אגדת בראשית

‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫אגדת בראשית‬
‫אגדת בראשית היא מדרש אגדה דרשני לספר בראשית‪ ,‬בעל מבנה ייחודי‪ .‬המדרש כולל ‪ 28‬יחידות דרשניות‪ .‬כל‬
‫יחידה מחולקת לשלושה חלקים – החלק הראשון כולל דרשות על פסוק מהתורה (מספר בראשית)‪ ,‬החלק השני כולל‬
‫דרשות על פסוק מנביאים והחלק השלישי כולל דרשה על הפסוק הראשון של אחד ממזמורי תהילים‪ .‬המדרש נכתב‬
‫בעברית‪ ,‬והוא נוצר ככל הנראה בדרום איטליה במאה התשיעית‪.‬‬
‫שם המדרש‬
‫אין לדעת מה היה שמו המקורי של המדרש‪ ,‬מכיוון שחכמי ימי הביניים שציטטו ממנו כינו אותו בטעות בשם 'תנא‬
‫דבי אליהו'‪ 1.‬גם בעדי הנוסח של המדרש שוררת אי‪-‬בהירות ביחס לשם המדרש‪ .‬בקטע גניזה קדום של המדרש‪2‬‬
‫מופיע השם 'ילמדנו'‪ ,‬אך שם זה נמחק ותוקן לשם 'אגדת בראשית'‪ .‬לא ברור מי תיקן את שם החיבור בקטע הגניזה‬
‫ומתי הוא עשה זאת‪ .‬באחד מכתבי היד של המדרש‪ 3,‬מופיע השם 'סדר אליהו רבה'‪ .‬המדרש הודפס לראשונה תחת‬
‫השם 'אגדת בראשית' בידי מנחם לונזאנו בוונציה בשנת ‪ ,1618‬וכך הוא מכונה מאז‪.‬‬
‫ייחוס המדרש‬
‫שאלת ייחוסו של המדרש תלויה בסוגיית זמנו של המדרש‪ .‬ר' אברהם בן הגר"א‪ ,‬שהוציא מהדורה של המדרש‬
‫בווילנה ב‪ ,1802-‬הניח כי אגדת בראשית היא מדרש קדום‪ ,‬והציע כי האמורא רב‪ ,‬בן המאה השלישית‪ ,‬חיבר את‬
‫המדרש‪ .‬א"ל גורדון דחה הצעה זו‪ ,‬וייחס את המדרש לתנא רבי מאיר‪ .‬אולם‪ ,‬דעות אלו נדחו במחקר‪ ,‬מכיוון‬
‫שהחוקרים השונים נוטים לאחר את זמנו של החיבור הרבה מעבר לתקופת התנאים והאמוראים‪.‬‬
‫לשון המדרש‬
‫שפתו של המדרש היא עברית‪ .‬במדרש מופיעות גם מילים לועזיות ביוונית ובלטינית‪ ,‬אשר חלקן נפוצות בספרות‬
‫חז"ל וחלקן יחידאיות‪ .‬ע' קהלני ניתח את המילים הלועזיות שבמדרש וציין‪ ,‬כי צורת הכתיב של מילים אלו במדרש‬
‫קרוב ה יותר למקור הלועזי מאשר לצורתן בחיבורים יהודיים אחרים‪ .‬כמו כן הוא מציין‪ ,‬כי ישנן במדרש כמה מילים‬
‫ותופעות לשוניות המצביעות על קשר לשפות רומנסיות בכלל ולשפה האיטלקית בפרט‪.‬‬
‫זמן המדרש ומקומו‬
‫י"ל צונץ ראה באגדת בראשית מדרש מאוחר‪ ,‬ותיארך אותו לכל המוקדם במאה ה‪ ,12-‬זאת בשל שימוש בתבניות‬
‫לשון המעידות על איחור‪ ,‬כדוגמת 'שנו רבותנו' ו'יתברך שמו של הקב"ה'; שימוש במילים לועזיות וסימנים לפולמוס‬
‫נגד הנצרות המצויים במדרש‪ .‬ש' בובר סבר‪ ,‬שאגדת בראשית היא מדרש המאוחר בהרבה לרש"י‪ .‬מ"ד הר תיארך את‬
‫המדרש למאה העשירית‪ .‬הוא התבסס על כך שהמדרש עשה שימוש בדרשות מסוג התנחומא‪-‬ילמדנו‪ ,‬ועל סימנים של‬
‫איחור בלשון המדרש הכתוב עברית ולא ארמית‪ ,‬בסגנון המדרש ובמונחים שבהם הוא משתמש‪ ,‬וכן בסימנים‬
‫לפולמוס עם הנצרות‪ .‬ל' טאוגלס דנה באגדת בראשית בסדרת מאמרים ובחנה את המדרש מצד מבנהו המיוחד‬
‫ומטרתו‪ ,‬וכן מצד הפולמוס עם הנצרות המשתקף בו ובמאפייניו‪ .‬בעקבות מחקרה טאוגלס תיארכה את המדרש למאה‬
‫העשירית בדרום איטליה‪.‬‬
‫ע' קהלני סבר‪ ,‬כי בתיארוך מדרש אגדת בראשית אין צורך להבחין בין זמן יצירת המסורות המדרשיות המצויות‬
‫בו לבין עריכת המדרש עצמו‪ ,‬כפי שמקובל לעשות בתיארוך מדרשי חז"ל‪ .‬זאת מכיוון שלדעתו‪ ,‬חלק גדול מהדרשות‬
‫‪ .1‬כך מופיע בספר ילקוט תלמוד תורה לרבי יעקב הסקילי ובספר ראשית חכמה לר' אליהו בן משה וידאש‪ .‬ציטוטים מן המדרש‬
‫מופיעים גם בבראשית זוטא לר' שמואל בן רבי נסים מסנות‪ ,‬אך הוא לא ציין את מקורותיו‪.‬‬
‫‪ .2‬קטע גניזה זה תוארך בידי ל' טאוגלס למאה העשירית ובידי ע' אנגל לסוף ה‪ .11-‬ראה‪ :‬קהלני‪ ,‬אגדת בראשית‪ ,‬עמ' ‪.22‬‬
‫‪ .3‬כתב יד אוקספורד ‪ 2340‬המתוארך לסוף המאה ה‪.15-‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫המופיעות במדרש הן פרי יצירתו של העורך‪ ,‬ואף הדרשות שנלקחו ממקורות קודמים עוצבו מחדש בידי העורך‬
‫מבחינת הסגנון והתוכן‪.‬‬
‫קהלני מצא‪ ,‬כי המקור המאוחר ביותר שעורך אגדת בראשית עשה בו שימוש הוא מדרש תנחומא בובר‪ .‬כרבע‬
‫מהדרשות המופיעות באגדת בראשית לקוחות מתוך מדרש תנחומא בובר‪ ,‬כפי שהוא מצוי בידינו‪ .‬לפי מ' ברגמן‪,‬‬
‫שחקר את ספרות התנחומא‪ ,‬מדרש תנחומא בובר נערך בין המאה השישית למאה השמינית‪ 4.‬המקור הראשון שציטט‬
‫מתוך אגדת בראשית הוא החיבור בראשית זוטא של רבי שמואל ב"ר נסים מסנות‪ ,‬שחובר בסוף המאה ה‪ .12-‬עד‬
‫הנוסח הקדום ביותר של אגדת בראשית הוא קטע גניזה המתוארך למאה העשירית או לסוף המאה ה‪ .11-‬בעקבות כך‪,‬‬
‫קהלני שיער כי טווח הזמן שבו התחבר המדרש הוא בין המאה השמינית למאה ה‪.11-‬‬
‫קהלני צמצם את טווח הזמן הזה בעקבות כמה שיקולים נוספים‪ :‬הוא טען כי מבנה אגדת בראשית מעיד על זיקה‬
‫למנהג הארץ ישראלי הקדום של הקריאה התלת‪-‬שנתית בתורה‪ 5,‬בד בבד עם היכרות עם המנהג הבבלי של הקריאה‬
‫החד‪-‬שנתית‪ .‬קהלני הסיק מכך‪ ,‬שמדרש אגדת בראשית משקף תקופת מעבר בין שני מנהגים אלו‪ .‬מכיוון שגם בפיוטי‬
‫ר' אלעזר בירבי קילר קיימת תופעה דומה של זיקה לשני מנהגי הקריאה בתורה‪ ,‬משער קהלני שזמן חיבורו של‬
‫המדרש מקביל לזמנו של הפייטן‪ ,‬שחי בסוף המאה התשיעית או בתחילת המאה העשירית‪6.‬‬
‫קהלני העריך‪ ,‬כי עורך המדרש לא הכיר את התלמוד הבבלי‪ .‬במאה העשירית התלמוד הבבלי כבר היה מוכר‬
‫בארץ ישראל ובאיטליה והשפיע רבות על פסיקת ההלכה בארצות אלו‪ ,‬ולכן לדעת קהלני‪ ,‬יש להניח שעורך המדרש‪,‬‬
‫שלא הכיר את התלמוד הבבלי‪ ,‬חי לפני המאה העשירית‪ .‬בעקבות מחקרה של טאוגלס‪ ,‬קהלני סבור שהפולמוס‬
‫האנטי‪-‬נוצרי שבמדרש אגדת בראשית נושא אופי של תקופת מעבר בין הפולמוס האנטי‪-‬נוצרי של ימי חז"ל לבין‬
‫הפולמוס האנטי‪-‬נוצרי של ימי הביניים‪ .‬תקופת מעבר זו מתאימה‪ ,‬לדעתו‪ ,‬למאה התשיעית‪ .‬קהלני שיער‪ ,‬אם כן‪ ,‬כי‬
‫המדרש נכתב ונערך במאה התשיעית‪.‬‬
‫במדרש אין עדויות היסטוריות על מיקום יצירת המדרש‪ ,‬אך קהלני סבור שהוא נוצר בארץ שהייתה תחת שלטון‬
‫נוצרי‪ .‬בנוסף‪ ,‬אין במדרש היכרות עם השלטון המוסלמי ואין בו השפעה של השפה הערבית‪ .‬מקום עריכת המדרש‪,‬‬
‫לדעת קהלני‪ ,‬הוא בדרום איטליה‪ ,‬שהייתה במאה התשיעית תחת שלטון נוצרי‪ ,‬בעוד שהמזרח‪ ,‬ארץ ישראל וצפון‬
‫אפריקה היו בתקופה זו תחת שלטון מוסלמי‪.‬‬
‫מבנה המדרש‬
‫כאמור‪ ,‬מדרש אגדת בראשית הוא בעל מבנה ייחודי של ‪ 28‬יחידות‪ ,‬כשכל יחידה כוללת שלושה פרקים – פרק תורה‬
‫– הכולל דרשות לפסוק מספר בראשית; פרק נביאים – הכולל דרשות לפסוק מהנביאים‪ ,‬ופרק כתובים – הכולל‬
‫דרשה לפסוק הראשון מאחד ממזמורי תהילים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬פרקי התורה ארוכים יותר מפרקי הנביאים (פרקי התורה‬
‫והנביאים כוללים בין שתיים לשש דרשות) ופרקי הנביאים ארוכים יותר מפרקי הכתובים (פרקי הכתובים כוללים‬
‫בדרך כלל דרשה אחת בלבד)‪ .‬הפרקים דומים זה לזה בצורה ובסגנון‪ ,‬ובנויים בעיקר מדרשות בסגנון הפתיחתא‪7.‬‬
‫הפרק נפתח בציטוט הפסוק שבו עוסקת הדרשה‪ ,‬לאחר הפסוק מובאת התבנית – 'זהו שאמר הכתוב' ולאחריו‬
‫מצוטט פסוק 'רחוק' – פסוק שמובא מהקשר אחר‪ ,‬בדרך כלל מספרי הכתובים‪ .‬הדרשה מתגלגלת מהפסוק הרחוק‬
‫ומתקשרת לקראת סופה לפסוק שבו היא פתחה‪ .‬חלק מהפרקים מסתיימים בסיום חגיגי‪.‬‬
‫המדרש אינו פותח בתחילת ספר בראשית‪ ,‬אלא בפסוק "וירא ה' כי רבה רעת האדם" (בראשית ו'‪ ,‬ה)‪ .‬באחד‬
‫מכתבי היד של המדרש‪ 8,‬נוספה בראש המדרש חטיבה הפותחת בפסוק "ויחי אדם שלושים ומאת שנה" (שם ה'‪ ,‬ג)‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫ראה במבוא למדרש תנחומא‪.‬‬
‫על מנהג זה ראה במבוא למכילתא דרבי שמעון בר יוחאי‪ ,‬הערה שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪..‬‬
‫למרות השם הדומה‪ ,‬ר' אלעזר בירבי קילר איננו הפייטן הידוע ר' אלעזר בירבי קיליר המכונה 'הקליר' שחי סוף התקופה‬
‫הביזנטית בארץ ישראל (על פייטן זה ראה ראה במבוא לשיר השירים רבה‪ ,‬הערה שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪ .).‬ר' אלעזר‬
‫בירבי קילר הוא פייטן מאוחר בן המאה התשיעית או העשירית‪ ,‬שככל הנראה שימש קהילה שעברה ממנהג הקריאה התלת‪-‬‬
‫שנתי של בני ארץ ישראל למנהג הקריאה החד‪-‬שנתי שנהג בבבל‪ .‬על הפייטן ויצירתו ראה‪ :‬ש' אליצור‪ ,‬פיוטי ר' אלעזר בירבי‬
‫קילר‪ ,‬ירושלים תשמ"ח‪.‬‬
‫על ה'פתיחתא' ראה במבוא לבראשית רבה‪ ,‬הערה שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪..‬‬
‫בכתב יד אוקספורד ‪.2340‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫והיא דורשת את תולדות האנושות עד ימי נח‪ .‬חטיבה זו שונה בסגנונה ובלשונה משאר המדרש‪ ,‬והיא ככל הנראה‬
‫תוספת מאוחרת שנועדה להשלים את הנושאים החסרים של תחילת ספר בראשית‪ .‬היחידה האחרונה שבמדרש איננה‬
‫כוללת שלושה פרקים כמו שאר היחידות במדרש‪ ,‬אלא שניים בלבד – פרק תורה ופרק נביאים‪ .‬לדעת קהלני‪ ,‬פרק‬
‫הכתובים של היחידה האחרונה לא נשמט בטעות מן המדרש‪ ,‬אלא לא היה כלול בו מלכתחילה‪ .‬לדעתו‪ ,‬עורך המדרש‬
‫עיצב את פרק הנביאים ביחידה האחרונה כפרק החותם של המדרש כולו‪ .‬על כך מעידים‪ ,‬לדעתו‪ ,‬אורכה היחסי של‬
‫החטיבה המסיימת את פרק התורה ואת פרק הנביאים ביחידה האחרונה‪ ,‬ומידה רבה של חגיגיות בסיום פרק הנביאים‬
‫העוסק באהבה שבין ה' לעם ישראל‪ .‬החיבור מסתיים במילים‪:‬‬
‫אמר הקב"ה מלכי העולם משניאין אותי על בני ובני מאהבין אותי על כל האומות‪ ,‬אִ לו אני נותן להם מאה‬
‫עולמות אינן מלאין באהבה שאהבתי את בני שנאמר‪' :‬אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו'‬
‫(שה"ש ח'‪ ,‬ז)‪9.‬‬
‫לדעת קהלני‪ ,‬ניתן להסביר את בחירתו של עורך המדרש לסיים את המדרש בפרק נביאים ולא בפרק כתובים‪ ,‬בכך‬
‫שתוכנה של הדרשה בפרק הכתובים מתקשר לנושא פרק התורה של היחידה הבאה‪ 10.‬פרק הכתובים ביחידה‬
‫האחרונה במדרש צריך היה להתקשר לתחילת ספר שמות‪ ,‬ולכן אין צורך להביאו במדרש העוסק בספר בראשית‪.‬‬
‫כמעט כל החוקרים שעסקו באגדת בראשית ראו במבנה המיוחד של המדרש זיקה למנהג הארץ ישראלי של‬
‫הקריאה התלת‪-‬שנתית‪ .‬מנהג הקריאה התלת‪-‬שנתי השפיע על המבנה ועל החלוקה הפנימית של מדרשים שונים‪11,‬‬
‫מכיוון שככל הנראה חלק מן הדרשות שבמדרשי האגדה‪ ,‬במיוחד הדרשות מסוג הפתיחתא‪ ,‬שימשו במקורן כדרשות‬
‫ציבור בבית הכנסת‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬אין הקבלה מלאה בין סדרי הקריאה המשתקפים בפרקי התורה שבאגדת בראשית (‪ 28‬פרקים) לבין סדרי‬
‫הקריאה בתורה הידועים לספר בראשית (‪ 45‬סדרים)‪ 12.‬כמו כן‪ ,‬אין התאמה בין הפסוקים הפותחים את הדרשות‬
‫בפרקי הנביאים לבין רשימות ההפטרות של מנהג הקריאה התלת‪-‬שנתי‪ .‬חוסר התאמות אלו‪ ,‬כמו גם חוסר האחידות‬
‫בהיקף הסדרים כפי שהם משתקפים בפרקי התורה שבאגדת בראשית‪ ,‬והעובדה שבפרקי הכתובים מופיע לעתים‬
‫אותו הפסוק מתהילים בראש כמה וכמה פרקים‪ ,‬הובילו את טאוגלס למסקנה‪ ,‬כי אין קשר בין מבנה מדרש אגדת‬
‫בראשית לבין מנהגי הקריאה בבית הכנסת‪ .‬לדעתה‪ ,‬המדרש הוא יצירה ספרותית שנועדה ללומדי התנ"ך‪ ,‬ומבנה‬
‫המדרש נועד להראות את אחדות התנ"ך באמצעות קשרים לשוניים ותוכניים בין פרק התורה‪ ,‬פרק הנביאים ופרק‬
‫הכתובים שבכל יחידה במדרש‪13.‬‬
‫קהלני חולק על טאוגלס‪ ,‬וסבור כי הדרשות שבאגדת בראשית שימשו כדרשות בבתי הכנסת בשבת‪ .‬לדעתו‪ ,‬פרקי‬
‫התורה והנביאים נדרשו בבית הכנסת סמוך לקריאת התורה וההפטרה‪ ,‬בעוד שפרקי הכתובים נדרשו בבית הכנסת‬
‫במנחה‪ ,‬סמוך לקריאת התורה של הסדר הבא‪ .‬הוא רואה באגדת בראשית מדרש שנוצר בידי מחבר‪-‬עורך אחד‪.‬‬
‫לדעתו‪ ,‬שיקולי תוכן ועריכה הנחו את עורך המדרש יותר מאשר ההיצמדות לסדרי הקריאה‪ ,‬ולכן עורך המדרש כלל‬
‫בחיבור רק את הדרשות לסדרים שהתאימו למטרותיו ולהשקפת עולמו‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬קהלני ציין כי יש ייצוג של‬
‫לפחות פרק אחד במדרש לכל פרשה בספר בראשית‪ ,‬לפי המנהג החד‪-‬שנתי‪ .‬לדעתו‪ ,‬עורך המדרש הכיר את המנהג‬
‫הבבלי של הקריאה החד‪-‬שנתית‪ ,‬ואולי אפילו חי בקהילה שהייתה בתהליך מעבר ממנהג קריאה תלת‪-‬שנתי למנהג‬
‫קריאה חד‪-‬שנתי‪ .‬הוא מביא ראיה לכך מדרשות במדרש שבהן נכתב כי פרשה מקראית נקראת אחת לשנה‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬
‫אגדת בראשית פרק פד‪ .‬הציטוטים מן המדרש לקוחים‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬מתוך מהדורת בובר‪ ,‬בהשמטת פירושי מילים‪ .‬במקרים של‬
‫שיבושי גרסה במהדורת בובר‪ ,‬הבאתי את הציטוט על פי כתב יד בעקבות קהלני‪.‬‬
‫לעומת קהלני‪ ,‬טאוגלס סברה כי ישנו קשר צורני ותוכני בין פרק הכתובים לבין פרקי התורה והנביאים שבאותה היחידה‪.‬‬
‫ראה למשל במבואות לבראשית רבה ולוויקרא רבה‪.‬‬
‫חלוקת התורה לסדרי קריאה משתקפת במסורה‪ ,‬בפיוטים‪ ,‬בכתבי היד של התורה וברשימות הפטרות מן הגניזה‪.‬‬
‫טאוגלס הסבירה את ההתאמה החלקית בין פרקי התורה באגדת בראשית לבין סדרי הקריאה בתורה בכך שעורך המדרש שאב‬
‫דרשות מתוך תנחומא בובר‪ ,‬אשר בו דרשות רבות בנויות על פסוקי הסדר של הקריאה בתורה‪ .‬כמו כן‪ ,‬היא מעריכה שההתאמה‬
‫החלקית בין פרקי הנביאים לבין מנהגי ההפטרה נובעת מהזיקה הלשונית והרעיונית בין פסוקי הנביאים לפסוקי התורה‪ .‬היא‬
‫מציינת‪ ,‬כי ייתכן שזיקה לשונית ותוכנית זו הובילה מלכתחילה לבחירה בפסוקי נביאים אלו לשמש כהפטרה‪.‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫א"ר ברכיה‪ :‬אמר הב"ה ללוט‪ ,‬את סבור דכל מה שאתה חוטא אין אדם יודע‪ ,‬חייך שבכל שנה ושנה יהו קורין‬
‫ומשחקים התינוקות ואומרים 'ותהרין שתי בנות לוט מאביהם' (בראשית י"ט‪ ,‬לו)‪14.‬‬
‫קהלני מעלה גם את האפשרות שהזיקה לסדרי הקריאה התלת‪-‬שנתית באגדת בראשית נובעת מהמקורות המדרשיים‬
‫שעליהם עורך המדרש התבסס‪ ,‬דוגמת תנחומא בובר‪ ,‬השומרים במבנה שלהם על סדרי הקריאה התלת‪-‬שנתית‪.‬‬
‫לדעת קהלני‪ ,‬פרקי הנביאים שבמדרש מייצגים את הקריאה בהפטרות בקהילתו של עורך המדרש‪ .‬על כך‬
‫מעידים‪ ,‬לדעתו‪ ,‬הקשרים הלשוניים והרעיוניים הקיימים כמעט בכל היחידות במדרש‪ ,‬בין פסוק הסדר – הפסוק‬
‫הראשון בפרק התורה לבין פסוק ההפטרה – הפסוק הראשון בפרק הנביאים‪ 15.‬קהלני הסביר את חוסר ההתאמה בין‬
‫הפסוקים שבראש פרקי הנביאים לבין רשימות ההפטרות‪ ,‬בכך שלא הייתה מסורת אחת אחידה לקריאה בהפטרה‪,‬‬
‫ולכן לא כל ההפטרות מיוצגות ברשימות הפטרות הקיימות בידנו‪.‬‬
‫‬‫אגדת בראשית היא מדרש השייך לאחד מהענפים של ספרות מדרשי התנחומא ילמדנו‪ .‬על כך מעידים הסגנון‬
‫הדרשני של המדרש‪ ,‬הדומיננטיות של דרשות מסוג הפתיחתא על סוגיהן השונים (פתיחתא רגילה‪ ,‬פתיחתא מורכבת‬
‫ופתיחתא מעגלית)‪ ,‬השמטת שמות החכמים מהדרשות ושפת המדרש‪ .‬הזיקה למדרשי התנחומא משתקפת גם‬
‫בעובדה‪ ,‬שהחיבור העיקרי ממנו שאב בעל אגדת בראשית דרשות הוא מדרש תנחומא בובר‪ .‬חיבורים נוספים שמהם‬
‫שאב עורך המדרש דרשות הם מדרש בראשית רבה ופסיקתא דרב כהנא‪.‬‬
‫קהלני הדגיש‪ ,‬כי על אף הסתמכותו של עורך המדרש על מקורות קודמים‪ ,‬יש לעורך חלק נכבד בעיצוב הדרשות‬
‫ויצירת דרשות חדשות‪ 16.‬הוא ציין‪ ,‬כי פרט לכמה דרשות מתנחומא‪-‬בובר ששולבו ללא שינוי באגדת בראשית‪ ,‬לכל‬
‫הדרשות שהובאו ממקורות קודמים הוסיף העורך דוגמות וביאורים לדרשות‪ ,‬ועיצב אותן מחדש מבחינת המבנה‪,‬‬
‫הסגנון והתוכן‪ .‬הצורה הספרותית הבולטת בדרשות שעיצב עורך המדרש היא הפתיחתא‪ ,‬דבר שמחזק את הטענה‬
‫שהמדרש שימש כדרשות בציבור בבתי הכנסת‪ .‬ליותר מחמישים אחוזים מהדרשות באגדת בראשית קהלני לא מצא‬
‫מקבילה בחיבורים אחרים (במיוחד לדרשות שבפרקי הכתובים)‪ ,‬והוא שיער שחלק גדול מהן הוא פרי יצירתו של‬
‫עורך המדרש‪ .‬אחד מאבני הבניין המרכזיות שבהן השתמש עורך המדרש בעיצוב הדרשות הוא פסוקי המקרא‬
‫המשובצים לאורכו של כל המדרש‪ ,‬ומשמשים יסוד לכל הדרשות שבו‪.‬‬
‫תוכני המדרש‬
‫כאמור‪ ,‬כל יחידה במדרש מורכבת משלושה פרקים‪ :‬פרק תורה‪ ,‬פרק נביאים ופרק כתובים‪ .‬ישנם קשרים תוכניים‬
‫ולשוניים בין הדרשות שבתוך פרק התורה ופרק הנביאים‪ .‬קהלני למד מכך‪ ,‬שעורך המדרש שאף להקיף במדרש‬
‫נושאים מרכזיים שנראו בעיניו חשובים‪ ,‬ולכן הוא בחר נושא או רעיון לכל פרק והציג אותו מזוויות ראייה שונות‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬ביחידה השלישית במדרש‪ ,‬פרק התורה פותח בפסוק "צא מן התבה" (בראשית ח'‪ ,‬טז)‪ .‬בפרק זה שלוש‬
‫דרשות מסוג הפתיחתא העוסקות בנושא התפילה‪ ,‬כשהמסר העיקרי שלהן הוא שמי שמתפלל זוכה לישועה ומי‬
‫שנמנע מתפילה לא נושע‪:‬‬
‫[דרשה א] חנניה מישאל ועזריה‪ ...‬כיון שירדו [לתוך כבשן האש‪ ,‬ע"ר] תלו עיניהם ואמרו לפני הקב"ה רבונו‬
‫של עולם גלוי וידוע לפניך שלא בטחנו אלא בשמך הגדול‪ ,‬שנאמר 'לא לנו ה' '‪( ...‬תהילים קט"ו‪ ,‬א)‪.‬‬
‫[דרשה ב] אנשי דור המבול שלא חטאו אלא בפיהם‪ ,‬שנאמר‪ ...‬מה מועיל לנו שנתפלל אליו 'ומה נועיל כי‬
‫נפגע בו' (איוב כ"א‪ ,‬טו)‪.‬‬
‫[דרשה ג] כשהיה נח בתיבה בפנים היה מתפלל‪ ,‬שנאמר 'על זאת יתפלל כל חסיד וגו' ' (תהילים ל"ב‪ ,‬ו)‪17.‬‬
‫בנוסף לקשרים התוכניים בין הדרשות בתוך הפרק‪ ,‬קיימים קשרים לשוניים ותוכניים בין פרקי התורה לבין פרקי‬
‫הנביאים ביחידות המדרש‪ .‬הקשר הלשוני הוא לרוב מספר מילים משותפות בין הפסוק מבראשית לפסוק מהנביאים‪.‬‬
‫הקשר הרעיוני הוא לרוב נושא משותף לשני הפרקים‪ ,‬השוואה של מצבים או דמויות‪ ,‬או אזכור של עניין מפרק‬
‫‪.14‬‬
‫‪.15‬‬
‫‪.16‬‬
‫‪.17‬‬
‫אגדת בראשית פרק כה‪.‬‬
‫ראה להלן בפרק תוכני המדרש‪.‬‬
‫קהלני ציין‪ ,‬שההסתמכות על חיבורים קודמים בולטת בעיקר ביחידות הראשונות של המדרש‪ ,‬אך ככל שהמדרש מתקדם פוחת‬
‫השימוש במקורות קודמים ועולה מספרן של הדרשות המקוריות של העורך‪.‬‬
‫אגדת בראשית פרק ז‪.‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫התורה בתוך פרק הנביאים‪ .‬לדוגמה‪ :‬ביחידה הראשונה במדרש‪ ,‬פרק התורה פותח בפסוק "וירא ה' כי רבה רעת‬
‫האדם בארץ וכל יצר מחשבת לִ בו רק רע כל היום" (בראשית ו'‪ ,‬ה); ופרק הנביאים פותח בפסוק "כה אמר ה' אלהים‬
‫והיה ביום ההוא יעלו דברים על לבבך וחשבת מחשבת רעה" (יחזקאל ל"ח‪ ,‬י)‪ .‬בשני פסוקים אלו יש אזכור למחשבת‬
‫לב רעה‪ .‬פסוק התורה מתייחס למחשבה הרעה של תחילת האנושות‪ ,‬ופסוק הנביאים מתייחס למחשבה הרעה‬
‫שבאחרית הימים‪ .‬הדרשות בפרק התורה ובפרק הנביאים עוסקות במחשבות ובמעשים הרעים שעשו מנהיגים ועמים‬
‫בעולם‪ ,‬כשהם סבורים שאין שופט לעולם ולכן הם לא ייענשו על מעשיהם‪ .‬הרעיון המרכזי של הדרשות בפרקים אלו‬
‫הוא שה' מפרסם ברבים את המעשים הרעים ומעניש מידה כנגד מידה‪:‬‬
‫ואף כל הדורות אם אדם יחטא ידין אותו מעין חטאו‪ .‬אם דינו בסקילה נופל מן הגג‪ ,‬או מן החומה‪ ,‬או מן‬
‫האילן‪ ...‬ואם דינו בשריפה נופל באש‪ ,‬או נופלין עליו מים רותחין‪ .‬ואם דינו בהריגה יקדים לו הקב"ה מי‬
‫שיהרוג אותו‪ ,‬או יפול עליו סכין‪ ...‬ואם דינו בחנק יפול בים או בנהר‪ ,‬או בבור‪ ,‬לכך אמר שלמה 'כי לכל חפץ‬
‫יש עת ומשפט' (קהלת ח'‪ ,‬ו)‪ ,‬מי גרם לכל אלו? 'כי רעת האדם רבה עליו' (שם)‪18.‬‬
‫הכל חשבו בלבם תחילה‪ .‬עשו‪ ,‬שנאמר 'ויאמר עשו בלבו' (בראשית כ"ז‪ ,‬מא)‪ ,‬נבוכדנצר‪ ...‬המן‪ ...‬ומלכות‬
‫סדום‪ ...‬ואף גוג כן‪ ...‬וכל מה שחשב בלבו פרסמו הקב"ה‪19...‬‬
‫הנושאים המרכזיים בפרקי הכתובים הם דמותם של האבות‪ ,‬יחסי ישראל ואדום והגאולה‪ .‬קהלני סבור שפרקי‬
‫הכתובים אינם מתקשרים לפרקי התורה והנביאים שקדמו להם באותה היחידה‪ ,‬אלא לפרק התורה שביחידה הבאה‪,‬‬
‫מכיוון שדרשות אלו נאמרו בבית הכנסת סמוך לתפילת מנחה שבה קוראים בתורה את הסדר הבא‪ .‬לדוגמה‪ ,‬ביחידה‬
‫ה‪ 18-‬במדרש‪ ,‬פרק התורה‪ 20‬ופרק הנביאים‪ 21‬עוסקים בנושא הנשים העקרות‪ ,‬בעקבות פסוק הסדר על פקידתה של‬
‫רחל (בראשית ל'‪ ,‬כב) והפס וק מהנביאים על הנדר של חנה (שמ"א א'‪ ,‬יא)‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬פרק הכתובים של יחידה זו‪22‬‬
‫עוסק בפגישת יעקב ועשו‪ ,‬שזהו עניינו של הסדר הבא (בראשית ל"ב‪ ,‬ד) ושל פרק התורה שביחידה הבאה במדרש‪23.‬‬
‫כאמור‪ ,‬הסוגה הספרותית הנפוצה ביותר במדרש אגדת בראשית היא הפתיחתא‪.‬‬
‫במדרש קיימות פתיחתאות מסוגים שונים‪ ,‬אך לא מופיעות בו פתיחתאות הלכתיות הפותחות בתבנית 'ילמדנו‬
‫רבנו' ובעקבותיה שאלה הלכתית‪ ,‬כפי שמצוי בספרות התנחומא‪-‬ילמדנו‪ .‬קהלני הסביר את היעדרן של פתיחתאות‬
‫הלכתיות מאגדת בראשית בכך שדרשות כאלו מכניסות בדרך כלל נושא חדש לפרק‪ ,‬שעשוי להסיט את תשומת הלב‬
‫מהנושא המרכזי‪.‬‬
‫גם המשל הוא סוגה ספרותית נפוצה במדרש‪ .‬באגדת בראשית יש כחמישים משלים‪ ,‬כולם מובאים באופן‬
‫אנונימי‪ ,‬ולדעת קהלני רובם הם פרי יצירתו של העורך‪ .‬המשלים במדרש נושאים אופי מגוון‪ ,‬חלקם משלים שמטרתם‬
‫היא רטורית וחלקם משלים שמטרתם היא פרשנית‪ .‬לדוגמה‪ ,‬ביחידה ה‪ 12-‬במדרש‪ ,‬בפרק תורה‪ ,‬דנה הדרשה‬
‫הראשונה בסמיכות הפרשות שבין זקנותו של אברהם המוזכרת בפסוק הסדר‪ ,‬לבין קבורתה של שרה המוזכרת‬
‫בפסוקים הקודמים‪ .‬לצורך ההסבר מובא משל‪:‬‬
‫'ואברהם זקן בא בימים' (בראשית כ"ד‪ ,‬א)‪ ,‬זה שאמר הכתוב 'אשת חיל מי ימצא' וגו' (משלי ל"א‪ ,‬י)‪ ,‬כל‬
‫הפסוק הזה נדרש בשרה‪ .‬למה? שכתיב למעלה 'ואחרי כן קבר אברהם' וגו' (שם כ"ג‪ ,‬יט)‪ .‬כיון שמתה שרה‬
‫מיד קפצה עליו זקנה‪' ,‬ואברהם זקן'‪ ,‬ורוח הקדש צווחת ואומרת 'אשת חיל' וגו'‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫משל לחובל‪ 24‬גבור שהיה לו ספינה‪ ,‬כבש את המים ואת הרוחות‪ ,‬בא עליו פירטון ועמד והרג כולן‪ .‬לאחר‬
‫זמן הגיע לפתח הלימין‪ 26‬ובא עליו רוח קשה ונשברה ספינתו‪ .‬התחיל מבקש רחמים מבני אדם‪ :‬בבקשה מכם‬
‫הצילו אותי‪ .‬אמרו לו‪ :‬אתמול היית מכבש את המים‪ ,‬והורג את הפירטין‪ ,‬ועכשיו אתה מבקש מן אחרים‬
‫‪.18‬‬
‫‪.19‬‬
‫‪.20‬‬
‫‪.21‬‬
‫‪.22‬‬
‫‪.23‬‬
‫‪.24‬‬
‫‪.25‬‬
‫‪.26‬‬
‫אגדת בראשית פרק א‪.‬‬
‫אגדת בראשית פרק ב‪.‬‬
‫ראה‪ :‬אגדת בראשית פרק נב‪.‬‬
‫ראה‪ :‬אגדת בראשית פרק נג‪.‬‬
‫ראה‪ :‬אגדת בראשית פרק נד‪.‬‬
‫ראה‪ :‬אגדת בראשית פרק נה‪.‬‬
‫רב חובל‪.‬‬
‫שודדים‪.‬‬
‫נמל‪.‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫שיצילו אותך? אמר להם‪ :‬כל זמן שהיתה ספינתי קיימת‪ ,‬הייתי גבור ולא הוצרכתי שיסייעוני‪ ,‬ועכשיו נשברה‬
‫ספינתי נשבר כחי‪.‬‬
‫כך אברהם גבור‪ ,‬באו עליו פירטין ועמד והרג כולן‪ ,‬שנאמר 'ויחלק עליהם הוא ועבדיו ויכם' (בראשית י"ד‪,‬‬
‫טו) ומל לעצמו ולישמעאל ולילידי ביתו שמונה עשר ושלש מאות וכל מקנת כספו ביום אחד‪ ,‬ראה גבורה‬
‫שהיתה בידו‪ ,‬שנאמר 'בעצם היום הזה נמול' וגו' (שם י"ז‪ ,‬כו)‪ ,‬אמרו לו‪ :‬אתמול היית שולט בכל העולם‪,‬‬
‫דכתיב 'ברוך אברם לאל עליון' וגו' (שם י"ד‪ ,‬יט)‪ .‬ועכשיו את אומר 'גר ותושב'? אמר להם‪ :‬ומה אעשה‬
‫שמתה אשתי‪ ,‬שנאמר 'ואקברה מתי' וגו' (שם כ"ג‪ ,‬ד)‪ ,‬מיד 'ואברהם זקן'‪27.‬‬
‫באגדת בראשית מופיעים נושאים מגוונים כגון – התרחקות מלשון הרע‪ ,‬חשיבות לימוד התורה‪ ,‬חשיבות התפילה‪,‬‬
‫קיום המצוות ועוד‪ .‬לצד נושאים אלו מופיעים גם עניינים בעלי אופי פולמוסי כנגד הנצרות‪ .‬קהלני ציין‪ ,‬ששמם של‬
‫הנוצרים לא מופיע באופן גלוי במדרש‪ ,‬אלא רק בכינויים שונים‪ ,‬ככל הנראה כדי להסוות את דברי הפולמוס‬
‫שבמדרש‪ .‬חלק מהכינויים שבהם משתמש העורך הם כינויים נפוצים בספרות חז"ל לנוצרים כגון – 'אומות העולם'‪,‬‬
‫'שרי אומות העולם'‪' ,‬עשו'‪' ,‬אדום'‪' ,‬סדום'‪' ,‬רשעים'‪ ,‬וחלקם כינויים יחידאיים‪ ,‬כגון – 'מלכי העולם'‪ .‬לעתים מופנים‬
‫דברי הדרשן כנגד האמונה הנוצרית‪ ,‬ולעתים כנגד השלטון הנוצרי‪.‬‬
‫דרשות הפולמוס מתאפיינות בפרשנות לפסוקים מרכזיים שגויסו בידי הנוצרים להוכחת טענותיהם‪ .‬בפרשנות‬
‫פסוקים אלו במדרש נדחית הפרשנות הנוצרית המקובלת‪ ,‬הן מצד המקורות הן מצד ההיגיון‪ .‬במדרש מופיעות שלוש‬
‫דרשות בעלות אופי פולמוסי גלוי‪ 28,‬שבהן הדרשן מתמודד עם הטענה הנוצרית על קיומו של בן אלוהים‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
‫'לדוד מזמור נאום ה' לאדוני שב לימיני' (תהילים ק"י‪ ,‬א)‪ ,‬זה שאמר הכתוב 'והיה בכל הארץ נאם ה' פי שנים‬
‫בה ִיכרתו ִיגועו' (זכריה י"ג‪ ,‬ח)‪.‬‬
‫אמר ר' ברכיה‪ :‬אמר הקב"ה‪ :‬הפה שאומר שהן שנים 'יכרתו יגועו'‪' .‬והשלישית ִיותר בה' (שם) – אלו ישראל‪,‬‬
‫שנאמר 'והיה ישראל שלישיה' וגו' (ישעיהו י"ט‪ ,‬כד)‪ ,‬והרשעים הבבליים אומרים שיש לו בן‪' ,‬שנאמר ורוה די‬
‫רביעאה דמה לבר אלהין [= ומראהו של הרביעי דומה לבן אלוהים]' (דניאל ג'‪ ,‬כה)‪ .‬אמר הקב"ה‪ :‬רשעים‪,‬‬
‫שמא כתיב בו דמה לבר אלהא [= דומה לבן האל]? אלו היה כתיב כן היה לכם פתחון פה‪ ,‬לא כתיב אלא דמה‬
‫ל'בר אלהין [= לבן אלוהים]'‪ ,‬אלו המלאכים שנקראו בני אלהים‪29...‬‬
‫הדרשן שם בפי הקב"ה את ההוכחה שבפסוק בדניאל כתוב בלשון רבים 'בר אלהין'‪ ,‬ולא בלשון יחיד 'בר אלהא'‪,‬‬
‫ולכן כוונת הפסוק למלאכים‪ ,‬ולא לאדם שהוא בן האלוהים‪.‬‬
‫קהלני הצביע על כך שבנוסף לפולמוס גלוי‪ ,‬ישנן דרשות רבות שניתן להסביר את מגמתן לאור הפולמוס האנטי‪-‬‬
‫נוצרי‪ .‬למשל‪ ,‬דמויות האבות באגדת בראשית מאופיינות באופן חד‪-‬ממדי‪ .‬האבות מוצגים כאנשי אמת ומופת ללא‬
‫כל רבב‪ .‬קהלני שיער‪ ,‬שהצגה חד‪-‬ממדית זו מקורה בתגובת נגד למגמה הנוצרית להציג את האבות‪ ,‬כמייצגי עם‬
‫ישראל‪ ,‬כאנשי מרמה‪ .‬לדעתו‪ ,‬גם נושאים כגון בחירת עם ישראל‪ ,‬התורה והמצוות‪ ,‬הגאולה והמשיח‪ ,‬המופיעים‬
‫במדרש מעוצבים בהשפעת הפולמוס האנטי‪-‬נוצרי‪.‬‬
‫לדעת ל' טאוגלס הפולמוס באגדת בראשית מתאים באופיו לפולמוס מתקופת חז"ל יותר מאשר לפולמוס של ימי‬
‫הביניים‪ ,‬מכיוון שהוא מתמקד בפרשנות לקטעי מקרא מסוימים ובשאלת משיחיותו או אי‪-‬משיחיותו של ישו‪ ,‬בעוד‬
‫שהפולמוס המאפיין את ימי הביניים נשא בדרך כלל אופי של ויכוחים ציבוריים ועלו בו נושאים נוספים‪ ,‬כגון אמונת‬
‫השילוש‪ ,‬הפולחן ובחירת גרסת התנ"ך‪ .‬לאור זה יש‪ ,‬לדעתה‪ ,‬להתייחס לאגדת בראשית כמדרש חז"ל מאוחר‪ ,‬ולא‬
‫כמדרש ימי‪-‬ביניימי‪ .‬קהלני הסכים שאגדת בראשית שייכת לספרות חז"ל המאוחרת‪ ,‬אך אפיין את הפולמוס במדרש‬
‫כפולמוס המשקף שלב מעבר מפולמוס של תקופת חז"ל לפולמוס של ימי הביניים‪.‬‬
‫‪ .27‬אגדת בראשית פרק לד‪.‬‬
‫‪ .28‬אגדת בראשית פרקים כז‪ ,‬לא‪ ,‬עז‪.‬‬
‫‪ .29‬אגדת בראשית פרק כז‪.‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫מהדורה ביקורתית‪30‬‬
‫ש' בובר הוציא לאור בשנת ‪ 1903‬בקרקוב‪ ,‬מהדורה של אגדת בראשית המבוססת על מהדורת ר' אברהם בן הגר"א‬
‫(וילנה ‪ ,)1802‬בצירוף שינויי גרסה משמעותיים בהשוואה לכתב יד אוקספורד ‪ ,2340‬מבוא והערות‪ .‬אולם‪ ,‬בעוד‬
‫שבובר התייחס למהדורת ר' אברהם בן הגר"א כעד נוסח‪ ,‬מהדורת ר' אברהם בן הגר"א היא למעשה העתקה לא‬
‫מדויקת מתוך הדפוס הראשון (דפוס ונציה ‪ ,)1618‬בתוספת הערות ותיקונים של המהדיר‪ .‬נוסח המדרש על פי‬
‫מהדורת בובר מופיע בפרויקט השו"ת של אוניברסיטת בר אילן‪.‬‬
‫ע' קהלני הציע דוגמה למהדורה ביקורתית בשיטה הסינופטית במסגרת עבודת הדוקטורט שחיבר על אגדת‬
‫בראשית בירושלים בשנת ‪ .2004‬קהלני שוקד על הכנת מהדורה ביקורתית שלמה למדרש במסגרת רשות המחקר של‬
‫מכללת הרצוג – גוש עציון‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫א‪ .‬ממהדורות המדרש ותרגומים‬
‫דפוס ראשון‪ :‬אגדתא דבראשית‪ ,‬שתי ידות‪ ,‬רבי מנחם די לונזאנו‪ ,‬ונציה שע"ח‪.‬‬
‫אגדת בראשית‪ ,‬מהד' ר' אברהם בן הגר"א‪ ,‬וילנה תקס"ב‪.‬‬
‫אגדת בראשית‪ ,‬מהד' ש' בובר‪ ,‬קרקוב תרס"ג‪.‬‬
‫‪L. Teugels, Aggadat Bereshit, Translated from the Hebrew with an Introduction and Notes, Leiden 2001.‬‬
‫ב‪ .‬מחקרים‬
‫ש' בובר‪' ,‬מבוא'‪ ,‬בתוך‪ :‬אגדת בראשית‪ ,‬ש' בובר (מהדיר)‪ ,‬קרקוב ‪.1903‬‬
‫מ' ברגמן‪ ,‬ספרות תנחומא ילמדנו‪ :‬תיאור נוסחיה ועיונים בדרכי התהוותם‪ ,‬עבודה לשם קבלת התואר דוקטור‬
‫לפילוסופיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים תשנ"א‪.‬‬
‫א"ל גורדון‪' ,‬חקירה על מחבר המדרש אג"ב'‪ ,‬הכרמל יב‪ ,‬תרל"ד‪ ,‬עמ' ‪.573-575‬‬
‫י"ל צונץ‪ ,‬הדרשות בישראל והשתלשלותן ההיסטורית‪ ,‬נערך והושלם על ידי ח' אלבק‪ ,‬ירושלים תשי"ד‪.‬‬
‫ע' קהלני‪ ,‬אגדת בראשית‪ :‬מבוא‪ ,‬הצעה למהדורה ביקורתית וענייני תוכן ומבנה‪ ,‬עבודה לשם קבלת התואר דוקטור‬
‫לפלוסופיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים תשס"ד‬
‫= קהלני‪ ,‬אגדת בראשית‪.‬‬
‫‪M.D. Herr, ‘Aggadat Bereshit’, Encyclopaedia Judaica 1, Detroit 2007, p. 464.‬‬
‫‪H.L. Strack and G. Stemberger, Introduction to the Talmud and Midrash, Edinburgh 1991.‬‬
‫‪L. Teugels, ‘Aggadat Bereshit and the Triennial Lectioary Cycle’, Journal of Jewish Studies 51, 1, 2000,‬‬
‫‪pp. 117-132.‬‬
‫ג‪ .‬לקריאה נוספת‬
‫‪L. Teugels, ‘Concern for the Unity of Tanakh in the Formation of Aggadat Bereshit’, in: L.V. Rutgers and‬‬
‫‪others (eds.), The Use of Sacred Books in the Ancient World, Leuven 1998, pp. 187-202.‬‬
‫‪Idem, ‘The background of the anti-Christian polemics in Aggadat Bereshit’, Journal for the Study of‬‬
‫‪Judaism 30, 2, 1999, pp. 178-208.‬‬
‫‪Idem, ‘New perspectives on the origins of “Aggadat Bereshit”: the witness of a Geniza fragment’, in: J.‬‬
‫‪Targarona Borrás and A. Sáenz-Badillos (eds.), Jewish Studies at the Turn of the Twentieth Century 1,‬‬
‫‪1999, pp. 349-357.‬‬
‫‪Idem, ‘Textual criticism of a late rabbinic Midrash: “Aggadat Bereshit”’, in: L. Teugels and R. Ulmer‬‬
‫‪(eds.), Recent Developments in Midrash Research, Piscataway NJ 2005, pp. 137-153.‬‬
‫‪ .30‬על סוגי מהדורות ראה במבוא למכילתא דרבי ישמעאל‪ ,‬הערה שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪..‬‬