‫קול צופיך‬ ‫מרן הראשון לציון הרה"ג המקובל הא‪-‬לקי‬ ‫הרב מרדכי אליהו זצוק"ל‬ ‫תולדות ‪ -‬תשס"ז ‪ -‬מאת מרן הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל‬ ‫השיעור לעילוי נשמת ‪:‬‬ ‫מרן הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל‬ ‫פרשת השבוע ‪ :‬תולדות‬ ‫השיעור נמסר ע"י הרב מרדכי אליהו זצוק"ל‪ ,‬בשנת תשס"ז‪.‬‬ ‫יציאה לחו"ל‬ ‫השיעור הועבר ע"י הרב הר"ה"ג רבי שמואל אליהו שליט"א הרב הראשי של‬ ‫צפת‪.‬‬ ‫למה יצחק לא יורד למצרים?‬ ‫ָארץ ִמ ְל ַבד‬ ‫בפ רשת השבוע כתוב שאלוקים אומר ליצחק ‪( :‬א) וַיְ ִהי ָר ָעב ָב ֶ‬ ‫ימ ֶל ְך ֶמ ֶל ְך ְְּ ִל ְׁש ִִּים‬ ‫ֵל ְך יִ ְצ ָחק ֶאל ֲא ִב ֶ‬ ‫ַאב ָר ָהם ַוי ֶ‬ ‫ימי ְ‬ ‫ָה ָר ָעב ָה ִראׁשֹון ֲא ֶׁשר ָהיָה ִב ֵ‬ ‫ָארץ ֲא ֶׁשר א ַֹּמר‬ ‫ֹּאמר ַאל ִֵּ ֵרד ִמ ְצ ָריְ ָמה ְׁשכֹּן ָב ֶ‬ ‫ֵרא ֵא ָליו ה' ַוי ֶ‬ ‫ְג ָר ָרה‪( :‬ב) ַוי ָ‬ ‫ֲך ֶא ִֵּן ֶאת ָכל‬ ‫ַרע ָ‬ ‫ּולז ְ‬ ‫ֲכ ָך ִכי ְל ָך ְ‬ ‫ַא ָבר ֶ‬ ‫ָארץ ַהזֹּאת וְ ֶא ְהיֶה ִע ְמ ָך ו ֲ‬ ‫יך‪( :‬ג) גּור ָב ֶ‬ ‫ֵא ֶל ָ‬ ‫יך‪:‬‬ ‫ָאב ָ‬ ‫ַאב ָר ָהם ִ‬ ‫ֻעה ֲא ֶׁשר נִ ְׁש ַב ְע ִִּי ְל ְ‬ ‫ַה ִקמ ִֹּתי ֶאת ַה ְשב ָ‬ ‫ָה ֲא ָרצֹּת ָה ֵאל ו ֲ‬ ‫אלוקים אומר ליצחק שלא ירד מארץ ישראל לחו"ל‪ .‬וחכמינו אמרו על זה כי‬ ‫הסיבה לכך שהוא "עולה תמימה"‪ .‬וברש"י שם‪:‬‬ ‫"שהיה דעתו לרדת למצרים כמו שירד אביו בימי הרעב אמר לו אל תרד‬ ‫מצרימה שאתה עולה תמימה ואין חוצה לארץ כדאי לך"‪.‬‬ ‫ובגמרא בבא בתרא צא‪.‬‬ ‫ת"ר‪ :‬אין יוצאין מארץ לחו"ל ‪ -‬אא"כ עמדו סאתים בסלע‪ .‬א"ר שמעון‪:‬‬ ‫אימת י? בזמן שאינו מוצא ליקח‪ ,‬אבל בזמן שמוצא ליקח‪ ,‬אפי' עמדה סאה‬ ‫בסלע ‪ -‬לא יצא‪.‬‬ ‫והסביר שם הרשב"ם כי כשאדם יוצא לחו"ל מלבד מה שהוא מפסיד כמה‬ ‫וכמה מצוות שקיימות רק בארץ ישראל‪( ,‬רשב"ם ב"ב צא‪ ).‬ולפי הרמב"ן‬ ‫הוא מפסיד את קדושה הרבה של הארץ שאינה קיימת בחו"ל‪ .‬עד שאמרו כי‬ ‫כל היוצא ממנה כאילו עובד עבודה זרה‪ .‬ושם נאמר על יציאה זמנית של דוד‬ ‫המלך‪ .‬אמרו חז"ל בספרי ‪,‬פרשה ה‪ ,‬פסקא ד‪" :‬היוצא לחו"ל כאילו עובד‬ ‫ע"ז" עכ"ל‪ .‬ובגמרא‪:‬‬ ‫תנו רבנן לעולם ידור אדם בא"י אפי' בעיר שרובה עובדי כוכבים ואל ידור‬ ‫בחוץ לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל שכל הדר בארץ ישראל דומה כמי‬ ‫שיש לו אלוה וכל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה שנא' "לתת‬ ‫לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים"‪(.‬ויקרא כה‪ ,‬לח)‬ ‫וכל שאינו דר בארץ אין לו אלוה?‬ ‫אלא לומר לך כל הדר בחוץ לארץ כאילו עובד עבודת כוכבים‪ .‬וכן בדוד הוא‬ ‫אומר "כי גרשוני היו ם מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים"‪.‬‬ ‫וכי מי אמר לו לדוד לך עבוד אלהים אחרים? אלא לומר לך כל הדר בחוץ‬ ‫לארץ כאילו עובד עבודת כוכבים‪( .‬כתובות קי‪):‬‬ ‫ואע"פ שאין פסוק מפורש שאומר אי אסור לעזוב את ארץ ישראל‪ .‬אומר‬ ‫האבני נזר (יו"ד סי' תנד) כי אחרי שאנו רואים את הערך הגדול של העליה‬ ‫לארץ ושל חשיבות המגורים בה‪ .‬אין צורך לאוסר עלינו במפורש את היציאה‬ ‫ממנה וזה דבר טבעי‪.‬‬ ‫וגם ברמב"ם (הל' מלכים פ"ה הי"ב) נפסק לא לעזוב את הארץ ומאריך‬ ‫להסביר את קדושתה הרבה של הארץ ומעלתה המיוחדת‪ .‬ואע"פ שכתב שם‬ ‫כי כשם שאסור לעזוב את ארץ ישראל כך אסור לעזוב את בבל שנאמר‬ ‫"בבלה יובאו ושם יהיו עד יום פקדי אותם‪( .‬עיין לח"מ שם) ואם כן משמע‬ ‫שהבעיה היא בעיה של מקום תורה ולא של קדושה מיוחדת‪ .‬עם זאת‬ ‫כשקוראים את דברי הרמב"ם משמע שזו קדושה עצמית של הארץ ולא בגלל‬ ‫היותה מקום תורה שהרי חכמים היו מנשקים את אדמתה ולא מצינו שהיו‬ ‫מנשקים את אדמתה של בבל‪ .‬ועוד שההלכה שאומרת לגור בארץ ישראל‬ ‫אפילו בעיר רובה עכו"ם מלמדת שהעיקר הוא קדושת הארץ ולא מקום של‬ ‫תורה‪.‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪484‬‬ ‫(י) גדולי החכמים היו מנשקין על תחומי ארץ ישראל ומנשקין אבניה‬ ‫ומתגלגלין על עפרה וכן הוא אומר כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה‬ ‫יחוננו‪:‬‬ ‫(יא) אמרו חכמים כל השוכן בארץ ישראל עונותיו מחולין שנאמר וכל יאמר‬ ‫שכן חליתי העם היושב בה נשוא עון אפילו הלך בה ארבע אמות זוכה לחיי‬ ‫העולם הבא וכן הקבור בה נתכפר לו וכאילו המקום שהוא בו מזבח כפרה‬ ‫שנאמר וכפר אדמתו עמו ובפורענות הוא אומר על אדמה טמאה תמות ואינו‬ ‫דומה קולטתו מחיים לקולטתו אחר מותו ואעפ"כ גדולי החכמים היו‬ ‫מוליכים מתיהם לשם צא ולמד מיעקב אבינו ויוסף הצדיק‪:‬‬ ‫(יב) לעולם ידור אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה עכו"ם ואל ידור‬ ‫בחוצה לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל שכל היוצא לחוצה לארץ כאילו‬ ‫עובד ע"ז שנאמר "כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד‬ ‫אלהים אחרים" ובפורעניות הוא אומר "ואל אדמת ישראל לא יבאו" כשם‬ ‫שאסור לצאת מהארץ לחוצה לארץ כך אסור לצאת מבבל לשאר הארצות‬ ‫שנאמר "בבלה יובאו ושמה יהיו"‪:‬‬ ‫חסידות לא לצאת אפילו בעת רעב‬ ‫ולכאורה צ ריך להבין מה יצחק שונה מכל אחד אחר‪ .‬הרי לכל אחד ואחד‬ ‫אסור לרדת מארץ ישראל לחו"ל?‬ ‫התשובה היא כמובן במקרה שבו מדובר‪ .‬התיאור של התורה הוא במקרה‬ ‫של "רעב בארץ" וזה בדיוק המקרה שבו מותר לאדם לרדת לחו"ל כמו שירד‬ ‫אברהם אבינו‪ .‬ועל זה אמרו חכמינו כי אף על פי שמותר לאדם לרדת לחו"ל‬ ‫בשנות רעבון‪ ,‬ראוי לאדם לקדש את עצמו ולא לרדת והביאו על זה את‬ ‫המעשה של אלימלך שירד בשנות רעבון ומה היה סופו‪.‬‬ ‫וכך כתב על זה הרמב"ם בהלכות מלכים פרק ה‪.‬‬ ‫(ט) אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם אלא ללמוד תורה או‬ ‫לישא אשה או להציל מן העכו"ם ויחזור לארץ וכן יוצא הוא לסחורה‪ .‬אבל‬ ‫לשכון בחוצה לארץ אסור אלא אם כן חזק שם הרעב עד שנעשה שוה דינר‬ ‫חטין בשני דינרין במה דברים אמורים כשהיו המעות מצויות והפירות‬ ‫ביוקר אבל אם הפירות בזול ולא ימצא מעות ולא במה ישתכר ואבדה‬ ‫פרוטה מן הכיס יצא לכל מקום שימצא בו ריוח‪.‬‬ ‫אם כן יש לנו שלושה שהם ארבע מקרים שבהם מותר לאדם לצאת לחו"ל‪.‬‬ ‫והם ללמוד תורה או כדי לשאת אשה או להציל מן העכו"ם‪ .‬ובכל המקרים‬ ‫הללו יוצא וחוזר מיד‪ .‬אבל אם היה רעב בארץ מותר לצאת עד שיגמר הרעב‬ ‫ומוסיף הרמב"ם שם‪:‬‬ ‫ואף על פי שמותר לצאת אינה מדת חסידות שהרי מחלון וכליון שני גדולי‬ ‫הדור היו ומפני צרה גדולה יצאו ונתחייבו כלייה למקום‪:‬‬ ‫ולכן אברהם ירד והביא משם רכוש גדול כדי שיהיה סימן לבניו לרדת‬ ‫ולהביא רכוש גדול‪ .‬אבל יצחק אינו צריך לעשות את הסימן הזה לבניו‬ ‫ובמיוחד שהוא לא יצא כלל מארץ ישראל מעולם‪ .‬ואברהם נולד מחוץ לארץ‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫וזכורני שפעמים רבות הוא נשאל אל כך שהרבי מחב"ד ע"ה לא עלה לארץ‬ ‫ושאלוהו למה לא בא לפחות לביקור קצר בארץ‪ .‬ועל זה ענה מו"ר אבא‬ ‫שליט"א כי ברור לו שאם הרבי יבוא לארץ הוא ינהג עלפ י "מידת‬ ‫החסידות" שכתב הרמב"ם בהלכותיו דלעיל‪ .‬ולא יצא יותר לעולם לפקוד‬ ‫את חסידיו שבחו"ל ככל כך צריכים להוראותיו‪.‬‬ ‫גם לדעות שהארץ עדיין לא נתקדשה‬ ‫וקדושה זו אינה דווקא ענין של מצוות שהרי יצחק והאבות עוד לא נתחייבו‬ ‫במצוות‪ .‬והכפתור ופרח (פרק י) מביא שמצוות ישיבת הארץ אינה קשורה‬ ‫דווקא לקדושה של הארץ שקודשה על ידי יהושע ועולי בית שני‪ .‬שהרי שעת‬ ‫"הקדושה הראשונה"‪ ,‬היא בזמנו של יהושע‪,‬‬ ‫ואעפ"כ לגבי יצחק אומרים שהיה 'עולה תמימה' ולא יצא מן הארץ‪ .‬ומכאן‬ ‫שבכל זמן יש מצוות ישיבה בארץ ואיסור לעוזבה‪ .‬אלא זו קדושה עצמית של‬ ‫הארץ משעת בריאת העולם ובגלל זה נאמר ליצחק לא לעזוב את הארץ‪.‬‬ ‫וכך כותב הרמב"ן ב חידושי על מסכת גיטין דף ב‪/‬א למה חכמים היו‬ ‫מנשקים את אבני עכו שהם גבול ארץ ישראל‪ .‬הרי הגמרא אומרת שלא‬ ‫נכבשה על ידי עולי בבל‪.‬‬ ‫‪www.harav.org‬‬ ‫קול צופיך‬ ‫מרן הראשון לציון הרה"ג המקובל הא‪-‬לקי‬ ‫הרב מרדכי אליהו זצוק"ל‬ ‫תולדות ‪ -‬תשס"ז ‪ -‬מאת מרן הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל‬ ‫"ואי נמי סבירא להו לא קדשה לעתיד לבא לענין תרומות ומעשרות‪ ,‬חביבא‬ ‫עלייהו‪ ,‬דהא איכא דאמרי קדושה שלישית יש להם ואעפ"כ ארץ ישראל‬ ‫בחיבתה היא עומדת ובקדושתה לענין ישיבתה ודירתה‪:‬‬ ‫לקברי צדיקים‬ ‫ונשאלה שאלה חשובה על דבר יציאה לחו"ל לקברי צדיקים‪ .‬האם מותר או‬ ‫אסור? שהרי לכאורה אין כאן אחד מהמקרים שבהם פסק הרמב"ם שמותר‬ ‫לצאת ואם כן למה יותר?‬ ‫דעת השדי חמד מפורסמת מאוד אצל חסידי ברסלב היוצאים לאומן שמותר‬ ‫ללכת לקברי צדיקים כיון שזה חלק ממצוות לימוד תורה‪ ,‬כי ביקור זה‬ ‫בקברי צדיקים מעלה יש בו והוא חשוב עד מאוד‪ .‬וכך הוא כותב בתחילת‬ ‫"אסיפת דינים"‪ ,‬ערך "ארץ ישראל" בשם מחבר "שדה הארץ"‪:‬‬ ‫ומיהו דווקא כשאינו מתבטל באותם הימים [בהם נוסע לחו"ל] מעבודת ה'‬ ‫בשום מצוה וכו'‪ .‬ובפרט אם חכם הוא [ו]מתבטל מלימודו‪ ,‬לא יפה עושים"‬ ‫עכ"ל‪.‬‬ ‫והוסיף עליו ה"שדי חמד"‪:‬‬ ‫"ובאמת דבריו נכונים וכו'‪ .‬ובפרט אם תורתו אומנותו וכו' קרוב הוא‬ ‫להפסד מלשכר וכו' כי אי אפשר שילמד בדרך כמו שלומד בביתו‪ .‬אבל לכל‬ ‫העם‪ ,‬חיובא רמיא להשתדל להשתטח על קברי הצדיקים‪ ,‬כי זכות גדול הוא‪.‬‬ ‫וכן מובא גם במשנה ברורה סימן תקס"ח סעיף י´‪ .‬שערי תשובה סעיף קטן‬ ‫כ´ דיבור המתחיל" בהליכה"‪" :‬בשם "פרי הארץ"‪:‬‬ ‫אף אם יושב בארץ ישראל ונפשו איוותה להשתטח על קברי צדיקים בחו"ל ‪-‬‬ ‫שרי לילך אדעתא לחזור‪.‬‬ ‫דעת הרב אבא היא כי יש ערך גדול בתפילה על קברי צדיקים כמו שראינו‬ ‫בכלב בן יפונה שהתפלל על קברי אבות בחברון‪ .‬וכמו שראינו בפרשה‬ ‫הקודמת על הערך הגדול של המקום הזה כפי שאברהם משקיע אותו וקונה‬ ‫בכסף מלא‪ .‬עם זאת פעמים רבות נשאל מו"ר אבא על נסיעה לאומן לתפילה‬ ‫בראש השנה או בכלל ודעתו לא נוחה מזה‪ .‬למרות שהוא אומר שזה עדיף‬ ‫אלף אלפי פעמים על אלה הנוסעים לשם לצורך חופשה או בילוי‪.‬‬ ‫לטיול‬ ‫אף אם יש הבנה לאלה הנוסעים לאומן‪ .‬אין שום היתר לאלה נוסעים לבילוי‬ ‫בחו"ל‪ .‬וכל המאזינים הקבועים של השיעור של מו"ר אבא שמעו אותו כמה‬ ‫וכמה פעמים ממש מתפלא על אלא הנוסעים לחגים לחו"ל‪ ,‬שמלבד כל‬ ‫הבעיות הקשות של הכשרות שיש שם אע"פ שרשום עליה "מהדרין"‪ ,‬יש שם‬ ‫בעיה קשה מאוד של יציאה מארץ ישראל לחו"ל‪ .‬מי התיר להם לצאת‬ ‫לחו"ל לצורך נופש?‬ ‫ובמיוחד היה מתפלא על אלה הנוסעים בחגים כמו פסח וכד' שהיה אומר‬ ‫להם כי ארץ ישראל היא "ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה" ובחגים במיוחד‬ ‫אנחנו מקבלים את הברכה "והשיאנו ה' אלוקינו את ברכת מועדיך" ומה‬ ‫יותר חשוב מלהיות בשעת הברכה בארץ הברכה‪ .‬במיוחד במיוחד בפסח‬ ‫שיצאנו מעבדות לחרות ואנו אומרים שבה אנחנו עתידים להגאל‪ .‬מה יאמר‬ ‫אדם שיבוא משיח וימצא אותו שהוא יצא מארץ ישראל לחו"ל דווקא‬ ‫בפסח? האם לא האמנת למה שאתה אומר "כי לישועתך קיוונו כל היום"?‬ ‫ובגמרא מועד קטן יד‪ .‬המשנה אומרת שמי שבא בחול המועד ממדינת הים‬ ‫יכול לגלח כיון שהוא אנוס על כך שלא גילח לפני המועד‪ .‬אומרת הגמרא‪:‬‬ ‫מתניתין דלא כרבי יהודה דתניא רבי יהודה אומר הבא ממדינת הים לא‬ ‫יגלח‪ ,‬מפני שיצא שלא ברשות‪ .‬אמר רבא לשוט (לשוט בעולם ולראותו –‬ ‫רש"י) ‪ -‬דברי הכל אסור‪( .‬מפני שיצא שלא ברשות)‪ .‬למזונות ‪ -‬דברי הכל‬ ‫מותר‪ .‬לא נחלקו אלא להרויחא (שיש לו נכסים הרבה‪ ,‬ויוצא כדי להרויח‬ ‫יותר – רש"י)‪ .‬מר מדמי ליה כלשוט ומר מדמי ליה כלמזונות‪.‬‬ ‫וכך נ פסק הלכה בשולחן ערוך כדעת חכמינו במשנה‪ .‬בשו"ע או"ח תקלא‬ ‫סעיף ד'‪ .‬על אלה שמותר להם להתגלח בחול המועד נמנה גם‪:‬‬ ‫"וכן הבא ממדינת הים בחול המועד או שבא בערב הרגל ולא היה שהות‬ ‫ביום לגלח‪ ,‬והוא שלא יצא מארץ ישראל לחוץ לארץ לטייל"‪.‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪484‬‬ ‫בשו"ע לא מדובר באם מותר לצאת או לא‪ ,‬אלא שוב דווקא לגבי היתר‬ ‫גילוח‪ :‬אך מהרא"ש שמביא הירושלמי משמע שיש התאמה בין האיסור‬ ‫לגלח ובין האיסור לצאת‪ ,‬כפי שסובר הראב"ד בסוגיא‪.‬‬ ‫ויש שואלים למה צורך פסיכולוגי נפשי לצאת לטיול בחו"ל לראות דברים‬ ‫שלא ניתן לראות בארץ הוא גרוע יותר מצורך ממוני?‬ ‫וצריך לומר כ י התקשרות לחו"ל אין בה יישוב ארץ ישראל ואילו רווח ממוני‬ ‫של אדם הגם שאינו ללחם וחלב אלא להרווחה יש בו ישוב ארץ ישראל‪.‬‬ ‫שכידוע העושר של העשירים מספק עבודה לעניים‪.‬‬ ‫מסחר‬ ‫לעומת זאת נסיעה לצורך מסחר וכד' היא נסיעה מותרת והיא בכלל‬ ‫הפרנסה שדובר עליה קודם לכן‪ .‬והנוסעים לצורך פרנסה – נסיעתם מותרת‪.‬‬ ‫והנוסעים לצורך הרווחה גדולה ‪ -‬נסיעתם במחלוקת שנויה‪.‬‬ ‫וכתב הב"י בשם הראב"ד כי נסיעה של הרווחה אינה יכולה להיות בגדר‬ ‫"שלא ברשות" כי כך דרך כל התגרנים‪ .‬וכן מובא בענין אחר בהלכות שבת‬ ‫שאסור לצאת בספינה שלושה ימים לפני שבת חוץ מדבר מצוה (או"ח רמ"ח)‬ ‫וכתב הרמ"א‪:‬‬ ‫"יש אומרים שכל מקום שאדם הולך לסחורה או לראות פני חברו‪ ,‬חשוב‬ ‫הכל דבר מצוה‪ .‬ואינו חשוב דבר הרשות רק כשהולך לטייל‪ .‬ועל כן נהגו‬ ‫בקצת מקומות להקל בענין הפלגת הספינות והליכת שיירא תוך שלשה ימים‬ ‫כי חושבים הכל לדבר מצוה ואין למחות בידן הואיל ויש להם על מי‬ ‫שיסמוכו"‪.‬‬ ‫ומלשונו משמע שאין דעתו נוחה רק אין למחות ביד הנוהגים היתר לראות‬ ‫חבירהם או לסחורה שהולכים שלושה ימים קודם שבת‪ .‬אבל לענין יציאה‬ ‫לחו"ל אפשר שאין בזה הגדרה של יציאה שלא ברשות‪.‬‬ ‫לריפוי מחלה‬ ‫וגם היוצאים להתרפאות יכולים לצאת מקל וחומר‪ .‬אם לצורך פרנסה מותר‬ ‫שהיא כדי חייו‪ .‬כל שכן אם אין רופא מומחה כמותו בארץ שמותר לצאת‬ ‫להתרפא בחו"ל‪ .‬שהרי פיקוח נפש דוחה את התורה כולה חוץ משלושה‬ ‫דברים‪ .‬ואף שאמרנו קודם כי היוצא לחו"ל כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬ ‫אין זה ממש דמיון שהרי התירו לצורך נשיאת אשה‪ .‬לצאת לחו"ל וכי יתירו‬ ‫עבודה זרה לצורך נישואין או פרנסה או לימוד תורה‪ .‬אלא שודאי אין זה‬ ‫ממש כעובד עבודה שרה לכל דיניה‪ .‬אלא ללמד לנו את חומרת העבירה של‬ ‫היציאה לחו"ל‪.‬‬ ‫למחנות ההשמדה בפולין‬ ‫ופעמים רבות נשאלתי על ידי תלמידים ומורים ושאלתי את מו"ר אבא על‬ ‫נסיעה למחנות ההשמדה בפולין‪ ,‬שם התלמידים לומדים מי זה עמלק‬ ‫ולומדים שאסור לשכוח אותו‪ .‬שם הם לומדים גם על יחודו של עם ישראל‬ ‫ועל החובה לשמור עליו מכל משמר‪ .‬יש ערך גדול מאוד לנסיעות הללו‪ ,‬אבל‬ ‫הם לא סתם בחו"ל‪ .‬הם על אדמה שספוגה בדם ובאפר של יהודים‪.‬‬ ‫וכששאלתי דעתו לא נוחה מזה גם בגלל שזה חו"ל וגם בגלל שלא צריך לתת‬ ‫לכל האויבים והשונאים וצאצאיהם להרויח מהאסון שגרמו הם ואבותיהם‪.‬‬ ‫אמנם יש כאלה שזאת להם האפשרות היחידה ללמוד על חשיבות עם ישראל‬ ‫ולהם הוא מתיר בדוחק‪ .‬כי יותר טוב ללמוד על חשיבותו של עם ישראל על‬ ‫דרך החיוב ולא על דרך השלילה‪.‬‬ ‫ואם תאמר שהיציאה הזאת יש בה חשיבות של הנפטרים שמכבדים אותם‬ ‫בכך שמבקרים במקום קבורתם‪ .‬יש על זה את הגמרא שאומרת שאין לצאת‬ ‫לחו"ל אפילו לכבוד המת‪ .‬בקידושין לא‪ :‬מספרים לרב אסי שאמו יצאה‬ ‫מבבל לבוא לא"י‪ ,‬שאל את ר' יוחנן אם מותר לו לצאת מא"י לקבל פניה?‬ ‫"אתא לקמיה דרבי יוחנן אמר לי' מהו לצאת מארץ לחוצה לארץ? א"ל‬ ‫אסור‪ .‬לקראת אמא מהו? א"ל איני יודע‪[ .‬אתרח] פורתא‪ .‬הדר אתא אמר‬ ‫ליה‪ :‬אסי נתרצית לצאת? המקום יחזירך לשלום‪ .‬אתא לקמיה דרבי אלעזר‬ ‫א"ל חס ושלום דלמא מירתח רתח‪ .‬א"ל מאי אמר לך? אמר ליה המקום‬ ‫יחזירך לשלום‪ .‬אמר ליה ואם איתא דרתח לא הוה מברך לך‪.‬‬ ‫‪www.harav.org‬‬ ‫קול צופיך‬ ‫מרן הראשון לציון הרה"ג המקובל הא‪-‬לקי‬ ‫הרב מרדכי אליהו זצוק"ל‬ ‫תולדות ‪ -‬תשס"ז ‪ -‬מאת מרן הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל‬ ‫אדהכי והכי שמע לארונא דקאתי אמר אי ידעי לא נפקי‪.‬‬ ‫רואים שרבי יוחנן בקושי התיר לו לצאת לכבוד אימו‪ .‬אבל אחרי שיצא‬ ‫לקראתה ונודע לו כי מתה וארונה מגיע‪ .‬אומר רב אסי‪" :‬אי ידעי‪ ,‬לא נפקי"‬ ‫כלומר אין היתר לצאת מא"י לכבוד מת‪ ,‬אפילו היא אמו! ומדובר כאן‬ ‫במצוה ללוות את אמו עד לקבורה‪ .‬ומכאן שאין להתיר לכבוד נפטרים‪ .‬ובכל‬ ‫זאת אין על כך איסור כיון שיש כאן לימוד חשוב על עם ישראל‪ .‬ואם ילוו‬ ‫אותם מדריכים שיעשו את הביקור הזה לימוד חשוב אפשר בדוחק להכניס‬ ‫את זה בתוך ההיתר של "לימוד תורה"‪.‬‬ ‫לבקשת ההורים‬ ‫ומכאן תשובה לשאלה שנשאלת לפעמים על משפחה שעושה איזה שמחה‬ ‫בחו"ל‪ ,‬וההורים לוחצים ללכת לשמחה‪ .‬האם מותר לצאת לחו"ל מדין‬ ‫כיבוד הורים?‬ ‫כל מה שראינו שמותר משום כיבוד הורים לצאת לחו"ל זה דווקא כשמדובר‬ ‫בהורים עצמם‪ .‬וכגון שיש לו הורים בחו"ל והוא יוצא לבקרם או לטפל‬ ‫בהם‪ .‬אבל אם מדובר בשמחה של דוד או דודה ויש להורים כבוד בכך‬ ‫שהילדים שלהם שגרים בארץ יוצאים לבקרם‪ .‬האם מותר לצאת?‬ ‫וכתב הבן איש חי בהלכות שנה שניה ‪ -‬פרשת שופטים הלכה יט‪:‬‬ ‫א"ל אביו לעבור על דברי תורה בין מצוות עשה ובין מצוות לא תעשה ואפילו‬ ‫מצוה דרבנן לא ישמע לו‪ ,‬לפיכך אם צוה שלא ימחול לאדם פלוני ולא ידבר‬ ‫עמו והבן רוצה לעשות שלום עמו לא ישמע לאביו‪ .‬וכן אם צוהו לגרש את‬ ‫אשתו וכן שלא יעלה לארץ ישראל לא ישמע לו‪ .‬וכן א"ל שלא ילמוד עם‬ ‫פלוני לא ישמע לו‪ .‬ואם הבן רוצה ישא אשה ההוגנת לו וחפץ בה אין האב‬ ‫יכול לעכב‪ .‬ואם היה האב רשע ובעל עבירה אפילו הכי חייב הבן לכבדו‬ ‫ולהיות לו מורא ממנו ויש אומרים שאינו חייב ומכל מקום אסור לצערו‪:‬‬ ‫משמע שבמקרה זה אין כיבוד הורים‪ .‬כי אין כיבוד הורים במקום שזה נגד‬ ‫ההלכה‪ .‬אבל כשמדובר בכבוד שלהם עצמם – זה ההלכה לכבדם גם מחוץ‬ ‫לארץ‪.‬‬ ‫ללמוד תורה‬ ‫בגדר המצוה של ללמוד תורה‪ ,‬צריך לדעת כי לא מן הכל אדם זוכה ללמוד‪.‬‬ ‫ומצינו במסכת מגילה דף טז‪/‬ב‬ ‫"אמר רב ואיתימא רב שמואל בר מרתא גדול תלמוד תורה יותר מבנין בית‬ ‫המקדש‪ ,‬שכל זמן שברוך בן נריה קיים‪ ,‬לא הניחו עזרא ועלה"‪.‬‬ ‫ולמרות שהיו באותה שעה חכמים בארץ ישראל לא עלה עזרא למרות שהיו‬ ‫עסוקים בבנין בית המקדש‪ .‬כיון שבלי לימוד תורה עלול כל בנין בית‬ ‫המקדש לרדת לטמיון כמו שהיה בימי הבית הראשון‪.‬‬ ‫ולכן נפסקה הלכה שמותר לצאת לתלמוד תורה‪ .‬ואע"פ שדעת רב יהודה כי‬ ‫אם יש ישיבות בארץ ישראל אסור לצאת לחו"ל‪ .‬דעת רבי יוסי אחרת‪ .‬וכך‬ ‫בגמרא בעבודה זרה דף יג‪/‬א‬ ‫תניא הולכין ליריד של עובדי כוכבים ולוקחין מהם בהמה עבדים ושפחות‬ ‫בתים ושדות וכרמים וכותב ומעלה בערכאות שלהן מפני שהוא כמציל מידם‬ ‫ואם היה כהן מטמא בחוצה לארץ לדון ולערער עמהם‪ ,,,‬ומטמא ללמוד‬ ‫תורה ולי שא אשה אמר רבי יהודה אימתי בזמן שאין מוצא ללמוד אבל בזמן‬ ‫שמוצא ללמוד אינו מטמא רבי יוסי אומר אפילו בזמן שמוצא ללמוד יטמא‬ ‫לפי שאין אדם זוכה ללמוד מכל אמר רבי יוסי מעשה ביוסף הכהן שהלך‬ ‫אחר רבו לצידן ללמוד תורה ואמר רבי יוחנן הלכה כרבי יוסי‬ ‫ואם מותר לכהן לצא ת לחו"ל למרות שאדמתה טמאה‪ .‬כל שכן שמותר‬ ‫לישראל לצאת לחו"ל לצורך לימוד תורה‪.‬‬ ‫להביא כסף ללומדי תורה‬ ‫ושאלה זו נשאלה בדורות עברו על ידי שלוחים שונים שהיו יוצאים לחו"ל‬ ‫כדי לאסוף תרומות להקים את הישוב היהודי בארץ ישראל ולהחזיק את‬ ‫היושבים שנאחזו פה בכל כוחם‪ .‬וכבר בימיהם נפסקה ההלכה כי האוסף‬ ‫כסף עבור יושבי ארץ ישראל הריהו כאילו יוצא ללמוד תורה‪ .‬שלא רק‬ ‫לצורך הלימוד עצמו מותר‪ .‬אלא גם להחזיק את הלומדי תורה‪.‬‬ ‫ובימים עברו היו שולחים את גדולי החכמים לחו"ל כיון שהם גם היו‬ ‫אוספים כסף ללומדי ארץ ישראל וליושביה וגם היו מלמדים בעצמם תורה‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪484‬‬ ‫ופועלים למען הישוב היהודי בארץ להרבות את גודלו וחזקו‪ .‬ומי יכול לדבר‬ ‫בשבחה של ארץ ישראל יותר מהתלמידי חכמים שלה‪.‬‬ ‫וכמו שהסביר הפאת השולחן (פ"ב סוף ס"ק כח) על ההיתר של יציאה‬ ‫לסחורה‪ ,‬כך נסביר על השלוחים שיוצאים להביא פרנסה ליושבי הארץ‪.‬‬ ‫"ולסחורה הטעם דזהו חייו‪ ,‬וישוב ארץ ישראל תליא בזה‪".‬‬ ‫לקיום מצוות‬ ‫ובגמרא כתובות (קיא)‪" :‬ההוא גברא דנפלה ליה יבמה בי חוזאה‪ .‬אתא‬ ‫לקמיה דר' חנינא‪ ,‬אמר ליה‪ ,‬מהו למיחת וליבמה? אמר ליה‪ ,‬אחיו נשא‬ ‫כותית ומת – ברוך המקום שהרגו – והוא ירד אחריו?!"‬ ‫וזה נראה חריף מאוד‪ .‬כיון שבאמת הוא לא נשא כותית רק היה גר בחו"ל‬ ‫ונקרא כאילו נשא נכריה‪ .‬ורבי חנינא אומר "ברוך המקום שהרגו"!!‪ .‬ואוסר‬ ‫עליו ללכת ליבם אותה למרות שזו מצוה‪.‬‬ ‫ובאמת אין שום היתר לצאת לחו"ל לצורך קיום מצוות‪ .‬ובמיוחד לדברי‬ ‫הרמב"ן (ויקרא פרק יח פסוק כה) שאמר כי המצוות בחו"ל הם כדי שנקיים‬ ‫אותם בארץ כשנחזור אליה‪.‬‬ ‫והנה השם הנכבד הוא אלהי האלהים ואדוני האדונים לכל העולם‪ ,‬אבל ארץ‬ ‫ישראל אמצעות הישוב היא נחלת ה' מיוחדת לשמו‪ ,‬לא נתן עליה מן‬ ‫המלאכים קצין שוטר ומושל בהנחילו אותה לעמו המיחד שמו זרע‬ ‫אוהביו‪,,,,‬וכן שנו בספרא (קדושים יא יד)‪ ,‬ולא תקיא הארץ אתכם וגו'‪ ,‬ארץ‬ ‫ישראל אינה כשאר ארצות‪ ,‬אינה מקיימת עוברי עבירה‪,,,‬ואמרו בתוספתא‬ ‫דע"ז (פ"ה ה"ה)‪ ,‬הרי הוא אומר (בראשית כח כא) ושבתי בשלום אל בית‬ ‫אבי והיה ה' לי לאלהים‪ ,‬ואומר לתת לכם את ארץ כנען‪ ,‬כל זמן שאתם‬ ‫בארץ כנען הייתי לכם לאלהים‪ ,‬אין אתם בארץ כנען כביכול אין אני לכם‬ ‫לאלהים‪,‬‬ ‫ומן הענין הזה אמרו בספרי (עקב מג)‪ ,‬ואבדתם מהרה (דברים יא יז)‪ ,‬אף על‬ ‫פי שאני מגלה אתכם מן הארץ לחוצה לארץ היו מצויינין במצות שכשתחזרו‬ ‫לא יהו עליכם חדשים ‪ ,‬משל לאדון שכעס על אשתו ושלחה לבית אביה‪ ,‬אמר‬ ‫לה הוי מתקשטת תכשיטים שכשתחזרי לא יהיו עליך חדשים‪ ,‬וכן אמר‬ ‫ירמיה (לא כ) הציבי לך ציונים‪ ,‬אלו המצות שישראל מצוינין בהם‪:‬‬ ‫והנה הכתוב שאמר (דברים יז יח) ואבדתם מהרה ושמתם את דברי אלה‬ ‫וגו'‪ ,‬אינו מחייב בגלות אלא בחובת הגוף כתפילין ומזוזות‪ ,‬ופירשו בהן כדי‬ ‫שלא יהו חדשים עלינו כשנחזור לארץ‪ ,‬כי עיקר כל המצות ליושבים בארץ‬ ‫ה'‪ .‬ולפיכך אמרו בספרי (ראה פ)‪ ,‬וירשתם אותה וישבתם בה ושמרתם‬ ‫לעשות (דברים יא לא לב)‪ ,‬ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות‬ ‫שבתורה‪ ,‬וכך הוא בתוספתא דע"ז (פ"ה ה"ב)‪.‬‬ ‫וכתב החתם סופר בגיטין דף מד ע"א‪ ,‬ד"ה חוץ‪ ,‬למה מוכר עבדו לחו"ל יוצא‬ ‫לחרות אע"פ שמקיים כל התורה כולה חוץ ממצות ישיבת ארץ ישראל ואילו‬ ‫מי שמוכר עבדו בארץ ישראל חוץ משבת יום טוב – ספק אם יוצא לחרות‪.‬‬ ‫וכתב החת"ס‪:‬‬ ‫"וי"ל דהתם אינו מקיים שום מצוה‪ ,‬דכל הדר בחו"ל כמי שאין לו אלוה‪,‬‬ ‫אפילו קריאת שמע שקורא בחו"ל איננו כקורא בא"י‪ ,‬כי גרשוהו מהסתפח‬ ‫בנחלת ה'‪ .‬וזהו מוסר גדול" עכ"ל‪.‬‬ ‫וגם המצוות של ללמוד תורה ולישא אשה שהותרו דווקא אם חוזר‪ .‬אבל אם‬ ‫לא חוזר אסור‪ .‬וכך כותב התו"ס בעבודה זרה יג‪:.‬‬ ‫ללמוד תורה ולישא אשה ‪ -‬פירוש ודעתו לחזור לא"י‪ ,‬דאילו אין דעתו לחזור‬ ‫אמר בכתובות פ"ב (דף קיא‪ ).‬אחיו של זה נשא (אשה) [עבודת כוכבים] ומת‪,‬‬ ‫ברוך המקום שהרגו‪ .‬וזה ירד אחריו לחוצה לארץ? ודוקא בהנך מצות שהן‬ ‫חשובות ללמוד תורה שגדול תלמוד תורה שמביא לידי מעשה‪ ,‬ואשה נמי‬ ‫דכתיב (ישעיה מה) 'לא תהו בראה'‪ .‬אבל לשאר מצות לא‪ .‬והכי משמע פ"ד‬ ‫דמגילה (דף כז‪ ).‬אבל בשאלתות דרב אחא מפורש הנך דקילי וכ"ש לשאר‬ ‫מצות שהם חשובות‪.‬‬ ‫ולהלכה לא נפסקה דעת השאילתות להתיר לצאת לחו"ל לקיים מצוות‬ ‫אחרות‪ .‬והמדרש (ספרי ראה כח) מביא מעשה בשני גדולי החכמים שלפי‬ ‫הענין יצאו לקיים מצווה חשובה‪.‬‬ ‫מעשה בר' יהודה בן בתירה ור' מתיא בן חרש ורבי חנינא בן אחי ר' יהושע‬ ‫ור' יונתן שהיו יוצאים ח"ל והגיעו לפלטום וזכרו את ארץ ישראל זקפו‬ ‫עיניהם וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם וקראו המקרא הזה וירשת אותם‬ ‫‪www.harav.org‬‬ ‫קול צופיך‬ ‫מרן הראשון לציון הרה"ג המקובל הא‪-‬לקי‬ ‫הרב מרדכי אליהו זצוק"ל‬ ‫תולדות ‪ -‬תשס"ז ‪ -‬מאת מרן הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל‬ ‫וישבת בארצם‪ .‬וחזרו ובאו למקומם אמרו ישיבת א"י שקולה כנגד כל‬ ‫המצות שבתורה‪.‬‬ ‫‪www.harav.org‬‬ ‫ויכוח בן בני זוג‬ ‫ואע"פ שמותר לצאת כדי לצאת אשה כבר כתב תוס שמדובר כשהוא חוזר‪.‬‬ ‫וכן מובא בגמרא כתובות דף קיא‪/‬א‬ ‫אילפא מוסיף בה דברים מעשה באחד שהיה מצטער על אשה אחת וביקש‬ ‫לירד כיון ששמע כזאת גלגל בעצמו עד יום מותו‬ ‫בכל הכתובות שנוהגים היום כתוב כי הבעל לא יכול להוציא את אשתו‬ ‫מהארץ ולא יכול לעזוב את הארץ בלי רשותה‪ .‬בכתובות הישנות היו כותבים‬ ‫גם את המקומות שמהם אי אפשר לצאת וסימנו את נוא אמון שבמצרים‪.‬‬ ‫למרות שתקופה ארוכה לא היתה כלל אפשרות להגיע לשם‪.‬‬ ‫בכל מקרה כאן מדובר על היציאה של האדם עצמו בלי אשתו ובלי רשותה‪.‬‬ ‫אבל אם מדוברל על מגורים קבועים בזה יש הלכה מפורשת‪ .‬בשו"ע אבן‬ ‫העזר סימן עה הלכה ג'‪:‬‬ ‫"מחוץ לארץ לארץ ישראל כופין אותה לעלות אפילו מנוה יפה לנוה הרע‬ ‫ואפילו ממקום שרובו ישראל למקום שרובו כותים‪ ,‬ואין מוציאין מארץ‬ ‫ישראל לחוצה לארץ ואפילו מנוה הרע לנוה הטוב ואפילו ממקום שרובו‬ ‫כותים למקום שרובו ישראל‪:‬‬ ‫אמר האיש לעלות לא"י והיא אינה רוצה ‪ -‬תצא בלא כתובה‪ :‬אמרה היא‬ ‫לעלות והוא אינו רוצה ‪ -‬יוציא ויתן כתובה וה"ה לכל מקום מארץ ישראל‬ ‫לירושלים שהכל מעלין לארץ ישראל ואין הכל מוציאין משם‪ ,‬הכל מעלין‬ ‫לירושלים‪ ,‬ואין הכל מוציאין משם‪:‬‬ ‫וכתב בפתחי תשובה שם‪:‬‬ ‫כי הסכמת הפוסקים היא ש לא כמו רבינו חיים בתוס' שכתב כי בימינו אין‬ ‫מצוות ישוב ארץ ישראל‪ .‬ובימינו הרבה נוסעים לסחורה ולטיולים בכל‬ ‫מקום ולא יכולים לומר שזה מקום סכנה‪.‬‬ ‫חיבת הארץ‬ ‫וכתב אחר מחכמי צפת רבי אלעזר אזכרי‪ .‬בעל "ידיד נפש" בספר חרדים‪:‬‬ ‫צריך כל איש ישראל לחבב את ארץ ישראל ולבא אליה מאפסי ארץ‬ ‫בתשוקה גדולה כבן אל חיק אמו‪ ,‬כי תחילת עווננו שנקבעה לנו בכיה לדורות‬ ‫יען מאסנו בה שנאמר (תהלים קו‪ ,‬כד) וימאמו בארץ חמדה‪ ,‬ובפדיון נפשנו‬ ‫מהרה יהיה כתיב (שם קב‪ ,‬טו) כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו‪,‬‬ ‫ושם נאמר (יד) אתה תקום תרחם ציון‪,‬‬ ‫ולפיכ ך היו האמוראים מנשקים עפרותיה ואבניה בבואם אליה ומה טוב‬ ‫ומה נעים לשיר שיר ידידות אשר יסד ר' יהודה הלוי עליה באהבה רבה‪,‬‬ ‫תחילת השירה‪ ,‬ארץ הקדושה יקרה חמודה וכו'‪ ,‬כן אנו משוררים על ציון‬ ‫רבי יהודה בר אלעאי כל ערב ר"ח בשמחה רבה ומתחננים לאל שאל יגרשנו‬ ‫מעליה‪ .‬גם הקרובים והרחוקים אשר חוצה לה ראוי להם שיהיו נכספים‬ ‫ותאבים אליה‪ ,‬כי כשם שבחר בהם‪ ,‬כך בחר בא"י ויחד אותה להם ואין‬ ‫נקראין "גוי אחד" אלא עמה‪.‬‬ ‫ובתלמוד בבלי מסכת כתובות דף קיב‪/‬א‬ ‫רבי זירא כי הוה סליק לא"י לא אשכח מברא למעבר נקט במצרא וקעבר‬ ‫אמר ליה ההוא צדוקי עמא פזיזא דקדמיתו פומייכו לאודנייכו אכתי‬ ‫בפזיזותייכו קיימיתו אמר ליה דוכתא דמשה ואהרן לא זכו לה אנא מי יימר‬ ‫דזכינא לה ר' אבא מנשק כיפי דעכו ר' חנינא מתקן מתקליה ר' אמי ורבי‬ ‫אסי קיימי משמשא לטולא ומטולא לשמשא ר' חייא בר גמדא מיגנדר‬ ‫בעפרה שנאמר כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו‬ ‫* * *‬ ‫*רוצים לקבל קול צופיך באמייל כל שבוע !!‬ ‫שלחו לנו בבקשה באמייל ל‪[email protected] -‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪484‬‬ ‫‪www.harav.org‬‬