להורדת הקובץ
5775 תשרי ה תשע״ה קו בץ לחיזוק הה תקש נט ר ות יומנים מבית־חיינו זמן שמחתנו k, hn , v hsh n ohn u gv hnk u sg • MI AO LA T H EI H MIMIM AT ID LM A D VA A • יוצא לאור ע״י תלמידי ישיבת ״תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית״ ברוקלין ,ניו־יורק 770איסטערן פארקוויי שנת חמשת אלפים שבע מאות שבעים וחמש לבריאה ב"ה פתח דבר אחינו תלמידי התמימים, שלום וברכה! בקשר עם זמן שמחתנו ,ובהמשך לקובץ הראשון דהאי שתא – מוגש בזה קובץ נוסף לחיזוק ההתקשרות )ה-נ"ט( ,קובץ "יומנים מבית-חיינו". כמעשהו בראשון ,מוגשים בו יומנים ,מכתבים ותיאורים נבחרים מימי תשרי אצל רבינו נשיאנו ,בשנים שונות שקביעותן כקביעות שנה זו: א" .דבר מלכות" – שביבים מיוחדים מתוך דברי הרבי במהלך סעודות זמן-שמחתנו בסוכת הרבי הריי"צ. ב" .סוכת שלומך" – רשימה מיוחדת מזווית מאלפת המתארת את חודש תשרי תשי"ז, נרשמה בידי אמן ,הרה"ח הנודע ר' אוריאל צימר. ג" .בחצרות בית ה'" – התכתבות הנושאת אופי אישי מיוחד ,מאת הרה"ח ר' יצחק גנזבורג ,המגוללת את אירועי חודש השביעי שנת תשח"י )חלק שני(. ד" .ויהי בישורון מלך" – יומן עשיר ומושבע ,רווי אירועים מופלאים ומעמדים נשגבים מחודש השביעי תשמ"ה )חלק שני(. ה" .נפלאות אראנו" – זכרונות מחודש תשרי שנת תנש"א ,שנרשמו בשעתו בידי הרה"ת ר' מרדכי יהושע יעקובוביץ ,ומתפרסמים בזה לראשונה )חלק שני(. ו" .מושבע ,משביע" – מבטים מקוריים על חודש החגים בבית-חיינו .רשימה שנכתבה ע"י הרה"ח ר' טוביה בלויא ,בעקבות ימי תשרי תשל"ג. הננו מלאים תקווה וביטחון ,אשר במהרה ממש נזכה להתראות עם אבינו רוענו כ"ק רבינו נשיאנו ,ויגאל אותנו מהגלות המר ,ויקהילנו ויוליכנו קוממיות לארצנו תיכף ומיד ממש ,וכבר בימי השמחה הקרבים ובאים ,נזכה לראות מלך ביופיו ,בעבודת הקודש של רבינו נשיאנו ,מתוך שמחה הכי מלאה ,בגאולה האמיתית והשלימה. ועד תלמידי התמימים העולמי "בשם השם" תשע"ה ברוקלין נ.י. קובץ "יומנים מבית־חיינו" 3 דבר מלכות בלתי מוגה מנהג חסידים — כמנהג רבותיהם ליל א' דחג הסוכות תשכ"א שאלה :אדמו"ר הזקן בסידורו כותב "נהגו בכל מדינות אלו שאין נושאים כפיים אלא ביום טוב שאז שרויים בשמחת יו"ט ונושאים כפיים במוסף" ,וזהו מנהג חו"ל, וכמו שמובא גם בשו"ע שלו: "נהגו בכל מדינות אלו שאין נ"כ אלא ביו"ט משום שאז שרויים בשמחת יו"ט וטוב לב הוא יברך משא"כ בשאר ימים אפי' בשבתות הם טרודים כו' ואינם שרויים בשמחה כו". אמנם ,באה"ק ת"ו ישנם חילוקי מנהגים :יש נושאים כפיים בכל יום ,יש שעושין כן בר"ח ,ש"ק ויו"ט .ובין הנ"ל עצמם ישנם הנושאים כפיים רק במוסף ויש שעושין כן אף בשחרית. כיצד עלינו לנהוג? וה"ה כיצד יש לנהוג בענין השינה בסוכה? כ"ק אדמו"ר שליט"א ]היתה אריכות פרטים ושקו"ט ,אך לא זכרו את כל הפרטים רק קטעים הבאים להלן — ואין מוקדם ומאוחר בהן ,ולהבהיר עוה"פ כי אין זה לשונו הק' אלא תורף המסקנא[: חז"ל מדגישים בכ"מ את גודל הענין שתלמיד צריך לנהוג כרבו ,וממילא יש להשתדל לנהוג כמנהגי רבותינו נשיאינו ]כולל הנהגות שנהגו בד' אמות שלהם — ובהסכמתם וכידוע בגודל הענין ד"מעשה רב"[. בענין נשיאת כפיים — באמת צריך חיפוש ועיון המקור דהפוסקים לחילוקי המנהגים שיש בזה באה"ק ת"ו ,שבצפון אין נ"כ אלא בשבת ,ובשאר מקומות נ"כ ככל יום. ואולי הטעם דהמחמירים לנ"כ גם בשבת הוא משום דאיתא בספרי "וביום שמחתכם — אלו השבתות" וכן מבואר בתשובות הגאונים שבשבת יש ענין השמחה ,שהוא הטעם לנ"כ ביו"ט דוקא בחו"ל. באמת הי' צריך להיות באה"ק כמו בחו"ל — נ"כ ביו"ט בלבד ,אולם כיון וכבר נ"כ בזמנים אחרים — יהי' עכ"פ בשבת, ר"ח וחוה"מ ,אך לא בכל יום. האמנם שמחים באה"ק יותר מבחו"ל? כפי שנהגו אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר — כך עלינו לנהוג בכל אתר ואתר ,וגם באה"ק ת"ו. וה"ה בנוגע לענין השינה בסוכה — ידוע שכ"ק מו"ח אדמו"ר לא ישן בסוכה ,ולכן כל ההולכים בעקבותיו צריכים לנהוג כמותו, אע"פ שלפי פס"ד השו"ע יש לישון בסוכה. עד"ז בענין מקום הדלקת נרות חנוכה — נהג כ"ק מו"ח אדמו"ר להדליקן על פתח חדרו שפנה לפרוזדור ,ולא על חלון חדרו שפנה לרה"ר ,אע"פ שהיתה אפשרות לכך. ]כ"ק אדמו"ר שליט"א הראה בידיו הק' על שתי האפשרויות — כי לסוכה נכנסו מתוך חדר כ"ק אדמו"ר )מהוריי"צ( נ"ע[. קובץ "יומנים מבית־חיינו" 5 ולכן גם החסידים צריכים להדליק כן. ומכאן ,כאמור ,בנוגע לעניננו :גם בענין נשיאת כפים יש לנהוג כפי שנהגו אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר לשאת כפיים רק ביו"ט למוסף ,אלא שמאחר וכבר נהגו כו' — יהי' באופן האמור. המאמרים הקבועים ליל א' דחג הסוכות תשכ"ב מהרביים היו מאמרים קבועים ביחוד בשביל זה )לטהר אויר העולם( אשר פעם בשתים או בשלש שנים היו חוזרים עליהם ברבים. והמשיך הנ"ל עד סוף הקטע שם פורטו אחד מהמאמרים של כל נשיא ]בעת הקריאה חייך כ"ק כמה פעמים )כשהנ"ל פיענח את הראשי־תיבות שנזכרו שם([. כאשר ישמחוני — ֲא ַשׂמח יום א' דחג הסוכות תשכ"ו רש"ג :מצינו כמה פעמים בלקוטי תורה שמביא אדה"ז "מרגלא בפה קדוש המגיד נ"ע" "והרב המגיד הקדוש ז"ל היה מרגלא בפומיה תמיד". ..הרש"ג :ולמה לא הדפיסו את ה"שמח תשמח" )תרנ"ז(? מהו הדיוק בלשון זה ולא כמו שרגיל להביא בדרך כלל ופי' הה"מ וכיו"ב? כ"ק אדמו"ר שליט"א :זה לא נעשה מכאן ,כי אם במונטריאל. כ"ק אדמו"ר שליט"א :זהו ע"ד התורות )מאמרים( שהיו הרביים הנשיאים חוזרים מדי פעם לטהרת האויר ,כך תורות הנ"ל היו ממה שהי' נוהג מדי פעם לומר. רש"ג :כיון שהודפס ה"שמח תשמח", שיקויים אכן ,שמח תשמח. כ"ק אדמו"ר שליט"א :אני צריך להדפיס ,ללמוד ,ולשמח? )בענין המאמרים שהיו חוזרים לטהרת האויר — פנה להנוכחים ושאל (:האם יש מי שיודע? — הפירוש ב"שמח תשמח" הוא שהשי"ת ישמח ,וכאשר השי"ת ישמחנו — אשמח אני את הציבור. )הוסיף ואמר( זה נדפס כבר ב"היום יום") .ובחיוך (:לי כבר הי' זמן לשכוח!... )הת' מאיר פרידמן — שהיה בין העומדים שם — החל לחזור בלחש ,פנה אליו כ"ק(: אל תתבייש ,אם אתה יודע — אמור!... אח"כ הביט לעבר הבחורים שי' העומדים שם ואמר :אם אין יודעים — מדוע נדחפים?! )"אז מ'וויסט ניט — וואס שטופעט מען זיך?!"( אח"כ הובא "היום יום" ,ור"י שי' כ"ץ חזר בקול רם על הנאמר שם :לכל אחד 6 תשרי ה'תשע"ה לפי השגות הנשיא רש"ג :שידפיסו את ה"המשך" של תער"ב. רשמ"ג :בארץ־ישראל ישנם מנדבים שיסכימו לתת למטרה זו. כ"ק אדמו"ר שליט"א :לפי איזה השגות ,שלי או שלכם? רשמ"ג :לפי אלו של כ"ק אדמו"ר שליט"א. כ"ק אדמו"ר שליט"א :הדפסת ה"לקוטי תורה" עלתה שלושים אלף דולר! ]רש"ג פנה לרשמ"ג ואמר לו :שומע אתה מה שהרבי אומר ,שלושים אלף דולר — אל תברח! כ"ק אדמו"ר שליט"א )בחיוך( :אצלו הרי היום יו"ט ,ואין הוא יכול לברוח[... רי"כ :הסיבה לעלות הגבוהה — מובנת כי כמה התעסקו בהכנות לדפוס ,וכ"ק אדמו"ר שליט"א ערך את ה"מפתחות" וצריך הרי לשלם. כ"ק אדמו"ר שליט"א :עבור עבודתי לא נטלתי מאומה .אולם היו אנשים שאמנם התעסקו בההו"ל באמונה ,אולם הם זקוקים למחיית משפחותיהם. רש"ג :מדוע אין מדפיסים את המאמרים ד"ה "להבין"? כ"ק אדמו"ר שליט"א :בכלל ,עדיין לא גמרו ללמוד את המאמרים מלבד הנ"ל .ובאמת ישנו ספק של מי מרבותינו מאמרים אלו — מה"צמח צדק" או )"א שער מאדמו"ר הזקן — וללא "דף שער" ַ בלאט"( אי אפשר להדפיסם. " אושפיזין עילאין" ליל ב' דחג הסוכות תשכ"ו רי"כ :יש לי קביעות לחזור ולספר כל שנה את הדברים שזכינו לשמוע מכ"ק אדמו"ר )מהוריי"צ( נ"ע שכשם שבכלל באים בז' ימי הסוכות "אושפיזין )אורחים( עילאין" ,ישנם גם ז' האושפיזין של נשיאי החסידות. וגם עתה אין כל שינוי ,וישנם שבעה האושפיזין. כ"ק אדמו"ר שליט"א :הרי נוסף הרבי כ"ק מו"ח אדמו"ר! סוכות תשכ"ז רי"כ :בנוגע לאושפיזין איתא שיעקב בא וכולם עמו )"ועמי' כו'"( .אם כולם באים — אז מה הדיוק דוקא יעקב ,הרי כולם באים?! כ"ק אדמו"ר שליט"א :הרי יש לכם שותפים בעסק שלכם .ומכל מקום ,מיהו העיקר?.. ליל א' דחג הסוכות תשכ"ח כ"ק אדמו"ר שליט"א פנה לרי"כ ,ואמר לו: הרי יש לכם "חזקה" לספר את דברי כ"ק מו"ח אדמו"ר נ"ע אודות האושפיזין החסידיים )"חסידישע אושפיזין"(. ליל ב' דחג הסוכות תשכ"ח כ"ק אדמו"ר שליט"א פנה לרי"כ ואמר לו: הזוכר כאן קודם הרב המגיד ,אך אין לכך קשר לתפקידכם — אתם צריכים לעשות את שלכם )להזכיר את ה"חסידישע אושפיזין"(... ליל שמיני־עצרת תש"ל אחד המסובין: ה"חסידישע אושפיזין"? להזכיר אודות כ"ק אדמו"ר שליט"א :היום הם אינם אושפיזין — היום הם בעלי־הבית, אמנם הנכם יכולים למנותם כולם — הם בעלי־בתים ראויים )"איר קענט זיי אלע אויסרעכנען זיי זיינען פיינע בעלי־בתים"(! קובץ "יומנים מבית־חיינו" 7 ליל שמחת־תורה תשכ"ח רש"ל :לרשא"ק יש סיפור שברצונו לספרו. כ"ק אדמו"ר שליט"א )הנהן בראשו הק' לחיוב ואמר( :נו. כ"ק אדמו"ר שליט"א :לגבי ברכת המזון הי' שינוי בהנהגת כ"ק מו"ח אדמו"ר — בין ליל ש"ק ליום ש"ק :בליל ש"ק הי' מברך מתוך הסידור ,משא"כ ביום הש"ק. וא"כ ,שינוי זה מהווה ראי' רזו הנהגה )הוראה( פרטית. רשא"ק :הרי עתה שמחת־תורה ולקחו קצת משקה ,ממילא מקבלים עוז לומר משהו — משא"כ קידוש לבנה הי' בכל פעם מתוך הסידור ,ולכן הובא המנהג בספר המנהגים. שמעתי מהרבנית תחי' כי כ"ק אדמו"ר )מהוריי"צ( אמר על כ"ק אדמו"ר שליט"א כי אילו הי' בימי אדמו"ר הזקן הי' "דבר מסויים"! )ראה לקו"ש ח"ד ע' 1120הע' .(36 ]בליובאוויטש הי' אחד בשם רובינשטיין והי' קצת משכיל בדא"ח .ופעם סיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר אודותיו למעליותא שבמוצאי יוהכ"פ קודם "קידוש לבנה" הי' הולך לטבול במקוה .אילו הי' דבר זה נזכר בספר המנהגים ,הי' כל הקהל מתחיל לנהור למקוה[... ר"ה שחל להיות בשבת ליל א' דחג הסוכות תש"ל שאלה :כאשר עושים הבדלה במוציוכ"פ) :א( מה עושים בשיירים — האם נותנים למישהו אחר? )ב( והאם כשחל במוצאי ש"ק נוטלים בשמים? כ"ק אדמו"ר שליט"א :סיפור זה הוא שלא בזמנו ושלא במקומו — מוטב אימרו "לחיים"! כ"ק אדמו"ר שליט"א :קבלתי מכתב ממקום מסוים בו הנהיגו ה"רפורמים" לתקוע בר"ה שחל להיות בשבת .ולכאורה, צודקים הם לשיטתם ,שהרי הטעם שאין תוקעין הוא משום "שמא יעבירנו" ו"חשש" זה אינו שייך אצלם!... וכן גם המבואר בדא"ח שכאשר יו"ט של ר"ה חל להיות בשבת נמשכים אותם הענינים )שבשנה רגילה נפעלים ע"י השופר( בלאו־הכי — גם ענין זה אצלם אינו שייך! דיוק בהנהגות הנשיאים יום א' דחג הסוכות תש"ל שאלה :מדוע לא הובא מנהגו של כ"ק אדמו"ר )מהוריי"צ( נ"ע לברך ברכת המזון בסידור? 8 תשרי ה'תשע"ה תשובה :קידוש — הי' כ"ק מו"ח אדמו"ר מדייק תמיד לעשות בעצמו .משא"כ הבדלה שלא הי' מקפיד ע"כ בדוקא .וזאת, מלבד במוצאי יום הכיפורים וכפי שנרשם בשנת תש"ה" ,אחרי תפלת מעריב הבדיל בעצמו על היין". ואף שבכל השנה אין נותנים לאחר לשתות שיירי כוס ההבדלה )מלבד אם ברכו עליו ברכת המזון( ,אך במוציוכ"פ יכולים ליתן. כאשר שהיתי ביקטרינוסלב לא הייתי נוטל בשמים להבדלה ,שכן הדבר הי' כרוך בשאלה על הברכה ,אך כשהגעתי ללנינגרד אמר לי כ"ק מו"ח אדמו"ר שאטול! בטעם למנהג עשיית הבדלה בעצמו במוציוכ"פ — יש לומר כי הדבר קשור במעלת היום" ,כאן ביחיד". פעם אמר רש"ה שלר"ה אינו נוסע לרבי כי "כאן ביחיד". ]אחד המסובים העיר כי כ"ק אדמו"ר )מהורש"ב( נ"ע התבטא" ,ווי איז דאס ניט, ַא איד ר"ה אין ליובאוויטש ,וואו דען זע אנדערש"[... כ"ק אדמו"ר שליט"א :בענין המנהג שאומרים "ויתן לך" ביחד עם עוד אחד – פעם בפטרבורג עמדתי מן הצד וכ"ק מו"ח אדמו"ר קראני בשמי שאגש לומר עמו בתוך סידור אחד. יש להם מכך שיהודי אחר שמח! יום ב' דחג הסוכות תש"ל שאלה :במה שדובר אתמול ששמחת בית השואבה שייכת לכאו"א — לכאורה בשמח"ת יש יותר שמחה מכיון שבשמח"ת האור הוא כזה שא"צ כלי ,ושמחת ביה"ש הוא אור הצריך כלי? כ"ק אדמו"ר שליט"א :אורות הו"ע מקיף] ...חסר כאן הביאור[. ב"חסידים ואנשי מעשה" גופא ישנם דרגות חלוקות" :חסידים" — "כל חסיד הוי חסיד מעיקרו" — צדיקים" .אנשי מעשה" — בעלי תשובה. וגם מבואר בדא"ח החילוקי דרגות בהריקודים של ד' או ח' אבוקות. אבל מ"מ שמחת בית השואבה שייכת לכולם וכמ"ש הרמב"ם )ביד החזקה(" ,כל העם אנשים והנשים כולן כאין לראות ולשמוע". — וזהו דבר פלא דברי הרמב"ם ,שהרי בגמרא לא נזכר הדבר — כלומר" :כל העם" יש להם משהו מזה )"האבן עפעס פון דעם"( ,אלא שאין להם כלי ,ומ"מ מקבלים! שאלה :מה יש לחסידים ואנשי מעשה בשמחת־תורה ,הרי הם כבר שמחו כדבעי בשמחת בית השואבה ,שם היתה שמחתם? כ"ק אדמו"ר שליט"א :יש להם מכך שיהודי אחר שמח )"זיי האבן פון דעם וואס אן אנדער איד איז פריילעך"(. מאחורי מסך הברזל ליל שמחת־תורה תש"ל כ"ק אדמו"ר שליט"א פנה לרא"נ ואמר: ספרו מעשיות משמחת־תורה ברוסיא — וכיון שהייתם ב)מוסקווה?( הרי בודאי שם התקיימו הענינים כו' יותר בהרחבה .כוונתי יותר בגלוי )"איז דאס מסתמא געווען דארט מער בהרחבה ,איך מיין מער בגלוי"(. רא"נ :לא כך הי' ,ה"הקפות" נערכו בבית אחד ובהחבא. כ"ק אדמו"ר שליט"א :ל"הקפות" הרי צריכים "ספר־תורה" ,וכיצד יכלו לקיימם בבית? רא"נ :הביאו לפני כן "ספר תורה" לבית. כ"ק אדמו"ר שליט"א ביקש מאחד המסובין שיצא מריגא שיספר איך הי' שם הסדר בשמחת־תורה. קובץ "יומנים מבית־חיינו" 9 ם... שו בגשם סוכה אשר בבה לא הרגיש סוכת שלומך רשימה מיוחדת מזווית מאלפת ,מאירועי חודש תשרי תשי"ז נרשמה בידי אמן ,הרה"ח הנודע ר' אוריאל צימר 10 תשרי ה'תשע"ה חסידים היו מספרים ספורים שונים על גדולי הצדיקים אשר בסוכותיהם לא ירד גשם ,גם כאשר בחוץ התחוללה סערת מטר וירדו גשמי עוז. ברם כל הספורים הללו וספורי מופתים כיוצא בהם — מספרים אותם על תקופה רחוקה־רחוקה ,תקופה אשר בה עדיין היה העולם עומד על תלו ,אשר גדולי ישראל וצדיקיו עוד היו גם בפועל באותו ממש ״מאן מלכי רבנן״ .אז — באותו "דור דעה" שבעבר הרחוק ,על מילוני יהודיו היראים התמימים והישרים ,באותו "אתמול" התחוללו גם אותם ספורי הפלאות — וביניהם גם ספורים על הסוכות שאליהן לא חדר הגשם. ואילו בדורנו המיותם ,על אנשיו הקטנטנים ,חודר הגשם על הסכך ,ולא הרגישו כאשר מלבושיהם נרטבו .ומבחינה ידועה אולי יש בכך "מופת" לא קטן מאשר לו לא היה הגשם חודר כלל... הימים הנוראים בארה״ב השנה ״הצטיינו״ במזג אויר גרוע ,כמעט כל הימים — מעוננים היו וגשומים היו — וכך נמשך הדבר עד עתה. אולם מי זה ישים לב לדברים כאלה בליובאוויטש .יש גשם — אין גשם ,למי אכפת הדבר כאשר באים הימים הנוראים... מקומה של ״הסוכה״ בליובאוויטש דאמריקה ,היינו ב" 770איסטערן פארקוויי" בברוקלין ,ממלא תפקיד חשוב לא רק בימי הסוכות ,כאשד עומדת שם הסוכה ,אלא אף ברוב ימות השנה .מאחר שבית המדרש צר בלי עה"ר מהכיל את הקהל מזה כמה שנים ,מתנהלים החיים החסידיים בחלקם הגדול — ובעיקר התועדויותיו של האדמו״ר — באותו ״שאלאש״ ,אותה החצר המקורה אשר בו עומד שלד הסוכה ,כמעט כל ימות השנה, פרט לחדשי החורף הקרים ביותר .באותו ״שאלאש״ מתנהלות גם תפלות הימים הנוראים ,ואף כי ה״שאלאש״ תופס כמעט את כל שטח החצר — רב הדוחק. כל חג או יומא דפגרא בליובאוויטש הוא חוויה ,ומכל שכן הימים הנוראים. אולם טבעי הדבר כי לכל שנה צביון מיוחד משלה שבו היא מצטיינת. שנה זו בליובאוויטש הצטיינה במספרם הרב של האורחים ממרחקים, ביחוד מארץ־ישראל אשר משם באה "משלחת" גדולה בלעה״ר לעשות את ימי החגים במחציתו של הרבי .נוסף לזה היו מיוצגות :מארוקו ,צרפת ,אנגליה ,בראזיל ועוד מדינות ,וכמובן — חסידים מכל פנות ארצות הברית וקנדה. על האורחים הללו ,וביחוד על וה"משלחת" הרב־גוונית מא״י )אם אפשר להתבטא כך( ועל כל אחד מהם לחוד — אפשר היה לייחד את הדיבור במאמר מיוחד .כאן נסתפק בציינּו כי האורחים הללו ,ביניהם רבנים ,ראשי ישיבות, משפיעים — שיוו צביון חגיגי מיוחד לימים הנוראים בליובאוויטש. לתאר ולמסור ״דין וחשבון״ על ימי החגים בליובאוויטש — דבר זה הוא מן הנמנע ,לא רק שהדברים שהם עיקר אינם ניתנים כלל לביטוי באותיות ,אלא גם משום שימים אלה היו כה עשירים ברשמים עד שאפשר היה למלא ספר שלם בכתיבת הדברים הניתנים ל"תיאור". קובץ "יומנים מבית־חיינו" 11 כאמור ,עמדו ימי תשרי השנה בליובאוויטש בסימנו של מזג האויר הגרוע .כבר ביום א' דראש־השנה ירדו גשמי עוז — אך מי שם לב לדברים כאלה. ביום א׳ דר״ה בעצם המטר הסוחף הלך הרבי שליט"א עם מאות חסידים ,מהם בחורים ,אברכים וזקנים ל"תשליך" כמנהג מדי שנה בשנה ,אל "הגן הבוטאני" הנמצא במרחק כחצי שעה מבית המדרש. יש רבותא בכך שיכולים להיות בשמחה כאשר הגוף והבגדים רטובים מגשם — קשה שבעתיים להיות בשמחה כאשר הלב הוא סגריר ומר .להיות בשמחה בעיצומם של ימי אלול ועשי"ת — אשר כבודת התשובה כוללת בתוכה גם מרירות — וכי לא יהא בשמחה זו ח"ו משום סתירה לעבודת התשובה אלא סיוע לה — דבר זה רק חסידים יוכלו לעשותו. כאשר הגיע הקהל הגדול — ובראשו הרבי שליט"א — לשערי הגן ,מצאום נעולים ,מפאת הגשמים .אולם אין החסידים מתפעלים מדברים כגון אלה, עם הרבי בראשם קיימו קיום מילולי את הפתגם החסידי "אז מען קען ניט ארונטער גייט מען אריבער" — קפצו מעל לגדר, אמרו "תשליך" יצאו בריקוד ,טפסו חזרה וצעדו בסך חזרה אל בית המדרש .הגשם? למי הוא מפריע. מי שראה ,למשל ,כיצד יושבים אברכים חסידיים במוצאי שבת אחר חצות ,לאחר הסליחות הראשונות בהתוועדות חסידית, מי שהקשיב לשיחותיהם באותו מעמד — יכול היה לראות במו עיניו כי התעוררות התשובה הנולדת בעת "התוועדות" כזאת — ממש אינה נופלת מן ההתעוררות שבשעת הסליחות וכדומה. והחסידים מספרים "מופת" :שכל אלה שהשתתפו ב"מצעד התשליך" בגשם — לא הצטנן איש... אולם כל זה אינו אלא מאורע קטן צדדי ,אולי סמלי ,אך לא העיקר .שכן ,אם 12 תשרי ה'תשע"ה ביום ב׳ דראש השנה )שחל השנה ביום ו'( בשעות אחה״צ נטלו הקהל את ידיהם, והרבי שליט״א אמר מאמר חסידות .אח"כ ברכו ברכת המזון והרבי חילק מכוס של ברכה. תפלות ראש השנה ויום הכפורים ,מאות החסידים הממלאים את ה"שאלאש" )שכן כאמור מתפלל שם מנינו של הרבי היות ובית המדרש צר בלעה"ר מלהכיל הקהל העצום( — כל אלה שייכים לאותו סוג ענינים שאינם ניתנים לבטוי במילים. וביחוד כשהמדובר הוא בליובאוויטש, אשר כל שיטתה בנויה על שימת הדגש על "הפנימיות" כמעט ללא תערובת "חיצוניות". אולם אם היתה השמחה ,כמובן, מאופקת בימים שעד יוה"כ ,הרי בא לידי בטוי מלא בימי הסוכות — זמן שמחתנו. כבר הפך הדבר למנהג בליובאוויטש כי בימי החג סבבו בחורים ואברכים ברחובות העיר ובקשו מהיהודים העובדים ושבים לברך על נטילת לולב .כאמור ,כבר פשט המנהג הזה ומשתתפים בכך גם חוגים אחרים מחוץ לחסידי חב״ד. ביום ב' דסוכות )עש"ק( לפנות בוקר אמר הרבי שליט"א מאמר חסידות בסוכה. בין ימי חול־המועד סוכות היה היום ה"עשיר" ביותר מיום ב׳ דחוהמ"ס )בחו"ל(, היינו יום א׳ בשבוע .באותו יום בשעות הצהרים התקיימה חגיגה מיוחדת לילדי "מסיבות שבת" היינו — ברובם המכריע — ילדים הלומדים בבתי ספר ממלכתיים, אשר חבר מדריכים ומדריכות מטפל בהם ביחוד בימי השבתות .כאלף ילדים מסוג זה )תחילה ילדים ואח"כ ילדות( באו בלווית מדריכיהם אל הסוכה הגדולה ב" 770איסטערן פארקוויי" ,מקום שם דברו לפניהם מדריכיהם על ערך החג ,ברכו עמהם ליישב בסוכה ,חלקו ביניהם מגדנות וברכו "על נטילת לולב" עם אותם הילדים שאין הזדמנות לכך בבתיהם. באותו יום אחה"צ התקיימה גם ועידתם הארצית הראשונה של צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית ,וכן קבלת פנים חגיגית לאורחים שבאו מכל קצוי תבל. לא כאן המקום למסור את פרטי הכינוס הזה .אולם דבר אחד אפשר לומר, כותב הטורים האלה כבר נוכח בועידות רבות ובמסיבות "קבלת פנים" רבות הן בארץ הן בארה״ב והן במדינות אחרות, אולם מעולם לא ראיתי ועידה אשר בה יאמר כה הרבה וידובר כה מעט. משך השעות הספורות שנמשכה הועידה ,יחד עם מסיבת קבלת הפנים, נדונו בעיותיהם של צעירי אגודת חב״ד, הותוו קווי הפעולה לעתיד וכל אחד מהאורחים מסר דו"ח על הפעולות במדינתו .אינני יודע אם היה "נאום" אחד שנמשך יותר מרבע שעה. גולת הכותרת של היום היתה שמחת־ בית־השואבה שנערכה בסוכת הרבי שליט"א .בחוץ שטף הגשם וסערו הרוחות. סכך של סוכה ,כידוע ,אינו מחסה מפני גשם ,ואף על פי כן היתה הסוכה הענקית מלאה מפה אל פה ,מתחלת הערב עד שעה מאוחרת אחר חצות .חסידים תלמידי ישיבות שונות וסתם יהודים הצטופפו ואיש לא זז ממקומו. אם חדר הגשם לתוך הסוכה? — מסתמא חדר ,אולם לא הרגישו בכך .עמדו כאילו "מעל לעננים" ,למעלה לא רק מן המטר אלא אף מן ה"גשם". בשיחתו פנה הרבי שליט"א במיוחד אל בני הנוער ,שכן להתוועדות זו הוזמנו במיוחד תלמידי כל הישיבות .הוא התעכב על הענין שעליו מדובר בספרים ,ביחוד בספרי החסידות ,כי כל קללות התוכחה בתורה ובדברי חז"ל הנם לאמתו של דבר ברכות נסתרות .הוא הדין לדברים הקשים קובץ "יומנים מבית־חיינו" 13 הנאמרים בברייתא דסוף סוטה על ימי ״עקבתא דמשיחא״ ,הלא המה הימים הקשים והמרים ביותר בגלות שאחריהם תבוא הגאולה ע״י משיח צדקנו. אחת הנבואות הקשות הללו היא "נערים פני זקנים ילבינו" ,קללה זו גם ברכה צפונה בה ,יבוא יום אשר הצעירים בישרותם המיוחדת לבני הנוער ,יעמדו איתנים וחזקים אף במקום שהזקנים הסכימו לפשרות ,יצאו ב"מלחמת תנופה" אף במקום שהזקנים הסתפקו ב"מלחמת מגן" בלבד כנגד אלה הרוצים לפרוץ גדרי היהדות .בבוא היום הזה ייהפכו גם כל הנבואות הקשות על ימי עקבתא דמשיחא לברכות. ברם ,נקודת השיא בימים הנוראים היתה בימי שמיני־עצרת ,שמחת־תורה ושבת־בראשית שקביעותם השנה )בחו״ל( היתה ברציפות )יום ה׳ ,עש״ק ושבת( .את יום שמיני־עצרת מדמים בחסידות ליוה״כ בשעת נעילה ,ואף למעלה מזה .כשם שביוה"כ בעת נעילה ננעלים שערי שמים 14 תשרי ה'תשע"ה ולא נשארים שם אלא כביכול הקב״ה וישראל ,כך גם בימי שמע"צ ושמח"ת אשר בהם מקריבים לא ע׳ פרים כבימי הסוכות, אל רק "פר אחד איל אחד" כנגד הקב״ה וכנסת ישראל כביכול בלבד ולמעלה מזו: אם יוה"כ ,יום התשובה והכפרה ,יש לו עדיין שייכות אל עבירות שעליהם הוא מכפר — הרי השמחה בשמע"צ ושמח"ת — שמחה צרופה אשר בה שוים כל ישראל ממש שכן הכל יכולים לרקוד עם ספר התורה בידיהם. מאז ומתמיד היו ימי שמחת־תורה בליובאוויטש חויה מיוחדת במינה אשר גם אותה קשה לתאר במילים ,דוקא בגלל אופיה המיוחד של חסידות חב״ד השמה את הדגש העיקרי על "הפנימיות" .קשה משום כך "לספר" את מהלך הענינים בעת ההקפות וכדומה ,דברים אלה אי־אפשר להראות עליהם באצבע ,ועוד פחות מזה לכתבם בעט סופר. דומה והאוויר נתחשמל .מסתלקות כל הגבלות הזמן ,המקום והמעמד .לילה הופך יום ,דוחק הופך למרחב ,בטלים ההבדלים בין קטן וגדול ,בין זקן ונער .הכל כאילו מתרומם, רוקד ושמח .כך נמשך הדבר שלשה מעת לעת רצופים .ואלמלא הדין של סעודת יום טוב ,לא היתה השעה פנויה אף לאכול כזית פת ,שכן מי יעלה על לבו אכילה ושתיה ,מי שם לבו לכך שבליל ההקפות השני )היינו אור ליום ו'( ירדו שוב מטר סוחף שטפטף כהלכה אל תוך ה״שאלאש״ ,אף שהיה כבר מכוסה ב״ברעזענט״ על גבי הסכך. כנהוג בליובאוויטש ,קידש הרבי שליט"א על היין לאחר תפלת ערבית, וישב להתוועדות עם הקהל לפני הקפות. הוא הרחיב את הדיבור על ענין שמע"צ ושמח"ת עפ"י חסידות ,וכנהוג יצא הקהל בניגונים וריקודים בין שיחה לשיחה. ההקפות השניות ,היינו אור ליום ו', נסתיימו בארבע לפנות בוקר .הרבי ורוב הקהל הלכו לסעוד סעודת יו״ט )שהיא כידוע ,מצוה מיוחדת נוסף ל"קידוש במקום סעודה"( .הבחורים נשארו במקומם וערכו הקפות לאלה שלא הספיקו להם הקפות במנינו של הרבי. בחמש לפנות בוקר ,בערך ,ירד הרבי שוב אל ה"שאלאש" ,מקום שם היו הבחורים עסוקים בשמחת החג .בין רגע נתמלאה הסוכה מפה אל פה ,הרבי חילק "לחיים" לכל אלה שהתחייבו לקבל על עצמם תוספת בלימוד החסידות לשנה הבאה .באותו מעמד לימד הרבי ניגון חדש־ישן על המילים "כי אנו עמך" מתפלת יוה"כ. בשעה שבע בבוקר לערך חזר הרבי לביתו ,אך בשעה הקבועה כבר עמד הוא וכל הקהל על מקומו והתפללו תפלת שחרית .הקפות ,יום שמח"ת ,ותפלת מוסף נמשכו עד שבקושי הספיק הזמן "לחטוף" סעודת החג ושוב חזרו לתפלת מנחה ולהתוועדות. התוועדות זו של שמחת־תורה לפני שקיעת החמה ,תופסת בדרך כלל מקום נכבד בליובאוויטש ,ונמשכת עד שעה קובץ "יומנים מבית־חיינו" 15 מאוחרת במוצאי יו"ט .אולם השנה ,שבה חל שמח"ת בעש"ק ,היתה התוועדות קצרה יותר מפני כבוד השבת )נשיאי חב"ד אינם נוהגים בדין "פורש מפה ומקדש" אם כי יש חסידים העושים כך ,אולם כנהוג בשנים בעלות קביעות כהשנה ,נערך "המשך" להתוועדות שמח"ת בשעת הסעודה השלישית בשבת בראשית אסרו־ חג(. בדבריו עמד הרבי על אהבתו של הקב״ה כביכול לישראל עמו אשר הוא חפץ ומשתוקק כביכול "שובו אלי" ומבקש "פתחי לי" וגו' .בדברים נרגשים קרא לקהל להתחזק ולהתעודד בתורה ובמצות .ביחוד במצות הצדקה. כבכל השנים ,כן ִמלאה גם השנה תפקיד חשוב ביותר קבוצת החסידים הצעירה ביותר — הילדים .השנה ניכרת בהם התלהבות גדולה יותר ,כי רובם בילו את ימי הקיץ במחנה הקיץ "גן ישראל" של ליובאוויטש ,מקום שם שאבו כוחות גשמיים ורוחניים חדשים. שבת־בראשית היא ,כידוע גם שבת מברכין ,ובשבת מברכין נהוג בליובאוויטש כבר מזה שנים רבות שהרבי עורך התוועדות עם קהל חסידיו. השנה נערכו איפוא בשבת בראשית שתי התוועדויות :האחת לאחר התפלה ,על שום שבת מברכין .והשניה לפנות ערב כהמשך להתוועדות שמחת־תורה. אף האורחים שבאו השנה במספר רב תפסו מקום חשוב .כמה מהם הביאו עמהם ניגונים חדשים או ישנים .ביחוד קנה לו מוניטין פיוט ספרדי ממרוקו. "סעודה שלישית" זו נמשכה כאחת עשרה שעות ,בינתיים רד הלילה ,ובאו עוד אנשים רבים מקצוות העיר המרוחקות וגם מחוץ לעיר. לאחר סיום ההתוועדות ,תפלת מעריב. הבדלה ואמירת "לחיים" על כוס של ברכה האיר לקראת החסידים השבים לבתיהם — אור הבוקר. אף התוועדות זו היא מאותם הדברים שאינם ניתנים לתיאור אולם אחת אפשר לאמר :אם היה מן הנפלא בכך ,שיכלו החסידים להיות בשמחה אמתית בימים הרציניים ביותר בשנה ,ימי הסליחות ועשרת ימי תשובה ,הרי מפליא עוד יותר כיצד אפשרי הדבר שתשמר רצינות עמוקה ואמתית כזאת בעצומה של שיא השמחה דשמחת־תורה .אכן ,זאת היא חסידות בכלל וחסידות חב״ד בפרט. אם היה ביניהם מי שהעלה על לבו כי במשך השבועות האחרונים עברו עליו לילות רבים ללא שינה ,שעות רבות בגשם שוטף — ספק גדול הוא. 16 תשרי ה'תשע"ה אולם ברור ,כי כל אלה שהיו בימי החגים השנה בליובאוויטש לקחו עמהם איש לדרכו אוצרות בלומים של שמחה ויראה למשך השנה כולה. בחצרות בית ה' התכתבות בעלת אופי אישי מיוחד מאת הרה"ח ר' יצחק גנזבורג, המגוללת בחן ושימת־לב את אירועי חודש השביעי שנת תשח"י קובץ "יומנים מבית־חיינו" 17 הערות מלאות תוכן ממזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א נמסר שחברת ניח"ח )ניגוני חסידי חב"ד( אינה פועלת מספיק בטוב, כרצון כ"ק אדמו"ר שליט"א ,ואחי צבי הירש ראש המנגנים נתבקש להכין את המנגנים שתהיה שירה אחידה .כעת סיפר לי שהחליטו להזמין למחר בערב את כל השייכים לשירה וכן אלו מבין האורחים — כפי הוראות כ"ק אדמו"ר שליט"א — שישירו באחידות. בינתיים הייתי מספר שעות ב.770 ר' לייב רסקין הראה לי הרבה תמונות מהפאראד שהיה בל"ג בעומר וממש קידוש השם .בתמונות רואים את כל סדר התהלוכה ,סיסמאות ושלטים ממש לתפארת .הוא גם סיפר לי ששבועות מספר לפני ל"ג בעומר חילקו 20,000 טפסים )ולא בשם ליובאוויטש( לכל בתי הספר שמזמינים ילדים וילדות לבוא ולהירשם ,בחתימת ההורים שיסכימו 18 תשרי ה'תשע"ה להופיע בהפגנת השבת ,ועליהם להיות בשעה הקבועה בבתי הכנסת שבקרבתם. בצורה זו גייסו )על ידי עשרות מדריכים ומדריכות( ילדים וילדות מכל הישיבות והזמינו שמונים אוטובוסים להביא את התלמידים .והיה סדר למופת .בלילה שלפני כן נשים בישלו בלי הגבלה וסידרו שולחנות ערוכים בגן גדול .היו ממונים על כל דבר קטן וגדול ,כגון ממונה על המגבות לניגוב הידיים ,וכן ממונים על השלטים ,על התהלוכה ,על הסדר ,על הקשר עם השוטרים ,על הנהגים וכו'. זה עשה פרסום עצום למען השבת קודש בארה"ב וכ"ק אדמו"ר שליט"א נהנה מזה מאוד .יש מזה סרט אך איני יודע באם אוכל להביא מפני כמה טעמים ,ואולי אביא תמונות. ראיתי גם פרטי־כל מה שר' לייבל רסקין מסר לכ"ק אדמו"ר שליט"א בנסעו בקיץ זה לשליחות עם חברו ר' יהודה קרינסקי .והנסיעה היתה ממש להחיות מתים .לא רק שפגשו אי שם איזה יהודי "נידח" ,אלא ממש שהחיו מקומות של יהודים נרדמים .כ"ק אדמו"ר שליט"א עבר על הפרטי־כל והעיר הערות .למשל — כתבו שרב אחד דיבר על חב"ד וכ"ק אדמו"ר שליט"א העיר" :מה?" ועוד הערות כתובות בקיצור נמרץ ומלאות תוכן רב. בין הסיפורים ששמעתי היום ב:770 כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר בשנת תש"י "הבית הזה ,אבניו ,קירותיו וגגו יעברו לירושלים בביאת הגואל" .ועוד — פעם נסע הרש"ג לשיקגו ונפגש עם הנדיב מר פלמר ,ומפני היותו מקושר לכ"ק אדמו"ר נ"ע היה חשש שכעת לא ינדב כמו בעבר, וטילפן הרש"ג משיקגו לאדמו"ר שליט"א ושאל מה לומר לו ,וענה — "ער איז דער זעלבער ווי דער שווער ,נאר אין א אנדער גוף" ]הוא כמו החותן ,רק בגוף אחר[. לא יכולתי להתאפק, ודמעות גיל זלגו מעיני יום ג' י"ג תשרי ,יום ההילולא דאדמו"ר מהר"ש .בשעה 7:15תפילת מעריב ב .770והנה אני רואה את ר' לייב לוין מפריז ואתו עמו ר' שלום בער הגדול )ברשד"ב נוטיק( .אין לתאר את השמחה הפרטית שלי לראות חבר אהוב ודמעות נראו בעיניים והתחבקות לבבית .בעוד אנו עומדים והנה נפתחה הדלת וכ"ק אדמו"ר שליט"א נכנס .נעמדנו כחיילים דוממים ,אבל התברר שהספיק לראות את המחזה והביט עלינו בשחוק קל על פניו הק' .מיד נכנס לחדרו ,ותיכף יצא לתפילת מעריב. ר' שמואל לויטין התפלל ,והנה כאשר התחילו את הקדיש דרבנן האחרון ,פתאום כ"ק אדמו"ר שליט"א הכניס את ידו הקדושה לכיס והוציא חבילת דולרים .כמובן שכולם התקדמו וכמו 'נזרקו' לעברו ,ובינתיים גם ר' שמואל סיים את הקדיש וניגש .כ"ק אדמו"ר שליט"א )בפנים שוחקות( נתן לו את הכסף ואמר — "דאס איז אויף משקה .עס זאל זיין א מוצלח'דיקער פארבריינגען און מיט די אורחים .און עס זאל זיין א סוכות כשורה" ]זה בשביל משקה .שתהיה התוועדות מוצלחת ועם האורחים ושיהיה סוכות כשוּרה[. הרש"ל שאל מה הפירוש וכ"ק אדמו"ר שליט"א ענה — "פשוט ,עס זאל ניט זיין קיין רעגין" ]פשוט ,שלא יהיה גשם[, וחזר לחדרו. רש"ל מכר את הדולרים לאורחים בסך שני דולר כל אחד ,וגם אני קניתי אחד .לאחר הרבה הפצרות הסכים למכור לי עוד אחד עבור הזוכה בגורל. באותה שעה יצאו האורחים במחול. איני יודע מה פתאום לא יכולתי להחזיק עצמי ודמעות גיל זלגו מעיני ,והשתדלתי להחביאם מהקהל .נו מילא ,כמה ימים, שבועות וחודשים ושנים עברו עד שסוף־סוף ב"ה זכינו להסתופף בחצר כ"ק אדמו"ר שליט"א לראותו ,לשמוע אמרותיו וכו' וכו' .ואנו מאחלים לעצמנו יתן השי"ת שכל אנ"ש בכל מרחבי תבל יזכו יחדיו לראות מלכם מתגלה ואומר: הנני בא ואומר לצרותיהם די ,וייקבצו נדחי ישראל מארבע כנפות הארץ והוא יוליכנו מהרה קוממיות לארצנו אמן ואמן — .בטח שזה יהיה בקרוב ממש. רש"ל התוועד וישבתי עד הסוף .אחר כך אחי צבי יחי' ארגן מקהלה — כרצון כ"ק אדמו"ר שליט"א — וסיכמו שכולם קובץ "יומנים מבית־חיינו" 19 ישתדלו לשיר אחרי הרשק'ע בעת ההתוועדות והוא יהי' המנהל הראשי. שרו מספר ניגונים והיה די מוצלח. הבוקר הגיע ממרוקו ר' סעדיה ליברוב .ר' נחום רבינוביץ סיפר שכאשר היה אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א שאלו אדמו"ר שליט"א האם אנ"ש היו בלוויית כ"ק האדמו"ר מבעלז ,וכאשר ענה בחיוב — היה שבע רצון ביותר. ר' יוסף וויינברג סיפר שכאשר היה אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א ,שאלו אודות כינוס התמימים; ושאל גם האם גם מעולי מרוקו השתתפו ,וענה שהם התוועדו בנפרד ,ולא היה שבע רצון, ואמר :צריכים להתוועד כולם ביחד, לדבר קצת באידיש וקצת בעברית ,אך יחד ממש להיות משפחה אחת .כן אמר שבכל התוועדות דארף זיין חסידות, ולמה לא חזרו דא"ח. בפעולותיו רואים את גדלותו אתמול בשעה 7:00לפני קבלת ש"ק אמר כ"ק מאמר דא"ח ד"ה "ועמדו רגליו על הר הזיתים" ,אך לצערי הגדול שכבתי חולה במיטה ולא הייתי .שמעתי שחודוקוב הזכיר לפני כ"ק אדמו"ר שליט"א את שמות החולים ,ר"ל ,עשרות בחורים והרבה מהתושבים ומהאורחים שוכבים מפני התפשטות המחלה )זה נקרא כאן פלו — שפעת( .אין זו ממש מחלה ח"ו ,ואי"ה לכולם יהיה טוב. וסיפרו לי שכאשר קראו השמות אמר אדמו"ר שליט"א "הרי גם גנזבורג" והיה לי לפלא שכנראה הבחין שאינני נמצא. ובירך את כולם ברפואה שלימה ואמר לכל הקהל שיתחילו לשמוח ולרקוד מהיום ועד יום ראשון שאחרי שמחת־ תורה "וועט מען ממשיך זיין שמחה אויף א גאנץ יאהר און א רפואה שלימה צו אלע חלאים" ]ימשיכו שמחה לכל השנה ורפואה שלימה לכל החולאים[. היום הרגשתי כבר יותר טוב ואקווה שמחר אוכל להיות בהתוועדות. מוצאי ש"ק חוהמ"ס ,אור לח"י תשרי .ביום הראשון דחג הסוכות ,החל משעות הבוקר ,כ"ק אדמו"ר שליט"א עמד בסוכה שנבנתה בחצר 770ע"י הסוכה הגדולה וכל אחד ניגש לברך על הד' מינים שלו .כ"ק עמד כל הזמן ואמר איזה דברים בלחש .לא אדע מה. לחג הסוכות באו הרבה אורחים ובהם ר' יעקב כץ משיקגו. ליל הושענא רבה .ב"ה אשר הקימני מחליי אשר חליתי .ביום א' בשעה 9:30הלכתי להתפלל ב 770וראיתי שעושים הכנות לכנס תלמידים אשר יתקיים בשעה 10:30בסוכה הגדולה. אחרי התפילה ירדתי לראות את הכנס. השתתפו כ 150תלמידים ,מהם ילדים מבתי הספר שלנו עם מראה יהודי, פאות וכו' ,ואילו אחרים מאלו שנקראו על ידי התעמולה. אחרי תפילת שחרית הכריז ר' זלמן דוכמן — כשכ"ק אדמו"ר שליט"א עדיין לא הלך לחדרו ועמד והמתין — שבשעה 3:00יבואו כולם וילכו לזכות את הרבים בד' המינים. אמרו לי ,שההכנות היו השנה באיחור רב וזה נחשב מספר מועט של משתתפים .חילקו לילדים ממתקים, דיברו לפניהם ,הציגו בפניהם שעשועים, וכמובן בירכו על הד' מינים וכו' .אח"כ 20 תשרי ה'תשע"ה הסריטו סרט מל"ג בעומר בליובאוויטש אשר בברוקלין וזה נמשך כשעה וחצי. לקראת זה כיסו את גג הסוכה עם הבריזנט וכן את החורים והסדקים בכל הצדדים .הסרט הוא בלתי קולי ,כלומר שאין שומעים רק רואים ,ואילו כאן סידרו תקליטים מניגוני חב"ד .על יד המיקרופון ישב ר' יוסף גולדשטיין )הוא יליד אמריקה וכעת מנהל בי"ס בית יעקב בברוקלין שבו אלף תלמידות .למד וחונך בליובאוויטש ,עטור זקן ופאות ונשמע במאה־אחוז לדברי הרבי .בעל מקצוע בנושא הגישה לילדים ,ומומחה לזה ביותר .אף שאינני מבין אנגלית הרגשתי את הצלחתו .הוא הסביר כל פרט ופרט והמשיך בתקליטים ,ושיתף את הילדים אתו(. בכל הפעולות הללו רואים את גדלותו של כ"ק אדמו"ר שליט"א, באמריקה זו אשר החשך יכסה ארץ ללא גבול ומידה ,ארץ ההעלמות וההסתרים ,ונדמה שכאן היצר הרע יכול להסית את האדם לכל מיני עבירות — הנה כל ההסתרים הם כאין וכאפס לגבי אותם המעשים אשר נעשים פה בארץ הלזו הגשמית בעבודתו הק' של כ"ק אדמו"ר שליט"א .ממש אין לשער איך יורדים למקומות הכי נמוכים ומעלים את הניצוצות שנפלו לשם .רק עברו שבע־עשרה שנה מאז בוא ליובאוויטש לכאן ,והנה חמשת־אלפי איש ואשה הפגינו למען השבת והיהדות! וזה נעשה דוקא בנוסח אמריקה ,בסדר מסודר להפליא )אמנם בודאי בסרט מראים את החלקים היפים ...אך בכל אופן ,רואים שהיה מאוד מוצלח ,והלואי גם אצלנו היו עושים בצורה כזאת(. שלטים ומספרים לכל אחד ואחת, וכולם )אנשים בנפרד ונשים בנפרד( צועדים בגאון על שדרה בלב ניו יורק ומפרסמים אשר "יש אלקים בשמים" ומתגאים ביהדותם .שמונים האוטובוסים תופסים את כל מרחב הרחוב )אגב ,פעלו שהעירייה נתנה קובץ "יומנים מבית־חיינו" 21 אותם ללא תשלום להפגנה כזאת(. הינך רואה את הבית 770ועל ידו הרבה שוטרים שומרים על הסדר .והנה כ"ק אדמו"ר שליט"א יוצא מדלת הבית בפנים שוחקות ,מוחא כף ורומז שיגבירו את השירה )מודיעים שעל הילדות רק למחוא כף ולא לשיר( .אלפי תושבים מכל הסביבה באו לראות מה קורה כאן .כנראה שמאז בריאת העולם לא ראו פלא כזה על פני ארץ זו .ה' אלוקיך מתהלך בקרב מחניך. מעל הבמה המכוסה לבן ,רקום באותיות יפות "מסיבות שבת" וכו'. משני הצדדים שני דגלים .הדגל האמריקאי ודגל השבת קודש .ר' יעקב העכט מתרגם את דבריו הקדושים של כ"ק אד"ש לאנגלית וכולם עוברים על פני קדשו .אם כ"ק ,הרבנית חנה ,גם היא בין המביטים בפועלו של בנה כ"ק שליט"א. התהלוכה זזה ,והתלמידים נכנסים לאוטובוסים איש על מחנהו ואיש על דגלו ולא יתערב זר בתוכם .נוסעים לגן העיר ששם הוכנה סעודה .הכינו מים לנטילה וספלים ושוב כל אחד ניגש לפי הוראות הסדרנים ואוכלים ומברכים ומקדשים שם שמים .משחקים וחולצים עצמותיהם על פני המתקנים והשעשועים ומברכים לה' הטוב שהעמידם וזיכם לקבל פני שכינה. לבסוף צורפו לסרט גם מראות מערים אחרות ,גם מסודר כנ"ל. אח"כ חילקו לילדים חוברות שהודפסו מאותה חברת מסיבות שבת. כ"ק אדמו"ר שליט"א יצא למרפסת הפונה לחצר וראה איך כל התלמידים 22 תשרי ה'תשע"ה יוצאים מהסוכה ושרים ,והוא שליט"א מוחא כף ומבקש להגביר את השירה ואת הרקידה ורומז לזוז ולצאת לרחוב ושם להמשיך בריקוד .אחר כך נכנס לחדרו ,והתלמידים מתפזרים ומגיעות ילדות שגם להם סדר כנ"ל .כמדומני שהיה קהל יותר מאשר אצל הילדים. אחר כך כ"ק יוצא שוב למרפסת הבית ורומז שהילדות ימחאו כף ,וגולדשטיין ניגן באקורדיון וכיוון את הרם־קול עם שירים מעל תקליטים. אנחנו היינו בשליחות בשעה 2:00הוזמנו כולם לקונווענשין ]כינוס[ של צאגו"ח .למעשה התחילו בשעה .3:30האולם הוא לא הרחק מ,770 לערך מאתיים מקומות ישיבה .אולם יפה נוסח אמריקה .עבור האורחים הוכנה שורת מושבים ארוכה וגם אני הקטן בתוכם. פתח את הכנס ר' משה פסח גולדמאן מזכיר צאגו"ח ברוקלין ,מוסר את רשות הדיבור להיו"ר הרב יצחק גרונר .הנ"ל נאם קצרות ומוסר את רשות הדיבור לר' דוד ראסקין ,המוסר את פרטי פעולות צא"ח במשך השנה .והנה מגיע הרב חודוקוב ומיד מקבל רשות הדיבור. מציע ג' דברים :א( במשך השנה יבקרו בעשרות אלפי בתים ויקבלו דו"ח על ניהול הבית ברוחניות ובעיקר בנושא החינוך .ב( על צאגו"ח לעורר את רבני בתי הכנסת שיקבעו שיעורי תורה וכו'. ג( מכירת ספרי המל"ח והגברת כל הפעולות שהתחילו כבר עד עתה. האמת היא שהרב חודוקוב דיבר בצורה שעשתה רושם עצום על כולם. כולם יודעים שמדבר על דעתו של כ"ק אדמו"ר שליט"א ,ויש אומרים שהוא מוסר את דברי כ"ק אדמו"ר שליט"א. בתחילה סיפר שבבוקר שאלו כ"ק אדמו"ר שליט"א האם יהיה בכנס, וכאשר ענה שלא חשב להיות אבל כיון שכ"ק אדמו"ר שליט"א שואל ,יהיה — אמר לו כ"ק אדמו"ר שליט"א שיהיה וידבר. אחריו נאמו כל האורחים ואלו ששמותם ידועים לי — הרבנים :יוסף וויינברג ,טלישבסקי ,צבי לרמן ,הלל פבזנר ,שד"ב נוטיק ,חיים הורביץ, טשקנטער ,סעדיה ליברוב ממרוקו, שמואל דוד רייצי'ק ,לייב לוין וכל אנשי ארץ ישראל )מלבד פיניע אלטהויז שהלך וגם ב"צ שם־טוב הלך ולא דיבר( ואני הקטן בתוכם. עכשיו האסיפה ננעלה או יותר נכון נעתקה ממקומה ל ,770ששם ,בשעה ,8:30תהיה התוועדות כ"ק אדמו"ר שליט"א .באמצע ההתוועדות רמז לי אד"ש לקחת ולהגיד 'לחיים' כמה פעמים .ההתוועדות נמשכה עד שעה 1:00אחר חצות .תוכן השיחה — אודות שמחת בית השואבה בביהמ"ק עבודת פרחי כהונה והארת אור המנורה סביב ירושלים וענינה בעבודה ובהנוגע לנו בזמן הזה. אחרי ההתוועדות תפסתי שיחה עם המזכיר מר ניסן מינדעל ,וסיפר לי שעבודתו היא בכתיבת מכתבים חשובים וכן בעריכת השיחות לנוער באנגלית ,והביע לפני את צערו שהשיחות לנוער בעברית עדיין איננו כל כך מוצלח .והנה בעוד אנו מדברים יצא כ"ק אדמו"ר שליט"א ואז מיד הפסקנו לדבר ומינדעל הלך עם כ"ק אדמו"ר שליט"א. למחרת בשעה 2:00בצהריים אנו נוסעים לערי השדה לפי רשימה שהוכנה בצא"ח .הנוסעים בקבוצה זו הם אחי ,ר' בערל פוטערפאס ,ר' מאיר פרידמן ,ר' משה הנהג ,ובחור בשם בלאק )למד בקולג' ונתקרב ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א וכעת לומד בישיבה( .אנו נוסעים לבוסטון .מגיעים בשעה 8:30נפגשים עם האחים קרינסקי )משפחת ר' יהודה קרינסקי( ואחר כך באים לבית הכנסת. מתפללים מעריב ,וכשני מניני אנשים באים לסעודה בסוכה .ראש המדברים נפל להיות בחלקי ,כי כך ציווה אדמו"ר שליט"א שהאורחים יתוועדו .התוועדנו עד שעה 1:00אחר חצות והיה שמח מאוד ,לקחתי קצת יי"ש אך בגבול. נראה שכללות ההתוועדות פעלה על האנשים ,ובייחוד שאחד שצריך קירוב הבטיח שיבוא לשמחת־תורה לכ"ק אדמו"ר שליט"א. אחר כך נסענו לבית אחד שסיפר לנו את ריחוקו מאת פני ה' בעברו על כל מצוות התורה ואח"כ את התקרבותו ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א .בין היתר סיפר שהיה עם משפחתו ביחידות אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א ובתו בת שתים־עשרה שאלה שאלות בדת וענה לה כפי ִשכלה, והוסיף — באם יהיו לך עוד שאלות אנא כתבי לי ואענה לך לפי אפשרויות הזמן. ושאלה אחר כך בכתב :א( למה אין לנו כעת נביאים? ב( מדוע צריך מזוזה על משקוף הבית אחרי שקוראים קריאת שמע? וענה לה ,שאין לנו נביאים בהיות קובץ "יומנים מבית־חיינו" 23 שחטאנו ,וצריך מזוזה בכדי להזכיר לנו שצריך לקרוא קריאת שמע. כ"ק אדמו"ר שליט"א באשר האחרים הפסידו כספים הרבה. היינו בסוכתו והגיש מכל טוב הארץ ושתה הרבה יי"ש ,בכה וסיפר והתוודה על חטאיו .וסיפר עוד שהיתה לו שאלה לקחת אחד מארבעה עסקים, ואת הרביעי לא רצה בשום אופן ,אבל כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר דוקא את זה ,ואחר כך ראה כמה צדקו דברי בשעה 3:00נוסעים חזרה ומגיעים ל 770בשעה .7:30בשעה זו עוד היה ניכר שהתוועדו בלילה ,אבל אנחנו היינו בשליחותנו. 24 תשרי ה'תשע"ה בערך בשעה 9:30בערב נסענו שוב, והפעם בפרברי העיר במקום קרוב. מצאנו בית כנסת גדול אבל היו בו רק מתפללים אחדים שאמרו ספר דברים. ואחר כך נכנסו לסוכה ודיברתי חמש דקות אודות כ"ק אדמו"ר שליט"א וחזרנו. ביום הושענא רבה כ"ק אדמו"ר שליט"א מתפלל כמו תמיד בשעה עשר .וראיתי איך מתנהג בעת ההקפות, שכל הזמן אין הסידור בידו אלא מחזיק הלולב בימין והאתרוג בשמאל וכל הד' מינים לחוצים לליבו. אחרי התפילה חילק לעקאח לאלו שלא קיבלו בערב יום הכיפורים וזה היה בסוכתו הקטנה. מיד לאחר תפילת מנחה הולכים לשמח בבתי כנסת .הלכנו עם אחי צבי ועוד כמה אחדים מהלך חצי שעה בערך ,ונאמתי כמה רגעים .רקדנו ושימחנו למרות שזה בית כנסת של יהודים "קרים" שצריך להחיות אותם בפועל ממש .משם הלכנו לביהכנ"ס של ר' מיכאל טייטלבוים .כלומר ,זה ביהכנ"ס ששם הוא מלמד .יש לו כעין תלמוד תורה ובהצלחה. שם עשינו קידוש ,רקדנו קצת והתפללנו מעריב .משם הלכנו לביהכנ"ס אחר ששם מתאספים כל הזוגות מכל הסביבה והלכים בריקוד ותהלוכה מסודרת ל .770אחרי ריקוד הסתדרו שם בזוגות ,ובשירה כל הדרך הלכנו ל 770כולנו יחד ,בערך מאה בחורים כ"י. וכל הלבבות רועדים... שמחת־תורה .בבואנו ל 770כבר היה קהל גדול מצפים להקפות ומקומו של כ"ק אדמו"ר שליט"א מוכן ,ובכל זאת הספקתי לתפוס מקום קרוב .כשכ"ק אדמו"ר שליט"א מגיע ,מתחילים בחלוקת הפסוקים והמכריז הוא ר' זלמן דוכמן .שמעתי איך כ"ק אדמו"ר שליט"א אומר את הפסוק הראשון והאחרון בהקפות .כ"ק אדמו"ר שליט"א כובד בס"ת בהקפה ראשונה ורקד עם הרש"ג. אחר כך כיבדו לאורחים וגם שמי הוזכר, וברצוני היה לא לגשת באשר מקומי ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א וחששתי שלא אוכל לחזור ,אבל הוא שליט"א נתן בי כזה מבט שרצתי כמטחווי קשת ,אבל לבסוף השתלם לי כהנה וכהנה כי על ידי זה ראיתי את כ"ק אדמו"ר שליט"א רוקד בהקפה האחרונה ,שמחזיק את ידו הקדושה על יד הרש"ג ורוקדים יחדיו וכו'. כ"ק היה בשמחה רבה ועצומה .בידיו הקדושות מוחא כף ובזריזות ,ומזמן לזמן רוקד בחיפזון והקהל הגדול המונה לכל הפחות חמש־מאות איש ,שר ומרקד אחריו ,והוא בידיו ירמוז להגביר את השירה ולהרים את הקול ,ויראה איך צריך להרקיד את הגוף הבשרי לקדושתו ית' .ובהניח ידו יפסיקו ויכריזו עד כאן הקפה פלונית .ר' זלמן דוכמן הוא המכריז וזה מוסיף בשמחה... בשעה 1:30נגמרו ההקפות ואז אכלנו סעודת יו"ט אצל ר' יואל ,ואנחנו אנשי ארץ ישראל יושבים חוץ לסוכה. בבוקר לאחר התפילה הייתי בקידוש אצל קלמנסון ,שם המשכנו עד שעה חמש .בשעה 6:00תפילת מנחה ומיד אחרי התפילה כל הבחורים שוב מתפזרים לשמח בבתי הכנסת .אותי שלחו להתוועדות שמתקיימת בבית הרבנית חנה ,אם כ"ק אדמו"ר שליט"א. היה שם קהל מועט ורקדו שמחת־ קובץ "יומנים מבית־חיינו" 25 תורה'דיק .חזרתי ל 770בשעה 8:00 וכ"ק אדמו"ר שליט"א כבר יושב על יד השולחן ומתוועד .להרבה רמז שיאמרו 'לחיים' על כוס גדולה וגם לי אמר. כמה פעמים חזר ושאל האם כבר חזרו כל הבחורים מבתי הכנסת. סיפרו לכ"ק אדמו"ר שליט"א שר' פנחס אלטהויז ור' בן ציון שם־טוב לא נאמו בכינוס צא"ח ,וכעת בהתוועדות ליל שמח"ת אמר אדמו"ר שליט"א לר' פנחס אלטהויז על זה :אלץ גליצ'ט זיך אויס ביי אייך ]הכל 'מחליק' מידיכם[... ושמעתי שגם הרב חודוקוב קרא לו ושאל אותו מדוע לא נאם וכן שמעתי שגם הרב"צ שם־טוב 'קיבל מנה' על זה. אחרי ההתוועדות מכירת פסוקי "אתה הראת" ,ור' יעקב כץ קנה הפסוקים שאומר כ"ק אדמו"ר שליט"א בסך אלף ושמונה מאות דולר ,וכיבד את כ"ק אדמו"ר שליט"א .שאר הפסוקים נמכרו בעד עשר פעמים ח"י .באחת ההקפות אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א שהלויים ילכו ,ובהקפה אחרת אמר שהתמימים ילכו .רקדו עד שעה 3:00בלילה .אחר כך היתה הפסקה לסעודת יו"ט ,ובשעה 4:30יצא כ"ק אדמו"ר שליט"א וחילק משקה לכל אחד שיקבל על עצמו תוספת בלימוד החסידות .אד"ש לימד את ה"צמאה" החדש תוך שמסביר את המלים ברוסית "אך טיא דורין מארקא שטא טי יעדיש ניא מארקו ניע קופלייש ניע פרודייש טאלקא ראביש סווארקו" — אומרים זאת ליצר הרע — אינך קונה ואינך מוכר ,וכל כוונתך לגרום למחלוקת בין ישראל לאביהם שבשמים .הניגון היה בטעם מיוחד שאי אפשר לתאר וכל אחד עבר לפניו כבני מרון לקבל משקה. 26 תשרי ה'תשע"ה לאחרים הוסיף מספר מלים ולאחרים לא .זה לקח לערך חצי שעה ואדמו"ר שליט"א יצא. אנחנו ,בני ארץ ישראל ,עלינו לתורה בלי ברכה ועם כל הנערים ,כן הורה כ"ק אדמו"ר שליט"א .את כ"ק קראו לתורה לחתן בראשית בהזמנה כזו :יעמוד אדמו"ר ריי"צ בן אדמו"ר רש"ב ואדמו"ר רמ"מ בן הר"ר לוי יצחק ,וכן מספר פעמים כפי הנוסח שבסידור באמירת "מרשות" .זה היה מעמד רציני עד מאוד וכל הלבבות רועדים לשמע הכרזה כזו... גמרו את התפילה בשעה 3:00והלכנו להתוועדות אצל ר' משה מרוזוב .גם ר' יואל היה שם אבל ער האט זיך ניט פארבראכט כי לא לקחו משקה ,שהרי עומדים לפני התוועדות כ"ק אדמו"ר שליט"א. ההתוועדות התחילה בשעה ,6:15 כ"ק אדמו"ר שליט"א נטל ידיו .במשך ההתוועדות היה בשמחה רבה וקם ורקד ויצווה לכולם להמשיך שמחה על כל השנה על ידי רקידה פשוטה ברגליים. אחד החסידים פרש מפה והוציא את כולם בקידוש היום ,אבל כ"ק אדמו"ר שליט"א לא טעם מאומה מאז .היה מאמר דא"ח ד"ה "להבין ענין שמחת־ תורה" .ערבית התפלל ר' יעקב כץ ובסיום התפילה ,בשעה 9:30היה ריקוד כללי. ביום השבת קודש ,שבת בראשית, התפללו למעלה ,באשר היה גשם וקר בחוץ .בתפילת מוסף החזן משה טלישבסקי התפלל מוסף והרבה ִ בשירה ובחזנות ע"פ בקשת כ"ק אדמו"ר שליט"א. שפך דמעות ונאנח בלי הפוגות בשעה 1:30יצא כ"ק אדמו"ר שליט"א להתוועדות .בין היתר אמר ששאלו אותו בבוקר האם יסכים להתפלל בפנים הבית ואמר שרוצה בחוץ ,וכאשר אמר לו שליח שני ששם "קאלט און שמוציק" ]קר ומלוכלך[ הסכים להתפלל למעלה. ואמר שכל מה ששומעים הוא הוראה בעבודת ה' ואם אחרי כל העבודה של חודש אלול ותשרי עדיין "קאלט און שמוציק" הרי ...וכן בכה בכי תמרורים בפועל ממש בקול ללא הרף — היתכן שלאחרי כל העבודה עדיין "קאלט און שמוציק" ...און ס'איז געווען זייער אנגעצויגן... והמשיך ,שהשליח שאמר שלמטה הוא "קאלט און שמוציק" לא התכוון לכלום רק על המעשה באשר הוא ,אבל אני חפצתי שיתפללו למטה באשר כאן היא רחבות ועל ידי זה היו ממשיכים הרחבה על כל השנה כולה .ואמר עוד — ידוע סיפור מהבעש"ט )הגם שלא שמעתי זאת ממו"ח אדמו"ר וכן לא ראיתי רשום וגם לא שמעתי מאיש בר סמכא ועל כן איני מדייק בלישנא( שפעם ישב הבעש"ט עם תלמידיו ובא גוי ופתח את החלון וביקש שיבואו לעזור לו בהיותו עגלון עם עגלה ,וענו התלמידים שאין ביכולתם ,ואמר 'מאזשעס ,טאלקא ניע חטשיס' היינו :אתה יכול אבל לא רוצה. ואמר על זה הבעש"ט שמכל דבר שרואים ושומעים צריך ללמוד הוראה בעבודת השי"ת ומן השמים הוא נשלח והגוי אמר לנו שאנו יכולים אך איננו רוצים. וכאן בא יהודי שהוא גם בעל בחירה ואחרי עבודת אלול ,ימי הסליחות ר"ה, עשי"ת ,יוה"כ ,ד' ימים שבינתיים ,סוכות, שמיני־עצרת ושמח"ת ,והנה באה שבת בראשית ,התחלת שנה שצריכה להיות ברחבות ,ואומר לי שאצלי בבית הכנסת איז קאלט און שמוציק .קרירות הרי זה העדר החום כמו שהחושך הוא העדר האור )בלי להיכנס למחלוקת שבדבר( ומוסיף גם 'שמוץ' ,כלומר "רע בעין"... וכך בכה בלי סוף ,נשען על זרועותיו, הכניע ראשו ומעיניו נזלו דמעות בלי הרף ,וחזר להסביר שלא יזיק ח"ו לאומר, אך היתכן ...וכך בלי הפוגות שפך דמעות ונאנח ,ואף שעשה תנועה בידו כאומר לעצמו עד כאן ,המשיך שוב ושוב והיה ממש פחד לראות. אחר כך עשה גם בידיו לאות הרף, אך שוב ושוב בכה ,ממש איום ונורא. אחר כך ציווה לשיר ,וכעבור זמן קצר סיים את ההתוועדות. לפני כן ,באמצע ההתוועדות ,אמר לר' יוחנן גורדון שיברך את החודש; ואמר שעניני צדקה אפשר ומצוה להתעסק בהם בשבת ,ולכן ימכרו ההגבהה וגלילה ויין לקידוש וכו' כנהוג בכל שנה ,וכן מכיון שבשנה שעברה לבש שטריימל ,ילבש גם השנה .ר"י אמר שבשנה הקודמת לא היה לו כובע ואילו כעת יש לו ,ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א שאף על פי כן ילבש השטריימל וכן יגיד תורה .והר"י שאל את כ"ק אדמו"ר שליט"א בכמה למכור ,וענה שזה שייך לגבאים ואינו מתערב בזה. הוא שאל האם לומר ברכת החודש החל מ"יחדשהו" ,וכ"ק אדמו"ר שליט"א ענה שיאמר מ"מי שעשה" .והכריזו את קובץ "יומנים מבית־חיינו" 27 המולד והנ"ל בירך את החודש בקול וכולם אמרו אמן וכל העת כ"ק אדמו"ר שליט"א מסתכל והיה נראה שיש לו קורת רוח .ואחר כך התחילו למכור את המצוות ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א — הגם שיש כאלו שאינם מכאן ,מכל מקום מכיון שביהכנ"ס הוא כללי ,מותר ומצוה גם להם לקנות. הכריזו שהמשך הפארבריינגען בשעה ) 6:00כעת שעה .(...4:00רבים מיהרו לצאת ולחטוף דבר מה ,אך אחרים נשארו על עמדם בכדי לשמור את המקומות .ובפרט שכעת כולם יודעים שההתוועדות תהיה ארוכה. כ"ק אדמו"ר שליט"א נכנס בשעה ,6:15 התיישב ,והתחיל בצורה משמחת ,אך כל העת היה מורגש איזה מתח .הדוחק והדחיפות לא פסקו אף לרגע .קהל גדול ביותר בא ,ולכאורה המצב ממש מסוכן, ועד שאד"ש בעצמו פנה מספר פעמים: מען זאל אראפ גיין פון די בענק ]שירדו מהספסלים[ .והגיעו דברים לידי שכ"ק אדמו"ר שליט"א הזהיר שבאם לא יהיה סדר ,יברך ויצא! לאט לאט נרגע המצב. בינתיים התקהלו הילדים מול עיני קדשו — כנהוג בכל שנה — וציווה להם לשיר לפניו על מדריכיהם ,ושרו .אחר כך אמר שאחד יגיד 'המלאך הגואל' ואמר ר' זלמן דוכמן ,ואמר להם שיגידו 'לחיים' .אחר כך ציווה שירכזו בקבוקי יי"ש ,והכינו כארבעים בקבוקים ,ורמז שיביאו עוד — והתחיל לרמוז לאנשים שיבואו לקבל יי"ש עבור המדינות שלשם חוזרים .אני הייתי הרביעי ונתן לי עבור הרשת .לר' יחזקאל שפרינגער — עבור הכפר ,לר' שלמה רוזנפלד הזוכה בגורל — עבור המשלחים ,קרא 28 תשרי ה'תשע"ה את ר' ברוך שלום כהן ואמר שישלח לאביו עבור צא"ח ,לרב רבינוביץ — עבור 'תורת אמת' ,לרב שניאורסון — עבור צא"ח בירושלים ,לרב יעקובוביץ — עבור שיעורי ערב דירושלים ,לר' פיניע אלטהויז — עבור כללות ארץ ישראל. הראשון היה בנו של ר' בנימין גורודוצקי שנתן לו — עבור אביו .לר' לייב לוין — עבור בית מלאכה בפריז ,לר' הלל פבזנר — עבור הישיבה ,לר' חיים טשקענטער — עבור שיעורי צא"ח ,לר' שלום בער נוטיק — עבור צאגו"ח בפריז, לר' סעדיה ליברוב — עבור מרוקו. אחר כך הכריז שיבואו מערי השדה והתחילו לזרום מכל הצדדים וחילק לכל אחד בידו ,ואמר שכאשר תהיה התקרבות גשמית תהיה גם התקרבות רוחנית .רמז להרבה שיגשו ונתן להם, ולכל אחד הוסיף כמה מילים .למשל, לא' אמר — נעמט משקה וועט איר אויסברענען די מניעות ועיכובים און זעהן אז עס איז גאר ניטא ]תיקח משקה — תתגבר על כל המניעות והעיכובים ותראה שאינם קיימים כלל[ ,ועוד הפעם הכריזו שכל אחד מערי השדה יבוא ואין צורך להמתין להזמנה. ציווה לנגן את ה'בינוני' ,הניגון שלפני החסידות ,ניגון 'לכתחילה אריבער' למהר"ש' ,ימין ה'' ,ושוב את 'דרכך' ,ניגון של אדמו"ר האמצעי ,ניגון 'ארבע בבות', 'נייע זשוריצי'' ,אני מאמין' ו'צמאה' החדש. ואמר :למרות שהמילים "צמאה" ו"כמה לך בשרי" ובודאי 'עך טי דורין מרקו' הן לא מילים שמחות — אבל חסידים יכולים להפוך ולעשות מזה ניגון שמח, ניגון חתונה ,והוסיף בדרך צחות — אולי אומרים זאת לנפש הבהמית של החבר... בין הדברים אמר — היום כל בתי הרפואה סגורים ,ואין חולים .כן הזכיר אודות קרן השנה ,שיתנו במספר "דשן" על דעתו. אח"כ בירכו ברכת המזון ואחרי תפילת מעריב חילק מכוס של ברכה לכל אחד ואחד שעברו לפניו לפי סדר, ונמשך עד שעה 12:30לערך. "לא תיארתי רחבות שכזאת" ביום א' ,כ"ה תשרי בבוקר ,נסעתי עם ר' משה לאזאר ור' מאיר פרידמן ל"גן ישראל" ,מרחק שלוש וחצי שעות נסיעה בטנדר )החלפנו גלגל וכו'( .ראיתי את הגן הנהדר הזה — על גבעה בין הרים שוכנים כעשרה בתים בני שתי קומות או קומה וחצי ,ויש בהם כל הלוקסוס שבעולם — בית כנסת שגדול מסוכת ,770חדר אוכל ענקי ומטבח על כל המודרניזציה ,אגם מים חיים ושם שטים ברווזות — פרטי של הגן — והכל לוקס דלוקס .כאן היה כ"ק אדמו"ר שליט"א ואמר כאן דא"ח ,ושמעתי שהוא עצמו אמר — "לא תיארתי רחבות כזאת". חזרנו בשעה ,8:30והנה כאשר שאלתי את הרב חודוקוב האם יש לי תשובה על פתק שהכנסתי ,ענה — שכאשר מסר לכ"ק אדמו"ר שליט"א היום את רשימת האנשים שייכנסו ליחידות ,שאלו כ"ק אדמו"ר שליט"א "והיכן גנזבורג?", וענה לו חודוקוב שלא נרשם ,ואמר לו כ"ק אדמו"ר שליט"א שיוסיף אותי בין הנכנסים היום ,ומספרי .51 קובץ "יומנים מבית־חיינו" 29 משעה שמונה ורבע קיבל כ"ק אדמו"ר שליט"א ליחידות ,ואני נכנסתי אל קודש הקדשים בשעה שבע וחצי בבוקר .בלילה בשעה 1:30הלכנו לטבול, אחר כך למדתי מאמר עם ר' שלמה רוזנפלד והמתנו יחד כל הלילה. שמעתי שאדמו"ר אמר לר' סעדיה ליברוב ביחידות שאפשר לעשות במרוקו מאתיים אלף בעל שם טוב'ס אידן. באוירון מעל ניו יורק ,יום ג' כ"ז תשרי תשח"י .עוד זכיתי להתפלל מנחה בביהכנ"ס של כ"ק אדמו"ר שליט"א. הוא שליט"א הביט עלי בעין חודרת ועוד הפעם ושוב פעם .אחר כך נכנס לחדרו ,והנה חודוקוב קורא לי .שאלני מתי הטיסה יוצאת ,ועניתי תיכף )השעה היתה .(3:45ואז הוא מיד דיבר עם כ"ק אדמו"ר שליט"א בטלפון ואמר לי להיכנס מיד אל הקודש פנימה .מיהרתי ללבוש אבנט ונכנסתי. כשבאתי ,כ"ק אדמו"ר שליט"א אחז את הגרטל בידו )ופ .אלטהויז בדיוק יצא( ופנה אלי ככל הדברים הבאים להלן: 30 תשרי ה'תשע"ה אתם נוסעים בטיסה ישירה לבריסל? ועניתי בחיוב. אחרי שהרהר רגע אמר :אין זה מרחק גדול מאנטוורפן ,וצריך להשתדל להפיץ את המעיינות בכל מקום .מסתמא תהיה בבריסל חניה של שעה וחצי ,תמסרו את מספר הטיסה ואנחנו נשלח מברק ואולי מישהו יבוא לקבל אתכם. ..תבשרו טוב ,ומסתמא תגיעו מחר בערב ,ואולי כדאי לפני שבת להתדבר עם צא"ח שינצלו אתכם למסור ד"ש. את עיקר הד"ש לכפר צריך למסור שפרינגר ואתה תמסור בכל מקום את הנקודה הנוגעת להם .והעיקר להפיץ את המעיינות ...להתחיל משיעור תהילים היומי ולהתפלל נוסח האריז"ל ...ושכל השייך לזה ילמד חסידות ,והכוונה לכולם ממפ"ם והקומוניסטים ועד לזקני החסידים ,אצל כולם יש מה לפעול... בטח תשלחו מברק ותודיעו על בואכם .סעו לשלום ,נסיעה צלחה ואני ממתין למכתבים שלכם עם הבשורות הטובות. ויהי בישורון מלך יומן עשיר ומושבע ,רווי אירועים מופלאים ומעמדים נשגבים — חודש השביעי תשמ"ה — קובץ "יומנים מבית־חיינו" 31 יום ד' ,י"ד תשרי ,ערב חגה"ס אחר בואו של הרבי ,הכניס הריל"ג כמות גדולה של ד' מינים )המיועדים לחלוקה לאורחים( ,מאוחר יותר יצא והזמין את מקבלי הסטים :הזוכים בגורל )סט אחד( ,ר"מ פוטרפס עבור יהודי רוסיה ותלמידי התמימים ,ועד רבני אנ"ש ,קבוצות מייצגות של ריכוזי אנ"ש באה"ק .החלוקה נערכה בג"ע התחתון, ולאחר שקיבלו את הד' מינים יצא הרבי ואמר "שימשיכו את כל ההמשכות על כל השנה" .הנוכחים עברו בשורה ולכמה מהם אמר "בשורות טובות, הצלחה רבה". אח"כ נכנסו תושבי כפ"ח למסור לרבי אתרוגים .ועד כפ"ח מסר שני אתרוגים בקופסאות עץ־זית מהודרות, הרב א .גרליק מסר אתרוג מפרדסו, ושליח של משפחת ריבקין מסר אתרוג נוסף. לאחר מכן בירך הרבי וציין את הר"ת של השנה ה'תשמ"ה — השנה תהא שנת מלך המשיח) .בשעת הברכה נדחפו הבחורים בג"ע התחתון ,ובסיומה פנה הרבי לרב"ק והורה לו לומר לבחורים: "שילכו ללמוד הל' סוכה והל' ד' מינים", ומיד הוסיף "אני מתכוין בפועל"(. אחה"צ נכנס הרבי בשעה 7.15לערך, עם סיום התפלה הכריז שלש פעמים "גוט יום טוב" והתחיל לשיר "ושמחת בחגך" ,במשך השירה עודד הרבי את הקהל בתנועות נמרצות מאוד — "זמן שמחתנו" החל... לאחר השיר אמר הרבי שיחה ,אותה פתח בדברי "מוסר שבחסידות" ,ע"כ שלא הדפיסו את השיחות שנאמרו 32 תשרי ה'תשע"ה בשנה שעברה ,ונשכחו .והבעיה שאין למי לבוא בטענות ,ולנמצא בערי השדה ,נשאר לפנות לקב"ה ...ובהמשך לכך ,שלל טענת בעלי "הזקן הלבן": שבעוד ובביהמ"ק רקדו רק חסידים ואנשי מעשה ,אילו השאר נותרו עומדים מהצד ,הרי שכאן רוקדים ברחוב צעירים בצד זקנים. בענין האושפיזין ,אברהם והבעש"ט, הודגש השנה )בכל השיחות( ההבדל בין ה"חסידיש'ע אושפיזין" לאלו שבזהר, לאחר שאשתקד הודגש המשותף, אברהם נתנסה בעשרה נסיונות ,בניגוד ל"בעל שם'סקע הנהגה" — הנהגה ניסית. הרמב"ם היומי עוסק בקטורת הקשורה לסוכות ,שהרי גרמה לענני כבוד .מהשיעור היומי בחומש למד הוראה משבט דן שהיה מאסף לכל המחנות — להשלים הבירורים. חידוש השנה — )א( הר"ת השנה תהא שנת מלך המשיח ,ולא להוסיף ענינים לזה ,דבר שגרם לריחוק לומדים מהחסידות) .ב( שהשנה מזג האויר בהיר ,ולא גשום ,לעומת אשתקד, ההוראה מכך — יש לשמוח ולרקוד ברחוב ,בפועל ממש. השיחה נמשכה כשעה )וכך גם שלשת השיחות הבאות( .כשיצא הרבי עמדו מס' אנשים ליד המדרגות בדומיה, שא."... "שא שטילַ , אמר להם הרביַ , כעבור כמחצית השעה יצא הרבי לסוכת האורחים והורה לר"מ ירוסלבסקי ללכת לפניו .הרבי חצה את הסוכה לאורכה ,ועלה על במה מיוחדת שהוכנה לכך מראש ,ועליה הוצב שטענדער .השטענדער עמד כשפניו לאנשים )ואחוריו לנשים( וכשעלה הרבי, הסיט את השטענדער ונעמד כשפניו גם לגברים וגם לנשים. כעבור כשלשת רבעי שעה ,נכנס הרבי לחדרו. ב 10:00ירד הרבי לתפילה ועודד בידו את השירה מספר פעמים וכך גם בכל תפילות החג. תוכן הברכה )שארכה כעשרים וחמש דקות( :בסוכות מתבטאת השמחה על הכתרת המלך שנפעלה בר"ה ,וכן הקשר לאחדות ישראל" ,ויהי בישורון מלך" .וכל זה בא לידי ביטוי) ,א( בד' מינים ,ו)ב( בסוכה שבה יושבים העשיר והעני באותה הפשטות .ובפרט בסוכה זו שתפקידה לשמש את האורחים — הכנסת אורחים .הרבי סיים בברכת "יו"ט שמח ,בשורות טובות ושמחות, החל מהשמחה המשמחת ביותר שהנה בא משיח."... אחר תפילת מנחה )שהתקיימה ב (5:45חזר הרב י .כהן על שיחת כ"ק אד"ש מליל ב' דחה"ס תשד"מ )בעקבות השיחה שנאמרה בליל אמש ,במהלכה תבע הרבי שילמדו את השיחות שנאמרו בשנה בעברה(. בתום הברכה איחל לר"מ ירוסלבסקי, גם בשם האורחים" ,ישר כח גדול". מעריב התפללו בשעה ,7:15בסיומה של התפלה אמר הרבי שיחה: כ"ק אד"ש יצא מהסוכה היישר לספריה ,ובדרכו עודד בידו הק' את הקהל ששר .כשהגיע למדרגות הספריה ,מחא כפים לילד שעמד ושר, ולפני הכניסה הסתובב הרבי והניף שני ידיו במרץ אל עבר הקהל ,וגם לאחר שנכנס לבית המשיך להניף ידיו הק'. בלילה זה ,שבו התחילה השמחה בביהמ"ק — מעלין בשמחה .השוני בין שני האושפיזין יצחק והמגיד ,בניגוד לעולה תמימה ,הרי המגיד נולד בבית לא חסידי )דלא כשאר הרביים( .ההוראה משיעור החומש" :על במותימו תדרך" — לנצל את הבמה )הרחוב( של הגוי לקדושה .והקשר לשיעור הרמב"ם היומי — קרבן התמיד ,א .כהכנה למחר .ב .ק"ש וג' ראשונות בתפלה )תמידים( ,מעלין בהן ביו"ט והן בהתלהבות מיוחדת ,וא"כ צריך להשלים הריקודים של אתמול, ולהעלות בקודש היום ,ובשטורעם שיביא את "שטורעם הגאולה") .בשיעור היומי ברמב"ם של מחר מוזכר סוכות(. כנהוג בשנים האחרונות ,רקדו כל הלילה בצומת הרחובות קינגסטון־ מונטגומרי בשמחה עצומה .ללא תזמורת רקדו בהתלהבות והשירה היתה אדירה" ...מי שלא ראה שמחת בית השואבה — לא ראה שמחה מימיו"... ט"ו תשרי ,יום א' דחה"ס כ"ק אד"ש הגיע ל 770בשעה 8:00 בערך ,ויצא לסוכה ,כעבור דקות ספורות מסר את הד' מינים לר' מ .הארליג ,עבור הקהל שעבר בתור ובירך. אחה"צ יצאו אנ"ש והתמימים לבתי־ מרפא ובתי־אבות לזכות יהודים במצות נטילת לולב. הלילה תוך כדי ריקוד חוברה מנגינה למילים "השנה תהא שנת מלך המשיח" )ע"פ המנגינה לפסוק "כמופת הייתי"( השיר הפך ללהיט המושר בפי כל. קובץ "יומנים מבית־חיינו" 33 34 תשרי ה'תשע"ה ט"ז תשרי ,יום ב' דחה"ס ב 7:30הגיע הרבי ל 770ומיד יצא לסוכה ,הסדר הונהג כמו אתמול. אחר תפלת שחרית ,כשיצא הרבי לספריה ,נגש אליו ילד קטן שאמר "גוט יו"ט" הרבי חייך והושיט ידו לברכה. אחריו נגש אחיו של הילד והרבי הושיט גם לו את ידו הק'. אחר תפלת מעריב הכריז הרבי "גוט שבת" ומיד פתח בשיחה: החילוק בין האושפיזין — יעקב שאמר "מעט ורעים היו שני חיי" ,לעומת אדה"ז, שנבחר מתוך כל תלמידי המגיד לכתוב את השו"ע ,ועוד נאמר לו ע"י המגיד שיד החסידים תהיה על העליונה. ביאור בשיעור היומי ברמב"ם :מדוע אינו מזכיר את השיר שהיו הלווים אומרים ביו"כ .סיום שיעור בחומש "לעיני כל ישראל" מרמז על האושפיזין: יעקב ,ואדה"ז — שני אור ,לזמן )אותיות זלמן( .בענין השמחה — יש לרקוד ברה"ר דוקא ,ויה"ר שיתבטלו כל הכתלים המגבילים ונוכל להביא שמחה זו לתוך בית המדרש שמחה פורצת גדר... ואכן הלילה אחר שעות רבות של ריקוד ברחוב ,צעדו הרוקדים ל 770ושם רקדו ב"זאל" הגדול" ,בשלב מסוים עלו כולם על השולחנות והמשיכו לרקוד עד אור הבוקר .שמחה פורצת גדר... י"ז תשרי ,שבת חוהמ"ס במוצש"ק לאחר תפלת ערבית פתח הרבי בשיחה .בה הוסבר כי סעודת "מלוה מלכה" במוצש"ק קשורה עם ה"שטורעם דשבת" )ומאידך נערכת אחר הבדלה( ,וא"כ אחרי שמחת בית השואבה ,יסעדו וימשיכו לרקוד בכוחות מחודשים. כ"ק אד"ש עמד על המשותף לאושפיזין — משה ואדמו"ר האמצעי — )הוספה ב(תורה ,באופן דרחובות הנהר, לגבי האושפיזין דאתמול )אף שגם ענינם תורה(. המנוגד )והמשלים( ביניהם :משה — מאז שנעשה למנהיג ,בני דורו חיו בהרחבה .לעומת מצבם הרע של היהודים בזמן אדמו"ר האמצעי ,וזמן נשיאותו הקצר .ההוראה :אין להתחשב במצבו הקשה" ,בני עניים" — "כי מהם )דוקא( תצא תורה" ,ולכן ,יש לדחות את מחשבות המונעות. בהמשך לזה אמר שלכל יהודי מגיע, ע"פ דין תורה ,סעודת שלמה בשעתו )בכמות ובאיכות( ,מידי יום ביומו. חידוש שמחת הלילה בכלי זמר, קשור עם שיעור הרמב"ם היומי בו נפסק שניסוך המים כשר רק בכלי. בפועל יש לשמוח שמחה של קדושה ברחוב ,בזמן הגלות ,ולא להפחית מערך פעולתו ,ע"י אמירה ש"הריני כאסקופה הנדרסת וכו'". ]כשדובר אודות לימוד אפילו מתוך צער ,התעלף אחד הבחורים, הרבי הפסיק והודיע שכאשר תסתיים ההתעניינות המבלבלת )בבחור( ,ויודיעו שגמרו להביט ,תומשך השיחה; ואין טענה ,רק שלא רוצים לערב ענינים... ביקש שימצאו רב שיפסוק האם גמרו כבר ...שאל האם ישנו מישהו המסוגל לומר באופן ברור — מה קורה? ...הריל"ג ענה שה"הצלה" לקחו את הבחור והרבי קובץ "יומנים מבית־חיינו" 35 המשיך והסביר" :שהלומד תורה מעוני" אין הכוונה שיחלש ,כמובן ,כי אז אין אפשרות ללמוד כלל אפי' לא שו"ע. אח"כ שאל האם דחפו את הבחור?[... שישאלו ע"ז בישיבות .(...ובסיום דובר על הריקוד — בשמחת ביה"ש — ע"י רגל המגביה את הראש ,וכל המרבה והזריז הרי"ז משובח. כשירד הרבי מהבימה הבחין בממונה שהחזיק מקרופון ,וסימן לו תנועה של תמיהה באמרו "הרי אוחזים לפני הבדלה"" ...האם הבדלת."... )כבכל לפני שנכנס לחדרו שאל את הרב ל. ביסטריצקי "מה קרה לו?" )לבחור הנ"ל( "ומה נעשה לו?" ולאחר שעדכן את אד"ש בנעשה איתו ,אמר הרבי "יישר כח". יום א ,י"ח תשרי ,ב' דחוהמ"ס השיחה נמשכה השיחות הבאות(. כשעה בשעה 10:15נסע לביתו. יום ב' ,י"ט תשרי ,ג' דחוהמ"ס ב 10:15יצא הרבי מחדרו וחילק צדקה לילדים ,לאחר שסיים נתן גם לצלם ל.י. פריידין מטבע לצדקה ואמר לו "דמי טרחה" )הנ"ל סייע לארגון הסדר בשעת החלוקה( .אח"כ שב לחדרו וכעבור מס' דקות יצא לתפלת שחרית. אחה"צ התקיים כינוס צא"ח העולמי ה 29ב"זאל" הגדול .אורחים רבים האזינו באולם המלא לנאומיהם של זקני אנ"ש ושלוחי כ"ק אד"ש בעולם ,שדווחו על פעולות צא"ח בשנה האחרונה ,והתוו תכנית לעתיד ,כבכל שנה עמד במרכז הכנס נאומו של הרב ח.מ.א .חדקוב, הכנס הסתיים סמוך לתפילת מעריב )בשעה .(7:00 הרבי יצא לביתו בשעה 2:20וחזר כעבור 45דקות לערך. כרגיל בחה"ס אמר הרבי שיחה אחר התפלה ,בתחלה הבהיר הרבי שאין טעם לחפש "פשעט'לעך" ו"קונצים" אודות מעלתו של כל אחד מהלילות על חבירו ,כמו גם בכל חג על החגים האחרים ,כי אכן ישנה מעלה אמתית מיוחדת .בהמשך עמד על המשותף בין האושפיזין אהרן והצ"צ שפעלו באהבת ישראל ,והשוני :לעומת אהרן האוהב את הבריות ,הרי הצ"צ איחד באהבת ישראל את גדולי ישראל .הקשר לשיעור החומש — "וללוי אמר" מלשון ילוה אישי .שאל "קלאץ קאשע" מתוך שיעור הרמב"ם היומי )ומאן דכר שמי' את שיחת היום פתח הרבי בהסבר על המשותף בין האושפיזין :יוסף שהיה משנה למלך ,והמהר"ש — הנהגה ד"לכתחילה אריבער" .ההבדל :במצב היהודים — "טוב ארץ מצרים" ,כנגד גזרת המלכות בזמן המהר"ש )הגם שבוטלו באופן ד"לכתחילה אריבער"( .וההוראה לשמח יהודים בכל מצב ע"י ריקוד בכל רגע פנוי )מלבד התפלות( כר' יהושע בן חנניה .בשיעור החומש מרומזים האושפיזין :וליוסף אמר ,ושמואל — ר"ת מגד ,שמים ,ארץ ,ומראש הררי קדם. ל — "לכתחילה אריבער" .שיעור הרמב"ם היומי .וסיים בהוראה משמחת ניסוך 36 תשרי ה'תשע"ה לפני הלל הביא הר"מ הארליג את ד' המינים לרבי ,הכריכות )האוגדות את הלולב עם ההדסים והערבות( היו גבוהות מתחתית הלולב )יותר מטפח(, והרבי הוריד כל כריכה בנפרד והידק. המים :דבר פשוט — הרי מתוך רקוד פשוט נרקוד לקראת משיח צדקנו. יום ג' ,כ' תשרי ,ד' דחוהמ"ס 20דקות אחר בואו של הרבי ל770 יצא לסוכה. בשעה 2:00התקיים כינוס ילדים .את י"ב הפסוקים אמרו הפעם ילדים — אורחים — מכל רחבי תבל ,בסיומם ביקש המנחה הר' י.י .הכט מכל הנוכחים להודות להם במחיאות כפיים ,הקהל נענה בשמחה וגם הרבי הצטרף ומחא כפיו. קובץ "יומנים מבית־חיינו" 37 בכנס אמר הרבי ג' שיחות )כמנהגו(, בשיחה הראשונה הזכיר שכבכל צבא, כך גם בצ"ה ישנם שני סוגי כינוסים) :א( כינוס החלטות טובות למלחמה ביצה"ר. )ב( כינוס שמחת הנצחון וחלוקת מתנות לחייל בצ"ה ולמשפחתו ,ע"י המפקד — ממה"מ. בשיחתו השני' דיבר הרבי על מעלת היום ,יום ג' שהוכפל בו כי טוב — טוב לעצמו ,וטוב לזולת .ומברכות ה' להצלחה :מגד שמים — ברוחניות, ומתהום — בגשמיות .הרמב"ם היומי עוסק בדיני נותר ומלמדינו להזדרז בקיום תומ"צ מתוך עונג ושמחה. סיום הכנס )השיחה הג'( בחלוקת ג' מטבעות )א( לצדקה) .ב( צדקה הקשורה בסוכות או בעזרה לנצרכים בשמחת החג .כטוב בעיניכם .והורה לחתום בניגוני שמחה ובריקוד לקראת משיח עם רכוש גדול של "סטארים" )"נקודות"( ,שכל אחד קיבל על הצטיינות מעשיו. צווה לשיר "ווי וואנט"" ,אך צדיקים" ו"שיבנה ביהמ"ק" .לפני ששרו ביקש המנחה שישירו לכבוד כינוס חיילי המלך את השיר "ויהי בישורון מלך". המדריכים והמדריכות נגשו לקבל מטבעות .לאחת המדריכות נפלו המטבעות והרבי התכופף להרימם. בדרכו לחדרו התכופף הרבי ולחץ יד לילד קטן .הכינוס הסתיים ב 4:30לערך וכרבע שעה לאחר מכן נסע הרבי לביתו ושב כעבור שלשת רבעי שעה. את שיחתו היומית פתח הרבי בהוראה :למרות ריבוי הענינים בהושע"ר; אמירת חומש דברים ,ספר 38 תשרי ה'תשע"ה תהילים ,מאמרי זוהר וכו' צריך להעלות בקודש בשמחה ,להרבות באיכות בזמן הקצר. את המשותף לשני האושפיזין קישר הרבי למלכות; דוד מלכא — הקשור לכתר ,ואדמו"ר נ"ע — ספי' המלכות — נולד בשנת כתר"א ,בעשרים )בגמט' כת"ר( במרחשון. והשוני ביניהם :אצל דוד נאמר "דם רב שפכת" .והפכו — "שלום" ,שמו של הרש"ב .וההוראה :עם ה"קלוגינקער" )שטוען — "מספיק לרקוד"( יש לנהוג עמו באופן ד"ירגיז" — "דם רב שפכת". אך על הזולת צריך להשפיע בדרכי נועם .והמעשה הוא העיקר — להזדרז באמירת התיקון. הרבי הזכיר את המנהג לחלק תפוחים מתוקים — מקופת הקהל — ולאכלם בסוכה ,וכשיחזרו לביתם... ושתהיה שנה טובה ומתוקה... ההוראה מהרמב"ם — קהל אחד — אחדות ישראל כפי שיהי' בגאולה העתידה. כשפסע חזרה לחדרו נפל סידור מאחד השולחנות ,הרבי התכופף להרימו ,נשקו בעודו פתוח והניחו על השולחן. בעקבות דברי הרבי ,חילקו הגבאים מיד אחר התפלה ,אלפי תפוחים לקהל. ליל הושענא רבה בשעה 1:00נכנס הרבי לאמירת תהילים ,על הבימה עמד מיקרופון, וחבילת דולרים היתה מונחת בצדה. בעת אמירת הספר הראשון ישב הרבי, ואח"כ עמד עד הסוף. לאחמ"כ פנה הרבי ואמר" ,כמדובר בשנה הקודמת ,יחלקו דולרים )לטנקסטים( והדבר ימשיך ברכות ,עד לברכה הכי גדולה הגאולה האמיתית והשלימה" .הרבי חילק דולרים לטנקסטים )ע"י שולחן שניצב בסמוך לבימה( ויצא מהזאל בשעה 2:45לערך. לאחר כשעה נסע לביתו. יום ד' ,כ"א תשרי ,הושע"ר שחרית החלה ב .10:20באחת ההקפות עצר הרבי ,באמצע ,השעין את האתרוג על הסידור ,וסידר את ההדסים והערבות .בסוף התפלה הכריז 5פעמים "גוט יו"ט". לאחר התפלה יצא הרבי לסוכה והחל לחלק "לעקאח" לאורחים שלא קיבלו בעיוה"כ .התור הארוך של הגברים ולאחריהם הנשים הסתיים בערך בשעה .3:30 הנה כמה סיפורים שהגיעו לידינו ממהלך החלוקה: להרב שלמה אייזנר מזכיר איגוד הרבנים ,קרא הרבי — אחר שהתחיל להתרחק — ואמר שידאג להקים את המצבה )על קבר אימו שנפטרה בערב חה"ס( מהר; הרב לוין מבלגיה קיבל מס' פרוסות והרבי הורה שיאפו עוגה, יערבו בה חתיכות מהלעקאח ,ויחלקו לכל מתפללי בית הכנסת שלו; לרבנית עבער )הנמצאת בשליחות ברומניה( נתן הרבי פרוסת עוגה במפית עבור "נשי ובנות חב"ד ברומניה" ואח"כ מסר לה חתיכה נוספת עבור בעלה כדי שימסור "לכל היהודים ברומניה" ,ונתן לה גם שני פרוסות נוספות עבור הרב רוזן )ע"י בעלה( והוסיף ואמר "תאמרי לו שזה ממני". אחד מאנ"ש שילדיו קבלו מכ"ק אד"ש מטבעות לצדקה ,בכנס צ"ה שהתקיים בימי חוהמ"ס ,הואיל לתת את תמורתם עבור הדפסת הלקו"ש שיצא־לאור להושע"ר .אשתו של הנ"ל )שלא ידעה מהמעשה( עברה במהלך החלוקה ,יחד עם שני ילדיה ,והרבי שאל אותה )באידיש(" ,האם אלו הם הילדים, שלזכותם הוקדש הליקוט?" היא לא הבינה ,וכ"ק אד"ש חזר על שאלתו בלה"ק) .יצויין כי על הליקוט הודפסו רק שם הילדים ושם אמם ,ללא שם משפחה.(... לרב י .סגל שביקש פרוסת עוגה לאביו ,הרב משה סגל ,אמר הרבי: שמעתי שהוא תקע בשופר במוצאי יוה"כ ע"י מקום בית מקדשנו .שיזכה לשנה הבאה ,וביתר תוקף עם משיח צדקנו. הרב ד .ברנד ,מעורכי האנציקלופדיה התלמודית ,עבר והרבי איחל" ,לשנה טובה ומתוקה" .הלה ביקש פרוסה גם עבור "מכון התלמוד הישראלי" ועבור האנציקלופדיה תלמודית .הרבי נתן לו ושאל "האם תלויה בכם החשת ההוצאה של הא .תלמודית? הנכם עובדים שם?.. מה שמכם? ..עליכם לדאוג לזרז את העבודה כדי שיצאו כרכים נוספים". הרבי הורה לו לאפות עוגה גדולה ,לערב בתוכה את הלעקאח ,ולחלק לכולם, והוסיף בחיוך "שזה יספיק ל"ערכים" שצריכים עדיין להדפיס ..ולשנה טובה ומתוקה לכל אחד ואחד". קובץ "יומנים מבית־חיינו" 39 הרב ברנד מסר פריסת שלום מהרב י .הוטנר .כ"ק אד"ש ענה" ,כתבתי לו מספר פעמים על כך) ,ובתנועת תמיהה שאל( כבר משך זמן רב לא יצא לאור כרך נוסף ,מתי יצא הכרך האחרון?" הרב ברנד השיב שבשנה שעברה הביא עמו ספר מסוים לרבי ,והרבי אמר :כוונתי לא .תלמודית .רצוני שתבואו ועמכם כרכים נוספים! .הרב ברנד :האם קבל כ"ק אד"ש את כרך המפתחות? כ"ק אד"ש" ,כן .אך הספר הוא על הערכים שכבר יצאו לאור ..והעולם דורש דברים חדשים ..מדוע תתפלפלו עמי ,תתפלפלו עמהם ..ולשנה טובה ומתוקה ,וזכות הרבים מסייעתן". לאחר חלוקת ה"לעקאח" התפלל הרבי מנחה ב"זאל" הקטן ,בסיומה התחיל הרבי לשיר "ושמחת בחגך" אח"כ יצא לסוכה וחילק עוגה לכמה שאיחרו את מועד החלוקה. במשך היום ,ברכו ,הנשים והילדים, על לולבו של הרבי. ליל שמיני־עצרת תפלת מעריב התפללו בניגון של ר"ה, ובמהלכה עודד הרבי את השירה )וכך גם בשאר תפלות החג( .אחר התפלה )כלומר ,אחר קדיש תתקבל ,שהרי לא אמרו "עלינו"( הורה לומר משניות וקדיש דרבנן .טרם צאתו התחיל ניגון הקפות לאביו זצ"ל. ב 9:00נכנס הרבי להקפות ,ומיד כשהגיע למקומו פנה לעבר הקהל 40 תשרי ה'תשע"ה והלהיב את הקהל — ששר ניגון שמחה — במשך מספר דקות ...שמחת־תורה בליובאוויטש דליובאוויטש החלה... אחרי "אתה הראת" הראשון ,החל לנגן ניגון שמחה .בין השני לשלישי שר "ופרצת" ,תוך כדי מחיאות כפיים הלהיב הרבי את הקהל בהנפת שתי ידיו בתנועות חזקות ...השמחה היתה אדירה ...בסיום אמירת "אתה הראת" החל שוב ניגון שמחה הנ"ל. כבכל שנה הלך הרבי להקפה הראשונה והשביעית .בין ההקפות סימן הרבי לאוחזים בס"ת שיגיעו עד לבמה ויקיפו אותה )לחץ ההמונים לא איפשר זאת בתחילה( .במהלך ההקפות הורה הרבי לד"ר וייס לבדוק את הר' ש.ז .גורארי' ,לאחר הבדיקה אמר לד"ר שייגש במקומו ובשליחותו של ש.ז. גוראי' להקפה ,ומשחזר שאל את הרבי האם מילא את השליחות כדבעי. בניגון "וכל קרני רשעים" סובב ידו נמרצות וסימן להאריך בתנועה הידועה. באחת ההקפות כשהתחילו לשיר "השנה תהא שנת מלך המשיח" ,חייך הרבי חיוך רחב ומחא כפיו. אחר ההקפות התחיל לשיר "ושמחת" ,שיבנה ביהמ"ק" ,אל תירא וכו' עוצו עצה" ,רמז להתחיל "ועד זקנה וכו' . .אך צדיקים"; במשך השירה מחא הרבי כפיו במיוחד ב"עוצו עצה" וב"אך צדיקים" .אח"כ התחיל שוב "ושמחת" ויצא את ה"זאל" .רבים נשארו לרקוד ולשיר עד השעות הקטנות של הלילה, והשמחה היתה גדולה. למחרת ,ביום שמע"צ ,אחה"צ יצאו מאות תמימים ואנ"ש בתהלוכות לבתי כנסת ברחבי העיר לשמח בהקפות. ליל שמח"ת להתוועדות נכנס הרבי בשעה ,9:00 נכח בה קהל קטן יחסית היות והרבה משתתפים טרם שבו מהתהלוכה. בתחלת ההתוועדות קידש הרבי, ומיד פתח והתוועד: שיחה א :להמשיך את שמחת שמע"צ — שמיני — למע' מז' ימי ההיקף — על כל השנה כולה .השמחה נמשכת "על כל השנה" ולא לנצח ,משום שבשמע"צ הבא לוקחים שמחה חדשה ונעלית יותר ,והביא בהקשר לזה כמה דוגמאות. כששרו עודד הרבי את השירה בשתי ידיו ,ואף סימן לכמה לומר לחיים על כוסות גדולים .בהמשך לזה אמר את השיחה השניה :במהלכה תבע שמחה, וטען שיש האומרים לחיים ומסתירים את הכוס כך שא"א לראות את כמות היין ...מתחבאים מאחור ,וחושבים שאיני רואה .הרי רואים על אפם שחסרה אצלם שמחת־תורה... שיחה ג :אין מצות היום אלא בשמחה ,וישנו ענין בשמחה גם בפ"ע. וההוראה שיש להפיק מכך ,לנצל כל רגע פנוי לשמחה וריקודים. שיחה ד :האושפיזין דשמח"ת — שלמה ואדמו"ר הקודם .המשותף והשונה ביניהם .ההוראה לעסוק בהפצת תומ"צ בכל מצב. כשהזכיר כ"ק אד"ש את המניעות והעיכובים שהיו לאדמו"ר הקודם גם מבית ,דמעות חנקו את קולו הק'. באמצע ההתוועדות שלח הרבי לשאול את הר' ד .רסקין האם כולם חזרו מהתהלוכות .ובסיום ההתוועדות ביקש שיכריזו על הסדר ,ההקפות וכו') ,ע"מ שההקפות יהיה מתוך בריאות הגוף(. אחרי שהכריזו על זמן ההקפות והקידוש המתקיים — כבכל שנה — על השדרה אמר הרבי "כל הצריך לעשות ברכה אחרונה קובץ "יומנים מבית־חיינו" 41 כאן ,יעשה זאת כאן!" .ההתוועדות נגמרה ב 12:30לערך וכמחצית־השעה לאחר־ מכן התחילו ההקפות. כשנכנס הרבי המתינו על הבמה, שגריר ישראל באו"ם ,בנימין נתניהו, 42 תשרי ה'תשע"ה ופמלייתו .השגריר פנה לרבי באנגלית, הרבי ענה בלה"ק ...ומכאן ואילך התנהלה כל השיחה בשפה זו .השיחה שערכה כחצי שעה )בעוד הקהל עומד ומצפה( .השיחה נסבה )לפי השמועה( על מצב הבטחון בארץ ובלבנון ,היחס לסוריה ,תוצאות הבחירות ,מהלכיה של ממשלת ישראל בעבר ובהווה. הרבי חזר באזני השגריר את דעתו הק' המפורסמת בענינים אלו .במהלך השיחה ברך הרבי את השגריר על תפקידו החדש. בתום השיחה הסתובב הרבי לקהל ששר ניגון שמחה ומחא כפיו )בהמשך ההקפות דיבר הרבי עם האורחים הנ"ל עוד מספר פעמים(. אח"כ ניגש הרש"ג ושוחח עם הרבי, ואחריו נגשו מזכיר הב"ד הר' י .דברווסקי והרב ש.ז .דבורקין. אחרי "אתה הראת" הראשון התחיל לנגן את ניגון ההקפות לאביו זצ"ל. לפני פעם הב' ביקש הרבי שיכבדו את האורחים הנ"ל באמירת הפסוקים ואח"כ התחיל לשיר "ופרצת" .בפעם השלישית והתחיל הרבי ניגון שמחה )שלא כרגיל( אח"כ הורה למכור פסוק ופרצת וכו' .באמירת הפסוקים — ג"פ — כובד הרבי אח"כ הסתובב ושר את הניגון לאביו הנ"ל. לפני הקפה הג' הורה הרבי שיכבדו את השגריר וחבריו ,בעת ההקפה שרו "וכל קרני רשעים" הלהיב הרבי את השירה בתנועות ומחיאות כפים חזקות. לאחר "עלינו" רמז לחזן הרב מ. טלישבסקי לשיר "יה"ר וכו' שיבנה". לפני שיצא הסתובב הרבי והכריז )הלשון אינו מדויק( "אין מזרזין אלא למזורזים ,ולכן יאמרו חת"ת ,יעבירו את הסדרה שמו"ת ויתחילו את שיעור החומש דפ' בראשית — בשמח"ת... שזו עבודה גדולה .ויה"ר שיתקבלו תפילותינו או שכבר התקבלו תפילותינו, ותהיה זו שנת אורה ,שנת שמחה ,ושנת גאולה עד לביאת משיח וכו'" .התחיל לשיר "ושמחת" ויצא לחדרו. כל הלילה רקדו התמימים ואנ"ש ב ,770אין לתאר במילים את השמחה שאפפה את כל הקהל ...שמחה פורצת. יום ו' ,כ"ג תשרי ,שמח"ת בעת ההקפות שאל את א' "האם למד כבר ג"פ רמב"ם?" .לשני פנה ושאל, "האם לומד פ"א רמב"ם או ג"פ" וכשענה שלומד שלשה פרקים ,נענה הרבי "נס משולש."... למישהו נוסף אמר "שתהיה חסיד ירא שמים ולמדן!" .ולרב י .דוכמן צוה הרבי לומר לחיים והזכיר לו לקדש תחילה ...אחר הוסיף הרבי :החזנות שלך )הנ"ל עמד ש"ץ בשחרית( לא היתה ניכרת ,כשהנ"ל שאל מה עליו לעשות? ענה הרבי "תעשה תיקון ,תאמר לחיים!". אח"כ הוסיף הרבי "ברך את שנינו.. שנגיע שנינו לארה"ק."... בשעה 5:50יצא הרבי להתוועדות, ונטל ידיו לסעודה .הגבאי הכריז על שעת השקיעה שעד אז מותר לומר לחיים .הרבי הביט מספר פעמים בשעון ובשעת השקיעה התחיל בשיחה הראשונה .תוכנה :מקדש ישראל והזמנים ,להחדיר שמחת יו"ט בדרגות הכי נמוכות ,ובפועל — שמחה כולל למחוא כפיים ,ולרקוד ברגליים כפשוטו. שיחה ב :בשיר־של־יום דשמע"צ מודגש ענין השמחה — "למנצח על השמינית" :כינור — של שמונה נימין — דלעתיד־לבוא .וההוראה ,להתכונן בשעת הגלות — ע"י שמחה וריקודים קובץ "יומנים מבית־חיינו" 43 — לשמחה העתידה ,כל זאת נוסף על השמחה שהיא מצות היום. בשיחה ג ,הסביר תוכנם הפנימי של פסוקי "אתה הראת" .ההוראה :לפעול לגילוי עצמות בעולם — דירה בתחתונים. מאמר ד"ה "יהי הוי' אלוקינו עמנו". הזכיר שהסדר יהיה כדאשתקד, שהמשך התוועדות זו יהא מחר בעת רעוא דרעוין. לפני ברהמ"ז הכריז שיאמרו רק "יעלה ויבוא" ואילו "רצה" ישאירו למחר, ומיד הוסיף שהדברים אמורים רק לגבי אמירת "רצה" ,אבל בעצם כבר קבלנו את השבת .בברהמ"ז לא אמר "הרחמן וכו' שבת" .בין השיחות אמר" ,צריך לזכור שהיום יום שמחה ,לא רק יום דיבורים ,אין לשכוח לשמוח" .אח"כ נגש למקומו לתפלת מעריב ,אמר קדיש, וכן בכל תפלות היום )כמנהגו באסרו חג( .התפלה היתה שמחה ,עם נגונים וזמירות. כ"ד תשרי, שבת בראשית ,מברכים חשון כשהגיע מהספריה סימן תנועת ביטול לר' ש .קונין שהתחבא בסוכה, ואמר לו מספר מילים. אחר שחרית הכריז ג"פ "גוט שבת". ההתוועדות הראשונה היום החלה ב) 1:30ונמשכה כשעתיים בלבד( .תוכן דשיחה א' :בתשרי מודגשת עבודת "מוספים כהלכתם" ,ומעתה מתחילה העבודה ד"תמידים כסדרם" — להוריד הדברים לפועל ובסדר. 44 תשרי ה'תשע"ה שיחה ב :הוראה מכ"ב תשרי .התריע בחריפות על נישואי תערובת וחוק מיהו יהודי .ההוראה מסמיכות שמח"ת לשבת להמשיך השטורעם דשמח"ת על כל השנה בתוקף. מאמר )כעין שיחה( ד"ה "בראשית ברא וכו'". בשיחה ג ,שאל הרבי שאלות :בפרש"י בראשית )ב ,טו( ויקח כו' ,בהערות אביו על הזהר בפרשתנו; והודיע שהקושיות יתורצו בהתוועדות הבאה בה גם ידובר על הרמב"ם" .הגבאים כבר מחכים )למכירת המצות( ורחמנות עליהם שנמצאים במצב דהיפך המנוחה דשבת, כי רוצים כבר 'ממשות' )כמה שאפשר בשבת( — הבטחות ,ולכן כנהוג ימכרו את המצות לאחר דבר תורה". הגבאי ר' י .פינסון אמר לחיים וד"ת, בסיום המכירה נתן לו הרבי מזונות והורה לו לומר שוב לחיים. ב 6:00יצא הרבי להתוועדות השניה. תוכן השיחות בקצרה: שיחה א" :כי מציון תצא תורה" ,יהודי פועל בתורה — "לאפשה לה" ועוד יותר מזה .התביעה "עד מתי?!" ,מקרבת את הגאולה. שיחה ב :שיעור הרמב"ם דשמח"ת — מזבח הפנימי והחיצון ,בעבודה: פנימיות וחיצוניות הלב .שיעור הרמב"ם היומי "והם פורשים ובוכים" — ההוראה שיש להפיק :להוסיף באחדות ישראל, וזהו גם השיעור של אסרו חג משום שלאחר שמחת החג צריך לערוך חשבון נפש ,האם דחף את האחר בלית־ברירה או שלא־לשמה) ...בחג עצמו לא היה זמן לערוך חשבון־נפש על כך מצד החובה לשמוח .ועתה ,יש לבקש סליחה(. שיחה ג :ביאור ברש"י הנ"ל .ובלי הפסקה לניגון המשיך בשיחה הד: מעלין בקודש ,ועל כן הציע הצעות למבצעים חדשים: )א( כל שליח ימנה שליח נוסף תחתיו ,בסביבתו .ובנוגע להוצאות :שני שליש ייתן הרבי ,ולשליש הנותר ידאג השליח באמצעות מנדבים במקומו. )ב( לדאוג שכ"א ישתתף בשיעורי תורה ,פעם ,פעמיים ביום או לכל הפחות אחת לכמה ימים .גם אלו שאינם שומרים תומ"צ — "הלואי )אותי יעזובו( ותורתי שמרו". אחר השיחה התחילו לשיר "חיילי אדוננו" .אולם הרבי הפסיק את הניגון והחל לדבר בחריפות רבה על "שפיץ חב"ד" שע"י הדפסות ,דיבורים וניגונים כגון אלו גורמים להרחקת עשרות יהודים מלימוד תורת הבעש"ט; היפך הכוונה ...ולמרות שזהו ניגון חסידי ,הרי ישנם ריבוי ניגונים חסידיים... שטילער" ...והורה להכריז שוב .אח"כ אמר למכריז ,שעמד מול הרבי ,כשחיוך נסוך על פניו הק'" ,ההכרזה היתה בשבילי ,ועכשיו תכריז לקהל ...שא שטילער" ,והכריזו בשלישית. אחרי הבדלה חילק הרבי "כוס של ברכה" במשך 4שעות... במהלך אחת ההתוועדויות ,נגש אחד והודיע לרבי שעתיד להכניס את נכדו בברית־מילה ,ודודו לקה בהתקף לב קשה .הרבי ביקש שימסור לו דו"ח מפורט — בכוס של ברכה — על מצבו של הדוד .בכוס של ברכה מסר הנ"ל שמצב דודו השתפר ,הרבי נתן בקבוק משקה לברית מילה. לאחר החלוקה שמענו מהסיפורים שהתרחשו במהלכה: כמה לרב מ .לנדא מסר הרבי שני בקבוקים ,האחד עבור אביו; לגבי אחד אח"כ אמר הרבי שיחה כהשתתפות בכנס תורה המתקיים מחר .השיחה היתה בענין בית דינו של הרי"ף שהיה תוקע בשופר בר"ה שחל בשבת ,ומכאן יש להניח שהי' גם מקדש ע"פ הראיה. הזכיר אודות המבצעים )כולל שיעורי תורה( ,קרן השנה וחת"ת .ביקש שישתתפו בכינוס תורה המתקיים מחר ב 3:30ב .770ואח"כ הורה לרב מ. מענטליק להכריז ע"ד הכינוס. ציווה להכריז גם על ה"סדר" של הערב ,ולאחר ההכרזה שמרוב רעש לא נשמעה ,אמר בחיוך רחב "שא קובץ "יומנים מבית־חיינו" 45 46 תשרי ה'תשע"ה קובץ "יומנים מבית־חיינו" 47 שעבר שאל הרבי את הריל"ג "האם אתה מכירו ...הוא עבר כבר ארבע פעמים;"... לבחור שביקש ברכה לסבו רפאל דב בער הוסיף הרבי "בן דבורה מלכה;"... לאב ובנו מאריזונה )מדינה בעלת אקלים חם(" ,תחממו שם ביהדות" )באנגלית( .האב חייך ,והרבי הוסיף "לא חשוב החיוך העיקר הוא המעשה". כשענה הבן שהבין את הכוונה ענה הרבי "העיקר הפעולה"; במענה לאברך שביקש ברכה ללמוד תניא בע"פ ענה הרבי "שהקב"ה יברך ,ויהי' בהצלחה רבה"; הריל"ג אמר על אברך שעבר זהו ר' י.ג .מאילת ,ענה הרבי "זה י.ג .מאילת?! הוא שכח שהוא מאילת?! צריך להזכיר לו??!!" חייך ונתן משקה. אחד ששמו "נמרוד" ששאל האם להחליף את שמו ,נענה הרבי — "אין צורך"; להר' יקותיאל ראפ נתן הרבי בקבוק "עבור שדה התעופה"; למר שבת נתן הרבי בקבוק משקה "עבור כל מקסיקו"; לצייר שביקש למסור תמונה הורה הרבי "שיכתוב את שמו" )על התמונה(. לשוטר שעזר ל"שמירה" בשכונה אמר הרבי )באנגלית( "תודה רבה על עזרתך" ,נתן לו בקבוק משקה "עבור המשפחה" והוסיף "כנראה אתה לא בתפקיד ,ויכול לקחת ממני משקה". לרב מ .סגל מירושלים שביקש כוס של ברכה גם עבור אביו ,נתן הרבי בקבוק ואמר "גאולה קרובה ורפו"ש, וישתמש בבקבוק זה במשך כל השנה". בעת החלוקה ,החזן ששר ברוסית "אחד מי יודע" ,התחיל פתאום את הפזמון בפעם הארבע־עשרה ,הרבי 48 תשרי ה'תשע"ה סימן בתמיה וכשהמשיך "י"ד ספרי רמב"ם ."...חייך הרבי ורמז שיחזור ע"ז, תוך כדי עידוד השיר. לקבוצת ילדים ממרוקו הורה הרבי לשיר שיר שחיברו על "הריני מקבל וכו' אך צדיקים" )השיר הושר בכינוס צ"ה האחרון( ,ובמשך השירה הרבי עודד את השירה — כל הזמן — בידיו הק' ,ואף הורה לצלם פריידין לצלם אותם שרים... בסיום שאל הרבי "האם קבלו כולם לחיים?" בעת החלוקה עבר ילד צרפתי שביקש ברכה להצלחה בלימוד התורה, והרבי בירכו. לא .לרר הזוכה בגורל בהגרלת הת' בארה"ק חייך הרבי ואמר "שיהיה לך הצלחה רבה". לר' ד.ב .וולף נתן הרבי בקבוק "עבור העיתונים" )בארה"ק(. החלוקה הסתיימה ב 12:30לערך, ואחר ברכה אחרונה נעמד כ"ק אד"ש לומר "ויתן לך" ,אח"כ הכריז "היות שהזמן הוא "ויעקב הלך לדרכו", ויפגעו בו מלאכי חוץ לארץ ,ומלאכי ארץ ישראל ,ושיהיה כי בשמחה תצאו ובשלום תובלון וכו'" והתחיל לנגן "כי בשמחה" ויצא את ה"זאל". כעבור כ 45דקות נסע לביתו. יום א' ,כ"ה תשרי כשהגיע מביתו הושיט אחד הילדים יד לרבי ,והרבי לחץ אותה בחמימות, בשני ידיו .אח"כ נכנס לחדרו ויצא לחלק מטבעות לצדקה ,בפרוזדור עמד הרב כץ מענות קודש מספר מענות קודש שהתקבלו בימי החודש במהלך החודש הואיל הרבי להשיב על הדוחו"ת מהשתתפות האורחים בשיעורים: • "ת"ח על הבשו"ט ,ודבר בעתו "לעבן מיט דער צייט" ד"מבורכת ה' ארצו וגו'", אזכיר עה"צ". • "נת' ות"ח .ודבר בעתו בסמיכות לזמן שמחתינו ושמע"צ ושמח"ת וש"ק בראשית .אזכיר עה"צ" .תשובה זו ,קיבלו גם מספר בתי חב"ד בארה"ק ,על דו"ח מפעולותיהם. משיקאגו עם בנו ,הבן ביקש ברכה והרבי ענה" :שיהיה בהצלחה רבה )חסר קצת( הרי הנך כהן" ...ונתן לו מטבע לצדקה. הרב כץ אמר שבנו מבקש להשתתף במגבית קרן השנה ,אך המשרד סגור, השיב לו הרבי" ,הוא עוד יתן ."...כשהלה ביקש ברכה להצלחה ובריאות ,נענה "אתה כהן ,אזי יהיה ואני אברכם". • לא' השלוחים ששאל דבר מה במהלך החודש ,הודיע הרבי )ע"י המזכירות( שכמפורסם — בחודש אלול ותשרי ,לא עונים תשובות. • לר' י.י .הכט המוסר פינה בתכנית רדיו ,מטעם "ועד החינוך הכשר", הורה הרבי לעשות "טראסק" מהמבצע דקביעות עיתים בלימוד ,ולא להסתפק באזכור חד־פעמי. החל מהיום יורד הרבי לביהמ"ד עם שקית ובה מטבעות ,אותם מחלק הרבי בדרכו ,לילדים .בעת התפלה )או לחילופין בקריה"ת( מונחת השקית על השטענדער. בדרכו לחדר ,עבר הרבי ליד מנהל מוסדות חב"ד במונטריאול ,ואמר לו "נו "...וסימן לו בידו הק' שיתחיל לשיר. הרבי יצא למקוה ,ואחר שחזר מסר הר"מ הארליג את הלולב לרבי) ,כנראה, למשמר עד שריפת חמץ(. ליד דלת ג"ע התחתון המתין הר' שד"ב בוטמן )מת"א( ,וכשהרבי הגיע, שוחח עמו לאורך הדרך מהמעלית עד דלת חדרו הק'. כשעה מאוחר יותר החל ב 770כינוס תורה בהשתתפות רבנים וראשי ישיבות מכל העולם. בערב התקיים ב"אהלי תורה" )"ג'ואיש סנטר"( כנס "ועד המחנכים" בהשתתפות רבני חב"ד ושלוחים מרחבי העולם. בשעה 2:30נסע הרבי לאוהל. כנהוג לאחרונה ,התפלל הרבי מנחה )בזאל הגדול( ,ומיד אח"כ רמז להמשיך והתפלל גם מעריב. קובץ "יומנים מבית־חיינו" 49 יום ב' ,כ"ו תשרי שני ילדים שעמדו לפני דלת ה"זאל" הגדול ,נשאלו ע"י הרבי האם קבלו מטבע לצדקה. ב 3:15נודע כי היום ,שלא כרגיל, הרבי לא יתפלל מנחה עם המנין. בהודעה רשמית של המזכירות נמסרה ברכתו של הרבי לנוסעים )שציפו לברכה אחר מנחה(" .פארט געזונטערהייט ,נשמע בשו"ט ,שנת שמחה". אח"כ הכריזו ב 770את סדר היחידות האמורה להתקיים היום בערב) :א( משפחות) .ב( ברי מצוה) .ג( חתנים וכלות) .ד( תמימים. בשעה 8:20ירד הרבי לאולם הגדול, ליחידות ,והתיישב בצדו השמאלי של השולחן שהוצב על־גבי במה נמוכה, בדרום ה"זאל". ביהמ"ד חולק לשנים )גברים ונשים(, ופונה מכל ריהוט ,כדי שיהיה מקום להמון האורחים ,שכבר המתינו דרוכים ומוכנים במקומותיהם לבוא הרבי. בברכתו אמר כ"ק אד"ש )נקודות מהברכה( :קשה עלי פרידתכם — זה מזה .בתורה כמו בבנ"י ,חלוקות רבות, ועם זאת ,כמו התורה גם בני ישראל, הינם מציאות אחת .ותכליתה של הנסיעה חזרה — להפיץ אלוקות בכל מקום ,ומתוך שמחה. שיעור הרמב"ם — רק במעילה יש שליח לדבר עבירה .וההוראה מכך .ע"י שממלאים את השליחות מתברכים בגו"ר .הזכיר אודות ז' מצוות בני־נח, 50 תשרי ה'תשע"ה ועורר שיש לדאוג שהגויים ילמדו הלכות אלו ושימלאו את תפקידם ,ועד שישמרו הם על ארה"ק עוד בזמן הגלות. בתום הברכה ,שנמשכה כ 25דקות, ניגשו האורחים ,כל אחד בתורו ,לתת את הפ"נ )הסדר היה שהניחו אותו על השולחן ,ומחלקם קיבל הרבי בידו הק'(, וכ"ק אד"ש העניק לכאו"א מהאורחים דולר בשעה שנתנו את הפ"נ. אחר שגמר לחלק לגברים ,קם הרבי וזז לימין השולחן ,כדי לחלק לנשים. עם גמר החלוקה ,בשעה 10:30לערך, עבר הרבי שוב למקומו הראשון ,ע"מ להתחיל ביחידות הבאה )כך היה הסדר בכל היחידויות(. כפי התכנית נכנסו הברי־מצוה ובני משפחותיהם כדי לקבל את ברכתו הקצרה של הרבי ,הדולר ניתן להם ע"מ לתתו לצדקה ביום הבר־מצוה. אחריהם החתנים והכלות ,אף להם חילק הרבי דולרים ע"מ שיתנו לצדקה ביום חופתם. את סדר היחידויות חתמה היחידות לתלמידי התמימים .כאשר נכנסו ליחידות הביט הרבי על קבוצת בחורים שנדחפו ליד השולחנות. הרי ראשי־פרקים מהברכה לתמימים: תפקידם המיוחד "נרות להאיר" ע"י דוגמא אישית ,ככתוב כ"מופת הייתי לרבים" .הרמב"ם מלמדנו כיצד להפוך כל דבר אפילו "אשפה" ,לקדושה .יש ללמוד תורה "חדשה" בנגלה וחסידות, בהקדמת עבודת התפלה כמבואר בקונ' "עץ החיים" .לפעול על כל יהודי לקבוע שיעורי תורה .ע"י שתהיו חסידים יראי שמים ולמדנים וילכו מחיל לחיל תבוא הגאולה. את ה"נוסעים" בירך" ,פארט געזונטערהייט ,שנת תורה ,שנת שמחה". בסיום ,קם הרבי ופנה לר' לוי"צ פריידין ,שעמד מאחור ,ושאלו מה הוא עושה פה ,הלה ענה שבא להשגיח שיהיה סדר ...הרבי חייך ונתן לו דולר. הריל"ג אמר שהוא נשאר מהקבוצה הראשונה. אחר מנחה ,בדרכו לחדר פגש את הר' י .פופקא ,מאגודת הרבנים .הלה הלך אחרי הרבי למעלית ,ובתוכה דיבר עם הרבי כ 20דקות ,בעוד המזכירים ממתינים בחוץ. יום ה' ,כ"ט תשרי כמה פנינים שהתרחשו במהלך היחידויות :ילד בירך את הרבי ,שיזכה לביאת המשיח ,והרבי ענה "אמן ,יחד אתך"; לאשה שביקשה ברכה לזחו"ק ענה הרבי "אמן ,בקרוב"; למספר אנשים שניסו לשוחח עם הרבי ,הצביע הרבי על הפתק שמסרו )ובכך רמז שאם הדבר נכתב בפ"נ ,הרי מיותר לדבר(. בשעה 3:00לערך נסע הרבי לאוהל. וביציאתו חילק לכל הקהל מטבעות לצדקה )ליד המכונית(. בצאתו ראה א' מאנ"ש שעמד בשקט ואמר לו )בתמיהה( "שא שטיל?!". בירך את הנוסעים "פארט געזונטערהייט .שנת אורה ,שנת שמחה". היום חילק לנוסעים צדקה בפרוזדור. בקריה"ת לא עיין כ"ק אד"ש בספר התהילים שהונח על השטענדער )וכן למחרת(. יום ג' ,כ"ז תשרי אחר בואו ,יצא מחדרו עם שקית וחילק מטבעות צדקה לכל הקהל אנשים ,נשים וטף. ]אחר מנחה ,הורידו את הבמה המיוחדת לתשרי 770 ...החל להתרוקן מאורחים[. יום ד' ,כ"ח תשרי כשהגיע הרבי בבוקר ,חילק צדקה ל"נוסעים" ,כמנהגו בימים אלו .הפעם עמד הרבי בג"ע התחתון ,ליד קיר חדרו. האורחים עברו בג"ע התחתון ,ויצאו דרך גרם המדרגות הפנימי. בתורם של הנשים ,התקדם הרבי לפתח ג"ע התחתון ,והמשיך לחלק שם. קובץ "יומנים מבית־חיינו" 51 ב 8:20לערך נסע לביתו .כשירד במדרגות 770הביט על הר' י.י .הכט, כעבור מספר פסיעות הסתובב אליו בחיוך ואמר" ,מזל טוב" )הנ"ל חיתן זוג בעלי תשובה( .והוסיף "היתה לך עוד שמחה בקליפורניה!". 52 תשרי ה'תשע"ה יום ו' ,א' דר"ח מר־חשון לקריה"ת נכנס הרבי עם חופן מטבעות בידו )ללא השקית שאיתה נכנס בכל ימות השבוע האחרון(. בליל שבת ,כשיצא הרבי לספריה, הלך ילד עם מעיל בידו )ברה"ר( ,הרבי העיר לו ע"כ. נפלאות אראנו רשמי־תום מאת הרה"ת ר' מרדכי יהושע יעקובוביץ ימי תשרי תנש"א — מתפרסמים בזה לראשונה קובץ "יומנים מבית־חיינו" 53 יום רביעי ,י"ד תשרי ,ערב חג הסוכות בשעה 12:30החלה חלוקת הד' מינים לנציגי חב"ד מכל העולם ולזוכים בגורל לנסיעה לכ"ק אד"ש .הד' מינים מונחים על שולחן בג"ע התחתון ,כל אחד מהנ"ל לוקח ד' מינים ועובר ליד כ"ק אד"ש המברכו ב"ממשיך זיין אללע המשכות על כל השנה כולה" .כשהחלו לקחת אמר כ"ק אד"ש שיקחו יותר מג' הדסים. לאחר החלוקה ניגשו נציגי כפר חב"ד ומסרו לכ"ק אד"ש כמה מאתרוגי הכפר, כ"ק אד"ש ברכם שכאו"א יזכה לשמוח בשלימות בחגה"ס ,ושהשמחה תומשך על כל השנה ,ובפרט בשנה זו — שמחג הסוכות נכנסים לשב"ק וישנה חזקה בשמחה .ובמיוחד בשנה זו ,שהיא שנת אראנו נפלאות וכו'. כעבור כמה דקות נכנס ר"ד רסקין לחדר כ"ק אד"ש לקבל הד' מינים ע"מ לאגוד אותם עבור כ"ק אד"ש .כ"ק אד"ש נתן לו שני לולבים ,חבילת הדסים וחמש ערבות באמרו שאולי א' לא תהיה טובה. ר"ד נכנס לסוכה הגדולה והתחיל לאגוד את הד' מינים .עם כל לולב אגד 36הדסים ,ח"י מכל צד ,באמצע .נגמרו ההדסים ונכנס לחדר כ"ק אד"ש לקחת עוד הדסים .כשגמר נכנס לכ"ק אד"ש ומסר את הד' מינים .כ"ק אד"ש אמר לו "יישר כח" והוסיף בברכות ארוכות. לתפלת מנחה נכנס ב) 3.45חצי שעה מאוחר מהרגיל .לפי השמועה הגיה אז את המאמר שיצא לאור לקראת חג הסוכות(. 54 תשרי ה'תשע"ה בשעה 7:00נכנס לתפלת מעריב. לאחר מעריב ניגש כ"ק אד"ש לסטנדר השני והחל באמירת שיחה שארכה כשלושת רבעי שעה .התחיל בזה — שבזמן הגלות יש מעלה שאפשר להתחיל שמחת בית השואבה כבר מליל יו"ט כי אין חיוב דכלי זמר .אח"כ הזכיר את המיוחד שבשנה זו ,שישנם שלשה ימי קדושה רצופים ,וכן שנת תנש"א ענין ההתנשאות וכו' .בהמשך סיפר על כ"ק אדמו"ר הריי"צ שעל אף היותו חלש וכו' כשלא היה בריא היה ג"כ שמח ,ולא היה ניכר הדבר על פניו .אחר השיחה יצא כשהוא מעודד את השירה. כעבור רבע שעה יצא כ"ק אד"ש לסוכה הגדולה לברכת האורחים .דיבר על כך שהשמחה היא על כל כלל ישראל כמציאות אחת .וקישר זאת עם האושפיזא אברהם אבינו" ,אחד היה אברהם" .לאחר השיחה שרו "ושמחת" וכ"ק אד"ש עודד בחוזק וכשהגיע לפתח ד ,770הסתובב לעבר הקהל והניף בשתי ידיו בחוזק. לאחר סעודת החג ,החלו הריקודים ברחוב קינגסטון פינת מונטגומרי. המשטרה סגרה את הכביש לכלי רכב. הריקודים נמשכו עד אור הבוקר. יום חמישי ,ט"ו תשרי ,א' דחג הסוכות בשעה 7:00החלו לחלק כרטיסים לברך על הד' מינים של כ"ק אד"ש. בשעה 8:00יצא כ"ק אד"ש מחדרו עם הד"מ ונכנס לסוכתו לברך עליהם. כעבור כמה דקות מסר את הד"מ לר"מ הרליג שלקחם ע"מ לזכות את הכל, לברך עליהם .כ"ק אד"ש נשאר בסוכה עד 8:45ונכנס לחדרו. בשביל הברכה על הד"מ של כ"ק אד"ש ,הקימו סוכה מיוחדת ,בתוך הסוכה ,שלא יפריע לשאר האנשים שבסוכה .ליד הסוכה עמד איש א' שזיכה את כולם בהשלמת הנענועים. אדמו"ר הריי"צ התעלף ,כיון שראה לפניו את דמותו של המהר"ש )כשסיפר את זה בכה כ"ק אד"ש( .וסיים בברכת הקיצו ורננו שוכני עפר וכו' וכו' תומ"י ממש. בשעה 10:00נכנס כ"ק אד"ש לתפלת שחרית .לפני הלל הביא ר' מאיר הרליג את הד"מ לכ"ק אד"ש .באמירת הלל מחזיק כ"ק אד"ש את הלולב לבד )בימינו( ,ולנענועים מצרף את האתרוג. בשעת הנענועים — הולכה ונענוע ואח"כ הובאה .בהושענות מקיף כ"ק אד"ש את הבימה כשהוא הולך אחר החזן .הלולב ואתרוג מחזיק צמוד לחזה .וכן הוא עד שהקהל גומר את ההקפה. לאחר השיחה שרו "עד מתי" וכ"ק אד"ש הניף ידו בחוזק. לאחר התפלה יצא כשבידו האחת הד"מ ,ובידו השניה עודד את השירה )את הסידור והתהלים לקח הריל"ג(. תפלת מנחה ב5:00 למעריב נכנס כ"ק אד"ש בשעה .7:00 לאחר מעריב פנה לשטענדער השני לאמירת שיחה .פתח בברכה והזכיר ענין עירוב תבשילין ,שמיום חול עושים הכנה ליו"ט ושבת ,הזכיר גם את השנה שנת אראנו נפלאות .הזכיר גם את הילקוט שמעוני הידוע באמרו שמלך פרס זה עירק ומלך ארם הם "מעצמות העל" .דיבר גם על העליה ההמונית מרוסיה .אח"כ אמר שיש פתגם — ביאת המשיח תפורסם בעיתונות .ויה"ר שכבר בלילה זה כשישאלו שוטר מה הודיעו ברדיו יאמר שהגאולה הגיעה. אח"כ הזכיר את כל האושפיזין של הזהר וה"חסידישע אושפיזין" .כשהזכיר את אדמו"ר מוהר"ש סיפר את הסיפור הידוע ,שחסיד אחד כשנכנס לכ"ק יום שישי ,ט"ז תשרי ,ב' דחה"ס היום יצא כ"ק אד"ש לסוכה בשעה .8:55כעבור כמה דקות מסר את הד"מ לר"מ הרליג ונשאר בסוכה עד .9:45 כשיצא החזיק ספר רמב"ם בידו. בשעה 10:00נכנס כ"ק אד"ש לתפלת שחרית .לאחר ברכת כהנים ענה יש"כ לרוב הכהנים ,לכאו"א בפרטיות. מנחה היה בשעה .6:10 בשעה 7.00נכנס כ"ק אד"ש לתפלת ערבית .לאחר התפלה נגש לאמירת שיחה .הרבי דיבר על זמן זה בחודש תשרי שבנ"י ממליכים את הקב"ה והקב"ה דואג לכל צרכי העם .וזה מתגלה בחוהמ"ס ככתוב "בכסה" — מה שמכוסה ,מתגלה "ליום חגנו" — חה"ס. ולכן יוצאים בנ"י עם לולביהם בידיהם הוא ענין הנצחון .וזהו זמן שמחתנו, שמחת ישראל בהקב"ה והקב"ה בישראל .עורר על החובה לספק צרכי החג לאורחים. הזכיר את האושפיזין דהלילה יעקב ואדה"ז שענינם תורה .ויה"ר שע"י הריקודים והשמחה שיוסיפו בלילה זה ,שאז נשלמו ג' ימי קדושה באופן של חזקה ,ונזכה לגאולה האמיתית והשלימה. קובץ "יומנים מבית־חיינו" 55 שבת קודש ,י"ז תשרי ,א' דחוהמ"ס בקטעים שהש"ץ שר עודד כ"ק אד"ש בחוזקה .כשהחל החזן לנגן "האדרת והאמונה" לא עודד כ"ק אד"ש, והתחילו לעשות שקט .אז הסתובב כ"ק אד"ש ולפתע פנה לר"ז יפה ,וסימן בידו בתנועה נמרצת שישירו .אז התגברה השירה ביתר שאת. בשעה 6:00נכנס כ"ק אד"ש לתפלת מנחה .בימת קריה"ת הוצבה ליד ארון הקודש. בשעה 7:15נכנס כ"ק אד"ש לתפלת ערבית .לאחר התפלה עשה ר"י קעלער הבדלה בסוכתו הקטנה ,הצמודה לחלון שבקרן דרומית־מערבית של .770לאחר הבדלה ניגש כ"ק אד"ש לשטענדער השני לאמירת שיחה .הורה שאחד מאלו שיצאו ידי חובה בהבדלה יכריז את ההכרזה המקובלת שלאחר הבדלה — "גוט מועד" .כל הקהל הכריז "גוט מועד" והרבי חייך .דיבר על כך שישנם דברים שבזמן הגלות א"א לעשותם ,אלא ע"י — "ונשלמה פרים שפתינו" .משא"כ שמחת בית השואבה שפועלים בגשמיות את אותו ענין שהיה בזמן הבית .וישנה שלימות בדבר כיון שמרגישים ש"מפני חטאינו גלינו מארצנו" לכן מחפשים להשלים א"ז בתכלית השלימות .לאידך יש מעלה בזמן הבית )בגשמיות(, שהקריבו פרים ולכן יש לנו לטעון "למה נגרע?" .בהמשך הזכיר שמספרו של לילה זה ליל ד' דסוכות ,מסמל על ארבע האמהות .ובקשר לזה ציין שלאחרונה נתוסף ענין הצניעות אצל נשי ובנות ישראל .ויה"ר שכשם שממצרים נגאלו 56 תשרי ה'תשע"ה בזכות נשים צדקניות כך נזכה להיגאל בזכות נשים צדקניות שבדורנו. את השיחה יכלו לשמוע ברמקול בזאל הקטן ובחוץ .כמו"כ יכלו לצפות בווידאו שהיה בסוכה הגדולה שבחצר .770 הלילה התקיימו הריקודים ביתר שאת ויתר עוז לקול צלילי התזמורת. יום ראשון ,ח"י תשרי ,ב' דחוהמ"ס בשעה 8:00יצא כ"ק אד"ש לברך על הלולב .בשעה 10:00נכנס לתפלת שחרית .ב 12:30החלה חלוקת הדולרים ונמשכה עד .4:25 בשעה 5:30נכנס כ"ק אד"ש לתפלת מנחה. בשעה 7:00נכנס כ"ק אד"ש לתפלת ערבית .לאחר מעריב ניגש לשטענדער השני לאמירת שיחה .דובר באריכות על ההוספה שב"זמן שמחתנו" על "זמן מתן תורתנו" — שב"זמן שמחתנו" מודגש בגלוי ענין התשובה דיוה"כ ,ולכן סיום חה"ס הוא שמח"ת .בהמשך הזכיר את האושפיז דהיום — אהרן ,שדרכו "אוהב שלום וכו' ומקרבן לתורה" .ובהמשך אמר ,שבשמחת בית השואבה צריך לדאוג שיבואו "פנים חדשות" ,ואצל כאו"א יכול להיות "פנים חדשות" ,ע"י שהשמחה אצלו תהיה באופן מחודש. לאחר השיחה התחיל כ"ק אד"ש לנגן ניגון ההקפות לאביו ,ירד מהבימה והתחיל לחלק דולרים .החלוקה נמשכה כחצי שעה. היום בשעות הצהרים התקיים כינוס הוועדה העולמית של צעירי אגודת חב"ד העולמית .בשעה 10:00התקיימה בסוכה התוועדות חסידית ,כהמשך לוועדה העולמית בראשות הרב דוד רסקין .נאמו הרחמ"א חדקוב שי' והרמ"מ פוטרפס והר"י כהן שי'. הלילה התקיימו הריקודים ביתר־ שאת וביתר־עוז גם ביחס לאתמול. יום ב' ,י"ט תשרי ,ג' דחוהמ"ס בשעה 2:30התחיל כינוס צבאות ה' ב .770בשעה 3:15נכנס כ"ק אד"ש למנחה .בתפלה שרו "אשרי" ו"עלינו לשבח" וכ"ק אד"ש עודד ידו בחוזק .קהל אנ"ש והת' לא נכנסו בפנים ולמענם הוצב מסך ווידיאו בסוכה הגדולה .כדי שכאו"א יוכל לשמוע בזאל הקטן ובחוץ. לאמירת י"ב הפסוקים עלו נציגי הילדים מכל העולם ,וכ"ק אד"ש הביט על כאו"א וחזר על הפסוקים מילה במילה .אחר הכרזת "יחי אדמו"ר" שרו "ווי וואנט משיח נאו" וכ"ק אד"ש עודד בחוזק .המנחה — ר"ש העכט — ביקש שכל הילדים ימחאו כפים לכבוד הילדים שאמרו את הפסוקים .וכולם מחאו כפים וכ"ק אד"ש הצטרף במחיאות כפיים חזקות .כ"ק אד"ש החל באמירת, שיחה שחולקה לשלש חלקים ,ובין כל שיחה ושיחה תרגם באנגלית רש"ב העכט .בשיחתו הביא הרבי מהחת"ת דהיום ,את הכתוב "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל" ואח"כ כתוב "ישימו קטורה באפיך וכליל על מזבחיך", כלומר ,שאף ששבט לוי הקריבו קרבנות כארבעים שנה ,עכ"ז הקדים לשבח את שבט לוי בנוגע להשפעתם על בנ"י בנוגע ללימוד התורה .ומכאן ההוראה שבעיקר צ"ל ההשפעה על הזולת. אחר השיחה השלישית ירד מהבימה ודיבר על הניגון "ווי וואנט" .שרו "ווי וואנט" וכ"ק אד"ש עודד בתנועות חזקות זמן רב .אח"כ חילק את המטבעות ויצא לחדרו כשהוא מעודד את השירה. קובץ "יומנים מבית־חיינו" 57 בשעה 7:00נכנס כ"ק אד"ש לערבית. לאחר מעריב פתח בשיחה על זה שאנו עומדים ביום השלישי שבו הוכפל "כי טוב" .וההוראה שעבודתו של יהודי צ"ל באופן כפול .וזה קשור גם עם מה שהיום הוא יום שישי דחה"ס שזה כפל דשלוש. ובמיוחד שנה זו שנפתחת בג' ימים 58 תשרי ה'תשע"ה רצופים של קדושה וענין זה נכפל הן בר"ה והן בסוכות .ובסוכות גופא ,בימים הראשונים ובימים האחרונים .כאן הזכיר שלפי קביעות שנה זו ,נכנסים לשקו"ט בנוגע ל"פורס מפה ומקדש" בהתוועדות ביום שמחת־תורה ,כיון שהוא ערב שבת. העצה היא לדחות את ההתוועדות למחר ,אבל הדחיה היא רק בגשמיות — ברוחניות נפעלים כל הענינים בשלימות. ובפרט שנכנסים לשבת שענינה "ויכולו". וכמו בנוגע לשופר שאין תוקעין בשבת, אך הענין הרוחני נפעל ע"י השבת עצמה )כאן בעצם גילה כ"ק אד"ש את הטעם למה לא עשה התוועדות ביום ב' דר"ה שחל ג"כ עש"ק( .בהמשך אמר שימשיכו בשמחת בית השואבה ,עד שיוכלו לומר שמי שלא ראה שמחת בית השואבה בברוקלין נ.י .לא ראה שמחה בימיו. וסיים שנזכה תומ"י להגאולה השלימה. בביאת משיח צדקנו. לאחר השיחה התחיל לחלק ב' דולרים לכאו"א .החלוקה נמשכה למעלה משעה .לאחמ"כ עלה לחדרו וכעבור כמה דקות יצא לחלוקת "לעקאח" לאלו שלא קיבלו עדיין בעיוהכ"פ .החלוקה )שהתקיימה ליד סוכתו הפרטית בתוך (770נמשכה קרוב לשעה. לאחר החלוקה התקיים סיום הלכות סנהדרין והתחלת הלכות עדות להרמב"ם. הלילה ,באמצע הריקודים ,התחיל לרדת גשם זלעפות .אך שמחת בית השואבה לא הופרעה כמלוא נימה, והקהל רקד כמה שעות בגשם ,וקיימו את הפסוק "ושאבתם מים בששון". כמו"כ חולקה הלילה תשורה — חוברת המכילה מאמרים שונים בעניני שמחת ביה"ש ,ועוד. יום שלישי ,כ' תשרי ,ד' דחוהמ"ס בשעה 8:00יצא כ"ק אד"ש לברך על הלולב .כעבור דקות ספורות יצא לחדרו להביא לולב נוסף ,ולאחר כמה דקות מסרו להר"מ הארליג עבור כל הקהל. כשחזר לחדרו ,לפני שחרית ,היה בידו הלולב הראשון. היום בצהריים הורה כ"ק אד"ש להר"ד רסקין לאגוד עבורו לולב נוסף. לאחר ערבית ,ניגש כ"ק אד"ש לאמירת שיחה ,במהלכה הסביר את המיוחד בכך שאומרים במשך כמה ימים רצופים "הושענות" ,ובנוסף חוזרים ואומרים גם בהושענא רבה .ובנוגע לפועל — ישנם ריבוי דברים שצריכים לעשות ביום הושע"ר ,ובשמחת בית השואבה :תהלים ,חומש דברים וכו' ועי"ז מקבלים את ה"פתקא טבא", ונזכה להגאולה האמתית והשלימה, ובפרט שהאושפיזא דהיום הוא דוד מלכא משיחא .והזכיר ע"ד נתינת צדקה המזרזת את הגאולה תומ"י ממש .לאחר השיחה חילק דולר לכאו"א ,החלוקה נמשכה קרוב לשעה לאחמ"כ עלה לחדרו. לאחר כמה דקות יצא לחלוקת לעקאח שארכה כחצי שעה. הלילה — ליל הושע"ר — נערכו הריקודים עד חצות הלילה. בשעה ) 1:30הכריזו על (1:00נכנס כ"ק אד"ש לאמירת תהלים בציבור ,לפני זה אמרו כולם משנה תורה — חומש דברים ,והגבאים חילקו תפוחים ושקיות דבש. יום רביעי ,הושענא רבה ,כ"א תשרי בשעה 9:35יצא כ"ק אד"ש לברך על הלולב ואח"כ מסרו לר"מ הארליג. קובץ "יומנים מבית־חיינו" 59 בשעה 10נכנס לתפלת שחרית. לקראת ההושענות ירד מהבימה ונעמד ליד החזן ,ובכל הקפה והקפה צעד אחר החזן ,ואחרי ההקפה חזר למקומו ליד החזן ואומר את פסוקי ההקפות. 60 תשרי ה'תשע"ה בשעה — 12:30חלוקת לעקאח שארכה כחצי שעה. בשעה 3:45נכנס כ"ק אד"ש לתפלת מנחה בזאל הקטן .לאחר מנחה חילק שוב לעקאח. היום יצא לאור קונטרס שמע"צ ושמח"ת תנש"א הכולל את המאמר ד"ה "תורה ציווה לנו" שנאמר בהתוועדות יום שמח"ת תשכ"ג. רחב לשמע דבריו אלה .אח"כ הכריז כ"ק אד"ש "גוט יו"ט" ג' פעמים והחל לנגן ניגון הקפות לאביו ,כשהוא מניף ידו בחוזקה ,ויצא לחדרו .הקפות הכריזו לשעה .9:00 בשעה 6:00נפתח ביהכנ"ס הגדול )שהיה סגור במשך היום לשם הכנתו להקפות( ,הקהל הרב שעמד מבחוץ פרץ פנימה במהירות וכו' .מרגע לרגע התמלא בעוד אנשים ,עד שלקראת מעריב כבר היו ,להערכתי ,למעלה מ 4,000אנשים כ"י. בין מעריב להקפות נערך קידוש ענק בסוכה הגדולה בארגונו של רנ"מ. בשעה 7:00נכנס כ"ק אד"ש בשמחה רבה לתפלת ערבית ,וכשהגיע למקומו הניח את הסידור על השטענדער והסתובב לעבר הקהל והתחיל לעודד בידיו הק' במהירות ,פעם ביד ימין ופעם ביד שמאל ,ולפעמים בשתי ידיו גם יחד .והכל בשטורעם בלתי־רגיל .ובנקל לשער גודל עוצמת הניגון שהקהל פיזם )עד שגם הקאלטע חבר'ה רקדו על מקומם כאמה למעלה מהקרקע(. יש לציין שלקראת שמח"ת הזיזו את בימתו של הרבי לצד החזן וגם הגביהו את הבימה כאמה וחצי בערך והכל כדי שיהיה אפשר לראות .גם בימת ההקפות הוגבהה במטר. לאחר שמו"ע במעריב ,החל הגבאי להכריז את הכרזותיו וכ"ק אד"ש הורה לו להמתין עד לאחר הקדיש. וא' אמר קדיש דרבנן ,ולאחר שסיים המשיך הגבאי בהכרזותיו ,ואמר ש"כפי שרואים כולם הסתדרו במקומותיהם ולכן מבקשים שגם בהקפות לא יביאו ארגזים וכדו' .וכולם יישארו במקומות כמו במעריב" .כ"ק אד"ש חייך חיוך בשעה 9:00כבר היה כל )או רוב, כיון שהרבה נאלצו לעמוד בחוץ( הקהל הענק ערוך ומסודר להקפות ,וכ"ק אד"ש נכנס בשמחה עצומה וכשהגיע לבימה הניף ידו בחוזקה .אח"כ החל הגבאי רז"כ בהכרזת כיבוד הפסוקים. בפסוק ראשון ואחרון של "אתה הראת" כובד כ"ק אד"ש .לאחר "אתה הראת" הראשון הסתובב כ"ק אד"ש לעבר הקהל והחל לנגן ניגון שמח"ת הידוע, לאחר "אתה הראת" השני החל לנגן ניגון הקפות לאביו ,ולאחר "אתה הראת" השלישי החל לנגן ניגון "ופרצת" .למותר לציין ,שבכל הניגונים עודד בעוז ובחוזק, וכמים הפנים לפנים כן הייתה גם שירת הקהל. אח"כ החל סדר ההקפות .להקפה ראשונה והשביעית הולך כ"ק אד"ש, ובשאר ההקפות הוא עומד על מקומו ומנצח על ההקפות בעוז ובחוזק. להקפותיו מקבל כ"ק אד"ש ס"ת קטן והולך אל בימת ההקפות כשלשני צדיו נדחקים האנשים לנשק את הס"ת שבידי כ"ק אד"ש .כשמגיע לבימה הוא עושה הקפה ואח"כ החל לנגן ניגון הקפות הידוע ועודד כשהוא 'מרקיד' את הס"ת לכל הצדדים ,לכל כיוון במשך זמן וכך מתגברת השירה .שעה זו לא ניתן לשער ולתאר כלל וכלל .כשגמר את ההקפה, קובץ "יומנים מבית־חיינו" 61 חוזר למקומו כשלשני צדיו עומדים כל הדרך אנשים האומרים לכ"ק אד"ש "דערלעבט איבער א יאהר" הרבי עונה "אמן ,גם אתם" .שאר אנשים מבקשים ברכה לדברים שונים וכ"ק אד"ש מברך. כשנגמרה ההקפה וכ"ק אד"ש חזר למקומו כבר נדחקתי החוצה ,מרוב הדחיפות .נדהמתי לראות שם כאלף אנשים ,בלי גוזמא ,שכלל לא הצליחו להיכנס אל תוך ביהכנ"ס .לקראת ההקפה השביעית חזרתי לביהכנ"ס. בהקפה השביעית התחיל כ"ק אד"ש לנגן "ופרצת" וההקפה הייתה כהקפה הראשונה. כיוון שלא הייתי בביהכנ"ס בין הקפה ראשונה לההקפה השביעית ,ביררתי מה היה ותמונה זאת יצאה :בהקפה הב' כובדו כמה מאנ"ש וחברי המזכירות. בהקפה ג' אורחים מאה"ק .בהקפה ד' אורחים משאר ארצות .בהקפה ה' — רבנים .בהקפה ו' — טנקיסטים. בהקפה ב' שרו "כרתי ברית" .הקפה ג' — "על הסלע הך" .הקפה ד' — ניגון שנת הארבעים .הקפה ה' — "וכל קרני". בהקפה זו מחא כ"ק אד"ש כפיים בחוזק רב ולכל הכיוונים ,ובאמצע החל לרקוד ד"ר וויס ור"ז יפה על בימת הרבי ,וכ"ק אד"ש הזיז מעט את הכסא .בהקפה ו' ניגנו ניגון שמחה. כאמור לעיל חזרתי לקראת ההקפה השביעית בה נתכבד כ"ק אד"ש והתחיל לנגן "ופרצת" .אח"כ חזר כ"ק אד"ש למקומו והחלו לומר "עלינו לשבח" בניגון הידוע .באמצע הסתובב כ"ק אד"ש לעבר הקהל והניף בידו בעוז, ועודד גם בשאר הקטעים" ,אל תירא 62 תשרי ה'תשע"ה וכו' אך צדיקים" .כשיצא כ"ק אד"ש החל לנגן "ופרצת" .ההקפות הסתיימו בשעה .10:30 יום חמישי ,כ"ב תשרי ,שמיני־עצרת בשעה 10:00נכנס כ"ק אד"ש לתפלת שחרית .כשהגיע למקומו הניח את הסידור ,וביד אחת אחז את שני קצוות הטלית ובידו השניה עודד את השירה בעוז .לאחר התפלה החל לנגן "ופרצת". אחה"צ יצאו אברכי אנ"ש והתמימים לתהלוכות לשכונות שונות בברוקלין, מנהטן וקווינס .אני הלכתי לאיסט־ סייד מנהטן ,באיסט־סייד גופא הלכתי לביהכנ"ס "אנשי ספרד" ורקדנו ושימחנו שם .אחרי שמלאנו את תפקידנו הלכנו לעשות קידוש בביהכנ"ס "יאנג ישראל" בסמוך .הדרך הלוך ושוב ארכה למעלה משלוש שעות. לקראת השעה 11:00חזרנו לקראון־הייטס דקות ספורות לפני גמר ההתוועדות של כ"ק אד"ש לרגל שמח"ת. בינתיים שמעתי פרטים על הנעשה ב 770משעה שעזבתי ועד עתה: בשעה 6:00היתה תפלת מנחה. בשעה 9:00נכנס כ"ק אד"ש להתוועדות לרגל ליל שמח"ת .בתחלת ההתוועדות הורה שא' מהקהל יקדש ויוציא י"ח את כל הקהל )ר"צ שיפרין שי' עשה קידוש(. בשיחה א' דיבר הרבי שצ"ל שלימות השמחה באופן ד"ופרצת" ובפרט בשנת אראנו נפלאות .בהמשך הזכיר שלאחרונה ראו ניסים באה"ק ,וניסים שלהם ב' מעלות) :א( שהם בגילוי) .ב( שהם מלובשים בטבע .בהמשך הזכיר את שמחת ביה"ש שהתקיימה בקראון־ הייטס ,שענינה "כתר" הקשור עם כתרו ומלכותו של הקב"ה )להעיר שכשהלכנו לתהלוכה דברנו אני ואחי אודות התרגום המדויק של קראון־הייטס ,ובא כ"ק אד"ש ופתר את הבעיה.(... ב"אתה הראת" הב' והג' אמר כ"ק אד"ש רק את הפסוק הראשון והאחרון .גם לאחר ה"אתה הראת" הג' התחיל כ"ק אד"ש לנגן "זאל שוין זיין די גאולה" ועודד בעוז .ולאחר "אתה הראת" הב' התחיל לנגן ניגון שמחה. בשיחה ב' ביאר את כל פסוקי אתה הראת .אך מפני המסגרת המצומצמת של היומן ,נסתפק בפסוק "ויהי בנסוע ארון ויאמר משה וגו'" — שיהודי צריך לדעת שהוא לא נמצא לבד בגלות, אלא גם אהרן ומשה רבנו נמצאים אתו. ובחי' משה שבכאו"א צועק "קומה ה' ויפוצו אויביך" .כשביאר את הפסוקים היתה התרגשות בדיבורו והיה דומה כאילו קולו נשנק מבכי .את השיחה סיים בזה"ל :ונסיים בניגון של שמח"ת שאחד מהם הוא ...והתחיל לנגן בעוז ניגון ההקפות לאביו ,והתרומם ממקומו ומחא כפים בחוזק ,תחילה בעינים עצומות לאחמ"כ פנה לכל הכיוונים. אח"כ התיישב והורה לרמ .טלישווסקי לנגן "שיבנה ביהמ"ק" .אכל מהמזונות ועודד את הניגון אח"כ החל לנגן "ניעט ניעט ניקאווא" והניף בידו הימנית בשמחה גדולה ,אח"כ הזכיר אודות ההכנה להקפות וההקפות עצמן ,ויה"ר שתומ"י ימשיכו את ההקפות בירושלים עיה"ק בביהמ"ק בגאולה האמיתית והשלימה. כשניגש כ"ק אד"ש לבימת ההקפות החל לנגן ניגון ההקפות הידוע ,והניף את הס"ת מימין לשמאל בעוז .בעצם ,כל מהלך ההקפות היו כאתמול .כשהגיע לבימה להקפה השביעית החל לנגן "זאל שוין זיין די גאולה" ורקד על מקומו בשמחה גדולה .גם הלילה שרו ב"עלינו לשבח" וכ"ק אד"ש הסתובב והניף בידו לעבר הקהל .כשיצא כ"ק אד"ש החלו לנגן "ושמחת" וכ"ק אד"ש עודד בעוז. כשהגיע לפרוזדור של הזאל הקטן אמר לרח"ב הלברשטם "זאלסט אין גיכין מפרסם זיין אז משיח איז געקומען" ]שבקרוב תפרסם שמשיח הגיע[ וסיים בחיוך רחב .ההקפות נגמרו בשעה ,1:20 אך רוב הקהל נשאר לרקוד ולשמוח בשמחת התורה והיה שמח במיוחד. בשעה 12:00נכנס כ"ק אד"ש להקפות .כשהגיע למקומו הסתובב לעבר הקהל ועודד את השירה בשתי ידיו ובחוזק רב .ב"אתה הראת" הראשון אמר כ"ק אד"ש את כל הפסוקים בעצמו ,וכשסיים התחיל לנגן "זאל שוין זיין די גאולה" ועודד בתנועות נמרצות. יום שישי ,כ"ג תשרי ,שמחת־תורה בשעה 10:00נכנס כ"ק אד"ש לתפלת שחרית ,כשהגיע למקומו הניח את סידורו על השטענדער ועודד את השירה בידו הימנית. לפני התחלת "אתה הראת" התחיל כ"ק אד"ש לנגן ניגון ההקפות לאביו ,גם הפעם אמר כ"ק אד"ש את כל הפסוקים ב"אתה הראת" הא' .וכשסיים הסתובב והתחיל לנגן "זאל שוין זיין די גאולה". ב"אתה הראת" הב' והג' אמר רק את הפסוק הראשון והאחרון .לאחר "אתה הראת" הב' התחיל לנגן ניגון שמחה. קובץ "יומנים מבית־חיינו" 63 לאחר "אתה הראת" הג' החל לנגן ניגון עוה"פ "זאל שוין זיין די גאולה" .לאחמ"כ הלך לבימת ההקפות עשה ג' הקפות וחצי והתחיל לנגן ניגון ההקפות לאביו, רקד על מקומו בשמחה רבה ועודד עם הס"ת בעוז לכל עבר .כשחזר למקומו היו כמה שאמרו לחיים וכ"ק אד"ש ענה במאור פנים .ואח"כ ניגשו לקריאת התורה. כשהחל החזן — רש"ד — לצעוד אל עבר בימת הקריאה הוא שר "הרבי שליט"א" אד"ש עודד בחוזק כשפניו לכיוון הס"ת .ב"חתן בראשית" נתכבד כ"ק אד"ש .כשאמרו את הרשות לחתן בראשית אמרו את שמו הק' ושם אביו של כ"ק אד"ש ושמותיהם הק' של כ"ק אדמו"ר הריי"צ ואביו אדמו"ר הרש"ב. למפטיר עלה ר"מ פוטרפס וכ"ק אד"ש נשאר לעמוד בצד הבימה עד לסיום ההפטרה )שלא כרגיל( .לאחמ"כ חזר למקומו ועודד את השירה "שישו ושמחו בשמחת התורה". בשעה 5:45נכנס כ"ק אד"ש לתפלת מנחה .כשהגיע למקומו הניח את הסידור ופנה לקהל ועודד את השירה בשתי ידיו ,בחוזק רב. גם היום לא התקיימה התוועדות דיום שמח"ת עקב הקביעות דעש"ק. ליל שבת בראשית בשעה 7:00נכנס כ"ק אד"ש לקבלת שבת .ב"לכה דודי" עודד את השירה בחוזק .בתפלת ערבית היה החזן רמ"ט וניגן בנוסח ימים נוראים ,וכשניגן עודד כ"ק אד"ש בעוז .אחר התפלה אמר כ"ק 64 תשרי ה'תשע"ה אד"ש "קדיש" לע"נ סבתו )אם אמו( הרבנית רחל ינובסקי הי"ד. שבת קודש כ"ד תשרי, "שבת בראשית" ,מבה"ח חשון בשעה 8:30נכנס כ"ק אד"ש לאמירת תהלים בציבור .כשהגיע למקומו הניח את התהלים על השטענדער ,הסתובב לעבר הקהל ועודד השירה בחוזק ,בשתי ידיו .במשך אמירת התהלים עמד .בין כל ספר וספר אמר "קדיש" ,וסיים עם הציבור. בשעה 10:30נכנס לתפלת שחרית. החזן היה רמ"ט הן בשחרית והן במוסף. גם היום ניגן בנוסח הימים־נוראים ובניגונים עודד בחוזק ובמשך זמן. בשעה 1:30נכנס כ"ק אד"ש להתוועדות ש"פ בראשית .בשיחה הראשונה הזכיר שיש היום שתי התוועדויות ומעלה בכל א' מהן: ההתוועדות הראשונה היא ההתוועדות שיש בכל שב"ק המעלה דתדיר ,ותדיר קודם .וההתוועדות השניה קשורה ליו"ט .מעלת החידוש ודבר חדש הוא חביב ,ומצינו בברה"ז שחביב קודם לברכה .הזכיר גם שהיום הוא אסרו חג בכך שלו קשר לחג ,והוא כיום נוסף לחג. בהמשך הזכיר שבנוגע לד' מינים מצינו פלא ,שהגם שיש להם שמות בלה"ק, לא נזכרו בתורה בשמותיהם ,אלא ,פרי עץ הדר וגו' .ורק רז"ל דרשו מה הם. ומכאן הוראה ליהודי שתחלת עבודתו הוא במצב של העלם .וע"י עבודתו הוא מגלה את מצבו האמיתי .וכן היה גם בסדר הבריאה תחלה היה תוהו ובוהו ואח"כ היה יהי אור וגו' .אחר השיחה הא' שרו "כרתי ברית" וכ"ק אד"ש עודד בחוזק. בשיחה הב' דן הרבי בכמה ענינים איך ינהגו ביום זה כשיבוא משיח ויתברר שאסרו־חג היה כבר אתמול ,ומה יהיה בנוגע לכל ההנהגות דאסרו־חג ביום זה .וכן לענין שמע"צ ,שמנהג חב"ד לא לאכול מחוץ לסוכה ,ואז יתברר ששמע"צ אינו שייך כלל לסוכות .ואמר שידונו ע"ז בכינוס תורה .והוסיף שיה"ר שנזכה לכינוס תורה הגדול ד"תורה חדשה מאתי תצא" בביאת משיח צדקנו במהרה בימנו אכי"ר .בשיחה הג' הזכיר ע"ד חלוקת המשקה .לאחר חלוקת המשקה הזכיר ע"ד מכירת המצוות ושמזה יימשך על כל השנה כולה. לאחר מכירת המצוות התחיל כ"ק אד"ש לנגן ניגון ההקפות לאביו ולפתע קם מכסאו ורקד על מקומו במחיאות כפיים ובשמחה רבה ועצומה ,אח"כ נתן מזונות בתוך מפית לגבאים .הורה להכריז על ההתוועדות השניה והזכיר ע"ד ברכה אחרונה. ההתוועדות נגמרה ב .3:30לאחמ"כ התפללו מנחה .כששרו ב"שים שלום" בחזרת הש"ץ עודד בשתי ידיו לכל הכיוונים .לאחר התפלה הכריז הגבאי על ההתוועדות הב' ,ולאחמ"כ החל כ"ק אד"ש לנגן ניגון ההקפות לאביו ויצא לחדרו. בשעה 6:00נכנס כ"ק אד"ש לההתוועדות השניה .כשהתיישב במקומו נטל את ידיו ובצע על לחם משנה וטבל במלח ג"פ .הקהל ניגן ניגון שמחה ועודד את השירה בשתי ידיו. באמצע נטל חתיכה מהחלה ,הסתובב ומסרה לד"ר וויס .אח"כ נתן גם לילד שארף והמשיך לעודד את השירה. אח"כ פתח את הסידור והחל באמירת השיחה .בה הורה לנגן "בני היכלא" כיון שנמצאים בזמן "רעוא דכל רעוין". כיון ששבת זו היא המשך לשמ"ע ושמחת־תורה ,ניגנו ניגון ההקפות .כ"ק אד"ש אמר כי כל הענינים שבר"ה הם באופן ד"כסה" מתגלים ביום חגנו — קובץ "יומנים מבית־חיינו" 65 חה"ס ,מתאים גם לנגן ניגון הקשור לר"ה .אך לנגון "אבינו מלכנו" בשבת, יראה הדבר מוזר ,אמנם יש עוד ניגונים הקשורים לר"ה .והזכיר שניגון הוא קולמוס הלב שזהו קשור עם עיקר עבודת האדם" ,איזוהי עבודה שבלב זו תפלה" ,עד "ואהבת את ה"א בכל לבבך" .ויה"ר שנזכה תומ"י לשירה העשירית וכו' .אד"ש סיים את השיחה באמרו "יעצט וועט מען זינגען אלע ניגונים אנהויבענדיק פון דעם ניגון"... ]כעת ינגנו את כל הניגונים ,החל מהניגון [...והתחיל לנגן "בני היכלא". כל הקהל הצטרף .כ"ק אד"ש הביט בסידור ,באמצע גם הוציא את משקפיו והרכיבם ,ולקראת סיום הניגון הורידם והחזירם לכיסו .אח"כ הורה לנגן ניגון ההקפות לאביו .וכשהוא ממשיך להביט בסידור עודד את התנועה הידועה פעמיים .אח"כ הורה לנגן "ושמחת" ועודד מאוד חזק .לאחמ"כ הורה לנגן )בקשר לר"ה( ניגון "לכתחילה אריבער". אח"כ ציווה לנגן ניגוני רבותינו הק' על הסדר וניגנו ג' תנועות להבעש"ט הה"מ ואדה"ז" .א־לי אתה" לכ"ק אדמוה"ז. "קאפליע" לאדמוהמ"צ" .ימין ה'" להצ"צ" .לכתחילה אריבער" לאדמו"ר מוהר"ש .ניגון "הכנה" לאדמו"ר הרש"ב. ניגון "הבינוני" לאדמו"ר הריי"צ" .אתה בחרתנו" לכ"ק אד"ש. בעת הניגונים — שארכו זמן רב — הביט לעבר הקהל והפנה פניו הק' לכל הכיוונים וענה לחיים ,אף שהיתה ניכרת רצינות על פניו. בשיחה הב' התחיל לדבר בענין' ,נח, נח ב' פעמים — ניחא בעליונים וניחא בתחתונים' וההוראה ,שצ"ל הנייחא 66 תשרי ה'תשע"ה בהעליונים והתחתונים גם יחד ,ולא כשהם מחולקים וזוהי תכלית השלימות. וכמו שמצינו "ואהבת . .בכל לבבך" — בשני יצריך ,שהחלל הימני והשמאלי מתאחדים למציאות אחת שהיא אהבת ה' .וזה נמשך גם בנכסיו הגשמיים "בכל מאדך" ,בכל ביתו "על מזוזות ביתך" ועד לכל העיר "ובשעריך" וכו' ,ויה"ר שנזכה תומ"י לגאולה האמיתית והשלימה. בשיחה הג' התעכב על ענין בפירש"י "ובמיוחד שלא "הרעישו" בנוגע לפירש"י ,זה כמה חודשים". עה"פ "אלה תולדות נח" פירש"י "ד"א ללמדך שעיקר תולדותיהם של צדיקים — מעשים טובים" .ולכאו' זה נגד הפשט הפשוט שתולדות אלו בניו ובנותיו. בסוף השיחה הסביר שההכרח של רש"י הוא מהכתוב" ,אלה תולדות"" .אלה", פסל את הראשונים וא"כ זה ענין חדש — מעשים טובים. אח"כ התעכב על הרש"י הראשון שבפ' בראשית" ,אמר ר"י לא היה וכו' שאם יאמרו אוה"ע לישראל לסטים אתם וכו'" ,ואמר שבמשך שנים רבות לא ראו את זה בגילוי ,ודווקא בשנתיים האחרונים או בשנה האחרונה "רגשו גויים" ,וכביכול טענתם היא מצד 'צדק ויושר' )אף שבכווית ובגדאד ובכללות במפרץ הפרסי לא דואגים לצדק ויושר, ואף לא מאפשרים לחיילים היהודים להתנהג כיהודים ,מפני הסביבה הערבית וכו' וכו'( וזוהי ההוראה מפירש"י — "רש"י לא התבייש וכתב כן בזמנו — ימי הביניים .ואף שזה היה בגדר פיקו"נ" .ובהמשך שאל גם בנוגע לפירש"י זה ,מדוע הזכיר את שמו של בעל המאמר — ר' יצחק .ולאחר שקו"ט ארוך ,ביאר שרש"י היה מוכרח מצד כיבוד אב ואם — שכשבן חמש למקרא או בן עשר למשנה וכו' שראה במדרש שזה נאמר בשם ר' יצחק ,והוא יודע שאבי רש"י קראו לו יצחק ,הרי זה שרש"י משמיט את ה"אמר ר' יצחק" ייחשב כזלזול בכיבוד אב. אח"כ התעכב על פרש"י "ויתעצב על לבו" — אפיקורוס א' שאל את רבי יהושע בן קרחא איך אתם מודים שהקב"ה רואה את הנולד ..בשעת אבלא אבלא. ולכאו' הלא כל יהודי יכול לשאול א"ז ולאו דוקא אפיקורס? ותי' בדרך הצחות, שרש"י מורה ששאלה כזו" ,מעצב לבו" נובעת מאפיקורסות ר"ל. בהמשך לזה הזכיר שכשלא נזהרים בחלב עכו"ם זה גורם שיחדרו לראש עניני מינות ח"ו .וסיים שיה"ר שנזכה תומ"י להגאולה האמיתית והשלימה וכו' ותומ"י ממש .אח"כ הורה לסיים מעין ההתחלה בניגון הקפות ושזו תהא הכנה להקפות בא"י ,בירושלים, בביהמ"ק ,בקה"ק ותומ"י ממש. הגיעו עוד אנשים שלא קיבלו וחילק גם להם .אח"כ ניגב את הכוס במפית והחל לנגן כי בשמחה תצאו תוך כדי הנפת ידו ויצא לחדרו הק'. החלוקה החלה והסתיימה בשעה .1:25 בשעה 9:00 יום ראשון פ' נח כ"ה תשרי לתפלת שחרית נכנס כ"ק אד"ש בשעה .10:20בשעה 12:30החלה חלוקת הדולרים .ונסתיימה ב 5.20וכעבור רבע שעה נכנס למנחה .יש לציין שזו הפעם השניה שכ"ק אד"ש לא נוסע לאהל בגלל השעה המאוחרת .הפעם הראשונה היתה בכ"ו אלול תש"נ )אז סיים הרבי את החלוקה ב.(5:15 בשעות אחה"צ התקיים כינוס תורה ב ,770בהשתתפות הגר"י פיקרסקי ראש הישיבה והגר"ש עלבערג .הכינוס נפתח בדבר מלכות ע"י הגרי"כ שי'. בשעה 7:00נכנס כ"ק אד"ש לתפלת ערבית. אח"כ נתן את החלה והמים בתור השתתפות ב"כינוס תורה". ההתוועדות הסתיימה בשעה .8:15 אח"כ ברך ברהמ"ז על הכוס ,לאחר ברהמ"ז התפלל ערבית במקומו .לאחר ערבית הבדיל ואח"כ החל בחלוקת כוס של ברכה .בשעת החלוקה היה בשמחה גדולה ,ועודד את הניגונים, במיוחד כשהחזן טשאטשקעס שר. בסיום החלוקה אמר כ"ק אד"ש "ויתן לך" והתיישב לברכה אחרונה .אח"כ קובץ "יומנים מבית־חיינו" 67 אח"כ התקיים המשך לכינוס תורה יחד עם התוועדות לרגל סיום הלכות עדות להרמב"ם .במהלכה חולקו שיירי החלה והמים של כ"ק אד"ש. יום שני פ' נח כ"ו תשרי בשעה 11:40נסע כ"ק אד"ש להאהל. גם היום התקיים המשך לכינוס תורה עד שעות הערב .כשכ"ק אד"ש חזר מהאהל ונכנס לתפלה לא שרו )כיון שבחוץ התקיימה חופה( .לאחר התפלות לפני שנכנס לחדרו ברך החתן והכלה ב"מז"ט ,בשטו"מ ,בנין עדי עד". היום שלחתי מכתבים לבית ,וצרפתי גם את היין של 'כוס של ברכה' ,החלה והמים של כ"ק אד"ש. ב"ה .יום שלישי פ' נח כ"ז תשרי לאחר התפילות ,במשך היום ,ברך נוסעים "פארט געזונטערהייט ,בשו"ט, הצלחה רבה". בשעה 8:00בערב נכנס כ"ק אד"ש ליחידות הכללית שהתקיימה בזאל למטה .לא היה לבוש בגארטל )כרגיל(. התיישב על מקומו והתחיל בשיחה, במהלכה אמר שבשנה זו תהא שנת אראנו נפלאות ישנם שני הוספות על שנת נסים שקדמה לה) .א( שהשנה היא נפלאות שלמעלה מנסים) .ב( שהיא באופן של אראנו לעיני בשר .בהמשך הזכיר שיש ללמוד הוראה מפרשתנו, בפסוק "ואל אמה תכלנה מלמעלה", אמ"ה ר"ת "אלקינו מלך העולם" שבנ"י מכתירים את הקב"ה למלך ועי"ז נעשה מלך על כל העולם .והעולם כולל ונחלק לבריאה ,יצירה ועשיה .ויש ללמוד הוראה בפרט מהחלק שבפרשתנו 68 תשרי ה'תשע"ה השייך ליום זה" ,צא מן התבה" — הגם שידוע הפירוש ב"בא אל התיבה" ,שיש להיכנס אל תיבות התורה והתפלה, עכ"ז צריך להיות גם צא מן התיבה — לברר את העולם ,ועד שפועלים על הע' אומות ,שהם מכריזים )כפי שבנ"י פעלו בר"ה( "מלוך על העולם כולו וכו'" .ונזכה להגאולה האמיתית והשלימה תומ"י ממש. לאחר השיחה נתן לכאו"א דולר וברך ברכה והצלחה .כאו"א מוסר אז את הפ"נ .היו כו"כ שקיבלו דולר נוסף .ילדה קטנה נתנה לרבי סידור וכ"ק אד"ש שאל אותה בחיוך" ,האם זה בשבילי?" ומשנענה בחיוב לקח את הסידור. החלוקה נמשכה עד שעה .10:00 לאחמ"כ נכנסה קבוצת חתני הבר־מצוה והבת־מצוה עם הוריהם. כ"ק אד"ש אמר שנוסף על הברכות האמורות לעיל ,הרי ישנה ברכה מיוחדת בכך שהם נכנסים לעול תורה ומצוות .השיחה ארכה כשלוש דקות. אח"כ נתן לכאו"א דולר וברך בשעה טובה ומוצלחת .החלוקה נמשכה כ20 דקות אח"כ נכנסה קבוצת החתנים והכלות וכ"ק אד"ש אמר שבנוסף על כל הברכות האמורות ,ישנה ברכה מיוחדת לרגל הנישואין — בנין ובית נאמן בישראל .השיחה ארכה כארבע דקות ולאחריה חילק לכאו"א דולר וברך "בנין עדי עד" .החלוקה נמשכה עשר דקות. אח"כ נכנסו התמימים האורחים והתלמידים השלוחים .כ"ק אד"ש התחיל לדבר על הצורך לעסוק בלימוד התורה באופן ד"לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא" והזכיר את הפסק שכבר "כלו כל הקיצין" והגאולה צריכה לבוא מיד, ואז יהיה "ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחילה" שקאי על לימוד התורה .וכל מי שזיכהו ה' שעיסוקו יהיה בתורה ,והוא מנצל א"ז כדבעי מתוך שמחה וטוב לבב ,מזרז בכך את הגאולה עבור כל בנ"י .ויה"ר שיתקיים בכם הבא ליטהר מסיעין אותו בלימוד התורה לשמה בהצלחה רבה ומופלגה .לאחר השיחה נתן לכאו"א דולר. בסיום היו שלשה סלים של פני"ם. כ"ק אד"ש בקש את הגדולה שביניהם, הרימה ביד שמאל ,הניחה על השולחן, ולרגע הפנה את פניו לעבר ארון הקודש ואמר משהו .והתחיל ללכת לחדרו בדרכו ראה צלם שעמד לשמאלו, העביר את הסל מידו השמאלית לימנית )כאן ראו במוחש את כובד הסל וא"א להסביר א"ז על הנייר( ועודד בידו לעבר הצלם .אח"כ הביט על השעון ויצא לחדרו .השעה היתה .11:25 את כל מהלך היחידות במשך שלש וחצי שעות ראיתי מה'עזרת נשים' .שם הצטופפו הרבה בחורים שלא נכנסו ליחידות .את היחידות לאורחים היו יכולים לראות בווידאו. קובץ "יומנים מבית־חיינו" 69 יום רביעי פ' נח כ"ח תשרי גם היום לאחר התפילות ברך נוסעים בברכת הנסיעה. יום חמישי פ' נח כ"ט תשרי בשעה 2:30נסע לאוהל וחזר ב.7:00 לאחר כמה דקות נכנס לתפלות מנחה וערבית .ב"עלינו" הסתובב וסימן לחלוקת דולרים .חילק 2דולר לכאו"א ועודד את השירה כמה פעמים )דבר נדיר בחלוקות שלאחר התפילה(. החלוקה ארכה כ 20דקות .כשיצא לחדרו 70 תשרי ה'תשע"ה עודד את השירה .בשעה 9:30התחילה ההתוועדות לרגל סיום הלכות ממרים והתחלת הלכות אבל להרמב"ם ,ביחד עם התוועדות לרגל ר"ח .נאמו הרב זאב קסלמן מכפ"ח .הר"י סגל ממגה"ע .והר' שמריהו הראל. במשך היום התקינו דלת אחורית לזאל הקטן ממול ארון הקודש ,היכן שעד היום היה חלון קטן ,כדי שהבחורים יוכלו להכנס לזאל הקטן בימי ראשון, בשעת חלוקת הדולרים .היו כאלו שלקחו לְ ֵבנים כמזכרת... סע מרכזיי... ם' ממס שמים 'צדדייים רש מושבע, משביע רשימה מקורית מחודש החגים בבית־חיינו נכתבה ע"י הרה"ח ר' טוביה בלוי בעקבות תשרי תשל"ג קובץ "יומנים מבית־חיינו" 71 מסע "החודש השביעי" אל חצרו־בית מדרשו של כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש ,מהווה מעין בלתי נדלה לציון רשמים ותיאור חוויות .המדרש הידוע בקשר לשם "החודש השביעי" שהוא מלשון שובע ,מקבל כאן משמעות מלאה .יש כאן שפע של חוויות רוחניות בכל התוועדות ,בכל תפילה עם הרבי ,ב"יחידות" ,בשעת "חזרה" על דברי תורתו של הרבי ,וכך הלאה. אכן ,רבות כבר נכתב לתיאור חודש תשרי בחצרו של הרבי ,על גודש חוויותיו ,והדגש הוא ,כמובן ,על תוכן דברי התורה ורעיונות ההגות אותם משמיע הרבי ,או על עניינים מיוחדים שאירעו במשך החודש. אלא כאן יופנה המבט אל דברים "צדדיים" כביכול ,עניינים אשר בדרך כלל לא נהוג לספר עליהם ,כיון שעיקר תשומת־הלב מסובת אל המרכז ,היינו — דברי הרבי ,הנהגותיו בתפילה ,וכיוצא בהם. הדרת מלך כל כמה שיתואר הדר המלכות החופף על אורחות הרבי בין חסידיו לא יובנו הדברים, כפי שהם נראים למסתכל בהם מקרוב. כל המשלים באגדות המתארים "מלך ביפיו" קמים לתחייה לעיני המבקר בחצר ליובאוויטש בכל עת מצוא. אתה רואה ,למשל ,קהל אלפים נדחס ומצטופף לפקעת אחת כאילו הם גוף אחד גדול ומסורבל .דומה שאפילו כח אדירים לא יצליח להבקיע לו דרך כאן ,שהרי פשוט אין מקום פנוי שאליו יזוז אף אדם אחד .משל לחבית מים מלאה שאי אפשר להכניס אליה דבר מבלי לשפוך מן החבית .אך הנה — ראה זה פלא! — כבמטה קסמים מתפנית דרך ארוכה ומרווחת מפתח האולם עצום הממדים עד קצהו המרוחק ,מקום מושבו של הרבי ,כשמשני הצדדים חומות־אדם נרגשות ,והרבי נכנס לאולם ,כשסידור התפילה בידו צועד במהירות אל מושבו ומתחיל מיד בתפילה. כשהנך מסתכל לעבר מקום מושבו של הרבי ,בפינה הדרומית־מזרחית ,שם עומד הרבי ליד דוכנו ופניו אל הקיר ,שקוע בתפילתו — אתה נוכח בתופעה מופלאה עוד יותר מבחינה זו של "הדרת מלך" .לנגד עיניך נראה סיומו של רובד הצפיפות שם מתהווית "קרחת" מלבנית של כמה מטרים מרובעים ,מסביב למקומו של הרבי .אתה מניח בוודאות ,שקיימת איזו גדר העוצרת בעד הקהל הצפוף מלהתקדם אל עבר השטח הפנוי מסביב לרבי ,אך טעות בידך ,יש כאן רק מחסום נפשי של מורא מלך ,העוצר את עומדי השורות הראשונות ,ומניע אותם לעמוד בלחץ הצפיפות שמאחוריהם .אין העומדים בשורות הראשונות גיבורים יותר מן העומדים מאחוריהם ,את מקומם השיגו ע"י כך שהגיעו לכאן זמן ניכר מבעוד מועד .אלא שכח נפשי נעלם נותן להם חיל לעמוד בלחץ העצום ולהימנע מלהתקדם אפילו פסיעה לעבר השטח שנקבע — איך וע"י מי? — כ"תחום" אישי ,כביכול ,של הרבי ,כדי לא להפריע לו בהתייחדו עם בוראו ,כשליח הציבור הגדול הזה ,וציבור הרבבות שאינו כאן כרגע ,אך לבבותיו דופקים לכאן ממרחק. 72 תשרי ה'תשע"ה "הדרת מלך" אתה רואה בהתוועדויות הממושכות .אתה רואה את הרבי יושב במרכז במה מוגבהת ,מאחוריו יושבים רבני וזקני החסידים ,ולפניו הקהל העצום ,הנמצא במרכז האולם ,והעומד משני הצדדים כשכל שורת אנשים עומדת על בסיס גבוה יותר מזו שלפניה )כדי שלא להסתיר( ,עד שהאחרונה — לכיוון הקיר — עומדת סמוך לתקרה ממש .כל הקהל הזה ניצב על עמדו בדממה דרוכה כשאזניו פתוחות לדברי הרבי. אך הנה הפסיק הרבי את דבריו .הממונה על כך פותח בשיר שהקהל מצטרף אליו מיד כדרכם של חסידים .לפתע אוחזת התלהבות בכל הקהל וכולו רוקד על עמדו ומגביה קולו ומגביר קצב השירה .מתברר — שהרבי הצטרף לשירה ובניע ראש הוא רומז להגברת השירה אתה רואה שירה הרמונית של "מקהלה" מיוחדה במינה בת אלפי קולות ,אשר "שרביט הניצוח" הבלתי נראה של הרבי מעלה את הטון ואת הקצב מרגע לרגע עד לשיא .השירה נפסקת בבת אחת ,כאשר הרבי חדל מ"ניצוחו" ובדממה המשתררת ממשיך הרבי בשיחותיו. עוד אלפי פנים להדרת המלכות בליובאוויטש ,אך הדוגמאות שהובאו דיין ללמד על השאר. "חזרה" ו"חוזרים" הכל שומעים את "שיחות" ו"מאמרי" הרבי ,דברים בתורת החסידות ,בירורים בהלכה ופלפולה של תורה ,עיונים במחשבת היהדות ,הדרכות ועצות בעבודת הבורא וכו' .הכל שומעים ,וכל אחד קולט לפי ערכו ולפי כוחו ודרגתו ,קשה לכל אחד לקלוט את הכל ולזכור את הכל מן השפע המומטר בהתוועדויות הארוכות .אך ישנם "חוזרים" והם עורכים "חזרות". לאחר ההתוועדות — המסתיימת לעתים בשעות המאוחרות מאד של הלילה — מתיישבים כמה עשרות אברכים צעירים מבני הישיבה בעיגול ,ואתם כל דכפין .בראשם נמצא ה"חוזר" הרב ר' יואל כהן ,ו"חוזרים" אחרים ,ומתחילים לשחזר במתינות — ובעזרת קהל המשתתפים — את הדברים .ה"חוזר" אומר קטעים ,ופלוני מזכירו מלה נוספת, ואחר — מלה אחרת .לעתים מתעורר ויכוח על הבנת קטע מסויים ,או על מקומו של קטע והקשרו .וכך — לאט לאט ובעמל רבים — נבנית מחדש כל ההתוועדות. זוהי "חזרה" ,הנמשכת שעות רבות. מן החזרות האלה מועלות על הכתב כל אותן שיחות שנתפרסמו .ישנן שיחות שהתפרסמו רק במימיוגרף ,כיון שלא עברו הגהת הרבי ,ומצוין עליהן "הנחה בלתי מוגהה" ,אך השיחות שהוגהו ע"י הרבי ,וגם נוספו להן מראי־מקמות והערות ,רובם ככולם מהרבי עצמו ,יוצאות לאור הדפוס ,באידיש או בלה"ק או בשתיהן .ואח"כ מיתרגמות חלקן לשפות רבות נוספות. כל כרכי "לקוטי שיחות" — הורתם ולידתם המחודשות — ב"חזרות". קובץ "יומנים מבית־חיינו" 73 יומנים כמעט כל בחור מן היושבים הקבועים בבית מדרשו של הרבי ומן האורחים הבאים להסתופף בצלו ,מנהל יומן אישי. ביומן כזה נרשמים כל האירועים ,קטנים וגדולים .לא רק התוועדויות ותוכנן ,כי אם גם באיזו שעה בדיוק החלה התפילה ,ובאיזה ספר עיין הרבי לפני התפילה ,ומה אמר למי בדרכו לחדרו ,איך בדיוק היתה תקיעת השופר ,ע"י הרבי ,ומסביב לה ,איך היתה ההפטרה וברכותיה על־ידו ,איך היתה ברכת הכהנים ,איך היו הכריעות ,איך היתה תפילת הנעילה ,איך היו הנענועים ,ההקפות ,וכך הלאה ,תוך ציון מיוחד של כל פרט שהיה בו שינוי כלשהו לגבי שנים קודמות ,גם באשר לתופעות צדדיות שונות המעניינות את החסידים מאהבתם לרבם. כאמור ,רבים הם בליובאוויטש ,המנהלים יומני אירועים כאלה ,אך במיוחד התפעלתי כשראיתי יומנו של ילד בגיל אחת־עשרה ,מילדי החסידים שהגיעו מעבר לים .התפעלתי על עצם העובדה שילד מוצא לו לנכון לנהל יומן כזה ,אבל התפעלתי יותר כשנזדמן לי לעיין ביומן ,ונוכחתי בעירנות ובחוש־התפיסה המאפיינים ילד זה ,וכיצד נתונה תשומת לבו לכל פרט עיקרי ועיקרי פחות. תורים "לא רעב ללחם ולא צמא למים" .תורים רבים כבר ראיתי ,בהם עומדים אנשים ומחכים לרכישת מצרך וכיוצא בזה ,אך את החודש השביעי בליובאוויטש מאפיינים תורים שונים. יש תור ל"לעקאך" ,יש תור לנטילת לולב ,ויש תור לכוס של ברכה. תור ל"לעקאך" מה הוא? בערב יום הכיפורים נהוג שהרבי מחלק "לעקאך" )עוגת דבש( לאנשים ומאחל להם שנה טובה ומתוקה .הרבי עומד משעות הבוקר — לאחר סיום התפילה — בפתח חדרו ואלפי אנשים עוברים עליו ומקבלים את הפרוסה עם הברכה .נמשך ,אפוא ,תור של אלפי אנשים לאורך מאות מטרים ,כשכל אחד מחזיק ספר תהלים או ספר אחר בידו וקורא בו .עמידה כזו — למרות הקצב המהיר של התקדמות התור — עשויה להימשך שעות רבות .אין החסידים מתעייפים ,אך מפליאה יותר העובדה שאין הרבי מתעייף. חלוקת ה"לעקאך" אינה מסתיימת לאחר השעות הרבות של החלוקה בערב יום הכפורים .היא נמשכת ,עבור אלה שלא קיבלו ,ביום הושענא רבה. תור אחר הוא בימי חג הסוכות ,כשהחסידים עומדים שוב לאורך תור המתמשך עשרות מטרים ,וממתינים לשעתם לברך על ארבעת המינים של הרבי. תור נוסף הוא ל"כוס של ברכה" :במוצאי ראש השנה ובמוצאי שמחת־תורה מחלק הרבי מכוס של ברכה ,שעליה בירך ברכת המזון ברבים ,בסיומה של ההתוועדות 74 תשרי ה'תשע"ה שהתקיימה אותו יום .חלוקה זו ,נמשכת כארבע שעות ,כשבמהלכן משמיע הציבור הממתין לתורו משירי חסידים ,והרבי "מנצח" על השירה לעתים תכופות בתנועה קלה בידו השנייה .בין העומדים בתור ישנם כאלה המתעקשים לבקש ברכה והרבי עונה, וישנם אחרים אשר הרבי מעיר להם הערות שונות הנוגעות להם ולענייניהם. בסיכום ,היו השנה עשרה תורים משלושת הסוגים הנ"ל ,תורים בליובאוויטש. קבוץ גליות לחודש תשרי השתא בליובאוויטש הגיעו אורחים משבעים ושתיים נקודות ישוב ברחבי תבל ,משלושים ותשע ארצות מכל היבשות )בכללן — תשע־עשרה נקודות ישוב בארץ הקודש( .ברם ,לא זה החידוש ,שכן הכל יודעים את היקף התפשטותה של ליובאוויטש .החידוש הוא בזה שאותה תנועה חסידית שנולדה ופעלה באירופה המזרחית ,מרכזת אנשים מכל העדות בישראל למוצאיהן. דבר זה בא לידי ביטוי גם בחודש השביעי בליובאוויטש ,כשבחצר הרבי התרכזו לא רק העדות האשכנזיות השונות והרבות ,אלא אף עדות המזרח :יוצאי גרוזיה )בראשות ה"חכמים" שלהם( ,בוכרה ,מרוקו ,תוניס ,תימן ,פרס ועיראק .כולם .גם אלה שלא הבינו מלה אחת אידיש — הצטופפו ,ובהתמסרות קלטו בכל חושיהם את שפע האור האלוקי בביטוייו השונים .כל אחד מצא כדי מידתו וכפי משאת נפשו ויותר מזה. תורה ,הדרה ואוהלה לא הרחק מבית מדרשו של הרבי קיימת ישיבה מיוחדת במינה — בשם "הדר התורה" ,המתרחש בין כתלי ישיבה זו אין ,כמדומה ,אח ורע בעולם כולו. בשני בנינים נאים ומרווחים לומדים כמאה צעירים בגיל מתקדם )משבע־עשרה עד עשרים ושש בערך( את הדברים היסודיים בתורה ,אותם לומדים במקום אחר ילדים רכים. המדובר בצעירים אשר מוצאם ממשפחות לא־דתיות שניהלו אורח חיים אמריקני מובהק של גידול פרע והתנהגות מופקרת ,אלא שנתפסו להשפעתה של ליובאוויטש )באמצעות פעילותה בין צעירים ברחבי ארה"ב ,ע"י מוסדות הנקראים בשם "בית ליובאוויטש" או "בית חב"ד"( ,והשתכנעו לבוא וללמוד להכיר את היהדות מקרוב .בין הצעירים מרובים גם סטודנטים ואקדמאים אשר נמשכו לצד האינטלקטואלי שבחב"ד ונתקרבו ע"י כך ליהדות שלמה. יש ב"הדר התורה" חמש כיתות ,המדורגות לא לפי הגיל ,כי אם לפי רמת הידיעות ביהדות ,החל משיעורים בתורה שבכתב והלכות וביאורי תפילה ,ועד שיעורי עיון בגמרא ותוספות ובתורת חב"ד. הדר התורה נוסדה לפני אחת־עשרה שנה ע"י אחד מזקני ורבני החסידים ,הרב ישראל יעקבסון .היה זה לאחר שהצלחת פעולות "ופרצת" ע"י שליחי חב"ד הניבה קובץ "יומנים מבית־חיינו" 75 פירות ,וצעירים אמריקניים — במיוחד מן האוניברסיטאות והמכללות — החלו להתקרב ליהדות ,הללו התחילו לשנות את השקפותיהם ואורח חייהם ,אך צמאונם היה חזק לרכישת ידע מעמיק ונרחב יותר ביהדות .תחילה נקבע להם שיעור מיוחד במסגרת ישיבת ליובאוויטש הקיימת ,למשך שעתיים ביום ,אך מהרה התברר שהם זקוקים למסגרת נפרדת לכל שעות היום וכך נוסדה "הדר התורה". לכל אחד מתלמידי "הדר התורה" היסטוריה בפני עצמה :איך הכיר את ליובאוויטש, איך השתנו דעותיו ואורחותיו ,איך הגיע ל"הדר התורה" וכו' .מתולדותיו ותהפוכותיו של כל אחד מהם אפשר לחבר סיפור מרתק על סערותיו עד הגיעו אל המנוחה והנחלה. יש בין תלמידי "הדר התורה" כאלה הממשיכים בחלק מן היום בלימודיהם האקדמיים ,אך רובם — מהם חמישה־עשר נשואים — מתמסרים לגמרי ללימודי תורה. מבין בוגרי המחזור הראשון ישנם כאלה המכהנים כבר ברבנות .ר' י .ו .למשל ,מכהן כרב ומנהל בי"ס יהודי בקהלה בניו־ג'רסי ,ומגיע לרבי לקבל הדרכותיו וברכותיו ,עזר כנגדו משמשת אשתו — בעלת תשובה אף היא — אשר חגרה אומץ ,כשלא נולד להם ילד כמה שנים אחרי הנישואין ,והפצירה לרבי להבטיח לה שתיפקד בבן .הדבר היה בעת ביקורם המשותף ,שלה ושל בעלה ,אצל הרבי בחודש אלול אשתקד .הרבי הבטיח לה ,ולפני שבועיים התקיימה ברית המילה של בנם שנולד להם למזל טוב. ומ"הדר התורה" למוסד השונה לחלוטין באופיו" ,אהלי תורה". אם יש איזה צד שווה בין שני מוסדות אלה הרי זה בכך ,שכל אחד מהם מיוחד במינו ואין דומה לו. "אהלי תורה" הוא מוסד חינוכי חב"די לילדים אשר בו אין לומדים לימודי חול כלל. אם במוסדות חינוך אחרים של חב"ד לומדים לימודי חול ,במידה הדרושה לפי החוק האמריקני ,כדי לקרב ילדים אחרים ,הרי במוסד זה ,בו לומדים בדרך כלל רק מילדי החסידים ,אין לומדים לימודי חול בכלל ,וזאת כדי ששנותיו הראשונות של היהודי היו מלאות וגדושות אך ורק בתורה וקדושה. כנוס תורה ומ"אהלי תורה" ל"כנוס תורה"" .כנוס תורה" מה הוא? בחודש השביעי מתכנסים כידוע לליובאוויטש רבים מרבני וראשי ישיבות חב"ד בכל רחבי תבל .בכל ימי חגי החודש והימים שביניהם הרי הם שותים כולם ,כקטן כגדול, בצמא את דברי הרבי .אך קיימת מסורת בליובאוויטש לקבוע את יום אסרו חג כולו ליום התכנסות של כל האורחים ולתלמידי הישיבות החב"דיות המקומיות ,אברכי הכוללים וסתם למדנים חסידיים .ב"כנוס" זה משמיעים כעשרים מן הרבנים והר"מים האורחים את פלפוליהם ההלכתיים ,וחידושיהם בסוגיות עמוקות. אחרי כל הרצאה מתעוררות שאלות ומתקיימים ויכוחים ,כדרכה של תורה. 76 תשרי ה'תשע"ה הכנוס נפתח ע"י החוזר ר' יואל כהן ב"חזרה" על פלפול הלכתי שהשמיע הרבי בהתוועדות יום לפני כן ,כהשתתפותו ב"כנוס תורה" .גם מנהג זה הפך למסורת .נושא שיחה זו של הרבי היה על שמיטת קרקע ושמיטת כספים" .כנוס תורה" דומה מתקיים גם באסרו חג השבועות. הכנסת אורחים היכן מתאכסנים מאות או אלפי האורחים מחוץ לברוקלין הבאים לבלות את חגי חודש תשרי — כולם או חלקם — במחיצת הרבי? בשנים קודמות היה נהוג שמשפחות החסידים המקומיים מאכסנות כל אחת אחד או כמה מן האורחים ומספקות להם אש"ל מלא .למותר להרבות דברים על רגש הכנסת האורחים החסידית והלבבית ,וכיצד הרגיש עצמו כל אחד מן האורחים כבביתו הוא. עם התרבות האורחים נשאר הנוהג האמור בחלקו )בעיקר לגבי אלה שיש להם "חזקות" משנים קודמות ושהמארחים לא רצו לוותר עליהם( ,אך נוסף על כך נוסד בית אש"ל )"הכנסת אורחים"( שבו קיבלו למעלה משלש־מאות אורחים את כל ארוחותיהם יום־יום. היוזם והמנהל המסור של בית זה הוא הר"ר משה ירוסלבסקי )הוא עצמו מן האורחים ,בהיותו איש תל־אביב ,אך בשל נסיעותיו הקבועות — מידי שנה בשנה — לחצר הרבי יודע הוא להסתדר בניו יורק( ,אשר לא רק שמגייס את כל הכספים למוסד גדול זה, אלא אף טורח בעצמו — ורעייתו עזר כנגדו — במסירות ובהתנדבות ברכישת המצרכים, בהכנתם ,בחלוקתם ,בשמירת הנקיון ,וכך הלאה. ומי שלא רואה את ר' משה ורעייתו בטרחתם מסביב לכל אורח ואורח לא ראה מאור־פנים מימיו .אפשר לחשוב כאילו ר' משה מצפה בכליון עיניים לאורח זה ,שיבוא ויטרידהו באכילה על שולחנו! היו מקרים שקבוצות הגיעו לליובאוויטש באמצע הלילה ור' משה קידמם בפרוסת מזונות וקפה חם. ואכן זכה ר' משה לקירוב ועידוד הרבי למפעלו ,וזאת בכמה דרכים :בין אם ע"י בקבוק משקה לחלוקה בין האורחים ,אם ע"י ביקור עידוד אישי )וזה מאורע נדיר ביותר( בבית האש"ל ,וכן ע"י השתתפות כספית בהוצאות האש"ל. ובפי האורחים :ר' משה ירוסלבסקי יבורך על מפעלו. עד כאן "רשמים צדדיים ממסע גדול" ,רב חוויות ומלא תוכן רוחני ועושר נפשי. קובץ "יומנים מבית־חיינו" 77 מוקדש לחיזוק ההתקשרות לנשיא דורנו כ״ק אדמו״ר זצוקללה"ה נבג"מ זי״ע ולזכרון הרבנית הצדקנית מרת חי׳ מושקא נ״ע זי״ע
© Copyright 2025