Book
ס פ רי ם היוצאים לאור על ידי ״חברת מקיצי נרדמים' ת ש כ״ א שנת כ״ט לפעולת החברה בארץ ישראל ר א שי ה ח ב ר ה הועד הפועל בישראל ,ירושלים שמואל יוסף עגנון יושב ראש שרגא אברמסון ,יצחק בער ,שלמה דוב גויטיין, חיים שירמן ,גרשם שלום אפרים אלימלך אורבך מזכיר ח ב רי ה כ בו ד יששכר יואל, דוד צבי בנעט ,ירושלים שאול ליברמן ,נידיורק ישראל ברודי ,לונדון אליעזר הלוי פינקלשטיין ,ניריורק דניאל גולדשמידט ,ירושלים יוסף קאפח ,ירושלים משה גרינולד ,מילבוח בצלאל רות ,אוקספורד יהודה אריה וואידה ,פריז שלום שפיגל ,נידיורק יעקב דוד וילהלם ,שטוקהולם ישעיה תשבי ,ירושלים ירושלים ת שו בו ת הר מב״ R. M O S E S b. M A I M O N RESPONSA Q u a e e x s t a n t a b i p s o A r a b ic e s c r ip t a e x s c h e d i s C a i r e n s i b u s ET LIBRIS TAM MANU SCRIPTIS QUAM IM PRESSIS N u n c p r i m u m c o l l e g i t e m e n d a v i t v e r s io n e H e b r a ic a e t n o t i s i n s t r u x i t JEHOSHUA BLAU In adiutorium laborum usus copiis a B.C. H alper atque I.N . Sim choni collectis et editione textus H ebraici ab A . H. Freim an parata VOLUMEN TERTIUM SU M P T IB U S SO CIETATIS M E K IZ E N IR D A M IM H IER O SO LY M IS M C M L X I ת שו בו ת הר מב״ ם יוצאות לאור בפעם הראשונה במקורן הערבי מכונסות מתוך קטעי גניזה ,כתבי יד וספרי דפוס, מוגהות ומתו'רגמות בתוספת הערות מאת י הו ש ע ב ל א ו ש ה ס תיי ע ב ע י ז ב ו ן ב .צ .ד .ל פ ר ו י .נ .ש מ ח ו ג י ו ב ה ו צ א ת א .ח .פ ר י י מ ן כ ר ך ג׳ הו צ א ת ״ מ קי צי נ ר ד מ י ם ״ י רו ש לי ם ה ת שב״א ל ז ב ד א ד ו נ י א בי מו רי הד״ר פינחס בלאו ז״ל תוכן העניינים י הקדמה יא —יג רשימת הקיצורים מבוא לתשובות הערביות של הרמב״ם ............................................................. 19— 1 לוח להשוואת הסימנים שבמהדורת פ־ן ובהוצאתנו ...................................... 22— 30 . 48— 23 . מבוא לתשובות העבריות של הרמב״ם ,מתוך מהדורת א״ה פריימן נספחים :אגרות הר ,יהונתן הכהן והרמב״ם הרצופות לתשובות חכמי לוניל 57— 49 (מתוך מהדורת א״ח פריימן) ...................................................................... סקירה דקדוקית על הלשון הערבית שבשו״ת הרמב״ם . . . . 116— 59 הוספות ותיקונים לכרכים א׳ וב׳ (כולל תשובות חדשות) . . . . 148— 117 תוספות והערות מאת ש׳ אברמסון ............................................................... 182— 149 הוספות אחרונות ................................................................................. 185— 183 מפתח התשובות ................................................................................. 200— 189 מפתח התלמוד ................................................................................. 203— 201 מפתח הרמב״ם ................................................................................. 207— 204 .......................................................................................... 221— 208 מפתח כללי רשימת הקיצורים אג״ג אד,״ו אוה״וז איילון — שנ ע ד א־ר אפנשטלן, ב״ג בר׳ בר״א ברגשטרסר ברכ״י גש״ב דיו דוזי העת״ל ,העת״ם, ה״פ מה״ג ז זכאו ח״ג יל״ג כ״י כ״י העת״ל כ״י העת״ס כי״א אברהם גייגר. אייזיק הירש ווייס. אור החיים לד׳ חיים מיכל. ד׳ איילון — פ׳ שנער ,מלון ע ר בי — ע ב רי לל שון הערבית החדשה ,2ירושלים תשי״ב. הערות א״א אורבך. , עי׳ עפנשטיין. בירו ש גו לד ברג. כ״י בריטיש מוזיאום מם׳ .568 ברכת אברהם לר׳ אברהם בן הרמב׳׳ם ,ליק תר״כ. J. Schacht, G. Bergstrasser’s G rundziige des islam ischen Rechts, .Berlin und L eipzig 1 9 35 ברכי יוסף להרחיד״א. גנזי שכטר חלק ב׳ (גינצבדג ,כתבי הגאונים). דפוס ויניציאה. .R. D ozy, Supplem ent aux dictionnaires Arabes 2, Leide-Paris 1 9 27 עי׳ כ״י. הלכות פסוקות מן הגאונים ,הוצ׳ י׳ מיללער ,קראקא תרנ׳׳ג. ז ר ע אנשים להרחיד״א ,הוסיאטין תרס״ב. E. Sachau, M uham m edanisches R echt nach schafiitischer Lehre, ■Stuttgart und B erlin 1 8 9 7 שו״ת הגאונים חמדה גנוזה ,שאלוניקי תקס׳׳ב. .Jiidisch-literarische G esellschaft, Frankfurt a.M. כתב יד אוכספורד .2359בהערו ת לערבי ת = כתב היד היחיד ,שעליו מבוססת המהדורה. כ״י אוכספורד ,2359העתק לונ דון ,קובץ שזח״ה = 130מונטיפיורי .97 כ״י אוכספורד ,2359העתק סימונסן ,בספריה המלכותית בקופנהגן. כתב יד אוכספורד ( 81 4 ,1בהערו ת לת שובו ת שנ ש ת מדו במקורן הע רבי! בהערות לת שובו ת שנ ש ת מרו רק בעברי ת מסומן כ׳׳י זה בסימן כיא״ו .להבדיל מ): כי״א כיא״ו, כי״ב כתב יד אדלר ( 2405בהערו ת לת שובו ת שנ ש ת מרו רק בעברי ת). עי׳ כי׳׳א. ,־. (אם צויין הדף והלמוד) כתב יד בדאהב. ח (אם צויין הסימן) כי ביצחק (תורת משה) לר׳ יצחק בדאהב ,ירושלם תרפ״ט. כיב״א כ״י הספריה הלאומית והאוניברסיטאית , H eb . 8 ° 1 7 7 1מקודם בר שו תו של ר׳ יצחק בדאהב. כי״ו כי״ל כתב יד ואטיקאן (עי׳ מבוא). כתב יד ליוו רנו סי׳ , 18היום כתב יד הספריה הלאומית והאוניברסיטאית .Heb. 8 ° 2 0 0 1 ה ק ד מ ה הכרך השלישי והאחרון של תשובות הרמב׳׳ם הוא כרך המבואות והמפתחות .הוא מכיל ,בין היתר ,את המבוא לתשובות הערביות של הרמב״ם ,הבנוי כמתכונת מבואו של א״ח פריימן ז״ל לתשובות העבריות (אשד אף הוא מתפרסם בכרך זה ,לאחד שהותאם למהדורה זו) .בכרך זה נדפסו גם הוספות ותיקונים לכרכים א׳ וב׳ ; אני מביע את תודתי לחכמים הרבים (עי׳ עמ ׳ , ) 119אשד הוסיפו את הערותיהם מאוצר ידיעותיהם .במיוחד חייב אני תודה לרב יוסף קאפח ,אשר הואיל לעבוד על שני הכרכים במלואם ולהעיר את הערותיו החשובות .כן מודה אני לפרופ׳ ש ,אברמסון ,אשד הוסיף מספר גדול של ״תוספות והערות״ (עי׳ עמ׳ 149ואילך) .תודתי נתונה גם למד שאול שקד ,אשר הפנה את תשומת לבי לתשובות המתפרסמות ב״הוספות אחרונות״ (עמ ׳ 183ואילך) ואיפשר לי להשיגן .תשובות חדשות אלו ,יחד עם אלו שהובאו בעמודים ,148— 133מעמידים את מספר התשובות שבהוצאתנו על תס״ז ,מהן 69תשובות (או חלקי תשובות) ,שלא ראו לפני כן אור אף בתרגום עברי (כולל תשובה אחת בעברית ,ת׳ תס״ב) .כן מתפרסמות בכרך זה בפעם הראשונה במקורן הערבי ארבע תשובות (או חלקי תשובות :שכ״ב, שכ״ג ,שמ״א ,שנ״א) ,שהיו ידועות מקודם בתרגום עברי בלבד .מלבד אלו צורפו לכרך זד ,אגרות ר׳ יהונתן הכהן והרמב״ם ,הרצופות לת׳ חכמי לוניל (בסוף המבוא לת׳ העבריות לא״ח פדיימן) וכן תשובת הרמב״ם לד׳ יוסף המערבי תלמידו על השגות ר׳ שמואל ב״ר עלי ראש ישיבת בגדאד ,שנתפרסמה בס׳ יובל לב״מ לוין ע״י א״ח פריימן וד״צ בנעט (ת׳ תס״ד ,עמ ׳ . ) 148— 142מסיבות טכניות לא היתד .עוד אפשרות להכליל את החומר שבתשובות אלו במבואות ובמפתחות. מפתח התלמוד ,הרמב״ם והמפתח הכללי לתשובות העבריות ,נתחברו בידי מד י , פלורסהיים .הוא אף איחד מפתחות אלו עם מפתח התלמוד ,הדמב״ם והמפתח הכללי לתשובות הערביות ,שנכתבו על ידי .כן חיבר מר פלודסהיים את ״מפתח התשובות״. תודתי נתונה לו על כך .כן מודה אני למר ע׳ קופילוביץ ,למד ש ,שקד ולד״ר ב׳ ירון, אשד קראו הגהות .דפוס מרכז ביצע את מלאכת ההדפסה הקשה. נותן אני שבח והודיה לקדוש ברוך הוא ,אשד זיכני לעסוק בתשובותיו של הנשר הגדול ולהשלים את הספד הזה .ואם אושרי אינו שלם ,הרי זד .רק מפני שלא ניתן לי לעשות עבודה זו ,כשאדוני אבי מורי ,הד״ר פינחס (פאול) בלאו ,עודנו בין החיים .הנני מקדיש ממדורה זו לזכרו .תנצב״ה. ירושלים ,טבת תשכ״ב. י הו ש ע ב ל או ר שי מ ת ה קי צו רי ם יב כי ״נ כתב יד ניופיטי . 11 = כי״ס = כתב יד סימונסן ב /בספריה המלכותית בקופנהגן. כי״פ = כתב יד פרים. ״ א׳ = כתב יד פריס . 181 ״ ב׳ = כתב יד פרים .416 = שני כתבי יד פריס הנ״ל. כי״ ש = כתב יד ששפורטש (כ״י סימונסן א ׳ ) ,בספריה המלכותית בקופנהגן. כיי //פ כי ש ב ״י = כתב יד אוכספורד .623 מ' = מעשה רקח לר׳ מסעוד חי רקח ,ויניציאה תק׳׳ב. מ אן = J. M ann, T h e Jews in Egypt and Palestine under the F atim ids , .London 1 9 2 0 - 1 9 2 2 מאסף על הרמב״ט = M oses ben M aim on, Sam m elw erk der G esellschaft zur Forderung .der W issen sch aft des Judentum s, L eipzig 1 9 1 4 מב״ם = מלה במלה. מחיט אלמחיט מל״ח = כתאב מחיט אלמחיט ,תאליף בטרם אלבסתאני ,בירו ת . 1870 — 1867 = גייגר ,מלא הפנים ,בר לין ת״ר. נדפס = דפוסים של גמרא ו כ ר (בהערו ת לעברית). ס ר ע ״ג ע ל ב ו ג ן ג/׳ ד = = סדר רב עמרם גאון. I. Elbogen, D er jiidische G ottesdienst in seiner geschichtlichen .E ntw icklung 2, Frankfurt a.M . 1 9 2 4 ע פנ ש טיין = ( S. Eppenstein, M oses ben M aim on, L eipzig 1 9 1 4במאסף על הרמב״ם, כי ד ב׳). פ = שד׳ ת פאר הדור להרמב״ם ,תרגמן ר׳ מרדכי תמה ,אמשטרדם תקכ״ה. פ־ ן = ת שובות הרמב״ם ,הוצאת א״ח פריימן ,ירושלים תרצ״ד .ב ה ערו ת :הערה, שהועתקה מהוצאת פריימן ,עי׳ ההקדמה לכרך א׳ .כן נוספו העדות מתוך טופסו הפרטי של א״ח פריימן ז׳׳ל. פרידלנדר (,מלון) צו נ ץ ,ג" a D"T = I. Friedlander, A rabisch-D eutsches Lexicon zum Sprachgebrauch .des M aim onides, Frankfurt a.M . 1 9 02 = = .L. Zunz, D ie gottesdienstlichen V ortrage . . . , Berlin 1 8 3 2 L. Zunz, D ie syn agogale Poesie des M ittelalters 2, Frankfurt a.M .. 1 9 2 0 " " ל ט ״ג = .L. Zunz, Literaturgeschichte der synagogalen Poesie, B erlin 1 8 6 5 " צ ״ג = L. Zunz, Zur G eschichte und Literatur, B erlin 1 8 4 5 ה צו פ ה ל ח ״י = הצופה לחכמת ישראל ,בודפשט. ה צו פ ה מ א ר ה ״ג = הצופה מארץ הגד ,בודפשט. ק = ס׳ קובץ ת שובות הרמב״ט ,לפסיא תרי״ט. ק* (בהוספות ותיקונים) = הערות הרב יוסף קאפח. רא״ף = הגהות ר׳ אהרן פולד כ״י לס׳ פאר הדור ( = פ). ר ה ״ג = ר ב האי גאון. רח״ ם =־ ד׳ חיים מיכל. ד מ ש״ ש = ר ,משה שטיינשניידר. דמ״ ה = ר׳ מרדכי תמה ,עי׳ פ. ר שי מ ת ה קי צו רי ם יג רש״ז שה״ג ש״נ שע״ת ת = = ת שובות שאלות ואגרות [להרמב״ם] ,קושטא רע״ז = אגרו ת הרמב״ם. ת׳ = ת שובות של מהדורה זו. תא״ו תגמו״מ תה״ג י ״ אסף 1 ״ אסף 11 ״ גינצגרג תמה תש״ר = = תולדות אדם וחוה לרבי׳ ירוחם. = = = = = תורתן של ראשונים ,הוצ ,רח׳׳מ הורוויץ ,פראנפקורט תרמ׳׳ב. B arthelem y = ..A. Barthelem y, D iction naire Arabe-Francaise . . . , Paris 1 9 3 5 ff Beaussier = M. Beaussier, D iction naire pratique Arabe-Frangais . . . , nouvelle edition . . . par M. M. Ben Cheneb, A lger . 1 9 31 ד׳ שניאור זק׳׳ש. שם הגדולים להרחיד׳׳א. שינויי נוסחאות. שו״ת הגאונים שערי תשובה ,לייפציג תרי״ח. ח שובות ג אוני מזרח ו מערב ,הוצ׳ י׳ מיללער ,ברלין תרמ״ח. ת שובות הגאונים. Corpus Codicum = HebraicorumI, 1 תה״ג ,הוצ׳ ש׳ אסף ,מדעי היהדות , 11ירושלם תרפ׳׳ז. תה׳׳ג ,הוצ׳ ש׳ אסף ,ירושלם תרפ״ט. .Ginzberg, G eonica II, N e w Y ork 1 9 0 9 פ ,עיין שם. ,Corpus C odicum H ebraicorum M edii A evi I , 1קובץ כתבי Tעבריים של ימי הביניים ,העורך הכללי רפאל אדלמן ,עם מבוא מאת סלימאן בן דו ד ששון ,פירוש המשנה לרבי משה בן מימון ____ כ ר ך א׳ :מבוא ,זרעים ו מועד, קופנהגן תשט״ז. Fagnan .E. Fagnan, A dditions aux dictionnaires arabes, A lger 1 9 23 H ava J. G. H ava, Arabic-English D iction ary for the U se o f Students, .Catholic Press, Beirut JQR .Jewish Q uarterly R eview M GW J .M onatsschrift fiir G eschichte und W issen sch aft des Judentum s REJ .Revue des Etudes Juives W ehr fiir die Schriftsprache der .G egenwart, L eipzig 1 9 52 ) ] > A rabisches W orterbuch H . W ehr, בטכסט העברי מציין תוספת מלים לשם הבהרה. ( [ בטכסט ה ע ר בי(ו ל פיו גם ב עב רי) מציין השלמה במקרים ,שבהם עצם ההשלמה אינה מוטלת בספק (הושאר מקום ריק בטכסט ,מקום ניזוק וכו׳). < קו מעל האות בטכסט ה ע ר בי(ו ל פיו גם ב עב רי) מציין השלמה במקרים ,שבהם עצם ההשלמה מוטלת בספק (אין מקום ריק או ניזוק ו כ ר בטכסט). בטכסט חערבי (ול פוו גם ב עב רי) מציין אות מטושטשת. בהערות לערבי ת מציין את סעיפי הסקירה הדקדוקית של הל שון הערבית שבשו״ת (כרך ג /עמ׳ 59ואילך) .על שיטת הקיצורים שבסקירה הדקדוקית עי׳ שם ,עמ׳ .60 מ בו או ת ו מ פ ת חו ת מבוא לתשובות הערביות של הרמב״ם 3 מ בו א ל ת שו בו ת ה ע ר ביו ת של ה ר מ ב ״ d א .כ ת ב י ה י ד .1 כ ׳׳ י ס י מ ו נ ס ן ב׳(ה שווה גם פ־ן ,עט׳ ) xxv— xv 11שבספריה המלכותית שבקופנהגן מעזבונו של פרופ׳ סימונסן ז״ל ,בהוצאה זו כי״ס .החלק הראשון כולל תשובות של הרמב״ם (דף 105— 1א) ,החלק השני תשובות של ר׳ אברהם בנו( ד ף 106ב — 212ב) .בדפים 213ב —215 יש הוספות בכתיבה מאוחרת .על תאור כ״י מצויין זה עי׳ פ־ן במבואו לתשובות הרמב״ם עט׳ xxn— xxiובמיוחד לתשובות ד׳ אברהם הרמב״ם עמ׳ ,X— 1xשם האריך בתאוד דיוקו של כה״י .דייקנותו המופתית של המעתיק משתקפת גם בכך ,כי הקפיד אף בפרטים אורתוגרא־ פיים ,כגון הוספת א׳ אלפאצלה ,עי׳ בסקירה הדקדוקית של הלשון הערבית שבשו״ת §ף .על כן שמרתי בדרך כלל ,אף כשחילופי הנוסח של כ״י אחר נראו שוי ערך לנוסח שבכי״ס ,על גרסת כי״ס ,וגם הערתי על מחיקות שבו. פ —ן במבואו לתשובות העבריות שיער ,כי כה״י הוא כנראה מהמאה הי״ד ,אך במבואו לת׳ ר׳ אברהם שם הקדים את זמן כתיבתו והניח ,כי נכתב כנראה זמן לא־רב אחרי מות ר׳ אברהם (ובדומה ש״ד גויטיין 1>3 !1 ,מד , ) 194ר״ל עוד במאה הי״ג .מאחר שחשבתי ,כי בת׳ מ״ט, הע׳ 1כתב המעתיק במקום שנת נ״ב (=דתתקנ״ב ,היינו ) 1192קנ״ב ואודך מחק את הק׳, שיערתי ,כי הוא טעה ,מפני שהעתקתו נעשתה בשנת קנ״ב ,ר״ל הקנ״ב ( = . ) 1392אולם ד״ר ר׳ אדלמן במכתבו מה־ 1.10.1957הואיל להודיעני לאחד עיון בכתב היד המקורי ,כי מה שחשבתי לסימן מחיקה אינו אלא כתם .נראה אם כן ,שאין כל הוכחה ,כי קנ״ב ט״ס הוא, אלא יכול הוא להיות קיצור של דתתקנ״ב ,השווה ,למשלGottheii-Worrei, Fragments from , ,the Cairo Genizahניר־יודק ,1927עמ ׳ ,40שו׳ 7מלמטה קמ״ג=אתקמ״ג .יוצא ,כי אין בידינו הוכחה לקביעת זמן כי״ס. התחלת כי״ס עד אמצע סי׳ ט״ו חסדה .כן חסד(ים) דפ(ים) בין דף 1לדף ,2והיו כבר חסרים ,כאשר סומנו מספרי התשובות ! המסמן לא הרגיש כי 2א אינו המשך של 1ב ולא סימן את סוף התשובה בעט׳ 2א (אצלנו ט״ז ,ב) כתשובה נפרדת .על כ״י זה מבוססות הת׳ א׳ — קי״א .וזו רשימת התשובות שבכי״ס (כולל העבריות ,לפנינו ת׳ דפ״ו —ת׳ תנ״ט): כי״ס סי׳ ט״ו —ט״ז ט״ז ,ב י״ז —ל׳ ל״א ל״ב ל״ג ל״ד ל״ה —קי״ג קי״ד קט״ו סט״ז לפני׳ ת׳ א׳ —ב׳ קפ״ט ג׳ —ט״ז תי״ב שס״ז תמ״ה ,תנ״ג ת׳׳ב י״ז —צ״ה תכ׳׳ה תי״ח ש׳׳צ כי״ס סי׳ קי״ז —קכ״א קכ״ב קכ״ג —קכ״ט ק״ל קל״א —קל״ב קל״ג —קל״ה קל״ו קל״ז קל״ח קל״ט ק״ט לפני׳ ת׳ צ״ו —ק׳ צ״ה ק״א —ק״ז סוף ר״ס ק״ח —ק״ט שצ״ג שנ״ה ת״כ רצ״ה של״ב תמ״ז ת שו בו ת הר מ ב ,׳ ם 4 כי״ם קמ״א קמ׳׳ב קמ״ג קמ״ד קמ״ה .2 לפני׳ ת׳ רצ׳׳ב ש״ד תל״ח תט״ו רצ״ט כי״ס קמ״ו קמ״ז קמ״ח עמ׳ 213א 213ב לפני׳ ת׳ שי״א של״ז ק״י קי״א דצ״ד כ ״ י ס י מ ו נ ס ן א ׳( כ ״ י ששפורטאש) שבספריה המלכותית שבקופנהגן מעזבונו של פרופ׳ סימונסן ז״ל ,בהוצאה זו כי״ש ,מכיל שס״ב סימנים ומהם מהווים הסי׳ א׳ —רי״ט אוסף של ת׳ הרמב״ם ! אולם הואיל והמעתיק דילג בציוני סימני הת ׳ ( ו כ ן בתוכן העניינים שבראש כה״י) על תשובה אחת אחרי סי׳ מ״ז ועל אחת אחרי סי׳ מ״ח — הוא לא הרגיש בהן ,כי כתב את הכותרת ״שאלה״ באותיות קטנות מן הרגיל — הרי מכיל הקובץ סך הכל רכ״א תשובות (כולל אגרת אחת ,סי׳ ק״ס) ,וכן נרשם בפירוש מתחת לסי׳ רי״ט (דף 70א) מתזץ נוסזדהאב ( ;Voriageבו בזמן שציוני הסימנים בשוליים וכן תוכן העניינים שבתחילת כה״י כנראה של המעתיק הם) .הואיל ובעמ׳ 106א נכפל סי׳ רט״ז וסי׳ רי״א מכיל ח׳ תשובות, הדי לפנינו רכ״ט תשובות .הקובץ נערך ע״י ר׳ סעדיה אבן דנאן (ר׳ החתימה דף 105ב) מהעיר גראנאדה (עי׳ דף 93ב) בשנת הרל״ד , 1474= ( 1עי׳ החתימה דף 70א ר 105ב) והועתק ע״י ר׳ יהודה מרדכי ב״ר יצחק מרדכי בפאס בכתב רבני והעתקתו נסתיימה ביום רביעי כ״ו לאדר ש״ד ( 1544״שנת נ׳ז׳ר׳ אלי׳ו׳ ,עי׳ החתימה דף 105ב) .המעתיק מעיד על עצמו ,כי לא ידע ערבית או ידע מעט מאד (שם ״שאם ימצא בו שום שגיאה או טעות אל יאשימני שהוא בלשון ערב והייתי עדיין בו כאיש אשד לא שומע וכו׳״) ,ובאמת מחליף הוא עד בלי די אותיות ,בייחוד א׳ וה׳ סופיות (כגון עט׳ ,417ש״נ ,34עמ ׳ ,432ש״נ 1וכו׳ וכו׳) וכבר קבע ד״צ בנעט ,אגרות הרמב״ם א 44על סמך החלפה זאת ,כי המעתיק העתיק מכ״י כתוב בכתב ספרדי קורסיבי .2לכאן שייכת גם החלפת ס׳ בת׳ ,הנדירה אמנם במקצת ,אך משגה . 1בשתי החתימות נזכרת גם השנה למניין השטרות ,אולם אינד ,מתאימה ל שנת ד.רל"ד ,אלא להרל״ו .וזו ל שון התאריך בעמ׳ 70א (עי׳ גם ת׳ רמ״ט ,הע׳ : ) 11פי יום אל אחד אל סאבע וע שרין לשהר ( = ביו ם א׳ כ״ז לחודש) סיון המכובד סנה אלף וסבע מאיה וסבע ותמאנין ( = שנ ת אתשפ״ז) לשטרות אלתי הי סנה (= שהיא שנת) הרל״ד ליצירה .ובדומה בעמ ׳ 105ב :פי יום אל תלתא תאלת אלול אל מבארך אלדי מן עאם סבעה ותמאנין וסבע מאיה ואלף לתאריך ( = ביו ם ג׳ ג׳ אלול המבורך שהוא מ שנת אתשפ׳׳ז למניין) אל שטרות והי סנה ( =ו הי שנת) הרל׳׳ד ליצירה .אולם הואיל ודק ל שנת הרל״ד ול א ל שנת הרל״ו היה הסימן הכ״ז ,ש בו חל כ״ז בסיון ביום א׳ וג׳ אלול ביום ג /הרי בהכרח יש לקיים שנת הרל״ד ,אף כי השנה למניין השטרות כתובה במלים וקשה לתאר החלפת סבעד = ( .ש ב ע) ב־צמסו! ( = ח מ ש ,ר״ל שנת אתשפ״ה למניין השטרות) פעמיים .ושמא היה בכה׳׳י המקורי אתשפ״ד. באותיות ומעתיק העתיקו למלים ,בהחליפו הה׳ בז׳(י ש דמיון בין ז׳ לה׳ סופית בכ תב ספרדי קורסיבי, שבו נ כ ת ב כה״י ,ר׳ להלן) ו מ מנו העתיק אח״כ מעתיקו של כי׳׳ש (אין להניח ,כי הוא ע צ מו הפך את אותיות השנה למלים ע ר ב י ו ת ,שהרי ידיעו תיו בערבי ת היו קלושות ,עי׳ להלן). .2אף כי אבן דנ אן כתב ב ע צ מו בכ תב ספרדי קורסיבי ,עי ,אגדו ת הרמב״ם שם עמ ׳ .35אין להגיח ,כי כי״ש הועתק ישר מכה״י המקורי שלו ,אם נכונה השערתי שבסוף הע׳ . 1 5 מ בו א ל ת שו בו ת ה ע ר ביו ת של ה ד מ ב״ ם לעתים את צורת המלה עד בלי הכר (עי׳ למשל ת׳ קי״ב ,ש״נ .) 1 0 ,6 ,5 ,2 ,1דוגמה אחרת לבורות המעתיק היא כתיבת ת במקום א ו־ה במקום ה .לעומת זה אין לזקוף אינטרפריטאציה שרירותית של טכסט כמו ת׳ ל״ט ,ש״נ 21על חשבונו של המעתיק הזה ,שהרי לא ידע ערבית .מסיבות אלו נופל כי״ש בדרך כלל מכי״ם ועל כן השתתי את נוסח מהדורתי ,בניגוד לב״צ הלפר ז׳׳ל וי״נ שמחוני ז״ל ,במידת האפשר על כי״ם ולא על כי״ש ולעתים קרובות אף העדפתי את כי״א עליו ,ר׳ להלן — .פרטים נוספים על כי״ש ר׳ פ —ן במבואו עמ׳ — xx ( xxiהמביא ספרות נוספת) ובנעט שם עמ ׳ 35ו־ .44בכ״י זה השתמש ר׳ מרדכי תמה, כשתדגם את תשובות הרמב״ם מערבית לעברית ( פ) ,עי׳ פ —ן שם .על כ״י זה ממססות הת׳ קי״ב —רמ״ט. וזו רשימת הת׳ שבכי״ש (כולל העבריות ,לפנינו ת׳ רפ״ו —ת׳ תנ״ט): כי״ש סי׳ א׳ —ד׳ ה׳ ו׳ —מ״א מ׳׳ב מ״ג מ״ד —מ״ו מ״ז ,א׳ מ״ז ,ב׳ מ״ח ,א׳ מ״ח ,ב׳ מ״ט נ׳ נ״א נ״ב נ׳׳ג —נ׳׳ז נ״ח נ״ט ס׳ ס״א ס״ב ס״ג ס״ד ס״ד, ס״ו ס״ז ס״ח ס״ט ע׳ ע״א ע״ב ע״ג ע״ד ע״ה לפני׳ ת׳ קי״ב —קט״ו רנ״ט קט״ז —קנ״א דצ״ד רנ״ו קנ״ב —קנ״ד קנ״ה קנ״ו קנ״ז קנ״ח דס״ה צ״ח קנ״ט רנ״ג ק״ס —קס״ד רס״ז שצ״א קס״ה פ׳ קס״ו ע״ה צ״ד קס״ז ז׳ כ״י כ״ט ל״ב ל׳ ל״ג נ״ב ע״ט קס״ח מ״ט כי״ש ,־. \ סי׳ ע״ו ע״ז ע׳׳ח —ע״ט פ׳ פ״א פ״ב פ״ג פ״ד פ״ה פ״ו פ״ז פ״ח פ״ט צ׳ צ״א צ״ב —צ״ו צ״ז צ״ח —ק״ו ק״ז ק״ח —ק״י קי״א קי״ב קי״ג קי״ד קט״ו —קכ״ב קכ״ג קכ״ד —קל״ו קל׳׳ז קל״ח —קמ״ד, קמ׳׳ו קמ״ז קמ״ח קמ״ט לפני׳ ת׳ מ״ו ע״ז מ״ב —מ״ג קס״ט פ״ו ע״ד כ״ז פ״ג ק״ע ע״ו י״ח י״ז ע״ח ל״ר, ק״ה קע׳׳א —קע״ה שכ״ז קע״ו —קפ״ד רס״ו קפ״ה —קפ״ז ל״א ח׳ פ״א כ״ח קפ״ח —קצ״ה מ׳ קצ״ו —ר״ח תכ׳׳ד ר״ט —רט״ז ת״ו רי״ז רס״ד רנ״ד ת שו בו ת ה ר מ ב״ ם 6 כי״ש ק״ב קנ״א קנ״ב קנ״ג —קנ׳״ח קנ״ט ק״ס קס״א —קס״ז קס״ח קס״ט —קע״ב קע״ג קע״ד קע״ה —קע״ט ק״פ קפ״א קפ״ב קפ״ג קפ״ד קפ״ה קפ״ו קפ״ז קפ״ח קפ״ט —ק״צ קצ״א —קצ״ג קצ״ד קצ״ה .3 לפני׳ ת׳ חלק של קפ״ג רי״ח פ״ה רי״ט —רכ״ד רס״ח(עברית) [אגרת ] 3 רכ״ה —רל״א פ״ח רל״ב —רל״ה נ״א צ״א רל״ו —ר״ט מ״ז ע״ט רמ״א ל״ט רמ״ב [עברית ,סוף המבוא] של״ד רפ״ט של״ה דפ״ו —רפ״ז רצ״ו —רצ״ח ש״ז של״ג כי״ש סי׳ קצ״ו קצ״ז קצ״ח —קצ״ט ד׳ ר״א ר״ב ר״ג ר״ד ר״ה ר״ו ר״ז —ר״ח ר״ט ר״י רי״א ,א׳ רי״א ,ב׳ רי״א ,ג׳ רי׳׳א ,ד׳ —ה׳ רי״א ,ו׳ רי״א ,ז׳ רי״א ,ח׳ רי״ב —רי״ד רט״ו רט״ז —רי״ט עט׳ 106א לפני׳ ת׳ שכ״ו ש״ט שט״ו —שט״ז שי״ז שמ״ה ש״ג ש״ב ש׳ שנ״ד שמ״ד תל״ב —תל״ג שצ״ה [עברית ,סוף המבוא] רפ״ח תמ״ד ת״ד תמ״ב —תמ״ג שנ״ט שפ״ד ת״ו רמ״ג —רמ״ה ת׳׳נ רמ״ו —רמ״ט רמ״ו כ ״ י א ו כ ס פ ו ד ד ,814,1להלן כי״א (אך בחלק העברי ,בו נדיר מאד ב״י זה ,כיא״ו, כדי להבדילו מכ״י אדלר ,2405המסומן בידי פ־ן כי׳׳א) ,עי׳ עליו רשימת נויבאור ,ה״א עט׳ ,161/3רמש״ש ,רשימת בודליאנה עמ׳ Arab. Literatur, 1909עט׳ .211אולי נכתב (הוא או מקורו) במצרים ,4עי׳ הסקירה הדקדוקית של הלשון הערבית § .52מעט׳ 4ב עד 46א מכיל הוא מ׳ תשובות לרמב״ם (אצל נויבאור ,) 814,1bאשר סימניהן מסומנים בשוליים בכתב יד שוגה .המסמן לא הרגיש ,כי בין דף 4ב ל־5א חסרים דפים ,ר׳ ת׳ קנ״א ,ש״נ ,1וציינם יחד כ־א׳ .אולם שרידי סימון עתיק יותר מידי המעתיק עצמו נשתמרו בתשובות אחדות ,עי׳ ת׳ קנ״א ,ש״נ <1רנ״א ,ש״נ ! 1רנ״ד ,כותרת ! משם מסתבר ,כי גם הת׳ שבעט׳ 1ב —4א (אצל נויבאור ) 814,1aשייכות לאוסף זה ,כפי שקרוב לודאי בלאו הכי בגלל הכתב הזהה .כה״י .3הוצא ל אור ע״י ד״צ בנעט ,אגרו ת הרמב״ם א עמ׳ 31ואילך. .4נראה ,כי הצורו ת המערביו ת שונו בידי המעתיק ל צו רו ת ״ספרותיות״ או מצריות .לכאורה מרמזים ב כיוון זה ש״נ מעין קיח 14כי״ש מצאו (צורה מערבית ,ר׳ § ,)52כי״א מצא ,כפי הנראה תיקון של מ צ או(ו ל א של מצוא ,כי כי״א אינו מרבה בא ,אלפאצלו! ,ואף לא יחיד מקורי ,המתאים אמנם לפי כללי הערבית הקלאסית ,הנכתב שם 10בכי״א בצור ה מצי) .אך אין כ מובן להביא הוכחה ברור ה מכגון זה .מל ב ד זה נ ש ת מדו בכי״א צו רו ת מערביו ת ,עי׳ §§ .52.51 7 מ בו א ל ת שו בו ת ה ע ר ביו ת של ה ר מ ב״ ם פותח בשלוש שאלות של ר׳ נהוראי בר הלל הדיין ,אשר שלושתן לוקות בחסר בגלל חסרון דפים בין עמ ׳ 1ב לבין 2א ובין עט׳ 3ב לבין 4א .בגלל חסרון אחרון זה לא נשתמרה התחלתה של השאלה ,הכתובה בעמ ׳ 4א ובהתחלת 4ב .יוצא אפוא ,כי כי״א מכיל סך הכל מ״ה תשובות (וחלקי תשובות) ,כי ארבע תשובות נמצאות לפני סי׳ א׳ ושתי תשובות (בלתי־שלמות) מסומנות בסי׳ א׳ ,כי המסמן לא הרגיש ,כי שתי שו״ת לפניו ,שלראשונה מהן חסרה ההתחלה, לשנייה הסוף. כי״א מדוייק בדרך כלל מאשר כי״ש ,אולם מרובים בו יחסית מקרים של הומויוטיליוטון (השווה למ,של ת׳ קנ״ט ,ש״נ ! 32קפ״ד ,ש״נ ,.>62על כן היה בכל מקרה ,בו נשתמרה תשובה לפי כי״ש וכי״א ,להחליט לפי המסיבות המיוחדות ,על איזה כ״י להשתית את ההוצאה, כשעלינו להתחשב בנימוקים נוספים ,כגון מניעת פירוק קובצי שאלות? ולפעמים ההחלטה שרירותית למדי .על כי׳׳א מבוססות הת׳ ר״נ —רס״ח — .וזו רשימת הת׳ שבכי״א (סימני כי״א הם לפי הסימון המאוחר והכולל ! כולל את הת׳ העבריות ,לפנינו ת׳ רפ״ו —ת׳ תנ״ט): כי״א קנ״א עמ׳ 1ב( סו ף חסר) 2ב(התחלה חסרה) ר׳׳נ רנ״א 3ב (סוף חסר) 4א(התחלה חסרה) קנ״ט סי׳ א׳ ,א׳( סוף חסר) ש״ה א׳ ,ב׳( ע מ׳ 5א, התחלה חסרה) רנ״ב רנ״ג ב׳ ג׳ קפ״ד קפ״ב ד׳ רנ״ד —רנ״ה ה׳ —ו׳ ז׳ קי׳׳ח רנ״ו —רנ״ז ח׳ —ט׳ י׳ קנ״ח רנ״ח —רנ״ט י״א —י״ב רכ״א י״ג רי״ט י״ד ט״ו ק״פ ר׳׳ז ט״ז י״ז ד״ס י״ח קפ״א לפני׳ ת׳ על שלושת כי״י אלו ,כי״ס ,כי״ש וכי״א, כי״א סי׳ י״ט כ׳ כ״א כ״ב —כ״ג כ״ד כ״ה כ״ו כ״ז כ״ח כ׳׳ט ל׳ ל״א ל״ב ל״ג ל״ד ל״ה ל״ו ל״ז ל״ח ל״ט מ׳ לפני׳ ת׳ רס״א ר׳׳ח קפ״ז רס״ב —רס״ג רט״ז רט״ו קס״א קנ״ז רס׳׳ד תמ״ו רס״ה רצ״ד רס״ו קנ״ה קנ״ב רמ״ג קפ״ו רס״ז קע״ח קי״ג רס״ח מושתתת מהדודתן של רוב השו״ת (ת׳ א׳ — רס״ח) .שלושת כתבי היד אינם אחידים ,אלא מורכבים קבצים ,קבצים ,אשר נשאלו פעמים בידי אותו השואל ,פעמים דנים באותו העניין או עניינים דומים ,פעמים אך סימן הכר חיצוני להם (לשונם עברית ולא ערבית) ופעמים אינם אלא קובץ בלתי אחיד ,אשר עורך כה״י הכניסו כמות שהוא לתוך כה״י .על כן עשויה אותה השאלה להזכר פעמיים בכתב יד אחד .יש שהעורך (או המעתיק) הדגיש בכך ,על כן רשם במקום השני את התחלת השאלה ת שו בו ת ה ר פ ב ״ ם 8 וסוף התשובה בלבד ורמז למקום הראשון (כך כי״ש די״א ,ח׳ ,שם נרמז לסי׳ קמ״ו ,עי׳ ת׳ ת״ו ,כותרת) .יש שלא הבחין ,כי שר׳ת זו כבד נזכרה בכה״י ,והשלים את העתקתה בשניה, ודק המשתמש בבה״י הדגיש בכך ומחקה במקום אחד (על כן נמחק כי״ם סי׳ קי׳׳ג ,כי נשנה סי׳ קכ״ב ,עי׳ ת׳ צ״ה ,כותרת) .ויש שאין כל סימן חיצוני שהקוראים הרגישו ,כי נשנתה שו״ת (כך כלול כי״ש סי׳ ק״נ בסי׳ ק״ה ,עי׳ ת׳ קפ״ג ,כותרת ! וכי״ש סי׳ ע״ג זהה עם סי׳ קפ״א ,עי׳ ת׳ ע״ט ,כותרת) .ואין צריך לומר ,כי כאשד פנה שואל יותר מפעם אחת באותו העניין אל רבינו ,שאלותיו מפוזרות על פני כה״י (כך נפרדים כי״ס סי׳ כ׳ ,נ״ה וק״ח ,עי׳ ת ,צ׳) ואף יש ,שדק תשובה אחת מפרידה את הדבקים (כי״ס סי׳ ק״ט וקי״א ,עי׳ ת׳ צ״א וצ׳׳ג). בכי״ס אין אמנם כותרות וחתימות לקבצים המקוריים (אך עי׳ כותרת לת׳ מ״א) ,אולם ריכוזם של השו״ת ,שנכתבו בעברית ,בשלושה מקומות (סי׳ ל״א —ל״ד ,קי״ד —קט׳׳ז ,קל״ג — קמ״ז) מרמז ,כי העורך כלל בכי״ס (לפחות) שלושה קבצים כתובים עברית ,ועל כן מסתבר, כי אף השר׳ת הכתובות בערבית לקוחות לפחות בחלקן מקבצים .מתוך שלושת הקבצים העבריים שבכי״ס הראשון (סי׳ ל״א — ל״ד) והתחלת השלישי (סי׳ קל״ג —קל״ז) חם לשואל אחד ,לר׳ פינחס הדיין ,וייתכן אפוא ,כי הסי׳ קל״ג —קל״ז היוו קובץ נפרד .מלבד זה יש לשים לב ,כי כי״ס מציין בפנים ,כי סי׳ קל״ה הועתק מעצם כתב ידו של הרמב״ם (עי׳ ת׳ שצ׳׳ג ,הע׳ ! ) 20תשובות עבריות אחדות (סי׳ קל״ח ,קל״ט ,קמ״ב —קמ״ו) רק הושוו עם אוטוגראפים (עי׳ ת׳ רצ״ה ,הע׳ ! 5ת׳ רצ״ט ,הע׳ «4ת׳ ש״ד ,הע׳ ! 5ת׳ שי״א ,הע׳ <4ת׳ של״ב ,הע׳ ! 12ת׳ תט״ו ,הע׳ ! 4ת׳ תל״ח ,הע׳ ) 2ואחרות (סי׳ קל׳׳ו ,קל״ז ,ק״מ ,קמ״א, קמ׳׳ז) לא מצא להן העורך (ז ,המעתיק?) אוטוגראף .על כן ייתכן ,כי סי׳ קל׳׳ג —קל״ה ( = ת׳ שצ״ג ,עי׳ הכותרת שם) היו בנפרד מן הת׳ האחדות ,אולם אף אפשרי ,כי היו בקובץ אחד אתן ,וכאשר מצא העורך את האוטוגראף של סי׳ קל״ה ,לא העתיקו מן הקובץ ,אלא מן המקור .אם מצא העורך/המעתיק שני קבצים של אוטוגראפים (סי׳ קל״ח —קל״ט ,קמ״ב — קמ״ו) או אוטוגראפים בודדים ,אשר אתם השווה את נוסח כי״ס ,אין לדעת — .יש שתשובה קוצרה ועובדה כנספח לת׳ קודמת ,לכאורה אף זו סימן למציאת קבצים ,עי׳ ת׳ פ״ט ,כותרת. כי״א פותח בצורתו הנוכחית (ראה לעיל) בקובץ של שלוש שאלות של ר׳ נהוראי בר הלל הדיין ,עם כותרת מיוחדת (עי׳ ת׳ קנ״א ,ש״נ .) 1נראה כי סי׳ ל״א —ל״ז מהווים קובץ מיוחד לדיני ספר תורה וקריאת התודה .כן ייתכן ,כי הסי׳ ב׳ —כ״ז מהווים אף הם קובץ אחד, הדן בענייני תפלה ,ברכה ובית כנסת .5אך אפשרי ,כי סימנים אחדים ביניהם מצטרפים לקבצים מיוחדים ,העוסקים בעניינים קרובים ביותר זה לזה ,סי׳ ב׳ —ה׳ בברכות ,ו׳ —י׳׳ד בזמני תפילה וחזרת הש״צ ,ט״ו —כ׳ בפיוטים ,כ״ב —כ״ז בתפלה ובית כנסת .בדומה אולי קובץ על ברכות לפנינו כי״ש סי׳ קמ״א —קמ״ג 1על בית הכנסת (המשך הקובץ הקודם) כי״ש סי׳ קמ״ד— -קמ״ה ! בענייני הקדש עוסק כי״ש סי׳ קל״ח —קל״ט. 5שאלות ,הכוללו ת ענייגיס אחדים שונים זה מזה ,נ כ ל לו בקבצים אלו לפי העניין הראשון, השווה למ של סי׳ ט׳ ( = ת׳ רנ״ז). מ בו א ל ת שו בו ת ה ע ר ביו ת של ה ר מ ב ״ ט מרובים מאד הקבצים עם כותרות וחתימות מיוחדות בכי״ש. 9 סי׳ א׳ — ח׳ הם שאלות ר׳ סעדיה בן ברכות המלמד ,עי׳ הכותרת לפני ת׳ קי״ב והחתימה אחרי ת׳ קי״ח ,וע׳ להלן ה ,1ג .סי׳ ט׳ —מ׳ הם שאלות ד׳ אפרים הדיין מצוד ותלמידיו ,סך הכל ל״ב שאלות (מספרה של כל שאלה ושאלה מסומן בתחילתה) ,ר׳ הכותרת לפני ת׳ קי״ט והחתימה אחרי ת׳ ק״נ (עי׳ עליהן גם בהוספות ותיקונים ולהלן ד 1 ,א) .כפי הנראה שייכים לקונטרס אחד סי׳ מ״א —מ״ד ,עי׳ החתימה בת׳ קנ״א ,כותרת .בסי׳ מ״ה מתחיל קובץ חדש ,אולם אין לדעת, איפה הסתיים ,עי׳ הכותרת לפני ת׳ קנ״ג .מפוקפק ביותר הקף הקובץ הפותח בסי׳ קל׳׳ו ,עי׳ ת׳ ר״ח ,הותרת .סי׳ ק״ס ,אשר לו כותרת מיוחדת ,הוא האיגרת שהו״ל ד״צ בנעט ,אגרות הדמב״ם א m , 31ואילך .הקובץ ,המתחיל בסי׳ קס״א ,הגיע לכל היותר עד סי׳ קפ״ג ,עי׳ הכותרת לפני ת׳ רכ״ה .לתקנה שבסי׳ קפ״ד כותרת מיוחדת ,עי׳ ת׳ רמ״ב .הסי׳ קפ״ה —ר״י הם שאלות ר׳ יהונתן הכהן וחכמי לוניל ; לסי׳ קפ״ה ור״י ,אגרות ר׳ יהונתן הכהן והרמב״ם (עי׳ סוף המבוא של פ־ן) ,כותרות מיוחדות .הסי׳ רי״א —רי״ט מהווים קובץ נוסף ,עי׳ ת׳ רמ״ג ,ש״נ .1ייתכן ,כי אפשר להגיע למסקנות נוספות ע״י ניתוח החתימות ובעיקר התחלת השאלות .כך פותחות השו׳׳ת סי׳ מ״ו —נ״ו ב״ותודנו (הדדתו)״ וחתימתן ״וכתב משד.״ (או החתימה חסדה בכלל) .סי׳ נ״ז —ס׳ פותחים ב״ילמדנו רבעו״ וחתימתם ״וכתב משה״ (סי׳ נ״ח וכת׳ משה בר מימון ז״ל) .סי׳ ס״א ואילך הפתיחה שוב ״ותודנו״ והחתימה ״וכתב משה״. גם פתיחה מעין ״ואיצא תורנו״ (סי׳ קע״ה ,קע״ו) מרמזת כנראה על עיבוד הפתיחות בידי מאספי הקבצים .וכו׳ וכו׳ .אולם יש לגלות גמישות בניתוח זה ,כי יש שסימנים ,ששיערנו כי שייכים הם לקובץ אחד ,נבדלים בפתיחתם ,וספק ,אם רשאים אנו להסיק מכך ,כי — לפחות במקורם — שייכים הם לקבצים שונים .כך באות אחרי שמונה השאלות העבריות ,הכלולות בסי׳ רי״א ,שלוש שאלות ערביות (סי׳ רי״ב — רי״ד) ,הפותחות ב״(ו)מא יקול סידנא״ ,אח״כ שאלה עברית (סי׳ רט״ו) ,הפותחת ב״מה יאמ׳ אדוננו״ .פתיחת סי׳ רט״ז היא ״מא תקול הדרתו אדוננו הקדושה״ ,של סי׳ רי״ז ״יפתינא סידנא״ ,של רי״ח ״ותורנו הדרתו אדוננו הקדושה יהדרה אל״ ובדומה סי׳ רי״ט ״ותורנו הדרתו הקדושה יהדרה אל״. לא רק לקבצים צורפו שאלות בודדות ,אלא פעמים אוחדו במסגרת שאלה אחת .בייחוד מרבה בזה כי״א ,אשר בו מצויות לעתים קרובות כותרות מעין ״מסאלה תתצמן תלת מעאן״= שאלה הכוללת שלושה עניינים ,עי׳ ת׳ דנ״ז .כותרות אלו נוספו רק מידי העורך/המעתיק, כפי שמראה טעות במספד העניינים סי׳ ג /עי׳ ת׳ קפ״ד ,ש״נ ( 1והשווה גם פ־ן ,סי׳ ל״ד, כותרת) .כי במקרים רבים צירופים מאוחךים של שאלות לפנינו ,מוכיחה העובדה ,כי ״נידה עצמו על דעת״ נמצא לא דק בכי״ש סי׳'נ״א=כי״א עמ׳ 4א לפי שני כהי״י ,אלא גם בכי״א סי׳ כ״ח בשאלה ,בין שאלות שונות לחלוטין ,עי׳ ת׳ קנ״ט כותרת (וכן נמצא הוא כסימן בפני עצמו בעברית בכי״ב דף ל״ו ב׳ ,עי׳ פ־ן עמ ׳ .) 357כן נראות השו״ת השונות ,הכלולות יחד בפ־ן סי׳ כ״ו=ת׳ קס״ב ,קס״ג ,רנ״ה ור״צ ,נפרדות במקורן ,עי׳ בעיקר ת׳ קס״ב, כותרת (ובדומה אלו הכלולות ב פ־ן סי׳ ל׳ ,עי׳ שם) .אולם כמובן ייתכן ג״כ ,כי צירוף מקורי של שד ת יופרד tכך נראה ,כי כי״א סי׳ י״ז ,הכולל שני עניינים ,מקורי יותר מאשר ת שו בו ת ה ר מ כ״ ם 10 כי״ס סי׳ ק״ל ,הזהה עם החלק השני שלו ,עי׳ ת׳ ד״ס (אולם יחד עם זאת ייתכן ,כי אל הרמב״ם פנו בכל שאלה לחוד ,עי׳ ד״ם ,ש״נ .) 37לפיכך אין לומד בוודאות ,אם עניין לבישת הציצית באמצע הזמירות היה במקורו שו״ת נפרדת ,כפי שנשתמרה בכי״ש סי׳ ק״נ ,או מצורפת לשו׳׳ת אחרת ,כפי שנשתמרה בכי״ש סי׳ ק״ה ,עי׳ ת׳ קפ״ג ,כותרת. כ״י אוכספורד ,623עי׳ עליו ברשימת כהי״י של נויבאור כדך א ,טור ,161/3להלן .4 כישב״י ,הוא פירוש ר׳ שלמד .בן ישוע הכהן לספר השני (לא השלישי !) של היד החזקה. ר׳ שלמה מביא בפירושו תשובות של רבינו ,הן בערבית והן בעברית .וזו רשימת הת׳ שבכישב״י (אשד תמיד שימשו רק כש״נ ולא השתתי עליהן מעולם את הנוסח ! הרשימה כוללת את הת׳ העבריות ,לפנינו ת׳ רפ״ו —ת׳ תנ״ט): לפני ,ת׳ רנ״ח ,סוף התשובה ר״ח ,התחלת התשובה דצ״ד ,מקצת התשובה קל׳׳ו,התחלת התשובה רפ״ט ,מקצת התשובה קנ׳׳ד ,התשובה כישב״י עמ׳ 30ב 34א 41א 52ב 58א 67א לפני׳ ת׳ קנ״א,ציור מידת האצבע בלבד כישב״י עמ׳ 69א קל״ח ,התשובה רפ״ו ,מקצת התשובה רצ״ח ,התשובה ש״ז ,סוף התשובה 70ב 71ב 92א 102א .5כ״י בריטיש מתיאום ,568עי׳ רשימת מרגליות ב עמ׳ , 160להלן בר׳ .מכיל ע שד שאלות של ר׳ אפרים הדיין מצור ותלמידיו ,המסומנות בסי׳ ל״ג —מ״ב והמקבילות לפנינו (עי׳ שם בש״נ) לת׳ קכ״ז —קל״ו .תשובות אלו נתפרסמו בידי מרגליות ^ jq r י״א עמ ׳ 540 ואילך ,והשוויתין מחדש עם צילום כה״י ותיקנתין והשלמתין. .6 כ ״י פ רי ם ק ו ב ץ 192ד ,עמ ׳ 27ב —29א ,עי׳ קטלוג מונק־צוטנבדג עמ ׳ .116 השתמשתי בו בש״נ לת׳ דמ״ב ועי׳ שם בכותרת על יחסו לכי״ש. .7כ ״ י מ ו נ ט י פ י ו ר י מס׳ ( 103כ״י הלבדשטאם מס׳ ,) 65דף 288א ,הו״ל רמש״ש המזכיר י״ט עמ ׳ .113לפנינו ת׳ דס״ט ,עי׳ שם. s כ ״ י ק מ ב ד י ד ג ׳ ,t - s .16.135הו״ל ש׳ אסף מלילה ג׳ — ד׳ עמ׳ ,229— 224לפנינו ת׳ ר׳׳ע ,עי׳ שם. .9 כ״ י ש ש ו ן ,827פירוש תימני אלמוני על החיבור ,הו״ל ד״ס ששון בקובץ Moses Maimonides, VIII Centuries Memor. Vol.בעריכת ,Epstein .1לונדון ,1935עמ' ,224/5 לפנינו ת׳ רע״א ,עי׳ שם. . 10 jq r או טוג ד א ף מגניז ת ק הי ר ,ברשות קהלת היהודים שם ,הר׳ל ב״צ הלפר מהדר׳ח ו׳ עמ ׳ 225ואילך .לפנינו ת׳ דע״ב. . 11א ו ט ו ג ד א ף מ ג נ י ז ת ק הי ד, ר שי מ ת כי ״י א ד ל ר ,2537הר׳ל אלחנן אדלר m g w jס״ט ,111לפנינו ת׳ דע״ג ,עי׳ שם. . 12א ו ט ו ג ר א ף פרידלנדד mgwj מגניז ת ק הי ד, כ ״י ק מ ב ד י ד ג׳ ,T-S.8.K. 13.8הו״ל י׳ נ״ב עמ׳ ,625— 621לפנינו ת׳ דע״ד ,עי׳ שם. 11 מ בו א ל ת שו בו ת ה ע ר ביו ת של ד .ר מ ב ״ ם .13א ו ט ו ג ר א ף מ ג נ י ז ת ק הי ר ,כ ״ י ק מ ב ר י ד ג ׳ ,t - s .10.K.8.3הוא תחילת ת׳ רע״ד ,עי׳ שם. . 14א ו ט ו ג ר א ף מ ג נ י ז ת ק הי ר ,כ ״ י ב ר י ט י ש מ ו ז י א ו ם ,רשימת מרגליות 567א־ב ,הו״ל מרגליות .15 או טוג ר א ף jq r י״א ,539לפנינו ת׳ רע״ה ורע״ו ,עי׳ שט. מ ג נ י ז ת ק הי ר ,ב ״ י ק מ ב ר י ד ג׳ ,t - s . 12.199— 200הו״ל ר׳ גוטהייל ! ־ Occident and Orient... Gaster Anniversary Volumeעט׳ ,176— 174לפנינו ת׳ רע״ז ורע״ח ,עי׳ שם. .16א ו ט ו ג ר א ף מ ג נ י ז ת ק הי ר ,כ״יי׳ ק מ ב ר י ד ג׳ ,t - s . 12.201— 202 לפנינו ת׳ דע״ט — ד״פ, .17א ו ט ו ג ר א ף מ ג נ י ז ת ק הי ר ,ב ״ י ק מ ב ד י ד ג׳ ,t - s . 16.28 פגום! לפנינו ת׳רפ״ א,עי׳ שם. . 18מ ג נ י ז ת ק הי ר ,ב ״ י ק מ ב ר י ד ג׳ t - s .io.k .8.7התחלת השאלה בלבד .לפנינו ת׳ רפ״ב. .19א ו ט ו ג ר א ף מ ג נ י ז ת ק ה י ד ,כ ״ י ק מ ב ר י ד ג׳ ,t - s . Misceu., Box 8, frgt. 90 הדל ש״ד גויטיין תרביץ כ״ח ,191/3לפנינו ת׳ רפ״ג. .20א ו ט ו ג ר א ף מ ג נ י ז ת ק הי ר ,ב ״ י ב ר י ט י ש מ ו ז י א ו ם Gaster) 0 r . 10578 , ) 1359הדל ש״ד גויטיין תרביץ כ״ח ,194/5לפנינו ת׳ רפ״ד. .21מ ג נ י ז ת ק הי ר ,ב ״ י ק מ ב ר י ד ג׳ ,t - s .94j .43טיוטה של השאלה בלבד ,הדל ש״ד גויטיין תרביץ כ״ח ,195/6לפנינו ת׳ רפ״ה. .22כ ״ י נ י מ ו ק י ה ר ז ה ,נדפס בת׳ הר׳ יהושע הנגיד ,ד.וצ׳ פריימךריבלין ,סי׳ ד׳, הובא בש״נ לת׳ ר״ח ,עי׳ שם. .23כ״ י א ו כ ס פ ו ר ד ,621דף ,210נדפס בת׳ הר׳ יהושע הנגיד ,ד.וצ׳ פריימדריבלין, סי׳ ל״א ,הובא בש״נ לת׳ קי״ג ,עי׳ שם. לא עלה בידי לברר את גורלו של ב״י ,m . Fnedianderשהכיל (עי׳ שטיינשניידר Arab. Literatur 292,212 ( 20תשובות. ב. ת שו בו ת נ ד פ סו ת ואלו הן התשובות הערביות ,המפוזרות בספרים ,בכתבי עת ובאוספים מדעיים ,אשר השת משתי בהן ,מסודרות (בסדר הא״ב) על פי שם המו״ל (והשווה פ־ן עמ׳ :)xxxi -xxx . 1אלחנן א ד ל ר , mgwj ס״ט ,111לבנינו ת׳ דע״ג. .2ש׳ א ס ף ,מלילה ג׳ — ד׳ עט׳ ,229 — 224לפנינו ת׳ ד״ע. 3ד״צ ב נ ע ט ,תירגם ותיקן ,בחלקם לפי צילום ,בחלקם לפי השערה ,פ־ן סי׳ שפ״ב — שפ״ו ,לפנינו ת׳ רס״ט ,רע״ג —רע״ו. . 4ר ׳ ג ו ט ה י י ל Occident and Orient... Gaster Anniversary Volume ,עט׳ ,176— 174 לפנינו ת׳ רע״ז —רע״ח. ת שו בו ת זזר מב״ ם 12 .5ש״ד ג ו י ט י י ן ,תרביץ כ״ח ,196— 191לפנינו ת׳ רפ״ג —דפ״ה. .6ב׳ ג ו ל ד ב ר ג (ב״ג) ,המגיד תרכ״ה עמ ׳ 381ותרכ״ו עמ ׳ 245ר 253שלוש תשובות, לפנינו ת׳ קכ״א ,קכ״ב ורי״ח ! והשווה גם ת׳ ק״כ וקכ״ו. .7ג ו ל ד ה י צ ר , mgwj כ״ב 176ואילך ,לפנינו ת׳ דכ״ד. .8אברהם ג י י ג ר ,מלא חפנים ,ברלין ת״ר ,עמ׳ נ״ד — פ׳ חמש תשובות ,לפנינו ת׳ קי״ט ,קפ״ד ,קצ״ח ,רנ״ו ורנ״ד,־ נטעי נעמנים ,בריסלאו תר״ז ,עט' ,17לפנינו ת׳ קי״ז. .9ב״צ ה ל פ ר , jq r מהדו״ח ו עמ׳ ,225/9לפנינו ת׳ רע״ב .ועי׳ להלן סי׳ .12 . 10י׳ י ל י נ ק ,קונטרס הרמב״ם ( 1במהדורה השניה ליתא ! ) עמ׳ ,22לפנינו ת׳ קפ״ב. .11מ ר ג ל י ו ת , jq r י״א עמ ׳ 533ואילך ,י״ב תשובות ,לפנינו ת׳ רע״ד— .רע״ו ,קכ״ז — קל״ו ,ועי׳ ג״כ מש״כ סימונסן שם י״ב עמ ׳ .136 .12ם י מ ו נ ס ן ,ס׳ הזכרון לכב׳ פוזנאנסקי ,חלק לועזי ,עמ׳ , 181— 178ארבע תשובות מתוך עזבונם של הלפד־שמחוני ,לפנינו ת׳ קי״ד ,רנ״ט ,קט״ז וקי״ח .ועי׳ גם לעיל סי׳ .11 .13ע פ נ ש ט י י ן ,מצטט קטעי תשובות מתוך כי״ש ,עי׳ למשל ת׳ קפ״ט ,כותרת. .14י׳ פ ר י ד ל נ ד ר MGWJ,נ״ב עמ׳ ,621/5לפנינו ת׳ רע״ד .שם נ״ג עמ ׳ ,485— 479 לפנינו ת׳ רמ״ב ! iq rמהדו״ח ה׳ עמ׳ , 15— 1לפנינו ת׳ רנ״ח. .15א ״ ח פ ר י י מ ן ,עי׳ לעיל סי׳ 3ולהלן סי׳ .16 .16י״י ר י ב ל י ן ,תשובות הר׳ יהושע הנגיד ,...ד.וצ׳ א״ח פריימן — י״י ריבלין ,קובץ על יד ג׳( י ״ ג) סי׳ ד׳ ול״א ,לפנינו ת׳ ר״ח וקי״ג. .17ד״ר ר י ט ר ,כבוד הלבנון י׳ חוב׳ ב׳ עט׳ ,34לפנינו ת׳ קמ״ט. .18ב שד ת ד ש ״ ך (השווה פ־ן ) xxxixח״ג סי׳ ט״ו=שו״ת אחלי יעקב ק ש ט ר ו סי׳ ל״ג הובאו בין תשובות אחרות שתי תשובות בערבית ,לפנינו ת׳ רס״ה ורס״ג. .19ש ט י י נ ש נ י י ד ר ,המזכיר י״ט עמ׳ ,113לפנינו ת׳ רס״ט. .20ש מ ח ו נ י ,עי׳ לעיל סי׳ . 12 .21ד״ס ש ש ו ן ,קובץ Moses Maimonides, VIII Centuries Memorial Volumeבעריכת ,Epstein .1לונדון ,1935עמ׳ ,224/5לפנינו ת׳ רע״א. ג .ל א ו פ י ן ש ל ה ת ש ו ב ו ת אין בכוונתי בפרק זד .אלא לאפיין בקווים כלליים את תשובות רבינו ,בהוסיפי חומר ,זעיר פה ,זעיד שם ,על דברי ^xl — ,x l v iiאשד יובאו בעיקרם להלן במבוא לתשובות העב ריות ,עמ׳ 41ואילך .הוספות אלו מבוססות כמובן על החומר שבתשובות הערביות .ועי׳ גם מש״כ ש״ד גויטיין jq r מהדו״ח מ״ט 191ואילך. מרוב הערצתנו לרבינו כמורם של כל הדורות בישראל אנו שוכחים לעתים את אשר הודה לדורו הוא .אם משנתו לדודות נתגבשה ביד החזקה ,הרי את הוראותיו לדורו הוא אנו מוצאים בתשובותיו המרובות ,אשד בוודאי רק חלקן הגיע לידינו .לא רק בתי הדין במצרים פנו אל ״מושבו הגדול״ ,אלא מכל המזרח ,ואף ממקום מרוחק כמו לוניל פנו אל הנשר מ בו א ל ת שו בו ת ה ע ר ביו ת של ה ר מ ב ״ ם 13 הגדול (עי׳ פרטים אצל פ־ן שם) .אך יחד עם זה מובן מאליו ,כי דוב השאלות הופנו אל הרמב״ם ממקום מושבו ,ממצרים .ש״ד גויטיין (שם) משער ,כי אחת מהמטרות ,שרבינו שם לנגד עיניו בתשובותיו אל יהודי מצרים ,היתה להאחיד במידת האפשר את המנהגים השונים והמגוונים ,ששלטו בזמנו במצרים .ועי׳ על שיתוף הפעולה בין הרמב״ם לבין דייניו בצורת הסכמות גויטיין שם ,192הע׳ 5ולהלן במפתח ,ערך הסכמה (ועי׳ גם ת׳ ט״ז). השפעתו העצומה של רבינו משתקפת גם בשאלות (עי׳ למשל עמ׳ ,) 486אך יחד עם זה נרתע הוא ,בחוש מציאותו הבריא ,מלשנות מנהגים שלא נראו לו ,אם אך לא היתד .כרוכה בהם עברה ממש (עי׳ למשל ת׳ קפ׳׳א). גם סגולותיו הרוחניות והמעשיות האחרות ש ל ,ר ב עו ,כפי שהן ידועות לנו מחיבוריו האחרים ,מתגלות בתשובותיו ,כקטנות כגדולות .אותה רוח קנאה לדת ,שאינה יודעת כל פשרה ,כשהוא רואה כי עיקרי הדת בסכנה (עי׳ ת׳ רמ״ב) ,ואותה הנכונות לשנות מנהגים מושרשים ומקובלים ,כשיש חשש של חילול שם שמיים (עי׳ ת׳ רנ״ח) .ומאידך אותה רוח של חכמה ומתינות ,כשמדובר על היחסים בין אדם לחבירו (עי׳ ת׳ ט״ו ,רי״ח ,רע״ד וגם ת׳ כ׳׳א) .ושמא אף הפסק ת׳ ג׳ ,הע׳ 3מקורו ברצון רבינו להציל את האשד .ואת בניה? כן מתגלה באור בהיר הערצת רבעו לתלמידי חכמים (עי׳ ת׳ ק״י). השאלות עצמן מקיפות את כל שטחי החיים היהודיים .השאלות העיוניות שבהלכה חושפות את דרכי הלימוד שבישיבות המזרח ,ואלו השאובות מן המציאות 1פורשות לפנינו יריעה רחבה של החיים בימים ההם .שהרי השאלות מן הסוג הזה (והן הרוב של השאלות ,ועי׳ גם גויטיין שם) נשאלו לרוב בידי ״עמך״ ,אשד לא ידעו ,על איזה פרט יסתמך הרמב״ם בפסק דינו ,ועל כן הרבו במסירת פרטים ,ושלא בכוונה ציירו לנו תמונה ססגונית של חיי החולין באותם הימים .פסיפס מופלא של הווי הימים ההם עולה לפני ההיסטוריון :בעיית המסים 1 חמסנותם של השלטונות ,הגוזלים את ירושת היהודים; נגישות המוסלמים (עי׳ עמ׳ !) 274 הפחד מפני המוסלמים (עמ׳ ,151/2ועי׳ גם עמ׳ ;)284/5ומאידך פיטור יהודים מלהשתתף בעבודות בניין בשבתות ובימים טובים (עמ ׳ ;) 199שליחי ציבור שיכורים; מריבות על כיבודים בבית הכנסת ! חוסר הסדר בבית הכנסת ; מריבות בין בעל לאשתו ; הבעל הרוצה לברוח והחותן המונעו בכוח הזרוע ! סיפוק פרנסת החתן בבית החותנת ; הבעל קל הדעת ואשתו הנאלצת ללמד תינוקות כדי שתוכל לפרנס את עצמה ואת בניה; הרופא העסוק עד כדי כך ,שאין סיפק בידו להתפלל שחרית (על פרטים עי׳ במפתח) — אלה ורבים אחרים מהווים את הרקע ,שעליו בולטת דמותו הענקית של הנשר הגדול. .1 בג ל ל ה תנגדות ההלכה ל׳׳עריכת ה די ך (השווה למשל ת׳ רע׳׳ב) אין השאלות מייצגות ב אופן רשמי את טענו תיו של צ ד אחד בלבד ,אלא את המצב ה אוביי ק טיבי(ב א מ ת ,אם למ של בית דין פונה לרבינו ,או כביכול אם אחד הצדדים שואל) ,ורק מתוך צור ת הגשת הדברים יכולים אנו לנחש ,ל צי דו של מי עו מ ד השואל .בייחוד ב רו ר הדבר ,כאשר אותה השאלה נשתמרה בשתי גירסאות שונו ת של הצדדים היריבים :ת׳ ל״ד משקפת את עמדת האשה ,ת׳ מ״ה את עמדת הבעל .מובן ,כי אף ר בינו ע שוי להיות מו שפע מטענות הצדדים ,עי׳ שם ועי׳ גם עמ ׳ .26 ת שו בו ת ה ר מ ב״ ם 14 רבים מפרטים אלו ,החשובים כ״כ להיסטוריון ,נעלמו בתירגומים העתיקים של התשובות לעברית .המתרגמים ,בהיותם מעוניינים באספקט ההלכתי של התשובות בלבד ,קיצצו בדרך כלל את השאלות והשאירו דק מה שהיה דרוש להבנת התשובה (השווה למשל את ת׳ ל״ד, המציגה לפנינו תמונה חיה להפליא של חיי היום־יום של אותם הימים ,עם פ־ן סי׳ קפ״ב, שבו הושמטו כל ״התבלין״ ,עד שנשארה מן השאלה דק המסגרת הסיפורית הפשוטה ,כפי שהיא דרושה להבנת פסק ההלכה שבתשובה ,אשד רק בו היה המתרגם מעוניין ! ועי׳ למשל גם ת׳ כ״א) .פעמים אף עשוי המתרגם כה להרחיק לכת בהשמטות ,עד שהתשובה עצמה נעשית בלתי־מובנת (השווה ת׳ נ״ב עם פ־ן סי׳ שמ״ב ,שם העיד פ־ן עמ׳ ,307שר 14 ״נראה שנשתרבבו כאן הדברים ואין לעמוד על מהותם״! פ־ן סי׳ ד״נ לעומת ת׳ צ״ב הושמט עניין אחד לחלוטין הן בשאלה והן בתשובה ! כן מקוצר פ־ן סי׳ ר״ה אף בתשובה לעומת ת׳ רל״ב ופ־ן סי׳ של״א לעומת ת׳ כ׳ tועי׳ גם ת׳ י׳ הנרמזת בלבד פ־ן סוף סי׳ רמ״ה) .חשיבותן העיקרית של השו״ת הערביות בשביל ההיסטוריון נעוצה דווקא בנוסחן המלא יותר של השאלות .2כך עשויים בתרגום העברי לחמוד ריאליא ,השווה ת׳ נ״ב, התחלה ״כלי אריגה״ לעומת פ־ן שמ״ב מחפץ א׳ ! בהמשך ״מדוך וכרים וכלי מטבח״ לעומת פ־ן ״נכסים״. אך כמובן לעתים מקוצר גם הנוסח הערבי(השווה למשל ת׳ נ׳ ,כותרת ! ת׳ קפ״ט ,ש״נ , 1 ת׳ ר״ב ,ש״נ %2ועי׳ גם ת׳ ר״ח ,הע׳ ,1שלפיה מקוצר הנוסח בכי״א בדומה לפ־ן, בניגוד לכי״ש)! זה דינן גם של שאלות תלמודיות ,מעין ת׳ רי״ד ,שהפתיחה קצרה בהן ביותר ן ויש אף מקרים ,אמנם מעטים מאד לערך ,שבהם נשתמר בתירגום העברי נוסח ארוך יותר מאשר בערבית ,עי׳ ת׳ פ״ט ,כותרת ,ות׳ רכ״ג ,ש״נ ! 1כן יש שהסכמה נשתמרה בנוסח העברי דווקה (עי׳ ת׳ ק״ב ,ק״ג וקע״ג) .מאידך עשוי הנוסח המלא יותר שבעברית לא להיות מקורי ,אלא הרחבה בלבד (השווה ת׳ קל״ו ,ש״נ .) 80אך יש כמובן גם מקרים ,בהם מדוייק התרגום העברי העתיק מאד ,כגון ת׳ י״ט ,רמ״ו. מצויות גם שו״ת ,שלגביהן אין אנו זקוקים לשיקול דעת ,כדי לקבוע ,אם נוסחן מקורי הוא ,אלא ידוע לנו בוודאות ,כי נשתמרו ,כפי שיצאו מידי הכותבים :גניזת קהיר זיכתנו בכמה (שנים עשר) אוטוגראפים (ת׳ רע״ב — רפ״א! רפ״ג — רפ״ד) .אף מי שאינו מכיר את כתב ידו של רבינו (עי׳ עליו מ׳ לוצקי ,התקופה ל׳ —ל״א 679ואילך ,וכן ס׳ ששון במבוא ל־ ,) Corpus codicum Hebraicorum 1 ,1לא יאחר לזהותו ,כשיראה ,אחרי שאלה כתובה בכתב ידו הברור של סופר אומן ,תשובה בכתב יד שונה ,כתב ספרדי־קורסיבי בעל א׳ זקופה ובעל קשרי אותיות ,ובסוף התשובה החתימה ״וכתב משה״ .כפי הנראה נהג רבינו להוסיף על גליון השאלה את תשובתו בכתב יד מהר ,ואח״כ העתיקה ושלחה לתעודתה (כך מסתבר מדברי דבינו ת׳ שסז ,תחילת התשובה ,שבה הוא מתנצל ,שהשיב ״בפתקא של שאלות .2 המקור הערבי אף מאפשר ל נו לעתים לתקן טעויות סופר .כד חסרה בתירגום העברי המלה 'לא ״ עמ ׳ ,9הע׳ .6עמ ׳ , 167ד,ע׳ 3נ שתב ש ״משתה היין״ ל״משה ה דיי ך ! ועי׳ למ של גם ע «׳ ,12 הע׳ 4ועמ׳ , 13הע׳ .5 מ בו א ל ת שו בו ת ה ע ר ביו ת של ה ר מ ב״ ם 15 עצמן לפי שהייתי טרוד הרבה וחייך לא היה לי פנאי לשנות השאלה עד שתבוא עליה התשובה״ .אולם מסתבר ,כי במקרים אחרים מסר את התשובה להעתקה לסופר מהיד) .כך נשארו השאלה ומקור התשובה בפוספאט ובדרך זו זכינו לכמה תשובות הכתובות בעצם כתב ידו של רבינו. ד .ה ש ו א ל י ם ! ק ו ב צ י ש א ל ו ת .1 פ־ן ^ xlואילך ערך רשימה אלף־ביתית של השואלים (והמאספים הראשונים) .להלן יובאו מתוך רשימה זו אותם השואלים ,אשר שאלותיהם נשתמרו ב ע ד ב י ת ,אגב שינויים, כפי שהם מתחייבים על פי המקור הערבי של השאלות ! והשווה גם את סקירת הקבצים שבכי״ס ,כי״ש וכי״א ,לעיל עמ ׳ .9 — 7 א .ר׳ א פ ר י ם ה ד י י ן מ צ ו ד ו ת ל מ י ד י ו :בכי״ש נשתמר קובץ של ל״ב שאלות, לפנינו ת׳ קי״ט —ק״נ .את השאלות האלה שאל ר׳ אפרים בעצמו (עי׳ תיקונים והוספות לכותרת עמ׳ 204ולחתימה עמ׳ ,286ובזה מתבטל מה שכתבתי עמ ׳ ,204העדות ,שורה 4 מלמטה ,כי שאלות אחדות נשאלו ע״י תלמידי ר׳ אפרים) ולאחר מותו השיב הרמב״ם לתלמידיו(בכותרת עמ ׳ 204יש לקיים את נוסח כי״ש ׳׳והדה אגובה מסאיל מ ש ה ״ ולתרגם ״ואלו התשובות של משה לשאלות״ .ההמשך ׳׳החכמים הנבונים ...תלמידי רבי אפרים...׳׳ הוא פניה אל התלמידים ,שלהם השיב דבינו ,ושייך כבר לגוף התשובות) .אמנם גם תלמידי רבי אפרים פנו ישירות אל רבינו (כך מתבדר מתוך החתימה עמ׳ ,286שם יש לתרגם ״וזהו כלל מה ששאל הר׳ אפרים זצ״ל .וכל מה ששאלתם אתם ,כבר השבנו לכם עליו״). מלבד זה נשתמר עוד קטע מתשובת הרמב״ם לר׳ אפרים ,לפנינו ת׳ שכ״ה (בעברית). בו בזמן שקובץ התשובות שבכי״ש משקף את תשובות הרמב״ם בצורתן ובסדרן המקורי (קטע של עשר תשובות באותו הסדר נשתמר בכ״י בדיטיש מוזיאום ,568לפנינו ת׳ קכ״ז — קל״ו! על תירגומים קדומים של תשובות אלו עי׳ פ־ן ,) x l iהרי את השאלות קיצר כפי הנראה הרמב״ם מתוך הנחה ,כי בידי התלמידים העתק של השאלות ! עי׳ מש״כ עמ ׳ ,204 הערות ,למטה. תשובות אלו נכתבו ,עי׳ החתימה עמ ׳ ,286הע׳ ,5בשנת ,1177בזמן שהרמב״ם היה עסוק בעריכת חיבורו הגדול משנה תורה (עי׳ ת׳ קכ״ח ,עמ׳ ,231התחלה) .בתשובותיו אלו הרמב״ם רומז כבר לחיבורו פעמים אחדות :״ומחבורנו הגדול יתבארו לכם״ (ת׳ קכ״ט ,סוף), ״ומתחילת חבודנו הגדול יתבארו אלו העיקרים״ (ת׳ ק״נ) וכדומה ,כלומר הודיעם שיעיינו בספרו לכשיופיע ויזדמן לידם (עי׳ גייגו׳! תולדות הרמב״ם עמ׳ ז׳) .יש גם שהרמב״ם הכניס לתוך חיבורו דינים חדשים מתוך התבוננותו בשאלות ר׳ אפרים :למשל ה׳ מגילה פ״א הי״א (ע״פ השאלה ת׳ קכ״ד) ,ה׳ קדוש החודש פ״ה ה״ו וי׳( ע ״ פ השאלה ת׳ קכ״ה) ,ה׳ תפלין פ״א ה״ח ו ט׳( ע׳׳ פ השאלה ת׳ קל״ז) ,ה׳ מאכלות אסורות פ״ט הי״ב (ע״פ השאלה ת׳ קמ״ג) ,ה׳ בכורות פ״ו ה״ג (ע״פ השאלה ת׳ קמ״ו) ,ה׳ מלכים פ״י ה״ט (ע״פ השאלה ת׳ קמ״ט) .עי׳ גייגר שם ,הע׳ ב. 16 ת שו בו ת ה ר מ ב״ ם על אוסף התשובות לתלמידי ד׳ אפרים כתבו :גייגד ,תולדות הרמב״ם ,חלק עבדי ,עמ׳ ז׳ וחלק גדמני הע׳ ! 46דמש״ש בודל׳ עמ ׳ ,1908המזכיד ג׳ עמ ׳ ! 106גרץ ח״ו ,335הע׳ ! 3 סימונסן zfhB ,ב׳ JQR ,151י״ב , 134/8ם׳ הזכדון לכב׳ פוזנאנסקי ,חלק לועזי ,עט׳ ! 177 מאן ח״ב ,עמ׳ 316ועוד. ב .ד׳ נ ד .ו ד א י ב ״ ר ה ל ל ה ד י י ן :בתחילת כי״א נמצא קובץ של שלוש שאלות עם הכותרת ״תלת מסאיל ( = שלו ש שאלות) מן אל דיין ר׳ נהוראי בר הלל הדיין זצ״ל״ ,לפנינו ת׳ קנ״א ,ר״נ ורנ״א ,אולם שלושתן לוקות בחסר בגלל חסרון דפים בין עמ ׳ 1ב לבין 2א ובין עמ׳ 3ב לבין 4א ,עי׳ לעיל בתאור כה׳׳י .את התחלת ת׳ ר״נ השלמתי בעברית לפי הנוסח המקוצר של פ־ן ש״ג על פי ב״י סי׳ קב״ו ואת סוף ת׳ רנ״א השלמתי ג״כ בעברית לפי פ־ן שנ״ג על פי כ״י סי׳ קכ״ז ! ואילו ת׳ קנ״א נשתמרה בשלמותה בערבית בכי״ש סי׳ מ״א עם הכותרת ״וסאל ( =ו ש אל) אל דיין אל פאצל (=המצויין) ד׳ נהוראי שצ״ו בר׳ הלל הדיין נ״ע״ .ת׳ ד״נ נכתבה בשנת תתקנ״ו ( ) 1196וממנה נראה ,כי ר׳ נהוראי היה דיין בדמשק ! ועי׳ רמש״ש בודל׳ עמ ׳ .1908/9שתי התשובות האחרות הן ללא תאריך ,אולם נדאה, כי ת׳ קנ״א נתחברה לפני שנת תתק״מ ,כי אינה מזכירה את החיבור. ג .ר׳ ס ע ד י ה ב ״ ר ב ר כ ו ת ה מ ל מ ד :מתלמידי רבינו ,מקודם באלכסנדדיא (עי׳ ת׳ קט״ו וקי״ח /ור׳ גם ת׳ ט״ז ,שבה הוא מופיע כעד! ת׳ ט״ז נכתבה לפני שנת תתק״מ= ,1180כי ס׳ משנה תורה אינו נזכר בה ,אף כי היינו מצפים לכך) ,אח״כ (על כל פנים בשנת תתקס״א= ) 1201בפוסטאט (עי׳ החתימה עמ ׳ .) 204הוא אסף שמונה תשובות שקיבל אותן מרבו ועשה מהן קונטרס קטן ,שנתקיים בצורתו המקורית בראש כי״ש ,לפנינו ת׳ קי״ב — קי״ח ורנ״ט .ת׳ קי״ג נתקיימה גם כי״א סי׳ ל״ט (והובאה גם בת׳ ר׳ יהושע הנגיד קובץ על יד ג׳ [י״ג] ,סי׳ ל״א ,עמ ׳ קי״א ,לפי כ״י אוכספורד ,) 621ת׳ קי״ח כי״א סי׳ ז׳ ות׳ דנ״ט כי״א סי׳ י״ב (עם נוסח עדיף)! בכי״א לא צויין ,כי שאלות אלו הן מקונטרסו של ד׳ סעדיה .ר׳ סעדיה מוזכר גם ת׳ שנ״ה (בעברית). על אוסף שאלות ד׳ סעדיה ב״ד ברכות כתב סימונסן ב־ zfhBב עט׳ 151ובס׳ הזכרון לכב׳ פוזנאנסקי ,חלק לועזי ,עט׳ 176ואילך. .2 על הצורה ,שבה צורפו יחד או הופרדו שאלות בשלושת כהי״י הגדולים ,בכי״ס ,בכי״ש ובכי״א עי׳ לעיל עט׳ .10— 9כאמור עט׳ ,8— 7כאשר פנה שואל יותר מפעם אחת באותו העניין אל רבינו ,שאלותיו מפוזרות על פני בה״י או על פגי כי״ישונים .כך שייכות יחד ת׳ ו /ל״ז וצ׳׳ ת׳ י״א ורל״ג ,ת׳ ל״ד ומ״ה ,ת׳ נ׳ ורמ״ט ,ת׳ צ״א וצ״ג(כ שרק ת׳ אחת מפרידה ביניהן!) ,ת׳ קס״ב ורס״א ות׳ קצ״ו ושס״ד (זו האחרונה נשתמרה בתירגוט עבדי בלבד) .אין צריך לומר ,כי לא שמרו על שמות השואלים ,עי׳ למשל הנאמד לעיל על שאלות ד׳ סעדיה ב״ר ברכות בכי״א. .1 מסתבר ,כי גט ת׳ רנ״ט נ שאל מאלכסנדריא ,כי אין להניח ,כי היה צורך לפנו ת אל רביבי ב ד ב ר מנהגי התפילה ב עי רו הוא .ועי׳ ל הלן עמ ׳ ,17סימן קטן .7 מ בו א ל ח שו בו ת ה ע ר ביו ת של ה ד מ ב״ ם 17 ה .ה מ ק ו מ ו ת ,ש מ ה ם נ ש ל ח ו ה ש א ל ו ת פ־ן עמ׳ x l v iii ערך רשימה של ״המקומות שנשלחו שמה תשובות״ .חלק של רשימה זו תובא להלן במבוא לתשובות העבריות ,ואלו כאן יובאו אותן השאלות ,אשר נשתמרו ב ע ד ב ית ,כמובן אגב השינויים ,כפי שהם מתחייבים מן המקור הערבי. .1א ל כ ס נ ד ר י א (נא אמון) :מספר השאלות שנשאלו מאלכסנדדיא רב מאד .הרמב״ם עצמו מעיד בתשובה אחת :יש לי בארץ מצרים כמו ל׳ שנה וכל דייגי אלכסנדריא או רובם באים לפני (עמ ׳ .) 424מאלכסנדריא נשאלו הסימנים :ב /ר ,י׳ ,י״א ,ט״ז ,ל ׳ ,ל״ז ,מ״ח ,ס״ג, פ״ה ,פ״ז ,פ״ח ,צ /ק״ב(ז) ,ק״ד ,קט״ו ,קי״ח. ,קס״א ,קס״ג ,קע״ג ,קפ״ג ,קפ״ד ,קפ״ח ,רי״ט, רל״א ,דל״ג ,רל״ד ,רמ״ו ,רמ״ח ,ר״ס ,דס״ז ,רפ״א^משם נשלחו מסתמא גם השאלות ,שבהן מופיע ד׳ פינחס הדיין :כ״א ,פ״ב ,כנראה גם רנ״ח .ועי׳ להלן .7 . 2מ א ר ץ י ש ר א ל נשלחה אולי השאלה סי׳ קפ״ז ,כפי שיש אולי ללמוד מהזכרת א״י במיוחד (במקור אלשאם ,עי׳ שם הע׳ 3ן תירגומו של תמה ,עי׳ פ־ן עמ׳ ,22שו׳ ,3ש״נ, ״בדמשק״ אינו נראה ,ובזה מתבטלות המסקנות ,שהסיק ם־ן ,אמנם בפיקפוק ,עמ ׳ ,X Lvrn ס״ק ו). .3ד מ ש ק :ת׳ד״נ. .4ח ל ב :ת׳ ר״ח ,רכ״ד ,רס״ט. .5א ל מ ח ל ה :ת׳ ד״ע. ( .6ב נ י ) מ ע ר ב :ת׳ רע״א (ועי׳ בהוספות ותיקונים על ייחוסה המוטעה של ת׳ קי״ז לבני מערב). .7פ ו ס ט א ט (מצר ,צוען) :ת׳ ק״ה(?)« קי״ב —קי״ח ודנ״ט (נערכו על כל פנים שם ,אך המאסף ,ד׳ סעדיה ב״ר ברכות המלמד ,ישב מקודם באלכסנדרייה ,עי׳ לעיל ד ,1 ,ג׳< והשווה את תיאור בתי הכנסת בת׳ רנ׳׳ט עם זה בת׳ קי״ח ,וע׳ לעיל עמ ׳ ,16הע׳ . ) 1 .8צ ו ד :ת׳ קי״ט —ק״נ. .9ק ה י ר :ת׳ ק״י. ו .ז מ ן ח י ב ו ר ה ת ש ו ב ו ת בשו״ת אחדות נמצא תאריך של זמן חיבור התשובה או מובאים בהן שטרות נושאי תאריך המעידים לפחות בקירוב על זמן השו״ת .והשווה את הרשימה ,שערך פ־ן עמ׳ — x l v i i i ,x l i xאשר החלק המוסב לשו״ת העבריות יובא להלן במבוא לת׳ העבריות. תתקכ״ז : 1167ת׳ רמ״ב (אך עי׳ הוספות ותיקונים לעמ׳ ,443הע׳ . ) 17 תתקל״ד : 1175 .ת׳ דל״א. תתקל״ו : 1176רמ״ב (עי׳ הוספות ותיקונים לעמ ׳ ,443הע׳ . ) 17 תתקל״ז : 1177נכתבו התשובות לתלמידי ד ׳ אפדים ת ׳ קי״ט —ק״נ. תתקמ״ב : 1182ת׳ ס״ג. תתקנ״א : 1191ת׳ רמ״ו ורס״ח. ת שו בו ת ה ר מ ב״ ם 18 תתקנ״ב : 1192ת׳ מ״ט. תתקנ״ד : 1194ת׳ י״א (השווה את השטר ת׳ רל״ג). כ״ז כסליו תתקנ״ה : 1194ת׳ ב/ תתקנ״ו : 1196ת׳ ד״נ( א ך לא קנ״א ,עי׳ לעיל ד ,1 ,ב). תתקנ״ז : 1197ת׳ ר׳׳ה (כי השנה שעברה היתה אתק״ז לשטרות). תתקנ״ה : 1198ת׳ ר ל ״ג( כי השטר המובא בשאלה נכתב בשנת תתקנ״ד ומאז עברו ארבע שנים ,ר׳ עט׳ ,420שורה .) 2 תתקס״א : 1201נ עי ד האוסף של ר׳ סעדיה ב״ר ברכות המלמד ,עי׳ לעיל ד ,1 ,ג. תתקס״ב : 1202ת׳ פ״ח (שטר השידוכין המובא בשאלה נכתב בשנת תתקס״א ,ובינתיים עברה למעלה משנה ,השווה עמ ׳ , 141שורה .) 6 תחילת תתקס״ה ( 1204י) :ת׳ רפ״א ,עי׳ עמ ׳ ,532הע׳ .3 כפי שקבע פ־ן עמ׳ ,x l ixהרבה תשובות אפשר לקבוע זמנן על פי סימנים מובהקים (ועי׳ גם להלן במבוא לתשובות העבריות): התשובות י״ב ,קפ״ט ורל״ד נכתבו אחר שקיבלה תוקף התקנה ת׳ רמ״ב (כנראה משנת תתקל״ו ,1176עי׳ הוספות ותיקונים לעמ׳ ,443הע׳ , ) 17ות׳ כ״ז אחר התקנה (העברית) ת׳ שמ״ח משנת תתקמ״ז .1187 אותן התשובות ,שנזכר בהן ם׳ משנה תודה נכתבו ,עי׳ פ־ן שם ,אחר שנת תתק״מ 1180 לערך ,שאז נגמר החיבור .לסוג זה של תשובות שייכות :ל״ח ,ס״ו ,פ״ב ,קנ״ט ,ק״ס ,קס״א, קס״ב ,קפ״ד ,ק״צ ,קצ״ו ,רי״ג ,רי׳׳ז ,רי״ט ,רנ״א ,דנ״ב ,רס״ד ,רע״א — .לעומת זה יש תשובות, אשר — כדברי נדן שם — סגנונן ותוכנן מוכיח עליהן ,שנכתבו לפני החיבור ,כי משובצות הן ,במידה זו או אחרת ,לשונות של ס׳ משנה תורה ,מבלי שנזכר בהן החיבור בפירוש .לסוג זה של שאלות שייכות ,מלבד הת׳ לתלמידי ר׳ אפרים ,ר׳ לעיל ,שנכתבו ,כמו גם ת׳ נ״ד״ זמן קצר לפני כתיבת החיבור ,ת׳ ט״ז ,מ״א ,ע /ע״ז ,רמ״ד. התשובה רכ״ד נכתבה אחר שנת תתק״נ ,1190שהרי נזכר בה ,כדברי פ־ן שם ,ספר מורה נבוכים ,שנגמר בשנה הנז׳. אחר שנות הרעב תתקס״א/תתקס״ב 1201/2נתחברו ת׳ ט״ו ,כ״א ,כ״ג ,ל״ג(י) ,כי רמוז בהן לשנות הרעב האלה ,ועי׳ גם ת׳ קי׳׳ח ,חתימה ,ואולי גם ת׳ ק״ג ,עי׳ עט׳ , 173שו׳ .8 ז .ה ת ש ו ב ו ת ש נ כ ת ב ו ב מ ק ו ר ן ב ע ב ר י ת רבינו כתב את תשובותיו בערבית ,אלא אם כן היתה לו סיבה מיוחדת לסטות ממנהגו זה (השווה על היחס בין עברית לערבית גם עמ׳ ,434הע׳ 1לעברית) .בעברית כתב את תשובותיו לאנשים ,שלא ידעו (היטב או בכלל) ערבית ,עי׳ פרטים במבואו של פ־ן לת׳ העבריות .כן כתב רבינו בעברית את התשובות לעובדיה הגר (ה שני) ,אף כי הבין ,כפי הנראה ,ערבית (על כל פנים היה מארץ מוסלמית ,כפי שמסתבר מתוכנה של ת׳ תמ״ח ,ועי׳ גם עפנשטיין עמ׳ 88ז רק אם נניח ,כי ד׳ עובדיה היה קודם לכן מוסלמי ,אפשר להבין את מ בו א ל ת שו בו ת ה ע ר ביו ת של ה ר מ ב״ ם 19 הרקע הפסיכולוגי ,שבגללו טען ר׳ עובדיה ,כי המוסלמים אינם עובדי ע״ז .והשווד .את הכותרת מתוך כי״נ בש״נ שם ״עובדיה ...אשר בא לחסות תחת כנפיו שהיה י ש מ ע א ל ונתגייר״) .נראה ,כי אעפ״י שהערבית־היהודית ,הכתובה באותיות עבריות והמשובצת ביטויים עבריים ,בוודאי היתה במידה רבה כספר החתום בשביל השלטונות המוסלמיים ,הרי לגבי גר ,אשר סכנת מות ריחפה עליו ,לו היה נודע לשלטונות כי עזב את דת האסלאם, נקטו באמצעי זהירות נוספים והתכתבו בעברית בלבד — .נראה ,כי רוב התשובות ,שנשתמרו בכתבי היד הערביים בעברית ,אמנם נכתבו במקורן בעברית ,אולם אין לקבל זאת ככלל מוחלט ,שהרי ת׳ רס״ח ,המובא בכי״ש סי׳ קנ״ט בעברית ,נכתבה במקורה בערבית ,,כפי שהיא נשתמרה בכי״א סי׳ מ׳ .מאידך ראוי לציין ,כי ת׳ רצ״ד נמצאת בעברית הן בכי״ס ,הן בכי״ש והן בכי״א. ח. ה ת שו בו ת ש אינן כ לו לו ת ב מ ה דו ר ת פ ד י י מ ן מאז יצאו לאור תשובות רבינו בהוצאת פ־ן ,נתפרסמו שבע תשובות ערביות וחמש עבריות בכתבי עת ובמאספים שונים ,לפנינו ת׳ ד״ע ,רע״א ,רע״ז ,רע״ח ,רפ״ג ,רפ״ד ,רפ״ה ,תנ״ה, תנ״ו .תנ״ז ,תנ״ה ותנ״ט (חמש האחרונות בעברית) 62 .תשובות מתפרסמות כאן בפעם הראשונה ,ואלו הן :ת׳ א׳ ,ב /י׳( ר ק נרמז לה פ־ן סוף סי׳ רמ״ה) ,י״א ,ט״ו ,כ״ה ,ל״ו ,ל״ז, ל״ח ,מ״א ,נ״ד ,נ״ה ,נ״ו ,נ״ז ,נ״ח ,נ״ט ,ס /ס״א ,ס״ג ,ס״ד ,ס״ה ,ס״ו ,ס״ז ,ס״ח ,ס״ט ,ע׳, ע״א ,ע״ב ,ע׳׳ג ,פ״ה ,פ״ז ,צ׳ ,צ״א ,צ״ז ,ק״ז ,ק״ט ,ק״י ,קנ״ב ,קצ״ד ,קצ״ו ,קצ״ט ,רכ״ה, רכ״ו ,רכ״ז ,ר״ל ,רל״ד ,רל״ה ,רל״ו ,רל״ט ,ר״מ ,רמ״א ,רמ״ד ,רמ״ה ,דמ״ז ,רמ״ח ,רמ״ט, ד״ס ,רס״א ,רע״ט ,ר״פ ,רפ״א ,רפ״ב .סך הכל מכילה אפוא מהדורה זו 74תשובות ,שאינן כלולות במהדורת פ־ן ,1מלבד תשובות אחדות ,שלא היו ידועות אלא בתירגומו של ר׳ מרדכי תמה בלבד (ס״ד .עשרים במספר ,עי׳ פ־ן עמ׳ ! xxviכגון ת׳ מ״ט ,קי״ד ,קכ׳׳ז ,קל״ד וכר) ,אשר ידוע בחוסר דיוקו .2ועי׳ גם בהוספות ותיקונים בסוף על תשובות נוספות. . 1אמנם כלולו ת במהדורה ז ו ( י ח ד עם הת שובות העבריות הלקוחות ממהדורת פ־ן ) 459ת שובות, כלומר רק 73ת שובו ת יותר מאשר במהדורת פ־ ן (שבה יש 386ת שובות) ,אולם יש להתחשב בכך, בי ת׳ ל״ג ,ע״ז ורל״ג מקבילות כל אחת ל שני סימנים אצל פ־ן ( ל ס י ׳ קפ״ח וקפ״ט ! רע״ט ו שכ״ו 1 ר״ט ור״י) ,כלו מר תוספת של שלו ש ת שובו ת ,מאייד מקביל פ — ן סי׳ כ״ו ל שלו ש ת שובו ת א צ לנו (ת׳ קס״ב ,קס״ג ודנ׳׳ה ! ההקבלה לת׳ ר״צ* אינה עול ה במניין ,כי ר״צ נמנה פעמיים ,פעם ר״צ ופעם ר״צ«) ,כלו מר תוספת שתי ת שובות ,ומכאן התשובה האחת הנוספת על ו ד .73 .2אך יש גם ,ש תירגו מו של תמה מדוייק ,עי׳ ת׳ קמ׳י׳ד. ת שו בו ת ה ר מ ב״ ם 20 לוח להשוואת הסימנים שבמהדורת פ־ן ובהוצאתנו (יש לזכור ,כי׳ הת׳ רפ״ו —תנ״ט הן עבריות): «ז סי׳ ל פני, ת׳ פ־ז סי׳ ל פני׳ ת׳ פץ סי׳ לפני , ת׳ פץ סי׳ ל פני׳ ת׳ א׳ ב׳ ג׳ ד׳ ד, . ר ז׳ ח׳ ט׳ ו׳ י״א י״ב י״ג י״ד ט״ו ט״ז י״ז י״ח י״ט כ׳ כ״א ב״ב כ״ג כ״ד כ״ה דפ״ו רפ״ז קל״ח קכ״ב דס״ח רפ״ח דפ״ט קל״ט ק״מ קנ״ט קמ״א רי״ט קכ״ג רס״ד. קע״ז קס״ה קס״ז קי״א ר״צ דט״ו רט״ז קפ״ו קס״א קנ״ז קפ״ז י קס״ב קס״ג ׳ רנ״ד. קנ״ח קפ״ג קי״זז קפ״ב ק״פ ר״ז דס״ב קפ״ד רנ״ו דב״ח רכ״א רצ״א רג״ט רצ״ב ד״ח מ״ב מ״ג מ״ד מ״ד. מ״ו מ״ז מ״ח מ״ט נ׳ נ״א ג״ב נ״ג נ״ר נ״ר. נ״ו נ״ז נ״ח נ״ט ס׳ ס״א ס״ב ס״ג ס״ד ס״ד. ס״ו ס״ז ס״ח ס״ט ע׳ ע״א ע״ב ע״ג ע״ד ע״ד, ע״ו ע״ז ע״ח ע״ט פ׳ פ״א פ״ב פ״ג פ״ד רצ״ג רצ״ד רס״ו רס״ז דס״ג רצ״ד. רמ״ג דצ״ו רצ״ז רצ״ח רי״ג רנ״ג רצ״ט קפ״א קע״ח ש' ש״א ש״ב ר״כ ש״ג ש״ד ש״ד. ש״ו ש״ז ר״ד ש״ח ש״ט ש״י קע״ט קכ״ד. קי״ג קט״ו קנ״ו שי״א רנ״ב שי״ב קמ״ב רי״ב רג׳׳ז שי״ג ק״ס רב״ב קכ״ד פ״ד. פ״ו פ״ז פ״ח פ״ט צ׳ צ״א צ״ב צ״ג צ״ד צ״ד. צ״ו צ״ז צ״ח צ״ט ק׳ ק״א ק״ב ק״ג ק״ד ק״ד. ק״י ק״ז ק״ח ק״ט ק״י קי״א קי״ב קי״ג קי״ד קט״ו קט״ז קי״ז קי״ח קי״ט ק״ב קכ״א קכ״ב קכ״ג קכ״ד קכ״ה קכ״ו קב״ז קע״ג שי״ד קל״ב קע״ד שט״ו שט״ז קע״ו קמ״ג שי״ז קע״ה שי״ח שי״ט רמ״ב קי״ד ש״כ שכ״א רס״ד שכ״ב שכ״ג שכ״ד שב״ד. שכ״ו קמ״ז רל״ח שכ״ז שכ״ח שכ״ט ק״צ קצ״ה ע״ד נ״א ק״א ש״ל נ״ג של״א של״ב רי״ד קס״ד של״ג קמ״ח קנ״א קל״ו קנ״ד קכ״ח קכ״ט ק״ ל קל״א קל״ב קל״ג קל״ד קל״ד. קל״ו קל״ז קל״ח קל״ט ק״מ קמ״א קמ״ב קמ״ג קמ״ד קמ״ה קמ״ו קמ״ז קמ״ח קמ״ט ק״נ קנ״א קנ״ב ?ןנ״ג קנ״ד קנ״ד. קנ״ו קנ״ז קנ״ח קנ״ט ק״ס קס״א קס״ב קס״ג קס״ד קס״ה קס״ו קס״ז ?ס״ח קס״ט ק״ע קג״ה של״ד קל״ז של״ד. קכ״ט של״ו של״ז קמ״ו קכ״ח של״ח קל״א של״ט צ״ח ק״ל קפ״ה ש״מ ר״ו שמ״א ד״י שמ״ב ר״ט שמ״ג שמ״ד קמ״ה שמ״ד. שמ״ו רי״א שמ״ז שמ״ח שמ״ט רל״א ש״נ רמ״ו קפ״ח שנ״א שנ״ב שנ״ג שנ״ד שנ״ד. שנ״ו שנ״ז מ״ה די״ח כ״ו כ״ז כ״ח כ״ט 'b ל״א ל״ב ל״ג ל״ד ל״ד. ל״ו ל״ז ל״ח ל״ט מ׳ מ״א מ בו א ל ת שו בו ת ה ע ר ביו ת של ה ו מ ב׳ ט ®r סי׳ לפני׳ ת׳ שנ״ח קע״א שנ״ט קע״ב ש״ם קע״ג שס״א קע״ד ג׳ קע״ה שס״ב קע״ו שס״ג קע״ז קע״ח ,שס״ד קע״ט כ״ח שט״ד, ק״פ ר״ב קפ״א ל״ד קפ״ב שס״ו קפ״ג פ״א קפ״ד קע״א קפ״ה מ״ג קפ״ו ל״א קפ״ז ל״ג קפ״ח ל״ג קפ״ט שס״ז ק״צ קפ״ט קצ״א י״ב קצ״ב שס״ח קצ״ג שס״ט קצ״ד ש״ע קצ״זז שע״א קצ״ו שע״ב קצ״ז שע״ג קצ״ח שע״ד קצ״ט צ״ט ר׳ מ׳ ד״א שע״ד. ר״ב ר׳ ד״ג שע״ו ד״ד רל״ב ד״ד» ק״ב ר״ו שע״ז ר״ז שע״ח ר״ח רל״ג ד״ט דל״ג ד״י שע״ט רי״א רי״ב ש״פ שפ״א די״ג י״ט די״ד יט״ו ד׳ שפ״ב רט״ז פץ סי׳ לפני׳ פץ לפני׳ ת׳ סי׳ ת׳ פ״ד רי״ז קצ״א רי״ח קס״ח רי״ט שפ״ג ר״כ שפ״ד דכ״א שפ״ד. רכ״ב ט״ז רכ״ג רל״ז רכ״ד פ״ח רכ״ה פ״ט רכ״ו שפ״ו דכ״ז שפ״ז דכ״ח מ״ט דכ״ט ׳ דכ״ג ד״ל ט׳ דל״א שפ״ח רל״ב קצ״ח דל״ג שפ״ט רל״ד קצ״ז דל״ד. ע״ו רל״ו י״ד רל״ז רל״ח ר״א רל״ט ד״ה ר״מ די״ז ש״צ רמ״א רמ״ב צ״ו ע״ד. רמ״ג שצ״א רמ״ד קם״ט רמ״ד. (ועי׳ גם י׳) צ״ד רמ״ו שצ״ב רמ״ז שצ״ג רמ״ח פ״ב דמ״ט ר״נ צ״ב ז׳ רנ״א מ״ד רנ״ב ש:ג״ד רב״ג כ״א רנ״ד ?ן״ע רנ״ה ס״ב דנ״ו מ״ב דב״ז י״ג דנ״ח קס״ו דנ״ט ד״ס שצ״ד. שצ״ו דס״א דס״ב דס״ג דס״ד רס״ו? דס״ו דס״ז דס״ח דס״ט ד״ע רע״א רע״ב דע״ג רע״ד דע״ד. דע״ו רע״ז דע״ח דע״ט ד״פ דפ״א דפ״ב דפ״ג דפ״ד דפ״ה דפ״ו דפ״ז דפ״ח דפ״ט ד״צ דצ״א דצ״ב דצ״ג דצ״ד דצ״זז רצ״ו דצ״ז דצ״ח דצ״ט ש׳ ש״א ש״ב ש״ג ש״ד ש״ד. ש״ד ש״ז שצ״ז שצ״ח ק״ה כ״ט שצ״ט ל״ב ע״ח פ״ג מ״ו צ״ד. ל״ד, ק׳ מ״ז צ״ג ת׳ ת״א ל״ט ע״ז פ׳ ת״ב ת״ג כ״ב ה׳ ו׳ ת״ד נ׳ ת״ד, ע״ט ת״ו ת״ז ק״ג מ״ח ב״ו כ״ז ת״ח ת״ט קצ״ג ת״י תי״א רע״ב תי״ב ד״נ תי״ג קצ״ב תי״ד תט״ו 21 פץ סי׳ ש״ח ש״ט ש״י שי״א שי״ב שי״ג שי״ד שט״ו שט״ז שי״ז שי״ח שי״ט ש״כ שכ״א שכ״ב שכ״ג שכ״ד שכ״ד> שכ״ו שכ״ז שכ״ח שכ״ט ש״ל של״א של״ב של״ג של״ד של״ה של״ו ש ל״ז של״ח של״ט ש״מ שמ״א שמ״ב שמ״ג שמ״ד שמ״ד> שמ״ו שמ״ז שמ״ח שמ״ט ש״נ שנ״א שנ״ב שנ״ג לפני׳ ת׳ פ״ו תט״ז ר״ג תי״ז תי״ח תי״ט ת״כ תה״א תכ״ב ק״ו תכ״ג תכ״ד תב״ד. תכ״ו ק״ח תכ״ז כ״ג דכ״ח ע״ז י״ז י״ח ק״ד ל׳ כ׳ דכ״ט תכ״ח ח׳ ב״ד תכ״ט ת״ל תל״א תל״ב תל״ג תל״ד ב״ב תל״ד. קי״ב תל״ו קכ״ז ק״נ קכ״ו תל״ז תל״ח תל״ט ת״מ דנ״א 22 פץ סי׳ שנ״ד שנ״ה שנ״ו שנ״ז שנ״ח שנ״ט ש״ם שס״א שס״ב ת שו בו ת ה ר מ ב״ ם לפני׳ פ־ו תמ״א תמ״ב תמ״ג קי״ט קל״ד. ק״כ רנ״ד תמ״ד תמ״ה שס״ג שס״ד שס״ה שס״ו שס״ז שס״ח שס״ט ש״ע שע״א ת׳ סי׳ לפני׳ פץ לפני׳ ת׳ סי׳ ת׳ קל״ד קמ״ט תמ״ו קמ״ד קכ״א תמ״ז תמ״ח דכ״ד תמ״ט שע״ב שע״ג שע״ד שע״ד. שע״ו שע״ז שע״ח שע״ט ש״פ קט״ז קי״ז קע״ב קל״ג ת״נ קג״ג תנ״א תנ״ב תנ״ג פץ סי׳ שפ״א שפ״ב שפ״ג שפ״ד שפ״ה שפ״ו לפני׳ ת׳ תנ״ד דס״ט דע״ה דע׳׳ו דע״ד דע״ג מבוא לתשובות הרמב״ם מתוך מהדורת א ב ד ה ם חיי ם פ ד י י מ ן [מתוך המבוא ל ת שובו ת הדמב״ם של א״ח פ ד י י מן ( פ ץ עמ׳ החלקים ,המוסבים ל ת ש ו ב ו ת x v ii — ) L X Iמובאים כאן אותם ה ע ב ר י ו ת .שניתי את ההבאות בהתאם למהדורה זו של ת שובות רבינו ,אך מלבד זה השתדלתי ,שלא להכניס במידת האפשר שינויים בדברי פ־ן. יהוספותי המעטות ל ע ר ך מובאות בסוגליים מרובעים .אני שמח ,שהיה בידי להוסיף מתוך הטופס של ד״ר פריימן ז״ל את הערותיו הנוספות ,שבהן הרבה לציין את חיבוריהם של רבני ארצו ת המזרח]. א .המקורות אלה הם המקורות שהשתמשתי בהם לשם הוצאה זו : . 1כ ת בי הי ד א .כ ״ י א ו ק ס פ ו ר ד ס י׳ ,2 3 5 9ר שי מ תנייבו אר ח״ אע מ ׳ ,8 2 2לפנינו״ב״י״ ס ת ם— . נייר 72 ,דף 4 °כתיבה דבנית־ספרדית .הקובץ כולל מאתים ועשרים תשובה ברכ״א סימנים (אצל סי׳ קנ״ט הוכפל המנין) ,כולן עברית ,מהן רי״ט תשובות להדמב״ם ורק אחת לר׳ אברהם,בנו (סי׳ קט״ו ,עי׳ תשובות רבנו אברהם בן הרמב״ם סי׳ פ״א ,הע׳ . ) 1ר׳ אליעזר אשכנזי הביא את הקובץ הזה מארצות המזרח ומהרו בשנות החמשים למאה שעבדה לספרית הבודליאנה (שטיינשניידר במזכיר 111עמ ׳ . ) 106 כתב יד כזה היה ,כנראה ,ביד הד׳ אברהם אליגדי (נפטר שנת תי״א) שהעתיק מתוכו תשובה שלמה בספרו לב שמח על ס׳ המצות (דפ׳ קושטא תי״ב דף י״ג ב׳) וז״ל :״לתוספת ביאור על צד היותר טוב אציג פה לפני המעיין מה שמצאתי לרב בתשוב׳ תוך רכ״ב תשובות לו בכ״י וז״ל...״ .ההעתק שם מתאים כמעט מלה במלה לנוסח התשובה שבכ״י אוקספורד (סי׳ קס״ה־־פ־ן סי׳ שנ״ט) .גם ר׳ דוד קונפודטי ראה כתב יד כזה וכתב אודותיו (בשנת תל״ז) בס׳ קורא הדורות (הוצ׳ קאסל דף י״ב ב׳) ה״ל :״מלבד כל זה כתב נהרמב״ם] ס׳ שר׳ת שהיו שואלים ממנו והיה משיב להם ואני הכותב ראיתי הספר ההוא מכתיבת יד שהיו כתובים בו כמה תשובות בלשון צח וקצר והיו רכ״א תשובות מועתקות מלשון ערבי ללשון הקדש״ .עי׳ גם שה״ג להרחיד״א ח״ב עמ׳ קי״ד. בידי היו שתי העתקות מכ״י זה : .1ה ע ת ק ש ז ח ״ ה סי׳ ,130מונח בספרית מונטפיורי בבית המדרש לרבנים בלונדון. עי׳ רשימת הירשפלד סי׳ 97עמ׳ 30ההעתק הזה נעשה בעד שטיינשניידד ,כמו שהעיד בעצמו בראש עמוד א׳ :״העתק כ״י הנקנה בבודלעיאנא עיין ברשימת מש״ש 1909והוספות״, ובסוף העמוד שם כתב :״ההערות בשולי ההעתק הם מתלמידי אשר היה בבערלין והתחיל להעריך הכ״י הזה אשר חשבתי להדפיסו ושכחתי שמו ולפי זכרוני היד ,זה בין שנת תרי״ד ושנת תרי״ח .הכותב בתשרי תרל״ב הק׳ משה שטיינשניידער״ — .ההעתק אינו מדויק ,ביחוד החלק הראשון עד סי׳ קס״ד .משם ואילך הועתק ע״י סופר אחר (עדלמאן ?) שהגיד ,גם מה שהעתיק הסופר הראשון .שטיינשניידר מזכיר את ההעתק הזה ברשימת בודליאנה שלו בהוספות לעמ ׳ 1907עם׳ : c x v i iהמזכיר ווו עמ׳ Hebr. Uebers. ) 106עמ ׳ Arab. Lit. ! 9 3 0 עמ ׳ .211עי׳ גם נייבאור בהוספות לרשימת אוקספורד עמ ׳ .1163 .2ה ע ת ק ם י מ ו ג ם ן ,נעשה מעצם כתב היד ע״י ר׳ מנשה גרוסברג בשנת תדנ״א והוגה ע״י גילברג בשקידה רבה .עי׳ מש״כ סימונסן בס׳ היובל לכב׳ יעקב גוטמן עמ ׳ .215בהעתק זה השתמש עפנשטיין בתולדות הרמב״ם ש לו( ע מ ׳ 53 — 51,30,13בהערות). במה תשובות מתוך קובץ אוקספורד זה נדפסו מאת ז .רודניצקי בחבצלת תרנ״ח וע״י סימונסן בם׳ היובל לבב׳ גו ט מן(עי׳ לקמן סוף פרק . ) 11 26 ת שו בו ת ה ר מ ב״ ם לוח להשואת הסימנים שבכ״י אוקספורד ו [התשובות העבריות שב] הוצאה שלנו : כ״י סי׳ ב׳ ד /חלק י״א י״ב י״ט כ׳ כ״ב ל״ה מ״א מ״ו ס״ב ס״ג ס״ד. ס״ו ס״ז ס״ח ס״ט ע׳ ע״ב ע״ט צ״ז צ״ט קי״ד קי״ז קי״ט קכ״ד. קכ״ו קכ״ז קכ״ח קכ״ט ק״ל לפני׳ ת׳ שי״ד ר״צ* שכ״א שס״ה ש״פ שפ״א תי״א תט״ז תכ״א שצ״א ת״ח ת״ט שע״ו שמ״א שפ״ג ש״ע שצ״ב שע״ב שע״א שכ״ב ת׳ ת״א שכ״ג שפ״ה שס״ג שצ״ו התחלת ר׳׳נ סוף רנ״א תי״ז ש״ל שס״ו כ״י סי׳ קל״ב קל״ג קל״ד קל״ה קל״ו קל״ז קל״ט ק״מ קמ״א קמ״ב קמ״ג קמ״ד קמ״ה קמ״ו קמ״ז קמ״ח קמ״ט ק״נ קנ״א קנ״ב קצ״ו קצ״ט ר׳ ד״א ר״ה ר׳׳ו ד״ז ר״ח רי״ג רכ״א לפני׳ ת׳ תל״ד של״ט שס״ב ת״ל תכ״ט תי״ג שנ״ב שמ״ז שע״ז תכ״ג שע׳׳ג ת״ג ת״ה שצ״ט ת׳׳ז תל״א תי״ט שפ״ח שנ״ג של״א שס״ד התחלת רנ״ב שפ׳׳ב שפ״ו שכ״ח שצ״ז שצ״ח שנדב שכ״ד רצ״א ב .כ ״ י א ד ל ר ס י ׳ ,2 4 0 5רשימת אדלר Cambridge 1922עמ ׳ ,82נמצא עכשיו בבית הספדים של ^ Jewish Theological seminaryבנידיודק — .בהוצאתנו ״כי׳׳א״ — .הקובץ נכתב מאת ר׳ דוסא ב״ד יוסף בארץ תורכיה קרוב לשנת רכ״א .עי׳ התאור המפורט במאמרו של א .מארכס Hebr. union college Annualשנה 111עמ ׳ 339ואילך. בתוך הקובץ הזה ,מדף ר״ו עד רל״ד ומדף רמ״ב עד רמ״ד ,נמצא אוסף של חמשים ושלש תשובה להרמב״ם בעברית .רוב התשובות האלה נדפסו באגרות הרמב״ם .השואת נוסחאות כתב־היד הזה ונוסחת האגרות ד׳ קושטא רע״ז מוכיחה שסופר כה״י והמדפים של האגרות השתמשו במקור משותף (עי׳ מש״כ מארכם שם עמ׳ .) 340 A מ בו א ל ת שו בו ת ז־ .ע רניו ת של ד .ד מ ב ״ ט 27 וזוהי רשימת התשובות שבקובץ זד[ ,אשר כולן נכתבו במקורן בעברית או לפחות נשתמרו בעברית בלבד]: כי״א דף ר״ו ,א׳ ר״ז ,א׳ ר״ז ,ב׳ ד״ח ,ב׳ ר״ט ,ב׳ רי״ב ,א׳ י רי״ב ,ב׳ רי״ג ,א׳ רי״ד ,ב׳ רי״ח ,א׳ רי״ט ,א׳ רי״ט ,ב׳ ר״ך ,א׳ ד״ך ,ב׳ דכ״א ,א׳ רכ״א ,ב׳ רכ״ב ,א׳ רכ״ב ,ב׳ רכ״ג ,ב׳ רכ״ה ,א׳ רכ״ה ,א׳ רכ״ה ,ב׳ רכ״ה ,ב׳ לפגי׳ ת׳ רצ״ג תל״ו ת״מ ,תמ״ח תמ״ו תמ״ט ר״צ רצ״ד שכ״ט שי״ב ,ש״ה של״ד ,רפ״ט עיל״ה רפ״ו רפ״ז ,רצ״ו רצ״ז ,רצ״ח ש״ז של״ג שט״ו שמ״ה שנ״ד שכ״ז שע״ה ש״נ שנ״ח בי״א דף רכ״ו ,א׳ רכ״ו ,ב׳ רכ״ז ,א׳ רכ״ז ,א׳ רכ״ז ,ב׳ רכ״ח ,א׳ רכ״ט ,א׳ ».רכ״ט ,א׳ רכ״ט ,ב׳ רכ״ט ,ב׳ רכ״ט ,ב׳ ד״ל ,א׳ ד״ל ,א׳ ר״ל ,ב׳ ד״ל ,ב׳ רל״א ,א׳ רל״א ,א׳ רל״ב ,א׳ רל״ב ,א׳ רל״ב ,ב׳ רמ״ב ,א׳ רמ״ב ,א׳ רמ״ג ,א׳ לפני׳ ת׳ רפ״ח ת״ו שי״ח תמ״א של״ו שפ״ט ש״ם תמ״ד שע״ט ת״ד תמ׳׳ב ,תמ״ג שנ״ט תכ״ח ,שפ״ד של״ח ש״ו ש״א שמ״ג שנ״ו תכ״ד שנ״ז שס״ט תל״ט שמ״ו ג .כ״ י ס י מ ו נ ס ו ן א׳ (כ״י ששפורטאש) ,אצלנו כי״ש [עי׳ עליו במבוא לתשובות הערביות]. ד. כ ״י סי מונ סון ב ׳ ,בהוצאה זו כי״ס [עי׳ עליו במבוא לתשובות הערביות]. ה .כ ״ י ב ד א ה ב ,בישיבת החכם ר׳ יצחק בדאהב הי״ו בירושלם ,ימין משה — .בהוצאתנו ״כי״ב״ 78 — .דף נייר 19x14 ,צ״מ ,כתיבה ספרדית יפה ,לפעמים הוספות בכתיבת משיט״ה מאוחרת .הכתב־יד אינו מכורך .גוף הקובץ נכתב כנראה מאת ד׳ אברהם סכנדרי השני באלכסנדריא (קרוב לשנות ת״ה —תל״ג) שכתב שם (דף כ״ב —כ״ט) פלפול ארוך מסביב לתשובה אחת [לפנינו ת׳ קכ״ב] וחתם ע ל י ו ( ד ף כ״ט ב׳) בעצם כתב ידו. הקובץ מכיל ק״ז תשובות בלתי מסומנות ,כולן עברית .התשובות ,שרק אחת מהן היא לד׳ אברהם בן הרמב״ם (דף ע״ז ב׳) והשאר כולן להרמב״ם ,מסודרות לפי הלכות עפ״י המשנה תורה .לפי הפגינציה העתיקה החזיק הכ״י פ״ג דף ,אבל כעת חסדים הדפים ד׳ ה׳ מ״ח ע׳ וע״ט. מתוך ב״י זה הדפיס בדאהב חמשים תשובה בספרו כי ביצחק (תורת משה) ירושלים תרפ״ט (עי׳ לקמן פרק . ) 11עצם כה״י ראיתי אחר שכבר נדפס רוב הספד והוכרחתי להכניס את ההשלמות מתוך כ״י זה בסוף הספר (ת׳ תנ״א —תנ״ד). ת שו בו ת ה ר מ ב ״ ם 28 בדשימה הבאה ציינתי בכוכב כזה * אותן התשובות שנדפסו בס׳ כי ביצחק .מספד הדפיט לפי הפגינציה העתיקה [הרשימה כוללת רק את הת׳ שלהן מקבילה בהוצאתנו ת ש ו ב ה עברית]: לפני׳ ת׳ כי׳׳ב דף [הלכות ק״ש] #ח ׳ ,א׳ *י /א׳ *י״א ,ב׳ כי׳׳ב דף מ״ה ,א׳ ר״צ* דצ״א שפ״ו הל׳ מזוזה וס״ת ותפלין של״ד י״ב ,א׳ של״ה י״ב ,א׳ רפ״ט י״ב ,ב׳ רצ״ד י״ג ,ב׳ הלכות ציצית כ״א ,א׳ כ״א ,א׳ •ל /א׳ רפ״ו רפ״ז רצ״א הלכות תפלה ל״ב ,א׳ רצ״ג הלכות תשובה ל״ג ,א׳ תל״ו הלכות ברכות ל״ד ,א׳ ל״ד ,א׳ ל״ד ,ב׳ רצ״ו דצ״ז רצ״ח הלכות מילה מ״א ,א׳ מ״א ,א׳ מ״ב ,א׳ ש״ז של״ג של״א הלכות שבת מ״ד ,א׳ מ״ד ,ב׳ ש״ג ש״ב ש׳ הלכות אישות שנ״ד מ״ו ,א׳ שס״ז *נדו ,א׳ הלכות איסורי ביאה שמ״ה מ״ט ,א׳ ש״ע נ /א׳ הלכות יבום וחליצה שע״ג *נ׳׳ב־נ״ד תנ״א *נ״ה ,א׳ הל׳ מאכלות אסורות שט״ו נ׳׳ז ,א׳ שי״ז נ״ז ,ב׳ תמ״ח 1 נ״ח ,ב׳ שי״ט *נ״ט ,א׳ הלכות שחיטה ס /א׳ הלכות תלמוד תורה ת״נ •ל״ו ,א׳ שמ״א *ל״ח ,ב׳ שכ״ב ל״ח ,ב׳ שכ״ג •ל״ט ,א׳ שמ״ז *מ /א׳ לפני׳ ת׳ הלכות נדרים ס״ב ,א׳ שט״ז שכ״ו ה׳ ערכין וחרמין ש״מ ס״ג ,א׳ ה׳ טוען ונטען *ס״ד ,א׳ ״ס״ו ,א , •ס״ו ,ב׳ *ס״ז ,א׳ יס״ז ,א׳ *ס״ז ,ב׳ ת״ב של״א תג״ד תי״ט שפ״ח תנ״ב הלכות נזקי ממון תל״ב ע״א ,א׳ תל״ג ע״א ,ב׳ תנ״ג *ע״ב ,א׳ מ בו א ל ת שו בו ת ה ע ב ריו ת של ה ר מ ב ״ ם לפני׳ ת׳ כי׳׳ב דף הלכות שכירות שצ״ג *ע״ג ,א׳ הלכות סנהדרין שכ״ד *ע״ה ,א׳ תמ״ו ע״ה ,ב׳ 29 לפני׳ ת׳ כי׳׳ ב זיף ה׳ שמטה ויובל תי״ב *ע״ו ,א׳ הלכות תרומה פ״א ,א׳ שמ״ד ו .ב ״ י פ א ר י ס ס י׳ , 1 8 1בבית הספרים הלאומי בפאריס ,רשימת מונק־צוטנבדג סי׳ — .181להוצאה זו ״כי״פ א׳״ .בתוך הקובץ ,חכתוב על נייר 2°קטן בכתיבה רבנית־ספרדית, כנראה במאך ,הט״ו ,נמצאות מדף 235א —243א כ״ך תשובות הרמב״ם לחכמי לוני עם אגרות ר׳ יהונתן הכהן והרמב״ם .נוסח התשובות דומה לזה שבכי׳׳ש סי׳ קפ״ה עד סי׳ ד׳׳י .האגדות יבואו להלן עפ״י הקובץ הזה (כהוספה למבוא). ז .כ ״ י פ א ר י ס ס י׳ , 4 1 6כנ״ל (סי׳ ו׳) — בהוצאתנו ״כי״פ ב׳״ .נכתב על קלף וקצתו על נייר 8°בכתיבה רבנית נאה ,כפי הנראה ג״כ במאה הט״ו .מדף 122א —134א נמצא גם פה אוסף התשובות לחכמי לוניל ,אבל בלי אגרות הפתיחה .בכ״י זה נתקיים עוד התאדיך שהשיב בו הרמב״ם על שאלות חכמי לוניל (עי׳ לקמן עט׳ .) 43הנוסחאות מתאימות ברובן לנוסח התשובות שבכי״א ובמג״ע. ח .כ״ י פ א ר י ס ס י ׳ 7 5 0מכיל מדף 91א — 96ב קטע מן תשובות הרמב״ם לחכמי לוניל, המתחיל באמצע התשובה העשירית .בסוף התשובה הכ״ד כתוב :״השבנו על שאלות הרב המובהק החכם המופלא הר״ר יהונתן הכהן ז״ל(!)״ .האגרות חסרות .הקובץ נכתב במאה הט״ו על נייר 8°בכתיבה רבנית. ט .כ״ י ו א ת י ק א ן ״ נ י ו פ י ט י Vat. Neofiti ebr.סי׳ .11רשימת Gust. Sacerdote, 1 codici ebraici della Pia Casa dei Neofiti in Romaרומה 1893עמ׳ — .16— 12בהוצאתנו ״כי״ג״ — .בקובץ הזה ישנן שמונה עשרה תשובה להרמב״ם ,כולן עברית .רובן נמצא גם באגרות הרמב״ם הנדפסות ,אבל נוסח כה״י הזה שונה הרבה מהנדפס .ביחוד נמצאת פה בשלמות תשובת הרמב״ם על השגת ר׳ שמואל בר׳ עלי גאון בגדאד בענין ההליכה בנהרות הגדולות בשבת (עי׳ ת׳ ש״י) שנדפסה רק למחצה בהוצאות הקודמות. רשימת התשובות שבקובץ זה [אשר כולן נכתבו במקורן בעברית או לפחות נשתמרו בעברית בלבד]: כי׳׳ג דף לפני׳ ת׳ כי״נ דף לפני׳ ת׳ נ״ו ,א׳ נ׳׳ח ,ב׳ ם׳ ,ב׳ ק״ד ,ב׳ ק״ה ,א׳ ק״ו ,ב׳ ש״ח ש״ט ש״י ת״ו שפ״ט שי״ב ק״ו ,ב׳ ק״ז ,א׳ ק׳׳ז ,א׳ ק״ז ,ב׳ ק״ח ,א׳ ק״י ,א׳ ש״ה ש״ד רצ״ב רצ״ד תמ״ח רצ״ג ת שו בו ת ה ר מ ב״ ם 30 כי״ג דף לפני׳ ת׳ כי״נ דף לפני׳ ה׳ קט״ו ,ב׳ קט״ז ,ב׳ קט״ז ,ב׳ קי״ז ,א׳ רפ״ח ש״א שנ״ו תכ״ד קי״ח ,א׳ קי״ח ,א׳ קי״ח ,ב׳ שנ״ז ת״מ של״ב י .כ ״ י ו א ת י ק א ן vat. ebr. 171הכולל 536דף נייד .4°נכתב בקניאה בשנת ר״ט, מכיל בין לקוטים שונים מתוך חבודי הרמב״ם גם את התשובה שלפני׳ ת׳ ת ל ״ו( ד ף 78ב — 79א). יא .כ ״ י ו א ת י ק א ן ,vat. ebr. 320סדור ומחזור על קלף בכתיבה דבנית .בדף 589א נמצאת אותה התשובה ,ת׳ תל״ו ,בסגנון דומה לנוסח שבקובץ .171 יב .כ ״ י נ י ו י ו ר ק ,בבית המדרש לרבנים שם ,שכתב עליו א .מארכס r e j 59 עמ ׳ 221ד.ע׳ 1ו ב־ Hebr. un. coil. Ann.שנה ווו עמ׳ 333הע׳ ,45מכיל את שתי התשובות שט״ו ושט״ז(דף 32א — 33א) . [ י ג .כ ״ י ה ס פ ר י ה ה ל א ו מ י ת ו ה א ו נ י ב ר ס י ט א י ת ,Heb. 8° 1771נעתקו ע״י יהודה כלץ בשנת שע״ד ,ברשותו של החכם ר׳ יצחק בדאהב ,לפנינו כיב״א .הוא אחת המהדורות של נוסח התשובות כפי שהן נדפסו ב ת (עי׳ להלן 11א) ,כמו שמוכיח הן הסדר הזהה של התשובות (דק בין ת׳ תמ״ד לת׳ תמ״ב חסרה בכיב״א ת׳ ת״ד) והן הנוסח הדומה מאד .למרות זאת מצאתי ,כי יש ערך־מה גם לש״נ של כיב״א (השווה למשל ת׳ שע״ה ,הע׳ ) 4ועל כן הוספתים בדרך כלל. וזו רשימת התשובות שבכיב״א (כל התשובות נכתבו במקורן בעברית או לפחות נשתמרו בעברית בלבד): כיב״א דף ר״ח ,א׳ ד״י ,ב׳ רי״ב ,ב׳ רט״ו ,ב׳ [רט״ז ,א׳ רי״ז ,א׳ די׳׳ז ,ב׳ רי״ח ,ב׳ רכ״א ,ב׳ רכ״ג ,א׳ רכ״ד ,א׳ רכ״ה ,ב׳ רכ״ו ,א׳ רכ״ז ,א׳ רכ״ט ,א׳ ד״ל ,א׳ דל״ב ,ב׳ רל״ב ,ב׳ לפני׳ ת׳ ש״ח ש״ט ש״י רצ״ד אינה להרמב״ם] תל״ט שס״ט שמ״ו דצ״ג תל״ו תמ״ח תמ״ו ת״מ תמ״ט ר״צ שכ״ט שי״ב ש׳׳ה כיב״א דף רל״ג ,א׳ רל״ג ,ב׳ רל״ד ,א׳ רל״ד ,ב׳ רל״ה ,א׳ רל״ה ,ב׳ רל׳׳ו ,ב׳ רל״ז ,א׳ דל״ז ,ב׳ רל״ח ,א׳ רל״ט ,א׳ רל״ט ,ב׳ ר״מ ,א׳ ד״מ ,א׳ ד״מ ,ב׳ רמ״א ,א׳ רמ״א ,א׳ רמ״ב ,א׳ לפני׳ ת׳ שכ״ז שע״ה ש״נ שנ״ח רפ״ח ת״ו שי״ח תמ״א של״ו שפ״ט ש״ס תמ״ד תמ׳׳ב תמ״ג שע״ט שנ״ט תכ״ח שפ״ד 31 מ בו א ל ת שו בו ת ה ע ב ריו ת של ה ר מ ב ״ ט כיב״א דף רמ״ב, רמ״ב, רמ״ג, דמ״ד, א׳ ב׳ ב׳ א׳ לפני׳ ת׳ כיב״א דף לפני׳ ת׳ של״ח ש״ו ש״א שמ״ג רמ״ה ,א׳ רמ״ה ,ב׳ רמ״ו ,א׳ רמ״ו ,ב׳ שנ״ו תכ״ד שנ״ז תל״ה יד .כ ״ י ל י ו ו ר נ ו ס י׳ ( 18עי׳ ק׳ ברנהיימר rej ס״ו ורשימת ספרי הת״ת בליוורנו, ליוודנו 1914בסימנו) ,היום כ״ י ה ס פ ר י ה ה ל א ו מ י ת ו ה א ו נ י ב ר ס י ט א י ת 2001 ,,Heb. 8לפנינו כי״ל .בהתחלה יש ספירה של סימנים ,אך אח״כ היא נפסקת .כי״ל־שימש מקור עיקרי לז (עי׳ להלן 11ד) ,אולם חסרה ב ( סי׳ ז׳ ,לפנינו ת׳ ש״נ ,וסי׳ ט׳ ,לפנינו ת׳ שכ״ט .הואיל וביתר התשובות זהה ז עם כי״ל ,הסתפקתי בהן בש״נ שציין פ־ן מז. וזו רשימת התשובות שבכי״ל ,אשד נשתמרו בעברית בלבד : כי״ל דף קפ״ט ,א׳ ק״צ ,ב׳( סי׳ ז׳) קצ״א ,ב׳( סי׳ ט׳) קצ״ד ,א׳( סי׳ י״ב) קצ״ד ,ב׳( סי׳ י״ג) קצ״ד ,ב׳ קצ״ה ,א׳( סי׳ י״ד) קצ״ה ,א׳ כי״ל דף קצ״ה ,ב׳ קצ״ה ,ב׳ קצ״ו ,א׳ קצ״ו ,ב׳ קצ״ז ,א׳ קצ״ח ,א׳ קצ״ח ,א׳ לפני׳ ת׳ תכ״ז ש״נ שכ״ט ת״י תי״ט תי״א ת״ז שצ״ד לפני׳ ת׳ שע״ח תכ״ו תכ״ג שע״א ,סוף התשובה שס״ב שפ״ה שס״ה] . 11ס פ ר י ד פ ו ס . א .א ג ר ו ת ה ר מ ב ״ ם ,נדפסו ראשונה בשם ״תשובות שאלות ואגרות״ לר״מ במז״ל בקושטא רעז — .בהוצאתנו ת. הספר נחלק לשני חלקים :החלק הראשון מחזיק אגדות הרמב״ם וגדולי דורו והחלק ה שני(מדף ט״ו ד׳ ואילך) תשובות .הכתובת שעל חלק התשובות: ״אלה הם שאלות תשובות להרב הגדול רבינו משה בן מיימון זכרו לברכה״ .אח״כ באות ארבעים וחמש תשובה בלתי מסומנות ,כולן עברית. האגרות והתשובות האלה נדפסו עוד פעמים רבות .עי׳ רשימות שטיינשניידר עמ׳ ,1903 צרנר ואוצר הספרים לבן יעקב .בהוצ׳ אמשטרדם תע״ב הוסיפו את ״נוסח פתיחת החרם״ (לפנינו ת׳ שמ״ט) מס׳ תעלומות חכמה לה״ר יש״ר מקנדיאה בסיליאה שפ״ט .בהוצאות המאוחרות השמיטו את התשובות קמ״א ורט״ו מאימת הצנזור. להוצאה זו השתמשתי באגרות דפ״ר קושטא רע״ז [על רשימת התשובות עי׳ לעיל 1יג כיב״א הזהה במידה מרובה עם ת. אולם ב ת ת׳ נוספת] בעמ׳ כ״ג ב׳ (הת׳ הל״א במספר), לפנינו ת׳ ת״ד. ב .ס ׳ פ א ר ה ד ו ר אמשטרדם תקכ״ה ,לבוב תרי״ט — בהוצאתנו פ — כולל קמ״ח תשובה להרמב״ם ,מועתקות ומתודגמות בתוך כי״ש ע״י המו״ל ר׳ מרדכי תמה .עי׳ רמש״ש רשימת בודליאנה עמ ׳ .1909— 1906יש להתייחם לתרגומו של ר׳ מרדכי בזהירות ,כי הוא מלא — ת שו בו ת ה ר מ ב ״ ס 32 כידוע — שיבושיט .השתמשתי גט בהגהות כ״י ר׳ אהרן פולד לס׳ פאר הדוד שמצאתי אותן כתובות על גליון ס׳ פאר הדור שבספריה העירונית בפפד״מ וציינתי עליהן בהערותי ״רא״ף״. לוח ההשואה לסימני התשובות שבפאר הדור וסימני הוצאתנו [הרשימה כוללת רק את התשובות ,שלהן מקבילה בהוצאתנו תשובה עברית]: פ סי׳ ה׳ ו׳ ט׳ (ס״ק א׳) ט׳ ( ב׳) ט׳ (ג׳) ט׳ (ד׳) ט׳ (ד). ט׳ (ו׳) ט׳ (ז) ט׳ (ח׳) י״ג י״ז י״ח י״ט כ׳ כ״א כ״ב כ״ג כ״ד כ״ה כ״ו כ״ז ג. לפני׳ ת׳ תכ״ד ת״ו דפ״ח תמ״ד ת״ד תמ״ב תמ׳׳ג שנ״ט שפ״ד דצ״ד שכ״ז [מבוא] של״ד דפ״ט של״ה דפ״ו רפ״ז דצ״ו רצ״ז רצ״ח ,ש״ז של״ג שכ״ו פ סי׳ כ״ח כ״ט ל׳ ל״א ל״ב ל״ג ל״ד ל״ה ל״ד ל״ז ל״ח ל״ט מ׳ מ״א צ׳״ב קי״ט קמ״ד קמ״ה קמ״ט ק״נ קנ״א לפני׳ ת׳ ש״מ שט״ו שט״ז שי׳׳ז שמ״ה ש״ג ש״ב ש׳ שנ״ד שמ״ד תל״ב תל׳׳ג שצ״ה [מבוא] שצ״א שס״ט שנ״ה תכ״ח שמ״ו ד״צ שכ״ט ק ו ב ץ ת ש ו ב ו ת ה ר מ ב ״ ם ,הו״ל ר׳ אברהם ליכטנברג ,לפסיא תרי״ט — .בהוצאה שלנו ק. בחלקו הראשון נאספו יחד כל התשובות שבפאר הדור ובאגרות הרמב׳׳ם עד שעלה מספרן לקע׳׳ח סימנים .המו״ל ליכטנבדג שינה רק את סדר הסימנים ולפעמים הגיד .הנוסח לפי ההשערה אוע״פ הציטטות שבמג״ע ומ״מ וכ״מ ובמעשה רקח .נשמטה התשובה פאר הדור סי׳ ע׳ .עי׳ הבקורת המפורטת של שטיינשניידד במזכיר שנה ווו עמ ׳ 105 ,65ושנה 1v עמ׳ .89 הרי המפתח להשוות את סימני הקובץ עם הסימנים שבהוצאתנו [נכללו רק התשובות, שלהן מקבילה בהוצאתנו תשובה עברית]: pסי׳ ה׳ ו׳ ח׳ ט׳ לפני׳ ת׳ תכ״ד ת״ו רפ״ח תמ״ד ק סי׳ י׳ י״א י״ב י״ג לפני׳ ת׳ ת״ד תמ״ב תמ״ג שנ״ט 33 מ בו א ל ת שו בו ת ה ע ב ריו ת של ה ר מ ב׳׳ ם ק סי׳ לפני׳ ת׳ ק סי, לפני׳ ת׳ י״ד ט״ו כ׳ כ״ד כ״ה כ״ו כ״ז כ״ח כ׳׳ט ל׳ ל״א , ל״ב ל״ג ל״ד ל״ה ל״ו ל״ז ל״ח ל״ט מ׳ מ״א מ״ב מ״ג מ״ד מ״ד. מ״ו מ״ז מ״ח מ״ט פ״ט קט״ז ק״מ קמ״א שפ״ד רצ׳׳ד שכ״ז [מבוא] של״ד רפ״ט של״ה רפ״ו רפ״ז רצ״ו רצ״ז רצ״ח ש״ז של״ג שב״ו ש״מ שט״ו שט״ז שי״ז שמ״ה ש״ג ש״ב ש׳ שנ״ד שמ״ד תל״ב תל״ג שצ״ג [מבוא] שצ״א שס״ט שס״א ,ת״כ שנ״ה קמ״ב קמ״ו קמ״ז קמ״ח ק״נ קנ״ד קנ״ה קנ״ו קנ״ז קנ״ח קנ״ט ק״ס קס״א קס״ב קס״ג קס״ד קס״ה קס״ו קס״ז קס״ח קס״ט ק״ע קע״א קע״ב קע״ג קע״ד קע״ה קע״ו קע״ז קע״ח קע״ט ק״פ קפ״א תב״ח שמ״ו ר״צ שכ״ט שמ״ט ש״ח ש״ט ש״י תל״ט רצ״ג תל״ו תמ׳׳ח תמ״ו ת״מ תמ״ט שי״ב ש״ה שע״ה ש״נ שנ״ח שי״ח תמ״א של״ו שפ״ט ש״ס שע״ט של״ח ש״ו ש״א שמ״ג שנ״ו שנ״ז תל״ה ד .ז ר ע א נ ש י ם להד׳ חיד״א ,ד.וצ׳ חברת דובבי שפתי ישנים ,הוסיאטין תרס״ב— . בהוצאתנו ז — .בתחלת הספר ישנן עשרים תשובה להרמב״ם מתוך כ״י שו״ת זרע אנשים שבספרית התלמוד תורה בליוודנו [עי׳ לעיל 1יד ,ועי׳ שם את רשימת התשובות (אלא שבז חסר סי׳ ז׳ ,לפנינו ת׳ ש״נ ,וסי׳ ט׳ ,לפנינו ת׳ שכ״ט)]. ה .כ י ב י צ ח ק (תורת משה) ,תשובות הרמב״ם הו״ל הר׳ יצחק בדאהב ,ירושלם ,תרפ״ט, 40 ,4°עמ ׳ .החוברת מחזיקה חמשים תשובות מועתקות מכ״י בדאהב (עי׳ לעיל 1ה) ושתי תשובות ממקורות אחרים ,מהן מ״ח סימנים להרמב״ם .אני מצטט את החוברת בר״ת ״כי״ב״ בהוספת ה ס י מ ן שבנדפס ,בעוד שהעתקותי מתוד כ״י בדאהב עצמו מובאות בר״ת ״כי׳י׳ב״ עם מספר ה ד ף ו ה ע מ ו ד שלכ תב היד. ת שו בו ת ה ר מ ב״ ם 34 וזוהי רשימת התשובות שנדפסו בחוברת ההיא [הובאו רק התשובות ,שלהן מקבילות בהוצאתנו תשובות עבריות]: ו. כי״ב סי׳ לפני׳ ת׳ כי״ב סי׳ לפני׳ ת, ד׳ ז׳ ח׳ ט׳ י״ב ט״ז י״ז י״ח י״ט כ׳ כ״א כ״ג כ״ד כ״ה כ״ו ד״צ« רצ״א שפ״ו רצ״ד ת״נ של״א שס״ז שמ״א שכ״ב שכ״ג שמ״ז שע״ג שע״ג שע״ג שע״ג כ״ז כ״ח כ״ט ל״ב ל״ג ל״ד ל״ד, ל״ו ל״ז ל״ח ל״ט מ״א נ״א נ״ב תנ״א תנ״ג שי״ט שכ״ד ת״ב של״א תנ״ד תי״ט שפ״ח תנ״ב שצ׳׳ג תי׳׳ב שכ״א שנ״א מלבד התשובות המכונסות באוספים האלה מפוזרות הרבה תשובות להרמב״ם בספרים שונים ,בקובצים ועתונים מדעיים — ,חוץ מהציטטות בספרי הפוסקים שנעמוד עליהן בפדק הבא .עי׳ רשימתו של בועז כהן ״קונטרס התשובות״ ,הצופה לח״י שנה י״ד עמ ׳ 165/167 ועמ׳ ( 335ויש להוסיף ולתקן פה ושם). ואלו הן התשובות שהשתמשתי בהן בהוצאה זו ,מסודרות על שם מוציאן לאור (ע״ס א״ב) [כאן נכללו רק התשובות ,שלהן מקבילה בהוצאתנו תשובה עברית]: .1ב ו ק ס ט ו ד ף הזקן ,institutio epistoians hebr. ,בסיליאה , 1629עמ ׳ ,455/462ב׳ תשובות מתוך אגרות הרמב״ם (לפני׳ ת׳ תל״ו ותמ״ח). .2ס י מ ו נ ס ן ,ספד היובל לכבוד יעקב גוטמן עמ׳ ,210— 224חמש תשובות (מהן לפני׳ ת׳ רצ״א ושצ״ב). .3ר ו ד נ י צ ק י במ״ע חבצלת ירושלם תרנ״ח עמ׳ — 143 , 126— 127 , 117— 118 ,90— 91 ,159— 157 ,142שלשים תשובה מתוך כ״י אוקספורד ( 2359לעיל עמ ׳ ) 25ואלו הן [התשובות ,המקבילות לתשובות עבריות בהוצאתנו] (בצרוף הסימנים שבהוצאתנו) :סי׳ ב׳ = ת׳ שצ״ב ,סי׳ ו׳ =ת׳ שכ״א ,סי׳ ז׳=ת׳ שס״ה ,סי׳ ח׳=ת׳ שמ״ז ,סי׳ י״ט=ת׳ שכ״ב .עי׳ o l z .שנה 111עמ ׳ 34ושטיינשניידר Arab. Lit.בהוספות עמ׳ .345 ווו .ת ש ו ב ו ת ה ר מ ב׳׳ ם ב ס פ ר י ה פ ו ס ק י ם הרבה תשובות להרמב״ם הגיעו אלינו ממה שהובא מלשונן אומתורפן בתוך שאר חיבורים. גם בתשובות רבינו עצמן או בתוך השאלות שנשאלו מלפניו נתקיים לפעמים זכרן של תשובות ,שקצתן אינו ידוע לנו ממקור אחר .כן נזכרו תשובות רבינו ,למשל ,בתוך ת׳ שי״ג ותמ״ה .גם באגרותיו רמז רבינו לפעמים לתשובות שהשיב לשואליו .למשל באגרתו מ בו א ל ת שו בו ת ה ע ב ריו ת של ה ר מ ב״ ם 35 למד יוסף בן גאביר (קובץ לפסיא ח״ב דף ט״ז א׳) :״וכבר השיבונו אותו ע״ז בתשובה ארוכה וכו,״ ועוד שם (ט״ז ב׳) :״וכבר נשאל זה הדבר ממנו והשבנו עליו בתשובה אין ספק שהגיע אליכם״ (עי׳ לפני ת׳ רמ״ב ,רס״ח ,ש״ח ,שי״ג וש״כ) .וכן באגרתו לר׳ פנחס הדיין (קובץ סי׳ ק״מ) רמז רבעו לכמה תשובות בהלכה (עי׳ לפני׳ ת׳ שס״א ות״כ [ועי׳ מש״כ בכותרת של ת׳ רל״ג]) .באגרתו לד׳ יוסף בן יהודה תלמידו כתוב :״וכבד שמעת בלי ספק מה שהיה ביני ובין ר׳ יהודה הכהן בן מר פרחון ז״ל בשתי שאלות מן הטרפות וכן ביני ובין דיין סג׳למסה בגט וביני ובין אבי יוסף בן מר יוסף נ״ע בענין שבויה והרבה כמו אלו...״ [הנוסח לפי בנעט ,אגרות דורמב״ם א .] 89 את אלה כןצאתי מדברי תשובות רבינו בחבורי ספוסקים (על סדר זמניהם): ר׳ א ב ר ה ם ב ן ה ר מ ב ״ ם מביא מתשובות אביו לחכמי לוניל בשו״ת ב ר כ ת א) א ב ר ה ם סי׳ מ׳ (לפני ת׳ של״ד) ,סי׳ מ״א (ת׳ של״ה) ,סי׳ מ״ב (ת׳ רצ״ו) ,סי׳ מ״ג (ת׳ שמ״ה) .שמונה תשובות הובאו ב ח י ד ו ש י ו שנדפסו בראש ס׳ מעשה רקח לד׳ מסעוד חי רקח ויניציאה תק״ב ונדפסו שנית בקובץ לפסיא ח״א מדף נ״א ואילך .התשובות שהובאו במעשה רקח דף א׳ ב׳ — דף ב׳ ב׳=קובץ דף נ׳ ב׳ — נ״ב ד׳ נמצאות לפנינו ת׳ קנ״ה ,קע״ב ,קע״ז ,קפ״ב ,ר״ח ,ד״ט ,רט״ז ורנ״ב [ועי׳ גם תשובות ר׳ אברהם בן הרמב״ם עמ׳ .] xvi [ב) ד׳ י הו ש ע מ ב נ י ב נ י ו של ה ר מ ב ״ ם ,עי׳ לעיל במבוא לתשובות הערביות ב ].16 ג) ה ר מ ״ ה באגרותיו ד.וצ׳ בדיל פאריס תרל״א מביא שש תשובות רבעו לחכמי לוניל וכן ה ״ ר ש מ ש ו ן ב ״ ר א ב ר ה ם שם ואלו הן : דף ט׳ דף י׳ שם דף י״א דף י״ב שם = דף ק״י שם ,לפנינו קי״ב = קי״ח = קכ״א = קכ״ב = קכ״ג = ת׳ ״״ ״״ ״״ ״״ ״״ רצ״ו של״ג שמ״ה ש״ג ש׳ של״ד ד) ה ר מ ב ״ ן בהשגותיו לס׳ המצות שורש ב׳ מביא את התשובה שלפני׳ ת׳ שנ״ה. ה) ה ר ש ב ״ א בתשובותיו מביא כמה תשובות להרמב״ם ,ואלו הן : ח״א סי׳ ז׳ ״ לפנינו ת׳ שי״ג ״ כ״ט ״ ״ שט״ז ״ ״ ע״ה ״ ״ שי״ג " " ש״ך תם״ט ״ ״ " של״ג ר״ז ״ תפ״ז ״ תת״ה " ״ ״ n ״ " ״ רצ״ד ״ רצ״ד בשו״ת תולדות אדם סי׳ ק״כ מביא את התשובה שלפני׳ ת׳ תכ״ב ,בשו״ת המיוחסות 36 ת שו בו ת הי מ ב ״ ם להדמב״ן סי׳ רל״ד ורל״ט את התשובות דפ״ט ורצ״ד ,ובתשובותיו ח״ו סי׳ כ׳ את התשובה שלפני׳ דצ״ג. ו) ה ד א ״ ש בפסקיו סוף סוכה מביא את התשובה שי״ג ובתשובותיו כלל ס״ח סי׳ כ״ד את התשובה סי׳ תי׳׳ד שלפנינו. ז) ה״ ד שם ט ו ב ן ׳ ג א ו ן במגדל עוז מביא עשרים תשובה להרמב״ם וכולן מאוסף התשובות לחכמי לוניל .את רובן הוא מביא במלואן ,לשון השאלה והתשובה ,ובזה נעלה ערך הציטטות שלו שמוסדות לנו נוסחאות ישרות כמו שתמצא פעמים רבות בשנויי הנוסחאות .אני השתמשתי במג״ע שבהוצ׳ הדמב״ם דפ ׳ ויניציאה רפ׳׳ד (בומבירגי) ששם נדפס המג״ע ראשונה בשלמות ,בעוד שבהוצ׳ קושטנטינא רס״ט לא נדפס המג״ע דק לס׳ אהבה .ואילו הן התשובות המובאות שם : ה׳ תפילין tt tt ה׳ מזוזה ה׳ ציצית tt tt ה׳ ברכות tt tr tt tt ה׳ מילה tt tt ה׳ שבת tt tt ה׳ ה׳ ה׳ ה׳ ה׳ ה׳ ה׳ ח) tt tt מאכלות אסורות שחיטה נדדים ערכין וחרמים נזקי ממון שכנים סנהדרין ד.״ד ו י ד א ל ד י פ״א הי״א לפנינו ת׳ של״ד tt פ״ג ה״ה //רפ״ט tt tt פ״ו ה״א של״ה tt ttדפ״ו פ״א ה׳׳ז tt פ״ב ה״ז ttרפ״ז n it פ״א הי״ב דצ״ו n פ״ה הט״ו ttרצ״ז tt n פ״ח הי׳׳א רצ״ח n פ״ב ה״ח ttש״ז tt פ״ג ה״ו ttשל״ג tt פ״ב ה״כ » ש״ג tt פי״ד ה״ו ttש״ב tt פ״כ ה״ז ttש׳ tt פי״א הי״ט nשי״ז n פ״ח הכ״ג ttשט״ו tt tt פי״ב ה״א שכ״ו tt פ״ו הי׳׳ז nש״מ tt פ״ד ה״ב ttתל״ב n פ״ב הט״ז ttשצ״ה ttשמ״ה פי״ט סי׳ קנז״ ט ו ל ו ש א במגיד משנה מצטט י״ב תשובות לרבינו .גם פה נמשכתי אחרי ד.וצ׳ בומבידגי הנזכרת .ואלה הם פרטי התשובות : ה׳ שבת tt tt tt tt tr tt ה׳ לולב ה׳ אישות n tt tt 0 ה׳ גירושין פי׳׳ד ה״ו לפנינו ת׳ ש״ב tt פי״ט הכ״ד //דפ״ז פ״כ ה״ז // ttש׳ n ttש״ח פכ״ז ה״ג tt פ׳׳ז ה״ז ttשי״ג tr פ״א ה״ב trשנ״ה tr פ״ד הי״ד nשנ״ד tt n תכ״ד פכ״ג ה״ה tt פ״ח ה״ד ttתכ״ג מ בו א ל ת שו בו ת ה ע ב ריו ת של ה ר מ ב׳׳ ם ה׳ ,״ ה׳ ה׳ איסורי ביאה ״ ״ נזקי ממון שכנים פט״ו ה״ב פט״ו הכ״ו פ״ד ה״ב פ״ב הט״ז ״ ״ ״ ״ 37 ״ שמ״ה ״ ש״ ג ״ תל״ב ״ שצ״ה ט) ה ״ ר א ה ר ן ה כ הן מ ל ו נ י ל מביא עשר תשובות בספרוארחות חיים : סי׳ ו׳ וסי׳ י״ב לפני׳ ת׳ רפ״ו ה׳ ציצית n ttדס״ח nח׳ ט׳ ה׳ ת״ת tr ttרצ״ד nה׳ ה׳ קה״ת tr ttשי״ג n׳א׳ ה׳ קדושה דמיושב tt rt ש״ז » שכ״ב ה׳ שבת ft n n nש״ח rtתכ״ד tr ttשי״ג nד׳ ה׳ לולב n ttש״ז ttו׳ ה׳ מילה tt tr , rt tr די״ב ttט׳ n ttתמ״ט בהוספות לודב הוצ׳ שלזינגער ע׳ 622 מס׳ ארחות חיים נעתקו חמש תשובות בס׳ כ ל ב ו ,שרובו מלוקט מתוך ס׳ ארהות חיים ,כידוע ,ונמצאו שם : בה׳ קה״ת ה׳ קדושה מיושב ה׳ סעודה ה׳ עירובין ה׳ לולב סי׳ כ׳לפני׳ ת׳ ״ ״ ח׳ ״ ״ ״ כ״ד ״ ״ ׳׳ ל״ד ״ ״ ״ ע״א ״ רצ״ד שי׳׳ג רצ״ו ש״ה שי״ג י) ר ב י ׳ י ר ו ח ם מביא שתי תשובות בס׳ תולדות אדם וחוה חלק אדם :בנתיב ב׳ ח״ב את התשובה רס״ח ובנ״ח ח״ג את ת׳ שי״ג שלפנינו. יא) ה ר י ט ב״ א בחידושיו ליומא דף נ״ו א׳ מביא את התשובה תל״ז שהובאה ג״כ בהכותב לעין יעקב חגיגה פ״א. יב) ב ט ו ד א ו ר ח חיי ם סי׳ תק״ס הובאה ת׳ רכ״ד. יג) ה ר״ ד א ב ו ד רה ם מביא שמנה תשובות ,ואלו הן :ה׳ ישתבח (ד׳ פראג דף י״ג א) :לפני׳ ת׳ רי״ט .ה׳ אמת ויציב (כ׳ ד׳) :ת׳ דט״ו .נקדישך (ל״ו א׳) :ת׳ רכ״א .שחרית של חול (מ׳ א׳) :ת׳ רצ״ד .תפלת חנוכה (ס״א ב׳) :ת׳ רכ״ב .ה׳ מילה (קי״א ב׳) :ת׳ רי״ד. עוד שם (קי״ב א׳) :ת׳ רי״ב .ברכת אירוסין(קי״ג א׳) :ת׳ רי״ד. יד) ב ם׳ ה מ נו ח ה ל ה״ ר מ נ ו ח ה׳ סוכה הובאה ת׳ שי״ג הנמצאת ג״כ ב ס׳ ה מ כ ת ם כ״י .עמ״ש בהערותי. טו) ה ״ ד ש מ ע ו ן ד ו ר א ן מביא מתשובות רבינו בשו״ת תשב״ץ ח״א סי׳ ב׳ וסי׳ ה׳ (התשובה לפנינו ת׳ רס״ח) ושם סי׳ קנ״א (לפני׳ ת׳ שנ״ה) ובח״ב סי׳ א׳(לפני׳ ת׳ תל״ו). ב נ ו ה״ד של מ ה ד ו ר א ן מצטט את התשובה שלנו רצ״ד בשו״ת רשב״ש סי׳ י״א ואת ת׳ שס״א שלפנינו בתשובותיו שם סי׳ ת״ג ובמלחמת מצוד .דף ל״ט .בשו״ת חוט המשולש לנכד הרשב״ץ טוד ג׳ סי׳ י״א (דף פ״ט א׳) הובאה התשובה שלפני׳ ש״י. 38 ת שו בו מ הר מ ב ״ ם ט״ז) ב ש ו ״ ת מ ה ר י ״ ק שורש ס׳׳ט הובאה התשובה רצי־׳ד. יז) ב י ו ח ס י ן השלם עט׳ 79א הובאה התשובה רפ״ו ושם עמ ׳ 220א ת׳ רמ״ב .ועיי״ש עט׳ 219א. יח) ב ש ו ״ ת מ ה ר ״ ם א ל א ש ק ר הובאו ט״ו תשובות ,רובן בסגנונן השלם .התשובות האלה חשובות מאד ,כי מהר״ם עצמו תרגם קצתן מערבית לעברית (עי׳ בתשובותיו סי׳ ע״ט) .ראה גם מש״כ שטיינשניידר Arab. Lit.עט׳ 212והורודצקי בהגרן ח״ב עמ ׳ .5ואלו הן התשובות בשו״ת מהר״ם אלאשקר : שם סי׳ ד׳ ״ ׳׳ ח׳ « ין ״ ך ״ ״ ״ כ״ג n // ״ ״ ״ ״ ״ ״ ״ « ״ ״ ״ ״ ״ ״ ״ ׳׳ ״ ״ ״ ״ מ״ב מ״ו ס״ז ע״ך ע״ח ע״ט ק׳ ק״ח קי״א קי״ב וקי״ג קי״ח לפנינו ת״ד קמ׳׳ב קמ״ב שכ״ה רל״א ש״ח שט׳׳ז רמ״ו רס״ח קמ״ז רי״ח שכ״ז ש״ח ש״נ ס״ב יט) ה ר ד ב ״ ז בתשובותיו מביא הרבה שו״ת להרמב״ם ,קצתן בשלמות .גם הוא תירגם תשובות אחדות מערבית לעברית .בידו היה קובץ מיוחד הכולל תשובות הרמב״ם (שו״ת רדב״ז ח״א סי׳ תצ״ג) .אני השתמשתי בהוצ׳ שו״ת הרדב״ז דפ׳ וואדשא תרמ״ב ,המחזיקה כל חלקי השו״ת. תשובות הדמב״ם הובאו : בח״א tt n tr tt n tt » ח״ג ח״ד n tt tt ft n ח״ה סי׳ ע״ג לפנינו ת׳ שנ״א n //שס״ח ttצ׳ // t/ nצ״א ל״ב n n שע״א ftצ״ב tt ttר״ף ttתל״ה » n נ״ג nתצ״ג tt n שי׳׳ט nתקנ״ב H nדמ״ב ,תמ״ט ttתשצ״ו If nש״ל nתפ״ה tt n (אלף ע״ט) nה׳ רנ״ו tt (אלף פ״ד) ttי׳ nשי״ג m ttמ״ה (אלף קי״ט) » רס״ח tt nפ״ז (אלף קנ״ח) nש״ח tt nצ״ב (אלף קס״ג) nתמ״ח n nצ״ד (אלף קס״ה) » דנ״ו ,רנ״ח tt tt סי׳ ב׳ אלפים ע״ח קי״א 1 מ בו א ל ת שו בו ת ה ע ב ריו ת של ה ר מ ב״ ם כ) ה״ ר ב צ ל א ל 39 א ש כ נ ז י מביא בתשובותיו ,סי׳ א׳ וב׳ את התשובה שלפני׳ ת׳ קכ״ט ,ושם סי׳ ג׳ את התשובות שלנו ת׳ רמ״ב ותמ״ט ,ובסי׳ י״ח מביא הוא את ת׳ שע״ד. בשטה מקובצת לב״ק מ״ה ב׳ נמצאת ת׳ תל׳׳ג ,בשטמ״ק לב״מ כ״ד ב׳ התשובה ר״ט ,שם לדף פ״ו ב׳ ת׳ קל״ה ושם לדף ק״ה ב׳ ת׳ ק״ע. על פסקת התשובה שהובאה בכללי התלמוד להר״ב אשכנזי עי׳ בהערותי לת׳ דצ״ו. כא) ב ש ו ״ ת ה ר ״ ל ב ן ח ב י ב סי׳ קל״א נזכרה התשובה דנ״ב. כב) לפני מרן ה ״ ד י ו ס ף ק א ד ו היו תשובות רבות להרמב״ם שמזכירן ומעתיקן בכל ספריו ,וביחוד בס׳ כסף משנה ששם מקוגן המיוחד לבאר דברי הדמב״ם בחבוריו .הכ״מ נדפס ראשונה בהוצ׳ הרמב״ם ויניציאה של״ד^עד של״ו .בהעדותי השויתי את הנוסחאות תמיד עם הוצאה זו. ב כ ס ף מ ש נ ה הובאו: ה׳ ק״ש פ״א ה״ח לפני׳ ת׳ רצ״ח ה׳ תפלה // trרט״ז פ״ה ה״ו פ״א הי׳׳א rt ttשל״ד ה׳ תפילין tr // tt rtרפ״ט פ״ג ה״ה ה׳ מזוזה // ttשל״ה פ״ו ה״א ה׳ ס״ת פ״ז הי״ד tt rtרס״ח rt rt tt ttרצ״ד פ״י ה״א tt // ציצית ה׳ רפ״ו פ״א ה״ז tt // // ttרפ״ז פ״ב ה״ז tr rt ה׳ ברכות דצ״ו פ״א הי״ב tr tt פ״ה הט״ו a ttרצ״ז n ttש״ז ה׳ מילה פ״ב ה״ח rt tr n ttדי״ד פ״ג ה״א tr tr tt n של״ג פ״ג ה״ו ה׳ שבת tt ttש״ג פ״ב ה״כ tt // פכ״ז ד,״ג rt rtש״ח ,ש׳׳י tt tt דנ״ב ה׳ חמץ ומצה פ״א ה״ט tt ttשי״ג ה׳ לולב פ״ז ה״ז // rtשנ״ה ה׳ אישות פ״ג ה׳׳כ // rtתכ״ג פ״ח ה״ד ה׳ גירושין פט״ו ה״ב n rtשמ״ה ה׳ איסורי ביאה // n rt פכ״אהל״א ״ trרי״ח tr n שי״ז ה׳ מאכלות אסורות פי״אהי״ט ה׳ שחיטה פ״ח הי״ד rt ttשט״ז tt tt trשט״ו פ״ח הכ״ג rt tt ה׳ נדרים שכ״ו פי״ב ה״א tr ttש״מ ה׳ ערכין וחרמים פ״ו הי״ז ה׳ תרומות פט״ו הי״ט tt rtשמ״ד ה׳ שמיטה n nשפ״ט פ״י ה״ה פי״ב הט״ז tt nשמ״ג ה׳ משכב ומושב rt ttתל״ג ה׳ נזקי ממון פ״ד ה״ד ה׳ סנהדרין פי״ט ה״ד tr ttשמ״ד. ת שו בו ת ה ר מ ב״ ם 40 ב ב י ת י ו ס ף נזכרו והובאו התשובות האלה : או״ח סי׳ י״א tt ttנ״ה tt ח צ׳ U tt קכ״ד tt » קמ״ג ח nרמ״ח tt tt תקנ״ט יו״ד Nל״ג tt ttדל״ד tt ttדפ״ג tt nרפ״ו tt tt רפ״ח אה״ע ttר tt ttס״ג tt חו״מ ס׳ לפני׳ ת׳ דפ״ו tt ttדי״ט tt ttד״צ ודט״ו tt nדכ״א tt ttדצ״ד tt ttש״ח tt ttדי״ב tr ttשט״ו • n ttשכ״ו tt ttדס״ח tr ttשל״ה tt ttשל״ד n ttשמ״ט ה nר״ז tt ttתי״ד בשו״ת אבקת רוכל סי׳ ס״ג וס״ו הובאה ת׳ רט״ו ,בשו״ת ב״י על אה״ע דיני מסל״ת סי׳ ה׳ נזכרה ת׳ ש״נ ושם דיני יבוש סי׳ ד׳ הובאה ת׳ שע״ג שלפנינו. כג) ב ש ו ״ ת ב נ י מ י ן ז א ב דף כ׳ א׳ מביא את ד.ת׳ ש״נ בשלמות וכתב עליה ״וכן מצאתי שאלה מהדב ז״ל בסימן ל״ג״ .את התשובה הזאת מביא גם חתנו ד׳ שמואל קלעי בשד׳ת משפטי שמואל סי׳ פ״א. כ ד ) ב ש ו ״ ת ר מ נ ״ ע מ פ א נ ו סי׳ק״זנזכרהת׳רפ״ט. כה) ח ״ ר ע ז ר י ה מן ה א ד ו מ י ם בספרו מאור עינים פדק כ״ג מביא את ת׳ שפ״ט. כו) ב ש ו״ ת ד ש" ד ודג [קרא כד!] סי׳ ט״ו=שו״ת אהלי יעקב קשטרו סי׳ ל״ג הובאו התשובות רמ״ב ,רס״ג ,רס״ה ,שנ״א ותמ״ט ,קצתן עם המקור הערבי ,עי׳ לעיל במבוא לתשובות הערביות ב .18 כז) ב ש ו ״ ת ד ש ד ״ ם יו״ד סי׳ קפ״ד נזכרה ת׳ דס״ח! שם בח׳ אה״ע סוף סי׳ כ״ז הובאה ת׳ שס״ד בשלמות וכתב שם הרשד״ם בתיך תשובתו :״אחד ימים אנה ד׳ לידי תשוב׳ בקובץ גדול מתשובו׳ מכונות להרי״ף או להר״ם ולה״ר יוסף ן׳ מיגש הלוי זצ״ל מסכים בפי׳ במ״ש ...עוד מצאתי בתשוב׳ הדמב״ם מסכי׳ לכל מ״ש...״ .נוסח השאלה והתשובה להדמב״ם שהובאו שם עולה כמעט אות באות עם נוסח כ״י אוקספורד סי׳ קצ״ו. כת) ה ד׳ א ב ר ה ם א ל י ג ד י בם׳ לב שמח על ס׳ המצות להרמב״ם (ד׳ קושטא תי״ב) דף י״ג ב׳ מביא את הת׳ ריש קי״ט וכל ת׳ ק״כ שלפני׳ בהתאם לנוסח כ״י אוקספורד (עי״ל א 1א על כה״י שהיה ביד ד״א אליגדי) .שם דף מ״ו א׳ מזכיד הוא את ת׳ שנ״ה. בט) ר ׳ י ו ס ף ס מ ב ר י בספרו דברי יוסף (לקוטי סמבדי ד.וצ׳ נייבואר סדר החכמים ח״א עמ׳ ) 133 ,121 ,116מביא ת׳ ש״פ ,קי״ז ,שמ״ז —שמ״ח .קרוב לשער שהשתמש בכ״י שו״ת הרמב״ם של רבו ר׳ אברהם סכנדרי (כ״י בדאהב ,עי׳ לעיל א 1ה) ,שבביתו גמד סמברי את ספדו בשנת תל״ג. מ בו א ל ת שו בו ת ה ע ב ריו ת שי ה ר מ ב״ ם 41 ל) בשו״ת מ ך? ר ״ י מ ט ר א נ י ח״א סי׳ קי״ח רמז לת׳ שע״ג. לא) ב ש ו ״ ת ד ב ר ש מ ו א ל להר״ש אבוהב סי׳ ז׳ מביא ״ד.ד.יא פיתקא דלטותא שכתב [הדמב״ם] על נשואי אותה גרושה לכהן דאיתי נוסח כולו נדפס מחדש בתוך ס׳ הנקדא תעלומות חכמה״ ,לפני׳ ת׳ שמ״ט .ושם סי׳ של״ב רמז להת׳ שלפני׳ דס״ח. מאחד שנדפסו תשובות הרמב״ם שבאגדות ובס׳ פאר הדוד הרבו האחרונים להשתמש בהן ולהביאן הן להלכה הן למעשה .ויש גם שהתחילו לכייל בהן כללים ביחסן לשאר ספרי רבינו במקום סתירה או חזדה (עי׳ יד מלאכי כללי הרמב״ם סי׳ כ׳׳ג [ד״ב דף קכ״ז]! שדי חמד לד /חיים חזקי׳ מדיני כללי הפוסקים סוף ח״ב סי׳ ה׳ ס״ק י״ד וכ״ד) .לא נמנעויאפי׳ מלחשוש לזיופים במקום שהורגשה שם סתירה לסברת רבי׳ בספרי היד (עי׳ בהעדותי לת׳ רצ״ד ,ש״נ ,שנ״א ,תל״ה) .גדולי הפוסקים עמלו וטרחו בביאור דברי התשובות וביישובן והוציאו מהן כמה דינים שנפסקו הלכה למעשה בש״ע ואצל האחרונים על יסוד תשובת הדמב״ם ,ואני השתדלתי לציין עליהם בהערותי עד כמה שידי מגעת[ .ובמהדורה זו נוספו עוד ציונים מתוך גליונות ספרו של פ־ן ,בעיקר לחיבורי רבני ארצות המזרח]. ב .לתולדות התשובות בפרק הזה אני מוסר רק שורה של ידיעות ספרותיות מבלי לעמוד על עצם תוכנן של התשובות ,על החומר ההלכי ההיסטורי והתרבותי השקוע בתוכן .החומר הזה טעון עיבוד מדעי מיוחד — מה שיוצא מגדר תכלית המבוא הזה. .1 ה שו א לי ם. ה מ א ס פי ם ה ר א שוני ם חכמי הדור ,רבנים ודיינים ,תופשי ישיבה ותלמידים ,פנו אל הרמב״ם בשאלותיהם לבקש תורה מפיהו .בתי הדין שבמצרים ובארצות המזרח הציעו את הודאותיהם לפני ״המושב הגדול״ של הרמב״ם (ת׳ ו׳) ,וגם שופטי הגוים הסתמכו בדיני ישראל על ״כתב הר א ש״(עי׳ ת׳ קצ״א) .יש שהקריאו את התשובה ביום שבת בבית הכנסת ברבים לשם פרסום פסק הדין (ת׳ ת״ט). הרמב״ם השיב לשואליו לפי מעלת ערכם בתורה :לתלמידי חכמים היה מסביר את דעתו בראיות מן הגמרא או מן הסברא ונכנס עמהם במשא ומתן של הלכה ,אף לא חשך מהם תואדי כבוד ודברי שבח בפתיחת דבריו או בחתימתם .לא כן היה דרכו עם סתם שואלים : לאלה הודיע רק את מסקנת הפסק בקצרה ,לפעמים במלים אחדות ויש אפילו במלה אחת (ת׳ י״ד) ,מבלי להסתייע במקורות ומבלי להביא ראיה לדבריו. השואלים מהרמב״ם תורה אספו את התשובות חבילות חבילות ,גם תלמידיו העתיקו להם מתשובות רבם ופירסמו אותן ברבים .כן מזכיר הרמב״ם עצמו באחת מאגדותיו :״כבד השיבונו על זה בתשובה ארוכה וכבד כתבו אותה התלמידים והיא בידיהם דומה למאמר ונתפרסמה״ (קובץ לפסיא ח״ב דף ט״ז א׳). ת שו בו ת ה ר מ ב ״ ט 42 תשובות אחדות ,שנתגלו מתוך ה״גניזה״ הקהירית ,הגיעו לידינו בעצם כתב ידו המקורי של הדמב׳׳ם ([ עי׳ ת׳ דע״ב —דפ״א ,רפ״ג —דפ״ד ,תנ״ה —תנ״ט ,סך הכל י״ז אוטו־ גראפים לעומת ארבעה ,שעמדו לרשותו של פ־ ן]) .אך רוב התשובות נתקיימו רק בהעתקות .הקובצים הראשונים של תשובות הרמב״ם נתהוו והתרחבו מסביב לאותן החוברות שעשו להם השואלים. .1ואלה מהשואלים ומהמאספים הראשונים נקבו בשמות (ע״ס א״ב): א) ר׳ א ב ר ה ם ה כ ה ן ב ב ג ד א ד .אליו שלח רבינו את תשובתו הידועה על ההליכה בנהרות הגדולות בשבת (ת׳ ש׳׳ח) .ד׳ אברהם הראה את התשובה לר׳ שמואל בר עלי ראש ישיבה (גאון) בבגדאד ,שהשיג עליה באריכות (ת׳ ש״ט) .הרמב״ם השיב על השגת הגאון בתשובה רבת הענין (ת׳ ש״י) .תשובת הרמב״ם השניה מתפרסמת כאן הפעם הראשונה ב ש ל מ ו ת (לפי כי׳׳נ) .השגת הגאון ותשובת הרמב״ם נכתבו בשנת אתק״ב לשטרות= תתקנ״א ליצירה ( . ) 1191לפי עדותו של מהר״ם אלאשקר בתשובותיו סי׳ ק״ח נכתבו התשובות האלו במקורן ע ר ב י ת ,אמנם תורגמו עברית בזמן קדום ,שכן מצינו אותן עברית בארחות חיים ,בכל בו ובאגרות הרמב״ם דפ׳ קושטא כמעט באותו הנוסח .הספרות על תשובות אלו ציינתי בהערותי לת׳ ש״י. ב) ר׳ א נ ט ו ל י ה ד י י ן ב א ל כ ס נ ד ד י א פנה אל הרמב״ם בשאלה אחת ששאלו אותו מקהל סירקוסה ( ) Siracusaשבאי סיקילי״ה .הרמב״ם השיב לו באריכות על אף היותו אז ״חולה וטרוד ביום ובלילה,׳ (ת׳ שמ״ו) .ר׳ אנטולי ,שהיה צרפתי ,כתב את שאלתו ע ב ר י ת וגם הרמב״ם השיב לו בלשון עברית. ג) ר׳ י ה ו נ ת ן ה כ ה ן ו ש א ר ״ ח כ מ י ל ו נ י ל ״ .לאחד שהופיע ם׳ משנה תורה ויצאו אחדים מחכמי הדוד להשיג עליו ,וביחוד הראב״ד בעל ההשגות ,פנו חכמי לוניל אל הרמב״ם לבאר וליישב להם כ״ד הלכות קשות שבחבודו .ראש המדברים היה ר׳ יהונתן ב״ר דוד הכהן מלוניל ,מגדולי תלמידי הראב״ד ,שהקדים לחבילת השאלות אגרת מליצה בחרוזים .הרמב״ם השיב לחכמי לוניל אחר ״כמה שנים״ על שאלותיהם ,וספח אף הוא לתשובותיו אגרת שלומים המתחילה ״מי זה בא מאדום״. מחברת התשובות האלה נמצאת בכמה כתבי יד :בכי״ש סי׳ קפ״ו עד ר״ט ובכ״י פאריס 181עם האגרות ,בכ״י פאריס 416בשלמות בלי אגדות .בכי״א ,בכי״ב ובכ״י פאריס 750 ישנם קטעים מהאוסף הזה .כל האוסף כולו עם האגרות נמצא גם בכ״י אחד בן 20דפים קלף שביד החכם ר ,יצחק בדאהב בירושלם (עי ,רשימתו ״פרדס התורה והחכמה״ ידושלם תדנ״ח סי׳ 3ולהלן עמ׳ .) 49עי׳ גם נויבואר רשימת אוקספורד סי׳ 2455ועוד [וכן נמצאות התשובות בכ״י אמסטרדם ,עץ חיים.] C 2 — 16 , הכתובת בבי״ש סי׳ קפ״ו [קרא כך!] :״אלו שאלות ששאל דבינו יהונתן הכהן מלוניל מן מרנא ורבנא הרב הגדול הגאון הר״ם להקשות על הלכות מן החבור .ויש מהם שאמר שלא הבינם .והתשובות שהשיב הר״ם במז״ל על כל שאלה ושאלה״. מ בו א ל ת שו בו ת ה ע ב ריו ת של ה ר מ ב ״ מ 43 ואלו הן כ״ד התשובות לפי סדרן בכתבי היד : א׳ ב׳ ג׳ ד׳ ה׳ ו׳ ז׳ ח׳ ט׳ י׳ י״א י״ב לפני׳ ת׳ של״ד רפ״ט של״ה דפ״ו רפ״ז רצ״ו רצ״ז רצ״ח ש״ז של״ג שכ״ו ש״מ י״ג ו״ך ט״ו ט״ז י״ז י״ח י״ט ,כ׳ כ״א כ״ב כ״ג כ״ד לפני׳ ת, שט״ו שט״ז שי״ז שמ״ה ש״ג ש״ב ש׳ שנ״ד שמ״ד תל״ב תל״ג שצ״ה [החתימה בכי״ש עמ ׳ 66א :כבר השבנו על השאלות ששאל הרב המובהק הפטיש החזק המופלא המעולה רב יהונתן הכהן זצ״ל(!)״ נשלמו השאלות והתשובות בעזרת הבורא״] בכ״י פאריס 416דף 134א נמצאת חתימה תחת כ״ד התשובות בזה״ל : ״נכתבו תשובות שאלות אלו ע״פ ( = ע ל פי) אני משה בר מימון הספרדי זצ״ל שנ׳ אתק״י לשטרות בפאסטו(=בפוסטאט) מצרי׳ ישע יקרב ת״ם ונשלם תהלה לאל עולם׳■/ התשובות נכתבו איפוא בשנת תתקנ׳׳ט ליצירה ( . ) 1199גם השאלות וגם התשובות כתובות ע ב ר י ת במקורן. רוב קושיותיהם של חכמי לוניל מתאימות כמעט אות באות ללשון השגות הראב״ד (עי׳ בהערותי לשאלות דפ״ו ,רפ״ז ,דצ״ו ,רצ״ז ,ש״ב ,ש״ז ,שי״ז ,של״ג ,של״ה ,שמ״ד, שמ״ה ,שצ״ה ,תל״ב) .כבר עמד על זה בעל מגדל עוז בה׳ ציצית פ״ב ה״ו בהעירו :״נראה לי שחכמי לוניל העתיקו סתם לשון ההשגות לדעת מה ישיב [הרמב״ם] וכשהשיב לא נמצא הראב״ד ז״ל או כבר נעתק הספר במקומות שלא הגיעה התשובה״ .ראה גם מה שכתב בזה גראס 1874 mgwj עמ ׳ 21הע׳ .5 מלשון תשובות הרמב״ם נראה כמה גדול היה בעיניו כבודם של החכמים השואלים האלה. על כמה מקושיותיהם הוא מעיר שהם דברים הדאוים לאומרם ״וחכמים גדולים הם שיקשה להם דבר זה״ (ת׳ שמ״ה) .באחת מתשובותיו הוא מנשא את חכמי לוניל על חכמי ארץ המזרח ״ראשי הישיבות שבבבל״ שהשיגו גם הם על דברי החיבור כשהגיע אליהם — אבל ״בדברים קלים שחלילה לכם שיסתפק לכם ,אבל כל השאלות האלו שלכם לא ירדו לעומקן״ (ת׳ ש׳) .ויען כי תשובותיו היו עדוכות ״לחכמים גדולים״ ,לא נצרך דבינו להרחיב להם הדבור ,״שאין מפרשין לחכם ומפני כבוד השואלים לא מסר להם אלא ראשי הפרקים״ (ר׳ אברהם בן הדמב״ם בשו״ת ברכת אברהם סי׳ מ״ג) .בתשובותיו אלה מוסר לנו הרמב״ם גם ידיעות חשובות על תולדות חיבודו הגדול ופרסומו (עי׳ ת׳ רפ״ז ,שט״ז ,שנ״ד ,תל״ג). מכל תשובות הרמב״ם תשובותיו לחכמי לוניל הן היותר מפורסמות .נושאי כליו — המג״ע ה״ח והכ״מ — העתיקו את התשובות הללו בשלמות בספריהם וגדולי הפוסקים נשאו ונתנו 44 ת שו בו ת ה ר מ ב״ ם בדבריהן ,ביהוד הדמ״ה והר׳ שמשון משאנץ באגדותיהם (אגרות רמ״ה ד.וצ׳ בדיל ,פאריס תרל״א .עי׳ גראס rej v nעמ ׳ 44ואילד). על התשובות האלה כתבו :גייגד תולדות הרמב״ם הע׳ ; 47רמש״ש רשימת בודל׳ עט׳ 11905אה״ו דור דוד ודודשיו ה״ד 286ועט׳ 302הע׳ ! 14גראס שם ובס׳ Gaiiia jud .עמ ׳ ! 283רייפמן תולדות הרז״ה הע׳ 1 108,18עפנשטיין עמ ׳ 1 96מארכם Hebr. Un. Coil. Ann. שנה 111עט׳ 327ואילך ,ועוד. האגרות לר׳ יהונתן הכהן והרמב״ם יבואו להלן כנספחים למבוא זה. ד) ל ד ׳ י ו ס ף ב ן ג א ב י ר מאנשי בגדאד השיב הרמב״ם על כמה שאלות בפילוסופיה ובהלכה באגרת כוללת אחת ,הנמצאת בכמה כתבי יד ונדפסה בק׳ ח״ב דף ט״ו ב׳ ,בטעם זקנים לר׳ אליעזר אשכנזי עמ ׳ ,74בחמדה גנוזה ד.וצ׳ עדלמן דף ה׳ ,בתוספתא עתיקתא הוצ ׳ רח״מ הורוויץ ח״ה עט׳ 86ובס׳ דברים נחמדים הוסיאטין תרס״ב עט׳ י׳ .התשובות בהלכה נדפסו בהוצאה זו ת׳ שי׳׳ג וש״כ. האגרת נכתבה תחלה ערבית ותורגמה עברית בתקופת הפוסקים הראשונים ,הדשב׳׳א ובעל ארחות חיים ,שכבר מביאים אותה עברית .אודות תרגום התשובה הזאת שנעשה בעד הר׳ דוד ב״ר לוי בעל ספד המכתם כ״י עי׳ מש״כ מארכס בהצופה מארה׳׳ג ח״ג עט׳ .59ועי׳ גם רמש״ש רשימת בודל׳ עמ ׳ 1901 ,1869־ Hebr. Uebers.עט׳ Arab. Lit. 931עט׳ .212 ה) ר׳ י ו ס ף ב ן י ה ו ד ה ,תלמידו המובהק של הרמב״ם ,לא מצינו לו שאלות ב ה ל כ ה בפירוש .לפי דעת שי״ר וגייגר נשאלה בידו ת׳ ר״ח ,שנשאלה בידי בני חלב ,עי׳ בכותרת שם .בדומה ,נשאלה בידי אנשי חלב ת׳ רס״ט [ורכ״ד]. ו) ה ד י י ן ה ר׳ נ סי ם מ ד מ ש ק .בכי״ל (עי׳ לעיל א 1יד) כתוב בין.הסימנים ו׳ וז׳ (ר׳ ת׳ ש״נ) :מהדיין הר׳ נסים מדמשק יצ״ו .קשה להכריע אם הר׳ נסים זה הוא השואל מהרמב״ם תורה או אם הוא המאסף שקיבץ את התשובות שבכ״י זה ,גם אין להחליט אם הכתבת הזאת נדרשת לפניה (על סי׳ ו׳) או לאחריה (על סי׳ ז׳) .עי׳ ברשימת בדנהיימר סי׳ .18 ז) ד׳ ע ו ב ד י ה ה ג ר פנה אל הרמב״ם מארץ ישראל בשלש שאלות ורבינו הסביר לו את הענינים מתוך חיבה יתירה בהרחבת הביאור יוצאת מן הרגיל בתשובותיו :לפני׳ ת׳ דצ״ג ,תל״ו ותמ״ח .הכתובת ב־ ת סי׳ ט׳ (וכן בכ״י אוקספורד :)2670,2תשובת שאלה מ א ר ץ י ש ר א ל .בכי״ב דף ל״ב א׳ כתוב :שאלה מגר צדק שהיה ב י ר ו ש ל י ם תוב״ב. היות והתשובות האלו נמצאות רק עברית בכל כתבי היד ,יש לדון שנכתבו עברית במקורן. גם צחות ונעימות לשונן מוכיחה עליהן שלא הודקו מכלי אל כלי [וכן מעוט ש״נ]. על התשובות האלה כתבו :גייגר כרם חמד ח״ה ,104תולדות הרמב׳׳ם עמ ׳ 51הע׳ ; 19 רמש״ש בודל׳ עט׳ 1902ז עפנשטיין עט׳ ,88ועוד. אין להחליף ר״ע הגד זה בד׳ עובדיה הגד הקדמון ,שכתב עליו מאן 89 rej עט׳ 245 ואילך[ .מסתבר ,כי ר׳ עובדיה הגד שלנו היה בניגוד לקודמו מוסלמי .כך נראה מתוכן ת׳ תכדח ,ע׳ עפנשטיין שם ,ומן הכותרת ש ב כי ״נ( ד׳ שם בש״נ) "...שהיה ישמעאל ונתגייר״ .על 45 מ בו א ל ת שו בו ת ה ע ב ריו ת שי ה ר מ ב״ ם כן מתקבל על הדעת ,כי ר׳ עובדיה אף ידע ערבית .אולם כה גדול היה כנראה החשש, שמא יוודע לשלטונות המוסלמים על הריניגאט ,עד שלא העזו להתכתב עמו בערבית, אף לא בערבית באותיות עבריות]. ח) ר׳ פ י נ ח ס ה ד י י ן ב ״ ר מ ש ו ל ם באלכסנדרייא [עי׳ עליו מ׳ לוצקי ,התקופה ל׳/ל״א ,עמ ׳ 679ואילך ,בייחוד עמ׳ 689ואילך] הריץ כמה שאלות אל הרמב״ם :לפני׳ ת׳ דל״ג ,שנ״ה ,שס״א ,שס״ז ,שצ׳׳ג ,ת״ב ,תי״ב ,ת״כ ,תמ״ה ,תנ״ג [ ,תנ״ה —תנ״ט ,אך לא ת׳ קע״ג ,שהדי כתובה היא בערבית] .אוסף תשובות של ר׳ פינחס נמצא בכי״ס סי׳ ל״א — ל״ד וסי׳ קל״ג —קל״ז ,עי׳ לעיל עמ׳ .8אחדות מהן ישנן גם בכי״ב (דף מ״ו א׳ ,ס׳יא׳, ס״ד א׳ ,ע״ב א׳ וע״ו א׳) .כל השו״ת הללו היו כ1ןובות ע ב ר י ת גם במקורן ,שהרי ר׳ פנחס הדיין ,שהיה צרפתי — מארץ רומניא״ה (ק׳ סוף סי׳ ק״מ) [ד״ל מפרובינציה שבדרום צרפת] — ל א ידע היטב ערבית (עי׳ לפני׳ ת׳ שנ״ה [וכן ת׳ רל״ג ,עמ ׳ ,419הע׳ . ) ] 11 רבת ערך לתולדות תשובות הרמב״ם היא גם האגרת הידועה ששלח אותה הדמב״ם לר׳ פנחס הדיין בסוף ימיו ,אגרות קושטא דף ז׳ ב׳ —ט׳ א׳=לן סי׳ ק״מ .עי׳ לפני׳ ת׳ רל״ג, שנ״ה ,שס״א ות״כ בהערות. על התשובות לד׳ פינחס הדיין כתבו עפנשטיין עמ ׳ 94ואילך ומאן ח״ב 316/317ועי״ש עמ׳ 307הע׳ [ 2ולוצקי שם]. ט) ר׳ ש מ ו א ל ב ר ע ל י ראש הישיבה בבגדאד .עי׳ לעיל עמ׳ ,42ס״ק א׳ [ועי׳ בתשובות הנוספות ת׳ תס״ד]. .2 חוץ מהאוספים האלה נתקיימו עוד חבילות של תשובות הרמב״ם שלא נזכר עליהן שם מאספן : א) אוסף עברי בן שמונה תשובות נמצא בכי״ש סי׳ רי״א עם הכתובת :״ח׳ תשובות על ח׳ שאלות ששאלו ממנו״[ .ועי׳ גם ת׳ רמ״ג ,ש״נ . ] 1ואלו הן ,לפי סדר כתב־היד : לפני׳ א׳ ב׳ ג׳ ד׳ ת׳ רפ״ח תמ״ד ת״ד תמ״ב לפני׳ ה׳ ו׳ ז׳ ח׳ ת׳ תמ״ג שנ״ט שפ״ד ת״ו כל התשובות האלה נמצאות — בסדר אחר — ג ם בכי״א ובת .ד׳ מרדכי תמה ,ב*פ סי׳ ט, העמידן על שבע [מפני שס״ק ח׳ זהה עם כי״ש קמ״ו .ובאמת בכי״ש רי״א ,ס״ק ח׳ כתוב במפורש :כספים אין להם שמירה אלא בקדקע דבר בדור הוא .עד כמו שפירש הירוש׳ וכתב משה .והי מכתובה הדה אלשאלה פי עדר (קרא :עדד) קמ״ו]. ב) אוסף עברי בן חמש תשובות בכי״נ דף 116ב — 118ב ,לפני׳ ת׳ ש״א ,שנ״ו ,תכ״ד ,שנ״ז ות״מ .גם התשובות האלה ישנן כולן ב־ ת. ג) בין התשובות שבאגרות הרמב״ם יש תשעה סימנים בביאור מאמרים קשים ממסכת כתובות :ת סי׳ ו׳ ח׳ י״ג כ״ו ל״ב ל״ג ל״ז מ״ג ומ״ד (עי׳ מפתח התשובות ,מאמרי התלמוד). יש לשער שהתשובות האלו היוו חטיבה אחת של פירושים למסכת כתובות. ת שו בו ת ה ר מ ב״ ם 46 . 11ה מ ק ו מ ו ת ש נ ש ל ח ו ש מ ה ה ת ש ו ב ו ת א) א ל כ ם נ ד ד י י א (נא אמון) .עי׳ מה שהובא מפי פ־ן לעיל במבוא לתשובות הערביות ה .1על שאלותיהם של ר׳ אנטולי ור׳ פינחס ,דייני אלכסנדריא ,כבר עמדנו למעלה (עמ׳ 42ס״ק ב׳ ועמ׳ 45ס״ק ח׳) .חוץ מהתשובות לדיינים אלה נעדכו לאלכסנדריא הסימנים העבריים הבאים שבהוצאתנו :רצ״ג ,שמ״ט ,שס״ה ,שע״א ,תמ״ט ,תנ״ב .לפי דעת מאן Texts & studiesח״א 253הע׳ 15נשאלה גם השאלה שכ״ט מאלכסנדרייא (אבל עי׳ לקמן ע׳ דמשק). ב) א ר ץ י ש ר א ל :חוץ מהתשובות לד׳ עובדיה הגר (לעיל עמ ׳ 4 4ס״ק ז) גם ת׳ שי״א. ג) ב ג ד א ד :ת׳ ש״ח ,ש״י ,שי״ג. ד) ד מ נ ה ו ר :ת׳ שנ״א. ה) ד מ ש ק :ת׳ שכ״ט (לפי דעת פוזנאנסקי Babyi. Geon.עמ׳ ,137אבל לפי דעת מאן Texts & studiesח״א 253הע׳ 15באה השאלה מאלכסנדריא .עי״ל ס״ק א׳)! ת׳ תכ״ז. ועי׳ גם לעיל עמ׳ 44ס״ק ו׳ אודות התשובות לד׳ נסים הדיין מדמשק. ז) י ר ו ש ל ם :עי׳ לעיל עמ ׳ 44ס״ק ז׳ ערך ר׳ עובדיה הגר. ח) ל ו נ י ל :אודות התשובות לחכמי לוניל ראה למעלה עמ ׳ 42ואילך. ט) מ ו נ פ י ש ל י ר :עי׳ ת׳ שט״ו ושט״ז בהערות. י) ע כ ו :ת׳ ש״נ. יא) צ ו ר :ת׳תמ״ז. דוב השאלות שלא פורט עליהן מקום מוצאן באו בודאי מן הקהלות שבארץ מצרים. ו ו ו .ז מן ח י ב ו ר ה ת ש ו ב ו ת. בתוך כמה תשובות [עבריות שבהוצאתנו] נמצא תאריך שנה המעיד על זמן חבורן, ואלו הן : תתק״ל : 1170סי׳ שכ״ט ,לפי ההשערה הע׳ .49 תתקל״ה : 1175ת׳ שפ״ט. תתק״מ : 1180ת׳ תנ״ב. תתקמ״ז : 1187ת׳ שמ״ח. תתקנ״א : 1191ת׳ ש״ט וש״י. תתקנ״ט : 1199התשובות לחכמי לוניל .עי׳ לעיל עט׳ .43 הרבה תשובות אפשר לקבוע זמנן על פי סימנים מובהקים : התשובה תמ״ט נתחברה קרוב לשנת תתכ״ז ( . ) 1167עי׳ שם הע׳ .69והתשובה שכ״ה קודם שנת תתקל״ז ( . ) 1177עי׳ שם הע׳ .4 ת׳ שכ״א ושס״ח — שע״א נכתבו אחד שקבלה תוקף התקנה ת׳ דמ״ב משנת תתקל״ו ([ ) 1176או תתקכ״ז 1167ו] ות׳ ת״ח ות״ט אחד התקנה ת׳ שמ״ח משנת תתקמ״ז (. ) 1187 מ בו א ל ת שו בו ת ה ע ב ריו ת של ה ר מ ב ״ ם 47 אותן התשובות שנזכר בהן ס׳ משנה תורה נכתבו אחר שנת תתק״מ ( ) 1180לערך ,שאז נגמר החיבור .ואלו הן התשובות הללו (חוץ מאותן שכבר נזכרו לרגלי תאריך קבוע שבצדן) :ת׳ של״ב ,של״ז ,שס״ג ,שס״ה (עי ,הע׳ , ) 18שצ״ו ,תכ״ג ,תכ״ד ,תכ״ט ,תל״ו, תמ״ז — .לעומת זה יש תשובות שסגנונן ותוכנן מוכיח עליהן שנתחברו ל פ נ י החיבור, למשל ת׳ ש״ד ,ת״מ ,המשובצות לשונות ספר משנה תורה מבלי שנזכר בהן החיבור בפידוש. אחר שנות הרעב תתקס״א/תתקס״ב ( ) 1201/1202נתחברה ת׳ שע״א ,שרמוז בה לשנות הרעה האלה. s את התשובה שנ״ה כתב רבינו בסוף ימיו ,כנראה מתוך חתימתה. . 1 vל ש ון ל ת ש ו ב ו ת .ה ת רגו מי ם ה ע תי קי ם. רוב התשובות כתבן רבינו בלשון ערבית השגורה בפיו ובפי שואליו .המקור הערבי נתקיים באוסף התשובות שבכי״ש בכי״ס ובכי״א .אותן התשובות הנמצאות ע ב רי ת בכתבי יד אלה בין התשובות הערביות ,יש לדון על [רובן] שנתחברו עברית במקורן [אך ת׳ רס״ח נמצאת בכי״ש ב ע ב ר י ת ,עי׳ בכותרת שם] .בלשון עברית השיב הרמב״ם לאותם השואלים שלא ידעו ערבית :לחכמי לוניל ,לד׳ פנחס הדיין ולד׳ אנטולי הדיין, הצרפתים .כן כתב רבי׳ עברית גם את תשובותיו לארץ ישראל לד׳ עובדיה הגר (עי׳ לעיל עמ׳ .)44 ת סי׳ א׳ — ג׳ = לפני׳ ת׳ ש״ח —ש״י (עי׳ לעיל עמ ׳ [ .)42אך גם ת׳ שכ״ט נכתבה במקורה בערבית ,שהרי נשתמרו ממנה קטעים ערביים ,עי׳ שם הע׳ .74,73,48,46גם ש״נ של ת׳ לפי דעתי נכתבו עברית גם כל התשובות שבאגרות הדמב״ם ,חוץ מהתשובות ש״נ מרמזים ,כי תרגום מערבית לפנינו]. התשובות שנתחברו ערבית החילו לתרגם אותן עברית בתקופה קדומה מאד .אחד מהמתרגמים הראשונים היה ד׳ אברהם בן הרמב״ם ,שתירגם כמה תשובות שבחידושי הרמב׳׳ם מ׳ דף א׳ — ב׳ = ק' ח״א דף נ״א —נ״ב (לעיל עמ׳ )35 והתשובה שבתוך ת׳ קפ״ב שהר׳ל ילינק בקונטרס הרמב״ם עמ׳ .22אחריו באו גדולי הראשונים — הרשב״א ,הדא״ש, המ״מ והא״ח — שהשתמשו בתרגומים אנונימיים שנתפרסמו בימיהם .תשובות אחדות תורגמו אח״כ מאת מהד״ם אלאשקר ,הדדב״ז ,הר׳ בצלאל אשכנזי ,הב״י ומהרש״ך ועוד (עי׳ הרשימות לעיל עמ׳ 38 ואילך). תרגום עברי בן רכ״א סימנים ״בלשון צח וקצר״ נתקיים בכ״י אוקספורד כנז׳ לעיל עמ׳ .25 שם המתרגם לא נודע .דרכו של המתרגם הזה לקצר את לשון ה ש א ל ו ת , כנראה מהשואת נוסחתו עם המקור הערבי .את לשון ה ת ש ו ב ו ת הוא תירגם עפ״י הרוב בדיוק ,אכן יש גם שלא נזהר אף משגיאות גסות (עי׳ מש״כ בזה סימונסן בספר היובל לכב׳ גוטמן עמ ׳ .)213 התרגום נעשה כנראה במצרים או בארצות המזרח ,לא מאוחר מהמאה הט״ז למה״נ ,שהדי במאה הי״ז כבר הזכירוהו והשתמשו בו הרשד״ם ,ד׳ אברהם ת שו בו ת ה ר מ ב״ ם 48 סבנדדי השני ,ד׳ אברהם אליגרי ,ר׳ יוסף סמבדי ור׳ דוד קונפור מי(עי׳ לעיל עמ׳ .) 40 ,25 עי׳ ימש״ש Hebr. Uebers.עט' Arab. Lit. ; 930עט' .211 הרבה תשובות שבכי״ב נובעות מהתרגום הזה ,באופן שנוסהתן מתאימה כמעט מלה במלה לנוסח כ״י אוקספורד ,ואלו הן :לפני׳ ת׳ נ״א ,ע״ד ,קכ״ב ,קכ״ה ,קמ״ב ,קס״ב ,קס״ג, קס״ה ,קס״ז ,קפ׳׳ג ,קפ״ד ,קפ״ו ,קפ״ז ,ד״ח ,רט״ו ,דנ״ה ,רס״ג ,רס״ז ,רס״ח ,ר״צ * ,שכ״ב, שכ׳׳ג ,שמ׳׳א ,שמ״ז ,שפ׳׳ו — .אמנם לפני הסופר של כי״ב היה עוד תרגום אחר ,יותר מדויק ,שהחזיק גם חלק מהתשובות לתלמידי רבי׳ אפרים .ויש שהסופר העתיק או ת ה התשובה פעמיים :פעם בתרגום שבכ״י ועוד הפעם בתרגום השני ( פ־ן סי׳ כ״ו וסי׳ מ״ו). שמו של המתרגם הזה ג״כ לא ידוע .כנראה היה בן זמנו של המתרגם הראשון ,ואולי גם בן ארצו( מצדי ם?). התרגומים שבזרע אנשים שונים מאותם שבכ״י אוקספורד ובכ״י בדאהב. מ בו א ל ת שו בו ת ה ע ב ריו ת של ה ר מ ב ״ מ 49 נ ס פ חי ם ל מ בו א אגרות הר׳ יהונתן הכהן והרמב״ם הרצופות לתשובות חכמי לוניל האגרות האלה ,שנזכרו כבר למעלה (עמ ׳ ,) 42מהוות חלק מהשאלות והתשובות לחכמי לוניל .היות והתשובות הללו מפוזרות בהוצאתי זו לפי הענינים על פני כל הספר ,דאיתי להציג את האגרות האלה פה בסוף המבוא. גוף האגרות נדפס כאן עפ״י כ״י פאריס . 181אגרת הר׳ יהונתן הכהן נמצאת שם דף 235א — 236בי עם הכתבת הערבית :רסאיל אל רב יהונתן הכהן ז״ל בעל הפירושים מלוניל וגההא לרבינו משה ז״ל יסאלד ,פי כ״ד מסלה מן אלחבור .אגרת הדמב״ם באה שם דף 242ב —243א עם הכתובת :ותם דסאלה רבינו משה בר מימון זצ״ל וגההא ללרב ר׳ יהונתן הכהן מלוניל ז״ל בעד תשובות עאלי(!) שאלות. לשם השוואת נוסחת א ג ד ת ר׳ י ה ו נ ת ן ה כ ה ן השתמשתי במקורות אלו : א) כי״ש סי׳ קפ״ה (הועתק שלא בדיוק בם סי׳ י״ז=ק סי׳ כ״ד) .בראש הסימן כתוב שם בכ״י :זאת האגרת ששלח דבינו יהונתן הכהן ז״ל למרנא ורבנא הגאון הרב הגדול רבינו משה בר׳ מימון זצ״ל לשאל השאלות והקושיות על החבור הגדול משנה תורה. ב) כ״י בדאהב הנזכר לעיל עמ ׳ 42הכולל גם את כ״ד התשובות לחכמי לוניל ועוד ליקוטים מאגדות הרמב״ם ואודות ס׳ מורה נבוכים .עי׳ רשימת בדאהב ״גנזי ציון וירושלם״ ירושלם תר״ס סי׳ .36נוסח ב״י זה דומה לאותו שבכי״ש. ג) כי״א דף דט״ו .עפ״י כ״י זה הוספתי בראש האגרת הטורים החסרים בשאר כתבי היד. הטורים האלה נדפסו גם ע״י מארכס A nn. coil. Hebr. u n . שנה 11:עמ ׳ 329הע׳ .30 את נוסחת א ג ר ת ה ד מ ב ״ ם השויתי עם הטכסטים האלה : א) כי״ש סי׳ ר״י (שלא בדיוק ב פ סי׳ מ״א=ק סי׳ מ״ט) .הכתובת שם :זאת האגרת ששלח מרנא ורבנא הגאון הרב הגדול רבינו משה ב״ר מימון זצ״ל לרב רבי׳ יהונתן הכהן זצ״ל עם התשובות. ב) כ׳׳י ואתיקן 507 v a t. ebr . דף 148א —150א .כ״י זה ,בן 152דף נייר ,4°כולל כמה חיבורים בפילוסופיה ובסופו גם אגרות הדמב״ם. ג) ב״י בדאהב הנ״ל. ד) ס׳ תעלומות חכמה להר׳ יש״ר מקנדיאה בסיליאה שפ״ט דף צ״ב א׳ ואילך (הובא בהערותי בר״ת ת״ח). אגרת ה״ר יהונתן הכהן מלוניל [אל בית 1אדוננו מגילה מהרי .אולם בנשקך נעלו התאחרי .כי סוס ותור איכה לפרס יערכו .גם הזאב איך יעמוד לפני אדי I.1 [ . 1אל בית ...לפני אדי] :הוספתי מבי׳׳א. ת שו בו ת ה ר מ ב״ ם 50 עתה אקום יאמר אומר ועושה .עתה ארומם עתה אנשא .להיות לדל ואביון מעוז ומחסה. והוכן בחסד כסא .כסא כבוד מרום מראשון .לנצור נצורים כאישון .כי לו תכדע כל ברך תשבע כל לשון .ידאו גוים ויבושו מכל גבורתם .ישימו יד על פה 2ממעונותם .כזוחלי אדץ ידגזו ויחגרו ממסגרותם .וייראו ממערב את שמו ואת הודו .וממזרח שמש את כבודו. ויצעקו ויקראו מן המצר .לאשר ידו לא תקצר .כי יבא כנהר צר .וכל אשר שם כבוד מלכותו פחדו 3אל י״י אלהינו יפחדו .פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים .מי יגור לנו אש אוכלה נעלה 4ונעלם .מי יגור לנו מוסדי 5עולם .מי יצילנו מיד האלהים האדירים. פועלי ישועות °מגיד מישרים .ברוחו מושל ועל יצרו מולד .ויד,בו על צורו ישלך .דברו וטובו 7עם הישד הולך .הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת בלבבו .לא עשה לרעהו רעד, וחרפה לא נשא על קרובו .בשבט פיו כל רשעי ארץ יאבד .ואת ידאי י״י יכבד .בצדק אמרותיו צדיק נושע .וברוח פיו 8י מי ת רשע .בדבש תורה שבכתב ימתיק חכו .ובצל תורה שבעל פה יכין סוכו .ויתן עוז למלכו .וילמד לענוים דרכו .להורות בדרך הישרה המטים עקלקלותם .אשר ארחותיהם עקשים ונלוזים במעגלותם .ולהוכיח לרגעים סלונים 9 ועקרבים ולהשיב מעון רבים .יום ליום תורת אלד,יו יביע .ולילה ללילה נפשות אביונים יושיע .וחטא[ 10רבים] ישא ולפושעים יפגיע .ביראת יוצרו נפשו דבקה .לעשות משפט וצדקה נפשו חשקה .בצדקה כסאו לעד יכון .והוא מדומים ישכון .תודת אלהיו בקרבו. מצודות סלעים משגבו .קטן הוא בעיניו .גדול ונשוא פנים לפני אדוניו .הנמצא כזה .אשר מחזה שדי יחזה .מאין נמצא ואי זה מקום תודתו .מי יתן ידעתי 11ואמצאהו אבא עד תכונתו. הלא בוחן לבות הוא הבין דרכו ויודע מקומו .מבטן קדאו וממעי אמו הזכיר שמו .בטדם יצדהו בבטן ידע שורשו .ובטרם יצא מרחם הקדישו .ויאמר לו עבדי אתה לגדור גדר ולעמוד לפני 12בפרץ .ולנטוע שמים וליסוד ארץ .רעיוניו על פני עיש 13יר קיע[ .מסיני 14 בא ומהר פארן הופיע .ובהד שעיר אב לבנים אימתו יודיע .] 14עלה לשמים שיאו וראשו לערי 15התבונה הגיע .ובכל אשד יפנה ירשיע .הרי תורה בקומו למשפט מפניו רעשו. ועלומי 16הגמרא והסברה מפניו פחדו והתגעשו .וגם הכהנים הנגשים אליו מדמי הכסילות יטהרו ויתקדשו .פן יפר ח בהה בצור לשון תורתו .ויורם 17בחצי תבונתו .לכבסם מחלאת הפתיות .ולטהרם מן השגיות .ודבש חכמתו הניקם .ויין תורתו השקם .לדרוך ארחות משפט .2על פה :ל פ ה( כי ״ ב). .3מלכו תו פחדו :כי ח דו( ש ם). .4נעלה :כ״ה בכי״ב .בכי״פ נעלנו. .5מוסדי :מו ק די( כי ״ ב וכי״ש). .6פו עלי י שועו ת :פו על י שועות (כי׳׳ש) .פו על צדקות ו דו ב ר מי שרי ם(כי״ב). .8וברו ח פיו :וברו ח ש פ תיו( כי ״ ב וכי״ש). .7ד ב רו ו טובו :ד ב ריו י שי בו( כי ״ ב). .9סלונים :כ״ד ,בכי״ב ובכי״ש .בכי״פ סלעים. . 11ידעתי :י ד ענו ונמצאהו נ בו א( כי ״ ב). .10וחטא [ :הר בי ם]( כי ״ ב). . 12לפני :ל פניו( ש ם). . 13פני עיש :פני מי ם(כי״ ש) .בני עי ש (כי״ב) .עי׳ איוב ל׳׳ח ל׳׳ב. [ . 14מסיני ...יודיע] :הוספתי מכי׳׳ג וכי״ש. . 16ועלו מי :וגלי ימי הגמרא (שס). . 15ל ערי :ל ע ב( ש ם). . 17ויורם :ויורה (כי׳׳ב). מ בו א ל ת שו בו ת ה ע ב ריו ת שיל ה ר מ ב״ ם 51 במעגלותם .להציל [ממות] 18נפשם ולהחיותם .הוא הגבר הוקם על 19שפתותיו במשפט לא ימעל .נזר החכמים ובתר הישרים והתמימים .נגיד ומצוה לאומים .הנודע בשבחיו. הנמצא בכושר ארחיו ובטוב לקחיו .הניכר בייני רקחיו ובמגדי פתחיו .ובהוד עצמי20 בשמי פרחיו .ובנועם ציצי צמחיו .ובאור כובביו 21וירחיו .הוא מדאנא ורבנא הקדוש מאור הגולה ר ב י נ ו מ ש ה אשר יוצק על ראשו שמן משחת קדש לדורותיו .ומצא חן ושבל טוב בעיני אלהים ואדם בן [כבוד] 22ג דו ל ת קדושת גפן אדרת .צבי הארץ לגאון ולתפארת. מרנא ורבנא מ י מ ו ן .בגורל עבדי השם הנאמנים יהיה חבלו .וכסא כבוד ינחילו .אזן שמעה גתאשרהו .ועין ראתה תעיד ישרהו.! .תחת כל השמים ישרהו] .23ועל מי ל& יקום אורהו .הכי• קרא שמו משה .מושה עמו ממימי-השגגות לזכור ימי עולם .המעלם מים. המשביח שאון ימי הספקות ודכים .ולא ידע 24מקומם אים .25כגן אלהים בארץ מצרים. ועוד ידו הנטויה על ירושלם .ועל קצוצי פאה .ויתר הגולה הנמצאה .במהללו יתהלל המתהלל .ועל זאת כל חסיד לעת מצוא יתפלל .תורת אלהיו בקרבו .ומשפט בני ישראל על לבו .בשמו עמים יתפארו ויתהללו .ובזוכרו לאומים יתרוממו ויתגדלו .ויתברכו בו גוים ובו יתהללו .בני רעיוניו בתורת י״י שחו .26בים 27תבונות אל פיהם יגיחו .וביראתו יומם ולילה ידיחו .שתולים בבית י״י בחצרות אלהינו יפריחו .עוד ינובון בשיבה .ומלאו פני תבל תנובה .להשקות הצמאים לדודי תורה מיין הרקח .וידעו תועי רוח בינה .ורוגנים ילמדו לקח .לחכמה קרא רעיתי .ולתבונה יונתי תמתי .והשכל שם אחיהו .והתלמוד אביהו .ושפתיו ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו .יוצרו הוא מנת חלקו וכוסו .משגבו ומנוסו .תמך גודלו. והפיל 28בנעימים חבלו .עקב אשר שמד משמרתו .והלך 29לפניו תמים .ודת ודין על ראשו יחדיו יהיו תמים .3°נתן על לבו את האודים ואת חתומים .לעמוד לשרת בשם י״י הוא ובניו כל הימים .נ שבע י״י ולא ינחם .כי נחם י״י עמו וענייו ירחם .להקים להם מורה צדק. להחזיק הבדק[ .ולבער החדק] .31לחשוב מחשבות .ולהניף 32גשם נדבות .להשיב לב אבות על בנים .ולב בנים על אבות .ולהכרית מן הארץ את הידעונים ואת האובות .ולהגביר ברית אבות .ברית חודב וסיני .ולהורות את בני ישראל את החוקים אשד צוד .י״י .להבדיל בין הקדש ובין החול ובין הטמא ובין הטהור .למען ייטב להם ולבניהם לעולם .ויש תקוה לאחריתם נאם י״י ושבו בנים לגבולם .ברוך שומר הבטחתו לישראל כי לא תשכח מפי זרעו ויואל .33להשיב ההוד והגדולה .אל המקום אשר היה שם אהלה בתחלה .להיות לו .18ממות :כ״ד .בכי״ב ובכי״ש. . 19הוקם על [ :קסם על] שפתיו במשפט פיו לא ימעל שר החכמיס (כי״ב). .20עצ מי :ע צי( ש ם). .21כו כ ביו :כוכבי י ר חיו( ש ם). [ .22כבוד] :הוס ,מכי״ב וכי״ש. [ .23תחת ...י שרהו] :שם. .25אים :ואים ו גן חכמתו כגן י ״י(כי״ב). .27בים :וים (שם). .26שחו :שי חו( כי ״ ב וכי״ש). .28והפיל :ומפיל (כי״ש). .30יהיו תמים :היו תמים (שם). .24יד ע :נו ד ע (שם). .29והלך :להתהלך (כי״ב). [ .31ול ב ע ר החדק] :חוס׳ מכי״ב. .32ול הניף :ב״ה בכי״ב ובכי״ש .בכי״פ ולהשיב. .33ויואל :גו א ל( ק). 52 ת שו בו ת ה ר מ ב״ ם מכל בני תבל סגולה .ולתתו עליון ידו נשא .והוד תורתו שמים כסה .34להמטיר על פני תבל ארצה .מלכים ויועצי אדץ אנשי עצתו .וכל קדושי תבל בני בריתו .ירעם בשבט תום לבבו ואמונתו .וינחם וינהלם על מימי מנוחתו .וישקם מצוף תורתו .ויניקם דבש נועם אמרתו. והם תוכו לרגליו ישאו מדברותיו .במלחמות י״י פי חדבו 35ילטוש גדודים .ובעדות נאמנה לפני רעיוני 30עדים .ובסוד התלמוד נתן לו י״י לשון למודים .צלח ים התבונה וגבר[ .לדעת ] 37לעות את יעף דבר .מגדלות התודה עד דוד הגדיל .בין קדש לחול ובין טמא לטהור הודיע והבדיל .מעין ונחל בתורת י״י 38בקע .ועיני 39האמונה בתורה 40שקע .זרע הקדושה זרע .וממלכות הטומאה מעל עמו קדע .לקנאות לצורו כתשבי כסף נכסף .41וזרוע תפארתו חשף .לתת חורב בסף .במעונות המטים 42עקלקלותם .וצור חרבו ילטוש 43בחטאים ההם בנפשותם .באור ספד מ ש נ ה ת ו ד ה מחשכי תבל האיר. וגדולות ונצורות באד .וברית טומאה נאד .44ומקום הקדושה 45פאר .וברכה אחריו נשאר. גער הפרוצים בברית 46פרץ .לעשות אותם גוי אחד בארץ .וקדב אותם אחד אל אחד. והיו לבשר אחד .הזהירם מטומאתם ונזהרו .47וכבסו בגדיהם והטהרו .בדבש וחלב תחת לשונו .ונעימות נצח ימינו .מה ערבו טליו ודביביו .להחיות מתי הולכי שובב .הן אלה קצות דרכיו .ומעט קט ממהלכיו .יהי השם עמו ויעל מעלה מעל .ולשונאיו ישקה כוס רעל .זרעו בקרב הארץ לרוב ידגה .וכתמר יפרח כארז בלבנון ישגה .ובברית י״י 48חפצו ובתורתו יומם ולילה יהגה .ותחת אבותיו יהיו בניו ישיתמו לשרים בקרב הארץ אמן ואמן. ואתה קדוש 49מרנ א ורבנא [משה] 50מאור הגולה שמע נא בקול עבדיך אלה שואבי מימיך להשביענו עוד בספר מ ו ר ה ה נ ב ו כ י ם אשד שמענו שומעו בארץ מצרים יצא טבעו. בצדקתך החזקת ולא הרפית .51ומבני אדם יפיפית .והוצק חן בשפתותיך .באסופות תורתך. ביראת י״י עד רחבי אדץ התבוננת .ומשפט וצדקה לבני יעקב שכנת .52ודין אמת ואמונה בהם דנת .ולעם י״י דעה ובינה והשכל 53חננת .בירח וכוכבים אשד כוננת .מעבותות אהבה למשוך בם ישרי לב הכינות לך עבותות .וליראת 54המורדים והפושעים במופתים ובאותות .כוננת חצים על יתר ודרכת קשתות .והצבת למקדש מטהרה בריח ודלתות .וזדית 55 חרמים ורשתות למתפרות כסתות .ושמת אותותיך אותות .וחששת לתורה שנכרתו 56על .34כסה :כ ס או( כי ״ ב). .35פי ח דבו :כי ח ר בו יזזלוש (שם). [ .37לדעת] :הוס׳ מכי״ב. .36לפני דעיוני :ל בני ד עיוניו( ש ם). .38ב תור ת י״י :ברית י ״י( כי״ ב). .40ב תור ה :ב תו כו( כי ״ ב). .39ו עיני :ו ע צי( כי ״ ש) .ו צ רי( כי ״ ב). .41כסף נכסף :נכסף נכסף (כי״ב וכי״ש). .42המטים :המשים (כי״ב). .44נאר :באר (כי״ש). .43ילטוש :שלף (כי״ש). .45הקדושה :קדושה וטהרה (כי״ב). .47ונז הרו :כ״ה בכי״ש .בכי״פ וטהרו .בכי״ב והזהרו. .49ואתה קדוש [ :ב רו ך י״י] (כי״ב). .51הרפית :התרפית (כי׳׳ב וכי״ש). .54וליראת :ולירו ת המורים (שם). .46בברי ת [ :הטהורה] פד ץ (שם). .48ובברי ת י״י [ :יהיה] ח פ צו( כי ״ ב). [ .50משה] :הוס׳ מכי״ב. .52שכנת :שמת (כי״ב). .55וזדית :וידי ת( ש ם). 5 6שנ כר תו :כ״ה בכי״ש ובבי״ב .בכי״פ שגב ר תו. .53והשכל :השכלת ו חננ ת (שם). מ בו א ל ת שו בו ת ה ע ב ריו ת של ה ד מ ב ״ ם 53 מצוד .אחת כמה בריתות אשר בה חרותות .שמונה וארבעים כריתות .אשר הודישונו קדושים של שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים .יוצרך אהבך נדבה .יען שנאת משובה .ולא הבכרת 57על בן השנואה בן האהובה .58והיית ערבא וערבא דעדבא .כי צדקתך כצמח השדה רבבה .ומני ים רחבה .והנה היא לפנינו כתובה .לא יאמר לך עוד 59 עזובה .על כן משחך יוצרך .שמן ששון מחבריך .להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך .מי הביאך עד הלום .לפזר 60ככפיר 61ספיד ויהלום .ונתן בריתך 62החיים והשלום .כי אל [טוב ] 63י״י ואל טובו נהרת .ולהסתופף בביתו מהרת .ובצל תורתו בחרת לחסות .ללמוד וללמד לשמור ולעשות .פקודיה מזהב ומפז ׳חמדת ולמדת ושמרת ועשית .ובי״י חסית. ואליו כסית .הוכחת עמך לרגעים על בנים על בגי בנים על שלשים ועל רבעים .כתבת לנו שלישים במועצות ודעת .לצפירת תפארת ועטרת ומגבעת .אותות בדים הפרת באותותיך. ומופתי קוסמים הוללת במופתיך .והוברי שמים הובשת בשמיך מעשה אצבעותיך .נופפת 64 עלינו טליך .ושלחת אל עמך נדבת ביום הליך .65כיד האל הטובה עליך .לוית חן הם הם למכיריהם .גדולים הם לגדוליהם .דרושים הם לכל חפציהם .וכל חפצים לא ישוו בהם .על כן הננו אתאנו 66לך .להעמידנו לימין גורלך .כי בשאר 67ספריך יחיו 68מתינו ונבלתנו יקומון כי נקשרה נפשינו באהבתם .ואם הם כאן הכל כאן .נכון וישר ומתוקן .69לא חסרנו דבר .לא לזרות ולא להבר .כי מהם תוצאות חיים .ואם מטה לחם נשבר .מה לתבן את הבר. כי בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי כי באלה חפצתי נאום י״י .וגאונו 70ובית מדרשו 71למגדול ועד קטן .נפשנו קשורה בנפשו .ולברך אותם מידי חדש בחדשו ומידי שבת בשבתו .ונחנו [מה ] 72לא עלינו גמולכם כי אם על יוצרו 73יוצר הכל אשר בידו נפש כל חי ודוח כל בשר איש .והוא ברחמיו הרבים יתננו לרחמים לפני גאונינו וזקניו 74 וחכמיו וסופריו 73העומדים לפניו .לשבר את רעבוננו ולרוות את צמאוננו .לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דבר י״י .הצור הושיעה המלך יעננו ביום קראינו .ויאיר מחשכי עינינו בעת שוענו .וירפא חולי שבלבנו ברגע צעקתינו .כל כלי יוצר עליך לא יצלח .וכל לשון תקום אתך למשפט תפלסי 76חץ תשובתך כליות ולב 77ושואל הנאלח. ויאכל התפל במלח תמלח .והנטבע בים הפתיות מלוח 78י מ ל ח .ונתק ראשי הספקות בתער תגלח .וראית הקושיות תלוח תתלח .וגפן ספיחי קצירה תשלח .עד ים תשלח שדשיה בשלח .57 .58 .61ככפיר :ככפור (כי״ב). .60לפזר :לספר (כי״ש). •59לד עו ד :לה עו ד (כי״ב וכי׳׳ש). .64נו פ פ ת :כ״ה בכי״ב .בכי״פ [ .63טוב] :הוס׳ מכי׳׳ש. .62ב רי ת ך :בידך (כי״ש). .66א תאנו :א תנו( ש ם). .65הליך :הילך (כי״ש). נוספת .בכי״ש הורדת. .68יחיו :כ״ה בכי״ש .בכי״פ יהיו. .67כי ב שאר :גם ב שאר (כי״ב וכי״ש). .69ומתוקן :ו מ תו כן( כי ״ ב) .70 .וג אונו :וג אונינו( ש ם) .71 .ובית מדר שו :ובתי מ דר שו( כי ״ ש). .74וז קניו :וז קנינו (שם). .73יו צ רו :יו צ רינו (כי״ב). [ .72מה] :הוס׳ מכי״ב וכי״ש. .76תפלסי :תפלח (כי׳׳ב וכי״ש). .75וסופריו [ :ו ה מזכירי ם]( ש ם). .78מלוח :מלוחי ימלח (כי״ב). .77ו ל ב [ :וכ בד] השואל (שם). הבכרת :כ״ה בכי״ב .בכי״פ הכרת. בן השנואה בן האהובה :כ״ה בכי״ב .בכי״פ ובכי״ש בן האהובה בן השנואה. ת שו בו ת ה ר מ ב״ ם 54 תבונתך ותטעם 79על הירדן ותצלח .עליהם ברגל תרמוס ותדלח .ותירוץ 80הרי הקושיות ותביאם אלי גבר 81בכלח .ותמחול לשואל כי אתה טוב וסלח .ורב חסד לכל קראיך .יערוף כמטר לקחך ותזל כטל לחרמון .82ועל הררי ציון תשקה עגלה 83יוצ אה בגימון .עלומיו ואם לא מלאו דם מי דימון .תטהרם בקול המון .מי שמיך המשקים את פני 84הישימון .וברוח אפי טהדתך נעדמו 85מים ונגלה ספוני ים ומטמון .ולנטעמים 86תחיימו פעמון .זהב ודמון. ונשמע קולך בבוא השואל אל קדשך בריר חלמון .למה תדצדון הרים גבנונים על ארמון. בית מלך נ א א מ ו ן .והנשענים על מקל [לח] 87ולוז וערמון .תפצל בהן פצלות לבן ואדמון .והבאים בסירות דוגד .תצאינה 88תשובתך 89ותשלכנד .ההרמון .והשותים מימיך בצמאון אל נא ישתו בשמשון .כי נודע בכל המון .כי אם המצא תמצא בספר סיגים ואשימון .0°תשיגהו כמספד הדדרמין .91כי קטל יתיה פרעה חגירא .אל עילאה 92דאנת פלח 93ליד .בתדירא .הוא ישזבינך .שתים הנה קוראותינו .המחזיקות אצבעותינו .הנוטפות מור עובד על כפות המנעול אשר ננעול בפנינו ברוב עונינו .94והצור העלים ממנו .על כן הרפה לנו .כי נפ שנו מדד .לנו .וחתור חתרנו להשיב אל היבשה ולא יכולנו .אין הבישן למד ולא הקפדן מלמד .ואיוב הצדיק אמר אם אמאס משפט 95עבדי ואמתי בריבם עמדי .והעד העיד בנו 96משד .לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול .ואם בימי יהושע נשתכחו שלש מאות הלכות .שמורות היו בכל וערוכות .מהלכה למשה מסיני חתוכות .יען וביען היו הנפשות נבוכות והעצמות במדוך 97של אבל 98נדוכו ת .ואף כי לב אנוש דמה למחט סדקית בכלי מתכות .קשה לשמוע וממהר לאבד ככלי זכוכיות .אף כי הנה עשויות פרודות פדודות 99 מדוב הצרות 100אשר בחמד .שפוכות .וקשתות הזמן הרע על שונאי ישראל דרוכות .שתים המה מערכות יוצאות ברכות 101נמשכות .הן הנה המשבחות 102המפותחות פתוחי חותם בעט ברזל ועופרת עליהם נתכות .לכך אחד מבחודך 103הפריש 104עלינו יריעות ופרכות .105 והחסיד הקושיות והפרכות .מבכרה 106קלה אשד דרכה ישרה משרכת .הקם תחת אביו עתניאל בן קנז ליעדה ולשדה אחוזה ועטרתנו 107ע ט ר ת ממלכות. .79ותטעם :ותיסעם על יד הירדן( ש ם). .81ג ב ר :קבר (כי״ש). .80ו תי רו ץ :ו תרץ (כי״ש) .ותרשם (כי״ב). .82ל חר מון :ח ר מון( כי ״ ב). .84את פני :כ״ה בכי״ש ובכי״ב .בכי״פ את בני. .86ולנטעמים :ולנפעמים תחיינו ב פ ע מון( ש ם). .88תציאנה : תשאינה .89ת שובתך : (כי״ש). .90ו א שי מץ :ו א סי מון( כי״ ב וכי״ש). .92אל עילאה :אלהא עילאה (כי״ש). .94עו נ ינו [ :מרה לנו] (כי״ב). .97ב מדוד :ב מריר (שם). .83עגלה :עג ל היוצא (שם). .85נ ער מו :יער מו מים ותגלה ספונים (כי״ב). [ .87לח] :הוס׳ מכי״ב. ת שובותיד .91הדדרמון :בן טברימון דקטל פ רע ה( כי ״ ב). .93דאנת פלח :דאתפלח (שם). .95משפט :בקול ע ב די( ש ם). .98אבל :א בן( כי ״ ש). . 100הצרו ת :הדרות (כי״ש). .103מב חורד :מ ב חו ריו( ש ם). . 104הפריש :הפור ש (שם). . 105ופרכו ת :וב רכו ת (כי״ב) .נפ רדו ת (כי״ש). .%בנו [ :האיש] משה (כי״ב). .99פרודו ת פרודו ת :פרכו ת פ ר כו ת( כי ״ ב). . 101ב רכו ת :כרוכו ת (כי״ב). .107ו ע ט ר תנו :ו ע נ ד נו( כ י ״ ב וכי׳׳ש). אשה בגדה והשלכתינה (כי״ב). . 102המשבחות :המשכחות (שם). . 106מבכרה :כ״ה בכי״ש .בכי״פ מבכרת. מ בו א ל ת שו בו ת ה ע ב ריו ת של ה ר מ ב״ ם 55 אגרת הרמב״ם לה״ר יהונתן הכהן מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה זה הדור בלבושו צועד .ברוב כחו .ורוח נדיבה דוחו. וכריח שדה 1אשד ברכו י״י ריחו .ולמלחמות התורה חגר חרבו ותפש שלחו .ועל כסא התלמוד מושב מנוחו .הוא הרב הנעדב .כמים קרים 2ביום שרב .עמוד המערב .2הנחמד מזהב ומפז רב .3מורינו ודבינו 4י ה ו נ ת ן ( 5זצ״ל) סגולת הכהנים בן כבוד גבידנו וקדושינו 6מרינו ורבינו ד ו ד זצ״ל יהי אלהיו עמו למושיע .7ובכל אשד יפנה ירשיע .מאת הנכסף לראותך המשתעשע בבינתך השמח בחברתך .המתפלל תמיד להתמיד 8שלותד ולהרבות תורתך ולהאריך בטוב ימותיך מ ש ה ב ״ ך מי מון ® ז צ ״ ל .אמנם 10כי אתם עם כהני י״י תקראו .ובכל הנמצא כתו׳ 11תמצאו .וראשונים בכל חלוצי צבאות י״י תצאו. כי אתם חלק י״י וחבלו .הנוהים אחדיו לפנים 12החונים על דגלו .והמשרתים לפניו תמיד בזבולו .ברך י״י חילו .וספר תורה' לכם נמסד .13ומעת הוסר התמיד מכם לא סר .והיה כל מבקש י״י אל משמעתכם הוא סר .כי כבר נגזר לכם להבין ולהורות את המשפטים ואת התורות .כי אתם שומרים 14אמרות י״י אמרות טהורות .נוצרים לפנים את הבריתות .15ולך ולכל בית אביך כל חמדת ישראל 16ו ל א ישבות 17מכם לתודה גואל .וזאת לפנים בישראל. לכן בהגיע כתבך המלא בכל אבן יקרה וספיר .כזוהר הרקיע לכל משכיל 18מזהיר .זרח אוד בהיר .19וכל התלמידים נשאוהו בחיקם ובזדועם .ובשמחה נשמע מרחוק 20דעם.21 וכפתחו עמדו כל העם .וכאשר נשמע גלוי 22ענייניו 23ונ ח קרו סתרי מצפוניו וידא 24משה וינס מפניו .וימצא עם הכתב 25אגרת .כל חמדה 26אוגרת .והיא על מגלה 27גבדת .עקב היות בה רוח אחרת .רוח חכמה ובינה .דוח עצה וגבורה .היא האגרת אשד בה השאלות . 1שדה :השדה (כי״ו). .2כמים קרים ...ה מערב :חסר בכי״ש. .3ומפז ר ב :בן כ בו ד הגביר הקדוש מ רינו( כי ״ו). .4מו רינו ו ר בינו :חסר בכי״ש .בת״ח מר ורב. .5יהונתן :הכהן סגלת החכמים (כי״ש) .יהונתן הכהן סגולת הכהנים ש״צ (כי״ב). .6ג בי רנו וקדו שינו :גדול וקדוש מר ורב דויד ז״ל (ת״ח) .ג בי רנו קדו שינו( כי ״ו). 8להתמיד :שלומך ול הרבו ת טובתך (כי״ו). .7למו שיע :להו שיע (ת׳׳ח). .9ב״ר מימון :הספרדי ז״ל (ת״ח). . 12לפנים :חסר בת״ח. . 10אמנם :אתם (כי׳׳ו). .11כתו׳ [ :לחיים] ת מצ אי( ת ״ ח). . 13וספר תורה לכם נמסר :חסר בכי״ו. . 14שומרים :שו מ רי( כי ״ו). . 15הבריתות :הברייתות (כי״ו). . 16כל חמדת י שראל :כ״ה בכי״ש ובכי״ו ובת״ח .בכי״פ חמדת כל ישראל. . 17י שבו ת :ישבית (ת״ח). . 18לכל משכיל :ולכל משכיל (כי״ו). .19זרח אור בהיר :זוהר בהיר (כי״ש). .20נ שמע מרחוק :מרחיק דעם (כי״ו). .21דעם :ב״ה בכי״ש בכי״ו ובת״ח ,בכי״פ בעם. .23ענייניו :ענינו( כי ״ו). .22ג לוי :ג לו( כי ״ ש). .24וירא :ויירא (כי״ו). .25הכתב :הכתוב (כי״ו). .26כל חמדה :ל כל חמדת (כי״ש) .וכל חמדה(ת״ח) .ל כל חמדה (כי״ו). .27על מגלה :ע ל [כל] מגל ה(כי״ ש כי״ו ות״ח). 56 ת שו בו ת ה ר מ ב״ ם והקושיות אשר לא נשמעו .והתמיהות אשר לא נודעו .אשר להבינם משמן בשר חכמים ידזה .ולפרקם ישאל כל חוזה .ויאמר משה אסורה נא ואראה את המראה הגדול הזה. וכשומעי 28את קול הקושיות חזק בדוח סערה .ויאמר משה זה קול ענות גבורה .ובהביטו הרים דמים לא יוכל 29לעלות .ורצה לבא אל האהל והנה הדלתות נעולות .30ושם לה עלילות .וחרד עם החרדים .והשיב אחוד ימינו להשיב 31בעלי דברים דבדים אחדים .וידי משה כבדים .ובראותו כי אפם עזור 32ו ע צו ר .הלך בדרכו וישב בנקרת הצור .ויאמר משה אל י״י אתה אמרת ידעתיך בשם וגם מצאת חן בעיני .והנה באחרית הימים נצחוני בני. ואחד כל אלה הדברים והדרכים אשר בעיני לא ישרים .דרך השרות והשרים .המה הדרכים אשר מקצתן לא סלולים .דברי החידות והמשלים .וזה המעט אשר דברנו בהם ודברנו בעניניהם .33לפי שהם דרך 34כל חבידינו לפנים .וכל אחינו א נ ש י ס פ ר ד 35לה פונים. ואחז״ל עילת 36לקדתא הלך בנימוסיה .וראוי להחזיר הים לאיתנו .ולהיות הדבר נשמע בעניינו .מודיע אני משה אליך הרב הכהן ר׳ יהונתן שצ״ו 37כי בעת שהגיעו אלי כתביך ושאלותיך שמחתי 38שמחה גדולה ואמרתי לנפשי ברוך י״י אשר לא השבית לך גואל. וידעתי שהגיעו דברי למי שידע ענייניהם .ויבין מצפוניהם .וישא ויתן בהם כראוי ואמרתי לנפשי הדי זה לך למשיב נפש ולכלכל את שיבתך .וכל אשר שאלת יפה שאלת .וכל אשר הקשית יפה הקשית .39אל תירא כי אתך אני וכבר השבתי 40תשובה על כל שאלה ושאלה משאלות הרב( 41ז״ל) וזה 42שנתאחרו התשובות 43כמה שנים אם לא מדאגה מדבר החולי 44ו מ דו ב המהומות 45כמו שנה עמדתי בחליי .ועכשיו שנתרפאתי הדי אני 46כחולה שאין בו סכנה .אני רב היום מסב על מטתי 47ו ע ו ל הגוים על צוארי בדברי הרפואות שרפו את כחי ולא הניחו לי שעה אחת לא מן היום ולא מן הלילה ומה אני יכול לעשות אחר שיצא טבעי ברוב 48הארצות .ועוד שאיני היום כמו שהייתי בימי הבחרות אלא כחי 49כשל ולבי קץ ודוחי קצרה ולשוני כבדה וידי רעשה אפי׳ לכתוב 50אגדת קטנה אעצל ומפני 51ז ה אל .28וכ שומעי :ו כ שו מ עו( כי ״ו). .29לא יוכל :ול א יוכל (כי״ש וכי״ו). .30נ עו לו ת :ננ ע לו ת( ת ״ ח). .31לה שיב :הדברים אחדים (כי״ש) .על הדברים האחדים (ת״ח) .על הדברים דברים אחדים (כי״ו). .32עזו ר :עזו ב ו עזו ר (כי׳׳ו) .עזו ב ו ע צו ר( כי ״ ש). .33בעניניהס :בעיניהם (כי״ו). .34שהם דרך :שהיא דרך ח בירינו( כי ״ ש) .שהיא דד ך כל ח ב רינו( כי ״ו ות״ח). .35אנ שי ספרד :אשר בספרד (כי״ש). .37שצ״ו :חסר בכי״ו. .38שמחתי [ :בהם] שמחה (כי״ש). .39יפה הקשית :כראוי הקשית (כי״ו). .41מ שאלות חרב :ש״צ .36עיל ת :ע ל ת לקרתא הלוך בנימוסא (כי״ו). (כי״ב). .40השבתי [ :היום] תשובה (כי״ש). .42וזה :חסר בכי״ו. .43הת שובות :האלה (כי״ב). .44מדבר החולי :ו מדבר ה חולי( ת ״ ח). .45המהומות :המהומה (כי״ו). .46הרי אני [ :כל ימיי] כחולה (כי״ב). .47על מטתי :על המטה וכי״ו ות״ח). .48ב רו ב :בכל הארצות (כי״ב). .50אפי ,לכ תו ב :ואפי׳ לכ תו ב (ת״ח). .49אלא כחי :לא כ חי( כי ״ו). .51ומפני :מפני זה (כי׳׳ו'). מ בו א ל ת שו בו ת ה ע ב ריו ת של ה ר מ ב ״ ם 57 יקשה בעיניכם על שצויתי לכתוב התשובות ומקצת הכתבים י 5ולא כתבתי מכל בכתב 53 ידי לפי שאין לי פנאי לזה מפני כשלון כחי וקוצר דוחי ומפני אלו 54המצעדים לי תמיד. ומודיע אני משה להדרת הרב ר ,יהונתן הכהן (ז״ל) 55החברים 56החכמים הקוראים את כתבי אע״פ 57שבטרם אוצר בבטן התורה ידעתני .ובטרם אצא מרחם 58לתלמודה הקדשתני. ולהפיץ מעיינותיה חוצה נתנתני .והיא אילת אהבי ואשת נעורי .אשר באהבתה שגיתי מבחורי .ואף גם זאת הרבה נשים 59נכריות נעשו לה צרות .מואביות עמוניות אדומיות צידוניות חתיות .והש״י 60י ו ד ע כי לא נלקחו מתחלה אלא להיותן 61לה לרקחות ולטבחות ולאופות .להראות העמים והשרים את יופיה,כי טובת מדאה היא עד מאד .62מ״מ נסמעטה עוגתה שהרי נחלק לבי לחלקים הרבה בכל מיני חכמה וכמה טרחתי יומם ולילה כמו עשר v שנים רצופים 63בקבוץ חבור זה .ואנשים גדולים ככם הם ידעו מה שעשיתי שהרי קרבתי 64 דברים מפוזרים ומפורדים בין הגבעות וההרים .וקראתי אותם א׳ מעיד ושנים ממשפחה. ושגיאות מי יבין והשכחה מצויה בכל וכ״ש בזקנים .ומפני כל אלה הסבות דאוי לחפש בדברי ולבדוק ולחקור 65אחרי .ולא יאמ ׳ הקורא בחבורי זה כי מה האדם שיבא אחרי המלך אלא הרי הרשיתיו ויאמר המלך יבא .וטובה גדולה עשיתם עמי אתם החכמים וכל מי שימצא 66דבר ויודיעני טובה גמלני 67עד שלא ישאר 68ודו מכשול שלא נתכוונתי בחבור זה אלא לפנות הדרכים ולהסיר המכשולות מלפני התלמידים שלא תחלש דעתן מרוב המשא והמתן .ויבא לטעות בפיסוק הלכה .69והמקום ברוך הוא הוא יעזור אותנו ואתכם על תלמוד תודתו וידיעת ייחודו 70ולא נכשל ויקיים בימינו 71ונתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה. .52ומקצת הכתבים :ומקצת הספרים (ת״ח). .54ומפני אלו :ומפני [צרכי] א לו( כי ״ו ות״ח). .53בכ ת ב :במכתב י די( כי ״ו). ( .55ז״ל) :כ״ה בכי-׳ם ובכי״ו .ו הנכון בכי״ב :ש״צ. .56החברים :וכל החכמים והחברים (כי״ש) .וכל החברים החכמים (כי״ו). .57אע״פ :שאע״פ (כי״ש וכי״ו). .58מרחם [ :אמי] ל תל מוד( ת ״ ח). .59הרבה נשים :נשים רבו ת נכריות (ת״ח). .60והש״י :והאל (כי״ו). .61אלא להיותן :אלא לרקחות ו כ ר (ת״ח) .אלא להיותם לרקחות (כי״ו). .62ע ד מאד :חסר בת״ה. .64קרבתי :קיבצתי (כי״ב). .67ג מלני :ליתא שם. .69הלכה :ההלכה (כי״ו). .63רצופים :רצו פו ת ב חיבור זה (כי״ו). .65ולחקור :ליתא בכי״ש ובכי״ו. .66שימצא :שמוציא (כי״ש). .68שלא ישאר [ :שם] (כי״ש ות״ח). .70ייחודו [ :לעול ם ולעול מי עד] ויקיים (ת״ח). .71בימינו :ובימיכם (כי״ש) .בימיכם ו בי מינו ונ ת תי( כי ״ו) .בימיכם ובי מינו מקרא שכ תוב ונ ת תי( ת ״ ח). סקירה דקדוקית על הלשון הערבית שבשו״ת הרמב״ם ת שו בו ת ה ר מ ב״ ם 60 שיטת הקיצורים בסקירה הדקדוקית משני מספרים ,המופרדים בפסיק ,מציין ה ר א שון( ה מ ס פ ר הימני) את העמוד של ת שובו ת הרמב״ם שבמהדורתי ,השני את השורה ( כגון = 7,150ע מ׳ , 150שו׳ t ) 7מ׳ אחר מספר השורה מציינת ,כי יש ל מנו תו מלמטה ( כגון 7 , 150מ = ע מ׳ , 150ש ר 7מלמטה). אות(יות) ע ברי(ו) ת לפני מספר ,לל א פסיק ביניהם ,מציינ(ו)ת את סימן התשובה שב ת שובו ת הרמב״ם, ו אלו המספר מציין את מספר ה ה ע ר ה שב שינויי הנוסחאות ( כגון לב = 3ת שו ב ה ל״ב ,העדה 3 שב שינויי הנוסחאות). אוטוגדאף מדנ =ד .או טוגר אפי ם של מודה נבוכים ,שהובאו בעט' 491ואילך של הוצאת דלאלה אל ח אי־ רין ,שהוציא הד״ר י׳ יואל בירושלים שנת תדצ״א בספריה הפילוסופית של הד״ר י׳ ינוביץ. ד ק׳ =י הו שע בל או ,דקדוק הערבית היהודית ,עו מד לצא ת בהוצאת ספרים ע״ש י׳׳ל מאגנס ,האוניבר סיטה העברית. מיינץ = E. M ainz, Zum arabischen Sprachgebrauch des M aim onides, Islam ica V ) 1 9 3 2 ( , .5 5 6 — 57 2 פרידלנדר = I. Friedlander, Selections from the A rabic W ritings o f M aim onides, L eiden .1909מספרי § מוסבים להקדמה הדקדוקית שם עמ' .x x n i — x v i פרידלנדר ,מלון = I. Friedlander, Arabisch— D eutsches L exikon zum Sprachgebrauch des M aim onides, Frankfurt a.M . 1902 (ש) = שאלה. (ת) = תשובה. = 11כתב יד מקביל. כדי לא לנפח את הקף הסקירה הדקדוקית ,נאלצ תי להשמיט את תרגומי המובאות והקורא יוכל למוצאם בתירגום התשובות. יתר הקיצורים הם כ מו בש׳ /נ של הת שובות :זכור במיוחד :ב ר = ,כ ״י בריטיש מוזיאום .568 כי״א=כ״י אוכ ספורד ,814,1כי ״ ס־־כ ״י סימונסון ב י .כי׳׳ ש=כ״י סימונסון א׳ .כי שב״י =כ ״י אוכ ספורד .623ש ״נ = שינויי נוסחאות. ס קיר ה ד ק דו קי ת ע ל ה ל שון ה ע ר בי ת 61 § .1ה ק ד מ ה א .שלוש מטרות עמדו לנגד עיני בסקירה זו : . ) 1להצדיק את שיטת הוצאת הטכסט הערבי של תשובות הרמב״ם. .) 2לתת הקדמה לערבית היהודית בידי הקורא ,הרגיל לטכסטים הכתובים לפי כללי הדקדוק הקלאסי. .) 3לאפיין את שימושי הלשון המיוחדים של הדמב״ם על רקע סגנונם של בני דודו ,כותבי השאלות■ .י ב .לשונם של הטכסטים העדבייפ־יהודיים שייכת ,לערבית הבינונית :שכבת היסוד שלד. היא הערבית הקלאסית ,אך נכנסו לתוכה אלמנטים מרובים משפתם המדוברת של הכותבים. מקורו של עירוב זה בין שכבות?ה השונות של הערבית הוא בוודאי בכך ,שיהודים (וכן נוצרים) לא היו שותפים לאידיאל ״הערביה״ כשכניהם המוסלמים ,לפיכך רבים לא ידעו את השפה הערבית הספרותית על בוריה ועל כן עירבבוה בשפה המדוברת בפיהם (עי׳ גם דק׳ § 1ג על חשיבות הערבית־יהודית לחקר הלהגים) .אותו התהליך ממש אירע אמנם גם בין מוסלמים במרוצת הזמנים ,כשהתחום בין השפה הספרותית למדוברת הלכה והתרחבה (השווה דק׳ §1א ,הע׳ ,) 5אולם הטכסטים היהודיים (והנוצריים) מכילים תמיד יותר יסודות וולגאריים מאשר הסוגים הספרותיים המקבילים ,שנכתבו בידי מוסלמים ,ולשונם נהפכה למעין ! ,Kornשאף בקיאים בדקדוק כתבו בה (השווה דק׳ § 1ט) .ערבית בינונית זו נבדלת בקווים בולטים מן הערבית הקלאסית! היא הולכת ומתרחקת מן הטיפוס הסינתיטי ,כל׳ לעתים קרובות אינה מציינת מוצגים אחדים במלה אחת ,אלא מתקרבת לטיפוס ד,אנאליטי, הנוטה לציין כל מוצג במלה מיוחדת (דק׳ § 1ה) .כך נעלמו בה הקאזוסים (§) 104 המסומנים ע״י תנועות סופיות ! האקוזאטיבוס מובע לעתים בעזרת מלות יחס (§§ 131.130א) והסמיכות מפורקת לעתים קרובות (§ ! ) 111הזוגי מובע לפעמים ע״י ״שניים׳׳ עם ריבוי (§ ,61סוף) ודרגת היתרון ע״י אכתר עם דרגת היסוד (§ .) 69לעתים קרובות מוצאים הכותבים לנחוץ לציין במיוחד את שם הגוף ,אף על יד הפועל המסויים ( ) finite verb (§ 125א) .דרכי הפועל נעלמו (§ Mואף §§47א53 ,א) ובעזרת פועל העזר ״כאן״ מובעים לעתים זמנים מורכבים (§. ) 135 ג .המסקנה ,שעלינו להסיק מכל זה ,היא ,שאין לנסות להכניס טכסטים אלו ,הכתובים בערבית בינונית ,למיטת סדום של דקדוק הערבית הקלאסית ,אלא יש להוציאם בהתאם לאופיה השונה כ״כ של הערבית הבינונית .אין לבוא ולטעון ,שהסטיות מתודת הצורות של הערבית הקלאסית באו בעטיים של המעתיקים ,לפי שאותן הסטייות ממש נמצאות גם באוטוגראפים -1אף לא נשכיל להפוך על ידי שינויים בתורת הצורות את הטכסטים . 1בג ל ל השיבותם זו של האוטוגראפים להכרת אופיד׳ של ל שון ר בינו השתמשתי גם באוטוגדאפים של הומב׳׳ם שלא מתחום הת שובות. 62 ת שו בו ת ה ד מ ב״ ם האלה ל״קלאסיים״ ,כי מרובים מאד גם ההבדלים שבמבנה המשפטים בין לשונם לבין הלשון הספרותית ,ואותם לא נוכל ״לתקן״ על נקלה .2על כן יש לקבוע את הקריטריון ,מד. לחשוב לטעות סופר ומה למקורי ,על פי חקירת הטכסטים עצמם ולא על פי דקדוקה של שכבד .אחרת שבערבית ,ר״ל של הערבית הקלאסית (השווה דק׳ § 1ה). ד. סקירה דקדוקית זו מיוסדת בראש וראשונה על שלושת כהי״י העיקריים ,על כי״ס, כי״ש וכי״א .כפי שצויין במבוא לכהי״י ,כה״י הנאמן ביותר הוא כי״ם והמשובש ביותר הוא כי״ש .כי״א תופס עמדת ביניים וחוץ מההומויוטיליוטא המרובים שבו עולה הוא בהרבה על כי״ש .אך על אף כל ההבדלים האלה ועל אף כל הגלגולים שעברו על השאלות ,אפשר לקבוע ,שלפי שלושת כהי״י מסתמנת לשונן של תשובות רבינו בקווים ברורים לעומת זו של השאלות .3רבינו מקפיד בלשונו יותר מכותבי השאלות (אף כי יש להניח ,שאלו היו סופרים מקצועיים) והוולגאריסמים אצלו נדירים יותר (אף כי מרובים ,כפי הנראה ,מאשר במורה נבוכים או אף בספר המצוות ,בייחוד בשקלא וטריא התלמודית) .בתשובות מרובים א׳ האקוסטיבוס (§ ,106הערה ) 2והזוגי (§ ) 60מאשר בשאלות ,וגם ״לם״ עם האפוקופאטוס של פעלי לו״י (§ 53ב) וליס ואלדי ניטים (§§ 98א! ) 177מצויות בו יותר .כן נדירים בהן יחסית רבים במקום רבות (§ ) 59ונשוא בריבוי לפני נושא בריבוי ,המציין בני אדם (§. ) 89 אף לא רשמתי בתשובות ״נפעל״ למדבר (§ ,) 22אך אולי דק במקרה .מלבד זה חביבים כמד ,שימושי לשון במיוחד על רבינו ,כגון שי ככינוי סתמי (§ 17א) ,איאך אן (§ ,) 84קד רבמא (§ ,) 83לא פרק בין ...או (§ ,) 76תם לציון המציאות (§ 126ג ,הערה , ) 1אדי ו (§ 144א) ,מנד כמלית סיבה (§ . ) 193אופיין המיוחד של התשובות נובע גם מן העובדה, שרבינו מדייק יותר בניסוחיו ועל כן מסובכת לשונו מלשונם הפשוטה יותר של השואלים. כך נמצא בתשובות כינוי רומז כ״ראבאט״ (§ 150א) ,״כאן יכוך להבעת האידיאלים (§ 135ב) ומספר גדול של cieftsentence )§179א). הקו הבולט בשאלות הוא ״המערביות״ (רק בכי״א מצויה תופעה מצרית ,ד׳ § ,52ועי׳ עמ׳ sהע׳ :)4הן משקפות ברובן את הלהג הצפודאפריקאי מערבית למצריים .בשאלות רבות נמצא ״נפעל״ לציון המדבר(§ !22על כן נבין ,שרבינו המשיך להשתמש בצורה זו אף בהיותו במצרים ,ד׳ ם׳ היובל לד״ר ב .מ .לוין ,עמ ׳ ל״ח ,הערה ) 9ופעם גם ״נפעלו״ לציון מדברים .2שני נימוקים אלו הועלו במאמר הח שוב ע קרוני ת של ד״צ בנעט ,קרית ספר יא 353ואילך — .אולם כדי להראות גם את השפעתם של מעתיקים ע ל הסכסטים שלנו ,הרביתי ל הצביע ע ל ש״נ. .3כדי להבליט את ייחודן של הת שובות לעו מ ת השאלות ,ציינתי את הת שובות ב־( ת) ואת השאלות ב־( ש) .בציטוטים מציין המספר שלפני פסיק את העמוד ,זה שאחריו את השורה (מ אחרי מ 0פ ר השורה מציין ,כי יש ל מנו ת את ה שורות מלמטה) .אות עברי ת ( או אותיות עב ריו ת) לפני מספר ללא פסיק מציינת את סימן הת׳ ,המספר את מספר ההערה שבש״ג .כדי לא לנ פ ח מבוא זה יתר ע ל המידה ,ל א הבאתי ב ד ר ך כלל ספרות מקבילה ממקורות ערביים יהודיים (או ערביים בינוניים) ,אלא הסתפקתי ברמיזה לספרי ״דקדוק הערבית היהודית״ (סימנו דק׳) ,ההולך ונדפס בהוצאת הספרים ע ל שם י׳׳ל מאגנס של האוניברסיטה העברית בסיוע מוסד קוהוט. 63 ס קיר ה ד ק דו קי ת ע ל ה ל שון ה ע ר בי ת (§ .) 23בפעלי לו״י דגיל הסיוט ־את (§ ) 51כסיומת עבד ,נסתרת ,ואף ־ או בסיומת עבר נסתרים מצוי (§ !) 52״זוג״ נמצא בהוראת ״שתיים״ (§ .) 71לכאן שייך גם שימושו הדיאלטיבי־טימפודאלי של אין( § ) 183ושל כינוי השאלה אש (§ . ) 16עלינו להניח, בי דוב בניינם (ושמא גם רוב מניינם?) של יהודי מצריים בזמנו של הרמב״ם היגרו מן המערב והמשיבו במקום מגוריהם החדש לדבר בלשונם (עי׳ תרביץ בז 85ואילך) .אין לטעון ,כי רק רישומם של מעתיקים לפנינו (אף כי באוטוגראפים אינם מצויים במקרה), שהרי מרובות תופעות אלו מאד ואף נמצאות בחלקן בטכסטים מ צ ד י י ם מן הגניזה, שפירסמו׳ גוטהייל־וורל ( , ) Gottheil-Worrel, Fragments of the Cairo Genizah 1927. ..עמ׳ .i 138— 141 )?( ! 150— 155)?( 133— 130 ! 129— 116 ;98— 96 ! 23— 18 ה. הואיל ומטרתי בהוצאה זו היתד ,בעצם לשחזר את הטכסט המקורי של השו״ת ,הוספתי בסופי התשובות ״וכתב משה״ ( ח ח מאשר בת׳ לד׳ אפריים ,ת׳ קי״ט —ק״נ ,אשר דבינו השיבן כפי הנראה במקובץ! אך עי׳ גם ת׳ נ״ה) ,ואף קיצצתי בחתימות ארוכות יותר ,כי מסתבר ,שכך חתם רבינו על תשובותיו .4במתכוון סטיתי מעיקרון זה של שמירת המקוד דק בהוסיפי את הנקודות הדיאקריטיות בקביעות בפנים לפי המתכונת הבאה (בסדר הא״ב העדבי): א ב ת ת ג ח כ ד ד ר ז 0ש צ צ ט ט ע ג פ ק ב ל מ נ ד ,ו י( ה) ' ל j i) !• J (*) רק באוטוגראפים הוספתי את הנקודות המבדילות לפי כה״י בלבד (אם כי לא הרחקתי לכת, לסמן בת׳ רפ״א ( ש) אף ש׳ ימנית כ״ש״) ,וכן נ הג תי( ברו ב הספר! בגלל אודך זמן ההדפסה לא נשמרה גם כאן האחידות בתחילת הספר) גם בש״נ .ראוי היה ג״כ להוסיף בתשובות את א׳ אלוקאיה (ר׳ § ,) 7אך לא רציתי לטשטש את אופיים של כהי״י השונים (והעברה לש״נ היתד ,מנפחת את האפאראט שלא לצורך) .אולם ,אף כי המטרה היתה בעצם לשחזר את הטכסט המקורי ,רק לעתים רחוקות היה אפשר להגיע (חוץ מאשר בט״ס פשוטות) אל מעבר טכסט כד,י״י ,שבהם השתמשתי .שהרי רוב התשובות נשתמרו רק בנוסח אחד ,אמנם לרוב עם תירגום עברי ,אבל לזה היה לקביעת הנוסח לרוב ערך משני בלבד .על כן הצטרכתי לרוב להסתפק בתיקוני השגיאות הבולטות ,וזאת לא בשאלות בלבד ,שבהן עלינו להתחשב בהרגלי הבתיבה השונים של הסופרים ושהמעתיקים לא דייקו בלל בהעתקתן ,אלא אף בתשובות ,אף בי הן יצאו מאדם אחד ,מדבינו ,והמעתיקים הקפידו בהן יותר .5שהרי העדבית־היהודית לא היתה שפה קפדנית ומדוייקת ,בעלת הרגלי לשון קבועים ,אלא אותו .4בניגו ד למ׳ לוצקי ,התקופה ל — לא ,עמ׳ ,679הע׳ , 1הסובר ,כי ״וכתב משה״ מרמז ,כי ר בינו כתב את התשובה ב מו ידיו ,ואותן ,שחתם עלי הן ״משה״ או ״משה ב ר בי מימון זצ״ל׳ /הועתקו על ידי אחר. .5השווה את דיו קו של כי״ס בת שובה ,המובא § .7ו עי׳ למ של ת׳ ר״ז ש״נ במו אקאול — אקאויל, צלאה — צלו ה בשאלה ,אך לא בת שובה. ת שו בו ת ה ד מ ב״ ם 64 הסופד דייק פעם יותר ופעם פחות .על כן לא עלה בידי לקבוע את הרגלי לשון דבינו ,כדי שיוכלו לשמש כבסים להוצאת התשובות .6מלבד זה נמצאים אנו דק בתחילת הדרך בכל מה שנוגע לטיפול הפילולוגי בערבית־היהודית (השווה דק׳ § 1ד) .כאשר נמצאו אפוא בכי״י מקבילים נוסחאות ,אשר נראו כולם מבוססים ,לא היה לרוב מנוס מלהשאיר בפנים את נוסח כה״י ,אשר נבחר כבסיס להוצאה (הוא כה״י הראשון ,המובא בהערות בכותרת 1 על אופן בחידת כה״י ר׳ במבוא) ואת הנוסחאות האחרים להעביר לש״נ ,מבלי שהיינו בטוחים ,אם אמנם הנוסח שבפנים הוא המקורי יותר .הואיל ולפי המצב הפרוע למדי בטכסטים ערבייפ־יהודיים יכלו שיבושים להתהוות גם ללא תלות הדדית של כהי״י(השווה למשל קלד ,) 50לא יכולנו לרוב לקבוע דבר לגבי יחסם של כר,י״י (אך עי׳ גם ת׳ רמ״ב, כותרת) .השתדלנו ברוב העבודה להביא את ש״נ בשלמות (אולם בחלק של עבודתי השמטתי לפעמים ש׳׳נ ,שהיו מחוסרי ערך לבירור הנוסח ! שוב הביא אפוא הזמן הממושך של הדפסת הספר לחוסר אחידות .7אמנם השלמתי ח ל ק של ש״נ אלו בהוספות ותיקונים? ועי׳ כדוגמה קיצונית את שד,״נ ,שהוספתי שם לעט׳ 85— 83ב ש ל מ ו ת ) .בהבאת ש״נ שלא מגוף השו״ת (כגון שאלה לעומת מסאלה) נהגתי בחופש גמור. גם החלוקה בין תורת הצורות לתחביר במבוא זה לא היתד ,קלה .לא זו בלבד ,כי דעת החוקרים חלוקה בכלל על הקף התחביר ,אלא במקרה שלנו התעוררה אף השאלה ,מאיזו נקודת ראות יש לדון בתופעות הלשון ,מזו של הערבית הקלאסית או המדוברת ,אשר שתיהן משתקפות בטכסטים שלנו .מנקודת ראות הערבית הקלאסית למשל שייכות דרכי העתיד (שהרי מביעות הן את יחס הדובר אל הפעולה) לתחביר ,אולם מנקודת ראות של הלהגים התחלפות סיומים מעין ־ ו /־ ו ן שייכת לתורת הצורות .והואיל ומערכות הערבית הקלאסית והלהגים משמשות בטכסטים שלנו בעירבוביה ,לא ברור היה ,איפה מקומן של תופעות מעין אלו .אף הייתי היום משנה פרטים קטנים אחדים לגבי החלוקה בין תודת הצורות והתחביר (השווה את החלוקה השונה במקצת בדק׳) ,אולם מאחר שהסעיפים צוטטו בהערות לטכסטים ,לא יכולתי ״להזיזם׳׳ עוד .כוונתי בציטוט סעיפי הסקירה הדקדוקית בהערות .6רק ב ע ת הדפסת הספר יצא ל אור הכרך הרא שון של ,Corpus Codicum Hebraicorum... Iהמכיל את פירו ש המשניות ל ר בינו לסדר זרעים ו מועד .בין אם נראה בכ״י זה או טוגדאף של הרמב״ם או את הטופס הפרטי שלו ב ל ב ד (השווה תרביץ כז ,536כט ,)261הרי משקף הוא בוודאי את הרגלי הכתיבה של רבינו .אולי אפשר יהיה עכ שיו ,בייחוד לאחר שיתפרסמו גם שלו שת הסדרים הנוספים הכלולים בכ״י ח שוב זה ,ע״י ניתוח כל האוטוגראפים הערביים של הרמב״ם ,כולל את פירו ש המשניות ,לי צו ר בסיס איתן יו תר ל הרגלי הכתיבה של ר בינו ובהתאם לכך נצלי ח ל שחזר כמה ת שובות ,ב אופן שתשתקף בהן בצור ה נאמנה יותר ד ר ך כ תיב תו של הרמב״ם. .7גם ב סי מון מלים מחוקות לא היתד ,אחידות ! כן נהגתי ב רו ב הספר לפסק את התירגום העברי ב שלמות ,אך בתחילת הספר הפיסוק אינו שלם — .כאן יו ע ר ,כי מסיבות טכניות השתמשתי בדרך כ ל ל ב מרכ או ת לסימן קיצור ולא בנ קודו ת כמו בכ תבי היד .בדומה נאלצ תי לעתים לוו ת ר על הניקוד שבכתבי היד .הכתיב בתירגום העברי אינו אחיד תמיד ,כי הוב או מלים ע ב ריו ת מן המקור הערבי, שלא רצי תי ל שנו ת את כתיבן. ס קיר ה ד ק דו קי ת ע ל ה ל שון ה ע ר בי ת 65 לטכסטים היתה בעיקר להקל על הקורא ,המצוי בטכסטים הכתובים לפי כללי הערבית הקלאסית .כדי לא לנפח את הקף ההערות ,הגדול בלאו הכי ,אף לא השתדלתי להיות עקיב בהבאת הסעיפים .ציטטתי סעיפים ,שעשויים היו במיוחד להקל הבנת מקומות קשים ,אולם לעתים קרובות קבעו שיקולים טיפוגראפיים בהבאת העדה או השמטתה .כן העדפתי ,מתוך שיקולי חיסכון במקום ,להעיד על מלים וביטויים ,שמהם אפשר היה לרמוז לסעיפים אחדים. אני מקווה ,כי במחקרי זה הצלחתי להוסיף נופך לקביעת שיטה בהוצאת טכסטים ערבייכריהודיים וכי על ידי מחקרים נוספים תימצא סוף סוף שיטה קבועה ומבוססת להוצאת טכסטים כאלה. §§ .12—2כ תי ב § .2רבינו מציין באוטוגראפים שלו תמיד ג ( = _ , ) £צ ,ט וכן , ) ft )= 0ת ( = > ,)£כמעט תמיד ד ,פחות כ! הוא אינו מציין ת״א מרבוטה וג׳ בלי נקודה אצלו= ( £והשווה דק׳ §.) 28 כי״ם אינו מציין ת ,וגם ת ובמקומו ת נדירות ביותר .מלבד זה דומה שיטת כתיבת הנקודות המבחינות בכי״ס לזו שבאוטוגראפים ,אך היא נעשית בפחות עקיבות .קטן יחסית מספר הנקודות המבחינות בכי״ש ובהתאם לאופיו של כ״י זה אין בכתיבתן כל קביעות ! רב יחסית חלקן של ,ftה וקטן זה של הגי״ם ,אותה הוא מציין 26ב 9,בנקודה מעליה דגול על יד יגוז ללא נקודה ,אך 26ב 6 ,בנקודה תחתיה יגוז .ל־גי״ן 26ב 8,נקודה מעליה ,אך לרוב חסרה הנקודה לציון הגי״ן ואף לזה של הגי״ם .לעתים נמצא ת במקום ת ,כגון 30ב 8 ,או אף ת במקום ת 27ב ,10,כנראה ט״ס .כי״א עקיב יותר! הוא מציין גי״ם ב־ג ואת הגי״ן ,אם כי לעתים רחוקות יותר ,ב־ג .מלבד גי״ם מציין הוא לרוב צ ,ט ,נדירים צ ,ft ,ת וכן ה ! נדיר מאד ד .ך׳ סופית מצויינת לעתים בנקודה ,כגון 15ב 12,ילזמך3,16 ,מ באלתדרך ( 1על יד תתדרך שם 10 ,ללא נקודה) .בר׳ ממעיט ביותר בנקודות מבדילות. נדיר ביותר סכון ,כמו כי׳״ס 26ב 6,נטלב .רגיל יותר התשדיד ,אך אף הוא נדיר וחסר גם במקרים בולטים העלולים לעורר אי־הבנה (דק׳ § ,) 29כגון ( 9,19ש) סכן=סכן .ו׳ ולעתים קרובות עוד יותר י׳ דגושות מסומנות בהשפעת העברית ע״י הכפלתן(דק׳ § ,) 30כגון 4,8מ ( ש) ויקוומון4,28 ,מ ( ש) ביינה .יש שעל האות המוכפלת ייכתב גם התשדיד ,כגון 7,58מ ( ש) אלקצייה .נדירים המקרים ,בהם מסמנת י׳ מוכפלת י׳ עיצורית (קונסוננטית) פשוטה (דק׳ § ,) 31כגון ק ( 8ש) בגייר ,והשווה גם קמד .5רסז 2 ( 49כהי״י) סייד אלחזנין מציינת הי׳ המוכפלת לפי הנראה י׳ עיצורית מונעת (סיר) לעומת י׳ עיצורית בלי תנועה of . . י (סיר) — .יש שב״אלדי ,אלדין״ מוכפלת הל׳ (כמו בצורות הנדידות יותר אף בערבית קלאסית! דק׳ § ,) 33כגון כה ! 4אוטוגראף ( ש) רפא 3אללדי6 ,97 .מ (ת) אללדין .אללדין נמצא גם באוטוגראף מו׳׳נ .8,493 . 1כן נוהג כי״ש לציין לפעמים ה׳ סופית מבוטאת ע״י נקודה מעליה (השווה דק׳ § 26ב) ,כגון עפ 1׳ 28ב ,שורה 22דעואד! (בטא .) da *■wah : ת שו בו ת ה ר מ ב״ ם 66 § .3א .ת במקום ה בסמיכות (דק׳ §ד2א ) 3נמצא גם באוטוגראף מו״ב 11,493וכן צד 1 (כי״ם* ש)! קנא ( 45ת) .ש׳׳נ קפד ( 40ש) .לעומת זד .רשמתי רק מקרים מעטים של ת במקום ה שלא בנסמך (דק׳ § 27אנ , ) 1בתואר הפועל :צב ( 13ש) :כשית מנהם ,ובדומה דנז ( 7ש). ב .בכתיבת ה במקום ת לציון עבד ,נסתרת יש לראות תיקון יתר (דק׳ §27א : ) 0נג 4 ( ש) וגרה אלמעאמלה .עא ( 4ש) פדאמה(!) אלממלכה .מא ( 9ת!) .עב ( 2ש) .ש״נ :מב ( 3ש) .מג ( 5ש) .קלד ( 58ת) לימה (אם אינו ליס עם כינוי חבור ,עי׳ דק׳ § 206ג). § .4רבינו כותב אותה המלה ,המסתיימת בערבית הקלאסית באל״ף מקצורה בצורה אלי״א, פעם בא׳ ופעם בי׳ :אוטוגדאף מר׳נ 13,496יחצא 4,497 ,יחצי(השווה דק׳ § , ) 10וכך המצב גם בכהי״י ,השווה למשל קד ( 13ש)! ( 3,536אוטוגראף ש) אלא ״אל״ .ש״נ מצויים ,וכי״ש נוטה יותר לכתיב בי׳ מאשר כי״ס ,כגון עו .5פ .2פו .9צא ( 20ש)* אולם גם להפך כי״ש בא׳ :כט .9ל .7עח — .4להפך נמצא לעתים רחוקות (כנראה באופן היפידאורבאני) א׳ מקצורה בי״א ,כשכללי הערבית הקלאסית מחייבים א׳ (דק׳ § 10ב) :קט ( 3ש) פסטי (אם אין להבינו לפי § .) 50רסג ( 4ש) אלי תרי (השווה דק׳ § 10ב . ) 3קכח ( 48כי״ש! ת ) 1ועצי אלראעי .וכן בכה״י התימני רעא ( 4ת ! ) הני ...ואנמי(כנהוג בכי״י תימניים ,ר׳ דק׳ § 10ב ל). § .5בגלל נשירת התנועות הקצרות הסופיות והיעלם ההמזה (§§ ) 104 .10מזדהות במבטא אל״ף ממדודה ומקצורה ! על כן יש ,שאל״ף ממדודה נכתבת ,לפי הקישה של אל״ף מקצורה, בי׳( ד ק׳ § 11אל ! 7 w zkm ווו ,) 80ולא אחרי כסרה קודמת בלבד ,כגון 6,6מ אלכרי5,50 ,מ אלנסי! ש״ג פח 55כי״ס אנקצי | | ,כי״ש אנקצא — אלא אף במקרים אחרים ,כגון מה 6 קצי! ש״נ לג ( 11ש) כי״ס רצי 11 ,כי״ש רבא <רצא! לט 3כי״ס במצי ! 11כי׳׳ש באמצא.2 בכלל נדמה ,כי כי״ס מרבה לציין אל״ף ממדודה בי׳ ,בניגוד לכי״ש ,אף כי כי״ש מרבה לציין אל״ף מקצורה בי׳. § .6א .לפי שגם ־ ה וגם ־אה מבוטאות בנפרד כ־ , aהן עשויות להתחלף (דק׳ § 27ב): אוטוגראף ( ש) רעד 2אמרה=אמראה<אמראה (והשווה פדידלנדר ,מלון ,ערך צחנה) .ש״נ: דכא ( 10ש) כי״ש מראעה 1 1 ,כי״א מדאעאה .רסז .17אח״כ נמצאת ־ ה במקום ־אה אף לפני כינויים :צ ( 7ש) מבארתהם .התופעה ההפוכה קכו ( 31ת!! 2כהי״יז) אתנאתין(־אה במקום ־ ה) חשודה. ב. ~ה או ־אה עשויות להכתב בנפרד במקום א׳ מקצורה או ממדודה ,י שעמן הן מזדהות במבטא (דק׳ § 27ג , 3ל .ד) ,כגון יא ( 2ש) ,דלג ( ש) אבראה (השפעת בראהו) .לד 6 ( ש) אצרה ,ועי׳ §§ 70ג .73 .רטז 17בראה ,עי׳ Fleischer, Kieinere Schnftenב 494וכן דוזי שורש ברר ,ערך בראה (בהוראה אחרת) .יח ( 12ש) כי״ס לפתיה 11 ,כי״ש לפתיא .קכח 48 ( תן) בד׳ ועצאה 11 ,כי״ש ועצי .אה״כ נמצאת ־( א) ה אף לפני סופיות :קז ( 1ש) ואנר1אתין (הא׳ השניה בין השיטין). .2השווה גם את צורו ת הכתיב ה שונות של האולא ( 6,185ת). * : . y jהאולאי ( 12,183ש)! האולי ( 15,183ש)ו ס קיר ה ד ק דו קי ת ע ל ה ל שון ה ע ר בי ת ג. 67 להפך נכתבת א׳ במקום ־( א) ה (השווה דק׳ § :) d , ^ 27כה ( 5ש) באלחיא (והשווה גם דסז 43אלאסתצא = אלאסתצא»ה) .כך עבר הריבוי אפעלה לקבוצת אפעלא■ ( 9,55ש) אנצבאהם = אנצבתהם .וכן ( 14,145ש) ,ד׳ הוספות ותיקונים. § .7דבינו נוהג לכתוב א׳ אלוקאיה ,ר׳ אוטוגראף מו״נ 1,499מ .29,16,501 ! 12,500 1כהי״י אינם אחידים בנידון זה (השווה דק׳ §§ ,) 43 .42כי״ש כותבה לרוב ,כי״ס וכי״א משמיטים אותה (השווה למשל עח ! 3קעח ! 6ועי׳ גם קלו .) 25אולם כי״ס המדוייק מרבה לכותבו בתשובות יותר מאשר בשאלות וסא 2סרוקה פעמיים בשאלה ,אך בתשובה הניחה ,סימן ,כי כך היה לפניו .אד גם כי״ס אינו עקיב ,השווה 4,28מ ( ש) אחצרו ...ישהדו ...עאינוא... וצדו ...פאחצרו ...שהדו7,37 .מ ( ש) יחלפוא ויסתגיבו. § .8צ עשויה לבוא במקום ט (דק׳ § 21ב) ,כגון רסא ( 2ת)! ש״נ :ל ( 9ש)! קפא ( 7ת)! רס ( 16ש) — .נדירה ביותר ט במקום צ ויש לראותה כתיקון יתר (דק׳ § :)23יב ( 1ת) יחטד. ל ( 26ש) כי״ס אלאסתפאטה 11 ,כי״ש אלאסתפאצה .לט ( 33ת) כי״ס מחט 11 ,כי׳׳ש מחץ. § .9א .ע״י הידמות להגה נחצי או מפכם ס׳ נהפכת ל־ צ׳ (דק׳ §20א) :ז ( 9ש) כי״ש יפצח 11 ,כי״ס יפסח .פז ( 13ש) אלמצטור .קד ( 6ש) אלאוצט .קנא ( 45ת) קצמת .קנא 51 חצאב .קנח ( 4ש) כי״ש אלצחר 1] ,כי״א אלסחר .קצד ( 2ש) יכצדה ,ובדומה אוטוגראף ( ש) רעז 4אלצצארה ,ו ע ״ ע .Beaussierרנב ( 10ת) צנגה (ע״ע פרידלנדר ,מלון ! הידמות ל*כ הפרסית) .רנו ( 14ש) צדרה (והשווה ש״נ רנט . ) 10לעתים רחוקות מצויה צ׳ במקום ז׳ (דק׳ § 20ב) :אוטוגראף ( ש) רעד 5רצק. ב .ס׳ במקום צ׳ (דק׳ § 18ב) רשמתי קלו ( 59ת) ( 2כד,י״י !) ויסקל ...סקאלה ! ש״נ שם 24בר׳ יסבגו 11 ,כי״ש יצבג 47 .כי״ש בסמג| | ,בר׳ בצמג .כל שלוש הדוגמאות נמצאות כך בס׳ אצל §18 w iiim o re, T he sp o k en A rabic o f Egypt2 ולפנינו כפי הנראה דיסימילאציה. בדומה ( 11,535אוטוגראף ש) אלתסחב פי צחבתה(!). ג .חת>חט נמצא באוטוגראף ( ש) רעז 15ליחטאט ,גם בהשפעת חט׳ הסופית. § .10הד,מזה תיכתב לעתים רחוקות בלבד ! והואיל ובתעתיק עברי אין הקבלה להמזה והיא מסומנת ,כמו בכתב בלתי מנוקד ערבי ,בא׳ ,בו׳ או בי׳( ד ק׳ § , ) 11קשה לקבוע ,אם משמשים הם עדיין כנושאי הד,מזה או הנחה הא׳ במקרים אלו והו׳ וד,י׳ באו במקום ההמזה .על הפיכת המזה בראש המלה לו׳ (דק׳ § 11ד ) 3עי׳ § ,40על העלמה בסוף המלה (דק׳ §11א,3אל) §§.5 .43אחרי תנועה ארוכה חסרה ההמזד( ,הסופית בעצם ,אך אח״כ גם לפני כינויים) לא רק כשהיתה צריכה לבוא ללא נושא ועל כן לא היתה אפשרות להעתיקה לעברית ,אלא פעמים אף במקרים נוספים ,מעין( ד ק׳ § 11א ^ ) 9 ,31מ ( ש) לשרכאהא .3באוטוגראף נמצא (מצוטט אצל פרידלנדר ,xvnהע׳ ) 4משיתה ,המשקף בודאי את העלם ההמזה ואת הכפלת הי׳ (לפחות לראשונה« דק׳ § 11ב . ) bגם אחדי עיצור (שלם) ללא תנועה לא תיכתב ההמזה וכפי הנראה נעלמה (דק׳ § 11ג , ) 3כגון ( 14,428ת!) בר = :ע» < כתיב כמו ברא דלד 14 .3השווה את צו רו ת הכתיב ה שונות ( 2,93ש) וכדאי ושקאיי. ת שו בו ת ה ד מ ב״ ם 68 (ש !) בדיר ביותר ויש להסבירו בכתיב ״ספרותי״ ,עי׳ להלן .לעומת זד .רגיל למדי שיא על יד שי ,בייחוד באקוזאטיבום ,במיוחד בכי״ש ,כגון צא ( 6ש) כי״ס שי 11 ,כי״ש שיא .ייתכן, כי השימוש הרב בא׳ באקוזאטיבוס דווקא מושפע מא׳ המושא (דק׳ §11ר . ) £0 ,אך המבטא החי היה כפי הנראה ללא המזה בהכפלת הי׳( כי ההמזה אחרי י/ו שואיות מידמה לי/י ,דק׳ § 11ג ל ) ,השווה נב ( 19ש) שיה (אקוזאטיבוס)! צא ( 10ש) שיה (!! נומינאטיבום); רע 4 ( ש) שיי (גיניטיבוס) .בדומה יש להבין בצוהא .8,507גזו ,גזוא ,גזוה נמצאים מח ( 5ש); נט ( 1ש)! ויפב ( 7ש) והתהוו כנראה ? , guzu<guzu’ <guzעיין דק׳ § 11ג , aהערה .32 אמרה רעד ( 2אוטוגראף ; ש) התהווה מתוך אמראה (§ 6א) ,שנתהווה שוב ע״י המעתק a< a?aמתוך אמראה ,עי׳ דק׳ § 11ב , 6בייחוד הע׳ ,25וכן סב ( 6ש) יטמאן (משקף כנראה ) jatmannולהלן קראה .על כולתה=כוולתה קד ( 9ש) עי׳ דק׳ § 11ב , aעל אלראיסה קעד ( 1ש) דק׳ § 8א .קראיה (דק׳ § 11ב ) eדמב 127כי״ש ( 11פ ר /פריס קראה) נבנה מן הפועל קרי < קרא (§ .) 43צורה כמו מראיאת (שבה גם בערבית קלאסית נושא ההמזה אינו א׳! דק׳ §11ה ) 3קפ ( 6ש) לקוחה (כמו מסמועאת ומשמומאת המקבילות) מן השפה הספרותית ועל כן הובעה בה ההמזה ,בהתאם למבטא בערבית הקלאסית ,באמצעות א׳, השווה סט ( 8ש) מאונתהם(!) .רגיל למדי סאל (דק׳ § 11ה ל) ,כ גון( ש) כד ! 2רכט ( 15אך שם 11,405פסיל) ,כנראה כדי שלא להחליפה ב׳סיל׳. § .11א .וצלה :רשמתי מקרים בודדים ,שבהם לא הושמטה הא׳ הוצלאית של התוית לפני ל׳ היחס (דק׳ § ,) 35בייחוד כשהתוית הורגשה כחלק של המלה :לאלאן ( ש) 6,8מ ! 4,55מ. לאלדי קכו ( 46ת !) ב״ג| , j כי״ש ללדי .אבל גם מלבד זה :רסח ( 26ת ! ) לאלמקדם .בן במקום אבן שלא לפי כללי הערבית הקלאסית (דק׳ § 37ב) נמצא 1,13מ ( ש) בן עם פלאן. 7,31מ ( ש) בן עמהא (לעומת 1 3 ,31מ אבן עמהא)( 8,533 .אוטוגראף ש) בן אלמתופי. ב .מלים מורכבות ,המכילות כחלק שני של הרכבן מא ,תיכתבנה לעתים כמלה אחת ולעתים כשתיים (דק׳ § ,•46אולם לעתים קשה לקבוע ,אם שתי מלים לפנינו או אחת ,כי הכתיבה צפופה) ,השווה את ש״נ רסד ( 39ת) כי״א פי מא 11 ,כי״ש פימא! רסז ( 89ת) כי״ש ואנמא | j ,כי״א ואן מא ! ועי׳ רח ( 56ת) .מא נפרדת שלא כמקובל בערבית הקלאסית נמצאת למשל רסג ( 25ש) רב מא ! להפך צורפה מא למלה הקודמת ( 9,152ש) כלמא ״כל מה״ .כן נכתב כשתי מלים (דק׳ § ,46הע׳ אחרונה) חין אדן (שים לב לציון התנוין בנ׳ ן) ( 2,38ש) — .התוית נכתבת גם באוטוגראפים (עי׳ מו״נ) פעם כמלה נפרדת ופעם במצורף לשם שאחריה .כהי״י אף הם אינם אחידים (כי״ס נוטה לצרפה ,כי״ש וכי״א להפרידה)! לשם אחידות חיברתי את התוית בשלושת כהי״י לשם שאחריו .בש״נ נהגתי בחלק השני של הספד (אך לא בהתחלה ! אורך זמן ההדפסה פגע גם כאן באחידות) בהתאם למה שנמצא בכה״י. § .12התנועות :א .ציון התנועות נדיר .התנועה המצדה ביותר היא הצמה (השווה ת׳ ר׳ אברהם בן הרמב״ם ,xxvהע׳ 4ומיינץ ,) 560כגון(בדפוס לא סומנו לפעמים ,מסיבות טכניות, התנועות) ( 15,43ש) כנא ע ל פי כי״ס ,אך | | כי״ש כנא ללא תנועה .היא משמשת לציון 69 ס קיר ה ד ק דו קי ת ע ל ה ל שון ה ע ר בי ת הסביל ,כגון ( 8,36ש) סטר ,4וכן כשקיים חשש ,כי מלח תוחלף באחרת ,כגון 9,12מ ( ש) באלסנה7 ,29 .מ ו1ם ...בעדה (ולא :בעדה) — .נדירה בהרבה הפתחה ,כגון ( 5,36ש) והו. גם ע״י פתחה נמנעת לעתים החלפת מלה באחרת ,כגת ( 13,16ש) סנה (הקריאה אינה וודאית) ,וכן בצורה הקשה ( 14,19ש) ואדר (אולם מסתבר כי ׳ מציין כאן מדה ,עי׳ דק׳ § .) 40אך בדרך כלל תחסר הפתחה אף במקרים ,בהם עלול חסרונה לגרום אי־הבנה .על כן מוסיף הכותב כה ( 3ש) ל״אלמקארץ״ ,היכול להיות הן בינוני פועל (בכסרה) והן בינוני פעול (בפתחה) ,לא ניקוד ,אלא הסבר :אלמקאדץ אלדי אלמאל מעה (כל' אלמקארץ) אלמקארץ) ,מות וכ ( 4ת ! ) אנו מוצאים ואמא אלמקארץ פאן אתבת רב אלקראץ (כל׳ / אלמקארץ. ב .לעתים רחוקות יחסית תצויין צמה בו׳ נחה ומספר לא־מבוטל ממקרים אלו חשוד כט״ס. דוגמאות :קנד ( 2ש)! ( 4ת) אלאחרוף .דלג ( 22ש) אשהור .דד ( 2ש! ת!) אלגמועה מציינת אולי ,אם אינה ט״ס כרגיל בכי״ש (קרא אולי :אלגומעה) ,תנועה איפינתיטית. לציון הסביל נמצא רמב 126כי״ש יולזם 11 ,פר׳ ,פריס ילזם .באותו כה״י עצמו עשויים לבוא שינויים ,כגון רמו ( 7ש) כי״ש כונת על יד כנת לפי מהדורות שונות .רגיל ביותר בכי״ש רגול ,לעתים קרובות על יד רגל בכ״י אחר ,כגון רמב , 162והשווה דמו ( 6ש) כשבכי״ש עצמו נמצא לפי מהדורות שונות רגול על יד רגל .ייתכן ,כי בכמה מן המקרים לעיל וכן להלן לפנינו הארכה ארעית של התנועה בהשפעת הטעם כרגיל בטכסטים ״מערביים״ ,ועי׳ דק׳ §8ה ,הע׳ ,28סוף .ספק ,אם לכאן יש לשייך את הכתיב הקבוע בכי״ש תאלף = תאליף ,כגון קצ ( 8ת) ,אשר מבטאו היה אולי (כלומר התקצרות תנועה ארוכה בלתי מוטעמת בהברה סגורה! והשווה להלן את הריבוי תואלף) .נדיר יחסית כתיב מלא של כסרה (אך עי׳ §§ . ) 1 9 .13מצוי לפעמים משקל פעאליל במקום פעאלל (דק׳ § 130ב): קיב ( 3ש) אלעואציף ואלזואביע .קסט ( 5ת) אלאצאגיר .רלא ( 13ש) אלאראמיל .אף תלאמידה נמצא רה ( 1ש) .להפך פעאלל במקום פעאליל (דק׳ § 130א) :קפ ( 15ת) תואלף (עי׳ לעיל) .רסז ( 24ש) כי״ש ממאלך 11 ,כי״א ממאליך .רסז ( 29ש) כי״ש פואסק 11 ,כי״א פואסיק .וכן ש״נ בכי״ש עצמו קפג ( 11ש) .על באיזא לז ( 14ת)! ( 3,147ת)! ש״נ קלד ! 56 ( 60ת) עי׳ דק׳ § 8ב ,סוף .לא רשמתי מקרים וודאיים לכתיב מלא של פתחה .סג ( 9ש! כי״ס!) הרבות וכלנאה ט״ס ,שנגרמה אולי ע״י דחיית הרבות (§ .) 59בגלל השגיאות הרבות בכי״ש חשודים המקדים המרובים יחסית של כתיב מלא .בכי״ש עצמו נשתמר נוסח בכתיב רגיל רמו ( 32ש) ,והשווה גם רמב 68את נוסח פריס ,אשר בדרך כלל קרוב לכי״ש .למא במקום לם (השווה ת׳ ר׳ אברהם בן הרמב״ם ) 213קעו ( 4ש) הוא ייחוד אורתוגראפי בלבד. / כתיב חסר של פתחה ארוכה נדיר .הכתיב הקבוע תעלי בכי״ש ,כגון רסז ( 57ת) ,נראה קיצור ,וכן הכתיב דינר ( ש) דל ! 7רלג ! 9רמח ( 1דק׳ § 9ב ! אין נראה ,כי לפנינו השפעה .4אך עטב ל ב ( 9ש) אינו סביל ,אלא משקף כנראה להג ,שבו זהים מבחינה פונימאטית כלומר = ע ט ב <( הי ד מו ת תנוע ת) ע טב (דק׳ § 4א). // / i .i n ת שו בו ת ה ר מ ב״ ם 70 עברית) .למקרים של התקצרות לפני ע׳ סופית ,כגון אוטוגראף ( ש) רעז 19אבעוה 1מז 10 ( ש) כי״ם פאבעה 11 ,כי״ש פבאעה ! בייחוד בכי״ש ,כגון 5,85מ כי״ש פאבעהא (עי׳ הוספות ותיקונים) j | ,כי״ס פאבאעהא ,לח ( 5ש) דרעא (לעומת לח 2דראעא) — ,ע י׳ דק׳ § 9א. על אסעה (בלי ל׳ אחרי הא׳!) ל ( 15ש) עי׳ דק׳ § 9א. §§ .84— 13ת ו ר ת ה צ ו ר ו ת §§ .17— 13כ י נ ו י י ם : § .13כנוי נפרד :אנתי (בי׳ נחה ,השווה דק׳ § 49א) נמצא לפעמים בכי״ס ,כגון יג 3ן לא 5 (אך 11כי״ש אנת) .נראה ,כי הכתיב המלא בא כדי להבדיל זכר (אנת) מנקבה (אנת) s בטכסטים בלתי מנוקדים והשוה §.19 § .14כנד חבוד :לב ( 2כי״ס ש) נמצא בה( 7,50 ,שם) אלי בית אמה(!) .מסתבר ,כי אין לפנינו ניקוד פסוודרקלאסי של הה׳ ,אלא מקומה הנכון של הצמה הוא לפני הכינוי והניקוד משקף את כינוי הנסתר*! ( oh,עי׳ דק׳ § 50ה) .להו נח ( 10ת); לאנהו קמב ( 7ת) נראים לכאורה כתיב פסוודו־קלאסי ,והשווה דק׳ §50ז. § .15כינוי רומז :א .הדא במקום הדה נמצא לא רק בכי״ש (פעם גם | | כי״א! רנו ,) 95 שמעתיקו מחליף תכופות א׳ וה׳ סופיות (עי׳ במבוא) ,אלא במקרים הבאים אף בכי״ס :ו ( 7ש) הדא אלתלתאן( 18,17 .הסכמה) הדא אלפתוי ובהא(!) אקול .נב ( 17ש •,גם 11כי״ש)11,100 . ( ש) .ייתכן אפוא שאין לפנינו באחדים ממקרים אלו ט״ס ,והתחלפות זו מקורה בזה ,שבלהגים אחדים ניטשטשו (או לא נתהוו מראש) ההבדלים בין הדא להדה (עי׳ דק׳ ^— .aKS( 1 לעומת זה לא מצאתי בכי״ס הדה במקום הדא (כפי שזה מצד אמנם לפעמים בטכסטים ערבייכדיהודיים ! עי׳ דק׳ § 51א ל) .עלינו להניח ,כי גם הנקבה בוטאה בלי ה /ועל כן נדחה בכתיב הדה מפני הדא. ב .ספק ,אם מותר לנו לראות במקרים המועטים לערך ,בהם נמצא דלד במקום תלד (עי׳ גם דק׳ §51ד ) 3לא טעויות סופר ,אלא (בייחוד לאוד העובדה ,כי כתיב זה נמצא גם באר טוגראף ,ר׳ להלן) השתקפותם של להגים ,בהם הובעה הנקבה של דלד אף היא ב־ ד׳( ב־ ד ?) ולא ב־ ת׳ וההבדל בין שני המינים התבטא ,אם בכלל ,בתנועה ! כאשר סופרים ,שהשתמשו בצורות כאלה בדיבורם ,״תירגמון״ לערבית קלאסית ,עשויים היו לכתוב גם לנקבה צורות ב־ ד ( ב־ ד) .דוגמאות :רעז ( 6אוטוגראף! ש) בדלך אלבצאעה (אד לפני כן תלך אלבצאעה). דנב ( 8כי״א ת!) דילד אלפתילה .קלד ( 41ת!) דלד אלבלאד (לפי כי״ש! בר׳ אלבלד!) .אין נראה להסיק איזו מסקנה שהיא מן הדוגמה הבודדת דנב ( 11ת!) ותלד אלפתח ,אף כי גם תלד במקום דלד נמצא לפעמים בטכסטים ערבייט־יהודיים (עי׳ דק׳ §51ד< , ) 1אלא לפנינו ט״ס. § .16כינוי שאלה :איש (השווה דק׳ § 52ב) אינו נדיר ,כגון 5,33מ ( ש) ,קמו ( 10ת). . 1דא ארמית ול א ערבי ת ל פנינו 4,140מ סת אל תרף דא. ס קיר ה ד ק דו קי ת על ה ל שון ה ע ר בי ת 71 וכן איש מא ( 10,75ש) .כן נמצאת פעמיים הצורה ה״מערבית״ אש (השווד .דק׳ § 52ג) קסה ( 4ש) אש יכון ספר תורה .קפז ( 6ש ,כי״ש 11כי״א) .רמו ( 27ש) מתחלפים איש ו־אש, והשווה גם קלה .2 § .17כינוי סתמי :א .שי ככינוי סתמי (עי׳ דק׳ § 1 53א ) 3אהוב יותר על רבינו מאשר על השואלים ( :ת) 7,254לא ימכן פי שי מן בלאד אלעראק 13,489 .ולא תגייר בשי מן תלך אלאקאויל 11,513 .פי שי מן אתאר אלמלה.9,514 . ב .כמו בלהגים (עי׳ דק׳ § 1 53ב) משמש פלאני ככינוי סתמי אדיקטיבי ,כגון ( 4,316ת) אלמוצע אלפלאני — .על אלאנסאן עי׳ §.116 §§ .21— 18ע ב ר . § .18מסתבר ,שניקוד ע׳ הפועל בבניין קל שונה במידה מרובה מזה שבערבית קלאסית (השווה §12א ,הע׳ וכן דק׳ § ,) 55אך זה ניכר בטכסטים בלתי המנוקדים שלנו בעיקר בפעלי לו׳׳י (עי׳ דק׳ § , ) 106כגון 9,50מ ( ש) פבקאת (אך שם12 ,מ פבקית) .צב 6ובקאו (וע״ע פרידלנדר ,מלון) .רצא נמצא צ ( 9ת) .וכן גם בפעלי ל״א ,שהפכו ללו״י (ר׳ §3,425 :)43מ (ת) וטאהא (אם אין הא׳ מציינת המזה). § .19נוכחת מסתיימת בשאלות לפעמים ב־תי (השווה דק׳ § .) 56מסתבר שלפנינו רק כתיב מלא ,כדי להבדיל בטכסטים בלתי המנוקדים בין נוכח לנוכחת (והשווה § ! ) 13כגון רלג ( 14ש) תצרפת(!) אנת(!) ...תכוני קד אכדתי ...תצרפתי .יג .3ל .13 § .20נוכחים מסתיימים בשאלות לפעמים ב־תו לא רק לפני כינויים :קז 6אנתם אמנתונא. רנ 10עלמתוה ,אלא גם שלא לפני כינויים :קז 6וצמנתו דרך .טז 7אקניתו. § .21נסתרים בסיום ־וו נמצאים רק בת׳ ל״ז וצ׳ ולפנינו כנראה תופעה מיוחדת לשואל זד( ,השווה דק׳ § .) 59לעומת זה נראה אסתעמלונהא קם ( 16ת!) ט״ס. §§ .25— 22ע ת י ד : § .22אחת התופעות הבולטות ,המטביעות על חלק של השאלות חותם של ״מערביות׳׳ ,היא נ׳ כתחילית לעתיד מדבר (דק׳ § .) 63אמנם רשמתי תופעה זו רק בשאלות ,כגון יד 1קנעת נאכד 15,153 .ונעלם יקין אני לם אכד(!) .קע .6רכט ? 17אולם נראה שזה מקרה בלבד, שהרי פרידלנדר § 4ומיינץ 565/6מציינים תופעה זו בין תכונות לשונו של רבינו ,והשווה גם ם׳ יובל לד״ר ב .מ .לוין ,עמ׳ ל״ח ,הערה .9אך כמובן ייתכן ,כי בכמה מקרים יש לייחס את צורת ״נפעל״ לצייון מדבר למעתיקים ,השוה כי״ס כז 8׳׳אפעל״ ,אך 11כי״ש ״נפעל״. אברהם ,בנו של רבינו ,לא השתמש בצורה זו ,ר׳ תשובות ר׳ אברהם §.23 § .23לעומת זה רשמתי רק מקרה אחד של ״נפעלו״ לציון מדברים :לד ( 23ש) אנא ואלאולאד נתלפו .נדמה לי ,שצורות אלו(השווה עליהן דק׳ § ) 64היו המוניות לחלוטין ועל כן המעיטו להשתמש בהן בכתב ,בו בזמן שלא היו פקפוקים כאלה לגבי ״נפעל״ ,שהוא ״קלאסי״ לצייון מדברים .על כן אין להניח ,כי צורה זו תבוא בתשובה ,עי׳ קמח .19 § .24ב׳ לפני עתיד נדירה ביותר (עי׳ דק׳ § ) 65ונמצאת רק פעמיים בשטר מודעה מדמשק משנת 1507לשטרות ( = :) 1196ר״נ 5והו ביאכדני שלא כדיני ישראל .ובהמשד 72 ת שו בו ת ה ד מ ב״ ם 8,456מ פמא באעמלה .אולם דסד 18כי״א בצעב אלדי קיל ,קרא עם 11כי״ש פצעב. § .25אין להניח ,שתנועת ע׳ הפועל נשארד .כמו בערבית קלאסית (עי׳ דק׳ § ,) 61אך בטכסטים בלתי המנוקדים שלנו אין תנועת ע׳ הפועל משתקפת אלא בעיקר בפעלי לו״י (דק׳ § :) 107לג 14יכפאהם .מפעלי עו״י רשמתי לד 15ובהמשך יבאת, ע״ע .Beaussier § .26ס ב י ל : § .26א .הסביל הפנימי נדחה במידה מדובה 1ע״י הבניינים החוזרים ,ר׳ § 36והשווה דק׳ §.66 הפעיל ,מאחד שהפועל לא הורגש ונופי באה בשאלות לעתים קרובות צורת ב .במקום •T / כסביל ( ע׳ דק׳ § ,) 67כגון רם 5תופא .דכט 30מתופיה .דפ ( 1אוטוגראף). §§ .37— 27ב נ י י נ י ם : § .27בינוני פעול של בניין קל בא במקום הבינוני הסביל של הבניינים הגורמים (דק׳ §,) 68 כגון מתבות 9 ,70מ ( ש) .קס( 15 ,ת) אכשאב מהיאה מצלוחה לדלך (והשווה פרידלנדר, מלון ,ערך צלח) .קפג ( 10 ,ש) והו מנשוב פי אלמזאמיר .רכ ( 1ש) מסבול (אך השווה דוזי, ערך סבל ,שלפיו בא בכלל הבניין הראשון של פועל זה בהוראת הרביעי) .מחדור נמצא ריח ( 22ת) אלמחדוראת ! רסח 13אלנקש מחדור כאלכתאבה (ב שני המקרים בכ״י אין נקודה על הד׳).1 § .28בניין ראשון ושלישי מתחלפים (השווה דק׳ § ) 69בכתבי היד השונים :לט 11כי״ס ותכאתבני 11 ,כי״ש ותכתב לי .נא 12ואילך כי״ס תסוא 11 ,כי״ש תסאוי. § .29בניין ראשון במקום רביעי (דק׳ § ) 70רגיל למדי בפעלי עו״י ! כך באוטוגראף ( ש) דעט 3פאק .לב ( 6ש) כי״ס צאבה ( 11כי״ש אצאבה) .קד ( 8ש) פקאמת .קלג ( 16ת! שני כהי״י!) דארת (אך לפני כן :דאר ב) .קלו ( 89ת!) בד׳ ראד ( | | כי״ש אראד) .וכן פעם בפועל מגזרת ע״ע :רנד 23כל — .בניין שני במקום ראשון (דק׳ § ) 72רלג 61מהוג (אם אין להבינו כבינוני סביל ,עי׳ שם). § .30בניין רביעי במקום הראשון רגיל למדי (דק׳ § !) 74מצוי ביותר אבאע<באע ,כגון באוטוגראף (ש ובדומה ת!) רעז ( 8,19 ! 19ש)! ( 1,33ת)! קצב ( 1ש) .דכח ( 1ש) .לעתים גורס כי״ס אבאע ) | ,כי״ש באע ,כגון לט ( 21ש) .להפך כי״ס פביעת ,כי״ש פאביעת נא .1אולי בג ל ל העלם הסביל נמצא קפא ( 12ובדומה בהמשך : 2,309לפי שני כהי״י ! ש) כתיקון יתר סביל במקום פ עי ל :ויקאל צדוק הדין וקינות כל ואחד (אם אין לראו ת ב״בל ואחד״ מחשבת משנה [ .)] afterthought . 1ובזה מתאשר הנוסח מורה נבוכים ,הוצ ׳ יואל 3,429מחדור (ואין לגרוס עם פרידלנדר ,ערך חדר ״מחצור״ ,אף כי ריח 22אפשר לקרוא גם ״מחדוד״ ומהר״ם אלאשקר שם תרגם ״המוכנות״ ,ד״ל ״מחצוראת״ ,שלכאורה יכול היה להשתבש מן ״מחצוראת״) — .בינוני פעול קל במקום בינוני סביל בניין שני הוא כפי הנראה ״מעביד.״ ,המובא פרידלנדר ,מלון ,ע ר ך עבי ,ואין אפוא ל הבינו כ״מעבאה״. ס קיר ה ד ק דו קי ת על ה ל שון ה ע ר בי ת 73 ( 15ש) .כן השווה לה ( 2ש) כי״ש פאגוא 11 ,כי״ס פגאו .רגיל מאד אוהב ,כגון ( 5,15ש); קסט ( 1אך בשני המקרים בתשובה והב) .רגילה למדי תופעה זו בפעלי לו״י ,כגון אחכי 1,28מ ( ש) .רמו ( 12ש) .מצוי אקני ,כגון ( 1,16ש) .אקצי 3,172מ ( ש) .בפעלים אחרים: אשרט ( 4,34ש) .אבעת באוטוגראף ( ש) רעז ( 6,79 ! 13ש)• אערץ (ע״ע דוזי) 6,373מ. אנדר רלח ( 1ש) .חלק של תופעות אלו יש כנראה לזקוף על חשבון המעתיקים ,השווה ש״נ כגון קפב 3כי״ש אעטף 11 ,כי״א עטף .2 § .31לכאורה בניין חמישי במקום שישי הוא תעלי ,אשר מצוי בכי״ש וכן באוטוגראף מורה נבוכים ,הוצ ׳ יואל 18,14,498 ! 25 ! 24,497וכו /אולם מסתבר יותר ,כי לפנינו בתיבה מקוצרת של מלה נפוצה זו ,עי׳ § 12ב ,סוף — .ש׳׳נ בין בניין חמישי לשביעי נמצאים 8,10 כי״ס לינצרף ,כי״ש (עי׳ הוספות ותיקונים) ליתצרף. § .32בניין חמישי עם א׳ פרוסתיטיקון(דק׳ § ) 75נמצא כא ( 8ש) אתמנע (אם אינו בניין אתפעל ,הגזור מבניין קל ,ר׳ § ,33סוף) ,והשווה גם 9,49מ פאתסלמה בא׳ מחוקה (עי׳ הוספות ותיקונים). § .33בניין שישי במקום חמישי נמצא למשל קיד ( 1ש) תעאודוה( 5,220 .ת) ואלתזאיד (ע״ע דוזי) .רכה ( 10ת) תפאצל .ריז ( 12ת) תצאפח .השווה גם את ש״נ רסז ( 86ת) כי״א מתגאירה | | ,כי״ש מתגיירה — .בניין חמישי במקום שמיני (דק׳ § ) 78נמצא רמב 79פר׳ תגסלת ( 11אגתסלת) .במקרים אחרים (בהם לא בא עבר בלא א׳ פרוסתיטיקון) ,כגון פד 8יתקסמוה ! דג ( 6ת) יתקצי ,ייתכן כי לפנינו בניין אתפעל ,הגזור מבניין קל ,השווה § ,32סוף ,וכן דק׳ §.85 § .34נושאו של הבניין השישי עשוי לבוא ביחיד וההדדיות מובעת ע״י מלת יחס (או אין מציינים אותה כלל ! דק׳ §5,20 :)80מ ( ש) רגל תכאצם מע זוגתה ( 9,318 .ש) יתזאיד אלשריך מע וכיל ב״ד .קצו ( 14ש) תחאגג .רלג ( 117ת) תואטי מעהא. § .35הבניין השביעי יווצר גם מפעלים עומדים (דק׳ § :)81כב ( 6ש) אנפני .רה ( 6ת)! רמא ( 8ת) ינסקט .רטו ( 25ת) אנפסד (ע״ע . ) Havaוכן נמצא אנצאף ,הידוע כבר מן הערבית הקלאסית ,רנד ( 38ת) ואילך .יש כמובן להתחשב גם בשינויי מעתיקים ,השווה רסז ( 18ש) כי״ש ינכמל 11 ,כי״א יכמל. § .36הבניין השביעי משמש כסביל של הראשון (דק׳ §! 82 w zkm ווו ( 3,20 :)79ש) אנצר( 1,23 .ש ! על יד סביל פנימי) ינבאע אלקרקע ויוכד( 14,27 .ת) אנפהם ( 10,69 .ש) אנעאק (אך שם 8 ,מנע)5,242 .מ ( ת) אנעמל (ע״ע . ) Havaיש גם להתחשב בש״נ של מעתיקים :קלו ( 20ת) כי״ש ינמחי 11 ,בר׳ ימחי. § .37א .הבניין השמיני בא במקום החמישי ,אם באמת בא 2,316מ ( ש) אעתמד במקום תעמד. .2ע ל כל פנים הבניין הרביעי עדיין קיים במידה רבה ואף מתחלף בכהי״י עם השני :ל ( 3,2ש) כי״ם אזוג | | ,כי״ש זוג 4,36 .מ (כי״ס ,ש) אוצא ,אד 4,37מ (כי״ם ,ש) וצא .הבניין הרביעי אף מצוי, כשהיינו מצפים ל שני 6,12 :מ אסצל. ת שו בו ת ה ר מ ב״ ם 74 ב. יש שבכי״ש נמצא הבניין העשירי ,כשבכי״ס הבניין השמיני :לג ( 8,ש) ארתצי 11 ,כי׳׳ש אסתרצי .פו ( 3ש) בי״ם אסתלף 11 ,כי׳׳ש אסתסלף ,והשווה עד ( 2ש) ליסתסלף לפי שני כהי״י ,אולם בכי״ם נמחקה הס׳ השנייה. §§ .39— 3 8פ ע ל י ע ״ ע : § .38יש שאחרי א׳ נחה תשארנה ע׳ הפועל ול׳ הפועל השוות נפרדות (דק׳ § ,86והשווה מיינץ ,565פרידלנדד ,) 5,54כגון קע ( 1ש) תקאדרא .קצו ( 14ש) פתחאגג .דח ( 32ת) שאחחוא .והשווה את ש״נ רנד ( 13ש) כי״א משאחחתהם 11 ,כי״ש משאחתהם. § .39רשמתי דק שני מקדים ודאיים של אנאלוגיה לפעלי ל״י (דק׳ § ,) 88שניהם בשאלות :טז 9אסתחלינא .מו 6אסתגריתה ■י. §§ .43— 40פ ע ל י ה מז ה : § .40פעלי פ״א עשויים לעבור לגזרת פ ״ו( ד ק׳ § (( 11,16 :)91ש) וודיא .פח ( 27ש) כי״ם מוכול ( 11כי״ש מאכול ,וכן בתשובה אף כי״ס). § .41רגילה הצורה יאם ,כגון סז ( 2ש) .קעז 5ואילך (ש פעמיים? ת) .קפג ( 5ש) .דיט ( 21ש) .אולי משקף כתיב זה מבטא מעין ( jammדק׳ § ,93הע׳ ?)6אך שמא (עי׳ דק׳ §11 ה ) bאין הוא בא אלא כדי למנוע החלפה עם יום. § .42עתיד בניין שני של פעלי פ״א נכתב לעתים קרובות ב א׳(ול א ב־ו׳ ! ובדומה הבינוני דק׳ § ,) 95כגון באוטוגראף ( ש) רעח 2תאגרני ,ובדומה פב .4דסג ( 20ש) תאידנא .קנח ( 22ש! 2כהי״י) יאצר אלצלאה (אך בתשובה יוצר אלצלאה) .צורות אלו משקפות מבטא vv מעין jaggerוכו׳ והא׳ אינה כפי הנראה אלא כתיב אטימולוגי .תפיסה זו מקבלת חיזוק ע״י כתיב עתיד מדבד בא׳ אחת באוטוגראף דעח ( 4ש) אגרך (אם אינו = אגרך). § .43רגיל ביותר מעבד פעלי ל״א לל״י ( 1דק׳ § ,) 98כגון ק ( 14ת) ויברי1,179 .מ ( ש) תבארו .קלד ( 49ת) וטינא .2ת ( 6מודעה) אלגתני. 11 .1כי״ש שם אסתגרתה נראה משובש (השווה שם 2יסתאגר במקום יסתגר) .גם צו רו ת אחרות, שנתהוו לכאורה ע״י הפלולוגיה (דק׳ § ,)90מפוקפקות :מה ( 3ש) גר תנ א (כך בנקודה ע ל הר׳) ,קרא : גדיתנא ,עי׳ שט .כן אין לםמוך על כי״ש ,המשובש לעתים קרובות ,רכט 20אנא אקרת ,קרא אולי : אקררת או אקרית — ,קלו ( 45ת ! ) בר׳ כבית ,קרא :כב ת ( על פי כי״ש רבת) .רסג ( 27ת ! ) אחתאג, קרא כנראה אחתגאג. . 1ובדומה ב שמות עצם :רנח ( 27ת) כטי = כטא ! שמות אחרים .כגון קראיה ,נו צ רו מפעלים ,עי׳ § .10 .2מפועל זה (בהודאה אחרת ״בא אל אשד,״) נו צ רו צו רו ת מעין לם יט ,עי׳ מה שהביא פדידלנד ר מפירוש המשניות לב רכו ת ב ע ר ך טיא(!) .ו אולי נגז ר ממנו פו על תנייני אטא רמב ( 163לפי 2כהי״י !)! אך נראה יותר לנסח ואטא. ס קיר ה ד ק דו קי ת ע ל ה ל שון ה ע ר בי ת 75 §§ .46— 44פ ע ל י פ ״ ו: § .44ה־ם הארוך מתקצר בעתיד קל סביל ועל כן מזדהות צורות אלו בכתב בלתי מנוקד עם הפעיל (דק׳ § :) 100קסא ( 9ש! 2כהי״י) וידע .רנז ( 11ש) תגד .רסה ( 18ת) ותטא .1 § .45פעלי פ״ו עוברים לגזרת עו״י (דק׳ § :) 101מה ( 9ת) ותכאל ,וכן צא ( 39ת) מכאל, והשווה פרידלנדר ,116ד״ע׳ ! 1אין נראה להניח ט״ס על אף דמיון ל׳ והליגאטורה א״ל. מפוקפק יותר הדבר בכי״ש המשובש ,בייחוד לאור ש״נ :פח ( 28ש) כי״ש יצאלהם 11 ,כי״ס יצלהם ! רמב 168כי״ש תצאל 11 ,פריס תצל ! ללא ש״נ רלג ( 45ש) תצאל ! והשווה גם תצאלך לפי שני כה״י בנעט ,אגדות הרמב״ם א , 10,67הע׳ .קכו 17יקיפון ( ת? כי״ש, אך 11ב״ג יקפון) ,ובדומה קסז ( 4ש) ,רח ( 6ש) .רסג ( 24ש) יקאפו .רלו ( 1ש) יהיבהא. § .46לעומת זח אין לראות בציווי אזן ( ש) כח ! 8מו •, 8נב 4בניין רביעי מגזרת ער׳י (על אף דוזי ,ערך זאן ,) KBrockeimann, Grundriss 568 ,שהרי צורות ציווי בתנועה קצרה אינן רגילות (ר׳ § 47ב! השווה גם בהמשך הישר של מו 8יזן ,תזן ,וכן נב 6וזן) ,אלא לפנינו ציווי בניין ראשון מפעלי פ״ו עם א׳ פרוסתיטיקון לפי הקשו של העתיד (השווה בלהגים Willmore, The Spoken; izan: 29, L. Bauer, Das palastinische Arabische4 ; asal: 164, Cantineau, Le Dialecte Arabe de Palmyre I; uqaf: 192§, Arabic of Egypt2 M. Cohen, Les Parlers Arabes ; esal, asal: 237, Cantineau, Les Parlers Arabes du Horan usel: 188, des Juifs d’Alger(. §§ .49— 47פ ע ל י ע ו ״ י : § .47א .אחרי העלם דרכי העתיד (ר׳ § ) 86הוארכה ברוב המכריע של המקרים ,כאנאלוגיה לאינדיקאטיבוס ולסוביונקטיבוס וכן לאותן הצורות של האפוקופאטוס (והציווי) ,המסתיימות בתנועה ארוכה ,תנועת פ׳ הפועל אף באותן הצורות של האפוקופאטום והציווי ,שבהן ל׳ הפועל שואית בסוף המלה (דק׳ § 102א) ,כגון לם יכון ,למשל 8,49מ (ש); ( 4,95ת), ( 2,523אוטוגראף ,ש) .לא יקול ( 10,77ת) .ביע פז ( 16ש). ב .אך התנועה הקצרה נשתמרה לעתים ,כפי הנראה בהשפעת הערבית הקלאסית .בייחוד רגיל לם יכן (דק׳ § 102ב) ,כגון לב ( 13ש) ואילך כי״ס ( 11כי״ש יכון)ן 2,115מ (ת) (והשווה באוטוגראף מורה נבוכים ,ד!וצ׳ יואל 3,499 ; 1,495וכו׳) .אולם תופעה זו מצויה אף בפעלים אחדים ,כגון ( 9,26ש) פלם יזל( 1,218 .ת) לם יסתרב (והשווה באוטוגראף מורה נבוכים ,שם 16,500ולם יקל) .כמובן מצויים גם ש״נ ,כגון 7,124מ ( ש) כי״ס ולם יכון| | , כ״יש (ר׳ הוספות ותיקונים) יכן ! רכא ( 25ת) ואילך כי״ש לם יכן 11 ,כי״א יכון .רסז 50 (ת) כי״א לם אסתגבהא 11 ,כי״ש אסתגיבהא. ג .נדירים ביותר המקרים ,בהם מונעת פ׳ הפועל בתנועה קצרה בניגוד לערבית הקלאסית1 .1לא רשמתי מקרים וודאיים של שמירת ה־ו׳ בע תיד קל בניגו ד לערבי ת הקלאסית (דק׳ § ,)99כי יוגד מה ( 13ת) ! ר לג * ( 82שטר) אפשר ל הבינו גם כסביל. 76 ת שו בו ת ה ד מ ב״ ם רשמתי דק דוגמה וודאית אחת ,1שוב של ״כאן״ (דק׳ § 102ג) :לז ( 13ש) הל יכן .והשווה גם בנעט ,אגרות הדמב״ם א 10,55יכן 11יכון. § .48לעתים יווצר בינוני פעול על דרך השלמים (דק׳ § :) 104מביוע ( ש) מח ; 10נב 2 מדיון דה ( 3ש) .אלמציוטה רב ( 14ת). § .49ספק ,אם הפועל ודי ר־ אורי(כגון 1,81מ ! רמט [ 1ש]) אמנם נוצר על ידי מיטאתיזיס מ־רוי<דאי ; עי׳ אפשרויות אחדות דק׳ § ,98הע׳ .16 §§ .57— 50פ ע ל י ל ו ״ י : § .50לעתים עשויים פעלי ל״ו לעבוד לגזרת ל״י (דק׳ § !) 105כמובן יש להתחשב ,בגלל דמיונן של ו׳ ו־י׳ ,גם בט״ס ,השווה את ש״נ קלו ( 63ת) כי״ש מחותה | | ,בד׳ מחיתה. הדוגמאות 8,51 :מ ( ש) ישכיהא .רמה ( 2ש) יתליה .והשווה בהסכמה רם 42מלה עברית בכתיב ערבי :לא יכלי — .לא לכאן שייך כתיב אלף מקצורה ,עי׳ § .4 § .51רגיל ביותר ־את כסיומת עבר ,נסתרת ,אחד מסימני ההכר המובהקים של ״המערביות״ (עי׳ § 1ותרביץ בז ,) 87/8כגון 5,31מ ( ש) פמצת(!) ושכאת חאלהא .רז ( 42ת; 2כהי״י, גט כי״א !) אבאת .אולם יש להביא בחשבון גם את השפעת המעתיקים ,כפי שהיא מתגלה בש״נ ,מעין קעח ( 3ש) :קפד ( 39ש); קפו ( 19ת); קפז ( 13ש); רסז ( 29 ; 2ש) כי״ש גדאת | | ,כי״א גרת .בדומה מט ( 4ש) כי״ש גראת | | ,כי״ס גרת .והשווה גם מד ( 8ת) אשתראת ,הא׳ השניה מחוקה .בכלל מרבה כי״ס (בשאלות) להשתמש בצורה זו ואלו כי״א ממעיט בה ביותר. § .52נדירה בהרבה ,אד עדיין נפוצה למדי ,התופעה ״המערבית״ המקבילה של הסיום ־או לציון עבר ועתיד נסתרים (ועתיד וציווי נוכחים! עי׳ תרביץ כז ,) 88כגון ( ש) 1,28מ אחכאו .כא 1אבאו .רנח ( 13כי״א ! ש) צלאו .עד כמה שרשמתי(אד עי׳ מיינץ ,560הע׳ ) 2 אין צורה זו בתשובות .יש שוב להתחשב בשינויי המעתיקים ,כגון קיח ; 7רנט 5ואילד כי״ש בקאו(א) | ] ,כי״א (השווה § ) 51בקיו (על צורה זו ,שהיא כפי הנראה מצרית ,עי׳ דק׳ § 109א; והשווה בכי״א גם כשיו רסג * .) 25קיח ( 31ש) בי״ש יבקאוא 11 ,כי״א יבקו. דכא 2כי״ש צלאוא 11 ,כי״א צלו .רסה ( 2ש) כי״ש יתסמאוא (קרא בך!) 11 ,כי״א יתסמון. § .53א .עם העלם דרכי העתיד (עי׳ § ) 86הוארכה ברוב המכריע של המקרים התנועה הקצרה ,שבה נסתיימו האפוקופאטוס והציווי מחוסרי הסיומות (דק׳ §111א,) w z k m 111 80 , כגון ( 17,9ש) לם ירתצי10,290 .מ ( ת) לא תבאלי .קפא ( 10ת) לם תצליהא .קצז ( 2ש) אעטיני( 2,523 .אוטוגראף ,ש) ולם יגרא .רעז ( 11אוטוגדאף ,ש) אבקיה. ב .אולם אחרי לם נשתמר בכמה מקרים האפוקופאטוס על תנועתו הקצרה ,בעיקר בתשובות . 1קיג 3כי״ש תקל | ] ,כי״א תקאל ,לכאורה הוהלף בכי״ש ל׳ ב־ א ״ל (בדומה לם יזלו ,מובא ב ־ the b ook o f D an iel by Jephet ibn A li ... o n c o m m e n ta ry ,Aד,וצ' ,D . S. M argoliouth אוכספורד ,1889ע מ ׳ ,X11הע׳ 2,83 .)1מ כי״ש (ר׳ הוםפות ותיקונים) תנבע 11 ,כי״ם תנב אע לכאורה בכי״ש ט״ס (אם לא נסביר את התקצרות התנועה בה שפעת הע ,,עי 12§ ,ב). ס קיר ה ד ק דו קי ת ע ל ה ל שון ה ע ר בי ת 77 (אף כי גם בהן אין תופעה זו חלד .אלא על מיעוט קטן של מקרים)! מסתבר ,כי לפנינו ביטוי, שהושאל כמות שהוא (שהרי לם נעלם משפת הדיבור) מן הערבית הקלאסית (דק 111§ ,ב : ) 3 אוטוגראף ( 15,524ת) לם ידה .רלג ( 17ש) לם יבק .מרובים יחסית ש״נ :לא ( 12ת) כי״ס לם יכפהא 11 ,כי״ש יכפיהא .פח ( 32ש) כי״ש ולם ימץ 11 ,כי״ס ימצי .קלו ( 38ת) כי״ש לם יבק 11 ,כישב״י יבקי. נדירים המקרים ,בהם אין עתיד פעלי ל די מסתיים בתנועה אדוכה בניגוד לערבית ג. הקלאסית ,ויש לראות בהם כפי הנראה תיקוני יתר (דק׳ § 111ג) :סב ( 4ש) לא יבק .פד 17 (ת !) ולם תגד מא יכפהא. § .54שמות וכן בינוני פועל ,המסתיימים בערבית הקלאסית ^ ,ijun>inמסתיימים כמעט תמיד בחיריק מלא (דק׳ § , ) 114כגון רז ( 36ש) מתעדי( 7 ,475 .ת) במצלי .רעג ( 3אוטו־ גראף ש) מתעדי( 9,524 .אוטוגראף ש) מאצי. § .55במקרים ספורים בלבד אין י׳ בסוף שמות אלו בהתאם לערבית הקלאסית ואפשר לפקפק ,אם לפנינו השפעת הערבית הקלאסית (ואמנם באות צורות כאלה בתשובות!) או רישומן של צורות חיות ,שנסתיימו בדיבור ללא תנועה (דק . ) 115§ ,הדוגמאות18,92 : (ת) באק( 7,512 .ת) תאן .וכן בכותרות רז 6,476 .1תתצמן תלת מעאן .באוטוגראף ( ש) רעז 9תמן — .גם באותם המקרים המעטים ,בהם אין בסוף שמות אלו י׳ בניגוד לערבית הקלאסית ,אפשר לפקפק ,אם הם תיקון יתר או משקפים צורות חיות ,שנסתיימו בדיבור ללא תנועה (דק . ) 116 § ,דוגמאות :צב ( 11ש) נתסלם צאל .ש״נ :רנד ( 4ש) כי״א אלמעאן, 11כי״ש אלמעאני .בוודאי תיקון יתר לפנינו במקדה של כתיבת תנוין קי ( 5ת !) תעדי תעד (! ,ר ,הוספות ותיקונים) עטים .לעומת זה משקף אלגואד רלד ( 12ש) כפי הנראה // צורה חיה ,שנסתיימה בעיצור ,השווה בנעט ,אגרות הרמב״ם א 3,71את חריזת גואר עם אחראר. § .56ריבוים של שמות כאלה עשוי להסתיים ,בהשפעת היחיד ,ב־יין( ד ק ! 117§ , w zkm ווו ,) 81כגון סא ( 5ש) מתעדיין .ש״נ :קיח ( 33ש) כי״א מתואניין 11 ,כי״ש מתואנין. § .57הא ,בצורת הזוגי מענאיין ,הבאה בכותרות קפ ! 1רסב ! 1רסד ,1כפי הנראה אינה כתיב מלא בעלמא ,אלא משקפת , 5עי ,דק׳ § .118בדומה בריבוי שלם נקבה אדאיאת קיב ( 8ת). §§ .59 — 58ה מ י ן : § .58כידוע חלו שינויים במינם של השמות בתקופות השונות של הערבית (עי ,דק ! ) 119§ , שינויים אלו נגרמו : א. בגלל סיום (דק 119§ ,א) :א ,מקצורה וממדודה שורשיות הוחלפו בא׳ בלתי שורשית או בת ,מרבוטה (השווה § 6ב) ונחשבו לסיום נקבה :יא ( 2ש) הדה אלאבראה(!) (אך בתשובה למשל 11,17מ אלאברי אלאול) .עג ( 14ת!) הדה אלאברא5,56 .מ ( ש) תצח ללוכיל מעני אלוכאלה (אולי גדרה ל־וכאלהי) .להפך משמש דעוי כזכר ,כאלו היה סיומו שורשי (אם אין גדרה לפנינו) יא ( 5ש) דעוי אלדיאן ...יקבל. ת שו בו ת ה ר מ ב״ ם 78 ב. בגלל הודאה ,בהשפעת שם נדד ף או דומה מהמין האחד (דק׳ § 119ב) :צב ( 1ש) דאר משאע גיר מקסום (השפעת בית והעדר סיום הנקבה) .דנט ( 18ש) כי״ש (ובהמשך 2כהי״י) אלבניס אלצגירה 11 ,כי״א אלכניסה (השפעת כניסה) ( 5,402 .ש) חפר ...מכאן יגעל פיהא (השפעת חפרה ז אך בכל השאלה משתמשים ב־ חפד ולא ב־חפדה) .קיט ( 35ת) ובקיה אלהלכה בין ואצח (השפעת באקי י) .מעניינים קג ( 5ש) אצד־ מנחם כתאב אלדאר אלמדכורה וארהנהם ובהמשך ( 11,173ש) אלכתאב אלדי אסתרהנהא זוגהא! כפי הנראה היה לנגד עיני הכותב /המעתיק הריבוי כתב ,כפי שהוא נמצא באמת 1,175מ ( ש) כתב \s הדה אלדאד. § .59דגילה מאד בשאלות דחיית הרבות ע״י הרבים (דק׳ § 121א) ,בייחוד בכינויי גוף שלישי ,כגון ד 2אלאבנתין אלי חין בלוגהם .יח 6אבנתיה והם תחת אזואגהן(!) .וכן בתקנה דמב ( 95עם ש׳׳נ שם .) 96תופעה זו מצדה גם בפועל ,בגוף שלישי ,כגון ט 1ואתבתוה. 9,12פשפעוא ...מעהן(!)״ .ישפעון,־ אוטוגדאף ( ש) דעו 3יפעלוא ינכשפוא! ובגוף שגי: יח 9וצדו רחלכם .קיד 7ולא תתחרזוא ...בל לאמסוא ועאנוא .ש״נ ז 6כי״ס אנכן(!) לא תקדרון תביעון חצתכמא(!) 11 ,כי״ש תקדרן תבען .רמב .33בבינוני נדחו דבות למשל כא 7 אלנסא אלמתעאפיין ,ל 16סאבנין .קו 1אנחם וארתוה — .רב יחסית מספד הדוגמאות ,בהן בא זוגי זבד במקום נקבה (דק׳ § 121ב) ,והן מצויות אף בתשובות .הואיל והזוגי נדחה באותם הטכסטים עצמם במידה רבה (עי׳ § ,) 61מסתבר ,כי לפנינו תופעה פסוודוספרותית :הכותב השתדל לכתוב צורה ספרותית ,את הזוגי ,אך בהיותו רגיל להחליף בדיבור החי את הרבות ברבים ,עשה זאת אף בזוגי ,שבו מצויות בלאו הכי אף בערבית הקלאסית צורות משותפות לזכר ולנקבה .דוגמאות מהשאלות 9,10 :פלם יגדן (!) פחצרא ...אלתזמא .ט 6והאולי אלבאיעתין לא ימלכאן .בתשובות :ד 9יאכלאן אלתנתין 15,13 .אצדאה (ובדומה בהמשך). קצד 10ללתין שפעא. §§ .64— 60ה ז ו ג י : § .60הזוגי נשמר עדיין בהשפעת הערבית הקלאסית במידה דחבה למדי(השווה מיינץ !562 במידה דבה עוד יותר מצוי הזוגי בסידור דס״ג ,ר׳ עמ׳ ) 18§ ,55ולא רק בשמות עצם 1 ומספר (שבהם נשתמד בלהגים ואף בעברית) ,אלא אף בכינויים — כגון ( 13,4ת) הדין! ( 4,55ש) עליהמא — ובפעלים ,כגון ( 5,55ש) אקאמתא ,כולל את הבינוני ,כגון ( 4,55ש) אבנתין מהמלתין ( 6,155 .ש) תרביא בין צורות ריבד ,לפי שני(נ) כהי״י (על כן אין נראה לגרוס תרבוא) מוסב אולי לשתי קבוצות בני הדוד .בגלל לשונן ׳הגבוהה׳ יותר של התשובות מצד בהן הזוגי יותר ,השווה ת׳ ז ( 6,10ש) להן ,אך 2,10מ (ת) להמא ? ובדומה ת׳ יג 14,20 ( ש) לעומת ( 18,20ת)! וכן ת׳ נ׳ ( ש) 8,82פרדו ,שם 12 ,ואנפצלו ,אך 3,82מ (ת) ורדאה ואנפצלא. .1ראוי להעיר על צורת הזוגי הנדידה (עי׳ ,w . W right, Arabic G ram m ar3א )189אלאצין קז ( 15ת). ס קיר ה ד ק דו קי ת ע ל ה ל שון ה ע ר בי ת 79 § .61אולם הזוגי נדחה לעתים קרובות ביותר ע״י הריבוי ( 2ד ק׳ § ) 122והריבוי בא במקומו (לעתים קרובות על יד זוגי) לא רק בכינויים ובפעלים ,אלא אף בשמות עצם .דוגמאות : ( 6,10ש) יתימתין להן4,11 .מ ( ת) אידיהם ...עליהם ( 10,16 .ש) ווצעו אלשהוד צטוטהם פיהא וודיא הדין אלשאהדין(!) ( 6,98 .ש) והמא אצואן ושריכין(!) פי גמיע מא יעאנוה. 8,179מ ( ש) והאולאי אלאבנתין — .כשברצון השואל להדגיש את מספר הזוגי ,יוסיף לריבוי זוג (ר׳ § ) 71או אתנין אחרי השם או לפניו (דק׳ § , ) 123כגון כג 1והם אלאתנין4,182 .מ אלאאנין אלכבאר .קצד 3בנאת צגאר אתנתין .רמו 3במחצר אתנין יהוד .בדומה משמש גמיע(א) (דק׳ שם) בשאלות ובתשובות כאחת ,כגון ( 10,454ת) וללשריך אן יטלב שריכה אדא כאנוא גמיעא חאצרין .רפב ( 3ש) אבנין...יכונו גמיעהם .3 § .62א .הקאזוס אובליקוום דחה (כמו בריבוי שלם זכר ,עי׳ §65א) את הריקטוס והצורן ־ין נהיה לסיומו השולט של הזוגי(דק׳ § 125א) ,כגון ( 15,4ת)! ( 17,55ש) וכו׳ וכר. ב .נדירים יחסית המקדים ,בהם בא ־ אן כסיום הזוגי בהתאם לערבית הקלאסית (דק׳ § 125ב); צורות אלו מרובות בתשובות מאשר בשאלות ,השווה למשל ת׳ ק״ז .דוגמאות: אוטוגראף ( 1,521ת) אלצצמאן ( 12,8 .ש) וסכנא אלאמראתאן .לעתים קרובות נמצא בכי״ש ־אן ,כשבכי״ס המקביל ־ ין (והשווה § 65ב) ,כגון ( ש) לב ! 15 ! 4עח .6כן נראה ,כי יד המעתיקים באמצע במקרה כמו רסד 19כי״ש ( ש) פצעב עלינא הדאן אלקולאן לעומת התשובה 10,501וימכן פיה קולין ,שהרי כאן השאלה ״קלאסית׳׳ יותר מן התשובה. ג .מפליא מספרם הגדול יחסית של מקדים ,בהם מסתיים הזוגי בקאזוס אובליקווס ב־אן (דק׳ § 125ג)! לפנינו תיקוני יתד ,כפי שמלמדנו חוסר העקיבות בשימוש זה בטכסטים אלו (־ אן מתחלף עם ־ין הן בקאזוס אובליקווס והן בריקטוס ,השווה את ניתוחם של סיומי הזוגי בת׳ כ״ג ול״ז ,כפי שעשיתים תרביץ כז .) 84/5לפעמים נמצאת תופעה זו בתשובות :עח 15 כי״ס ויצסר רב אלדין אלתלתאן ,אך 11כי״ש תלתין ,ונראה אמנם לנסח אלתלתין .קנא 27 (כי״ש) יכון אלצארג מאיתאן וצמסין (ובדומה בהמשך ) 6,292נראה לנסח מאיתין כבר בגלל צמסין המקבילה .רוב הדוגמאות מצויות בשאלות שבכי״ס (בו בזמן שב־אן בהתאם לערבית הקלאסית מרבה דווקא כי״ש ,ר׳ § 62ב) :ו 1באעתא תלתאה ,ובהמשך .14 ! 7 -.3,9 ח .5יג .1כג 3,55 .5מ — .4לא יפליאנו מקרה כמו 7,25מ מן כלאהמא ,שהרי כלאן התאבנה כבד בערבית הקלאסית (אם כי לא לפני כינויים ! דק׳ § 125ג ,הע׳ .) 25 .2כן מתקשר הזוגי ,דוג מת הריבוי ,כא שר אינו מציין בני אדם ,עם נקבה יחיד ,כגון רב ( 1ש) וטרפיה מסבולה .והשווה את ש״נ קכט ( 48ת) כי״ש והדיין אל אצלין תאבתה 11 ,ב ר׳ תאבתין ,ו אולי גם קלב ( 29ת) כי״ש פירגעא אלי וצעהא אינו ט״ס במקום וצעהמא ,כדאיתא 11ב ר / .3אך לעתים קרובות משמש גמיע(א) לחיזוק הזוגי המפורש ,כגון 7,25מ (ש) מן כלאהמא גמיעא. 8,8מ (ש) סכנהמא גמיעא (בהמשך 12,9מ סכנוהא גמיעא) .כן משמש גמיע(א) בכל שימו שיו שבערבי ת הקלאסית ע ל יד יחיד או ריבוי ,כגון .3,387 11,43 .4לז 1ב כר אן גיר מ תזוג ת אן( ל עו מ ת 10,145ב כר אן גיר מ תזוגתין) נראה ,כי ל פנינו קאזוס ריקטום ממש ,כי גי ר לא הורג ש עו ד כמצריך סומך ,אלא כמלת שלילה סתם ,והשווה § 112ג. ת שו בו ת ה ר מ ב ״ ם 80 § .63כמו בלהגים תתקיים נ׳ הזוגי אף בנסמך (השווה § ! 66דק׳ § . ) 126הדוגמאות :כט ( 4ש) תחת ידין אצוה .5והשווה ש״נ קנט ( 17ש) כי״ש בין ידין אלנאס 11 ,כי׳׳א פי אידי אלנאם .פח ( 99ת!) כי״ם תלתי קימתה | | ,כי״ש תלתין — גירסת כי״ש משובשת! מט 2 ( ש) שטדין שידוכין לפנינו אולי תמורה ! ועי׳ דק׳ שם ג .6 §6,29 .64מ ( ש) וחטו ידיהם נמצא יחיד (יד) במקום ריבוי (או זוגי ,השווה על כך Brockeimann, Gnmdnssא ,) 456כפי הנראה כריבוי הביטוי ׳׳חט ידה״ ! והשווה דק׳ § 124ב. §§ .67— 65ר י ב ו י : § .65א .כמו בזוגי (עי׳ §62א) דחה גם בריבוי שלם זכר הקאזוס אובליקווס את הריקטוס והסיום השולט הוא ־ י ן( ד ק׳ § 127א) ,כגון ( 8,47ש) .מג ( 13ת). ב .אולם מצוי גם ריבוי שלם זכר ,המסתיים בהתאם לערבית הקלאסית בסיום ־ון (דק׳ § 127ב) :כט ( 17ש) כי״ש וארתון | | ,כי״ס וארתין( 7,141 .שטר) כי״ש והו ארבעון (עי׳ הוספות ותיקונים) 11 ,כי״ס מ׳ .קסד ( 17ת! כי״ש) והם אלאצדון בראיה אלתאבעון לדינה (אך בהמשך :לא אלצדאם ואלמסתאגדין)7,315 .מ (ש ! כי״ש) .קפו ( 6ש ! כי״ש . 11 כי״א -ין) . ( 3,391ת! כי״ש) ( 9,399 .ת! כי׳׳ש) ( 8,406 .ש! כי״ש)3,419 .מ ( ש! כי״ש) ( 4 ! 2,472 .ת! כי׳׳ש וכי״א) .רנח ( 41ת ! כי״א)( 7,508 .ת ! כי״ש וכי״א) .רסז ( 64ת ! כי״ש ; | ן כי״א -ין). כפי שנראה מדוגמאות אלו ,מצויה תופעה זו בייחוד בכי״ש ,והשווה §62ב. ג .מפליא מספרם הגדול יחסית של סיומי ־ון בניגוד לערבית הקלאסית (דק׳ § 127ג). בניגוד לתופעה המקבילה של שימוש ־אן בזוגי בניגוד לערבית הקלאסית (§ 62ג) קטן יחסית הקף תופעה זו במושא ישר פשוט או בנסמך :סה ( 1ש) קרץ תלאתון דינא׳ .עא ( 5ש) וזן אלצמסון דדהם (אך כעבור שתי שורות :בוזן אלצמסין דרהם) .קנא ( 17ת) ותגעל ערץ כל גלד ארבע ועשרון אצבע (מושא שני) .רמב ( 15כי׳׳ש! 11פר׳ ־ין) .מלבד זה רשמתי מקרה אחד של אסם אן :ריד ( 11ת) ,מקדים רבים יחסית של צבר כאן :יא ( 8ת) .פח 51 (כי״ס וכי״ש!) .קכה ( 3ש) .דלג ( 58ש) .כן מצויים מקרי אצתצאץ ( 12,411 :ש)2,420 .מ (שטר) ! 3,435 .והשווה גם רלא ,25בו משמש נחן ,המוגדר ע״י ה״אצתצאץ״ ,כתמורה למושא ישר .מסתבר ,כי במקרים כמו צבר כאן או אצתצאץ היתה אי־ידיעת השימוש שבערבית הקלאסית גדולה יותר ומכאן ריבוי תיקוני היתר דווקא בהם. § .66לעתים מתקיימת ד.נ׳ של ריבוי שלם זכר אף בנסמך ובנצמד (השווה § ! 63דק׳ §! 128 w zkm ווו ,) 79כגון ( 1,33ת) סנין אלגוע .פח ( 8ש) בחריין אלמראכב .רס ( 2ש) מתמנהגיהא(!) וקאילינהא .רנט ( 15ש) .רסג ( 7ש) .וכן בביטוי עברי( ה שווה דק׳ שם ,ד.ע׳ ( 10,269 ) 7ש) תפילינה .ועי׳ גם § ,113הע׳ .1 .5ל רו ב תישמט הד ,בגון 10,54מ (ש) בין ידי אלחכם. .6מפוקפקים ביו תר המקרים ,בהם חסדה ד.נ׳ בנפרד .ל ב ( 15ש) כי״ס ו אלו 1לתי גורס 11בי׳׳ש ואלתלתאן ,ויש לנסח כנראה ואלתלתין ,כפי שגורם גם בי״ס ל ב .4קח ( 5ת!) לל אבנ תי נמצא בסוף עמוד. ס קיר ה ד ק דו קי ת ע ל ה ל שון ה ע ר בי ת 81 § .67לפעמים בא ריבוי שלם נקבה במקום ריבוי שבור (דק׳ § ,133סוף) :קל ( 58ת) כרמאת (ע״ע דוזי) .קצ ( 7ת) פרצאת( 8,396 .ת) סראגאת — .על התחלפות פעאלל — פעאליל עי׳ § 12ב. §§ .69— 68ד ר ג ת ה י ת ר ו ן ו ה ה פ ל ג ה : § .68על התהוות אקל מא מד ( 2ש) <אקל ממא השווה דק׳ §.137 § .69בהתאם לאופיה האנאליטי של הערבית הבינונית (דק׳ § ) 138נמצא כב ( 3ש) צרורי אכתר (בערבית קלאסית היינו מצפים ל״אכתר צרורה״). §§ .74— 70ש מ ו ת מ ס פ ר : § .70א ח ד: א .כמו בלהגים מצוי אחדא ,כלומר אחד עם א׳ כנושאו של תנוין בלי שימת לב ליחסה, במשפטים שליליים (דק׳ §140א) :נט ( 4ש) לא אדפעה לאחדא .רס ( 43ת) לא יכלה אחדא מן ישר׳ .ש״נ :קל ( 50ת) בר׳ ולא יצטר בבאל אחדו(!) | [ ,כי״ש אחד — .שונה מתופעה זו אחדא נסמך במשפט חיו בי( ע ל פירושים אפשריים עי׳ דק׳ § 140ב) :פו ( 14ובדומה בהמשך ! ש) כי״ס לזם אחדא אלשריכין 11 ,כי״ש אחד. ב .על אחד>חד (כנראה בד׳ דגושה) עי׳ דק׳ §140ד .רשמתי חדוד ״ימי ראשון״ קפא ( 2ש)! ( 4,487ש). ג .על אחדה עי׳ § 6ב ודק׳ § 140ה ! רשמתי אחדתהן(ש) ז 52קו .11 ד .אלואחד בניגוד ל־אלתאני (דק׳ § 140ז) נמצא 3,133מ ( ש) דגליו ...ואלרגל אלואחד. § .71הביטוי המערבי זוג לציון שתיים (דק׳ § ) 141נמצא בשאלות פז 9וזוג מעתצמאאת. פז 17ואלזוג (על התווית לפני זוג כאן ובהמשך עי׳ § 122א) מעתצמיאת ואלזוג קרטמיזאת. רכט 3זוג אולאד .רמא 3ואלזוג עלאיק ...ואלזוג אעלאק. § .72אמן ״שמונה״ (עי׳ § 55ודק׳ § ) 142נמצא באוטוגראף ( ש) רעז .9 § .73אולה ״ראשונה׳׳ (השווה § 6ב ודק׳ § 146ב) נמצא למשל בשאלות נג .3רנז .15רסב .3ש״נ :קיג 7ובהמשך (ש ות!) כי״א אולה [ | ,כי״ש אולי. § .74אלמופי ,הבא על יד מספר מעל לעשר ללא יחידות ,אשר אין לו צורה מיוחדת לציון מספד סודר ,והופכו לסודר (השווה תרביץ כג ,34סעיף כא ,דק׳ § ,148הע׳ ) 19נמצא בכותרת לת׳ קמח :אלמסאלה אלמופיה תלאתין. §§ .81— 75מ ל ו ת י ח ס : § .7 5ב : א .על בחק — ע י׳ §77ב. / ב .ברסם ״בשביל״ (ע״ע דוזי) ,כגון ( 12,33ש) ברסם אלנום5,50 .מ ( ש) ברסם אלנסי. ( 6,75ש). 82 ת שו בו ת הר מב״׳ ם § .76בין :בתשובות רגיל הביטוי לא פרק בין ...או( ה שוו ה בין ...או ב״תקסים״ בערבית הקלאסית ,עי׳ : Reckendorf, Syntaktische Verhaltnisse, 239; Arabische Syntax, 310והשווה גם דק׳ § :)267סג .13,166 .11רסג — .30לפחות בלתי מוצלח מבחינת הסגנון הוא השימוש האכסקלוזיבי ( 13,34ש) בינה ובינה במקום האינקלוזיבי בינהמא. § .77פ י : א .פי מתחלף עם ב (דק׳ § 161ד) ( 2,13 :ש) רגע עלי פלאן ב ( 12,34 .ש) רגע עלי פלאן פי שי .קפג ( 7ש) תסבב פי .לציון סיבה קנא ( 61ת) .לציון מושא ישר (ר׳ על ב׳ בתפקיד זה §7,12 ) 130מ ( ש) סגל פי .לציון התמורה ,המחיר סט 7פי מאונתהם. ב .פי חק ״בעניין ,לגבי ,בשביל״ (דק׳ § 161ה) נמצא למשל ( 11 10,72ש) והשווה גם ( 3,399ת) ולא ינטר פי חק אלואחד .באותה ההוראה מצוי עלי חק פא ( 13ש) אחלף עלי חק אלקמאש .בחק ״בגלל״ 10,19 :מ ( ש). § .78כמא געשה מלת יחס (דק׳ § :) 163דלג ( 54ש) צרג אלדגל מן דארה המא מן יצרג מן אלחמאם ( 5,223 .ת) .דנח ( 3ש) כמא אלעאדה ...כמא הו .דוגמה אחרונה זו מדאה ,כי כמא מתחבר עם הינוי פרוד ולא עם חבור — .על טו 1עי׳ § 194ב, § .79ל בא במקרים ,אשד בהם משתמשים בערבית קלאסית ב־ א לי( ד ק׳ § 164ב): א .לעתים קרובות לציון המטרה המקומית (דק׳ שם , ) 3כגון ( 7,50ש) דכלת אלי(!) בית אמה או לבית אצוה .רב ( 3ת) מן חאצדה לחאצדה מתלהא או מן קריה לקריה מתלהא .ש״נ : 10,43מ ( ש) כי״ס אנפדני אבי ללאסכנדריה אלי(!) דארה 11 ,כי״ש (ר׳ הוספות ותיקונים) אלי אסכנדריא ■י .והשווה אוטוגראף מורה נבוכים ,ד,וצ׳ יואל 21,501 ,ונזל לאספל אלגבל. ב .לציון המטרה הזמנית (דק׳ שם ( :)bש) 6,8מ! 4,55מ לאלאן 1,480 .מ לוקת כביר— . ל =עד לציון המידה ( 14,386 :ת) להדא אלקדר. § .80מן :ראויים לציון הביטויים הבאים4,123 :מ ( ש) אשתרי רבע דאר ...מן סנתין (=בסנתין) מן סת אליתומים קבל אלוהבה ( 9,153 .ש) מן נחו י״ו סנה ערץ לה ספר. § .81פגישה מקרית של שתי מלות יחס (דק׳ § :)272רז ( 14ש) כי״ש פי וסט אלברכות או פי בעדהא (אך | | כי״א פי ליתא) .על טז ( 5ש) עלי דון אלבלוג עי׳ § — .174על מט 14עי׳ § ,177סוף. §§ .83— 82ת ו א ר י פ ו ע ל : § .82כדא (כדי) נהפך לשם עצם ומתחבר עם תוית (דק׳ § :) 170רמט ( 4ש) וחק אלכדא וכדא .לפי זה יש אולי לראות גם במגרים הבאים לא שימוש אטריבוטיבי של תואר פועל, אלא שימוש סובסטאנטיבי(סומך)( 8,89 :ת) מדה כדא מעינה4,169 .מ ( ת) מבלג כדא. § .83קד רבמא לשון מיוחדת לרביבו .היא נמצאת בהודאת ׳׳אולי״ בשמונה פרקים ,הוצ ׳ .1להפך נמצא שם בכי״ש א לי( ב הו ר א ה אחרת) במקום ל שבכי״ס :ל ( 8ש) כי״ס פטלבת ללזיגה1 1 , פי״ש אלי אלזיגה — .גדירה בהרבה התחלפות ל — עלי 7,12 :מ ( ש ) יסגל לה ...פאסגל עליה. ס קיר ה ד ק דו קי ת על ה ל שון ה ע ר בי ת 83 וולף ,ו8 ,מ .על דוגמאות אחרות ע״ע פרידלנדר ,מלון .בתשובות דשמתיו קלב 14בל קד דבמא ממתנע .בהוראת ״פעמים חרבה״ דסז 52בל קד דבמא תדכתהם. § .84מ ל ו ת ח י ב ו ר :על התפתחות איאך אן ״שמא ,פן״ רכא ( 34ת) ע״ע פרידלנדר, מלון וכן דק׳ §.252 §§ .214— 85ת ח ב י ר § .85ע ב ר : אחרי דבמא ״אולי״ לעבד הוראת עתיד (דק׳ § :) 174ת ו ( 23ש) יתכלמון ורבמא' אנצרף בעצהם .קעב ( 1ש)? רסז ( 13ש 2 ,כהי״י) .לכאן שייך גם דסז ( 53ת) בל קד רבמא תרכתהם (אם תדכתהם מקביל לעתיד :ולא אנכר ,ולא לעבר הקודם :לם אסתגבהא קט). §§ .87— 86ע ת י ד : § .86שלוש דרכי העתיד ,כפי שהן קיימות בערבית הקלאסית ,נעלמו .זה ניכר בטכסטים בלתי־המנוקדים שלנו בפועל השלם (לגבי הפועל העלול עי ) 53 .47§§ ,ע״י התחלפות צורות המסתיימות בתנועה ארוכה עם נ׳ או בלעדיה (דק׳ § , 175והשווה פרידלנדד §,1 סוף):1 א .בדרך כלל נתקיימו הצורות בלי נ׳ ,כמו ( 12,38ת) ( 8,405 .ש) .וכן גם בזוגי ,כמו 1,41 (ת) יסכנא (לפי שני כהי״י) ,צורה פסוודו־קלאסית ,שהדי הזוגי נעלם בדיבור.61§ , ב .אך צורות בג׳ אינן נדידות ,השווה אוטוגראף מו״נ ,22,501וכן למשל ( 9,72ש) יגון יפתקדון אולאדהם פיכשפוך (ו) .גא ( 7ש) יעתמדוהא (כך כי״ס! | | כי״ש יעתמדונהא) ויסנדו(!) פיהא אלי אפאצל יקולון5,484 .מ יבזקוא וימכטוא ויתחדתו (!) ...ישהדונה .וכן בזוגי :ד ( 9ת) יאכלאן .ט ( 6ש) ימלכאן .ש״נ מצויים לפעמים קרובות ,כגון דנו ( 22ש) כי״א יצרגו 11 ,כי״ש יצדגון .רסג ( 29ת) כי״א פעמיים יסמונהם 11 ,אחלי יעקב יסמוהום .כן כתב דבינו עצמו באוטוגראף מו״נ 1,499מ לראשונה יסמעון אלאצואת אלעטימה ,אח״כ מחק וכתב :יסמעוא(!) אלצות אלעטים. ג .לעתים רחוקות בלבד 2נ מצ אות צורות עם נ׳ ,כשלפי הערבית הקלאסית היינו מצפים לצורה בלי נ׳( ה שוו ה מיינץ : ) w z k m 111 80 ,566 ■aכשלפי הערבית הקלאסית היינו מצפים לסוביונקטיבוס :ט ( 3ש) אתפקו ...אן ירבחון .1ב בו ץ העלם ה תנועו ת הסופיות ל צי ץ דרבי העתיד מצביעה ,מלבד שיקולים כלליים ,גט העובדה (דק׳ § 60ג) ,כי כא שר ל׳ הפועל ו העיצור הרא שון של הכינוי החבור זהים ,תתאחדנה לפעמים האותיות הזהות :סג ( 4ש) ימכנא ( = ימכננא) .ע א ( 1ש) תכרהא ( = תכרההא) ! וכן (דק 60 § ,ד) לפני כינוי ' א מ צ עי* (עי׳ § 126א) :נג ( 1ש) יקללה בהתקצרות הו׳ בגלל ל׳ הפועל השוואית (אך מעל השורה נוספה ו.), .2במקרים וודאיים רק ב ש אלות (כי ב ת שובו ת יש שהגירסה אינה בטוחה או ל פנינו ש״ג) ,אך השווה אוטוגראף מו״נ 28,501פלם יסמעונה. 84 ת שו בו ת ה ר מ ב״ ם מבלג מנוזם ויאצדון אלחצה .סד ( 7ת!) ילזם בית דין אן י רון( אך קרא אולי :ידוןז) .רע 5 ( ש) באן ידצלון .ש״נ :פח ( 64נוסח שטר) כי״ ש ליכונוא | | ,כי״ס ליכונון .צד ( 26ת !) כי״ש באן ישתרוא מנה או יביעה (קרא :יביעוא) 11 ,כי״ס באן ישתדון ...יביעון. כשלפי הערבית הקלאסית היינו מצפים לאפוקופאטוס :לז ( 3ש) ולם יעלמון .צו ( 7ש). .b § .87העתיד משמש להבעת פקודד׳ (י ק׳ § , ) 176ולא רק בגוף שלישי ,כמו בנוסח הקבוע כמעט תפתינא הדרתו ,כגון ,4,348אלא גם בגוף שני ,כגון רלה ( 6ש) תביע לי .רמח ( 2ש) פתאצז .,ש״נ עם ציווי :רס ( 29ש) כי״א פתפתינא 11 ,כי״ס אפתינא. §.88 ב י נ ו נ י ו מ קו ר : א .ע״י עירוב של מבנה פידסונאלי ואימפידסונאלי (השווה Brockeimann, Grandnss... ב ,161הע׳ ) 1מתהוות צורות מעין מותוקין = מוונוק בהם כח ( 13ת) ! והשווה פרידלנדר, מלון ,ערך ותק ,הע ׳. ב .באופן פסוודו־ספרותי בא אחדי מקור ,מיודע או בלתי מיודע ,אקוזאטיבוס (דק׳ §§ .180 219סוף) :לג ( 16ש) כי״ס אבתגא אגדא | | ,כי״ש אתר ,ט״ס במקום אגר .רכה ( 8ת) אלאצד הדא אלקמאש .ועי 110 § ,ג. §§ .93— 89ה ת א מ ה : § .89קו קבוע בטכסטים עדבייט־יהודיים בכלל (דק 182§ ,א) ובטכסטים שלנו בפרט, שהנשוא לפני ריבוי המציין בני אדם ,בא בריבוי .תופעה זו רגילה במידה כזאת עד שהנשוא ביחיד בתנאים אלו נעשה מיעוט (שבו גדול יחסית חלקן של התשובות .) 1דוגמאות: אוטוגראף מו״נ 29,501בינוא אלחכמים6,3 .מ ( ש) ויצרגו אלאולאד5,182 .מ ( ש) ואשהדו עליהם אלאתנין ( 11,29 .ת) .וכו ,וכו .,לעתים מתחלפים יחיד וריבוי ( 12,178 :ש) כאן להא אבנתין מוגודתין וישהדון בדלך שהוד .פועל בזוגי לפני נושא בזוגי ,המציין בני אדם (דק , § 182ב ! יש לראות מקרים אלו כפסוודו־ספרותיים ,שהרי הזוגי נדחה במידה רבה ע״י הריבוי ,עי .61 § ,הכותב רצה להשתמש בצורה ספרותית ,בזוגי ,אך שיבצו לתוך מסגרת וולגארית ,בהתאימו פועל מוקדם לנושא) :ד ( 9ת) יאכלאן(!) אלתנ[תין] ( 4 ,20 .ש) פקאלתא רחל ולאה .ריח ( 17ש) .התחלפות יחיד וזוגי :קז ( 13ת) ואנכרא אלשדיכאן פיחלף אלשדיכאן .כן בא לעתים קרובות ריבוי אף לפני שמות קיבוציים ,2כגון ( 8,21ש) . 1אך במקרה אחד בשאלה 8,230יחיד יזרעה אלגוים ,בת שובה 10,234רי בוי יזרעונד .אלגוים. .2ב כ לל רגיל ה מאד קונסטרוקציה ,ad sensum כגון 4,28מ (ש) א הצרו ביינו! ישהדו .ר 0ה ( 1ש) האולאי אלקום .ככל שהשם הקיבוצי מרוחק יותר ,ע שויה צו ר תו הדקדוקית להשפיע פחות והוראת הריבוי יותר ,כגון לג ( 4ש) פלא זאלת אלגמאעה אלמקדסד! ימ שו בינהם< השווה ב ע ברי ת 1,277מ (ת) וכלאהמא יטמא ב מגע ומשא ול א יטמאו באהל — .כן ע שוי מקום לשמש ל ציון התושבים (השווה 35 ,Reckendorf, Die syntaktischen Verhaltnisse אליהם ילזמהם .קפב ( 15ש) ו1ם מן אלבל אד מן יצתם. הע׳) ,כגון ( 14,222ת) כל מו 5ע ...פיה(!)... ס קיר ה ד ק דו קי ת ע ל ה ל שון ה ע ר בי ת 85 ויסדרו לך בית דין .דנו ( 60ת) יצלו אלכל .קעג ( 2ש) .רנט ( 35ת) .קנד ( 20ת) כי״ש דאו בעץ אהל אלבלאד 11 ,כישב״י ראי. § .90כמו גם בערבית הקלאסית עשוי פועל קודם לריבוי שלם זכר המציין בני אדם ,לבוא בנקבה יחיד (דק׳ § :) 183ד9,3מ ( ש) פגאת אלמקארצין ...פטלבו(!) .3כך גם לפני נושא עבדי17,482 :מ (ת) דתבת אלחכמים — .כמו לעתים רחוקות בערבית הקלאסית בא לפעמים אחרי ריבוי שבור המציין בני אדם לואי בנקבה יחיד (דק׳ § ( 7,40 :) 187ש) ואולאד כתירה. ( 5,68ש) ואלאטפאל צאיעה .כינוי נקבה יחיד מוסב לריבוי שלם המציין בני אדם :נה *1 ( ש) תכון אלנדוניא בינהא באלסויה אעני בין אלבנין ; אולם נראה יותר לנסח בינהם— . להפך בא ריבוי אחרי ריבוי שבור המציין דוממים .בייחוד רגילה תופעה זו (דק׳ §) 191 בכינויים ,כגון קסז ( 8ש) .אך גם בנשוא שמני ולואי13,31 :מ ( ש) גמיע אלכתב ואלאגאיר מודועין .דלג ( 29ש) אצנאף מפתוחין .בפועל14,34 :מ ( ש) הדד )!(.אלעיוב אלדי ז־כרוא. § .91תוארי נסבה מתאבנים (דק׳ §7,80 :) 189מ ( ש) אלעין אלמצרי .פח ( 61נוסח שטר) צואתם מנהם אתנין דהב משבך 4ושיראזי ואצר פצה שיראזי. § .92סתמיות גורמת לעתים קרובות מאד לרושם של התאמה לקויה במין וגם במספר (דק׳ § , ) 193כגון 13,26מ ( ש) הדה אלקיראטין והי מחתאגה לדלך! וכן לעתים קרובות על יד דלד ( 17,35 .ש) חצתהא ...תוהבהא(!) לאולאדהא או תביעה תתצדף פיה .דכט 27 ( ש) והו מתאעי מא לאחד פיהא שי .ש׳׳נ :נא ( 21ש) כי״ש ביעהא ...אביעהא 11 ,כי״ס... אביעה .נא ( 29ת) כי״ש וכל וגה דכרתה כל דלד חראם לא תגוז ] i ,כי״ס יגוז. § .93רגילים ביותר מקרי גדרה (:) attraction א .גרדה לסומך (דק׳ §5,16 :) 194מ ( ש) ואלזמה בבאקי אלנדוניא אלדי וקעת עליהא אלמסאמחה ( 13,98 .ש) ותרתפע חכמהא ( 7,98 .ש) תתפק חכם אלשפעה ותטמאן אלקלוב בה(!) ענד מא יפות זמאנהא1,476 .מ ( ש) אול אלהלכה לם תכון צציצה .לכאן שייך גם ( 3,145ת) לפט מעכשיו תבטל ,כי מעכשיו כמלה כשלעצמה נחשבת לנקבה ,עי׳ w . w nght , * A Grammar of the Arabic Languageא .181השווה גם קע ( 8ש) ומא חצל מן גראמה איש חכמהא .רמב 8כי״ש ,פריס וצאד כל אחד מנא עלי אנפראדד .וענד אגתמאענא נפתקד11 , פד׳...יפתקד. ב .האוגד מתאים לנשוא (דק׳ § :) 197קו ( 22ת) ומאלך הדה אלאנצאף כלהא הן בנאת אלאך( 5,501 .ת) הכרעת דבריו הוא אן .וכן בעברית קכד ( 5ת) .כן מתאים הנושא הפרונו־ מינאלי לנשוא ולא לשם אליו הוא מוסב :קעו ( 3ש) איש הי הדה אלמפדקת ואי ע$ו הו. ג .גרדה לשם עצם אחד ,מוקדם או מאוחר (דק׳ § , ) 198כגון רסח ( 15ת) ואלגהה אלאאניה אלתי יחרם מנהא הדא א ל פ ע ל ,ו ה ו אכד מן אולי ,הו א ל ת ע ד י ץ (שייך גם ל־ ב׳). לפעמים חד המעבר כ״כ ,עד שיש להטיל ספק בנאמנות הנוסח ( 2,142 :שטד שידוך) נצף 3הנ שוא המרוחק יו תר נבנ ה ,ad sensum השווה הע׳ .2 .4מ שבך לא נ שתנה ב שמ שו כתמורה או שמא ע״י גרר ה ל־ד־הב ! אך | |כי״ש :משבכין. ת שו בו ת ה ר מ ב״ ם 86 מא יתבקי מן קמאשהא אלמגהוז לה עאידה (קרא :עאיד? או לפנינו השפעת נדוני אז). השווה גם בט ( 8ש) כי״ס ביינה תקטע בהא אלשרע (גם השפעת תורה ?) 11 ,כי״ש יקטע. §§ .95— 94ש א ל ה : § .94כמו בערבית הקלאסית פותחים לפעמים משפטי השאלה ללא מלית שאלה (דק׳ §, ) 199 הן משפטי שאלה פשוטים ,כ גון( ש) ,1 9 ! 17,18והן כפולים ,כגון( ש) .3,130.4,22אך הרגיל בסגנון השאלות הוא השימוש ב־הל בשאלות פשוטות ,ב־הל ...אם ,הל ...או בשאלות כפולות (דק׳ §200א ,ג ,ד) .בין הל ...אם ל־בין הל ...או מצויים ש״נ י ,כגון עח ! 10צח 4כי״ס הל... אם 11 ,כי״ש הל ...או .כז 6כי״ם הל ...או ! | ,כי״ש הל ...אם. § .95בכלל התרחב שימושו של הל (דק׳ § 200ב) והוא בא גם שלא בראש המשפט :קז 12 ( ש) ואלימין אלואגבה עליהם (קרא כך במקום :עליהא) הל שבועת השותפין אם לא (אם לא נראה במלים שלפני הל נושא טבעי מבודד ללא כינוי חוזר לפי § 150ד)! לפני משפטים שליליים ! כגון ( 5,30ש) הל מן חית אנהא ...מא יכון להא שי .כג ( 7ש) והל ,אדא.״ ,יצח לה דלך לא פי אלמות ולא פי אלחיאה אס לא (=הל ...לא יצח ,עי׳ §1,45 . ) 101מ ( ש) הל מן חית אן ,...מא ללעניים אן ! 2לפני משפט פעלי מהופך :קט ( 6ש) והל הדא שרכה יסמא אם לא — .כשחוצץ בשאלות בין הל לבין משפט השאלה משפט תנאי הפותח ב־אדא ,עשוי הל לפתוח אף שאלות השלמה ,בשמשו כעין סימן שאלה :יט 3הל ,אדא תבת תעדיה ,מן יסתגבי קבל אלאיתאם או ארבאב אלקראץ .3כח 10והל ,אדא אנכרתה עלי דלך ,מא אלדי ילזם .לב 12והל ,אדא( ...הרבה) ,...מא אלדי ילזם .קצט 3והל ,אדא ,...מן אין יוצז* .רג 1והל ,אדא... והל ,אדא״ ,.מן אין — .על כיף אן ר׳ § ,169על מא אלדי § 179ב. §§ .103— 96ש ל י ל ה : § .96א .ולא עם עבד אחריו בהוראת עבר (דק׳ § ) 203נמצא אף שלא בהמשך שלילה :קיא ( 27ת) אלדי תכלם פי הדא אלתלמיד ולא שאהד מעינה .רנו ( 80ת) הדא מפהום כלאמהם בלא שך ולא סמע מן אחד אן ...רסז ( 84ת! 2כהי״י) ולא סמענא .ש״נ :קנה ( 9ת) כי״א ולא ראינא 11 ,כי״ש מא .כל הדוגמאות הן מן התשובות ,והשווה §.97 . 1אין כ מובן הבדל בין אם ל בין או ,ר׳ כבר ’ W. Wright, A G ram mar o f the A rabic Language ב — .308ר שמתי בהוראה זו פעם אחת גס הל ...והל ( 1 3 ,1 1 :ש) הל להם חזקה פי דל ך והל ילזמהם. .2ב שלו ש הדוגמאות חוצ ץ משפט טפל בין הל ל שלילה ושמא השפיע ריחוק הל מן השלילה את ה שפעתו ל ע ל ה שפעתו של משפט חוצ ץ עי׳ הע׳ .3אולם הל נמצא גם ישר לפני השלילה ,מעין 5,368 (ש) הל לא ינבגי. .3מסתבר ,כי ל פנינו קונטאמינאציה בג ל ל המשפט החוצץ (השווה הע׳ ! 2על כן ייתכן ,כי אך מקרה הוא ,שהמשפט החוצץ פותח תמיד ב־ א ד א) ,בין ״הל ,אדא ,...יסתגבי אלאיתאם קבל או ארב אב אלקראץ״ ל בין ״אדא.״ ,מן יסתגבי קבל״.״ .לפי הערבי ת הקלאסית (עי׳ Reckendorf, Arabische 36 ) Syntaxאין הל באה לפני משפט תנאי בכלל. ס קיר ה ד ק דו קי ת ע ל ה ל שון ה ע ר בי ת 87 ב .פלא במקום ולא לשלילת העבר רשמתי דק בביטוי פלא זאל (השווה דק׳ § ,203סוף) לג ( 4ש ו). § .97מאידך מתרחב שימושו של מא (דק׳ § ;)204בזה משתקפת העובדה ,כי בלהגים נעשתה מא למילת השלילה העיקרית (בו בזמן שבהרחבת שימושו של לא § 97אין לראות כפי הנראה השפעת הדיבור החי ,אלא חוסר דיוק בביטוי ספרותי ! זה מסביר ,אולי ,מדוע מצוי ״ולא׳׳ בתשובות דווקא ,אם כי רשמתיו גם בטכסטים המוניים ,עי׳ דק׳ §. ) 203 א .מא נמצא לפני עתיד לא רק לציון ההווה ,כמו בערבית קלאסית ,ואף לעתים קרובות, כגון ( 6,30ש)! 5,65מ ( ת) ,אלא גם לעתים קרובות לציון העתיד (דק׳ § 204א) ,כגון 11,51מ ( ש) מא נפעל דא אבדא ( 4,57 .ש) מא אחאכם ( 5,52 .ש) .קעח ( 12ש) .אוטוגראפים ( ש) רעח 13רעט .2ש״נ :פה ( 10ש) כי׳׳ס מא 11 ,כי״ש לא. ב .אף להבעת איסור רשמתי פעם אחת מא (דק׳ § 204ב) :יג ( 4ש) מא תסכני .כן נמצא מא במשפט תכלית (השווה דק׳ § 204ג) קכח ( 37ת ! ) בר׳ לאן מא 11 ,כי״ש לאן לא. § .98א .נדיר ביותר ליס ניטה (דק׳ § 206ב)! רשמתיו רק במשפטים שמניים בתשובות: ליסת 3,176מ ! לפני בינוני קלד 58ואנהא ליסת מאילה .ליסוא .4,314ש״נ רמב ( 34תקנה) כי׳׳ש ,פר׳ לימת ,פריס לים. ב .ברוב המכריע של המקרים מאובן לים (דק׳ § 206א) ,כגון מז ( 15ש) ולים אנת מאלך. 4,253מ (ת) אלבלאד ...ליס תבעד9,254 .מ (ת) לים ירידון בד .י. § .99על לם ,שהוא כפי הנראה ביטוי מושאל מן הערבית הקלאסית (דק׳ § ,) 205השווה §§47ב53 .ב .לם עם עבד (דק׳ § 205ב) נמצא לד ( 17ש) לם כנת ,אך מסתבר ,כי יש לנסח למא כנת. § .100קט אחרי העתיד (השווה דק׳ § ) a208נמצא ריח ( 37ת) פהו שי מא סמענא קט מתלה ולא טננת אנה יצטר קט בצאטר סאלם בוגד״ כשהפועל הראשי הנשלל הוא אמנם בעבר .והשווה פרידלנדד ,מלון ,92הע׳ .2 § .101כמו בערבית הקלאסית יש שאין חוזרים על השלילה באבר המקביל (דק׳ §:)213 ( 7,21ש) לא ימכנך ימין אלעדם ויסדרו לך בית דין — .השלילה חסרה בביטוי העיקרי ,אך נמצאת באברים טפלים כג ( 7ש) והל ,אדא ,...יצח לה דלד לא פי אלמות ולא פי אלחיאה. § .102במשפט טפל המוצדך ע״י פעלים בעלי תוכן שלילי ,אך צורה חיובית ,עשויה לבוא שלילה (דק׳ § ,) 211כגון לא ( 8ש) אנכרת אנהא מא אצדת .לד ( 4ש) צוף לאלא (עי׳ §,164 ור׳ שם דוגמאות נוספות) יודוה אלי אלסגן .ש״נ רח ( 35ת) כי״ש ,כי״א שאחחוא ...אן יקאל, 11יחוש ../אלא יקול — .והשווה עם זה את המשכתם של פעלים אלו ע״י שלילה ממש (השווה בערבית קלאסית :)Reckendorf, Arabische syntax 340מה ( 5ש) פאמתנעת ען עמל אלמלאכות ...לא מן עגין ולא מן טביך ולא מן תשמיש המטה ולא כנס בית ולא גסל תוב ולא מן קצי חק לאולאדהא. . 1מוזר רסג ( 29ת) כי״א ליס אנהם(!) אלדין ,אך 11אהלי יעקב ליסהום אלדיי בכינוי חבור ,השווזל דק׳ § 206ג. ת שו בו ת ה ד מ ב״ ם 88 § .103לעתים נשלל פועל העזר ,כשהיינו מצפים לשלילת הפועל הראשי (השווה דק׳ § ( 6,418 :)215ש) ליס ילזם אן יכון חכם אלדיון כחכם אלכתובה (=ילזם ,אן לא יכון!... אם ל־ילזם עוד ההוראה ״נחוץ״) .בדומה נמצאת השלילה במקום ״בלתי הגיוני׳׳ ( 5,368ש) הל לא ינבגי דכרהא אלבתה ( = הל ינבגי אן לא תדכד.)... §§ .108— 104ה י ח ס ו ת : § .104את העלם היחסות מוכיחים בטכסטים בלתי המנוקדים שלנו ,מלבד תופעות פוניטיות ידועות (השווה §§ ,) 6 .5לא רק סיומי זוגי וריבוי שלם זכר (עי׳ §§62א 65 .א) ,אלא אף ״אלאסמא אלצמסה״ והעדר א׳ האקוזאטיבוס ביחיד ובדיבוי שבור בלתי מיודעים (ועי׳ דק׳ §.) 216 § .105אלאסמא אלצמסה : א .אבו :אבו התאבן(דק׳ §217א ) 3לא רק בשמות עצם פרטיים ,כגון במקום אקוזאטיבוס ( 9,417ש)! במקום גיניטיבוס ( 16,99ש)ו פעם אחת רלא ( 23ש) מפצל בן בו אלדצא "בו״ בדיבור המושם בפי מלח גוי — ,אלא גם כשם עצם כללי ,כגון טו ( 2ש) להק אבוה .קז 4 ( ש) ובין אבוהם ( 11,70 .ש) מן אבוה .אוטוגראף ( ש) רפב 8גזו אבוה .ש״נ :לעתים נמצא בכי״ש אבי בהתאם לערבית הקלאסית ,אך בכי״ס(!) אבו ( :ש) כט .15עז .4פח — .33אבי מאובן נדיר בהרבה (דק׳ §217אכ , ) 1למשל במקום נומינאטיבוס צב ( 17ת)! במקום אקוזא־ טיבוס נט ( 7ש ! אך שתי שורות לפני כן :עלי אבוד,א !) ! רלג ( 23ש) .ש״נ :יז ( 8ת) כי״ס לם יכן אביהם 11 ,כי״ש (שוב בהתאם לערבית הקלאסית) אבאהם .דמו ( 22ש) כי״ש אבו, אך באותו כה״י 11ק״ו אבי ,בו בזמן שלפי הערבית הקלאסית היינו מצפים ל־אבא ! ב .אצו :אצו מאובן(דק׳ § 217ב ) 3נמצא למשל במקום גיניטיבוס רגז ( 8ש« אך בהמשך כחוק אצי) ,במקום אקוזאטיבוס 10,41מ ( ש) וחמלו אצוה .שוב מרבה כי״ש להשתמש בצורות בהתאם לערבית הקלאסית ,השווה ש״נ כט ( 5ש) כי״ס תחת ידין אצוה ,כי״ש אציה ! ובדומה ( ש) מב ! 13נב — .11,7אצי מאובן (דק׳ § ) ta217במקום נומינאטיבוס נמצא למשל פד ( 4ש! אך לפני כן ואח״כ אבו במקום אבי) ,במקום אקוזאטיבוס עט ( 9ש! גם 11כי״ש האחד ,השני :אצוה!) .כי״ש מרבה גם כאן בצורות בהתאם לערבית הקלאסית: ל ( 5ש) כי״ס אצי | | ,כי״ש כחוק אצא .עט ( 12ש) כי״ס אצי 1 1 ,כי״ש כחוק אצו .השווה גם פו ( 10ש) כי״ס הו ואציה 11 ,כי״ש כחוק ואצוה ■י. ג .דו מאובן על יד דו ניטה לפי כללי הערבית הקלאסית רשמתי קיא ( 8ת!) כל די(!) עקל ודו עלם ...כל דו מנצב. § .106א׳ האקוזאטיבוס עשוי להעדר בכל הצירופים התחביריים (השווה פדידלנדר §,1 מיינץ ,u i w z k m 564,80דק׳ § !) 218המקריות רבה וצורות בא׳ ובלעדיה מתחלפות. דוגמאות לחסרון א׳ האקוזאטיבוס :מ ו ש א י ש ר ( 18,112 :ת) ימלך מאלא מדידא(!) . 1פעמייט רשמתי (בכי״ס בת שובה ! ) אך בנסמך 1,131 :עלי אך אלמשדך 12,131 .לאד אלמתופי. ס קיר ה ד ק דו קי ת ע ל ה ל שון ה ע ר בי ת 89 דהב ומלבוס .רמט * 1גבנא מענא אצנאף כתידא(!) .יש כמובן להתחשב גם בנטיות המעתי קים ,ונדמה כי כי״ש מרבה בא׳ המושא מאשר יתד כהי׳׳י ,השווה כי׳׳ם עט כי״ש ( ש) עה ,2עו ,3וכן כי״א עם כי״ש (ת) דנג .35,34כ ב ר כ אן (השווה w zkm ווו :)79/80 אוטוגראף ( ש) רעג ( 3ש) הל יכון ...מתעדי ( 6,11 .ש) וכאן ...גאיב .2א ם ם אן 4,3 7 1 :3מ ( ש) אן בידה חאנות .ש״נ :מט ( 5ש) כי״ס תם אן פי אלשטרין איצא שרטא 11 ,כי״ש שדט (קרא כך במקום שטר) .וכן חסרה א' האקוזאטיבוס אחרי ש מ ו ת מ ס פ ר למשל ( 7,131ת) ,אך נתקיימה 1,130מ ( ת) .א ׳ האקוזאטיבום נשתמרה במידה הגדולה ביותר ב ת א ר י פ ו ע ל ( 4בהם נשתמרה -anבצודה מאובנת גם בלהגים) ,כגון ( ש) 9,80מ ! 2מ גמיעא< אך גם פה עלולה היא לחסור ,כגון ( ש) צד ( 4וכן שתי שורות אחרי כן) גמיע t ( 7,88ש) צבר (אך באותה השורה מתלא!) .על התפתחות התנוין למלה נפרדת עי׳ §.175 § .107בקבוצות אחדות מוגדרות היטב באה א׳ האקוזאטיבוס בניגוד לערבית הקלאסית ! אם כי פעלו כאן גם גורמים של תיקון יתר ,משקפים מקרים אלו כפי הנראה שימוש חי ,5 עי׳ בלאו ,תרביץ כה 27ואילך ! דק׳ § .219הקבוצות ,שבהן באד .א׳ התנוין ״המיותר•׳ ,הן : א. הנשוא במשפטים שמניים עשוי לקבל א׳ התנוין :ב ( 2ש) הל הו עקד[א] סאיגא .י 3 ( ש) פד,ו לאזמא .לז ( 11ש) והו פי אלנתבע ממתנעא ( 10,57 .ש) הל הדא אלתאויל צחיחא. מא ( 1ת) אלחכם פיהא ראגעא .מח ( 16ת) פאלמצחף באקיא .קלב ( 17ת) פאמכאן דלך קדיבא( 11,422 .נוסח שטר) ואעטיהא מא הוא אלאן מוגודא לי .ש״נ פח ( 50שטר) כי״ש ודלך תוכילא צחיחא (קרא כך במקום :תוכלד .צחיחה) 11 ,כי״ס תוכיל צחיח. .2לעו מ ת ( 18,13ת) אן כאן באקיא .בכלל רגילה א׳ האקוזאטיבוס יו תר ב ת שובו ת ,אך גם בהן היא חסרה לעתים קרובות ,השווה באוטוגראפים את חסרון הא׳ ל ציון מושא י שר 4,520מ (ת) יוכל וכיל 1 ( 2,522ת) מנע רזקא(!) מקרר ! מו״נ 14,495לעו מ ת קיום הא׳ שם . 16,501אחרי כאן חסרה הא׳ 2,520מ (אוטוגראף ,ת) ,מו״נ 2,495לעו מ ת קיומה שם .4,498 .3השווה 8 0 w zkm .i n על התפתחותה של אן ,שאיבדה את הפונקציה התחבירית שלה ,עי׳ § — .161גם ל ע ל אינו מצריך עו ד אקוזאטיבום ו על כן ע שוי הוא לבו א אף שלא לפני שם (דק׳ § : )220 5,26מ (ש) לעל ,אדא ,....תעלמה .קמה ( 15ת) ל ע ל אסקטוא סקיטא .רסח ( 8ת) פל על יטו טאן .רנ ט ( 30ש). .4לכאן שייך גם אולא (השווה פרי דלנדר § , ) 01כגון ( 15,89ת) — .הכתיב חין אדן ב נ ׳ = 2,38מוכיח את ה תאבנו תו הגמורה של התנוין. .5לעו מ ת זה ט״ס ל פנינו פח ( 71שטר) מן גיר אלזאמא לה .רסח ( 14ת ! ) צפאיחא דיהב ( על אף דק׳ § ,219הע׳ — .)29רז ( 47ת) מא לא מזידא עליה באה הא׳ אולי כדי לציין את לא אלנאפיה ללגנס (השווה דק׳ § ,219הע׳ ,33סוף) ! ש״נ :פא ( 22ת ! ) כי״ש לא ימינא 11 ,כי״ס ימין — .במקרים אחרים באה א׳ האקוזאטיבוס כפי הנראה בג ל ל קונטאמינאציה :ע״י עי רו ב של ״געלה יפעל דל ך כוף״ עם ״פעל דל ך צופא״ התהווה אולי טז ( 3ש) אנמא געל ה יפעל דלד צופא מן אנסאן .אולי ע״י קונטאמינאציה בין נו שא ל תו אר פו על נתהווה צו ( 17ת) לא יתעלק באלמראה מן דל ד קלילא ולא כתיר(!) ! אך אפשר להבין יתעלק כאמפירסונאלי .ושמא גט רסז ( 44ש< שני כי״י ! ) ולא אכלא אלמלה אליהודיה מן צדר א (בכי״א ב תנוין !) הוא קונטאמינאציה של ״ולא אצלא אלמלה אליהודיה מן צדר׳י ל בין ״ולא אצלא מן אלמלי .אליהודיה צדרא״ — .ע ל אחדא עי׳ § 70א. ת שו בו ת ה ד מ ב״ ם 90 בייחוד רגילה תופעה זו ,כשלמשפט השמני קודם אן :קל ( 32תן שני כי״י) פאעלמנא אלתלמוד אן אלחכם פי אלערלה וכלאי כרם חכמא ואחדא .רם ( 3ש) או אן דלך גאיזא. רסז ( 37ש ! שני כי״י) או אן אלחאל פי דלך עאידא (אין נראה לנסח בשני כהי״י עאידון) אלי אלעאדאת ואלמראסם ,קלח ( 20ת) .ש״נ :נא ( 31ת) כי״ם לאנה מתעדיא | | ,כי״ש מתעדי. ב .הנושא אחדי כאן אלתאמה בא׳ :י ( 3ש) אן כאן להם מאלא .רס ( 30ש ! שני כי״י) והל יכון ללימין אלדי אחלף אלקאצי לאם ראובן תאתירא אם לא .והשווה .w z k m 111 80 ג .הנושא במשפט שמני ,המביע מציאות ,בא׳ :צד ( 13ש) בהא סכנין ...עלוא וספלא. צט ( 2ש) ופי אלכתובה אלמדכורה שרטא .רסז ( 34אין נראה ,כי דכרא = § .108את המקדים המעטים לערך של סביל עם אקוזאטיבום אין לראות כפי הנראה כהמשך של הסביל האימפרסונאלי ,כפי שהוא מצוי בשפות שמיות שונות בכלל ובערבית הקלאסית בפרט ,אלא (עי׳ דק׳ § ) 219כתיקון יתר (אף כי כל הדוגמאות מן התשובות) :קו 17פלא יסמע מנהם קולא יכל הדא אלשטר .6קז 18תבין(כעין סביל) לבית דין פיהם אמרא יוגב אצראגה .6קי 6לא יחל אן יטלק עליה קולא חתי... §§ .112— 109ס מ י כ ו ת : § .109לעתים רחוקות ביותר אין הכינוי החבור (או הסומך המיודע ,דק׳ § ) 224מיידע את הנסמך :קסה ( 3ש) וכסר רמאנתה .על כן יש ומוסיפים לנסמך כזה אלואחד (כך בתוית, כנראה יידוע פורמאלי בהשפעת הסומך המיודע) :כה ( 1ש) דב אלמאל אלואחד מן גמלה אלמקארצין ג. § .110יש שהנסמך מתיידע ע״י תוית (דק׳ §:)226 א .רגיל במיוחד אלגיר עם סומך אחריו(דק׳ § 226א) ,כי שניהם התרכבו למלה אחת ועל כן מוסיפים את התוית לתחילת הביטוי המורכב ,הווה אומר ל־גי ר 9 ,173 :מ ( ש) אכויהא אלגיר באלגין .קנט ( 29ת) אלגלד אלגיר מעובד .דמו ( 40ת) הדה אלגיר מבהקין. ב .רנח ( 31ת) אלבלאד אלרום התהווה כפי הנראה (דק׳ § 226ה) ע״י עירוב עם מקרים, שבהם בא אלרום כתמורה (וכן עם נסבה ,עי׳ §. ) 113 ג .פז ( 19ש) ואלצריטה אלעוד לפנינו כפי הנראה תמורה .קסא ( 21ש! שני כי״י) אלצלאה שחרית לפנינו התלכדות הרכבים למלה אחת (כשאחת המלים עברית! והשווה § 221ד) .מפוקפק הנוסח צד ( 15ש) אלאסתקא אלחלו(שמא יש להבינו לפי § 88ב) וכן צה 4 ( ש) אלוראת מאל שמעון ,ד׳ שם הע׳ ( 5אך שמא ל־אלוראת כוח פועלי ן). .6אך שמא יש לשייך שתי דוגמאות אלו ,בגלל משפט הצפה שאחרי התנוין ,ל־ § 175ב ,הע .4 , . 1להפך מיידע הסומך המיודע את הנסמך אן» ב־ אצ א פ ה גיר הקיקיה ו ל כן אין הנסמך מתיידע ע״י תוית :קכח ( 18ת) תחרירנא דקיק אלנטר. ס קיר ה ד ק דו קי ת ע ל ה ל שון ה ע ר בי ת 91 § .111פירוק הסמיכות רגיל בהתאם לאופיר .האנאליטי של הערבית הבינונית (דק׳ §ד) 22 והוא מבוצע : א .ע״י ל (דק׳ §227א) ( 5,33 :ש) דאר לליתומים (כאן כדי להשאיר את הנסמך בלתי מיודע על אף הסומר המיודע) .על אלדי ל ר׳ § 178ב. ב .ע״י פי( ד ק׳ § 227ב) ,לא רק כדי למנוע שרשרת של סמיכויות ,כגון ( 8,174ת) אלאגרה פי וגלת אלדאר ,אלא אף במקרים מעין ( 5,35ש) אלואהד פיהם (אך שתי שורות אה״כ אחדהם !) ! ( 3,35ש) חצה פי דאר. ג .רגיל במיוחד מן (דק׳ § 227ג) ,ולא דק כשיש הבדל ביידועם של הנסמך והסומך ,בין שהנסמך בלתי מיודע והסומך מיודע ,כגון ( 11,83ש) נוע מן אלרבית ,ובין כשהנסמך מיודע והסומך בלתי מיודע ,כגון 1,487מ ( ש) אלנצף מן דאר ,או כדי למנוע שרשרת של סמיכויות, כגון ( 5,187ש) בקייה אלנצף מן אלדאר ,אלא אף במקרים אחרים ,כגון ( 14,186ש) ואלדבע מן אלדאר (אך שורה לפני כן בנצף אלדאר!) — .על בעץ מן ר׳§ 112ב .0 ד .ע״י מתאע (דק׳ § 227ד); ביטוי זה נדיר ורשמתיו דק בת׳ כב (ש) :כב 1אלכוז מתאע אלמא 4,34 .אלוכיל מתאע אליתומים8,34 .מ אלדאר מתאע אליתומים .את התהוותו של ביטוי זה מראים מקרים כמו טו 6ואסתופאו ארבאב אלדין מתאעהם או רכט 26אלסואד כאן ודיעה מע חואיג אצר ענד בנתי והו מתאעי ,שבהם אפשר להבין מתאע כמציין קניין ממש או ככינוי פוסיסיבי .2 § .112מלים ,הרגילות בערבית הקלאסית בנסמך ,עשויות לבוא בנפרד (דק׳ §:)228 א .אלכל (דק׳ § 228א) ,בהוראת ״כל דבר״ ,למשל ( 6,36ש) ( 7,116 1ת) ,ובהוראת ״כל האנשים״ ,למשל ( 4,49ש) והם אלכל ; דנו ( 49ת).3 ב .בעץ שלא כנסמך נמצא לא רק בביטויי הדדיות (דק׳ § 228ב): aאלבעץ ( 14,88 :ש) אופאד .מן תמנהא אלבעץ .נט ( 5ש) .עג ( 1ש) ( 8,116 .ת) .צד9 . ( ש) .ק ( 12ש) אלבעץ ...הדא אלבעץ. .bבעץ ( 13,480 :ש) ובעץ קאל .ש״נ ריט ( 9— 8ש) כי״א פעמיים וצדג בעץ 11 ,כי״ש וכרג בעץ אלחאצרין ...וצרג בעצהם. .cאף פירוק הסמיכות בעץ מן נמצא :ק ( 10ש) בעץ מן ראס מאל .רכט ( 9ש) בעץ (בכה״י אלבעץ ,א״ל מחוקה) מן קדאבה אלאיתאם. ג .אלגיד (דק׳ § 228ג) נמצא באוטוגראף (ת ! ) רעב 5וכון אלגיר ילחן .קמח ( 6ת) תבע ללגיר — .בכלל בא (דק׳ שם) גיר שלא לפני שם ומזדהה בשימושו עם אלא :קיט ( 12ת) ולם יבקי לה פיהא חכם גיד פי מא תאכלה זוגתה .קכו ( 59ת) לא תעד לה גיר בואחד “. .2גט כאצד .מציינת קניין ,כגון 7 , 120מ (ש). .3ו כן אלגמיע (דק׳ שם ,הע׳ ,)23בהוראת ״כל דבר׳״ 3,83מ (ש) ( מעניין [ 11,165ש] נ צ ף אלגמיע אלז־י פי אלכתובה ,במקום :נ צ ף גמיע אלדי ,)...וכן בהוראת ״כל האנשים״ ,כגון ( 12,495ש). .4וכן גם סוי (דק׳ שם ,הע׳ : )29ע ד ( 8ת) ולא ילזם אלמ שתרי אן יקום לה סוי ב מ בלג קימת אלתיאב .סוא אן כמילת ניגו ד נמצאת קעז ( 2ש) — .ע ל הוכהה נוספת ,כי גי ר אינו מורג ש עו ד 92 ת שו בו ת הד מ ב״ ם §§ .117— 113י י ד ו ע : § .113נדירים המקרים ,שבהם נצמדת התוית דק ללוואי ,אך לא למוגדר (דק׳ § .) 229כד קורה ,כשהלוואי הוא שם מספד (דק׳ § :)247קיג ( 7ש) כי״א לילה אלאולה ,אך | | כי״ש אללילה אלאולי .רמז ( 82ת) כי״א מפסרין אלאנדלסיין ( | | כי״ש מפסרן) ,לפנינו כפי הנראה קונטאמינאציה בין אלמפסרין אלאנדלסיין לבין מפסרי (או מפסרין ,עי׳ §) 66 אלאנדלס .דומה ( 9,201ת) דרשנין אלרום ,המשקף כנראה קונטאמינאציה בין שימוש גיניטיבי ואפוזיטיבי של אלרום ■י .והשווה גם § ,172סוף. § .114לעתים רחוקות בלבד נצמדת התוית רק למוגדר ,אך לא ללוואי (דק׳ § :)230קפב ( 37ת) כי״א אלברכה חאדיה עשר 11 ,כי״ש אלברכה אלי״א9,137 .מ ! 5מ ( ש) אלתמר הנדי משקף את התרכבות המוגדר ולוואיו למלה אחת ,השווה למשל Grammar of the a Wright, Arabic Language8ב ,245הע׳. § .115התוית נמצאת לפעמים במקרים ,שבהם היינו מצפים לכינוי (השווה בערבית הקלאסית ( Reckendorf, Arab, syntax 184(: 9,73ש) תכון אלאכרי פי אלעצמה .שם עם כינוי מתחלף עם שם מיודע בתוית 3,125 :מ ( ש) שריכין לאחדהם אלנצף וללאכר אלתמן. ( 5,128ש) לה פי אלפאידה נצפהא ורבעהא ולשמעון אלרבע .ש״נ :לא ( 2ש) כי״ס ללזוגה 11 ,כי״ש לזוגתה. § .116במקום אנסאן בהוראת ׳׳מישהר׳ בא לפעמים אלאנסאן ,2כגון ( ש) רב 1ז רג .2 הסיבה היא כפי הנראה ,כי (אל)אנסאן משמש ככינוי סתמי ,המודגש (ככל הכינויים) כמיודע ,השווה בעברית מקראית ליונשטם־בלאו ,אוצר לשון המקרא א ,ערך 1את ,ב( 5עמ׳ ) 337ובסורית ,Noldeke, Kurzgefasste syrische Grammatik2 221והשווה גם Brockelmann, Grundrissב .68/9 § .117א .דרגת ייתרון מיודעת (דק׳ § )232נמצאת 4,253מ (ת) פאן אלבלאד קליל אלערץ ליס תבעד מן סמת רווס אהלהא כבעדהא ען אלאכתר ערץ — .להפך מצויה דרגת הפלגה בלתי מיודעת (דק׳ § ) 233רסז ( 48ת) כי״א ואקרב ענדי אנהא 11 ,...כי״ש ואלאקרב .והשווה גם רסח ( 16ת) והו אכד מן אולי(במקום :אלאולי). כמצדיד סומך ,ר׳ § ,62הזר — .4דון מועצם כנו שא נמצא דיז ( 11ת) וכאן מנא פי תבעה דון תצחיה. .1אין נראה להבין שתי דוגמאות אלו כנסמכים ,שבהם נשתמרה ד.נ׳ לפי § — .66השווה להפך אלבל אד אלרום § 110ב .ייתכן ,כי תופעה זו רגילה במיוחד על יד תוארי נסבה ודומיהם ! גם משלוש הדוגמאות אצל Rhodokanakis, D er vulgarabische D ialekt im D ofarב 198שתיים הן ב תו ארי נסבה ,אולם לפי דק׳ § 229אין לקונסטרוקציה זו זיקה מיוחדת לתוארי נסבה .עי׳ גם §§ , 172סוף 221 .ב ,סוף— . במקרה כמו ( 17,171ת) פי שי מן אלנדוני א אלמכתוב עליה ,בו מתאר אלמכתוב את שי בלתי המיודע, ל פנינו גרר ה ל־ א לנ דוני א ו כן אולי השפעתם של משפטי זיקה דומים ,כפי שהם רגילים בל שון חכמים ומצויים גם בלהגים ערביים ,עי׳ Brockelm ann, Grundrissב .563/4 .2אלאנסאן משמש גם כנו ש א כללי ( onבצרפ תית m an ,בגר מני ת « דק׳ § 316ג) ( 8,364ש). ס קיר ה ד ק דו קי ת ע ל ה ל שון ה ע ר בי ת ב. 93 אקוזאטיבוס של הסיבה עשויה להיות מיודעת לא דק יידוע סוגי (דק׳ § ,) 232אלא אף יידוע פרטי11,470 :מ ( ש! שני כהי״י) לא יצלו ...צשיתנא ( 8,48 .ש) מא תכפל בהדה אלאבנה אלא חסאבה. §§ .124— 118ש מ ו ת מ ס פ ר : § .118שמות המספר ,השונים בקווים מרובים מחלקי הדיבור האחרים ,לא היו מוגנים ע״י האנאלוגיה כמותם או אף היו מנוגדים לה ! על כן השפיעו עליהם לראשונה השינויים בלשון, בתחילה על הצורות החורגות מן ההקש הכללי ,אך אח״כ ניטשטשו התחומים והושפעו גם הצורות האחרות (תרביץ כג 27ואילך ,דק׳ §.) 234 § .119לעתים קרובות ביותר אין שם המספר היסודי מתאים במינו לעצם המנוי (דק׳ § .) 234זה רגיל בייחוד במספרים ,10— 3החורגים בציון המין מהקש השמות (דק׳ שם א), כגון ( 7,49ש) עשרה סנין .ריז ( 13ת) אלעשרה מסאיל .דנז ( 12ש) כמס אנאס — .במספ רים 19— 11מתהוות אף צורות כלאיים (כי הצורות ב־ע שר דחו כפי הנראה את אלו ב־עשדה! דק׳ שם ג ,ד) :כד ( 3ש) אחדא עשר סנה — .דומה המצב במספרים סודרים (דק׳ §:)235 קלג ( 1ש) אלצאמסה עשר .ש״נ :קפב ( 37ת) כי״א חאדיד ,עשר 11 ,כי״ש אלי״א .דסז 83 (ת) כי״א אלונאלתה עשר ] | ,כי״ש אלתלאת(!) עשרה — .גם ואחד אינו מתאים ב מין( ד ק׳ § 234ב) :קכו ( 59ת) תנתין ...לאכן לא תעד לד .גיר בואחד 11 ,בד׳ בואחדה .׳׳אחד״ לציון שני המינים נמצא לא דק בשלילה ,השווה בערבית הקלאסית Fleischer, Kleinere Schriften א ,688וע״ע גם ,Tabari -Giossarמעין מט ( 17ש) ולא אזוגך מן אחד ,1אלא אף בחיוב בנסמך ובהצמד לכינויים ,כגון ו ( 6ש) זוג אחדהן .נח ( 1ש) אחד אלבנאת .פד ( 2ש) דאדין אחדהם מערופה (בהמשך :ואלאצרי) .קלט ( 6ת) שקתין אחדהמא רקיקה .קפ ( 17ת :שגי כהי״י) באחד אלברכות. § .120א .התחומים בין אחד לבין ואחד מיטשטשים (דק׳ §:)236 .aואחד במקום אחד במשפט שלילי :ע ( 5ת) לים לואחד מנהם שפעה .ש״נ :עז ( 6ש) כי״ס וליס הי מחייזה לואחד 11 ,כי״ש לאחד. .bאחד נמצא במקום ואחד (דק׳ שם ,הע׳ 8,15 ) 6מ (ת) ואלעגב מן אצדאד אחד ,כנראה מפני שהמובן שלילי .ש״נ :נב ( 28ש) כי״ס אד הו וכל אחד יעלם 11 ,כי״ש ואחד. ב. במובן פריגנאנטי נמצא אלואחד קיט ( 44ת) פי אלגרץ אלואחד ״באותו העניין״ ,וכן גם כתואר של ריבוי שם קיט 44ואנהא גאדיה עלי אצול ואחדה. § .121א .לפי הקשו של אול ייסמכו גם המספרים הסודרים האחרים בזכר לעצם מנוי בלתי מיודע 2ביחיד (דק׳ § :)242קיג ( 4ש! שני כהי״י) תאני לילה (אך בתשובה שם פי אללילה .1השווה גם שם ליס ענ די שנץ(!) יצלח לזו אג (אך עי׳ הוספות ותיקונים למקום). .2דוגמה לעצם מנוי מיודע (השווה ב ע רבי ת קלאסית 148 אול סנתהא. ) Reckendorf, Arab. Syntax יא ( 4ש) ת שו בו ת ה ר מ ב״ ם 94 אלאולי ואלתאניה) .קיח ( 13,203 ! 22ש? לפי שני כהי״י) תאני דפעה (על יד :צלאה תאניה ,למשל . ) 1Z202ובן גם אצר יום דא ( 4ת). ב. על רקע זה ,שהמספר הסודר אינו צריך להתאים במינו לשם העצם שאחריו וששם העצם בלתי מיודע לפי צורתו ,אך מיודע לפי מובנו ,חלו כפי הנראה כמה שינויים (היפר־ אורבאניים ן) .3כך מותאם במקרה אחד המספר הסודר במינו לשם עצם נקבי ,אליו הוא נסמך :לד ( 5ש) תאניה מרה .מאידך יש ,כי ביטויים ,המכילים מספר סודר ,אינם מיודעים, אף כי המספר הסודר אינו נסמך אל שם העצם ,אלא מגדירו כלוואי :ח ( 4ש) רגלא רזקתה מן זוג אול אזוגת בה ודגלאן מן זוג תאני (אך בהמשך :בעלהא אלתאני) .מלבד זה חסרה התוית במקדה אחד בשם עצם ,שאליו נסמך אול ,אף כי אול משמש בהוראת ״התחלה״ ולא במובן ״ראשון״ :קפג ( 4ש) פי אול וקת (מקביל ל :פי אצר אלוקת). § .122א .התוית נצמדת תמיד למספד היסודי ,אף כשהוא נסמך (לפחות לפי הערבית הקלאסית) לעצם המנוי! העצם המנוי נשאר בדרך כלל בלא תוית (דק׳ § 243ב) ,כגון דיז ( 13ת) אלעשרה מסאיל .רלג ( 60ת) אלאדבע סנין .כך גם באוטוגראף מו״נ .14,493ש״נ : צד ( 18ש) כי״ס אלתלת אצוה 11 ,כי״ש אלאצוה אלתלאתה. ב .לעתים דחוקות בלבד תיצמד התוית לא רק למספר ,אלא אף לעצם ה מנוי(ד ק׳ § 243א): ( 13,105ש) אלצמס אלדנא׳ (אך שם 13 ! 10 ! 8,105אלתסעה דנאניד)1,294 .מ (ת) הדה אלסתד .אלאצאבע — .לפי הקשם של מספרים אלו נבנה גם נצף (דק׳ § 243ג) :לג ( 10ש) כי״ס באלנצף אלדדהם ,אך 11כי״ש באלנצף דרהם (לפי א). ג .רשמתי מקרים מעטים בלבד ,שבהם נצמדת התוית למספר הראשון בלבד משני מספרים המחוברים בו׳ החיבור (דק׳ §245א) :רכט ( 11ש) אלארבע וארבעין רבאעי (אך בהמשך 14,406באלמאיתין דבאעי ואלארבעה)4,433 .מ ( ש) אלואחד ותלאתין דינר. § .123העצם המנוי נמצא בריבוי אף אחדי מספרים אחרים מאשר ( 10— 3השווה תרביץ כג ,31סעיף ט) :קנא ( 41ת) מאתין אצאבע (אך שמא יש לנסח אצבאע = אצבע). § .124אין חוזרים על העצם המנוי אחרי שבד (דק׳ § ,) 244כגון ( 7,88ש) בדרהם ורבע או דדהם ווגמן2,135 .מ ( ש) ה׳ דנא׳ ונצף. §§ .129— 125כ י נ ו י י ם : § .125כינוי פרוד :א .כמו לפעמים כבר בערבית הקלאסית ,ע שר הכינוי הפרוד לעתים קרובות לקדום לפועל אף ללא כל הדגשה (דק׳ § ,) 250ולא דק בצורות ,שנעשו עם נשירת התנועות הסופיות לדו־משמעיות ,כגון נוכח עבר ( 4,161ת)? מדבר עבר לט ( 16ש) כי״ס ( 11כי״ש אנני) ,אלא אף בצורות האחרות ,כגון ( 14,15ת) פהו אנמא והב( 12,315 .ת) והו ינעד .דלג ( 74שטר) אנא אטלק .לעתים רחוקות יותר קודם הפועל לכינוי הפרוד (דק׳ .3השווה גט צו רו ת מעין אלונאני יום Fleischer, K leinere Schriftenב ,53ה ע /והשווה גם אלאול נהאר ״ביום ה ר א שו ך בטכסט ספרדי המוני מהמאה הי״ד או הט״ו islam icaד . 1 6 7 ! 160 ס קיר ה ד ק דו קי ת ע ל ה ל שון ה ע ר בי ת 95 שם ,סוף) ,כגון מדבר עתיד ( 4,115ש? אך לרוב קודם הכינוי גט שט ,כגון שם׳ !) 9נוכח עבד ( 5,74ש).1 ב. השואלים פונים אל ר בעו בתוארי כבוד מעין סידנא ,9,469אדונינו 1,468מ ,דבינו 1,455מ או הדרתו 2,21מ (שנבחר כפי הנראה בגלל צלצולו הדומה ל־חצרה ,השווה 4,103מ) וכו /כינויים ופעלים המוסבים לסידנא ,אדונינו ,דבינו וכו׳ באים בנסתר ,ואלו אלה המוסבים ל־הדדתו — בנסתרת! אך ייתכנו גם מעברים לנוכח ,מעין 8,79תפתינא הדרת אדוננו... וביין לנא .השווה גם את ההתחלפות הדרתה — הדרתכם רנט — .32רמז ( 24ש) ואלממאליך פלם יסמעו משמש אלממאליך ככינוי של צניעות למדברים ובהתאם לו בא הפועל בנסתרים. בדומה מתחבר ממלוך עם נסתר לציון המדבר 1,481מ ( ש). § .126כינוי חבור :א .לכינויים אמצעיים (השווה עליהם דק׳ § ) 253אין דוגמאות בטוחות. נג ( 1ש) יקללה (כך בכתיבה צפופה) נוספה אח״כ ו׳ בין השיטין ( 10,84 .ש) כי״ש (ר׳ הוספות ותיקונים) פקל לה נראה ט״ס 11 ,כי״ס פקאל לה .וספק ,אם מותר להסיק מסקנות מתוך הכתיבה הצפופה נט ! 3ס ( 2ש) קאללה ,רנח ( 12ש) יגילהם. ב .כנראה בהשפעת לשון חכמים תלוי במקרה אחד במלת יחס כינוי ,הרומז לשם שאחריו, אשר לפניו נשנית מלת היחס (דק׳ §254ד)( 7,280 :ת) לאזם להם ללכהנים .במקרים אחרים מוכיח סדר המלים ,כי אין לפנינו ממש כינוי ,הרומז לשם שאחריו ,אלא הכותב חשב לרא שונה להסתפק בכינוי ,אך אח״כ נמלך בדעתו ופירש את שם העצם (מחשבת משנה, :) afterthoughtל ( 6ש) פאבקאהם אלוכיל עלי אלסכני בלא אגרה ,זוגה אלמאלך ואבנתה. מח ( 7ש) טאלבה צאחב אלבצאעה ,שמעון אלמדכור .השווה גם מקרים מעין עג ( 5ש) ואנה ראובן הדא ,בהם בא צמיר אלשאן ישר לפני הנושא ,אשר ייתכן כי אליו הוא רומז ולא למשפט כולו ; והשווה §148א. ג .כינוי להבעת המציאות (דק׳ § : 2) 256רסד ( 28ת) כי״ש טננת אנה תנאקץ ,אך 11כי״א תזעמוה תנאקץ. § .127כינוי דומז :א .בניגוד לערבית הקלאסית קודם לעתים הכינוי הרומז לשם שאינו מיודע בתוית (דק׳ § ,258פרידלנדד § ,3 )21כגון ( 1,33ת) פי הדה מיין אלגוע .קו ( 24ת) . 1להפך מתחבר (כמו לעתים ב ע רבי ת הקלאסית ,עי׳ 331 ,Reckendorf, Arab. Syntax הע׳ ) 4 נו שא שני אל הנושא הרא שון הכלול ב פועל ,מבלי שנו שא זה יו ב ע ע׳׳י כינוי פרוד ( 9 , 3 1 1 :ש) מנד עדפנא ו מן תקדם ענ א. .2ל רו ב מובעת המציאות ע״י אם ,החביב ביו ת ר ע ל ר בינו (השווה פרי דלנדר § ,)8כגון כאן תם ! 13,219לא יכון תם רנ ח ! 32ליס תם ! 1,147לא תם ! 1,219תם מן 7,481מ ! תם ...ותם .2,299פעמים גם ב ש אלו ת :אן תם 2 ,33מ — .רנ ד ( 49ת) כי׳׳א ומן תם פי מנזלה אלאנביא (כלו מד תם כמעין אוגד) מפוקפק ,כי 11כי׳׳ש גורס :הם .לעו מ ת זה מסכימים שני כהי״י ( 8,309ת) וליס ו1ם הספד של רבים אלא אמר שאד גיר מעתאד — לנוסח ,ש בו משמש ונם כפי הנראה כ אוגד (השווה על הפיכת ביטויים ,המביעים מציאות ,לאוגדים Brockelm ann, Grandrissב 105ואילך). .3מעניין המקרה הבא :ל ב ( 16ת) כי״ס פי הדא מלך אלז־י סמע ענה — מתאר הדא את מלך מחוסר 96 ת שו בו ת ה ר פ ב ״ מ להדיה בנת אלשפחה .רכה ( 6ת) והדא קמאש אלנדוניא .רסדו ( 22ת) .כפי שמראות דוגמאות אלו ,רגילה תופעה זו בתשובות< אך היא מצויה בשאלות גם כן :רע 3וה[דא] פרחיה הדיין. רמו 8הדא צלף לפי שני כהי״י ,אך בהמשך רמו 26ק״ו הדא צלף 11 ,כי״ש צלף הדא. ב .במקום הכינוי החבור בא לעתים קרובות דלך הסתמי (השווה גם §§150א 187 .ב ! דק׳ § 259א) ,כגון ( 5,12ש) וכאן לחצרון עמהן באקי הדה אלדאר באע דלך ( 16,26 .ש) הדה אלקיראטין והי מחתאגה לדלך( 6,53 .ת) כסוה ונפקה וגיר דלך .ש״נ :נא ( 10ש) כי״ס בעצהא באלוזן בסעד מא ובעצהא באל צבר בסער אצר אכתר מן דלך 11 ,כי״ש אכתר מנה .4 ג .הודא (דק׳ § ) 260מאובנת ( 12,456 :שטר) פהודא אני5,456 .מ (שטר) והודא אנא. 2,497מ ( ש) הודא נגדהם. § .128כינויים הדדיים :הדדיות מובעת כמו בערבית הקלאסית (דק׳ § ) 261ע׳׳י הכפלת בעץ ,לראשונה בצירוף כינוי חבור ,בשניה בהתאם להצרכה הפועל או השם (כלומד ביחס מקבל הפעולה או הקניין) ,כגון 9,15מ ( ת) .כן רשמתי דוגמה ,בה נשנית בעץ ללא כינוי חבור (דק׳ שם ,הע׳ ,34סוף) :רסג ( 31ת) תפציל בעץ עלי בעץ (אך שם רסג 26ובעצהא אפצל מן בעץ) .כן רשמתי מקרה ,בו בא בעץ בהתאם להצרכת הפועל במקום הראשון ,כשהוא צמוד לכינוי ,ואחריו בא ללא חציצה כלשהי בעץ השני ללא כינוי (דק׳ § 261א)ן כפי הנראה נתרכבה בעץ המוכפלת למלה אחת :קסז ( 7ש) יצדר מנד,ם עלי בעצהם בעץ ( = אהדדי) ההול .5 § .129כינויים סתמיים :א .אל פלאן נצמדת ,בהשפעת כינוי רומז קודם ,תוית (על אלפלאן בשימוש אחר עי׳ :)Reckendorf, Arab, syntax§ 8,108קנט ( 32ת) דלך אלפלאן. ב. הנושא הכללי (בצרפתית ,onבגרמנית ) manמובע בין היתר (מלבד ע״י נסתרים פעיל ונסתר סביל) ע״י פעיל נסתר (דק׳ § 316א) 9,116מ כמא יביע ללנאס .על אלאנסאן עי׳ § ,116הע׳ .2 §§ .133— 130מ ל ו ת י ח ס : § .130ב :עוד יותר מאשר בערבית הקלאסית מסמנת ב מושא ישר (דק׳ §266ד)1,31 : ( ש) יונבתו באלעטב ואלמות (אך שם ת 8,31ארנבת ...מות אלמקארץ) ( 17,129 .ש) נעטיהא באלמ׳ דיג׳12,130 .מ (ת) מא ראינא ולא סמענא בשצץ יאצד ( 5,352 .ש). התוית ,הנסמך אל משפט הזיקה שאחריו ,אך 11כי״ש הוסיף ,בה שפעת הדא ,ל־ מ ל ך את התוית ,על אף היותו נסמך (תיקון יתר). .4להפך יש ,שאף הכינוי החבור או הפרוד חסר ,כשהיינו מצפים לו ,כגון ( 11,68ש) יכ שף ען אלודאעד .וינד ר ויוכל מן יתסלם ( = יתסלמהא) 4 ,92 .מ (ש) וקבצת מנה אגרתי ודפעת לזוגתי .ש״נ : מו ( 9ש) כי״ס פאגתמע וקאל לה 11 ,כי״ש פאגתמע בה... .5לפעמים נוסף לחיזוק ההדדיות לבניין חוזר ביטוי ,שהוא בעצ ם מיותר (השווה בערבי ת הקלאסית ( Reckendorf, Arab. Syntax 287 ( : 2,79ש) תהאכמא עליהמא. ס קיר ה ד ק דו קי ת על ה ל שון ה ע ר בי ת 97 § .131ל :א .ל מציין מושא ישר (פרידלנדד § ,14מיינץ ,567/8דק׳ § 269א) ,בייחוד אחרי פעלים ,המצריכים בערבית הקלאסית שני מושאים ! אולם אין תופעה זו מצטמצמת לגבי פעלים אלו בלבד .דוגמאות אחדות ( 9,27 :ת) מלך שיא ל10 , 183 .מ ( ש) אמן לשמעון ולוי (אך 1,184ש אמנהם) .בהקבלה לכינוי( 13,456 :שטר) צאלחתה או לאחד מן אצותי. ש״נ :יח ( 7ש) כי״ס טלבו אלארת 11 ,כי״ש ללארת. ב .ל מציין את מבצע הפעולה על t הסביל (השווה ,Reckendorf, Arab. Syntax 246וכן Fleischer, Kleinere Schriftenא ( 14,27 ) 598 ; 81ת) ואלדי אנפהם להם. ג .על־יד ביטויים כמו נט ( 6ש) ולהא מדד .טוילה ולם תטאלב אביהא באלשטד ,בהט בא אחדי ״לפלאן מדד.״ משפט מצב הפותח בו /נמצאים בשאלות ביטויים ,שבהם אין משפט המצב פותח בר12,32 :מ ( ש) ולהא שהד תסאלהם (השווה wiiimore, The spoken Arabic of * Egypt 317לך מדה סאפרת) .ביטוי המצב חוצץ לפעמים בין לפלאן לביטוי ,המביע את משך הזמן ( :ש) יח 2ולה גאיב ( <ג איב א) מדה .כד 4ולהדא אלאך יזן ענה אלגזיה תסעה אעואם. עה 6ולה סאכן פי אלמלך בגמלתה מדה ונלאתון סנה .רלט 1 — על הכינויים האמצעיים עי׳ §126א. § .132מן מציין את מבצע הפעולה על יד הסביל (דק׳ § 270ג) בביטוי הרגיל נפד אלקניין מן ,...כגון( ש ט ר) 5,140מ.14 }6,142 . § .133א .לרוב אין חזרה על מלת היחס לפני אבד מקביל (דק׳ § ,274הע׳ ,) 23אולם גם חזרה מצויה ,מעין ( 2,169ש) עלי ראס אלמאל ועלי אלצסארה5,235 .מ ( ש) פי סוריא ופי ארץ ישראל .ש״נ :קלד ( 47ת) כי״ש לא ימכן פי ...ולא פי(!) ...ולא פי(!)״ .ולא ! | ,בר../ ולא פי .רמג ( 5ש) כי״ש בה ובאגדאדה 11 ,כי״א בה ואגדאדה .וכן גם בין( א ש ר לה מעמד מיוחד ,ר׳ Brockeimann, Grundrissב ) 409/10קל ( 43ת) כי״ש בין סוריא וחוצה לארץ11 , בד׳ בין סוריא ובין חוצה (קרא כך ! ) לארץ .מה ( 5ש) נמצאת מלת היחס בשלושת האברים הראשונים ,חסרה בשני הבאים וחוזרת שוב באבר האחרון :ואמתנעת ...לא מן עגין ולא מן טביך ולא מן תשמיש המטה ולא כנס אלבית ולא גסל אלתוב ולא מן קצי חק לאולאדהא. באברים מקבילים עשוי האבר השני להיות מובדל באופן בולט ממלת היחס המצריכה אותו (דק׳ §( 8,88 :)274ש) ...ישתדיהא מנה בגיד תצביר אלשדי מכאן אלדרהם דרהם (=בדרהם) ורבע .צד ( 11ש) ואלורתא לאחדהם אלנצף וונלתה (=ולתלתה) אלנצף .קנד ( 14ת) פי בעץ אלמסרות אלחאצדה להא תגעל עלי חדף שני תגין ואצדי ( =ו פי אצרי) תגעל עליה תלאתה או ואחד. ב. רגילות למדי הפרעות (דק׳ § ,) 271כגון רלג ( 12ש) אנצרף פי שרא נצף דאר ולעמארתהא .להפך משמשת אותה מלת יחס לתפקידים שונים 5,85מ ( ש) פאבאעהא זוגהא להא לרגל. . 1השווה גם 10,29מ (ש) פלהא פי עצמתה מדה( 1,51 .ש) וללצבי ה פי עצמתה מדד .כ״ב סנה לם י שתרי קט. ת שו בו ת ה ר מ ב״ ם 98 ג. בהשפעת העברית והארמית (דק׳ § ) 275מצטרף תואר פועל באמצעות ו׳ לחיבור לביטוי פריפוזיציונאלי כדי לציין את כיוונו :עא ( 7ש) מן אלתקדים ומאצי .2 §§ .140— 134פ ע ל י ע ז ר : § .134מלבד כאן ,אצבח וכו׳ מתחברים גם פעלי עזר נוספים עם עבד (דק׳ § ,) 277במיוחד פעלים המציינים חזרה : 1לד ( 5ש) ורגע סאפר תאניה מרה .מז * ( 27ש) פעאד בדא לשמעון .וכן אחרי בקי ( 9,23 :ש) פבקי אלאמר וקף3,84 .מ ( ת)6 ,488 .מ ( ש).2 § .135רב השימוש ב״כאן״ (פרידלנדד § ,20דק׳ § .) 281תופעה זו מקורה מחד בציון אנאליטי של הזמנים ,מאידך בנוחיות :כמו בבידוד הנושא הטבעי בדרך כלל (ר׳ §, ) 147 אין הכותב מפתח את מחשבתו עד כדי לבחור בפועל מתאים ,אלא מסתפק להקדים במקום זה צורה מתאימה של פועל העזר הסתמי ״כאן״ ,המשמש מעין אינדכס. א .נראה ,כי הקאטיגוריה פלוסקואמפרפקטום עדיין קיימת בטכסטים שלנו ,אף כי כאן (קד) עם עבר מציין הן פלוסקואמפרפקטום והן עבר רגיל (דק׳ § ,) 282כי המקרים ,בהם משמש כאן (קד) עם עבר לציון עבד רחוק ,מרובים יחסית .לעתים קרובות קשה לקבוע, איזה עבר לפנינו .כך אפשריות שתי התפיסות ,של עבד רגיל ועבר דחוק5,448 ,מ ( ש) וכאן קד מאפר .וכן ( 8,55ש) .לפי ההקשר עבר דחוק לפנינו ( 10,32ש) ( 8,66 .ש)4,90 .מ ( ש). עבד רגיל ( 3,58 :ש) כנת סאלת1,448 .מ ( ש) כאן גא. ב .a .רגיל למדי כאן יפעל לציון האידיאלים הן בעבר והן בהווה (דק׳ § ,283ועי׳ שם הע׳ 13על פרידלנדר § :) d20לד ( 17ש) לו רכדת פי אלבית למא כנת נמנעך( 2,259 .ת) לאנה כאן יכון כמן ...רנו ( 76ת) וכאן יגזי דלך .קעז ( 13ת) .קרוב לזה כאן יפעל לציון פוטינצי־ אליס (עם גוון אידיאלי ! השווה פדידלנדד שם)( 2,283 :ת) ולמא קאלת אלבריתא ...כאן יקום בבאלנא ( 4,280 .ת) .כן מציין כאן יפעל את אשר צריך היה להעשות :דנו ( 11ש) כאן יסדיר .3דנו ( 71ת) כאן (מאובן 135§ ,ד) תכון אלצלאה ואחדה .תוצאה ריאלית מציינת כאן יפעל קנא ( 53ת) פכאן יגיד .בכל המקרים האלה בולט מספרן הגדול לערך של התשובות ,כנראה בגלל סגנונן המדוייק יותר. .2השווה גם ע ד ( 5ש) מו 1ל קימתה וזאיד< ו כן לה ( 7ת) עשרים אמה פמא זאד. .1הקשר בין רגע ,ע אד ודומיהם ל בין הפועל הראשי אינו הדוק כ״כ ו על כל פנים ב מ קורו אין הפועל הראשי מוצר ך מבחינה דקדוקית ע״י פועל העזר ! על כן עשויים שניהם להיות מקושרים בו׳ החיבור : ( 4,8ת) וירג ע לוי ויטלב( 13,74 .ש) עאד ר או בן וטלב .וכן בפ ׳ ( 11,74 :ש) עאד פאגתמע .על כן ייתכן לראו ת ב פו ע ל הראשי שב עב ר אחרי פעלים המביעים חזרה חיבור מאחה אסינדיטי .והשווה גם את ז ההערה הבאה. .2אולי שייך לכ אן גם 2,12מ (ש) וקאמו אלאן וראתה ראמו ! רפב ( 6ש) וקאמת אלאצת אבאעת ! אך אפשר לר או ת במקרים אלו חיבור מאחה אסינדיטי של שני פעלים ראשיים ,השווה חיבור מאחה פינדטי ( 10,12ש) פעמד ר אובן ויהודה ואסלפוהס8,12 .מ (ש) מצא יהודה וסאל .והשווה גם את ההערה הקודמת. .3בהמשך :וכ אן להם אן יקולו ,ושמא אין ״כאן יפעל״ בהוראה זו אלא קיצור של ״כאן אן יפעל׳ ,ז ס קיר ה ד ק דו קי ת ע ל ה ל שון ה ע ר בי ת 99 .bבמקרה אחד מבוטא האידיאלים ע״י באן ינון לפגי פועל עברי ,עי׳ § .216 ג .יכון כאינדכם לפני עתיד אחר : •aלפני עתיד רגיל (דק׳ § ,) 285כגון בהקבלה לעתיד רגיל רמה ( 4ת) קד יכון אלחאלף אחד ...וקד יכון מודה במקצת או יחלף בעד אחד או יחלף בטענת שמא או יכון מן הנשבעין ונוטלין או יכון יחלף ...או יכון יחלף .השווה גפ רי ( 3ש) בחית ,אדא הו חלף ,יכון יחלף (והשווה גם להלן .) c .bלפני עתיד להבעת צו( ד ק׳ § ,285סוף) :לא ( 4ש) תכוני תתקוותי. .cאן יכון עם עתיד ,לא רק כשחוצץ ביטוי בין יכון לבין העתיד (דק׳ § 286א) ,כגון 2,480 ( ש)! ( 16,481ש; מקביל לעתיד פשוט) ,אלא אף כשאין מלה חוצצת (דק׳ § 286ב) ,כגון ג ( 3ש) ומן יצלח אן יכון ישהד ( 12,50 .ש) וקצדתה אן תכון תקרי. ד .לבסוף בא כאן אף בצורה מאובנת לפני פועל אחד« שני הפעלים נתרכבו לביטוי אחד, וכאן נשאר בלתי ניטה ,כי נטיית הפועל השני מספיקה גם בעבורו( ד ק׳ § ! 287מיינץ :)571 רכג ( 3ת) פירי כם כאן תסוי אלאן .דנו ( 71ת) כאן תכון אלצלאה ואחדה .רנט ( 9ש ! שני כהי״י) ודלך אן כ אן(כ״י אחד מוסיף :קד) אסתפתינאה — .במקרים שמנינו באו כאן והפועל הראשי רצופים (רק קד הפרידה פעם ביניהם) ,כי נתרכבו לביטוי אחד .אולם רשמתי גם מקרה ,בו נפרד כאן המאובן מהפועל הדאשי (עי׳ דק׳ שם ,סוף) :רסז ( 8ש) פכאן פי אלאבתדא יעדדו. § .136בקי בהוראת כאן או צאר (דק׳ § ,289וע״ע פרידלנדד ,מלון) נמצא בעבר לפני עתיד רכ ( 11ת) ומא בקית תגרי מגרי אלזי .לד ( 1ש)! בעתיד לפני עתיד (השווה § 135ג ) 3 8,52מ ( ש) ונבקא אנא ואלאולאד נתלפו ! בקי לפני משפט־אדא ,כדי להופכו לעבר :קט 1 ( ש) .וכן בא בקי לפני בינוני לד ( 18ש). § .137טלע עומד להעשות לפועל עזר :לד ( 16ש) נטלע נגדך .בדומה פעל :אוטוגראף ( ש) רעו 3לם יפעלוא ינכשפוא ! והשווה א ו ל י גם כב ( 5ש) פמא יפעל יעמר. § .138קעד בהוראת כאן (השווה בלהגים למשל Feghaii, syntaxe 77( : 11,50...מ ( ש) פקעדת(!) מוצעה ואצדת אלצגאר וקעדת תקריהם. § .139קאט בא בהוראת ״כאן״ לפני עתיד (השווה בלהגים למשל Feghaii, Syntaxe... , ) 104בין לציון עבר נמשך ( 7,49 :ש) פקאמת תמונהא סבעה סנין! בין לציון עבר פשוט (אולי להבלטת המעשה בלתי הצפוי)10,35 :מ ( ש) פקאמת תוהב אלחצה גמיעהא ללולד אלצגיר ויבקא אלבכור בלא שי .כן מציין קאם עט עתיד את התחלת הפעולה ( = צ אר*, השווה פיגאלי שם 4,22 :)50מ ( ש) פקאמו אלצצום ארבאב אלדין יטלבו דינהם מן אלקדקע. עם בינוני לציון עבר נמשך רפב ( 4ש) וקאמת ...מתצרפה .בעתיד לפני עתיד אחר להבעת פקודה (עי׳ § 135ג ל ) כג ( 3ש) תקום תסווג .ועי׳ גם § ,134הע׳ .2 § .140כאד התאבנה (פרידלנדר עמ׳ ,7 , 1מיינץ <571דק׳ § :)298דנו ( 105ת< שני כהי״י) והו יברך ברכה לבטלה יכאד (בסוף המשפט ,כלומר תואר פועל ממש). .4בהוראה זו נמצא גם נשא 7,341מ (ש ! לפי שני כהי״י). 100 ת שו בו ת ה ר מ ב״ ם §§ .146— 141מ ל ו ת ה ח י ב ו ר פ׳ ר ו / § .141פ פותח את הסיפא של למא לא רק כשהוא נפרד מן הרישא ,אלא גם אחרי משפט־ למא קצר ללא מלים חוצצות (דק׳ §bis( : 1,92 305מ פלמא טלקני פאנא נטלב — .על פ לפתיחת הסיפא במשפט תנאי עי׳ §.201 § .142מעטים ומפוקפקים המקדים ,בהם פותח ו׳ החיבור משפט סיפא (דק׳ § ; 307השווה גם להלן § .) 205מב ( 17ש) נראה להבין לפי §161א .במקרים אחדים אין לסמוך על הנוסח, השווה את ש״נ קלד ( 31ת)! רמב ( 124תקנה) .1קכו ( 42ת) ואן חסב לה אצבעא ואחדה יצרגה וינתהי אלעדד ענדה — נראה לגרוס :יצרגהא ינתהי .ריא ( 7ת) לאן ...ולא יקאס נראה, כי תחילת התשובה חסרה וכי לאן משועבד להתחלה חסדה זו .רלג ( 84שטר) באה הו׳ ״היתירה״ בשאלה ,אשר אין לסמוך ביותר על נוסחה .במקרים אחרים נראה להניח אנאקולות בגלל המלים המרובות ,החוצצות בין המשפט הטפל לראשי :רלא ( 5ש) למא ...ענד ...ענד מא ...ועמלת עליה אלנדב ! אין נראה ,כי משפט־למא שייך למשפט הקודם ״מעשה שהיה...״. אנאקולות לפנינו גם קכח ( 12ת) והדה אלמשנה אלדי סמענאה פי שרחהא דאימא והו... וקאל אנה אלדי פסר ...והו ...והו אן ...כאנאקולות יש להבין גם דע ( 7ש) ואלשהוד אלתי... והם .וכן 11,51מ —8מ (ש ,עי׳ גם § ) 205וכנראה גם קלד ( 22ת ,שני כה,י״י) .ועי׳ גם §151א׳ הע׳ .2 § .143משפט מאוחד .בו׳ החיבור ,כשהיינו מצפים לשעבוד (השווה דק׳ §314ב ,הע׳ ,47 סוף) ( 12,98 :ש) כם מדה זמאן אלשפעה ותדתפע חכמהא. § .144ו׳ החיבור קושר לפעמים את המשפט הפותח במלת חיבור אל מלת החיבור (דק׳ §:)308 א .רגיל במיוחד אצל הדמב״ם (מיינץ ) 570אד ו (דק׳ שם א) ,כגון 4,11מ ! לא ! 14וכן באוטוגדאף רעב 6אד ולא< מו״נ 1,499אד ואנדרג .אך גם בשאלות אין הוא נדיר כלל, כגון .6,101 .4,15להפך מצוי אד־ פשוט אף בתשובות ,ולא דק לפני שלילה ,2כגון 10,20מ אד לים ,אלא אף במשפטים חיוביים ,כגון ( 8,119שני כהי״י ן) .ש״נ :קפא ( 4ת) כי״א אד־11 , כי״ש אד ו .צא ( 15ש) כי״ס אד 11 ,כי״ש אד ו .רסד ( 22ת) כי״ש אד ו 11 ,כי״א מדי .אד ו נמצאת גם לפני מלים עבריות ( 14,220 :ת) אד ואינו צריך לתלמודו. ב .אן כאן ו (דק׳ שם ב) :רכה ( 7ת) ואן כאן ולם יקע .רלח ( 2ש) אלא אן כאן ולא ינקלהא. ג .אן ו לפני ביטוי עבדי (וייתכן ,שדק בגלל זד ).נמצא רנט ( 7ש ז לפי שני כה״י ! ) חתי קדם אלאמד פיה אן ונהגו בו רבים. § .145ע״י קונטאמינאציד .בין עלי אן לבין ואן התהווה כפי הנראה ועלי אן( מיינ ץ ; 570 .1השווה גם רג ( 22ת) כי״א ונקיים 11 ,פ־ן(תירגום עברי) נקיים. .2בתשובות ד׳ אברהם בן הרמב״ם רשמתי אד בלי ר כמעט רק בשלילה ,עי׳ דק׳ שם ה#׳ M ס קיר ה ד ק דו קי ת ע ל ה ל שון ה ע ר בי ת 101 דק׳ § ,) 310המצוי בייחוד בתשובות כגון דנו ( 63לפי שני כד׳י״י)! ש״נ :נא 33כי״ס ועלי אן 11 ,כי״ש עלי אן .אד הוא נמצא גם בשאלות ,כגון ריח .13רב .8אוטוגדאף רפא ( 2שטר שידוך). § .146כשמזכירים על יד אלי את נקודת המוצא ע״י מן ,מתקשרות שתי מלות היחס לפעמים (ע״י עירוב עם ו׳ החיבור) בו׳ החיבור (דק׳ § 265ב) :ל ( 14ש) מן חית סכנתי ואלי אסעה. §§ .151— 147ב י ד ו ד ה נ ו ש א ה ט ב ע י : § .147רגיל ביותר בידודו של הנושא הטבעי (השווה פרידלנדר § ,19מיינץ ,570דק׳ § ! 317ועי׳ דק׳ שם ,הע׳ 3על גורמי התופעה) .אך הואיל ורוב מקרי הבידוד אינם שונים מן המצויים בערבית הקלאסית ורק תכיפות התופעה הזאת היא המשווה גוון מיוחד לטכסטים שלנו ,נדון להלן רק במקרים המעניינים מבחינה תחבירית או השונים מן המקובל בערבית הקלאסית.1- § .148א .הכינוי הסתמי (צמיר אלשאן) עשוי לבוא ישידות לפני הנושא (דק׳ § :)320 ( 12,271ת) אנה אבי הבן ! על תפישה אחרת עי׳ § 126ב ,סוף. ב. הכינוי המוקדם עשוי להיות מוסב לנושא או למשפט כולו< שהוא מוסב למשפט ,אפשר להכיר לא רק ע״י שוני המין ( , c 5 ,184§ Reckendorf, Arab. Syntaxועי׳ למשל עג ,) 6אלא אף ע״י שוני הגוף (השווה : Reckendorf, syntakt. Verhaitnisse 807כאן אנת ציר מנה): 3,164מ (ש) קאל אנה מא אצד. § .149לעתים דחוקות משמש כינוי פדוד בתפקיד צמיר אלשאן (דק׳ § :)319דלח ( 7ש) מן חית הו אמרהא בידהא (אך שמא יש לנסח :הי). § .150במקום הכינוי החבור ,הדומז לנושא הטבעי המבודד ומקשרו למשפט (״אלראבט״), עשוי לבוא : א. כינוי רומז (דק׳ § 325א)( 7,77 :ת) וקולכם ...כל הדא לא יגוז( 4,85 .ת) וכל וגה דכרתה כל דלך חדאם .רסא ( 3ש) הדיה אלזיאדאת ...כל דלך חסן גדא3,251 .מ (ש) קול אלחכמים ...הל הדא ...וכד־לך קולהם ...הל דלך( 15,186 ...ש)( 12,307 .ת) .כפי שמראות דוגמאות אלו ,רגילה קונסטרוקציה זו בעיקר במשפטים ארוכים ,כדי לחזק את הקשר בין הנושא הטבעי לבין יתר המשפט ! כן מרבה דבינו יחסית בתשובותיו בה ,כנראה בגלל מבנן המסובך יותר של התשובות ואולי גם מתוך שאיפת דבינו לבהירות. . 1במקום זה ראוי להעיר גם ע ל התבונה ל חזו ר על מלה (או מלים) בג ל ל מאמר מוסגר או משפט חוצץ (כ עין אנאקולות ! השווה דק׳ § ,317הע׳ ,)3כגון 6,28מ (ש) פג או אבנתיד .והם תחת אזואגהן פגאו ללוכיל6,45 .מ (ש) פאוצא ...אן יכון ,אדא צאבה אלמהתום ,י כון ל 3,58 ...מ( ש) פגרצנ א נעלם, אן כאן ,אדא ,...אן כאן תכון .בייחוד רגילים משפטים מן הטיפוס והל אדא ...פד,ל ,כגון קז ( 10ש). בדומה דג ( 5ש) והל מאד)״ ,.אעליה... אדא... והל אדא .יש שחוזרים ע ל מלה נרדפת ( 6,200 :ש) הל ,אז־א( ...הרבה ת שו בו ת ה ר מ ב״ ם 102 ב .שם נרדף לנושא הטבעי ,המוגדר ע״י כינוי רומז (השווה § 187א; דק׳ § 325ד)2,440 : (תקנה) ודלו אן כל בת ישראל ...פאן תלד אלאמרה .והשווה גם ( 15,345ש) ותורנו אלדי קיל ...כיף צורה הדא אלחכם. ג .הכינוי עשוי לחסוד והשם ,שהיה צריך להיות צמוד אליו ,מיודע בתוית (השווה §! 115 דק׳ § ,324הע׳ 6,37 :)26מ ( ש) אלמסטור אלתלת ללעאמל ואלתלתאן לרב אלמאל. ד .הכינוי חסר לחלוטין (דק׳ § :)324דלג ( 87שטר) פקולך הדא ואגב [בה] אן ...בייחוד רגילה תופעה זו כדי למנוע חזרה על מלת יחם 1,495 :מ ( ש) כל שי ללמינים פ י ה אעתקאד בכלאף ראי רבותי׳ ז״ל יגב עלינא מבאינתהם ומכאלפתהם [פיה]. § .151א .רגילה הקדמת פ׳ לנשוא הפסיכולוגי (דק׳ § ! 322השווה פרידלנדר § ,19סוף): עב ( 5ש) והו פלם תגר עאדתה ...והי פלם תוכד4,145 .מ ( ש) ואלאבנתין פלם יברזן .קס 12לאן עשיה אלנהאר מן כל יום פאנהא אבתדא אליום אלדי בעדה .רסז ( 25ש) ואלממאליך פלם יסמעו .קפב ( 37ת) ונץ אלברכה אלי״א פאן יכתם פיהא .2 ב. אמא ללא פ׳ לפני הנשוא הפסיכולוגי (דק׳ § ! 323פדידלנדר § ) a10נמצא באוטוגראף מו״נ 21,495וכן למשל קח ( 2ש) ( 10,274 .ת)10,277 .מ ( ת) .קמו ( 8ת) .רלג ( 80שטר). במקום האחרון מתקרב אמא להוראת ״אבל״ ! הוראה זו נמצאת בצורה בולטת כב ( 9ש) ואמא מא כל מוצע יצלח ללצגאר .רנח ( 29ת) ואמא כתיר יצלי מרה ואחדה .אולם גם במקומות אחרים נראה להבינו כך ,וכן תרגמתיו — .כן מצויים ש״נ בין ״אמא ...פ״ לבין ״אמא״ ללא פ :רנו ( 85ת). §§ .160— 152מ ש פ ט י ם א ס י נ ד י ט י י ם : א .מ ש פ ט י ם מ א ו ח י ם : § .152רגילים מאד משפטים אסינדטיים מאוחים ,1בייחוד מצויים פעלי תנועה רצופים באופן אסינדיטי (דק׳ § ! 328והשווה גם לעיל § , ) 134כגון רכו ( 1ש) .רכז ( 5ש) .כנראה גם קסד ( 1 ,ש) .והשווה גם דיח ( 15ש). ב .מ ש פ ט י ם מ ש ו ע ב ד י ם : § .153גם משפטים אסינדטיים משועבדים רגילים (דק׳ § ) 330ועשויים להתחלף חופשית עם משפטים סינדיטיים ,כגון ( 12,98ש) כם מדה זמאן אלשפעה ותרתפע חכמהא לא יבק לאחד מן אלשפעא שפעה וליכון כל ואחד עארפא. .2השווה גם פ(אן) ,הבא לעתים קרובות אחדי תוארי פו על קצרים (ר׳ דק׳ § ,321פרי דלנדר § , 10 סוף) ,כגון ( 5,237ת) ומע דל ך פאן אלמע שרות ...נדיר ר אחרי תואר פו על (דק׳ § : ) 326ק ( 14ת) ו ב ע ד תקרר אלצסארה אללאזמד .ל ש מ עון ויברי מנהא .לא לכאן שייך לח ,3עי׳ שם .והשווה §. 142 קמא 2נראה ט״ס. . 1דוג מאות לסוגים אחדים (השווה דק׳ § : )329לך,בעת התקדמות בנע שה 6,22מ (ש) מרץ מאת. ב שני ביטויים מקבילים ק ( 2ש) ו אכדו אלשואני ...אסרוה .ניגו ד ( 10,48ש) .לפעמים נוצרים בעטיה של האסינדיזה מעברים חדים ממשפט למשפט ,כגון מג ( 5ש)( 2,74 .ש). ס קיר ה ד ק דו קי ת ע ל ה ל שון ה ע ר בי ת 103 § .154משפטים נושאיים אסינדיטיים (דק׳ § ,) 331כגון אחרי ינבגי רכא ( 38ת)! אחרי יגוז די ( 1ש)! רסח ( 17ת)ז אחרי לזם 5,101מ ( ת! אך שם2 ,מ משפט־אן)! אחרי הל ל... ( 10,372ש) הל לד .יעוד ! רכז ( 8ש) והל ללפוקאני יטלבה ! אחרי אתפק לד ( 8ש) אתפק לאצוהא סאפר ; קסג ( 5ש) אלי אן אתפק בעץ מן תקדם אנכר פי דלך. § .155משפטים נשואיים ( 2דק׳ § ,) 332כגון לח ( 4ש) פגרצנא נעלם .פב ( 4ש) עאדתהם יאגרו בעצהם בעץ .צא ( 27— 26ש) אכתד קראץ אלנאס פי הדא אלזמאן פי ספד אלבחר צאצה ללעאמל אלתלת .רסג ( 3ש) .אחרי ביטוי עבדי8,274 :מ (ת) ומעשים בכל יום תגאר עמי הארץ פי גמיע בלאד אלגרב יטבצון אלטעאם .ריח ( 30ת) — .ש״נ :רז ( 20ש) כי״ש ודלך 11 ,...כי״א ודלך אן... § .156בייחוד מרובים משפטי מושא אסינדיטיים (דק׳ § ,) 334כגון אחרי אחסן רנו 53 (ת)! אחרי אחתאג 7,49מ ( ש) פאחתאגת אמראתה אלמדכורה ואמה וזנו ענה! אחדי דרי 3,97מ (ת)! אחרי אראד רנח ( 11ש); אחרי טלב ( 13,23ש)! רעב ( 2אוטוגראף! ש)! אחרי אטאק ( 12,481ש)! אחרי קדר קכו ( 33ת). § .157נדירים משפטים פריפוזיציונאליים (דק׳ § ,) 337כגון אחרי בעד (דק׳ שם ב), קיח ( 37ש) כי״א בעד תשרק אלשמס ותציר ,אך 11כי״ש בעד אן ! אחרי קבל (דק׳ שם ד) רסג ( 2ש) קבל יגי הדא אלרב ! אחרי מן (דק׳ שם ה) עו ( 7ש) כי״ס לם יזל מן יצלי מן יסאלה ,אך | | כי״ש מן ליתא — .רגילים יותר משפטים פריפוזיציונאליים ,אשר נושאם, העומד בראשם ,מוצרך ע״י מלת היחס ,שהיתה צריכה להצריך את המשפט כולו (דק׳ שם ו) ,כגון מה ( 3ש) נצשי מן אבהאתהם יגון .רמב ( 146תקנה) צשינא מן בית דין שאינו הגון יעמד( 17,130 .ת) מא ראינא ולא סמענא בשצץ יאצד. § .158לא רשמתי דוגמאות בטוחות למשפטי גיניטיבוס (להוציא משפטי־זמן ,הרגילים גם בערבית הקלאסית) ! את המקרים ,בהם מצריך חיז משפט אסינדיטי ,אפשר גם להבין כמשפטי אפוזיציה (תמורה) ,עי׳ דק׳ § 336ב ,הע׳ ,46ובכלל נמצא חיז על סף ההתאבנות וייתכן ,כי הוא משמש כבר בתפקיד של מלת חיבור משעבדת :קז ( 17ת) אן כאן אלקטן פי חיז יטלב דלו ואמא אן כאן הו פי חיז לא יטלב .רנד ( 46ת) לחיז יתשפע. § .159כן נדירים יחסית משפטי תמורה (השווה גם לעיל § ! 158דק׳ § ,) 333כגון 4,28מ ( ש) ביינה ישהדו (אך שם2 ,מ ביינה באן שהדו) .כאשד משפט טפל ,התלוי במשפט התמורה ,חוצץ בינו לבין המשפט הראשי :פה ( 5ש) וגעלו ביניהם שרט מן אפסך יכון... במקרים כמו ( 9,48ש) חסאבה תבקא אפשר לראות גם משפטי מושא ולאו דווקא משפטי־ תמורה (וגם 4,28מ אפשר להבין ,על אף 2מ ,כמשפט זיקה). § .160רגילים למדי משפטים אסינדיטיים ,המקבילים למקור או לשם קודם וממשיכים אותו ( 3דק׳ § 432ב) ,כגון ( 2,17ש) ילזם אלשהוד תגדיד אברי ללזוג ויכתבון צטוטהם .2לעתים אפשר לפקפק ,אם ל פנינו משפט נו שאי או נ שואי. .3משפט סינדיטי ממשיך מקור (דק׳ § 431א) ,כגון ( 2,61ש) .כן (דק׳ § 431ב) ממשיך מקור מ שפ ט־ אלדי = ״ א ך (§ ) 176רנח ( 22ש) אלמנהג אלפשוט אלדי יצלי לחש ו ב ע ד דילו אצדאר אלקדושה. ת שו בו ת הר מב״ ם 104 פיהא 1,341 .הל יצשא פיהא מן חבור צמר ופשתים ויכון שעטנז .רסג ( 26ת) .לכאן שייך אולי גם מקרה כמו קצו * ( 5ש ! אם לא נבין אכד כמקור אגב הקבלה חלקית בלבד למקור הקודם). §§ .171— 161מ ש פ ט י ם ס י נ ד י ט י י ם — אן: .161כמו בלהגים נתאחדו אן ,אן ואן למלה אחת ,כנראה ,משום שעם העלם סיומי היחסות ודרבי העתיד ,עי׳ §§ ,104 ; 86נתבטלה הפונקציה העיקרית שלהם .איחוד זה בין שלוש מליות אלו רשומו ניכר אף בטכסטים בלתי־המנוקדים שלנו ,כי א ן מצוי ללא אבחנה בכל המצבים הסינטאקטיים ,אף בניגוד לערבית הקלאסית (דק׳ § .) 342בך נמצא : א .א ן = הנה בראש המשפט שלא לפני שם (בערבית הקלאסית בא אן= הנה דק לפני שם או כינוי חבור? דק׳ שם א) :מב ( 17ש) פאן חצר .קטו ( 7ש) פאן קאלוא .קכט ( 8ת) ואן ולו אלז־י יקול ...ירא .רי ( 6ת) פאן ילזמה .מד * ( 5ש) .דנז ( 20ת) .ש״ב :לב ( 8ש) כי״ס תם בעד דא 11 ,כי״ש תם אן בעד דא. ב .ק א ל אן שלא לפני שם (דק׳ שם ב)( 2,47 :ת) אקול אן ליס ללעניים שיא .סג ( 6ש) (קאל )...ואיצא אן ינפתח (אך כעבור 2שורות ואיצא ינפתח) .עב ( 3ש) קאלו נאס אן ימכן. 6,169מ (ת) קאל ...אן סלם .קז ( 5ש)3,462 .מ ( ת)1,202 .מ ( ש) .קיט ( 33ת) .קצא ( 6ש). רלג ( 28ש) .רמו ( 4ש) .כנראה גם רמט ( 6ש) פקאל לה שמעון אן(כי״ ש אד) קד וקעת. ג .א ן אחרי פעלי ״השפעה״ שלא לפני פועל בעתיד (דק׳ שם ד ! פרידלנדר § ) 12רגילה ביותר ,כגון אחרי אוצי ( 16— 15,93ש)( אחרי לזם 2,392מ ( ת) .ש״נ :צד ( 12 .ש) אחרי אשרט :אנה 11 ,קכ״ב באן. ד .אן לציון עובדות שלא לפני שם (דק׳ שם ה) רגילה אף היא ביותר ,כגון ( 12,49ש). ( 9,398ת).1 ה .אן לפני בינוי פרוד (דק׳ שם ג)« רשמתי אן נחן ( ש) לז ! 8צ ! 5קו <12דמט .2 § .162אן בראש מבע בלתי תלוי לציץ צורך (דק׳ § ( 10,77 .2) 344ת) ולא יקול אלא גואב לא אן ישיר — ייתכן אמנם ,בי משפט־אן מוצרד ע״י לא ,אולם משפט עצמאי ממש נפתח ע״י אן רנז ( 9ש! עי׳ הוספות ותיקונים) אללהם אן תתדרכה ! דם ( 26ש) הל תמלך ...או אן יבון דלן* ראגעא (אם אין להסבירו לפי § 161א) .כפי הנראה לא לכאן שייך ,1,13אלא יש להבינו באנאקולות :תפתינא ...הל ...או מן חיא ...אלא ילזם. § .163ב אן :א .באן פותח לא רק משפט מושא ,אלא אף משפט נושאי (דק׳ § 345א), . 1השווה גם ל א ן שלא לפני שם (כלו מר ב מצ ב הדור ש לפי הערבית הקלאסית לאן ״נדי ש״) ל ציון סיבה ,כגון ( 9,24ת) ! ( 4,27ת) — .מעניין רג ( 9שטר) ועלי אנני אן טלב מני) האס ל פנינו דיטוגראפיה או עי רו ב נוסחאות של ״ועלי אנני״ עם ״ועלי א ך ז פחות נראה להניח קונטאמינאציה בין ״עלי אנני״ ל בין ״ו א ך .והשווה דק׳ § 342ה ,הע׳ . 19 .2השווה בלהגים התפתחות דומה של ת > ח תי ,ר ,דק׳ § ,344חע׳ . 17חתי עצמה משמשת לפתיחת מבע עצמאי א ו ל י קצא ( 7ש) התי נקף. ס קיר ה ד ק דו קי ת ע ל ה ל שון ה ע ר בי ת 105 כגון עג ( 6ש) ופיה איצא באנה אוהבתה .משפט נשואי (דק׳ § 345ב)( Z306 :ת) וצורה ״...״ באן ילזם נפסה( 06,515 .ת) וגאיה מא ...באנה מותר .משפט לואי (דק׳ § 345ג)2,28 :מ ביינה באן שהדו( אך שט4 ,מ ביינה ישהדו). ב. מאחר שמשפט המושא אחרי קאל ע שר להפתה לאו דווקא ע״י אן ,אלא ע״י אן המשותפת (§ 161ב) ,עשוי הוא לפתוח ,בכל משפט מושא אחד ,ב־ ב אן( ד ק׳ § 345ד) :רכט 16 ( ש) וקאלת באן אצתי כאנת. § .164כמו כבד בערבית הקלאסית פותח לפעמים ל במקום אן משפט מושא אחרי פעלי רצון (דק׳ §346א« השווה אגדות הרמב״ם א :)4,70קט ( 7ת) אראד אלמקדם או שיוך אלגמאעה ליפרדו .כן נמצא ל או לאן אחרי פעלי יראה (דק׳ § 346ב! פרידלנדד ,מלון , 118הע׳ :) 1לד ( 4ש) צוף לאלא יודוה אלי אלסגן .צב ( 14ש) צשית מנחם לאלא תוקף ללכרא .קע ( 4ש) ויצשא ...ללא (השווה לצורה זו דק׳ שם ,הע׳ .) 30רנז ( 5ש) .בדומה אחרי סוג(השווה אגדות הרמב״ם א 5,68אחרי בוח) כא ( 6ש) תסווג להא לתביע .אחרי תחפט רמב ( 51תקנה( בכה״י השלישי שונה הנוסח) (אך ייתכן כי ״לינחא״ מוצרך ע״י ״תודי״). § .165להפך משמשת אן במקום לאן לפתיחת משפט סיבה או תכלית (עי׳ דק׳ §346א, הע׳ ! 26ועי׳ אגרות הדמב״ם א 13,64והספרות המובאת בש״נ שם) ,כגון י ( 2ש) אן לא ילזמהט ( 2,188 .ש) פחצר אלדיין ומשאיך אלגמאעה אן יופקו בינהם9,23 .מ ( ש)3,43 . ( ש) .דנח ( 15ש) .ש״נ :דנו ( 10ש) כי״א חתי מא יסדיר 1 1 ,כי״ש אן יסדיר .דטז ( 15ת) כי״ש לאנה תכלם 11 ,כי״א אנה יתכלם. § .166רגיל מאד ( ,כמו בערבית הספרותית החדישה בכלל ),כון כדי להעצים משפטים אחדי מלות יחס (עי׳ דק׳ §348א ,והש׳ פרידלנדד § , b20מיינץ ,) 571כגון עלי כון 16,27 (ת)! בהוראת ״מפני ש״ אוטוגראף רעג ( 4ש) .פי כון ( 12,279ת) .בכון ״מפני ש״ ( 4280ש), ובאותה ההוראה מן כון 11,126מ ( ש) ,לכון 2,101מ ( ת) .אף לכון אן רשמתי (השווה כון אן דוזי ? התהווה כפי הנדאה ע״י קונטאמינאציה) 10,39מ ( ש) לכון אן מא ענדה שהאדה באליהוד — .אך כון נמצא גם שלא אחרי מלות יחס והוא עשוי לפתוח : א .משפטים נושאיים (כולל משפטים ,המשמשים כנושא טבעי מבודד)2,61 :מ (ת) וכון אלדיין אלזמהא ...גלט מנה מחט .נב ( 23ש) כונה ...פהו ציע .אוטוגראף רעב ( 4ת) ובון... מנהי ענה ( 16,79 .ת) ( 3,95 .ת) ( 3,333 ,ת) .וכן אחדי אמא7,57 :מ ( ת) .והש׳ דק׳ §348ב. ב .משפטי מושא (דק׳ § 348ד) ,כגון ( 16,27ת) .רנג ( 18ש). ג .רשמתי גם דוגמה למשפט תמורה (דק׳ § 348ה) :מד ( 1ש) פרח בדלך כון שריכה אנעאק (אך שמא כון = לכון ,השווה § 165אן = לאן). ד .משפט גיניטיבוס ( 6,217 :ת) ובינא סבב כונהא... § .167לעתים קרובות יחסית מתחברות מא ואן (דק׳ § 350א) ,כגון מעמא אן ״אעפ״י ש״ 11,51מ ( ש)ו ( 9,403ש) ,כמובן גם כמא 3אן ,הרגיל מאד בערבית הקלאסית ,כגון ( 7,20ש). וגם דבמא אן קנח ( 6ש). .3כמא במקום כאן פותה השוואה מדומה קלו 83 (ת) כי״ש ,אך קרא אולי עם 11ב ר׳ כמן. 106 ת שו בו ת ד .ד מ ב ׳׳ ם .168משפט שאלה עקיף פותח ב־ אן (דק׳ § ) 351אולי ( 6,203ש) ולא יביינוא עלי אדואחחם אנחם מפרטין או מתואנין; אך עי׳ הוספות ותיקונים. § .169בביטוי כיף אן לפתיחת שאלה ישירה (״איד״) ולהבעת קל וחומר נראה ,כי כיף שואל על המשפט (הנושאי) ,הנכלל יחד ע״י אן ,ד״ל ,כי שתי מלות אלו ,ביסודן ,בעלות פונקציה שונה (דק׳ § 350ה< Ktהשווה את הפדדתן רסב ( 8ש) פכיף מא ליס אלקיאם פיה ואגב אן לא נוגב .דוגמאות :קל ( 53ת) פכיף אן יתפקה .קס ( 5ש) כיף אן יקאל .דיח ( 31ת). § .170חתי מא לפתיחת משפט תכלית (השווה דק׳ § ,352הע׳ )58נמצא דנו ( 10ש) כי״א ואנמא הי לאגל שליח ציבור חתי מא יסדיר ת פל תו( א ך 11כי״ש אן יסדיר). § .171מן חית הוא מבחינה סינכרונית קוניונקציה והוא פותח משפטים טפלים ,למשל משפטי זמן (״מאז״) ,כגון ( 1,28ש); 5,43מ (ש) ,משפטי סיבה ,כגון ( 1,9ש)6,101 :מ (ת) ותוצאה ,כגון ( 9,387ת) ,והשווה גם Brockelmann, Grundriss...ב .534אולם על ידו מצוי גם מן חית אן (דק׳ § 350ג) לפתיחת משפט סיבה ( 5,30ש) ומשפט תוצאה ( 8,73ש). ש״נ :קיג ( 1ש) כי״ש מן חית אן 11 ,כי״א מן חיוג — .בדומה מצוי בחית אן לפתיחת משפט זמן ,כגון 1,336מ (ש) ,או תוצאה ,כגון 7,147מ (ש). §§ .188— 172מ ש פ ט י ז י ק ה : § .172אין מקרים מובהקים ,שבהם בא משפט זיקה סינדיטי (צלה) במקום אסינדיטי (צפה) אחרי מלה זוקקת בלתי מיודעת ממש (דק׳ § 3,292 .1 )354/5מ (ת) פי אול כל גלד אלדי יליה — לפנינו יידוע דיסטריבוטיבי (דק׳ § 354א) ואלו קכח ( 63ת) כי״ש אלי חד אלדי קדש עזדא — ח ד אמנם בלתי־מיודע בצודתו ,אך מיודע בתוכנו ,הווה אומד ,לפי ההמשך היינו מצפים ליידועו ,ולפנינו תופעה המקבילה ל§ : 113מוגדר בלתי מיודע ללואי מיודע ,ועי׳ דק׳ § .357אולם ייתכן כי לפנינו האפלוגראפיה ויש לגרוס אלי אלחד כגירסת 11בר׳. § .173נדירים המקרים ,שבהם מתאר משפט זיקה אסינדיטי מלה זוקקת מיודעת יידוע פר טי(ד ק׳ § ( 10,360 :)356ש) יחסב אלאיאם פרג פיהא תלך אלאשגאל .לעתים קשה לקבוע, האם לפנינו משפט זיקה או משפט חדש (דק׳ שם ,הע׳ ,) 8כגון 9 ,455מ (ש) וכתב צטה סיקע עליה רבי׳ .מב .2 § .174רשמתי מקרה אחד של משפט זיקה אסינדיטי מועצם ( substantivized 5דק׳ § :)360 טז ( 5ש) עלי דון אלבלוג = אלי מן דון אלבלוג .2 § .175א ן פותח משפט זיקה אחדי מלה זוקקת בלתי מיודעת (וכן עשוי הוא לבוא בין מוגדד בלתי מיודע ללואיו) .על פרטי התהוות שימוש זה מן התנוין עי׳ ד״צ בנעט ,התנוין . 1אין צריך לומר ,כי משפט זיקה סינדיטי ע שוי לבו א אחדי מלה זוקקת מיודעת ביידוע סוגי (דק׳ § 354ג ,הע׳ ,)3כגון 11,274מ (ת) אל צד ע אלדי( 15,50 .ש). .2אך נ ח ( 3ש) נראה לגרו ם צלפה ״עיזבון״. ס קיר ה ד ק דו קי ת ע ל ה ל ש ו ן ה ע ר ב י ת 107 בהתפתחותו למלה נפרדת בטכסטים ערביים־יהודיים ,ידיעות החברה העברית לחקירת א״י ועתיקותיה יב 141 ,ואילך (ועי׳ גם תרביץ כה ,27הע׳ ! 1דק׳ §. ) 359 א .א ן בין מוגדר בלתי מיודע ללואיו :יח ( 3ש) אלי בלאד אן 3בעידה .קו ( 10ש) ותבארו אבארי אן 3צחאח .קצו ( 1ש) וגמאעה אן כבירה. ב .א ן פותח משפט זיקה למלה זוקקת בלתי מיודעת : 4יז ( 6ש) כל כרי אן 5אצדתה. כב ( 2ש) גיר אן 3י מ סד אלתראב .כב ( 7ש) מא הו אמר אן יסכת ענה ( 1,38 .ש) ביינה אן תשהד .לא ( 3ש) להא כרי אן 3תכריה (כך כי״ם! בכי״ש אן ליתא) .סו ( 1ש) אי סימן אן כאן ( 2,499 .ת!) נרום בט כל מריץ אן אסתטענא .רמב ( 99תקנה!) וכל בת ישראל 6אן לא תטבול (בכ״י אחד משלושת כהי״י אן ליתא! ובדומה רמב .) 85צב ( 9ש). קכ ( 36ת!) .קלו ( 56ת!) בר׳! | | כי״ש אן ליתא .קעג ( 1ש) .רב ( 2ש) .ריח ( 5ש! אחרי מלה עברית .) 6דלד ( 13ש) .דג ( 12ש) .אוטוגראף רע ( 6ש) .ואולי גם קסא 30 (ת ! ) ,ר׳ שם (אין נראה להבינו כמשפט־גיניטיבוס ,והשווה קיד 2ש).7 § .176אלדי פותח משפטי שם־עצם (דק׳ § ! 347מיינץ .) 570בייחוד רגילים מ ש פ ט י לו א י ( ת מ ו ר ה) ,שהם בחינת מעבר ממשפטי זיקה (דק׳ שם א) :כב ( 4ש) איש יכון צרורי אכתד מן דא אלדי יקע אלתראב פי אלפראש ( 6,188 .ש) הדא אלדי חלף. ...הדא אלדי חלפת ...הדא (כלומר חזרה על הדא גם אחדי משפט הזיקה) ...והדא אלדי קלת .דנח 5 ( ש) והדא אלמנהג אלדי ילקן אלחזן ( 1,220 .ת) ? ( 16,480ש! התרגום שם חופשי). ( 5,482ש) .לעתים רחוקות יותר פותח אלדי מ ש פ ט נ ש ו א (דק׳ שם ג) :רם ( 35ת) אצל דלך אלמנהג אלדי יתעלק בה אלמתעלק9,481 .מ ( ש) .ספק מ ש פ ט מו ש א (דק׳ שם ד! אם אכד פעיל) ,ספק מ ש פ ט נ ו ש א (דק׳ שם ב! אם אצד הוא סביל ,ר׳ הע׳ 7לעברית שם) צ ( 8ת) אן כאן אצד בקנין אלדי רצא .כפי ש״אן״ משמש בתפקיד לאן (§, ) 165 כן עשוי אלדי לפתוח מ ש פ ט ס י ב ה (דק׳ שם ה) :לד ( 20ש) מא נציבהם אלד־י יודוהם אבהאתהם אלא כתאתיב אצר (אין נראה ,לדאות ב״הם״ של נציבהם מלה זוקקת :לא נפגוש את אלה ,אשר אבותיהם.״) .רנו ( 113ת ! שני כהי״י). § .177אם כי אל תי(כגון 2,71ת! 13,72ש) וכן במידה קטנה יותר אלדין(כגון 5,181מ ת! 11,349ש) עדיין קיימים (דק׳ § 361ב) ,הרי לעתים קרובות מאד התאבן אלדי וחדל מלהיות .3אן מחוקה ,והשווה ל הלן הע׳ .5 .4א ו ל י שייך לכ אן גם לז ( 12ש) ,ש בו נכ תב אן (עדיין ?) ב צו ר ת תנוין פתחה :ימלכהם לוכילא יוכלה ,וכן ר טו ( 12ש) כי״א וסתורא תכון פיהא צור ,אך 11כי״ש וסתור .והשווה רה ( 7ת) ו־ § , 108 ד.ע׳ .6 .5אן מעל השורה (אך 11כי״ש אן ליתא) .תופעה זו וכן מחיקת אן ע״י מעתיק כי״ס בכמה מקרים מרמזות כפי הנראה ,כי מעתיק כ״י זה לא הכיר עו ד את הקונסטרוקציה הזאת. .6אן אחרי מלה ע ברי ת (השווה תרביץ כה ,27הע׳ 1וכן בנע ט שם ,146דוגמה )33מראה בעליל, כי אן לא הורג ש עו ד כ תנוין. .7אמא ל ציון הסתמיות < אן מ א < תנוין +מא נמצא ב או טוגר אף ר עז ( 2ש) מן בל ד אמא ,עי׳ מש״כ תרביץ כה ,27הע׳ , 1סוף. ת שו ב ו ת ה ר מ ב ״ ם 108 מותאם למלה הזוקקת במין ובמספד (התאמה ביחסה קיים גם בערבית הקלאסית רק מוגי« דק 361§ ,א) .זה רגיל ביותד בשאלות ונדיר יותר בתשובות (השווה גם מיינץ .) 562כן נמצא אלדי במקום אלתי למשל ( 11,114ש! אך ת 1,115מ אלתי)! ( 7 , 131ת ן אך כעבור שורה אלתי)! ( 2,293ת! אך באותה התשובה לעתים קרובות אלתי ,כגון .) 20 ! 17,292 אלז־י במקום אלדין למשל 10,214מ ( ת)! רסג ( 23ש) .אולם יש להתחשב גם בהרגלי המעתיקים :כי״ש מרבה ביותר בכתיבת אלתי בניגוד לכי״ס וכי״א ,כגון פח ( 24 ? 21ש) כי׳׳ס שלוש פעמים אלדי 11 ,כי״ש אלתי .ועי׳ מ ( 2ש)? דטו ( 14ש)? דיט ( 20ש)? רסז ? 5 ( 31 ? 29ש) .אף רשמתי אלד־אן(!) כי״ש ח ( 6ש) 11 ,כי׳׳ס אלדי( nn .דק׳ § ) 362רשמתי מט ( 14ש) כי״ס הדא הו נץ אלשדט פי אלי׳ דנאניר חרף חרף אלי (| | כי״ש אלד־י) פי שטר אלשדוך ,ואף ייתכן ,כי אלי דחה את אלדי המאובן ,אך לא נכתב ,כי הורגש כהמוני מדי .8 § .178א .לעתים קרובות נעשה תואר פועל או ביטוי פדיפוזיציונאלי ע״י הכללתו במשפט־ אלז־י ללואי (דק׳ § ,9) 375כגון ( 15,99ש) אלשיך ...אלדי מן מצד( 11,279 .ת) הדא הו אלנץ אלדי הנאך. ב. בהתאם לאופיה האנאליטי של הערבית הבינונית משמש ״אלדי ל״ וכר לציון הסמיכות, כגון ( 3,67ש) מדח אלאיאם אלדי ללשפעה( 2,316 .ת) אלחצה אלתי ללשריך 10,351 .מ ( ש) אלתלתין אלדי ללגוי ( 10,402 .ש) אלחאיט אלדי ללוי .בייחוד רגיל במקום כינוי קניין ״אלדי ל״ עם כינוי חבור ,כגון ( 18,12ש) אלחצה אלדי לה ( 14,415 .ש) מן גמלה אלנדוניא אלדי לך? ובדומה שם 8 ,מ? 3מ (אך שם 3,417נדוניתהא) ( 8,416 .ש) אלשפעה אלתי להא. § .179א .ע״י משפט זיקה אפשר לשוות לנשוא הפסיכולוגי את צורת הנשוא הדקדוקי(דק׳ § 377א) ולהשיג ,שהפועל המסויים ,כשהוא חלק של הנושא הפסיכולוגי ,לא יבוא בצורת הנשוא הדקדוקי? תופעה זו רגילה בייחוד בתשובות .משפט הזיקה פותח לרוב ב־אלדי, כגון ( 9,85ת) ואן כאן אלגוי (נשוא) הו אלדיי אבאע (נושא ? השווה שם : 12 ,ואן כאן אליהודי הו אלבאיע)( 6,299 .ת) ו הי(נ שו א) אלתי יסמיהא אלחכמים כתרי אותיות1,332 .מ (ת) וכל ברכה תפתתח(...נשוא) הי אלתי יסמוחא אדוכה (אך בהמשך ,כשהמשפט מתחיל בנושא הפסיכולוגי :ואלתי לימת כדלך יסמוהא קצרה) .תופעה זו נדירה יותר בשאלות: 7,371מ והו (נשוא) אלדי יפרק כראהא — .במקרים שהובאו עד עכשיו ,השם הקודם הוא הנשוא ומשפט־אלדי המאוחד הוא הנושא ? אך לפעמים עשוי אלדי לקדום 1,291 :מ (ת) פתעלם צרורה אן אלדי ינכתב פי ז־לך אלמקדאר מן אלצט פי טול אלספד מאיתאן וצמסין דף (שלוש המלים האחרונות הן הנשוא)— .במקום אלדי בא מן ( 3,391ת) וכתיר מן ילג .8התוית לפתיחת משפט זיקה ב ע ב ר נמצאת או לי קמח ( 5ת !) לנבו ה משה רבי׳ אלאומר ( = אלאמר) בהא מן אללה 1אך קרא כפי הנראה :אלאמר. .9אך 01תארי פו על וביטויים פריפוזיציונאליים לל א כינוי זיקה יכולים לשמש כלוואים (דק׳ שם, הע׳ ,)52כ ג ץ ( 0 6 4 5ש) פאוצא במאלה אלחאצר ובמאלה מע אלמקארצין2,490 .מ (ת) אלאקארל אלו ע 4יה קבל צלאה אלפרץ9 ,278 .מ (ת). ס קיר ה ד ק דו קי ת ע ל ה ל ש ו ן ה ע ר ב י ת 109 מנהם ,וכן מא ( 2,391 10ת) וכתיר מא יצתלף פיה (אך אולי לפנינו ,על אף מן המקביל, מא אלמצדריה או = כתירא מ א?) .בדומה ממא 6,294מ (ת) וממא יסהל עליך עמלך אן תעלם .על אול מא ״לראשונה״ 10,294מ ( ת) עי׳ דק׳ § ,377הע׳ .56 ב .רגיל ביותר מא אלדי (דק׳ § 377ג)! נראה ,כי ביסודו גם כאן לפנינו קונסטרוקציה, המשווה לנשוא הפסיכולוגי (כאן :מא) את צורת הנשוא הדקדוקי ,אך בטכסטים שלנו נעשה מא אלדי למלת שאלה אחידה ,שאינה נבדלת במאומה מ״מא״ הפשוטה .דוגמאות : 5,3מ ( ש)! 2,88מ ( ש) וכו /כן גם איש אלדי ,כגון ( 2,59ש)! 8,70מ ( ש) ,וגם אי ...אלדי ( 6,454ת) ולא תבין איצא אי גאיחה הי אלתי אצאבת — .כה רגיל מא אלדי ,עד שעשוי הוא להתחלף חופשית עם מא פשוטה 5,103 :מ ( ש) תעלמני חצרתה מא ילזם ומא אלדי יגב ,והשווה ש״נ פג ( 6ש) כי״ס יורנו רבינו מא אלדי ילזם 11 ,כי״ש מא ילזם. § .180א .מא מוסב לפעמים לבני אדם (דק׳ §7,19 :)365מ ( ש) ומא דזקו מן אלאולאד. כז ( 5ש) כי״ש כל מא (אך 11כי״ס כל מן) יכון לה טלב .צט ( 11ש) ענד מא יצאהרה tאך בהמשך הישיר :מן יצאהדה .כפי שנראה ,מפוקפקות דוב הדוגמאות ,כי אולי יש לגרוס בהן מן. ב .הכינוי המוסב ל״מא״ עשוי ,בהתאם להוראתו ,לבוא בנקבה (דק׳ §369א)3,204 : (חתימה) אנתהי מא סאלת אנא פיהא( ...השפעת מסאיל) .ריח ( 38ת) והדא ממא לא ינבגי אלתרדד פיהא .בייחוד בהשפעת מן ,המצריך שם בנקבה :מד ( 8ת) אמא מא אשתרת להא מן חלי דהב או תיאב מתמנה וכאנת חאצרה פתקום עליהא (אך בשורה הקודמת: וכל מא יכון עליהא מן וניאב פלא יקום) .השווה גם 4,151מ ( ש) מא חצל מן אלגראמה תלזמה .ש״נ :נא ( 25ת) כי״ס מא בקי מן אלסלעה ...ידדה 11 ,כי״ש ידדהא. § .181הכינוי המוסב אל מן אינו תמ Tבזכר יחיד (דק :) 370§ , א .הכינוי המוסב עשוי לבוא ,בהתאם לתוכן המשפט ,בנקבה יחיד(דק׳ שם א) 8,16 :מ( ש) מן תדפע קמאשהא פי אול סנתהא לבעלהא ספיהה תבון4,344 .מ ( ש)! ( 2,345ת) מן לם תטבל .רמב ( 36תקנה) ומנהן מן תנתטד. ב .הכינוי המוסב עשוי לבוא ,בהתאם לתוכן המשפט ,בריבוי (דק׳ שם ב) ( 4a :ש) מתל מן תקדם דכרהם .צב ( 18ת) מן יסתחק אביהם ענדהם (אך בהמשך יחיד :ולם יעתדף). § .182אף כי בדרך כלל דחתה ,בפי הנראה ,אלדי את דגלי מן ,מא הרילאטיביים (השווה למשל מקרים מעין 11,23ש« 6,138ת) ,יכולים מאידך משפטי־מא/מן לעתים דחוקות לשמש גם כמשפטי תמורה וקרובים לכן לפונקציה אדייקטיבית (דק׳ § :)364רל ( 11ש) הדא שי מא לא יצלצכם .רלא ( 9ש) ען קול אלשהאדה מן שאהדה ( 11,412 .ש) סמענא נחן אלשהוד חדית אלגוי במא אכברה ען( ...אין נראה ,כי במא מוצרך ע״י חדיא). . 10במקרה כמו ( 4,448ת) והדא מא לא ימכן חצרה אפשר לתפו ש את 'מא״ כמציין את הגבול בין הנושא המבודד ל בין נ שואו. 110 ת שו ב ו ת ה ר מ ב ״ ם § .183אין בשימוש דילאטיבי ובהודאה זמנית (י ק׳ § ) 368נמצא באוטוגראף רעז ( 7ש) שיל אלבצאעה ענדד אלי אין יהצל להא סוק. § .184א .נדירים המקרים ,שבהם נפדד משפט־אלדי מן המלה הזוקקת (השווה תופעה דומה לגבי לואי פשוט דק׳ § ( 7,35 :)422ש) ואחדהם מזוג אלדי הוא אלבכור .מט ( 14ש) הדא הו נץ אלשרט פי אלי׳ דנאניר חרף חרף א לי( כ ך כי״ס ! כי״ש אלדי) פי שטר אלשדוך. ב .לעתים רחוקות נפרצת מסגרת משפט הזיקה (דק׳ § :)381דסה ( 7ש) תורה שבכתב ותורה שבעל־פה אלתי האולא אלקראיין כופרין בה ...וגיר קאילין בנקל בל יאצדון בטאהר אלנץ. § .185הואיל ומא יכול לשמש הן כנושא והן כמושא ,עשוי הוא לשמש בשתי הפונקציות בבת אחת (השווה דבר דומה בגרמנית Paui-Stoite, Kurze deutsche Grammatik®, Tubingen ,1951עמ׳ ) 364מד ( 8ת) אמא מא אשתרת להא מן חלי דהב או תיאב מתמנה וכאנת חאצרה ,פ... § .186הדיא משמש כקורילאטיבום ממש ( 11דק׳ § ,) 374כגון 8,88מ ( ש) הז־א אלדי תבקי לך ענדי אנמא הו רבית ( 11,112 .ת)4,198 .מ ( ש) ( 17,498 .ת) .אוטוגראף רעג ( 6ת). ובדומה האולאי אלדין 9,196מ ( ש) .דמג ( 9ת) ואילך מתחלף (לפי שני כהי״י) הדא אלדי יריד עם אלדי יריד .כן משמש גם דלך כקודילאטיבום במקרים מעין ( 4,383ת) ותלך אלתי פי ידיכם הי אלנסצה .וכן גם כלואי למלה הזוקקת ( 13,401ש) דלך אלקמאש אלדי אבאעתה .12 § .187א .במקום הכינוי המוסב למלה הזוקקת ,העאיד ,יש שחוזרים על שם דומה ,המוגדר ע״י כינוי רומז (השווה § 150ב ! דק׳ §372ה) :רס ( 34ת) והי מן נוע אלחזון אלמשהורה פי גמיע אלבלאד אלדי אצל דלך אלמנהג אלדי ...והשווה גם קיג ( 9ת) ,נוסח יהוש/ ב .כן בא לפעמים במקום העאיד כינוי דומז (השווה § 150א! דק׳ § 372א) ,כגון ( 4,41ת) תמנעהא אלז־י לא ימכן מן גהה אלשרע תחקיק דלך .רסח ( 24ת) ובזיון תלמי׳ חכמי׳ אלדי דלך דאצל פי ...רנד ( 27ש). ג .לעתים רחוקות נצמדת אל השם התוית במקום הכינד המוסב :מב ( 2ש) לאצותהא אלואחד צגיד (אך שמא לפנינו משפט חדש ו)7,63 .מ ( ש) יש כנראה להשלים להא. § .188מלת היחס עם העאיד עשויה לחמוד אף בערבית הקלאסית (עי׳ Reckendorf, Arab. , ) c9,207§ syntaxכשמשפט הזיקה עצמו מוצרך ע״״י אותה מלת היחס ,המשמשת באותה הוראה; כך למשל 1,84מ ( ת) .השמטה דומה נמצאת דנו ( 7ש) עלי מדהב רבן גמליאל אלדי אצל צלוה אלגמאעה [השלם :עלי מדהבה] ליס... . 11השווה גם ( 16,19ש) מרץ ר אובן הדה אלמרצה אלמתצלה בופאתה. . 12גם כאשר אלז־י משמש בהודאת אן לפתיחת משפט ש ס־עצ ם (§ ,) 176קודם לו לעתים קרובו ת הדא (עי׳ שם) .וכן נמצא הדיא לפני אן ( 5,102ת) ואנ מא הדא לצאחב אלימין אן ידהב .בדומה דל ך (במקרה בול ט י שר לפני אן) 9,311מ (ש) יסתדל עלי חרמאן דלך אן יסתדבר. ס קיר ה ד ק דו קי ת ע ל ז׳ ל ש ו ז ה ע ר ב י ת ill §§ .194— 189מ ש פ ט י ז מן : § .189א .אלי אן התאחד למלה אחת ״אלאן״ ה ( 6ש) .צ ( 1ש! אך במקום המקביל 7,55ש אלי אן). ב .אלי עם שם מוצרך ואחריו משפט (הפותח בדוגמה שלנו ב־ פ) בהוראת חתי אדא (באן) (דק׳ § 265א) נמצא קלד ( 24ת) אלי אצר אלסאעה אלסאדסה פתרא. § .190בינמא מתקשר עם עבר (דק׳ § :)385רם ( 13ש) פבין מא עול עלי אלימין. § .191טאל מא בהוראת מא דאם ״כל זמן ש״ (דק׳ § 387ב) נמצא כ ( 5ת) וטאל מא לא יתבת אלמות לים לה טלב בוגה .פד ( 6ש) טאלמא הי קאעדה .קצה ( 1ש) טאל מא אלדין ענדה .בדומה משמש טאל בהוראת טול ״במשך״ (דק׳ § ) 158מא ( 8ת) ן מד ( 7ת) טאל מקאמהא .פד ( 15ת) טאל תרמלהא .קיד ( 6ש) טאל טמתכן .קסא ( 19ש) טאל שבעת ימי אבלותו. § .192למא לפני עתיד לציון פעולה ההולכת ונשנית בזמנים שונים (דק׳ § 389ג) נמצא ( 5,475ת!) וכל מן ליס הו בקי למא ידי ...פעל איצא הו כדלך. § .193מנד משמש כפותח משפטי סיבה (השווה גם דק׳ § .) 390רשמתי דק דוגמה אחת בשאלות ,10,273כל האחדות נמצאו בתשובות ומסתבר ,כי לפנינו ביטוי מיוחד לדבינו ! למשל :י .4יט .8,293 .12,133 .6וכן גם מד כי״א רסד ( 22אך | | ככי״ש אד ו ,ד״ל שתי לשונות שגורות אצל רבינו). § .194א .יום משמשת במילת זמן סתם בהוראת ״כאשר״ (השווה בלהגיט Brockeimann, Grundrissב 2 ,47 :)535מ ( ש) ובאן יום אקני מנה אלצאל באלבפאלה איאם רצי. ב .כמא בהודאת ״כאשד״ (דק׳ § ) 388נמצא כנראה טו ( 1ש) פאתפק ללולד כמא הו מאת לחק אבוה (אם אין להבינו לפי §.) 78 §§ .210— 195מ ש פ ט י ת נ א י : § .195אדא אן בהודאת אד (השווה גם דק׳ § 350ב) נמצא קיא ( 14ת) ואדא אן צדד ענה ז־לך. § .196אד פותח משפט תנאי ולעבד שאחריו הוראת הווה/עתיד (נדיר בערבית הקלאסית, עי׳ Brockeimann, Grundriss; 108 Noldeke, Zur Grammatikב ( 5,115 :)596ש) אד לם תסקטי .דוגמאות נוספות עי׳ §.207 § .197להפך רגילים יחסית המקרים ,שבהם לעבר אחרי אן/אדא או במשפט תנאי דילאטיבי הוראת עבד ממש (נדיר בערבית הקלאסית ,עי׳ Reckendorf, Arab. Syntax 486,464/5( 1ז ייתכן ,כי הסיבה נעוצה בכך ,בי בהלכה הגבול בין מקדה שהיה ממש לבין הדין התמידי . 1מאידך יקדה ,כי אף ע ב רו של פו על ע ב רי אחרי אז/אד־א מקבל הוראת עתיד ,כגון ( 9,106ת) אדא הביא (בהמשך שורה : 12ומתי לם יביא !). ת שו ב ו ת ה ר מ ב ״ מ 112 הוא שוטף (ועל כן רגילה אולי תופעה זו יותד בתשובות) .המצב מגיע עד כדי כך, שבתשובות ע שר העבד במשפטים מקבילים לשמש פעם בהוראת עבד ופעם בהוראת הווה : 1431תחדם הדם סתם באסם מן כאבת אלפצה פי מלכה חיניז• ולם יקד .מד ( 8אחרי מא). כן בא אחדי ״כאן״ לראשונה בינוני ,אח״כ לם עם עתיד ,שניהם (גם כאן עם הבינוני ,שלו כאן אולי הודאה דודאטיבית) לציון עבד 4,61 :מ אן כאנת אלמראה מדאומה טלב אלדהב קבל חצור אלרגל ולם תגדה פקד אנתקץ אלביע אלאול (אם לא נדאה ב״ולם תגדה״ משפט מצב) .״אן כאף עם עבד מקביל ל״אן כאן״ עם עתיד 11,79מ —6מ .דוגמאות אחרות לעבר לציון עבד אחדי אן כט ( 20ת) ,אחרי א 1א ( 15,126ש!! אמנם אפשר להבינו לא רק כעבר, אלא גם כהווה/עתיד ,עי׳ בתידגום ,והשווה הנאמר לעיל). § .198א .שם גוף עשוי לחצוץ בין אן/אד־א לבין פועלו (דק׳ §382א :)3די ( 2ש) אדא הו חלף .די ( 4ש) ואן הם אסתנזעוא .דיג ( * 1ש) אדא הו חצר .רג ( 7שטר) אן אנא צאלחתה .דנו ( 35ש) אדא הם אגאבו .רסג ( 22ש) פכיף אדא נחן באינא .דכט ( 35תו). דלח ( 3ש)( 9,535 .אוטוגדאף ש).2 ב. לא רשמתי מקרים בולטים של משפט שמני ,הפותח ב״אן״ (דק׳ § !) 393אולם ג ( 4ת) בא משפט שמני באבר השני של משפט תנאי ,כנראה בגלל היותו מופרד ממלת התנאי ע״י מלים רבות :אמא אן שהד אלכשדים( ...הרבה) ...או אלאמר משהוד פקט פאן... § .199רגיל ביותר ״אן כאן״ (דק׳ § 395א) ,כגון ( 14,421שטר) אן כנת תדיד .3״אן כאן״ אף נעשה מלת תנאי בלתי משתנית (דק׳ § 395ב) : 4ט ( 7ת) אן כאן באקיא(!) ואן כאן תצרפא פיה .כט ( 13ש) אן כאן אסתקלת אלשהאדה2,58 .מ ( ש) אן כאן ,אדא..״ אן כאן תכון .דמב ( 116תקנה) אן כאן לם תטבול— .״כאן״ לבד כמלת תנ אי(ד ק׳ § ) 396נמצא אולי דנז ( 18ת ! ) ,אם אמנם יש לגרום כך ,וכן קכו ( 41ת ! ). § .200משפטי תנאי אסינדיטיים מצויים לא דק כשהמשפט הראשון הוא שאלה (השווה בערבית הקלאסית ,) Reckendorf, Arab, syntax §4,258אשר אפשר להבינה כדישא של משפט תנאי ,כגון ( 12,58ש) הל פיהמא עשרין דראעא פתכון פסולים (על הקירבה בין משפטי שאלה למשפטי תנאי השווה גם § ,209הע׳ — ) 6אלא ,כנראה גם בהשפעת סגנון התלמוד ,במקרים נוספים (דק׳ § :)398סג ( 5ש) יטדי עליה אמר נכון נחן סבבה .די ( 5ת). § .201לעתים קרובות חסר פ בראש משפט הסיפא בניגוד לערבית הקלאסית (השווה פרידלנדד § ! 310דק׳ §§ ,) 302 .300כגון לפני צווי כ ( 2ש) ,לפני עתיד המביע איחול או .2כן מפרידה קריאה בין אן ל בין פו ע לו 2,141מ (שטר) ואן חם ו שלום תופית. .3״כאן״ שמר עדיין ע ל כו חו הפועלי ולא נהיה תמיד למלת תנאי סתם ! זאת מוכיח לא רק היותו ניטה ,אלא אף הנ שוא ה א ק ו ז א ט י ב י המצוי לפעמים אחריו ,כגון ( 14,42ת) ואן כ אן שטר כתובה מתקדמא6 ,57 .מ (ת). .4אדא כאן ר ש מ תי( בוו ד אי במקרה ,עי׳ דק׳ § )397רק כשמבנה המשפט דר ש בל או הכי ,כי כ אן יבו א בנסתר ,כג ת 5,39מ ( ש) « 6,121פ (ת). ס קיר ה ד ק דו קי ת ע ל ה ל ש ו ן ה ע ר ב י ת 113 צו 9,57מ (ת)! אוטוגראף 4,525מ ( ת) ,לפני משפט שמני 6— !37,69מ ( ש)! ( 17— 15,126ש) וכו׳ וכו /ראוי לציון ( 16,292ת) ,שבו ממלא בעד דלד את מקום פ :אדא..״ בעד ילד— . על ו׳ בראש משפט הסיפא עי׳ §.142 § .202לעתים מציין לו ,כי דק מניחים את המקרה (דק׳ § 400א) ,כגון טז ( 8ש) ,והוא עשוי במשפט ויתור לציין ויתור קיים ממש ,עי׳ §.204 § .203מתל לו בהוראת ״כאלו״ נמצא ( 9,211ת) .קכט ( 55ת)4 ,272 .מ ( ת). § .204רשמתי דוגמה אחת ,שבה פותח ואן °משפט ויתור בטל ( 9,38 :ת) יסתחק באלימין ואן כאן חיא .להפך פותח ולו משפט ויתור קיים (דק׳ § 406א) 4,54מ (ת) ולו כאן אלכצם קד חאסן אלדיין ...פאנה... § .205יש שמשפט הויתור אינו מורגש כמשפט טפל ,אלא כמשפט מאוחה ,ועל כן עשוי משפט הסיפא שלו לפתוח ב״ולכן״ (דק׳ § :)407קל ( 72ת)"ואן.״ ,לכן .כן עשוי משפט הסיפא של מעמא אן לפתוח בו׳ החיבור (השווה גם w. Havers, Handbuch der erkiarenden syntax 20(. 10,51מ —8מ ( ש) ,אולם כאן פעלה (ג ם?) אנאקולות ,השווה § ,142סוף. § .206וא?*א בהודאת ״או״ (דק׳ § ) 410נמצא רעא ( 3ש) כאן אקל ואלא אכתר .5על השפעת אלא על גיד וסוי עי׳ § 112ג והע׳ 4שם. § .207כנראה מתוך קונטאמינאציה של ׳׳אד פעלת (השווה § , ) 196ואלא ,יפעל״ עם ״אד לם תפעל ,יפעל״ ,התהווה ״אד לם תפעל ואלא יפעל״ (דק׳ § :)413כא ( 4ש) פאד לם יגי יהודי ישתריהא ואלא תביעי ללגוים .לד ( 12ש) אד לם תשתריהא מן ענדהא ואלא פמא תציב. § .208שא ...או משמש בהוראת ״בין אם ...או״ מד ( 5ש) שא כאנת הי מורדת או הו אלמורד .בדומה שא ניטה קסג ( 3ש) יסתדברוה שית כאן מגלוק או מפתוח .ועי׳ ,A commentary on the book of Daniel by Jephet ibn Aliהוצ׳ ,D. S. Margoliouth אוכספורד ,1889עמ׳ ,93ערך שא .שימוש זה נתהווה כפי הנראה מתוך משפטי תנאי אסינדיטיים ,שבהם היתה הפעולה תלויה ברצונו של העושה (מעין :אמר שיעזור לך ,רצה [ =בין אם] בכסף או בעצה) .על להגים ערביים ,שבהם נעשו פעלי רצון למלות תנאי במשפטי בררה השווה Brockeimann, Grundrissב ,483ועי׳ גם N. Rhodokanakis, Der vulgarabische Dialekt im Dofarב §.k30 ((Wien 1911 v_/ § .209רגילות למדי שאלות עקיפות בצורת משפטי תנאי (דק׳ § ,6) 415כגון ( 6,46ש) יביין לנא סיידנא אדא כאן עלי סביל קראץ אלגוים או אדא לם יכן .נה ( 2ש) יורינו אדוננו שורת הדין הל(!) ילזם ...אם לא ואן אלתזם ...אם לא .פב ( 5ש) תורנו הדרתו אן כאן ...אם לא .רלב ( 5ש) יפתינא סידנא אן כאן ביעהא ללמלטלטלין נאפד ...והל(!)״. והל(!)״ .ואן כאן ...ואן כאן ...אם לא ...והל(!).״ ק ( 11ש). .5או אלא במקום ״ואל א״( א ם אין לנסח כך) נמצא קלז ( 5ת) ,והשווה דק׳ § ,411הע׳ .52 .6ע ל הקרבה בין משפטי שאלה למשפטי תנאי מעיד גם רלג ( 120ת) ויסאל איצא הו הל ידעי ...פלאי שי וטאהא — בו עו מד מ שפט־הל על סף ההפיכה למשפט תנאי .השווה גם ל עיל § .200 ת שוגו ת הר מב״ ם 114 § .210בין המלים ,הפותחות משפטי תנאי רילאטיביים ,דאוי להזביד איש מא ״כל מה ש״ ( 10,75ש) .וכן גאיה מא ״עד כמה ש ,ככל ש״ ( 2,62ת). §§ .214— 211ס ד ר ה מ ל י ם : § .211נראה (דק׳ § 416ב) ,כי הפועל המסויים עדיין קודם לרוב לנושאו ,והמקדים ההפוכים (בגון 1,22ש) הם למדות הבל מיעוט (אם גם מיעוט ניכר). § .212סדר המלים חופשי למדי : א .שני פעלים קודמים לנושא המשותף (דק׳ §4,45 :)417מ ( ש) פסאפר וגרק צאחב אלמאל אלמוצי. ב .המושא של יסמי קודם לו( ד ק׳ § ,421סוף) :קט ( 6ש) והל הדא שרבה יסמא. ג .חלק של המשפט הטפל נכלל במשפט הראשי הקודם (השווה תופעות דומות בשירה בערבית הקלאסית Reckendorf, Arab, syntax 396( 1,291מ (ת) פתעלם צ ר ו ר ה אן אלז־י ינכתב ...מאיתאן וצמסין דף. ד .האוגד בא אחרי הנושא והנשוא במקרה הבודד 8,273מ (ת) לאן גמיע אלמאדה אלמוגדה פי תצלצל גסם אלצרע לבן הי. § .213איצא נמצא ,כמו בעדבית הקלאסית ,אחרי הביטוי אליו הוא מוסב (דק׳ § 418א), כגון 7,18מ ( ש) ,אבל לעתים קרובות מאד עשוי הוא לקדום לו (דק׳ § 418ב) ,כגון דטז ( 13ת) .רנז ( 22ת) .רסז ( 65ת) .לעתים קרובות נמצא איצא בראש המשפט ,כגון 7,69מ ( ש) ,והשווה גם ( 15,114ש) תם איצא אדעת .רגיל במיוחד איצא אן ,כגון 2,33מ ( ש). מעטים לעומת זה המקרים ,בהם נראה איצא מוקדם יתר על המידה (מתוך חוסר בטחונו של הכותב) :נב ( 10ש) ומסד פיה אן איצא מאתת חמאת אצוה וכלפת מע אלעדה האון. § .214אנמא מצמצם את הביטוי שאחריו (ולא את הביטוי האחרון שבמשפט! דק׳ §:)419 טז ( 6ש) ואנמא נחן אלשהוד עלמנא באטן אלקציה. §§ .221— 215י ס ו ד ו ת ע ב ר י י ם ב ט כ ס טי ם ע ר ב י י ם (לכל הפרק השווה ש׳׳ד גויטיין בתשובות רבנו אברהם בן הרמב״ם ,הוצ׳ פריימן־גויטיין, ירושלים התדצ״ח ,עמ׳ xxxivואילו ומש״כ לשוננו כב 183ואילד). § .215הקו הבולט הוא התמזגותן של שתי הלשונות ,של העברית ושל הערבית ,כפי שהיא משתקפת במעבר הקל מביטוי ערבי לעבדי ובהשתלבות המלים העבריות במשפט הערבי, כגון ( 7,18ש) לם תשמשיני( 7,239 ...ת) אן כאנת תלד אלפירות לא הביאו שליש (אך שם 9 ,ואם הביאו שליש)6,279 .מ ( ש) תלזמהם אלחלות ואלתדומות7,317 .מ ( ש) יגב יבדק לקנין ( 12,371 .ת) מן צח לה נגנבו כליו או ספריו .דיא ( 6ש) .אולם אף בטכסטים ,שבהם ״נקלטו״ 1משפטים עבריים שלמים ,ברוד לחלוטין ,שערבית לפנינו .העובדה ,שאף צורן ערבי צמוד ( ) bound morphemביותד עשוי לבוא בתוך ביטוי או משפט עבדי ,אך צורן עבדי כזה יבוא רק קשור למלה עברית ,מוכיחה ,בי לפנינו ביסוד העניינים עדבית עם ס קיר ה ד ק דו קי ת ע ל ה ל ש ו ן ה ע ר ב י ת 115 ביטויים או משפטים שאולים מן העברית .דוגמאות :ד ( 6ת) אלשתי נשים .סו ( 2ת) ומתי לם יביא שתי שערות בזקן2,126 .מ (ת) אצתלאף בין חכמי תלמוד הל אית דינא דגוד או אגוד או לית דינא( 3,127 .ת) פכל מן יעתקד אן אית דינא דגוד או אגוד (לעומת שם1 , דגה ד א י ת דינא דגוד או אגוד)( 14,220 .ת) אד ואינו צריך לתלמודו8,239 .מ (ת) אדא חזר ישראל ולקח השדה עם פירותיה מן הגד פאנהא חייבת אד והביאה( 10,314 .ת) ׳אן לא ידחה( 9,371 .ת) ואמא אן ,...פישבע( 3,436 .תקנה) עון גדול קד פשט ברוב הצבור ( 4,465 .ת) ולא יריד אן יצא ידי חובתו .אף כינוי חבור ערבי עשוי להצמד למלה עברית ( 7,11 :ש) בעלהא אלתאני (בסגנון זה אין נראה לראות ב״בעל״ מלה ערבית)1,170 .מ •(ש) פי אחריותה (כינוי נסתר) .קז ( 2ש) ופטרוהם — .כה גדולה השפעתה של הערבית על העברית ,עד ששם עצם עברי עשוי לקבל את מין מקבילו הערבי (השווה גוטשטיין [עי׳ כח 41§ ] 14ואילך) :קסא ( 17ש) לא ימכנהא אלצעוד לבית הקברות אמא לבעדהא (כפי הנראה השפעת מקברה! אולם ייתכן ,כי לפנינו גררה ל״קברות״ ,שנתפס ,בהיותו ריבוי שאינו מציין בני אדם ,כנקבה יחיד) .אף צירופים עבריים טהורים נעשים לפי כללי התחביר הערבי ,כגון רנ ( 15שטר) וחמש מאה. § .216אך יש כמובן גם מקרים ,שבהם מרגישים בזרות הביטוי העברי10,272 .מ (ת) לו״,. ללזם ...וכאן יכון ...לא יצא ...וכאן יכון ...יצא ...מתל לו ...כאן י מן קד יצא — לא ביטא רבינו בסיפא של משפט־לו את האיריאליס ע״י כאן עם עתידו של הפועל העברי ,כפי שהיינו מצפים לפי § 135ב ,3אלא ע״י צירופם של שני פועלי עזר ״כאן יכוך והוסיף עליהם בעבר את הפועל העברי .ועי׳ להלן § .221 § .217לעתים מתחלפים מלים וביטויים ערביים ועבריים ( 7— 5 ,1 1 :ש) זוג תאני ...בעלהא אלתאני (בסגנון זה אין נראה ,כי ״בעל׳׳ הוא מלה ערבית)7,29 .מ ( ש) כתובה ,אך 1 ,29מ ! ( 1,30ש) כתבה ( 5,30 ,ש) כתאב4,38 .מ ( ש)! ( 3,40 ! 6,39ת) ל/בדיני גדם ,אך z38מ ! 11,39 ( ש) במדהב אלגוים3,307 .מ —1מ (ת) אצשאב מהיאה מצלוחה לדלך ...עצים מוכנים לבדק בית. § .218מלים עבריות הושאלו לעתים לערבית ,בעיקר בתחום הדתי ,הן כצורתן והן בשינויים ,אגב אינטיגראציה למבנה הערבית ! 1למשל :קיד ( 9ש) סיגוה (בהוראת ״עשה סייג ,תיקן״) .רז ( 7ש) שעד מחזון .ריח ( 11ש) אנה ידחי אליבום אלדי מע אנדחאה״. דנט ( 20ש) יעמל אלחזאנה .השווה גם את התרגום המושאל כתאב = כתובה לעיל §,217 וכן כתובאת נד ( 3 .ש) .קדס בהוראת קדש נמצא למשל ( 5,24ת)6,281 .מ (ת) ואלכתאב ( =והכתוב) יקול .כן נגזר פועל ערבי משם עברי רנו ( 92ת) תאמין ל. § .219יש שביטוי ערבי תורגם מן העברית ,מעין 9,125מ ( ת) וצרג דא בדאך (השווה פרקי אבות ד.׳ ,י״א יצא שכרו בהפסדו) .כן נראה הביטוי הרגיל צרג ען אלפדץ מושפע . 1אך צור ה כמו רו ( 3ש) הקדשוא(!) ,א שר אפ שר אמנם לקיימה ,נראית לכאורה עי רו ב של שתי נוסחאות :הקדישו ראקדסוא. 116 ת שו ב ו ת ה ר מ ב ״ ם ע״י ״יצא ידי חובתו״ ,ואף כי הוא נמצא גם אצל מוסלמים (עי׳ לשוננו שם , ) 194הדי השימוש הרב בו בא כפי הנראה בהשפעת הביטוי העברי .דלג ( 45ש) תצאל ידה בנוי לפי מתכונתו של ״השיג ידו״. § .220כה חזקה השפעת הערבית ,עד כי מלים ,המיוחדות לדת האסלאם ,עשויות לציין מושגים דתיים יהודיים .כך מציין חאכם ״דיין״ ,78הע׳ * 3לעברית ( ש)! ( 4,148ש); 8,153 (ש)< בדומה קאצי ( 3,179ש! עי׳ שם הע׳ 2לעברית) .עדה מציינת ( 8,3ש) את תקופת ההמתנה של האשה הגרושה (עי׳ לשם הע׳ 1לעברית) .לכאן שייכת גם אמראה מחצנה רלב, הע׳ 3לעברית ( ש) .השווה גם בראה = גט קעא ( 1ש) .סו ( 3ת) מתכלם = תלמיד חכם. § .221ראינו לעיל (§ ,) 216שיש מקרים ,אשר בהם מודגש הביטוי העברי כגוף זר למשפט הערבי ואינו מתקשר עמו קשר אורגאני ,על כן יש שהוא מורגש כמעין מובאה : א .כציטאטה עשוי הביטוי העברי להכלל באופן אסינדיטי במשפט הערבי 10,112 :מ (ת) אלאצל אלמטרד אין אדם מקנה( 8,119 ...ת) אד ואלאצל ענדנא טוענין ליורש4,280 .מ ( ת). ב .כציטאטות נחשבים השמות העבריים (דוגמת שמות עצם פרטיים) למיודעים ועל כן יש ,שאין התוית נצמדת אליהם ,כגון 12,480מ ( ש) תפלה .קפ ( 11ש) צבור .בייחוד רגיל חסרון התוית ,כשהביטוי העברי מורכב משתי מלים ,כגון רנח ( 4ש) אלקדושה(!) וברכת כהנים (אם אין התוית של אלקדושה מוסבה לביטוי בולו ,עי׳ להלן ג)11,290 .מ (ת) ספר תורה( 12,491 .ת) מאה ברכות או אלזמידות(!)4,38 .מ ( ש)! ( 3,40 ! 6,39ת) ל/בדיני גוים (לעומת 2,38מ ! 11,39ש במדהב אלגוים) .2השווה ש״נ כגון כי״ש ריט 26— 25קדושת יוצר בין קדושת תפלה | | ,כי״א קדושת היוצר בין קדושת התפלה .דכא ( 22ת) כי״ש אלקדוש בבית הכנסת | | ,כי״א קדוש בבית הכניסת(!) .קפד ( 55ת) .מעניינים ( 2,190ש)! קסז ( 2ש) ספר תורה המקודש ,שבהם מיודע הלוואי העברי ,אף כי המוגדר בלתי מיודע בצורתו .כן גם הלואי ערבי 1,72 :מ ( ש) שטר כתובה אלמכתתב. ג .הואיל והביטוי העברי כציטאטה הוא בחינת יחידה אחת ,אין צורך לחזוד על התוית לפני כל אבד ,אלא התוית עשויה לבוא רק בתחילתו( 2,104 :ת) מן אליתומים קטנים. 9,151מ ( ש) וחלול השבתות(!) ואלימים טובים .קו ( 19ת) הדא אלשטד מקוים .ש״נ :קפ 5 ( ש) כי״ש אלציצית ואלתפלין | | ,כי״א אלציצית ותפלין (אברי הביטוי העברי ,המחוברים בו׳ החיבור ,מודגשים אף הם בביטוי אחד!). ד .אף כשהבטוי העברי הוא סמיכות ,עשויה התוית לבוא לפני הביטוי כולו ,ד״ל לפני הנסמד :קכח ( 33ת) כי״ש ואלירקות גנה (אך 11בר׳ וירקות גנ ה) .והשווה § 110ג. .2ו כן ( 11,54ש) הכס קהל ,אך שם( 15 ,ש) ,דווקא כשהביטוי העברי מו רכ ב משתי מלים(!) ,רו ב הקהל. הוספות ותיקונים לכרכים א׳ וב׳ אני מודד .לא״א אורבך ,ד״צ בנע ט ,ש״ד גויטיין ,נ׳ וידר ,י׳ פלורסהיים וי׳ לוינג ר ,שהואילו להעיר לי את הערותיהם< תיקוניהם והוספותיהם מובאים להלן בסוגריים מרובעים עם ציון שמותיהם. תודה כפולה ומכופלת מגיעה ל ר ב יוסף קאפח ,שלא הסך טירחה מעצ מו ו ע ב ר על כל הספר והעיר את הערותיו ,ע ל דברים גדולים כקטנים .בג ל ל קוצר המצע מובאים להלן (בסימן ק ),רק או תן ההערות ,שהן יותר מאשר תיקון סגנון בלבד. כדי להקל ע ל הקורא ,כלל תי ברשימה זו גם את ההוספות והתיקונים שבסוף כרך א /ההוספות והתיקונים מסודרים עמודים עמודים .שני המספרים ,המופרדים בפסיק ,מוסבים ל ע מו ד ול שורה של הטכסט הערבי ( כגון = 1,3 :עמ׳ ,3שו׳ 1של הטכסט הערבי) ו אלו הע׳ לפני המספד השני מציין את ההערות לערבי ת ( כגון ,88 :הע׳ = 5עמ׳ ,8 8הע׳ 5לערבי ת) .תר׳ לפני המספר הרא שון מוסב לתירגום העברי ( כגון :תר׳ = 2,3תירגום עב רי ,עמ׳ ,3שו׳ ! 2תר׳ ,33הע׳ = 4תרגום עברי, עמ׳ ,33הע׳ .)4מ׳ אחרי המספר השני מציין ,כי יש ל מנו ת את ה שורות מלמטה .אם הדבר אפשרי, הובא רק הטכסט המתוקן .במקרים אחרים הובא הטכסט המשובש ,אחר כך = ואחריו הטכסט המתוקן. רשימה ארעית של הקיצורים :כי״א = כ״י אוכספורד .814,1 הקדמה ,שו׳ : 9כ 62ת שובות לא היו ידועו ת ע ד כה. הקדמה ,עמ׳ ב ,שו׳ : 3אף באותה התשובה עצמה עשויים להתחלף קטעים ערביים ועבריים ,עי׳ ת׳ רל״ג ,ו ע ל כן היה הבדל ג דו ל מדי ב סגנון פוג ע באחדות. 9,2מ :ענהם [ . 4תר׳ 4,2מ :וחדרי השרות = וההכנסה .גויטיין]. : 1,3נטרנא מין אלעלויאת מיואצע : 3,3 .אלסד = אלסר ז ואז תר׳ :הפתח הסודי4,3 .מ ואלאולאד. תר׳ 7,4מ :לעדי .תר׳ ,4הע׳ : 2ואל תתקבל. תר׳ ,5הע׳ : 3התנאי הנוג ע לזכרים. תר׳ : 2,6התנאי הנוג ע לנקבות. תר׳ : 3,7עוו ל = עבירה[ .תר׳ : 16,7ע ל ח שבונה = כ חוב עליה (וכן בהמשך) .ק׳]. : 10,8תלתאהא8,8 .מ :גמיעא 1,8 [ .מ :פרפעתא ,תר׳ :והביאו . . .לפני .בנעט ].תר׳ : 6,8בסכום. [תר׳ : 3,9תוספתן = העודף המגיע להן .ק׳]. 10,10ו אערץ .תר׳ 6,10מ :למוכרה. [תר׳ 3,12מ :והחכם (הגוי) שהורה .ק׳]. [ : 10,13תקריר = תקדיר ? ,כל׳ אם נניח בהנחה שהן חייבות .בנעט[ ].תר׳ : 6,13עסיקין ,ל א ...ק׳]. 10,14מ :ואגב .תר׳ 1,14מ כי׳׳ג = י׳׳ג. 5,16מ :אלנדוניא. [תר׳ : 3,18נראה = נתגלה .תר׳ 15,18הזניחה אותם = פשעה בהם .ק׳]. [תר׳ 11,19מ שהחזיק = ששייך לו .ק׳]. תר׳ ,22הע׳ = 3הע׳ .2תר׳ ,22הע׳ : 1עימש״כ גויטיין JQR מהדו״ח מט , 198 ,הע׳ 25על השורשים היהודיים של מנהג זה. תר׳ : 14,23אצל היין ל שאול אותו . . .ו מנעו (הדיין) . . .ואמר[ .תר׳ 2,23מ ויפסוק .ק׳.ן תר׳ ,23 הע׳ : 4דיני הגויים :הכוונה ,כפי הנראה ,להתנכלותם של מוסלמים לאלמנה. 7,25מ :כלאהמא ,25 .הע׳ : 7א קניתו[ .20 § :תר׳ : 8,25ע ד שיגדל ( ,תבוא) רווחה (מה׳) .ק׳]. !תר׳ 11,26מ :מחמת זאת העדות .ק׳]. ת שו ב ו ת ה ר מ ב ״ ם 120 תר׳ : 4,27בשאלה[ .תר׳ 2,27מ :ב או בניו לגבו ת .ק׳]. : 9,31באלקראץ[ .תר' 12,31מ :הפקידתם בידו ,מפני שהאמינתו .ק׳]. ,34הע׳ : 8בדא ,34 .הע׳ : 9ואמא 151 § :ב. [תר׳ 7,35מ :חשבה להשיאו אשה בו .גויטיין ,ק׳]. [ : 4,36אזוגת ,תר׳ הזניחה .ק׳[ ].תר׳ : 7,36מה שנכתב .גויטיין]. [ 8,37מ :פטלבו .ק׳]. [תר׳ : 11,37מן המשלוח .גויטיין ,ק׳]. [תר : 8,38 ,אשר נתפר ש (בשטר) .ק׳]. ,39הזר : 6כי״ש אט. 6,40מ :קצת קשה ,כי ״עלי גמיע פצול הדה אלמסאלה״ נמשך אל שאחריו .ושמא יש להניח (ב שני כהי׳׳י!) הומויוטיליוטון ולנסח :מא אלדי ילזם <ו א ל ד י י לז ם > עלי ג מ י ע . . .ול תרג ם :מה אשר מתחייב ? וא שד מתחייב לכל פרטי זאת השאלה ,יו רנו [ . . .תר׳ 0 7 ,4 0 תכחישנו .ק׳]. [תר׳ 4,41מ :בע ת שעבר = מחמת שהזיד ! וכן מוטב לתרגם ״תעדי״ :הזיד בשאלה כולה .ק׳]. ,42הע׳ : 18יוכד .:תר׳ : 11,42בעל הממון :לכן שונתה אצל פ־ ן גם השאלה ל״בעל ממון אחד״, עי׳ הע׳ ,7סוף. : 9,43אסכנדריה 10,43 .מ :ללאסכנדריה :כי״ש אלי אל אסכנדריא ,43 .הע׳ : 13סכנתי ,ואנתי. ,44הע׳ 135 § : 4ג<. 1 10,45מ והע׳ : 2בה[ .כותרת ת׳ ל״ב :הובא׳ ב שו״ת רדב״ז ח״א סי׳ צ״א .פ־ן ,45 ].ד,ע׳ :6 § .; 29 [תר׳ 3,47מ :הוצאותיה ותביעותיה = טיפולה וצרכיה .ק]/ : 6,48הדא. 9,49מ :פתסלמה :כ״י פאתסלמה ,הא׳ מחוקה 2,49 .מ :וולדת צבי .כו תר ת ת׳ ל״ד :עי׳ ת׳ מ״ה. : 1,50גאב 10,50 .מ :תקריהם .תר׳ ,51 — 50הע׳ ,4 סוף :אך לדע ת הרב קאפח הכוונה ,שלא קנה להם אפילו חומש. 9,51מ :ולאמה[ .תר׳ 1,51ולא נ ע ל לרגליהם .ק׳ ].תר׳ : 2,51עדיין = מעולם. : 12,53דכרת[ .תר׳ ,53הע׳ : 11הע׳ זו אינה לעניין ,כי שם מפני אבותיהן של תינוקות שבאים אצל בניהם ,וכאן מתעסקת היא דק עם נשים ,והראיה שהתיר לה אחר שתתגרש .ק׳•] תר׳ ,53הע׳ : 1 התירגום המוצע שם הוא הנכון לדע ת הרב קאפח. 3,54מ :מחאסנה. 1,55מ :ארתציתם .תר׳ : 11,55עי׳ הוספות ותיקונים לתר׳ . 15,145 3,60מ :כאתבת כתאב :כי״ש כאתבית בכתאב ,60 .הע׳ : 18כי״ש בכתאבה[ .תר׳ 6,60עדים בקיום המכירה .ק׳]. : 1,61אלי :כי״ש פי[ .תר׳ 2,61ול כ תוב לו (אחריות) .ק׳]. [תר׳ : 11,64לו = לה .ק׳]. [תר׳ 6,65מ :ולהודיעה = ולבררה .ק׳ ].תר׳ ,65הע׳ : 9ה׳ מלוה .תר׳ ,65הע׳ . . . : 11נתרגם . . . שבת ל״ג ,ב׳. [תר׳ 1,67מ :מפוזרים = בלתי מכורכים .ק׳ ].שם :והם :לדע ת הרב קאפח מוסב על האשה. ,69כותרת ת׳ מ״ד :ועי׳ ת׳ שצ״ד ,הע׳ . 1 תר׳ : 5,70ו סודר :לדע ת הרב קאפח ״ואבנט״. [ : 12,71יש לנסח אשתרא ולתרגם ״קנה״ .ק ]/ו כן הנוסח באמת אצל פ*ן. : 4,72אל שכץ 10,72 .מ :פיחתאג[ .תר׳ : 9,72ויביי שוך = ותהיי לראוה לפניהם .תד׳ 13,72פ : ממשיכה = שוקדת .ק׳]. הו ס פו ת ו ת י ק ו נ י ם ל כ ר כי ם א׳ ו ב׳ 121 ,73כותרת ת׳ מ״ו :חסר), : 11,74פאגתמע :כי״ש ואגתמע[ .שם :מני = עני .ק׳] (ויש ל שנו ת לפי זה את חע׳ .) 10 תר׳ : 2,75וכתב משה[ .תר׳ : 11,75וניכה כל אחד . . .ואת הוצאותיה לשנה אחת מן הקרן .ק ]., ,77חע׳ : 33יראד. : 12,78אלמדכור[ .תר׳ : 11,78ואם לא יפדה אותם ע ד סוף המועד הנזכר ,הם מכורים .ק ]/יש אפוא למחוק את המרכאות וכן את הע׳ 9לערבית ,לגזו ר ׳׳יפתך״ מ״פך״ ולהבין ״ואלא״ לפי § .207 [תר׳7,78 ,מ :לפורטם אצל השולחני ,לפי שאיני בקי במחיר ההחלפה .הלך ש מעון ופרטם .ק׳ ].ויש למחוק הע׳ .3תר׳ ,78הע׳ * .,JQR : 3תר׳ ,78הע׳ : 5השווה גם אסף ,מלילה ג׳— ד, .224/5 : 6,80סנה קנ ב! השמט רו ב הע׳ ,1ועי׳ במבוא ,עמ׳ .3 תר׳ : 7,81אך שמא יש לתרגם ״אין אצלי אדם ,הראוי לני שואין״ ,ר״ל ׳׳אינך ראוי׳׳ ! ואז השמט § , 119ד.ע׳ ,המובא בהע׳ 17לערבי ת. : 12,83אלרבית :כי״ש אלרביע7,83 .מ :אן :כי״ש באן2,83 .מ :תנבאע :כי״ש תנבע ,ובדומה בהמשך. : 5,84הדה אלוגוה :כי״ש הדא אלוגה : 10,84 .פקאל :כי״ש פקל : 12,84 .כמארה :כי״ש כאסרה. 7,84מ :קרץ מא תסוי :כי״ש קפץ מא תסאוי 5,84 .מ :ע מל ה :כי״ש עאמלה 3,84 .מ :בקי :כי״ש יבקי ,84 .הע׳ : 18יתמייז ,84 .הע׳ : 19כי״ש אן יקול (מחוק) יכון אלאנסאן ,84 .הע׳ : 22כשיד: , כי״ש כשיא ,84 .הע׳ : 26כי׳׳ש אכדהא. 6,85מ :יל מדנו ר בנו :כי״ש ו תורנו 5,85 .מ :פאבאעהא :כי״ש פאבעהא 4,85 .מ :לה פמצא : כי״ש לא פמצה. : 10,86ומכאד. 87׳ . 9א *,ד ר.23 , [ ,8 8כותרת ת׳ נ״ג :הובאה בשו״ת רדב״ז ח״א סי׳ תצ״ג .פ ץ]. 5,89מ :ראו בעץ[ .תר׳ 7,89מ :בשדה = בבתים .גויטיין] וכן בהמשך ; ומחק הע׳ 1לערבית. [תר׳ 6,89 1מ :בלי זול תו ומוציאם בדברים שאינם מיועדים להם .ק׳]. [תר׳ : 14,90אלא אם נמצא .גויטיין ,ק 9,90 ]/מ :כתב על ע צ מו :הרב קאפח מציע ׳׳נכתב עליו״ 2,90 .מ :חפץ :הרב קאפח מתרגם ״ענק״. [תר׳ : 4,91המטלטלין שאצל ר א ו בן ( כ י הכוונה ,שרוצים להוציאם מידי ר אובן ,כי עני הוא) .ק׳]. תר׳ : 14,91כ פ/ 10,94מ :כי(נ) ,95הע׳ 14 §§ : 10סוף 131 .א. [ ,98כותרת לת׳ ס״ב :שו״ת מהר״ם אלאשקר סי׳ קי״ח .פ־ן]. [ 6,99מ :נ תן = נחן .ק׳[ ].תר׳ 9,99מ :דרהמים ברוג׳יים ! הכוונה ל־ ב רוג׳ ,הנמל הידוע על חופה המערבי של דרום הודו .גויטיין[ ].תר׳ 8,99מ :ו מרגליו ת = ואלמוגים .גויטיין ,ק׳]. [ 1,102מ :פאוקף. ק]/ [ , 102הע׳ * : 1השווה H om enaje M illas-V allicrosaא ,עמ׳ ,717 שו׳ ,9,8ועמ׳ .710גויטיין ].תר׳ 7,102מ ( :בדב ר מה שהיה) בימי ר בנו אלעזר הדיין זצ׳׳ל ,שנפטר אדם .תר׳ ,102חע׳ : 1פ־ ן ,210שו׳ ,22חע׳ = ב הוצ א תנו ת׳ קס״ח ,עמ׳ .317 : 15,103אלגמאעה , 103 .ד,ע׳ : 4אפשר לקיים ״אלקדש׳ /השווה עמ׳ 3 ,37מ. [תר׳ : 10,104בכללותה = כלל .ק׳ ].תר׳ ,104הע׳ = : 6ת׳ ס״ט ,עמ׳ ,646חע׳ .18 : 2,106הרב קאפח גורם בקול = בקול׳ ומתרגם ״מדבריהם״ (ומוחק אח״כ את כל המדכאות). תר׳ 10,106מ :הרב קאפח מתרגם ״מתכלם״ :מי שדיבר ב עניין זה. 122 ת שו ב ו ת ה ר מ ב ״ ם [תר׳ : 5,107יכול להיות שליח ציבור .ק]/ תר׳ : 13,108ו תבע. [תר׳ : 10,110חיי לבריאתא .ק׳ ].תר׳ 9,110מ :כעת״. , 111הע׳ ,86 § : 1הע׳. [ 14,112ו תר׳ :במעכ שיו .תר׳ : 15,112קבלת הקניין .ק׳] .תר׳ , 112הע׳ : 3פ־ ן סי׳ רב׳׳ו = ת׳ פ״ט. [ : 15,113וה(שטר) .ק׳]. [ : 114/5חדידה היא צמיד .גויטיין] [ו א צל הערבים במזרח תימן משמש הוא ע ד היום וע שוי הוא מכסן* או זהב .גם ״אבר״ אינן מציינות מחטים ,אלא סיכות ע שויו ת כסף או זהב ,וכך הן נקראות בפי הצורפים ע ד היום .תר׳ : 3,115ת שאר = ישאיר .ק׳ ].תר׳ : 10,115לדיין ,לדעת גויטיין והרב קאפח לשופט הגוי[ .תר׳ 2 , 115מ :נכ ת ב = נתקיים .ק׳ , 115 ].הע׳ : 9מחק את ההערה ותר׳ : ואני ל א כ תבתי זאת אלא בג ל ל ש בו ע תו ג״כ. תר׳ < : 9,116ו כ ת ב > משה. [תר׳ 3,118מ :דחוק = פחדן .ק׳ ].תר׳ , 118 1הע׳ 1לת׳ ע״ו :רמש״ש מסתמך אמנם שם ע ל פאר הדור בלתי־המדוייק. תר׳ , 121הע׳ : 3ה׳ שלוחין ו שותפין פ״ו ר,״ד. , 123הע׳ : 12״בא אדם אחר״. 7,124מ :י כון :כי״ש יכן. תר׳ , 126הע׳ : 1אולם הל שון שם שונה ,ושמא פנה ד׳ פינחס פעם נוספת ב עניין דומה אל רבינו, ואין אפוא הכוונה ל פ־ן סי׳ רמ״ח. תר׳ : 10,127בעבדים ,לדע ת הרב קאפח בקניינים. תר׳ , 128הע׳ : 1עי׳ ת׳ מ״ז. [תר׳ : 17,129מ׳ דינרין ב ל ב ד מכלל הבגדים ו שאר ה ב ג ד י ם ...ק׳]. 10,131מ ר 5מ :הרב קאפח מתרגם ״עין״ ע״י מעו ת בעין. [תר׳ 6,132מ :בתך קטנה ,ע שי לה משתה והאריכי את תאריך הני שו אין( מ שו ר ש אגל) עם הנער. וכא שר ח שבו ע ל כך .ק׳ ].אולם מעמ׳ 2 , 133״וגלאהא׳׳ מסתבר לגזו ר ״ואגליהא״ גם כ אן משורש גלו. , 134הע׳ : 11יתצמן , 134 .:הע׳ 13אבראה , 134 .הע׳■ ( : 18ובדו מ ה נדן). [תר׳ : 6,135זהב = מעות .תר׳ : 13,135במלואם = ע ד תשלום (כלו מד ב צי רו ף הרווח סך הכל .).- .. תר׳ 1,135מ ושק ע צי אהלים = ושקית קנמון (ו כן מתרגם רס״ג ורמב״ם בפירו ש המשניות קנמון *עוד״) וכן בהמשך .ק׳]. , 138כותרת ת׳ פ״ח :את נוסח השטר פירסם ע ל פי כי׳׳ש ב ע ב רי ת אלפנביין ,חורב ח״ו (תש״ב) עמ׳ ,138 .1%הע׳ : 3״ א ך הנוספת גמצאת מורמת ב סו ף ה שו ר ה t ואפ שר לקיימה (ול צרף ״בינהמא״ ל א חריו) :״שכל מי שיפר ,יש (עליו) אהדדי ע שרה דינרין. 4,140פ :ע ן = מן , 140 .הע׳ : 43הרב קאפח מנסח בכל מקום לפי כי׳׳ש סת אלטרף. : 8,141מ׳ :כי׳׳ש ארבעון , 141 .הע׳ : 50במקום תוכילא צחיחא. : 14,145אנצבאהם .תר׳ : 15,145השאר = ,קיים ,ומחק הע׳ 2לערבי ת ? אט תפישה זו נכונה ,יש להבין כך גם תר׳ 11,55ולהסביר ״ובקייה״ לפי § 3ב .ואין להכריע. , 146הע׳ .1 8 § : 9תר׳ 10,146מ :הרב קאפח מ צי ע :ואם ירצה אחד השותפים (הגיסים) לרו קן זכות לאחר ,אחר שיתפשרו ,ע ל ידי דין גו ד או אגוד ,כדי שבדרך זו יסלקו את זה שקנה מהם (ראובן) .תר׳ , 146הע׳ : 6אחרת שטרן — ששון ,תרביץ כט .266/7 הו ס פו ת ו ת י ק ו נ י ם ל כ ר כי ם א׳ ו ב׳ 123 6,147מ :מונהא ,לדע ת גויטיין שלם דמי הנסיעה ,לדעת חרב קאפח חילק או תו לחבילות4,147 .מ : שיה , 147 .הע׳ : 5משאחחה. , 148הע׳ : 26מחק את ההע׳ כי קראץ משמש כעין ריבוי ,עי׳ למשל 3,153מ (במקביל ל״אימאן*). תר׳ : 5,148שהם ב אחריו תו = כחוב. תר : 8,149 ,ר אובן ,אלא לדברי ש מעון או לנסיבות ,כפי שהזכרנו .ולכן חייב ר אובן( ה ש מ ט ה ע״י הדומות). : 3,154חכמהמא .תר׳ : 8,154וייפטר ,או. , 155הע׳ .1107 § : 13 : 9,157פתעווג .תר׳ 9,157מ :מקצתו. [ 6,158מ :פתזוגתא לר אובן .ק]/ [ : 16,159ומא ילזם .ק׳ , 159 ].הע׳ : 3נאיבהן. : 3,160חל = הל 14,160 .אלמעמור. : 11,162בכוכה : 13,162 .אלצוצה. [ 9,166מ :מחק < ל א > ,ו תר׳ :וכל מי שמתחייב ,על פי הדבר המפורסם הזה הוא מתחייב ,אלא אם כן יפר שו ברורו ת .ק׳]. תר׳ : 5,168אבדה ,לדע ת הרב קאפח ניצלה ,וזה מתאים להמשך .ויש למחוק הע׳ .5 ,169הע׳ 112 § : 10ב[ .>:תר׳ : 11,69עם הודע תו ־= על הודאתו .ק]/ [תר׳ 10,170וכו׳ :ב דינ ר = במזומנים .גויטיין ,ק׳ , 170 ].כותרת ת׳ ק״א :אך גם ת׳ צ״ה נכפלה בכי״ס ,עי׳ שם , 170 [ .כותרת ת׳ ק״ב :עי׳ תה״ג שערי צדק נ״ד ב׳ סי׳ ח׳ tג״מ סי׳ רע״ח .אסף]. תר׳ , 175הע׳ * : 2מב״מ. : 1,177רדהא 6,177 . 14וגמאעה4 ,177 .מ :ואחד 9מן אלאשראך , 177 .הע׳ : 14רדהא .: [תר׳ : 8,178והודו בה = וקיימוה .תר׳ 2,178מ :שיתפרש מזה .ק׳]. [תר׳ 6,179מ :וכתב = ונכתב .ק׳ ].ואז יש למחוק סוף הע׳ .4 ,180הע׳ 111 § : 14א. : 7,186ועין ,ק׳ כאן ובמקומות אחרים :ומעות בעין. [תר׳ 3,189מ :למקדש המכובד ,יתקיים־נא כל זמן שישראל קיימים .גויטיין ,ק׳]. : 10,190אלג בלי :על מקורו של שם זה עי׳ גויטייןJQ R , מהדו״ח מט ,עמ׳ , 197הע׳ .23 2,190מ :תעד 5עטים. : 9,191ואלעלם , 191 [ .כותרת ת׳ קי״א :שו״ת רדב״ז ח״ה סי׳ ב׳ אלפים ע׳׳ח .והרחיד״א העתיקה בברכי יוסף או׳׳ח סי׳ נ״ג סק״ט .פ־ ן ] . ,192הע׳ : 11מחק הע׳ זו. תר׳ : 3,193הרב קאפח מציע ״ואף אם עשה זאת ,אין ר א ו י . . .׳ ׳ , 194הע׳ : 26אותו. : 2,195מצתלפה 3,195 [ .מ :אלתמר ,ותר׳ התמרים ק ,195 .].הע׳ : 1מסגד. , 196ת׳ קי״ב ,הע׳ : 7מחק הע׳ זו , 196 .ת׳ קי״ג ,הע׳ 121 § : 4א .שם ,הע׳ ד ,סוף :וכן אלאולה בהמשך. : 10,197אלמראו! , 197 .הע׳ : 7ט׳ ונ ר זהות. , 198הע׳ : 12ען :כ״י עלי. ,200כותרת ת׳ קי״ז [ :תולדו ת הרמב״ם בהקדמת האגרות ק׳ ח ״ ב ע׳ V111הע׳ כ׳ = ד ברי משה לר׳ יעקב ממהרש״ק ,וואר שא תרמ״ו ע׳ י״ב הע׳ כ׳ .הובאה בלקוטי סמברי בס׳ סדר חכמים וקורות ד׳ ת שו בו ת ה ד מ ב ״ ם 124 הימים להר״א נוי בוי ר ח״א ע׳ .121הת׳ נדפסה מס׳ גליונו ת הרמב״ם ע״י ה״ר רפאל קירכהיים ב אוצר נחמד ח״ג ע׳ 61ובהע׳ .וע״י זאקש בתחיה ח״א בר לין תר״י עמ .42/5 ,פ־ן ].הנוסח הערבי נמצא גם בכ״י ברלין ,102עמ׳ ( b 162וני תן לי ל עיין במקרופילם שלו בר שו תו האדיבה של המכון לכתבי יד שליד מ שרד החינוך והתרבות) ! הכותרת שם ,כאילו שאלו אנ שי המערב (כלומר, המוגרב) את רבינו ,מ שוב שת היא ,ר׳ להלן החתימה עט׳ .204ו אלו ש״נ העיקריים :אנ שי מער ב סאלו ר בינו משה ז״ל דכ ר (! ,קרא :סואל?) מן אגל שיעור קומה הל הו . . .תאליף אלי אחד אלקראיין ורו א דאלד ען (! ,עי׳ הע׳ ) 3הדרתך . . .אלחכמים תחתה מעאני טביעייה ואלאהייה כמא ז־כר רבי חייא(!) ו שכרך כפול .אלגו אב מן משה בירב מימון ז״ל על א אנ שי מער ב לם אר קט דאלך ללחכמים חאשאהם תם חאשאהם . . .ואן מא . . .לאחד אלדר שנים מן אלרום . . .תעפייה דאלד וקטע דכרה מצוה רבא ( !) . . .תזכירו לאן . . . ־ T תר׳ ,201ת׳ קי״ז ,הזר ,1סוף :והשווה ש שון ב־ , C o rp u sC o d icu m H eb ra ico ru m . . . 1 , 1 עמ ׳ ,33הע׳ ( 4בעברי ת עט׳ ,18הזר .)16 ,202הע׳ : 14כי״א פאדא. : 5,203יבקאואז תר׳ : 6,203הרב קאפח מציע לתרגם :כדי שלא יגלו ויפרסמו את עצמם שהם מתעצלים או מתרשלים. 4,204מ :נראה לגרוס עם כי״ש (עי׳ הע׳ ) 2״והדה אגובה מסאיל משה״ ולתרגם עם סימונסן Z fhBב׳ ,עמ ׳ 153״ואלו הת שובות של משח על ה שאלות :החכמים וכו׳ (ל שון פניד״)״ .תר׳ ,204 הע׳ , 1שורה 6מ :הגיה זה .שם4 .מ :נראה ,כי באוסף זה אין כלולו ת שאלות של תלמידי ר׳ אפרים, עי׳ להלן התירגום המתוקן של החתימה עט׳ .286שם ,שו׳ 2מ :שבידי התלמידים. ,205כותרת ת׳ קי״ט :התחלתה מובאת אצל ר׳ אברהם אליגרי ,לב שמח (קושטא תי״ב) דף י״ג ב׳. [תר׳ : 1,206עבר ה = שינתה .תר׳ : 12,206סילוק = שלילת .ק ]/תר׳ : 13,206נשארה. ,207הע׳ : 19תחצילה הו ,207 .הזר : 22פאנה :כי״ש פאנא ,207 .הע׳ : 23 < ו א ן > :פ־ ן ואם. ,207הע׳ ** : 23ל רבנן. [ ,212כו תר ת ת׳ ק״כ :ל ב שמח להר״א אליגרי על ס׳ המצות להרמב״ם קושטנטינא תי״ב דף י״ג ע״ב .פ־ן]. : 15,213מחק שורה זו .ק׳ ].וגרוס :חצי ש עו ר אינו אסור פגאוב : 17,213 [ .ואן .ק׳4,213 [ ].מ : מחק שורה זו .ק׳] וגרוס במקומה אחרי שורה 3מ :אלתל׳ אן ר׳ ש מעון בן לקיש קד תבין מנה. תר׳ : 10 ,213ו שוב הקשה .תר׳ : 13 ,213למימר״ .תר׳ : 15 ,213אסור. 4,214מ :מ שגחינן ביה 2,214 . 3°מ :מייתי ותביין ,214 .הע׳ : 30ד אנן כי אמ׳ לן לא מ שגחינן ביה : נראה שהוא מל שון הגמרא ,עי׳ להלן 5 ,215מ ,ול פנינו ליתא .נדן ].ונראה ,כי ע ד ״קא מייתי״ ל שון הגמרא היא. ,215הע׳ : 36אך נראה ,לפי ״אן כאן״ המקביל שורה ,13להבין אן = אן. [תר׳ : 15,215 מכחישה = כבשה ! וכן בהמשך .ק׳]. ,216הע׳ : 3אלמצנפין. [ 5,217מ :מן ,גרוס נג ד כה״י מא ותרגם ״מה״ .תר׳ : 6,217מידת = טעם .ק׳ ,217 ].הע׳ : 7ב״ג לם., ,217כותרת ת׳ קכ״ב :מאד). [תר׳ 9,219מ :ענין מ עניני = צור ך מצרכי « וכן בסוף התשובה .ק׳]. תר׳ : 8,220כאשר הוא לו מד ושוקד ,הרב קאפח מ צי ע :שכל זמן שיבקשוהו ,ימצאוהו (כלו מר: 9 « מתי טלב וג ד) ! ו אינו נראה לי לא בג ל ל ההמשך ולא בג ל ל שימוש ״טלב״ בת שובה זו. תר׳ 6,223מ :מה ע ל י נו( ל ה ב ין ) בזה ,הרב קאפח מציע :מה יש לחו ש בכך ז הו ס פו ת ו ת י ק ו נ י ם ל כ ר כי ם א' ו ב׳ 125 2.224יקול ,224 .העי : 18מאחד שמלת יחס עברי ת אינה מצויד .לפני שם עצם ע ר בי (השווה § ,)215נראו! לגרום "בעד ,,במקום ״בצד׳ /השווה 6,226מ שכצא ב ע ד שכץ. : 3.225אשצאץ ,שמא יש לנסח אלאשצאץ .תר׳ 7,225מ :שמוציאים[ .,תר 4,225 ,מ :בתחילת מח שבתו = ב עיון קל (ר״ל ב אול פכרה) .ק ]., תר : 7,227 ,כאחת•• /והיתה התשובה .,תר׳ ,227הע׳ : 10 ,Corpus C odicum H eb raicoru m . . . 1 , 1 הגירסה היא כמה אצבעו ת (תם ירמי כל ואחד מנהם אצב ע אן כאן צעיפא או גמלה אצ אבע אן כאן ק ד אלגסם ,כלו מ ד :אח״כ ישליך כל אחד מהם אצבע ,אם הוא חולה ,או כמה אצבעו ת ,אם הוא חזק) ולא שתי אצבעות ,והשווה ליברמן ,הלכות הירושלמי עמ ,י״א ,הע׳ .87 — 82 תר' ,228הע , 12 ,שורה אחרונה :ה ,תמידין ומוספין ,228 .כותרת ת׳ קכ״ז :סי ,ל״ג חסר = מספר הסימן חסר. ,229ציור :טור = טורי ,229 .הע׳ : 19אלברית ,229 .,הע׳ : 20כי״ש והדא. תר ,230 ,הע׳ : 4ועי' גם י״מ טולידאנו ,סיני כ״ב ,כרך מ״ד ,של״ד/ו. : 12,231והפקר .תר׳ ,231הע : 5 ,השווה ליברמן ,הלכות ירושלמי ,עמ׳ ז. [תר׳ 3 ,232מ :גרגרים (וכן גם לעיל) כגון היועזר והאזוב והאזביון ו אבו ב רועה והקורנית .ק׳ (לפי פירוש הרמב״ם) ].תר׳ ,232הע׳ : 18התלמודים. 4,234מ :אד והו. ,235הע׳ : 89ולו תעדא :בר׳ ואן ולו תעדי ,235 .כותרת ת׳ קכ״ט :מוזיאום (וכן בהמשך) . . . [הובאה בשו״ת ה״ר בצלאל א שכנזי סי ,א׳ וסי ,ב .,פ־ן]. תר ,236 ,הע׳ ,4סוף :והשווה ת ,ת״מ ,הע .34 ,תר ,236 ,הע׳ ,6סוף :ועי ,בלאו ,תרביץ כז 538ואילך ,שטרן — ששון ,תרביץ כט 262ואילך. תר׳ ,237הע׳ : 9ש ,אסף. [תר' 3,238מ :מזה = לו .ק]/ [תר׳ 3,239מ :חלוקת = הלוקח .ק׳[ ].תר ,239 ,הע : 14 ,פ׳׳ח = פ״ה .פלורסהיים]. תר ,242 ,הע : 20 ,והשווה ליברמן ,הלכות הירושלמי ,עמ ,ח. תר׳ ,243הע : 5 ,והשווה ליברמן ,הלכות הירושלמי ,עמ ,ט. ,245הע 53 § : 49 ,ב ! 53 § ( . . .א) ,245 [ .הע׳ : 57וכ״ה במ שניות בכ״י תימן משמעין ,פי׳ מכריזין, ופי ,ר בינו מן וי ש^ ע שאול .ק ,245 ].,הע׳ : 58וכרמ(אתהם) . . . :ל״כרמאתהם .,,תר : 9,245 ,לפי שנתקדש וחייב להשרף ,ואיך דנים בירק הנמכר (עי׳ פרידלנדר ,מילון ,ע ר ך פקה ,בניין חמישי)! ובדומה הרב קאפח (״יבאר הדין,׳). תר ,246 ,הע ,לסוף ת׳ ק״ל :ועי' קלמן כהנא בסי' כ״ב ,הע 6 ,ו ־ 7ב ת שובות הדמב״ם במשנה תורה ,מהדורת פרדס. ,248הע : 23 ,כי״ש אלתביעותם תאכד הדה. : 1,251מא . . . 25ותרי .26תר : 1,251 ,הרב קאפח מציע ״ותיראה״ (כלו מר :ותרי). תר׳ ,252הע׳ : 3שעות זמניות.: ,253הע׳ : 30כך בר׳ ! .תר׳ : 1,253היא = והיא. ,254הע( : 41 ,והשווה גם § 1 5ב). 8,255מ :אמ׳ ,255 [ .5כותרת לת׳■ קל״ה :שטה מקובצת ב״מ לדף פ״ו ע״ב (מועתק מל ,ערבי ת). פץ•] ,255הע׳ ( : 4גם בהוספות). ,257כותרת ת ,קל״ו :בר׳ . . .ס י ׳ מ״ב. 9,258מ :יצבג. ת שו ב ו ת ה ר מ ב ״ ם 126 ,259הע׳ ,36סוף 92 §( :או § 93ב) ,259 .ד.ע׳ 53 § : 38ב 53 §( . . .א) ,259 .הע׳ : 47הקרע .t [תר׳ ,259הע׳ : 11עי׳ זז׳ תפלין פ״א ה״ד .ק׳]. : 1,260ותגפף. [ : 2,261לה אתר. 3,261מ :אצפתה .ק׳]. תר׳ : 11 ,262במצרים = בפוסטאט ז ,264הע׳ ,206 § : 5הע׳ .5 ת׳ ,265כו תר ת ת׳ קל״ח :הובאה. [תר׳ : 3,266ולא נאמין בהן = ואין אנו סוברים כך .ק׳]. תר׳ : 5 ,267ר אוי יותר. [תר׳ : 9,268גויל = קלף ! וכן בהמשך .ק׳]. [ : 14,271שהחיינו .ק׳]. [ ,272כותרת ת׳ קמ״ב :שו״ת מהר״ם אלאשקר סי׳ ח׳ (י״ב א׳) ושם סי׳ יו׳׳ד (י״ג א׳ ).פ־ן]. [תר׳ 5,274מ :ורוצים להטריף להם :ולאסור עליהם .ק׳]. [תר׳ : 4,275גזרינן .ק׳]. [ 2,278מ :אשד = .מדורותיהם (אשד .היא טעות בכה״י) ,וכן בתירגום .ק׳]. [ : 3,279ואכדו ,ותרגם :והחמירו .ק׳]. [תר׳ 3,282מ :ולא שיעשנה בג ל ל מישהו אחד (הכוונה למוחמד ,נביא האסלאם) .ק׳]. תר׳ 8,283מ :וזה ,הרב קאפח מ צי ע :זה (ויהיה זה המשפט הראשי של ״הואיל ו . . .״ ) [ .תר׳ ,283הע׳ : 5אינו בתלמוד ,אך עי׳ משנת ר׳ אליעזר של ענל או ,תרצ״ד ,עט׳ .121י׳ לוינגר]. ,284כו תר ת קמ״ט :ה שוויתיו עם כ״ל ע צ מו ! פ־ ן שס״ד ,בפנים לפי גייגר ,תולדו ת הרמב״ם סי׳ ג׳ (עט׳ ז׳) ( על פי כי״ש) : 6,284 .גוי שעסק :כ״ל עכו״ם שעוסק2,284 .מ :תעלים :כ״ל תעלום. ,284הע׳ : 11גם גירסת כ״ל וגדבהם. [ : 2,285עלמתם .ק׳ ,285 ].הע׳ : 13״כו׳״ ,285 .הע׳ : 21וכן פ־ן ,כ״ל[ .תר׳ : 9,285ויטעו כל פתי (בערבית ) וכל חסר הבנה .ק׳] ,ויש אפוא למחוק < מ ן י ש ר א ל > ,שנוסף רק ב פ־ן ,הוספות (עי׳ הע׳ ) 15מתוך ההבנה המוטעית גר = גד. 2,286מ :לשטרות .משה[ .תר׳ 8,286מ :וזהו כלל מה ששאל הד׳ אפרים זצ״ל .וכל מה ששאלתם אתם ,כ ב ר ה שבנו לכם מקודם עליו .בנעט ,ק] ,ועי׳ לעיל הוספות ותיקונים לתר׳ ,204הע׳ , 1שו׳ 4מ. [תר׳ : 4,289איך ע לינו לנ הוג ב ד ב ר ספר תורה .בנעט]. : 9,290כפי שמעיר לי הרב י׳ מרצבך ,אין שיעור האצבע מתאים כאן ,כי לא ייתכן ,שיעלה על 25מ״מ .אולם ,כפי שהואיל הד״ר ר׳ אדלמן ב מכ תבו מכ״ח ת שרי תשכ״ב להודיעני ,גם בכה״י המקורי (כי״ש) ה שיעור הוא 29מ״מ, ונראה ,כי אין לסמוך עליו .לא יכולתי ל ב ר ר את גו דל הציור בכישב״י. [תר׳ : 1,290ודיוק = והיושר .ק׳[ ].תר׳ : 3,290ר׳ בהל׳ ס״ת שם ה״ד :״ואחר כך יעשה קנה שוה יהיה ארכה ארבעים או ח מ ש י ם ...״ ,אבל בדפוס רומי הגי׳ ״יעשה כנ ה ״, ו כן מביא גם המאירי ב״קרית ספר״ מאמר ג׳ ,חלק ב׳ והוא מפרש עפ״י כלים פי״ב מ״ח ״ .. .ו ה כ נ ה ,הלוח שעליו מ ס רגליך .ועי׳ פיה״ג לטהרות ד.וצ׳ רי״נ אפשטיין עמ ׳ .27א־ ך ].ומחזק את רא שונו ת הגירסה ״כנה' ,כי גם א צ לנו הנוסח הוא ״ארכה״ ,ל שון נקבה ,המתאימה ל״כנה״ אך לא ל״קנה״. [ : 11,291נראה לנסח אספלה .בנ ע ט] 12,291 .מ :בנע ט מציע ל שנו ת את סדר המלים ולגרו ם "ותסטר . . .שלשה פעמים ותכתב אלדפה כלהא באי צט ארדת״ ולתרגם תסטר כ מו 12,292מ ״תשרטט״. הו ס פו ת ו ת י ק ו נ י ט ל כ ר כי ם א' ו ב׳ 127 11,291מ :למשפחותיכם (וכן בתר׳). [ : 15,292תלתפת 2 9 < א ל י > דלך .בנעט]. [תר׳ 10,292מ :ומדת חצי ?)עורה (הכוונה לג רג ר שעירה כדי תפירה .ק׳ ].תד׳ 6,292מ :ו בכלל = סוף דבר. תר׳ ,294הע׳ ,4שו׳ : 3הן = הוא .שם ,חע׳ ,5שו׳ : 7אינו = אינן. תד׳ : 1,296מנהג שנהגו בו ,בנע ט מ צי ע :מנהג שקיים שנים רבו ת. [תר׳ : 9,298קרץ הוא מין ע ץ סרק שעליו עפוצים ובהם מעבדים את העורות ב תי מן (ובזה מתבטלת הע׳ 19לערבית) .ק׳[ ].כו תרת ת׳ קנ״ד :נדפסה בם׳ התגין פאריס 1866ע׳ .xivנדן .ב״ג ב׳׳המגיד׳׳ שנה ה׳ גליון ו׳ ב״ הצופ ה״( תרגו ם מהמקור הערבי) = קובץ פישמאן ח״ב עמ׳ ש״כ — שכ״א. הוספות פ־ן .והכוונה ל קובץ ״רבנו משה מימון״ שהו״ל הרב פישמן ,ועי׳ שם בסוף הביבליאוגראפיה. א־ ך ,298 ].הע׳ : 6והשווה גם ת׳ קנ״ט. תר׳ 4,299מ :השמטתם. מיספור העמודים 301 ,300ר 304לקוי. [תר׳ : 4,302חנות = מחסן .ק׳]. ,304כו תר ת קג״ט :נדד .ע צ מו ע ל דע ת פלוני. תר׳ 3,314מ :ר מונו = אחד מרמוניו. תר׳ 6,316מ ,אולי :ואנשים ע ו מ ד י ם , . . .אז מ ד ב ר י ם ,316 [ ...הע׳ : 5יש לקיים את הנוסח ״אלאנבול״ ,המציין בימה של בית כנסת ,עי׳ ש״ד גויטיין ,ארץ ישראל ו( ת ש כ ״ א) 162 ,ואילך .וידר]. תר׳ : 11,317מו״ר אלעזר הדיין :עי׳ עמ׳ , 102הע׳ . 1 [ ,319כותרת ק״ע :שטה מקובצת ב״מ דף ק״ח ב׳ .פ־־ן]. [תר׳ 3,320מ :בספרי תורה ,מדוייק יותר :בחומשים .וידר ].תר׳ ,320הע׳ : 1על הרקע המוסלמי השווה F liigel, Uber die Losbiicher der M uham m edanerעט׳ ,43 — 32מצוטט אצל G. W e il , Berlin, II, des Sem inars fiir orientalische Sprachen zu K onigslose, M itteilungen ,W estasiatisch e Studien , 31עמ׳ .11 ,321הע׳ .85 § : 1תר׳ : 1,321והוא בא אל גויים וערלים ,אפשר גם לתרגם :וגויים וערלים פונים אליו. 5,325מ :אלבאלג .תר׳ 1,325מ :זה הדין. תר׳ ,326הע׳ : 6מב״מ עוסקים בפרטים ,מדייקים ,ועי׳ פרידלנדר ,ע ר ך תפקה. תר׳ : 7,328קרית שמע. ,329הע׳ ,3שו׳ : 3ו כן קיצור השאלה ,329 .הע׳ : 7פאצחה ,329 .הע׳ = : 9יטנונהא. ,332הע׳ ( : 20כנראה. תר׳ : 4,333לפי שעניין (״נותן התורה״ הוא) אשר מחוייב או תנו ללמדה ,9וזה עניין נתינתה. [תר׳ 5,334מ :חוץ מ(שליחי צבור) הקבועים .ק]/ תר׳ : 10,336ותחזינה. תר׳ : 2,341ו(ש)יהיה. תר׳ ,343הע׳ : 5השווה נ׳ וידר ,מלילה ב ( ) 1946עמ׳ ,82הע׳ .222 [תר׳ : 1,347ולא נאמר אלא ״תנור שהסיקו 11בקלפי ערלה״ ,לפי שקלפי . . .ק׳ ].תר׳ 4,347מ : למונעה מזה ,הרב קאפח מציע :ל טעון שהיא תחת ר שותו. תר׳ ,348הע׳ ,2סוף :ועי׳ להלן .516/8 תר׳ : 12,349שטר. תר׳ : 16,350ע ל עצ מו ,הרב קאפח מציע ע ל כד (והכוונה למאוחר) .תר׳ ,350הע׳ : 5ל שוני = ל שונו. 128 ת שו ב ו ת ה ר מ נ ״ ם תר׳ : 8,353שבית דין קיים את שטר שמעון[ .תר׳ : 13,353והיא כעסה ע ליו = על שהוא רוצה ליקהו באונס .ק׳ ,353 [ ].הע׳ : 10ייתכן ,כי שם זה בל ב ד נ שתמר מן התעודה המקורית .גויטיין]. תר׳ : 14,13,12,356המשודך. ,358הע׳ 1לת׳ ר״א :יש למוחקה .תר׳ : 4,358ואם החוב ,שלוה( ,נע שה) שנה קודם שנת השמיטה או בסוף השנה ,האם יבטל (אז) ל ,362הע׳ : 3ועי׳ § ,218הע׳ . 1 ,363כותרת ת׳ ר״ז [ :הת׳ ע״ד הפיוטים נזכרה בשו״ת רשב״א ח״א סי׳ תס״ט .הת׳ ע״ד ברכ ת בתולים הובאה בב״י אה״ע סי׳ ס״ג ובחידו שי הר׳ יוסף אלפנדרי על הרי״ף עי׳ המזכיר י״ג (תרל״ג) בתיקונים והוספות עמ׳ •V11פ־ן ].והשווה , H. G. Farmer, JRAS 1933ואח״כ בספרו M aim onides ,on Listening to M usic, Bearsden 1941עמ' 8ואילך. [תר׳ : 8,370דברים אלו מכוונים נג ד הקראים ,שהפכו את החגים לימי אבל ,על יסוד עמוס ח׳ י׳ ״והפכתי חגיכם לאבל״ .וידר ,370 [ ].כותרת ת׳ ר״ט :שיטה מקובצת על ב״מ דף כ״ד ע״ב .פ־ן]. תר׳ : 14,371שנראה = שנתברר. [תר׳ : 1,372יצווהו = יתבעוהו .ק׳]. [ ,375כותרת לת׳ רי״ב :הובאה בארחות חיים ה׳ מילה סי׳ ט׳ ע׳ 12ובאבודרהם ד״פ דף קי״ב ע״א .וב״י או״ח תקנ״ט ד״ה וי״א שאין לברך .פ־ן]. תר׳ : 7,376ממד ,שעניינו לברך עליו קודם אכילתו ״בורא . . .״ [תר׳ ,377הע׳ : 1ירושלמי ברכו ת פ״ט ה״ד .פלורסהיים]. [ ,379כו תר ת ת׳ רט״ו :אבודרהם סדר תפלות של חול (אמת ויציב) ד״ו ש״ו דף כ׳ ע״ד .הובא בב״י או״ח סוף סי׳ צ׳ ובשו״ת אבקת רוכל סי׳ ס״ו ועי״ש סי׳ ס״ג .פ־ן ].תר׳ 1,379מ :ביותר, הרב קאפח מציע ״על הרוב״. [ ,380כותרת לת׳ קט״ז :הובאה בכ״מ ה׳ תפלה פ״ה ה״ו .פ־ן]. תר׳ 7,381מ :הכוונה. תר׳ ,383הע׳ : 4ועי׳ עכ שיו ש״מ שטרן — ס״ד ששון ,תרביץ כט ,עט׳ 261ואילך .ועי׳ י״מ טולידאנו ,סיני כ״ב ,כרך מ״ד ,עמ; של״ז/ח .והשווה ש׳ אברמסון ,ספר הדאר ,תשי״ז ,עט׳ .67 : 3,388ולא .] 3 8 [ ,389כותרת ת׳ רי״ט :הובאה באבודרהם ה׳ ישתבח וב״י או״ח סי׳ נ״ה .פ־ן]. ,390הע׳ ,61 .27 §§ : 1הע׳. תר׳ 10,392מ ( :חסרונן) ויהיו. [ ,393כותרת לת׳ רכ״א :אבודרהם שחרית של חול ד״ה נקדישך (ד״פ דף ל״ו ע״א) .ב״י או״ח סי׳ קכ״ד ד״ה וכתב הרד״א .פ־ן]. ,394הע׳ 6 § : 10א. [ ,395כו תר ת לת׳ רכ״ב :אבודרהם סדר תפלת חנוכה ד״פ דף ס״א ע״ב .פ־ן[ ].תר׳ ,395הע׳ : 6 שבת כ׳׳ד ב׳ .פלורסהיים]. ,396הע׳ 1לת׳ רכ״ג ,שורה : 6צאלומיא :לפי כי״ל נראה לנסח ״צאלחייא׳׳ .שם ,שו׳ 7ר : 8 דראה״ם. ,398כותרת ת׳ רכ״ד :והשווה , H. G. Farmer, JRAS 1 9 3 3ובשינויים בספרו M aim onides ,on Listening to M usic, Bearsden 1941עט׳ 10ואילך ,בועז כהןJewish M usic Journal , . 1935 ,400הע׳ : 20כי״ש יזידנא. 129 הו ס פו ת ו ת י ק ו נ י ם ל כ ר כי ם א׳ ו ב׳ ,402הע׳ 2לת׳ רכ״ז 133 § :א. תר׳ : 6,403נ שלח לך ,הרב קאפח מציע ״נשלם לך ב ת שלו מי ך. ,405הע׳ 1 1 2 § : 9ב • c תר׳ : 14,406וארבעה. ,407הע׳ : 26ואפשר אולי לקיימו לפי § 1 2ב ,סוף. תר׳ 3,409מ :״אם כן ,כיצד כל ד ב ר מ קויי ם . ..״ (והשווה דקדוק הערבית היהודית § .)3 1 3 ,409הע׳ : 8קרא נ א צ ר יו : 12,411אלכא ת מון :עי׳ ש״נ הע׳ .25תר׳ : 3,411גרידא., ,413הע׳ * : 10יש למוחקה .תר׳ : 5,413אותו. : 417יש להקדים הע׳ 30להע׳ .31תר׳ 6,417מ :ספרים ,שמא כאן ולהלן ,בייחוד תר׳ = ,4,420 חומשין. : 11,418 אנפסנא * ,418 .44הע׳ * : 44 אנפסנא :כי״ש אנפסונא ,ושמא יש לנסח אנפוסנא. 6,418מ :ב ר צ א ה א** ,418 .46הע׳ * * : 46ברצא הא :כי״ש ברציאהא. 3,419מ :אלכאתמון. תר׳ ,424הע׳ : 20מסתבר ,כי אבו אלפצ׳ל הוא שמו הערבי של ר׳ מבור ך המלמד .על שמות ערביים של יהודים השווה למ של ש״ד גויטיין, and Arabs , Jewsניו־יו ר ק , 1955עמ ׳ . 139 תר׳ ,427הע׳ < : 7ה א ם. 9,429מ :או ,הרב קאפח מציע לנסח אן ול תרג ם :האם זה יעכבם מלדרו ש גו ד או אגוד. תר׳ : 4,430ו(לא). תר׳ 1,434מ :במצרים = בפוסטאט ? 3 5,436מ :נראה לנסח יטלק עליהא בהתאם לפר׳ (אחרת צריך להניח כי אטלק שימש בהוראת ״נקרא״) .אך שמא משמש אטלק כ פועל יוצא ,השווה 7,477מ (אשד שם אין אולי להשלים ״עלי״). תר׳ ,443הע׳ ( 1176 = 1175/6 : 17אתפ״ז)< ובג לל העדות הנוספת נראה ל קבלו כתאריך .אך מאידך דתתקמ״ז בספר יוחסין השלם עמ׳ 200א נראה ט״ס של דתתקכ״ז. ,444הע׳ , 173סוף :רמש׳׳ש Lit 193 . Arab. חוכך בדע תו ,אם הוא ר׳ אברהם החסיד (ועליו עי׳ ג׳ וידר ,השפעות אסלאמיות ע ל הפולחן היהודי ,אוקספורד תש״ז ,במפתח). תר׳ ,446הע׳ : 4בחקת הגוי. [ ,448כותרת ת׳ רמ״ו :שו״ת מהר״ם אלאשקד סי׳ ס״ז(קל״א א׳) .פ*ן ].תר׳ : 6,448ויד ע הנ שבע = ויודיע לנ ש בע .ק׳]. תר׳ : 13,451יש לו להחרים חרם סתם. תר׳ : 15,453ובסך כך וכך :הרב קאפח רואה במלים ״וחק אלכדא וכדא״ ל שון שבועה 8,453 [ .מ : מכתביו ומ תנתו = ספריו וחפציו .ק׳ ].ועי׳ דוזי ,ע ר ך הדיה. תר׳ ,454הע׳ ,5סוף :ותהלה. [(תר׳) : 2,456דאתי ימין = דחתימין .ק׳]. תר׳ ,457הע׳ .1196 : 5 1,461מ :מחק את הנקודה שבסוף השורה (והשווה להלן הע׳ .) 15 [תר׳ ,462הע׳ : 14הפסלים = הכפלים .פלורסהיים]. 6,465מ :אלאלפאט. 4,466מ :אל מוצוע. ת שו ב ו ת הר מ ב״ ם 130 : 2,468תעריץ ,הגירסה בכי״א תעויץ ,יש אפוא לתרגם (כהצעתו של הרב קאפח) ״במקום הדברים״. ,470הע׳ : 2,470 [ . 170 § : 10ואין הוא = ואינה .ק]/ [תר׳ ,471הע׳ : 3ברכו ת מ״ה ב׳ .פלורסהיים]. ,473הע׳ : 82אעתרצתהם. : 11,474מתעיינה [ .9 3תר׳ ,474הע׳ : 7ב רכו ת נ״ג ב׳ .פלורסהיים]. תר׳ ,475הע׳ : 11השווה וידר ,מלילה ב ( ,) 1946עט׳ 55ואילך. ,477הע׳ : 6אך אפשר לקיים את הנוסח המקורי .תר׳ 11,477אפשר ל הבינו לפי § : 162התחייב אתה . . .והתחייב באחריות מה שיקרה ל או תו ההקדש. ,478הע׳ : 17ב חולו של מועד״[ .תר׳ : 7,478כיון שהוא ממון מי שידם קצרה מלתבוע .ק׳]. ,482שוליים.2 0 a : תר׳ ,484הע׳ : 10ועי׳ וידר ,מלילה ב׳ ( ,) 1946עט׳ .55 ,485כו תר ת ת׳ רנ״ט :והשווה וידר ,מלילה ב ( ,) 1946עט׳ 55ואילך. : 6,486כדלך. תר׳ : 11,489הפיוטים «. [תר׳ 2,490מ :דר שנו ת ומוסר = תוכחה .וידר]. תר׳ ,491הע׳ : 6ושמא יש ל הבינו ״ונתאחר . . .בגלל תפלת הציבור׳׳ ,בג ל ל התוספות שהוסיפו. [תר׳ : 12,491מאה הברכות :עי׳ וידר ,סיני תשי״ט עט׳ רנ״ט .שם : 14 ,טעות גמורה = חטא גמור. וידר ].לטשטוש הגבולות בן כטא = חטא לבין כטא = טעות השווה ת׳ קפ״א ולעיל שו׳ .5 תר׳ : 14,493הרי = האם. 7,497מ :במקום ללקיאה שבכ״י יש כנראה לגרום ללקאיח ,497 .הע׳ ■'idan : 22תר׳ ,497 הע׳ , 13סוף : בני אדם). ,499הע׳ : 29כן הובא קטע זה בשו״ת מהרש״ך ח״ג סי׳ ט ״ו( כ ״ג א׳) בל שון זהה כמעט :והאול . . . אחכמים מינים בל . . .צדוקי וביתוסים דום ( !) אלסמרא .תר׳ ,499הע׳ : 19השווה וידר ,מלילה ב ( ,) 1946עט׳ ,84הע׳ .237 ,502כו תר ת ת׳ רס״ה :מהרש״ך — .הנוסח במהרש״ך שונה אך מעט מא״י :ו ת ב י ן . . .א ל ד י . . . אן יתום בהן . . .כעשרה . . .לבונהום גייר מקרין כגוו ב ד א לוי ( ! ) . . .דאלך(!) קוו להום פל עי רו ב . . . שאנו מודה . . .כי כל אמר אן יעתקדו ווגובה יגייוז אנציפנ א פיה מעהום וכול . . .יעתקרו לזומה וגוובה . . .במעלום לא יכון לזום אלקדושה ולא לזום לזימון ולא י ר צון ב ער א ד אלער אד פיה. תר׳ 5,505מ :ר׳ אלעזר :עי׳ עט׳ , 102הע׳ .1 תר׳ : 9,507הרב קאפח מסב מלים אלו על האומה :להפיץ ולהרחיב החכמה בתוכה ול בר ר ספקותיה. תר׳ ,509הע׳ : 15מו״נ א׳ כ״א ,כך צ״ל ,עי׳ פירו ש ראב״ם על ברא שית ושמות ,הוצ׳ א״י ויזנברג ,לונ דון תשי״ח ,עט׳ תקל״ז ,טור א/ב. תר׳ 3,510מ :ולא קיבל ממנו :מב״מ ולא נ מנ ע מזה. : 4,512הגא כל חר ף :לדע ת הרב קאפח הכוונה ,שהיו כותבים למ של תיבת ״יתן״ :יוד תיו נון. ,512הע׳ 117 § : 16א. תר׳ ,516הע׳ : 2ו כ ן מש״כ אסף ,516 .כו ת ר ת :קמברידג׳. : 5,517כל מקדם יצל .תר׳ : 8,517ממסי הרשות ,ל ד ע ת הרב קאפח הכוונה לסמכויות הדשות (ואז נופל ת הע׳ .)6 ,519כו תר ת ת׳ רע״א .Epstein .1 :תר׳ : 12,519אלא בשבעה. הו ס פו ת ו ת י ק ו נ י ם ל כ ר כי ם א' ו ב׳ 131 תר׳ 6,520מ( :חכמינו) . 3 2,525מ :יעלמהן . 7 ,526הע׳ , 175 § : 2הע׳ .7 : 2,527אוציה ,השווה § 6ב 6,527 .מ :יחי לעד. : 12,529אחדהא ,ש״מ שטרן מנסח ״אחדהם״ ,ואין הבדל. ,530הע׳ : 5הגרסה ״אלחראטה׳׳ נראית עדיפה .תר׳ : 13,530שמרו .תר׳ ,530הע׳ : 4בנדרים = ב שבועות. : 6,533וצלף ולד[ .תר׳ : 2,533ולא הקפידו על אחותם שתשלם שכירות .תר׳ ,533הע׳ : 2ר׳׳ל בכתוב ת אביה ואמה לא היה תנאי שהנקבות שיולדו להם יגו רו בביתם ע ד שיבגרו או ע ד שיינשאו, כי מן התורה ע ב ר הבית רק לזכרים .ק׳]. : 12,535תגד ,הרב קאפח מנסח ״תגר״ ומתרגם :על אף שעירו עי ר מסחר ויש בה בתי כנסת . . . תר׳ ,535הע׳ : 1א צ לנו ת׳ ר״ב. [ ,538הע׳ 5־ : 6הרמיזה ל שבת כ״ח אין לו מקום פה ,ואולי הושפע משיבוש אחר ,שנפל בהערה ,6 שבמקום ״אלא אהל ממשכן" ,צ״ל ״אלא תכלת ממשכן״ ,ובכלל מ׳׳ייגי׳ כי״ש ומג״ע׳׳ ע ד סוף ההערה צריך למחוק. ,543הע׳ : 27צריך להוסיף מנחות ל״ד ,ב׳. ,545הע׳ : 65במקום פ״א ד,״ט צ״ל הי״א .פלורסהיים]. ,548כותרת ת׳ רצ״א :השווה וידר ,מלילה ב ( ,) 1946עמ' 55ואילך. [ ,556הע׳ : 6במקום מ״ג ,ב׳ צ״ל מ״ח ,א׳ .פלורסהיים]. ,558ת׳ ש׳ :השווה להלן ת׳ תס״ד ,הע׳ 23לעברית. [ ,564הע׳ : 13שבת קמ״ג ,ב׳. ,569הע׳ 44־ : 45הרמיזה ל עי רו בין פ״ז ,ב היא מוטעית ,כי שם לא מדובר כלל על ספינה ,כי אם על גזוזטרא ולא כל שכן בהערה ,45ששם רמז דוקא למקום הלא נ כון ולא ל שבת ק׳ ,ב׳. 9 ,569־ 12ואם הגיעה הספינה לנ מל אחד וע שו הגוים הכבש לעצמם :שבת קכ״ב ,א׳ .פלורסהיים]. ,581הע׳ : 12השווה וידר ,מלילה ב ( ,) 1946עמ׳ ,54הע׳ .73 ,588ת׳ ש״כ ,כותרת :השווה וידר ,מלילה ב ( ,) 1946עמ׳ ,85הע׳ ( 239קרא שם סי׳ צ״ט !). : 2,592כמו. [ ,601הע׳ : 2במקום פסחים קכ׳׳א ,ב׳ צ״ל שבת קל״ז ,ב׳. ,602הע׳ : 1במקום פסחים קכ״א ,ב׳ צ״ל ז׳ ,ב׳ ,603 .ת׳ של״ג ,הע׳ : 11ברכות ל״ג ,א׳. ,645הע׳ : 11במקום ת׳׳ת פ״ת צ״ל פ״ב ,682 .ת' ת"ה ,הזר : 1ועי׳ שם = ועי ,ה׳ :שלוחין ושותפין. ,683הע׳ : 17במקום פ״ג ה״ז צ״ל הי״א. ,703הע׳ : 20במקום פ״ח ה״ה צ״ל ה״ו. ,716הע׳ : 37במקום פ״ג הי״ב צ"ל הי״ד. ,719הע׳ : 30במקום פ״ו ,א׳ צ״ל פ״ב ,א'. ,733הע׳ : 5ברכו ת י״ט ,א׳ .פלורסהיים]. כרך ג׳ ,מבוא ,על כי״ש :שתי העתקות של כי״ש ,אחת חלקית ,נמצאות בספרית דר H ebrew U n ion C ollegeבסינסינטי ,כפי שנוד ע לי ממכתבו של ד״ר ד ב ירדן מג׳ מרח שון תשכ״ב. כרך ג׳ ,מבוא לת שובו ת העבריות ,עמ׳ 34ואילך :פוסקים רבים ,בעיקר מארצות המזרח ,המביאים את דברי הרמב״ם ,מצוטטים בהוספות של פ־ן ,שהובאו בספר. ת שו ב ו ת ה ד מ כ ״ ם 133 תס תם < ש א ל ד> . < שא לה > מא תקול הדרת יקרת תפארת מ תו מה אומר הדרת יקרת תפארת מ תו ורביגו משה הרב המובהק נד מערבי דגל ורבינו משד .הרב המובהק נר מערבי דגל הרבנים אוד עולם ומלואו ממזרח שמש הרבנים אור עולם ומלואו ממזרח שמש עד מבואו בר מרוגו ( ! ) ורבינו מימון הרב עד מבואו בד מרונו ( ! ) ורבינו מימון הרב המובהק בישראל זכר קד׳ לברכה ונפ ׳ המובהק בישראל זכר קד׳ לברכה ונפ׳ ל״ע״ק אמן נ[ צ] ח סלה פי אחכאם אלשהיה לעק׳ ( ? ) 1אמן נ [צ] ח סלה. הל יסדי פי אלקנה וחדד .או פי אלושט בדבר דיני השהיה ,האם נוהגים הם או פי כליהמא גמיעא לאן יצהר 1אין בקנה בלבד או בושט או בשניהם יחד ,לפי שהיד .בקנה כלל מהמא לם יחדת פי שנראה ,אין שהיה בקנה כלל ,כל זמן שלא אלושט נקב וראינא מן אפתי וקאל מיעוט קרה בושט נקב .וראינו מי שפסק ואמר, סימנים הוא אן מן בעד אן ידבח עלי מיעוט סימנים הוא שאחרי ששחט על פי אלקאנון אל[גארי] אכתד אלאתנין ושהה הדין ד[.נוהג] את רוב השניים ושהה, ליס יגוז אכמ[אל] קטעהמא פי מוצע אסור במקום אלדבח וכדלד פי אבתדי 2אלדבח אן קטע השחיטה .וכן בתחילת השחיטה ,אם חתך בעץ אלקנה ושהה צארג ען אלחד פקד מקצת הקנה ושהה למעלה מן המידה, חדם אכל לחם דלך אלחיואן 3ו ה ד ה 4הוא נאסרה אכילת בשר זאת החיה ,וזהו מיעוט לו להשל[ים] לחותכם מיעוט סימנין תא] יצא אומה אלריאד .אן סימנין .וכן אומת הריאה ,האם יש לה שני כאן להא חוכמ[י]ן וז־לך [אן ר]אינא 5מן דינים? וזה [שר] אינו מי שפסק ,שמיסוד אפתי אן מן אצל חיתוכא . . .גו מן נאחיה החיתוכא . . .מצד הקשת ,אשד הוא החלק אלקוס אלדי הוא טאהד 6אלאם אלדי הו החיצון של האום שהוא מול גב הבהמה, מחאדי טהר אלבהימה כיף מא לצק בסלך בין שידבק בחוט או שלא בחוט ,משוחרר או בגיר סלך יוכלץ וחלל ובאקי אלאם ומותר .ויתר האום ,אשר הוא מול ראש אלדי הו מחאדי ראם אלאונות ואלדי האונות ואשר שוליו התחתונים דבוקים דילהא אלספלא פי אן לצק בסלך יטרף בחוט ,יטרף במשהוא .יודינו הרב ,אם במשהוא יורינו הרב אן כאן אומה אלדיאד. אומת הריאה ,והיא חתיכה אחת ,אסור והי קטעה ואחדה אן תמנע מן מכאן במקום אחד ומותר במקום אחר אם לאו. ותטלק מן מכאן אם לא. תם. .T -S מגניזת קהיר ,כ״י קמברידג' .20.184 השאלה בל ב ד נשתמרה. . 1יצהר .8 § : .1לעק׳ :ר״ל נפ שו ל ע ד קיימת .2אבתדי .5 § : אינה וודאית. .3לחם דל ד חיואן. ! אך הקריאה אלחיואן :בכ״י דל ד אל לחם .4והדה , 15 § :סוף. שאין מקום לאותיות כה רבות. .5 [אן ר] אינ א :ההשלמה מפוקפקת ,בי נראה, .6טאהר :הט׳ דומה לס ., ת שו ב ו ת ה ר מ ב ״ ם 134 ואיצא אללבן אז־א חלבה אלגוי מן וכן החלב ,אם חלבו הגוי ברפת ,אשר מראח ליס פיה בהמה טמאה ואשתדאה אין בה בהמה טמאה ,וקנאו יהודי ,בדעתו אליהודי בעד אליקין אן ליס ענד אלגוי אל נכון ,כי אין אצל הגוי בהמה טמאה, בהמה טמאה הל יגוז אכלה אם לא ואיצא המותר לאוכלו אם לאו? אדיא חבב אלגוי אלענב פי אניא 7ונסחט וכן ,אם מלא גוי ענבים בכלים ונסחטו על ידי הגוי מאיליו הל יגוז שראה מן על ידי הגוי מאיליהם ,האם מותד ליהודי אלגוי ויעתצרה אליהודי ויעמלה כמרא לקנות מן הגוי ולסחוטו ולעשותו יין אם אם לא או 8כמל על ידי גוי תורינו הדרתך לאו או הושלם 2על ידי הגוי .תורינו ושכרך כפול מן שמיא. הדדתך ושכרך כפול מן שמיא. שכב = פ־ן ק״ב שכב = פ ץ ק״ב. קד ,א | לא יקדר יתכלם במתלה פלא גנאח [ואם מבין הוא את לשונם ,אבל] | אינו עליה ואם בא לצאת ידי שמים פ[י] צי ף יכול לדבר בכגון זה ,אין בו חטא .ואם אליה מן יק[ ו]ם בפקד .אללגה חתי ידדב בא לצאת ידי שמים ,יוסיף אליו מי שבקי ולא ילבס עליה שיא .וכתב משה. בתורת הלשון ,כדי שיתרגל ולא יתבלבל עליו דבר .וכתב משה. שכג = פ־ן ק״ג. שכג = פ־ן ק״ג מס אלה ש אלה מא תקול הד יק צפ כב גד קד מרנו מה אומר הדרת יקרת צפירת כבוד .7אניא 6 § :ג. .2או הושלם :אך שמא יש לתרגם (על אף .8או :כ״י או דלא ,דלא (או שמא הד׳ בלבד) הקושי הדקדוקי) ״או לא הושלם״. מחוקה ע״י נקודה. ת׳ שכ״ב ,שכ״ג ,שמ״א ,תס״א ,תס״ב ,שנ״א ,ם״ז ,ע״א ,תט״ו ושי״א לקוחות מכ״י בריטיש מתיאום ( O r . 1 0 8 0 6גסטר .)951הקובץ מכיל עכ שיו ארבעה דפים ,המסומנים ק״ד —ק״ז. מעתיק כ״י זה סימן ב ע צ מו כמה מן הת שובות ,ומאחר שסי׳ תס״ב סו מן( כ פי הנראה) בסימן שמ״ח, הרי שהקונטרס המקורי הכיל לפחות שמ״ח ת שובות (של הרמב״ם ?) .אח״כ הורכב קובץ ת שובות אחר ,שהכיל בהתאם לסימנים ,הכתובים בכ תב יד אחר ,גדול יותר ,לפחות ק״מ ת שובות .סדר התשובות שונה ב קובץ החדש ,שהרי סי׳ כ״ח — ל״ב של הקובץ הרא שון נ ע ר כו כאן אחרי סי׳ ש״מ, שמ״ו — שמ״ח .שוב בכ תב יד אחר קטן יותר ומורם ,סומנו שתי הת שובות האחרונות שלפנינו ( = ת׳ תט״ו ושי״א) כשאלד ,שביעית ות שיעית ,ואיני יודע מדוע תוכפת התשיעית ל שביעית .כדי לא לפורר קובץ זה ,לא הוספתי את שנויי הנוסח לת שובו ת הכלולות בכרכים הקודמים בהוספות ותיקונים, אלא הבאתים להלן בהערו ת לפי סדר כתב היד. שכב = פ־ן ק״ב. כ״י בריטיש מוזיאום 1 0 8 0 6 Or. (גסטד ,)951 עמ׳ ק״ד א /דק סוף התשובה נ שתמר. שכג = פ ץ ק״ג. ב״י בריטיש מוזיאום Or. 10806 (גסטר ידו של המעתיק כסי׳ ש״מ ,בכ תב יד אחר ,גדול יותר ,כסי׳ קל״ב. ,)951 עמ׳ ק״ד א׳, מסומן בכ תב 135 ת שו ב ו ת ה ר מ ב ״ ם ורבנו אדוננו משה הרב הגדול בישראל גדולת קדושת מרנו ורבנו אדוננו משה יהי שמו לעולם כירח י מן עולם פי בלד הרב הגדול בישראל יהי שמו לעולם כירח פיה דיין קבוע מומחה לרבים ומן עאדתה יכון עולם ,בדבר עיר ,אשד בה דיין אנה ידרס הלכות וגירהא והו סאכן בבית קבוע ,מומחה לרבים ,והוא רגיל ללמד הכנסת פגא רגל מלמד תינוקות גמע הלכות וזולתן .והוא דר בבית הכנסת .ובא גמאעה חולה פי תלך אלכניסה יקריהם איש מלמד תינוקות והקהיל קהל סביבו מקרא ומשנה וישרח להם אלמשנה חסב באותו בית הכנסת ,כדי ללמדם מקרא מערפתה מן גיד אן יאדן לה אלדיין ומשנה ולבאר להם משנה לפי ידיעתו, אלמדצור פזעם אלדיין אלמדכור אן דלך בלא שירשה לו הדיין הנזכר .וטען הדיין אפקרותא פי חקה וזעם הדא אלמלמד הנזכר ,שזה אפקרותא לגביו .וטען זד. אלמדכור אן הדא רבוץ תורה ולא יחתאג המלמד הנזכר ,שזה רבוץ תורד ,ושאינו פיה אלי אדן ואן לא יגוז איצא מגעה מן צריך בזה לרשות ושאין ראוי ג״כ למונעו דלך וקאל בעץ אלגמאעד ,אן הדא אלמלמד מזה .ואמרו מקצת הקהל ,שזה המלמד יקרי פי דארה בגיר מחצר אלדיין וזעם ילמד בביתו שלא בפני הדיין .וטענו אצרין אנה לא יגוז לד .אן יקרי איצא פי אחרים ,שאין ראוי לו ללמד אפילו בביתו דארה לא משנה ולא הלכות יורנו רבנו לא משגה ולא הלכות .יורנו רבנו ,מה במוגב אלשרע פי דלך ושכרו כפול מן מחייב הדין בזה ,ושכרו כפול מן השמים. אמן נצח סלה. השמים אנס. הת שובה א לגו א ב ינבגי אן תעתבר חאל הדא אלמלמד צריך להתבונן במצב זה המלמד ובמצב וחאל אלדיין אלמדכוד פאן כאן מתלה פי הדיין הנזכר ,ואם הוא כמותו בידיעת עלם אלשריעה ופקההא פלא ילזמה אן ההלכה ומשפטה ,אינו חייב לבקש ממנו יסתאדנה לכנה לא יקרי אחדא במח$ר רשות .אבל אל ילמד איש בפני הדיין אלדיין אלמדכור ולא פי מוצעה אלמעלום הנזכר ולא במקומו ,הידוע שהוא יושב בו, קה ב בגלוסה לאן דלד י אסתצפאף בה ואן כאן לפי שזה ן זלזול בו .1ואם זה המלמד אלדיין הנזכר פחות מן הדיין הנזכר במשפט הדא אלמלמד אלמדכור דון אלמדכור פי [פק]ד .אלשריעה פלא יחל ההלכה ,אין ראוי לו ללמד אפילו בביתו, לה אן יקרי ולו פי דארה אלא בעד אלא לאחד שיבקש ממנו רשות .2כל זה, אסתידאנה הדא כלה אדא כאן כאמלא אם הוא שלם ללמד ולהורות ,אבל פחות ליעלם וידרס לכנה דון דלך אלדיין אמא מאותו הדיין .אבל אם הוא אינו מן מתי לם יכן מן אלכאמלין בל מן אלמבתדיין השלמים ,אלא מן המתחילים ,אסור לו פלא יחל לה בוגד .אן יקרי הלכות ולא בשום פנים ללמד הלכות ולא לבאר [ . 1זלזול בו :עי׳ מועד קטן ט״ז א׳ .סנהדרין צ׳ א׳ וצ״ט ב / .2ה׳ ת ל מוי תורה פ״ד .ה״ג .פ־ן]. ישרח משנד .שדח מעני בוגד .ולא בסבב משניות ביאור עניין בשום פנים וסיבה, לכנה יגוז לה אן יעלם נץ אלמשנד .אן אלא מותר לו ללמד לשון המשנה ,אם כאן יכמל לאקדאה כמא יקדי נצוץ הוא שלם ללמדה, כפי שהוא מלמד אלמקדא ולכן בעד אדן אלדיין אלדי קד לשונות המקרא ,אבל לאחד (שיקבל) הומדוה לרבים וחית יאמרה אן יקרי ומתי רשות הדיין ,אשר כבר הומחה לרבים, מא אקרי בגיר אמרה ולו פי דארה ולו וכאשר יצווחו ללמד .ואם יקרא שלא אלנצוץ כאן בד נדוי אמא מא זעם מן במצוותו ,אפילו בביתו ואפילו הלשונות, רבוץ תורה פאלגאיה אלחאצלה מן תלמוד הוא בר נדוי .ומה שטען בדבר רבוץ תורד .הי יראת שמים כמא נץ תעאלי וקאל תורה ,הרי התכלית המושגת מתלמוד וקאלו תורה היא יראת שמים ,כמו שהזכיר, הנכבד ליראה את השם וכו. אלראויין 1ז ״ ל את ייי אלהיך תירא לרבות יתעלה ,ואמר 3״ליראה את השם הנכבד תלמידי חכמים וקאלו לא חרבה ירושלים וכו״ /ואמרו המעתיקים ז״ל :״את ייי אלא על שבזו בה תלמידי חכמ שנ ויהיו אלהיך תירא״ 4לרבות תלמידי חכמים .5 ז״ל אחכאם אבאחה ואמרו :לא חרבה ירושלים 6אלא על וכו וקד בינוא אלתעלים ואלתדרים ומתי תבאח ולמן שבזו בה תלמידי חכמים ,שנאמר ״ויהיו תבאח ומתי תמנע וממן תמנע וכל מן וכו,״ . 7וכבאר ביארו ז״ל 8משפטי התר יתערץ בזעמה לרבוץ תודה עלי צלאף הלימוד וההודאה ומתי הם מותרים ולמי אלטרף ואלשראיט אלתי עלמונא ילזמה הם מותרים ומתי הם אסורים ועל מי הם אלנדוי ברבים ואלתי עלמונא ז״ל אנה אסורים .וכל מי שדוחק עצמו ,בטענו ,כי לא יחל אן יתערץ לאקדא הלכות ולא הוא מרביץ תורה ,שלא לפי התנאים לשרח שי מדברי אסור ומותר אלא שצץ והמסיבות, נדוי כאמל ובעד אן יודן לה ויחרם 2עליה ברבים .9 אן יתכלם לפני מי שהוא גדול ממנו לדחוק עצמו ללמוד הלכות ולא לפירוש בחכמה ולא יבאח בוגד .ולו למן כמלת דבר מדברי אסור ומותר אלא לאדם שלם פיה ואחרי שיקבל רשות .ואסור עליו לדבר אסתצפאף בחכם אחר ולו כאן כמותו. לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה .ואין וכתב משה. ראוי בשום פנים ,אפילו למי שנתמלאו בו פיה אלשראיט אן יפעל פעלא שהם ומה לימדונו, חייב שלימדונו ז״ל שאסור התנאים ,לעשות דבר ,שבו זלזול בחכם אחר ,אפילו הוא כמותו .וכתב משה. .1אלראויין .56 § : .3דברים ב״ח נ״ח. .2ויחרם :הצמה שייכת ל י / .4דברים י׳ כ / [ .5פסחים כ״ב ב וש״נ. .6שבון קי׳׳ט ב ( /דן]. .7דהי״ב ל״ו ט״ז. [ .8סנהדרין ה׳ א׳ ו עי רו בין ס״ג א/ .9חייב נ דוי בר בי ם :שהוא ב כ לל מבזה ת״ח ה׳ ת״ת פ״ו הי״ב .פ־ ן ] . ת שו ב ו ת ה ר מ ב ״ ם קה׳א 137 שמא =־־ פ־ן קמ״ה. שמא = פ־ן קמ״ה. |מ 0אל ה | ש אלה ילמדנו רבנו פי קום קאמו לוגה אללה ילמדנו רבנו בדבר אנשים ,אשר קמו תעאלי פי גבאיה מאל יבקא וקף ברסם לשם שמים 1לגבות ממון ,שיהא הקדש 2 אדא(!) אלגזיה למן יסתחק אדא אלגזיה בשביל ליתן מם הגולגולת למי שראוי ענה מן אלעניים אלדין גרת < 1 > .......... ליתן מם הגולגולת בשבילו מן העניים אלצרק 2פי אצראף מא רהן פי רבע אשד נהגו < > ..............לעשות מעשה לאדא ( ! ) גזיה אלהקדש עלי נצף תמנה / שלא ייעשה ולהוציא מה שמושבן בבתי גירהם מוסרין ממן לא יסתחק פוקף רגלאן ההקדש על מחצית דמיהם ,ליתן מם ומציא אלי מתולי אלגואלי חפטה אללה הגולגולת של אחרים ,עשירים ,שאינם ואידה וכתבא לה אסמא אלא[ש]צאץ אלדי ראויים .ועמדו שני אנשים והלכו אל וקפו ותברעו באלגבאיה ליסתצרג מנהם הממונה על מס הגולגולת ,ישמרהו האל מא גבוה ליצרפה פי מא אעתאדו אן ויחזקהו ,וכתבו לו שמות האנשים ,אשר יציעו פיה מאל אלהקדש לגיר מסתחק עמדו והתנדבו לגבות ,כדי שיוציא מהם חתי יחוג אלי רהנה מרה אצרי דשידו 3 מה שגבו ,כדי שיוציאו על מה שנתרגלו אלגוי אלצאמן עלי דלך פגרת בינהם צטוב לאבד עליו ממון ההקדש למי שאינו ראוי, שתי אחתאגת תלך אלגמאעה אן ילקו כדי שנייה. בוגוההם 4באלסאל ללפקהא ומן להם ו ה ם 3 ?...הגוי החוכר על זה .וקרו עליה צדם 5וערפוהם וגור .מצלחתהם 6 ואותו הקהל שיזדקקו ביניהם למשכנו עניינים שונים, פעם נצטרך לפנות נגדם 4בשאלה אל חכמי הגויים ואל מי להם עמו ענייני ם(ן) ש מ א = פ ־ ן ק מ ״ ה .ב״י בריטיש מוזיאום ( O r . 1 0 8 0 6גסטד ,)951עמ ׳ ק״ה א ,,מסומן בכ תב ידו של המעתיק כסי' שמ״ו ,בכ תב יד אחר ,ג דול יותר ,הסי׳ קל׳׳ג. . 1המשך השאלה ב דב ר ההרגל להוציא את . 1לשם שמים :מב״מ לפני ה׳ יתעלה. ממון ההקדש למי שאינו ראוי לו ו על החוכר .2שיהא הקדש :בזה מתאשר התירגום המי הגויי ,והתשובה ,שבה מדוב ר על שלושים דינר, לולי ״ישאר הקדש״ אצל פ־ן ,שנ שתב ש אח״כ דב ר שלא הוזכר בשאלה כלל ,מוכיחים ,כי ל״ושאר הקדש". השאלה לוקה בחסר .מאחר שבמקום זה אין : . . . .3״שידו״ שבטכסט הערבי איני יודע קשר בין המלים ,הנחתי ,שההשמטה קרתה ל הול מו! ושמא יש לנסח ׳׳שיעו״ ,ר״ל ״שלחו, כאן. עודדו״ ? .2אלצרק :ע״ע דוזי ,ע ר ד צרק . 1 .4נגדם :או ״בגללם״ ,עי׳ הע׳ 4לערבית. .3ו שידו :עי׳ הע׳ 3לעברית. . 4בוגו ה ה ם :ע״ע דוזי (פי וגוה = נג ד tאך שמא יש ל הבינו ״בגלל״). .6מצלחהתם :ע״ע דוזי. .5צדם :ע״ע דוזי. ת שו ב ו ת ה ר מ ב ״ ם 138 פי דלך פלט יפד למא אצדמוד 7.אולאיך והודיעום את אופני עניינם בזה ,אך ללא אלשצצין ענד אלמתולי מן אנצדאף 8דלד תועלת ,בגלל מה ש ע שו(?) אלו שגי אלדרהם פאצד מנהם אלדדהם אלדי גבוה האנשים אצל הממונה בדבר הוצאת אותו באלקהר תורנו הדדתו הקדושה < פ י > הממון .ולקח מהם הממון ,שגבו ,בכפייה. מא סטר ושכרה כפול מן השמים. יודנו הדרתו הקדושה <בדבר> מה שסופר ושכדו כפול מן השמים. התשובה א לגו א ב ינבגי מסאעדה כל מן יקום לוגה אללה ראוי לסייע לכל מי שקם לשם שמים תעאלי פי הדה אלאסבאב וכל מן יצדלה או באלו הנסיבות .וכל מי שנוטשם או יחידה 9פהו רשע ואלדי סעא פי אצד הדה מעכבם ,הוא רשע .ומי שהלשין בדבר אלתלתין דינארא מטלוב בהא מן אללה נטילת אלו השלושים דינאר ,השם יתבע ואן צח עליה בעדים אנה אלדי כאן אלסבב אותם ממנו .ואם מתאמת עליו בעדים, פי אצראגהא ללגוים פלבית דין אן ילזמה שהוא הוא אשר היה הסיבה שהוצאו באלגרם עלי גהה אלקנס לה .וכתב משה. לגויים ,ראוי לבית דין לחייבו לפורעם על דרך קנם בשבילו .וכתב משה. קה ,ב׳ תסא תסא | מסאלה עאדמה אלגואב ] שאלה ללא תשובה 1 אדעא מ זכריה בר יוסף עלי מ יוסף טען מ׳ זכריה בד יוסף על מ׳ יוסף בר נסים נ״ע אנה דפע לה צמסה וסתין בר נסים נ״ע ,שהוא מסד לו ששים דינאד ורבע ותמו יסלמהא לולדד .פי וחמישה דינדין מניה גמר פאגאבה מ יוסף אבני כל מא למוסרם לבנו שבמניה גמר .2והשיב לו דפעתה לי מן אלצמסה וסתין דינאר מ׳ יוסף ,שכל מה שמסרת לי מן הששים סלמתה לולדך כמא אמרתני וכדלך איצא וחמשה כפי סוסיתין 1אלתמן ענהם אחרי עשר דינאר שצוויתני ,וכן ג״כ שתי חתיכות אריג ואלת ואיצא ורק ען מעאש מאיה וסבעין דינר מסוס, ושליש, .7אבדמוה :עי׳ דוזי ,ע׳ צדם ( 1והשווה § .)30 ת ס א .כ״י בריטיש מוזיאום O r . 1 0 8 0 6 ושלוש שמיניות ,כדי מסדתיו דינרין, שדמיהם וכמו .8אנצר אף :ע״ע דוזי. כן אחד שטרות לבנך, עשר נייד *) ? ( 2 .9יחידה :ע״ע דוזי. (גסטר ,)951עמ׳ ק״ה ב׳ ,מסומן בכ תב ידו של המעתיק כסי׳ שמ״ז ,בכ ת ב יד אחר ,ג מ ל יותר ,בסי׳ קל״ד. . 1שאלה ללא תשובה :אף מן השאלה נ שתמר .1סוסיתין :ע״ע דוזי ,וכן א ,א שתור, רק הפרוטוקול .ואין עדות ,שהשאלה היתה Journal o f the Econom ic and Social מופנית אל רבינו ,אלא שהשאלה נמצאת H istory o f the O rientד׳ ,44הע׳ . 1 בקובץ של ת שובותיו. .2שבמניה גמר :עי ר במצרים ,מול מניא זפתא ,עי׳ יאקות ,מעגם אלבלדאן ,הוצ׳ ,W iisten feld * .2הש׳ ת׳ רכ״ג ,הע׳ . 1על ״ניידים . . .הנקרא בע רבי בד״ש״ [והש׳ אבן כרד ,4עמ׳ .675 אלנדים ,זבדה א ל ח ל ב , . . .הוצ׳ ס׳ דהאן ,ב .285א ש תור]. ת שו ב ו ת ה ר מ ב ״ ם 139 וען מפתול סתה דנאניר ותלתה עשר מאה קיראט אלגמלה סבעה ותמאנין דינאר דינרים ושלושה עשר קיראט ,4סך הכל ונצף ואיצא אדעי עליה מ זכריה באן שמונים ושבעה דינרין ומחצה .וכן טען אלהדיר אלדי צרג מן אסכנדריה ואלניל עליו מ׳ זכריה ,כי המשי ,אשר יצא אלדי אשתרא מן סבע לם יחצל לי פאידה מאלכסנדריה, קנה וכל מא הצל מן אלפאידה וראם אלמאל מסבע ,5לא הגיע אלי רווח (מהם) ,וכל סלמת לך ואלבאקי לולדך ולם יתבק לכם מה שהגיע מן הרווח והקרן ,מסרתי לך, ענדי ואנני או פ <י > ת אלגמיע ואן ב״ד ואת השאר לבנך ,ולא נשארתי חייב לכם ושבעים ,3 ועבור והאיסטיס, פתילה אשד ששה אלזם יוסף אלמדכור שבועת הסת ואנהמא ואני פרעתי הכל במלואו .ובית דין חייב תחאסבא ובקי ענד יוסף דינאר ונצף עלי ליוסף הנזכר שבועת הסת .ושניהם עשו חסאב אלשיך אבו זכרי מן אלראם אלמאל חשבון זה עם זה ,ונשאר אצל יוסף דינר ואגני חמלת ענה גמיע אלשהוד בקנין בעד ומחצה על חשבון השיך׳ אבו זכרי 6מן ימין יוסף אלמדכור .חפץ בר יוסף נע הקרן .ואני קבלתי על זה מכל העדים אברהם בד חננאל. קניין ,לאחר שנשבע יוסף הנזכר .חפץ בר יוסף נ״ע .אברהם בר חננאל. תסב התשובה בלא שאלה כל מעלה ממעלת הדת בין גדולה בין קטנה מראש סנהדרי גדולה עד חזן הכנסת מעלין בקדש ולא מורידין 1וכל מי שהורגל בדבר דת ונתמנה אסור לבטלו או לפחות ממעלתו אלא אם כן סרח ועבר עבירה הראויה להורידו .וכתב משה. שנא = פ־ן קס״ב קו ,א שנא = פ־ן קס״ב [שאלה | מסא לח מא יקול מרנו ורבנו משה הרב הגדול .3 מא יאמר מרנו ורבנו משה הרב הגדול מאה ושבעים :בלו מר ארבעה דינרים ו ר ב ע (לפי 40מטבעות בסף = דינר אחד). .4קיראט :הוא חלק עשרים וארבעה של כל דבר. .5מסבע :יאקות ,עי׳ לעיל ,ב ע ר כו רושם 0ב ע רק ב ב בל וב ארץ ישראל ,וכאן נראה ,שעלינו לחפש את המקום במצרים (אם כי אין זה הכרחי) .רק שני מקומות קטנים בשם זה (סבע אלביאר וסבע כומאת) מובאים בקאמוס גגראפי ללקטר אלמצרי ,בולאק , 1899עמ ׳ .330 .6אבו זכרי :הוא כפי הנראה השם הערבי של מ׳ זכריה! והשווה הוספות ותיקונים לתר׳ ,424הע׳ .20 תסב. כ״י בריטיש מתיאום ( O r . 1 0 8 0 6גסטר ,)951עמ׳ ק׳׳ה ב׳ ,מסומן בכתב ידו של המעתיק כסי׳ ש מ[ ח] ,בכתב יד אחד ,גדול יותר ,כסי׳ קל״ה. .1עי ירו שלמי סנהדרין פ׳׳ב ה״א .והשווה ת׳ קי״א. שנא = פ־ן קס״ב. כ״י בריטיש מתיאום ( O r . 1 0 8 0 6גסטר ,)951עמ׳ ק״ו ,א' ,מסומן בכ ת ב יד שונה ,גדול יותר ,כסי׳ קל״ו. ת שו ב ו ת ד .ר מ ב ״ ם 140 בישראל אב החכמה המסולה מאודם בישראל אב החכמה המסולה מאורם ופלאם ואח התבונה מודע התעודה אור ופלאם ואח התבונה מודע התעודה אוד ישראל ויהודה ירום הודו ויגדל כבודו פי ישראל ויהודה ירום הודו ויגדל כבודו מדאה כאנת תזוגת בבד ישראל מן בני בדבר אשה ,אשר נישאה לבד ישראל מקרא עלי חכם מדהב אלקדאיין תם מבני מקרא על פי דין מנהג הקראים. אנפרדת מנד ,עלי חכמהם איצא תם עאדת אח״כ נפרדה ממנו על פי דינם ג״כ, אליה עלי מדהב רז״ל בכתובה וקידושין אח״כ חזרה אליו על פי מנהג רז״ל כתקון חכמים ובעד הדא אעתמד אלבעל בכתובה וקידושין כתקון חכמים .ואח״כ גמד מצאגרתהא 1ותמם עליהא ואחצרהא אלי אומר הבעל להציק לה וגמר עמה והביאה מקדם אלקראיין ואקני מנהא ואשהד אל ממונה הקראים .וקנו ממנה והעידו עליהא קום מן אלקראיין אנהא קד עליה אנשים מן הקראים ,שנפרדה ממנו אפתרדת מנה ואוהבתה אלמוצר אלדי עליו ומחלה לו על המאוחד, אשר עליה בכתובתה ,הכתובה עליו על פי מנהגם במדהבהם ז״ל וטן אלבעל אנהא קד באנת ז״ל .וסבר הבעל ,שכבר נשתחרר ממנה ענה וברית דמתה מן חקוקהא ירשדנא ונפטר ממה שהגיע לה .יורנו מורנו ורבנו, עליה בכתובתה אלמכתובה 2 מדנו ורבנו ידום הודו אן כאן 3אלבעל ידום הודו ,אם הבעל כבר נשתחרר ממנה קד באן ענהא ואעפי מן אלכתובה בחכם ונפטר מן הכתובה בדין מה שנקנה ממנה מא אקני מנ ה < א > ואשהד עלי ה < א > והועד עליה אצל ממונה הקראים או האם תכון 3 האשד .קשורה עדייו ברשותו ורשאית ענד מקדם אלקראיין או אן אלמראה מתעלקה אלי אלאן פי עצמתה לתבוע מבעלה המאוחר ,אשד לה עליו ולהא אן תלתמם מן בעלהא אלמאוחר בכתובתה ,והאם ההלכה מכירה בתוקף אלדי להא עליה בכתובתה ואן אלשרע 3 גירושי הקראים אם לאו ,ושלום הדדתו ימצי טלאק אלקדאיין אם לא ושלום ושלום כל ישראל ירבה נצח סלה. הדרתו ושלום כל ישדאל ירבה נצח סלה. א לגו א ב ה ת ש ו ב ה1 הד־ד .אלמראה באקיה פי עקאל בעלהא זאת האשד -נשארת אדוקה בבעלה והי אשת איש גמורה אלי אן יכתב להא והיא אשת איש גמורה ,עד שיכתוב לה פי ישראל עלי מדהב אלרבאנין ובשהוד (גט) ע״י ישראל על פי מנהג הרבנים ובעלהא מלתזם 1באלמאוחד ובעדים רבנים .ובעלה חייב ! במאוחר ובאלמזונות אלי אן יכתב להא גט כשד ובמזונות ,עד שיכתוב לה גט כשר .ומי קו ,ב רבאנין . 1מצאגרתהא :ע״ע דוזי, , 1עי׳ הספרות שהביא פ*ן ל עיל עמ׳ 629 .2אלמבתובה :הו׳ מורמת ,באילו אחרי זזמ ׳. (והערת א־ ך שם). [ושמא יש לגרוס אלמבתבה .אברמסון]. .3אן כאן . . .אן תבון . . .ו אן אל שרע :ל פנינו עי רו ב (קונטאמינאציה) בין אן (עי׳ § )209ו־ או. 141 ת שו ב ו ת ה ר מ ב ״ ם ומן אזוג מראה עלי קואנין אלקראיין פהי שנושא אשה על פי דיני הקראים ,היא אשת איש לא תנטלק אלא בגט וטלאק אשת איש ולא תתגרש אלא בגט .וגירושי אלקדאיין ליס בטלאק בוגד .פי מדהבנא הקראים אינם גירושין כלל לפי מנהגנו, לאנהם לא ירון בקואניננא פי אלגטין לפי שאינם מודים בדינינו בגטין וקידושין. ואלקידושין .וכתב משה בידבנו מימון זצ״ל. וכתב משה בירבנו מימון זצ״ל .וכתב וכתב שמואל הלוי בי״ר סעדיהו זצ״ל. שמואל הלוי בי״ר סעדיה זצ״ל .וכתב וכתב יצחק בי״ר ששון 4נעג׳׳א. יצחק יצחק בי״ר ששון נעג״א. תסג תסג < מס אלה > < ש א ל ד> . מא תקול הדרת אדוננו ומרינו ורבינו מה יאמר הדרת אדוננו ומרינו ורבינו משה הרב הגדול בישראל נטר[ו]הו מן משה הרב הגדול בישראל נטר[ו]הו מן .4ש שון :בזה מתאשר תיקון פ־ ן לעיל עמ ׳ ,629הע׳ .6 מלבד הת שובות הנזכרות מכיל כ״י בריטיש מוזיאוש ( O r . 1 0 8 0 6גסטר ,)951כאמור ,גם את ת׳ ם ״ז ו ע ״ א ב ע רבי ת ות׳ ת ט״ו ו ש י ״ א בעברי ת .ו אלו שינויי הנוסח שר שמתי: < . TDעמ׳ ק״ו ב׳ ,סי׳ כ״ט ,בכ ת ב יד שונה וג דול סי׳ קל״ז) השאלה מ קוצר ת :מסאלד, פי חזן אבל הל יגוז לה אן יאט באל נאם ( = שאלה ב ד ב ר חזן אבל ,המותר לו ל ע בו ר לפני התיבה בקהל) .ב א מצע הת שובה :חובתם ואמא ועטה < ל ל נ א ס > (ההשלמה על פי כי״ס) אן אראד אן יעטהם ( = אם רוצה הוא ללמדם מוסר ! ונראה מקורי) או אן . . .פלא יגוז לה ד ל ו . . .וכתב משה. עא. (עט׳ ק״ו ב׳ השאלה ,ק״ז א׳ התשובה ,סי׳ ל׳ ,בכתב יד שונה וגדול קל״ח) השאלה מקוצרת :מסאלה יל מדנו ר בנו פי רגל אמלך ואשרט עלי נפסה אנה לא יתזוג עליהא ואנה מתי מא פעל דלד כאן עליה אלקיאם במוכרהא וכתבא בינהמא איצא שטר בקנין יתצמן אן מתי תאכר אחדהמא ען אלזפאף פי אלאגל אלמעין בינהמא כאן עליה לצאחבה וזן צמסין דרהם פצה נקרה תם אתפק ללממלד זיגה לגיר אלממלכה עליה פי טי אלאגל אלמדכור אל מעין בינהמא מא אלחכם פי גמיע דלך ( = שאלה .יל מדנו ר בנו ב דב ר אדם ,אשר שידך (אשה) והתנה על עצ מו, שלא ישא עליה (אשה) ואם יעשה זאת ,יהא ע ליו ל פ רו ע מאוחרה. וכ תבו שניהם ביניהם ג״כ שטר בקנין ,המכיל ,שאם יאחר אחד מהם הני שואין עם ח ברו בע ת הקבועה ביניהם ,ע ליו ל פ רו ע ל חברו חמשים דרהם כסף נוקר״ה .אח״כ קרה ,שהמשדך נשא אשה זולתי המשודכת בתוך העת הנזכרת הקבועה ביניהם .מה הדין בכל זה ?) .מלבד זד : .אלוקת אלמחדוד ללני שואין . . . לה ב קנין מ ע כ שיו . ..א ל ק נ ין ...לם ת כ ן . . .ל ח ב ר ו . . .וכתב משה. תטו. (עמ׳ ק״ז א׳ — ק״ז ב׳ ,סי׳ ל״א ,בכתב יד שונה וג דול סי׳ קל׳׳ט ,על יד הכותרת ״שאלה״ נרשם בכ תב יד אחר ,קטן ומורם ״שביעית״) :שאלה מנה לי לי בידך . . .ופיר שו רבו תא . . .צריך לשלם .ת שובה שאלת ידידי . . .וכל אלו הדבריט (מקביל לעיל ע מ ׳ ,692ש ד . .)8 ש י א ( .עט׳ ק״ז ב׳ ,סי׳ ל״ב ,בכ תב יד שונה וגדול ק״מ ,ע ל יד הכותרת ״שאלה״ נרשם בכ ת ב יד אחר ,קטן ומורם ״תשיעית (!)״) .לא רשמתי ש״נ. תסגHeb. f. 103, fol. 23 a . במקומות רבים. ,Bod. M s.רק השאלה נשתמרה ,אך גט היא מטושטשת ת שו ב ו ת ה ר מ ב ״ ם 142 שמיא ונצדוהי למ.ליה פ[י] ראובן [אסלם] שמיא ונצרוהי למ.ליד״ בדבר ראובן, לשמעון [צר] ה מצרודה ודכר אן פיהא שמסר לשמעון צרור צרור .ואמר ,שבו ארבע[ין] דרהם וקאל לה צד הדד ,כד לי בד ,א . . . .ון מן מכאן מא פלמא אוצא ארבעים דרהם .ואמר לו :קח אלו ,קח בהם . . . .ממקום אחד .וכשבדק (?) שמעון שמעון מא ענדה וגדד ,הו וולדה פי"בל מה שאצלו ,מצאו הוא ובנו ב ...ד ,ד ר ך(?) אלמ . .ן לו . . אלטריק קבל אלמרסול ל ה.. אן יצל .עין לשמ’ [עון] לפני שהגיע ................ הנשלח ...........מ לשמעון .......................ל ב ן ראובן הצרור .............לול ד ראובן אלצרד ,אלמדכורה הנזכר ..............................ובא ש מעון.. .............סן .....................קלך לה .וחצר .............ר או בן תבע .........ה צ רו ר אשר . . שמעון ................ראובן טלב ..........אלצרה ..מסרו ................................................. אל די ...סלמה ......................................... ........................................................וולי יורנו ................ו שכרו כ[פול מן השמים]. ראובן הו ב ח ...יפתינא .ביא חי דלך ושכרו כ[פול מן השמיט]. תסד תסד נסכה כתאב ורד מן רבי משה זצ״ל נוסח מכתב מרבי׳ משה זצ״ל אלי רבי יוסף המערבי תלמידה ז״ל אל דבי׳ יוסף המערבי תלמידו ז״ל אלדי יגב אן תעלמה חצרה תלמידנא ראוי שידע כבוד תלמידנו הנעלה ובננו אלגליל וולדנא אלעזיז כגק מד וד יוסף היקר כג״ק מר׳ ור׳ יוסף ראש הסדר ש״צ דאש הסדד ש צ אנה וצלנא מן בגדאד שהגיע אלינו מבגדאד בין שאר כתבים דקעה פי גמלה כתב משהודא 1עליהא בנץ חואשי אסתדרכהא ראס אלמתיבה ר שמואל שצ בזעמה עלי מסאיל מן חיבור גליון שהועד עליו בזה הלשון :העדות הישיבה ר׳ שמואל ש״צ פי הלכות שבת ותאמלנאהא ומא וגדנא מהחיבור בהלכות שבת .ועייננו בהן ולא תסד. לקוח כמות שהוא, עם שהשיג 1בהן — לפי דבריו — ראש על שאלות ההערות ,מתוך ״תשובת הדמב״ם לר׳ יוסף המערבי תלמידו על השגות ד׳ שמואל ב״ר עלי ראש ישיבת בגדאד ,יו״ל עפ״י כתבי יד עם מבו א והערות מאת א״ח פריימן ,המקור הערבי מתורגם ומוגה מאת ד״צ בנעט״ ,בספר ה י ו ב ל . . .לד״ד ב״מ לוין ליו בלו הששים , . . .ירושלים ת״ש ,עמ׳ בז —מא ,על יסוד כ״י תימני ,כפי הנראה מן המאה הט״ז ,מספרית בית המדרש לרבנים בניו־יו ר ק (להלן נ׳) על פי העתקת י׳ פרידלנדר ז״ל ,ובחלקו גם על יסוד קטע מפירוש על הרמב״ם הלכות שבת מן הגניזה (להלן ל׳) .ועי׳ את דברי פריימן שם ע ל הצד ההלכתי והספרותי־היסטורי של התשובה. . 1משהודא :נ׳ משה ודא. . 1ש ד ,שיג: הפועל הערבי שנהגו ל תרג מו ״השיג״ עם מלת היחס ״ ע ל' (מפני שב בנין אחר פירו שו באמת "השיג״) מו בנו המדוייק ״תקן״ ,ומבאן תובן התוספת ״לפי דבריו״ .ומן המלים לפי דבריו״ הסיק בנעט ,שם ,עמ ׳ ל״ה ,כי שולח ההשגות לא היה ממעריצי ראש הישיבה. 143 מ שו ב ו ת ה ר מ ב ״ ט פיהא מטען פלזם 2תגביה תלמידנא עלי מצאנו בהן פירכא .והיה מן הצורך לעורר דלי• פמגהא כוגנא קטענא הלכה כד יהודה תלמידנו על זה. מהן 2שפסקנו הלכה כד׳ יהודה במלאכה במלאכה שאינה צריכה לגופה וקלנא חייב שאינה ״חייב עליה .וזעם הדא ר שמואל אן דלך והם עליה״ ,3וטען ר׳ שמואל זה ,שזו טעות מנא ואן הלכה כר שמעון אלדי יקול מצדנו ושהלכה כר׳ שמעון האומר ״פטור פטור עליה וגעל דלילה עלי דלד כון עליה״ .ושם ראייתו על זה ״שדר׳ יוסי דר יוסי דפוטר בכולם כר שמעון סבירא דפוטר בכולם 4כר׳ שמעון סבידא ליה״ ,5 ליה והדא עגב לית שערי מן אכברה אן וזה תמוה ,מי יתן ואדע ,מי הגיד לו, הלכה כר יוסי לא כתנא קמא דסתם מתני שהלכה כר׳ יוסי ,לא כתנא קמא דסתם אלקאיל כחס על הנד כחס על השמן וכו מתני׳ האומר ״כחס על הנר כחס על חייב פחתי לו בקינא מע אלאצול דון אן השמן וכו׳ חייב״ .6ואפילו אלמלי היו יקע אלאפצאח בדלך לכאנת הלכה כסתם בידינו הכללים בלבד ולא נתפרש הדבר, משנה לא כר יוסי פכיף אן יקע אלאפצאח היתד .הלכה כסתם משנה ,לא כר׳ יוסי ד, בדלך בביאן וקיל בדבר שאין מתכוין כל שכן שנתפרש הדבר בהדיא ונאמר סבר לה כר שמעון ,במלאכה שאינה ״בדבר שאין מתכוין סבר לה כר׳ שמעון, צריכה לגופה סבר לה כר יהודה ואלדליל במלאכה שאינה צריכה לגופה סבר לה אנהאי■ הלכה פסוקה כון רבינא דהוא כר׳ יהודה״ .8והראיה שהיא הלכה פסוקה בתרא עמד עלי דלד ונתג עליה הלכה שרבינא ,דהוד .בתרא ,סמך על זה ,והסיק פסוקה וקאל הולכך קוץ ברשות הרבים ממנו הלכה פסוקה ואמר 9״הולכך קוץ אמות, ברשות הרבים מעבירו פחות פחות מארבע מעבירו פחות פחות מארבע צריכה לגופה ואמרנו ובכרמלית אפי טובא תביין מן דלד אן אמות ,ובכרמלית אפי׳ טובא״ .10נתבאר מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה מזה ,שמלאכה שאינה צריכה לגופה חייב פלדלך לא תכאח לכתחלד .מפני הזק עליה ,לפיכך אינה מותרת לכתחילה מפגי רבים .אמא אלשי אלדי הו פטור עליו ולו הזק רבים ,אבל דבר שהוא פטור עליו, והעברה ואפי׳ עשה במתכוין ,כגון כבוי גחלת בכרמלית פדלך גאיז לכתחלה מפני הזק מתכת והעברה בכרמלית ,הרי זה מותר קצד מתל כבוי גחלת מתכת .2פלזם :נ׳ פליס. .3אנהא : בג׳ נוסף .2מהן :כלו׳ מאותן ההערות או השאלות. כאן : מלאכה (ב שלו ש נקודות לסימן מחיקה). .3ה׳ שבת פ״א ד.״ז. .4משנה שבת פ׳׳ב מ״ה. .5גט׳ שבת ל״א ב׳. £ מ שגה שם. .8שבת מ״ב א׳. .7כן כתב ר בינו גם בפי׳ המשניות שבת פ״ב .9שבת שם. רבינא וכו׳ ובכר מלית אפילו טובא ו כן ה ל כ ת א. מ״ה :ואין הלכה כר׳ יוסי. . 10עי׳ רי׳׳ף פ״ג סי׳ של״ט שפסק כ אן :אמר ת שו בו ת הר מב״ ם 144 רבים .אמא לו־ שמעון אלדי יעתקד אן לכתחלה מפני הזק רבים .11אבל לד׳ מלאכה שאינד .צדיכד .לגופה פטוד 4עלי שמעון ,שהוא סובר ,שמלאכה שאינה אי וגה כאן מפגי הזק דבים יגוז לכתחלה צריכה לגופה פטור ,יהיה איך שיהיה, ז־לך פלדלך יגוז ענדה כבוי גחלת של עץ מפני הזק רבים ,הרי זה מותר לכתחלה.12 והעברת הקוץ ברשות הרביט כדרכו כדי לפיכך הוא מתיר כבוי גחלת של עץ שלא יוזקו בהן רבים והדא ביין .ואקול והעברת הקוץ ברשות הרבים כדרכו ,כדי אן הדא אלדי דכרה ראס אלמתיבה מן אן שלא יוזקו בהן רבים ,וזה בדוד .ואומד הלכה כר שמעון קד גלט פי דלך איצא אני :אותו דבר ,שהזכירו ראש הישיבה, גידה לאכני 5לא אדכר אלאן למן ראיתה. שהלכה כר׳ שמעון ,כבר טעה בו זולתו ג״כ ,13אבל איני זוכר 14עכשיו ,בדברי מי דאיתי אותו. וכדלך ראית פי תלך אלחאשיה אן מודה וכן דאיתי באותה ההערה :״מודה ד׳ ר שמעון בפסיק רישיה ולא ימות טעה שמעון בפסיק רישיה ולא ימות ,15טעה בעל זה החיבור בפירושו .ולס יבין 6 בעל זה החיבור בפירושו״ .16ולא באר, גלטנא מא הו ואנא אעלם אן מרץ אלכל במה היא טעותנו .ואני יודע ,שמחלת ואחד 7עלה עאמד .הי אן כל מן וגד שיא הכל אחת ,חולי כללי ,שכל מי שמוצא, מן כלאמי פי אצול או פדוע יצאלף כלאם שדבר מדברי על כללים או פרטים שונה אחד אלגאונים או אלמפסרין יטן אנא*7 מדברי אחד הגאונים או המפרשים ,חושב, גאלט מע כוני מעתדף אנה לא יבעד אן שאני טועה .ואמנם מודה אני ,שלא רחוק אגלט ויפותני נצר 8או 9נץ ומא הדא הדבר שאטעה ויעלם ממני עיון או נוסח 17 בעצים ואנא אסר גדא בהדא אלתתבע ואין זה דבר גדול .ואני שמח מאד ,שכך ופאעלה מאגור משכור לאנה אמא אן יציב בודקים אחרי ,ומי שעושה כן ,ראוי לשכר .4פ טור :נ׳ פטור עליה. .11ה׳ שבת פי״ב ה״ב. .5לאכני :נ' לא כני ,ו בבר תיקנו י׳ פרידלנדר. . 12עי׳ גמ׳ שבת מ״ב א ואי ס״ד סבר לד. .6יבין :נ׳ יבינא (ט״ם מחמת המלה הסמוכה כר״ש אפי׳ של ע ץ נמי .עי׳ השגת הראב״ד ״גלטנא״ ו). בח׳ שבת פי״ב ה״ב ומש״כ שם המג״ע וה״ה. .7אלכל ו א חד :אולי כל ואחד. * .7 . 13כ ב ר טעה בו זול תו ג״כ :הרמב״ם מ תכוון אנ א :אולי צ׳׳ל אני או אני אנא. לר׳ האי גאון ,ר׳ נסים או ר׳ חננאל ,עי׳ פירוש .8נ צ ר = :נטר [§ ,] 8ו כן בסמוך ב ע 1ים = רה״ג בגנזי קדם ה׳ , 16ס׳ המפתח לד׳ נסים בעטים. שבח לדף י״ב ב׳ ופירו ש ר״ח שבת ל ד ף .9או :בכ״י אן (התיקון של פרידלנדר). צ״ו א׳ ,ו כן הספרות הנוספת ,שהביא פריימן ב מבו או ל ת שוב תנו ,שם ,עמ׳ כ״ט — ל. .14איני זוכר :או :איני מזכיר (מפני הכבוד). 15 . שבת ע״ה א׳ וש״נ. .16ה׳ שבת פ׳׳א ה׳׳ו. . 17ויעלם ממני עיון או נוסח :שתעלט ממני הסברא הנכונה או אפילו ד ב ר שנאמר בפירו ש באחד ממקורות ההלכה. 145 ת שו בו ת ה ר מב ״ ם פי מא ינתקד פנסתפיד 10אנא בדלך .או ולתודה ,כי או שהוא מכוון אל האמת יכטי פיסתפיד הו וגירה. בבקרתו ואפיק אני תועלת מתוך כ ך או שהוא שוגה ויפיק הוא תועלת וזולתו. 18 וכדלך ראית חאשיה תאניה עלי קולה וכן ראיתי הערה שניה על מאמר ״בד״א בדא בכיסו אבל במציאה לא יתן לנכדי בכיסו אבל במציאה לא יתן לנכרי ,אלא אלא מוליכו פחות פחות מארבע אמות מוליכה פחות פחות מארבע אמות״19 אלנץ :ראיתד ,כתב 11אלחאשיה בזה הלשון :ראיתי שהוא כתב את ההערה עליה הכדא טעות גדולה כי אסור להוליך עליו כך :״טעות גדולה ,כי אסור להוליך המציאה פחות פחות מארבע אמות ואסור המציאה פחות פחות מארבע אמות ואסור ליגע במציאה בשבת ואולי זה שכתב ליגע במציאה בשבת .ואולי זה שכתב הדא טעות סופר הוא הדא נצה וחק לה אן טעות סופר הוא״ .זד .לשונו .והצדק עמו יסתגדב דלך ויתצילה טעות סופר לאן לתמוה על זה ולדמות שטעות סופר הוא, נץ אלגמר דוקא כיסו .אבל מציאה לא. לפי שלשון הגמרא 20״דוקא כיסו ,אבל והדא ביין לאהל אלתדקיק פי אלנצר לאן מציאה לא״ .וזה ברור למדקדקים בעיון. הדא אשתדאט אנמא גא ליתן לנכרי או כי זד .תנאי ,שלא בא אלא (לענין) ליתן להניחו על החמור פאן הדא אנמא אביח לנכרי או להניחו על החמור ,כי זה לא פי כיסו לאן פי דלך מן אלתסמיח פי הותר אלא בכיסו ,לפי שיש בזה קולא שביתת בהמה או 12אמירד .לגוי קדר מא בשביתת בהמה או אמירה לגוי בשיעור תראה ואמא אלקולה אלאצירח אלתי הי שאתה רואה .אבל המאמר האחרון ,שהוא מוליכו פחות פחות מארבע אמות* 1פלא ״מוליכו פחות פחות מארבע אמות״ ,הרי פרק פי דלך בין כיסו ובין מציאה לאנה אין הבדל בזה בין כיסו ובין מציאה ,כי דבר המותר לכתחלה פי כל שי ואפי בנו הוא דבר המותר לכתחלה בכל דבר ,ואפי׳ או חבירו מוליכה פחות פחות מארבע בנו או חבירו 21מוליכה פחות פחות אמות כמא תביץ פי עדה מואצע לאן מארבע בכמה אלטלטול בתוך ארבע אמות לכתחלה פי מקומות ,22כי הטלטול בתוך ארבע אמות כל שי ללא צרורה אצלא. (מותר) אמות, לכתחלד. כמו שנתבאר בכל דבר, (אפילו) כשאין שעת דחק כלל.23 . 10פנסתפיד :במקום פאסתפיד [§ .] 22מכאן . 18עי׳ בכדומה לזה ת׳ ש״י לעיל ע מ ׳ ,573 שגם במצרים השתמש הרמב״ם עו ד בצור ה זו. שו׳ 1על השגת ר׳ שמואל ב״ר עלי. . 11כ ת ב :בנ׳ באה מלת ״כדא״ אחרי ״כתב״ . 19ח׳ שבת פ״כ ה״ז. ובל״ס ט״ס הוא. .21עפ״י המשנה עי רו בין פ׳׳י מ״א (צ״ה ב׳) . 12או :נ׳ זו. .13א מו ת :נ׳ אמור. .20שבת קנ״ג א/ וכן בנו נו תנו ל ח ב רו ו כר. .22עי׳ עי רו בין מ״ח א׳ ,ועוד. .23רמב״ם ה׳ שבת פי״ב הט״ו :מותר לאדם לטלטל בר שות הרבים ב תוך ד׳ אמות על ד׳ ת שו ב ו ת ה ר מ ב ״ ם 146 ואמא קולד .פי הדד .אלחאשיה ואסור ומה שהוא אומד באותה ההערה ״ואסור ליגע במציאה פלא שך אנה לחט מעני ליגע במציאה״ ,אין ספק ,שחשש לטלטול, אלטלטול והו מוצע לא ילחט בוגד .פיה 14 וזה מקום ,שאין לחשוש בו בשום פנים ד.דא אלמעני לאנה לו כאן אסור אלטלטול לענין זה ,כי אלו היו חוששים לאסור מלחוט פי אלמציאה למא קאלו פיהא אי טלטול במציאה ,לא היו אומרים בה ״אי דילמא כיון דלא טרח בה לא אתי דלמא כיון דלא טדח בה לא אתי לאיתוייה לאיתוייה ארבע אמות וכו דליל אן לם ארבע אמות וכו׳״ ,24ראיה ,שלא שמו ילתפת לאסור אלטלטול בוגד .לנזארתה לב לאסור הטלטול בשום פנים ,משום והדא כלה אדא פרצת אלמציאד .מעות קטנותו .25כל זה אם מניחים ,שהמציאה וקד תכון כלים בלא שך עלי אצתלאף מעות ,ואפשר בלי ספק ,שתהיה כלים אנואעהא. למיניהם השונים.26 פלמא ראית פי מא כתב בדא וכו והדא וכאשר ראיתי במה שכתב ״בד״א וכר״ אינו בנוסחתי המקורית, אלנץ מא הו פי נסכתי אלאצל ראית והנוסח הזה ענדי 15נץ הדד .אלהלכה כמא הו ענדי ראיתי אצלי 27נוסח ההלכה הזאת כמו הכדא אלא נותנו לאי זה מהן שירצה שהיא אצלי כדלקמן :״אלא״ 28נותנו לא היתה עמו בהמה ולא נכרי ולא אחד לאי זה מהן שירצה לא היתד .עמו בהמה מכל אלו מהלך בו פחות פחות מארבע ולא נכרי ולא אחד מכל אלו מהלך בו אמות אבל קודם שתבוא לידו אם יכול פחות פחות מארבע אמות 29אבל קודם להחשיך עליה מחשיך ואם לא מוליכה שתבוא לידו אם יכול להחשיך עליה פחות פחות מארבע אמות. מחשיך ואם לאו מוליכה פחות פחות מארבע אמות״. וכדלך 16קאלוא עלי קולנא השורה וכן אמרו 30על מאמרנו 31״השורה . 14בוגד .פיה :נ׳ בוגו ה פי .לפני המלים האלה א מרו שלא אמות. עי״ש בה״ה : מלת ״פיה׳׳ מחוקה. התירו א ל א .15ענדי :נראה מיותר ,ועי׳ ד.ע׳ 27לעברית. נג ד ה״ח שכתב שם ול א אמדו במקום הדחק .16וכדל ך :מכאן ואילך נמצא בכ׳׳י ל׳. ב מ קו ם ובה שגות אלא ב מע בי ר הרבה ד ח ק — .מכאן ראיה בפחות פחות מארבע. הרמב״ם כאן לא חילק כלל בין מעביר הרבה ל מעביר מעט .אמנם עי׳ ב ת שוב תו לחכמי לוניל ת׳ ש׳ (לעיל עמ׳ :) 559שזו ההולכה פחות פחות מד׳ אמות צנע ה גדולה יש בה ולא אוו שא מלתא. בה לאו ככיסיה דמי. .25עי׳ ה׳ שבת פכ״ד הי״ב. .24שבת קנ״ג א :או דילמא כיון דלא טרח .26שם פכ״ה ה״ג וה״ו. .27ראיתי א צ ל י :כך לפי כ״י המקור .במקום זה (השווה הע׳ 15לערבי ת) אולי צ״ל ״ראיתי להעתיק (כאן)״. .28לפני׳ בה׳ שבת פ״כ ה״ז :חרש וקטן נו תנו לאחד .מהן שירצה. .29 < ואפילו מציאה שבאה לידו מהלך בה פחות פחות מארבע א מו ת > .כך צ ר יו להשלים .כנראה נשמט זה בכ״י ע״י שווי־הסופים. .30אמרו :שולחי ההערות ז .31ה׳ שבת פ״ח ה״ב. 147 ת שו ב ו ת ה ר מ ב ״ ם חטים ושעורים וכיוצא בהן במים 17הרי חטים או שעורים וכיוצא בהן במים הרי זה תולדת זרע וחייב .קאל פי אלחאשיה זה תולדות זרע וחייב״ :אמר בהערה שגגה ואפי זורע בעציץ שאינו נקוב פטור ״שגגה ואפי׳ זורע בעציץ שאינו נקוב וכל שכן שורה וטוול פי הדא וקאס זורע פטור וכל שכן שורה״ והאריך בזה והקיש עלי תולש ובאלגמלה 18הו נץ תלמוד זורע לשון פי גמד זבחים ואזדא 19רבא לטעמיה התלמוד בגמרא זבחים 33״ואזדא 34רבא דאמ רבא זרק סודר למים חייב זרע פשתן לטעמיה דאמ׳ רבא זרק סודר למים למים חייב בשלמא סודר משום דעביד חייב זרע 35פשתן למים חייב בשלמא ליד .כבוס .אלא זרע פשתן מאי טעמא. סודר משום דעביד ליה כבוס 36אלא זרע אי משום דמקדח 20אפילו חיטי ושערי21 פשתן מאי טעמא ,אי משום דמקדח37 נמי אלא משום לישה .יעני אן 22כאן מן אפילו 38חיטי ושערי נמי אלא משום משום לתולש .32 ובקצור : כלומר אם הוא אגל נבאתה אעני אגד .ירבו 23ויבקל פלאי לישה״ ,39 שי צצץ 24זרע פשתן כל אלחבוב25 צמיחתו ,ר״ל שיגדל וינבוט ,למה ייחד (הטעם) אדא 26אנקעת חתי 27תרבו פהו זורע זרע פשתן( ,והלא) כל הזרעים ,אם נשרו פקאל אן 28ליס אלקצד 29אן תרבו עד שהם גדלים ,הרי הוא זורע ,משום כך ותנתפך 30בל עלי אלתאמה 31פקט לחינה אמר ,שאין הכוונה ,שיגדלו ויתנ?חו ,אלא הוא 32חייב משום לש ולדלך תחרינא33 על דיבוקו לאלתר 40בלבד הוא חייב נחן וקלנא 34וכן השודד .חטין ושעורין משום ״לש״ .ועל כן דייקנו אנחנו ואמרנו . 17במים : . . .ל׳ במים וקאל שגגה היא שאפי׳ .32עי׳ משנה שבת צ״ה א׳ ב ענין התולש זורע . . . מעציץ שאינו נ קוב דפטור. . 18ובאלגמלה :נ׳ ובגמלה. .33צ״ד ב׳. .19ואזדא :ל׳ ואיבא ,והוא ט״ם דמוכח. .34״ואזדא״ ליתא לפנינו ,אבל איתא ב כל כי״י .20דמקדח :נ׳ דמקרח. ובשט״מ .עי׳ ד״ס 182הע׳ ט׳. .21ו שערי :נ׳ ו שעורי. .35לפני׳ זרק. ו כבר ציינו במסורת הש״ם .22אן :ל׳ אין. לגי׳ השאלתות מצור ע סי׳ פ״ח ״זרע׳׳ פ שתן .23י ר בו :נ׳ ידבי. למים .וכן גרס גם רש״י כמו שהוא לפנינו. .24נ צ ץ :ל׳ שנ ץ. ועי׳ ד״ס שם. .25אל ח בו ב :נ׳ חבוב. .36לפני׳ :ב שלמא סודר ע בי ד כיבוס. .26אדא :ל׳ אנא. .37ל פני׳: .27חתי :ליתא בל׳. דמקדח. וכ״ת משום דמקדח. בכ״י נ׳ .28אן :ל׳ אין. .38לפני׳ :אי הכי. .29אל קצד :ל׳ אל קסד [§ 9ב]. .39ל פני׳ :הנך אית להו רירי א״ה שלחים .30ת רבו ותנתפך :ל׳ י רבו וינתפח. נמי התם קעביד לישה. .31אלתאמה :ל׳ אל תאמה ,נ׳ אלאתאמה, .40שגרגירי זר ע הפשתן מתדבקים. ואולי צ״ל אלחאמה. .32הוא :נ׳ והו. .33תחרינא :ליתא בג׳. .34וקלנא :נ׳ קלנא. ת שו ב ו ת ה ר מ ב ״ ם 148 וכיוצא בד.ן לאן לפט 35שדייה 36יעטי 37 ״וכן השורה חטין ושעודין וכיוצא בהן׳/ אלדבו ואלאסתנקאע ופי הדא 38אלפדק כי מלת ״שדייה״ כוללת את הגידול בעינה קלנא והנותן זרע שומשמין 39או וההערות .ובאותו הפרק אמדנו 41״ו הנו תן זרע פשתן וכיוצא בהן במים חייב משום זרע שומשמין או זרע פשתן וכיוצא בהן לש מפני שהן מתערבין ונתלין אעני40 במים חייב משום לש מפני שהן מתעדבין רקה 41חבהא ולזוגתהא ואתחאדהא במגדד וצמיגותן חצולהא שודה והתאחדם מחמת בואם במים גרידא .ואין בתולש 42מעציץ שאינו נקוב לאן אלשי להקיש שורה בתולש מעציץ שאינו נקוב, אלמזרוע בעציץ שאינו נקוב כחכם אלשי לפי שהדבר הזרוע בעציץ שאינו נקוב אלמקטוע אלדי 43לא בקא לה ואלזורע כדין הדבר התלוש ,אשר אין לו קיום .42 ליס נשתרט פיד .אן ינבת ולא בד 44ו י צ ל והזורע אין אנו מתנים בו שיצמח דוקא פי ויגיע לתכליתו ,אלא כיון שהתחיל הזרע גאיתה פי אלמא ולא יקאס ונתליך, ד״ל דקות זרען בל מנד אשרעת אלחבה אלנבאת באיסר שי נתחייב. פליקף 45 עלי אלולד לצמוח כל שהוא ,43נתחייב. כלאמגא 46 יבן־נא הבן בדברינו וימסרם לאחדים וידויה 47ללגיד ללארשאד 48ואללה יעין להיישידם וה׳ יסייע (אותי) להועיל לו. עלי אפ&־תה ושלומך ושלום כל התלמידים ושלומך ושלום כל התלמידים יגדל וירבה. יגדל וירבה. .41ה׳ שבת פ״ח הט״ז. .35לפט :ל' לפטא. .42עי׳ פיהמ״ש דמאי פ״ה מ״י. .36שדייה :ל׳ שיירה. .37יעטי :ל׳ תעטי [§ 93א]. .43ה׳ שבת פ״ח ה״ב הזורע כ ל ש ה ו א חייב. .38הדא :ל׳ הבא. .40אעני :ליתא ב נ / .39שומ שמין :ג׳ שומשין. .42בתול ש :ל׳ לתול ש. דוקית) § 4 8ב]. .43אלדי :ל׳ אד. .45פליקף :נ׳ פיליקף. .47וידוי ה :ל׳ ויוריד• ]4 9 §[ . .41רקה :ל׳ דקה. .44בד :ל׳ אבד [ועי׳ דק׳ (ד׳ הסקירה הדק .46כל א מנ א :ל׳ פלאמנא. .48לל אר ש אד :ל לל או שאר — .ע ד כ אן ב ל / תוספות והערות מאת ש ר ג א א ב ד מ סון 151 ש רג א א ב ר מ סון :תו ס פו ת ו ה ע ר ו ת לבקשתו של ד״ר בלאו צירפתי כאן את תוספותיי והעתתיי לתשובות הומב״ם. התוספות החשובות הן כתבי היד של תשובות הרמב״ם שמצאתים בספריות קמברידג׳ וניו־יורק ואוכספורד .בראש וראשונה יש להזכיר את המקור הערבי לחלק מתשובת הרמב״ם על ההליכה בנהרות ,שלא מצאנו עד עכשיו כל מקור לה .החלק הזה מצורף משני קטעים שונים שממשיכים זה את זה .ובהערותיי לעמוד 572ואילך העירותי על חשיבותו של המקור הזה .יש להזכיר כאן אף את קטע אוכספורד מקבוצת התשובות שבעמוד 240ואילך ואף שם נמצאים שינויים חשובים .ויש להזכיר כאן את הפיסקא על תלמידי חכמים שבזמנו ,שנשמטה מכל ההעתקות מראש סי׳ קלה .אף מכתבי יד אחרים שבקמברידג׳ וניו יורק רשמתי כמה וכמה שינויים .מהתשובות העבריות שכתב הרמב״ם יש להזכיר כאן במיוחד שני קטעים שבקמברידג׳ האחד 71 f s —t ( = א) והשני ח ד ש, שמצאתיו בין הפירורים ושמתיו בקופסאות החדשות הנקראות על שמי 310 n .s . s —t ( = ב) ,ומתברר שהקטע החדש אינו אלא ה מ ש ך י ש ר של קטע קמברידג׳ ה׳׳ישן״ .והרי תיאור שני הקטעים : קטע א׳ :שני דפים נייר ,הקטע מתחיל בכתובת ערבית (אבתדי מסאיל סאלהא ר׳ יהונתן לר׳ משה זצ״ל . ) 1דף — 1סי׳ שלד (עמ׳ ) 606— 605כל השאלה והתשובה (ובשאלה שם :עור שלמזוזה)! 1ע״ב — סימן פט (עמ׳ ) 541עד ״דבעינן הויות באמצע״ (עמ ׳ .) 542 2 ע״ב — סי׳ רצח (מתחיל בשורה : 2שלשעורים הוא דיצא ,מרנא ורבנא הרב אלפסי זצ״ל וכו׳ (עד סוף התשובה)< 2ע״ב — סי׳ שז (עט׳ ) 565עד ״וכבר תפסו ה מ ש י ג י ם מ״ו אלפאסי זצ״ל שכתב״ ,ו ה מ ש כ ו ה י ש ר בקטע ב :שני דפים נייר ,שנכתבו על ידי שגי אנשים שונים ואף מספר השורות שונה :בדף 24 1שר בעמ׳ ובדף 14 2שד .והסדר הנכון [ .1— 2בתשו׳ שו׳ ,7הלשון :מפורשין ה ר ב ה (כמו בהע׳ ] ) 10כל התשובה, ולאחריה סימן ש ל ג (עמ ׳ ) 603עד שורה 3בשאלה :אבל על דאוריתא (עיין העדה 4שם) מברכינן חוץ מן הדמאי .וכאן נגמר הדף. דף 1ע״א — סימן ש מ (עמ׳ [ ) 612ובשורה א של התשובה :ז ו ה ק ו ש י א ] ,כל התשובה ,ולאחריה סימן ש ט ו (עמ׳ ) 583עד שורה 2של התשובה (עמ ׳ : 584עיקר). ועוד קטע אף הוא מהקופסאות החדשות 309 79 n . s. s —t דף אחד מתחיל בסוף סי׳ תלג ״חייבין״ שו׳ ( ,6בשורה : 7ה ק ו ל מ ו ס ס ת מן) וממשיך בסימן שצה. קטע גסטר שיש בו אף תשובות חדשות היה אף בידי וזכה בו אף ד״ר בלאו ,ולו משפט הקדימה ,ולא הוספתי שם אלא מקבילה אחת. )1 התחלת השאלות נמצאת אף בב״י קמברידג׳ T — S K 6 , 7 9ושם :לד׳ משה ש ׳׳ צ ,היינו העתקה מהעתק בחיי הרמב׳׳ם! ת שו בו ת ה ר מ ב ״ ם 152 בהערותיי הוספתי מה שראיתי ראוי להעיר עליו .בנוגע לתרגום — לא העירותי אלא במקומות שיש לתקן ממש ,אם מחמת טעות של הקורא ואם מחמת דיוק אחד .ומה שהעירו עליו אף אחרים — השמטתי.ואשר ללשון — הרי המתרגם בחד לו מדעת דדך תרגום ועל כגון זה אין מה להעיד. יש לציין אף כאן את ההערה לעמוד 246שהדמב״ם מביא ב ס ת ם את ההלכה בלשון ״משנה תורה״ .כאן וכאן נגררתי אחר הקולמוס וציינתי אף לדברים שאין להם קשר י ש ר לדברי הרמב״ם (כגון ההערה לעמוד ) 681ואני מקווה שהלומד לא יבא בטרוניא עליי. עמ ׳ ( 4 ,1תר׳) :וידיעה .צריך לומר :וידע. עמ׳ : 13,2דאר אל חבר רבנו אהרן אבן . . .נראה לי להשלים :א ל ע מ א נ י .והוא ידידו המפורסם של ד׳ יהודה הלוי ,שגר באלכסנדריה .החצר נקראה על שמו אף לאחר פטירתו ונקראה ״חצר הדיין״ משום שר׳ אהרן היה דיין באלכסנדריה .לקמן נזכר ״מר׳ יהודה בר אהרן החבר״ ,ואמנם לד׳ אהרן אלעמאני היה בן בשם יהודה (סליחות ר׳ יעקב בן ר׳ יהודה זה פירסמתי ב״ידיעות המכון לחקר השירה העברית בירושלים״ ספד שביעי עמוד ,165ועיין שם עמוד .) 166אמנם השם ״אהרן החבר״ איננו בלתי מצוי ,וכך מצאנו למשל xבן אהרן החבר במכתב שנכתב לד׳ אלחנן בר׳ שמריה ,מ א ן, היהודים במצרים וכו׳ חלק א׳ עמ׳ 41הערה ) 1אבל בתשובה זאת קרוב לוודאי שהכוונה לד׳ אהרן החבר אלעמאני .ואם כך הוא הדבר ,״סתהם״ (שורה ) 17איננה ״סבתם״ אלא :״אמם״ = ״גברתם״ •,שהרי לפי סדר הזמנים (השטר נכתב בשנת ) 1196 אי אפשר שבתו של ר׳ יהודה תהא סבתם בזמן הזה ,כי בשנת 1140עדיין היה ר׳ יהודה צעיר לימים .ועיין מש״כ לקמן לעמוד .143 עמ׳ ( 6,3מ׳) :הביאו ,כלומד את הגט .ופ־ן מפורש :והביא בידו זה ה ש ט ד . עמ׳ 4ה ע׳ : 3אין כל סתירה .העבירות שנזכרו בשאלה הן :ביטול מצות עשה ,ובזה אין העדים נפסלים •,ועל שהם בועלי נדות — אין עדים .הקפת פאת הראש — אין הדבר פשוט בעיניהם שעוברים איסור (עיין למשל השאלה בתשו׳ הדמב״ם סימן דמד!) והדמב״ם כלל כאן כלל בעניין פיסול עדים שהדי רמזו השואלים שהם עובדים אף על T ״שאר איסורים״ ועל כן כתב כאן שצריך אף התראה .וההתראה שכתב רבנו להתרות בו ״ואם תעשה תתחייב מלקות או כרת ויאמר העובר ידעתי זאת אבל אעשה״ כוונתו בזה שצריך להודיעו שהיא עבירה שיש בה מלקות או כרת (ועל כן אין להוכיח מכאן על דעת רבנו אם'צריך שיתיר עצמו אף למלקות). [ועיין ש״ח קוק ״עיונים ומחקרים״ ח״א עמוד 319אות ד]. עמ 5הע׳ : 3הרמב״ם עוסק אם התנו ב מ פו ר ש. עמ׳ 1 ,7 (תר׳) צריך לומר : ו ה ו ד י ע ו ה ו. עמ׳ ( 9,11ת ר׳) :ו ש מ ה ,נראה יותר :ו מ ה (כמו אצל פ־ן) ,שזה אינו חלק מטענתם אלא השואלים הם שאמרו שכך הוא הדבר .אם לא כן ,היה הדין שיבררו אם הכל הוא תחת ידם. ש רג א א ב ר מ סון :תו ס פו ת ו ה ע ר ו ת עמ ׳ ( 5,12מ)( ת ר׳) :יש למחוק התיבה (לעדות) ,והכוונה ב״כשדים״ 153 — לא שקרנים וכיו״ב .וכמו׳׳ש בתשר הגאונים. עמ ׳ ( 13,14תר : ) ,צ״ל :או על פי דרך בני אדם. עמ׳ 17סי׳ יא :ואם לא יומצא וכר ,עיין פכ״ג ממלווה ולוה סוף הלכה י ותוס׳ בבא בתרא קסח ב ד״ה אבל. עמ׳ : 2 ,1 9או תגבה השיעודין ,עיין כעין זה לעניין כתובה בתשובות הגאונים אסף ,תש״ב, סי׳ עב והציונים שם עמ׳ .81 עמ׳ 25והע׳ : 5דיני קטן לעניין בר מיצדא הם אם הו א קנה את הקרקע מבעל הקדקע אבל כאן האשד .שהיתה מחויבת כבר בדין בד מיצרא נתנה מתנה לקטן ,שאי אפשר לתבעו בדין ,כדי להיחלץ מדין בר מיצרא .והשאלה והעניין דומים ממש לזו שבתשו׳ ר׳ אברהם בן הרמב״ם שנרמזה בהעדה ,שלוקח שתבעו בן המיצר נתן מתנה לבנו הקטן .ר״א משיב שמתנתו מתנה אלא שפוסק שב״ד מעמידין אפוטרופוס לקטן ומוכר לבן המיצר (הכפייה שהזכיר ר״א בתשר עמ׳ 100כוונתו לומד בזה :שמה שאמרו ״מתנה לית בה דינא דבר מיצרא״ היינו שאין לכוף את הנותן מתנה משום דינא דבר מיצרא). ולעיקר הדין — הרמב״ם לא ירד לעוץ עצות מה לעשות לאחר מיכן אלא פסק את עיקר הדין (ועיין עמ׳ .) 26ובדינו של ד״א בן הרמב״ם — הנה בטור חו״מ סי׳ קעה הובאה דעת הגאון שיורשו של הלוקח אין עליו דין בר מיצרא ,והדמ״ה הוסיף שאף אם הלוקח נ ת נ ה לאחר אין עליו דין ב״מ .ודעת הר״א שאף יורש ואף מקבל מתנה ( ג ד ו ל י ם ) יש עליהם דין ב״מ .ועיין בב״ח ושו״ע חו״מ סי׳ קעה סעיף יז ויח ובנו״כ שם. במקום השואלים מר׳׳א פסקו כנראה שאם מקבל המתנה היה גדול יש בו דין ב״מ ועל כן הערימו לתת מתנה לקטן. עמ ׳ : 1,26מוטב לתרגם :תכתבו ,והוא כלשון התלמוד בעניין זה ,וצדיד לומר כ ת ו ב ו , ואין צריך לומר כ ת ו ב ו (ב״ב מ ,א). עמ 31סי׳ כ :לפי לשון השטר ,עיין הלכות שלוחין ושיתפין פ״ו —פ״ז (בעניין התנאים בעיסקא). עמ ׳ 32הע׳ : 1התשובה בשיטה מקובצת מקוטעת ונמצאת בשלמות בעיטור ,מכירת קרקעות ,מהדורת ר׳ מאיד יונה ח״א דף סו ע״א. עמ׳ 3 4והערה : 4הציון אינו מלמד דבר .ופירוש העניין כאן :הוא אפוטרופוס שמינוהו ב״ד .ולפי הדין הוא מוציא ומכנים ו ב ו נ ה ו ס ו ת ר ושובר (הל׳ נחלות פי״א ה״ד). במה דברים אמורים כשהוא רוצה אבל כשאינו רוצה אין מכריחים אותו ,אלא אם כן דואה בית דין שהוא לטובת הנכסים. עמ׳ ( 7 ,3 7מלמטה) :לפי שהשטר וכר ,כלום כך התנו? והרי הם נשבעין וגובין מחצה משני השלישים. ת שו בו ת ה ר מ ב ״ ם 154 עמ׳ ,3 8העדד : 1 .הציון ל״מלוד .ולוד.״ אינו שייך לכאן ולא עוד ,אלא שמפורש שם שאם נתן חולקין בשכר ובהפסד כדין העסק .אלא שכל דברי השאלה מגומגמין .ועי׳ סי׳ לב וסי׳ צא. עט׳ , 39הע׳ ( 3תר׳) :הציון לתשו׳ רב האיי שייך לתשובה הבאה .והציון להל׳ חובל ומזיק, אינו עניין לכאן< שם עסוק בדיני א י ס ו ר ולא במוציא בערכאות של גוים .והדין שלשם מפורש בגמרא בבא קמא קיז א :ההוא שותא וכו׳. עט׳ ,40הע׳ ( 1תר׳) :עיין סי׳ לד עמוד .53 עט׳ 9 ,5 2מ׳( ת ר׳) :החיטה ,נראה לי ש״אלקמח״ במקור היא התיבה העברית ״קמח״ ( = מזונות). עמ ׳ ( 12,53תר׳) :בלא מאוחר ,לעיל ם׳ כח עט׳ ! 40וכופין אותו ,הלכות אישות פי״ד ה״ח וע״ש במ״ט. עמ׳ ,5 4ד.ע׳ 2ל 0ימןלה :התרגום ״ימסור להם העתק״ הוא הנכון ,עיין לקמן סימן תיד ובהערותיי. עט׳ ( 15,70תר׳) :מעשה וכו׳ כתובות קב סוף ע״ב ,ותשו׳ הגאונים הרכבי סי׳ ריב .ולקמן סי׳ שסז. שם,הע׳ : 1צ״ל :לא י ו ר ש ה . עט׳ : 14,72מן תשמיש (ומתשמיש) הכוונה כאן :ו מ ה צ ע ת ,כתובות פ״ה מ״ה ,הל׳ אישות פכ״א הל׳ ב —ז. עט׳ ,77הע׳ : 5אין הציון לשבועות עניין לכאן ,אלא ״המוציא מחבירו עליו הראיה״. עט׳ ( 90תר׳) :בתשובה צ״ל :א ל א א ם ,כמו במקור ,הדין אינו מפורש ברמב״ם אבל כך הוא לעניין אפוטרופוס גיטין נב ב (שמפסיד) ,והלכות נחלות פ״י ה״ז ולקמן עט׳ .185 י8מ׳ .9 1עיין סימן צ״ט ותכד .ובשורה 7צ״ל :כר׳ שמעון [בן גמליאל]. עט׳ .97התשובה .פסק הרטב״ם יוצא מגיטין יט ב (והציונים בהערות 7 ,5אינם עניין לכאן) ותשובת רב שרירא ורב האיי בתשר הגאונים הרכבי סי׳ רלח ועיין אוצה״ג התשובות לגיטין סי׳ עו —עט .ועיין הל׳ מלוה ולוה פכ״ד הל׳ ה —ו .ותשובה ארוכה בזה בתשו׳ ר״א בן הרמב״ם סי׳ ק ,ואינו מזכיר את תשו׳ הרמב״ם ! ועיין כתובות קט ע״א —ב. עט׳ ,100שו׳ אחרונה ,״ולית״ וכר ,הוא הנוסח הרגיל בשטר שליחות .עיין למשל ס׳ השטרות לרב האיי גאון עמ ׳ 66שורה ( 10ע״פ ב״ב קסט ב ,קידושין מד ב וש״נ) ועיין ס׳ השטרות לר״י הברצלוני עמוד .43 עט׳ ,104הע׳ : 6הלשון הוא כמו בב״מ סח ראש ע״ב. עט׳ ,106הע׳ : 2ועיין מאן Textsח״א עט׳ 678הע׳ 260ומש״ב ב״קרית ספד״ שנה בו עט׳ 90הע׳ .110 עט׳ ,110הע׳ : 2ועיין ״מספרות הגאונים״ עט׳ 109והערה .4שם שורה : 8— 9ואנו כבד מצאנום ובר ,עיין למשל ,הלכות שכנים פי״ד ה״א. 155 ש רג א א ב ר מ סון :תו ס פו ת ו ה ע ר ו ת עמ׳ 6,111ואילך :עיין נוסח התנאי בסי׳ מה והעדה ( 1עמ ׳ .) 72 עמ׳ 3— 2,130מלמטה והערה : 4צריך לומד :ע ש ו ד ק ד ק ע . עמ ׳ ,133— 132סי׳ פה :וכתבו על זה שטר ,וכו׳ .לא נתפרש כאן אם בשטר היה כתוב ׳דלא כאסמכתא׳ (עיין סי׳ מט ,פח — פט) או שהשטר היה רק על החיוב .אם היה כתוב ׳דלא כאסמכתא׳ צריך היה לשלם את הקנס ,ואם לאו — פטור אף מזה .מלשון התשובה ״מאחר שלא נכנס לחופה״ וכו׳ משמע לכאורה שהמשא והמתן היה אם לשלם את הכל (שחשב הטוען שלאחר הקידושין נתחייב בכל) אם לא .אבל האמת שהרמב״ם כלל הכל בלשונו ודצה לומד שהוא פטור אף מהקנס. שם :המוקדם והמאוחר ,לעיל עמוד 21הערה .1 עמ׳ : 16— 15,143יהודה המלמד ב״ר אהרן הרופא .אף בתעודה שבכ״י קמבדידג׳ s 16 —t 126ממרחשץ שנת דתתקסה (היינו כארבע שנים לאחר שטר השידוכין שלפנינו), מאלכסנדריה ,נזכר ,״יהודה המלמד בי ר׳ אהרן הרופא ס״ט״ וחתומים עליה אנטולי ביר׳ יוסף ,אליה ביר׳ זכריה ושלמה בר׳ [ח] לפון .וספק בידי אם הוא בנו של ר׳ אהרן אלעמאני דיין אלכסנדריה ,ידידו של ד׳ יהודה הלוי (עיין מש״כ לעיל לעמוד ) 2אם לא ,משום שלא חתם כאן ב י ר ׳ א ה ר ן ה ח ב ר ,כרגיל בחתימתו של ר׳ אהרן זה. אותו יהודה נזכר אף בתעודה שבכ״י אדלר (מאן The jewsח״ב עמ׳ ) 305ומאן מזהה אותו בלא כל היסוס עם בנו של ר׳ אהרן החבר( .שם הזכיר מאן תעודה אחרת ובה חתום ״יהודה המלמד ביר׳ אהרן הרופא ס״ט ע מ א נ י ״ ,וכאן הזיהוי ק ר ו ב י ו ת ר ) . כעין זה יש להעיר אף בנוגע לשם בן אחר של ר׳ אהרן החבר :צ ד ק ה .בתעודה נ ז כ ר :מ׳ א ה ר ן בד מ׳ א ה ר ן ב ר מ׳ צ ד ק ה ב ר בכ״י קמברידג׳ s 16,1 —t מ׳ א ה ר ן ה ר ו פ א הי דו ע ע מ א נ י .היה נראה שר׳ אהרן ב״ר צדקה זה הוא הוא נכדו של ר׳ אהרן החבר אלעמאני אבל דבר זה אי אפשר משתי פנים :חתום על השטר אף ש ל מ ה ה כ ה ן ב י ד ׳ י ו ס ף אב נ י ן ש ל מ ה ג א ו ן ז צ ״ ל ובזמנו אי אפשר שהיה לו נכד לר׳ אהרן אלעמאני הידוע .עיין למשל מאן The jewsח״א ; 208— 207 ,187וחלק ב עמ׳ .231/2ובתאריך התעודה שהזכרתי כתוב :בתלתה בשבה דהוא ת ש ע ת עשר יומי בידח אלול בשנת א ל פ א ו א ר ב ע מ א ה ש נ י ן למ[נין שאנו מונין כאן פסטאט מצר דע] ל נילוס נהדא מותבה וכו׳ .והרי זה מופלג הרבה למעלה מזמנו של נכדו של ר׳ אהרן החבר .ועוד פרט מעניין בתעודה זאת :בפנים התעודה לא נזכר כל יחוס אחד לר׳ אהרן ב״ר צדקה זה ,אבל בסופה נאמר :וקנינא מן מ׳ אהרן דנן בר מ׳ צדקה בר מ׳ אהרן ה כ ה ן הרופא הידוע אלעמאני .אם כן הדבר הדי ר׳ אהרן זה היה כהן ואין לו כל ייחום לד׳ אהרן החבר אלעמאני ,שלא היה כהן. אין זאת כי אם שני יוסף בן שמעון לפנינו. עמ׳ 6,152מ׳( ת ר׳) :נדוי ,הל׳ שכנים פי״ב ה״ז. עמ׳ 11,153מ׳( ת ר׳) :נראה :והפסדתי קניני וקנין כל האנשים (שהרי היה לו אף קנינם של אנשים אחרים ,כמו שמבואר בתשובה המקבילה). ת שו בו ת ד,ר מ ב׳׳ ם 156 עמ ׳ 2,161מ׳ :ויכתבו ,בבא קמא פז א ,ופרק ד מהלכות חובל ומזיק הכ״א. עט׳ ,184סופו :ולא יועיל וכו /עיין לקמן סי׳ שעב ומש״כ שם. עט׳ : 5,191ולהכריעם לכף זכות ,עיין ברכות יט א :אם ראית ת ״ ח שעבר עבירה וכו׳ ודאי עשה תשובה. עט׳ ,192התשובה :עיין מש״כ לקמן להתשובה מקטע גסטר (לעיל ח״ג — סימן תסב). עט׳ 193הע׳ : 14,9אף ברדב״ז כמו אצל נדן. הע׳ : 11ברדב״ז :שנ׳ וכשל נביא עמך וגו׳ ואולי נשמטה ״גם״ בכוונה שלא לכתוב ארבע מלים בלי שרטוט ,הל׳ יבום סוף פרק ד ועיין מה שכתבתי ב״ספר הדאר״ ניו יורק תשי׳׳ז עמוד .69 עט׳ ,200התשובה :ועיין עוד תשובות הגאונים מרמורשטיין עמוד כא. עט׳ .205חלק מתשובה זאת (עד עט׳ 8 ,206מ׳ :אלתי) מצאתי כעת בקמבדידג׳ ושמתיו בקופסא 38 169. sn .s , t -שני דפים נייר מכתיבת ידו של ר׳ יוסף ראש הסדר (עיין ״קרית ספר״ שנה כו עמ ׳ 72ואילך) ובדף 2ע״ב מתחיל קונטרס השאלות: [בש]ם ייי אל עולם מסאיל רב׳ אפרים ז״ל מן צור (ולא :ת ל מ י ד י ר׳ א פ ר י ם ) . ואם אמנם התשובה נשלחה לתלמידו של ר׳ אפרים (עיין לקמן) אבל היא תשובה על שאלת ד׳ אפרים (עיין עמוד .) 286ויש כאן שינויי נוסח אחדים: אלמסאלה אלאולי (בלא :שאלה) ,כ א ן (לא :כנא) תקדם לנא! אנ ה יד אשד( ,וכן לקמן ,לא :האשד ,*),אלא אם כן היו לה (כצ״ל ,לא :ל ו !) חצר ,וליתא ׳י ש׳! ו ה ו (לא :והוא) יקול! לא ש נ ו ! ו א ל י ק ו׳ ז ״ ל ,ל י ת א כ א ן ! והדא א ר א גיר וכו׳ = וזד ,נ ר א ה ,וכן פ־ן (לא :אדא) ! פי ק ד ו ש י ם ! להערה : 3בכ״י קופמן ליתא ׳׳נושאה״ ,וכן הגיה ר׳ יהוסף אשכנזי (במלאכת שלמה שם) אבל ישנו אף בכ״י מינכן במשנה ובגמ ׳ .ואולם אף הראשונים ,כגון ברשב״א (ובמאירי לקידושין כג ב) ליתא ׳נושאה׳ וכן גרסו אף בדברי רב בגמרא .ואולי ישנה ה ש מ ט ה בכ״י ש בכל התשובה (אף בסוף עמוד .) 208 להערה : 4אף בכ״י זה :ר ב א (רבה הוא ט״ס) ,וכן במקח וממכר שער ה! בכ״י מינכן אין אלא ״רב ששת״. להערה : 5אחר ,כך אף בכ״י קמברידג /ולפי זה צריך לתקן אף בעמוד .2 ,208 בכ״י זה :אקני ל ה ,ואט׳ ל ה (כנראה = לה הערבי = ,לו !)! וקאל איצא פי ם ו א ל ה (ולא :מסאלתה הדה) ! כאן מפורש :ותשכח לנא (איצא ,נ מ ח ק) ; ל פ ט׳ אלמשנה ,איש ק צ ד ת (לא :קצדה) ! נושא ( = נושאה ,כתיב רגיל) ! כאן מפורש :צ א ח ב אלמשנה. עט׳ : 1,206כ א ל פ ת ! ו א ש ת ד ת מנה חוב! אלגואב א ע ל ם (בל שץ יחיד!) לא :אעלמוא ,אם כן נכתבה התשובה לאדם אחד! אול ק י ד ו ש י ם ! כ ל מ א ,אלא מה שאת נ ו ש א (כמו לעיל) ,ונשמט בכ״י ש בטעות ! רשות א ל ב ע ל ,ב ו דשות! ט׳ן (ז׳ל ,ליתא) אן! ח ד ת! הי״ — לי ת א! מ ״ו ט ל ב ״ ע ד ״מא ש רג א א ב ד מ סון :תו ס פו ת ו ה ע ר ו ת 157 אלאמר ע ל י ד ל ך והאנא א ש ר ח ! ״לכם״ ,נקרע כאן הדף ואין לדעת אם נכתב בלשון רבים אם בלשון יחיד (כמו בראש התשובה) .אמנם הריוח שבקרע מאפשר אף תיבה ״לכם״ , פי אכר נדרים ב ג מ ל תה ( = בכללו) וכדלך אלתי ,וכאן נגמר העמוד. הע ׳ : 18המודר ,אף בכ״י קופמן ועיין ש״נ וראשון לציון ומלאכת שלמה בדפוס ראם. עמ׳ : 9,208לדידיה נמי והא לא אקני ליה ,לפנינו :כיון דאמר ליה ,וגי׳ רבינו כעין גי׳ רב האיי במקח וממכר :הוא גופיה לא קני דהא א״ל .וכאן בודאי ט״ס :אם שצריך למחוק ׳והא׳ ,אם שצריך לומר :הא. עמ ׳ 209סוף העמוד .והערות : 35— 34פירושו של אג״ג דחוק מאוד כנראה לכל מעיין. ונראה לי ברור שיש כאן השמטה על ידי הדומות (וזכר לדבר ,נוסח ״לא קנה״ הערה ) 34וצריך לומר :כל מה שתדצה קנה הבעל [ולדעת שמואל אף אם אמר על מנת שתעשה כל מה שתרצה לא קנה הבעל] ותוציאנו וכד .והכל ברור .לעיקר התשובה עיין בחידושי הרשב״א בנדרים שם ושו״ת הריב״ש סי׳ רטו. עמ׳ ,211הע׳ : 11עיין אוצה״ג התשובות לקידושין עמ׳ ( 43ויש להעיר שהציטאט שהובא בכ״י מינכן [ 258״המזכיר״ שנה יד עמ׳ ] 118לקוח מהרמב״ן לקידושין שם!) ונוסח הרמב״ם שבמאירי לנדרים פח ב וקידושין כג ב עמ׳ .133 עמ ׳ 214הע׳ : 25ר״א ב״י ,כך אף בכ״י ביומא ושבועות לא א .וממה שאיחרוהו לרב פפא, אף על פי שהיד ,גדול ממנו ,אין להוכיח על הגי׳ רב אחא (סתם ,בר פלוגתיה דרבינא) שהיא הנכונה ,ואכמ״ל. הע׳ : 27דגזור ,כיו״ב אף בר״ח שם ובכ״י מינכן ב׳ (הגהות ד״ס אות ז) ועוד30— 29 . עיין בד״ס שם .אות ז ,נוסח כ״י מינכן ב וכ״י אוכספורד .כעין נוסח רבינו. עמ ׳ ,217ד,ע׳ : 2ונזכרת אף בשם תוספת׳ בדרשת הדאב״ד לראש השנה .בציונים לס׳ חסידים צ״ל :יט ,לא ״א״. עמ׳ ( 6,2 18ת ר׳) :התרגום הישן :ש ד א ו י לעשות ,הוא הנכון. ד,ע׳ : ) 8 ( 2הקטע ש״בגנזי קדם״ ספר ה׳ עמוד 98— 97הוא באמת חלק מתשובתו של ד׳ יצחק בר ברוך שנדפסה ב״תמים דעים״ ,כמו שהעיר לנכון א ס ף ,תשובות הגאונים, ירושלים תש״ב ,עמ׳ 2ד,ע׳ .2ומכאן רואים שהסיכום בסוף התשובה לא תודגם בדיוק ב״תמים דעים״(ולא כאסף שם שחשב שיש לנו ״תרגום מן המוכן״ בת״ד הנ״ל) .תשובת ד׳ יצחק ב״ב נרשמה אף ברשימת תשובות בתשובות גאונים — אסף תשב 184 ,סימן נג. ד,ע׳ : 5הרמב״ם הביא את דברי רבא לדוגמא ללשונו ״שאד מיניך וכו׳ ורגיל כיוצא בו אצל הגאונים והראשונים .ועיין פירוש הרמב״ם למס׳ שבת ,״סיני״ כדך שישי עמ׳ קכה. עמ׳ ,222הע׳ ( 3תר׳) :ועיין ״ספר הישוב״ כרך ראשון ערך צור. עמ׳ ,230ד,ע׳ ( 3ת ר׳) :על ספר זה עיין אסף ״תרביץ״ שנה ג עמ׳ 214— 213ובהערות אפשטיין שם .יש להעיר שעל דברי השיטה מקובצת לכתובות סוף פ״ו העיד כבד 158 ת שו ב ו ת ה ר מ ב ״ ם ג י י ג ר ,ועיין בדיל ,ספדי השנה שלו ח״ד עמ׳ ,163ואף הוא תיקן כבר :צאחב (במקום סאחב) כתאב .וכן נקרא הספר בקטע כ״י אדלר שרמז עליו אפשטיין בהערה : 5וקאל ר׳ יצחק בן גיאת ז״ל פי כתאב אלסראג ,והקטע הוא למסכת מ ג י ל ה .למסכת ראש השנה נמצא בכ״י אוכספורד 2850דף 63ע״ב (מקטע פירוש לרי׳׳ף) ועיין עוד אפשטיין ״תרביץ״ שנה ג עמ׳ ,339ואוצר הגאונים לקידושין עמ ׳ 79הע .2 ,עוד ציטאט מבבא מציעא עיין בקטע שפירסם לוין ,ב״גנזי קדם״ ספר חמישי עמ׳ ( 100וחשב בטעות שהוא לר׳ יהודה הברצלוני ,עיין מה שכתבתי בבר ב״תרביץ״ שנה יח עמוד 36 הערה .12ואחרים השתמשו בדבריי והרחיבום). עמ ׳ 237והע׳ :9ועיין עוד בבית הבחירה לעירובין מהדורת הרשלר ,ירושלים תשכב ,עמ ׳ שי הערה .112 עמ ׳ 240הע׳ : 79״זקנו״ הוא הנוסח הנכון ,וכבר פירשו לנכון ר״ש סיריליאו בירוש׳ מעשרות = א ב י ו ( ,וכן פירשוהו ב״שערי תורת ארץ ישראל״ עמ׳ ,397והר״ש ליברמן ,״תרביץ״ שנה ד עמ ׳ ,378ואלון ,שם שנה יב עמ ׳ ) 95וחשוב לדעת שכך פירשו כבד הרמב״ם בתשובתו ! (ונראה לי שהגר״א ל א ה ג י ה בידוש׳ אלא פ י ד ש ו כך 0 וכן פירושו בתנחומא הקת (בובר אות לד ,במדבר רבה אות טו) :משל לשני אחים שיצא שטר חוב על ז ק י נ ם (במ״ר :זקניה ) = אביהם. וכך פירשו אף בה״ג ,נחלות מהדורת רא״ש טרויב דף עב ראש ע״ב :״מי שיצא הוא ואביו למדינת הים מת הבן או מת האב לעולם נכסים בחזקת זקן״ ר״ל שמתו שניהם והספק הוא מי מת קודם —נכסים בחזקתן והיא המשנה בבבא בתרא קנז א וההערה באוצר הגאונים — התשובות לכתובות 261העדה ב מוטעית( .דרך אגב ,שתי הפיסקאות בה״ג שם :בעל חוב ויורש וכו׳ מי שיצא עד ״בחזקת זקן״ ,חסרות בהלכות גדולות כת״י פריז). קטע גדול מתוך קבוצת התשובות הזאת במקור הערבי (היינו :מעמוד : 239/40״ר׳ יהודה״ ,עד עמ׳ 4,260״ממן יכתב״) נמצא בכ״י אוכספורד Ms. neb. d 64דפים 26— 21 (הדפים קרועים מצדם השמאלי) .ואת שינויי הנוסחאות ארשום לקמן .חשובה היא הפיסקא שנשמטה בשאר ההעתקות בראש תשובה סימן קלה (עמ׳ ) 255עיין מש״כ שם. ואף על פי שהעתקה זאת משובשת בכמה מקומות — אפשר ללמוד אף ממנה כמה דברים. במקצת מקומות מתאימה העתקה זאת לתרגומים הישנים ! למשל עמ׳ 237נגד ר׳ יוסף בן פלאת ,עיין הערת פריימן עמוד 127הערה 3ליתא אף באן ,ועוד. עמ׳ : 1,240ללקט ,בי״א :ישבור ,ללקוט. :4/5שם :ו ק א ל פ י אלירושל׳ עלי הדא אלאצל = ואמר בירושלמי בעיקר הזה. : 7שם :זקינו : 8 .פירותיהן : 10 .פ ק ד ת ב י ן ל כ ם (עיין הערה .) 81 : 11/17שם :בסוריא חתי ( = ע ד ש)יקנה קרקע עם הפירות ועלי מדהב רבן גמליאל והיא אל הלבה כמא נצת אל משנה. : 17כרבן גמליאל ,שם :והדא אל אצל ב י ן ו א צ ח פי אבר [מעשרות] הנאך קיל 159 ש רג א א ב ר מ סון :תו ס פו ת ו ה ע ר ו ת הלוקח שדה ירק בסוריא עד של[א] באו לעונת המעשרות חייב משבאו לעוג[ ת] המעשרות פטור ו ל ו ק ט כדרכו והולד [ר׳ יהודה] אומ׳ אף ישבור פולין ללקט אמ ׳ רבן שמ[עון] בן גמליאל במה דבריהם אמורים כר .ונמחקה פיסקא זו משום שהיא חזרה על עמוד .239/40מ״מ יש כאן ש״נ .תעלמוה (כמו בהערה .) 81 שורה אחרונה :מוצע ביחיד (כרגיל בעברית). עמ ׳ : 7,241פ י א ו ל ( = ב ת חל ת) מסכת. ( : 15— 11ואנמא — כלאמנא) ,נ ש מ ט כ א ן מ ש פ ט של ם ,וז״ל כתב היד :לעשר פקד בינא גמיע מא יחתאג אליה פי הדא אלגדץ .ומן כלאמנא וכר .אולי יש כאן תיקון ״סופרים״ שלא לפגוע בכבודו של ר׳ יוסף ז ( 17תר : ) 7מ״שהחזיקו״ ,עד ״וכתובות״ ( — ) 21נשמט — .שורה אחרונה :שהמעשרות שם מעיקרא מדרבנן ,ומכאן ואילך — נשמט. עמ׳ 242סי׳ קל :אלתי י זר עו ד .א! בתשובה :תחרים ע מ ל ה. עמ׳ : 6,243גיר א ן מן אכל : 10 .ס פ י ק א (העדה . ) 14 : 12ליתא ״פהו מותר״! נ ר י .הע׳ : 21שם — כבנדפס. שר ( 3— 2מ׳) :א ל י ד ו ש ל מ י ע לי ק ו ל .שורה : 1עוד הי א ב ק ד מ י ת ה. עמ׳ : 2,244בקדמיתד .מ ת ל פ [ צ ל ] אלמשנה. : 6פ א ע ל מ נ א א ל י ר ו ש ל מ [ י ] (אין זה רגיל!). : 8״יעני״ ליתא ! ו ו ד א ן. : 10כמא ד כ ר ( = ש ה ז כ י ר ) ! : 12/3או מן ג י ד ה אמא וכר. ( 5מ׳) :פלא י ג ו ז (ו נ כ ו ן !)( 3 .מ׳) :ע י א ן ; פ כ א ן . ( 2מ׳) :פי דלך ,שם :ה נ א ! אן ב ח ו צ ה ( 1 .מ׳) :נ ג ע ל ה . עמ׳ : 1,245מ ן א ל א מ ד : 2 .אלידק א ו אלכרם. : 5יראה (הערה ) 49באל עין(!) : 7 .אנה ,שם :הו : 8 .שלישראל (תיבה אחת). : 8/9ל ו כ א ן ל י ש ר א ל ל א י ש י יתדך והו קד נתקדש (=לשם מה יניחוהו והוא כבר נתקדש). : 10פכיף אן יתפק (נ״ל שצריך לתרגם :וכל שכן שיהא וכר). : 12ע ל י ה ם : 1 3 .א ל ח פ ז : 1 4 .א ן פ י אול. : 15״השקלים ועל״ ליתא. ( 3/2מ׳) :ובראשונה ,וחזרו ,שיהיו ( ה צ ע ת המשנה). ( 1מ׳) :ח י ת מ א (שתי תיבות ! ) ו ג ד נ א . עמ׳ : 1,246מוצאין ו מ ס ב ב י ן .סוף התשובה :ב י א ן ו ת ק ר י ב . לשו׳ : 2וכלאים וכר ,מל ה ב מ ל ה ב ה ל כ ו ת כ ל א י ם סו ף פ׳׳ ב! (ואף ״מסבבין״ שבשורה — 1שם הלכה טו) .וכבר ציטט כאן את לשון חיבורו[ .התשובות נכתבו בתתקל״ז ובהלכות שמיטה ויובל פ״י ה״ד :״שנה ז ו . . .שהיא שנת ש ש ושלשים ותשע מאות וארבעת אלפים ליצירה״]. ת שו ב ו ת ה ר מ ב ״ ם 160 עמ ׳ ,247בתשובה קלא :לא שך פיה ו ד ל ך נ ץ מ ש נ ה ו מ ן ש ר ז ז נ א ל ס ד ר ז ר ע י ם י ת ב י ן ל ם (אולי :לד) ד ל ד מן מ ס כ ת ח ל ה. סי׳ קלב :״פי״ ליתא! א ל ע ק ו ר ל ל ס י מ נ י ו ! פמא ראית פיהא לאחד כלאם. שורה אחרונה :ולא ימכן אן יחצל (? = יצא). עמ ׳ : 8,248פ מ מ [ ...דלד?] קריב. 9ואילך :בכי״א לשון אחר לגמרי :אן ת < א > כ ד טיר תמסך אל סי[מנין] מנה באצבעין ותגבד (עיין 249הערה ) 30נחו אל ראס וידבח מן תחת אלמסך אעני אן תכון אלאצבעין לגהה אל ראס וידבח לגהה אלצדר חתי [תאמן] מן אל עקו[ר] ואן וגד טיר מית או יכנק טיר אלי אן ימות כ[אן] דלך אגוד חתי תבקי אלסימנין עלי וצעהא אלטביעי פאדא פעל דלך תקטע אלענק מן אצל אלגתה וכו., ( = ליקח עוף ולהחזיק את סי[מני]ו בשתי אצבעות ולמושכ(ם) לצד הראש ויישחט תחת מקום האחיזה ,ר״ל שתהיינה שתי האצבעות לצד הראש ויישחט לצד החזה כדי ש[תשמר] מן העקו[ר] ואם יימצא עוף מ תאו ייחנק עוף עד אשר ימות ,הרי מוטב, כדי שיישארו הסימנים על מקומם הטבעי ,ואם ייעשה זה ,תחתוך הצוואר מיסוד הגוף. התרגום של פיסקא זו הוא של ד״ר בלאו). ( 6מ׳) :ותרי וצעהמא. ( 4מ : ) ,מא ימכנך (העדה ( 3 .) 28מ : ) 7גאיה ,ליתא. עמ ׳ : 1,249תגבד (העדה ,30ולעיל). סוף התשובה :צורה א ל ד ב א ח ה ! הו אלטריק פי ת ב י י ן דלך. סי׳ קלג : 1 ,א ל א ת נ י עשר. : 2נקול אן אלמסאפה : 3 .וכסליו : 4 .בעינהא ע נ ד ה פי! פ א י ן (הערה .) 5 עמ ׳ : 5,2 50כמא יקול (!) : 6 .לכן. הערה : 17והדה ,וכך כנראה אף בכ״י זה. שו׳ : 15״אך ,ליתא( 2/1 .מ׳) :וכאנהא תבעד קליל קליל. עמ׳ : 2,251אלדי י ס מ י ס מ ת אלמשרק ( = נקודת הזריחה) ! : 5עלי ר אי ר ב אלאפק אלי מסאפה ו ר ג ע ת . : 7ו ה ו אמר : 8 .י ת צ ו ו ר (הערה .) 29 : 9ת צ ו ו ר תא ם לא ימכן אלא ב מ ו ק[[ ]....י]רסם : 11 .לכן. [ : 12ל א צ ] ו ל ה ! שדא (הערה .) 31 סי׳קלד :אלחכמים! בקרנאתא. עמ׳ : 2,2 52שתא וציף[ : 5 .ידכ]רונהא. : 7א ת נ ת י ע ש ר סאעה (״פי אלליל — אלנהאר״ ליתא). : 9טויל : 10 .״מן סאעתה״ — ליתא : 11 .״מנה״ — ליתא! קציר : 13 .אלסאעאת(ן). : 15א ל א צ ו ל. ( 2/1מ : ) ,אלנהאר מ ת ד כ ל ה קריבה. 161 ש רג א א ב ד מ סון :תו ס פו ת ו ה ע ר ו ת עמ׳ : 1,253ס ע א ת . : 3א כ ר ס ת ס א ע א ת מן א ל נ ד ,א [ ר ] פתרי. : 5יסמונה. שו׳ : 6פ א ד כר ) 1( . . .אלסאבעה כ א נ ת אל שמם ! שו׳ : 8ה כ ד [ א ] כל : 9 .ל כ ן (וכן תמיד)( : 7/6 .מ׳) — ליתא. ( 3/2מ׳) :מן סמר, ע נ הם ר או ס א ד,ל ה א כ ת י ר ו א ל כ תי ר א ל ע ר ו ץ ת ב ע ד כ ו ל — ובחסב אלעדוץ. עמ׳ ,254שו׳ : 1ס ו י ח תי לא ( = ע ד שלא) : 2/6 .ירי (הערה : 6 .) 40/4שי — ליתא. :8ו ל א פ י ב ל ד מן ב ל א ד א ל ש א ם ( =ו ל א בשום מקום בסוריא). : 9ולא פ י דיאר [מצר] א י צ א ( = ואף לא בארץ מצרים). : 10/11אלימן ו א ל ח ג א ז [ו]באלחבשה. : 12/13״ואנמא — קולהם״ ליתא ,אלא :פקולהם אדא חמה. : 14ירידון ב ד ל ך חקיקה .הע׳ : 52וכן ליתא כאן .הע׳ : 53״כוך אף כאן. ( 2מ ׳ ) :כ מ ה [ ד ] כ ר נ א .ואנהא. עמ׳ : 5,255״לא — אלהלכה״ ,ליתא : 6 .ת ב י ן . סי׳ קלה :בתחילת השאלה :פ י קולהם! (אמר) רב יהודה וכר. בתחילת התשובה :אלדי פסר עלינא פי [דל] ד הוא אנהא א י צ א פ י ז מ א נ ה ם כ אן ענ ד ה ם א ל מ ר ץ א ל מוגו ד פי ז מ אננ א ה ד א מן ת עזיז ע לי ספר ת ו ר ה וכאנוא תלמידי חכמים ...עליהם אלחרכה וכו׳ = ( .מה שפירשו לנו ב ז ה הו א ש א ף ב ז מ נ ם הי ה א צ ל ם ה ח ו ל י ה נ מ צ א ב ז מ נ נ ו זה ש ה ת ג ד ל ו ע ל ס פ ר ה ת ו ר ה .וקשה היתד ,התנועה על תלמידי חכמים לעלות לספר תורה וכו׳). ואין ספק שנוסח כ״י זד ,נכון ובשאר ההעתקות השמיטו את דבריו החריפים נגד חכמי זמנו ,ועיין לקמן. עמ׳ : 2,256כלאף הדא ,נראה לתרגם :ש ו נ ה מזה (לא ״ההפך מזה״ ,הטעות אף בתרגום הישן !). : 3אלשי א ל מ נ ת ס ב ( = המכוון) ! ר ג א ל : 4 .חאצר : 5 .מן ה ו. 6ואילך :פ כ אנ ה ם מיעטו כ ב ו ד תורה .לאן קאלוא כהן קורא ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל אנמא דלך בשוין אמא ענד וגוד אלאעלם פהו יקרא תחלה .פלכון תלמידי חכמים מיעטו כבוד התורה ואינן קודאין תחלה אלא אחר כהן שהוא פחות מהן יעאקב אכתרהם דאין תורה י ו צ א מבניהם .וממא י א כ ד הדא אלתפסיד כון קאילה רב ובביאן קאלוא רב קרא בכהני וכא[ן] שמואל חאצר והו כהן. ( = והם( ,כאילו) מיעטו כבוד תורה .משום שאמרם ״כהן קורא ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל״ אינו אלא בשוין אבל אם (הוא) נמצא חכם (ממנו) אז יקרא הוא תחלה .ומפני שת״ח מיעטו כבוד התורה ואינן קודאין תחלה אלא אחר כהן פחות מהן — ייענשו רובם דאין תורה יוצא ( = יוצאה) מבניהם .ואשד יחזק פירוש זה ת שו בו ת ה ד מ ב ״ ם 162 (הוא) שאומרו (של המאמר הזה) הוא רב ובפירוש אמרו ״רב קרא בכהני״ והיד. שמואל נמצא והוא (שמואל היה) כהן). כדבריו החריפים כאן — כך כתב אף בפירוש המשניות לגיטין נט (ועיין בהעתקה שבמאירי שם . 0והנה מ״ש הרמב״ם שרב קרא בכהני אף על פי ששמואל היה נמצא שם — בגפד במגילה כב א אמרו שרב לא קרא אלא ש ל א ב פני ש מ ו א ל ,וצריך לומר שכוונת רבעו ,שהדי אמרו שם ש״רב עבד ליה כבוד״ ומשום כך לא היה קורא בפניו אבל אילמלא כך היה קורא אף בפניו ,ומכאן שת״ח קודם לכהן אם הוא חכם ממנו .בנוגע לפירוש דברי רבינו בפיהמ״ש וכן כאן — עיין שו״ת מהר״ש לבית הלוי ח״א סימן יו״ד דף יא ע״א (שהביא אף את תשובתנו זו כמו שהיא אצל פ־ן בלי התוספת משיטה מקובצת [ואף שם בטעות :מה שהפסיד ,עיין הערת פ־ן a עלינו בזה ג״כ]) וכן בבית יוסף או״ח סימן קלה ד״ה ומ״ש הדמב״ם ,ובמאירי הנ״ל .2 כפירוש שהביא רבינו ,ושלא כשאר הראשונים שמפרשים ״שלא ברכו״ הכוונה לברכת התורה בשחרית — פירוש אף ר׳ יהודה הברצלוני ב״ספד העתים״ עמוד .263אלא שהוא פירש על שאינן עולין בתורה בישראל ונותנין לישראל אחר עם הארץ לעלות לפניהם .וכפירוש רבינו פירש אף המהרש״א בחידושי אגדה בנדרים מדעת עצמו .ובעל ״בינה לעתים״ לספר העתים הערה עז לא דק בזה. — ד.ע׳ : 3אלא בשוין :הציון לגיטין מוטעה .וצ״ל משנה אחרונה של מסכת הוריות ,ועיין אף מגילה כח א. עמ׳ ,257בשאלה :אי ש הוא ,אלתי מתי כולפת* פ ד.ל א ל מ צ ו ה (!) מן ע פ ץ וזאג ! , שי ,ליתא. בתשובה : 1א ע ל ם :א ן אלדיו ( = דע שהדיו). שו : 2א ל ח ב ד (הערה .) 9 : 4י ת ב י ן אן דיו. : 5ק ו ל ד ״ פ. עמ ׳ ,258שר : 2אלא בדיו ,וכתב ,ליתא (!) ועיין לקמן לשורה 3מ/ : 3להמחק איש יבקי מע הדא אלנץ מן אלאשכאל ( = ובלשון זה איך ישאד איזה ספק?) וקד וכו/ :5 א נ ה ל א יתבת. : 8אלרושם ואעג׳ב אדא כאן אלחבר דאכל פי [ג] מלה כל דבר שאינו רושם כיף צאר קומוס ( = והתימה אם החב״ר נכנס בכלל ״כל דבר שאינו רושם״ כיצד יהא קומוס וכר). ) 1שניהם שווין כמעט מלה במלה ,וחסר למ של בשניהם אחרי ״יהיה ת״ח או עם האיץ״ [בין שיהיה שם מי שהוא חכם ממנו או לא יהיה] שנמצא במקור הערבי מהדורת צבי הירש ג אלדבערג ,ו כ ע י ן זה אף בהעתקה שב ת שובות הרשב״א המיוחסות לר מב״ן סימן רד ,שהוא תרגום א ח ד מאשר ל פנינו ! )2מל שון רבינו ,בעי קר לפי התרגום שבמאירי ובמקור הערבי ,יוצא שמפר ש שר״א ור׳ אסי היו בבית הכנסת כ שרב הונא קרא בכ הני! 163 ש רג א א ב ר מ סון :תו ס פו ת ו ה ע ר ו ת : 10ואלחבד ב ל א ש ך ( = בלי ספק) אשד (ולי׳ ״הו״) תבאת מן אל קומוס ואל־ קלקנתום הו אלקנת . . .והו נוע ,ושבינתיים נשמט בטעות. : 15עדו (העדה .) 25 : 16לענין (הע ׳ .) 26 ( 3מ׳) :רושם והנאך פי סוטה קאלוא ( = ושם בסוטה אמרו) ״ ו ל א ש הו א רו ש ם אל א בכל דבר ב ד י ו ״ פדל וכו., ( 2מ׳) :דאימא ,ליתא! עד ירשם ו י ת ב ת ( = ויתקיים) .מכאן עד ״אלזנגפור״ 259 שורה — 1ליתא. עמ ׳ : 3,2 59מן כתב! : 4לכונה : 6 .וליס! טאהר — ליתא כנראה( ,בקרע אין מקום יותר מאשר לתיבה ״פי״). : 9הוא א ל ד כ א ן : 10 .ונחוהא ,ליתא : 11 .כ א ל ז י ו ת (ברבים). 3מ ׳ :אלדכאן תם יוכד ( =אח״כ יטלו) ! בצמג (הערה .) 47 1מ׳ :אוראק כמא יעמל פ . . .ר פהדה (הי — ליתא) ! רקיקה — ותגנף ( — ) 1,260ליתא. עמ׳ , 260שו׳ : 4ממן יכתב ,כ א ן נ ג מ ר כ ״ י או כ ס פו ר ד. עמ ׳ ,267הע׳ : 9צ״ל :סימן שמז (והתשובה נרשמה אף בתשר הגאונים ,אסף ,ירושלים תשב ,עמ׳ 181סי׳ ט) ועיין אף תשו׳ הגאונים הרכבי סי׳ תנו ולעיל סי׳ א. עמ׳ ,227תשובה ,שו׳ : 2זיל ,סנהדרין לג ב ועוד. עמ׳ ( 2,278תר׳) :וזה לדברי הכל ,הוא פירוש ח ד ש בגמ׳. ( 2מ׳) :טומאת א ש ה ,טעות סופר בכל המקורות וצריך לומר :ג ו ש ה ( ,הטעות על פי ״אשד,״ שקדם לכן!). עמ׳ ,280ד,ע׳ : 1ראיית רביגו משבת וביצה הובאה ברשב״א חולין (וממנו בריטב״א ור״ן שם) לקושיא על דעת ר״ח .וראיית רבינו מבבא קמא — ממנה הקשה בעל משנה למלך שם על ר״ח .ועיין מ״ש רי״ט אלגאזי בהלכות בכורות להרמב״ן פ״א (דפוס וילנא דף 2ע״ב) ד״ה וראיתי (וכ״כ מדעתו ב״מנחת חינוך״ סוף מצוד ,ש״ס) ואין כאן מקום לביאור מחלוקתם. עמ ׳ ,281ד,ע׳ : 5מוטב לציין אף יבמות פו ב וירושלמי מע״ש פ״ה ה״ג. עמ׳ ,282שו׳ 1מ׳ :פי ברית׳ של ר׳ אליעזר (בן יעקב) ,כלומר משנת ר׳ אליעזר מהדורת ענעלאו עמוד ,121וכבר העידו רבים על טעות זאת .ויש להביא כאן דבר מופלא: ב״תולדות אדם״ לד׳ יחזקאל פייוויל מגיד מישרים בווילנא (והוא תולדות הגאון ר׳ זלמן מוולאזין) חלק ב פרק ה׳ 1מסופר שנשאל הגר׳׳ז למקור דברי הדמב״ם בהלכות מלכים והשיב ש כ ך נ מ צ א ב מ ד ר ש :״אמד ד״י חסידים שמענו שיש להם חלק לעוד,״ב חכמים לא נתפרש לנו ,איזה חסיד זה המקבל עליו שבע מצות מפני שהן כתובין בתודה חכם זה העושה אותן מפני שקול דעתו״ — ו א י ן ה מ ד ר ש ל פ נ י נ ו .וכבר התמרמר רצ״ה חיות בקונטרס אחרון ל״מנחת קנאות״ שלו על מחבר ״תולדות אדם״ ) 1בהשמטות לחלק רא שון דף כב ע״ב. 164 ת שו בו ת ה ר מ ב ״ ם כי ״שקר חעיד המחבר ת״א בשם הגאון מהר״ז ,כי לא נמצא מדרש זד .בשום מקום, ובעל ת״א לא ציין גם כן באיזה מדרש ובאיזה מקום נמצא זה /,וצ״ע. עמ ׳ : 18,291למשפחותיהם ,טעות סופר וצ״ל :למשפחותיכם ,כנוסח התלמוד ורמב״ם במשנד ,תודזז. עמ ׳ ( 9— 8,299תר : ) ,בספרי תודות וכר ,עיין ראש הקדמת רבינו לפירוש המשניות ד״ה ודע ,וכן בראש הקדמתו למשנה תודה ופסיקתא דרב כהנא וזאת חברכד .דף קצז והערות שם. 4מ( ,תר : ) ,ואינה פוסלת ,אבל בפירושו של רבינו למגילה ,״מספרות הגאונים״ עמוד , 199כתוב :ומשום הכי אם נכתבו תפלין ומזוזות וספרים משונות מן הסדר הזד .כ ג ו ן ש ש י נ ה ב ת ג י ן וכר י ג נ ז ו .ואין להכריע אם חזרה יש כאן אם אשגרה יש כאן. אמנם ב״שימושא רבא ,,פסל פרשיות של תפילין שאין בהן תגין ,אבל כבר כתב הרא״ש הלכות תפילין :ובגט ,דידן לא הוזכרו כלל אלו התגין ולא מסתבר כלל למיפסל תפילין בשביל חסרון אלו התגין (והביא אף את דברי הרמב״ם פ״ב מהלכות תפילין). ואפשר שבתחילה נמשך רבינו אחר שימושא רבא .ועיין טור יו״ד סוף סי׳ רעד וב״י שם ,ובית יוסף לאו״ח סו״ס לו והאשכל־אלבק ח״א עמ .150 ,רמז לתגין מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים עיין ,״ערוגת הבושם״ מהדורת אורבך ח״א 233וחלק ב׳ .55 עט׳ 301סי׳ קנה ד,ע׳ : 1הובאה בקיצור ב״בדק הבית״ ל״בית יוסף״ יר׳ד סי׳ רעו ד״ה צריך שיהיו .ונרמזה בתשר התשב״ץ ח״א סי׳ קעו ועיין שם בהסברת הטעם שלא טנאו הרמב״ם בין הדברים הפוסלים. עמ׳ ( 8,303תר׳) :אצל ,מיותרת והכוונה :אח״כ יש זולתו ש י ק ח א ו ת ו. עט׳ 4,3 06מ׳ :ביום צום התענית הזה ,כן בנוסח התפלה של הרמב״ם במשנה תורה כ״י אוכספורד .עיין מלדשטידט ״ידיעות המכון לחקר השירה העברית בירושלים״ ספד שביעי סוף עמוד ,197וכן בסידור רס״ג .בדפוסי הרמב״ם :ביום צום תעניתנו. עט , 307 ,הע׳ : 7פ ,ויחל ,כתב כן על פי הרא״ש תענית פ״א סי ,יג [וכן קראו בשבלי הלקט השלם סי׳ רעה והערת לוין אוצה״ג לתענית עט׳ 14הערה ג צריכה תיקון (ואף הערה ד אינה נכונה שהדברים אינם משאלתות אלא משבלי הלקט!)] ,והיא בסימן ס׳ ועיין בהעמק שאלד .ראש הסימן .אף בהעמק שאלה אות ג (במהדורה החדשה) סבור שחזר בו רבינו. — בתשובה שורה : 2לפי שערב היום וכר .אע״פ ששם הוא מתפלל תפילת היום ה ב א וכאן הוא מתפלל תפלת המנחה שליום הקודם ,מ״ט סבור רבינו הואיל וצריד לקבל התענית שליום ה ב א בתפלת מנחה זו יכול להתפלל אף עננו הואיל והוא ז מ ן תפלת היום הבא .ואין סתירה לתשובה האחרת ,כי שם כתב :ונראה ש ה ר א ו י לאמרו וכו/ וכן דעת כמה ראשונים וגאונים [ועיין ש״ח קוק ,עיונים ומחקרים ח״א עמוד 318 אות א]. עט׳ ,307שר 2מ׳( ת ר׳) :שהגזברים כבר השתמשו בהם .אין הלשון הולם את העניין ש רג א א ב ד מ סון :תו ס פו ת ו מ ע רו ת 165 והכוונה שהגזברים קנאום .ורבינו מדייק :או שהקדישו את העצים או שהגזבדים ק נ ו את העצים. עמ ׳ ,318הע׳ ( 1תר : ) ,דברי דה״ג והראשונים שנזכרו בטוד אינם עניין לכאן ,וצדיד לציין : גיטין מ ע״א —ב ,ורמב״ם הלכות עבדים פ״ג ה״א. עמ ,320 ,הע ( 1 ,תר : ) ,דברי הרמב״ם אינם עניין לכאן ,וכלשון התשובה הזאת היא תשובת דב נטרונאי ב״שערי צדק ,,דף יד ב סי ,כה. עמ ׳ : 322ספק רב אם העניין של נא אמון הוא העניין שבתשובה .פירוש דבדי רבינו: ״אסוד ...ל ה תיר ...ו ל ו עשה ת ש ו ב ה ,, — קו ד ם ש י ע ב י ר ו ה ו אבל אם עשה תשובה והעבירוהו (או לאחר שהעבירוהו) בודאי מותר להחזירו. עמ ׳ ,324הע ,1 ,מ : ,״טרפה״ טעות סופד ! — ליתא כאן ״ניכר ,,כמו שאין בתמורה יא ב ועוד׳ ובכל כהי״י בחולין. הע ( 4 ,תר : ) ,א י ן כ ל ת י מ ה ,במשנה לא נאמד ש א י ן נבילה א ל א משחיטתה. אלא ״כל שנפסלה משחיטתה נבלה״ .ולזה נתכוין דבינו[ .כעת מצאתי שכבד עמד ע״ז ש״ח קוק ,מחקרים ועיונים ח״א ,] 319 עמ ,335 ,התשובה :עיין משפטי החרם לדמב״ן (ב״ארחות חיים״ ח״ב = 505סוף ספר ״כלבו״ ,וכן בסוף תשובות הרשב״א המיוחסות לדמב״ן). עמ ׳ 340הע : 25 ,אין ספק שכוונת רבינו לפי״א מהלכות ברכות ה״א :כל הברכות כולן פותח פותח בהן בברוך וחותם בהם בברוך חו ץ ...וברכת הפירות! עמ ׳ ,342הע : 22 ,תלמיד חכמי ,הוא הנכון .כמו שמעיד ״זקן מופלג ,,ביחיד. עמ ׳ : 1,347עיין תום ,בבא בתדא דף לו א ד״ה ה״ג. עמ ׳ ,350ה ע : 5 ,התרגום בדדב״ז הוא שלו :ושם נאמר :״כבר נשאל מלפני הדמב״ם ז״ל והשיב ב ע כ ו ם ״ .והוא ט״ס במקום :ב ע ר ב י ! וכיוצא בטעות זאת אף ברדב״ז סי ,צט :כבד ידעת כי מבחר הדבד הוא הלשון מורגל ב ע כ ו ״ ם ( = בערבי, ע י נ ו ,כמו עיני העדה .ורבים כאלה וכן »י . ) 0ועיין כעין זה בעדוגת הבשם לר״ש אדקווילטי פ״ה דף יב ב :שוד הבר ב ע ״ ז גאמוס = בלע״ז ו = בערבי. עמ ׳ ,353הע : 10 ,מר שלה ,למד .לא שם פרטי של דודה 1״שלה״ שם רגיל. עמ ( 356 ,בשאלה) :יש כאן גמגום :כיצד יכלה להתחייב בשביל המשדך י עמ ׳ ,357הע׳ ( 3תר : ) ,בודאי מקומות מקומות יש .והתשובה נשלחה למקום שנהגו כפי שנזכר בתשובות הגאונים. עמ׳ ,359סי ,דג :לא השיב על החלק השני של השאלה בענייו היתומים ,ועיין סי ,רה. עמ ,362 ,ה ע׳ ( 3ח ד : ) ,דבינו השיב ע ל ה כ ל בדבריו ״באופן ראוי״ ! עמ ׳ : 6,367ק״ק ,טעות סופד וצ״ל :ק״כ ( = קך!) ,מגילה יז ב. עמ ׳ ,371סי ,דט :השאלה והתשובה הבאה בשיטה מקובצת לבבא מציעא כד ע״ב (״מועתק מלשון ערבי״) .והר״י מיגש בתשובתו שהובאה בשיטה מקובצת שם פסק שאין הבדל בין מלך לאחד בנוגע ל ס פ ר י ם .אע״פ שהוא דן רק אם נגזלו מיחיד ,אבל טעמו יפה ת שו בו ת ה ר מ ב״ ם 166 לשניהם .ועיין בתשר ד״ש גאון ,שערי צדק דף לב ע״א סי׳ ב (טור חו״מ סוף סי׳ שמח) ואוצה״ג לגיטין התשובות סי׳ רפג —רפה .ועיין בתשובת ר׳ אלחנן ב״ר חושיאל, מאן JQR ,מהדו״ח 171/4 ,9ובתוספות שהובאו בריטב״א שבשמ״ק לב״מ שם ( =תוספות לבבא קמא קיד ,ב ד״ה המכיר) ובתשר מהר״ם ב״ר ברוד דפוס פסט ,סי׳ רפט ובמצויין שם ,ושו״ת ר׳ יצחק אור זרוע ומהר״ם ב״ב ,מהדודת י״ז כהנא סי׳ קד = ״סיני״ כרך כד עמוד שיא. ולעיקר פסקו של הרמב״ם לעניין גזל מבית הכנסת ,עיין פי״א מהלכות תפילה הט״ו ובירושלמי שהובא בכ״מ. עמ ׳ ,372ש ר( מ׳) :ובלבד וכר ,רמב״ם פ״ג משבועות ה ״ ג (נדרים כח א). עמ ׳ ,374הע׳ ( 1תר׳) :קדלי ,אף בבית הבחירה להמאירי שם ,ועיין ערוך עדך קתל והערת קוהוט שם .והנה לפי דברי רבינו טעם אחד ליפת תאר ולקדלי דחזידי .ועיין הגהות מהד״ץ חיות בחולין שם ! שר ( 4מ׳) :הנטען ,משנה יבמות סוף פ״ב (כד ב) ,הל׳ גירושין פ״י הי״ד. שו ( 2מ׳) :מוטב :על פי הברייתא ביומא פב סוף ע״א ועיין קידושין כא סוף ע״ב. עמ ׳ ,375ה ע׳ ( 1תר׳) :התשובה ל א ה ו ב א ה בארחות חיים ,אלא נ ר מ ז ה שם ,והובאה בשלמותה (בתרגום א ח ד) בשו״ת ד׳רשב״א חלק שביעי סי׳ תקלו (ובשלמות — בתשובות הרב״ז ח״ג סי׳ סה ומשם נעתקה בקיצור בשו״ת חוט המשולש ,הטור השלישי, סוף סי׳ לב) .ולתשר זו התכוין ה״בית יוסף״ יו״ד סו״ס קסה :כתב הרשב״א בתשובה: כתב הרי״ף וכר .ובתשו׳ הרשב״א בדפוס ווארשא לז ראש ע״ב טהד״פ :וכן נמי כתב הרמב״ן ,וצ״ל :הרמב״ם. הע׳ ( 2למ ׳ ) :וכן ברדב״ז הנ״ל :עד שיהיה זה. בת׳ שורה 1צ״ל :ב ו ר א פדי הגפן. עמ ׳ ,376שו׳ ( 8— 7תר׳) :צ״ל :טעון ,לפניו ,הואיל והוא ציטאט ,וצריך להדפיס :״טעון ברכה לפניו״. עמ ׳ ,378שר ( 6תר׳) :צ״ל :הוי ״צורנו. מע׳ ,380הע׳ ( 1תר׳) צ״ל :ברכות לד ע״ב ,וכגי׳ רבינו (א״ר חנינא לעולם) אף בכמה מקורות אחרים עיין הגהות ד״ס שם אות צ ,ק (בדף לא אין הלשון הזה שכתוב כאן ואף ליתא בכמה כי״י וראשונים עיין הגהות ד״ס דף פא ,ב אות ח). עמ׳ , 381הע׳ ( 6תר׳) :בכ״מ שם הביא תשר זאת בקיצור .ור׳ סעדיה העדני בפירושו לרמב״ם כ״י ירושלים heb 8° 1179 ,דף מא א העיר מדברי התשובה הזאת ומחזק את ההבדל בין יחיד לציבור שהרי בפרק יא כשזכר רבינו את תבנית ביהכ״נ ובנין היכל לא הזכיר פתיחת חלונות בכלל .ומוסיף :ועוד כמה בתי כנסיות במצרים וזולתה שיש להם שנים רבות ואין בהם חלונות. הע׳ ( 7תר׳) :צ״ל :פ ״ ה ,אבל אין עניינו לכאן. עמ ׳ ( 1 ,385תר׳) :צ״ל לג׳״ משום ספק נפשות .הציטאט נגמד אחרי לג׳. 167 ש רג א א ב ר מ סון :תו ס פו ת ו ה ע רו ת שו׳ : 21בחליצה .משנה ראש קידושין. עמ ׳ ,386הע׳ : 6ולעיל 379הערה ( 3תר.) , עמ ,387 ,שר : 8״הנאה ,,טעות סופר (וכן בכי״פ אצל פ־ן 167הערה .) 3 שו : 9 ,אן חית לם .צריך לתרגמ :כ ד י ש ל א. : 15/14פ נ ח ן לא נ ל ז מ ה .נראה לתרגם (לפי נוסח המקור כאן בלי התיקון שהוצע בהערות) :אנו לא נחייבו (את מ ע ש ה ה ק י ד ו ש י ן ) אלא (הדבר תלוי) בך .שהרי לא ייתכן שבית דין י ש י א ו ה ע צ ה לעבוד על דברי חז״ל ויאמרו שלא יחייבוהו לגרש ו (וההוספה ״לגרשך״ בכל התרגומים הקדומים 1אינה נכונה לפי זה). לפי זה מובנים אף דברי הד״י מיגש בתשובתו שהובאה בהערה ,12ששם הוא כשבא להימלך בב״ד — אין נותנין לו לעבור על דברי חז״ל .ועדותו של הרמב״ם על מנהגו של ד״י מיגש הוא אם עברה ונתקדשה (על הסתירה שבין עדותו של הד״מ ובין תשובת הר״י מיגש העיר כבר הרחיד״א בברכי יוסף לאבן העזר סי ,ט אות ד). עמ ,388 ,שר ( 2תר : ) ,״כל שכן ,,אינו נוח ומטעה .ומוטב להשאיר נוסח המקור ,שעל פיו נוספו תיבות אלו :א ב ל ביבמה .שם :אין טוענין זאת הטענה ,כלומד ה״העדמה״ שאומרים לה להתקדש. עמ ׳ ,391ה ע : 1 ,הד״מ אומד כאן שתלמידים שבאו א ח ד י הדי״ף דנו את ההיקש מיציאה בלילה ליציאה כשהוא כורך אותה על צוארו ,ואילו בתשו ,הרי״ף שבתשר הגאונים הרכבי סי ,תפד הרי ההיקש הוא מדבדי הרי״ף ע צ מ ו ! (אולם בתשו ,ד״י מיגש כבר הביא ״מי שהורה״ שטלית שאינה מצויצת כהלכתה ושאיננו לובשה אלא בעטיפה שניהם שווים ,ואולי כיוון לתשו ,הנ״ל?) אם כן אפשר שלפני הר״מ לא היד .סו ף התשו ,בתג״ה הנ״ל ואת הדין ידע מתשו ,הר״י מיגש על כן לא הזכיר את שמו של הרי״ף על הדין הזה אלא אלה שבאו אחריו. בתשר רב מימון אבי רבינו שפירסם פ־ן ,״תרביץ״ שנה ו ס״ג עמוד : 174״וכן טלית שנפסקה אחת מציציותיו ברשות הרבים הרי נאסר מפני מ ש א שלשת החוטין שבו שהדי יצאו מכלל מצוה .כי ארבעתן מצוד / ,.פירוש דבריו כפשוטם :שאם אינה מצויצת כהלכתה הרי הציצית משא (אף משום ש״אינן בטלות״ גבי טלית ואין נעשות נוי לו). ואינו חולק על רבינו כאן ,ודלא כפ־ן שם עמוד . 166/7 והמחלוקת שבין הר״מ והדי״ף ות״ח שבאו אחריו היא שהם אמרו שהטעם שחייב בטלית שאינה מצויצת כהלכתה הוא משום שלא קיים המצוד .ועל כן הקישו שכל שיוצא שלא כדרך לבישה אף הוא לא קיים מצותה וחייב .והר״מ סבור שהטעם הוא הואיל ולא קיים המצוה לא בטלו הציצית לגבי טלית וחושב עליהן להשלימן (הל ,שבת פי״ט ד.״כ) אבל אם היתה מצויצת כהלכתה ,אין הבדל כיצד הוא לובשה .ולדעתו של ר, מימון — אף טעם זה נכון ,כמובן. ) 1אף בכסף משנה פב״א מאיסורי ביאה הל ,לא( .ושם טעות סופר : שלישא = שליש = ,שלישית !). ש ל י ש י ת קטלנית וצ׳׳ל : 168 ת שו בו ת ד .ר מ ב ״ ם רהיטות לשונו של דבינו כאן :לא מצד היות שלא יצא ידי חובתו אלא מצד היותה כמו שזכרו ״חשיבי ולא בטלי״ — הטעתה את פ־ן לעשות מחלוקת בין רבינו ואביו. בעניין זה עיין תשובת דדב״ז סי׳ אלף שטו ובאריכות יותר בסימן אלף מד. התוספת בהערה 1״ועיין לוין אוצה״ג״ וכו׳ — נשתרבבה לבאן שלא במקומה ושייכת לעניין ההליכה בנהרות בהוספות פ־ן סי׳ סז ! עמ ׳ 1,395ואילד :כתב רב סעדיה העדני בפירושו לרמב״ם כ״י ירושלים דף נה ב :ונשאל הגאון ז״ל ( = הרמב״ם) למה נתפלל זו התפלה ( = מגן אבות) באלו הימים שהרי בטל הטעם שתיקנו אותה בשבילו שאין לנו היום בתי כנסיות ב מ ד ב ר ודומה שמתפלל אותה הזמן כמברך ברכות לבטלה .ו ה ש י ב שאין ראוי לבטלה מאחר שפשט מנהגה ברוב ישראל ,ו א ם נ ב ט ל ה י ב ו א ו ל י ד י מ ח ל ו ק ת. ונראה שאין זו תשובה חדשה אלא הוא ניסח את דבריו על פי תשובה זו של רבינו והסיום לקוח מתשובה אחדת. שו׳ ( 10תר׳) :לשיעורין ,שבת להב וש״נ. עמ ׳ ,398ה ע׳ : 5ההערה לגיטין מיותרת! עמ׳ 402הע׳ : 3אין הדברים עניין לכאן ,כי כאן אף הכותל היה שלו וחופר בתוך שלו. עמ׳ ,404בתשובה צ״ל :ואם אמד שמעון :״לראובן אצלי. עמ ׳ ,430שו׳ ( 2תר׳) :צ״ל :שלא יקנה סחורה וישלחנה ,כי לא נדר שלא יקנה אלא שלא יקנה וישלח ועל כן יכול היד .לקנות ולמכור לבנו מבוגר. עט׳ , 439שו׳ ( 4תר׳) :בכל מימות שבעולם( ,תענית טז א) ,ד.לכ׳ איסורי ביאה פי״א הט״ז. עמ׳ ,442שר ( 9תר׳) :וירפא ,ע״פ מ״א יח ל. עמ ׳ ,460הע׳ : 9וברי״ף דפוס ווילנא במקום. סי׳ רנב להוסיף :והיתה אף לפני השואל בתשובות הרדב״ז ,לשונות הרמב״ם סי׳ אלף תקיז. עמ׳ ,461הע׳ ( 9— 8תר׳) :כגי׳ רבינו כך אף ברי״ף והערוך ערך חוזר וערך אקליבוסתא וערך קליבוסת .׳׳אקליבוסתא״ אף בבית הבחירה שם. עמ׳ , 469הע׳ ( 4תר׳) :מדרש הגדול כ״י ,ונדפס ב״הסגולה״. סי׳ דנו הע׳ ( 1תר׳) :ועיין אף תשובות הריב״ש סי׳ לז. עמ׳ .474/5אותו עניין (מנחה) ואותו נימוק נמצא אף בתשובות הרשב״ש סימן נו ,מדעתו. עמ ׳ ,480הע׳ : 2ועיין אוצה״ג לברכות עמ׳ 73סי׳ קפח. עמ ׳ ,490שר : 9כאלי ,אף בכ״י מינכן (וליתא בד״ס) :כלי .וכן בשאלתות סי׳ קלה ובתשובות הרי״ף בתשובות הגאונים הרכבי סי׳ קנה ובנדפסות סי׳ נג (במהדורת בידנאוויץ סי׳ ק :כלה) .ולדברי ד״י ב״ר ששון — עיין בתשר הרי״ף שם. עמ ׳ ,491הע׳ : 7דברי הרמב״ם שם אינם עניין לכאן .ר׳מאד .ברכות״ הכוונה לברכות ש ל פ נ י פסוקי דזמרא כמו שאומר כאן מ פו ר ש :מ א ה ה ב ר כ ו ת או ה ז מ י ר ו ת . ועיין נ .וידר ,״סיני״ כרך מד עמוד רנט שהביא כמה מקורות לשימוש זד ,של מאה ש רג א א ב ר מ סון :תו ס פו ת ו ה ע רו ת 169 ברכות .ויש להוסיף עוד ,כגון ,״סבוב רב פתחיה״ בדברו על בתי הכנסת שבבגדאד ז אין חזן שם ולמי שמצוה ראש ישיבה מתפלל .א ח ד א ו מ ר ב י ח י ד מ א ה ב ר כ ו ת ועונין אחריו אמן ו א ח ד כ ד י ע מ ו ד א ח ר ו י א מ ר ב ר ו ך ש א מ ר בקול דם וכר .ועיין תוס׳ רי״ד לכתובות ח א בגליון ש״ס ראם) :״אבל הסמוכה לברכה פותחץ בה בברוך כמו שאנו עושין ב ק׳ ב ר כ ו ת שאותן שהם קצרות מברכים על כ״א וא׳ בפתיחה ולא יותר וכשמתחיל לברך ברכות הארוכות פותח בה בברוך ,וכר .ונ״ל שטועים בה בני אדם שמתחילים מ א ה ב ר כ ו ת מ א ל ה י נ ש מ ה משום שלא מצאנו בשום מקום שיתחיל בברכות בלא פתיחת ברוך״ וכו׳ וע״ש עוד. עמ׳ 1,497מנא לן דמנהגא מלתא ,עיין אף חולין צג ב א״ל ר׳ י ו ח נ ן ל ד ׳ ש מ ן ב ר א ב א וכו׳ משום אל תטוש תודת אמך .אבל המאמר כלשונו של הרמב״ם — עדיין יש למצוא מקומו. עמ ׳ 499שו׳ : 11אלא י׳ הדברות ,עיין פירוש המשניות לרמב״ם פ״ה מתמיד מ״א ועיין ר״ש ליברמן ,הלכות הירושלמי עמ ׳ כב אות ד. עמ׳ ,503הע׳ : 27בתשו׳ רש״ך כמו בכי״ש! עמ׳ ,508הע׳ : 8ועיין אוצה״ג לראש השנה עמ ׳ 30סי׳ כה .והיה ב״מגלת סתרים״ של רב נסים ,עיין המפתח ב״תרביץ״ שנה יא עמוד .242 עמ׳ ,509הע׳ : 9עשת .אף במשנה ב״מ פ״ט מ״ה בכ״י קופמן וירושלמי. עמ׳ , 511הע׳ ( 7תר׳) :אבל חק ידכות (״הן ממש״ ,דש״י) הרי הוא כתב! עמ׳ ,519סופו :נאים ,תוספתא יבמות סוף פרק ח. עמ ׳ ,523בתשובה צ״ל :ויש לכל אדם (רשות) להחרים ב ש ם (כלומר :חרם מפורש, בהזכרת השם ,בניגוד לחרם סתם) וכן תירגם בנעט ! ויש למחוק את ״רשות״ השנייה. עמ׳ ,532סי׳ רפב לכתיב המלא הזה :הארב הגודל וכר ,יש להעיר על נוסח הקידוש לשבת שמצאתי בכ״י קמברידג׳ :t — s 10 H 3 8ויכלו ה ש ו מ א י ם והארץ וכל צ ב ו א ם ו י כ א ל וכר מ ל א כ ת א אשד ע ו ש א ו י ב ו ד ך וכו׳ ויקדש א ת א כי בו ש א ב א ת וכו׳ אשר ב ו ר א . . .ל א ע ס ו ת ! עמ ׳ , 534שו׳ ( 8ת ר׳) :״את שלד׳ מטעה! בא יהודי לתבוע כ א י ל ו אף הוא נתן סחורה לבן והאב מכחישו ועל זה באה השאלה והתשובה. עמ ׳ ,539הע׳ : 17קטע נוסף מהלכות ציצית לרב שמואל בן חפני מצאתי בווסטמינסטר קולג׳ בקמברידג׳ Taimudica 2 21שלשה דפים מפרק רביעי ופרק חמישי ושם אף מזכיר את ספד המצוות שלו( :וקד אוצחנא שדח גמיע דלד באדלתה ואמתאלתה פי פצל מן כתאבנא פי אלשראיע) .בכ״י s .12.179 —t נזכר כתאב אלציצית ואפשר שנתכוון לספר זה. עמ׳ ,541הע׳ : 12עיין אוצה״ג לכתובות עמ׳ 22וציוני הרב לייטר בתשובות הרי״ף במהדורתו .ועיין הקדמתי. עמ׳ ,542ה ע׳ : 12ד׳ משה נ״ע מקודטובא .א פ ש ר שאף ב״ד יעקב הוא טעות סופר וצ״ל: ת שו בו ת ה ר מ ב ״ ט 170 ב״ר י ו ס ף ,ונמצא בכ״י קמברידג׳ ( 18 ) 1 ar. s —t סימן 185ראשית חיבור בהלכות תפילין לר׳ משה בר׳ יוסף אלקרטבי (תלכיץ מכתצר מן כתאב אלתפילין אלמנסוב ( = המיוחס !) אל מ״ר משה אלסופר בן מ״ר יוסף אלקרטבי נ״ע) .ובכ״י הנ״ל 47 ar. s —t סי׳ 118יש קטע בהלכות תפילין ובו סוף הפרק התשיעי והתחלת הפרק העשירי ושם סידור הפרשיות הוא ה ו ו י ו ת ב א מ צ ע ,ואפשר שהוא מספרו של ר׳ משה .אף בכ״י אוכספורד Ms. heb. d 74דף 16ישנה התחלת ספד זה של ר׳ משה וזו הכתובת :כתאב וגוב אלתפילין וכיפיה צנאעתהא תאליף מר׳ מש ה ב ן מד י ו ס ף נ ״ ע ב ן א ל ק ד ט ב י( .ועיין כסף משנה שם שאף הוא אמר שר׳ משה בר מימון הוא כנראה ט״ס) .ובענין זה נשאל אף ר׳ אברהם בן הרמב״ם ,בכ״י אדלר שבסמינר לרבנים בניריורק 3711דף 5נמצא דף אחד חרור וקרוע .כתוב על צד אחד (והשני חלק) : מ[א יקו]ל חצרת [הדד]ת יקרת צפירת תפארת /מ[רנו ורבג]ו אברהם השר הנכבד / החכם והנבון [נ ד] מערבי הנגיד הגדול /נגיד עם אל צבאות ירום הודו ויגדל כבודו / פי הדא [אל] קול אלמקול פי פ[רק ש] לישי מהלכות תפלין ומזוזה וספד תודה /מן א ל ח י ב ו ר כיצד סדור הפרשיות בתפלה /של ראש וכו׳ וכו׳ (עוד שורות אחדות של השאלה ,והתשובה איננה). עמ׳ 544לעניין קלף ודוכסוסטוס :הזכיר בקיצור דב סעדיה העדני בפירושו להרמב״ם כ״י ירושלים דף פב א. עמ ׳ 546התשובה :הובא תוכנה בפי׳ הנ״ל דף מב ע״א. עמ׳ ,548סימן רצא הע׳ : 2הציון הנכון הוא לסי׳ דנו עמ ׳ .474/5שם סי׳ רצג הע׳ לפני התשובה :צ״ל :תשו׳ הרשב״א חלק ש ב י ע י סי׳ נ ד. עמ׳ ,549שר : 16קום התהלך ,בראשית יג יז. הע׳ : 8יש להוסיף :ט׳׳ז. עט׳ ,550בסוף התשובה :ולכל הצדיקים ,ברשב״א שם נוסף :הנלוים ע ל י ו . עט׳ ,551הע׳ : 9ואף בפירושו של ר׳ סעדיה העדני לדמב׳׳ם הלכות ס״ת פ״י (כ״י ירושלים) כתב כדברי הרשב״א! עמ׳ ,522הע׳ :37יש להוסיף :ועיין תשו׳ הרשב״א חלק שביעי סי׳ קב י עמ׳ 553הע׳ : 43ו פ י ם ר ב י ׳ תם וכו׳ הוא ט״ס ור״ת חולק על פסק חכמי נרבונה .הלשון בתוספת זו הוא כלשון במגדל עוז סוף פ״ט מהל׳ ס״ת והערתו א י נ ה נמצאת בפי״ב מהל׳ תפלה ה״ג שם מקומה! עט׳ ,555שר : 5ויש כמה מקומות בתלמוד ,עיין ברכות מז א :אין המסובין ,כשאין ל א כ ו ל כלום וכר ,ל ט ע ו ם איתמר למאי נפקא מינה שחייב אדם לומר בלשון רבו .ועיין יד מלאכי סי׳ תדסג (בצילום ניו יורק תשה :דף קסו ע״א). עט׳ ,557סי׳ רצח ,סוף השאלה והתשובה (בלשון אחר) נמצא בכ״י קמברידג׳ t — s f 71 וכן סימן שז 565ואף שם הלשון :ה מ ש י ג י ם (כמו בהערה .) 5את הרב מ״ו אלפאסי זצ״ל שכתב .והמשכו הישר בכ״י קמבדידג׳ .t — s n . s . 31083 ועיין הקדמתי. 171 ש רג א א ב ר מ סון :תו ס פו ת ו ה ע רו ת עמ׳ ,558סי׳ ש ,שו׳ : 2ועתה ,לשון הכתוב ,בראשית כ /כט .והמקצר (ב״ה) סבור שהיא הברכה הרגילה! לתשובה עיין תשו׳ הדמב״ם לד׳ יוסף המערבי ,ם׳ היובל לכבוד ב״מ לוין [ראה למעלה ח״ג סי׳ תסד]. עמ׳ ,561העדה : 21מה שנדפס בש״ס וילנא אינו פירוש רבינו נסים אלא ספר המפתח שלו ,אבל רבינו כיוון לפירוש רבינו נסים לעירובין שקטע ממנו נדפס על ידי לוין בספר היובל ״אמת ליעקב״ (פריימאן) .וקטעים נוספים עומדים להתפרסם בספרי ״מתורתו של דב נסים גאון״. עמ ׳ ,566סי׳ ש ח :השאלה וחלק מהתשובה (עד ״עשרה טפחים או יותר״) נמצא אף בכ״י אדלר 2607דף 16ע״ב ,והדי ש״נ* .ה ש א ל ה :וי ע ט ר (במקום ויעמד) ! ובאהבות (במקום ובאריכות) ! שאנשי א ל ע ר ק (במקום אלערב ! ) ! טעם א ס ו ר ן ! בארץ ב י ו ם ה ש ב ת 1ש ת ה ל ך בהם! ש ש ם סבת א סו ר פ ר ס ו ם ! על צואר של קורות ו נ ס ר י ם (״וכיוצא בהם״ ליתא והוא לשון כפול ל״ומה שדומה להם״) ! ל ה כ נ ס ב ס פינ ה!ו א ם לאו ! ואם הגיעה ה ס פ י נ ה ! באותו מ קו ם! תורנו י ק ר ת ו ה ד ר ת ! בכל א ל ו . ה ת ש ו ב ה :שימימיהן מ רו בין!ו מ ה ש ד ו מ ה ל ה ם ! ה מ י ם עמוקים ! ובין (שטח) הארץ! ש י ת ל ם א סו ר תחומין. עמ׳ ,572סי׳ שי :בקטעי קמברידג׳ מצאתי ש נ י זאת האחד הוא בן שני דפים וסימנו 51146 וסימנו 18 ) 1 ( 7 ar. ק ט עי ם מהמקור הערבי של תשובה ar. s —t והשני הוא בן ארבעה דפים T— sהדף הראשון של קטע א הו א ק ו ד מ ו של קטע ב והדף השני שלקטע א הוא ה מ ש כ ו של סוף קטע ב .הקטע הא׳ קרוע בסופו אלא שאפשר להשלימו על פי התרגום. חשיבותה של מציאה זו אינה רק משום שנתגלה מקור דברי רבינו אלא בעיקר שהוחזרה לנו ה ש מ ט ה על י די ה ד ו מ ו ת מדברי רבינו ,עיין לקמן בפיסקא שפיזרתיה. והשמטה זו חשובה היא .כידוע נחלק הרשב״א על דעת רבינו שסבור שכל איסור דאוריתא לחומרא הוא מדרבנן 1והרשב״א סבור שהוא דאוריתא .הרשב״א בחידושיו לקידושין לדף עג ע״א כתב :ממזר ודאי הוא בלא יבא הא ממזר ספק יבא מ כ א ן ד ק ד ק ה ר מ ב ״ ם ב ת ש ו ב ת ש א ל ה דכי אמרינן בעלמא ספיקא דאורייתא לחומרא דרבנן היא דאי מדאוריתא לא אסרה תורה אלא הודאי ,וכן פסק בחיבורו הגדול .וכן אף בתורת הבית שלו בית רביעי שעד ראשון דפוס ברלין דף יא ע״ד (בהרחבה קצת) .וכן בר״ן לרי״ף קידושין סוף פ״א וצ״ל שם :ה ר מ ב ״ ם ,לא הרמב״ן. עד עתה לא היה לנו כל מקוד לזה בתשובות הרמב״ם ו ה נ ה נ ת ג ל ת ה ת ש ו ב ת )1 מפליא הוא שהמאירי ב״בית הבחירה״ לחגיגה דף ד ע״א הביא דעה זו בשם ״קצת גאונים״ : ומכל מקום נר אין מכאן דברי ק צ ת ג א ו נ י ם שכ תבו שלא נאמר ספק תורה להחמיר אלא מ ד ר בנן ו כ ן ( = וכ׳ ,ו כ תבו !) ראיה ל ד ב ר ב א חרון של קידושין ( עג א) ד ב ר תורה שתוקי כ שר וכו׳ וכו׳ ונ שא ונ תן הרבה בדבר ,ודק בסוף דב ריו כתב ש ג ד ו ל י כדעת ר א שון ! ה מ ח ב ר י ם ( = הרמב״ם) כ ת בו ה ת שו בו ת ה ד מ ב ״ ם 172 ה ר מ ב ״ ם ו ר א י י ת ו מזו של ק י ד ו ש י ן ! והרי שני הקטעים כמו שהם בכתבי היד (מקבילים לעמוד 574שורה 11עד עמוד 577שורה : ) 2 קטע א [דף א ע״א] בקולהם לוקין על עירובי תחומין דבר תודה וצמנא פי דלך אלתאליף אנא לא נדכר מא גיד מצות דאוריתא והדא אלתאליף איצא מוגוד פי א ל ב ג ד אד 1ענדהם ולם נדכר הנאד תפציל אלפים [אמה] משנים עשר מיל לאן ליס גרץ ז־לך אל כתאב דכר פקד .תלד אל ש[ראיע] בל מערפה מענאהא [פקט פאמא פי אלחיבור שדחנא כ] ל הדא לאנה [מן] [גרץ אלבת אב... [דף א ע״ב] למעלה מעשרה או אין תהומין למעלה מעשרה אנמא דלך למעלה מעשרה ביבשה כמא תביין הנאד ה ד א נ צ נ א 2וקלא איצא קבל הדא פאן רכוב מאא בהדא אלקלה אעני ל מ ע ל ה ( ! ) 3מעשרה ותעלק בדלך איסור תהומין .ובעד הדא 4אל [קואיל] קלנא אדא לקו [לנא שד . . . . יקטע ב דף א ע״א] למעלה מעשרה או למטה מעשרה כאן דלד ביבשה כמא ביין אלתלמוד פי אמעשר אלנאם ובאפה אלעלמא ואלגהאל כיף תביין ואן תהומין דאוריתא על פגי המים אלגיר מסתטרק באלרגל והו כרמלית אעני אלאנהאר כלהא ואלאבראת וברך אלמא באי קדר כאן אכתפאע אלמא כל ד־לד כרמלית ואלטלטול פיהא פי אלף מיל אנמא הו איסור מדרבנן פכיף יכון אלסיר פיהא איסור מן התורה והדא שי לא יכטד קט בבאל בר בי רב דחד יומא אן יכון פי אלסיר עלי אלמא איסור דאודיתא ממחנה ישראל אלדי הו ) 1ב תרגו ם :ב בבל. = ) 2כ מו שנ תבאר שם ,זהו נוסח דברינו .ב תרגום הישן :כ מו שנ תב אר שט ל ש ו נ ו ! ) 3למטה. = ) 4הדה .כן נראה מהתרגום הישן שנאמר כאן בל שון רבים ועפ״ז השלמתי. ש רג א א ב ר מ סון :תו ס פו ת ו ה ע רו ת רשות הרבים .אלא יעלם אן אסור אלטלטול אלדי פיה חיוב סקילה קאלו פיר .המעביר ארבע אמות ברשות הרבים מקורה פטור לפי שאינו [ע״ב] דומה לדגלי מדבר כדלך בלא שך המהלך שנים עשר מיל על פני המים המועטין פטור לפי שאינו דומה למחנה ישראל וקד ביינא מ א ל י ס 1פי דלך מן אלשנאעה אן יכון המעביר על פני המים אסור מדרבנן והמהלך לוקה מן התורה .ובור׳ עולם שאהד עלינא אננא מא סננא קט אן הדא שי יגהלה תלמידי חכמ׳ פיחתאג אן יביין ויטול פיה הדא אל תטויל ובכאצה פי מסאלה יסאלהא אלסאיל ליעלם מא יחל או יחרם ולים גרץ אלסאיל תחדיד אלרשויות 2ו ל א פקהתא בל מא [יכ]תץ במקצודה פגבהנא עלי מוצע אל אסתדליל והו כון הדא אלכוץ כלה פי תחומין דרבנן וכיף לם יתאמל איצא כלאמנא [ב ע׳׳א] אנא מא דכרנא פי הדא 3אלתשובה שיעוד תחומין בוגה ולא וגה לדכרה לא אלפים אמה ולא אלפים מיל ולא ערגנא עלי 4אלשיעור בוגה אלדי בעצה מן התורה ובעצה מדרבנן ולא אלתפתנא לכמיה אל תחום בל לכיפיתה הל הו יבשה פיכון פיה אסור שלתורה ודאי למטה מעשרה ושי משכוך פיה למעלה 5 מעשרה או הו ים פיכון מותר לכתחלה למעל׳ מעשר׳ ואסור 3מדרבנן למטה מעשר׳ והוא קולנא יתעלק בדלך אסור תחומין פקד באן אן אלסיר עלי וגה אלמא אלגזיד אעני ) 1בתרגום עט׳ : 2 ,5 7 5מה שחייב בזה = מא לזם. = )2הגדרת הרשויות .ב תרגום ה י ש ן :ל ג ב ל הרשויות. = ) 3הדה. )4בדיוק :ולא נ טינו אל .ב תרגום הישן : 8 ,ולא רמזנו. )5וכן בהערה 23 ,22שם. 173 ת שו בו ת ה ר מ ב״ ם 174 למעלה מעשר׳ מותר לכתחלה ולא יתעלק בה אסור בוגד .ואן אלסיר עלי מא פחות [ע״ב] מעשר׳ אסור מדבריהם ויתעלק בה אסור תחומין והו מדבריהם בחית לים פיה אסור תחומין דאורי׳ גיר פי אליבשה וילזם מא נתגבאה בלא ש ך אנה אדא וקע אלשך הל הו למטה או למעל׳ גאז רכובה לאגד .ספיקא דרבנן מן גיר אעתבאע שנים עשר מיל ולא מאה אלף .ואמא אלנתיגה אלגיר צחיחה בלא שך והי אלגיר לאזמה ען מקדמאתהא פהי אלנתיגה אלתי אגתגהא הדא אלגאון ש״צ ען מקדמאתה אלתי וצעהא וצעא ולו סלמת תלך אלמקדמאת למא לזמת ענהא תלך אלנתיגה ודלך אנה למא תוהם אן לא פרק בין תחומין דיבשה או תחומין דים ואן אלסיר עלי וגה מא הו אקל מן עשרה טפחים [ג ע״א] פיה אסור תחומין דאוריתא ואן ספיקא דאוריתא לחומרא אנתג אן רכוב אלאנהאר חראם קטעא איאך תכון למטה מעשרה והדא לא ילזם בל אלדי ילזם 1בחסב מקדמתה לו צחת הו אן כל מא וקע פיה אל שך הל הו למטה מעשר׳ או למעלה לא יגוז רכובה מא תחקק אנה למעל׳ מעשר׳ פהו חלאל ולאי שי תחרם אלאנהאר אלגזיר אלמא קטעא כאל דגלה ואלפראת וניל מצר אלתי ענהא כאן אלסואל אלתי 2קד תחקק אן פ י ה אדרע כתירה מן אלמא ולו כנא נחרם כל ודאי מותר מן אגל ספק איסורא אלדי ימכן פי גנם דלך אלודאי או פי ניעה לחרמת אל מחללאלת כלהא וקד ביינא פי גמלה אלאצול אלתי ביינאהא אן אלאשיא כלהא מבאח ) 1ב תרגום (שורה 7מלמטה) השלם :מתחייב [וא שר יתחייב]. >2 = שכבר נתאמת שיש בהם ( = פי ה[ א]) ה ר ב ה א מ ו ת מים. ש רג א א ב ר מ סון :תו ס פו ת ו ה ע רו ת 175 [ע״ב] מן התורה 1אלא מא תחקק חרמאנה ואן קולהם ספיקא דאורית׳ לחומרא אנמא דלך איסור מדבריהם 2לא מן ה ת ו ר ה ו ב ב י אן ק א ל ו מ מ ז ר ו ד א י א ס ר ה ת ו ד ה ו ה ו אל ק אי ס פ י כ ל ה א פ א ד א כ אן ספ ק אי סו רי ל אוין א י ס ו ר׳ ד א ו ר י ת א א סו ר מ ד ב ר י ה ם 3כיף נחזיק אסור פנאהיך אן נאתי למא תחקק אנה מותר ונחרמה מן אגל תוקע אלספק והדא כלה כדוג ען קואנין אל קיאסאת אלפקהיה ואמהאל לאצול אלאחכאם ותבע נצרה אלעואיד לא גיר ... וקאל הדא אלגאון ש״צ אן רבינו נסים וגירה מן אל חכמים אלמשהורין בעלם אלתלמוד ואלהודאה בינוא תחרים דלך בוגד .אכר גיר הדה אלט[רי]קה אלתי דכרהאהא והדא צחיח [ד ,ע״א] אן הדה אלטריקה אלתי דכרהא דאם עזה לם יקולהא בשר קבלה ולא הו איצא ש״צ מא כטדת לה בבאל קבל רויה כלאמנא אלדי ביינא בה אן רכוב אלמא אלמגהול ארתפאעה מבאח חתי יתחקק אנה פחות מעשרה באעתבאר ספיקא דאורית׳ ודרבנן פטן אנה קד טפר 1 בטדיקנא הדה ובין תחרים אלאנהאר כיף כאנת וד־לך במקדמתה אן תחומין על פני המים דאורית׳ והי מקדמה לא ירצאהא אחד ממן תקדמה פי גאלב טננא ונתג בהא תחרים רכוב אלאנהאר קטעא והי נתיגה גיר לאזמד .כמא ) 1ב תרגום הישן :כך נראה מהתרגום ,ועיין הערה ,26אבל העדה זו אינה מן התרגום אלא הערת קורא שנ כנ ס ה ל גו ף ה ה ע ת ק ה .כיוצא בו אף פ־ ן ע מו ד 166שורה : 22רומז למה שאמרו ב שבת סוף פרק המוציא יין — אף זו הערת קורא וליתא כ מובן במקור לעיל ע מו ד 387ש ר . 1 )2כל הפיסקא שפיזרתי ליתא ב תרגום ונשמטה על ידי הדומות ,ועיין מה שכתבתי לעיל בהקדמה לקטעים אלו. = )3לא מן התורה ו בבי אור אמרו (קידושין עג ,א) ממזר ודאי אסרה תורה והו ההיקש בכל איסורי לאוין כולם שאם הוא ספק איסור׳ דאוריתא אסור מדבריהם. = ) 1כב ר ניצח את ד ר כנו זאת .בתרגום (עמוד : ) 9 ,57 6נ כ ח ד ר כנו זה. ת שו בו ת ה ר מ ב״ ם 176 ביינא פואגב אן תכון הדד .אלטריקד .אלתי דכרהא לא תוגד לאחל ממאן אקדם [ז״ל] .ואמא כון אואליך אלגאונים אללדין דכר ז״ל (ו) 2חרמן דלך וגעלו [ע״ב] פרקא בין אלבחר ואלאנהאר פ א ב א נ חן לא נעלם בינהא פרק למעני איסור שבת אלא אן כאן יתעלק אלחרמאן בכיפיה אלמא לכון הדא מאלח וחדא חלו פימכן אמא אן כאן יתעלק באל כמיה פלא פרק בינהמא בוגד ..ובאלגמלה 1אן כל קולד ,פגדהא 2לאחד אלגאונים אלמשהורין בהודאה ולא עליהא דליל לא נערפה ולא נעמד 3איצא עלי תלך אלקולד .ולא נעמל בהא חתי תבין לנא עלתהא והדא אצל איצא קד ביינוה לנא ז״ל פי קולהם לא מיקרע תקרעוניה ולא מגמר תגמרון מיניה ומעלום 4משהור אן ו א ד אשביליה בינה ובין אלבחר אלמאלח תמאנין מילא 5ותדכלה אלמראכב ותוסק זיתא ותכרג פי אלנהר ללבחר אלמאלח [קטע א דף ב ע״א] [ת]אתי אסכנדריד .דאימא ולא י ב ד ו ....ג[ מיע] ישראל חכמ׳ ותלמידים 1במחצר גמיע אלגאונים הנאך ואללדין נדכר מנהם ד ב י נ ו ב ר ו ך 2ורבינו חנוך ו ר ב י נ ו מ ש ה א ב נ ה 3ורבינו יצחק א[בן גיאת] ורבעו יצחק בן ברוך ורבינו יצחק [צאחב אלהלכות] ורבינו יוסף הלוי ז״ל תלמיד[ ה ---------------- )2ז״ל ,צ״ל אחר ״אלגאונים״. ) 1ב תרגום נוסף :אומר. ) 2נגדהא ? ) 3מהתרגום יוצא שיש כאן השמטה על ידי הדומות. )4שם .נ ו ס ף :א צ ל ם . )5בתרגום ( 10מלמטה) צ״ל :מילים. ) 1ב תרגום :ותלמידיהם. )2ליתא בתרגום ,והכוונה לר׳ ב רו ך ב״ר יצחק אלבאליה .ואת בנו הזכיר לאחר מיכן כיון שהיה צ עיר ב שעת פטירתו של אביו. )3 מפליא שאף כאן חוזרת אותה שגיאה ד׳ חנוד ו בנו ר׳ משה כמו בתרגום ,וצ״ל :ו״ משה ו ו־ חנוך בנו .לא ש מענו ע ל בן ר׳ חנוך שהיה ג דו ל בתורה ,ואף אם היה לו בן כלל. ש רג א א ב ר מ סון :תו ס פו ת ו ה ע רו ת 177 [ע״ב] מן גאנבין או מן גאנב ואחד מתל ניל מצר ולא וכאן תביל אחד אן דלך חדאם לגזארה אלמא נזיד הדד .אלמבאחה ביאנא ולו עלי דאי מן ירי [אן רכ]וב אלאנהאד חרמאן מא כמא זעמו .......קד תבאח מחטור אתמא מן אגל ......................על ה מן שפקד .אל נאס עמ ׳ 572סי /שי :על דעת הרמב״ם בעניין תחומין בימים ובנהרות (מתוך התשובה שלנו) עיין ״בית הבחירה״ לעירובין דף יז ע״ב סוף פ״א. עמ׳ 581וה׳ ,16אף בפירוש ר׳ סעדיה העדני לרמב״ם ,תפלה פ״ז ,דן בסתירה זאת ואמר ת ש ו ב ת ו אלא על מה שכתוב בחיבורו .והתשובה והסתירה ש אין ל ס מו ך ע ל נרמזו בקצרה אף ״בבית הבחירה״ לברכות כא ב. [עמ׳ 583ה ע׳ : 1עיין ש״ח קוק מחקרים ועיונים ,ח״א עמוד 318אות ב]. עמ ׳ 587הע׳ : 21עיין מה שכתבתי בהערותיי למסכת עבודה זרה כתב יד ספרדי שהוצאתי, לדף כט ע״ב ,שורה כה. עמ ׳ 591סי׳ שכג :נמצא אף בכ״י ווסטמינסטר קולג׳ בקמברידג׳ Taim . 1.77דף אחד נייר ובו שתי תשובות .זו שלפנינו וכן סי׳ שעד .והמקור — בכ״י גסטר עיין סי׳ שנג. שינויי נוסחאות ( ר ו ב ם ל ט ו ב ה ! ) .בשאלה :שורד : 2 .ב מ ד י נ ה ש י ש . : 3ו ב א אי ש אחד! קבץ ק י ב ו ץ [סביבו] באותה! : 4ל ל מ ד או ת ם! ו מ פ ר ש להם! : 5מבלי שי ש ל ו דשות הדיין! עלה על לב ה ד י י ן הנז׳ ל ו מ ׳ שזו א פ ק י ר ו ת א וזלזול בכבודו (עיין עירובין סג א ! ) והמלמד הנז׳ ח ש ב ל ו מ ׳ ! :6ו ל א י צ ט ר ך ב ו לנטילת דשות ו ג ם אין י כ ו ל ל מ ו נ ע ו מ ז ה (וכן במקור הערבי !) 1 :7 ב ב י ת ו שלא בפני הדיין .ואחדים ח ש בו ל ו מ ׳ ! ללמד ג ם ב בי תו.. י ו ר נ ו ו כ ו׳ ! תשובה :ראוי לעמוד בי די ע ת ( ט עו ת ה תו ר ה על א ו פ ן זה המלמד הנז׳ והדיין .ש א ם הם שוי ם.. : והלכה ת ר ג ו ם :לכנה לא!) לא י ת חיי ב לתת ר א ו י לשום א ד ם לו ד שו ת ל פ י שאין ל ל מ ד! ול א ב מ קו מו הידוע ל מ ו ש ב ו . . .לפי שזה ז ל ז ו ל ב כ ב ו ד ו ! נ ו פ ל מהדיין הנז׳ ב י ד י ע ת ה ת ו ר ה אינו י ב ו ל ! ת שו בו ת ה ד מ ב ״ ט 178 עמ׳ : 1,592ב ב י ת ו א ל א ב ר שו תו וז ה ב ת נ א י ש י ה י ה ש ל ם ו ל ב .. .גרוע. ע״כ כתב היד. עמ׳ 595סוף סי׳ שכו :עיין מה שכתבתי לקמן .686 עמ ׳ ,596סי׳ שכח :דעת הרמב״ם שסתם שבועה לעולם משמע (ומדמה שבועות לנדרים) וכדעת הרא״ש בשבועות פ״ג סי׳ כא ,וכ״כ בתשובה לעיל סימן רעט .ועיין יו״ד סי׳ רלו ס״ב בהגהת רמ״א ובסי׳ ריט ס״ג בט״ז וש״ך וגו״כ שם .וכן הוכיח מהרי׳׳ט בתשובותיו חלק חו״מ סי׳ מ. עמ ׳ ,603סי׳ שלג :בהערה בראש התשובה צריך לומר :ו״קרית ספר״ שנה ו עמ׳ 144 ״בשינוי נוסחאות״. עמ׳ 605סי׳ שלד :תשו׳ זאת נמצאת אף בכ״י קמברידג׳ 71 f s —t דף א ועליה כתובת : בשר״ח ( = בשמך רחמנא) אבתדי מסאיל סאלהא ר׳ יהונתן לרב משה זצ״ל והדא נץ אלמסאיל ואגובתהא שאלה ילמדנו רבנו וכר וכו׳ .ועיין הקדמתי. עמ ׳ 606התשובה :הובאה בקצרה בפירוש ר״ס העדני ,דף פג ע״א. עמ׳ ,614סי׳ שמג הע׳ :3״דאגרירא״ נכון ,בלומד שנאמרה אגב גררא ,שלא במקומה. ובן צ״ל בהערה .11 עמ׳ ,616סי׳ שמד .לתשובה זאת רמז הרשב״א בחידושיו לבבא בתרא דף פז א (והובא אף בשטמ״ק שם). עמ׳ ,627סי׳ שנז הע׳ : 1ועיין תשובות הרדב״ז חלק ז סימן כו. עמ׳ ,633ה ע׳ : 2הציון מוטעה וצ״ל :כתובות ג ע״א ,ולשורה : 4״שהמקדש״ צריך לציץ: כתובות עג ב. עמ׳ ,634הע׳ : 2בכ״י קמברידג׳ מצאתי המשך דברי ד״ש הנגיד שהובאו באוצר הגאונים שם. עמ ( 2— 1 644 ,מ׳) :לקמן עמוד .646 עמ׳ ,650בתשובה :ויוכל להטיל חרם סתם וכר אף על פי שפטרה אף מחרם סתם אין הפטור מועיל ועיין ח״א עמ ׳ .184/5וכן דעת רב האיי גאון בתשובתו ב״ספר התרומות״ שער בו ח״ב וכן דעת הרי״ף בתשובה עיין תשובות הרשב״א חלק ד סי׳ קלה. (ומתשובות הרשב״א זאת מבוארת דעתו ודלא בבעל ״גידולי תרומה״ שם). להערה : 3פירוש הדברים :הוא לא פטדה אלא משבועה בשיתבעו ממנה היורשים אבל אם היא תובעת מהם דבר — איננה נפרעת אלא בשבועה ,וכן מדייק לשון הפטור : נאמנת בביתה ובדיבורה על כל מיני מאבל ומשקה שמסתפקין בגויה ועל טענת שמא (״לקחה דבר שלא ברשותו״) ולית ליה ולא לירתיה בתריה לאשבועה ע ל ה כין שום שבועתא וכר ועיין תשובות הגאונים הרכבי סי׳ א. עמ׳ : 656סוף השאלה (״שבשטר בתובתה״) וכל התשובה נמצא אף בכ״י וסטמיניסטר קולג׳ (עיין מש״ב לעיל לעמוד .) 591והדי ש״נ :י ו ד נ ו ו ש ב ר ו ב פ ו ל . שורה ( 1— 2מ ) ,במו ש נ ב ת ו ב אנחנו מקצת הכתובות או לא י פ ר ש ז ה (ונבון!). ועיין אף לעיל שימן נה. 179 ש רג א א ב ר מ סון :תו ס פו ת ו ה ע רו ת עמ ׳ : 1 ,657עד שיבלה או ת ק ר ע אותו או תתן אותו או ת מ כ ר נ ו ! : 2ב י ן בקרקע ו ב י ן ) 0האיש! בישראל וגוים ב ש׳ דינרי׳ן : 3נגד חצי ש ט ר כתובתה ! מבעלה בלא ולד ! : 4ש א פ ש׳ שתגיע! : 5ש ה י א () 1 מתבטל! : 7 ש ב ד י נ נ ו ו ע ד כ או תי ה ם! : 9ב כ ת ו ב ת ה (כמו שתקן לנ כון בהערה ! ) 5 ל פ י שנחוש. הע׳ : 6אין כל קשר בין המצויין כאן ובין העניין בתשובה .הכוונה היא :בנגלה היא המתנה והנסתר היא הקנוניא ! ( : 11זה) ,ליתא! : 12מאלו הנכסים ו י א מ ׳ א לו ה נ כ ס י ם שקבל .ונשמט בדפוס ע״י הדומות ועל ידי זה הדברים מוקשים. : 13אסור ל י (ונ כון!)! ו ע ו ד נ ד ר ת י ( ! ) : 20,15ב ש ם כל מי ,טעות המתרגם ( ,ב א ס ם = ע ל כ ל מ י !) : 20אין בכה״י אלא :י ח ר י מ ו ב ש ם. : 16ו ש ה נ ג ל ה . עמ׳ ,672סי׳ שצה .הובאה בקצרה בחידושי הדמב״ן לבבא בתרא ,ד ,א ד״ה ואמר אביי. בכ״י קמברידג׳ s. n . s . 309 —t סי׳ ( 79עיין בהקדמתי) הנוסח בשורה 2בשאלה : משמע דיותר פשיטא (כמו בהערה : ) 4בשר 1בתשובה :לא היה לאנשים גדולים כ מ ו ת כ ם. עמ ׳ : 2— 1,673שם :דברי חסידות הן שלא יהיה אדם עויין בעיין דעה ואותו השנוי (כעין הערה .) 11שר : 3ליתא ״הוא״ אף כאן :אבל ב ג נ ו ת החצר ,שאין ד ר כ ן ש ל ב נ י א ד ם. עמ׳ ,679הע׳ : 2נראה שצ״ל :נר״ו(בכ תב הספרדי המשולב נראית טעות כזאת :נרו = פי). הע׳ : 2 7עד דשימי בי תלתא ,טעות סופר היא ,ובתלמוד :אפילו תרי מגו תלתא וכן בהלכות מכירה פ״ח ה״א .וכבר העירותי על זה בהערותיי לע״ז כ״י ספרדי הנ״ל דף קיד 11לשודד .יז. עמ׳ : 1,681והאל יצילנו מעונש הדין ,סיום בלתי רגיל אצל רבינו וכן לקמן סוף עמ׳ .707 (ועיין אף לעיל 595סוף סי׳ שכו! ! 652/3ותשובות ר׳ אברהם בן הרמב״ם ,סוף סי׳ קא) ורגיל הוא בפי חכמי מזרח ומערב! כגון :ר׳ שמריה ב״ר אלחנן ,גנזי שכטר ח״ב ! 265 ד׳ יצחק ב״ר ברוך בתשובות הרי״ף סימן קלד (וצריך לומד קלה ,שהיא תשובה חדשה ! ) ! ר״י אבן מיגש סוף סי׳ קצה ! הראב״ן סוף סי׳ קו = שו״ת מהר״ם מרוטנבורק סוף סי׳ שצה! ראבי״ה ,או״ז ח״א סי׳ תרנב! תשר רש״י ,אלפנביין עמוד ! 92ד׳ מאיד אבולעאפיה בתשובתו סוף סי׳ שד (וסוף סימן רסט ורסא) ! בתשובה שנדפסה בתשר הגאונים מרמורשטיין עמוד כה ומתוקנת באוצר הגאונים לקידושין עמוד 93— 90 (ואינה תשובת גאון אלא לד׳ יוסף אבן אביתור ,אסף ״קרית ספר״ שנה ב׳) ! שר׳ת מהר״ח אוד זר ת סוף סי׳ קו (ועוד שם סו״ם קנט) ! בסוף ראג׳ץ מהדורת עהרברייך ת שו בו ת ה ר מ ב ״ ס 130 דף דצט ע״א בתשובת ד׳ אליעזר :וצוד ישראל יצילנו מ עו מ ק הדין; וכן בשו״ת מהר״ם אלאשקר סוף סי׳ לט וסוף סי׳ לט וסוף סי׳ עז. ובכמה ת שו בו ת ש נ מ צ א ו ת ע ד י י ן ב כ ת ב י ד. עמ׳ ,686סי׳ תט .הובאה בקצרה בשו״ת הדדב״ז סוף סי׳ קטו. עמ׳ ,688סי׳ תיא :הע׳ : 6נזכר ברשימת ספרי רב שמואל בן חפני JQRכרך יד עמוד 311 (כתאב אל וכאלה) וכן ברשימת ספרים שפירסם מאן Textsח״א עמ׳ .652הספר הכיל א ר ב ע י ם פרק (המפתח וכן קטעים מגופו נמצאים בידי). עמ׳ ,691סי׳ תיד .תימה שפ־ן קיטע את התשובה וצריך להעתיקה כולה .וז״ל :וזו העת 2ת תשובת הרמב״ם ז״ל שמצאתיה בלשון הגרי :עמדתי ידריכני השם ולכם בדרך ישרה על שאלתכם ויש בה ענינים הרבה ראיתי שתהיה התשובה עליה בסדר שאלתכם ,ואומר : ששטר ראובן המלוה אע״פ שכתוב בו ״בלא טפיסת טופס מזה השטר״ אין טענה לראובן להימנע מנתינת הטופס ממנו ואפילו התנה זה על טופסו בביאור מפני שזה העניו אינו מחייב השהיית הפרעון אלא לאחר ברור ההפסד והזיוף שבשטרו אם כן כל זמן שיראה מן הדין לפי טענת בעלי דינין שיתן לו הטופס בלא זה התנאי שלא •ועיל זה התנאי לעכב נתינת זה הטופס לפי שאם הדין יחייב בלא זה התנאי השהיית הפרעון בעבור זמן ב״ד או בעבור דבר שלא ישתהה הפרעון (אלא שיתן לו הטופס ולא ישתהה בעבורו הפרעון) יותר ממה שהיה משתהה בעבורו בלא נתינת הטופס ובלא זה התנאי הנזכר בו ד״ל בלא תביעת טופס מזה השטר וזה לפי שכבר נתברר ממה שסדרתי מן החילוק ההכרחי עיקר אותו הסברא בו ד ת י ת שעל שני הפנים אין בנתינת הטופס סבה להשהיית הפרעון והיה בלא ספק התנאי בזה אינו מזיק בפרעון זה הממון אם הוא אמיתי מחוייב והדבר המזיק בו מה שיתכן שיהיה סבה לזיוף השטר מעיקרו וכשיזייף השטר מעיקרו בלי ספק כבר פקעו כל פ ר ק י ן מעיקרן לפי שהן ש ק ר א י ן חששה להם ולא נאמר כל תנאי שבממון תנאו קיים אלא עם קיום העדות שנתקיימה על אותו התנאי אבל תנאי שיהיה לקיום עדות עדים שמעידים בשקר לא נפל על זה תנאי שבממון כלל .ו ז ד .מ ב ו א ר ש א י ן צ ר י ך ל ר א י ה כ ל ל . הפסק מתאים לתשובה הקצרה לעיל סימן לה (וע״ש הערה .) 2אלא שלשונו אינו לשון הדמב״ם וכנראה נכון הוא מה שנמצא בכ״י תשובות הרא״ש (עיין הערה כאן): ד.ר מ״ ה ולא הרמב״ם! עמ׳ 695הע׳ 4לסי׳ תפ :כבר העירותי בהערותיי בסוף ״אוצר הגאונים״ לגיטיו עמ׳ , 105 סוף העמוד שבקטע ״הלכות פסוקות״ שהוציא אפשטיין JQRמהדו״ח 4עמוד 432 שר 9נמצאות שתי הגירסות :רב שישא בריה דרב אידי ורב אשי .וא״ל רב אשי הוא ג ל י ו ן לנוסח רב שישא שבפנים .והעדה 172בעמוד 441שם צריכה תיקון .״רב אשי״ מצאתי אף בכתבי יד אחרים. עמ׳ ,702הע׳ 703( 2הע׳ ) 26לדן שם ,וכן ב״ספד מתיבות״ עמוד 137הערה לעמוד 20 חזר בו מהודאתו וסבור היה שדברי ד״ח לקוחים מהמקח והממכר סוף שער מב .אבל 181 ת שו בו ת ה ד מ ב״ ם האמת היא ש כ ל ה ק ט ע מ ה מ ק ח ו ה מ מ כ ר א י נ ו א ל א ה ו ס פ ה מ פי רו ש ר ״ ח ,וליתא לא במקור הערבי ולא בתרגומים האחרים שבכתב יד! עמ׳ ,728הע׳ .55ליתא שם ,כידוע ,ועיין פירוש המשניות לר״מ אבות פ״ב ובהלכות דעות פ״ב ה״ג ועיין שם בהגהות ״בני בנימין״ לרא״ד רבינאוויטץ ובהערה שם וכבר ציין בקובץ ״הפסגה״ שנה א עמוד 70כמה מקומות בזוהר וזוהר חדש ותיקונים שנמצא שם מאמר זה .ועיין אף הגהות הגר״ח העליר ב״ספר המצות״ שהוציא עמוד 50הערה .5 עמ ׳ ,729סי׳ תמט,הע׳ : 15עיין אוצה״ג — הפירושים לגיטין 242הערה ב. עמ ׳ ,730הע׳ : 20כאן כתוב פ ר ק ר א ש ו ן ,ואם אין כאן ט״ס (או ציון של המעתיק) אפשר שרמז אף למעשה של רבי יהודה ש ה ו ב א ה ב ר י ״ ף ע״ז פרק ראשון. הע׳ : 3 5קשה לומר שכיוון לרב יהודה גאון ,שעיקר חסר מן הספר שהרי לא נזכר קודם לכן (אם אין כאן ט״ס במקום :אלו דברי דבנו האיי ,והיה כתוב בגרשיים :דבד״י ,לשם הדגשה ,כנהוג ופשטום :דב יהודה) 1ואולי הערת המעתיק היא שהדברים נמצאים בספרו של ר׳ יהודה הברצלוני! סי׳תם :להבנת השאלה הראשונה — עיין חולין לב א מיעוט סימנין מהו ,וטור יו״ד סי׳ כג ! ועיין אף ״סיני״ כרך לד עמו׳ כ —כא .לשאלה השניה חיתוכא [דאו] ני( כ צ ״ ל — עיין טור יו״ר סי׳ לט! לשאלה השלישית — עיין ט״ז יו״ד סי׳ קטו מ״ק ב! לשאלה הרביעית — עיין ע״ז נט א — ב וראשונים שם וטור יו״ד סי׳ קכה. סי׳ תסב :הובאה בלשונה (״מתשובות חרמב״ם ב״י״) בהשמטות לשו״ת ״חיים שאל״ להרחיד״א ח״ב לדף יט (בדפוס ראשון). בהערותיי נזכר כמה פעמים פירושו של ר׳ סעדיה הע תי לרמב״ם .והנה נמצא שם בדף טו א קטע מתשובה של הרמב״ם וז״ל : והכדא קאל ( = וכך אמר [הרמב״ם]) ז״ל ב ת ש ו ב ת ש א ל ה שזה השם שאומרים בלשון ערבי והו אללה הוא כשאר הכינויין ומותר למוחקו ולאמרו בבית המדחץ. קטע זה נראה שלקוח מתשובה ע ר ב י ת .ואין התשובה לפנינו. וכאן המקום להוסיף גם פיסקא עמומה בתשובות הדשב״א חלק ז סימן נג :השיב הדמב״ם ז״ל בזמנים כתב כי מחלל שבת בפרהסיא הרי הוא כמשומד לכל התורה כולה ואינו מבטל דשות עד ש י ש כ ו ר ( = ש י ש כ ו ר מ מ נ ו ? ש י ש כ י ר ? ) כגוי ויינו יין נסך והרי הוא ככל גויי הארץ וכן השיב בתשובה. ״השיב״ כלומר הדשב״א ,שהרמב״ם וכו׳ (הלכות עירובין פ״ב הט״ז) .״וכן השיב בתשובה״ נראה כרמז לתשובת הרמב״ם ואין התשובה לפנינו. ל א ג ד ת ה ד׳ י ה ו נ ת ן ה כ ה ן .בכ״י קמברידג׳ ™ t — s k 16 מ״אימתו יודיע׳ (עמ׳ 44שורה 5מלמטה) עד ״מאור״ עמ׳ .4,55 ) 1אע״פ שקשה לתקן ,שהרי אף ברדב״ז הנוסח כלפנינו. נמצא קטע ממנה ת שו בו ת ה ר מ ב ״ ס 182 ל אג ד ת ה ר מ ב ״ ם .בכ״י אדלר 2013נמצאת האיגרת הזאת ויש בב״י זה כמה שינויי נוסחאות שכיוצא בהם יש אף בכי״י אחדים ,ושאינם בשום נוסח אחד הם :עמ׳ : 12,49בי בבר נגזר ,שם :בי ה׳ נתן .שר : 15משביל ו ז ה י ר .שר ( 2מלמטה) :בל ח כ מ ה אוגדת (וליתא :״והיא — גברת״) .עמ׳ : Z50י ל א ה כל חוזה .שר : 4א ש ד לא יובל .שר : 10ו ח ב ד נ ו בעניניהם .שר ( 2מלמטה) :בימי ה ש ח ר ו ח* עמ׳ : 6,51 מ נ ע ו ר י (לא :מבחורי) « ה י ו ל ה ל צ דו ת « עמוניות מ צ ד י ו ת אדומיות .שר : 13 ו ל ר ד ו ף ולבדוק. תי קון בעמ׳ 165הע׳ לעמ׳ : 350במקום ״ערוגת הבושם׳׳ וכו׳ צריך לו מ ר: לר׳ א שתורי הפרחי. ״ כ פ תו ר ופרח״ ה ו ס פו ת א ח רונו ת [תרגום עמ׳ ,128ד,ע׳ : 2קרא במקום פ״ח :פ׳׳ה. עמ׳ ,716ד!ע׳ : 1יומא נ״ז א׳ .פלורסהיים]. תסה תסה ש אל ד .מן ר [משד1 ]. ש א ל ה מר׳ מ ש ה מא תקול ה י?ן צפירת [תפ] מו פי מה יאמר הדרת יקרת צפירת [תפארת] מראה מריצא [א]} 1הצרת ש[אד.די]ן מורינו ורבינו בדבד אשד .חולה ,אשד בנאת היתד .במעמד שני עדים .אמדה להם :לי [לי] 1נצף דאד פתקסם עליהם אלא בשותפות עם 1בני בנות [שלי] מחצית רב [ ע] באלסוא ואקנו מנהא עלי דלד תם חצר .חלקו אותה ביניהם בשווה זולתי תופת פסאל רבעלי דל ך פקאל אן אלוציה רבי[ע] .וקנו מידה זאת .אח״כ נפטרה. מפסוכה. ונשאל רבינו על זה ואמר ,כי הצוואה פקאלת להם לי מע 2 אולאד בטלה. ווגד לד סעדיה זל פי כתאב אלשהאדאת ונמצא לד׳ סעדיה ז״ל בספר העדויות אן מריץ לא ידותאג קנין ואן אקני מנה כי שכיב מרע אינו צריו קניין ,ואם קנו לים ב^אר וכדלך פי כתאב אלהאוי יקול מידו ,אין זה מזיק .וכן בם׳ הכולל® הוא אן אלמדיץ וצ[י אל] בתה אן אקני או לם אומר ,כי שכיב מדע צוואתו צוואה ,4בין יקני וכדלך וגדת [כר] 3לר האיי זל" אס הקנה אם לאו .וכן נמצאה *[ 4מחברת] תתצמן הד־א אלמענ[י הל הדה] אלאקאויל לר׳ האיי ז״ל ,הכולל זה העניץ[ .האם] יעמל בהא אם לא יורנו ד ב[ינו]. עושים על פי [אלו] המאמרים אם לאו? יורנו רבנינו]. א ל ג ו א ב מן ר מ ש ה ב וי מ י מ [ ו ן ] ה ת ש ו ב ה מ ר ׳ מ ש ה ב ״ ד מ יימ [ ו ן ] אלאקאויל גיד מחררה כל [אלו] המאמרים בלתי מדוקדקים. בל אלאצל [אלדי] ד[כר]נאה לכם אן אלא העיקר ,אשד הזכרנוהו לכם ,כי מתנת כל [הזיה] ת ט ה .כ״י קמבדידג׳ .T .-S .8.K .13.3סוף התשובד■ חסר. .1ב שו תפו ת עם :בנ ״י מן. . 1ההשלמה מפוקפקת. .2מע :כ״י מן. .2בספר העדויות :הוא ספר [ .3הר] :אין מקום להשלים ״כראסה״ ,ואין ע ליו לאוזרמה א׳ שייבר וי׳ האן ,תרביץ כ״ה, נראה להשלים ״כתב״. תשט״ז ,A cta O rientalia ,330 — 323 ,בודפשט, ה, השטרות < השווה ,247 — 231 , 1955עם ביבליאוגרפיד .רחבה. [ .3בם׳ הכולל :כתאב אלחאוי :נזכ ר בת׳ ר׳ אברהם בן הרמב״ם עמ׳ , 111עי׳ שם הע׳ .18אברמסון]. .4צוו א תו צווא ה :מב״מ צווה בוודאו ת. • .4נמצאה :או ״מצאתי״. ת שו בו ת ה ר מ ב״ ם 184 מתנת שכיב מרע מכתוב בה 4קניין שכיב מרע ,שכתוב בה קניין ,בטלה 5 בטאלה מן אלעלה אלתי דכרו [ז] ל שמא בגלל הסיבה ,אשר הזכירו [ז]״ל 6״שמא ואין גמר להקנותו אלא בשטר ואין לד.קנותו ל[ א] גמר בשטר אלא ל[א] [שט] ר לאחר מיתה אלא אן י$מן פי [שט] ר לאחר מיתה״ ,אלא אם כן כלל אלקניין [אנה מיפה כחו ] .......... בקניין [שהוא מיפה כחו . ] .........7 תסו תסו < שאלה > < מס אלה > מא תקול הדרת יקרת צפירת תפארת מה יאמר הדרת יקרת צפירת תפארת מרינו ורבינו משה הרב המובהק ה 8טיש מרינו ורבינו משה הרב המובהק הפטיש החזק והנבון יחיד הדוד ופלאו ממזרח החזק והנבון יחיד הדור ופלאו ממזרח שמש עד מבואו נר המערבי דגל הרבנים שמש עד מבואו נר המערבי דגל הרבנים יבון שמו לעולם .פי ראובן באע לשמעון יכון שמו לעולם .בדבר ראובן ,שמכר עבד באתני ע[ ש ר דינ]אר ונצף [דינא]ר לשמעון עבד בשנים ע[ ש ר דינ]ר ומחצה, פי כל שהר וכאן שמעון אלמ[שתרי] רב [ ד ע] ר בכל חודש .והיה שמעון הקונה [דכאן יגי] אליה ראובן יציבה פי דכאנה בעל [חנות .היה בא] אליו ראובן ופוגשו פאכלא אלמשתדי אלדכ[אן] והו יסאפר בחנותו .פינה הקונה החנ[ות] ,כדי לנסוע אלימן ומא בקי לה אחד יוכד מנה אלדינאד לתימן .ולא נשאר לו איש ,שיוכל לגבות אלשד.ר[י] אלמקסט עליה הל לה אן יאצד עליו ממנו הדינר החדש[י], המוטל מאלה ויסאפר או יקים לה וכיל ידפע לשיעורין .האם יוכל ליטול רכושו ולנסוע לה דינאר לשהר יורינו מרינו ורבינו או יעמיד לו מורשה ,שיפרע לו דינאר ושכרו כפול מן השמים. לחודש ? יודעו מרינו ורבעו ושכרו כפול מן השמיס. תסז תסז < מם א ל ה > < שא לה > מא תקול הדרת אדנ[י]נו ומרינו ודבינו מא יאמר הדרת אדנ[י]נו ומרינו ורבעו משה הרב הגדול בישראל פי רגל אזוג משה הרב הגדול בישראל בדבר אדם, בנת מן בנות ישראל תם וגדהא בעד אשר נשא בת מבנות ישראל .אח״כ מצאה ע קבו ת .5ה׳ זכיה ומתנה פ״ח ד,״י ! ומאמר שלא רמז הקודמת לחיבור ,מסתבר ,כי התשובה נתחברה לפני § 92 .4בה : האותיות אין (במקום נראה בהא). לגרו ם לפי במלה .6בבא בתרא קנ״ב א׳. ״שכתוב״ ולהבין אז גם ״בה״ כפלה ע ב רי ת כתיבתו. (נקבה יחיד). .7ה' זכיה ומתנה שם הי״א. תסו. כ״י קמברידג׳ תסז. כ״י קמברידג׳ .T - S .1 0 .K .8 .8רק השאלה (ובה קרע ג דול) והתחלת הת שובה נ שתמרו. .T - S .1 0 .K .8.4רק השאלה נשתמרה. ת שו בו ת ה ר מ ב״ ם מריצה * זואגה - עדידה באמראץ 185 יטול אחרי נישואיו חולה בחליים שונים ,אשד שרחהא ולם יעלם קבל זואגה להא בשי מן יארך לבארם .ולא הודיעו לו קדם ?!?שאה דלד ומן גמלה אמדאצהא אנהא עאקר לאשה ,על דבר מזה .ומכלל חלייה ,שהיא ול[הא] פי צחבתה ארבע סנין ולה תצרב עקרה .ו[היא] זה ארבע שנים עמו ולא אגלה]א 1 ילדה כלל .חקד ב[עניינ]ד ,את אמה ,מה אלבתה בולד מ[ן ותקצא ואלדתהא אלסבב פי ד.דה אלחאלה איש הסיבה בזה המצב .אמרה לו .איני יודע [להדא] [לזה] החולי ,אשר בבתי ,סיבה ,אלא שאגי אני ילדתיה ,כשאביה ב .........החייב' הוא ,אם ר[ז]קתהא ואביהא פי ..........הל ילזמה [כתובתה? פקאלת לה לם אעלם הי(!) אלמרץ אדא אלדי בבנתי סבב אראד טלאקהא אן גיר ידפע להא [כתובתהא יודעו] אדנינו ומרינו ורבעו ירצה לגרשה, לפרוע לה יודעו] אדנינו ומרינו ורבינו ושכרו כפול [מן השמים]. ושכרו כפול [מן השמים]. א לגו א ב אן אראד [טלאקהא] מ......... ה ת שו ב ה אם ירצה [לגדשה] ........... . 1ההשלמה מפוקפקת. ת׳ רכ״ד :עי׳ א׳ גייגד Jiid. Zeitschrift ,יא ,166הקורא בהע׳ 9״עלי גהה אלעבארה״ = ״בדרך גוזמה״. מ פ ת חו ת מפתח התשובות פפ ר המדע ה ל כו ת י סו ד י ה תו ר ה השורף ע צי הקדש דרך העצים מה הם — קס ה ל כו ת ד עו ת כל המנהיג עצ מו בדרכים שהורינו ,אט הוא בחיריק או בצירי — קס מי שהסיג ג בו ל דיין עני וקפח פרנסתו — ר עג האיסור להעליב גרים — תמח אדם נכנס ב שבת לתוך ד ברי דר שן ואמר, שדבריו דברי הבל הם — קי אשה ,שהוציאה שם ר ע על איש — רעד ה ל כו ת ת ל מו ד תו ר ה מלמדי תינוקות ,שמבטלין את לימודם והול כים להעיד ב שכר — שסט לא יכריע ד ברי ר בו מהו — רסד אסור ליטול מסים ו ארגוניו ת מתלמידי חכמים — שכה ב על דין ,דאפקר בדיינים וסיפר אחר מיטתן של תלמידי חכמים — תג ה ש ח ת ה ...אלה דיין ,שהחרים לאחד התלמידים ע ל שהורה הלנה ב פניו — שכב מלמד תינוקות ,שבא ללמד במקום שיש דיין קבוע ,מבלי נטילת ד שות — שכג נדה עצ מו על דעת פלוני — קנט ,רסד ה ל כו ת ע בו ד ה ז ר ה סתירה בדין ,אם מקבלים המינים בת שובה — רסד אם מותר לפתוח ספר תורה לגוים דרך גורל — קעב המותרת תספורת חלקים שוגים של הראש, וכן פאתי הראש והזקן מה הם — רמד ה ל כו ת ת שו ב ה כ״ד דברים מעכבין את התשובה — קכא ספר אהכה ה ל כו ת ק רי א ת ש מ ע אם מותר ל שנו ת בב רכו ת קרית שמע בלילי שבתות — קפא ,רס האם ראוי יותר לקרוא קרית שמע עם הנץ החמה ביחידות או יותר מאוחר עם הצבור — קפ אם מותר להפסיק בפיוטים בב דכו ת קרית שמע — רז אם מותר להפסיק בב רכו ת קרית שמע בלבי שת ציצית ותפילין — קט ה ל כו ת ת פל ה אם ראוי ל צ בו ר לו מר ב שבתו ת ובמועדים את התפלה הקטנה ,שחיבר ר' סעדיה ג און — רח אם מותר להוסיף בע בו ד ה כנוסח הבא — קפזי נוסח ברכ ת מלך אוהב צדקה ומשפט — קפב רופא טרוד ,מהו להתפלל תפלת השחר לפני עונתה — קנח המתפלל תפלת השחר לפני זמנה — דנה מי שהתפלל נעילה קודם זמנה ,אם יצא ידי חובתו — רנז האם ר אוי להוסיף תפלות ומזמורים לפני התפלה — רסא פרוכות התלויות בכו תל,א ם חוצצו ת לתפלה — רטו אל יתפלל אדם אלא בבית שיש בו חלונו ת, אם הלכה היא — רטז אנשים מסרבים לקום ממקומם הקבוע ,כדי לאפשר עליה לתודה — קפו המותר להתפלל ב חצרו ת הסמוכות לבית הכנסת ,הנמצאות אחורי בית הכנסת — רצ למה אין מברכיו ע ל קרית שמע על המטה — קפב אם יתחיל שליח צ בו ר בברכ ת נטילת ידים — קפז אם צ ר יו ל ברך ברכת התורה ,כ שמתפלל בלילה — קפז האם לסמוך על ד ברי הירושלמי ״ובלבד ע ל אתר" — רצט ״והערב נא״ ב ״נו תן למה חותמין ברכ ת התורה״ — קפב האם לומר קדיש ,אם אומרים מזמור אחד או שנים ב צ בו ר — רח הקוראים מאה ברכו ת או הזמירות ב ח פזון — דסא התחיל בע שרה ויצ או קצתם — ריט ת שו בו ת ה ר מ ב״ ם 190 מצטרפין ל מנין י׳ או דין הקראים ,אם לזימון — רסה שליח צבור׳ אם מותר לו להתפלל חזרת התפלה ב שביל מאחרין ,ותקנת ר בינו שמואל החסיד באלכסנדריה — קיח אם שליח צ בו ר מוציא את שאינו בקי רק בתפלה או גם ב שאר ברכו ת — ריט דין סדור התפלה וחזרת התפלה של שליח צ בו ר — רכא ,רצא ש״ץ המקריא בקול תפלח הלחש — רנח הסדרת התפלה בקדושה — רנט המנהג בראש השנה במוספין ,ששליח צ בו ר מוציא גם את הבקי ידי חוב תו — רנו שליח צבור ,הרגיל להשתכר — קסה ,קסז מי שלא יצא לו זקן ,אם יוכל להיות שליח צ בור — קעז אם היחיד אומר קדושת היוצר — שיג על המנהג לע מו ד בקדו שת היוצר — רסב על המנהג לו מר פסוק ״וירא כל העם" בכריעה — קפז אם מותר ל דו ר בעליה שעל בית כנסת — קנז הספד של רבים בבי ת הכנסת — קסא שבעה טובי העיר ,האם שבעה דוקא — רע א הקורא בתורה ונשתתק — רצה אם ראוי ל ע מו ד ב שע ת קריאת ע שרת הדב רות — רסג על מנהג בקריאת זזי״ג מידות שבפר שת ״כי תשא״ — רסז מי שיש לו חזקה לעלו ת לתורה בעליה ידועה — רמג אם מותר להחזיר ספר תודה להיכל לפני קריאת ההפטרה — קנב על קריאת התורה בחומשים ובספר תודה של קלף — ר צ ד על מנהג אלכסנדריה ,שהכהנים מחזירין אחוריהם כלפי ההיכל — קסג ב ענין הקורא כהנים — ר צ ב ה ל כו ת ת פ ל ין ,מ זו ז ה ו ס פ ר תו ר ה עשיית הדיו לכ תיבת ספר תורה — קלו דינם של הקלפים ,הנמצאים בידי האנשים — קנט ההבדל בין קלף ודוכסוסטוס — קלט ,קנג, קפט על איזה צ ד של הקלף כו ת בין את ה תפלץ, ועל איזה צ ד של הדוכסוסטוס אח המזוזה — קנג דין ספר תודה שנכ תב ע ל ר״ק — קסב האם מותר ל כ תו ב מזוזה על גויל — קלז למה מזוזה אינה צריכה ע בו ד לשמה — שלד סדר פר שיות של תפלין — קלט ,רפט החייב עו ר חיפוי התפלין של ראש ו של יד עי בו ד ל שמו — קמ הקשר על האצבע האמצעית אחרי כריכתו, ההכרח היא אם ל או — קנט מד ,הכונה ב״קשירה״ ביחס לברכ ת הנחת תפלין — קנט ב ענין ״שח מברך שתים״ — רפח פתח ,שאין בו דלתות ,פטור ממזוזה — שלה ספר תורה ,שנמצא בו השם כ תוב קצתו מחוץ לשיטה — קנה על ע שיית התגין ,אם חובה אם ל או — קנד איד לע שות ספר תורה או רכו כהקיפו — ק נ א ספר תודה ,שתפור בחלקו במשי — רסו ה ל כו ת צי צ י ת כיצד עו שין את הציצית ,שיהא חוט אחד תכלת ו שבעה ל בן — רפו אם עו שין הציצית חוליות או כריכות — קלח המוצא תכלת בשוק ,אם מצא חוטים פסוקים, פסולה — רפז ציצית של פ שתן בטלית של פשתן — קכב ציצית ,שמרקמים בה פסוקים — רסח ה ל כו ת ב ר כו ת האם מקפידין על הענינים בב רכו ת או גם על הנוסח — רנ ד על מנהג בני אד 0ל נ י ד בלי שם ו מלכו ת — קפד אם העונה אמן צריך כונה — קפד פת ויין ו ע נ ץ הסיבה — ר צו מהו מעין קדוש היום בברכה מעין שלש — קפד יצאו לקראת חתן וכלה בא מצע הסעודה — קפד כל המשנה מקומו צריך ל חזור ולבר ך — קפד בצק הנקרא קטאי״ף ,שמביאים אחר הסעודה, אם טעון ברכה ל פניו — ר י ג 'דברים הבאים לאחר הסעודה /האם קודם ברכ ת המזון או לאחר ברכ ת המזון — קפד קטן היודע למי מברכין — ק פ ד שנים ,שאכלו כאחד ,כל אחד מברך ל ע צ מו וכו׳ — רצז אם מותר ליטול ידים במים מים המלח — קפד נוסח ברכ ת ״בורא נפשות״ — קפד אם מברכין ע ל ה״נביד׳״ בו ר א פרי הגפן או שהכל — קפד התחיל על מנת לו מ ר ״שהכל״ וטעה ו אפר ״בורא פדי הג פ ך — רצ ח מפ ת ח ה ת שו בו ת 191 אם מברכין ברכ ת הזמן על עשיית ציצית תפילין ומזוזה וכיו״ב — קמא אם מברכין ברכ ת ״להכניסו׳׳ קודם המילה או לאחריה — שלא ,שלב אם צריכין לכסות את ע רו ת התינוק בזמן הברכות — שלב אם אירע מילה ביום הכפורים או ב ת שעה באב ,אם מברכין ברכ ת ״כורת הברית״ על הכוס — ריב מרחצין את הקטן בחמין ,שהוחמו ב שב ת — שז —ויד ב ענין ב רכו ת למול ו על המילה — שלב ההבדל בין ל ש מוע קול שופר ובין על תקיעת שופד — קמב ה ל כו ת מי ל ה נוסח ברכ ת ״כורת הברית״ ופירו שה אנדרוגינוס ,אין מברכין על מילתו — ש ל ג פפר זמניס ה ל כו ת ש ב ת מפקחין אח הגל בעיר ,שי שראל וגוי ד רין בה וכו׳ — שג בדין תנור וכירה ל ענין הטמנה — שד ב דבר מסירת כרמים ו שדות לגוים לעובד ם ב ע ד חלק מהתבואה ,ועובדים בהם ב שבת — שלט שותפות יהודים וגוים ב חנו ת ל ענין ריוה השבת — ר ד בו ר שבכרמלית הרי הוא ככרמלית וכו׳ — שב טפח מצומצם וטפח מרווח — לח אם מותר לצאת ב שבת לר שות הרבים בטלית כ דונ ה ע ל המצנפת — ר ב מצא מציאה ,אם יכול להמשיך עליה ,מחשיך וכו׳ — ש אם מותר לשחק ב שבת ויום טוב ב אבני שן ו בג רעינין — ק ע ט קדרה של דיסא ,שמכין אותה ב ע ץ הפרור, ע ד שמתערב הב שר והריפות ,וכן לפעמים מוסיפין לה מים חמים — שה אם רחיצת הידים בבורי ת אסורה ב שבת — שלט תלא כוזא בסיכתא וכו׳ — ש ו בהליכה על הנהרות הגדולו ת ב שבת — שח, שט ,שי על אמירת ״ויכולו״ אחר ״מזמור שיד ליום השבת״ — קעח אם מברכין ״שהחיינו״ בקידו ש בליל שני של יום טוב — קיג ש בי ת ת ע שו ר ה ל כו ת הרואה קרי בליל הצום אט טעון טבילה — ש י ג ה ל כו ת יו ם טו ב אם יש לב טל המנהג לאפות בתנורים של גוים ביום טוב — קטו אם מותר לאפות ב תנו ר של נחתום ביום טוב — קנו ב ענין חרם ע ל מי שעושה מלאכה ב חול המועד — שיא ה ל כו ת ח מ ץ ו מ צ ה חמץ ,שנ תערב ב ד ב ר אחר וכו׳ — דנ ב שמא יטעה בין ה׳ לז׳ — רנ ב ישראל׳ שהרהין ח מצו אצל גוי — דנ ב אם מברכין אחר הירק בליל פסח קודם ג מר ההגדה — שיב ה ל כו ת לו ל ב אם מותר להוסיף בהדס וערב ה — שיג ה ל כו ת ק דו ש ה חו ד ש אם אנ שי צור נתחייבו ביום טוב שגי של גלויו ת — קכה ה ל כו ת ת עני ת איך מקבלים את התענית — שיג דין ״עננו״ במנחה ע ר ב הצום — קם ,שלא עיר ,המוציאה ת״ק רגלי ,אם זה בי שראל דוקא — קם ה ל כו ת מגי ל ה ו ח נו כ ה אנ שי צו ר הקוראים את המגילה בי״ד ובט״ו ומברכין בשניהם לפגיה ולאחריה ,האט מברכים ברכה שאינה צריכה — קפד מי שהדליק נ ר חנוכה בברכה ונזדמנה לו להדליק אחרת — ר כ ב פפר נשי 0 ה ל כו ת אי שו ת למה קידושי כסף ד ר בנן — שנה סריס חמה אינו סריס ,ע ד שיולדו בו כל סימני סדים ו כ ד — מ אם יש לאב ר שות על הבת אחרי שבגרה — קצא נוסח ברכ ת אירוסין ו פירו שו — ר י ד יבם שקידש צ ר ת ערוד — .שנד ת שו בו ת ה ר מ ב״ ם 192 אין אדם עו שה בעיל ת זנו ת — שנו סדר הברכות והכוסות ו דין מי שהחסיד אחת מ שבע הברכות — רפה אם מברכין ברכ ת אירוסין ונ שו אין ע ל השכר — רפה דין ברכ ת בתולים — רז אשה ,שאין בעלה מפרנסה והיא מלמדת תינוקות וכו׳ — ל ד אב אינו רוצה לזון את ילדיו ,מפני שהם יותר מבני שש — פט אשה ,שהוציאה ל מזונות משכירות בית בעלה — לא אדם ,שזן אשה מנדוניתה ,ובעל ה תובעה ממנו אחד פטירתה — רכה חיוב הבעל בכסות א שתו — פא מי שרוצה להוציא את א שתו למדינה אחרת — רב ,רפד מי שמבקש לו תואנה להעלות את א שתו לארץ ישראל — שסה תקנה במי שרוצה לצא ת לארץ אחרת והוא נ שוי אשד — ,שמז מי שקבל על ע צ מו לא לישא אשד ,על א שתו וא שתו מורדת ע ליו — מה מי שקבל על ע צ מו שלא לישא אשד ,ע ל אשתו ונפל ה ל פניו יבמה — שעג מי שהתנה שלא לישא אשד ,על א שתו ו של א לקנות שפחה השנואה לה — רלד ,שעב דין מודדת ל ד ב ר מצוה — כח מי ש מונע ממשפחת אשתו לבא לטפל באשתו החולה — רלד אשה ששהתה תחת בעלה ולא ילדה ונתגר שה ו תובעת מאוהרה ונדונייתה — מא שומת הבגדים וד,בליות — שעז שומת התכשיטין והמלבושים — מד ,שעח אשד ,שנ שתמד בעלה ,אם יש להגבותה כתובתה בחייו — שעה גביית הכתובה והנדוניה מ עז בון הבעל — מג הבא לגר ש את א שתו ואין לו במה ל פ רו ע את כווובתה או נדונייתה — ר ,שסג ,ש עו יתומים ,שנתפ שרו עם האלמנה ל פ רו ע לה מקצת הכתובה בלא שבועה ,אם הפשרה קיימת — תכ אלמנה ,שנפטרה מבלי לה שבע שבוע ת האלמנה ,אם הבנים יורשים כתובתה — רט הבא לגר ש את א שתו ורוצה לה שביעה ע ל מה שהאמינה מאכילה ושתיה — שעב מי שכתב לא שתו נא מנות וכו׳ — ש ע ט ו מזונו ת הבנים אשד ,שפדתה עצמה במאוחרה בחיי בעלה ורוצה ליטול כתובתה אחדי מוח בעל ה לפני ב על חוב — טו גביית שטר חוב במקום ש ע בו ד לכ תוב ת אשה — דג מי שמת ו אין ב עז בונו אלא קרקע ו אל מנ תו לותה ואכלה — תכה אלמנה ,שיור שי בעלה רוצים ל מכו ר את בית אלמנותה — פד אלמנה שנתנה נדוני ה לבתה הגדולה ולא השאירה נכסים ל מזונו ת שאר ילדיה — נח המארס בת הניזונת מן האחין חייב במזונותיה וכו׳ — רנא מזונות הבת ,שנתחייב דודה לפרנסה וכו׳ — לג מי שמת והניח שני בנים וב ת וחצי חצר ומכרה הבת את החצר בלי הסכמת היתום — רפב מזונות הבת על מטלטלין כמו על קרקעות — שפא אלמנה ,שנתחייבה בקנין לפרנס את בניה ע ד שיגדלו — שעז מזונות הבנו ת אחר מיתת אמן — ד האב ,שהקצה נדוניה ל ב תו בחייו ונפטר וכו׳ — פד גרושה ,שהוציאה ל מזונו ת הבת — שסו אשד ,שהכניסה חצר בנדונייתה ומתה ,ואביה מערער על כך — שפ מי שהכניסה לו א שתו חלק ב חצ ר בתורת נכסי צ אן ב רזל וה שכירו ואח״כ תבע את דמי השכירות — ה יבמה ,שתובע ת כתובתה עקב ידיעה שמת היבם — מ בעל ,שרוצה לסלק מעליו אחריות הנדוניה — קב אשה ,שמכרה מנדונייתה בלי ר שות בעלה, אם יכול לנכו ת את הדמים מכתובתה — מד ,ר ל ב אשה ,שמחלה נדונייתה לבעל ה — יא ,ר לג אדם ,שהסכים ל העביר נכסי צ אן ב רזל לנכסי מלוג וכו׳ — רל ד אשה תובע ת מבעלה מה שהכניסה בנדונייתה ואינה כתובה בכתובתה ,ו כן מה שנתנה לבעלה במתנה — עב הבא לגר ש את אשתו ,אם יכול להוציא ממנה המתנות ,שנתן לה לאחר הני שואין — שע ב אשה קבלה שכר או מניו ומסרה לבעל ה ונתגדשה ,אם יכולה ל קבלו עכ שו בחזרה — נז מפ ת ח ה ת שו בו ת אדם התנה עם אשתו .שאם תמות בל א בנים ,יחזור חצי הנדוניה אל בית אביה, ואם תמות ותניח בנים ,תהיה הנדוניה ביניהם שוה בשוד — ,נר. איך שמין את הנדוניה ל עניו תנאי ההשבון — צט בעל ,שהוציא הוצאות ל בנין חצר ,שהכניסה לו אשתו בנדונייתה — שפב שומת הנדוניה ביו ת ר משויה לפי מנהג אלכסנדריה — רצ* בדין בת אצל האם — שסז אשד ,הממאנת ל טבול לנדתה ,אם נקראת מורדת או עו ב ר ת על דת — שסט אם הבעל טוען ,שאשתו שמשתו נדה ,והיא מכחישתו ,היש לה מאוחר או לא — שע אשה ,שלא טבלה ,וטוענת ,שבעלה בא עליה בעל כרחה — רל ד נוסח תקנת הטבילה — רמב אשה ,שלא היתד ,טובלת לנדתה ,אם יש לה כתובה — קפט אשד ,שלא היתה טובלת לנדתה ובעל ה ידע ושתק ,אם יש לה כתובה — שסח נשים ,שלא טבלו לנדתן ,ובעלי הן מרוצים, אם יש להן כתובה — שכא אלמנה התובעת נדונייתה ,אם צריכה לד,שבע על הטבילה — שעא גרושה התובעת מאוחרה ונדונייתה ,אם יוכל בעלד .להשביעה על הטבילה — יב ה ל כו ת ג י ר ו ש ין מי שגירש אשתו ,ואחר שנ שאת לאחר, הוציא לעז על ע די הגט — ג בית דין כפה אדם לתת גט והלה רוצה לב טלו בטענת אונס — קצו 193 מי שאנסוהו על ידי גוים לגר ש את א שתו — שסב גט שנכ תב כנוי השם בסוף השיטה והשם עצ מו בראש השיטה — שנ ט גט ע ל ידי שליח — שסא אשה שנמנעה מלקבל את גיטה והיא תובעת מזונו ת — קעא גט ע ל תנאי — שסא ,תכג מי שגיר ש אשתו סתם ואחר כך אמר ״לא גירשתיה אלא על מנת שלא תנשא לפלוני״ — שנח פי׳ גט בטל ,גט פסול ,וספק גירו שין — תכג החשוד על השפחה ודין מוציא שם רע — שנג קטנה ,שנתקדשה על ידי אביה ,ולאחר שגדלה ,נתקדשה לאחר ,אם צריכה גט מהראשון — שסד נערה ,שהתירו לה לחזור לבעל ה הראשון, אחרי שקבלה קידו שין מזולתה — מא היתר עגונ ה ע ל פי ע ד אחד — קפח היתר עגונ ה ע ל פי עדו ת גוי מסיח לפי תומו — רלא ,שג ,תכג היתר עגונ ה על ידי עדו ת ממניא זפתא — דמו דין קדושי הקראים וגירושיהם — שנא תקנה ב מנוי חכמים ,הממונים על סדור גטין וקידו שין בכפרי מצרים — שמח ה ל כו ת י בו ם ו ח לי צ ה אם מצות יבום קודמת בזמן הזה — ריח אם מת הולד תוך שלשים יום ו כבר כלו לו חדשיו ,אם צריכה חליצה — תנא ה ל כ ו ת סו ט ה נ שואי גרו שה למי שנח שד עליה — שנב פ פ ר קדושה ה ל כו ת אי סו ר י בי א ה מותר לאדם לי שא את אשת בן אחיו — ר פ דין שבעה נקיים לנדה — תנט על המנהג ,שלא תגע הנדה בשום מאכל ומשקה ו כ ו ׳ _ ק י ד בביתה כל שבעה ימי אם תשב האשה נקיים — שב אין הבא על חייבי ל אווין לוקה אלא אם כן קידש — שמה סריס אדם ,שנשא עקרה ,אם חייבים בית דין להוציאה — שמו פתיחת החרם ע ל כהן ,שנשא גרו שה — שמט תקנה ב ענין ני שואי בן מדינה אחרת — שמז אשה ,שמתו לה שני בעלים ורוצ ה להנשא שוב — טו יבמה ,שמתו לה שני בעלים ,אם תתייבם או תחלוץ — ריח אלמנה ,שאינה רוצ ה ל דו ר בבי ת אלמנותה עם חורגה מפני החשד — פד בחור ,שמתייחד עם שפחה יפת תואר ,אם מוזהרים להפרישם — ריא אם מותר למסור מעות לגוים ,שיקנו צאן, והם מסרסים הזכרים ואין הבכור י דו ע — 194 ת שו בו ת ה ר מ ב״ ם ה ל כו ת מ א כ לו ת א סו רו ת יין ,שנדרך ונ מצ או בו תולעים — קעה ניקור פתילות של חלב — רגב שוחט ,שנמצא סכינו פגום אחר השחיטה, אם חייב לשלם — תלה מהו לב של כחל עז ,שלא ילדה ,עם ב שר — קמג קיבה ,שלא נמלחה ונתיבשה ,אם מעמידין בה חלב — שיט דין כלאי הכרם של גוים — קל יין ,שדרכוהו ישמעאלים — רסט כוסות של חרס ,מתי יש להן תקנה — שיז אם מו ר ץ לעם הארץ ביטול האיסורים בששים — קמג אם ע צי ערל ה מו תרין בהנאה — קצ כל שאינו עולה ע ל שלחן מלכים — שיח ה ל כו ת ש חי ט ה עיקור הסימנים כיצד — קלב נטלה ירך וחלל שלה ,טרפה — קעו נ שברה המפרקת ו רו ב ב ש ד עמה — קעו שוחט ,שגונב ב שר ומזלזל בשחיטה ובבדיקה — קעג עוף ,שנ ש תנו איבריו הפנימיים — ק ע ד עוף ,שנ שברה רג לו מן הארכובה למטה — שטז בהמה ,שניטל לחי העליון שלה — שטו שוחט מוחזק בכ שרות ,שיצאתה טריפה מתחת י דו — ש י ד ספר הפלאה ש בו עו ת ה ל כו ת מי שטוען שאין לו מה לשלם ,ו ב על דינו תוקפו יבדיני גוים ,אם יכול ל ה שבע, שאינו חייב לו כלום — תי אחד ,שנ שבע ,שלא להתפלל ,כא שר שליח צ בו ר פלוני עו ב ר לפגי התיבה ,ואחר כך נתחרט — רעט מלמד נערו ת ,שנ שבע ,שלא ילמד בנו תיו של פלוני ,ואחד כך נתחרט — ר עו מי שנ שבע ,שלא יפרוש לים ,והתחרט — שכז מי שנ שבע ל ב ע ל דינו ,שלא יתבעהו לעול ם לא ב שבועה ולא בממון — תיט ב ענין חרם ,שהחרימו על הרשות ו כ ר — שכט את מי מחייבת תקנה ,שנתקבלה בקהל — ר ע אם אפשר לקחת חומש ב תור נקיטת חפץ — סג מי שנתחייב שבועה לב על דינו ,כיצד נוסח הדברים — רמה מי שנ שבע ב שבת או ב א דונינו שמואל ,שלא יעשה ד ב ר פלוני — שלט ה ל כו ת נ ד רי ם נדר ,שלא אוכל ו שלא אשתה — קמז שני חזנים בבית הכנסת אחד ,ונ שבע האחד, שלא להשתתף עם השני ,האם ה שבועה קיימת — קט קהל ,שהחרים על מי שיתפלל ,כ שחזן פלוני עו ב ר לפני התיבה — קפג מי שנדר ,שלא להשיא בת לפלוני וכו׳ — רלח נ שבע ,שלא ישתה יין ע ד זמן פלוני, ובינתיים יש שבתות וימים טובים — שלט מי שנדר לתת לעניים סך מה ונתחרט בו — שלא מי שנ שבע ,שלא יעשה ד ב ר מסוים לעולם — שכח כל הנדרים וה שבועו ת שמעו — שכו האב ביום מיפר ה ל כו ת ע ר כ ין ו ח ר מין המקדיש ע ב דו ו שפחתו — שמ פפר זרעים ה ל כו ת למי כ ל אי ם מפד .של צמר על מכנסים של פ שתן — קפה ה ל כו ת מ תנו ת עניי ם אם ד שאין בית דין ל מכור נחלה של הקדש — רו מי שקנה נחלה של הקדש ופדאוהו מידו ,אם מנכים השכירות — רו שאין לו האם מותר למסור הקדש נכסים — רו אדם .שהעתסק בשדה של הקדש ,ובית דין רוצה שיעשה ח שבון — נ ד על גביית ממון להקדש עניים בכפייה — שמא ה ל כו ת ת רו מו ת ב ענין מירוח הגוי — שלז 195 מפ ת ח ה ת שו בו ת אם השפחה יכולה ל ה פ ריז חלה — צח כלי ,שנתב של בו תרומה ,אינו צריך הגעלה — שמד ה ל כו ת מ ע ש ר על חיוב המעשר בזמן הזה ב אר ץ ישראל — שלו ב ענין חיוב המע שרות במה שזורעים הגוים בארץ ישראל ובסוריא — קכט ה ל כו ת מ ע ש ר שני ונ ט ע ר ב ע י מאימתי תתחייב הערלה — שלח ה ל כו ת ב כו רי ם אם גר יכול לומר או״א וכיו״ב — ר צג ב ענין שתי חלות של אנ שי צו ר — קלא ה ל כו ת ש מי ט ה ו י ו ב ל מאימתי מתחילין ל מנות לשמיטות — שפט אם השמטת כספים נוהגת בזמן הזה — קצח שני אנשים ,אשר האחד היה חייב לחברו, ונ שבע שלא יקבל על ע צ מו דין שמיטה — רפה אחד הלוה ל פו עלו ,והלה אינו זוכר אם פרעו ,האם חל ע ליו שמיטה — רמז כתובה ונדוניה בשטר ,אם שביעית משמטתן — יד ,רא ,דלג אם מלוה על המשכון משמטת ב שביעית — קצז פירוש פרוזבול המוקדם והמאוחר — ריז חוב אשר פ ר עונו ל שעורין וב א מצע חלה שנת השמיטה — רמא המוציא שטר חוב ו כבר עבר ה שנת השמי טה — נט מי שאנסוהו על ידי גויט לכ תוב שטר ע ל חוב ,שעברה ע ליו השמיטה — עו השמטת חוב היתומים — רה ב ענין ״יתומים אינם צריכים פרוזבול״ — שצ פפד מרבנות ה ל כו ת ב כו רו ת אם הכהנים חייבים ב מע שר בהמה — קמו שגגו ת ה ל כו ת השתחויה בפישוט ידים ורגלים ,אם הצדוקים מודים בה — תמו פפר טהרה ה ל כו ת טו מ א ת מת אם יש חילוק בין מתי מים למתי י שראל ובין קבריהם ל ענין טומאה — קמה ה ל כו ת כלי ם בדין טומאת תנור וכיריים — קצ פפר גזילוין ה ל כו ת נז קי מ מון הפורץ גד ר לפני בהמת והזיקה — תלב המוסר בהמתו ל שומר חנם וכו׳ — תלג חבירו ויצאתה ה ל כו ת ג ני ב ה מי שקנה מהשוללים ספדי קודש ,אם חייב להחזירם — רט מי שנחשד ב ע ד אחד ,שגנ ב צ רו ר כסף, שהיה טמון בקרקע — תלד ה ל כו ת ג ז י ל ה ו א ב ד ה מי שיצאתה ע ליו שמועה שמת ,ו ב או בניו לגבו ת שכירות החצר של מורישם ,ומורשה אביהם טוען ,שהוציא לתקון החצר — יז שותף בנחלה ,ש תבעו הו ב שכירו ת ו טען שהוציא ל בנין — עה שותף ,שהוציא ל בנין ב ע ד חלקן של נשים, אם יתחייבו בזה בעלי הן — צ שותף ,שהוציא ל בנין האחוזה ,בז מן ש שותפו היה ע מו בעיר ,אם יגבה בלא שבועה — פב שותף ,שהוציא ל בנין ולא תבע שותפיו קרוב לכ ׳ שנים ,אם יכולים יור שיו ל ת בו ע תחתיו — תטז ה ל כו ת חו ב ל ו מזי ק עסקא על תקון הגוים ,ש ת בעו יורשי המתעסק בדיני גוים וכו׳ — כו גוים ,שהחרימו כלים של יהודי ומכרום — נ ב מי שגרם ל ח ברו הפסד על ידי גוים ,אם חייב לשלם — תט שני שותפין ב חצר ובה שתי דירות והשכיר אחד דיר תו לגוים ,החייב לשלם ל ח ב רו הנזקין — צ ב ה ל כו ת רו צ ח ו ש מי ר ת נ פ ש דקל הסמוך לר שו ת הרבים ,אם מותר ל עו ק רו משום חשש סכנה — קיב 196 ת שו בו ת ה ר מ ב ״ ט ספר ל,נין ה ל בו ת מ בי ר ה מי שקנה ר ביע חצר ב שטר ונפטר ואמו לקחה השטר ובו׳ — פ דינו של שטר ,שנמסר לםרסור והלה מת, ו בעליו תובעים או תו מיור שי הסרסור — עב אשה מחלה על המאוחר שלה מחמת אונם שפה ר אובן הפקיד אצל ש מעון והלה כפר בו ,אחר כך נתפ שרו ,ולפני הפשרה מסר ר או בן מודעא — תז מי שקנה דירה בעדים ושטר וקנין סתם, והמוכר טוען ,שהמכירה היתה ע ל תנאי — תב מי שמכר חלקו ב חצ ר לז מן קצוב ואחר ע בו ר הזמן הכחיש הקונה ב תנ אי הנזכר וטען, שקנה לחלוטין — תג ב ענין קנם שידוכין ,שנתחייבו בו ,וחזר בו אחד מהם — מט ,עא ,פה ,פט ,קצט ,רלז, רפא ,שלא ,שפו ,שפז משודך ,שנתחייב בקנס ונאנס מלבוא בז מן הקבוע לני שו אין — פ ח מי שקנה חתיכת ב ד ואחר זמן טען ,שיש בה מום — רעה אלמנה ,שמכרה חצי חצר באחריות ו כ ד ו שוב מכרה אותה לאדם אחר — לט נשים ,שמבדו דירה באחריות ,וסילקו גויים את הקונה ,אם חייבות בא חריו תן — תיח נשים ,שמכרו קרקע באחריות ,ויצא ע ליו ע רעור ,אם יתחייבו הבעלים באחריותן — ט שכיב מרע ,שצוה חלקו בבי ת לאחיו ,האם הטרקלין בכלל — חכו אדם קנה סחורה ורוצה להקנותה ל בנו ,כדי שהלה ישלחנה לפוסטאט — ר לו נער ,שהעידו עליו ,שהוא בן ט״ו שנה ,אם צריך בדיקה לקנין — קסח בת ,שנתחייבה לאמה עשרה דינ רין בשטר, וכ שנתבעה לדין ,טענה ,שב שעת חקנין מיתה עדיין קטנה — ש פ ג אם ר שאין עדי הקנין ל ב תו ב שטר מבירה ע בו ר אשה שלא בר שות בעל ה — ק צ ב ב ענין תנאי ההשבון ,אם אשה נתנה כ תוב ת ה במתנה לאדם אחר — שעד אדם מ שכן נכסי צ אן ב רזל בלי ידיעת האשד — .ס ה ל כו ת ז כי ה ו מ תנ ה הכותב נכסיו לאשתו, אפוטרופא — תכג לא עשאה אלא אשה נתנה נהלתה לבנה הקטן ,אם יוכל הבן הבכור ל עכב — כג מי שצוה בחייו לתת סך מה לב תו לכשתשלים י/׳ ג שנה ותנשא ,ונפטרה הבת ב עו ד ה קטנה — תכז מי שצוה מחמת מיתה ואחר כך הבריא קצת — קח מי שצוה ,שיש ל ד או בן תביעת מ מון ע ליו ועל שותפיו בחנות ,אם יתחייבו היורשים או השותפים — רכח אשה טוענת ,שאחותה צותה זהב ,שלא ידע איש על מציאותו — רכט ה ל כו ת ש כני ם שני שותפין ,שאחד מסכים לגו ד או אגוד, בתנאי שהשני יתקן מד .שהחריב — רע ה אם כופין ל מכור בדינ א דגו ד או אגוד במקום שדרכן להשכיר — פב חצר ,שנפל בירו שה לפני כמה אנשים ,ו ת ב ע אחד מהם ״או ת שכירו לי הכל או ת שכרו אתם ממני״ — צ ד חצר ,שנפלה בירו שה לכמה אנשים ,ואחד רוצה ל ת בו ע חבירו בדינ א דגו ד או אגו ד — ב שותפים בדירה ,ש תבע האחד ״מכור לי חלקך או קנה ממני״ — שצא שותף ,ש העביד חלקו ע ל בניו הקטנים ,אם יתחייבו הבנים בדינ א דגו ד או אגו ד — י, קסט (ותוס׳ עמ׳ )669 שותפים ,שחלקו חצר והתחייבו ל בנו ת כו תל המחלק ביניהם ו ב ר — ש»• בין גנה לגנה סגי בע שרה טפחים — שצד. שכנים ,שרצה אחד מהם להגביה עליי תו שעל יד הכותל המשותף ,והשני מעכב — שצז אם מותר לאחד מ שותפי החצר לע שו ת בה חידוש שלא ע ל דע ת האחרים — צ ז אם יכולים שאר השותפים לעכב ,שלא ירבה אחד מהם מספר הדיירים ב חצ ר המשותף — שני שותפיט בבי ת המשותף ,היוכל ל מנו ע ח ברו מלהו שיב ק רו ביו ע מו דרך משותפת ל שני שכנים והאחד לע שו ת עליה תקרה ו ח ב רו מעכ ב — יג האחד — ק סו רוצ ה שצח מפ ת ח ה ת שו בו ת אחד חפר בו ר ו על ידי כך נ תע רע ר ה הגדר של ש כנו — ר כו חלק מהשותפין ב חצ ר ת ב עו זכות דינא ד ב ר מיצרא ,האם יש ל שותף אחר גם כן זכות זו — ק צ ד שתי יתומות עניו ת ,שיש להן חלק ב חצ ר ב שותפות עם ישראל ,אם ר שאיות ל מכור חלקן לגוי לצור ך נישואיהן — ז אשר ,יש לה נחלה ב שו תפו ת עם יהודים והוצרכה למכרה ב שני הרעב ולא מצאה תוכל למכרה שיקנוה ,אם יהודים, לגוים — כא שותף עני רוצה ל מכור חלקו לגוי ,כי היהודים נותנים רק שליש שויו — מד ,שצד שותף ,שעבר והשכיר חלקו בגוים — קע האם ב שכירות יש דינא ד ב ר מיצרא — רלה היש הבדל בין גברים ונשים ל ענין זכו ת של דינא ד ב ר מיצדא — מב ע ד מתי יש ל ב ר מצד זכות המצרנות — מב, 0ב האם לקטן ,כאשר גדל ,זכו ת של דינא ד ב ר מיצרא — ע ש לו חין ו שו ת פין ה ל כו ת ר אובן שלח ביד ש מעון סחורה למסור למשפחתו ,והלה מכר אותה — רמח אב ובנו ,שהיו סרסורים ,והבן קבל סחורה וברח ,ואח״כ תבע אחד מאביו — רפג מי שמסר חפץ ל שני יהודים ל הוליכו דדך נהר נילוס והו שלך בנהר ו כ ף — תה אם מותר ל מנו ת מורשה — לז ,ר עב ,תיא הרשאה ,שהיה חסר בה ״ולית לנ א למימר לך לתקוני שדרתיך ולא לעוותי״ ,אם לקויה או לא — 0ג שותפות ב חנו ת של משי לשם מניעת התחרות — קה אם יכול אחד מח שותפין ל ת בו ע חבירו ז מן בתדך אגו ד או דגו ד בדינא השותפות — שצב 197 שותפות בבית המטבע ו תו ב ע האחד ,שיעמיד לו ח ב רו ח שבון על הריוח — פג שעבר מתעסק, ונפטר — צד, על תנאי ההתעסקות אחד ,שמכר סחורה שב שו תפות בלי ידיעת השותף האחר — רעז חלוקת הריוח בין השותפים ,שהאחד מהם לא היה לו חלק בקרן — שצט עסקא ,שהתנו עליה ,שבעל הממון נוטל שגי שלישי הריוח בלי אחריות בהנוסד — ע ח עסקא על דרך ההתעסקות הגוים ,שצוה ב על הממון לתת חלקו לעניים ו כ ר — ל ב ב ענין עסקא ,שב על המעות טוען ,שהמתעסק נפטר ,ובא ל ת בו ע נכסיו שתחת יד מור שתו — כט ב ענין עסקא ,שהמתעסק נפטר ,וב עלי המעות תובעים מנכסי מור ש תו — כ ה בעל הממון תובע חלקו מיור שי המתעסק, אם חייב להודיעם ע ל מה שבידו — לה הבא להוציא מיד היורשים חלקו בעיסקא, אם צריך להביא ראיה ע ל מיתתו של המתעסק — כ שותף ,שמת והניח ילדים ,ועדים מעידים שעשה את שאר השותפין נאמנים ע ליו ועל יור שיו ופטורים מאלה ו שבועה וכו,, היכולים היתומים לה שביע את שאר השותפין — קז שותף ,שקבל סך מה ,חברו טוען ,ש קבלו על ח שבון השותפות ,והוא טוען ,ש קבלו ל פ ר עון חובו — מו שותפות בחנו ת ,שבאים לחלק ,ונפלה מחלוקת בעסק עפ ר בית מטבע וכו — ,מז שותפות ב מ מון והמתעסק טען ,שהפסיד מחמת אונם ,ונתפ שרו ,ואחד כך נו ד ע שלא הפסיד — ק ר אובן מסר מרגלית על יד ש מעון להראותה למומחה ונאבדה וכו׳ — נ ,רמט ספר משפטיה ה ל כו ת ש כי רו ת הדד ב חצ ר יתומים ב שכירו ת ויש צו ר ך ב בנין הכרחי ,ומורשה היתומים אינו רוצ ה לתקנה — כב שותף ,שהשכיר חלקו לז מן ידוע ,ובא ח ב רו ו ת בעו ב דין דגו ד או אגוד ,אם יכול הקונה להוציא את ה שוכר בתוך ז מן השכירות — שצג אחד התחייב לשלם שכירות של שנה שלמה, אם ל א יצא תו ך זמן קצוב — ר ל ט ב על חוב ,שמכר ספרי תרגום ,הממושכניט אצלו — מ ח 198 ת שו בו ת הר מב ״ ם ר אובן הפקיד אצל ש מעון ו ש מעון אצל ר אובן ואחר זמן פ שע אחד מהם — תד ה ל כו ת ש אל ה ו פ ק דון אחד הפקיד כרכום ואחר כך הוברר שחסר קצת — דמ מי שלקח על עצ מו אחריות להקדש ,אם חייב שבועה — רנז מי שהפקיד ממון ובר ח מפני הגוים וכו׳ — עט ה ל כו ת מ לו ה ו לו ה אשה ,שנ פלו לה כספים ,ויצא שטר חו ב על מוריש הכסף והכסף איננו ,איד משלמים לב על חוב — תיח בית דין ,שכ תבו מ מון של יתומים מלוה זקופה על ב ר י שראל וכו׳ — קצה מעו ת היתומים מותר לתתם לי שראל קרוב ל שכר ורחוק להפסד — קצ יהודי אחד הלוה ליהודי אחר וטען ,שזה ממון גוים ו שהגוי תובע רבית — סה אופני הרבית במכירת סחורה בהמתנה — נא, נג ,עד ,קא ,של ר אובן הוציא כתב ידו ע ל שמעון ,שחייב לו כסף ,ו תו ב ע מהיורשים לשלם — נו אחד תובע מנכסי היתומים כסף ,שהוציא לצרכי קבורת אמם ומזונותיהם — רכט מי שפרע כסף גולגול ת א ב ע ד אחיו ומת האח ,אם יוכל לגבו ת מ עז בונו מה שפרע — כד אלמנה רוצה לגבו ת כתובתה ובית דין רוצה ל מכור את החצר ,שהשאיר הבעל ,ויש יתומים — סד לוה ,שהלך חוץ למדינה והניח קרקעות ,אם גוב ה מהן ב על חובו — תיז אחד הוציא שטר חוב לפני יור שין ורוצ ה לה שבע — רס אם חייבין לשלם לפי המטבע בע ת התביעה — רכג אחד כ תב שטר מזונו ת לא שתו ונתפייסו ,אם חייבין ל קרוע השטר — שסו מי שנתחייב בדיני ישראל ,אם יכול הבעל חוב ל ת בו ע ממנו גם שטד בגוים ע ל זה — קצג עדים ,שחתמו על שטר ואינם מבינים מה כתוב בו — סא דין שטר של עיסקא על תיקון עסקת הגוים וכו׳ — ת שטר שכירות בדיני גוים ,אם מועיל או לא — תח שטר ,שכתוב בו בלא טפיסת טופס — תיד ה ל כו ת טו ען ונ ט ען ר אובן מסד ל ש מ עון איסטיס ונ אב ד מחמת אונס ,ש מעון טוען ,ש קבלו ב תור ת עיסקא, ור אובן טוען ,שנ תנו לו ב תור ת מקח וממכר — צא ,צג הנתבע בהלואה טוען ,שלא קבל הממון ב תורת הלואה ,כי אם ב פ ר עון חובו — פו שותפות בבית המטבע ,שהאחד מכר ,והשני טוען ,שלא קבל מאומד — .תא אדם ,שנ תברר מצואת אביו שהיו חייבים לאביו ,מה דין השבועה — סח ר אובן היה נו תן ל ש מ עון סחורות למ שלוח, ופעם נ תן לו הלואה ,החזיר ש מעון מקצתו וכו׳ אח״כ נפטר ש מעון ,ונ תדיינו ר אובן ויור שי ש מעון — פז שותפים ,שמתו ,אם יכולים יור שי האחד להשביע את יור שי האחר על הוצאות, שהוציא מורישם — צ ב מי שמת והניח אשתו מעובד ת ,אין היתומים יכולין להשביעה ע ל מה שצוה להם אביהם — תכח מנה לי בידך והלה אומד :איני יודע — תטו כופר הכל ,שנ שבע ,ואחר כך ב או עדים — תיג אחד התחייב להחזיר זהב ו שכר עבוד ה בתשלומים ל שיעורין ו כ תבו בזה שטר וכו׳ — דמא מי שהוציא מ מונו ע ל ההקדש ב בנין וכו׳ ודין השבועה — שמב מי שהודה ,שיש בי דו ממון יתומים ,ואחר כך חזר בו — דכט בדין טוען וחוזר ו טוען מכח שמיטה — תיב יתומים ,שמצאו ספר אביהם אצל ר אובן והוציאוהו מתחת ידו וכו׳ — תכט שותף ,שדר ב חצ ר יתר מכדי חלקו ,ותבעוהו על תוספת הדירה והוא טוען שמחלו לו ו ,לז ,צ ב ענין שכירות חצר של קטנים הממושכנת לבעל חוב — קג יורשים הבאים להוציא חצר מורישם מתחת יד המחזיק בו ב טענ ת חוב — קד שותפים בבית והדר ב מדור התחתון טוען חזקה על מדור זה — רכז ה ל כו ת נ ח לו ת מי שמת בלא צואה ו אין לו יורש ,מה יע שו ב עז בונו — ת כ א מי שנכנס ע ר ב ב ע ד ממון ירושד .שלא נו ד ע יור שו ,שיוציאוהו לפדיון שבוים — תנ ב מפ ת ח ה ת שו בו ת מי נקדא ראוי ליר ש — תכב בת השפחה ל ענין ירושה — קו אם מוציאים ירושה ע ל פי עדו ת ע ד מפי ע ד במות המוריש — יח בדין שכירות במי שיצאתה ע ליו שמועה שמת — ל יורשים ,שהחזיקו ,וב א יורש אחר ל ת בו ע חלקו — ח ,רל 199 אחד מהיורשים ,שמכר ספרים ,והיור ש השני מע רע ר — עז אם ראוי להעמיד אפוטרופוס ליתומים כדי למכור חצר במקום המסוכן לגוים ולקנות בד מיו חצר ב שכונ ת היהודים — תלא אפוטרופוס ,שמינהו אבי החומים ,שהכחישו עדים טענותיו ,אם נסתלקה בזה נאמ נו תו — תל פפר שופטים ה ל כו ת סנ ה ד רין חזן ,שיצאה ע ליו שמועה רעה ,אם אפשר להסירו ממ שרתו — קיא דיין ,שאינו מבין ל שון ב עלי הדין או ל שון השטר — שכב אין לדיין לל מד את ב עלי הדין מה שיטענו — &ז אין לדיין ל דון לא שונא ולא אוהב — לו מי שיצא ע ר ב להביא את ב עלי הדין לפני בית הדין ביום קבוע ,ולא ב או — שפח דיין שמסר דין לגוים — א בית דין ,שהודו ל י לו לדיני גוים — חח מי שאין לו עדים מישראל ,רק עדים גוים והרשאה בגוים ,אם יוכל ל ת בו ע בערכ או ת של גוים — כז ה ל כו ת ע דו ת אם עדי קנין ר שאין לכ תוב שטר ,כשהמתחייב טוען ,שבאו ע ליו בדמיה — טז מודעה לאונסין מקויימת בעדים ,שבא אחד מהעדים להכחיש ע דו תו — רנ שטר מחילה סתם ועדי הקנין מעידים, שהמחילה היתד ,בתנאים ידועים — תנד שטר ,שנאבד ,והעדים זוכרים ,אם יכולים ל כו ת בו מחדש — יא ,דלג המותר לקבל מן עדי המושב תוספת ע דו ת אחרת במה שכבר חתמו בו — ר ל ג נסיון לבטל ע דו ת ב טענת השטות — א ה ל כו ת א ב ל חזן ,שהוא אבל ורוצה ל ע בו ר לפני התיבה — סז אין קורעין ואין חולצין ואין מברין אלא קרוביו של מת — רנז ה ל כו ת מ ל כי ם היש להרשות העלאת עצ מו תיו של מת לארץ ישראל — קטז האם מותר ל מול גוים — קמח דין גוי ,שעוסק בתורה — קמט כיאור מאמדי התלמוד אחת ארוכה ואחת קצרה (ברכו ת יא א) — קפב ,רסב וכל העושה שלא לשמה נוח לו שלא נב ר א (ברכו ת יז א) ! לעו מ ת :לעול ם יעסוק אדם בתורה וב מצו ת אע״ם שלא ל ש מ ד ״... (פסחים נ ב) — תנה הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים (ב רכו ת לג ב) — תלו כל שהחזיקו עו לי ב בל מארץ י שראל ו ע ד כזיב ( שביעית פ״ו מ׳׳א) — קכז לא נאכל ולא נ ע ב ד ונאכל ולא נ ע ב ד ונ אכל ונ ע ב ד ( שביעית פ׳׳ו מ״א) — קכח היודע לח שב תקופות ומזלות ו אינו מחשב וכו׳ (שבת עה א) — קנ פלוגתת ר׳ יהודה וד׳ ש מעון במקלקל ( שבת קו א) — שא יש יליד בית שנימול לאחד ויש יליד בית שנימול לשמונה (שבת קלה ב) — קסד בחמש חמה במזרח ו ב ש ב ע חמה ב מ ערב וכו׳ (פסחים יב ב) — קלד חמה בראש כל אדם (פסחים צ ד א) — קלד איך היה נע שה הפיס בין הכד,נים ואיך מנו האצבעות (יומא כב א) — קכו משום דדיירי בארעא דחשיכא אמרי שמעתתא דח שיכן (יומא נז [ כ ך!] א) — תלז כל הברכות כו לן אע״פ שיצא מוציא חוץ מברכת היין והלחם (ראש השנה כט א) — רנג כשם ששליח צ בו ר חייב ,כך כל יחיד ויחיד חייב וכו׳ (ראש השנה ל ד א) — רנו 200 ת שו בו ת ה ר מ ב ״ ס בטלנין ממלאכתן בבי ת הכנסת ו כ ר(י רו ש ל מי מגילה פ״א ה״ו ע ב) — קכג אין קורעין ואין חולצין ואין מברין אלא קרוביו של מת ( מועד קטן כ ד א) — רנז אמר ר ב אחא ב ר יעקב שתין סבי הוינא (יבמות סד ב) — תלה כל היוצא במלחמת בית דו ד כו ת ב גט כריתות לא שתו (כ תובו ת ט ב) — תלט מעלין לכהונה על פי ע ד אחד (כ תובו ת כג ב) — תמ המקדש על תנאי וכנסה סתם (כ תובו ת ע ב ב) — שנז אמר ר ב הלכה כר שב״ג ול או מטעמיה (כ תובו ת פג ב) — תכד שלשה שהטילו לכיס (כ תובו ת צג א) — תמא אלמנה הניזונת תנן או ניזונ ת תנן (כ תובו ת צה ב) — תמב ההיא בצוד ת א ו כ ד (כ תובו ת צז א) — תמג חייב אני לד מנה ב שטר ו כ ר (כ תובו ת קא ב) — שפד מפני מה תלמידי חכמים אינן מצויין לצא ת תורה מביניהם וכו׳ (נדרים פא א) — קלה המודד חתנו ממנו הנאה והוא רוצה לתת לב תו מעות (נדרים פח א) — קיט מאי היא קדושה ואבדלתא הרי מו שבע עליה מהר סיני (נזיר ג ב) — קכ המוציא משום שם ר ע לא יחזיר (גיטין מה ב) — שס ל שון נגיחה ונגי פ ד׳( ב ב א קמא ב ב) — תנג, תנז כספים אין להם שמירה אלא בקרקע (בב א מציעא מב א) — תו אמד ר׳ יו חנן בשלשה מקומות שנה ל נו ר׳ יהודה אסור לו לאדם שיהנה מן מ מון חבירו (בבא מציע א קיז ב) — חמד נאמן ע לי אבא וכו׳ ע ד רב א טעמא דנפשיה קאמר (סנהדרין כד א) — תמה ,תנו ענין יוצא תיבה (סנהדרין קח ב) — תנה ת״ר י שראל מל את הגוי לשם ג ר (עבוד ה זרה כו ב) — ק מ ח שכור אל יודה (כריתות יג ב) — שכד ככד של תרומה שנתונה על גבי הדף (נדה ד)! לעו מ ת :קורדום שאבד בבי ת הבית טמא (פסחים י ב) — שמג ענייניה שוניס נ ע נ ין ספר שעוד קומה — קיז ב ענין תנוע ת השמש בג לג ל המזלות — קלג פירוש הפסוק ׳׳שוק התרומה וחזה התנופה׳׳ — קמד אם מותר ל שמוע שירה עם שידי האזור הערביים וזמר — רכד איך מונים שלש עשרה המידות — רסז ב ענין השתייה על מיני זמר — רסט במנין המצות שאור ודב ש במצוד! אחת ואתנן ומחיר בשתים ו כ ר — תמז הערה כללית על ספר המצות — תמז אם הישמעאלים הם עו ב די עבוד ה זרה — תמח איך להתנהג עם הקראים — תמט מפ ת ח ה ת ל מו ד תלמוד בבלי ב ד כ ו ת :ד ,ב ! * 379ו ב <546 ,342ט ב 1468 י ב ! 492יא א ! 493 ,331יא ב 1551 ,466 ,332 יב א ! 557 ,495 ,466 ,343יב ב 1 332יז א t 737 יט א ( 733,193עי׳ הוספות ותיקונים)! כ ב ! 556כד א ! 602 ,400נ ד ב ! 483כו א ! 468 כז ב ! 281ל ב ! 491לא א ; 491 ,380לא ב <369לג א ( 603עי׳ הוספות ותיקונים) ! לג ב 1714ל ד א ! 548לו ב ! 347מ ב ! 466מא ב ! 713 ,376מג א ! 554/55מה ב ( 471עי׳ הוספות ותיקונים)! מז ב ! 522מח א ! 556 נג ב ( 474עי׳ הוספות ותיקונים) 1נ ד א ,338 375 ד מ א י :פ״ו מי׳׳א ** 241 כ ל א י ם :פ ״ ח מ׳׳א 245 ש ב י ע י ת :פ״א מ׳׳א ! 229פ״ו מ״א ,230 ,228 ! 233פ״ד! מ״ב ! 231פ׳׳ט מ״א ! 232פ״י מ״ב ! 690פ׳׳י מ׳׳ג 690 ת ר ו מ ו ת :פ״א מ״א ! 163פ״א מ״ג ! 163פ״ג מ״ד ! 164פי״א מ״ח 616 מ ע ש רו ת : ותיקונים) פ״ה מ״ה 239 (עי׳ הוספות ח ל ה :פ״ב מ״א ! 241פ״ד מ״ז 24 0,23 8 ע ר ל ה :פ״א מ״ח ! 347פ״ג מ״ה ! 347פ״ג מ״ט 243 ב כ ו ר י ם :פ״א מ״ד 550 ש ב ת :י א ! 567יב ב ! 369יג ב ! 739,439יח ב ! 562יט א ! 568יט ב ! 563כא ב ! 445כג א ! 603/05כ ד ב ( 395עי׳ הוספות ותיקונים) ! לג ב ( 65עי׳ הוספות ותיקונים) ! לד א ! 567 מב א ! 563נ א ! 611נד ב ! 280נה ב ! 192 סה א ! 399סו ב ! 399עה א ! 285עט ב ,264 ! 545פב א ! 387פה א ! 497פט א ! 299 ,544 צח א ! 574ק ב ! 569 ,560קא א ! 569קג ב ! 544קד ב ! 258קה ב ! 728קו א <559קיא א ! 611קיג א ! 539קטז א ! 730קיז ב 1 577 קיט ב ! 592,327קכב א ( 5 6 9,48עי׳ הוספות ותיקונים)! ק ל ד ב ! 566קלה ב ! 312ק ל ז ב ( 601,563/64עי׳ הוספות ותיקונים) ! קלח א !564קלט ב !392,391קמג ב ( 564עי׳ הוספות ותיקונים) ! קנג א 577,558/59 ע י ר ו ב י ן :ט א ! 555יז ב ! 571לא ב ! 503 לב ב ! 560לד ב ! 560מ ב ! 375מא ב ! 567 מב ב ! 568מג א ! 567מד .ב ! 567מי א ! 567 נא א ! 570נג א ! 721סג א ! 592סד ב ! 592 צה א ! 539צו ב ! 539צז ב 559 פ ס ח י ם :ז ב ( 602 ,541 ,343עי׳ הוספות ותיקונים) ! ט א ! 279י ב ! 615יא ב ! 251 יב ב ! 461 ,251כב ב ! 592כז א ! 345נ א ! 340נ ב ! 737 ,496נא ב ! 572צד א ! 252 קא א ! 540 ,394 ,338קא ב ! 339קיג ב ! 194 קכא ב 271 ש ק ל י ם :פ״א מ״א ! 245פ״א מ״ב ! 245פ״ח מ״ד 609 ר א ש ה ש נ ח :ט ב ! 610י א ! 610יב ב ! 235 כט א ! 463כט ב ! 463 ,375לג ב ,394 ,393 ! 469לד ב 484 ,472 ,469 ,394 י ו מ א :יא א ! 607יט ב ! 721כב א ! 227כב ב ! 226כג א ! 227כה א ! 226לז א ! 511מ ב ! 496נו א ! 716ע ב א ! 538עג ב ! 213,212ע ד א ! 214פד ב 561 ס ו כ ה :לד ב ! 580מז א 603 ב י צ ה :ג א ! 568,235ד ב ! 222ה א ! 597טו א ! 392כא ב ! 577כג א 280 ת ע נ י ת :כא א 706 מ ג ל ה :י ז א ! 4 6 7 ,4 6 6י ז ב ! 4 6 6י ח א ! 4 6 6 יט א ! 297כ א ! 468כא ב ! 553כב א ! 256כ ד א ! 326כז א ! 519כח ב 5 4 6 ,3 0 9 מ ו ע ד ק ט ן :טז א ! 591יז א ! 193יח.ב , 192 ! 715כד ב 476 ח ג י ג ה :יג ב ! 581יד ב ! 611טו א 493 י ב מ ו ת :ג ב ! 392ד א ! 654ד ב ! 538יג א ! 631יג ב ! 497 ,493יד א ! 597יד ב ! 631 טו א ! 631טז א ! 233כד ב ! 635 ,629לו ב ! 702לט א ! 651לט ב ! 655 ,654 ,388מא א ! 3מט א ! 623נ ב א ! 651נ ד ב ! 654סא א ! 278 ,277סא ב ! 731סב ב ! 705סד ב ,384 ! 717 ,385סה א ! 64סו א ! 662סז א ! 71עט * גמ׳ דף ה׳ עמ׳ ב׳ ,הובא בספר זה עט׳ .379וכן הלאה. ** משנה פרק ף משנה י״א וכו׳. 202 ת ש ו ב ו ת ה ר מ ב׳׳ ם ב ! 621 ,620פ ב 1620 , 106פב א 719 ,236 (עי׳ הוספות ותיקונים)! פד א ! 621פח א ! 698צג א ! 430 , 112קה ב ! 342קז א ! 633 קי א ! 634קטו ב ! 451קיז ב ! 62קנ א ב ! 628קכב א ! 628קכב ב ! 628קבד א 344 כ ת ו ב ו ת :ז ב ! 541 ,540 ,378ט ב ! 717טו ב ! 561יט ב ! 6 4 1 ,4 5 5 ,27כב ב ! 431כג א ! 132כג ב ! 718כד ב ! 720כה א ! 720 ,236 כה ב ! 720כט א ! 617לא ב ! 618ל ב ב ! 618 מז ב ! 91מט ב ! 642נג ב ! 458נ ד א ,71 ! 660 ,650נ ד ב ! 659 ,649נז א ! 458נט ב ! 71סא א ! 588 , 198סג א ! 357 ,40סג ב ! 646סד א ! 654סה ב ! 109סז א ! 547ע ב א ! 6 4 5,59 0,34 5ע ב ב ! 634עג א ! 633עט א ! 694עט ב ! 662 , 160פ א ! 161פ ב , 161 ! 166פג א ! 91פג ב ! 702פד א ! 36פו ב ! 660פז א ! 697 ,660 ,650 ,547 ,408 ,68 פז ב ! 159פח א ! 38צא א ! 5צג ! 720/21 צד א ! 689 ,57צה ב ! 721צז א ! 722קא ב ! 706 ,663 ,661 ,643 ,642קב ב ! 642קד .א ! 645קז א ! 44קז ב ! 643 ,45קי א ! 359 קי ב ! 640 ,397קיא א 200 נ ד ר י ם :ד ב ! 596יח ב ! 596כב ב ! 728כז ב ! 687 ,372ל ב ! 598לג א ! 207לח א ! 207נה ב ! 189סב א ! 371ע א ! 431ע ד א ! 654,651 עט ב ! 594פא א ! 255פח א ! 205פח ב ! 205 צ ב 40 נ ז י ר :ג ב ! 611,212ל ד ב ! 724לח ב 724 ס ו ט ה :ב א ! 715יז ב ! 257כ א ! 261כ ב א ! 624כו א ! 64כז ב ! 635,629ל ב א ! 465לט ב ! 548מ א ! 311מח א ! 398מט כ 446 ג י ט י ן :ו א ! 228ז א ! 398ז ב ! 398י ב ! 677יד א ! 661יז א ! 701יט ב ! 350 ,661 כ א ! 511כג ב ! 164ל א ! 690לד ב ! 697 לה א ! 697לה ב ! 708לו א ! 690לו ב ,658 ! 690לז א ! 668לז ב ! 669 , 119לח א ! 387 לח ב ! 612לט ב ! 613מג ב ! 238מה ב ! 636מו א ! 636מז א ! 608 ,239 ,236מח א ! 661נ ב א ! 696 ,695 ,612נט א ! 717 ,256ס א ! 552 ,511 ,445 ,311 ,256סא א ! 731 ,729 0ב א ! 729עג א ! 654/55 ,653 ,652ע ד א ! 665ע ה א ! 6 3 7פ ב א ! 6 3 5פ ד ב ! 701פ ח ב 638 ,636 ,40 ק י ד ו ש י ן :ב א ! 631ה א ! 701ח ט ב ! 632יד ב ! 613כא ב ! 374כג כו א ! 60כח א ! 547ל ב ! 431ל ב לג ב ! 391מא ב ! 163סב ב ! 659מה ב ב ב ב ! 706 ! 205 ! 494 ! 680 עג א ! 621עו א ! 719עח א ! 619עט ב ! 719פא א ! 374פ ב א 7 3 , 5 3 ב ב א ק מ א :ב ב ! 738 ,735כא א ! 722לו ב ! 38לז א ! 662לח ב ! 644לט א ! 649נד .ב ! 711נו ב ! 711ע א ! 688 ,56ע ב ב ! 648צג א ! 479צ ד ב ! 352צז ב ! 397צח ב ! 687קב א ! 452קד ב ! 56קט א ! 698קי ב ! 280קיג א ! 372קיד א ! 10קיד ב ! 709 ,371קיח א 691/92 ב ב א מ צ י ע א :ג א ! 698ד ב ! 159מב א ! 683מז א ! 706נא א ! 702נ ו ב ! 671נח א ! 614נט ב ! 727סא א ? 277סא ב ! 600 , 121 סה א ! 117סה ב ! 681 ,678 ,601סו א ,665 ! 678ע א ! 352 ,345ע ב ! 346פא א ! 682 פד .א ! 716 ,255פו ב ! 717 ,494קא ב ! 671 קיג ב ! 638קיד א ! 278קיד ב ! 276קיז ב 722 ב ב א ב ת ד א :ב א ! 673ב ב ! 674 ,672 ג א 1 674 ,297ה א ! 675ח א ! 593ח ב ! 363 ט א ! 90יא ב ! 675יב ב ! 675יד א ! 289 יז א ! 402יח א ! 402כא ב ! 645כז ב ! 675 כח ב ! 98כט א ! 98לא א ! 689מ ב ! 657 מא א ! 705 ,669 ,408 ,403 , 176 , 174 , 119 מב א ! 709 ,425מב ב ! 160 , 127מז ב ! 664 מט ב ! 425קח ב ! 706קי ב ! 706קטו א ! 707קטו ב ! 490קל א ! 702 ,699קל ב ! 576 ,267קלא א ! 640קלא ב ! 700קלג א ! 166קלז א ! 707 ,656קלח ב ! 1קלט ב ! 48 קמו ב ! 144קנה א ! 325קנו א ! 702קנח ב ! 704קסט ב ! 113קעג ב 657 ס נ ה ד ר י ן :ה א ! 592ו ב ! 1כא ב ! 513 כד א ! 737 ,723 ,716כד ב ! 737 ,723כז ב ! 699כט ב ! 679לא א ! 690לג א ! 698לו א ! 717מ א ! 251נז א ! 284נט א ! 284סא ב ! 726פא א ! 522פו א ! 594 ,539פח ב ! 437 פט א ! 542צ א ! 591צט א ! 514 ,499צט ב ! 591קח ב 739 מ כ ו ת :ו ב ! 591יא ב ! 501 ,306כ ב ! 446 כג א 193 ש ב ו ע ו ת :טו ב ! 512טז א ! 668יט ב ! 624 כא ב ! 216 ,213לא א ! 520ל ב א ! 215לו א ! 597לח ב ! 696לט א ! 596מ ב ! 161מד ב ! 690 ,355 ,77מה א ! 689מו א ! 696מז ב ! 663מח א ! 709 ,82מח ב ! 709 , 128מט א 615 ע ד י ו ת :פ״ב מ״ו 563 ע ב ו ד ה ז ד ה :ח א ! 4 6 6ט ב ! 6 6 8י א ! 667 יא ב ! 222יז א ! 730כב א ! 360כו א ! 283 מפתח נ ו ב ! 730 ,282לג ב ! 587לח א ! 587נ ב ב ! 371נז א ! 515סב א ! 730סד א ! 727סד ב ! 283סה א ! 730ע ב א 680 ,68 א ב ו ת :פ״א מ׳ ,ח ! 520פ״א מי״א ! 437פ״ד מ״ו ! 315פ״ד מנ״ ב ! 715פ״ד ,מ״ז 514 ה ו ד י ו ת :ד א 724 ז ב ח י ם :צד ,ב ! 616צו ב 616 מ נ ח ו ת :כט ב * 299ל ב א ,544 ,297 ,265 ׳ ! 606לג א ! 607לד ב ( 543 ,267עי׳ הוספות ותיקונים) tלט א ! 538 ,266 ,265לט ב ! 218 מג א <391מד א 1540סב א ! 276סז א ! 609 סז ב ! 609קג ב 717 ח ו ל י ן :ג ב ! 732ה ב ! 731ו א ! 731י א ! 714יז א ! 374כ ב ! 324נ א א ! 324כ ד ב S325לב א s 324לז ב ! 584מב א ! 585 ,324 מו א ! 717נ ד א ! 583נו ב ! 323צג א ,460 ה ת ל מו ד 203 ! 461צ ד א 1522צח א ! 274קט א 1274 קט ב ! 274קיא א ! 274קיג א ! 588קטז א 588 ב כ ו ר ו ת :יא ב 610 ,609 ,238 ,237ז בט א ! 645לז א ! 714נ א 371 ע ר כ י ן :יב ב ! 666כא ב ! 638כב א ! 696,687 כט א 1 609ל א 647 ת מ ו ר ה :יא ב 324 כ ר י ת ו ת :יג ב 592 מ ד ו ת :פ״ד ,מ״ד 719 כ ל י ם :פ״ד346 , א ה ל ו ת :פי״ח מ״ז ! 277פי״ח מ׳׳ח 277 פ ר ה :פ״ג מ״ג ! 496פ״ג מ״ז 4 % ט ה ר ו ת :פ״ז מ״ו 615 נ ד ה :ד א ! 614לח ב ! 739נו ב 1 731נז א ! 731סד א 384 תלמוד ירושלמי ב ר כ ו ת :א ,א ב ג ! * 494א ,ח ג ג ! 558ד״ ג ט ג ! 553ז ,ב יא ב ! 338ט ,ד יד א 377 (עי׳ הוספות ותיקונים) ד מ א י :ה ,ט כד ד 608 ,237 מ ע ש ר ו ת :ה ,ד נא ד 240 ע ר ל ה :ג ,א סב ד ! 347ג ,ח סג ב 243 ב כ ו ר י ם :א ,ד סד א ! 550ג ,ג סה ג 311/12 ש ב ת :יב ,ד יג ד 262 ע י ר ו ב י ן :ג ,ד כא א 571 פ ס ח י ם :ד ,א ל ג 568 י ו מ א :א ,ו לט ב ! 721ג ,ו מ ג 606 ת ע נ י ת :ב ,ג סה ג 580 מ ג י ל ה :א ,ו ע ב ! 219א ,יא עא ג ( 545עי׳ חוספות ותיקונים) ח ג י ג ה :א ,ז עו ג 737 י ב מ ו ת :א ,א ג ב 281 ס ו ט ה :ב ,ד יח א 263 ,262 כ ת ו ב ו ת :ט ,א לג א 703 ,91 נ ד ר י ם :יא ,א מא ד 594 ג ט י ן :ב ,ג מד ב ! 262ג ,א מד ד ! 701ד ,ט מו ב 608 ,237 ק ד ו ש י ן :ג ,יד סד ג ( 716עי׳ הוספות ותיקונים) ב ב א מ צ י ע א :ג ,יא ט ב ( 683עי׳ הוספות ותיקונים) ב ב א ב ת ד א :ח ,ו טז ב ( 703עי׳ הוספות ותיקונים) ס נ ה ד ר י ן :ב ,א יט ב 192 ע ב ו ד ה ז ד ה :א ,א לט ב 611 * = פדק א׳ הלכה א׳(,דפוס ויניציא דף ב׳ עמ׳ ג׳) ,הובא בספר זה עמ׳ .494וכן הלאה. מפתח הר מב״ ם משנה תודה ה ל כ ו ת י ס ו ד י ה ת ו ד ה :ב ב «! 286ד יב ! 286ה יא ! 322ו ז 307 ה ל כ ו ת ד ע ו ת :א ! 715ב ו ! 522ד כ ! 307 ד,יג ! 5 2 2ו ד ! 728ו ח ! 1 9 0ז ב ! 5 2 3ז ז ! 522ז ח 522 תו ר ה :ב ג !645ב ד ת ל מו ד ה ל כו ת ! 7 3 ,5 3ה ג ! 592ה ו ! 500 ,342ו ! 342ו א ! 191ו ג ! 494ו י ! 593ו יא ! 547 ,514 , 194 ו י ב ! 5 9 2 ,5 1 4ו י ג ! 5 9 8ו יד ! 59 1,51 4ז א ! 193,191ז ד ! 579ז יא 50 1,50 0 ,306,305 ה ל כ ו ת ע כ ו ״ ם ו ח ו ק ו ת י ה ם :ב ה ! 500 נ ה ! 726טיג ! 3 1 9 ,7 0יא א ! 446יא ג ! 446 יא ה ! 321ב ו ! 446יב ז 446 ד׳ ל כ ו ת ת ש ו ב ה :א ד ! 322ג יד ! 500,190 ד א ! 217ה א 333 ש מ ע :א ה ! 331א ז ק די א ת ה ל כו ת ! 489 ,366 ,333 ,329א יא ! 329ג יט ! 602ד ה 581 ה ל נ ו ת ת פ ל ה :א ב ! 491ב יד ! 580ב יה ! 333ג א ! 469 ,468ג ו ! 476ג ז ! 469 ,307 ד ג ! 381ד ו ! 581ד טז ! 491ד יט ! 473ה ו ! 546 ,381 ,342ו ב ! 491ו ג ! 336ז א ! 334 ז ט ! 343ז י ! 5 5 8,55 1,33 3ז י ב ! 4 9 1 ,3 3 5ז יד !491ז יז ! 581ח ד ! 3 8 9ח ה ! 3 9 0ח ו !3 8 9 ח ט ! 5 4 8,48 3,38 9ח י 1 ! 483זי א ! 3 2 5י ו ! 491יא ב ! 546יא ז ! 309 ,308י איז ! 5 1 9 יב ו ! 554י ב י ג ! 295י ב י ז ! 444,337יב יח ! 256יב כג ! 552יד ג ! 311יד ה 548 ת פ ל י ן :א ד ! 264א ח ,297,265 ה לנו ת ! 545 ,542א ט ! 310 ,265א יא ! 605ב ח ! 298 ב ט ! 298ג ה ! 267ג ו ! 541,267ג יב ! 304 ג ט ו ! 268ג י ז ! 5 4 5ד ב ! 304ד ו ! 540ד ז 305,304 מ ז ו ז ה :ה ב ! 298ד.ג ! 298ו א ה ל כו ת 607 ה ל כ ו ת ס פ ר ת ו ר ה :ז ה ! 301ז ו ! 301 ז ח ! 298ז ט ! 300ז יד ! 552,511ט א ! 289 טי ! 2 9 5,29 4,29 3,2 61ט יא ! 2 9 4ט י ג | 5 0 4 י א ! 552 ,31 1,31 0,30 1י ד ! 314י ד512 . צ י צ י ת :א ו ! 538א ז ! 266,26 5 ה ל כו ת א ח ! 266א ט ! 266א י ! 538ב ז ! 539 ! 218ג ה ! 218ג ח ! 391ג ט 512 ה ל כ ו ת ב ר כ ו ת :א ה ! 340,329א ח ! 489 א י ! 463 ,396א יא 1 336 ,221א יב ! 554א יג ! 474א טו ! 6 0 3,37 5,22 1ב ט ! 5 4 0ג ו ,3 7 6 ! 377ג ט ! 376ג יא ! 376ג יג ! 337ד ד ! 337ד ה ! 338,337ד יא ! 376,337ה ז ! 337 ה טו ! 556ו ה ! 338ו ז ! 340ו!ט ! 340,338ח א ! 338ח יא ! 557י א ! 603י ג ! 340י ז ! 339י ט ו ! 3 3 8יא א ! 49 3,33 3י א ב ! 343 יא ה ! 541יא ז ! 343יא ט ! 602 ,272 ,270יא יא 1 602 ,601,272יא טז 604 ,221 ה ל כ ו ת מ י ל ה :א ג ! 313,312א ד ! 3 1 2ב ח ! 565ג א ! 6 0 2,60 1,27 2ג ג ! 377ג ו « 603 ג ז 284 ש ב ת :א י ז ! 5 5 9ב א ! 569ב כ ה ל כו ת ! 561ב כד ! 369ג ח ! 562ו טו ! 611ו יז ! 360ח ז ! 559יד ה ! 567יד ו ! 574 ,560טו, טו ! 569טו כ ! 569יז יד ! 58יז לו ! 58יט כ ! 391י ט כו ! 392כ ז ! 558כא א ! 564כ א ג ! 327כא יג ! 563כא יז ! 564כב ו ! 563כב יג ! 611כ ב כח ! 564כג ד ! 569כג ,יז ! 569 כז א ! 571כז ג ! 567כז יג ! 568כז יז ! 569 כז טו ! 569כט ח ! 339,338כט כג ! 197ל יב ! 369ל יג 568 ע י ר ו ב י ן :ב טז 5 0 3 ה ל כו ת ה ל כ ו ת ש ב י ת ת ע ש ו ר :ג ג 581 ה ל כ ו ת י ו ם ט ו ב :ג י ! 199ז א ! 579ז כב 579 ה ל ב ו ת ח מ ץ ו מ צ ה :א ה ! 460ח ב 579 ה ל כ ו ת סו כ ה :ד א 5 8 ה ל כו ת לו ל ב :זז580 ה חו ד ש :הו ! 222הי ה ל כ ו ת ק דו ש ! 222ו !286ט ג ! 250יב 250 ה ל כ ו ת ת ע נ י ו ת :א ז ! 602א י ! 306ב ה ! 306ה יד 400 ה ל כו ת מ ג י ל ה ו ח נ ו כ ה :א ח !219א יא ! 221ג ד ! 396ג ה 2 2 1 ,1 9 7 ה ל כ ו ת א י ש ו ת :א א ! 641א ב ! 631א ד ! 641ב ! 317ב יא ! 106ב י ב ! 106,105ב י ג = פרק א /הלנה ב /הובא בהוצאותנו בעמ׳ .286וכן הלאה. גב מפתח הר מב״ ם ! 325ב כ ב ! 3 1 7ג י ב ! 3 4 8ג כד ! 378ד יד ? 630ו א ) 637ו יז ! 665,637ז ח 634ן ז בג ! 634 ,633י ג 541 ,540ן י ד ; 540יב א ) 53 י ב ג ) 6 4י ב ד ) 9 1יב ו ) 702יב ט ! 703יב יא ; 6 5 9 ,5 3י ב י ד ! 1 0 9י ב י ז ! 6 4 4י בי ט ,4 5 ! 644,401י ב ב ! 4 4י ב כ ב ! 662,71יג ! 1 2 5 יגי ח ! 359יג יט ! 6 4 0יד ב ) 624יד ח ,40 ) 646,357יד יד <38 8,38 4,35 7י ד טז ! 4 0טו ה ! 623טו ז ! 62 3 ,6 4טו י ! 6 5 , 6 4טוי ד ! 6 4 טז א 662,649ן טז ב ! 71טז ד , 10 4,7 1 ,6 8 ! 6 6 0 ,6 5 9 ,6 5 0 ,5 4 7טזז m ! 5י א ! 6 9 7טז ב ! 30טזיט ! 677,650טז כ 6 6 0ן טז כ ב ! 6 3 טז לא <62יז א(ו אי ל ך) ! 359יז א ! 42יז יא ! 360יז יג ! 68יז יט < 17יח א <649,132יח ב ! 131יח ד ! 132יח יג ! 132יט ז ! 5יט י « 94 יט טו ! 459יט יז ! 48יט יח ! 662יט כב ! 6כ א <431כ ג ! 130כ ה ! 130,94כא א ) 71נ א ח ! 5 8 8כ איז ! 6 4 3כ אי ח ! 6 4 3נ ב ט ו , 171 ! 425,41 4,41 3כב טז <171,96כב יז < 115,17 כ בי ח ! 1 1 6כ בי ט ! 4 2 8 ,4 2 5 ,1 1 6כ ב ב א ,4 1 4 <426כב כז < 71כב לה ! 17 1,71 ,7 0כג ה ,91 ! 166כג ו ! 91כג ח ! 1 6 1כג ט ! 662כג י ! 662כג יא ! 547כג יב ) 547,166כג טו 131ן כג יז ! 643 ,48כא א ! 623כד י ! 345כ ד יא ! 645 ,590 ,345כד יד 590 ה ל כ ו ת ג י ר ו ש י ן :א א ! 701א ג ! 701א יז ! 4א כד ! 701א כה ! 701ב ז ) 701ב כ ! 638,354ד ט <513ד י ! 514ו ז ! 4ו ט ז ! 636ו כה ! 638ו ל ! 320ח א ! 637ח ב ! 635י א ! 701י יב ) 636י יט ! 633י כג ! 428 יא יב ! 65יא יח 3ן יב יד ) 628יב טו ! 344יב טז ) 6 2 8יג יא ) 702 ,628 ,412י ג י ד ) 628יג כז ! 451 ,450יג כט 628 ה ל כ ו ת י ב ו ם ו ח ל י צ ה :א א ) 651א ב ! 651,388א ח ! 733ב א ! 651ב יד 654 ה ל כו ת סו ט ה :ב י ! 6 4ב ט ו629 ה ל כ ו ת א י ס ו ר י ב י א ה :בי ב !635בי ד ! 530יא ד <590יא יח ! 739 ,588 , 198י אי ט ! 588טו ב 617ן טזיג 611ן כ א ! 7 1 9 ,7 1 8 כ ב ! 71 9,71 8כ ג ! 7 2 0 ,2 4 2 ,2 3 6כ ה ! 719כ ו «7 1 9כ א ב 6 2 9ןן כ א כ ט 1 6 2 4כ א ל א ,2 4 ! 386כ ב ו ! 6 1 1כ ב י ג 7 3 ,5 3 ה ל כ ו ת מ א כ ל ו ת א ס ו ר ו ת :ב כ ! 324ד ט <585,324ד יט ! 588ז ו ! 462ז ח ) 462,461 ז יא 461ן ז טו ! 588ח ט ! 7 1 4 ,5 8 3 ,3 2 2ט א ! 242ט ב 242ן ט יב ) 273ט טז 588ן י ו ,242 ) 246י ט 243ן יא ה <515יא ו ! 732יא ז ,515 ! 725יא י 516ן י אי ח ! 5 8 6טו ! 2 7 4טו א 205 ! 324טוי ח <274טז ! 2 7 4טז כ ב ! 347י ז י ד ! 587י ז טו 587 ה ל כ ו ת ש ח י ט ה :א כד 714ן ג יד ) 247ג יח ! 3 2 4גי ט ! 3 2 4ד ט ו ) 3 2 2ז כ <323ח יד !!585ח טז ! 5 8 3ח כ ג ; 5 8 3י ט ! 583י יא ! 586,323י יד 583 ה ל כ ו ת ש ב ו ע ו ת :א ז ! 5 9 5ב א ! 5 9 6 ,3 3 5 ב ד ! 517ב ח ! 596ג א ! 687,372ג ג ! 687 ג ז ! 215ה ז ! 216ה יז ! 695ו א ,59 5,53 0 ! 597ו ח ! 597 ,317ט א ! 215ט ב ! 215ט יג ! 215י א ! 215יא ה ! 447יא ו ! 447יא י ! 448יא יב ! 102יב א ! 596יב ג ! 611יב טז 448 ה ל כ ו ת נ ד ר י ם :א א 281ן א כ ז ! 2 8 1ב ז ) 596ג ז ) 611ג י ב ! 2 8 1ד א ! 432,372ד ה 602,525ן ד ז <602ז י ז ) 210ח ח ) 189ט א ! 598י ! 596יא ז 1 431יב א 593 נ ז י ר ו ת :א א 447 ה ל כו ת ה ל כ ו ת ע ר כ י ן ו ח ר ט י ן :וי ח 6 1 2 כ ל א י ם :א ז ) 245,235ו א ) 58 ה ל כו ת י יא 341 ה ל כ ו ת מ ת נ ו ת ע נ י י ם :ט א ) 9 0טז ) 363ט יא 90 ה ל כ ו ת ת ר ו מ ו ת :א ! 242א י <237א יא ! 610,609א טו ! 2 4 0א טז ! 240א כ ו ! 2 3 6ד א ! 163ד ה ! 163טוי ט 616 מ ע ש ר :א ז 1242יג ד ! 241ט ה ל כו ת 347 ש נ י :ט ח <610ט יג ! 347 ה ל כו ת מ ע ש ר י 347 ה ל כ ו ת ב כ ו ר י ם :ד ג ! 550ה ח !246ו יב 376 ה ל כ ו ת ש מ י ט ה ו י ו ב ל :א א ! 231ד א ! 235,231ד ב ! 232,231ד ג ! 232,231ד י ! 233ד כו ! 234ד כח ! 234ד כ ט ! 2 3 4ט א ! 451ט ג 356ן ט ד ! 358ט ה ! 358ט ז , 149 ) 154ט ט ! 532 ,434ט י ! 536ט יא ! 451,149 ט יג 1 42 5,3 5 8 ,2 2ט יד ) 693,355ט כ ב ! 3 8 2 ט כד ! ,668 ,361 , 119 ,96י ב ) 666י ד 361ן י ה 667 ה ל כ ו ת ב י א ת ה מ ק ד ש :א ג ! 592א ד ! 592ו י 719 ה ל כו ת ת מ י ד ין ו מ ו ס פ י ן ד ג228 ה ל כ ו ת ב כ ו ר ו ת :ו ג 280 ה ל כ ו ת ש ג ג ו ת :ד ב 724 ה ל כ ו ת ט ו מ א ת מ ת :א י ג ! 2 7 6ט ד 278 ה ל כ ו ת מ ט מ א י מ ש כ ב ו מ ו ש ב :יב ב ! 615י ב י ג ! 615י ב טז 615 ת שו בו ת 206 ה ל כו ת ש אר ! 324טז ז 614 א מו ת ה טו מ א ה: ה ל כו ת כ ל י ם :יג א ! 346טו 346 ה ל כו ת מ ק ו א ו ת :טיג 5 9 0 ה ל כו ת נז קי מ מון : אב ד ב ! 711ד ד 713 ה ל כ ו ת ג נ י ב ה :ה ב ! 79ה י ! 371ה יב 714 ה ל כ ו ת ג ז י ל ה ו א ב י ד ה :י ד ! 160 , 118 י ו ! 160 , 118י ז ! 127י י , 160 , 127 , 118 ,28 ! 692,614י יא ! 693יד ב 114 ה ל כ ו ת ח ו ב ל ו מ ז י ק :א א ! 735ד א !735 ד ה ! 735ד ז ! 735ה ד ! 447ו א ! 710ז ! 687 ח ! 88ח א ; 687ח ה 686 ,490 ,39 ה ל כ ו ת ר ו צ ח ו ש מ י ר ת נ פ ש :יא ד 196 ה ל ב ו ת מ כ י ר ה :א ד ! 124א ז ! 60ה חלק אחרון ! 674ה ו ! 706ו א ! 114ו ז ! 114ו י ! 113ז ה ! 60י א ! 664י ג ! 664 ,27י ד ,684 ! 686יא ב ! 665יא ו ! 185 , 147 , 133יא ז , 112 ! 665 ,601 ,356 ,145יא יא ! 681 ,680יא יג ! 80יא יד ! 143יא טו ! 664יא טז ! 659 ,48 יא יח ! 133יג ח — יא ! 362יג ט ! 614יד טו ! 727טו ב ! 661טו ג ! 524טו ה ! 524טז יב ! 714יח א ! 522יט ה ! 652יט ו ! 652כ ה ! 62כב ! 699כ ב א ! 6 5 9 ,4 3 0 ,1 1 2כ ב ה ,6 2 ! 432 ,430 , 120בה ו ! 705כט ד ! 417 , 16בט ה ! 428כט ז ! 430כט טז ! 317ל ג ! 4 1 4 ,3 4 9 ל ה 96 ה ל כ ו ת ז כ י ה ו מ ת נ ה :ג ב 1154ג ח ! 665ג יג ! 211ג יד ! 8ה ! 154ה א ! 6 5 7 ,2 7 ה ד ! 27ו ! 154ו ד ! 700ו ה ! 700ו ט ! 700 ו יא ! 700ו יז ! 4 3 2 ,4 3 0 ,1 1 2ו כא ! 144ו כג ! 144ח יח ! 706ח כו ! 187י ו ! 408י טו ! 706 יא כד ! 91יב ג ! 656 , 166יב ה ! 707יב טו ! 706יב טז 706 ה ל כ ו ת ש כ נ י ם א ב ,528 ,429 , 156 , 127 ! 669א ג ! 671 ,529 ,320 , 156א ה ! 429 ב טו ! 674ב טז ! 67 3,67 2ג א ! 674ג ו ! 673 ד ז ; 675ה א ! 692 ,528 , 127 , 118ה ג ! 162 ה ט ! 20ה טז ! 675ס א ! 402יב ה ,351 ,98 ! 671יב ז ! 319 ,70 , 10יב ח ! 429יב יג ! 25 יג יא ! 25יג יד ! 67יד ב ! 98יד ג 1 1 0 ,9 8 ,6 7 ה ל כ ו ת ש ל ו ח י ן ו ש ו ת פ י ן א ה ! 452ב ט ! 28ג א ! 688ג ג ! 689ג ה ! 520ג ו ! 688 ד ד ! 670 ,429 , 121ה א ! 158ה ב ! 158ו א ! 676ו ג ! 46ו ד , 121עיין הוספות ותיקונים ! ז א ! 4 6 ,4 2 ,3 8ז ה ! 4 6 ,4 2 ,3 8ח א ! 128ח ו ! 128ח ז ! 128ט ! 169ט א « 447 ,185ט ו הרמב״ ם ! 74ט ז ! 1 8 4 ,1 6 9 ,8 2 ,74ט ט ! 1 5 8 ,8 3י ב 602 ה ל כ ו ת ע ב ד י ם :ה ל ב ! 211ו ד> ! 677ו ו ! 499ז ד ! 181ט א 181 ה ל כ ו ת ש כ י ר ו ת :א ב ! 447ב ב ! 614ב ז ! 185ה ה ! 316ו יא ! 6 7 1,67 0י ב ! 682י ד, ! 714י ז ! 583יא ו 447 ה ל כ ו ת ש א ל ה ו פ ק ד ו ן :ב א ! 682ב ט ! 682ד א ! 682ד ב ! 684ד ג ! 683ד ד ! 683 ד ח ! 433ה א ! 479ו ד 698 , 113 ה ל כ ו ת מ ל ו ה ו ל ו ה :א ד ! 161א ו ! 687 א ז ! 424ב א ! 687ב ב ! 694 ,659 ,418 ,356 ג ו ! 638ד ה ! 352ד ו ! 600ד יא ! 397ד יג ! 352ד יד ! 352 ,346ה א ! 117ה ב ! 85 ,65 ה ה ! 105ה ח ! 38ו א ! 363 , 121ו ו ! 62ח ! 346ח א ! 89 85יא א ! 349יא ג ! 92יב א ! 687,104יב ג ! 104יב ח ! 104יג א ! 38יג ב ! 693יג ג ! 709 ,693 , 138יד א ! 489 ,447יד ג ! 600יד ט ! 448יז ג ! 709יז ה ! 709יו ט ! 397 כ ב ! 418כב א ! 693כב ט ! 547כב י ! 693כג יד ! 641כה ב ! 674כה ב ! 674כה ז ! 674כה ח ! 674כה יד ! 666כז א ,6 7 7 ,6 6 1 ,3 5 0 ,9 7 ! 686כז טז 166 ה ל כ ו ת ט ו ע ן ו נ ט ע ן :א א ! 447 , 116א ב ! 447 , 185 , 154 , 149 , 147 , 138 ,57 ,38א ג ,528 ,524 ,448 , 184 , 161 , 134 , 120 , 116 , 102 ! 693 ,677א ד ! 692א ו ! 149א ז , 107 , 101 ! 708 ,693 ,692 ,451 ,184 ,152 , 138א ח , 161 ! 691א ט ! 138א י ! 451 , 184 , 146 ,8א יא ! 692א יב ! 659 ,524 , 184א טו ! 680 ,602ב יא ! 691ד ד ! 434ד ו ! 138ה א ! 614ה ח ! 478 ה ט ! 185ה י ! 185ה יב ! 428ו א ! 8ו ב ! 448 ז ב ! 408ז ח !689ח א ! 11ח ב !709ח ג !709 ח ה ! 709ח ו ! 709ח ט ! 709ח י ! 709ט א ! 709יא ג ! 93יג ח ! 160יד ח ! 174יד יב , 174 !403,176יד יג !705,119טז ה ! 177טז ו 177 ה ל כ ו ת ג ח ל ו ת :א א ! 94א ג ,698 ,490 ! 707ד ו ! 182ו א ! 703ו יב ! 658ז ! 73 4,69 8 ז א ! 704ז ד ! 29ז ח ! 29ז י ! 4 4 ,2 9י ה ! 185 י ז ! 710 ,687 ,662 , 185יא א ! 346 , 185יא ה 1 710יא ז ! 34יא יב 710 ה ל כ ו ת ס נ ה ד ר י ן :ו ! 363ו א ! 452ו ה ! 66 1 ,1 7 2ז ב ! 737ז ד ! 77יז ח ! 192יז ט ! 192יח ה ! 97יט ד ! 617,196כ יב ! 710 ב א ח !5 9 1כ א י ! 7 7 , 6 3בא יא ! 520כ ג ה ! 1 0 4 כג ו ! 54כד ! 630כד א ! 734 ,699כ ד ג ! 640 כד ד ! 644כד ד ! 374 .כד ו ! 658כו ב ! 342כו ה ! 547 . 194בו ז 686 ,40 מפ ת ח הרמב״ ם ה ל כ ו ת ע ד ו ת :ג ב !9 4ג ו ! 458,181ג ז 127 ו ה ! 1ט י ! 1י א ! 4י ב ; 51 8 ,9 7י ד ! 328יב א 14כב א 663 ה ל כ ו ת מ מ ר י ם :ב ב ! 395ג ג : 730 ,504 ד א ! 578ד ג 437 207 ה ל כ ו ת א ב ל :ה טז ! 107יא ב ! 476יא ג 476 ה ל כו ת מ ל כי ם ו מ ל ח מו תי ה ט :הי א ! 200ו ח ! 196ח א ! 374ח י ! 283י ט 1284 י י 284 פירוש המשניות ב ד כ ו ת :א ד 33 3,33 2 ,* 252 פ א ה :ד ט 236 ד מ א י :ה ט ! 236ו יא 242 ש ב י ע י ת :ו א ! 2 4 7 ,2 3 0י ג ; 356 , 119י ה 383 ,382 ת ר ו מ ו ת :יא ח 616 מ ע ש ר ו ת :ה ה 242 מ ע ש ר ש נ י :ה א 347 ח ל ה :ב א ! 241ד ח 247 ע ר ל ה :א ח 347 ב כ ו ד י ם :א ד 550 ע י ר ו ב י ן :א א ! 58ג ד ! 560ו ב 503 ר א ש ה ש נ ה :ב ד ! 286ד ט 475 י ו מ א :ב א 227 ם ו ט ה :ב ד ! 264 ,262 ,257ז ב 467 ג י ט י ן :ד ט ! 236ה ט 568 ק י ד ו ש י ן :א א ! 374א ג 211 ב ב א ק מ א :א ד 735 ב ב א ב ת ד א :ב א 402 ס נ ה ד ר י ן :ג ד ! 699מבוא לפרק י׳ ! 737י א 514 ,499 ,493 מ כ ו ת :א ט ! 591ג ה 446 ע ב ו ד ח י ז ר ה :א ג 1446ב ו 587 א ב ו ת :שמונה פרקים פרק ח ! 716א ג 1 499 א ה ! 630א ח ! 520א יא 1437א יז ! 399ד ו ! 593ד כב 716 ,715 ה ו ל י ן :א ו 1579ג ג 323 ב כ ו ר ו ת :ד ו 645 ת מ י ד :ה א 459 א ה ל ו ת :יח ז 278 ט ה ר ו ת :ז ו ! 615ד ז 739 מ כ ש י ר י ן :ב א 237 ת ע נ י ת :ג א 369 מ ו ע ד ק ט ן :ג ז 476 כ ת ו ב ו ת :י ג ! 720יב א 643 נ ד ר י ם :י ח ! 437יא יב 40 הפר המצוות ה ק ד מ ה :שורש א ! 467/8שורש ב ! 632 ,286 שורש ח ! 609שורש ט 727 ,724 ,592 מ ״ ע :ג ! 286קלד ,קמא <725קפד ! 196רז * פרק א׳ משנה ד ,,הובא בספר זה עמ .252 ,וכן הלאה. ! 728 ,550ריז 388 מ ל ״ ת :צח ,ק ,קפט — קצא ,רב — דו ; 724/25 רמו ! 522רצח ! 196שד ,שה 522 מפתח כ ל לי א אבדה 454 — 453 ,82 אבדלתא 611 ,540 ,212 אבו אלעזר בן נצ אר בן שמארן בנ א אמון 625 אבו זכרי ,ראש 518 — 516 אבו אלחכם ,הדיין בקהיר 189 אבו אלחסן בן אלמאורדי אלדמשקי 450 — 449 השיך׳ אבו אלחסן עואץ׳ ,עי׳ עו אץ׳ אבו אלמפצ׳ל בן אבו אלרצ׳א 412 — 410 אבו אלפצ׳ל ! 424עי׳ מבורך בן סעדיה אבו אלפרג׳ בן הלל 636 ,417 אבו סער ,עי׳ בן אלכדניב אבו סעיד התלמיד החזן 419 אבל 478 ,476 ,309 — 308 , 107— 106 אבן ,עי׳ בן אבן טובה 83 — 81 אבק רבית ,עי׳ רבית אברהם אבינו ,אב לגרים 549 ר׳ אברהם בן הרמב׳׳ם 3 6 2 1 , 1 9 5 1 אברהם החבר 444 ר׳ אברהם הכהן בבגד אד 570 ,566 אברהם המלמד ב״ר יפת 143 אגדות 739 אגוז ,ע ץ — 290 אדום ! 725 ,487 ,310חכמי — 483 ר׳ אהרן החבר בן2 ... אונס 1664 ,638 — 637 ,458 — 456 ,373 , 143 , 139 עי׳ מודעה! — בי״ד 354 אונסא דמתיליד 652 , 10 אורג ,עי׳ אריגה אחריות , 172— 170 ,64 ,60 ,39 — 38 , 13— 12 734 ,478 — 477 ,185 — 182 אילנית ! 621עי׳ עקרה איסטיס ,עי׳ ניל אלה ,עי׳ שבועה אלג׳בלי שלמה 190 אלחבקבק 457 אלכסנדדיא (נא אמון) ,55 ,43 — 42 ,26 , 14 ,2 ,322 , 175 , 145 , 143 , 136— 135 , 132 ,99 ,78 ,532 ,452 ,450 ,424 ,423 ,412 — 410 ,344 733 ,729 ,676 ,648 ,642 ,639 ,625 מנהגיה ,309 — 308 ,204 — 201 ,200 — 198 , 14 ( 486 — 485 ,426 ,312 — 311ו),4 9 0 - 4 8 7 , ! 547 ,509 — 505עי׳ בית כנסת אלמוגים ( 99עי׳ הוספות ותיקונים) אלמחלה (אלמוחלה) 624 ,518 — 516 , 177 אלמנה ,95 — 93 ,69 — 67 ,62 — 60 ,24 — 22 ,649 — 648 ,441 — 440 , 132— 129 , 104— 102 ! 710 ,708 ,704 — 703 ,698 — 695 ,659עי׳ מזונות ,קטלנית ,שבועה מ׳ אלעזר 531 ר׳ אלעזר בנ א אמון ,ע ר ב 734 אלעזר ב״ר מיכאל 444 ר׳ אלעזר הדיין 505 ,317 , 102 אלעזר הלוי ב״ר יפת 444 . . .ב״ר אלעזר 2 אלפאסי ,עי׳ ר׳ יצחק אלפאסי אלקראפה 2 אמה (בינוני ת) 59 — 58 אמן ,עי׳ ברכ ה! — על חרם 184 , 100 ,40 אמנה 456 ,234 ,233 ,229 אמנם ! 229עי׳ אמנה אנדלוס (אנדלוסיין ,ספרד) ! 548 ,513חכמיה ! 588 ,516 ,478מנהגיה 1558 ,387 ,341 פרשניה 509 ר׳ אנטולי הדיין באלכסנדרייא 648 ,623 — 620 אסואן 254 אסור ד ר בנן 216 — 212 אסמכתא ,532 ,432 ,430 ,356 , 145 , 143 , 112 ! 674 ,601עי׳ שידוכין אפוטרופוס (מורשה) ,68 ,55 ,34— 33 , 15— 14 ,407 — 406 ,318 , 185 , 150 , 145 , 133 ,95— 93 ,698 — 696 ,669 — 668 ,661 ,612 ,528 — 527 710 ,700 אפוטרופסות 16 ד׳ אפרים הדיין מצור 593 ,286 — 204 אצבע ,שיעוריה 290 אקלימים 254 — 253 ארוסה ,עי׳ מזונות ! ארוסין ,עי׳ קידושין אריגה ,כלי ! 88 — 85אריגים — 129 ,125 — 124 ! 130אורגים יהודים 199 ,85 ארם צובה ,עי׳ חלב א ר ץ־י שי אל 242 — 235 ! 595 ,246 — 243 ,49 גבולו תי ה !!229 — 228 מ ע שר)! (ל ענין ( 235 — 230ל ענין שביעית) ! דין הכל מעלין ! 640מנהגיה ! 588 ,543 ,343קבורה בה ! 200תפלה כנג ד א״י 546ז עי׳ סודיא מפתח אשביליד( ,נהר) 576 אשה בעלה חייב בכסותה 125 בריחה מפניה 420 4 1 7 ,22 הבדלת הנדה 589 — 588 , 198— 197 העלאתה לארץ ישראל ,641 — 639העברתה מעיר לעיר 535 ,431 ,359 — 358 זכותה ללמד 73 — 72 ,53 — 50 זמרתה 400 חוליה 428 — 427 ,401 טורפת מנחלה מ שועבד ת 359 ידה כיד בעלה 211 — 205 מוכית ביד בעלה 664 ,427 מוכרת מכתובתה 416 — 414 ,349 — 348 מנהלת עסקים 150 מעשה ידיה לב על 71 — 7 0 ,6 4 ,5 3 — 5 0 ,4 5 — 44 נישאה לאחר 65 פודה עצמה במאוחרה 664 ,24 — 22 פירות נכסיה ל ב ע ל 44 ראויה לבנים 64 — 63 אשה שניה ,359 , 141 , 112— 111 ,73 ,52 — 51 ( 428 — 426עי׳ 1655 — 650 ,649 ,531 ,)426 1 עי׳ אילנית ,כתובה ,מודדת ,מזונות ,מחילה, נדוניא ,נכסי מלוג( ,נכסי) צאן ברזל, נשואין ,עגונ ה ,ר שות אשקלון 229 — 228 א תרוג 580 כ באניאס ,הדי — * 229עי׳ אמנה בבל (עירק) ! 731 ,725 ,487 ,254עו לי — ! 229 — 228ראשי י שיבות — ! 558רובי י שיבות — ! 573חכמי — ! 572עי׳ בגד אד בגד אד ! 566מנהגיה ! 498 — 497 ,310אנ שי — 588 ,580 בגדים ,שוויים 116 בד . 534 — 533 ,524 בור ,חפירה על יד גד ר 402 בחירה וגזירה 716 — 714 ,333 בטול מודעא ,עי׳ מודעא בטל בששים 275 — 273 בטלה ,שכר — 104 בטלנים ,ע שרה 220 — 219 ביזה 371 — 370 בילביס 6 2 4 3 בי קרנאתא 254 — 251 בית אל מנות 648 ,132 — 129 בית דין עי׳ אונם ,דיין ,הפקד ,הרשאה ,מושב, כ ל לי 209 מערב ,קיום ,שטר ! הדיוט ! 97הכרעות ! 34 — טועה ! 7 2 4 ,4 5 2 ,352סמכותו 363 — 36 2,68 ביתוסים 499 בית כנסת ( 68ועי׳ העדה ,439 ,317 — 316 ,)4 ! 698 ,547 — 545 ,502 ,491 ,441עי׳ בטלנין, חזן ,קדוש ,שליח צבור( ,קריאת) תודה, תפלה ! — באלכסנדריה — !)?( 486 — 485 ,202 במצרים ! 625באלקאהרה ! 625ביזת — ! 371 — 370הכרזה בו 407 , 104 ,70 ,32— 31 (והשווה ! 672 ,)? 439הספד של רבים בו ! 309 — 308מכירתו — ! 519על תנאי ! 309 עליה מעליו ! 302קריאת פסק דין בו ! 686 שבועה בו 102— 100 בית מדרש 546 — 545 ,502 ,439 בית מטבע 128 ,77 — 75 בית סוהר 687 ,405 ,86 ,49 בית תלמוד תורה ! 73 — 72 ,53 — 50 ,34דמי לימוד בו 504 ב כור — ! 36 — 35בהמה 611 בלורית 446 בליות 644׳ 659 ,659 — 658 ,657 ,648 בן אלכרניב 99 בן אל מנצור בן אליאס 14— 13 בן גאסוס ,תלמיד ר׳ נסים ספדו שחבר בתפלה 582 בעל הלכות גדולו ת 632 בעלי הפירושים 571 בעלי מלאכה יהודיים ! 199עי׳ אריגה ,זגג, צבע ,צו ר ף בר מצר ,67 — 66 ,55 ,32 ,27 — 25 , 13— 12 ,429 ,416 ,351 , 152 , 145 , 110— 109 ,99 — 98 694 ,671 ברייתות שלא נ כ תבו 559 ברכה ,377 — 376 ,375 ,343 — 342 ,340 — 336 ! 605 — 603 ! 550 — 548 ,465 — 463 ,378 — 377 עי׳ קרית ש מע! אמידת אמן אחריה ,221 ! 481 ,474 — 471 ,389 ,339 ,337 — 336ארוכה וקצרה ! 493 ,333 — 331ברכ ת האוכלין ! 557 ,555 — 554 ,465 — 463ברכ ת אירוסין ! 541 ,540ברכ ת ב עו ר חמץ ! 602ברכ ת בתולים ! 366 — 364ברכ ת זמן , 197— 196 ! 272— 269 ,223 — 222ברכ ת ישיבת סוכה ! 551ברכ ת כהנים ! 548עי׳ נשיאת כפיים ! — לבטלה ,463 ,396 — 395 ,375 ,366 ,343 — 342 ,552,47 5,47 0ועי׳ ברכ ת ספק! מאה ברכו ת ( 491ועי׳ הוספות ותיקונים)! ברב ת מגילה ! 605 — 604 ,221 — 220ברב ת המזון ,340 — 337 ! 556 ,504 — 503ברכת המילה ! 603 — 601 210 ת ש ו ב ו ת ה ר מ ב׳׳ ם ברכת המצות ! 541ברכו ת ,נוסחן 1467 — 465 ע ל נטילת לו ל ב ! 551ברכ ת ני שואין 541 ,540ז על נר חנוכה ! 605 — 604 ,396 — 395ברכ ת ספק ,223 — 222 ,221 — 220ועי׳ — לבטלה! ברכת העומר ! 493 — 492ברכ ת ציצית ותפילין ! 540 ,335 ,329 — 328שבע ב רכו ת ! 541 ,540 ,387 ,365ברכ ת התורה ,333 — 331 558 ,553 — 550 ,343 — 342 ברכו ת ב ר אפרים 519 ברכו ת ב ר עמרם 26 בשמים 365 , 174 ב שר ב חל ב 275 — 273 ,242 בת ,לימודה ! 525השאדותה אצל האם במקדה של גירו שין 644 — 641 ג גאונים ,462 ,400 ,383 ,369 ,267 — 265 , 198 , 110 ,576 ,571 ,568 ,544 ,543 ,541 ,515 ,480 715 667 ,654 ,599 ,586 ,581 ,580 ,579 גאוני מזרח ו מ ער ב 658 ,516 — 515 גאוני עול ם ,552גאונים קדמונים 543 גבאי ! 362ועי׳ זקני קהל ,ממונה ,ראש גבינה בקיבה 588 — 587 גו ד או אגו ד , 146 , 127— 125 , 15— 14 ,2 ,529 — 528 ,429 ,320 — 319 ,318 , 156— 155 687 — 685 ,672 — 669 גוי ,40 — 39 ,39 — 38 ,32 ,28 ,23 , 13— 12 ,7 ,6 ,122 , 118 , 108 , 105— 104 ,85 — 84 ,65 ,55 ,230 ,222 , 199 , 195 , 170 , 152— 151 , 145 — 276 ,274 ,246 — 242 ,242 — 235 ,235 — 234 ,322 — 321 ,321 ,285 — 284 ,284 — 282 ,279 — 487 ,484 ,433 ,360 ,358 ,351 ,349 — 348 ,657 ,611 — 610 ,5 3 5 ,53 4,52 7,5 16 — 515,490 ! 734 — 733 ,694 ,676עי׳ ישמעאלים ,עיסקא, שבועה ,שופט ,שותפות ,שטר ,תקנה ! ב שולי גויים ! 587בדיחה מפניהם ,534 ,358 , 122 ! 535דיני גוים, 183 , 178 ,55 ,40 — 39 £ , 351 ,350׳ ! 687 ,637 ,626 ,457 — 456הבדל בין נו צ רי למוסלמי ! 285 — 284 ,283 — 282 השכרה לגוי ! 320 — 319 , 152— 151חוקת הגוי ! 446חכמי גוים ! 145 , 12טבחים ג ד ם ! 714טומאת גוים ! 279 — 276מכירה לגוי ,672 , 108 ,70 — 69 ,33 — 31 , 12 , 10 ! 694מסיח לפי תומו ,449 — 448 ,412 — 411 ! 628 — 627מתי גויים = ! 279 — 276נו צ רי ,5167ועי׳ נו צ רי! סחורה של גוים ! 534 ערכ או ת של גויים ,373 — 3 7 2 ,1 7 9 ,8 6 ,40 — 39 ,687 — 685 ,657 ,6 4 8 ,4 9 0 — 488 ,457 — 456,417 ! 734 — 733יש ,694 609 — 608 קנין לגוי ,242 — 235 גויל ( 265 — 264על 268עי׳ קלף לפי הוספות ותיקונים)545 ,297 , גולגול ת א ,עי׳ מס גו לגו ל ת גו רל ! 321 — 320עי׳ פיס גזב ר 613 — 612 גזלנו ת ! 94 ,79עי׳ פשיעה גט — 513 ,422 ,418 ,354 — 353 ,320 ,23 ,4 — 3 ,637 — 636 ,636 ,635 ,634 ,629 ,624 ,514 ! 702 — 701 ,651 ,639 ,638 — 637עי׳ גרו שין, מזונות ,פדיון! — שחרור — 612 , 181 — 180 613 גיד הנשה 461 גיור ! 284 — 282עי׳ שפחה גלגול ,עי׳ שבועה גלוח 447 — 445 ,3 גילוי פני הכלה 133— 132 גמילות חסד 401 גנבה 714 — 713 גנב ת דעת 522 גד 728 — 727 ,550 — 548 גרו שין ,43 ,41 — 40 ,32 ,22 ,22 — 21 , 19 — 17 , 116— 114 ,73 — 72 ,71 — 69 ,64 — 63 ,53 — 51 ,629 ,443 — 441 ,428 ,422 ,418 ,357 ,350 ,702 — 701 ,700 ,642 ,639 — 635 ,634ועי׳ גט! — של חולת דוח — ! 428של מי שאין לו לפרו ע 425 — 414 ,357 ,2 1 ,1 9 — 17 ד (שיך׳) ד אוד 36 דגלת (חדקל) 577 ,566 ר׳ דוד בן ד״ש הכהן 733 דוכסו 0טו ! 268 — 267 ,265 — 264 0עי׳ קלף ודוכסוסטוס דיו 264 — 257 דיואן 710 דיין ! 733 — 732 ,593 — 590 ,308 , 115 ,78עי׳ בית דין! מסוכסך עם הקהל — ! 54העיר 347 דינא ד ב ר מיצרא ,עי׳ ב ר מצר דין מרומה 94 , 1 דינר ,עי׳ דרהם דמאי 605 — 604 דמנהור 589׳ 624 דמשק ! 729 ,705 ,456 ,451 — 448 ,49מנהג — 705 דניאל ב״ר יוסף המלמד 444 מפתח דקל 196 — 195 דרהם ” — <706 ,639 ,462ברוג׳י ( 99עי׳ הוספות ותיקונים) ן — ג אצדי 409s ,3961 (עי׳ הוספות ותיקונים) — ) 706 ,צאלחי 3961 (עי׳ הוספות ותיקונים) דרעי ,ר׳ משה 543 דרשה ! 2 0 2ד ר שן ! 190 , 107— 106דד שן יווני 201 ה ר׳ האיי ג און ,54 3,54 2 ,508 ,268 ,265 ,2 0 1 ,1 1 0 731 — 730 ,668 — 667 ,602 ,559 הבדלה ,עי׳ אבדלתא הבנה ,ע ץ — 290 הבת אללה בן א בו אלטייב 99 הגעלת כלים 617 — 616 הודאה ,שאין ל חזור בו ממנה 408 הודו 5 3 ,4 5 ,4 1 ,3 6 ,3 0 ,2 9 הטמנה ל שבת 562 היזק ראיה 675 — 672 ,528 ,34 הכרזה ,318ועי׳ בית כנסת הכרעת דברי ר בו 501 — 500 הלבנת פני ח ברו ברבי ם 191— 189 הליכה בנ הרות ב שב ת 578 — 566 הלכה למשה מסיני 545 ,300 — 298 הלכות גדולו ת 632 הלכות ירו שלמי 459 הלכות ציצית לר׳ שמואל בן חפני 539 הלשנה 373 ,371 ,88 — 85 המתנה לפני ני שואין חדשים 3 הנץ החמה 469 — 468 ,329 — 328 ,203 הסגת ג בו ל 522 — 521 הסיבה 555 — 554 הסכמה ,352 ,349 ,322 , 174 , 172 , 167 , 152 , 17 ,681 ,670 ,661 ,653 ,629 ,590 ,518 ,490 ,414 734 ,710 ,690 ,687 ,686 הספד של רבים 309 — 308 הערמה 53 הפטרה — ! 445 — 444 ,296 — 295קטן קורא בה 316 הפקר בית דין 690 ,658 הקדש ,363 — 362 ,308 — 307 , 104— 103 ,90 — 89 ) 614 — 612 ,479 — 477 ,373 — 371 ,371 — 370 עי׳ קודש ,עצי הקדש — tהבית 602 הקפה 5 170 ,89 — 88עי׳ רבי ת הקפת התספורת 446 — 445 הרשאה — 520 , 141— 140 , 102— 99 ,57 — 5 6 ,39 ) 689 — 688 ,521עי׳ מורשה ז הרשאת בית דין ! 78שטרות הרשאה 101— 100 211 כ ל לי ס׳ ההרשאות לד׳ שמואל בן חפני 688 ו ואלי 714 ויכלו 327 — 326 ז זגג ) 360זכוכית 137 זהב 135ן עי׳ תכשיט זכריה ב״ד יוסן* 143 זמון ע״י קראים 504 — 503 זמר 515 ,400 — 398 ;?ן ,326 — 325ועי׳ גלוח זקנים ! 266 — 265זקני הקהל (״זקני היושר׳׳) 405 ,322 , 189— 188 , 179 , 115 , 108 , 104— 103 ואילך ,733 ,695 ,517 ,והשוה ,354 ,92 ,69 ! 640 ,436 ,421 ,362עי׳ גבאי ,ממונה ,הקהל הקדוש ,ראש ח חבור ,התלמידים לומדים אותו ! 306דיוק המבטא בו ,308— 307ועי׳ משנה תורה חבור התפילין ,לר׳ משה מקורטובא 542 חגיגה 201 חדקל ,עי׳ דגל ת חוב , 134— 133 , 122 , 119— 118 ,57 — 56 ,39 ,451 ,397 — 396 , 174— 172 , 161 , 138— 135 — 663 ,657 ,644 ,643 ,638 ,600 ,547 ,535 — 689 ,687 ,677 ,669 — 668 ,666 — 665 ,664 — 735 ,734 — 733 ,694 ,693 ,692 — 691 ,690 ) 736עי׳ עיסקא ,דבית ,שבועה ,שטר, שמיטה ) פ ר עון ב שעורים — 88 ,21 , 19— 18 418 , 119 — 118 ,89ואילך536 4 3 4 — 433 , חוג׳ה (שטר) 733 חוכר ,מסים — ,175צביעה 86 חול המועד 579 ,478 ,476 חולה ,שכר טיפול בו ! 428 — 427 ,401עי׳ מחלה חומש ( 504ן) — ! 553 — 550 ,311 ,ל שבועה 624 , 102— 100 חופה 133 חזה התנופה 276 — 275 חזן ,364 ,308 , 194— 191 , 189 — 187 , 107— 106 ) 507 ,491 ,489 ,486— 485 ,484 — 479 ,419 עי׳ שליח צ בו ר חזקה 174ן — שאין עמח טענה 403 ,177 — 176 חזרת הש״ץ 469י ,486 — 485 ,484 — 479 ,476 - ) 548מנהג הרמב״ם בה 484 — 483 ,476 — 474 ר׳ חייא 246 212 ת שו בו ת ה ר מ ב ״ ם חכמי ל מיל ,558 ,557 ,556 ,554 ,541 ,539 ,538 ,605 ,603 ,593 ,586 ,585 ,583 ,565 ,561 ,560 713 ,711 ,672 ,630 ,617 ,616 ,612 ,607 חלב 462 — 461 חלב (ארם צובה) 515 ,398 ,366 חלה — 719,376 ,279 ,271 ,247 — 245 , 164— 163 720 חליל ה׳ 484 ,475 ,334 ,322 — 321 ,321 , 1 חליצה ,עי׳ יבמה ר׳ חלפון דיין דמנהור 624 ד׳ חלפון טראבלסי 422 — 421 חמץ 461 — 460 ר׳ חנוך הספרדי 576,553 חנוכה ,נדו ת — 605 — 604 ,396 — 395 ,270 ד׳ חננאל 558 ,459 ,265 חסנה בת אבן אלעלה 625 ר׳ חפץ 383 חצר 1 710 ,705 ,662 ,662 — 661 ,661 ,209 ,3 — 2 דמיה ! 103מדור נשים ! 2בית כסא ! 20ועי׳ שותפות ,שטר חריע 528 — 526 חרם ,68 ,57 — 56 ,45 ,40 ,39 ,28 ,26 , 17 ,8 ,8— 7 ,138 , 111 , 107 , 101— 100 ,95 ,92 ,83 — 82 4 0 8 — 407 ,345 ,335 , 185— 184 , 158 , 152 , 146 ,478 — 477 ,451 ,443 ,443 — 442 ,431 — 430 ,623 ,602 ,599 — 596 ,591 ,579 ,534 ,523 ,663 ,657 ,650 ,647 ,646 ,640 ,629 ,627 — 625 ! 736 ,714 ,708 ,693 ,692 ,686 ,681 ,677יעי׳ נדוי חרם ,כלי — 572 — 586 טבילה ,425 ! 649 ! 581 ,420 ,345 — 344 , 198— 197 , 19— 18 — 644 ,611 ,590 — 588 ,444 — 434 ,427 עי׳ שבועה ,תקנה! טבילת טמא ,271 טבילת ידיים — ! 340 ,338לשם ע ב דו ת 164 טביעה 676 ,412 — 410 , 157 , 136 ,53 ,45 ,30 טבעות 1 141עי׳ תכשיטים טומאה וטהרה — 614 ,346 — 345 ,279 — 276 ,271 616 טירפא 700 טלית 512 — 510 טענת וודאי 184,138 ,45 — קטן 185 — שמא 185— 184 טפח מצומצם ,מרווח 59 — 58 טרחא דציבור א 494 ,493 ,491 טריפה 586 — 583 ,324 ,323 טריפולי שב מערב , 138מלחמה באלמהדיה — 138 139 טרקלין 705— 704 י ר׳ יאשיה בן שלמה הנשיא 653 יבמה ,631 — 630 ,388 — 384 ,63 — 62 733 ,655 ר׳ יהודאי ג און 654 ר׳ יהודה (גאון) 731 יהודה ב ר אהרן 2 יהודה המלמד ב׳׳ר אהרן הרופא 143 ר׳ יהודה ב״ר דוד 142— 140 יהודה הכהן ב״ר טוביה 444 ר׳ יהודה דיין כולכיס ( = בילביס) 624 ר׳ יהודה בן יאשיה הנשיא 661 ,655 ,654 ,653 יהושע ב ר איוב 518 יובל 690 יובלות ,מנינן 667 — 666 יום טוב ! 301 ,200 — 198 , 197— 196עי׳ שבת, תפלה ! — שני של גלויו ת 223 — 222 יום כפור ! 601 ,581 ,486 — 485 ,478 ,476 ,213 עי׳ תפלה יווני ,עי׳ דר שן ד׳ יוסף אבן אלמקדסי מורשה השופט 132 ד׳ יוסף בן ג אביר בבגד אד 588 ,580 ר׳ יוסף בן פלאת 241 ,237 ר׳ יוסף הלוי אבן מיגאש ,4 7 8 ,4 5 9 ,3 8 7 ,2 2 4 ,1 2 7 — 651 708 ,674 ,672 ,576 ,553 — 552 ,516 ,513 ד׳ יוסף אבן ע קנין 62610 יוסף המלמד ב״ר מיכאל 143 יחוד 375 — 373 ( אדוננו) יחזקאל 431 יין — 586 ,400 ,399 ,337 ,324— 323 ,212 , 130 ,587ועי׳ נביד ,שכרות ! — ישמעאלים — 511 ! 516מקום שתיית — ! 167משתה יין ,327 — ! 400קראים 732 — 731 ימן ,עי׳ תימן ר׳ יעקב קלעי 542 יפת תואר 374 יפת ב״ר זכריה הזקן ב״ר אברהם הזקן 142— 140 ר׳ יצחק אלפאסי ז ,218 ,2171 ,2161 , 1275 ,91 — 460 ,460 — 458 ,4 0 0 15 ,393 — 391 ,387 ,224 ,576 ,571 ,565 ,557 ,553 ,542 ,5089 ,461 ! 703קונדרסין שהכין הרמב׳׳ם ע ל ,634 חילוקי ד עו תיו ע מו 459 ד׳ יצחק ב״ר ב רו ד אלבלאיה 576 ,218 מפתח ר׳ יצחק ב׳׳ר יהודה ג ן גיאת 5 7 6 ,4 9 2 ,2 3 0 ר׳ יצחק ב׳ ,ד ש שון הדיין , 174 , 172 , 152 ,24 — 652 ,6 2 91 ,625 ,518 ,490 ,444 ,352 ,322 734 ,687 ,686 ,681 .670 ,661 ,653 יצחק המלמד בד ר בנו עמרם 143 יציקה ,לפי מנהג הקראים 444 — 434 ירושה — 45 ,44 — 43 ,31 — 30 ,29 — 28 ,2 8 — 27 ,2 ,96 — 95 ,92 ,69 — 67 ,63 — 62 ,53 ,48 — 47 ,47 , 122 , 120— 119 , 119— 118 , 117 , 114— 113 ,158 — 157 , 155 , 152 , 150 , 142 — 141 ,138— 136 , 187— 186 , 177— 174 , 174— 172 , 166— 164 — 487 ,458 — 456 ,410 — 409 ,409 — 404 ,403 — 668 ,658 ,657 — 656 ,533 — 532 ,531 ,490 ,710 — 702 ,699 — 698 ,694 ,693 — 692 ,689 ,669 ! 736 — 735עי׳ יתומים ,עזבונו ת ,צוו א ה! חלוקת הירושה שוה בשוה , 142— 141 ,90 ! 166— 164ירו שות ,מ שרד — ,עי ,עז בונו ת ירושלים 270 ,222 ,200 ישמעאל ! 729ישמעאלים ,דתם ,727 — 725ועי׳ גוי ! ערלים שנע שו ישמעאלים 710 יתומים 30 — 29 , 11 , 10׳ ■— 33 ,33 — 31 ,31 — 30 — 102 ,95— 93 ,69 — 67 ,55 ,53 ,42 ,39 ,34 , 150 , 132— 129 , 124— 123 , 113 , 108 ,104 ,352 ,351 ,346 — 345 , 186— 182 , 174— 172 — 532 ,432 ,409 — 404 ,361 ,359 ,353 — 352 ,662 — 661 ,659 ,649 — 648 ,639 ,547 ,533 1710 — 708 ,697 — 695 ,686 ,669 — 668 ,663 עי׳ אפוטרופוס ,ירושה ,מזונות ,צוואה ,קטן 213 כ ל לי כלי נחו שת וכסף ו ע ץ 131— 129 כלי מטבח 87 — 86 כ'לף בן אבו אלסרור 450 — 449 כסוי הדם 605 כסות האשה 125— 124 כפירת קרקעות 160— 159 כר 86 כריעה 344 — 343 כרכום 433 כרמלית 574 ,569 ,561 — 560 כשרים ,שלשה מישראל 68 כתב ,סוגיו 514 — 513 ,511 כתב אלמד׳בד׳ב 514 כתובה .30 — 29 ,2 3 ,2 2 , 1 9 ,1 8 , 13— 12 ,6 ,6 — 5 ,93 ,91 — 90 ,71 — 69 ,68 — 67 ,63 — 62 ,42 .141 , 133 , 132 , 116— 114 , 104 , 103 ,96 ,95 ,349 — 348 , 345— 344 , 182— 178 , 166— 164 ,590 ,531 ,488 ,444 — 440 ,351 ,350 640 ,637׳ ,651 ,649 ,649 — 648 ,646 ,644 — 660 ,659 — 657 ,657 — 656 ,654 ,652 ,700 ,699 ,698 — 696 ,692 ,677 — 676 ,662 ! 704 — 703 ,703 — 702עי׳ מאוחר ,נדוניא, נכסי מלוג( ,נכסי) צאן ברזל ! תנאיי הכתובה המפורסמים ,עי׳ אשה שניה ,שפחה שנואה! כתובת בנין דיכרין 6 — 5 כתיבת ס׳ תורה ,עי׳ תודה כתיבה ב שבת ,עי׳ שבת כתרי אותיות 299 ב ל כ בוד אב ואם 728 כבו ד הרב 501 — 500 כד זכוכית 137 כהן ! 720 — 718חיובו במע שר בהמה ! 281 — 279 — עם הארץ — ! 256שנ שא גרושה ,חרם לא תשחית 196 לול ב 580 ,551 ,272 ,270 — 269 לוניל ,עי׳ חכמי לוניל לחי העליון 585 — 583 ליבון ,ימי — 739 עליו 627 — 625 כוי 605 כולביס ,כולכיס ! 624עי׳ בילביס כופר הכל 448 — 447 ,434 — 433 , 116 ,99 כוש 254 כותים 499— 498 כותל האבלים 309 כזיב 233 ,228 כחל 274 — 273 כישא דאסר גינאה 387 כלאים ! 235 ,59 — 58עי׳ שעטנז כלאי הכרם 246 — 242 כלי בית 131— 129 לידה 198— 197 למוד טענה ,77 — 76 ,63 ,ועי׳ הרשאה ,מורשה ל שון הקודש ,עי׳ עברי ת מ מאוחר ,64 ,53 .42 ,41 — 40 .23 ,22 ,21 ,19— 17 417 .359 .357 .350 . 141 .132 , 114 .111ו אי ל ה ,659 ,656 ,655 — 651 ,647 ,644 ,640 ,531 ,428 ! 664עי׳ מוקדם ס׳ המאור לר׳ יצחק בן גיאת 230 ר׳ מאיר 246 מבוי 59 — 58 מבורך ב״ד נ תן החבר 444 214 ת ש ו ב ו ת ה ר מ ב׳׳ ם ר׳ מבור ך המלמד בן סעדיה ! 423 — 421עי׳ א בו אלפצ׳ל מגילת אסתר 270 ,221 — 220 מדה ,עי׳ אמה ,טפח מדוד 87 — 86 מדינת הים 129 , 11 מדינת הפרנקים ( = סיקיליא) 147 מדרשים שאבדו 53810 אלמהדיה 139 מהר 1 3 1 ,1 2 9 מודעה 1684 ,664 ,638 ,636 ,458 — 455 , 143 , 119 נוסח — 457 — 456 מוחאלה ,עי׳ אלמחלה מוסלם ,עי׳ גוי מועדים ,עי׳ חול המועד ,יום טוב ,תפלה מוציא שם ר ע 636 ,630 מוקדם ! 691 , 142,141 ,139 , 132 ,65עי׳ מאוחר מוקדם ,עי׳ ממונה מוקף חומד .מימי יהושע 221 מורדת , 125— 124 ,73 — 72 ,70 ,53 — 51 ,41— 40 662 ,654 ,647 — 645 ,388 — 384 ,357 מורשה ,81 — 80 ,43 ,41 ,29 — 28 ,28 — 27 , 16 ,2 416 , 180— 179 , 160 , 144— 140 , 123ואילך, עי 1710 — 709 ,689 — 688 ,648 ,531 אפוטרופוס ,הרשאה ,שופט מושב (ב״ד) , 134,99 ,56 — 55 ,20 ,1 5 — 14,10 ,9 ! 661 ,629 ,502 , 172 , 153עי׳ מעשה במו שב 1 — הרמב״ם 4 8 7 ,1 8 0 ,2 3 ,8 מזוזה ,300 — 298 ,298 — 297 ,270 — 269 ,265 — 264 608 — 605 ,602 ,545 מזונות האלמנה — 695 , 132— 129 ,68 ,47 697 מזונות הארוסה 460 — 458 מזונות האשה 641 ,356 ,320 ,53 ,45 — 44 מזונות הבת ,644 — 641 , 115 , 103 ,48 — 47 662 — 661 ״מזונות״ זוג צ עי ר 49 מזונות יתומים 150 , 109 — 108 ,95 — 93 ,9 1 ,6 8 מזלות 251 — 249 מזרח ! 552 ,543 ,36בתי דין של — ! 110ג אוני — <658מנהגיהן 343 מחאלה ,עי׳ אלמחלה מחזיר גרו שה 65 מחילה ,69 ,64 ,57 — 55 ,47 ,23— 22,17 — 16 ,9 ,149 — 148 , 147— 145 , 142 , 134 , 101 ,95 ,82 4 0 8 ,403 , 172— 171 , 170— 168 , 154— 163 ,532 — 531 ,524 4 5 4 — 453 4 5 2 ,425 — 414 1736 ,704 — 703 ,695עי׳ שטר מחילה« ,656 על הנדוניא ,347 , 17— 15 מחילת האשה 425 — 414 מחלה ,401,284 — 282 ,202 ,200 , 175 ,32 ,22 , 19 ! 449 ,428 — 427עי׳ חולה ,מרה שחורה ,ש ב ד עת חולה (נפ ש) ,שוטה ,שכיב מרע. מטבע ,עי׳ מלווה מיגאש ,עי׳ ר׳ יוסף הלוי מילה ,378 — 377 ,364 ,314 — 312 ,284 — 282 ,271 — 1605 — 601 ,546 ,522 — 521 ,385ב שב ת — ! 566 — 565ב תענית ! 375מילת הקראים 731 — 729 ר׳ מימון ,אבי הרמב״ם ,קונטרס שלו 224 מינים ,מינות 1730 ,646 ,588 ,579 ,499 — 495 קבלת תשובה מהם 502 — 500 מכירה ודיניה 681— 678ן עי׳ הקפה ,רבית מכת מרדות 97 מכתב — <137— 136הרמב״ם 419ו אי לו מלאכים 581 מלווה 1451 ,149 — 147 , 138— 135 ,134— 133 מטבע פ ר עונו 397 — 396 411 מלמד תינוקות 4 2 4 ,421 ,420 , 124 ,72 ,50 ,34 646 — 645 ,592 — 591 ,525 ,523 — 522 ,444 מלמדת תינוקות 52 5 ,7 3 — 7 2 ,5 3 — 50 מלקות 620 — 617 ,595 ,518 ממון שאין לו תובעים “ 479 , 14411 ,46 פ »3ה <« 8יס> 785 ,68׳ ,367 , 190 , 1891 ,1894 ,518 — 517 ,515 — 510 ,498 — 496 ,493 — 492 — ! 614 — 613אלקראין 628 מנהג , 126 , 114 , 113— 112 , 100 ,91 ,89 ,60 , 12 ,339 ,296 — 295 ,223 — 222 , 198— 197 , 171,166 ,442 ,424 ,410 ,367 ,366 — 363 ,357 ,344 — 343 499 — 495 ,494— 492 ,444״ ,640 ,639 ,507 ! 650 ,649עי׳ אלכסנדריא ,אנדלוס ,ארץ ישראל ,גוי ,דמשק ,חזרת הש״ץ ,מזרח, מערב ,מצרים ,סודיא ,פוססאט ,תודה, תפלה! חדוש וסטיה מן המנהג <512לא ל שנו תו ,547 ,497 ,494 ,445והשוה , 198 <507ל שנו ת מנהג של טעות ,541 ,343 ,221 ,568והשוה ! 366מנהג הרמב״ם , 198 638 ,562 ,484 — 483 ,476 — 474 מנורה 407 ,51 מנחות 271 מגיא זפתא 450 — 449 מנין ! 390 — 389ע״י קראים 504 — 502 מנין המצוות 725 — 724 מנשה ב ר יוסף 625 ,518 מס ! 593חוכר — — 1 175גולגול ת ,49 ,37— 36 מפתח — 1614 — 613 ,593 ,116 , 103 ,92 ,50ר שות 517 מסירה ,עי׳ חלשנה מספר קומי 446 מעאלי בן אליאס 13 מעקה 602 ,270 מערב ! 725 ,541אנ שי — ) 552 ,542ארצו ת ה — 1543 ,542 ,4353 ,310 ,275 — 274 ,254 עי׳ אנדלוס « בני מער ב ,519והשוה הוספוח ותיקונים לע מו ד ! 200בתי דין של — , 110 ! 640ג אוני — ! 658 ,581 ,516 — 515חכמי — ! 571 ,301 ,275 ,197מנהגי ה — ,301 ,300 562 ,341 ,310 מעשה ב מו שב 423 — 419 מעשה ידי הבת ! 130 — 129מעשה ידי האשה, עי׳ אשה. מעשר ! 610 -- 608 ,271 ,242 — 235מע שר בהמה ! 281 — 279מע שר שני ! 609 ,280עי׳ תרומה מפטיר ,עי׳ הפטרה מפרקת 324 ס׳ מפתח לר׳ נסים 559 מצווד ,הבאה בעבירה 522 — 521 ,342 ס׳ המצוות ,עי׳ מפתח ! ס׳ המצוות לד׳ חפץ 383 מציאה ב שב ת 559 — 558 מצר ,עי׳( ה שוו ה ) 4 3 2פוסטאט מצרים ,449 ,444 — 434 ,387 ,340 23 )?( 262 ,254 ! 734 ,729 ,589 — 588 ,541 ,512מנהג — ! 651גחל מצרים 233 ,229 ,541 מצרנות ,עי׳ ב ר מצר מקדסי ,ר׳ יוסף 734 מקלקל ב שבת 559 מרה שחורה 428 — 427 ר׳ משה ב״ר חנון• 576 ר׳ משה הדרעי 543 ר׳ משה הכהן בד ברכו ת 518 ר׳ משה מקודטובא ,חבור ה ת פלץ של — 542 משומד 658 — 657 משחק בקוביא 328 — 327 ,215 — 214 משי ,504 ,310 ,218 ,178 — 177 , 129 ,93 — 92 ! 660 ,650 ,641חוט — 291 מ שכון , 138— 1 3 5,11 6,10 5 — 1 0 4 ,9 6 ,7 9 — 7 7 ,6 5 ,)?( 535 ,461 — 460 ,407 ,355 — 354 , 174— 172 ! 709 — 708 ,699 — 698 ,693עי׳ ע רב ,ע ר בון מ שלוח ,154 — 153 , 149 — 147 ,138 — 135 ,374 452 — 451 משלים 4441 משנה ,נוסח ה־ 271 משנה תורה ,הוספות רבי׳ בו 713 215 כ ל לי טעות סופר 631 מהדורות (הנוסחה הראשונה ,הילדה) 618 נוסחאות ב חיבור 713 ,7 0 1 ,3 8 3 תקץ טעות ! 586עי׳ חבור מ שרד הירושה ,מ שרד העזבונו ת ,עי׳ עז בונו ת משדה ,הסרה ממנה — 316 ,315 — 314,19 4 — 191 322 — 321 ,317 מתיבת בגדאד ,דאשה 498 — 497 מתנה , 109— 108 .71 ,36— 35 ,27 — 25 -15— 13 , 143— 141 , 125— 124 , 123 , 120 , 116— 114 ,408 ,406 ,280 ,211 — 205 , 182 , 169 — 168 , 166 ,703 ,700 , 699 ,686 ,669 ,659 ,657 — 656 ! 707 — 705עי׳ מחילה ,שטר מתנה מתניתא ד ב ר קפרא ור׳ או שעיא 559 מתעסק ,עי׳ עיסקא מת׳קאל 433 נ נא אמון ,עי׳ אלכסנדריה נאמנת 351 נא מנות 660 , 186— 182 נביד 340 ,338 נבלה 324 נבלו ת פה 399 נדה ! 659 ,647 — 644 ,590 — 588 , 198— 197 ,3 עי׳ טבילה נ ח י ,514 ,490 — 489 ,319 , 194— 193 , 190 , 152 ,592 ,591 ,547עי׳ חרם ! — על תנאי — 305 501 — 499 ,306 נדוניא,66 ,64 ,23 ,21 , 19— 17 , 16— 15 , 10 , , 96— 95 ,95 — 93 ,91 — 90 ,71 — 6 9 ,68 — 67 — 170 , 166— 164 , 142 , 130— 129 , 116— 114 — ,358 — ,428 — ,649 מלוג, 357 ,357 ,354 ,351 ,347 , 187— 186 , 172 426 ,425 — 414 4 1 4 — 412 ,407 ,401 648 ,602 — 601 ,547 ,531 ,432 — 431 ! 703 ,694 ,661 ,657 — 656עי׳ נכסי (נכסי) צ אן ברזל נד ר 4 3 2 — 431 ,282 — 281 ,211 — 205 ,144 , 140 169T7 ,657 ,602— 601 ,596 ,595— 593 ,525 עי׳ קטן ר׳ נהוראי ב ר הלל הדיין 458 ,455 ,289 נוסח המשנה — ! 721התלמוד 619 ,543 נו צרי ! 413 , 373 ,349 — 348 ,321 ,284 — 282 , 10 עי׳ גוי ,י שמעאל ! עדו ת לנו צ רי 349 נוקר״ה ,כסף 43 0,11 2 — 111 נו תן טעם 324 נזיר 447 ,212 נזמים 650 216 ת שו בו ת ה ד מ ב ״ ם נזק ! 738 ,714 — 711 , 196— 195עי׳ היזק ראיה נחל מצרים 233 ,229 נטילת ידים 343 ,340 ,338 נטירה 522 נטע ר בעי 280 ר׳ נטרונאי ג און 562 ניל 154— 153 , 149— 147 ,92 נילוס (נהר מצרים) 682 ,590 ,566 נכסי מלוג ! 662 ,428 — 426 , 171עי׳ נדוניא, (נכסי) צאן ברזל נכסי צ אן ברזל, 161 , 158 , 116 ,96 ,93 , 12 ,6 , ! 663 ,662 ,656 ,428 — 426 , 170עי׳ נדוניא, נכסי מלוג ,צ אן ברזל נכרי ( = יהודי בן מדינה אחרת) 624 ד׳ נסים (בן יעקב) ,57124 ,561 ,559 ,483 ,262 582 ,576 נסיעה ,60 ,50 ,49 ,44 ,43 ,37 ,28 ,22 ,20 , 11 , 135 , 130 , 129 , 110 ,85 ,82 ,79 ,77 ,71 ,70 — 167 ,157— 156 ,154— 153 ,149— 147 ,138 J 487 ,448 ,409 ,349 ,175 ,171— 170 ,169 עי׳ הודו ,משלוח נסך ,עי׳ יין נעילה ,עי׳ תפלה נעיע בת אבו אלרצ׳א 449 נקודת הקדקד 255 — 253 נקוד 462 — 461 נ שדור 137— 135 נשואין ,עי׳ שידוכין נ שואין מוקדמים ! 133 ,49אחדי הנישואין אוכלים אצל החמות 49 נשיא ראש גלויו ת 597 נשיאת כפיים ! 479 ,471 ,312 — 311עי׳ ברכ ת כהנים נתינת דברים ל שי עו רין 127 נ תן הכהן ב״ר מבוד ר המעולה הדיין 519 נתנאל ב״ר יחיה הזקן 143 D סביליה ,עי׳ אשביליה סוטה 511 ,262 סוכה 551 ,273 — 272 ,270— 269 ,59 — 58 ,3 סופר 646 סודא 654 סוריא (כולל ת לפעמים את ארץ ישראל ,עי׳ שם, השווה *,242 — 235 ,235 — 230 ) 4873 ,3102 ,254 ,247ועי׳ צו ד ! מנהגיה 487 ,310 סימן 113 סימנים ,עיקור 249 — 247 סיקיליא ! 621 , 154— 153 , 1471 , 136— 135עי׳ מדינת הפרנקים סל ,עי׳ קפץ סמנוס ! 229עי׳ אמנה ר׳ סעדיה ג און ! 506סידורו ! 487תפילותיו 490 ,487 ,368 — 367 ר׳ סעדיה המלמד ב״ר ב רכו ת ,204 — 195 ,26 632° ,485 סעודת המלך 593 — <569 — 566 ספינה — ! 682 , 175ב שב ת נ שברת ,עי׳ טביעה ספיקא דאורייתא לחומדא — ! 567ד ר בנן לקולא 567 ספירת שבעה ימי נקיים ,עי׳ טבילה ספסל 186 ספר הבגרו ת של ר׳ שמואל בן חפני 106 — 105 ספרא 559 ,232 ,216 ספרד ,עי׳ אנדלוס ספרי 539 ,538 ,216׳ 559 ספרים , 180 , 120— 119 , 106 ,79 — 77 ,)?( 69— 67 417 ,371 — 370 , 184ואילך ,ועי׳ חומש ,תורה סקילת א רון המוחרם 625 סריס ! 623 — 620,326 — 325,106 — 105 ,64סרוס בהמות 611 סדקוסטה ,קהל — 621 סת אלאהל 531 סת אלבנין בדת מר׳ אברהם 2 סת אלקום בת ר׳ חלפון טראבלסי 423 — 421 סת אלתרף ( אל טדף?) ב ת אלעזר הזקן ב״ר ישועה הזקן 142 — 140 ע ע ב ד ,314 — 312 ,275 ,211 — 205 , 186 ,164 — 163 ! 613 — 612עי׳ גט שחרור ,טבילה ,שפחה ע ב ד אלדאים 457 — 456 ע ב ד אלסלאם ! 458 — 457עי׳ שר שלום עבודה זדה 727 — 725 עברית ! 725 ,4 4 41 ,4 3 4 1 ,419 , 134שירים ב — 399 עגונ ה 702 ,628 — 627 ,451 — 448 ,412 — 410 ,344 ע ד אחד 170— 168 , 123 עדו ת 97 ,42 — 41 ,39 ,38 ,28 ,27 — 25׳ ,645 ! 691 ,664 — 663עי׳ נוצ רי ,שבוע ת ע דו ת! עדות ,הכחשתה ! 458 — 456פסול לעדו ת , 1 ! 639 ,518 ,215— 214 ,4— 3עדי קיום 143 ע דן 99 עואץ׳ בן א בו סעד ,אבו אלחסן 101— 99 ר׳ עובדיה הגר 725 ,714 ,549 ,548 217 מפ ת ח כ ל לי עוב ר ת ע ל דת פדיון שבויים — ! 7 3 4 — 7 3 3 ,6 9 8 ,2 6 9של ע צ מו 646— 645 עוור ,מלמד תינוקות 5 2 5 עזבונו ת, מ שדד , 147 הירו שות) (מ שרד ,8 7 — 8 5 פומבדיתא 6 5 4 פוסטאט 5 2 7 ,3 7 3 — 371 , 104 — 102 עזרא הסופר 7 2 0 , 3 7 5 ,2 8 1 , 175 עין הדעה 6 7 3 ( צו ען) , 4 3 2 , 177 ,199 עירק ,ע״י ב בל ע כו ! 6 2 7 ,2 2 9בית דין של עליה לתורה ,עי׳ תורה עלילה 5 2 3 — 5 2 2 עם הארץ 2 8 2 — 2 8 1 ,2 7 5 — 2 7 3 , 2 5 6 עמידה בע ת התפלה 3 6 8 — 3 6 7 עניים — 4 7 7 , 1 4 4 , 1 4 0 ,9 0 ,4 7 — 4 5 ,3 8 — 3 7 — 627 6 0 2 — 601 , 154 — 1 53 , 149 — 1 47 , 1 2 1 — 1 20 ,8 4 ,7 5 ,7 3 — 6 7 6 ,5 2 8 — 5 2 6 , 170 , 1 7 0 — 167 , 158 — 156 גוים ,3 8 45 —146 , 148 ,153 , 6 7 7 — 6 7 6 , 1 58 — 156והשוה 1 70 ע 2ץ 2 9 7 ,2 6 4 — 2 5 7 עפר בית המטבע ,עי׳ בית המטבע עצי הקדש 3 0 8 — 3 0 7 עצר ת ! 4 8 6 — 4 8 5הזהרות ב עצ ר ת 4 8 6 עקדה ! 6 4 — 6 3עי׳ אילנית ערב ! 6 7 4 — 6 7 3 , 6 6 6 — 6 6 5 , 122ע ד בון ,6 1 — 6 0 ! 112עי׳ מ שכון אלער ב 5 6 6 ערבה 5 8 2 — 5 8 0 ז 5ך ית ! 7 2 6 , 7 2 5 ,6 3 2 ,5 4 5 ,5 4 4שידים ב — ,2 0 4 434 ,4 3 0 4 9 1 — 4 9 0 , 4 8 9 ,4 8 6 ,4 6 8 , 126 7 3 1 ,6 9 8 ,6 4 4 , 6 1 4 ,6 0 2 — 6 0 1 ,4 7 9 ע 0קא ,5 3 ,4 1 ,3 9 — 3 8 , 3 8 — 3 7 , 31 — 3 0 , 3 0 — 2 9 262 (עי׳ (עי׳ הוספות הוספות ד׳ פנחס ב׳׳ר משולם הדיין באלכסנדרייא ,31 ,631 ענינו ,אמירתו במנחה ע ר ב התענית , 3 0 7 — 3 0 6 ,7 9 ,5 5 ,9 9 , 1 7 3 , 145 ותיקונים), ותיקונים) ! 6 2 5 ,מנהגיה 3 0 9 פועל ,מלווה לו 4 5 1 פורים ,עי׳ מגילת אסתר ,מוקף חומות פודני של נחתום 2 0 0 — 1 9 8 פיוטים — 4 6 5 , 370 — 3 6 6 , 3 6 6 — 3 6 3 ,329 — 3 2 8 ,3 4 4 עיר המוציאה ת״ק רגלי 3 0 7 — 3 0 6 — ! 6 7 7של 153 ,6 9 5 ,5 0 6 ,4 8 3 5 , 4 5 0 — 4 4 9 , 4 2 3 ,4 1 9 11 , 3 2 2 ,6 3 6 ,6 4 1 ,6 7 1 — 6 7 0 ,6 7 8 ,6 9 0 — 6 8 9 7 3 5 ,7 2 3 פיס 2 2 8 — 2 2 3 פירוש ד׳ יוסף אבן מיגאש לבבא בתרא — 6 7 1 ! 6 7 2ל שבועו ת 7 0 8 פלפל 4 5 2 ,8 9 (חנווני על) פנקסו 1 37 פסוקי דזמרה ,עי׳ תפלה פסח ! 4 6 5 — 4 6 4 ,4 6 1 — 4 6 0סדר של — ! 5 7 9 שביעי של — 196 פ ק ת ן .141 — 1 3 9 , 1 2 2 , 113 ,8 7 — 8 6 ,6 9 — 6 7 , 37 , 184 ,4 0 7 ,4 3 3 ,4 5 2 — 4 51 ,4 6 0 ,6 8 4 — 6 8 2 699 — 6 9 8 פקוח הגל 5 6 2 — 5 6 1 פקועות 137 — 135 פקיד על מס הגולגול ת 4 9 פרוזבול ! 6 9 0 ,6 6 9 — 6 6 8 , 1 1 9 ,9 6 — מוקדם ומאוחר 3 8 3 — 3 8 2 פרוכת 3 8 0 — 3 7 9 339 ע רו בין עריות ,נ שואין עם אלמנת בן אח ! 5 3 0עי׳ מחזיר גדו שה ערכאות של גוים ,עי׳ גוים ערל ,עי׳ נו צ רי ,5 9 — 5 8 ,2 0 5 604 ע ר ל ה 6 1 0 , 3 4 7 — 3 4 5 , 244 — 2 4 3 ע שור הקרקע 1 3 0 ע שר הדברות ,עי׳ תודה ע שרת ימי תשובה 3 3 4 — 3 3 2 & פאתי הראש והזקן 4 4 7 — 4 4 5 פגם בסחורה 5 2 4 פדיון הבן 2 8 0 , 271 פדיון מן הנ שואין 2 2 1 פרוש המשנה ,נוסחאותיו 3 8 3 ר׳ פרחיה 5 1 8 — 5 1 6 ד׳ פרחיה דיין אלמוחלה ר׳ פרחיה ב׳׳ר יוסף 6 5 5 פרחי ם( מ שבע) 7 3 4 , 7 3 3 , 6 7 7 , 6 6 3 , 6 6 1 ,6 1 4 (מצוות) פדייה ורבייה 4 1 — 4 0 פרנס ,עי׳ ממונה פרנסת הבנים 6 5 9 פדעון ל שעורין ,עי׳ חוב פרפר 4 5 6 פרת 5 7 7 ,5 6 6 624 פ שי ע ה — 1 8 2 , 1 7 2 , 158 — 1 5 7 , 9 6 , 41 , 3 6 ,2 9 ! 5 3 4 , 186עי׳ גזלנו ת פ ש ר ה ,6 8 4 ,6 6 4 ,6 6 1 ,6 5 9 ,6 5 7 ,4 3 3 , 180 — 1 7 9 6 9 5׳ ,6 9 8 — 6 9 5 ,7 3 2 736 218 ת שו בו ת ה ר מג ״ ט צ צאן ב רזל ! 346עי׳ גבסי צ אן ב רז ל ??« ! 199חוכר צביעה 86 ר׳ צדוק ב״ר שמואל 2 ר׳ צדוק הצדיק 599 צדוקים 724 ,499 צדקה השוחט 322 צוואה ,185 , 113 , 107 ,93 ,92 ,45 ,37 ,36 ,698 ,692 ,404 ,404 — 403 ,351 , 187— 186 710 — 709 ,707 — 705 צום ,עי׳ תפלה ,תענית צו ען ,עי׳ פוסטאט צוד 725 ,724 ,247 — 246 ,223 — 222 ,221 — 220ז חכמי — 204ואילד צורו ת לא בול טו ת 380 — 379 צורף 433 ,360 ציצית ,335 ,270 — 269 ,267 — 265 ,219 — 217 ,3 ! 540 — 538 ,515— 511משוי ב שבת 393 — 390 ציצית ,חבור ה — של ר׳ שמואל בן חפני — 538 539 צמיד 407 צעיפי נשים 525 צרכי האשה המוטלים על הבעל 53 — 50 צרכי הבעל 52 — 51 צרפת 588 P קבורה ,צרכיה — ! 407 ,186 ,10 3 ,9 1 — 90בא׳׳י 200 קדוש ,339 ,337 ,223 — 222 ,212 , 197— 196 — ! 611 — 540 ! 464— 463בבית הכנסת 394 קדושה 504 ,390 — 389 קדו שין ,634 — 630 ,541 ,378 — 377 , 132 ,66 ,65 ! 700ארוסין בלי — 691 קדושת היוצר 582 — 581 ,494 — 492 ,390 — 389 קדיש 390 — 389 ,369 — 368 קהיר 625 , 199 , 189 הקהל הקדוש ! 326 ,47עי׳ זקני הקהל! ראש הקהל ב בג ד א ד 498 קודש ! 37עי׳ הקדש קוץ 43 — 42 קורטובה 542 קטאי״ף 377 — 376 קטלנית 388 — 384 ,24 — 23 קטן ,6 9 - 6 7 ,66 ,34 — 33 ,27 — 25 , 15— 13 — 109 , 109 — 108 , 104 ,95 — 93 ,91 — 90 ,70 , 186— 182 , 174 , 174— 172 , 163 , 113 , 110 1526 ,430 ,3 4 0 - 3 3 9 ,338 — 337 ,318 ,316 עי׳ אפוטרופוס ,הפטרה ,יתום ,מזונו ת! קטנה , 178 , 145 , 104— 102 ,95 — 93 ,55 ,6 — 5 ! 663 ,639 ,351 ,348קנין קטן 317 קיום שטר ,488 ,487 ,457 — 456 ,417 — 416 ! 693 ,689עי׳ שטר קינה ! 410עי׳ קבורה קידאט 3 5 1 2 ,32 ,2 5 3 קלעי ,ד׳ יעקב 542 קלף ,505 — 504 ,311 — 310 ,306 — 305 ,265 — 264 — ! 552 — 551ודוכסוסטוס ,298 — 296 ,268 545 ,544 ,542 קלקנתום 264 — 258 קמיע 539 ,512 קנוניה 657 ,27 — 25 קנטאר 153 ,147 (קבלת) קנין — 60 ,57 — 56 ,48 — 47 ,35 ,34 ,25 , 146 , 143— 140 , 112 ,93 ,80 ,77 — 76 ,61 ,359 ,356 ,354 — 353 ,348 — 347 , 172— 171 ,532 — 531 ,456 4 3 2 ,426 ,424 ,423 ,418 ,413 ! 734 ,673 ,665 — €64עי׳ אסמכתא ,קטן, ,663 קיום! קנין דברים 185 קנמון ( 135עי׳ הוספות ותיקונים) קפץ 137— 1353 קצבה ,עי׳ מזונות קראים — 502 ,499 — 497 ,444 — 434 ,201 — 200 ! 732 — 729 ,639 ,629 — 628 ,5 8 9 - 5 8 8 ,504 עי׳ יציקה ,מנין קרבנות 719 ,271 קרוב ל שכר ורחוק להפסד ,עי׳ דבית קרובה ,אמירתה 486 — 485 קרחת הכרם 58 קריאת התורה ,עי׳ תודה קרית שמע ,אמירת פיוטים ב תוך ברכותיה ! 366 — 363 ,329 — 328ברכותיה ,329 — 328 ! 494 — 492 ,489 ,487 ,390 ,333 — 331זמנה — 1334 ,329 — 328על המטה 334 — 332 קש״ט 544 ר ראש (תואר) !518 — 5 1 6 ,3482 , 1891עיי ! njiw — גולה — 1599 — 596ישיבה 599 — 596ו ישיבת ארץ הצבי ! 599עי׳ מתיבת בגד א ד ראש השנה 469 , 197ואילך רבוי נשים ,עי׳ אשה שניה דבי ת . 105— 104 ,89 — 88 ,85 — 83 ,65 ,3 8 1 ,600 , 352 ,346 — 345 , 170 , 121 , 117— 116 6 7 9 - 6 7 8 ,649 רבעים (מטבע) 405ואילך רר׳ם ,עי׳ אדום מפ ת ח כ ל לי רופא 521 ,304 — 302 רחמים 3 6 8 7 הרי״ף ,עי׳ ר׳ יצחק אלפאסי ארץ הרי״ף 517 * , 1 7 51 ,7 7 2 ,2 2 2 רמון של ספר תורה 314 רנון , 194— 191עי׳( הו צ א ת) שם רע ,שמועה ( שנות) הרעב ,2 0 4 ® ,4 8 3 ,3 5 1 ,33 2 ,31 ,233 והשווה עט׳ , 173ש ף 8 י״ק 545 — 544 ,505 2 ,3 1 0 5 ,2 9 7 4 רקם 229 רקמה 130 — 129 ר שות ! 599 — 596 ,518 — 517עי׳ הרשאה, מור שה! — האב ע ל ב תו — 347 , 130— 129 — ! 348הבעל על אשתו ,28 ,22 , 13— 12 ,7 — 205 , 162— 161 , 159 ,96 ,71 — 69 ,64 ,35 ,32 — ! 211הבעל ע ל ע ב דו 211 — 205 ש שבועה ,M 56 — 57 ,38— 37 ,34 , 19— 18 ,9 ,7 , 118— 117 , 115 , 111 , 107 , 102— 99 ,92 ,74 ,64 , 158 ,154— 153 ,152 , 150 , 147— 146 ,134 ,408 — 406 ,404 ,356 , 186— 182 , 162— 159 ,639 ,534 ,489 — 488 ,479 — 478 ,448 — 447 ,691 ,689 ,684 ,682 ,659 — 658 ,658 ,650 — 649 ! 7 1 4 ,7 1 0 ,7 0 9 ,6 9 4 ,6 9 3 — 692עי׳ כופר הכל, מודה במקצת ,נ ד ר ! ש בו ע ת האשה שטבלה ,590 4 4 4 — 440 ,427 ,425 ,420 ,345 , 18 1659 ,649 — 648 ,647 ,646שבוע ת אין לי ,665 ,659 ,638 ,422 ,418 ,356 , 161 ,21 , 17 ! 687שבוע ת אלמנה ,443 — 440,104 — 103,30 — 703 ,698 — 695 ,660 ,650 ,649 — 648 ,547 ! 708 ,704שבוע ת בטוי , 115 , 105 ,95 ,21 ,519 — 516 ,413 ,356 ,216 — 213 , 189— 187 — ) 611 ,596 ,596 — 595 ,536 ,530 — 529 ,525 בנקיטת חפץ ,6 4 ,46 ,42 ,41 ,38 ,28 , 19 71 ,68 ,65׳ , 118 , 116 , 107 , 102 , 102— 99 — 168 ,160 — 159 ,154 — 153 , 149 , 138 , 127 ,626 ,624 ,614 ,441 ,408 ,371 ,345 , 169 ) 709 ,693 ,662 ,659ש בו ע ת התורה ! 692 גלגו ל שבועה 74 ,71׳ ,154 ,138 ,128 ,111 ,443 — 440 ,427 ,408 , 185— 184 , 170— 169 ) 659 ,648 ,524שבוע ת הסת ,93 ,77 , 11 115 ,102— 101׳ ,154 , 149 ,147 ,134 ,120 , 116 ,600 ,528 ,524 ,448 — 447 ,434 ,401 , 184 , 161 666׳ 693 ,692 — 691 ,686 ,681 ,680 ,677׳ ,695 ! 736 ,708היפוך שבועה ,146 ,77 — 76 ,57 ,9 ! 1546שבוע ת חולה ) 102— 4 9חולה נפש 219 ! 428להציל מגוי — ! 373 — 371לפני ערכ או ת של גויים ! 373 — 372שבוע ת מודה במקצת ! 447 , 116נוסח ה־ ! 448 — 447שבוע ת הנפרע מן היורש ! 489שבוע ת ע ד אחד! 477 , שבוע ת עדו ת ! 216 — 214צורתה ! 102— 99 שבוע ת השומרים ! 682 ,447 ,82שבוע ת השותפין ! 186 — 184 , 128 ,74נ שב ע ונוטל ! 149 , 138 ,76 ,74התרת שבועה — 529 ,63 599 — 595 ,530 שביעית ! ! 235 — 230עי׳ שמיטה שבע ברכו ת 541 שבעת טובי העיר 519 שבת ! 611 ,565 — 558 ,422 ,365 ,360 ,50עי׳ תפילה! — ויום טוב ,334 ,328 — 327 , 151 ! 611 ,486 — 479 ,476 — 474 ,370 — 367הליכה בנהרות ב שבת ! 578 — 566יציאה בציצית ! 393 — 390כתיבה ב — 259 — 258 שדוכין — 144 , 144— 138 , 133— 132 ,81 — 80 ,66 ! 705,532 — 530 ,431 — 430 ,354 — 352 ,145 עי׳ שטר ני שואין שודדי ים 167 , 153 ,147 שוחד 714 שוחט 714 ,583 — 582 ,322 — 321 שוטה 417 , 16 שולחן 137— 135 שולחני ! 114— 112 ,79עי׳ שטר שולחני שומת הנדוניא 547 שומר ! ,713 ,454עי׳ שבוע ת השומרים שופט הגויים ,354 — 353 ,348 ,348 — 347 ,13— 12 ! 687 — 686 ,527 ,490 — 488 ,457 — 456 ,373 עי׳ ערכ או ת של גוים ,שטר בגוים ! שופט = דיין 78 30 ,54׳ , 148 “ ,1321״ , 1531 , 152 ! 708 ,)? ( 1792שליחי בית משפט ! 86 מורשה השופט 318 , 1 3 21 שופר 273 — 272 ,270 שוק התרומה 276 — 275 שותפות 82 ,77 — 75 ,75— 73׳ , 152 , 150 , 128 ,98 ,454 — 453 ,404 ,186 — 182 ,178— 177 ,155 ! 721 — 720 ,676 ,536 — 535עי׳ עסקא, שבועת השותפין ! — יהודי וגוי ! 710 ,360 שותפות ב חצ ר — 19 ,13— 12 , 10 ,10— 8 >6 ,2 ,67 — 66 ,60 ,57 — 55 ,52 — 49 ,35 ,33 — 31 ,20 — 133 , 127— 125 , 123 , 118— 117 ,98 ,70 — 69 ,162 , 162— 158 ,156 — 155 , 147— 145 , 134 ,351 ,320 — 319 ,318 ,316 — 315 , 174— 172 — 528 ,432 ,429 — 428 ,403 — 402 ,402 ,359 ,681 ,675 — 673 ,672 — 669 ,533 — 532 ,529 ! 705 — 704 ,693 — 692 ,686 — 685עי׳ ב ר 220 מצר ,גו ד או אגו ד! — ב חצר 319 ,316 , 152— 150 ת שו בו ת ה ר מ ב״ ם בלתי מחולקת שחיטה 732 ,583 — 582 שטר . 103 ,97 ,95 ,91 ,78 ,53 ,44 ,40— 39 ,38 ,2 ,168 , 151 , 146 , 137— 136 , 134 , 131 , 116 , 114 ,397 — 396 ,350 ,347 ,317 , 179— 178 , 177 ,532 ,490 — 487 ,458 — 455 ,434 — 433 ,413 ,412 ,656 ,641 ,639 ,633 — 631 ,613 — 612 ,600 ,699 ,693 ,691 ,673 ,669 — 668 ,664 — 663 ; 736 — 735עי ,הרשאה ,כתובה ,קיום ו אמנה — ! 27 — 26בית דין , 131 , 122 ,56 ,8 — 1 354— 353בגוים ,109 , 108 ,66 ,38 ,6 — 733 ,661 ,657 ,648 ,359 ,350 , 119— 118 ! 734עי׳ (ערכאו ת של) גויים ,שופט של גויים! שטרות חצר , 173 — 172 , 123 , 108 ! 457 , 176— 175עי׳ שטר הקרקע ! — ,ל שונו — 449 ,423 — 420 , 143— 140 , 108 ,81 — 80 ,2 — ! 532 — 530 ,458— 457 ,450מחילה — 16 419 ,417 — 416 , 115— 114 , 17׳ 1656ע י מחילה ! — מכד ! 694 ,680 — 678 ,62 — 60 , 12 — מתנה 1656 , 169— 168 , 115— 114 , 108 עי׳ מתנה! — עסקא ! 31עי׳ עיסקא! — הקרקע ! 108עי׳ שטרות ח צ ר! — שולחני ! 114— 112ש טר־ שדוכין , 112— 111 ,81 — 80 ,532 — 530 ,354 — 352 ,144— 140 , 132 , 129 — ! 602 — 601שכירות ( 685 ,31 ,6עי׳ שכירות) שטרות ,מנין — 668 — 667 שיר של פגעים 512 שירי אזור 398 שידזי(כ סף ,טבעות) 141 שכיב מרע 187— 186 שכירות ,44 — 43 ,28 — 27 ,20 — 19 ,9 ,8 — 6 ,2 , 123 , 117 ,95 ,65 ,62 — 61 ,52 — 51 ,45 — 44 — 175 , 174— 173 , 161 , 152— 151 , 131— 130 ,672 — 670 ,641 ,429 — 428 ,423 — 420 , 177 ! 687 — 685 ,681עי׳ גוי ,שטר שכירות שכנים 675 — 672 שכד 557 שכד ל דון ולהעיד 646 — 645 שכרות בהוראה — ! 592של שליחי צ בו ר — 314 317 — 316 ,315 שלוש עשרה מידות 509 — 505 שליח 637 — 636 ,354 — 353 , 102— 99 שליח צ בו ר ,317 — 316 ,203 — 202 , 189 — 187 ! 326 — 325עי׳ חזן ,חזרת הש״ץ ,ש כ רו ת; מוציא את הרבים — 469 ,395 — 393 ,390 — 389 ! 476שאלה מש״ץ — ! 330 — 329שסרח 334 — 335 שליחי ערכאות ,עי׳( ע ר כ או ת של) גויים ר׳ שלמה אלג׳בלי 190 ר׳ שלמה הדיין 108 שלמה הלוי 661 ר׳ שלמה ב״ר זכאי הדיין 655 — 654 שלמה ב״ר נ תן 519 ר׳ שלמה נשיא גליו ת כל י שראל 653 (הוצאת) שם דע ! 523 — 522עי׳ דנון ר׳ שמואל בן חפני 688 ,539 — 538 , 106— 105 שמואל ב״ר יוסף 444 שמואל הלוי ב ר סעדיה ,414 ,349 , 172 , 167 , 17 ,710 ,686 ,681 ,661 ,629 ,625 ,518 ,444 — 443 734 ר׳ שמואל ב״ר עלי הלוי 572 — 570 ר׳ שמואל החסיד 202 — 201 שמונה עשדה ,עי׳ תפלה שמועה (על מוות) ,38 ,37 ,29 ,29 — 28 ,28 — 27 ! 411 ,62 ,53 ,46 — 45 ,44 — 43עי׳ ד נון שמיטה ,154— 153 , 149 , 119 — 118 ,96 ,22 — 21 ,401 ,361 ,359 ,358 — 357 ,356 — 355 ,355 — 354 689 ,669 — 666 ,536 ,532 ,451 ,434 ,425 — 424 — ! 693 ,693 — 692 ,670עי׳ פרוזבול שמירת כספים 684 — 683 ר׳ שמריה 483 שמש ,תנועתה 255 — 251 ,251 — 249 (חצי) ש עו ר 216 — 213 שעור קומה 201 — 200 שעטנז 341 — 340 שפחה ,661 ,650 ,630 ,209 , 182— 178 , 164— 163 — ! 710גיורה — ! 373יפת תואר ! 375 — 373 — (השנואה) !531 ,428 — 4 2 6 ,3 5 9 ,1 4 1 ,1 1 5 , 111 הנטען על ה — 375 — 373 שקלי הקודש 513 שד שלום בן אלעזד ! 458 — 456ועי׳ ע ב ד א ל־ סלאם ת תגין 300 — 298 תולעים 324 — 323 תונס 676 , 136— 135 תוספת דירה 147— 145 ,57 — 55 , 10— 8 תוספתא 602 ,559 ,270 — 269 ,216 תורגמן 591 תורה ! 606 ,553 — 550 ,545 , 102— 100עי׳ ברכ ת התורה ,הפטרה ,חומש ,משלים ,שבועה בתודה ! אורכה כהיקפה ! 295 — 289בני תורה מפ תוו כ ל לי ! 371הגדת עתידות על פי פתיחתה ! 321 — 320 כתיבתה ,298 ,295 — 289 ,265 ,264 — 257 !311 — 310,301 — 300 ,300— 298כתיבתה ,תגין ! 300 — 298כתיבת פסוקים ! 515 — 510כתיבת פדשה לתינוק להתלמד ! 512 — 511ל מו ד תודה לגוי ! 285 — 284מקומה בע ת מפטיר !296 — 295 ספרו של הרמב״ם ! 295 — 293 ! 264 — 261 עליה לתורה — 444 ,342 — 341 ,256 — 255 ! 445ע שר הדברות ,עמידה בע ת קריאתן ! 499 — 495פר שיות פתוחות וסתומות ! 300 — של קלף ! 553 — 551 ,505 — 504 ,311 — 310 קריאתה ,מנהגיה ,499 — 495 ,342 — 341 ,316 ! 554 — 550קריאת פסוקים בקול רם — 505 ! 507תלמוד — 737 תחומים של שבת 575 — 572 ,571 — 570 ,567 תימן 595 ,578 ,254 (חכמת) התכונה 286 תכלת בציצית 540 — 538 תכשיטים , 187— 186 ,171 — 170 , 141 ,75 ,71 660 ,650 ,434 — 433 ,409 ,408 — 407 תלמוד ,נוסח 619 ,543 תלמיד חכם 342 ,256 — 255,19 4 — 191,191 — 190 תלמידים ,לומדים את החיבור 306 תמר הינדי 137— 135 תנאי בגט ! 637 — 636 ,635תנאי כתובה ,עי׳ כתובה ! תנאי במכירה 681 — 678 תספורת הראש 447 — 445 תענית ,עי׳ תפלה! מילה ב — ! 375קבלת — 580 תפלה ! 390— 389 ,381 — 380 ,380— 379עי׳ ברכה ,חזרת הש״ץ ,מניין ,עמידה ,פיוט, קדוש ,קדושה ,קדיש ,קדית שמע ,שליח צבור! תפלת אבל ! 107 — 106אכילה לפניה ! 303 תפלת גרים ! 550 — 548זמנה ,334 ,304— 302 221 ! 478 ,476 ,469 — 468חפזון ב ע ת — 491ו ביום טוב 364ואילך 367 ,ואילך, 476 — 474 , ! 484 — 479תפילת יום כפור ! 486 — 485 נעילה ! 478 ,476תפילה ,ל שונה (שפתה) ! 468 — 465עננו ,אמירתו במנחה שלפני — ! 602 — 601ב עצ ר ת ,307 — 306 התענית ! 486 — 485פסוקי ח מ ר ה — ! 491 ,335קטנה — ! 368 — 366ב ש ב ת 367 ,334 ,204 — 201 ואילך — ! 479 ,476 — 474 ,בליל שבת — 326 — ! 395 ,327בליל שבת ובמוצאי שכת — 295 — ! 330 — 329 ,296בליל שבת ובמוצאי שבת באלכסנדריא — ! 489 ,487ב שבת ,שמונה ע שרה ! 370 — 369שמונד .ע שרה ,בדכד .י״א ! 334 — 332שמונה עשרה ,תוספת ב״עבודה״ 339 ,336 (חבור) התפלה שחבר אבן גאסוס תלמיד ר בינו נסים 582 תפלין ,269 — 268 ,268 — 267 ,265 — 264 , 102 ,3 ,335 ,306 — 304 ,300 ,298 — 297 ,270 — 269 606 ,545 — 540 ,539 ,392 תקון חצד , 118— 117 ,44— 43 ,34 — 33 ,28 , 16 ,662 ,528 ,415 ,403 , 162— 158 , 127— 126 693 — 692 תקנה ! 519 — 516תקנות הגאונים ! 662 ,654 תקנת הרמב״ם ,ב דב ר טבילה , 444 — 434 בדב ר נ שואין ! 624סדור גיטין וקידו שין ! 625 — 624ערכ או ת של גוים 40 — 39 תקנת השבים 480 ,375 — 374 תרבא דאקליבוסתא 461 תרומה ,280 — 279 ,271 ,238 ,236 , 164— 163 ! 720 — 719 ,617 — 614 ,609 — 608תרומת מעשר 280 ,238 תשובה ,חזרה בת שובה ! 375 — 374 ,217 — 216 עי׳ מינים ,תקנת השבים
© Copyright 2024