט או באכילת בשר בהמה ,או בשתיית יין ,ואין צריך שניהם (הליכות אבן כא .והטעם ,דסוברין דבזה שייך ג"כ הטעם כדי שלא יכנס למועד כשהוא מנוול ויחתכם בערב הרגל (מ"ב סק"ב). כב .אם נטלן מערב יום טוב מותר ליטלן בחוה"מ (מ"ב סק"ב). כג .ליטול ציפורנו בידיו או בשיניו מותר (מ"ב סק"ג). כד .מותר לצחצח המנעלים בחול המועד (הליכות אבן ישראל). כה .כל רפואה מותר בחוה"מ ,היינו שמותר לעשות אפילו מלאכה גמורה לצורך רפואה ואפילו לחולה שאין בו סכנה, אבל ביום טוב אסור אפילו לשתות דבר שהוא משום רפואה גזירה אטו שחיקת סממנים (ס"ב ומ"ב סק"ה). כו .אין מכבסין במועד ,אפילו לצורך המועד ,והטעם ,כדי שיכבס מעיו"ט לצורך יום טוב ולא יכנס למועד כשהוא מנוול (סי' תקל"ד ס"א ומ"ב סק"א). כז .ואלו שמכבסין ,מטפחות הידים ,והטעם ,שדרכן להתלכלך תיכף ,וא"כ אפילו אם היה מכבסן מעיו"ט היו חוזרין ומתלכלכין ולכן אפילו יש לו הרבה מטפחות מותר לכבסן דצריך לכל יום מטפחת אחרת ,אכן לפי מה שנהגו כעת שמחליפין רק משבת לשבת ע"כ אפילו יש לו רק שנים אין לכבסן בחוה"מ ,שדי להם בכביסה שמעיו"ט (ס,א מ"ב סק"ד). כח .מי שאין לו אלא חלוק אחד ,דחלוק אחד מתלכלך אפילו כיבסו קודם יום טוב (ס"א מ"ב סק"ט). כט .ויש מן הפוסקים דס"ל דכל זה דוקא בזמן התלמוד שהיה ניכר בעת שפשט חלוקו לכבסו שאין לו אלא חלוק אחד (שמתחלה היה חוגר איזורו על החלוק וכשפושטו חוגר חגורו על בגד העליון שלו) אבל לפי מנהג מלבושים שלנו שאין לנו חגור על חלוק שלנו אין להקל בזה ,ומ"מ נראה דאם היה החלוק של פשתן אין להחמיר בזה (מ"ב סק"ט). ל .מיהו לא יכבסו רק הצריך להן ,דהיינו חלוק אחד (ס"א). לא .בגדי קטנים מותר לכבס ,כי דרך הקטנים להתלכלך בטיט ובצואה תדיר (ס"א מ"ב סק"ז). לב .ובגדי הקטנים ביותר ,דהיינו אותן שמלפפים בהם ומשתינים ומוציאין רעי בהם ,מותר לכבס ד' וה' בפעם א', ישראל כשיטת החיי"א). י .אין יוצאים ידי חובת שמחת יו"ט בבשר עוף (הליכות אבן ישראל). יא .יוצאים לכתחילה מצות שמחת יו"ט על ידי שתיית מיץ ענבים ,ואין צריך דוקא יין (הליכות אבן ישראל). יב .וכתבו האחרונים דאף דמוכח (בסימן קפ"ח ס"ז) דאינו מחוייב לאכול פת דוקא בחוה"מ ורק דאסור להתענות, מ"מ לכתחילה מצוה לקבוע סעודה על הפת אחת בלילה ואחת ביום ,דכיון דמצוה לכבדו באכילה ושתיה ועיקר אכילה הוא לחם (מ"ב סק"א). יג .איתא בירושלמי ,אמר ר' אבא בר ממל אילו היה מי שימנה עמי התרתי שיהיו עושין מלאכה בחוה"מ [והיינו מקח וממכר וכה"ג דבר שאינו מלאכה גמורה] ,כלום אסור לעשות מלאכה אלא כדי שיהו אוכלין ושותין ויגעין בתורה ,ועכשיו אוכלין ושותין ופוחזין עכ"ל ,וכתב הכל בו ,נראה מזה שאיסור גדול בשחוק יותר ממלאכה ,שכוונת השי"ת בנתינת המועד היתה כדי להדבק ביראתו ואהבתו ולעסוק בתורתו התמימה עכ"ל (מ"ב סק"ב). יד .מצוה לגלח בערב יום טוב ,כדי שלא יכנס לרגל כשהוא מנוול ,ואין מגלחין במועד ,דאם היו מותרין לגלח בתוך ב כי צריך להרבה מהם כל רגע (ס"א) .אבל לא יוסיף במכונה בגדים שיצטרך להם רק לאחר המועד (הליכות אבן ישראל). לג .סתם קטנים אין להתיר בכבוס רק חלוק אחד (מ"ב סקי"א). לד .לא יכבס רק בצנעה ולא בפרהסיא (ס"א). לה .מותר לגהץ בגדים בחול המועד לצורך המועד (הליכות אבן ישראל ע"פ המ"ב סי' תקמ"א סק"ט). לו .מותר להטביל כלים בחול המועד (הליכות אבן ישראל). לז .כשיש לו כלים המיוחדים לפסח שכבר אינו צריך להם, ורוצה לארזם לצורך שנה הבאה ,אסור לעשות כן בחול המועד ,דהוא טירחא שלא לצורך המועד ,דהא כוונתו רק שלא יצטרך לטרוח בהם לאחר המועד (הליכות אבן ישראל). לח .לענין שטיפת כלים ,אין צריך לדקדק אם יצטרך להם עוד בחול המועד זה או לא ,אלא כל הכלים שמשתמש בהם בחול המועד אפשר לנקותם כדרכם ,אף אם לא יצטרכם עוד בחול המועד (הליכות אבן ישראל). לט .מותר לקשור הציצית בטלית בחול המועד (תקמ"ה ס"ג ומ"ב סקי"ב). מ .דבר האבד ,מותר לעשותו בחול המועד בלא שינוי ,ר"ל שאם לא יעשהו עכשיו יבא לידי הפסד ,מיהו בכל מה דאפשר להקל בטרחה יעשה (תקל"ז ס"א מ"ב סק"א). מא .כל סחורה ,אסורה ,אפילו כל שהוא ,בין לקנות בין למכור (תקל"ט ס"א). מב .מיהו אם מזדמן לו ריוח מרובה במועד ,יכול למכור בצינעה ,ויוציא לשמחת יום טוב יותר ממה שהיה דעתו להוציא (ס"א). מג .בגד שנקרע וצריך ללבשו במועד ,אם הוא אומן צריך לעשותו ע"י שינוי ,ואם הוא הדיוט מתקנו כדרכו (תקמ"א ס"ה). מד .וכל אדם יחמיר ע"ע לתפור בשינוי זה ,כי רוב בני אדם יכולים להוציא מלא מחט בבת אחת ,והם בכלל אומן (מ"ב סקט"ו). מה .אפילו מלאכות המותרות אינם מותרות לעשותן אלא לעצמו או לאחרים בחנם (תקמ"ב ס"א). מו .אסור לכתוב בחול המועד (תקמ"ה ס"א). מז .לצורך רבים יש אוסרים כל שאינו לצורך המועד ,ויש מתירין ,ונהגו להקל בכתב שלנו שאינו מעשה אומן (ס"א). מח .אם שמע דבר חידוש ,מותר לכתבו כדי שלא ישכח; וכן אם ראה ספר מחודש ,מותר להעתיקו אם לא ימצא להעתיקו לאחר המועד (ס"ט). מט .ה"ה דמותר לשמוע לכתחילה כדי לכותבו. גם אין חלוק בין אם שמע החדוש מאחר או חידשו הוא עצמו ,דהרבה פעמים מצוי שאדם שוכח מה שחידש כבר ואינו יכול לחדשו אח"כ. ואפילו בלא טעם שכחה כיון שבכל עת ורגע מוטל על האדם לעמול בתורה ולחדש בה כפי יכולתו אין שייך לומר ימתין עד אחר יום טוב ואז יכתוב החידוש ,דאותו זמן יהיה עליו חיוב אחר דהיינו שיחדש אח"כ חידושים אחרים ,ואם יתעכב בכתיבת החידושים שלמד בתוך המועד יצטרך ללמוד שנית מה שלמד כבר ולהזכיר מה שחידש מכבר וזה יבטלנו מלימוד חידושים אחרים באותה שעה ואין לך דבר האבד גדול מזה ,והעידו על הב"ח ז"ל שכתב חיבוריו בחוה"מ, ומ"מ יזהר בכתיבת חידושיו שיכתוב כתיב שלנו ,ואם יצטרך לכתוב איזה אות מרובע יכתוב אות שבור (מ"ב סקמ"ז). נ .כמה אחרונים כתבו דבמדינתינו נהגו להקל בכתב שלנו דאינו מעשה אומן ,ויש להם על מה שיסמוכו ,והמחמיר יחמיר לעצמו ,ונוהגין לשנות קצת לעשות שורה עליונה עקומה (מ"ב סקל"ה). טיב הקהילה בס”ד לפי אופק ירושלים זמי הדלקת הרות ומוצ”ש טיב השיחות יו"ל ע"י קהילת שבתי בבית ד' בשיאות מורו הרה"צ ר' גמליאל רביוביץ שליט"א הפסח נאכל בחבורה במצותקריאת הנה,סוף זמן ותפילה רואים אנו שצריך להיות בחבורה ,כמאמר הכתוב (שמות שמעהפסח הקרבת יב ,ג) ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית .ובהמשך (שם ד) מזהיר הכתוב שאם ימעט הבית מהיות משה ולקח הוא ושכנו הקרוב אל ביתו במכסת נפשות איש לפי אכלו תכוסו על השה .ומן הראוי לעמוד על ענין זה ,מהו הטעם שהפסח נאכל באסיפה דוקא .וכן מהי כוונת הכתוב באמרו שכנו הקרוב. ובדרך אפשר יש לומר ,כי בני ישראל קודם שיצאו ממצרים ,היו שקועים במ''ט שערי טומאה ,והיו בקטנות הדעת מאוד ,ואז מחמת מדרגתם השפילה לא היה כלל ברצונם משם ,והוצרך הקב''ה לעוררם באתערותא דלעילא ,ולהעלותם על ידה מחלאת לצאתטיב עותאז אחר שזכו לאורו ית' נתעורר בהם הרצון לצאת ממצרים ,ולהיהפך הודורק מצרים, ה פרעהחניתלעבדי השי''ת. מעבדיועדה הרו יו"ר הו ר' יעקב רבינ וביץ הנהגה לפי שעה ,כי מאחר שבשעבוד מצרים היה הדעת בגלות ,לא היה היתה אך כל זה עורך ש .גולדשטיין ביכולת עם ישראל לעורר עצמן באתערותא דלתתא ,לכן היטיב הקב''ה עמהם ,והקדים אתערותא דלעילא מבלי שיהיה מקודם אתערותא דלתתא .אך ההנהגה לדורות אינו כן ,כי אם יהיה תמיד הנהגה של אתערותא דלעילא ,הרי יבטל כוח הבחירה מן האדם, כי ודאי שבאופן זה לא יהיה לו כלל נסיון להמרות רצון השי''ת .וחפצו יתברך הוא שהאדם יעבוד אותו מתחילה מתוך עול מלכות שמים ,ויעורר בזה אתערותא דלתתא להמשיך אתערותא דלעילא ,ואז משפיע הקב''ה הארה דקדושה מן השמים ,ואז זוכים אנו להתענג בעבודת השי''ת. והנה ,בכדי שאכן יהיה ביכולת האדם לעורר עצמו באתערותא דלתתא ,מוטל עליו להיות בחבורה עם יראי השי''ת ,כי אף שעיקר מעלת האדם הוא הנשמה שבו ,מכל מקום הרי מלובש הוא בגוף חומרי ,ונטיית הגוף הוא לדברים חומריים ,וזקוק הוא להרבה חיזוק כדי שלא יטה עצמו לרצונותיו ,ובאם חלילה לא יזכה לחיזוק להתגבר על יצריו ,אז במהרה יפילו היצר לענינים חומריים של קליפת מצרים ח''ו .אבל אם יחבר עצמו עם בני חבורה החפצים לבטל רצונם לרצון השי''ת ,אז איש את רעהו יעזורו לעבוד את בוראם מתוך עול מלכות שמים ,ואז יזכו להתעלות במעלות הדבקות מתוך הארה דקדושה. ולכן בזו השעה שזכו ישראל להארה מן השמים ,הבינו כי אין זו הנהגה לדורות ,כיון שהם בעצמם לא זכו בה עדיין מעולם ,ורק לעת עתה זיכו אותם בה בהכרח כדי להוציאם ממצרים ,וכיון שחפצים היו לזכת להארה זו תמיד ,רמז להם הקב''ה העצה לזה ,שיהיו תמיד אגודים וקשורים זה לזה ,כי זהו הכלי לזכות בה לדורות כאמור .ולכך נצטוו לאכול את הפסח בחבורה. וכעין מאמר קודש של הרה"ק רבי דוד מלעלוב זי"ע ,בפקודתו של פרעה (שמות ה ,ז): לא תאספון ,דלכאורה על פי כללי הדקדוק היה מן הצורך לכתוב 'לא תוסיפון' ,אלא שלשון תיבת 'תאספון' משמעותה מלשון 'אסיפה' ,כי פקד פרעה לבל יתנו לישראל להתאסף וליעשות אגודה אחת ,כי אף גם הוא הכיר מה גדול כוחה של 'אהבת חברים'. ובמיוחד מועיל ענין זה בימינו אנו ,שנמצאים אנו בעקבתא דמשיחא ,והקשיים מבית ומחוץ מתרבים למאוד ,במצב זה קשה מאוד לאדם לשרוד כשהוא בגפו ,בלא חברים המסייעים בעדו ,וכמאמר הרה''ק מרוז'ין זי''ע ,על מאמר הכתוב (בראשית מט ,א) האספו והגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים ,וכה פירש' :האספו ואגידה לכם' תתאספו ותהיו באגודה אחת' ,את אשר יקרא אתכם' זה הדבר יהיה יקר עבורכם 'באחרית הימים' היינו בימי עקבתא דמשיחא ,שהחושך יכסה ארץ ,וצריכים אנו להרבה חיזוק ,ולכן היא העצה היעוצה ביותר. ולאור האמור קילורין הם לעיניים מאמרו של הרה''ק הרבי ר' זושא מאניפולי זי''ע, שהמליץ בלשון התנא (אבות ג ,ב) :שנים שיושבין ואין ביניהם דברי תורה ,וכה ביאר: 'שנים שיושבים' יחד בחבורה אחת' ,ואין ביניהם' היינו שאין ביניהם דבר הגורם פירוד לבבות ביניהם ,אלא הם באחדות גמורה ,הרי זה לבד בבחינת 'דברי תורה' .כי עצם האחדות מביא לידי קיום התורה כאמור .ועל פי זה מובן מה שאמר רבי עקיבא על מאמר הכתוב ואהבת לרעך כמוך אני ה' שזה כלל גדול בתורה ,כי היא המביא לידי קיום התורה. ענין זה של 'אהבת חברים' היה יסוד היסודות של תורת החסידות ,וכנודע הסיפור הידוע מהחסיד רבי מאיר מחסידיו הנודעים של מרן הרה"ק מלעכוויטש זי"ע ,שנסע פעם בדרך ארוכה ומתישה מאד כבימיהם אז ,ובהיותו בדרך תקף עליו יצרו רח"ל ,ומחשבת העבירה ניקרה במוחו כיתושו של טיטוס ,ולא הרגיש בעצמו שום כוח להתגבר על יצרו, גם במחיר ריחוקו מחצר הקודש .עד שהתבונן בלבו ,כי אף אם יפסיק להגיע אל הרבי, הלא בעקבות מעשיו עלול הוא להיפלט מחברת החסידים שהם חבריו וריעיו משכבר הימים ,ורק מחשבה זו מנעה בעדו מחטוא לאלקים .ומיד שם פעמיו אל רבו הרה"ק מלעכוויטש ,וכאשר הגיע אמר לו רבו שכוח החברים הם יותר מכוח הצדיק ,כי לפעמים מה שאי אפשר ע''י הצדיק אפשר ע''י חברים... סיפור כיוצא בזה מספרים על הרה"ק מרוז'ין זי"ע ,שנכנס פעם לקלויז וראה קבוצת חסידים יושבים בצוותא ,פנה אליהם בשאלתו :מי גדול יותר? הרבי ,או חברים .השיב אחד מהחבורה :בוודאי חברים! והרבי חזר לחדרו .כאשר שאלוהו חבריו פשר דבר, השיב להם מעשה שארע עמו בדרך לכאן ,כי בדרך נתקף ברוח תעתועים וכמעט נכשל בעבירה חמורה ,וחשב בלבו כי יחפש לעצמו אחר כך 'רבי' אחר שאין לו תפיסת מחשבה ,אך למרות זאת נמנע מלעשות העבירה כי עשה חשבון שלא שוה לו להפסיד את החבורה הקדושה שיש לו ברוז'ין .וסיים אותו חסיד ,הנה לפניכם שהרבי תפס במחשבתו את כל הענין ,אך ראו והביטו כמה באמת גדול כוחם של חברים. ואם כבר בכוחם של חברים עסקינן ,ראוי להזכיר מה שמובא בספה"ק והיה ידוע בחצרות הקודש ,שחסידים ביניהם היו מברכים ומשפיעים ישועות זה לזה .והיו חסידים מספרים ,מעשה בחסיד שנסע לקראת ראש השנה לשהות בצל קדשו של מרן הרה"ק ה'חוזה מלובלין' זי"ע ,וכשבא לקבל ברכת שלום מה'חוזה' ,ציוה עליו באין אומר ודברים ,לשוב מיד לביתו ,עוד קודם ראש השנה .כשבא לעירו וסיפר לחבריו מה שארע לו ,הסבו יחד לשתיית 'לחיים' וברכוהו שיזכה לאריכות ימים ושנים .ושם שוב פעמיו לרבו מלובלין .כשבא שוב לקבל את ברכת שלומו ,קיבלו הרבי בסבר פנים יפות, והסביר לו כי מעיקרא ראה עליו שימיו ספורים רחמנא ליצלן ,ולכן רצה שיארע הדבר בחברת רעיו ובני ביתו .אבל עתה אחרי שחבריו פעלו לו ישועה גדולה בברכתם ,בוודאי יקבל אותו בסבר פנים יפות .ויש כאן מוסר גדול כמה גדול כוחם של חברים טובים! אך גם זאת צריך לדעת כי על אף שדבר זה היא העצה להתחיזק בימינו ,מכל מקום מוטל על האדם החפץ להיות נמנה בין חברים מקשיבים ,מקודם לבדוק אם אכן חבורה זו שהוא חפץ להימנות עמהם היא אכן עבורו ,ואם אלו הנמנים עליה אכן יסייעו בידו לעבודת השי''ת ,או ח''ו להיפך ,כי לפעמים מצויים גם אינשי דלא מעלו שבאים להיטפל עם בני חבורה ,ואף שיתכל שלאלו הפחותים היא טובה ,מכל מקום יתכן שלאדם הגון השוהה במחיצתם הוא היזק גדול ,וכעין שמובא בחז''ל (סנהדרין כג). שנקיי הדעת שבירושלים לא היו נכנסים לאכול בסעודה ,אלא אם כן ידעו קודם מי מיסב עמהם על השולחן ,וזאת כדי שלא תהא להם קירבה עם אנשים דלא מעלו ,ויהיה להם היזק לנפשם ולנשמתם. כי כוח החבר כמו שהוא מועיל לקרב להשי''ת ,כך הוא להיפך אם אינו הגון הוא ,ולכן המשיך הכתוב ואמר' :ואם ימעט הבית מהיות משה' ,והוא רמז לאדם שעדיין אין לו חבורה כראוי להתחזק בעבודת השי''ת ,ומוטל עליו עדיין לתור אחר חברים נוספים, אז 'ולקח הוא ושכינו הקרוב אליו' היינו שיראה להתחבר לאנשים כאלו שהם בחינת שכן קרוב ,שיהיה חביריו קרובים לדיעותיו ולהשקפתו .כי רק אז יפיק מהם התועלת הרצויה ,אך אם יהיו אלו אנשים הרחוקים מדעות ישרות ,אז לא די שלא יפיק מהם מאומא ,אלא עוד יטה עצמו לדעתם ,ועלול להתדרדר מחמתם ח''ו. ובדרך אפשר יש לומר שענין זה נרמז במאמר הכתוב (ויקרא יט ,יח) ואהבת לרעך כמוך אני ה' ,שבאה התורה להורות לנו ,שכל תכלית 'אהבת חברים' צריכה להיות למען נגיע להכרה כי 'אני ה'' ,ונקיים את מצוות התורה כדת וכראוי .ולא ח''ו להיפך. יעזור השי''ת שנזכה להתאחד עם חבורה של יראים ושלימים ,ונזכה על ידי זה להיות קשורים ודבוקים בהשי''ת ובתורתו ,עד שנזכה שוב לאכול מן הזבחי ומן הפסחים במהרה בימינו אמן. ג ספר טיב המעשיות לרבינו טיב המעשיות סיפור לחג מורנו הגאון הצדיק רבי לוי הכהן רבינוביץ זצוק"ל במלאות ימי השלושים להסתלקות אבי מורנו ורבינו יבחלט"א ,ה"ה פאר קהילתנו הגה"צ רבי לוי הכהן רבינוביץ [רפפורט] זצוק"ל ,שריד לדור דעה ,מנקיי הדעת שבירושלים ,בעל מחבר ספרי "מעדני השולחן".הננו בזה להתדבק בשולי אדרתו הזכה והטהורה ,בליקוט 'טיב המעשיות' מעט מזעיר ממעדני דרכי קדשו ,ואורחות חייו המופלאים– . נקבצים מתוך ספרי ושיעורי רבינו שליט"א ,אשר רגיל תדיר על פי קדשו מתורתו הגדולה של אביו ,ושמעתתיה מבדרן בבית מדרשו תמיד .הבאנו כאן כטיפה מן הים ,למען נלך בדרך טובים ואורחות צדיקים נשמור. זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל שנות ילדותו סיפר לי כ"ק אאמו"ר זצ"ל הכ"מ ,כי בתקופת לידתו בעיה"ק צפת ת"ו שרר רעב כבד בעיר ,ואמו הצדקנית ע"ה הצטערה מאוד שלא נשאר בידה שום דבר להאכיל את תינוקה הרך .באחד הימים כשתקף הרעב בחוזק ,אמרה לבעלה הגדול הרה"ק רבי גמליאל זצוק"ל :וכי מה נעשה כעת עם התינוק הקטן הזה? כאשר אפילו אנשים גדולים גוועים כאן בעיר ברעב רח"ל ,מכל שכן תינוק קטן ,וכי אזרוק אותו כאן תחת המיטה?! [הם דרו במחסן קטנטן וצפוף]. הרגיע אותה הצדיק ,ואמר שראוי הוא תינוק זה להתאמץ עליו ביותר ,ועוד תראי שדווקא מזה הילד תראי דורות ישרים ,ולאילנא רברבי יתעביד! ואכן כך הוה ,כאשר אבי ע"ה היה נצר יחיד לאימו להמשך אותה שושילתא דדהבא ,שלשלת היוחסין המפוארת של הדורות הקודמים .והוא ממשיך יחיד לאימו ע"ה ,כי רוב בני המשפחה נהרגו בשנות הזעם על קידוש ה' ,ויחידים שניצלו סרו מדרך ה' .ודוקא מאבי ע"ה שאמו כמעט התייאשה ממנו ,זכתה לדורות מפוארים יראים ושלמים ,וגם חיבר ספרים חשובים בישראל! ללמדך ,שלעולם אין להתייאש משום ילד או בחור, ואי אפשר לדעת מה ייצא ממנו בעתיד! [קובץ "פרטיות",קלטת ט"ו צד ב'] •~•~• אבי מורי זצ"ל התייתם ל"ע בגיל תשע מאב ומאם, כמעט ללא קרובי משפחה בארץ הקודש.בימים ההם לא היו לא 'קרנות' ולא 'וועדות' למיניהם ,והיתומים היו עזובים ומוזנחים רחמנא ליצלן .הוא גדל בבית היתומים דיסקין בתקופה קשה מאוד גם ברוחניות, כאשר רבים וטובים פרקו בהמוניהם עול תורה ומצוות .אך הוא נשאר בחסדי ה' חזק ואיתן ברוחו ובנפשו ,אף שעברו עליו שנות יתמות קשות ביותר. אמונתו התמימה והשלמה היא שעמדה לו להתנהג בתמימות בדרך ישראל סבא ,בזכרו תמיד את אביו הגדול והקדוש[ .בימי הקיץ היה מפנה את חדרו ,עבור הגה"צ רבי יוסף חיים זוננפלד זצוק"ל ,כשהיה בא לפוש שם ,וקבע מקומו בחדרו של אבי זצ"ל]. לאחר שנים רבות בעת שהוציא לאור את ספרו הנודע "מעדני השלחן" ,נכנס לבית מרן הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל שבשכונת 'שערי חסד' ,לבקש ד הסכמה על ספרו.בין הדברים הזכיר אבי את שם אביו רבי גמליאל זצ"ל ,והנה לפתע פתאום פרץ רבי שלמה זלמן בבכי ,לתדהמת אבי זצ"ל וכל הנוכחים. כשנרגע מבכיו סיפר ,שזוכר הוא היטב את הסבא הצדיק רבי גמליאל מלפני ששים שנה! שהיה כאן בשערי חסד בסוף ימיו[ ,לאחר עלייתו מקישענובדר בצפת ,ובסוף בני אדם... והעידו בחורים יקרים אלו ,שאותה שיחה שנמסרה באותו מוצ"ש ,השפיעה עליהם עד מאד! ונשארה חקוקה בלוח ליבם ,וייחסו אליה חשיבות מרובה. בראותם עד כמה מחשיבם הרב הגדול ,שנסע במיוחד מירושלים כדי לדבר עם ארבעתם בלבד דברי חיזוק, לקרבם באהבה אל אביהם שבשמים! בטלמן זצ"ל שבשכונת שערי חסד] .כשנפטר ידעתי שהשאיר אחריו יתום קטן [אבי היה יתוםבגיל ]9שנשאר בלא משען ומשעה ,בהעדר משפחה אומנת וכו' .ובימים הקשים ההם גורלו של יתום בירושלים היה קשה מאד ,הן בגשמיות והן ברוחניות כנודע .ובכל השנים היה לבי נוקפי מה נעשה עם אותו יתום? ולא עלתה בידי לפגוש בו ,ומי יודע מי טיפל בו? –והנה ברוך השם רואה אני אותך כעת בטובתך ברוחניות ובגשמיות, ובחיבור ספר חשוב כזה! [ספר 'טיב הקהילה תשע"א' ,פרשת במדבר] ימיו עלה הרבה לירושלים עיה"ק ,בבית בתו וחתנו מוהר"ר אשר לעמיל [קונטרס 'טיב המעשה' ח"ד דף ו] •~•~• אחד מרבני ירושלים ,נוהג היה לדרוש בכל שבוע במוצאי שבת קודש בישיבה אחת שבעיר בית שמש יצ"ו. שבוע אחד התקשרו אליו מן הישיבה ,שבעקבות שבת חופשה שהיתה בישיבה ,אין בסעודת מלווה מלכה השבוע כי אם ארבעה בחורים בלבד! וחבל שיטריח הרב את עצמו בנסיעה קשה מירושלים עד בית שמש ,כאשר הישיבה כמעט ריקה. אך הרב התעקש ,והשפיל את עצמו הפקר כמדבר, ונסע לשם למסור את השיחה השבועית ,אף שקשתה עליו הנסיעה במאוד. בהגיעו אל הישיבה התיישב עם ארבעת הבחורים היחידים שנכחו ,והם מאד תמהו והתפלאו ,למה זה הטריח הרב את עצמו כל כך בשביל ארבע בחורים בלבד? אמר להם הרב ,הטו נא אוזנכם ושמעו! הנה מכיר אני בירושלים צדיק זקן אחד ,ה"ה הגאון המפורסם רבי לוי רבינוביץ ,בגיל תשע התייתם מאביו ומאימו, וכיום בהגיעו לגבורות יש לו כאלף יוצאי חלצים נכדים ונינים! כן ירבו– .מילד אחד בודד נטוש ועזוב נעשה שבט של כאלף אנשים! – כך מתייחס אני לכל אחד מכם כאלף אנשים! נמצאתי אם כן מדבר עתה בפני ארבע אלף איש! שהרי האחריות המוטלת על כתפי כל אחד מכם ,תוצאותיה עלולים להשפיע על כאלף •~•~• הרבצת תורה לתלמידים במשך שלשים ושתים שנים היה אבי מורי הגה"צ זצ"ל ריש מתיבתא ,ומרביץ תורה לתלמידים .הוא נחל הצלחה גדולה בתפקידו ,והיתה לו סייעתא דשמיא מיוחדת במלאכתו ,עד שנחשב לאחד המומחים בדורו בחינוך ,והיו עולים להתייעץ עמו ממוסדות וקהלים שונים. הוא היה 'אמן החינוך' ,אף שמעולם לא עבר שום 'קורס' למלמדים ...ולא קיבל שום 'סדנא' לחינוך–... מעולם הוא לא היכה שום תלמיד ,ואף לא נצרך להכות בתלמידיו. רבים תמהו והתפלאו בשעתו ,מה הוא סוד הצלחתו הגדולה? כיצד הוא מעמיד עדרים עדרים של תלמידים מופלגים בתורה וביראה? אך כיום ניתן לגלות ,שהיה שופך תפילות רבות בדמעות רותחות להצלחת תלמידיו! פעמים רבות בזמן ההפסקה ,כאשר נוהגים המלמדים לפוש קמעא ,להתכנס יחדיו 'בחדר מלמדים',לשתות תה ולשוחח ...היה הוא נשאר בכיתתו ,נועל את הדלת ,ונוטל ספר תהלים לידו ובוכה בדמעות שליש על הצלחת התלמידים ,שיהיה הקב"ה בעזרו לעשות מלאכתו נאמנה. ואכן העיד בפני בהזדמנות אחת ,שברוך השם מתוך שלושים ושתים מחזורים שלימד ,אף תלמיד לא החמיץ ולא התקלקל! – זה עלה לו בדמעות רבות! [שיחה למלמדים בת"ת 'טיב ירושלים' בית שמש ,א' דחוהמ"ס תשס"ב] •~•~• בצעירותו כשהיה אבי מורי הגה"צ זצ"ל ריש מתיבתא לבחורים צעירים ,קבעה הישיבה סדר של שיעור קצר בספרי נ"ך ,הרמי"ם היו מחליטים בדעתם איזה ספר בנביאים חשוב יותר ,כדי להרחיב ידיעות התלמידים בקורות ימי השופטים והמלכים ,ומלחמותיהם של טיב הקהילה בס”ד פנים ,סיפר אבי ,והציג את עצמו בתור 'כהן מיוחס' ישראל וכיוצא. ממשפחות המיוחסות שבכהונה ,ואמר שבניו אך אבי זצ"ל רוח אחרת היתה עמו ,ולפליאת הכל היה בילדותנו היה אבי זצ"ל נזהר מאוד שלא להכשילנו הצעירים 'פרחי כהונה' הנוסעים גם כן לראש השנה תהלים'! וטעמו ונימוקו עמו, בוחר תמיד ללמד 'ספר לפי אופק ח"ו במצות כיבוד אב ואם החמורה ,ולכן היה שוקל ירושלים למירון ,נכנסים אל תוככי המערה ,מקום קבורת ומוצ”ש היה מסיים עם התלמידים הרותשלמה הדלקתשנה כאשרזמיבמשך רביוביץאותו אם אנו נקיים ר' שציוונו, ציווי מורולפני כל בשיאותהיטב שליט"א גמליאל הרה"צ הצדיקים הקדושים רבי שמעון בר יוחאי ובנו רבי את כל ספר התהלים עם פירוש רש"י .ובהיות רוב למעשה או לא. אלעזר ברבי שמעון זי"ע .כששאל אותם כיצד התפילות שאנו מתפללים מקורם בספר תהלים, לפעמים היה פונה אלינו בלשון מחוכמת :אינני רוצה מתירים הם לעצמם להיכנס בפנים המערה ,כאשר וכן בהזדמנויות שונות בחיים מתפללים בני ישראל לומר לך ולצוות עליך לעשות כך ,כדי שלא להכשילך הוא היה מקפיד שלא להיכנס פנימה ,רק להישאר על ותפילה מן הראוי שיידעו ויבינו התהלים– . בספר תמיד קריאת שמע סוף זמן חלילה במצות (שמות כ ,יב) 'כבד את אביך' אם לא תעשה 'מרפסת הכהנים' שבחוץ – .ענו לו הם שאם הגה"צ פירוש התפילות בהבנה עמוקה יותר ,שבזה רוכשים זאת– ...לכן איני גוזר זאת בגזירת אב ,רק מציע לפניך, רבי לוי הכהן רבינוביץ נוסע מדי שנה בר"ה למירון קנין רוחני עצום ,ומקרבים לב הבחורים להתפלל שאם תרצה תעשה נא בבקשה כך וכך ,אבל אין אתה ונכנס בשופי אל המערה ,הרי הדבר פשוט וברור בהתלהבות ,ולאהוב את התפילה ,מאחר שיודעים מחויב בדבר... שניתן לכהנים להיכנס פנימה!... ומבינים מה שמוציאים בפיהם. ומה חושבים הנכם ,זה עבד או לא? – זה עבד נפלא! האיש תבע נחרצות מאבי הגאון לדעת ולברר ,מנין והדבר הוכיח את עצמו ,שלימוד זה הוסיף הרבה 'יראת אחרי פנייה שכזו פשוט לא היה שייך לסרב! המילים לקח לו ההיתר להיכנס אל תוך המערה. שמים' בלב התלמידים ,ומתוך כך היו מתחברים יותר החמות והמחוכמות הללו ,ביחד עם החיוך הפיקח ענה לו אבי :מחמת שכן ראיתי את אבי הגאון הצדיק בתפילה ,ומתקשרים בדבקות הבורא ברוך הוא! שנלווה אליהם ...הצליחו פי כמה יותר מגישה של המקובל רבי גמליאל הכהן רפופורט – רבינוביץ זו היא דוגמא טובה של מלמד דרדקי המחשב תועלת ציווי פקודת המושל והרודן! זצוק"ל גאב"ד קישענוב ,שנכנס אל המערה פנימה, התלמידים למרחק של שנים .לא רק בהצלחת תורתם [טיב השידוכים שער חינוך ילדים ,מתוך שיחה בכולל הרה"גר' משה וכנראה היה כן בקבלה אצלו ,שהכהנים נכנסים בתוך בידיעת החומר הנלמד ,אלא בכל עלייתם הרוחנית סובל,ד' סיון תש"ס] המערה. בכללות ,וחיזוק 'יראת שמים' בלב התלמידים! •~•~• אך האיש לא נחה דעתו ,והפטיר" :עם איסורים [קונטרס 'טיב המעשה' ח"ג דף קג] כבוד אאמו"ר זצ"ל הכ"מ היה מקפיד בהכנות השבת דאורייתא לא משחקים!"... •~•~• קודש על כמה דברים ועניינים שיכין אותם בעצמו, ומאז החלטתי ,אמר אבא ,שאם מנסיעתי נגרם צער שמעתי מאבי מורי זצ"ל ,שלפני רבות בשנים עוד כדקיימא לן בריש פ"ב דקידושין (מא ).דמצוה בו יותר לאיש ישראל אינני נוסע עוד כך בפרהסיא ובפומבי, בטרם קום המדינה ,היה מוסר שיעור קבוע בחומש מבשלוחו (או"ח סי' ר"ן ס"א). כדי שלא יעתיקו כהנים אחרים מהנהגתי ,אלא ימשיך רש"י באחד מבתי הכנסת שבירושלים ,בפני אנשים כגון את נרות השבת (משנ"בסי' רס"ג ס"קיב ,עפ"י כתבי האריז"ל), כל אחד כמנהג בית אבותיו בזה .ועל כיוצא בזה כתבו פשוטים ותמימים מבני עדות המזרח – .כאשר בכל ואת תבשיל החמין [טשאלנט] ,שהיה עומד ומכין הכל הפוסקים שלא לעזוב מנהג אבות ,כמד"א (משליא, מקום שנקרא להרביץ תורה ולהאדירה ,היה נענה בגופו לכבוד שבת קודש ,על פי מנהגיו וכוונותיו ח)"אל תיטוש תורת אמך". בחפץ לב ,כדי להרבות כבוד שמים ולקדש שמו הנעלמות. [קובץ 'פרטיות' ,קלטת ]85 יתברך. פעמים רבות בעת הכנת הטשאלנט היה מפזם •~•~• באותו שיעור היה צריך לפרש כל דבר שבתורה לעצמו ניגונים מרטיטים ,שמתוכם היה ניתן להבין אציין הנהגה אחת שראיתי אצל אבי מורי זצ"ל ,שגם בפשיטות ,ולא היה ניתן לדבר לפניהם בדברים על מה נסקו מחשבות קדשו .כגון כשהיה שר את לשדכנים אחרים שלא יצאה הצעתם אל הפועל, גבוהים וסתומים. הזמר הידוע בסליחה דעשרה הרוגי מלכות" :טיהר שילם קצת דמי שדכנות .כי כן מקובל אצלו לשלם בהגיעו בפרשת וייצא לפסוק (בראשית כט ,יא) "וישק רבי ישמעאל את עצמו ,והזכיר את השם בסילודין, שכ"ט 'שדכנות געלט' לכל הצעת שידוך ,גם אם לא יעקב לרחל וגו'",שאלוהו בתמימות שלכאורה מפסוק ועלה למרום וכו'".כשכוונתו היתה מובנת לנו היטב, יצאה אל הפועל[ .ואיכא דמטו בה משמו שלהדברי חיים זצוק"ל]. זה למדנו שמותר לנשק הנערה עוד לפני השידוך, ללמד שיש בחיים ניסיונות רבים והסתר פנים ,וצריך ['טיב השידוכים' חלק הבחורים ,שער השידוכין פ"ד ס"ק ב] אתמהא?! –ולא היתה לו תשובה מן המוכן על אתר. להתגבר על הכל ,ועוד כהנה וכהנה. •~•~• [אצלנו כמובן ,אין כאן שום קושיא ,שאנו יודעים שהתורה הק' מלאה צפונות [מתוך שיחה בדרך נסיעה למקומות הקדושים] בעת שישבנו "שבעה" אחר פטירת אמי מורתי עליה וסודות גבוה מעל גבוה]. •~•~• השלום ,היתה אחותי תבלחט"א בוכה ומבכה מאוד, וניגש לשאול בזה את הגאון המפורסם רבי הלל זכורני שבת אחת שלא שרנו 'זמירות שבת קודש' והנה אחר שעבר יום השלישי לפטירתה ,וראה אבא שלזינגער זצ"ל ,שיתן לו תירוץ יפה מה לענות להם. בקול ,כי אם בלחש .היה זה כשבבית אחד השכנים זצ"ל שעדיין מררת היא בבכיותיה ,ניגש אליה וביקשה ואמר לו הגאון תשובה בדבר ,בהקדם דקדוק לשון קרה אסון ל"ע באותו שבוע כשנפטר להם ילד ,באותה להפסיק לבכות ,כי אנו צריכים לשעבד רגשותינו לפי הכתוב "וישק יעקב לרחל" ולא אמר 'את רחל' ,כאשר שבת החליטו אבי ואמי ע"ה שאין זה ראוי שנשיר דת תורתנו הקדושה ,ומכיון שנפסק בהלכה (יו"ד סי' כבר דקדק בזה האבן עזרא ז"ל (שה"ש א ,ב) ,הביאו ונזמר הזמירות בקול כדרכנו .משום שזה ייראה בעיני שצ"ד ס"א) שנתנו שלשה ימים לבכי ,אין להוסיף יותר הרמב"ן על אתר (סוף פסוק ט). השכנים כמי שאין משתתפים ואין מרגישים בצערם, בבכיה! אך יש לפרש שהיה נושק ידי עצמו אל מול רחל, ועולם כמנהגו נוהג בשירים ובזמירות ,וכדי שלא והוכיח דברתו מפטירת שרה אימנו ע"ה ,שנאמר בה ושולח נשיקתו ממרחק .ולכן לא נאמר "את לגרום להם צער מחשבה כזו ,נמנענו באותה שבת (בראשיתכג ,ב) "ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה", רחל",שהיה משמע שנישק את רחל עצמה ,אלא משירת הזמירות בקול. תיבת 'ולבכותה' כתובה באות כ' קטנה ,ללמדך שיש נישק ידי עצמו אל מול רחל ושלח נשיקתו באוויר. [קובץ 'פרטיות' ,מימי השבעה על אם רבינו] שיעור לבכיה ,ואין להוסיף בכיה יותר משיעור שנתנה כדרך שנוהגים אחינו הספרדים אל מול פני הספר •~•~• תורה ,כמ"ש שם בפירוש בעלי התוספות .ועיין בספר תורה בעת הגבהת הספר ,או בעת הוצאה והכנסה אבי מורי הגה"צ זצ"ל בעל 'מעדני השולחן' ,היה נוהג חסידים(סימן רל"ו) מעשה נורא באחד שהיה מצטער כשעובר לפניהם ,שמנשקים ידי עצמם אל מול הספר לנסוע לראש השנה אל הציון הקדוש במירון .בתקופה למת יותר מדי. ומנשקים באוויר עי"ש. מסוימת חדל ממנהג זה ,ולא היה נוסע בקביעות כך חיו אנשי ירושלים של מעלה יראים ושלמים, ובכך היה לו תירוץ מספיק להניח את דעתם ,כאשר לשם .לשאלתי מדוע הפסיק מנהג יפה זה ,גילה לי כל עצם רגשותיהם הבכייה וגם השמחה ,וכל יישב להם לפי מנהגם שנוהגים בעצמם. טעמא דמילתא. תחושותיהם ,כולם מכוונים עלפי האמור בדת תורה [ספר 'טיב השידוכים' ,שער התורה פרשת ויצא] ניגש אלי במירון יהודי מבוגר ,חסיד חשוב ונשוא הקדושה .ואין להם בכל עצם חייהם עלי אדמות כי •~•~• לימוד אורחות חיים יו"ל ע"י קהילת שבתי בבית ד' ה אם רצון התורה ,ורצון הבורא ברוך הוא! [קונטרס 'טיב המעשה' ח"ה דף מה] וכן כתב בצוואתו המופלאה שהתפרסמה אחר פטירתו[ ,חלקה נדפס בגיליון 'טיב הקהילה' פר'תצוה שנה זו] וזל"ק (אות א ס"ק ט)" :אבקש לא להצטער יותר מדאי ,אלא כמו שכתוב בגמרא (מוע"קכז ):ג' ימים לבכי ,ד' ימים לאבל ,היינו להצטער בלב .ואחר כך מה שאפשר לעשות לתיקון נשמתי יהיה לרצון" .ועוד שם (אות ב ס"ק א)" :אבקשכם לא להצטער הרבה ,ולדעת כי אני עובר ממקום למקום ,עד ביאת הגואל צדק במהרה" עכל"ק. •~•~• באחת השבתות כשהתפללתי עם אבי זצ"ל בבית הכנסת ,אמר שם 'קדיש יתום' .לאחר התפילה שאלתי ממנו לקדיש מה זה עושה ,שלא היה לו אז יארצייט של אביו או אמו. ואמר לי" :לפני יותר מארבעים שנה נפטר כאן בירושלים 'בחור' ערירי אחד ,שלא הניח אחריו שום זכר ,התעניינתי אז בשמו של הבחור הגלמוד, ומאז שומר אני בכל שנה ביום היארצייט שלו לומר קדיש!"– .וכל זאת עשה בהצנע ,הגם שאף אחד לא ביקש ממנו. זו היא דוגמא של אדם שחי עם אמונה ,וחושב על נשמה גלמודה לעשות עמה חסד גם בעולם האמת, לאחר מאה ועשרים! [פרטית ,ח"י אדר תשע"ב] •~•~• מידות טובות בהזדמנות אחת ,כשהיה אבי מורי הגאון זצ"ל לפני ניתוח לב ,בשכבו בבית חולים על מיטת ההכנה לניתוח ,ערך עם עצמו 'חשבון הנפש' .ובעומדי מראשותיו ולא הבחין בי ,חשב שאין איש עמו .ולפתע נפלט מפיו :ברוך השם ,בדברים שבין אדם לחבירו ערכתי חשבון נפשי ,ואין בי שום דופי! אבל בעניינים שבין אדם למקום יש צורך להוסיף ולתקן! אחד הגדולים שבדור הקודם היה נוהג לשלוח אל אבי ע"ה שם כל חולה שהיה במשפחתו להזכרה ,וכן את היולדות לפני לידתם ,כדי שאבי יתפלל עבורם. כשהחל במנהג זה גיחך אבי וצחק ,הוא הרגיש כאילו עושה עמו ליצנות ...אך אותו צדיק אמר לו :הפה שלך נקי ביותר ,ואני צריך תפילות מפה שכזה! [מתוך שיחה לבחורי מיר ובריסק ,ג' תמוז תש"ס] •~•~• מידותיו היפות והנאצלות של כבוד אאמו"ר זצוק"ל הכ"מ היו לשם דבר ,כל מי שהכירו הבחין מיד בתכונות נפשו העדינה ובמידותיו המתוקנות. בילדותנו כאשר לפעמים נפלו מריבות בין הילדים, כפי שמצוי בכל בית ,היתה לו מכך עגמת נפש מרובה, ולא היה יכול להירדם בלילה ,עד שהיינו מתפייסים... באומרו שכל עוד שיש איזה שהיא 'קפידא' בבית אי אפשר לישון! [וכן כתב בסעיף הראשון הפותח את צוואתו הנפלאה: "אבקש שיהיה אצלכם שלום ואהבה אחד להשני, ולוותר כשיש סכסוך ,כי השלום הוא דבר גדול מאוד. כמ"ש (ויקרא יט ,יח) 'ואהבת לרעך כמוך' ,ואהבה מביאה השלום" .ועוד שם(אות ב ס"ק ד)" :בני האהוב המקובל רבי גמליאל ,אבקש שישתדל שלא יהיה שום ו מחלוקת במשפחה וכו'" עכל"ק (ועי"ש אות ד ס"ק טו) ודו"ק]. התלוויתי עמו פעם בדרכו ,והנה באמצע הדרך פגש באדם זקן בן גילו ,התקרב אליו ורכן לו משהו באוזנו. הבנתי שהוא רוצה לדבר עמו בסודיות ,וממידת דרך ארץ התרחקתי לאחור ,ולא שמעתי מה אמר לו – .אך לפתע שומע אני את תשובת אותו זקן שענה לו בקול: "הלא כבר לפני שבעים ושמונה שנים מחלתי לך על כך!"... התברר ,שהלה היה שכנו לחדר בילדותם בבית היתומים 'דיסקין' שבגבעת שאול ,וכנראה חשש מאיזו פגיעה שנעלב אותו חבר .ועל אף שפייסו תיכף על אתר וביקש את מחילתו ,לא היתה דעתו נוחה עד קרוב לשמונים שנה לאחר מכן ...ושוב דאג שתהיה מחילה בכל לב! לאורו ,כאשר פעם אחת שלטה שריפת ענק בביתו, וכלתה האש את כל החיבור כולו! סיפר אבי זצ"ל ,שהיה לאביו אז צער גדול מאוד, על שהלך הכל לאיבוד ,אבל לאחר מכן חיזק עצמו בדבר ,שאם כך הוא רצון השם הרי הוא מקבל זאת באהבה ,שהרי כל תכליתו בחיבור הספר לא היתה אלא "לעשות נחת רוח לבורא יתברך שמו" ,ומאז לא דיבר ולא חשב יותר מאותו הספר[ .כנראה אותה שתיקה וקבלת הגזירה באהבה ,עשתה נחת רוח למעלה יותר מכל הספר כולו.]... ואבי הגאון זצ"ל היה תולה את הצלחתו הגדולה של ספרו 'מעדני השולחן' ,באותה זכות שאביו ע"ה קיבל אותה גזירה באהבה. [פרטית ,כ"ח אדר תשע"א] •~•~• תפילה [מתוך ההספד שנשא רבינו בעת מסע הלוויה] •~•~• ספרו הגדול מעדני השולחן בעת שהיה אבי מורי הגאון זצ"ל כותב את ספרו "מעדני השולחן" ,נודע הדבר להגה"צ רבי יצחק דוד גוטפארב זצ"ל מזקני נקיי הדעת שבירושלים. והחל לעודדו מאוד בכתיבה זו [כי היה חוכך בדעתו אם ראוי הוא להדפיסו] ,וכך כל העת ללא הרף עודד והמריץ אותו להמשיך במלאכתו מלאכת הקודש עד גמירא, באומרו שהדור זקוק מאוד לספר זה. לאחר שנמסר הספר לעורך ,הלך בעצמו אל אותו עורך והמריצו להזדרז במלאכתו[ .בדרך אגב ,מן הענין לציין נקודה מתרומת מידותיו ,שביקש אז מאבי ע"ה לקחת 'הסכמה' לספר מרב אחד שהיה חשוך בנים ל"ע ,כדי לעודד את רוחו ,למרות שלא היה לו כל קשר עמו]. וכשיצא הספר לאור עולם ,לקח הוא בעצמו כמה ספרים למכירה .וברוך ה' היתה הצלחה כבירה לספר, והמהדורה הראשונה אזלה מן השוק זמן קצר לאחר שיצאה לאור עולם! –ורק אז התיישבה דעתו של רבי יצחק דוד ע"ה. [טיב הזכרונות–רבי יצחק דוד גוטפרב] •~•~• בשנות צעירותו היה כבוד אאמו"ר זצ"ל מבקש ממני פעמים רבות :הנה אני כותב כתבים ,ואתה תדאג נא לאחר מאה ועשרים להדפיס אותם! – אך אני לא רציתי שיתאחר הדבר ,וגם חששתי שמא לא ייצא מזה כלום .ואמרתי לו פעם בחריפות בדרך צחות: אבקשך שלא תכתוב בצוואה שנדפיס את הכתבים! [כמו שכתב שם באמת באות ג' עיי"ש] .אבי נחרד מאוד לשמוע הדבר ,אך הסברתי לו שאין אדם יודע העתיד ,והרי כל אחד עסוק בטרדות החיים ,ומי יודע אם יתפנו להתעסק בהדפסת הספר ,וחבל על הכתבים שלא יצאו לאור וכו' ,וכן הארכתי עמו בדברים שמן הראוי להתעסק גם בהדפסת הספרים והוצאתם לאור עולם. ואכן החליט אבי ע"ה לקחת את העניין על עצמו ,וזכה ב"ה להדפיס את ספריו .לאחר תקופה אמר לי :מדוע לא אמרת לי את אותם דברים לפני חמש עשרה שנה? הרי הייתי מספיק להדפיס עוד כמה וכמה ספרים! [קובץ 'פרטיות' ,קלטת ]12 •~•~• זקני הגה"צ המקובל רבי גמליאל רבינוביץ זצוק"ל, ראש ישיבת קישענוב ,חיבר ספר ענק על כל הפרי מגדים ,היה זה חיבור אדיר מימדים .אך לא זכינו בשנות זקנותו של כבוד אאמו"ר זצ"ל הכ"מ התלוויתי עמו מפעם לפעם לתפילה בבית הכנסת 'שומרי החומות' שבבתי אונגארין ,שם קבע מקום תפילתו יותר משישים שנה .והיה זה מחזה מרגש בכל פעם מחדש לראות את גודל שמחתו בכל עניית 'אמן', שהיה שמח על כך כמוצא שלל רב! ועל אף זקנותו וחולשתו היה עונה תמיד 'אמן' בקול רם שנשמע יותר מכל המתפללים הצעירים... [וכן כתב בצוואתו הקדושה (אות ד ,הנהגות ,ס"ק ח)" :להגיד ברכה בקול, ולענות אמן בקול" עכל"ק .וכן הוא שם (אות א ס"ק ד) כלפי חינוך בנים הקטנים עי"ש]. בעמדו פעם לפני ניתוח קשה ומסובך ,פנה אל הפרופסור המנתח ואמר :אבקשך נא להתאמץ מאוד, שלאחר הניתוח אוכל להמשיך ללכת לבית הכנסת, ולענות 'אמן יהא שמיה רבא' ,שאם לא זה למה לי חיים!". [טיב העבודה –אלול ,ועוד] •~•~• פעמים רבות אמרתי ,שמי שרוצה לראות דוגמא ומופת של יהודי ירא שמים ,יבוא לבית הכנסת ויסתכל בתפילתו של אבי מורי ע"ה ,זו היא דוגמא מוחשית של תפילה מתוך יראת שמים! הוא מעולם לא החסיר את אמירת הקרבנות לפני התפילה ,והקפיד שלא לברך שום ברכות בעל פה כי אם מתוך הסידור ,וכן בקריאת שמע שעל המיטה, והקפיד מאוד על עניית אמן בקול.כמו שהיה מרגלא בפומיה" :אמן" ראשי תיבות :א'ני מ'וסר נ'פשי, שצריך מסירות נפש בעניית אמן בקול ובכוונה. מי שהתבונן בכל הליכותיו בתפילה ,בצורת עמידתו לפני קונו בהכנעה עצומה ,ובהתלהבות אמונה יוקדת, קיבל שיעור מוסר חי בסדר התפילה! [מתוך ההספד שנשא רבינו בעת מסע הלוויה ,ועוד] •~•~• בהיותי פעם בפתח 'חדר ניתוח' ,כשהייתי צריך לעבור טיפול מסוים ,פנה אלי אבי האהוב הגה"צ זצ"ל ,ואמר לי בזה"ל" :גמליאל! תתפלל על עצמך! כי תפילת החולה מקובלת ביותר. כדאיתא במדרשים שיפה תפלת החולה (ב"רנג יד, ילקוט בראשית כא רמז צד) .והטעם הפשוט כנראה ,משום שתפילת החולה היא מעומק הלב ובכוונה יתירה. [מתוך שיחה בדרך נסיעה למקומות הקדושים] משיחותיו של מורו ורבו שליט"א טיב הקהילה בס”ד טיב ההשגחה טיב המועדים לפי אופק ירושלים זמי הדלקת הרות ומוצ”ש שביעי של פסח אתה שפחה על הים ותפילה פר' בשלח (מכילתא ידועים דברי חז"ל סוף זמן קריאת שמע טו ,ב) ,שבקריעת ים סוף ,התגלות הקב"ה לכלל ישראל היתה באופן ברור כל כך ,עד שראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי במעשה מרכבה .ובמדרש אחר (ילקוט בשלח ,רמד) איתא :ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל וישעיה. ומובא בזוהר הק' (ח"ג כב ,ב) ,שאם השפחות זכו לדרגה גבוהה כל כך ,קל וחומר הנשים של כלל ישראל שהשיגו יותר מהם ,והבנים הזכרים השיגו עוד יותר מהם ,והאנשים השיגו השגות גבוהות יותר ,והסנהדרין -למעלה מהם, והנשיאים -למעלה מהם ,כל שכן הנביא הגדול הנאמן משה רבינו שהוא למעלה מכולם ,ודאי שאת השגתו הגדולה אי אפשר לשער. למדנו מכאן ,שבקריעת ים סוף היתה התגלות השכינה בבהירות האמונה בדרגה גבוהה כל כך ,שאפילו הדרגה הנמוכה ביותר באותה שעה שזו דרגת השפחה ,היתה גבוהה יותר ממדרגת יחזקאל בן בוזי וישעיה נביאי ה'. ונשאלת השאלה ,הלא הנביא מגיע למדרגת נבואה רק אחרי שהוא מתעלה מגופו הגשמי והופך לרוחני בקדושה וטהרה כמעט לחלוטין ,והוא נקי מכל חטא אפילו קל שבקלים ,ואע"פ כן אין הוא זוכה להגיע אפילו למדרגה הקטנה ביותר של גילוי שכינה שהיה בקריעת ים סוף ,כאשר הראו באצבע ואמרו' :זה א'לי ואנוהו' (מכילתא שם) .ואילו לעומתו זכתה השפחה לגילוי שכינה מופלא זה שהיה בקריעת ים סוף ,ואיך ייתכן דבר כזה ,אתמהה. כל יהודי מסוגל להתעלות יו"ל ע"י קהילת שבתי בבית ד' אלא שכאן גנוז יסוד גדול במעלות החכמה ועבודת ה' .שכן היצר הרע נותן לאדם הרגשה של 'שמח בחלקו' במובן הרוחני דוקא ,והוא רוצה להוריד ממנו את השאיפות להעפיל למדרגות גבוהות יותר ,בתואנה שמדרגות אלו שייכות רק לאנשים גדולים ומיוחדים במינם ,ולא לסתם אנשים מן השורה. זהו בעצם בסיס טעותם של אנשי דור אנוש שהתחילו לעבוד עבודה זרה, כמבואר בארוכה ב'נפש החיים' (ש"ג פ"ט) .כי הם טענו שהקב"ה הוא מדאי גבוה ,כדי שאנשים קרוצי חומר יוכלו לעבדו עבודה תמה ,ולכן פנו לחצוב להם בורות בורות נשברים וביקשו לעצמם דרך עקלתון ,והחלו לעבוד את הבורא בשיאות מורו הרה"צ ר' גמליאל רביוביץ שליט"א ע"י סגידה לכוכבים ומזלות .אלא שעם הזמן התחילו לעבוד את האמצעים בלבד ,ואח"כ עבדו גם לתבנית ותמונה של הכוכבים ומזלות ,עד שהגיעו למצב שעבדו לכל פסל ותמונה. אבל היתה זו טעות יסודית ,והאמת היא שהקב"ה ברא את האדם והטיל דוקא עליו את החובה לעבדו .ואף שיש לו כתות כתות של מלאכים ושרפים לאלפים ולרבבות ,חפץ הקב"ה בעבודת האדם השפל בדוקא ומשגיח עליו בפרטיות, ועוזר ומסייע לו להגיע למדרגות הגבוהות ביותר .כמו שאנו אומרים בחזרת הש"ץ במוסף יו"כ (בפיוט אשר אימתך באראלי אומן וכו')' :ואביתה טיב תהילה מגלומי גוש', דוקאעות היינו שהקב"ה חפץההוד בתהלתם של חומר ,אפילו וקרוצי בשר ודם 'גלומי גוש' הרוחנית יו"ר הוועדה ר' יעקב רבינוביץ לרוב. מלאכים שיש לו למעלה עורך ש .גולדשטיין טענה אם כי גם פרעה טען את אותה באופן אחר .כשמשה רבינו אמר לו שישלח את כלל ישראל מארצו ,הוא אמר (שמות י ,יא)' :לא כן לכו נא הגברים ועבדו את ה'' ,אבל את הטף פקד פרעה להותיר במצרים .וכוונתו העמוקה היתה, כי רק המבוגרים צריכים לעבוד את ה', אבל לצעירים זה מדי גבוה .אך משה רבינו לעומתו דרש (שם פסוק ט)' :בנערינו ובזקננו נלך' ,כולם חייבים ויכולים להגיע למדרגות גבוהות בעבודת ה'. וזה מה שרצה הקב"ה להראות בקריעת ים סוף ,שאין מצב שבו אדם אינו יכול להגיע לדרגות גבוהות ,אלא אפילו שפחה פחותה יכולה להגיע למדרגה גבוהה של התגלות השכינה .ממילא לא שייך תירוץ שעבודת ה' היא גבוהה מהשגותי ,וכמו שכותב הרמב"ם (תשובה ה ,ב) שכל אדם מישראל יכול להגיע לדרגת משה רבינו. וגם הרי אמרו חז"ל (תנד"א רבה כה ,ב) חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי אברהם יצחק ויעקב .היינו ,שכל אדם יכול ,וממילא חייב ,להגיע לדרגת אברהם יצחק ויעקב ,ואין לו שום תירוץ שהוא לא מסוגל לזה. המטרה בעשר המכות ובאמת ,מטרת כל המכות שהביא הקב"ה על המצרים היתה (שמות ז ,ה)' :וידעו מצרים כי אני ה'' ,היינו שיכירו בה' שהוא מידת הרחמים ,שרק אז הכירו פרעה וכל עמו שישנה בעולם גם הנהגת רחמים שהיא למעלה מן הטבע ,וכך התנהג הקב"ה עם כלל ישראל ביציאת מצרים ,שגאל אותם באתערותא דלעילא בלבד ,אפילו שהיו שקועים במ"ט שערי טומאה ,ואף שבקריעת ים סוף צעקו המלאכים :הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה (זוהר חלק ב קע ,ב), עם כל זאת הסיר הקב"ה ברחמיו את כל המסכים המבדילים ונגלה עליהם ,עד שראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל במרכבה ,והראו כולם באצבע ואמרו' :זה א'לי ואנוהו' (שמות טו ,ב). ואמרתי להגה"צ רבי יצחק טוביה ווייס שליט"א גאב"ד ירושלים ,שהטענה של 'הללו והללו' ירדה בכח השירה ,שהרי אמרו חז"ל (מדרש תהלים ,יח) שכל האומר שירה מוחלין לו על כל עוונותיו, וממילא שוב לא היו הללו כמו הללו. ונמצא שבליל שביעי של פסח זכו למחילת עוונות .ואולי מכאן נובע מנהגם של אלו שלובשים את הקאפטן הלבן של יום הכיפורים -בליל שביעי של פסח בעת ה'שירה' .והסכים עמי. וכל זה בא ללמדנו ,את אהבת הקב"ה לעמו ישראל ,שהקב"ה מתנהג עמנו במדת הרחמים ,ומעניק לנו את האפשרות לגדול ולהתעלות בניגוד לחשבון מעשינו ,וכפי שאמרו חז"ל (שה"ש רבה ,ה) :פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם פתח שעגלות וקרוניות יכולים להיכנס שם .היינו, שבמדת הרחמים אין חשבונות מדויקים של נתינה תמורת נתינה שוה בשוה ,וגם אם האדם נתן מעצמו רק פתח כחודו של מחט ,ומצד מדת הדין היה ראוי להשיב לו כגמולו ,רק פתח של מחט ותו לא, מכל מקום הקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו נוהג במדת הרחמים ,ומשפיע עליו הרבה סייעתא דשמיא ,יותר ממה שמגיע לו. לאור כל זאת אין מקום למחשבה שאין בכוחנו להגיע להישגים יותר גדולים ברוחניות ,שכן כל אחד ואפילו שפחה פחותה ,יכול גם להגיע לגילוי שכינה .רק שה' הטוב עומד כביכול ומצפה לראות את ההשתדלות שהיא כפי כוחנו ,היינו אתערותא דלתתא ,כל זאת כדי להשפיע עלינו ממרום סייעתא דשמיא ,בבחינת אתערותא דלעילא. גדולת יום שביעי של פסח שביעי של פסח הוא הזמן בו הסיר הקב"ה את כל המסכים המבדילים ,ונגלה לעיני כלל ישראל ,והשפעה זו היא נצחית ומתחדשת בכל שנה בליל שביעי של פסח. וכשם שבכל דור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים (פסחים קטז ,ב) ,כך בליל שביעי של פסח חייב הוא לראות את עצמו כאילו כעת הוא נמצא במעמד המופלא של קריעת ים סוף ,וחוצה את הים בחרבה .ואף אם מרגיש שהינו בדרגה פחותה בבחינת | המשך בעמוד ח' | סיפורי השגחה פרטית שנשלחו למערכת ע"י הקוראים 'מאין בא עזרי' טיול רציני הבטחתי לנכדיי לכבוד בין הזמנים באם יתמידו בלימודם בזמן חורף כל אחד לפי אופיו ויכולתו. בין הזמנים הגיע והנכדים כבר דחקו מתי נצא לטיול המובטח .ארגנתי מיניבוס מפואר לכבוד הנכדים המתמידים ולדרך יצאנו למסלול תלול ומייגע. מכיוון שאני נמנה על שומעי לקחו של הרב גמליאל שליט''א והוא מרבה לדבר על נושא הטיולים למקומות ראויים ,בחרנו מסלול מרוחק שם אין אנשים נוהגים לטייל. עם מקל ותרמיל צעדתי בעקבות המדריך לעבר ציון של תנא המצפה לנו בסוף המסלול. שעתיים חלפו עד הגיענו למחוז חפצנו כאשר הנכדים ששים ושמחים ואת מרצם מוציאים בתרועות צהלה .שמחתי מאוד שהמטרה מושגת אך גופי כבר לא יכל לצעוד אפילו עוד פסיעה אחת .חשתי את עצמותיי מתפרקות מגופי. המחשבה כי שעתיים נוספות של צעידה חזרה לתחנת היציאה עודן לפנינו ,השביתה אותי לחלוטין. כדי לא לצער את נכדיי לא אמרתי מילה ,אך בציון התנא הקדוש שפכתי ליבי בתפילה לישועה ''מאין יבוא עזרי!'' התחלנו לחזור ,והנה בדרך ניתר אחד הבחורים לעבר נקיק סלע צר ובבת אחת נשמטה אבן גדולה מתחת רגלו והתגלגלה לעבר הבחורים שעלו בעקבותיו .בדרך נס לא נפגע אף אחד והצליח לחלץ עצמו מהסבך ולשוב בשלום אל הקבוצה לא לפני שכל אחד קיבל על עצמו מספר דפי גמרא רצופים כהודיה על הנס. כעבור זמן לא רב הופיע ג'יפ של שמורות הטבע ואדם נסער ביקש לשוחח עם ראש הקבוצה, ניגשתי לראות מה העניין והוא בחמת זעם הורה לי להצטרף אליו לג'יפ .לשאלתי על מה ולמה השיב כי הוא עקב אחרינו בתצפית כל הזמן ואנו עלינו לאזור קינון נשרים מוגן ועתה אקבל קנס כספי גבוה על העבירה .הסברתי לו כי נסענו עם מדריך מוכר וחלילה לא התכוונו לעבור על החוק. הוא התרכך מעט ושאל מדוע הגענו דווקא לכאן. הסברתי לו שכיום קשה מאוד לטייל במקומות הומי אדם מחמת הפריצות ועמלנו לחפש מקום ראוי שבסוף ההליכה ישנה מטרה להגיע למקום תפילה מקודש .הוא שאל והאזין בקשב רב לנימוקים ולסיבות ובינתיים אני יושב בג'יפ הנוסע בדרכי העפר המסולעים במסלולים סבוכים ומודה לה' כי שלח עבורי ישועה ברחמים .עד שהגענו לחניית המשרדים כבר התיידדנו והוא שיחרר אותי למיניבוס שהמתין בחנייה בשלום בלא קנס. בעל המעשה :ס .ק. המעונין לזכות את הרבים בסיפור של השגחה פרטית מוזמן לשלוח אל ר' שמחה סמואלס בפקס15326517922 : או ל[email protected] : ז | טיב המעשיות | המשך מעמוד ז' | 'שפחה' ,ידע נאמנה שבאפשרותו להגיע למדרגה גבוהה של גילוי שכינה ,עד שיוכל להראות באצבע ולומר 'זה א'לי ואנוהו'. השפע של שביעי של פסח בעת קריעת ים סוף שעשה הקב"ה לישראל בצאתם ממצרים ,היתה ירידת השפע משני סוגים הפכיים :גשמי ורוחני .מחד – היתה ביזת הים לרוב .ומאידך – הארה שמיימית ,עד שגם שפחה ראתה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי במעשה מרכבה ,וכמו שאמרו חז"ל (מכילתא מס' דשירה ,ג) ,והובא ברש"י (שמות טו ,ב) על הפסוק' :זה א'לי ואנוהו' ,וכלשון קדשו שם :בכבודו נגלה עליהם והיו מראין אותו באצבע ,ראתה שפחה על הים מה שלא ראו נביאים. וביום מסוגל וגדול זה ,יש אנשים שמכוונים בתפילתם ובעבודתם ,לזכות ל'ביזת הים' כבימים ההם .ואילו אנשים בעלי השגה ,מבקשים להתרפק אל הקב"ה ולזכות לאור הגדול שזרח אז ,עד שגם שפחה פשוטה שאין לה שום השגות ראתה מראות אלקים. בדידי הוי עובדא ,כאשר פנה אלי יהודי המוקף בחבילי טרדין וסובל מעניות קשה ,וביקש ברכה לזכות ל'ביזת הים' בזה היום .השבתי לו :ולמה לא תבקש לזכות ל'ראתה שפחה'?! הרהר פורתא והשיב :צודק אתה, כשיהיה לי זאת ,לא יחסר לי מאומה! והבנה זו ראויה לכל שבח ,ומצוה לפרסמה ,כי השיג זה האיש הגם שהוא שבור ורצוץ ,כי 'טובים דודיך מיין' (שיר השירים א ,ב) ,שאהבת ה' והדביקות בו ית"ש, טובה מכל תענוגי החיים. ניתן להנציח את העלון לשמחות ,לברכה והצלחה או ליארצייט וצריך לזכור שענין 'לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה' היה מליל פסח בעת היציאה ועד שלשה ימים לאחר שביעי של פסח .נמצא שעכשיו אנחנו בעיצומו של זמן נשגב ומרומם ,שאפשר לזכות בו להתקרבות ודבקות עצומה בהשי"ת. ובשביעי של פסח באים למדרגה יותר נעלה מליל פסח, שאז זכינו לתואר 'בן' ,כמו שנאמר' :וראו בניו גבורתו', 'המעביר בניו בין גזרי ים סוף' ועוד ,שזו מתנה מיוחדת שנעשו בנים למקום .זו מהותו של החג ולכן אין בחג זה שום מצוה מיוחדת ,כי 'עבד' נעשים על ידי עשייה עבור האדון ,אבל כדי להיות 'בן' אין צריך לעשות שום מעשה לאב ,כי בן זו מציאות קיימת. טיב השמחות ברכת מזל טוב לר' בנימין ברגשטיין הי"ו לרגל הבר מצוה לבנו הב' נתן יצחק נ"י ולר' מרדכי בוקצ'ין הי"ו כי אליך עינינו להבהיר ,כי כאשר נדקדק נראה שכתוב אך זאת ישטיב הודעות שחייבים לרצות לראות ,כי מי שעוצם 'ראתה' ,ההיינו לראות -לא יראה כלום ,וכך באמת כתוב רוצה ועדה הרוחנית עיניו ולאיו"ר הו ר' יעקב רבינוביץ השירה' :וירא ישראל ...וייראו העם את ה'', כאן בפרשת עורך גולדשטיין ואח"כ היהש' –.ויאמינו'. בשביעי של פסח אפשר לראות דברים רמים ,אבל בתנאי שבאמת רוצים לראותם .ועל כיוצא בזה אנו מבקשים (בתפלת 'יעלה ויבא') :ובדבר ישועה ורחמים ...כי אליך 'עינינו' .ועוד מצינו כיוצא בזה בדברי חז"ל (סוכה נא ,ב): ואנו לי'ה עינינו .רבי יהודה אומר :היו שונין ואומרין אנו לי'ה ולי'ה עינינו .ומכאן מקור הקטע שאומרים בסליחת 'מדת הרחמים' :אנו לי'ה ועינינו לי'ה .וכך אנו מתפללין בכל יום שנזכה ויקויים בנו :והאר עינינו בתורתך. לרגל הבר מצוה לבנו הב' איתמר יחיאל נ"י לר' נתן חנוך שטרנגר הי"ו להולדת הבת ולר' יוסף קורן הי"ו להולדת הבן שיזכו לגדלם לתורה לחופה ומעש"ט ולרוב נחת מכל יוצ"ח על הברכה יעמדו התורמים להפצת העלון לקבלת העלון במייל )דוא"ל( נא לשלוח למייל המצו"ב יו"ל ע"י קהילת שבתי בבית ד' | רח' ישעיהו 7ירושלים טל05276-10455 078-3331109 : | [email protected] יהודי יקר! אל תחזיק טובה לעצמך ,הנך מוזמן להדפיס ולהפיץ את העלון באזור מגוריך ולהיות שותף לזיכוי הרבים .המעוניינים יקבלו את העלון במייל (אפשר גם ישירות לדפוס) בקובץ להדפסה. ח Anyone Interested in receiving Tiv Hakehila weekly in Hebrew or English should Email - [email protected] Or | [email protected] or text 718-249-7173
© Copyright 2024