חשון-כסלו - תנועת דרך חיים
חוברת לימוד
לחבורות רבי חייא
חשון-כסלו
תוכן עניינים
יהודים אוהבים יהודים4 ..........................................................................................
סיפור6 ....................................................................................................................................
צדיק -ר’ שלמה קרליבך 8 ......................................................................................
לשמור על מח נקי9 .................................................................................................
סיפור11 .................................................................................................................................
צדיק -ר’ מאיר מארים13 .........................................................................................
ה’ מעניין אותי15 .......................................................................................................
סיפור וצדיק -הרב מאיר דוד כהנא 17 .........................................................
כיף להיות יהודי 19 ...................................................................................................
סיפור וצדיק -ר’ לוי יצחק מברדיטשב 22 ....................................................
כוונה בתפילה 24 ......................................................................................................
סיפור26 .................................................................................................................................
צדיק -רבי יעקב משה חרל”פ28 .......................................................................
כוונה תכל’ס01 ..........................................................................................................
סיפור32 .................................................................................................................................
צדיק -ר’ אברום שפירא34 .....................................................................................
העיקר הקשר עם ה’36 ..........................................................................................
סיפור 38 ...............................................................................................................................
צדיק -המהרש”א39 ....................................................................................................
חנוכה41 .......................................................................................................................
סיפור42 .................................................................................................................................
צדיק -המגיד מזריטש 44 ........................................................................................
מבחנים 47 ...................................................................................................................
יוצא לאור בסיוע:
סיפורים :באדיבות עודד מזרחי
הגהה :אפרת ברנשטיין
עיצוב :צילה אנטמן ,סטודיו חותם 058-6071455
חלקים מהחומר הלימודי משיעורים של הרב יצחק
שפירא והרב דוד בן-נתן.
1
בס”ד
זכינו והחוברת הוקדשה לעילוי נשמת
הרב ניסן שלום ז”ל
מעט על הרב ניסן שלום ע”ה:
מספר הרב אבי דהאן ,מנהל בי”ס ‘דביר’ באשדוד:
הכרתי את הרב ניסן לפני כ 18-שנים ,.כשהייתי תלמיד בישיבה התיכונית ‘נווה הרצוג’.
כבר בפגישתנו הראשונה הבנתי ,כי מדובר באדם יוצא דופן.
הרב ניסן ואני נהגנו ללמוד יחד דף גמרא שלם בכל יום ,ולמדתי ממנו המון על
מסירות ,הקרבה ודרך ארץ.
הרב ניסן היה נוסע ,בכל בוקר ,מאלון מורה לאשדוד.
בשעה שש היה מגיע לבית הכנסת התוניסאי שבאזור ג’ בעיר ,ומזכה את כולם בלימוד
דף הגמרא ,שהיה נוהג ללמוד בכל יום.
לאחר תפילת שחרית ,ובדרכו לביה”ס ,הרב היה דואג להסיע ילדים מעוטי יכולת לבתי
הספר שלהם ,ומי שחלילה היה מגיע לביה”ס בלי אוכל ,ידע לאן לפנות :הרב ניסן היה
קונה ,באופן קבוע ,לחם פרוס ויושב ומורח שוקולד לכל הילדים ,בכדי שלא יישארו רעבים.
מספרים תמיד על דמויות מהעבר ועל צדיקים גדולים.
אנחנו זכינו לראות אחד כזה – הרב ניסן שלום ז”ל.
(בנימה אישית)
ההיכרות הראשונה שלי עם הרב ניסן הייתה בתור חתן לבת אלון מורה
כשזכיתי להתארח ולישון בביתו בשבתות או סתם כך .בבית הייתה קומה
שלמה שמיועדת להכנסת אורחים והרב ניסן תמיד נתן את ההרגשה שבכלל
אני זה שעושה להם טובה ואם אפשר שאני יעשה לו עוד טובה ויטעם
מהאוכל שהוא מבשל ..אבל הדבר שהפך אותי להיות מאוהב ברב ניסן
הייתה הפשטות והענווה האמיתית שלו .למרות גילו ומעמדו (מנהל בית ספר
ענק) לא הייתה לו שום בעיה לרקוד כאחרון הילדים לפני ארון הקודש,
לפעמים אפילו לבד ,או סתם כשפגש אותי בבית הכנסת ביצהר והתחלנו
לרקוד .ואפילו שפעם בא לבקר אותי בסוכה ביצהר כאילו שיהודי בגילו יכול
להיות חבר של צוציק כמוני .הרב ניסן ידע לצחוק ולכבד ולהיות מספיק רגיש
בעת ובעונה אחת ושמחת החיים שלו לא הפסיקה לשנייה גם כשקיבל את
הארוע המוחי .זכורני בעת השבעה כשהגיעו המנחמים ובני משפחתו פשוט
לא תארו לעצמם שאבא שלהם זה שהיה מסתלבט ,וצוחק ,ועושה מעצמו
כלום ,היה ביחידה מובחרת בצבא ,דוקטור ,מקים בתי ספר ,ועוד המון
דברים שהוא לא חשב לספר .בכל שנה בין יום העצמאות ליום ירושלים
ביתו היה הבית הכי מדוגל באלון מורה .וכשהיינו צוחקים איתו על העניין,
לא היה מתבלבל לרגע ולמרות שבניו ישבו במעצר תקופות בשל פרובוקציה
משטרתית ולמרות שהוא ידע בדיוק איך מערכות אכיפת החוק מפלות יהודים.
היה חוזר ואומר שעצם קיומה של מדינה יהודית אחרי כ”כ הרבה שנות
גלות זה דבר שהוא מרגיש חייב להודות לקב”ה ור’ ניסן איש עם לב כ”כ
רחב הוא לא אחד שיוותר על רגשות כאלו .ואני ,גם אם לא תמיד הסכמתי,
הערצתי!
צבי סוכות
3
למדריך היקר,
מספר כללים:
•המטרה שלנו היא לעשות כיף ביחד עם הילדים .ולגרום לעוד יהודים
ליהנות מהאור של ה’ .ולא להעביר חומר כתוב בלבד.
•אתה בעצמך לפחות חצי מהשיעור .תשתדל להתנהג בהתאם.
•תכין את השיעור תמיד מראש .אל תסמוך על עצמך שתלמד ביחד איתם.
•הכי טוב שתחיה את השיעור .תחשוב ותתבונן בחומר ברצינות ,שיכנס לך
ללב והשיעור יצא ממך בטבעיות .בדרך כלל שמשהו מאוד מעניין אותך
אתה מצליח לעניין גם את התלמידים.
•אם אתה מרגיש שאתה לא חי את החומר או לא מזדהה עם מה שכתוב.
תכין נושא שאותו אתה כן חי ותכין עליו מבחנון.
•אתה לא חייב במשך כל השיעור להיצמד לדף .אם מתפתחת שיחה
שמעניינת את הילדים וקשורה לעבודת ה’ תזרום איתם.
•תשתדל להימנע ככל האפשר משיחה על נושאים פוליטיים ושנויים
במחלוקת .באם מתפתחת בכל אופן שיחה כזו ואתה רואה שהילדים
קשורים לנושאים הללו ממקום בריא ,בהתאם לשיקולך אתה יכול להביע
דעה .תיזהר לא לדבר נגד אנשים ספציפיים .אתה יכול לתקוף דעה
מסוימת בעדינות ,אבל לא אנשים מסוימים.
•לא לצעוק ולא להשתמש באמצעי משמעת למעט הוצאת ילד מהשיעור
במקרים מאוד חריגים (לבקש ממנו לצאת ואם הוא לא יוצא פשוט תקום
ותלך).
•גם אם לפעמים קשה ,תדע שבטוח הדברים נכנסים ללב .ולקב”ה יש נחת
עצומה מכל יהודי שזז אפילו טיפה לכיוונו ,וזה שווה את כל ההשקעה.
•הכימיה עם הקבוצה חשובה מאוד .תשאל ,תתעניין ,תאהב את הנקודות
הטובות בכל ילד ,ותשתדל לטפח אותן.
תמיד אם יש איזה קושי תתקשר אלי054-6380607 :
4
יהודים אוהבים יהודים
חברה יהודית מתוקנתתהלים פרק ל”ד
י־ה ִאיׁש ֶה ָח ֵפץ ַחּיִ ים א ֵֹהב יָ ִמים לִ ְראֹות טֹוב:
(יג) ִמ ָ
ּוׂש ָפ ֶתיָך ִמ ַּדּבֵ ר ִמ ְר ָמה:
(יד) נְ צֹר לְ ׁשֹונְ ָך ֵמ ָרע ְ
(טו) סּור ֵמ ָרע וַ ֲע ֵׂשה־טֹוב ּבַ ֵּקׁש ָׁשלֹום וְ ָר ְד ֵפהּו:
חופש הביטוי -זכות הציבור לדעת
היום במערכות התקשורת השונות מחפשים לפרסם כמה שיותר עוולות ציבוריות .ואם
הצלחת לתפוס את ראש הממשלה ,נשיא המדינה ,הרב הראשי ,הרמטכ”ל וכו’ כנראה
אתה בכיוון הנכון!! מי שמפרסם את הדברים ,בטוח שהוא עושה חסד גדול לתושבי
המדינה ,כי אם לא יפרסמו התנהגות פושעת של אנשים למה שאנשים לא יהיו פושעים?
אולי בכלל צריך לחוקק חוק ,שחייבים לדבר לשון הרע ,כדי לשמור על חברה טובה
ולהרתיע עבריינים?! נראה לכם?? למה לא?
מה עדיף? חברה מנומסת שלא אומרת שום דבר ומשאירה הכל בלב והלב בסוף שונא??
במקורות שלנו נראה כמה חשוב לשמור על הפה .למה?
תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף י”ט עמוד ב’
מכריז רבי אלכסנדרי :מאן בעי חיי? מאן בעי חיי? כנוף ואתו כולי עלמא לגביה ,אמרי ליה:
הב לן חיי ,אמר להו :מי האיש החפץ חיים וגו’ נצור לשונך מרע וגו’ (סור מרע ועשה טוב
וגו’) (מי רוצה חיים? מי רוצה חיים? התאספו ובאו אליו כל העולם ,אמרו לו תן לנו חיים
אמר להם “מי האיש וכו’)
ויקרא רבה (וילנא) פרשת מצורע פרשה ט”ז
ד”א זאת תהיה תורת המצורע הה”ד (תהלים ל”ד) מי האיש החפץ חיים מעשה ברוכל
אחד שהיה מחזיר בעיירות שהיו סמוכות לציפורי והיה מכריז ואומר מאן בעי למזבן סם
חיים אודקין עליה ,ר’ ינאי הוה יתיב ופשט בתורקליניה שמעיה דמכריז מאן בעי סם חיים
א”ל תא סק להכא זבון לי א”ל לאו אנת צריך ליה ולא דכוותך אטרח עליה סליק לגביה
הוציא לו ספר תהלים הראה לו פסוק מי האיש החפץ חיים מה כתיב בתריה נצור לשונך
מרע סור מרע ועשה טוב ,א”ר ינאי אף שלמה מכריז ואומר (משלי כא) שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו א”ר ינאי כל ימי הייתי קורא הפסוק הזה ולא הייתי יודע היכן הוא
פשוט עד שבא רוכל זה והודיעו מי האיש החפץ חיים לפיכך משה מזהיר את ישראל
ואומר להם זאת תהיה תורת המצורע תורת המוציא שם רע.
ר’ ינאי אומר שודאי שהוא הכיר את הפסוק ,אבל אף פעם הוא לא שם לב למשמעות
הפשוטה שלו עד שהגיע אותו רוכל...
5
למה זה כל כך חשוב לשמור על הפה שלנו? עד כדי כך שמי שמדבר לשה”ר צריך להיות
מחוץ למחנה?
הוכח תוכיח
ננסה להמחיש את העניין בעזרת התבוננות בעוד מצווה .מצוות “הוכח תוכיח את עמיתך”
היא שאם ראיתי את חבר שלי עושה עבירה ,אני צריך להוכיח אותו כדי שיפסיק.
תלמוד בבלי מסכת ערכין דף ט”ז עמוד ב’
מנין לרואה בחבירו דבר מגונה שחייב להוכיחו? שנאמר :הוכח תוכיח ,הוכיחו ולא קבל
מנין שיחזור ויוכיחנו? תלמוד לומר :תוכיח ,מכל מקום; יכול אפי’ משתנים פניו? ת”ל :לא
תשא עליו חטא .תניא ,א”ר טרפון( :תמיהני) מסורת הש”ס[ :תמה] אני אם יש בדור הזה
שמקבל תוכחה ,אם אמר לו טול קיסם מבין עיניך ,אמר לו טול קורה מבין עיניך .אמר רבי
אלעזר בן עזריה :תמיהני אם יש בדור הזה שיודע להוכיח .ואמר רבי יוחנן בן נורי :מעיד אני
עלי שמים וארץ שהרבה פעמים לקה עקיבא על ידי ,שהייתי קובל עליו לפני רבן שמעון
ברבי מסורת הש”ס[ :גמליאל] וכל שכן שהוספתי בו אהבה ,לקיים מה שנאמר :אל תוכח
לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך.
גמרא זו מלמדת אותנו כי האדם מטבעו אוהב להרגיש טוב יותר מאחרים .כאשר נוצר
מצב שבו האדם מקבל תוכחה ,אזי הוא מבין את זה ,בדרך כלל ,כאילו העומד מולו אומר
לו“ :אני שווה יותר ממך” ולכן הוא ישר ננעל ולא יכול לקבל את הדברים.
אז אולי כדאי להתעלם מהבעיות? אם אנחנו אוהבים מישהו אנו לא רוצים שימשיך עם
הבעיות שלו.
העיקר על מה מסתכלים
הרב קוק שאולי היה הראשון שכתב על חברה יהודית מתוקנת למרות שהיא עמוסה
בעיות התייחס לעניין.
הרב קוק אורות ישראל פרק ד
האהבה הגדולה ,שאנחנו אוהבים את אומתנו ,לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה,
אבל הננו מוצאים את עצמיותה ,גם אחרי הבקורת היותר חפשית ,נקיה מכל מום .כולך
יפה רעיתי ומום אין בך.
הרב קוק מסביר לנו בצורה מפורשת שאסור לנו להתעלם מהבעיות של החברים שלנו.
להיפך עלינו לשאוף ולתקנן ככל האפשר .אבל מצד האהבה לחבר זה לא מוריד לנו
בכלל וההסתכלות צריכה להיות של “כולך יפה רעייתי” ודווקא כך באמת גם נצליח לתקן
את בעיותיו.
הוכח לחכם ויאהבך
בגמרא שהבאנו לעיל ,אחרי שרבי יוחנן בן נורי מעיד כי פעמים רבות לקה רבי עקיבא על
ידו ,הוא מוסיף משפט מוזר “וכל שכן שהוספתי בו אהבה” .משפט זה מחדד לנו נקודה
חשובה ומשמעותית ביחסים ובתקשורת שיש לנו עם אנשים הסובבים אותנו :הבסיס
לקשר וההסתכלות שלי על האחר מוכרח להיות אהבה.
6
כשאני אומר על עצמי שקשה לי לקום בבוקר ,אף אחד לא חושב שאני מרגיש שאני לא
שווה בגלל זה .אגב ,אני גם לא אומר את זה לאנשים שלא מספיק אוהבים אותי ,כי הם
לא מכירים את הדברים הטובים שיש בי ואז הקשר שלי איתם עלול להיפגע.
כמו כן ,אם מישהו שמאוד אוהב אותי יאמר לי משהו שאני צריך לתקן ,אז ככל שאהבה
בינינו היא יותר גדולה ,כך הוא יוכל לעזור לי יותר ולהגיד לי יותר דברים לתקן בלי לחשוש
שאני אפגע.
נכון שלכולנו יש בעיות ואין אף אחד מושלם ,ולמרות זאת ,אנחנו מעדיפים שלא לומר את
הבעיות שלנו בקול רם ..זה לא סתם ,אנחנו באמת מפחדים מה יגידו עלינו.
לחיות בכיף עם החסרונות
הכי חשוב זה לא להתרגש מבעיות ,לא שלנו ולא של החברים שלנו .מי שיודע לקחת
בקלות את עצמו ואת האדם הזה שיש לו בעיות ,חי יותר ויותר טוב .אם יש כמה חברים,
שיודעים לצחוק ביחד על הבעיות שלהם וליהנות מזה ,זה עוד יותר טוב .התנאי לכל זה
הוא שיש אמון ואהבה אמיתיים ביניהם.
חברה מתוקנת
פעם מי שהיה מדבר על אחרים בעקר דרך הפגמים שלהם ,כך שהוא מבליט את עצמו
כשווה יותר .ה’ הביא לו צרעת ובעל כורחו ,הוא היה מחוץ למחנה כדי שלא יהרוס את
החברה .היום ,ב”ה ,אין צרעת והקב”ה רוצה שנעבוד על עצמנו כדי לתקן...
לקראת הגאולה השלמה ,חשוב שאצלנו בחבורות ננסה כבר עכשיו לחיות חיים מתוקנים.
דמיינו לעצמכם שאתם חיים בתוך חבורה שבה לא משנה מה שתעשה כולם תמיד יהיו
איתך וישתדלו שלא תיפגע בכלל או במינימום ההכרחי בשבילך .כלומר לומר לך ביקורת
רק כשברור לגמרי שהמטרה לעשות אותך יותר טוב .אתה תוכל לצמוח ולשמוח מאוד
והחבורה הזו תוכל ,בעז”ה ,להוביל המון מהלכים בעם ישראל ,כי כל מי שיראה שיש
חבורה של אנשים ,שחברים באמת בלי אינטרסים ,ישר ירצה להיות חלק מהדבר הנפלא
הזה! בידינו הדבר ...בכל פעם שבא לנו לצחוק על מישהו או להגיד לשון הרע על מישהו
נתאפק שניה ,נחשוב איזה עולם נפלא אנחנו רוצים ליצור ,איך כדאי עכשיו לנסות לתקן
ואיזה כיף יהיה שכולם יהיו בטוחים בכולם .אפשר להתחיל בחבר אחד ,שעליו אנחנו לא
יורדים ולא מספרים שום דבר רע .אחר כך ,להמשיך בחבורה מצומצמת שמחליטה יחד
להתנהג באופן הזה האחד כלפי השני .משם להמשיך לכל הבית ספר ואח”כ לכל הישוב,
לכל האזור ולכל עם ישראל .בסופו של דבר ,כל העולם ירצה להידבק בעם ישראל
ובעז”ה נזכה בזכות זה לביאת משיח צדקנו...
יאללה הופכים את העולם!
סיפור
השגחה מעל לעננים
ר’ שלמה קרליבך טס פעמים רבות כדי לזמר ליהודים בכל רחבי העולם ,והיה דמות
מוכרת בקרב צוותי האויר של חברות הטיסה הידועות .באחת הטיסות ,כשעה לאחר
7
ההמראה ,קם ר’ שלמה ממקום מושבו וראה דיילת אחת ממלמלת בשפתיה ואוחזת בידה
סידור .הוא התפלא מהמראה הבלתי שיגרתי והמתין לסיום תפילתה .כאשר סיימה ,אמר:
“אחות קדושה .אני רואה שאת מתפללת מסידור .האם את יהודיה?” הדיילת ענתה:
“אמנם הורי אינם יהודים ,אבל נולדה בי איזו משיכה ליהדות .למדתי כמה שנים אצל רב
יהודי אורתודוכסי ,ולאחרונה התגיירתי כדת וכדין ,ואני נוהגת ,כפי שאתה רואה ,באורח
חיים של תורה ומצוות על פי ההלכה” .אחד הנוסעים קרא לדיילת ,וכך שיחתם נקטעה.
ר’ שלמה חזר לשבת במקומו והתבונן בעננים שריחפו מתחת לכנפי המטוס .כמה דקות
לאחר מכן ניגשה הדיילת לר’ שלמה ושאלה אותו“ :האם אתה רב? אולי תוכל לעזור לי
בבעיה דחופה?”
ר’ שלמה הנהן בראשו והטה את אזנו לדבריה“ .בזמן האחרון נקשרתי לבחור יהודי ,אבל
הוריו מתנגדים מאוד לשידוך בגלל שאני גיורת ולא מרשים לו להתחתן אתי ,ואפילו
מאיימים לנתק את הקשר בינינו .אנחנו אוהבים מאוד אחד את השני ,אבל הוא קשור
להוריו ואינו רוצה לצערם .הוא שבור מכל המצב ואני חוששת שהוא עומד לנתק אתי
קשר .רבי ,האם תוכל לעזור לי?” “אשתדל” ,אמר ר’ שלמה“ .תני לי את מספר הטלפון של
הוריו ואת שלך ,ואנסה כמיטב כוחי לשכנע אותם שלא יתנגדו לחתונה”.
כאשר הגיע ר’ שלמה ליעדו ,התקשר להורי הבחור ונתקל מצדם ביחס עוין ומנוכר.
ניסיונותיו של ר’ שלמה לגרום לאב לראות את הדברים באופן אחר עלו בתוהו .ככל
שניסה לשכנעו ,כך האב התרגז יותר ,עד שצעק לבסוף“ :דע לך שאני ניצול שואה! ובגלל
מה שה’ עשה ליהודים באמצעות הגויים ,אני שונא יהדות ,אבל אם הבן שלי יתחתן עם גויה
לשעבר ,אהרוג אותו!” ר’ שלמה הבין שאין טעם לדבר יותר ,וסיים את השיחה הטלפונית.
הוא התקשר לדיילת כדי לספר לה על אי הצלחתו .הדיילת לא ענתה ובמקומה ענה אביה.
ר’ שלמה שוחח עמו וסיפר לו על השתדלותו למען בתו .האב כעס על ר’ שלמה בגלל
שהתערב וניסה לגשר בין הצדדים .ר’ שלמה ניסה להצדיק את עצמו“ :הרי כתוב בגמרא
שהקדוש ברוך הוא מתעסק שליש מזמנו בשידוכים ,ואני מנסה לעזור לו טיפ טיפה ...אבל
מה שברור לי הוא שבתך והבחור אוהבים מאוד זה את זה ,וחבל מאוד שלא יתחתנו” .קולו
האכפתי של ר’ שלמה נגע ללבו של האב .הוא החל לבכות ואמר בהתרגשות:
“אגלה לך סוד שלא גיליתי לאף אחד ,והייתי בטוח שלא אגלה לעולם .אני ואשתי נוצרים,
אבל לא אמיתיים .שנינו בעצם יהודים ניצולי שואה ,ובגלל מה שה’ עשה ליהודים ,אנחנו
שונאים יהדות .אנחנו מעמידים פני נוצרים ,למרות שלא התנצרנו באופן רשמי ,וגידלנו את
ילדינו כנוצרים לכל דבר .הם לא יודעים את האמת”...
“אם כך” ,אמר ר’ שלמה בהתלהבות“ ,בתך יהודיה מלידה ואין שום בעיה! אביו של הבחור
רוצה שכלתו תהיה ממוצא יהודי ,וכעת התברר שהיא באמת כזאת! גלה לה את האמת,
והם יוכלו להתחתן” .אביה של הדיילת התרצה ,ור’ שלמה הצליח לשכנע את ההורים משני
הצדדים להיפגש ביניהם .הפגישה נערכה במלון שבו התאכסן.
ברגע הפגישה ,אחד האבות צעק“ :יענקל’ה!” והשני ענה לעומתו“ :הרשל’ה”!” הם נפלו זה
בזרועותיו של זה .לאחר מכן הסבירו לנשותיהם הנדהמות שפעם ,לפני שפרצה המלחמה,
למדו כחברותא בישיבתם .כל אחד סיפר שהיה בטוח כי רעהו נספה בשואה .זיכרונותיהם
עלו ופרצו .הם נזכרו בילדותם האבודה ודיברו עליה בנוסטלגיה מהולה בכאב .אחד מהם
אמר“ :זוכר איך חלמנו על העתיד כשהיינו בחורי ישיבה?! אמרנו אחד לשני שכאשר נגדל
ונתחתן ויהיו לנו ילדים בוגרים ,נשיא אותם אחד לשני .אנחנו שכחנו לגמרי ,אבל ה’ לא
שכח”...
8
הצדיק שלנו השבוע
ר’ שלמה קרליבך
•ר’ שלמה נולד למשפחה יקית לטאית באוסטריה.
•למד בישיבות לטאיות ואפילו היה מהמייסדים של ישיבת ‘ליקווד’ (כיום הישיבה
הגדולה בעולם עם כ 6,300 -תלמידים).
•התקרב מאוד לחב”ד ובמיוחד לרבי הריי”ץ ואח”כ היה קרוב מאוד גם לרבי.
•על עזיבתו את חב”ד אמר“ :הגיע הזמן שלי לעזוב את ליובאוויטש ,אך הדבר הכי
קשה היה שלא הייתי בליקווד ,לא הייתי בליובאוויטש ,לא הייתי בשום מקום בעולם.
לוקח הרבה זמן לעמוד לבדך על הרגליים ,בין שמים לארץ”.
•אנשים ורבנים חשובים רבים שנאו אותו ממש והתנגדו לדרכו ,הוא התייחס לכך ונהג
לומר בעת שסיפר סיפורים“ :הוא נהיה כל כך צדיק שאפילו הוא כבר לא מדבר איתי”.
•כיום השירים והניגונים שלו נמצאים אצל כווווווווווווווווולם!!
9
לשמור על מח נקי
במדבר פרק ט”ו
ֹלא־תתּורּו
ל־מצְ וֹת יְ קֹוָ ק וַ ֲע ִׂש ֶיתם א ָֹתם וְ ָ
(לט) וְ ָהיָ ה לָ כֶ ם לְ צִ יצִ ת ְּור ִא ֶיתם אֹתֹו ּוזְ כַ ְר ֶּתם ֶאת־ּכָ ִ
ר־א ֶּתם זֹנִ ים ַא ֲח ֵר ֶיהם( :מ) לְ ַמ ַען ִּתזְ ּכְ רּו וַ ֲע ִׂש ֶיתם ֶאת־ּכָ ל־
ַא ֲח ֵרי לְ בַ בְ כֶ ם וְ ַא ֲח ֵרי ֵעינֵ יכֶ ם ֲא ֶׁש ַ
אֹלהיכֶ ם:
ִמצְ ו ָֹתי וִ ְהיִ ֶיתם ְקד ִֹׁשים לֵ ֵ
כל יום אנחנו אומרים את הפסוקים הללו 3פעמים .אם אנחנו זוכים לשים לב למה שאנחנו
אומרים ,הרי שמיד קופצת לנו השאלה :מה הקשר בין זה שהאדם ישמור על העיניים והלב
שלו ,לבין זה שהוא יזכור את כל מצוות ה’? לכאורה ,יכול להיות בן אדם עם זיכרון טוב
שעושה את כל העברות...
והנה נראה מה כותב רבי נחמן על העניין הזה.
ליקוטי מוהר”ן תורה עב
כי יש כמה בחינות ביצה”ר .כי יש בני אדם נמוכים מגושמים ,שהיצה”ר שלהם הוא
ג”כ יצה”ר נמוך ומגושם .והרוב ,היצה”ר שלהם הם הדמים בעצמם ,היינו הדם שבחלל
השמאלי ,שהוא בתקפו .ועיקר בלבולים שלהם ,מעכירת ומבלבול הדמים .ובאמת מי
שיש לו דעת צח כל שהוא ,היצה”ר הזה ,הוא אצלו שטות גדול ושגעון ,ואין צריך שום
התגברות לנצח אותו .ואפי’ מה שנחשב בעיני ההמון לנסיון גדול ,כגון הנסיון של תאוות
ניאוף ,הוא אצלו שטות ,ולא נחשב לו לשום נסיון כלל (א) .כי מי שיש לו שום דעת ,ויודע
מעט מגדולת אדונינו הבורא ית”ש ,כמה שכתוב (תהלים קל”ה) “כי אני ידעתי כי גדול ה’
ואדונינו מכל אלהים” .וא”א להסביר זה ,לא בכתב ולא בע”פ (ב) ,כי גדולת הש”י הוא רק
לכל חד לפום מה דמשער בליבי’ ,כמ”ש בזוה”ק (וירא ק”ג ע”ב) “נודע בשערים בעלה”,
לכל חד לפום מה דמשער בליבי’ .ומי שזוכה לשער בלבו את גדולת הש”י ,בודאי אצל זה
אינו נחשב שום דבר לנסיון ,וא”צ שום התגברות על זה.
רבי נחמן אומר שמי שהשכל שלו עובד טוב ,בכלל לא רוצה את התאוות הרגילות שאנשים
רוצים.
אבל איך אפשר לזכות למח טוב? גם על כך מדבר רבי נחמן.
ליקוטי מוהר”ן תורה סא
המוח ,הוא לפי המזון .וכשהגוף נקי ,אזי המוח ברור .ואזי יכול להוציא משפטי אמת,
הנהגות ישרות .אבל כשנידון במותרות ,על ידי פגם אמונת חכמים כנ”ל .אזי עולים עשנים
סרוחים אל המוח ,ומערבבים ומבלבלין דעתו .ואזי אינו יכול להוציא משפטי אמת ,ואזי
יוצא משפט מעוקל.
רבי נחמן מסביר שכשאנחנו מכניסים דברים לא טובים לגוף שלנו ,זה מבלבל את כל
המח ואז אנחנו לא יכולים לחשוב שום דבר בצורה הגיונית ,כמו שכתוב בספר דברים
“ּכִ י ַהּׁש ַֹחד יְ ַעּוֵר ֵעינֵ י ֲחכָ ִמים” .כמו שכולנו מרגישים לפעמים ,שבזמן שאנחנו מאוד רוצים
משהו קשה לנו לחשוב בצורה הגיונית.
10
וכתוב בגמרא סוטה ג’ עמוד א’:
“ריש לקיש אמר :אין אדם עובר עבירה אא”כ נכנס בו רוח שטות ,שנא’ :איש איש כי
תשטה אשתו ,תׁשטה כתיב”
ומיד כשאנחנו חומדים איזה משהו אסור ,נכנס בנו רוח שטות שמשגעת לנו את המח.
כפי שרבי נחמן כותב פה ,כל מי שיש לו קצת שכל מבין שכל העברות זה שטויות גמורות.
רק שהבעיה שלנו זה שאנחנו מסתכלים בעיניים על דברים שמשגעים לנו את המח .אז
מה עושים?
תכלס כל אחד יודע בעצמו על עצמו ,אילו דברים הוא רואה שגורמים לו לשיגעון .ובאמת
כל מי שמרחם על עצמו ורוצה להישאר עם שכל ישר ולא משוחד ,כדאי שיזהר מאוד לא
להסתכל בדברים שמשגעים לו את המח.
אף אחד לא יותר חזק מהיצר הרע
נביא סיפור על גדולי הצדיקים שכמעט נכשלו ח”ו בעבירה:
תלמוד בבלי מסכת קידושין דף פ”א עמוד א’
הנך שבוייתא דאתאי לנהרדעא ,אסקינהו לבי רב עמרם חסידא ,אשקולו דרגא מקמייהו,
בהדי דקא חלפה חדא מנייהו נפל נהורא באיפומא ,שקליה רב עמרם לדרגא דלא הוו יכלין
בי עשרה למדלייא ,דלייא לחודיה .סליק ואזיל ,כי מטא לפלגא דרגא איפשח ,רמא קלא:
נורא בי עמרם! אתו רבנן ,אמרו ליה :כסיפתינן! אמר להו :מוטב תיכספו בי עמרם בעלמא
הדין ,ולא תיכספו מיניה לעלמא דאתי .אשבעיה דינפק מיניה ,נפק מיניה כי עמודא דנורא,
אמר ליה :חזי ,דאת נורא ואנא בישרא ,ואנא עדיפנא מינך .רבי מאיר הוה מתלוצץ בעוברי
עבירה ,יומא חד אידמי ליה שטן כאיתתא בהך גיסא דנהרא ,לא הוה מברא ,נקט מצרא
וקא עבר .כי מטא פלגא מצרא שבקיה ,אמר :אי לאו דקא מכרזי ברקיעא הזהרו בר’ מאיר
ותורתו ,שויתיה לדמך תרתי מעי .ר’ עקיבא הוה מתלוצץ בעוברי עבירה ,יומא חד אידמי
ליה שטן כאיתתא בריש דיקלא ,נקטיה לדיקלא וקסליק ואזיל .כי מטא לפלגיה דדיקלא
שבקיה ,אמר :אי לאו דמכרזי ברקיעא הזהרו ברבי עקיבא ותורתו ,שויתיה לדמך תרתי
מעי.
אסור לנו להקל ראש באיום הזה .אם כאילו אצל צדיקים כך ,אז אצלנו על אחת כמה
וכמה! אנחנו צריכים להיזהר ולשמור על עצמינו להיות לפחות קצת נורמליים ,לשמור
שלא נשתגע ח”ו...
תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף ט”ז עמוד א’
אמר רב :עפרא לפומיה דאיוב ,כלום יש עבד שמוכיח את רבו? (איוב טען לה’ שלא מגיע
לו עונשים כי הוא אפילו לא הסתכל על פנויה) ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה
אמר רבא :עפרא לפומיה דאיוב ,איהו באחרניתא ,אברהם אפילו בדידיה לא איסתכל.דכתיב :הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את ,מכלל דמעיקרא לא הוה ידע לה.
למדריך :כדאי להרחיב הרבה בנקודות הבאות :א .אנחנו אחראיים על עצמינו ,ב .לא להיות
משוגעים לכיוון ההפוך .ניתן לדבר קצת על .1 :יוסף הצדיק שאמר “לא” .2 ,הנסיון הוא
בשמירת העיניים ובדברים הקטנים .3 ,להרחיב ולהדגיש ,שבאופן הזה נהיה עם שכל טוב,
בריא וכייפי ולא מבולבלים .אשריך לגמרי!
11
סיפור
אהבת שלמה
הרב הבר ייסד וניהל את ‘מרכז התורה של באפלו’ במדינת ניו-יורק ,ארגון לקירוב רחוקים.
לקראת ל”ג בעומר החליט לארגן אירוע שבו יופיע זמר הפולק היהודי הנודע ,משה יס.
יום לפני ההופעה התקשר הזמר לרב והודיע כי שבר את רגלו ולכן לא יוכל להגיע.
אכזבה ומבוכה מילאו את הרב הבר .הם כבר פרסמו את ההופעה ולא הייתה שום אפשרות
להודיע לכולם כי בוטלה .באפלו מהווה אבן שואבת יהודית חשובה ליהודים המתגוררים
בסביבותיה .רבים תכננו לנסוע כברת דרך ארוכה על מנת להגיע להופעה ,כך שהביטול
לא בא בחשבון .האפשרות היחידה הייתה למצוא זמר מחליף.
הרב לא ידע את מי יוכל להשיג מהיום למחר .ל”ג בעומר הוא תאריך מבוקש וכל הבדרנים
היהודים בודאי תפוסים זה מכבר .הרב התייעץ עם כמה מעמיתיו בהנהלה וכולם הציעו
שינסה להזמין את ר’ שלמה קרליבך.
“שלמה קרליבך?!” ,נדהם הרב“ ,זמר במעמדו בוודאי תפוס כמה חודשים רבים מראש!”
“לא מזיק לנסות” ,דחקו עמיתיו“ ,אף פעם אי אפשר לדעת”.
לפני שהרב יצר קשר עם אמרגנו של ר’ שלמה בניו-יורק ,התקשר לרבו ,הרב שיינברגר
בישראל כדי לקבל ממנו היתר להופעה .ארגונו הוא ארגון חרדי ,ובקרב המחנה היו כאלה
שהתנגדו לקרבה היתרה שר’ שלמה נהג בנוכחים בהופעותיו ,גברים ונשים כאחד.
להפתעתו הרב שיינברגר ענה:
“נו ,נו ,שלמה קרליבך ...הוא טוב מאוד .למה לא?!”
הרב הבר התאפק מלפרוץ בצחוק .הנה ביקש לשמוע חוות דעת הלכתית ובמקומה קיבל
חוות דעת מוזיקלית ...כאשר הבהיר הרב את הבעיה ,ענה הרב שיינברגר:
“קרליבך? אני מכירו מעט ,אבל יודע שיש לו יכולת אדירה בקירוב רחוקים וסייעתא
דשמיא מופלאה .ודאי שאפשר להזמינו ,אך בקש ממנו בעדינות שיימנע מהפגנות החיבה
החמימות הרגילות שלו”.
הרב התקשר לניו-יורק .מזכירתו של ר’ שלמה ענתה שהוא מחוץ לעיר ,אך היא תנסה
להודיע לו על פניית הרב .עשר דקות לאחר מכן צלצל הטלפון וקול עליז נשמע:
“הרב הבר הקדוש .זה אתה?”
הרב הבר תיאר לר’ שלמה את הבעיה שנקלע אליה .לאחר שתיקה קלה קרא ר’ שלמה:
“זה ממש נס לא יאמן בזכות ל”ג בעומר ,היום הקדוש ביותר בשנה!”
“אני שוהה כעת בנאשוויל כדי לערוך הופעה בל”ג בעומר” ,הסביר ר’ שלמה“ ,אבל לרב
ולחזן הייתה מחלוקת מי מהם יציג אותי ולכן התבטלה ההופעה ...שיחת הטלפון שלך היא
ממש השגחה פרטית”.
הרב צהל והחל לדון עם ר’ שלמה בפרטי ההופעה .לבסוף שאל ר’ שלמה בביישנות מה:
“ומה בקשר לפרנסה?”
12
“ובכן” ,ענה הרב בעצבנות קלה“ ,אני נבוך להציע לאדם במעמדך סכום כזה ,אבל הארגון
שלי הקציב 500דולר עבור משה יס”.
ר’ שלמה נאנח ואמר:
“אוי ,חבר יקר ,אני מקבל בדרך כלל אלפיים על הופעה”...
“אני יודע” ,אמר הרב בחשש“ ,אבל זה התקציב שאושר” .לאחר שר’ שלמה שתק המשיך
הרב:
“אני זקוק לך נואשות ומוכן לוותר על כל רווחי האירוע .מה דעתך שכל ההכנסות מעבר
לכיסוי ההוצאות יהיו שלך?”
ר’ שלמה הסכים.
הרב הבר החל לפרסם את ההופעה של ר’ שלמה .לא היה צריך להתאמץ .כל הקהילה
רגשה לשמע הבשורה .ביום שלמחרת התמלא אולם ההופעות המאולתר מפה לפה .ר’
שלמה עמד על שולחן ואמר לקהל הצפוף בפנים זורחות:
“חבר’ה .זה כל כך מתוק להיות פה .אני רוצה לומר לכם שהדברים הכי יפים בחיים הם
הדברים הלא מתוכננים!”
ההופעה הייתה נפלאה ורבים התקרבו ליהדות בזכותה .הרווחים הסתכמו ב 2,700-דולר.
בסיום ההופעה בא הרב הבר לר’ שלמה ומסר לו את הכסף .ר’ שלמה עטף אותו בחיבוק
ענק ,נישקו ואמר בנימת שחוק:
“אוה ,תודה רבה ,הרב הבר ,אינך יודע כמה אני זקוק לזה .אני קצת בבעיות עכשיו”...
אז ניגש לר’ שלמה חב”דניק צעיר שהמתין בסבלנות וביקש ממנו ברכה לשלום בית.
“ברכה לשלום בית!” ,קרא ר’ שלמה בצער“ .חבר מתוק שלי .מה המצב? נעבעך ,מה
קורה בחיים שלך שאתה זקוק לברכה כזאת?”
“כשנישאנו לפני כמה שנים” ,סיפר הצעיר“ ,לא שמרנו תורה ומצוות .הייתה לי משרה
מצוינת ויציבה והרווחתי משכורת יפה .הנישואין שלנו היו נהדרים .לפני כשנה נעשינו בעלי
תשובה ואז החלו הצרות .בגלל שהתחלתי לשמור שבת איבדתי משרה אחרי משרה.
בניו-יורק עוד יכול יהודי דתי לעבוד במקצוע ,אבל בבאפלו זה ממש בלתי אפשרי .כעת
איבדתי את משרתי האחרונה וזה משפיע מאוד לרעה על הזוגיות שלי .אני חסר כל כרגע.
לכן ביקשתי ממך ברכה לשלום בית”.
מבלי להניד עפעף הכניס ר’ שלמה את ידו לכיסו ,שלף את כל צרור השטרות שקיבל
לפני רגע והגיש לחב”דניק הצעיר בתוספת חיבוק ונשיקה.
עפ”י הספר “הרבי מקרן הרחוב”
13
הצדיק שלנו השבוע
ר’ מאיר מארים
נפטר ב -י’ חשון.
יש צדיק גדול מאד ,מחסידי סלונים ,ומסופר עליו בספרי הסיפורים של סלונים.
ישנם כמה ספרים מאד יפים וחשובים על כל הצדיקים של חסידות סלונים“ :הוי’ אוהב
צדיקים” .כאן המקום לציין ולהזכיר שוב כי החסידות הזו הכי מקיימת את כל מה שאנחנו
מדברים עליו ,היא מנסה לחנך את התלמידים ,בפרט את הילדים – “הוי’ אוהב צדיקים”.
יש להם את הרבי שלהם ,ויש אליו התקשרות עצומה כמו בכל חסידות – כמו בחב”ד או
בברסלב – ויחד עם זה ישנה התעניינות ואהבה ואפילו נסיעה לכל הצדיקים .התופעה
הזו היא רק בסלונים .יתכן שיש לכך קשר לעובדה ,שבחסידות סלונים אין קפידא שהרבי
הבא חייב להיות בנו של הרבי הקודם – אלא מי שהוא נמצא ראוי לענין ,מי שהכי ראוי
להיות רבי ,הוא הרבי הבא.
ר’ מאיר מארים ניכר בפקחותו ובגדלותו כבר מילדותו .בגיל 15היה בקי בתלמוד בבלי
ופוסקים והחל לכהן כרב קהילת מייצ’ט .לאחר שנודעה גדלותו ,נענה להפצרות לכהן
כרב בקהילות שונות :ווישנובה ,יקובושטאדט ,שווינצין ולבסוף הגיע לקוברין.
מרוב דביקותו בעת התפילה הוא היה מתעלף .והיה שונא את הגאוותנות ונודע בצניעותו.
פעל ישועות ורבים הגיעו אליו לבקש שיתפלל עליהם.
בשנת ה’תרל”ג נצטווה להעיד עדות שקר לטובת יהודי .לאחר שהתפלל והתחנן לה’
שיקרב את קיצו ,על מנת שלא יוציא דבר שקר מפיו ,השיב את נשמתו ליוצרה.
פעם אחת נכנס אחד מחשובי הקהילה של קאברין שהיה מתנגד ורצה לראות מה הרב –
שהוא חסיד – עושה בערב יום כיפור .המתנגד מצא את הרב שמח מאד( .לא כתוב שהרב
לקח משקה – יכול להיות שכן ,כמו שנהוג בעוד מקומות – אבל הוא מצא אותו מאד שמח).
14
המתנגד תמה עליו – ערב יום כיפור ,היום הכי רציני בשנה ,יש דין – ולשמחה מה זו עושה?!
כך הוא שאל .ענה לו הרב :אמשול לך משל .היה היה מלך גדול .יום בהיר אחד המלך
הוציא כרוז בכל המדינה שלו .בכרוז היה כתוב שמחר הוא הולך למחול לכל הפשעים של
כל הפושעים במדינה שלו .כזה דבר הוא חידוש נפלא .כשכולם שומעים את הכרוז – מי
הכי שמח? הכי שמחים הם הפושעים ,והכי-הכי שמח הוא הפושע הכי גדול ,ודי למבין...
15
ה’ מעניין אותי
מה מעסיק את הראש שלנו?
תמיד יש לנו בראש דברים מעניינים יותר ומעניינים פחות .העסק עובד כך שהדברים
היותר מעניינים ,תופסים יותר מקום בראש .בכל מקרה ,לכל דבר ולו הקטן ביותר ,שמונח
בראש שלנו ,יש משמעות .לדוגמה :אנחנו יודעים שאם מישהו נופל ממקום גבוה זה לא
נעים במיוחד ,אבל זה לא מעניין אותנו אף פעם ,חוץ ממתי שאנחנו נמצאים במקום גבוה.
יש אנשים שמאוד מעניין אותם להרוויח כסף או להיות חברים של מישהו וזה תופס להם
את המחשבה כל היום .הצדיקים מאוד מתעניינים בה’ ובקשר איתו ,לכן המחשבה שלהם
תפוסה בזה כל הזמן.
כמו שנראה בגמרא זוהי סגולה טובה מאוד לעבודת ה’.
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ס”ג עמוד א’
דרש בר קפרא :איזוהי פרשה קטנה שכל גופי תורה תלוין בה -בכל דרכיך דעהו והוא
יישר ארחתיך .אמר רבא :אפילו לדבר עבירה .ואמר רב פפא היינו דאמרי אינשי גנבא
אפום מחתרתא רחמנא קרי.
כל זמן שהאדם חושב על ה’ וה’ נמצא בראש שלו ,מצבו טוב מאד .אפילו מי שכבר
התבלבל וסטה מדרך הישר ,אך עוד מחזיק את החיבור לד’ ,בעז”ה ,עוד ישוב בתשובה
כמו שמסביר הרב קוק להלן.
עין איה רפ”ב [על הגמרא הנ”ל]
אר”פ היינו דאמרי אינשי גנבא אפום מחתרתא רחמנא קרי .הפעולה שיראת ד’ פועלת
להציל את האדם מרעות מוסריות היא כ”כ איתנה וגדולה שאפי’ מי שהושחת כ”כ עד
שגם המצות השכליות אינם אצלו כלום ,וירד למדה היותר תחתונה להיות גנב הבא
במחתרת ,מ”מ יש לו תועלת בקריאת שם ד’ .שסוף כל סוף תפעול עליו גם דעת ד’
הקלושה והכהה שלו שתשיבהו לדרך ישרה ,והגנב הקורא בשם ד’ יש לו תקוה לשוב
ולחיות חיי משרים ,יותר מהגנב שכבר עקר נפשו מעול מלכות שמים ,שכבה הזיק האחרון
שבנפשו ,והוא בכלל הרשעים האובדים דרך .והנה הדברים הללו שאנו רואים מהטובה
המוסרית האנושית הבאה לרגלי דעת ד’ ,יוכיחו אותנו כי כך היא המדה המוטבעת שנוצר
עליה האדם ,שתהי’ נפשו יודעת את ד’ ,ע”כ אין התועלת הבא ממנה מסתלקת מן האדם
לעולם .כי הדבר המוטבע בהתכלית הכללית לא יסור מכל נברא בשינוי מקריו ברוב ,כי
קשה מאד לשנות הצורה הטבעית מתכונתה.
והנה רבי נחמן מוסיף פן נוסף בתועלת הגדולה לחשוב על ה’.
ליקוטי מוהר”ן תורה נד
ובחי’ זו ,לזכור תמיד בעולם הבא ,דהיינו לאדבקא מחשבתי’ בעלמא דאתי ,הוא בכלליות
ובפרטיות .בכלליות ,כך ראוי להיות מנהג יראי ה’ ,תיכף בבוקר בהקיצו ,קודם שיתחיל
שום דבר ,יזכור מיד בעלמא דאתי .ואח”כ יעשה זאת בפרטיות ,כי כל העולם הזה ,הוא
התלבשות מדריגות התחתונות של הקדושה .....וכל יום יש בו מחשבה דיבור ומעשה,
16
והקב”ה מצמצם אלקותו מאין סוף עד אין תכלית .עד נקודת המרכז של עולם הגשמי
שעומד עליו ,ומזמין לו לכל אדם מחשבה דיבור ומעשה ,לפי היום ולפי האדם ולפי
המקום .ומלביש לו בזאת המחשבה דיבור ומעשה שמזמין לו ,רמזים כדי לקרבו לעבודתו.
בכן צריך להעמיק מחשבתו בזה ,ולהגדיל בינתו ,ולהבין מהו הרמיזות בפרטיות ,שמלובש
בזאת המחשבה דיבור ומעשה של זה היום ,שהזמין לו השי”ת .הן מלאכה או מו”מ ,וכל
מה שמזמין לו הש”י בכל יום ,צריך להעמיק ולהגדיל מחשבתו בזה ,כדי להבין רמיזותיו
של הש”י :אך ההגדלות השכל בזה ,צריך להיות במדה ,שלא יצא מגבול הקדושה .רק לפי
שכל אנושי שלו ,כן יגדיל המחשבה בזה .וכן לא יסתכל בזה למעלה ממדריגתו...
איך אפשר לשלוט במחשבות? אני לא מרגיש שה’ מעניין אותי
מה אנחנו יכולים לשלוט במחשבות? הרי אם נחשוב על משהו וננסה להדחיק את זה ולא
לחשוב עליו ,יווצר מצב שבו רק נחשוב על הדבר המודחק יותר חזק! אם ננסה לחשוב
על משהו שלא מעניין אותנו ,אז לא נצליח להתרכז בו באמת ,כמו בתפילה למשל ...J
פעם אחת ר’ לוי יצחק מברדיטשב סיים את התפילה ובמאור פנים פנה לכמה בעלי
בתים מאחוריו “ :אוהו שולם עלייכם! ברוכים הבאים! אתה חזרת עכשיו מהיריד בוילנא,
אתה מטיול בפראג והשלישי בכלל היה בירושלים ופתאום נחתתם פה כולם ביחד .איך
אפשר ב 18 -כזה קצר לטייל כ”כ הרבה?!” .בקיצור מוכר לכולנו .היות ואנחנו יודעים
שאנחנו צריכים להתעניין באמת בה’ וככה יהיה לנו הכי טוב ,כדאי לנו להתבונן איך זה
יהיה פתאום משהו מעניין...
נקודת מוצא שחשוב לזכור היא :בעולם הזה באנו גם לעבוד .בשביל ליצור עניין ,כדאי
שנתבונן בדברים שאנחנו כבר יודעים כמו שכותב אדמו”ר הזקן בספר ה’תניא’.
תניא ליקוטי אמרים פרק ג
כי השכל שבנפש המשכלת כשמתבונן ומעמיק מאד בגדולת ה’ איך הוא ממלא כל עלמין
וסובב כל עלמין וכולא קמיה כלא חשיב נולדה ונתעוררה מדת יראת הרוממות במוחו
ומחשבתו לירא ולהתבושש מגדולתו ית’ שאין לה סוף ותכלית ופחד ה’ בלבו ושוב
יתלהב לבו באהבה עזה כרשפי אש בחשיקה וחפיצה ותשוקה ונפש שוקקה לגדולת אין
סוף ב”ה והיא כלות הנפש כדכתיב נכספה וגם כלתה נפשי וגו’ וכתיב צמאה נפשי לאלהים
וגו’ וכתיב צמאה לך נפשי וגו’
כוונת הדברים היא :ככל שנחשוב יותר ונראה כמה הדברים שה’ ברא כמו השמש
ומערכות השמיים או אפילו תא בגוף שלנו ,גדולים מופלאים חכמים ולא נתפסים ,וזה
יוליד לנו רגשות ורשמים בלב ש”יתפסו” אותנו וכך זה באמת יעניין ויעסיק אותנו יותר.
אפשר בהשראת המקור מרבי נחמן שראינו קודם לחשוב על אלפי הטילים שהערבים
יורים עלינו ובנס הם לא גורמים לנפגעים .אפשר להתבונן בגוף האדם ,שהוא המכונה
הכי מטורפת בעולם ואין עדיין שום מדען שהצליח לייצר אפילו נמלה ...ישנם עוד אין סוף
דברים שאפשר להתבונן דרכם על גדלות ה’ .הדבר הכי חשוב הוא להשקיע בזה זמן.
מי שרוצה יכול לפתוח את ‘שער היחוד והאמונה’ בספר התניא ,זה יכול להועיל מאוד.
17
סיפור וצדיק
הרב מאיר דוד כהנא הי”ד
הרב כהנא נולד בארה”ב וכבר בגיל צעיר מאוד הקים את ‘הליגה להגנה יהודית’ ,ששמרה
על היהודים מאלימות בשכונות מפחידות בניו יורק.
הרב כהנא אמר די ליהודי הגלותי ,די ליהודי שמפחד ,די ליהודי שמוריד את הראש ודי
להתחנף לגויים“ ,הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב”.
בזמן מסך הברזל ,כשהשלטון הקומוניסטי התעלל ביהודים ברוסיה ולא נתן להם לצאת
או להיות יהודים כשרים ,הרב כהנא מירר את החיים לרוסים באמריקה ובכל רחבי העולם,
דבר שעורר את המנהיגות הממוסדת לפעול ובסיעתא דשמיא גדולה היהודים שוחררו
בסופו של דבר.
קצת אחרי שעלה לארץ ,השלטונות כאן סימנו אותו מטרה בעיקר בגלל היחס שלו
לערבים .הוא השווה את הערבים למחלת הסרטן הנוראה ,שאם לא מטפלים בה בזמן
היא מפתחת גרורות וקשה מאוד לטפל בה .בנוסף ,הוא טבע את הסיסמא “אין ערבים אין
פיגועים” .לאחר מספר שנים בהם היה חבר כנסת וקיבל בסקרים כ 10 -מנדטים ,פסלו
את הרשימה שלו והכריזו עליה כעל ארגון טרור.
רבנים רבים מכל הזרמים יצאו נגדו ,אולם מסופר שהגיע פעם אחת לבקר את הרב
צבי יהודה קוק ,שהיה מהמנהיגים הכי בולטים של הציונות הדתית וראש ישיבת מרכז
הרב ,הרצי”ה קם לכבודו וקרא גיבור ,גיבור ,ולא נחה דעתו עד שביקש לנסוע יחד איתו
ולהצטלם ברחבת הכותל (התמונה מובאת להלן).
בח”י חשון תשנ”א נשא הרב דברים בפני קהל יהודי רב ,שהתכנס במלון “מריוט” שבניו-
יורק .לפתע ,התקרב אל הרב ערבי ארור ובידו אקדח .הוא ירה ברב שתי יריות ,שאחת מהן
18
פגעה בצווארו .הרב נפל מתבוסס בדמו ,בעוד נשמתו פורחת ועולה ,מלמל הרב “שמע
ישראל ה’ אלוקינו ה’ אחד!” וקיבל עליו עול מלכות שמים.
בשכבך ובקומך
באותם ימים ,ישנו במקלט בימית ובבוקר ,היינו מתפללים תפילת “שחרית” יחד עם הרב
בכל בוקר .בקומנו משנתינו ,השכם בבוקר ,היינו רואים את הרב כשהוא ניעור ולומד תורה.
שאלנו אותו“ :מדוע הרב משכים לקום כה מוקדם בבוקר?” וכך ענה לנו“ :קראתי פעם
כתבה ב”טיים” על שייח’ אחד ,שהיה משכים לקום בבוקר כדי ללמוד בספר “קוראן”.
אמרתי לעצמי :אם בשביל תורת שקר אפשר לקום ,אזי בשביל תורת אמת ,על אחת כמה
וכמה! מאז קיבלתי על עצמי להתעורר ולקום לפנות בוקר וללמוד תורה”.
ללא חת
בשנה האחרונה נלוויתי אליו בנסיעתו לאזכרה לחייל משה תמם הי”ד .בהלוויתו של משה
תמם ,שנערכה ארבע שנים קודם לכן ,היה הרב ,הח”כ היחידי שנכח .ושום שר או נציג של
ממשלת ישראל לא נכח בהלוויה .בעצם ,זהו אחד הדברים הייחודיים לו “ -במקום שאין
אנשים השתדל להיות איש” .מידי שנה הוא הקפיד ללכת לאזכרות ,הנערכות ליהודים,
שנרצחו ע”י פורעים ערביים.
הרב לא ידע פחד מהו .הוא פחד רק מהקב”ה .בתשעה באב ,כמנהגנו מידי שנה לקרוא
את מגילת “איכה” ב”שער השלשלת” -אחד משערי הר הבית -הגענו למקום וחכינו לרב
שיגיע לקריאת המגילה .לפתע הרב הגיע לבדו בלי פחד .בתום התפילה ,רצינו ללוותו
ל”שער שכם” שם החנה את רכבו ,אך הוא אמר לנו שאין צורך בכך“ ,כמו שהגעתי לבד
כך גם אחזור לבד” .מאחר ואנשי מג”ב פחדו שהרב יחזור בגפו ,הם הצמידו לו שמירה
וכך גם אנחנו ליווינו את הרב ל”שער שכם”.
לא תלין שכר שכיר
יום אחד אמר לי הרב כהנא“ :בא עמי למשרד” .אנחנו מגיעים למשרד והרב מבקשני
לקרוא לגזבר ,ובנוכחותי הוא אומר לו“ :חלפו כבר יומיים מיום חלוקת המשכורות ועדיין
לא שילמת את שכרם של העובדים” .ענה הגזבר“ :הרב ,אין כסף בחשבונות” .אמר לו
הרב“ :תיקח הלוואה ,מכור מכוניות ,אבל תשלם את המשכורות .אסור להלין שכר שכיר
ומי שמתיימר להנהיג את עם ישראל חייב שלא להלין את שכר עובדיו”.
דברי הרב בבית משפט באמריקה לפני הכרעת גזר דינו:
“כשהייתי בן חמש לקחוני לראשונה לבית ספר ללמוד תורה ,והמשכתי עד גיל .23רבים
הם הדברים שלמדתי משך 19שנים אלו .אני חושב שכאשר מישהו שואל מהו יהודי ומה
יסוד הוויתו ,התשובה היא אהבת זולתו .זה קל לומר ...אהבת היהודי השני פירושה לעשות
מה שצריך לעשות...
אני לא שמח להיות פה ,אע”פ שאתה רק שופט בשר ודם .איני מייחל לישיבה בכלא,
למרות שזה מאד עלול לקרות .אמנם יבוא יום ואצטרך לעמוד לפני “שופט” אחר ,ולצידו
תעמודנה הרבה נשמות .אני מאמין שנשמות אלו העומדות לידו שואלות כל יהודי ויהודי
שאלה“ :היכן היית כשזעקנו לעזרה?” יהיו אלו נשמות ניצולי יהודי שואת אירופה ותהיינה
גם נשמות יהודי רוסיה .אני עצמי רוצה להיות בטוח שאוכל לענות שהייתי שם ועשיתי
ככל שיכולתי .השתדלתי לעשות מה שאני יכול ,ובין אם אלך לכלא ובין אם לאו ,אמשיך
לעשות את המוטל עלי.”...
19
כיף להיות יהודי
כולם מנסים ליהנות בחיים כמה שיותר .כדי שנהנה גם אנחנו נתבונן ב 3-נקודות שקשורות
לכיף ותענוג:
ככל שדבר הוא יותר קשה להשגה ,יותר כיף כשמגיעים אל היעד ומשיגים אותו.
ככל שדבר הוא יותר גדול ומשמעותי ,כך ישנם גם יותר שמחה וסיפוק בהשגתו.
ככל שיש לאדם יותר שכל ,כך הוא מנסה להשיג דברים יותר משמעותיים.
הדברים הללו בוודאי מובנים בשכל פשוט ונביא כמה מקורות כדי לתת לדברים הללו
משנה תוקף ומשמעות!
נראה אפילו שישנה הלכה שבה בשביל להתענג אנחנו מצווים שהדבר יהיה חסר לנו...
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רמ”ט
אסור לקבוע בערב שבת סעודה ומשתה שאינו רגיל בימי החול ,ואפילו היא סעודת
אירוסין ,מפני כבוד השבת ,שיכנס לשבת כשהוא תאב לאכול; וכל היום בכלל האיסור.
הגה :וסעודה שזמנה ערב שבת ,כגון ברית מילה או פדיון הבן ,מותר ,כן נ”ל וכן המנהג
פשוט .ולאכול ולשתות בלי קביעות סעודה ,אפילו סעודה שרגיל בה בחול ,כל היום מותר
להתחיל מן הדין ,אבל מצוה להמנע מלקבוע סעודה שנהוג בה בחול ,מט’ שעות ולמעלה.
חז”ל מצווים אותנו להימנע מקביעת סעודה מיוחדת בערב שבת ,כדי שנזכה להיכנס
לשבת כשאנו תאבים לסעודה וכך נזכה לכבד את השבת.
מה הכי כיף?
בתניא מובא ההבדל בין מח של ילד קטן שרוצה דברים קטנים ,לבין מח של אדם בוגר
עם שכל שרוצה השכלות:
תניא ליקוטי אמרים פרק ו’
כי המדות הן לפי ערך השכל כי הקטן חושק ואוהב דברים קטנים פחותי הערך לפי
ששכלו קטן וקצר להשיג דברים יקרים יותר מהם .וכן מתכעס ומתקצף מדברים קטנים
וכן בהתפארות ושאר מדות
ואז מה?
מכירים את השאלה המעצבנת הזאת“ :ואז מה?” “ואחר כך מה?” זה סוג של שאלה
שמייבשת כל הנאה .אני רוצה ליהנות עכשיו! ,בלי לחשוב כל הזמן מה יהיה אחר כך.
הבעיה היא ,שכל מה שעושים בעולם יש לו משמעות ,כך שבעצם אני חייב לחשוב ולשאול
את עצמי“ :מה אחר כך?”.
לדוגמה :כיף לי לעשות סקי מים .הבעיה שזה עולה ₪ 100לרבע שעה ואני לא ממש
מיליונר ...כך שאם אעשה את הסקי אני מבין שהמשמעות היא שיהיה חסר לי הרבה כסף.
בנוסף ,כל הגוף שלי יהיה תפוס אחר כך.
20
לסיכום :מצד אחד :ההנאה היא הסקי ,מצד שני :יהיה לי פחות כסף וגם שרירים תפוסים.
אני עושה חשבון ומחליט שזה שווה .כשנגמר הסקי מים ,נשאר ממנו רק הזיכרון המתוק,
הכאבים בשרירים והמקום הפנוי בארנק ...הכיף נגמר .זה נקרא תמורה .נתתי את הכאבים
והכסף תמורת רבע שעה הנאה מסקי מים.
כמובן שככל שהאדם יותר חכם ומבין ,כך הוא ייקח רק דברים שבאמת שווים.
עכשיו נשארה לנו השאלה :מה הוא הדבר הכי שווה שתמורתו נהיה מוכנים לתת הכול?
(בטח אתם כבר מנחשים מה התשובה ,אבל אולי בהמשך גם תרגישו אותה ,לפחות קצת
) JJ
ממה אני הכי שמח?
תרגיל קטן:
כל אחד חושב על הדברים שהוא הכי רוצה ,שאם ישיג אותם הוא בוודאי יהיה שמח
ויתמלא סיפוק.
אפשר לכתוב על דף רשימה של הרצונות הללו.
לאחר שיש לכל אחד רשימת רצונות ,יש להתמקד בכל אחד מהם ולדמיין את הרגע שבו
הרצון הושג או מומש.
כשכולם מסיימים לכתוב אפשר לעשות סבב שיתופים או לעבור לשאלה הכללית הבאה:
אם הרצונות הללו כבר היו ממומשים כמו שדמיינת ,האם היית מנסה להתקדם ולהשיג
עוד דברים בחיים?
לאחר שישמעו התשובות ,כדאי מאד לחזק את הנקודה הברורה :התשובה לשאלה הנ”ל
היא :כן! כו! כן! זה משעמם ומבאס לחיות בלי רצון לכלום .בלי רצון אין חיים!!!
יש פה פרדוקס מעצבן ,שמצד אחד אנחנו רוצים להשיג כל הזמן דברים ומצד שני אנחנו
גם רוצים שאף פעם לא נהיה מסופקים.
ובאמת ,אף פעם לא נהיה מסופקים...
אפשר לחיות כל החיים בדמיון ,שמשהו גשמי מסוים יביא לנו סיפוק .כשנשיג את אותו
הדבר ,נחשוב כך על המטרה הבאה וכו’ .כך נכלה את שנותינו בדמיונות ובציפיות לכיבוש
הפסגה הבאה שטרם העפלנו אליה .אבל ,כמו שאמרנו מקודם ,מי שיש לו שכל יודע מה
הדברים שבאמת שווים.
בעצם אם ננסה להבין למה אנחנו כל הזמן רוצים דברים ומרגישים שחסר לנו ,נגלה
שהסיבה האמתית היא שאנחנו פשוט מוגבלים ורוצים לנצל משאבים שמוגבלים גם כן .כי
אם לא היינו מוגבלים ,והיינו יכולים הכול לא היינו רוצים כלום כי הכול קיים אצלנו ממילא.
אמנם קשה לנו מאוד בשכלנו המוגבל לתאר כזה דבר ,אבל אנחנו יכולים!!
הקב”ה ברא את העולם בצורה כזו שנבין שאנחנו מוגבלים וגם נבין שיש אין סוף שהוא לא
מוגבל .ככה שמי שיש לו שכל תמיד ירצה להתחבר למקום שבו הכול פתוח ואין הגבלה,
בעצם להתחבר לאין סוף.
21
אני לא סתם
אף אחד לא אוהב להרגיש שהוא כמעט חסר משמעות .בדיוק כמו אבן ,הזרוקה בצד
הכביש או עטיפה של במבה .כל אחד מנסה למצוא משמעות בחיים שלו .הקב”ה ברוב
חסדו נתן לנו את הקשר איתו ,שהוא המשמעות הגדולה של חיינו .התפקיד שלנו הוא
לראות בתוך כל המוגבלות של העולם את האין סוף ,את הקב”ה בעצמו .לראות שיש בורא
כל יכול שנוכח כאן כל הזמן .לראות שכל המוגבלות של העולם היא אחיזת עיניים וה’ הוא
כל יכול ואין עוד מלבדו! .לכל אחד מאתנו יש את הדרך הייחודית לו ,שרק באמצעותה
הוא יכול לעשות את תפקידו בעולם .לכל אחד יש את הגוון האישי שרק הוא יכול להאיר
את המציאות באור של ה’.
המשמעות הכי גדולה
‘דבר משמעותי’ הוא דבר שיש לו משמעות והשפעה על דברים רבים .הדבר המיוחד ב’אין
סוף’ הוא שהוא יכול הכל .לכן ,ככל שהדבר אותו אנחנו רוצים להשיג הוא יותר ‘משמעותי
יש בו יותר ‘אין סוף’ ,אז הוא נותן לנו יותר סיפוק ועונג .כמובן ,שלעבוד את ה’ בשביל
שמיועד רק לי ,זו הדרך הכי טובה בשבילי לחוות את החיבור לאין סוף .היות ואנחנו עדיין
בעבודה וחלק גדול מהאישיות שלנו עדיין רוצה כל מיני דברים מוגבלים כמו במבה או
סקי מים ,Jאנחנו לא מרגישים את החיסרון בקשר עם האין סוף .כי נדמה לנו שבמבה או
סקי מים וכו’ יעשו אותנו שמחים ומסופקים .צדיקים אמתיים ,לעומת זאת ,מרגישים את
החיסרון בקרבה ובקשר ל’אין סוף’ כל הזמן וממילא הם כל הזמן דבוקים בה’.
לחכמים בלבד ( ):לא חייב להיות חלק מהמפגש ,אבל שווה מאוד להכיר
קצת את האר”י הקדוש)
האר”י הקדוש מסביר בתחילת הספר “עץ חיים” שבהתחלה -לפני הבריאה -היה רק
אין סוף .בעצם לא היה משהו שהוא כביכול נפרד מה’ .השי”ת ,ברוב חסדו ,ברא מקום
המכונה “חלל” בלשון האר”י הקדוש .הקב”ה כביכול “פינה את עצמו” ממקום זה וכך נוצר
ה”חלל” ,שהוא בעצם מוגבל .ב”חלל” הזה הוא ברא את כל העולם הזה שאנחנו מכירים.
העולם ,כולל כל מה שאנחנו מכירים בעולם ,אלו הם דברים מוגבלים ואין משהו שהוא כל
יכול.
האדם היהודי נברא בדיוק באמצע“ .נקודת המרכז” כלשונו של האר”י .כלומר ,אנחנו
רחוקים מאד מכל האין סוף .כתוצאה מזה ,אנחנו רוצים כל הזמן לפתח יכולות ולהשיג
דברים שיחד איתם נוכל להשיג עוד ועוד דברים .אנחנו מדמיינים שיש המון דברים שווים
שמקיפים אותנו מכל הכיוונים ואנחנו מנסים להשיג אותם .הצדיקים האמתיים ,לעומתנו,
מרגישים שיש חלל! אין כלום סביבם פרט לאין סוף .הם רוצים להתחבר רק לשם! .האר”י
הקדוש חווה ממש איך יש סביבו חלל ענק והוא רחוק לגמרי מהאין סוף והוא נמשך להיות
דבוק בקשר עם האין סוף .מכל הכיוונים וכשהוא עוסק בתכלית אזי בוודאי זכה לעונג
האמיתי.
22
סיפור וצדיק
ר’ לוי יצחק מברדיטשב -סנגורם של ישראל
נולד ב ....נפטר בכ”ה תשרי בשנת תק”ע (לפני כ 205 -שנה) .בעת פטירתו ,אמר עליו
רבי נחמן ,שכינה אותו “פאר ישראל”“ ,מי שיש לו עיניים פקוחות ,רואה ממש שכבה אור
העולם!”.
בגיל צעיר מאוד נעשה רב ,אבל המתנגדים רדפו אותו ועשו לו צרות וב’הושענא רבה’
נאלץ לברוח מהם ברגל.
מספרים על ר’ לוי יצחק ,שהיה תמיד אחוז התלהבות בעבודת הבורא ,עד כדי כך
שכשהושיט ידו לקחת מהארון את האתרוג לא שת ליבו לדלת הזכוכית והתמלאה ידו
דם והוא איננו חש בכלום .כאשר מגיע חנוכה הרי הוא תופס בהתלהבות את הפתילה
הבוערת ואינו משגיח כלל בידו הנשרפת .כשהלך לבאר בערב חג הפסח כדי לשאוב מים
ללוש את המצות כמעט ונפל לתוך הבאר ...ר’ לוי יצחק לא ידע מנוחה אפילו לרגע .תמיד
תמיד היתה נפשו כוספת ועורגת לה’ יתברך.
ר’ לוי יצחק היה סנגורם של ישראל ותמיד היה מורגל בלימוד זכות על כל דבר שכל יהודי
היה עושה .אפילו כאשר היו לו מתנגדים רבים ,שחירפוהו וקיללוהו והוציאו את אשתו וילדיו
בעגלת זבל מהעיר בביזיון עצום ,עדיין לימד זכות על היהודים ואהב את כולם באהבה
עזה בלי שום פניות ,שהרי ילדיו של הקדוש ברוך הוא הם.
לא רק דיני תורה רגילים היה דן הדיין הצדיק מברדיטשב ,אלא היה רגיל לשטוח את
טענותיהם של עמ”י לפני דיין האמת ,והיה מהפך בזכותם ומביא אסמכתות מהתורה
הקדושה .מספרים שפעם אחת לפני תפילת מוסף של יום הכיפורים כשהצדיק “נרעש
ונפחד מפחד יושב תהילות ישראל” ,במשך שעה ארוכה עמד הרבי שותק ,בפיק ברכיים,
בלב קרוע ומורתח .לפתע נקרעה השתיקה ,רבי לוי יצחק הזדקף מלוא קומתו ופתח בניגון
חדש לפני ריבון העולם.
כך שר הצדיק:
בוקר טוב לך ריבון העולמים!
אני לוי יצחק בן שרה מברדיטשב באתי לעמוד לפניך בתפילה ,בבקשה ובטענה:
אמור לי ריבונו של עולם מה לך אצל עם ישראל? למה הטלת עצמך דווקא על עמך
ישראל?
בתורתך כתבת “דבר” -אל מי אתה מדבר? -אל בני ישראל! בתורתך כתבת “אמור” אל
מי אתה אומר? -רק אל בני ישראל!
כתוב שם “צווה” אל מי אתה מצווה? -שוב על בני ישראל! אב רחום וחנון ,מה רוצה אתה
מבני ישראל?
הלא כמה אומות יש בעולם :כשדיים ופרסיים ,ישמעאלים ומדיניים ,ומה לך דווקא אצל
עם ישראל?
אלא מה ,משום שחביבים ישראל שנקראו בנים למקום .אם כן אשאל אותך ריבונו של
עולם :וכי כך נוהגים עם בנים?
23
ריבון העולמים ראה :אנגלים יש בעולם ,אך מה הם אומרים? מלכם הוא הגדול והחזק
במלכים.
צרפתים יש בעולם -מה הם אומרים? שגיבורם הוא השליט בעולם .והרוסים מה אומרים?
הקיסר שלהם הוא הגדול בקיסרים
והתורכיים? -השולטן שלהם הוא המלך על הכל .ואני לוי יצחק בן שרה אומר - :יתגדל
ויתקדש שמיה רבה!
אני לא אלך מפה לא אזוז ממקומי .עד שסוף יהא לגלות! עד שיקרב קץ משיחיה ,עד
שכל העמים ידעו שאמנם כן!
יתגדל ויתקדש שמיה רבה!!
“אני כבר לא יכול להתאפק” אומר ר’ לוי יצחק למשמשו “אני מוכרח להיות שבת אצל
ר’ ברוך ממז’יבוז’ ,נכד הבעל שם טוב הקדוש” .המשמש עומד משתומם ,הרי הוא יודע
כמו כולם ,שר’ לוי יצחק תמיד רוצה לבוא לר’ ברוך ,אולם ההבדלים ביניהם לא נותנים לו.
הרי ר’ ברוך הוא סמל ודוגמה לסדר ושמרנות ,הפאות תמיד מסודרות ,התפילה בנחת
ובמתינות ואף כשהוא שר הרי הניגון יוצא מפיו הקדוש בנחת ובישוב דעת .לא כן ר’
לוי יצחק ,הרי הוא כרוח סערה ,כל הנהגותיו בהתלהבות ושמחה ואינו מסיח דעתו כלל
בזוטות מעין חור גדול בחליפה או דם ששותת מהאצבעות .הרי יש ה’ בעולם!!!!!! אי לכך,
היה חשש סביר שלכשיפגשו המאורות הגדולים ,יהיה הדבר מעין “קצר חשמלי” ,העלול
אף לגרום צער ,ח”ו ,לר’ ברוך.
אולם ,ר’ לוי יצחק בשלו .מתגעגע הוא להיות שבת במחיצת קדשו של ר’ ברוך ושום דבר
לא יניא אותו מכך .הצדיק אף מתחייב לר’ ברוך שישמור על כל כללי הסדר המקובלים
ובלבד שיארח אותו שבת אחת.
כשמתחיל החזן “לכו נרננה” ,חש הצדיק בקדושתה של השבת וחפץ לרקוד ולסחוף
עמו את כלל המתפללים ,אבל הוא התחייב .ב”לכה דודי” כבר חש את הרגליים נישאות,
אבל בכל כוחו התאפק .כשהתחיל ר’ ברוך לקדש על היין ,נשך הצדיק את שפתיו בכל
כוחו ,שלא יפרוץ מתוכו ניגון השמחה על הזכות להיות בשבת עם ר’ ברוך .אחרי כמה
דקות ניגש אחד החסידים לאורח הגדול ובידיו מגש מלא כל טוב .כדרך המלצרים שאל
את הצדיק“ :הרי הרב רואה שיש לנו סוגים שונים של מטעמים ,מה הרב אוהב ,עוף או
דגים?” כאן כבר שכח הצדיק את כל הבטחותיו והתחייבויותיו וכהרף עין חטף את המגש
העמוס ,הניפו כלפי מעלה וצעק“ :אני? מה אני אוהב? אני אוהב רק את ה’!!!!!!!!!!” כמובן
שבגדי האורחים וחליפתו המהודרת של ר’ ברוך קיימו את הכתוב“ :טועמיה חיים זכו” ,אבל
כשראה ר’ ברוך את אהבת ה’ העזה של הצדיק החליט כי את הבגדים הללו לא יכבס
לעולם -זכר לאהבתו של אותו צדיק.
24
כווונה בתפילה
מה זה כוונה?
נראה שיש כמה סוגים של כוונה בתפילה.
במקורות הבאים נעמוד על טיב הכוונה ואיך תכל’ס אנחנו אמורים להתפלל.
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף לא עמוד א
תנו רבנן :המתפלל צריך שיכוין את לבו לשמים .אבא שאול אומר ,סימן לדבר :תכין לבם
תקשיב אזנך.
רש”י :אם תכין לבם -אז תקשיב אזנך.
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף כב עמוד א
ואידך ,האי שויתי מאי דריש ביה? -ההוא מיבעי ליה כדרב חנה בר ביזנא .דאמר רב
חנה בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא :המתפלל צריך שיראה עצמו כאילו שכינה כנגדו,
שנאמר שויתי ה’ לנגדי תמיד.
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ל עמוד ב
לעולם ימוד אדם את עצמו ,אם יכול לכוין את לבו -יתפלל ,ואם לאו -אל יתפלל!
עד כאן ראינו שכוונה היא בעיקר כוונת הלב ,שהלב ירגיש שעכשיו הוא לפני מלך מלכי
המלכים .לא ראינו התייחסות לכוונת המילים עצמן.
רמב”ם הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק ד א
חמשה דברים מעכבין את התפלה אף על פי שהגיע זמנה ,טהרת ידים ,וכיסוי הערוה,
וטהרת מקום תפלה ,ודברים החופזים אותו ,וכוונת הלב.
רמב”ם הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק ד
הלכה טו :כוונת הלב כיצד? כל תפלה שאינה בכוונה אינה תפלה ,ואם התפלל בלא כוונה
חוזר ומתפלל בכוונה .מצא דעתו משובשת ולבו טרוד אסור לו להתפלל עד שתתיישב
דעתו .לפיכך הבא מן הדרך והוא עיף או מיצר אסור לו להתפלל עד שתתיישב דעתו,
אמרו חכמים ישהה שלשה ימים עד שינוח ותתקרר דעתו ואח”כ יתפלל!
(הרמב”ם אומר שכל תפילה בלי כוונה זה אולי נחמד וטוב אבל זו איננה תפילה! אין
אפשרות לצאת ידי חובת קיום מצוות התפילה אם אין כוונת הלב!)
הלכה טז :כיצד היא הכוונה? שיפנה את לבו מכל המחשבות ויראה עצמו כאלו הוא עומד
לפני השכינה ,לפיכך צריך לישב מעט קודם התפלה כדי לכוין את לבו ואחר כך יתפלל
בנחת ובתחנונים ולא יעשה תפלתו כמי שהיה נושא משאוי ומשליכו והולך לו ,לפיכך
צריך לישב מעט אחר התפלה ואחר כך יפטר ,חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת
קודם תפלה ושעה אחת לאחר תפלה ומאריכין בתפלה שעה.
25
הלכה יז :שיכור אל יתפלל מפני שאין לו כוונה ואם התפלל תפלתו תועבה לפיכך חוזר
ומתפלל כשיתרוקן * משכרותו ,שתוי אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תפלה ,אי זה שכור
זה שאינו יכול לדבר לפני המלך ,שתוי יכול לדבר בפני המלך ואינו משתבש ,אף על פי כן
הואיל ושתה רביעית יין לא יתפלל עד שיסיר יינו מעליו.
שוב אפשר לראות בדעת הרמב”ם שהעיקר לכאורה זה לחוש שאתה נמצא לפני הקב”ה
בעצמו ושאתה פונה אליו .ככה יוצאים ידי חובת התפילה.
טור אורח חיים הלכות תפלה סימן צח
מחשבתו כיצד? דתניא :המתפלל צריך שיכוין לבו שנאמר “תכין לבם” ,פירוש ,שיכוין
פירוש המלות (א) שמוציא בשפתיו ויחשוב כאילו שכינה כנגדו (ב) שנאמר“ :שויתי ה’
לנגדי תמיד” ,ויעיר הכוונה ויסיר כל המחשבות הטורדות אותו עד שתישאר מחשבתו
וכוונתו זכה בתפלתו .ויחשוב כי אילו היה מדבר לפני מלך בשר ודם שהיום כאן ולמחר
בקבר היה מסדר דבריו ומכוין בהם יפה לבל יכשל ,קל וחומר לפני מלך מלכי המלכים
הקדוש ברוך הוא שצריך לכוין אף מחשבתו ,כי לפניו המחשבה כדיבור ,כי כל המחשבות
הוא חוקר .וכן היו עושין חסידים ואנשי מעשה שהיו מתבודדים ומכוונין בתפלתן עד שהיו
מגיעים להתפשטות הגשמיות ולהתגברות רוח השכלית עד שהיו מגיעים קרוב למעלת
הנבואה .ואם תבוא לו מחשבה אחרת בתוך התפלה ישתוק עד שתתבטל המחשבה .ולא
יתפלל לא במקום שיש בו דבר שמבטל כוונתו ולא בשעה המבטלת כוונתו ,דא”ר חייא
בר אשי אמר רב :כל שאין דעתו מיושבת עליו אל יתפלל! רבי חנינא ביומא דרתח ,פירוש
ביום שהיה כועס ,לא הוה מצלי!רבי אליעזר אומר :הבא מן הדרך אל יתפלל תוך ג’ ימים.
ר’ אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר :אף המיצר .שמואל לא הוה מצלי בביתא דאית
ביה שכרא ,מפני הריח שטורדו.
רב פפא לא הוה מצלי בביתא דאית ביה הרסנא .וכתב הר”ם מרוטנבורק :אין אנו נזהרין
עתה בכל זה שאין אנו מכוונין כל כך בתפילה .ויתפלל דרך תחנונים כרש המבקש בפתח
ובנחת ושלא תראה עליו כמשוי ומבקש ליפטר ממנה .ואחר שיעשה כל זה מובטח לו
שתתקבל תפלתו.
דרכי משה הקצר אורח חיים סימן ה
כתב בהגהות מיימון פרק ד’ מהלכות תפלה (דפוס קושטא ד”ה כיצד) שצריך ליזהר שלא
ידלג שום תיבה כאילו מונה מעות וכן לא יבליעם אלא יוציאם כולן בשפתיו עכ”ל וכן הוא
(בסמ”ג) [בסמ”ק] (ריש סי’ יא):
ב”ח אורח חיים סימן צח
א מחשבתו כיצד וכו’ .ריש פרק אין עומדין (דף ל”א עמוד א’) ת”ר :המתפלל צריך שיכוין
את לבו לשמים .אבא שאול אומר סימן לדבר (תהלים י ,יז)“ :תכין לבם תקשיב אזנך”.
נראה דהא דאמר סימן לדבר הוא לפי דקרא משמע דאין ביד האדם לכוין לבו לשמים
שהרי אמר “תכין לבם” ,דמשמע אם תכין לבם אז תקלה בעימוד
תקשיב באזנך כדפירש רש”י ,אלמא דביד הקב”ה הוא להכין לבבם שיכוונו בתפילה,
ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו לא היה יכול לכוין את לבו .אפילו הכי סימן לדבר הוא
שיתעורר האדם ויסכים בדעתו לכוין ,כי אז ודאי הקדוש ברוך הוא עוזרו כי הבא לטהר
מסייעין לו מן השמים:
26
נועם אלימלך הוספות צעטיל קטן
בכל עת ורגע שהוא פנוי מן התורה ובפרט שהוא יושב בטל לבדו בחדר או שוכב על מטתו
ואינו יכול לישן יהיה מהרהר במצות עשה זו של ונקדשתי בתוך בני ישראל (ויקרא כב,
לב) ,וידמה בנפשו ויצייר במחשבתו כאילו אש גדול ונורא בוער לפניו עד לב השמים,
והוא בשביל קדושת ה’ יתברך שובר את טבעו ומפיל את עצמו להאש על קידוש הש”י,
ומחשבה טובה הקדוש ברוך הוא מצרפּה למעשה ,ונמצא שאינו שוכב ויושב בטל רק
מקיים מצות עשה דאורייתא:
ב .בפסוק א’ של ק”ש וברכה ראשונה של שמונה עשרה יהרהר כנ”ל ועוד יכוין אם יענו
אותו כל אומות העולם בכל עינויים קשים ויפשטו עורו מבשרו להכחיש ח”ו ביחודו יסבול
כל היסורים ולא יודה להם ח”ו ויצייר בדעתו ומחשבתו כאלו עושין לו כנ”ל ובזה יצא ידי
חיוב ק”ש ותפלה כדין:
כל זה לגבי ההלכה איך צריך להתנהג בתפילה .כמובן שישנן עוד דעות פוסקים ושיטות
אבל אנחנו מתמקדים בכוונת הלב .בשיעורים הבאים ננסה לדבר על הבעיות והסיבות
שבגללן אנחנו לא מצליחים לפעמים להגיע לכוונת הלב..
סיפור
המלאך של הרופא
שמואל בן התשעה חודשים היה תינוק סקרן ופעלתן במיוחד ,אבל מדי כמה שבועות
תקפה אותו מחלה מסתורית מלווה בחום ,ובהשפעתה הפך לאפאטי וחסר חיים .הוריו,
עמית וחיה ,פנו לרופאים רבים ושמעו שמדובר בתופעה אופיינית לגילו ואולי בווירוס
כלשהו ,אך לא קיבלו עצה .לאחר שנואשו מכולם ,נודע להם על רופאה מקצועית ביותר,
שיש לה מרפאת ילדים בשכונת ארמון הנציב בירושלים והם החליטו להגיע אליה.
עמית ,שלמד בישיבת “אש התורה” ברובע היהודי ,המתין לאשתו שהייתה אמורה להגיע
עם בנם מביתם במצפה יריחו .כאשר הודיעה שתתעכב מעט ,החליט לבקר בינתיים
בישיבת “שובו בנים” ברובע המוסלמי ,שם מצא ספר בשם “סיפור לשבת” ,החל לעלעל
בו וקרא את הסיפור הבא :גביר אחד שמע על נפלאותיו של המגיד ממזריטש .פעם הגיע
לרגל עסקיו למזריטש הרחוקה ,והחליט להיכנס לביתו של המגיד ולהתברך בברכתו.
לפני שפצה את פיו ,אמר לו המגיד“ :דע לך שלא הרופא מרפא ,אלא לכל רופא מתלווה
מלאך ,שהוא המרפא את חוליו .וככל שהרופא חשוב יותר ,כך המלאך שלו גדול יותר ובעל
יכולת גדולה יותר לרפא .וככל שהחולה מתייסר במחלה קשה יותר ,הוא זקוק למלאך
גדול יותר” .הגביר לא הבין למה מתכוון הצדיק ,הרי הוא בריא לחלוטין .הוא ניסה לחשוב
על רמז כלשהו שמשמיע לו המגיד ,ולא עלה בדעתו דבר.
הגביר חזר לעירו ולביתו ,ואז לפתע נפל למשכב .חוליו הלך והכביד .כל הרופאים שנקראו
למיטתו לא יכלו להושיעו ,והוא הגיע עד שערי מוות .יהודים בכל רחבי העיר התאספו
בבתי כנסיות והתפללו לרפואתו .לפתע נשמעה תרועת חצוצרות וכרוז קרא“ :תנו כבוד
למלך פרוסיה שנכנס בשערי עירנו!”
כל האנשים רצו לרחובה הראשי של העיר והריעו למלך שנסע בכרכרת הפאר שלו.
לפתע נפל רעיון בראשו של אחד היהודים :הרי המלך נוסע בודאי עם רופאו האישי.
אולי כדאי לבקש ממנו שייגש אל הגביר הגוסס וינסה לרפאותו?! הוא החליט ליישם
את מחשבתו וסר אל מרכבת המלך .הוא קרב אל המלך והתחנן לפניו שיאפשר לרופאו
27
להציל את חיי הגביר הגוסס .המלך התרצה ושלח את רופאו שינסה להציל את הגביר.
הרופא ניגש לחדר הגביר ,וכאשר התרשם ממצבו האנוש ,קרא בכעס“ :האם אני מחיה
מתים?! הלא נותרו לו דקות ספורות לחיות!”
לפני שיצא מהחדר בחרי אף ,העיף הרופא מבט נוסף בחולה ,וראה שמצבו הוטב מעט.
מיד רשם מרשם לתרופה ,ושלח מישהו לבית המרקחת המקומי שיביא אותה .לפני שחזר
השליח ,הוטב מצבו של החולה עוד יותר .הרופא רשם מרשם לתרופה אחרת ,קלה יותר,
ושלחה ביד שליח שני לרוקח .ושוב הוטב מצבו של הנגיד ,ובטרם חזר השליח השני ,רשם
רופא המלך תרופה אחרת .הדבר נשנה כמה פעמים ,עד שלבסוף הגביר פצה את פיו
וביקש לשתות מים.
כל הנוכחים בחדר היללו את רופאו של המלך ,שהתבייש ביודעו כי לא עשה מאומה
להחלמת החולה .אז הבין הגביר שהתאושש את דבריו הסתומים של המגיד ממזריטש כי
רפואתו באה לו בזכות המלאך הגדול של הרופא החשוב ,ולא בזכות הרופא עצמו .הוא
שוחח עם הרופא .לאחר שהסתבר כי הוא יהודי שסר מדרך אבותיו ,סיפר לו את דברי
הצדיק .הרופא התפעל מאוד מהדברים הללו ,והחליט לנסוע למזריטש .כשנכנס אמר
לו המגיד:
“אתה תרפא את רגליי החולות ואני ארפא את נשמתך החולה! ”...ברבות הימים הפך
רופאו של מלך פרוסיה לבעל תשובה גמור.
עמית סיים לקרוא את הסיפור והניח את הספר במקומו .הוא יצא מהישיבה ,כדי להיפגש
עם אשתו ובנו ליד שער שכם .בנסיעתם למרפאה סיפר לאשתו את הסיפור שקרא זה
עתה כדי לחזקה ולעודדה .לאחר מכן ניסה לשעשע את בנו ,אך הוא היה אפאטי מתמיד
ומצבו היה מדאיג במיוחד .הם הגיעו לחדר ההמתנה של הרופאה.
הבן שישב בעגלה החל לגלות לפתע עניין בסובב .הדקות נקפו ושמואל הקטן קם והלך,
ואפילו שיחק עם ילדה קטנה שהיתה שם .לאחר עשרים דקות הגיע תורם .ההורים נכנסו
עם בנם לרופאה ,ושמואל החל לגעת במכשירים ולשחק בהם .הרופאה המיומנת בדקה
אותו בדיקה יסודית :משקל ,גובה ,עיניים ,אוזניים ,ריאות ,לב וכל היתר .בסיום בדיקותיה
אמרה להוריו בתמהון:
”איני מבינה מדוע באתם אליי .בנכם בריא לחלוטין”...
28
הצדיק שלנו השבוע
רבי יעקב משה חרל”פ
היה ראש ישיבת מרכז הרב אחרי הרב קוק.
כיהן כרב שכונת שערי חסד בירושלים החל משנת עת”ר.
בכל שביעי של פסח היו מגיעים אלפים לבית הרב ובחצות הלילה היה קם ושר את שירת
הים בניגונו המיוחד (שהיה מורכב מניגונים של ר’ צבי הירש משרת ,רמ”מ מרימינוב וגם
שלו עצמו) וכל הקהל הגדול עונה אחריו .מיד אח”כ היו כולם פוצחים בשירת “בנה ביתך
כבתחילה” והתחושה היתה שאוטוטו משיח אכן בא.
סמך את הרב צבי יהודה לרבנות בגיל 35והרב צבי יהודה היה נוהג למסור לתלמידיו
חוברת של מכתבי הרב.
אמר“ :בעקבתא דמשיחא הנקודה העיקרית היא ארץ ישראל וממנה יבוא הכל”.
היה תלמיד של המהרי”ל דיסקין ,רבי יהושע צבי מיכל שפירא (כל אחד מהם סיפור ענק
בפני עצמו) ובסוף של הראי”ה קוק.
כתלמיד של רבי צבי מיכל היה פרוש מאוד מענייני העולם הזה ובחורף רעדו בני ביתו
מקור ומרעב גם יחד.
היה מקובל על כל חוגי היהודים בירושלים ,בלי הבדל בין חרדים ,חילוניים ודתיים לאומיים.
היה רב של תנועת הנוער “בני עקיבא” וגם תנועת “עזרא” ואפילו “ברית החשמונאים” היו
עולים אליו לרגל.
מצד שני בלוייתו השתתף גדול קנאי ירושלים ר’ עמרם בלוי באומרו שכשנפטר ת”ח כזה
גדול כולם חייבים ללוותו וחוץ מזה שבצעירותי למדתי אצלו גם כן.
29
חלק מהקנאים בירושלים נלחמו בו בשל קרבתו לרב קוק ומספרים שפעם אחת בשבת
אחרי התפילה הגיע קנאי אחד לבית הכנסת בשערי חסד ,ובסיום התפילה ירק מלא פיו
ברב חרל”פ ואף עמד חירף וגידף .אולם ר’ יעקב משה לא הרים עיניו אפילו לראות מי
הוא אותו יהודי ואף לימד עליו זכות שלשם שמים נתכוין והתפלל שח”ו לא יענשו על ידו.
30
כוונה תכל’ס
אף פעם לא כיוונתי תפילה שלמה באמת.
אני מרגיש שהתפילה היא קצת בדיחה ,בכל אופן כשאני מבקש מחבר שיביא לי ספר או
משהו אני מתכוון באמת .וכשאני מדבר עם ה’ זה אחרת .ובאמת אחרי שכבר מלא שנים
אני אומר כל יום את אותם דברים 3פעמים קצת קשה להתייחס לזה ברצינות .בשיעור
הקודם ראינו שצריך בתפילה “כוונת הלב” איך אנחנו מסוגלים?
דבר ראשון נפריד בין לחשוב על המילים לבין לחשוב שעכשיו אנחנו מדברים עם ה’ שזה
לכאורה יותר קל.
אחר כך נראה שאנחנו בחברה טובה בכוונה בתפילה.
תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ברכות פרק ב
ר’ ירמיה בשם ר’ אלעזר נתפלל ולא כוין לבו אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו יתפלל
ואם לאו אל יתפלל .א”ר חייא רובא אנא מן יומי לא כוונית אלא חד זמן בעי מכוונה
והרהרית בלבי ואמרית מאן עליל קומי מלכא קדמי ארקבסה אי ריש גלותא .שמואל
אמר אנא מנית אפרוחיא .רבי בון בר חייא אמר אנא מנית דימוסיא .א”ר מתניה אנא מחזק
טיבו לראשי דכד הוה מטי מודים הוא כרע מגרמיה:
(אמר רבי חייא אני מימי לא כיוונתי בתפילה ופעם אחת שרציתי לכוון הרהרתי בלב מי
מגיע הראשון לפני המלך“ ,ארקבסה” שזה מישהו חשוב מאוד ,או ריש גלותא שהוא פחות
חשוב? ושמואל אמר :אני ספרתי אפרוחים ר’ בון בר חייא אמר :אני מניתי את השורות של
הבניין ואמר רבי מתניה :אני מכיר טובה לראש שלי שכשאני מגיע למודים הוא מתכופף
מעצמו) הפני משה מסביר שהם לא הצליחו לכוון כי היו טרודים בתורה .אבל תכלס נראה
שהם לא כיוונו בתפילה.
אבל בכל זאת נביא עוד מקור:
תוספות מסכת בבא בתרא דף קסד עמוד ב
נראה לרבי דעיון תפלה שהוא רע שאינם מכוונים תפלתם כדאמרי’ (שבת קכז ).באלו
דברים שאדם אוכל פירותיהם כו’ ועיון תפלה ומזה אין אדם ניצול בכל יום שאין שום אדם
יכול לכוין בתפלתו היטב והכי אמר בירושלמי (ברכות פ’ היה קורא הל’ י) אמר ר’ מתניה
מחזקנא טיבותא לרישא דכי מטי למודים כרע מגרמיה.
ועכשיו נתבונן בעניין
זה סתם בשביל שנרגיש טוב עם עצמנו .אבל הקושיא עדיין נשארת .למה אני לא ירגיש
מטומטם כשאני מתפלל? הרי אני במילא לא מכוון וגם לא יכול לכוון אז למה לבזבז כזה
הרבה זמן כל יום?
קודם כל באמת נפריד .ונאמר שלכוון שאני עומד מול ה’ אני יכול ואפילו חייב .רק נמקד
את הבלבול לכמה שאלות.
א .למה תקנו 18ברכות קבועות ,הרי זה גורם לי לא לכוון?
31
ב .זה מוזר שאני חייב לדבר כשלא בא לי לדבר (וממילא זה נהיה סוג של הצגה)
ג .מה תכלס אני אמור לעשות בתפילה?
ננסה לענות על כל השאלות ביחד .טיפה טיפה מורכב אבל אני סומך עליכם שאתם
מסוגלים לחשוב קצתJ
נתחיל ברמב”ם שמסביר איך הגיע אלינו נוסח התפילה
רמב”ם הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק א
אלא חיוב מצוה זו כך הוא שיהא אדם מתחנן ומתפלל בכל יום ומגיד שבחו של הקדוש
ברוך הוא ואחר כך שואל צרכיו שהוא צריך להם בבקשה ובתחנה ואחר כך נותן שבח
והודיה לה’ על הטובה שהשפיע לו כל אחד לפי כחו.
הלכה ג :אם היה רגיל מרבה בתחנה ובקשה ואם היה ערל שפתים מדבר כפי יכלתו
ובכל עת שירצה ,וכן מנין התפלות כל אחד כפי יכלתו ,יש מתפלל פעם אחת ביום ,ויש
מתפללין פעמים הרבה ,והכל יהיו מתפללין נכח המקדש בכל מקום שיהיה ,וכן היה הדבר
תמיד ממשה רבינו ועד עזרא.
הלכה ד :כיון שגלו ישראל בימי נבוכדנצר הרשע נתערבו בפרס ויון ושאר האומות ונולדו
להם בנים בארצות הגוים ואותן הבנים נתבלבלו שפתם והיתה שפת כל אחד ואחד
מעורבת מלשונות הרבה וכיון שהיה מדבר אינו יכול לדבר כל צורכו בלשון אחת אלא
בשיבוש שנאמר ובניהם חצי מדבר אשדודית וגו’ ואינם מכירים לדבר יהודית וכלשון עם
ועם ומפני זה כשהיה אחד מהן מתפלל תקצר לשונו לשאול חפציו או להגיד שבח הקדוש
ברוך הוא בלשון הקדש עד שיערבו עמה לשונות אחרות ,וכיון שראה עזרא ובית דינו כך
עמדו ותקנו להם שמנה עשרה ברכות על הסדר ,שלש ראשונות שבח לה’ ושלש אחרונות
הודיה ,ואמצעיות יש בהן שאלת כל הדברים שהן כמו אבות לכל חפצי איש ואיש ולצרכי
הציבור כולן ,כדי שיהיו ערוכות בפי הכל וילמדו אותן ותהיה תפלת אלו העלגים תפלה
שלימה כתפלת בעלי הלשון הצחה ,ומפני ענין זה תקנו כל הברכות והתפלות מסודרות
בפי כל ישראל כדי שיהא ענין כל ברכה ערוך בפי העלג.
למה לנו לומר את ה 18ברכות?
ובאמת הבעיה היא לא רק שאנשים לא ידעו עברית כי הרי התפילה נתקנה בעברית.
אלא הבעיה הייתה שאנשים התרחקו מהרצונות האמיתיים של עמ”י .והתרחקו מאוד מה’
עד שכמעט ולא היו מדברים איתו .אם היום היינו צריכים לדבר רק על מה שאנחנו רוצים,
אז רובינו היו מתפללים רק כשיש איזה חולה מסוכן או מלחמה או איזה צרה גדולה ואולי
גם על בית המקדש בתשעה באב ,והקשר עם ה’ היה רק לעיתים רחוקות .אמנם יש עניין
גדול להתפלל על כל דבר כמו שנלמד בשיעורים הבאים אבל בכל זאת ככה היה קורה.
ולכן תקנו חז”ל 18ברכות שנדע שאנחנו צריכים להיות קשורים לה’ בצורה כזו של שבח
ובקשה והודאה ושהבקשות שלנו צריכות להיות על כל עם ישראל ובעצם שבאמת אנחנו
צריכים לבקש את כל מה שכתוב בתפילה
32
סיפור
כמנחה על מחבת
נעם ותמר התאומים נולדו בשנת תשמ”א ליוסי ופרחיה אפטר משילה .כאשר הגיעה תמר
לגיל שנה וחודשיים ,הלכה לעולמה עקב מחלה פתאומית .נעם גדל והפך לנער יפה תואר
ובעל מידות .תמיד חיפש איך להתנדב ולעזור לחלשים :הוא חילק מזון לנזקקים ,התגייס
לארגון “בית הגלגלים” המסייע לנכים וטיפל בהם במסירות נפש .כמו כן ניסה לקרב
בין חילונים לדתיים ,הקים עם חברו אלעד את “המרכז למודעות יהודית” ,כתב פליירים
שהסבירו בחן את משמעותם של מועדי ישראל השונים ודאג להדפיסם ולהפיצם בעצמו
ברשות הרבים .הוא למד בישיבת ההסדר בעתניאל ושרת בצה”ל כמפקד כיתת צנחנים.
כאשר הגיע לגיל עשרים ושתיים שהה בשבת “שמות” בישיבתו .הוא היה תורן מטבח
עם שלושה בחורים נוספים ,יהודה במברגר ,צביקה זימן וגבריאל חוטר .בליל שבת הם
הגישו את המנה הראשונה ,אכלו עם כולם וגם שרו ורקדו בשמחה .כאשר חזרו הארבעה
למטבח להגיש את המנה השניה ,חדרו לשם שני מחבלים חמושים ,לבושים במדי צה”ל,
והחלו לירות לעברם.
נעם ,במקום להימלט לחדר האוכל ,נעל באופן אינסטינקטיבי בעזרת בריח קטן ונסתר,
את הדלת שהפרידה בין המטבח לחדר האוכל כדי להציל את עשרות התלמידים והרבנים,
ואז נורה בגבו והתבוסס בדמו ליד הדלת הנעולה .המחבלים בעטו בכוח בדלת תוך כדי
ירי ,אך לא הצליחו לשוברה .כל ארבעת התורנים נרצחו ,אבל בזכות מסירות נפשו של
נעם נמנע טבח גדול בהרבה .המחבלים נמלטו ובתוך זמן קצר חוסלו.
בשעה שתיים בליל שבת הגיעו רב הישוב שילה ,שני קצינים ועובדת סוציאלית לבית
משפחת אפטר ונקשו בדלת .האב יוסי פתח ושמע את הבשורה הנוראה .הוא העיר את
אשתו וסיפר לה על אסונם .האם אמרה:
“ה’ שהוביל אותנו עד היום ,יעזור לנו לעבור גם את המשבר האדיר הזה”.
ההורים התאפקו מלהעיר את ילדיהם בשעות הלילה .בשעה שבע בבוקר העירו את
הילדים ולאחר שהתאוששו משנתם ,הודיעו להם את הבשורה המרה .לאחר כמה שעות,
שבהן ישבו בני המשפחה בסלון כשהם בוכים ובוהים ,הגיעה שעת ארוחת הצהריים .יוסי
הציע לבני ביתו לשבת סביב שולחן השבת .לאף אחד לא היה חשק לאכול ,אבל כולם
נטלו ידיים ונגסו מעט בחלה כדי לצאת ידי חובה .יוסי החל לרפרף בזמירון השבת ,ומשום
מה קלטה עינו את אחד השירים שנוהגים לשיר בסעודת שבת בבוקר:
“ברוך אל עליון אשר נתן מנוחה
לנפשנו פדיום משאת ואנחה,
והוא ידרוש לציון עיר הנדחה
עד אנה תוגיון נפש נאנחה”...
ואז התבונן בפזמון:
“ ...השומר שבת ,הבן עם הבת,
לאל ירצו כמנחה על מחבת”...
33
כעת נזכר בתמר ,תאומתו של נעם שנפטרה בגיל כה מוקדם ,והרהר בכך שנעם הצטרף
אליה כעת והפך לקרבן כמנחה על מחבת ...יוסי חש שהשיר מדבר אליו וכאילו נכתב
ממש עבורו .הוא החל לזמזם את השיר בניגון של חסידי מוז’דיץ ,ניגון שלמד עם נעם
משמוליק ,בן דוד מארצות הברית שלמד בישיבת מיר בארץ והיה קרוב לנעם באופן
מיוחד .ואז החליט :אם יהיה לי כח בלוויה ,אז במקום להספיד את נעם ולספר עליו ,פשוט
אשיר את השיר הזה!
וזה מה שהוא עשה.
הלוויה שנערכה במוצאי שבת בשילה ,החלה בחצות ליל והסתיימה בארבע לפנות בוקר.
היו שם אלפי אנשים .הקהל העצום ,החורף הכבד והקר וחשכת הליל העניקו תחושה של
מעמד הר סיני.
האב ניצב מול בנו האהוב ששכב בארון מכוסה בדגל ישראל ,סיפר לו מה עבר עליהם
במשך השבת ,והחל לשיר לו את הבית הראשון של “ברוך אל עליון” עד שנחנק בדמעותיו.
ביום השני של השבעה הגיע בן הדוד שמוליק מאמריקה כדי לנחמם ,לאחר שש שנים
שלא היה בארץ .הוא הביא עמו צילומי ארבעה מכתבים ,שנעם כתב לו במהלך השנים
שחלפו עם חזרתו לארצות הברית .יוסי החל לקרוא את המכתבים הקצרים יחסית ,ונדהם
לראות את השורות הבאות:
“שמוליק .אנחנו רוצים ללמוד את המנגינה של ‘ברוך אל עליון’ יותר לעומק .שלח לנו
קלטת שלה ,כי לא קלטנו אותה מספיק טוב כשהיית פה”...
34
הצדיק שלנו השבוע
ר’ אברום שפירא
קראו לו באמת הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא
היה ראש ישיבת מרכז הרב אחרי פטירת הרב צבי יהודה וכיהן בתפקיד 26שנה
היה המנהיג האחרון של הציונות הדתית שהיה די מקובל על כולם
מספרים בשמו המון “מילתא דבדיחותא”
היה הרב הראשי לישראל אחרי הרב גורן וכיהן בתפקיד כ 10שנים
היכרותו הראשונה של רבנו עם מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ”ל הייתה ,כאשר נפגשו
מדי פעם בתפילת שחרית ב”מאה שערים” .הקשר ביניהם הלך והתהדק אחרי נישואי
רבנו עם הרבנית פנינה תחי’ לבית הרשוביץ .אחיה של הרבנית ,הרב שלום נתן רענן זצ”ל,
היה גיסו של הרב צבי-יהודה ,ובמשך שנים רבות שימש כר”מ וכמנהל ישיבת “מרכז הרב”.
ביוזמת הרב צבי יהודה ,החל רבנו ללמד תורה בישיבת “מרכז הרב” ,שם התקרב מאוד
לראש הישיבה הרב חרל”פ .בשנת תש”ד ,אחרי פטירתו של הרב חרל”פ {בשנת תשי”ב}
התמנה רבנו לר”מ המרכזי בישיבה והחל לומר שיעור כללי מדי שבוע.
הרב שפירא לא נענה לבקשת החזון אי”ש להעתיק את מקום מגוריו לבני-ברק ,והמשיך
ללמד בישיבת “מרכז הרב” .באותה תקופה החלה הישיבה לפרוח ,עם הצטרפותם של
תלמידים מ”היישוב החדש” -צעירים הקשורים ל”מזרחי” ולתנועת “בני עקיבא” .רבנו
שהה כל היום כולו בישיבה ,כשהוא מקדיש שעות מרובות לטיפול בכל תלמיד ותלמיד
ומתפרנס בדוחק רב .במשך כשישים שנה ,העמיד רבנו דורות של אלפי תלמידים ,שהיו
קשורים אליו מאוד גם אחרי עזבם את הישיבה .רבים מהם -בתוכם רבנים גדולים ,דיינים,
מחנכים ואנשי ציבור -נהגו להתייעץ עמו בעניינים כלליים ופרטיים.
35
עד סוף ימיו מילאה הישיבה את כל מעייניו .הייתה לו קרבה מופלאה גם עם הצעירים
ביותר מבין התלמידים .בחיוניותו המיוחדת בלימוד ובתפילה ,הדביק את כולם באהבת
תורה ובאהבת ישראל וארץ-ישראל.
בשנת תשט”ז ,בנוסף על עבודתו בישיבה ,החל לשמש דיין בבית-הדין האזורי ,לאחר מכן
נעשה אב בית הדין ,ולימים התמנה לחבר בית-הדין הגדול בירושלים .בתפקידיו אלה כתב
פסקי דין רבים המהווים אבני יסוד בפסיקה .הוא זכה להתיר עגונות ולהכריע בבעיות
הלכתיות ואישיות מסובכות ביותר ,תוך רגישות אנושית מיוחדת לכל בעיה.
הרב שפירא היה חבר בוועדות שונות ,מהן הוועדה לפתרון בעיית ניתוחי מתים וועדת
חינוך ,שמונתה ע”י השר משה חיים שפירא ז”ל .מהחלטותיה החשובות של ועדה זו הייתה
ההחלטה להכיר בשנות הלימוד בישיבות כהכשרה הטובה ביותר להוראה.
בשנת תשמ”ב ,לאחר פטירתו של ראש ישיבת “מרכז הרב” ,הרב צבי יהודה קוק זצ”ל,
התמנה רבנו לראש הישיבה .עד לפטירתו ,במשך עשרים וחמש שנה ,הנהיג את הישיבה
במסירות רבה .רוב העומדים בראש מוסדות החינוך של הציבור הדתי-לאומי :הישיבות
הגבוהות ,תלמודי-התורה ,ישיבות ההסדר ,המכינות ,הישיבות התיכוניות ,האולפנות
והמדרשות -הם יוצאי ישיבת “מרכז הרב” ותלמידיו של הרב שפירא.
בהיותו קשור לגוונים שונים בציבור ,השכיל רבנו לגשר על פני מחלוקות ולפתור בעיות
סבוכות בחכמה ובדרכי נועם.
בשנת תשמ”ג ,אחרי לחצים מרובים עליו ,על רעייתו ועל בני משפחתו ,התמנה רבנו,
יחד עם הרב מרדכי אליהו יבדל”א ,לכהונת הרב הראשי לישראל (הראשון שהיה יליד
ירושלים) .בתקופת כהונתם ברבנות הראשית ,פעלו השניים באופן נמרץ בכל התחומים:
הם נכנסו לעובי הקורה של בעיית יהדותם של עולי אתיופיה ,בדרשם גיור לחומרא; פעלו
לחיזוק הכשרות במדינה; פתרו באופן הלכתי את הבעיה הסבוכה של השתלת איברים,
כשהם קובעים לכך מסגרות ברורות; בנו תשתית חדשה לקראת שנת השמיטה ,ועוד.
גם הרב שפירא גם הרב אליהו הביעו התנגדות נמרצת למסירת שטחים מארץ-ישראל
לגויים ,והורו להתנגד לכל חוק או פקודה הנוגדים את דיני התורה .בתקופת מלחמת
המפרץ ,פסקו שאין לעזוב את הארץ ,ועודדו ,על-ידי ביקורים אישיים ,את כל התושבים
בישראל ,שהייתה נתונה אז תחת האיום העירקי .שני הרבנים קשרו קשרים הדוקים
עם ראשי המדינה והצבא .הם פעלו במשותף לקשור קשרים עם יהודי התפוצות ,ע”י
פגישות עם רבנים ואנשי ציבור באמריקה ,באירופה וברוסיה ,ביניהם הרב סולובייצ’יק,
הרבי מלובביץ’ והרב משה פיינשטיין .מלבדם נפגשו עם נשיא אמריקה בוש (האב) ועם
שגרירים זרים ,על מנת לקדם את הקשר של ישראל עם יהודי הגולה ולהשפיע על עניינים
דתיים ,חינוכיים ומדיניים.
36
העיקר הקשר עם ה’
מה בכל זאת אני עושה בתפילה?
רבי נחמן מביא לנו פה עצה די פשוטה מה בכל זאת לעשות.
כי בודאי כל אחד ואחד כפי מה שיודע פחיתותו שהוא רחוק מאד מאד מתפילה ,כי תפילה
גבוה מאד .וגבוה יותר מלימוד תורה .ומהיכן יזכה לעבודה גבוה כזו? על כן עליו לעשות
את שלו ,להתחיל דיבורי התפילה בפשיטות גמור :אדון עולם אשר מלך וכו’ ויטה אזנו
מה שהוא אומר ,ויצמצם מחשבתו שלא תתפזר מחשבתו לחוץ רק שתהיה כל מחשבתו
בתוך דיבורי התפילה ויתפלל כך כסדר בפשיטות גמור ,אפילו בלי התעוררות וחיות
והתלהבות ,וילך כך בתפילתו כמה וכמה מילות .עד שבתוך כך יזכהו ה’ להתעוררות.
[שיחות הר”ן].
יכריח את עצמו על כל פנים לדבר דיבורי התפילה בפשיטות גמור כמו תינוק בבית הספר
ממש ,ויאמר כמה דיבורים בפשיטות גמור ,ועל פי הרוב יזכה ברחמיו להתעורר מזה עד
שיחזור ויתלהב ליבו מאד ויתחיל פתאום להתפלל בהתעוררות ,רק שלא יעמיד זאת
לניסיון[ .שיחות הר”ן]
זה לא סתם סגולה ,זה גם מובן בשכל .כי בן אדם לא יכול להיות שחקן כל ימיו .ואם הוא
מבין מה שהוא אומר וחושב על זה ,הרצון הפנימי לכל מה שהוא אומר גדל יותר וממילא
גדל הקשר עם הקב”ה.
העיקר לעמוד מול ה’
בשיעור הקודם ראינו שלדעת הרמב”ם והטור צריך לכוון שעומד לפני המלך וכלל לא
דיברו על פרוש המילות .והדבר משונה מאוד שהרי חז”ל תיקנו לנו לומר את המילים
האלו דווקא ,ומי שמשנה ממה שחז”ל קבעו זה לא נקרא שהוא מתפלל .והעניין הוא כמו
שהסברנו כבר המון פעמים ,שעיקר היהודי בעולם זה הקשר עם הקב”ה עד שימלא את
כל גופו ונשמתו בתשוקה גדולה לאינסוף יתברך בתענוג נצחי ..ובאמת עבודת התפילה
היא חשובה וגדולה מאוד .ובאמת היא ערוץ הקשר הישיר עם הקב”ה ולפי חלק מהפוסקים
זה אפילו דאורייתא ..והעניין העיקרי הוא לעמוד מול ה’ ולהכניס לראש שעכשיו אני מול
ה’ לפחות 3פעמים ביום ובאמת לפעמים מכריחים אותנו לעשות דברים שטובים לנו.
אבל מה שמכריחים אותנו לדעת רוב הפוסקים זה להבין שאנחנו עומדים מול ה’ וזה לא
דבר שאפשר לעשות אותו בלי רגש .יוצא שקצת מכריחים אותנו להחליט לחשוב באמצע
החיים על ה’ ,אבל את ההמשך של לחשוב באמת אנחנו כבר עושים מרצון.
בעצם התפילה והעמידה מול ה’ אנחנו כבר נהיים יותר קשורים לה’ ואם אנחנו מתבוננים
הרבה בזה שעכשיו אנחנו מדברים עם ה’ ,אנחנו יכולים להתחיל להרגיש את התענוג
הנצחי של קרבת ה’ שלא נהיה מוכנים להחליף אותו תמורת שום דבר בעולם.
כמו שכותב הרב קוק בעולת הראי”ה בעניני התפילה
אין התפלה באה כתקונה כי-אם מתוך המחשבה שבאמת הנשמה היא תמיד מתפללת.
הלא היא עפה ומתרפקת על דודה בלא שום הפסק כלל ,אלא שבשעת התפלה המעשית
הרי התפלה הנשמתית התדירית היא מתגלה בפעל .וזהו עידונה ועינוגה ,הדרה ותפארתה,
37
של התפלה ,שהיא מתדמה לשושנה הפותחת את עליה הנאים לקראת הטל או נכח קרני
השמש המופיעים עליה באורה ,ולכן “הלואי שיתפלל אדם כל היום כולו”.
התפילה כתרוץ לעמוד מול ה’
כל אחד מכיר את התחושה שאתה מנסה להיות חבר של מישהו ומחפשים על מה לדבר.
זה יכול להיות סתם מישהו חמוד שפגשת באיזה טרמפיאדה ,איזה חתן חדש במשפחה
או סתם חבר חדש בבית הספר .בעיקר זה קורה בעולם הדייטים שם אפילו יש מושג
“שתיקות מעיקות” שרוצים לדבר ולא מוצאים על מה .וגם אנחנו רוצים “לצאת עם ה’ “
כביכול .להיות קשורים אחד לשני ויש לנו פגישות כמה פעמים ביום שבהם אנחנו רוצים
להיות יותר קשורים אז אנחנו מדברים ומבקשים ומתבוננים ומשבחים ומודים אבל העיקר
שנרגיש יותר קשורים .ובאמת בדייטים יש אנשים שנפגשים ומדברים על אוכל וכדורגל או
קרובי משפחה והקשר שלהם בד”כ בהתאם .וככל שהדיבורים יותר פנימיים ויותר נוגעים
במה שמעניין אותנו בפנים כה הקשר יותר פנימי וחזק.
עבודה או כיף?
אם נחזור לדוג’ של הדייטים ,אז אף אחד לא מרגיש שזה
עבודה לצאת לדייטים .הוא רוצה להתחתן ולכן הוא נפגש .אז אופס ,אולי פה הבעיה אולי
אנחנו לא מספיק מרגישים שאנחנו רוצים את הקשר עם ה’? אולי זה מפחיד אותנו וכו’?
אולי זה סתם לא נשמע לנו משהו ששווה להשקיע בו.
ברור לנו שכל המחשבות האלו מגיעות מהיצר הרע ,אבל פה נכנס לעניין המקום שבו
אנחנו מכריחים את עצמינו.
המשכן כמשל
הרבה צדיקים מביאים שהמשכן הוא משל נפלא לאיך ה’ יכול לשכון בלב שלנו .מי שרוצה
באמת מומלץ לחשוב כל מיני דברים שאפשר ללמוד לעצמו מהמשכן.
במשכן הכל היה בנוי מתרומות .כמו שכתוב:
רּומ ִתי”:
ת־ּת ָ
ל־איׁש ֲא ֶׁשר יִ ְּדבֶ ּנּו לִ ּבֹו ִּת ְקחּו ֶא ְ
רּומה ֵמ ֵאת ּכָ ִ
ַ“ּדּבֵ ר ֶאל־ּבְ נֵ י יִ ְׂש ָר ֵאל וְ יִ ְקחּו־לִ י ְּת ָ
כי באמת כדי שה’ ישכון בתוכינו צריך חופש גמור ובלי להכריח כמעט כלום אבל בכל
אופן היה משהו אחד שהכריחו את עמ”י מי יודע מה?
מחצית השקל שעשו ממנו את האדנים כמו שרש”י מביא על עבודת אהל מועד -הן
האדנים שנעשו בו:
כי האדנים זה היסודות .ובשביל היסודות אנחנו חייבים להכריח גם כשלא בא לנו ובאמת
כל המצוות שבתורה שאנחנו מוכרחים לעשות הם יסודות לעבודה הפנימית שאותה
אנחנו עושים רק כי בא לנו .זה טיפה מורכב ,אז שוב ,אנחנו חייבים להכריח את עצמנו
להשקיע קצת בשביל שאח”כ נרצה לעשות הכי טוב.
38
סיפור
ר’ מנדל פוטרפאס ,חסיד חב”ד ,שהה במחנה מעצר בסיביר .לא היו שם כמובן סידורים
ומחזורים .בימים רגילים האסירים היהודים זכרו בדרך כלל את התפילה בעל פה ,אבל
בימים הנוראים ,שבהם מרבים בתפילות ופיוטים ,מובן שלא זכרו הכל.
כך נותרו במחנה בימים הנוראים ללא טלית ,מחזור ,מניין ושופר ,וניסו לדלות מזיכרונם
קטעים מן התפילות והפיוטים ,עד שבסופו של דבר הצליחו איכשהו לשחזר חלק מן
התפילות.
במצב שכזה חושבים יותר על משמעותו של כל קטע בתפילה .אם כבר נזכרים בו ,אזי
מייקרים אותו ומנסים להתעמק במשמעות כל מילה .תוך כדי שחזור קטעי התפילות
והפיוטים ,הגיע ר’ מנדל לפיוט “וכל מאמינים” ,כשהוא חוזר שוב ושוב על המילים שבהן
נזכר ,במנגינה המיוחדת של הימים הנוראים ,תוך התרפקות על כל מילה ושימת לב
למשמעותה .ואז ,תוך כדי ניגון הפיוט ,נפל בלבו לרגע הרהור כפירה:
האומנם?! האם כל אותם בולשביקים ,יבסקים ,קומוניסטים ,אתיאיסטים ,שאני שומע
ורואה לידי ,וגם סובל מהם קשות ,מדי יום ביומו ,אלה הרומסים ברגל גאווה כל הקדוש
והיקר לעם ישראל ,אלה שלא נראית עליהם אף טיפת שייכות ליהדות ,אלה הלועגים לכל
דבר שריח אמונה נודף ממנו ,הטוענים שהיהדות אינה אלא אופיום להמונים ,האם אפשר
לומר שכל אלה ,אכן מאמינים?! האומנם “וכל מאמינים”?!
ר’ מנדל ,לא הניח להרהור לשהות במוחו יותר משניה ,וחשב:
אם בסידור כתוב “וכל מאמינים” ,הרי שהאמת היא כן! וכל אלה ,שנדמה לי כי אין להם
שום שייכות לאמונה ,ואף רומסים אותה ברגל גאווה ,בודאי כולם מאמינים ,הרי למדתי
לא פעם בישיבה שכל קושיה על האמונה באה מצד הטומאה ,וכל שאלת “למה?” היא
‘קליפה’ ,ואם לפעמים עולה בדעת שאלה שכזו ,התשובה שיש לאדם להשיב לעצמו
היא “לפי שכך צריך להיות!” ,וזהו תום הלב ,שנמצא באנשים פשוטים הרבה יותר מאשר
בבעלי שכל.
אבל בכל זאת עדיין הפריע לר’ מנדל צירוף המילים “וכל מאמינים” ,כאשר לנגד עיניו
ראה כל הזמן את ההפך הגמור ,וגם סבל ממנו לא מעט ...בכל אופן ,הבהיר לעצמו מעבר
לכל ספק ,שאם בסידור כתוב כך ,ודאי שכן הוא הדבר“ ,וכל מאמינים”!
לאחר כמה ימים ,באחד הלילות שלאחר יום הכיפורים ,שכב בבקתת האסירים על
מיטתו ,שהיתה דרגש תחתון שיצא מהקיר .מאוחר מאוד בלילה ,שם לב כי ברנש מסוים,
ששכב על דרגש עליון ,מביט בו במבט נוקב .הוא החל לפחד ,ובהחלט היתה לו סיבה
לחשוש ,במקום שבו החיים הגשמיים לא היו שווים הרבה ,ומעשי רצח של אסירים היו דבר
שבשגרה .ר’ מנדל הרהר כי הברנש עצום הממדים ,יכול למולל בשתי אצבעותיו ‘פרעוש’
כמוהו ...פניו המגושמות היו כפני שודד ורוצח .ואז לפתע ,הברנש ירד ממשכבו והתקדם
לעברו ...ר’ מנדל היה בטוח שהגיע קצו ,ועוד רגע יעבור לעולם שכולו טוב...
הברנש שאל בקול מחוספס“ :אתה יהודי?” ר’ מנדל השיב בלחש “כן” ,והברנש ענה:
“גם אני יהודי!”
ר’ מנדל כמעט נפל ממיטתו .המילים נעתקו מפיו .לאחר אתנחתא קלה ,אמר הברנש
בהתרגשות:
39
“אתה יודע ,אני צמתי ביום הכיפורים! ...לא ידעתי מתי חל יום הכיפורים ,ואף לא חשבתי
על כך ,אבל כשעבדתי בקבוצה שבה אני מוצב ,ראיתי כמה אסירים יהודים שקבלו רשות
לטייל בחצר במשך רבע שעה ,תחת שמירה כבדה ,כאשר ראשיהם כפופים כלפי מטה
וידיהם שלובות מאחור .ולמרות הסיכון הגדול ,שמעתי אחד מהם לוחש לחברו ‘מחר יום
הכיפורים’...
כאשר שמעתי זאת ,נזכרתי ביום הקדוש ,והחלטתי שהפעם ,דווקא כאן במחנה המעצר,
אני אצום ביום הכיפורים! עשיתי את עצמי חולה ולא הלכתי לעבודה .אף אחד לא חשד
בי ,שכן איני נראה כלל כיהודי ...וכך שכבתי כל היום על הדרגש”.
פחדו של ר’ מנדל הפך לפליאה ,והוא הקשיב להמשך הדברים:
“ ...רציתי להתפלל ,אבל לא ידעתי אף תפילה ,ממש כלום .אמצתי את זכרוני ,ולפתע
נזכרתי באחת התפילות שסבתא שלי לימדה אותי לומר כאשר אני קם בבוקר“ :מודה אני
לפניך ,מלך חי וקיים ,שהחזרת בי נשמתי בחמלה .רבה אמונתך!” שכבתי כל היום במיטה
וחזרתי אלפי פעמים על “מודה אני” .כך עבר עלי יום הכיפורים ,דווקא כאן ,במקום הנידח
הזה ,כיהודי”.
ר’ מנדל שמע את הסיפור ,ואז נעלם אחרון ספקותיו :אם גם הטיפוס הזה ,שכל מראהו
מעיד על ריחוק גמור מאמונה ,אם גם הוא מאמין ,בודאי שהעניין נכון ומדויק -וכולם ,אבל
כולם מאמינים!
צדיק
המהרש”א
שמואל אידלש -המהרש”א:
נולד בקזימיר ליד קרקוב בשנת 1555ומת באוסטראה פלך וואהלין ה’ כסלו שצ”ב (לפני
כ 400שנה)
אמו הייתה ממשפחת מהר”ל מפראג ,וחותנו היה ר’ משה אשכנזי מפוזנא מחבר זכרון
משה.
מהרש”א חתם את שמו “שמואל אידלש” על שם חמותו שהכיר לה טובה ,מפני שתמכה
בישיבתו הגדולה בפוזנא במשך עשרים שנה ( .)1605-1585לאחר מותה נסגרה הישיבה.
המהרש”א אהב את הפלפול ההגיוני והתנגד לפלפול של הבל “המטריד את האדם מן
האמת ואין מגיע לתכליתו המבוקש” (חידושי אגדות לב”מ פ”ה ר”ה דלשתבח) .לפעמים
הוא מוציא אגדות חז”ל מפשטן ומפרשם בדרך רמז ,אז אומר שבחזון נראה להם כן
(חידושי אגדות ברכות ריש פ”ג ,חגיגה י”ד ,מגילה ז’ ,ב”מ כ”ט).
באגדות אחרות הוא אומר “ודאי כי יש להאמין בכל הדברים האלה (לויתן) כפשטן ,ואין
הדברים יוצאין ממשמען” (יבמות צ”ו ,בכורות ל”א) .יש שהוא מפרש אגדה בדרך מחקר
(שבת קי”ט ,קדושין ע”א ,נדה כ”ד) וכותב שאין התלמוד חסר מכל החכמות “ואל יאמר
המלעיג על חכמי התלמוד שהיו חסרים מחכמת הרפואה” (גיטין מ”ח)
“וכמו שהסולת אינה רק הקדמה ללחם ,כך חכמות אחרות כמו התכונה וחכמת המספר
ותשבורת הן הקדמה לתורתנו” (הוריות י’).
40
כמנהיג הדור לא נשא פנים לעשירים ,והתלונן על המקבצין עושר שלא באמונה ובחילול
השם ,כגזל הנכרי ,ואח”כ מתכבדין באותו ממון להיות להם כבוד בכל שנה ,ולתת להם
ברכת “מי שברך”( .חידושי אגדות לשבת קנ”ט ,כתובות ס”ז ,סוטה מ’).
נמנה בין הרבנים שחתמו בשנת ש”ן ( )1590ביריד גראמניץ בעיר לובלין על התקנה שלא
ישתדל שום רב בישראל להשיג את הרבנות ע”י ממון.
התנהג בנדיבות ,ביתו היה פתוח לרווחה ונתן לכל עובר אורח מקום ללון ולחם לאכול .על
משקוף ביתו היה חקוק באותיות בולטות הפסוק “בחוץ לא ילין גר דלתי לארח אפתחנו”
(איוב ל”א ל”ב)
41
חנוכה
בחנוכה ישנה תופעה מעניינת .דווקא בנושא זה מופיע המושג “מהדרין מן המהדרין”,
שלא מצינו בשום מקום אחר
תלמוד בבלי מסכת שבת דף כ”א עמוד ב’
תנו רבנן :מצות חנוכה נר איש וביתו .והמהדרין -נר לכל אחד ואחד .והמהדרין מן
המהדרין ,בית שמאי אומרים :יום ראשון מדליק שמנה ,מכאן ואילך פוחת והולך; ובית
הלל אומרים :יום ראשון מדליק אחת ,מכאן ואילך מוסיף והולך...
בכל המצוות לא כולם “מהדרין” ,אבל בחנוכה כותב הרמ”א בסימן תרע”א סעיף ב’ שנהגו
כל ישראל לנהוג כמהדרין מן המהדרין .מה פתאום? מסביר הרבי מליובאוויטש כי לא היו
צריכים להדליק נר משמן טהור כי ישנו דין שטומאה דחויה בציבור.
פני יהושע מסכת שבת דף כא עמוד ב
לכך נראה דעיקר הנס לא נעשה אלא להודיע להם חיבת המקום עליהם ,כדאשכחן [אבות
פ”ה מ”ב] שנעשה זה הנס תמיד שלא נמצא פסול בעומר ובשתי הלחם .והואיל ואתרחיש
להו ניסא בעיקר הענין ,שנגאלו גאולה שלימה מיד מלכות יון הרשעה ,שהיו אומרים
לישראל כתבו על קרן השור שאין לכם חלק בא-לקי ישראל וגזרו כמה שמדות ,ועכשיו
שנגאלו ונעשה להם נס גדול ששלטו בשונאיהם ,לכך נעשה להם ג”כ נס זה בענין הנרות,
שהוא עדות לישראל שהשכינה שורה בהם .כדדרשי נמי לענין נר מערבי ,אלא שלאחר
מיתת שמעון הצדיק אפילו נר מערבי לפעמים היה כבה והולך ,לכך נעשה להם נס בזה
הענין ממש באותן הימים שהיו עת רצון להודיע שחזרו לחיבתן הראשונה ,כן נראה לי
נכון:
הנס נעשה להם ,כדי שיוכלו לקיים את המצווה בהידור ולכן נהגו כל עמ”י לעשות את
המצווה בהידור.
בחנוכה עושים מאהבה
כשיהודי עושה משהו יותר ממה שהוא מחוייב זה סימן שהוא באמת אוהב את ה’ .בחנוכה
עיקר המלחמה היתה על ידי החשמונאים שכלל לא היו חייבים לצאת להילחם כמו שנראה
להלן ובכל זאת היו מוכנים למות לכבוד ה’.
תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף ט’ עמוד ב’
“אמר ליה בר הי הי להלל :מאי דכתיב :ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלקים
לאשר לא עבדו ,היינו צדיק היינו עובד אלקים ,היינו רשע היינו אשר לא עבדו! -אמר ליה:
עבדו ולא עבדו -תרוייהו צדיקי גמורי נינהו .ואינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה
פרקו מאה ואחד”.
כדאי טיפה לחשוב על העניין הזה ,זוהי גם הסיבה שאליעזר בחר את רבקה אמנו.
והכל אותו עניין...
נקודה נוספת לחנוכה :למה ביטלו היוונים דווקא את מצוות החודש?
42
שפת אמת בראשית לחנוכה
וקשה מה ענין חודש שביקשו לבטל יותר מכל המצות .וגם גוף הביטול דוחק לפרש על
קרבן מוסף .רק נראה הפי’ על קידוש החודש שזה חרה להם אשר יהיה תלוי קדושת
הזמנים בישראל כמ”ש ישראל דקדשינהו לזמנים .וז”ש בגמרא שאמרו כתבו לכם על
קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל .וקשה ממ”נ קרי לי’ אלקי ישראל ואיך אין לכם
חלק .רק שאמונה זו רצו לבטל מבני ישראל שלא יאמינו בזה אשר הקדושה משפעת כפי
מעשיהם .ואשר יש לכם חלק דייקא .שמעשיהם מעוררין בשמים זהו רצו לבטל.
ה’שפת אמת’ אומר חידוש עצום! הוא אומר שהיוונים גם כן האמינו באלוקי ישראל ,שברא
את העולם ,אבל לא האמינו שהוא נתן כוח לעמ”י להיות חלק ממנו ממש ולקבוע את
החדשים -כמו שכתוב בכמה מקומות ,שעמ”י קובע את הטבע ממש ,והמציאות משתנה
לפי הקביעה של החדשים.
חנוכה זה גם מלשון התחדשות.
כל השנים יש הארות מהחגים
למי שיש חשק ללמוד דברים נעימים ומתוקים ,מומלץ מאוד ללמוד את ה 8-קדושות של
ר’ לוי יצחק מברדיטשב.
קדושת לוי קדושות לחנוכה קדושה ראשונה
אבל לי הפעוט והצעיר נראה לי כפשוטו .דהנה צריכין להבין למה עשאו יום טוב וקבעו
בהלל ובהודאה על הנס דשמונת ימי חנוכה ודפורים ,ולא עשאו יום טוב ביום מלחמות
סיסרא ,וביום מלחמות סנחרב אשר היה נס גדול שרצה האל יתברך לעשות חזקיהו
משיח וכו’ (סנהדרין צ”ד ,א’) ,וביתר נסים שבכל יום .אלא ,הנס שראו אבותינו ונביאים
הקדמונים ואנשי כנסת הגדולה שעשה גם כן פעולה במעשינו הטובים ,שאלו החסדים
נתגלה בכל שנה ושנה ובכל דור ודור ומאירים אלו הנסים לפי גודל מעשיהם אשר
עשו הקדמונים שיתגלה תמיד ,עשאום יום טוב ,כגון חנוכה ופורים ושלש רגלים .אבל
במלחמות סיסרא וסנחרב וכדומה להם ,ראו הקדמונים שלא היה כח בידם שיתגלה זה
ההארה לזה הנס והחסדים ההמה בכל דור ודור ובכל שנה ושנה ,לכן לא עשאום ימים
טובים .וזה היה כוונת אנשי כנסת הגדולה ‘שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה’,
כלומר ,שאלו החסדים והניסים וההארות שהיו אז בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול ,נתגלה
עד עכשיו ,בזמן הזה.
לפי דברי ה’שפת אמת’ אפשר להבין שישנם זמנים בהם ה’ נותן לנו יותר כח לעשות
דברים מסוימים .לכן דווקא עכשיו ,אפשר וצריך להתעורר בכל מה שקשור לחנוכה כמו:
מסירות נפש על עמ”י ,לעשות מעשים מאהבה ,להתחדש וכו’.
סיפור
הפריצה הגדולה לחבלי יו”ש אירעה בחנוכה תשל”ו .בהשפעת הפסוק מפרשתנו “ויעבור
אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה” עלו בני גרעין אלון מורה ועימם אלפי אוהדים
להתיישב בשומרון .הם תקעו יתד בסבסטיה היא שומרון המקראית ,בירת מלכות ישראל..
נר שלישי של חנוכה ,שעת הדלקת נרות מתקרבת .המכונית קרטעה לאיטה על פני
הדרך המשובשת ומלאת המהמורות .ענני השמים המטירו עליה שטף של דמעות שמחה
לרגל היום הגדול ,והכביש הוצף מים .הנוסעים השתוקקו לחבור לאלפי אחיהם שכבר
43
עלו לפניהם על הקרקע ,והנה תקלה – בצומת דיר שרף (כיום ליד שבי שומרון) נפרש
לרוחב הכביש מחסום צבאי .בתוך הרכב ישובים היו הרב שלמה קרליבך זצ”ל ויבדל”א
הרב ישראל מאיר לאו .ומגמת פניהם אתר תחנת הרכבת בסבסטיה שבצפון השומרון.
חייל אחד קפץ מן המחסום ,ניגש אל המכונית ,תחב את ראשו דרך החלון ואמר“ :רבותי!
בהתאם להוראה מגבוה אין כניסה לרכב אזרחי”.
מה? נזדעק הנהג“ ,האם אינך יודע שאלפי אנשים מתכנסים הערב בסבסטיה?” “אכן
יודע אני דבר זה” ,ענה החייל אולם כל ההמונים הללו נכנסו בניגוד לחוק ,התחמקו דרך
השדות ולא עלה בידי הצבא לעצרם ,אבל לכלי רכב אין אנחנו נותנים לעבור” הביטו
הנוסעים זה בזה ולא ידעו מה יעשו .שהרי לא היה באפשרותם ללכת ברגל ,הן משום
שהשמש כבר עמדה לשקוע והן משום שמטר זלעפות החל שוטף את הארץ .ישבו
השלושה נבוכים וכבר התלבטו אם לשוב על עקבותיהם.
אולם אז נזכר הרב לאו כי בתא המטען מונחת חופה שנותרה מחתונה אשר נערכה
ימים מספר קודם לכן .הלך והציגה בפני החייל ,ואמר לו“ :ידידי ,אני מבין את ההוראה
שקיבלת ,אך לא באנו לכאן סתם ,מחכים לנו בסבסטיה חתן וכלה כדי שנערוך להם
חופה וקידושין .תראה בעצמך את החופה המונחת ברכבנו .תסכים איתי כי לא יעלה על
הדעת להותיר את הזוג הצעיר בלעדינו שהרי אני מסדר את החופה ,ור’ שלמה הוא החזן”.
כשראה החייל את החופה השתכנע ,התקשר אל מפקדו והסביר לו את חומרת העניין,
ומשקיבל את האישור סימן לאורחים המכובדים לעבור את המחסום .כשהגיעו לסבסטיה
כבר היתה שמחת גאולת הקרקע בעיצומה ,הגברים תקעו יתדות ,הקימו אוהלים ,והתקינו
אורות בתחנת הרכבת .הנשים הכינו סעודה ומשתה מהמזון המועט שהוברח למקום ,כדי
להודות ולברך את ה’ על חסדיו המרובים ,שזיכה את עמו לשוב לחבלי ארץ אבותיו .הדליק
ר שלמה בחנוכיה 3נרות ,נטל את הגיטרה ופרץ עם הקהל בשירה גדולה“ :מעוז צור
ישועתי” “על הניסים ,ובהתרגשות מיוחדת המשיכו ושרו את השיר “ושבו בנים”.
לפנות בוקר החלה התארגנות לשוב בחזרה .אלא שאז השתתק ר שלמה שקע במחשבות
ואמר“ :הבטחנו במחסום לחייל אחד כי אנחנו עומדים לערוך חופה וקידושין ,ועל סמך זה
קבלנו ממנו את האישור לבוא הנה .אם אנחנו חוזרים עכשיו יוצא שגנבנו את דעתו”.
התייעץ עם הרב לאו ,ולאחר ספקות ולבטים קמו שניהם ואמרו“ :רבותי נעשה חופה
וקידושין .החתן יהיה עם ישראל ,והכלה תהיה ארץ ישראל ,ואנו נקדשם זה לזה .וכיצד
מקדשים ארץ לעם? אמר ר שלמה :כיצד מקדשים כלהבשר ודם? בטבעת זהב העשויה
חומר דומם .אם כך ,כלה אשר היא עצמה חומר דומם מקדשים בטבעת בשר ודם” הלך
והביא עשרה אנשים ,ביקשם לעמוד במעגל אשר תוכו חלל ארבע אמות מאדמתה של
ארצינו הקדושה .ביקש מארבע חברים לאחוז את החופה מעל אותו מעגל .כשכל הציבור
הגדול התאסף סביב ,הכריז בקול גדול ובנעימה של דבקות :ארץ! ארץ! ארץ! הרי את
מקודשת לנו בטבעת זו כדת משה וישראל!” ,והקהל ענה אחריו בהתרגשות“ :מקודשת,
מקודשת( !.מתוך כתב העת קוממיות גליון כ”ב)
44
צדיק
המגיד ממעזריטש
רבי דב בער המכונה “המגיד ממעזריטש”
המגיד ממזריטש נולד בסביבות שנת ת”ע( ,1710 ,לפני כ 300שנה) נפטר בי”ט בכסלו
תקל”ג,
•מיוחס עד לתנא הגדול רבי יוחנן הסנדלר.
•למד בישיבתו המפורסמת של הפני יהושע.
•לפרנסתו שימש כמלמד דרדקי בעיירה.
מגיד מישרים:
לאחר כמה שנים עבר רבנו לעיר קוריץ שם שימש כמגיד מישרים והיה נותן דרשות מוסר
בבתי הכנסיות בעיר .כעבור תקופת מה פגשו אחד מגבירי עיירת רובנו ,רבי אהרן שהיה
חמיו של בעל ה’יסוד יוסף’ ,וזה האחרון התרשם ביותר מרבנו והזמינו לעירו רובנו.
רבנו קיבל את ההזמנה ועבר לדור בעיר רובנו וכל הוצאותיו מימן רבי אהרן הגביר מכיסו
הפרטי ,בתמורה לכך ביקש רבי אהרן מרבנו כי ימשיך לשמש כמגיד מישרים ,ורבנו היה
אף סובב מידי פעם בכפרים ובעיירות הסמוכות לרובנו ,גם שם קירב וחיזק את לבבות
אחיו היהודים לאביהם שבשמים.
התקרבותו לחסידות:
עד אמצע שנות חייו נמנה רבנו על עדת ‘המתנגדים’ והתרחק מכת החסידים כמטחווי
קשת.
בשנת ה’תקי”ב נפגש המגיד בפעם הראשונה בחייו עם הבעל שם טוב הקדוש.
מה גרם לו להיפגש עם הבעש”ט? ישנן שלוש גרסאות שונות לכך:
לפי הגרסא הראשונה :הבעש”ט ראה את הפוטנציאל האדיר שטמון ברבנו ,ידע ברוח
קודשו כי הוא צריך להיות תלמידו ולאחר מכן ממשיך דרכו ולכן נסע אליו לפוגשו.
הגרסא השנייה מספרת כי הבעש”ט פנה לבעל ה’פני יהושע’ ובקשו למסור לרבנו כי אם
ברצונו להתרפאות מהחולי שיש לו ברגליו שיבוא לפוגשו.
לפי הגרסא השלישית היתה זו אשתו של רבנו ,אשר שמעה מחברותיה סיפורי מופתים
על הבעש”ט והפצירה בבעלה לנסוע אליו ולקבל את ברכתו לרפואת מחלת רגליו.
לפי כל הגרסאות נשאר רבנו אצל הבעש”ט והפך לחסידו המובהק ומאוחר יותר ליורשו
ולממשיך דרכו.
קבלת מנהיגות
עם פטירת הבעש”ט בשנת ה’תק”כ מינו החסידים את רבי צבי הירש בן הבעש”ט לאדמו”ר
הממשיך .שנה שלמה ישב רבי צבי הירש על כס האדמורו”ת .ישב כן ,אך לא הוציא מילה
מפיו ,ישב באדמורו”ת ,אך לא נהג באדמורו”ת ,לא פצה פיו בדברי תורה כמו בשאר
45
הדברים .במלאות שנה להנהגתו ,עת ישבו החסידים לשולחן לרגל הילולת הבעש”ט ,פנה
רבי צבי הירש לקהל החסידים ואמר:
“אבי נגלה אלי היום וצווה עליי למסור את הנהגת החבריא לרבי דב בער ממעזריטש”.
תוך כדי דבורו קם רבי צבי הירש ממקומו ,פשט את בגדי הלבן של אביו בהם היה לבוש
ונתנם לרבי דב בער -ה’מגיד ממעזריטש’ ,אשר עד היום מוכר כיורשו של הבעל שם טוב.
לאחר שהוכתר רבנו לאדמו”ר ולממשיך דרכו של רבו הבעש”ט ,הוא עבר לגור בעיר
מעזריטש הנמצאת בצפון אוקראינה ,שם קיבל את מאות אלפי החסידים אשר הגיעו
לשתות בצמא את דבריו ,להתברך מפיו ולהיוושע .גם חבריו ,דוגמת רבי יעקב יוסף
מפולנאה בעל ה’תולדות יעקב יוסף’ ,הכניעו את עצמם והפכו לחסידיו.
פטירתו
זמן מה לפני פטירתו פרצה מגיפה נוראית ,אשר השתוללה בכל האיזור כולו ורבים
מתושבי מעזריטש נספו במגיפה .רבי זושא מאניפולי ,שהיה אחד מגדולי חסידיו של רבנו,
חשש לחיי רבו והזמינו לבוא להתארח אצלו באניפולי השוכנת במרכז אוקראינה ורחוקה
מכלל סכנה .רבנו קיבל את הזמנתו ועבר לאניפולי.
זמן קצר לאחר מכן ,בי”ט כסלו שנת ה’תקל”ג נפטר רבנו והחזיר את נשמתו ליוצרה .הוא
הותיר אחריו מעצמה ענקית אשר הלכה והתפשטה ברחבי אירופה לאחר הסתלקותו.
מנוחתו כבוד באניפולי.
חוברת מבחנים
לחבורות רבי חיייא
חשון-כסלו
48
49
יהודים אוהבים יהודים | מבחן
.1האם יש משהו טוב בלה”ר?
א .חס ושלום! זה הכי נורא בעולם.
ב .כן ,ככה אנשים מפחדים לעשות דברים רעים.
ג .בכל דבר יש טוב ...בטוח גם בלה”ר ,רק שאני לא יודע מה הטוב.
.2האם היית רוצה לחיות בחברה שבה אנשים עושים דברים רק כי ככה
מצפים מהם?
א .כן ,ככה כולם מתנהגים טוב ,בסופו של דבר.
ב .לא ,ככה הופכים אנשים למכונות.
ג .כן ,אבל אני הייתי עושה מה שבא לי והייתי הכי נהנה.
.3מה לומדים מהפסוק “אל תוכח לץ וכו’”?
א .שלא מוכיחים לצים ,אבל את כל השאר כן.
ב .שאפשר להוכיח רק חכמים וגם זה בזהירות...
ג .שככה גורמים לחכמים לאהוב אותי.
.4האם חייבים להוכיח?
א .רק פעם ,היום כבר לא.
ב .ברור ,הרי כתוב“ :הוכח תוכיח את עמיתך”.
ג .זו מצווה ,אך היא אינה חובה.
.5האם אתה מכיר מישהו שלא מכיר את השירים של ר’ שלמה?
א .כן.
ב .לא.
משימה
כל אחד בוחר מישהו מבני המשפחה שלו .במשך השבוע הקרוב הוא לא
מדבר על הקרוב הזה שום דבר רע.
בנוסף ,כל מי שב’חברות רבי חייא’ לא מדבר רע ולא מעיר לשני עד שבוע
הבא.
בעוד שבוע ניפגש ונראה אם היה כיף?
חתימת הורים____________________ :
50
51
לשמור על מח נקי | מבחן
.1האם יש קשר בין שמירת העיניים לזכירת התורה?
א .אין קשר זה תלוי בכישרון.
ב .זה במקרה 2פסוקים צמודים.
ג .זה תלוי אחד בשני.
.2איך רבי נחמן חושב שאפשר להינצל מ”עכירת הדמים”?
א .מי שיש לו שכל.
ב .על ידי תפילות.
ג .על ידי מלחמה ביצה”ר.
ד .כל התשובות נכונות.
.3מה אנחנו לומדים מהסיפור על ר’ עמרם חסידא?
א .שצדיקים גם יכולים ליפול.
ב .שאסור לעלות בלי סולם טוב.
ג .שצריך מערכת כיבוי אש.
ד .שצריך לחזור בתשובה ביום כיפור.
.4מה אנחנו יכולים לעשות? הרי תמיד ישאר לנו יצר הרע.
א .לנסות מה שאפשר (שמירת עיניים וכו’).
ב .להתבונן המון בגדלות ה’.
ג .לתת צדקה.
.5למה ר’ מאיר מארים נפטר?
א .כי לא רצה לשקר.
ב .באמצע התפילה מרוב דבקות.
ג .סתם ממחלה.
משימה
השבוע אנחנו נותנים בכם אמון ולא צריך חתימת הורים.
כל אחד חושב על מקום שבו הוא מרגיש שהיצר הרע משגע אותו ,בגלל
שהוא שם .זה יכול להיות המגרש ,המכולת ,הסניף ,וכו’.
בכל השבוע הקרוב ,פשוט לא הולכים לשם.
מי שרוצה אתגר יכול לבחור מקום אחר חלופי ללכת אליו ,בזמן שהוא
היה אמור להיות ב”מקום המשגע”.
העיקר להתחיל לעבוד ...בהצלחה!!!
52
53
ה’ מעניין אותי | מבחן
.1האם זה טוב שגנב מתפלל להצליח לגנוב?
א .חצוף ,לא מספיק גונב ,גם מתפלל?
ב .ה’ לא מתייחס לכאלו תפילות ,אז זה סתם מיותר.
ג .טוב מאוד .ככה בסוף יחזור בתשובה.
.2איך מייעץ רבי נחמן לדעת את ה’?
א .לקרוא ספרים על ה’.
ב .להתבונן במעשים שקורים ולהבין מה ה’ רוצה ממני.
ג .ללמוד תורה.
.3איך אנחנו יכולים לגרום לכך ,שה’ יעניין אותנו באמת?
א .להתאמץ לחשוב שהוא קיים כל הזמן.
ב .אנחנו לא יכולים ,אפשר רק קצת זמן ביום.
ג .להתבונן המון בגדלות של ה’ ולחשוב על כל נפלאותיו.
.4איזה רב קרא לרב כהנא גיבור?
א .הרב גולדברג.
ב .הרב גינזבורג.
ג .הרב צבי יהודה קוק.
ד .הרב אברהם יצחק קוק.
.5מה אתה למדת לחיים מהרב כהנא? _________________________
_______________________________________________________
_______________________________________________________
משימה
במשך השבוע הקרוב ,להסתכל כל יום במאורעות סביבי ולנסות להבין
לפחות לגבי משהו אחד שקרה באותו יום :מה ה’ רוצה ממני ולכתוב את
זה .המאורע יכול להיות גם סתם צונאמי בסין ,חבר מהכיתה שחולה או
אוטובוס שלא עצר בתחנה למישהו ...העיקר להיות יצירתי! נראה אותך
מחזיר שבוע הבא דף מלא...
ראשון
שני
שלישי
רביעי
חמישי
שישי
חתימת הורים____________________ :
שבת
54
55
כיף להיות יהודי | מבחן
.1למה לא טוב לאכול הרבה בערב שבת?
א .זה כן טוב“ ,טועמיה חיים זכו”.
ב .כדי שנתענג בשבת על האוכל.
ג .כדי שלא יגמר האוכל לשבת.
.2מה ההבדל בין ילד קטן לגדול ,לפי מה שלמדנו?
א .ילד קטן אוהב לאכול ,גדולים אוהבים לעשות דיאטה.
ב .ילד קטן לא תמיד יודע לברך וגדולים כן.
ג .ילד קטן נהנה מדברים קטנים ,וגדול נהנה מדברים גדולים.
.3ואז מה?
א .זו שאלה מעצבנת בלי תשובה.
ב .אפשר להתענג על ה’ תמיד.
ג .ואז נעבור לתענוג הבא ...וככה כל החיים...
.4מה הדבר הכי חכם לרצות?
א .מאיפה אני יודע? אני לא הכי חכם...
ב .להיות קשורים למשהו שהוא לא מוגבל.
ג .להיות שמחים ,ברור!!.
.5ר’ לוי יצחק היה רחפן?
א .כן.
ב .לא.
ג .אנחנו מרחפים .הוא שם לב למציאות האמיתית.
משימה
הכן רשימה של כל הדברים שאתה חושב שאם הם יהיו ברשותך הם
יעשו אותך שמח.
עבור על כל פריט ברשימה וחשוב :האם הוא באמת יעשה אותי שמח?.
נא להביא גם חתימת הורים (זה יכול להיות משתלם ,אולי הם כבר יקנו
לך חלק)...
חתימת הורים____________________ :
56
57
כוונה בתפילה | מבחן
.1מה לומדים מהפסוק “שויתי ה’ לנגדי תמיד”?
א .שהמתפלל יראה כאילו שכינה נגדו
ב .שכל הזמן יחשוב על ה’
ג .שצריך לשים פתק כזה ליד החזן
.2האם מי שהתפלל בלא כוונת הלב זה מעכב את התפילה?
א .לדעת הרמב”ם כן
ב .צריך לכוון אבל לא מעכב
ג .רק בברכה ראשונה
.3האם לדעת מהר”ם מרוטנבורג מי שעצוב /עייף /וכו’ יכול להתפלל?
א .לא ,מפני שהוא לא יכול לכוון
ב .כיום ממילא לא מכוונים כמו שצריך ולכן צריך להתפלל תמיד
ג .רק אם הוא רוצה ,לא חייב
.4מה צריך לכוון בקריאת שמע לדעת הנעם אלימלך?
א .שה’ אחד ושמו אחד
ב .שאני מוכן למות בשביל ה’
ג .שאני עומד לפני ה’
.5מי מהרבנים הבאים היה רב של הרב חרל”פ?
א .הרב צבי יהודה
ב .הרב קוק
ג .החזון איש
משימה
בכל תפילה לחשוב על משהו שבאמת בא לי לבקש מה’ ופשוט לבקש את
זה בתפילה ..ככה נפתח יותר ויותר את כוונת הלב.
חתימת הורים____________________ :
58
59
כוונה תכל’ס | מבחן
.1מה היה עושה שמואל בתפילה?
א .מכוין בכל ליבו
ב .כל יום משהו אחר
ג .מונה אפרוחים
.2מי תיקן תפילת ?18
א .משה רבינו
ב .יהושע בן נון
ג .עזרא ובית דינו
.3למה תקנו תפילת ?18
א .כדי שאנשים שלא יודעים עברית ידעו להתפלל
ב .שיהיה לנו קביעות בתפילה ונדע על מה אנחנו צריכים להתפלל
ג .ה’ אמר בנבואה לתקן דווקא את אלו
.4למה רב מתניה הכיר טובה לראש שלו?
א .כי בזכותו הוא למד תורה
ב .כי בזכותו הוא התפלל
ג .כי כשהיה מגיע ל”מודים” בתפילה אוטומטית הוא משתחווה
.5האם אתה מרגיש שהשיעורים האחרונים עוזרים לך להתפלל יותר טוב?
א .כן ודאי .לפני זה בקושי התייחסתי לתפילה
ב .קצת מאוד .התפילות בגדול נשארו אותו דבר
ג .לא הבנתי למה אתם חופרים כל כך המון סתם בזבז לי את הזמן
משימה
להכין ברכה אחת מהתפילה ביחד עם הורים או מישהו מבוגר עם להבין
את כל המילים .כדי שנדע מראש מה אנחנו אומריםJ
חתימת הורים____________________ :
60
61
העיקר קשר עם ה’ | מבחן
.1מה מייעץ רבי נחמן לעשות בתפילה?
א .לחשוב רק על ה’
ב .לנסות להבין מה שהוא אומר בפשטות
ג .לתת צדקה
.2מה העיקר בתפילה?
א .לומר את המילים
ב .לעמוד מול ה’
ג .לא להסיח את הדעת
.3האם תפילה היא עבודה?
א .עבודה שבלב זו היא תפילה
ב .זה רק כיף
ג .בעיקר שלא נעבוד על עצמינו
.4מה במשכן לא היה תרומה?
א .הפרוכת
ב .ארון הברית
ג .האדנים
.5מה היה כתוב על הדלת של המהרש”א?
א .קבלת קהל מ 8עד 10
ב .נא לא להפריע לרב ללמוד
ג“ .ואת צנועים חכמה”
ד“ .בחוץ לא ילין גר דלתי לארח אפתחנו”
משימה
נצא לדייט עם אחד ההורים או האחים למשך חצי שעה בנחת עם כוס
קפה או תה ועוגיות .ונדבר ..ככה נהיה יותר קשורים למשפחה שלנוJ
חתימת הורים____________________ :
62
63
חנוכה | מבחן
.1למה בחנוכה יש מושג של “מהדרין מן המהדרין”?
א .כמו תמיד יש כאלו שמהדרים...
ב .כי זה חג שבו התעקשנו -זה לא נראה לי מדויק ,אולי החשמונאים או עם
ישראל התעקשו /התעקש להדר.
ג .כי החשמונאים היו מהדרים במצוות.
.2למה היוונים בטלו דווקא את מצוות החודש?
א .כי הם לא אהבו שהיהודים קובעים את החגים ובלי ר”ח אין חגים.
ב .כי הם רצו לגרום לעמ”י בלבול בתאריכים.
ג.כי הם רצו לומר שאין לנו חלק באלוקי ישראל ח”ו.
.3למה קבעו חג על חנוכה ולא על מלחמת סיסרא למשל?
א .כי חכמים ידעו שהאור של חנוכה ממשיך לדורות הבאים.
ב .כי יש מספיק חגים עם מאכלי חלב ושם יעל השקתה את סיסרא חלב.
ג .לא למדנו.
.4מי התחתן בסבסטיה?
א .בני קצובר.
ב .חנן פורת.
ג .ארץ ישראל לעם ישראל.
.5מי היה הממשיך של ה’בעל שם טוב’?
א .רבי נחמן.
ב .ר’ לוי יצחק מברדיטשב.
ג .הגר”א.
ד .המגיד ממעזריטש.
משימה
כל יום לאחר התפילה ,להישאר עוד 3-6דקות בבית הכנסת ולהוסיף עוד
בלימוד תורה או באמירת תהילים.
חתימת הורים____________________ :
זכינו והפעילות בתנועה נתרמת לעילוי נשמת
ז”ל
נוקד
חיים
אייל
לרפואת אביו יצחק אליעזר הכהן בן פרומא ביילה
ואפרים דוד הלוי בן גיטל
ולזיווג הגון לשני בת חיה דבורה ותמר רחל בת חיה דבורה
לפנינו דברים שכתב לזכרו בנו ברוך צורי
איל גדל בישוב בית חורון שבבנימין למד בישיבה בקבר יוסף הצדיק בשכם התחתן ועבר
לעיר האבות חברון בה השתקע הקים את משפחתו ובה גם נטמן.
דמות שאפשר לדמות את איל אליה היה אברהם אבינו.
אברהם אבינו מתואר מצד אחד כאיש החסד ,מכניס אורחים מגייר גויים ומקרב את
העולם כולו לבורא העולם מצד שני שיכול להראות גם כהפוך אברהם אבינו נקרא
אברהם העברי הוא מצד אחד וכל העולם כולו מצד שני .נגד אבא שלו ובעצם נגד כל
עולם האלילי של אז שיבר את הפסלים ,נגד כולם .הודיע שיש בורא לעולם ועזב את כל
משפחתו כדי ללכת לארץ ישראל וגם כאן נילחם בארבעת המלכים הכי גדולים בעולם
כדי להציל את לוט,
65
כזה היה גם איל,
בעבודתו כפאמדיק בחברון היה עסוק כל חייו בהצלה ועזרה ליהודים חולים ופצועים
במסירות מופלאה.
בתקופות הקשות של הפיגועים היה תמיד מהראשונים שהגיעו נלחמו והצילו יהודים
במסירות נפש.
וגם בסיפורים קטנים ויומיומיים תמיד ידעו כולם שיש כתובת שאליה אפשר לפנות באהבה
ובשמחה תמיד היה מוכן לטפל ולעזור לכל יהודי שצריך עזרה.
איל היה יהודי מאד חם ולבבי אוהב מקשיב גם בחום המעשי וגם בתחום הרוחני היה
כתובת לכל דורש.
בישוב בחברון עבד איל כאחראי הפיתוח והתחזוקה בראש גדול ובשמחה שיפץ והרחיב
את הישוב היהודי ,תמיד נכון לכל תפקיד ולכל פרויקט חדש שצריך להרים ולארגן.
ליהודים רבים היה איל דמות להערצה.במאור פנים ובעין טובה תמיד מעודד מחזק זורק
מילה טובה עצה והתחזקות לכל דורש.
איש חסד...
מהצד השני היה איל לוחם גדול מגיל צעיר היה בחוד החנית במערכה על ארץ ישראל.
בקבר יוסף בגוש קטיף ובמשך כל השנים ,בישוב בחברון מול הערבים ,ובמאבק נגד
הממשלה על ההתיישבות ביהודה ושומרון.
גם בתחום האישי ,יותר בעבודת ה’ ובחיי היומיום כשהבין והחליט על עניין מסיום שזאת
האמת וזה רצון ה’ ממנו ,לא התבייש מאף אחד והלך על ענייניו בלי לתת חשבון לסביבה.
לנו יכולים דברים אלה להיות ללימוד גדול.
איך מצד אחד לתת ולאהוב מכל הלב ,ומצד שני לדעת מתי לעמוד על האמת ולא לוותר
ולהתחסד.
הרבה פעמים מה שקורה לאדם שהולך על עניין מסוים או דרך מסוימת בחיים ,הוא יכול
כבר לא לשים לב ולפעול עם ההנהגה שלו גם במקום ששיך לפעול אחרת.
בכל צומת בחיים צריך לעמוד וליישב את הדעת מה נכון ואמיתי עכשיו מה רצון ה’ ממני
עכשיו.
אדם שמרגיל את עצמו תמיד רק להילחם ולקנאות גם לכבוד ה’ עלול כבר להתבלבל
ולשכוח שיש גם מידות חשובות של גמילות חסד ענווה ושפלות שחכמינו ציוו אותנו
להתרחק ממחלוקת משנאה ומתחרות.
ואדם שתמיד רק טוב ומיטיב צריך לזכור שלפעמים אסור לשתוק אם רואים דבר שצריך
להילחם ולמחות כנגדו צריך להתגבר ולעמוד על האמת ולא רק להתחסד ולהצטדק.
ועל זה אמר שלמה המלך בחכמתו:
“עת לחשות ועת לדבר עת לאהוב ועת לשנוא עת מלחמה ועת שלום”
שנזכה לדעת ולהבחין מול כל פעולה ודרך שאנחנו הולכים בה מה הפעולה והמידה
הנכונה שה’ אלוקינו דורש מעימנו לפעול בה.
הפעילות בתנועה והלימוד בחוברת
לעילוי נשמת הקדושים
הרב בנימין וטליה כהנא הי”ד
חן מיוחד נסוך היה על פניו של הרב בנימין זאב כהנא הי”ד .עליו אפשר היה לראות את
הפסוק “לבעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו”.
ביישן היה ,מופנם ואצילי .מהיר תפיסה ומתמיד בלימוד התורה הקדושה .בבחרותו היה
גומע בשקידה דפי גמרא ,ונבחן מידי חודש על שלושים דפי גמרא במפעל הש”ס
של חסידות צאנז .נוח היה לו להתמכר באהבתו לתורה ולהסתגר בבית המדרש .הרי
השתעשע באהבת התורה ,ומה לו ולשקר המתגולל בחוצות? אך מידת האמת שספג
בבית אביו אוהב ישראל הענק הרב מאיר כהנא הי”ד היא שהורתה דרכו.
חשובה הייתה לו הפצת תורת אמת ,והתמסר בכל ליבו להפיץ לעם ישראל את הרעיון
היהודי .היה כותב בכשרון רב ובלשון בהירה את העקרונות החשובים של היהדות .בלי
פחד ומורא מבשר ודם ,בלי חנופה מהממסד ובלי שיקולים פוליטיים .והייתה רעייתו טליה
הי”ד לעזר לו ומסורה גם היא להפצת אור הרעיון היהודי .כך במשך שנים היה מוציא לאור
את העלון “דרכה של תורה” ,והיא אורזת את הדפים מכניסה למעטפות ושולחת בדואר
לכל רחבי הארץ.
בהתמדה ובמסירות .להחדיר בקרב נשמות ישראל את היותינו עם קדוש ,עם סגולה ,את
העקרון החשוב של קבלת עול מלכות שמיים שממנו תוצאות חיים גם בחיים הלאומיים
ואת הדרכתה של תורה ביחס לאוייב וביחס לכיבוש כל חלקי ארץ ישראל.תבע את עלבון
הבית העלוב ,את הורשת האויב מהר הבית אשר שועלים הלכו בו .את תפקידנו לקדש שם
שמיים ולהרים קרן ישראל .פעם נפצע קל בתאונת דרכים ,ואת עשרת אלפים השקלים
שקיבל מחברת הביטוח לאחר תקופה נתן לטובת המשך הפצת העלון.
לעיתים היה נאסר ע”י השלטונות ,לעיתים קרובות מחשבו האישי הוחרם ,אך היה דבק
הרב בנימין במטרה .כך במשך כחמש עשרה שנה.
67
זכורני שהייתי מביט ארוכות בפניו בעת שהיה מתפלל בתקופת חייו האחרונה( ,כשקיבל
צו הרחקה מיהודה ושומרון) בבית הכנסת של הרב מרדכי אליהו זצ”ל .היה מתפלל
בדבקות ואריכות ,והייתה תפילתו במתיקות.
כשנרצחו הרב בנימין וטליה הי”ד בה’ טבת התשס”א ע”י הנשק שמסרו פושעי אוסלו
לאוייב ,היו במכוניתם כשלושים אלף עותקים של דפי “דרכה של תורה” ארוזים ומוכנים
למשלוח ,רבים מהם מוכתמים בדם .אך את החותם שהשאיר בלבבות המתמידים בקריאת
מסריו זרע לעתיד ,ובע”ה קם דור חדש שמבקש אמת ,ורוצה בכל ליבו לקדש שם שמיים.
(בנימה אישית)
יש אמרה ידועה “אחרי מות קדושים אמור” ואף על פי שלא זכיתי להכירו,
ויתכן שאני רק מדמיין עליו כל מיני דברים .נדמה לי שהרב בנימין הי”ד היה
מהדמויות המשפיעות ביותר על חיי( .בכל אופן על אחרים אני לא מדמיין
ככה) העמידה על האמת ,הניתוח הברור של המציאות שמצאתי בכתביו,
האצילות שבו ,הפשטות ,והנכונות לשלם מחיר .שבו אותי בקסמם .קשה
להגדיר אבל ככל שאני מכיר יותר את הזוג כהנא הי”ד מספרים וסיפורים,
אני חש שכזה הייתי רוצה להיות .קראתי לבת שלי “טליה” על שמה .וזכיתי
אף ללמוד מספר שנים בחברותא עם חברי הטוב בנו מאיר דוד שיחיה.
אחד מההסברים על הגמרא שאומרת “יעקב אבינו לא מת” היא שמכוחו
ממש פועלים בעולם עד היום .וכך יש צדיקים שאמנם גופם כבר לא אתנו
אבל רעיונותיהם ודמותם פועלות בעולם .לפחות אצלי במעט שאני עושה
אני מרגיש הרבה פעמים שהרב בנימין וטליה הי”ד חיים נוכחים ופועלים.
צבי סוכות
68
ממכתבי הורים:
בתפקידי כמורה אני מלמד ספרות חז’ל ,ראשונים ואחרונים .להפתעתי,
מספר תלמידים היו בקיאים בהלכות ברמב’ם ,ב’מסילת ישרים’ ,ואפילו
ב’נתיבות שלום’ .את כל זה למדו ב’רבי חייא’ .מאז ,גם אני שולח את בניי
ל’רבי חייא’ .בכל פעם שיש שיעור הם רצים מהבית וממהרים להגיע .גם
הטיולים של ‘רבי חייא’ מושקעים ומהנים .יישר כחכם!
הרב אורי זיו
מצפה יריחו
ברצוני לציין לשבח מהתרשמתי כהורה ,את תנועת הנוער רבי חייא .נלע”ד
שזו המתכונת הראויה לתנועת נוער :חבורה שמתאגדת סביב מדריך שהוא
דמות של עובד ד’ ,נושא שיחה שנוגע בנערים ,טיולים שמדרבנים את הנערים
בלימוד .אישית בני מאד נתרם ונהנה מחבורת רבי חייא .חיזקו ואימצו ויהי ד’
עמכם.
הרב אריאל פרג’ון
יד בנימין
אשריכם מפעילי פרויקט חבורת רבי חייא .הילדים כל כך שמחים לקראת
לימוד יראת ה’ מתוך אהבת ה’ רצים בחשק וגם זוכים בגשמיות.
ר’ איסי טבסקי
רחלים
אנו מכירים טובה ומודים לתנועת רבי חייא כרבי חייא בשעתו ,אשר על
מנת להגדיל כח קדושת המגילות ,ממנה לימד תורה לתלמידים ,היה מכין
רשת בעצמו ,צד צבי ומעבד את העור לכתיבת המגילה בעצמו,ורק אח”כ
מלמד מתוכה,הכל כדי להגדיל כח קדושתן לפעול בלב התלמידים בשפע
יתרה (ב”מ פ”ה,:העמק דבר שמות י”ט ב) כך הופיעו פעילי תנועת רבי חייא
:האנשים הנכונים בזמן הנכון .להנחיל לבני כיתות ז’ ח’ אהבת תורה ויראת
שמים ,לשמר את גילויי תעצומות החיים המתפתחים בגיל זה ולנתבם להרמת
דגל עבודת ה’ ופעולה עם אל המוליך אותנו קוממיות בקומה זקופה ,לשמוח
להיות מנושאי הדגל בקדושה.
“כמה גדולים מעשי חייא”
בברכת הצלחה במעשה ידכם,
הרב אליהו שחור
ר”מ בישיבת אלון מורה
69
ישר כח עצום להולכים בדרכו של ר’ חייא בהפצת תורה ומשמחים כ”כ הרבה
נערים (בגיל כ”כ משמעותי) בלימודה ובקיומה על אדמת ארצנו הקדושה.
אשריך ר’ צבי :אין ספק שבזכות אנשים נפלאים כמוכם גובר הרצון למשיח
ולגאולה השלמה שתגיע במהרה בימינו אמן.
ר’ אמיר גרתי
שבי שומרון
(אב שבנו משתתף בשיעורים נפלאים אלו)
זכינו לגלות תנועה נפלאה המעוררת את הבנים לענייני בית המקדש תוך
לימוד שבועי בהתמדה וברצינות ,מלווה בטיולים כיפיים ובצ’ופרים לחבר’ה,
והכול באחריות וברצינות .מעריכים ומודים מעומקא דליבא ומברכים
שהתנועה תגדל ויפוצו מעיינותיה חוצה.
משפחת ברייס
מצפה יריחו
לצוות המסור של חבורת רבי חייא! ברצוני להודות לכם על שנת פעילות
ענפה ,בה לימדתם במסירות רבה את ילדנו ,מתוך הקפדה על אהבת לימוד
התורה ,כבוד תלמידי חכמים ,כבוד הזולת ואהבת ארץ ישראל ובאוירה
נפלאה ויחודית של דיבוק חברים .אשריכם ויהי רצון שתזכו להמשיך להגדיל
תורה ולהאדירה בדרככם המיוחדת.
בהערכה רבה הרב ארז ותיק
קדומים.
תודות
תודה רבה לבורא עולם שזיכה אותנו להיות חלק מהמפעל הזה .ובאמת עוזר
לנו פשוט כל הזמן ומביא אותנו למקום שלא היינו חושבים אפילו.
ותודה ענקית לשמואלי שפירא ,מי שדוחף כל הזמן ,מייעץ ,יוזם ,מאמין בנו,
ובעצם התחיל פה את הכל .לאחיו הרב יצחק שפירא ראש ישיבת עוד
יוסף חי שפינה מזמנו לייעץ ,ולהכוין בחומר הלימודי .לרב דודו בן נתן ש”רוב
תורתי הימנו” וסבל אותי שנים ובמיוחד סביב רבי חייא ,ומכוין אותי בעבודת ה’.
לאשתי היקרה שתומכת בשמחה בפעילות .לתנועת דרך חיים שמשמשת לנו
בית .לאיציק לוריא ולמשפחת נוקד שעוזרים ותומכים ,ולמשפחת שלום כולה
כולה על הפרגון והתמיכה! לחברי הטוב מאיר דוד כהנא שמאמין ותומך .לרב
עדיאל שרעבי מאלון מורה שתמך מהתחלה ,לאריאל בן שטרית היקר שעזר
רבות להרים את כל העסק .לכל המדריכים שפינו מזמנם בהתנדבות מלאה
מדי שבוע לחזק את ילדי ישראל .לכל ההורים שתמכו ,עודדו ,אמרו מילים
טובות ,האמינו בנו ,ושלחו את הילדים .ואחרונים חביבים :לכל ילדי ישראל
המתוקים שהכל הכל שלהם ובשבילם..
אוהבים אתכם!!!!! צבי סוכות וצוות רבי חייא
© Copyright 2024