על פי או בעזרת התקנים ברקים מפני הגנה מערכת בדיקת

‫בדיקת מערכת הגנה מפני ברקים על פי או בעזרת התקנים‬
‫מייק גרין‪ ,‬מהנדס חשמל‬
‫במאמר זה נדון בבדיקת מערכת הגנה מפני ברקים של מבנים בהתאם לתקנים‪ .‬נציג את המנגנונים‬
‫של נזקי הברקים ואת התקנים שעל פיהם מתגוננים ואיך בודקים מערכת הגנה מפני ברקים‪.‬‬
‫באיור ‪ 3‬מוצגים צילומים של נזקים מברקים‪ .‬בצד ימין‪ ,‬מובא צילום של בית ללא מערכת חיצונית‬
‫להורדת ברק שנפגע בפגיעה ישירה ועלה באש‪ ,‬ומצידו השמאלי של האיור מובא רכיב אלקטרוני‬
‫שנפגע ממתח יתר כתוצאה מפגיעת ברק במבנה בו הייתה מותקנת מערכת הורדה חיצונית‪ .‬הבית‬
‫שנפגע ועלה באש נמצא באנגליה‪ .‬צילומים רבים של בתים דומים קיימים ממדינות אירופה וצפון‬
‫אמריקה‪ ,‬אך לא כל כך מצויים במדינת ישראל‪ .‬יש דעה שהסיבה לכך הינה מפני שאין ברקים במדינת‬
‫ישראל‪ ,‬אך העובדות לא תומכות בדעה זו‪ ,‬קיימים ברקים במדינה ונזקים רבים לאחר כל סערה‬
‫בחודשי החורף מדווחים לסוכנויות הביטוח‪ .‬הסיבה שנזקים לאלקטרוניקה נפוצים‪ ,‬אך מבנים אינם‬
‫נפגעים בצורה משמעותית טמונה בעדיפות הבנייה בבטון מזויין במקום עץ ובניה קלה‪.‬‬
‫איור ‪ :1‬נזקים כתוצאה מפגיעת ברקים‬
‫הבניה הישראלית הטיפוסית על ידי יסודות מבטון מזויין העולים בעמודים וקורות קשורות בברזל זיון‬
‫מהווים מערכת הורדה במידה מסויימת‪ ,‬אלה יעילים יותר ואלה יעילים פחות בהתאם למקריות של‬
‫איכות החיבור בין ברזלי הזיון‪ .‬אי לכך‪ ,‬ברק יורד בצורה יעילה יותר בבתים הישראלים מאשר בבתי‬
‫עץ המהווים התנגדות גבוה יותר שעליה מתבזבזת אנרגיית הברק בהצתה‪.‬‬
‫אומנם הברק הזורם דרך הבטון המזויין בצורה יעילה אך למעשה "מטעין" את הארקת המבנה במתח‬
‫גבוה המייצר תופעה של )‪ Ground Potential Rise (GPR‬שהיא תופעה של עליית מתח של הארקת‬
‫המקום ביחס לשאר המקומות בכדור הארץ‪ ,‬ראה איור ‪ .2‬כאשר קיימים במבנה קצוות של מוליכים‬
‫גלוונים המחוברים בקצה השני שלהם למקור מוארק שמרוחק מהמבנה ונמצא מחוץ להשפעה של‬
‫פגיעת הברק‪ ,‬עולה המתח בין המוליך ובין הארקה המקומית לסדרי גודל המגיעים ל‪ 100kV‬ואף יותר‪,‬‬
‫ראה איור ‪ .6‬מצב זה גורם להרס שמובא בצידו השמאלי של איור ‪.3‬‬
‫אי לכך רוב הנזקים הנגרמים מברקים הינם כתוצאה מחוסר הגנות מפני מתח יתר מתאימות על כבלי‬
‫חשמל ותקשורת‪ .‬כאשר מבנים הנפגעים כתוצאה מפגיעת ברק כמעט ולא נראים במדינה‪ .‬אך‪ ,‬על אף‬
‫עובדה זו‪ ,‬התקן היחיד ליישום הגנה מפני ברקים הינו להגן על מבנים‪ ,‬ולא על ציוד אלקטרוני‬
‫שבתוכם‪ .‬האירוניה היא שמערכת ההורדה התקנית רק מחריפה את הנזקים לציוד האלקטרוני‪,‬‬
‫חשמלי ותקשורת הנמצאים בתוך המבנה‪.‬‬
‫מנגנון נוסף של נזקים מפגיעות ברק הינו של השראה‪ ,‬המובא באיור ‪ .3‬כאשר ברק פוגע בקרקע‬
‫בעוצמה של עד ‪ ,200kA‬בצורת גל של ‪ ,10/350µs‬זרימה חזקה זו מייצרת שדה אלקטרו מגנטי‬
‫פקס‪ 050-698-8868 :‬טלפון‪ 000-366-3066 :‬נייד‪053-399-9389 :‬‬
‫כתובת לדואר‪ :‬הפלמ"ח ‪ 6‬רעננה ‪ – 36333‬משרד‪ :‬עמל ‪ 36‬רעננה‬
‫‪www.lightning.co.il‬‬
‫‪1‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫המשראה מתח יתר בכל גוך מתכתי העומד בדרך התפשטות הגל‪ .‬כאשר הגל פוגש מבנה בעל‬
‫מערכת הורדה‪ ,‬מיוצר בברזלי המבנה מתח ההופך לזרם הזורם אל הקרקע ומייצר עוד שדה‬
‫אלקטרומגנטי המתפשט לתוך המבנה ומשרה על כל הציוד שבמבנה‪ .‬צורת הגל של מתח וזרם‬
‫מושרה מפגיעת ברק הינו ‪ 8/20µs‬ומגיע עד לאמפליטודה של ‪.40kA‬‬
‫איור ‪ :2‬עליית מתח במקום הפגיעה כפונקציה של מרחק‬
‫איור ‪ :3‬תופעה של ‪ –GPR‬עליית פוטנציאל מקומי כתוצאה מפגיעת ברק‬
‫איור ‪ :4‬השראה מפגיעת ברק‪ ,‬מימין הורדה אחידה‪ ,‬משמאל הורדה לא אחידה‬
‫פקס‪ 050-698-8868 :‬טלפון‪ 000-366-3066 :‬נייד‪053-399-9389 :‬‬
‫כתובת לדואר‪ :‬הפלמ"ח ‪ 6‬רעננה ‪ – 36333‬משרד‪ :‬עמל ‪ 36‬רעננה‬
‫‪www.lightning.co.il‬‬
‫‪2‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫בצד ימין של איור ‪ 3‬מוצג מצב של כלוב אחיד‪ ,‬מערכת הורדה איכותית סמטרית‪ .‬לעומת צד שמאל‬
‫המדמה מצב במבני בטון שנבנו ללא כוונה תחילה לייצר מערכת הורדה אחידה‪ .‬הזרם המושרה זורם‪,‬‬
‫אך לא בצורה אחידה‪ .‬מצב זה מייצר מתחים לא צפויים במוליכים החוצים את המבנה‪ .‬מתח יתר‬
‫שיכול להופיע על מהדקי ציוד חשמלי ואלקטרוניקה המחוברת לשקעי שירות במבנה עם מערכת‬
‫הורדה‪ ,‬המותקנת אפילו עם מגיני ברק בלוח הראשי יכול להגיע עד אפילו ‪ .10kV‬איור ‪ 5‬מציג את‬
‫המנגנון של זרם הברק הזורם דרך מוליך הורדה של מערכת הורדה חיצונית המשרה שדה אלקטרו‬
‫מגנטי אל לתוך המבנה ומייצרת מתח מוגבר על חיבור קיר של מחשב כתוצאה מאנטנה שנוצרה ע"י‬
‫מוליכי המעגלים עם המוקד בנקודת הארקה של המחשב‪.‬‬
‫איור ‪ :5‬מתח יתר כתוצאה מזרימת ברק במערכת חיצונית‬
‫לולאת האנטנה מיוצרת על ידי מוליכי הארקה העוברים מפס השוואת פוטנציאלים של הלוח דרך‬
‫הארקת קו תקשורת והארקת המעגל החשמלי ומשלימים לולאה על מהדק הארקה של המחשב‪.‬‬
‫מתח יתר המתפתח על הארקת המחשב הינו‪( :‬‬
‫𝑖𝑑‬
‫(𝑀 = 𝑉𝑂𝑈‪ ,‬כאשר ‪ M‬הינו מקדם ההשראות‬
‫𝑡𝑑‬
‫הדדית של המעגל הנמדד ביחידות הנרי והינו פונקציה של יחסים גיומטרים של הלולאה הכוללים‬
‫מרחק הלולאה ממסלול הזרם‪ ,‬יחס בין חלקי הלולאה ורציפות המסלול‪.1‬‬
‫הנזקים כתוצאה מברקים מתחילים עם תקלות באלקטרוניקה ומגיעים אפילו לשריפת מבנים‪ .‬ברקים‬
‫יכולים לפוצץ ביטון במידה וברזלי הזיון אינם יעילים מספיק במוליכות שלו דרך חיבוריו אל הקרקע‪.‬‬
‫אומנות מאבן המקשת מבנים רבים (כמו אלה באירופה הקלאסית) יכולים להיהרס מפגיעת ברק‪ .‬עקב‬
‫כך‪ ,‬מתכננים ובונים מערכות הגנה על מבנים‪ ,‬הגנות חיצוניות והגנות פנימיות‪ .‬הגנה החיצונית‬
‫מורכבת מקולטי אוויר לקלוט את הברק אליהם‪ ,‬ולא למבנה‪ ,‬מוליכי הורדה הומיבילים את הזרם‬
‫מהקולטים אל מערכת האדמה‪ .‬הגנות פנימיות כוללות חיבור כל מוליך מתכתי המגיע מבחוץ אל‬
‫הארקת המקום‪ .‬צינורות מים‪ ,‬גז‪ ,‬וכו‪ ,.‬מתחברים בכניסתם אל המבנה לפס השווואת פוטנציאלים‪.‬‬
‫מוליכי חשמל ותקשורת מתחברים אף הם לפטנציאל של הארקה‪ ,‬אך דרך מגן ברק המהווה נתק‬
‫בעבודה שוטפת ומקצר להארקה כאשר ברק פוגע במבנה‪.‬‬
‫‪Overvoltage Protection of Low Voltage Systems 2nd edition IEE London UK 2000 Hasse, P 1‬‬
‫פקס‪ 050-698-8868 :‬טלפון‪ 000-366-3066 :‬נייד‪053-399-9389 :‬‬
‫כתובת לדואר‪ :‬הפלמ"ח ‪ 6‬רעננה ‪ – 36333‬משרד‪ :‬עמל ‪ 36‬רעננה‬
‫‪www.lightning.co.il‬‬
‫‪3‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫קביעת הצורך לבניית מערכת הגנה מפני ברקים‪ ,‬צורה של הגנה‪ ,‬כללים לתכנון ובניית המערכת‪ ,‬ואיך‬
‫בודקים ומתחזקים את המערכת הינם בעזרת תקנים לאומיים ובין‪-‬לאומיים‪ .‬להלן רשימה חלקית של‬
‫התקנים להגנה מפני ברקים‪:‬‬
‫‪ IEC 62305 1-4‬‬
‫‪1. General principles‬‬
‫‪2. Risk management‬‬
‫‪3. Physical damage to structures and life hazard‬‬
‫‪4. Electrical and electronic systems within structures‬‬
‫ת"י ‪ 3306‬אפריל ‪ 2006‬‬
‫‪ NFPA 780 Standard for Installation of LPS‬‬
‫‪ IEEE-C62.41.1/2‬‬
‫ת"י ‪ IEC 61643-11/21 – How to test SPDs = 2266‬‬
‫‪ IEC 61000-4-5 – test methods‬‬
‫‪ ITU-K 21 – reliability req, test procedure‬‬
‫התקן ה‪ IEC‬הינו תקן מלא המסביר איך לבנות מערכת הגנה משלב ההיתכנות דרך תכנון ועד‬
‫לבדיקה‪ ,‬הכולל הגנות על המערכות בתוך המבנה‪.‬‬
‫התקן האמירקאי ‪ NFPA780‬מכסה הרבה מקרים ספציפיים‪ ,‬אומנם הטיפול בהגנות פנימיות אינו‬
‫ברמה של התקן היורופאי‪ .‬התקן ‪ IEEE-C62.41‬דן יותר בהגנות פנימיות‪ .‬התקן הישראלי בנוי ממקרה‬
‫ספציפי ומחמיר של התקן ה‪ IEC‬ואינו נותן למתכנן חופש בתכנון‪ ,‬אלה מנחה כל פעולה של בניית‬
‫מערכת ספציפית למבנה בגדלים שונים ובעל יסודות סטנדרטיית‪.‬‬
‫התקן הישראלי השני מתעסק בהגנות מפני ברקים הינו הת"י ‪ 2266‬שהוא הגיור של ‪ .IEC61643‬ניתן‬
‫לראות הפניה לתקן הזה על כמה ממגיני ברקים מסוג תקע\שקע המוצאים לנו ברשתות השיווק‪.‬‬
‫התקן הזה אינו מצהיר על יכלות להגן מפני ברקים בכלל‪ ,‬אלה מכוון את יצרן הרכיב איך הוא חייב‬
‫לבדוק ואת מה הוא חייב להצהיר‪ .‬אך התקן אינו אומר ליצרן את מה לייצר‪ .‬היצרן יכול לייצר רכיב‬
‫שיעמוד מפני מתח יתר של ‪ 50‬וולט בלבד‪ ,‬והתקן מכוון אותו רק איך לבדוק ואיך להצהיר על מה‬
‫שייצר‪.‬‬
‫התקן ה‪ ITU‬הינו אחד מתוך מספר של תקנים שקיימים בעולם לצורך ההגנה או יכולת שרידה ממתח‬
‫יתר וברקים‪ .‬כל אחד עם ההגדרות שלו‪.‬‬
‫התקן הישראלי הינו הקובע במדינת ישראל‪ ,‬ונתייחס לדרישות שלו כקו מנחה עד שהתקן לא חל מפת‬
‫חוסר התייחסות‪.‬‬
‫באיור ‪ 8‬מוצגת מערכת הורדה חיצונית טיפוסית‪ .‬לכל מערכת להגנת ברקים שלושה חלקים‪:‬‬
‫‪ .3‬קולטי אוויר )‪" –(Air Terminals‬מושכים" את הברקים אליהם כך שהברק לא פוגע איפה שלא‬
‫רוצים‪ .‬קולטי אוויר יכולים להיות תורן העולה מהמבנה המוגן ומכסה את כל מה שנמצא‬
‫"בצל" שלו‪ .‬הסתברות לפגיעה עולה ככל שהזווית ‪ α‬גדלה‪ .‬צורה נוספת של קולטי אוויר הינה‬
‫של רשת מתכתית פרושה על הגג‪.‬‬
‫פקס‪ 050-698-8868 :‬טלפון‪ 000-366-3066 :‬נייד‪053-399-9389 :‬‬
‫כתובת לדואר‪ :‬הפלמ"ח ‪ 6‬רעננה ‪ – 36333‬משרד‪ :‬עמל ‪ 36‬רעננה‬
‫‪www.lightning.co.il‬‬
‫‪4‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ .2‬מוליכי הורדה )‪ –(Down Conductors‬מינימום שנים‪ ,‬אך ככל שקיימים יותר הורדות‪ ,‬המערכת‬
‫פועלת יותר ביעילות ומקטינה את הסיכוי לנזקים‪.‬‬
‫‪ .6‬מערכת הארקה – לצורך פיזור זרם הברק לקרקע‪ .‬מערכת הארקה משותפת למערכת‬
‫הארקה של שירותי החשמל במבנה‪ .‬על פי התקנים קיימים שני סוגים של הארקות לצורך‬
‫הגנת ברקים‪ ,‬סוג ‪ A‬המואפיין על ידי אלקטרודת הארקה עבור כל מוליך הורדה‪ .‬סוג ‪B‬‬
‫המואפיין אל ידי טבעת סביב המבנה האוסף את כל מוליכי ההארקה‪.‬‬
‫על פי התקן הישראלי‪ ,‬קיים רק קלאס אחד של מערכת הורדה לברקים‪ ,‬והיא המחמיר ביותר המחייב‬
‫‪ α‬של ‪ 20º‬ומידות רשת שווה או קטנה מ‪ 5‬מטר‪ .‬התקן מכיר בהארקה מסוג ‪ B‬בלבד ומחייב חיבורים‬
‫מתפרקים בין מערכת ההורדה ומערכת הארקה‪ .‬התקן ה‪ IEC62305‬משותף בדרישה לחיבורים‬
‫מתפרקים‪ ,‬אומנם התקן האמרקאי ‪ NFPA780‬דורש חיבור קשיח‪.‬‬
‫איור ‪ :6‬מערכת הורדה חיצונית טיפוסית‬
‫מי בודק?‬
‫על פי התקן הישראלי ת"י ‪ 3306‬נדרש בעל רישיון בודק או מהנדס חשמל‪ .‬התקן ממשיך וכותב‬
‫שהבודק חייב להיות בעל ידע מעמיק ובקיאות בתקן הישראלי ת"י ‪ 3306‬ובעל מיומנות בשימוש‬
‫במכשור בדיקה‪ .‬התקן כותב הערה‪" :‬ההבודק יהיה בעל הסמכה כבודק מוסמך לעניין ת"י ‪3306‬‬
‫מטעם ועדה מסמיכה לכשתוקם"‪ .‬התקן יצא באפריל ‪ ,2006‬בעת כתיבת מאמר זה בסוף ‪,2033‬‬
‫טרם הוקמה ועדה מוסמכת לעניין זה‪.‬‬
‫התקן ‪ IEC62305‬כותב שהבודק צריך להיות מומחה בהגנות מפני ברקים‪.‬‬
‫יוצא שהתקנים לא מאפשרים בודק מוסמך לבדוק מערכת הגנה בלי שהוא מומחה בתכנון מערכות‬
‫אלה‪ ,‬והסיבה לכך תתברר עם עיון בתקנים אלה‪ .‬ראשית‪ ,‬כל התקנים דורשים שהתכנון וביצוע יכלולו‬
‫מסמכים ותיעוד על המערכת כפי שהיא נבנתה מלווה במדידות שנעשו בעת קבלת המערכת‪ .‬וזאת‬
‫לצורך השוואה בבדיקות התקופתיות הבאות‪ .‬מדידה "תקינה" בבדיקות התקופתיות מוגדרת ביחס‬
‫למדידות ראשוניות אלה‪ .‬הבודק חייב להיות בקי מספיק במערכות אלה ולהבין את היגיון בתכנון‬
‫פקס‪ 050-698-8868 :‬טלפון‪ 000-366-3066 :‬נייד‪053-399-9389 :‬‬
‫כתובת לדואר‪ :‬הפלמ"ח ‪ 6‬רעננה ‪ – 36333‬משרד‪ :‬עמל ‪ 36‬רעננה‬
‫‪www.lightning.co.il‬‬
‫‪5‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫שמובא בתוכניות ואילו מדידות חייבות להתבצע‪ ,‬ומה עלול להשפיע על המדידות האלה כתוצאה‬
‫מהתכנון וכתוצאה מהסביבה‪.‬‬
‫תכנון של מערכת הגנה מפני ברקים הינו מאוד מורכב וכולל‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את הסעיפים הבאים‪:‬‬
‫‪ ‬תכנון קולטי והורדת הברק‬
‫‪ ‬תכנון הארקות וחיבור למערכת הארקה הקיימת‬
‫‪ ‬שמירת מרחקים מתאימים מחפצים קיימים על הגג וקירות חוץ‬
‫‪ ‬מרחק בידוד )‪ -(Separation Distance‬שמירת מרחק בין מסלול ברק אפשרי ומע' שונות‬
‫בתוך המבנה‬
‫‪ ‬מתח מגע‬
‫‪ ‬מתח צעד‬
‫‪ ‬איפיון הגנות למע' בתוך המבנה (לא לפי תקן ישראלי‪ ,‬אומנם נדרש למנוע נזקים)‬
‫הבודק חייב להכיר את כל כללי התכנון על מנת לקבוע האם המערכת עדיין תקינה‪ .‬לדוגמה‪,‬‬
‫התקנות חדשות של ציוד חשמלי‪ ,‬תקשורת וכל התקנה גלוונית אחרת בקרבת הגג והקירות פנים‬
‫החיצוניות מושפעות ממסלול הברק ונדרש חישוב של "מרחקי בידוד"‪ ,‬איך לחבר גופים מתכתיים‬
‫חדשים למערכת הקיימת לצורך השוואת פוטנציאל בצורה מובטחת‪ ,‬וכו‪.,‬‬
‫מתי בודקים?‬
‫על פי ת"י ‪ 3306‬מערכת חייבת להיבדק בתנאים אלה‪:‬‬
‫‪ .3‬בדיקת קבלה‬
‫‪ .2‬בדיקת תקופה‬
‫‪ ‬הצורך במערכת ההגנה ‪ 60%‬או יותר – פעם לשנה‬
‫‪ ‬הצורך במערכת ההגנה ‪ – 09% - 80%‬פעם בשנתיים‬
‫‪ ‬הצורך במערכת ההגנה ‪ 59%‬או פחות – פעם בחמש שנים‬
‫‪ .3‬שינויים במבנה המוגן‬
‫‪ .5‬תיקון למערכת ההגנה‬
‫יש לזכור שהתקן הישראלי קובע מערכת הורדה חיצונית למבנה בלבד תוך מיקוד על נזקים למבנה‬
‫ולנפש‪ ,‬וללא שום קשר לנזקים למערכות החשמל‪ ,‬אלקטרוניקה ותקשורת‪ .‬אי לכך‪" ,‬הצורך" של‬
‫מערכת הגנה אינו בהכרח עולה בקנה אחד עם הדרישות של בעלי המתקן‪.‬‬
‫מוקדי שירות לקוחות )‪ ,(Call Center‬סניף של קופת חולים‪ ,‬בית מלאכה המצויד ציוד בדיקה אלקטרוני‬
‫רב‪ ,‬אינם נדרשים הגנה ברוב המקרים על פי התקן הישראלי‪ ,‬אך "הצורך" האוביקטיבי די ברור‪.‬‬
‫שיטות הבדיקה‬
‫על פי ת"י ‪ 3306‬ארבע בדיקות‪:‬‬
‫‪ .3‬בדיקה חזותית‪ :‬שלימות המערכת – נתק‪ ,‬שיתוך‪ ,‬פגיעות מכניות‪ ,‬וכו‪.‬‬
‫‪ .2‬בדיקה מכנית‪ :‬הפעלת כוח על חיבורים ובודקים שהם יציבים‬
‫‪ .6‬בדיקת רציפות חשמלית של מערכת ההורדה ושל מערכת המחוברת אל ההארקה‬
‫פקס‪ 050-698-8868 :‬טלפון‪ 000-366-3066 :‬נייד‪053-399-9389 :‬‬
‫כתובת לדואר‪ :‬הפלמ"ח ‪ 6‬רעננה ‪ – 36333‬משרד‪ :‬עמל ‪ 36‬רעננה‬
‫‪www.lightning.co.il‬‬
‫‪6‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ .a‬מערכת ההורדה‪ :‬מנתקים נקודות פריקה‪ ,‬בוחרים מוליך הורדה אחד בודקים‬
‫התנגדות בינו ובין כל אחד אחר – מספר המדידות כמספר מוליכי הורדה פחות אחד‬
‫‪ .b‬חיבור אל הארקה‪ :‬מאותה נקודת פריקה הנ"ל‪ ,‬מודדים התנגדות אל ראש הארקה או‬
‫טבעת הגישור‬
‫‪ .c‬אם ערך המדידה של מוליך אחד גדול מהממוצע של כלל הערכים כפול ‪ ,2‬נדרש‬
‫לבדוק מוליכים אלה‬
‫‪ .3‬מדידת התנגדות ההארקה‬
‫על פי ת"י ‪:3306‬‬
‫התנגדות הארקה במדידה ראשונה לא תעלה על ‪20Ω‬‬
‫בבדיקות עוקבות ערך התנגדות הארקה צריך להיות מתחת לערך הראשונה כפול ‪.2‬‬
‫על פי‪IEC62305-3 :‬‬
‫אין חשיבות לערך ההתנגדות‪ ,‬אומנם רצוי שיהיה פחות מ ‪.10Ω‬‬
‫כאשר בודקים הארקה מסוג ‪ ,A‬כלומר‪ ,‬אין טבעת גישור‪ ,‬אלה כל מוליך הורדה מוארק בצורה‬
‫בודדת‪ 𝑹≈𝟏𝟎𝜴=𝟏.𝟏(𝑹𝒎/𝒏) ,‬כאשר ‪ Rm‬הינו סכום הערכים של ההתנגדות‪ n ,‬הינו כמות מוליכי‬
‫ההורדה‪.‬‬
‫הארקה מסוג ‪ :B‬אודות הטבעת אין הפרשי פוטנציאלים ולא צפויים נזקים עד לפריצת מגיני ברק על‬
‫קווי חשמל ותקשורת‪.‬‬
‫איור ‪ 0‬מציג עקרון זה‪ .‬כאשר ברק פוגע במבנה המוגן ע"י מערכת חיצונית איכותית‪ ,‬הזרם של הברק‬
‫יורד להארקה בצורה אחידה‪ .‬מטבעת הארקה המטען מתפזר לקרקע בהתאם להתנגדות הסגולית‬
‫של הקרקע‪ .‬ללא טבעת גישור‪ ,‬כאשר לכל מוליך הורדה קיימת אלקרודת הארקה עצמאית‪ ,‬הפיזור‬
‫אינו אחיד‪ ,‬ונוצרים מתחים בין חלקי ההארקה‪ .‬טבעת גישור מחזיקה את כל המתקן באותו מתח קלפי‬
‫מסה כללית של האדמה עד לפיזור המתקן‪.‬‬
‫איור ‪ :7‬פריקת מטען הברק בעזרת טבעת הגישור‬
‫פקס‪ 050-698-8868 :‬טלפון‪ 000-366-3066 :‬נייד‪053-399-9389 :‬‬
‫כתובת לדואר‪ :‬הפלמ"ח ‪ 6‬רעננה ‪ – 36333‬משרד‪ :‬עמל ‪ 36‬רעננה‬
‫‪www.lightning.co.il‬‬
‫‪7‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫כל עוד ואין מוליכים גלווניים הנכנסים לתוך המבנה ומביאים איתם ייחוס להארקה של מסה הכללית‬
‫של האדמה‪ ,‬אין סכנה של מתח יתר ‪ -‬כל המתקן מוחזק במתח גבוה כלפי האדמה המרוחקת‪ ,‬אך‬
‫אין מתחים בין חלקי המבנה‪.‬‬
‫אך בכל מבנה שבו אנחנו מעורבים‪ ,‬ישנם חיבורים גלוונים של חשמל ותקשורת‪ ,‬צנרת מים‪ ,‬ביוב‪ ,‬גז‪,‬‬
‫אפילו חבלי כביסה‪ .‬כל המוליכים האלה חייבים להיות מחוברים אל הארקה המקומית לצורך השוואת‬
‫פוטנציאל‪ .‬במקרה של מוליכים שאסור להאריק – פאזות של חשמל‪ ,‬קווי תקשורת וכו‪ - ,‬מאריקים‬
‫דרך מגן ברק המהווה נתק להארקה במצב שגרה וקצר לאדמה בעת אירוע של מתח יתר‪.‬‬
‫התקן הישראלי אינו דן בנושא של השוואת פוטנציאל עם מוליכים הנכנסים מבחוץ אל לתוך המבנה‬
‫המוגן‪ ,‬אי לכך לא מוזכר הדרישות לבדוק התקנתם ותקינותם של רכיבי הגנה בלוחות חשמל‬
‫ותקשורת‪ .‬כאמור‪ ,‬מצב הפוך למציאות במדינה ביחס לסוג והרכב הנזקים כתוצאה לברקים במדינה‪.‬‬
‫כזכור‪ ,‬נזקים לציוד אלקטרוני ותקשורת‪ ,‬לעומת נזק למבנים שרובם בנויים כברירת מחדל בעלי‬
‫שרידות גבוה מפני נזקים פיזיים מברקים‪.‬‬
‫הדרישה לבדוק קיום‪ ,‬התאמה ותקינות של מגיני ברקים בלוחות חשמל ותקשורת‪ ,‬יחד עם החיבורים‬
‫השוואת פוטנציאלים של צנרת מים‪,‬גז‪ ,‬ביוב‪ ,‬וכו‪ ,‬קיימת במפורש בתקנים האחרים‪.‬‬
‫בדיקת חסינות של מבנה מפני ברקים בעזרת התקנים‬
‫עד כאן סקרנו בצורה כללית את אופן הבדיקה של מערכת הגנה חיצונית מפני ברקים על פי התקן‬
‫הישראלי‪ .‬הדרישה לבדוק על פי התקן מגובה בתקן‪ ,‬והדרישה שהמתקן מבצע התקנה על פי התקן‬
‫ועומדים לרשות הבודק מסמכי התכנון ואת רשימת המדידות שנערכו בעת בדיקת הקבלה‪ .‬על הבודק‬
‫לרשום את כל הממצאים ומדידות שלו לתוך תיק המתקן‪ .‬כמוכן‪ ,‬על הבודק לבדוק את ערך התנגדות‬
‫קלפי האדמה על ידי מכשיר בעל ארבע קטבים‪ ,‬דרישה שאינה ניתנת לביצוע כאשר המבנה מוקף‬
‫ביטון ואספלט‪.‬‬
‫אי לכך ובהתאם לדרישות "הצורך" של התקן ומעצם מהות התקן כאינו תקן מחייב‪ ,‬אין הרבה מה‬
‫לבדוק‪ .‬אפילו נתון מבנה שנבנה עם מערכת הורדה תקנית על פי ת"י ‪ ,3306‬והמתכנן הפקיד את‬
‫המסמכים הראשוניים בעת קבלת המבנה‪ .‬מה היא ההסתברות שאדם המגיע לבדוק כעבור שנה‪,‬‬
‫שנתיים או חמש שנים יקבל מסמכים אלה?‬
‫ללא מסמכים ראשוניים‪ ,‬אין לכם מה לבדוק על פי תקן‪.‬‬
‫עם המבנה מוקף ביטון או אספלט‪ ,‬אין לכם אפשרות למלא את מלוא דרישות התקן‪.‬‬
‫מפני שהדרישה העקרית‪ ,‬הכלכלית והגיונית למערכת הגנה מפני ברקים כמעת תמיד מגיעה לאחר‬
‫שהמבנה נבנה ומפני שעל פי התקן אין דרישה להגן על המבנה מלכתחילה‪ ,‬אלה רק על פי חישובי‬
‫עלות מול תועלת של ציוד הנפגע עם בואם של גשמי ברכה‪ ,‬המתכנן חייב לבנות מערכת הגנה מפני‬
‫ברקים "לא תקנית" שתעשה את העבודה‪ .‬מערכת זו נדרשת אף היא בבדיקות מדי שנה‪.‬‬
‫ניקח כדוגמה את המבנה באיור ‪ .6‬מבנה זה משמש מתג לתשתית סלולארית באחת המדינות‬
‫המתפתחות באפריקה‪.‬‬
‫בעת בניית המתקן‪ ,‬דאגו לטבעת גישור‪ ,‬אך לא השקיעו בהגנות מפני ברקים‪ .‬המערכת החיצונית‬
‫שתוכנן להוסיף למבנה מסומנת באדום‪ ,‬כחול וצהוב‪ .‬התורן הגנה בכחול מחובר אל רשת קולטי אוויר‬
‫באדום ויורד אל קופסאות הארקה של טבעת הגישור‪ .‬הקווים הצהובים הם עבור השוואת פוטנציאל‪.‬‬
‫העבודה מתחילה עם בדיקת הטבעת עצמה על ידי מדידת התנגדות בין הקופסאות בעזרת מכשיר‬
‫בעל ‪ 3‬קטבים‪ .‬לאחר פירוק הטבעת מכל גורם אחר (לוחות חשמל ותקשורת‪ -‬נעשה בעת הפסקת‬
‫חשמל)‪ .‬טיב הטבעת נקבע על פי מדידות אלה‪.‬‬
‫פקס‪ 050-698-8868 :‬טלפון‪ 000-366-3066 :‬נייד‪053-399-9389 :‬‬
‫כתובת לדואר‪ :‬הפלמ"ח ‪ 6‬רעננה ‪ – 36333‬משרד‪ :‬עמל ‪ 36‬רעננה‬
‫‪www.lightning.co.il‬‬
‫‪8‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫המבנה מוקף אספלט‪ ,‬כך שלא ניתן לבדוק ערך התנגדות כלפי האדמה‪ .‬אך מפני שהארקה הינה‬
‫מסוג ‪ ,B‬לא חשוב לנו מה ערכו‪ .‬אומנם‪ ,‬בעת בחירת הגנות מפני ברקים ללוחות החשמל‪ ,‬נלקח‬
‫בחשבון שהרכיבים יצטרכו לעמוד תחת מחת יתר של הברק לזמן ממושך במידה ואין ערך ההתנגדות‬
‫בפועל נמוך מ‪ 10Ω‬כלפי האדמה‪.‬‬
‫איור ‪ :8‬דוגמה למערכת הגנה מפני ברקים "לא תקנית"‬
‫הגנות ברקים בלוחות החשמל והתקשורת‬
‫התקנת מערכת חיצונית להורדת ברק הינו רק החלק הראשון של ההגנה מפני ברקים‪ .‬ללא השוואת‬
‫פוטנציאלים של המוליכים הנכנסים למתקן‪ ,‬מערכת ההורדה רק מחריפה את הנזקים לציוד‬
‫האלקטרוני‪ ,‬חשמלי ותקשורת הנמצאים בתוך המבנה‪.‬‬
‫אי לכך על הבודק לבדוק התאמה ותקינות של רכיבי הגנה בלוחות החשמל ועל מערכות התקשורת‪.‬‬
‫על הבודק להיות מומחה ביישום והרכבה נכונה של רכיבים אלה‪.‬‬
‫לצורך קביעת התאמה של רכיב ההגנה‪ ,‬הבודק יכול להיעזר ברשימת בידוק הבא‪:‬‬
‫‪ ‬סוג הארקה‪ :‬יש לבדוק שרכיב המגן ברק מתאים לסוג הארקה של המתקן‬
‫‪ ‬גל מתקף הצפוי‪ :‬האם צפוי ‪ 10/350‬כתוצאה מכבל המגיע מחוץ תחום הארקה של המבנה‪,‬‬
‫או מספיק עמידה מפני ‪8/20‬‬
‫‪ ‬זרם פריקה של הברק (‪ :(Iimp‬בשילוב התייחסות לגל המתקף‪ ,‬רמת האמפליטודה של זרם‬
‫הפריקה‪ .‬כדאי להתחשב בצורת ההארקה (‪ )type A or B‬והתנגדות הארקת המבנה למסה‬
‫כללית של האדמה‬
‫‪ ‬רמת מתח השיורי‪ :‬חייב להיות תואם לציוד המורכב בלוח‪ ,‬הציוד המחובר למעגלים היוצאים‬
‫מהלוח‪ ,‬וקיום של לוחות משנה‪ .‬יש להזכר שרמת מתח השיורי מושפעת על אורך מוליכי‬
‫החיבור של הרכיב‪ .‬יש להוסיף כ ‪ 1.25kV‬על כל מטר מוליך מהרכיב אל הארקה ואל הפאזות‬
‫‪ ‬עמידת הרכיב לזרם קצר של הלוח‪ :‬הרכיב המגן חייב להיות עמיד בזרם קצר של הלוח‪ ,‬מפני‬
‫שזרם הקצר של הלוח עובר דרכו בעת הפעלתו על ידי הברק‬
‫פקס‪ 050-698-8868 :‬טלפון‪ 000-366-3066 :‬נייד‪053-399-9389 :‬‬
‫כתובת לדואר‪ :‬הפלמ"ח ‪ 6‬רעננה ‪ – 36333‬משרד‪ :‬עמל ‪ 36‬רעננה‬
‫‪www.lightning.co.il‬‬
‫‪9‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ ‬הגבלת זרם קצר ‪ :RMS‬יש לבדוק שהפעלת הרכיב על ידי ברק לא יפעיל את מפסק הראשי‪,‬‬
‫במידה והדבר אינו רצוי‬
‫לצורך קביעת התקנה נכונה של רכיב ההגנה‪ ,‬הבודק יכול להיעזר ברשימת בידוק הבא‪:‬‬
‫‪ ‬הגנה עורפית מתאימה לרכיב הספציפי‪ .‬יש לעיין בקטלוג הרכיב וגם בדף הנתונים הארוז‬
‫יחד עם הרכיב‪ ,‬במקרה של סתירה בין הוראות אלה‪ ,‬יש לפעול על פי הדף שמלווה את‬
‫הרכיב‬
‫‪ ‬מסלול זרם פריקה‪ :‬על פי כללי ה‪ ,EMC‬בדוק שמיקום הרכיב מאפשר פריקה של הזרם ללא‬
‫להפריע לרכיבים ומעגלים השונים בלוח החמשל‬
‫איור ‪ :9‬פתרונות של התקנת רכיב מגן במינימום אורך של מוליך‬
‫‪ ‬בדוק שמוליכי הארקה מועגנים למבנה הלוח למנוע ניתוקם מכוח האלקטרומכני של זרימת‬
‫הברק דרכו‪ ,‬ראה איור ‪ ,9‬המהדק השחור שמובא תוך פתרונות ‪ 3‬ו‪6‬‬
‫‪ ‬אורך מוליכים‪ :‬בתוך הבנה כל מטר של מוליך מעלה את מתח השיורי בלוח בזמן פגיעת ברק‬
‫בכ ‪ ,1.25kV‬יש לבדוק שמיקום הרכיב מאפשר התקנה מינמאלית של אורך מוליך‪ .‬המוצג‬
‫באיור ‪ 9‬מראה שני פתרונות לשמור על מליכים קצרים בצד שמאל‪ ,‬בלוחות קטנים‪ ,‬ובהתאם‬
‫לסוג הרכיב‪ ,‬אפשר להסתעף מהרכיב עצמו‪ .‬בצד ימין‪ ,‬בלוח גדול יותר‪ ,‬מתקינים את הרכיב‬
‫קרוב ככל האפשר לפסי הצבירה (פתרון ‪ )2‬ומורידים את אורך האפקטיבי של מוליך הארקה‬
‫על ידי הידוקה בצורה גלוונית אל גב הלוח לצורך השוואת פוטנציאל‪.‬‬
‫לצורך קביעת התגנה נכונה של רכיב הגנה על שירות תקשורתי‪ ,‬חייב הבודק להבין את סוג‬
‫התקשורת על כל הרכביה‪ ,‬ולקבוע התאמה על פי הנתונים הבאים‪:‬‬
‫פקס‪ 050-698-8868 :‬טלפון‪ 000-366-3066 :‬נייד‪053-399-9389 :‬‬
‫כתובת לדואר‪ :‬הפלמ"ח ‪ 6‬רעננה ‪ – 36333‬משרד‪ :‬עמל ‪ 36‬רעננה‬
‫‪www.lightning.co.il‬‬
‫‪11‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ ‬בדוק האם סוג הכבל מתאים לרמת ההגנה הנדרשת ומיוסמת על פי הרכיב המותקן‪,‬‬
‫לדוגמה‪ :‬כבל קואקס מסוג ‪ ,RG6‬לא מתאים להגנה כלשהיא בתנאים של ‪ .10/350‬הכבל‬
‫יתאדה לפני שהרכיב יופעל‬
‫‪ ‬בדוק שהמחברים הם מקוריים ומתאימים לזרמי פריקה של הברק‬
‫‪ ‬בדוק שמתח עבודה של הרכיב על פי דף הנתונים שלו מתאים למתח שעליו "רוכבת"‬
‫התקשורת‬
‫‪ ‬בדוק שתדר הרכיב מתאים לתדר התקשורת‬
‫‪ ‬בדוק את ההגנה על הספק כוח – ייתכן שהכוח מועבר יחד עם אות התקשורת על זוג אחד‪,‬‬
‫מצב המשפיע על מתח העבודה‬
‫‪ ‬בדוק אם אחד המוליכים הנושאים אות התקשרות מוארק‪ ,‬ואיך זה משפיע על ההתקנה ועל‬
‫התקשורת‬
‫‪ ‬בדוק רמת המתח השיורי של הרכיב ושל הציוד המוגן‬
‫‪ ‬בדוק את צורת הארקה של סיכוך‪ ,‬הנדרש מכללי הגנות מפני ברקים והנדרש מצד יעילות‬
‫התקשורת‬
‫לסיכום‪:‬‬
‫הבודק מערכת הגנה מפני ברקים חייב להיות מומחה בתכנון מערכות אלה‪ ,‬גם על פי התקנים וגם על‬
‫פי ההיגיון‪ .‬ראינו שקיימים כמה תקנים שמהם ניתן ללמוד ולפעול בתכנון מערכת חיצונית ופנימית‬
‫להגן מפני ברקים‪ ,‬אך התקן הישראלי הינו הקובע במדינת ישראל‪ .‬התקן מגדיר בדיוק איך ומתי‬
‫לבדוק את מערכת ההגנה החיצונית הנבנית‪ .‬הצורך במערכת הגנה חיצונית‪ ,‬היישום והבדיקה שלה‬
‫מוגנת בתקן‪ ,‬ועל הבודק לפעול על פיו‪.‬‬
‫אומנם אין התייחסות בתקן להגנות על ציודים בתוך המבנה‪ ,‬וכמות המבנים המחוייבים במערכת‬
‫הגנה על פי התקן מועטים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬נזק לציוד במבנה הינו תופעה מאוד שכיחה בשנים שבהן יש‬
‫גשמים וסופות‪ .‬אי לכך‪ ,‬קיימים שני מסלולים של בדיקה‪ ,‬הבדיקה על פי התקן‪ ,‬ובדיקה הנדרשת‬
‫למניעת נזקים לרכוש אלקטרוני‪.‬‬
‫פקס‪ 050-698-8868 :‬טלפון‪ 000-366-3066 :‬נייד‪053-399-9389 :‬‬
‫כתובת לדואר‪ :‬הפלמ"ח ‪ 6‬רעננה ‪ – 36333‬משרד‪ :‬עמל ‪ 36‬רעננה‬
‫‪www.lightning.co.il‬‬
‫‪11‬‬
‫‪[email protected]‬‬