חשון-כסלו - תנועת דרך חיים

‫חוברת לימוד‬
‫לחבורות רבי חייא‬
‫חשון‪-‬כסלו‬
‫תוכן עניינים‬
‫יהודים אוהבים יהודים‪4 ..........................................................................................‬‬
‫סיפור‪6 ....................................................................................................................................‬‬
‫צדיק ‪ -‬ר’ שלמה קרליבך ‪8 ......................................................................................‬‬
‫לשמור על מח נקי‪9 .................................................................................................‬‬
‫סיפור‪11 .................................................................................................................................‬‬
‫צדיק ‪ -‬ר’ מאיר מארים‪13 .........................................................................................‬‬
‫ה’ מעניין אותי‪15 .......................................................................................................‬‬
‫סיפור וצדיק ‪ -‬הרב מאיר דוד כהנא ‪17 .........................................................‬‬
‫כיף להיות יהודי ‪19 ...................................................................................................‬‬
‫סיפור וצדיק ‪ -‬ר’ לוי יצחק מברדיטשב ‪22 ....................................................‬‬
‫כוונה בתפילה ‪24 ......................................................................................................‬‬
‫סיפור‪26 .................................................................................................................................‬‬
‫צדיק ‪ -‬רבי יעקב משה חרל”פ‪28 .......................................................................‬‬
‫כוונה תכל’ס‪01 ..........................................................................................................‬‬
‫סיפור‪32 .................................................................................................................................‬‬
‫צדיק ‪ -‬ר’ אברום שפירא‪34 .....................................................................................‬‬
‫העיקר הקשר עם ה’‪36 ..........................................................................................‬‬
‫סיפור ‪38 ...............................................................................................................................‬‬
‫צדיק ‪ -‬המהרש”א‪39 ....................................................................................................‬‬
‫חנוכה‪41 .......................................................................................................................‬‬
‫סיפור‪42 .................................................................................................................................‬‬
‫צדיק ‪ -‬המגיד מזריטש ‪44 ........................................................................................‬‬
‫מבחנים ‪47 ...................................................................................................................‬‬
‫יוצא לאור בסיוע‪:‬‬
‫סיפורים‪ :‬באדיבות עודד מזרחי‬
‫הגהה‪ :‬אפרת ברנשטיין‬
‫עיצוב‪ :‬צילה אנטמן‪ ,‬סטודיו חותם ‪058-6071455‬‬
‫חלקים מהחומר הלימודי משיעורים של הרב יצחק‬
‫שפירא והרב דוד בן‪-‬נתן‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫בס”ד‬
‫זכינו והחוברת הוקדשה לעילוי נשמת‬
‫הרב ניסן שלום ז”ל‬
‫מעט על הרב ניסן שלום ע”ה‪:‬‬
‫מספר הרב אבי דהאן‪ ,‬מנהל בי”ס ‘דביר’ באשדוד‪:‬‬
‫הכרתי את הרב ניסן לפני כ‪ 18-‬שנים‪ ,.‬כשהייתי תלמיד בישיבה התיכונית ‘נווה הרצוג’‪.‬‬
‫כבר בפגישתנו הראשונה הבנתי‪ ,‬כי מדובר באדם יוצא דופן‪.‬‬
‫הרב ניסן ואני נהגנו ללמוד יחד דף גמרא שלם בכל יום‪ ,‬ולמדתי ממנו המון על‬
‫מסירות‪ ,‬הקרבה ודרך ארץ‪.‬‬
‫הרב ניסן היה נוסע‪ ,‬בכל בוקר‪ ,‬מאלון מורה לאשדוד‪.‬‬
‫בשעה שש היה מגיע לבית הכנסת התוניסאי שבאזור ג’ בעיר‪ ,‬ומזכה את כולם בלימוד‬
‫דף הגמרא‪ ,‬שהיה נוהג ללמוד בכל יום‪.‬‬
‫לאחר תפילת שחרית‪ ,‬ובדרכו לביה”ס‪ ,‬הרב היה דואג להסיע ילדים מעוטי יכולת לבתי‬
‫הספר שלהם‪ ,‬ומי שחלילה היה מגיע לביה”ס בלי אוכל‪ ,‬ידע לאן לפנות‪ :‬הרב ניסן היה‬
‫קונה‪ ,‬באופן קבוע‪ ,‬לחם פרוס ויושב ומורח שוקולד לכל הילדים‪ ,‬בכדי שלא יישארו רעבים‪.‬‬
‫מספרים תמיד על דמויות מהעבר ועל צדיקים גדולים‪.‬‬
‫אנחנו זכינו לראות אחד כזה – הרב ניסן שלום ז”ל‪.‬‬
‫(בנימה אישית)‬
‫ההיכרות הראשונה שלי עם הרב ניסן הייתה בתור חתן לבת אלון מורה‬
‫כשזכיתי להתארח ולישון בביתו בשבתות או סתם כך‪ .‬בבית הייתה קומה‬
‫שלמה שמיועדת להכנסת אורחים והרב ניסן תמיד נתן את ההרגשה שבכלל‬
‫אני זה שעושה להם טובה ואם אפשר שאני יעשה לו עוד טובה ויטעם‬
‫מהאוכל שהוא מבשל‪ ..‬אבל הדבר שהפך אותי להיות מאוהב ברב ניסן‬
‫הייתה הפשטות והענווה האמיתית שלו‪ .‬למרות גילו ומעמדו (מנהל בית ספר‬
‫ענק) לא הייתה לו שום בעיה לרקוד כאחרון הילדים לפני ארון הקודש‪,‬‬
‫לפעמים אפילו לבד‪ ,‬או סתם כשפגש אותי בבית הכנסת ביצהר והתחלנו‬
‫לרקוד‪ .‬ואפילו שפעם בא לבקר אותי בסוכה ביצהר כאילו שיהודי בגילו יכול‬
‫להיות חבר של צוציק כמוני‪ .‬הרב ניסן ידע לצחוק ולכבד ולהיות מספיק רגיש‬
‫בעת ובעונה אחת ושמחת החיים שלו לא הפסיקה לשנייה גם כשקיבל את‬
‫הארוע המוחי‪ .‬זכורני בעת השבעה כשהגיעו המנחמים ובני משפחתו פשוט‬
‫לא תארו לעצמם שאבא שלהם זה שהיה מסתלבט‪ ,‬וצוחק‪ ,‬ועושה מעצמו‬
‫כלום‪ ,‬היה ביחידה מובחרת בצבא‪ ,‬דוקטור‪ ,‬מקים בתי ספר‪ ,‬ועוד המון‬
‫דברים שהוא לא חשב לספר‪ .‬בכל שנה בין יום העצמאות ליום ירושלים‬
‫ביתו היה הבית הכי מדוגל באלון מורה‪ .‬וכשהיינו צוחקים איתו על העניין‪,‬‬
‫לא היה מתבלבל לרגע ולמרות שבניו ישבו במעצר תקופות בשל פרובוקציה‬
‫משטרתית ולמרות שהוא ידע בדיוק איך מערכות אכיפת החוק מפלות יהודים‪.‬‬
‫היה חוזר ואומר שעצם קיומה של מדינה יהודית אחרי כ”כ הרבה שנות‬
‫גלות זה דבר שהוא מרגיש חייב להודות לקב”ה ור’ ניסן איש עם לב כ”כ‬
‫רחב הוא לא אחד שיוותר על רגשות כאלו‪ .‬ואני‪ ,‬גם אם לא תמיד הסכמתי‪,‬‬
‫הערצתי!‬
‫צבי סוכות‬
‫‪3‬‬
‫למדריך היקר‪,‬‬
‫מספר כללים‪:‬‬
‫ •המטרה שלנו היא לעשות כיף ביחד עם הילדים‪ .‬ולגרום לעוד יהודים‬
‫ליהנות מהאור של ה’‪ .‬ולא להעביר חומר כתוב בלבד‪.‬‬
‫ •אתה בעצמך לפחות חצי מהשיעור‪ .‬תשתדל להתנהג בהתאם‪.‬‬
‫ •תכין את השיעור תמיד מראש‪ .‬אל תסמוך על עצמך שתלמד ביחד איתם‪.‬‬
‫ •הכי טוב שתחיה את השיעור‪ .‬תחשוב ותתבונן בחומר ברצינות‪ ,‬שיכנס לך‬
‫ללב והשיעור יצא ממך בטבעיות‪ .‬בדרך כלל שמשהו מאוד מעניין אותך‬
‫אתה מצליח לעניין גם את התלמידים‪.‬‬
‫ •אם אתה מרגיש שאתה לא חי את החומר או לא מזדהה עם מה שכתוב‪.‬‬
‫תכין נושא שאותו אתה כן חי ותכין עליו מבחנון‪.‬‬
‫ •אתה לא חייב במשך כל השיעור להיצמד לדף‪ .‬אם מתפתחת שיחה‬
‫שמעניינת את הילדים וקשורה לעבודת ה’ תזרום איתם‪.‬‬
‫ •תשתדל להימנע ככל האפשר משיחה על נושאים פוליטיים ושנויים‬
‫במחלוקת‪ .‬באם מתפתחת בכל אופן שיחה כזו ואתה רואה שהילדים‬
‫קשורים לנושאים הללו ממקום בריא‪ ,‬בהתאם לשיקולך אתה יכול להביע‬
‫דעה‪ .‬תיזהר לא לדבר נגד אנשים ספציפיים‪ .‬אתה יכול לתקוף דעה‬
‫מסוימת בעדינות‪ ,‬אבל לא אנשים מסוימים‪.‬‬
‫ •לא לצעוק ולא להשתמש באמצעי משמעת למעט הוצאת ילד מהשיעור‬
‫במקרים מאוד חריגים (לבקש ממנו לצאת ואם הוא לא יוצא פשוט תקום‬
‫ותלך)‪.‬‬
‫ •גם אם לפעמים קשה‪ ,‬תדע שבטוח הדברים נכנסים ללב‪ .‬ולקב”ה יש נחת‬
‫עצומה מכל יהודי שזז אפילו טיפה לכיוונו‪ ,‬וזה שווה את כל ההשקעה‪.‬‬
‫ •הכימיה עם הקבוצה חשובה מאוד‪ .‬תשאל‪ ,‬תתעניין‪ ,‬תאהב את הנקודות‬
‫הטובות בכל ילד‪ ,‬ותשתדל לטפח אותן‪.‬‬
‫תמיד אם יש איזה קושי תתקשר אלי‪054-6380607 :‬‬
‫‪4‬‬
‫יהודים אוהבים יהודים‬
‫חברה יהודית מתוקנת‬‫תהלים פרק ל”ד‬
‫י־ה ִאיׁש ֶה ָח ֵפץ ַחּיִ ים א ֵֹהב יָ ִמים לִ ְראֹות טֹוב‪:‬‬
‫(יג) ִמ ָ‬
‫ּוׂש ָפ ֶתיָך ִמ ַּדּבֵ ר ִמ ְר ָמה‪:‬‬
‫(יד) נְ צֹר לְ ׁשֹונְ ָך ֵמ ָרע ְ‬
‫(טו) סּור ֵמ ָרע וַ ֲע ֵׂשה־טֹוב ּבַ ֵּקׁש ָׁשלֹום וְ ָר ְד ֵפהּו‪:‬‬
‫חופש הביטוי‪ -‬זכות הציבור לדעת‬
‫היום במערכות התקשורת השונות מחפשים לפרסם כמה שיותר עוולות ציבוריות‪ .‬ואם‬
‫הצלחת לתפוס את ראש הממשלה‪ ,‬נשיא המדינה‪ ,‬הרב הראשי‪ ,‬הרמטכ”ל וכו’ כנראה‬
‫אתה בכיוון הנכון!! מי שמפרסם את הדברים‪ ,‬בטוח שהוא עושה חסד גדול לתושבי‬
‫המדינה‪ ,‬כי אם לא יפרסמו התנהגות פושעת של אנשים למה שאנשים לא יהיו פושעים?‬
‫אולי בכלל צריך לחוקק חוק‪ ,‬שחייבים לדבר לשון הרע‪ ,‬כדי לשמור על חברה טובה‬
‫ולהרתיע עבריינים?! נראה לכם?? למה לא?‬
‫מה עדיף? חברה מנומסת שלא אומרת שום דבר ומשאירה הכל בלב והלב בסוף שונא??‬
‫במקורות שלנו נראה כמה חשוב לשמור על הפה‪ .‬למה?‬
‫תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף י”ט עמוד ב’‬
‫מכריז רבי אלכסנדרי‪ :‬מאן בעי חיי? מאן בעי חיי? כנוף ואתו כולי עלמא לגביה‪ ,‬אמרי ליה‪:‬‬
‫הב לן חיי‪ ,‬אמר להו‪ :‬מי האיש החפץ חיים וגו’ נצור לשונך מרע וגו’ (סור מרע ועשה טוב‬
‫וגו’) (מי רוצה חיים? מי רוצה חיים? התאספו ובאו אליו כל העולם‪ ,‬אמרו לו תן לנו חיים‬
‫אמר להם “מי האיש וכו’)‬
‫ויקרא רבה (וילנא) פרשת מצורע פרשה ט”ז‬
‫ד”א זאת תהיה תורת המצורע הה”ד (תהלים ל”ד) מי האיש החפץ חיים מעשה ברוכל‬
‫אחד שהיה מחזיר בעיירות שהיו סמוכות לציפורי והיה מכריז ואומר מאן בעי למזבן סם‬
‫חיים אודקין עליה‪ ,‬ר’ ינאי הוה יתיב ופשט בתורקליניה שמעיה דמכריז מאן בעי סם חיים‬
‫א”ל תא סק להכא זבון לי א”ל לאו אנת צריך ליה ולא דכוותך אטרח עליה סליק לגביה‬
‫הוציא לו ספר תהלים הראה לו פסוק מי האיש החפץ חיים מה כתיב בתריה נצור לשונך‬
‫מרע סור מרע ועשה טוב‪ ,‬א”ר ינאי אף שלמה מכריז ואומר (משלי כא) שומר פיו ולשונו‬
‫שומר מצרות נפשו א”ר ינאי כל ימי הייתי קורא הפסוק הזה ולא הייתי יודע היכן הוא‬
‫פשוט עד שבא רוכל זה והודיעו מי האיש החפץ חיים לפיכך משה מזהיר את ישראל‬
‫ואומר להם זאת תהיה תורת המצורע תורת המוציא שם רע‪.‬‬
‫ר’ ינאי אומר שודאי שהוא הכיר את הפסוק‪ ,‬אבל אף פעם הוא לא שם לב למשמעות‬
‫הפשוטה שלו עד שהגיע אותו רוכל‪...‬‬
‫‪5‬‬
‫למה זה כל כך חשוב לשמור על הפה שלנו? עד כדי כך שמי שמדבר לשה”ר צריך להיות‬
‫מחוץ למחנה?‬
‫הוכח תוכיח‬
‫ננסה להמחיש את העניין בעזרת התבוננות בעוד מצווה‪ .‬מצוות “הוכח תוכיח את עמיתך”‬
‫היא שאם ראיתי את חבר שלי עושה עבירה‪ ,‬אני צריך להוכיח אותו כדי שיפסיק‪.‬‬
‫תלמוד בבלי מסכת ערכין דף ט”ז עמוד ב’‬
‫מנין לרואה בחבירו דבר מגונה שחייב להוכיחו? שנאמר‪ :‬הוכח תוכיח‪ ,‬הוכיחו ולא קבל‬
‫מנין שיחזור ויוכיחנו? תלמוד לומר‪ :‬תוכיח‪ ,‬מכל מקום; יכול אפי’ משתנים פניו? ת”ל‪ :‬לא‬
‫תשא עליו חטא‪ .‬תניא‪ ,‬א”ר טרפון‪( :‬תמיהני) מסורת הש”ס‪[ :‬תמה] אני אם יש בדור הזה‬
‫שמקבל תוכחה‪ ,‬אם אמר לו טול קיסם מבין עיניך‪ ,‬אמר לו טול קורה מבין עיניך‪ .‬אמר רבי‬
‫אלעזר בן עזריה‪ :‬תמיהני אם יש בדור הזה שיודע להוכיח‪ .‬ואמר רבי יוחנן בן נורי‪ :‬מעיד אני‬
‫עלי שמים וארץ שהרבה פעמים לקה עקיבא על ידי‪ ,‬שהייתי קובל עליו לפני רבן שמעון‬
‫ברבי מסורת הש”ס‪[ :‬גמליאל] וכל שכן שהוספתי בו אהבה‪ ,‬לקיים מה שנאמר‪ :‬אל תוכח‬
‫לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך‪.‬‬
‫גמרא זו מלמדת אותנו כי האדם מטבעו אוהב להרגיש טוב יותר מאחרים‪ .‬כאשר נוצר‬
‫מצב שבו האדם מקבל תוכחה‪ ,‬אזי הוא מבין את זה‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬כאילו העומד מולו אומר‬
‫לו‪“ :‬אני שווה יותר ממך” ולכן הוא ישר ננעל ולא יכול לקבל את הדברים‪.‬‬
‫אז אולי כדאי להתעלם מהבעיות? אם אנחנו אוהבים מישהו אנו לא רוצים שימשיך עם‬
‫הבעיות שלו‪.‬‬
‫העיקר על מה מסתכלים‬
‫הרב קוק שאולי היה הראשון שכתב על חברה יהודית מתוקנת למרות שהיא עמוסה‬
‫בעיות התייחס לעניין‪.‬‬
‫הרב קוק אורות ישראל פרק ד‬
‫האהבה הגדולה‪ ,‬שאנחנו אוהבים את אומתנו‪ ,‬לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה‪,‬‬
‫אבל הננו מוצאים את עצמיותה‪ ,‬גם אחרי הבקורת היותר חפשית‪ ,‬נקיה מכל מום‪ .‬כולך‬
‫יפה רעיתי ומום אין בך‪.‬‬
‫הרב קוק מסביר לנו בצורה מפורשת שאסור לנו להתעלם מהבעיות של החברים שלנו‪.‬‬
‫להיפך עלינו לשאוף ולתקנן ככל האפשר‪ .‬אבל מצד האהבה לחבר זה לא מוריד לנו‬
‫בכלל וההסתכלות צריכה להיות של “כולך יפה רעייתי” ודווקא כך באמת גם נצליח לתקן‬
‫את בעיותיו‪.‬‬
‫הוכח לחכם ויאהבך‬
‫בגמרא שהבאנו לעיל‪ ,‬אחרי שרבי יוחנן בן נורי מעיד כי פעמים רבות לקה רבי עקיבא על‬
‫ידו‪ ,‬הוא מוסיף משפט מוזר “וכל שכן שהוספתי בו אהבה”‪ .‬משפט זה מחדד לנו נקודה‬
‫חשובה ומשמעותית ביחסים ובתקשורת שיש לנו עם אנשים הסובבים אותנו‪ :‬הבסיס‬
‫לקשר וההסתכלות שלי על האחר מוכרח להיות אהבה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫כשאני אומר על עצמי שקשה לי לקום בבוקר‪ ,‬אף אחד לא חושב שאני מרגיש שאני לא‬
‫שווה בגלל זה‪ .‬אגב‪ ,‬אני גם לא אומר את זה לאנשים שלא מספיק אוהבים אותי‪ ,‬כי הם‬
‫לא מכירים את הדברים הטובים שיש בי ואז הקשר שלי איתם עלול להיפגע‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬אם מישהו שמאוד אוהב אותי יאמר לי משהו שאני צריך לתקן‪ ,‬אז ככל שאהבה‬
‫בינינו היא יותר גדולה‪ ,‬כך הוא יוכל לעזור לי יותר ולהגיד לי יותר דברים לתקן בלי לחשוש‬
‫שאני אפגע‪.‬‬
‫נכון שלכולנו יש בעיות ואין אף אחד מושלם‪ ,‬ולמרות זאת‪ ,‬אנחנו מעדיפים שלא לומר את‬
‫הבעיות שלנו בקול רם‪ ..‬זה לא סתם‪ ,‬אנחנו באמת מפחדים מה יגידו עלינו‪.‬‬
‫לחיות בכיף עם החסרונות‬
‫הכי חשוב זה לא להתרגש מבעיות‪ ,‬לא שלנו ולא של החברים שלנו‪ .‬מי שיודע לקחת‬
‫בקלות את עצמו ואת האדם הזה שיש לו בעיות‪ ,‬חי יותר ויותר טוב‪ .‬אם יש כמה חברים‪,‬‬
‫שיודעים לצחוק ביחד על הבעיות שלהם וליהנות מזה‪ ,‬זה עוד יותר טוב‪ .‬התנאי לכל זה‬
‫הוא שיש אמון ואהבה אמיתיים ביניהם‪.‬‬
‫חברה מתוקנת‬
‫פעם מי שהיה מדבר על אחרים בעקר דרך הפגמים שלהם‪ ,‬כך שהוא מבליט את עצמו‬
‫כשווה יותר‪ .‬ה’ הביא לו צרעת ובעל כורחו‪ ,‬הוא היה מחוץ למחנה כדי שלא יהרוס את‬
‫החברה‪ .‬היום‪ ,‬ב”ה‪ ,‬אין צרעת והקב”ה רוצה שנעבוד על עצמנו כדי לתקן‪...‬‬
‫לקראת הגאולה השלמה‪ ,‬חשוב שאצלנו בחבורות ננסה כבר עכשיו לחיות חיים מתוקנים‪.‬‬
‫דמיינו לעצמכם שאתם חיים בתוך חבורה שבה לא משנה מה שתעשה כולם תמיד יהיו‬
‫איתך וישתדלו שלא תיפגע בכלל או במינימום ההכרחי בשבילך‪ .‬כלומר לומר לך ביקורת‬
‫רק כשברור לגמרי שהמטרה לעשות אותך יותר טוב‪ .‬אתה תוכל לצמוח ולשמוח מאוד‬
‫והחבורה הזו תוכל‪ ,‬בעז”ה‪ ,‬להוביל המון מהלכים בעם ישראל‪ ,‬כי כל מי שיראה שיש‬
‫חבורה של אנשים‪ ,‬שחברים באמת בלי אינטרסים‪ ,‬ישר ירצה להיות חלק מהדבר הנפלא‬
‫הזה! בידינו הדבר‪ ...‬בכל פעם שבא לנו לצחוק על מישהו או להגיד לשון הרע על מישהו‬
‫נתאפק שניה‪ ,‬נחשוב איזה עולם נפלא אנחנו רוצים ליצור‪ ,‬איך כדאי עכשיו לנסות לתקן‬
‫ואיזה כיף יהיה שכולם יהיו בטוחים בכולם‪ .‬אפשר להתחיל בחבר אחד‪ ,‬שעליו אנחנו לא‬
‫יורדים ולא מספרים שום דבר רע‪ .‬אחר כך‪ ,‬להמשיך בחבורה מצומצמת שמחליטה יחד‬
‫להתנהג באופן הזה האחד כלפי השני‪ .‬משם להמשיך לכל הבית ספר ואח”כ לכל הישוב‪,‬‬
‫לכל האזור ולכל עם ישראל‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬כל העולם ירצה להידבק בעם ישראל‬
‫ובעז”ה נזכה בזכות זה לביאת משיח צדקנו‪...‬‬
‫יאללה הופכים את העולם!‬
‫סיפור‬
‫השגחה מעל לעננים‬
‫ר’ שלמה קרליבך טס פעמים רבות כדי לזמר ליהודים בכל רחבי העולם‪ ,‬והיה דמות‬
‫מוכרת בקרב צוותי האויר של חברות הטיסה הידועות‪ .‬באחת הטיסות‪ ,‬כשעה לאחר‬
‫‪7‬‬
‫ההמראה‪ ,‬קם ר’ שלמה ממקום מושבו וראה דיילת אחת ממלמלת בשפתיה ואוחזת בידה‬
‫סידור‪ .‬הוא התפלא מהמראה הבלתי שיגרתי והמתין לסיום תפילתה‪ .‬כאשר סיימה‪ ,‬אמר‪:‬‬
‫“אחות קדושה‪ .‬אני רואה שאת מתפללת מסידור‪ .‬האם את יהודיה?” הדיילת ענתה‪:‬‬
‫“אמנם הורי אינם יהודים‪ ,‬אבל נולדה בי איזו משיכה ליהדות‪ .‬למדתי כמה שנים אצל רב‬
‫יהודי אורתודוכסי‪ ,‬ולאחרונה התגיירתי כדת וכדין‪ ,‬ואני נוהגת‪ ,‬כפי שאתה רואה‪ ,‬באורח‬
‫חיים של תורה ומצוות על פי ההלכה”‪ .‬אחד הנוסעים קרא לדיילת‪ ,‬וכך שיחתם נקטעה‪.‬‬
‫ר’ שלמה חזר לשבת במקומו והתבונן בעננים שריחפו מתחת לכנפי המטוס‪ .‬כמה דקות‬
‫לאחר מכן ניגשה הדיילת לר’ שלמה ושאלה אותו‪“ :‬האם אתה רב? אולי תוכל לעזור לי‬
‫בבעיה דחופה?”‬
‫ר’ שלמה הנהן בראשו והטה את אזנו לדבריה‪“ .‬בזמן האחרון נקשרתי לבחור יהודי‪ ,‬אבל‬
‫הוריו מתנגדים מאוד לשידוך בגלל שאני גיורת ולא מרשים לו להתחתן אתי‪ ,‬ואפילו‬
‫מאיימים לנתק את הקשר בינינו‪ .‬אנחנו אוהבים מאוד אחד את השני‪ ,‬אבל הוא קשור‬
‫להוריו ואינו רוצה לצערם‪ .‬הוא שבור מכל המצב ואני חוששת שהוא עומד לנתק אתי‬
‫קשר‪ .‬רבי‪ ,‬האם תוכל לעזור לי?” “אשתדל”‪ ,‬אמר ר’ שלמה‪“ .‬תני לי את מספר הטלפון של‬
‫הוריו ואת שלך‪ ,‬ואנסה כמיטב כוחי לשכנע אותם שלא יתנגדו לחתונה”‪.‬‬
‫כאשר הגיע ר’ שלמה ליעדו‪ ,‬התקשר להורי הבחור ונתקל מצדם ביחס עוין ומנוכר‪.‬‬
‫ניסיונותיו של ר’ שלמה לגרום לאב לראות את הדברים באופן אחר עלו בתוהו‪ .‬ככל‬
‫שניסה לשכנעו‪ ,‬כך האב התרגז יותר‪ ,‬עד שצעק לבסוף‪“ :‬דע לך שאני ניצול שואה! ובגלל‬
‫מה שה’ עשה ליהודים באמצעות הגויים‪ ,‬אני שונא יהדות‪ ,‬אבל אם הבן שלי יתחתן עם גויה‬
‫לשעבר‪ ,‬אהרוג אותו!” ר’ שלמה הבין שאין טעם לדבר יותר‪ ,‬וסיים את השיחה הטלפונית‪.‬‬
‫הוא התקשר לדיילת כדי לספר לה על אי הצלחתו‪ .‬הדיילת לא ענתה ובמקומה ענה אביה‪.‬‬
‫ר’ שלמה שוחח עמו וסיפר לו על השתדלותו למען בתו‪ .‬האב כעס על ר’ שלמה בגלל‬
‫שהתערב וניסה לגשר בין הצדדים‪ .‬ר’ שלמה ניסה להצדיק את עצמו‪“ :‬הרי כתוב בגמרא‬
‫שהקדוש ברוך הוא מתעסק שליש מזמנו בשידוכים‪ ,‬ואני מנסה לעזור לו טיפ טיפה‪ ...‬אבל‬
‫מה שברור לי הוא שבתך והבחור אוהבים מאוד זה את זה‪ ,‬וחבל מאוד שלא יתחתנו”‪ .‬קולו‬
‫האכפתי של ר’ שלמה נגע ללבו של האב‪ .‬הוא החל לבכות ואמר בהתרגשות‪:‬‬
‫“אגלה לך סוד שלא גיליתי לאף אחד‪ ,‬והייתי בטוח שלא אגלה לעולם‪ .‬אני ואשתי נוצרים‪,‬‬
‫אבל לא אמיתיים‪ .‬שנינו בעצם יהודים ניצולי שואה‪ ,‬ובגלל מה שה’ עשה ליהודים‪ ,‬אנחנו‬
‫שונאים יהדות‪ .‬אנחנו מעמידים פני נוצרים‪ ,‬למרות שלא התנצרנו באופן רשמי‪ ,‬וגידלנו את‬
‫ילדינו כנוצרים לכל דבר‪ .‬הם לא יודעים את האמת‪”...‬‬
‫“אם כך”‪ ,‬אמר ר’ שלמה בהתלהבות‪“ ,‬בתך יהודיה מלידה ואין שום בעיה! אביו של הבחור‬
‫רוצה שכלתו תהיה ממוצא יהודי‪ ,‬וכעת התברר שהיא באמת כזאת! גלה לה את האמת‪,‬‬
‫והם יוכלו להתחתן”‪ .‬אביה של הדיילת התרצה‪ ,‬ור’ שלמה הצליח לשכנע את ההורים משני‬
‫הצדדים להיפגש ביניהם‪ .‬הפגישה נערכה במלון שבו התאכסן‪.‬‬
‫ברגע הפגישה‪ ,‬אחד האבות צעק‪“ :‬יענקל’ה!” והשני ענה לעומתו‪“ :‬הרשל’ה”!” הם נפלו זה‬
‫בזרועותיו של זה‪ .‬לאחר מכן הסבירו לנשותיהם הנדהמות שפעם‪ ,‬לפני שפרצה המלחמה‪,‬‬
‫למדו כחברותא בישיבתם‪ .‬כל אחד סיפר שהיה בטוח כי רעהו נספה בשואה‪ .‬זיכרונותיהם‬
‫עלו ופרצו‪ .‬הם נזכרו בילדותם האבודה ודיברו עליה בנוסטלגיה מהולה בכאב‪ .‬אחד מהם‬
‫אמר‪“ :‬זוכר איך חלמנו על העתיד כשהיינו בחורי ישיבה?! אמרנו אחד לשני שכאשר נגדל‬
‫ונתחתן ויהיו לנו ילדים בוגרים‪ ,‬נשיא אותם אחד לשני‪ .‬אנחנו שכחנו לגמרי‪ ,‬אבל ה’ לא‬
‫שכח‪”...‬‬
‫‪8‬‬
‫הצדיק שלנו השבוע‬
‫ר’ שלמה קרליבך‬
‫ •ר’ שלמה נולד למשפחה יקית לטאית באוסטריה‪.‬‬
‫ •למד בישיבות לטאיות ואפילו היה מהמייסדים של ישיבת ‘ליקווד’ (כיום הישיבה‬
‫הגדולה בעולם עם כ ‪ 6,300 -‬תלמידים)‪.‬‬
‫ •התקרב מאוד לחב”ד ובמיוחד לרבי הריי”ץ ואח”כ היה קרוב מאוד גם לרבי‪.‬‬
‫ •על עזיבתו את חב”ד אמר‪“ :‬הגיע הזמן שלי לעזוב את ליובאוויטש‪ ,‬אך הדבר הכי‬
‫קשה היה שלא הייתי בליקווד‪ ,‬לא הייתי בליובאוויטש‪ ,‬לא הייתי בשום מקום בעולם‪.‬‬
‫לוקח הרבה זמן לעמוד לבדך על הרגליים‪ ,‬בין שמים לארץ”‪.‬‬
‫ •אנשים ורבנים חשובים רבים שנאו אותו ממש והתנגדו לדרכו‪ ,‬הוא התייחס לכך ונהג‬
‫לומר בעת שסיפר סיפורים‪“ :‬הוא נהיה כל כך צדיק שאפילו הוא כבר לא מדבר איתי”‪.‬‬
‫ •כיום השירים והניגונים שלו נמצאים אצל כווווווווווווווווולם!!‬
‫‪9‬‬
‫לשמור על מח נקי‬
‫במדבר פרק ט”ו‬
‫ֹלא־תתּורּו‬
‫ל־מצְ וֹת יְ קֹוָ ק וַ ֲע ִׂש ֶיתם א ָֹתם וְ ָ‬
‫(לט) וְ ָהיָ ה לָ כֶ ם לְ צִ יצִ ת ְּור ִא ֶיתם אֹתֹו ּוזְ כַ ְר ֶּתם ֶאת־ּכָ ִ‬
‫ר־א ֶּתם זֹנִ ים ַא ֲח ֵר ֶיהם‪( :‬מ) לְ ַמ ַען ִּתזְ ּכְ רּו וַ ֲע ִׂש ֶיתם ֶאת־ּכָ ל־‬
‫ַא ֲח ֵרי לְ בַ בְ כֶ ם וְ ַא ֲח ֵרי ֵעינֵ יכֶ ם ֲא ֶׁש ַ‬
‫אֹלהיכֶ ם‪:‬‬
‫ִמצְ ו ָֹתי וִ ְהיִ ֶיתם ְקד ִֹׁשים לֵ ֵ‬
‫כל יום אנחנו אומרים את הפסוקים הללו ‪ 3‬פעמים‪ .‬אם אנחנו זוכים לשים לב למה שאנחנו‬
‫אומרים‪ ,‬הרי שמיד קופצת לנו השאלה‪ :‬מה הקשר בין זה שהאדם ישמור על העיניים והלב‬
‫שלו‪ ,‬לבין זה שהוא יזכור את כל מצוות ה’? לכאורה‪ ,‬יכול להיות בן אדם עם זיכרון טוב‬
‫שעושה את כל העברות‪...‬‬
‫והנה נראה מה כותב רבי נחמן על העניין הזה‪.‬‬
‫ליקוטי מוהר”ן תורה עב‬
‫כי יש כמה בחינות ביצה”ר‪ .‬כי יש בני אדם נמוכים מגושמים‪ ,‬שהיצה”ר שלהם הוא‬
‫ג”כ יצה”ר נמוך ומגושם‪ .‬והרוב‪ ,‬היצה”ר שלהם הם הדמים בעצמם‪ ,‬היינו הדם שבחלל‬
‫השמאלי‪ ,‬שהוא בתקפו‪ .‬ועיקר בלבולים שלהם‪ ,‬מעכירת ומבלבול הדמים‪ .‬ובאמת מי‬
‫שיש לו דעת צח כל שהוא‪ ,‬היצה”ר הזה‪ ,‬הוא אצלו שטות גדול ושגעון‪ ,‬ואין צריך שום‬
‫התגברות לנצח אותו‪ .‬ואפי’ מה שנחשב בעיני ההמון לנסיון גדול‪ ,‬כגון הנסיון של תאוות‬
‫ניאוף‪ ,‬הוא אצלו שטות‪ ,‬ולא נחשב לו לשום נסיון כלל (א)‪ .‬כי מי שיש לו שום דעת‪ ,‬ויודע‬
‫מעט מגדולת אדונינו הבורא ית”ש‪ ,‬כמה שכתוב (תהלים קל”ה) “כי אני ידעתי כי גדול ה’‬
‫ואדונינו מכל אלהים”‪ .‬וא”א להסביר זה‪ ,‬לא בכתב ולא בע”פ (ב)‪ ,‬כי גדולת הש”י הוא רק‬
‫לכל חד לפום מה דמשער בליבי’‪ ,‬כמ”ש בזוה”ק (וירא ק”ג ע”ב) “נודע בשערים בעלה”‪,‬‬
‫לכל חד לפום מה דמשער בליבי’‪ .‬ומי שזוכה לשער בלבו את גדולת הש”י‪ ,‬בודאי אצל זה‬
‫אינו נחשב שום דבר לנסיון‪ ,‬וא”צ שום התגברות על זה‪.‬‬
‫רבי נחמן אומר שמי שהשכל שלו עובד טוב‪ ,‬בכלל לא רוצה את התאוות הרגילות שאנשים‬
‫רוצים‪.‬‬
‫אבל איך אפשר לזכות למח טוב? גם על כך מדבר רבי נחמן‪.‬‬
‫ליקוטי מוהר”ן תורה סא‬
‫המוח‪ ,‬הוא לפי המזון‪ .‬וכשהגוף נקי‪ ,‬אזי המוח ברור‪ .‬ואזי יכול להוציא משפטי אמת‪,‬‬
‫הנהגות ישרות‪ .‬אבל כשנידון במותרות‪ ,‬על ידי פגם אמונת חכמים כנ”ל‪ .‬אזי עולים עשנים‬
‫סרוחים אל המוח‪ ,‬ומערבבים ומבלבלין דעתו‪ .‬ואזי אינו יכול להוציא משפטי אמת‪ ,‬ואזי‬
‫יוצא משפט מעוקל‪.‬‬
‫רבי נחמן מסביר שכשאנחנו מכניסים דברים לא טובים לגוף שלנו‪ ,‬זה מבלבל את כל‬
‫המח ואז אנחנו לא יכולים לחשוב שום דבר בצורה הגיונית‪ ,‬כמו שכתוב בספר דברים‬
‫“ּכִ י ַהּׁש ַֹחד יְ ַעּוֵר ֵעינֵ י ֲחכָ ִמים”‪ .‬כמו שכולנו מרגישים לפעמים‪ ,‬שבזמן שאנחנו מאוד רוצים‬
‫משהו קשה לנו לחשוב בצורה הגיונית‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫וכתוב בגמרא סוטה ג’ עמוד א’‪:‬‬
‫“ריש לקיש אמר‪ :‬אין אדם עובר עבירה אא”כ נכנס בו רוח שטות‪ ,‬שנא’‪ :‬איש איש כי‬
‫תשטה אשתו‪ ,‬תׁשטה כתיב”‬
‫ומיד כשאנחנו חומדים איזה משהו אסור‪ ,‬נכנס בנו רוח שטות שמשגעת לנו את המח‪.‬‬
‫כפי שרבי נחמן כותב פה‪ ,‬כל מי שיש לו קצת שכל מבין שכל העברות זה שטויות גמורות‪.‬‬
‫רק שהבעיה שלנו זה שאנחנו מסתכלים בעיניים על דברים שמשגעים לנו את המח‪ .‬אז‬
‫מה עושים?‬
‫תכלס כל אחד יודע בעצמו על עצמו‪ ,‬אילו דברים הוא רואה שגורמים לו לשיגעון‪ .‬ובאמת‬
‫כל מי שמרחם על עצמו ורוצה להישאר עם שכל ישר ולא משוחד‪ ,‬כדאי שיזהר מאוד לא‬
‫להסתכל בדברים שמשגעים לו את המח‪.‬‬
‫אף אחד לא יותר חזק מהיצר הרע‬
‫נביא סיפור על גדולי הצדיקים שכמעט נכשלו ח”ו בעבירה‪:‬‬
‫תלמוד בבלי מסכת קידושין דף פ”א עמוד א’‬
‫הנך שבוייתא דאתאי לנהרדעא‪ ,‬אסקינהו לבי רב עמרם חסידא‪ ,‬אשקולו דרגא מקמייהו‪,‬‬
‫בהדי דקא חלפה חדא מנייהו נפל נהורא באיפומא‪ ,‬שקליה רב עמרם לדרגא דלא הוו יכלין‬
‫בי עשרה למדלייא‪ ,‬דלייא לחודיה‪ .‬סליק ואזיל‪ ,‬כי מטא לפלגא דרגא איפשח‪ ,‬רמא קלא‪:‬‬
‫נורא בי עמרם! אתו רבנן‪ ,‬אמרו ליה‪ :‬כסיפתינן! אמר להו‪ :‬מוטב תיכספו בי עמרם בעלמא‬
‫הדין‪ ,‬ולא תיכספו מיניה לעלמא דאתי‪ .‬אשבעיה דינפק מיניה‪ ,‬נפק מיניה כי עמודא דנורא‪,‬‬
‫אמר ליה‪ :‬חזי‪ ,‬דאת נורא ואנא בישרא‪ ,‬ואנא עדיפנא מינך‪ .‬רבי מאיר הוה מתלוצץ בעוברי‬
‫עבירה‪ ,‬יומא חד אידמי ליה שטן כאיתתא בהך גיסא דנהרא‪ ,‬לא הוה מברא‪ ,‬נקט מצרא‬
‫וקא עבר‪ .‬כי מטא פלגא מצרא שבקיה‪ ,‬אמר‪ :‬אי לאו דקא מכרזי ברקיעא הזהרו בר’ מאיר‬
‫ותורתו‪ ,‬שויתיה לדמך תרתי מעי‪ .‬ר’ עקיבא הוה מתלוצץ בעוברי עבירה‪ ,‬יומא חד אידמי‬
‫ליה שטן כאיתתא בריש דיקלא‪ ,‬נקטיה לדיקלא וקסליק ואזיל‪ .‬כי מטא לפלגיה דדיקלא‬
‫שבקיה‪ ,‬אמר‪ :‬אי לאו דמכרזי ברקיעא הזהרו ברבי עקיבא ותורתו‪ ,‬שויתיה לדמך תרתי‬
‫מעי‪.‬‬
‫אסור לנו להקל ראש באיום הזה‪ .‬אם כאילו אצל צדיקים כך‪ ,‬אז אצלנו על אחת כמה‬
‫וכמה! אנחנו צריכים להיזהר ולשמור על עצמינו להיות לפחות קצת נורמליים‪ ,‬לשמור‬
‫שלא נשתגע ח”ו‪...‬‬
‫תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף ט”ז עמוד א’‬
‫אמר רב‪ :‬עפרא לפומיה דאיוב‪ ,‬כלום יש עבד שמוכיח את רבו? (איוב טען לה’ שלא מגיע‬
‫לו עונשים כי הוא אפילו לא הסתכל על פנויה) ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה‬
‫ אמר רבא‪ :‬עפרא לפומיה דאיוב‪ ,‬איהו באחרניתא‪ ,‬אברהם אפילו בדידיה לא איסתכל‪.‬‬‫דכתיב‪ :‬הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את‪ ,‬מכלל דמעיקרא לא הוה ידע לה‪.‬‬
‫למדריך‪ :‬כדאי להרחיב הרבה בנקודות הבאות‪ :‬א‪ .‬אנחנו אחראיים על עצמינו‪ ,‬ב‪ .‬לא להיות‬
‫משוגעים לכיוון ההפוך‪ .‬ניתן לדבר קצת על‪ .1 :‬יוסף הצדיק שאמר “לא”‪ .2 ,‬הנסיון הוא‬
‫בשמירת העיניים ובדברים הקטנים‪ .3 ,‬להרחיב ולהדגיש‪ ,‬שבאופן הזה נהיה עם שכל טוב‪,‬‬
‫בריא וכייפי ולא מבולבלים‪ .‬אשריך לגמרי!‬
‫‪11‬‬
‫סיפור‬
‫אהבת שלמה‬
‫הרב הבר ייסד וניהל את ‘מרכז התורה של באפלו’ במדינת ניו‪-‬יורק‪ ,‬ארגון לקירוב רחוקים‪.‬‬
‫לקראת ל”ג בעומר החליט לארגן אירוע שבו יופיע זמר הפולק היהודי הנודע‪ ,‬משה יס‪.‬‬
‫יום לפני ההופעה התקשר הזמר לרב והודיע כי שבר את רגלו ולכן לא יוכל להגיע‪.‬‬
‫אכזבה ומבוכה מילאו את הרב הבר‪ .‬הם כבר פרסמו את ההופעה ולא הייתה שום אפשרות‬
‫להודיע לכולם כי בוטלה‪ .‬באפלו מהווה אבן שואבת יהודית חשובה ליהודים המתגוררים‬
‫בסביבותיה‪ .‬רבים תכננו לנסוע כברת דרך ארוכה על מנת להגיע להופעה‪ ,‬כך שהביטול‬
‫לא בא בחשבון‪ .‬האפשרות היחידה הייתה למצוא זמר מחליף‪.‬‬
‫הרב לא ידע את מי יוכל להשיג מהיום למחר‪ .‬ל”ג בעומר הוא תאריך מבוקש וכל הבדרנים‬
‫היהודים בודאי תפוסים זה מכבר‪ .‬הרב התייעץ עם כמה מעמיתיו בהנהלה וכולם הציעו‬
‫שינסה להזמין את ר’ שלמה קרליבך‪.‬‬
‫“שלמה קרליבך?!”‪ ,‬נדהם הרב‪“ ,‬זמר במעמדו בוודאי תפוס כמה חודשים רבים מראש!”‬
‫“לא מזיק לנסות”‪ ,‬דחקו עמיתיו‪“ ,‬אף פעם אי אפשר לדעת”‪.‬‬
‫לפני שהרב יצר קשר עם אמרגנו של ר’ שלמה בניו‪-‬יורק‪ ,‬התקשר לרבו‪ ,‬הרב שיינברגר‬
‫בישראל כדי לקבל ממנו היתר להופעה‪ .‬ארגונו הוא ארגון חרדי‪ ,‬ובקרב המחנה היו כאלה‬
‫שהתנגדו לקרבה היתרה שר’ שלמה נהג בנוכחים בהופעותיו‪ ,‬גברים ונשים כאחד‪.‬‬
‫להפתעתו הרב שיינברגר ענה‪:‬‬
‫“נו‪ ,‬נו‪ ,‬שלמה קרליבך‪ ...‬הוא טוב מאוד‪ .‬למה לא?!”‬
‫הרב הבר התאפק מלפרוץ בצחוק‪ .‬הנה ביקש לשמוע חוות דעת הלכתית ובמקומה קיבל‬
‫חוות דעת מוזיקלית‪ ...‬כאשר הבהיר הרב את הבעיה‪ ,‬ענה הרב שיינברגר‪:‬‬
‫“קרליבך? אני מכירו מעט‪ ,‬אבל יודע שיש לו יכולת אדירה בקירוב רחוקים וסייעתא‬
‫דשמיא מופלאה‪ .‬ודאי שאפשר להזמינו‪ ,‬אך בקש ממנו בעדינות שיימנע מהפגנות החיבה‬
‫החמימות הרגילות שלו”‪.‬‬
‫הרב התקשר לניו‪-‬יורק‪ .‬מזכירתו של ר’ שלמה ענתה שהוא מחוץ לעיר‪ ,‬אך היא תנסה‬
‫להודיע לו על פניית הרב‪ .‬עשר דקות לאחר מכן צלצל הטלפון וקול עליז נשמע‪:‬‬
‫“הרב הבר הקדוש‪ .‬זה אתה?”‬
‫הרב הבר תיאר לר’ שלמה את הבעיה שנקלע אליה‪ .‬לאחר שתיקה קלה קרא ר’ שלמה‪:‬‬
‫“זה ממש נס לא יאמן בזכות ל”ג בעומר‪ ,‬היום הקדוש ביותר בשנה!”‬
‫“אני שוהה כעת בנאשוויל כדי לערוך הופעה בל”ג בעומר”‪ ,‬הסביר ר’ שלמה‪“ ,‬אבל לרב‬
‫ולחזן הייתה מחלוקת מי מהם יציג אותי ולכן התבטלה ההופעה‪ ...‬שיחת הטלפון שלך היא‬
‫ממש השגחה פרטית”‪.‬‬
‫הרב צהל והחל לדון עם ר’ שלמה בפרטי ההופעה‪ .‬לבסוף שאל ר’ שלמה בביישנות מה‪:‬‬
‫“ומה בקשר לפרנסה?”‬
‫‪12‬‬
‫“ובכן”‪ ,‬ענה הרב בעצבנות קלה‪“ ,‬אני נבוך להציע לאדם במעמדך סכום כזה‪ ,‬אבל הארגון‬
‫שלי הקציב ‪ 500‬דולר עבור משה יס”‪.‬‬
‫ר’ שלמה נאנח ואמר‪:‬‬
‫“אוי‪ ,‬חבר יקר‪ ,‬אני מקבל בדרך כלל אלפיים על הופעה‪”...‬‬
‫“אני יודע”‪ ,‬אמר הרב בחשש‪“ ,‬אבל זה התקציב שאושר”‪ .‬לאחר שר’ שלמה שתק המשיך‬
‫הרב‪:‬‬
‫“אני זקוק לך נואשות ומוכן לוותר על כל רווחי האירוע‪ .‬מה דעתך שכל ההכנסות מעבר‬
‫לכיסוי ההוצאות יהיו שלך?”‬
‫ר’ שלמה הסכים‪.‬‬
‫הרב הבר החל לפרסם את ההופעה של ר’ שלמה‪ .‬לא היה צריך להתאמץ‪ .‬כל הקהילה‬
‫רגשה לשמע הבשורה‪ .‬ביום שלמחרת התמלא אולם ההופעות המאולתר מפה לפה‪ .‬ר’‬
‫שלמה עמד על שולחן ואמר לקהל הצפוף בפנים זורחות‪:‬‬
‫“חבר’ה‪ .‬זה כל כך מתוק להיות פה‪ .‬אני רוצה לומר לכם שהדברים הכי יפים בחיים הם‬
‫הדברים הלא מתוכננים!”‬
‫ההופעה הייתה נפלאה ורבים התקרבו ליהדות בזכותה‪ .‬הרווחים הסתכמו ב‪ 2,700-‬דולר‪.‬‬
‫בסיום ההופעה בא הרב הבר לר’ שלמה ומסר לו את הכסף‪ .‬ר’ שלמה עטף אותו בחיבוק‬
‫ענק‪ ,‬נישקו ואמר בנימת שחוק‪:‬‬
‫“אוה‪ ,‬תודה רבה‪ ,‬הרב הבר‪ ,‬אינך יודע כמה אני זקוק לזה‪ .‬אני קצת בבעיות עכשיו‪”...‬‬
‫אז ניגש לר’ שלמה חב”דניק צעיר שהמתין בסבלנות וביקש ממנו ברכה לשלום בית‪.‬‬
‫“ברכה לשלום בית!”‪ ,‬קרא ר’ שלמה בצער‪“ .‬חבר מתוק שלי‪ .‬מה המצב? נעבעך‪ ,‬מה‬
‫קורה בחיים שלך שאתה זקוק לברכה כזאת?”‬
‫“כשנישאנו לפני כמה שנים”‪ ,‬סיפר הצעיר‪“ ,‬לא שמרנו תורה ומצוות‪ .‬הייתה לי משרה‬
‫מצוינת ויציבה והרווחתי משכורת יפה‪ .‬הנישואין שלנו היו נהדרים‪ .‬לפני כשנה נעשינו בעלי‬
‫תשובה ואז החלו הצרות‪ .‬בגלל שהתחלתי לשמור שבת איבדתי משרה אחרי משרה‪.‬‬
‫בניו‪-‬יורק עוד יכול יהודי דתי לעבוד במקצוע‪ ,‬אבל בבאפלו זה ממש בלתי אפשרי‪ .‬כעת‬
‫איבדתי את משרתי האחרונה וזה משפיע מאוד לרעה על הזוגיות שלי‪ .‬אני חסר כל כרגע‪.‬‬
‫לכן ביקשתי ממך ברכה לשלום בית”‪.‬‬
‫מבלי להניד עפעף הכניס ר’ שלמה את ידו לכיסו‪ ,‬שלף את כל צרור השטרות שקיבל‬
‫לפני רגע והגיש לחב”דניק הצעיר בתוספת חיבוק ונשיקה‪.‬‬
‫עפ”י הספר “הרבי מקרן הרחוב”‬
‫‪13‬‬
‫הצדיק שלנו השבוע‬
‫ר’ מאיר מארים‬
‫נפטר ב‪ -‬י’ חשון‪.‬‬
‫יש צדיק גדול מאד‪ ,‬מחסידי סלונים‪ ,‬ומסופר עליו בספרי הסיפורים של סלונים‪.‬‬
‫ישנם כמה ספרים מאד יפים וחשובים על כל הצדיקים של חסידות סלונים‪“ :‬הוי’ אוהב‬
‫צדיקים”‪ .‬כאן המקום לציין ולהזכיר שוב כי החסידות הזו הכי מקיימת את כל מה שאנחנו‬
‫מדברים עליו‪ ,‬היא מנסה לחנך את התלמידים‪ ,‬בפרט את הילדים – “הוי’ אוהב צדיקים”‪.‬‬
‫יש להם את הרבי שלהם‪ ,‬ויש אליו התקשרות עצומה כמו בכל חסידות – כמו בחב”ד או‬
‫בברסלב – ויחד עם זה ישנה התעניינות ואהבה ואפילו נסיעה לכל הצדיקים‪ .‬התופעה‬
‫הזו היא רק בסלונים‪ .‬יתכן שיש לכך קשר לעובדה‪ ,‬שבחסידות סלונים אין קפידא שהרבי‬
‫הבא חייב להיות בנו של הרבי הקודם – אלא מי שהוא נמצא ראוי לענין‪ ,‬מי שהכי ראוי‬
‫להיות רבי‪ ,‬הוא הרבי הבא‪.‬‬
‫ר’ מאיר מארים ניכר בפקחותו ובגדלותו כבר מילדותו‪ .‬בגיל ‪ 15‬היה בקי בתלמוד בבלי‬
‫ופוסקים והחל לכהן כרב קהילת מייצ’ט‪ .‬לאחר שנודעה גדלותו‪ ,‬נענה להפצרות לכהן‬
‫כרב בקהילות שונות‪ :‬ווישנובה‪ ,‬יקובושטאדט‪ ,‬שווינצין ולבסוף הגיע לקוברין‪.‬‬
‫מרוב דביקותו בעת התפילה הוא היה מתעלף‪ .‬והיה שונא את הגאוותנות ונודע בצניעותו‪.‬‬
‫פעל ישועות ורבים הגיעו אליו לבקש שיתפלל עליהם‪.‬‬
‫בשנת ה’תרל”ג נצטווה להעיד עדות שקר לטובת יהודי‪ .‬לאחר שהתפלל והתחנן לה’‬
‫שיקרב את קיצו‪ ,‬על מנת שלא יוציא דבר שקר מפיו‪ ,‬השיב את נשמתו ליוצרה‪.‬‬
‫פעם אחת נכנס אחד מחשובי הקהילה של קאברין שהיה מתנגד ורצה לראות מה הרב –‬
‫שהוא חסיד – עושה בערב יום כיפור‪ .‬המתנגד מצא את הרב שמח מאד‪( .‬לא כתוב שהרב‬
‫לקח משקה – יכול להיות שכן‪ ,‬כמו שנהוג בעוד מקומות – אבל הוא מצא אותו מאד שמח)‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫המתנגד תמה עליו – ערב יום כיפור‪ ,‬היום הכי רציני בשנה‪ ,‬יש דין – ולשמחה מה זו עושה?!‬
‫כך הוא שאל‪ .‬ענה לו הרב‪ :‬אמשול לך משל‪ .‬היה היה מלך גדול‪ .‬יום בהיר אחד המלך‬
‫הוציא כרוז בכל המדינה שלו‪ .‬בכרוז היה כתוב שמחר הוא הולך למחול לכל הפשעים של‬
‫כל הפושעים במדינה שלו‪ .‬כזה דבר הוא חידוש נפלא‪ .‬כשכולם שומעים את הכרוז – מי‬
‫הכי שמח? הכי שמחים הם הפושעים‪ ,‬והכי‪-‬הכי שמח הוא הפושע הכי גדול‪ ,‬ודי למבין‪...‬‬
‫‪15‬‬
‫ה’ מעניין אותי‬
‫מה מעסיק את הראש שלנו?‬
‫תמיד יש לנו בראש דברים מעניינים יותר ומעניינים פחות‪ .‬העסק עובד כך שהדברים‬
‫היותר מעניינים‪ ,‬תופסים יותר מקום בראש‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬לכל דבר ולו הקטן ביותר‪ ,‬שמונח‬
‫בראש שלנו‪ ,‬יש משמעות‪ .‬לדוגמה‪ :‬אנחנו יודעים שאם מישהו נופל ממקום גבוה זה לא‬
‫נעים במיוחד‪ ,‬אבל זה לא מעניין אותנו אף פעם‪ ,‬חוץ ממתי שאנחנו נמצאים במקום גבוה‪.‬‬
‫יש אנשים שמאוד מעניין אותם להרוויח כסף או להיות חברים של מישהו וזה תופס להם‬
‫את המחשבה כל היום‪ .‬הצדיקים מאוד מתעניינים בה’ ובקשר איתו‪ ,‬לכן המחשבה שלהם‬
‫תפוסה בזה כל הזמן‪.‬‬
‫כמו שנראה בגמרא זוהי סגולה טובה מאוד לעבודת ה’‪.‬‬
‫תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ס”ג עמוד א’‬
‫דרש בר קפרא‪ :‬איזוהי פרשה קטנה שכל גופי תורה תלוין בה ‪ -‬בכל דרכיך דעהו והוא‬
‫יישר ארחתיך‪ .‬אמר רבא‪ :‬אפילו לדבר עבירה‪ .‬ואמר רב פפא היינו דאמרי אינשי גנבא‬
‫אפום מחתרתא רחמנא קרי‪.‬‬
‫כל זמן שהאדם חושב על ה’ וה’ נמצא בראש שלו‪ ,‬מצבו טוב מאד‪ .‬אפילו מי שכבר‬
‫התבלבל וסטה מדרך הישר‪ ,‬אך עוד מחזיק את החיבור לד’‪ ,‬בעז”ה‪ ,‬עוד ישוב בתשובה‬
‫כמו שמסביר הרב קוק להלן‪.‬‬
‫עין איה רפ”ב [על הגמרא הנ”ל]‬
‫אר”פ היינו דאמרי אינשי גנבא אפום מחתרתא רחמנא קרי‪ .‬הפעולה שיראת ד’ פועלת‬
‫להציל את האדם מרעות מוסריות היא כ”כ איתנה וגדולה שאפי’ מי שהושחת כ”כ עד‬
‫שגם המצות השכליות אינם אצלו כלום‪ ,‬וירד למדה היותר תחתונה להיות גנב הבא‬
‫במחתרת‪ ,‬מ”מ יש לו תועלת בקריאת שם ד’‪ .‬שסוף כל סוף תפעול עליו גם דעת ד’‬
‫הקלושה והכהה שלו שתשיבהו לדרך ישרה‪ ,‬והגנב הקורא בשם ד’ יש לו תקוה לשוב‬
‫ולחיות חיי משרים‪ ,‬יותר מהגנב שכבר עקר נפשו מעול מלכות שמים‪ ,‬שכבה הזיק האחרון‬
‫שבנפשו‪ ,‬והוא בכלל הרשעים האובדים דרך‪ .‬והנה הדברים הללו שאנו רואים מהטובה‬
‫המוסרית האנושית הבאה לרגלי דעת ד’‪ ,‬יוכיחו אותנו כי כך היא המדה המוטבעת שנוצר‬
‫עליה האדם‪ ,‬שתהי’ נפשו יודעת את ד’‪ ,‬ע”כ אין התועלת הבא ממנה מסתלקת מן האדם‬
‫לעולם‪ .‬כי הדבר המוטבע בהתכלית הכללית לא יסור מכל נברא בשינוי מקריו ברוב‪ ,‬כי‬
‫קשה מאד לשנות הצורה הטבעית מתכונתה‪.‬‬
‫והנה רבי נחמן מוסיף פן נוסף בתועלת הגדולה לחשוב על ה’‪.‬‬
‫ליקוטי מוהר”ן תורה נד‬
‫ובחי’ זו‪ ,‬לזכור תמיד בעולם הבא‪ ,‬דהיינו לאדבקא מחשבתי’ בעלמא דאתי‪ ,‬הוא בכלליות‬
‫ובפרטיות‪ .‬בכלליות‪ ,‬כך ראוי להיות מנהג יראי ה’‪ ,‬תיכף בבוקר בהקיצו‪ ,‬קודם שיתחיל‬
‫שום דבר‪ ,‬יזכור מיד בעלמא דאתי‪ .‬ואח”כ יעשה זאת בפרטיות‪ ,‬כי כל העולם הזה‪ ,‬הוא‬
‫התלבשות מדריגות התחתונות של הקדושה‪ .....‬וכל יום יש בו מחשבה דיבור ומעשה‪,‬‬
‫‪16‬‬
‫והקב”ה מצמצם אלקותו מאין סוף עד אין תכלית‪ .‬עד נקודת המרכז של עולם הגשמי‬
‫שעומד עליו‪ ,‬ומזמין לו לכל אדם מחשבה דיבור ומעשה‪ ,‬לפי היום ולפי האדם ולפי‬
‫המקום‪ .‬ומלביש לו בזאת המחשבה דיבור ומעשה שמזמין לו‪ ,‬רמזים כדי לקרבו לעבודתו‪.‬‬
‫בכן צריך להעמיק מחשבתו בזה‪ ,‬ולהגדיל בינתו‪ ,‬ולהבין מהו הרמיזות בפרטיות‪ ,‬שמלובש‬
‫בזאת המחשבה דיבור ומעשה של זה היום‪ ,‬שהזמין לו השי”ת‪ .‬הן מלאכה או מו”מ‪ ,‬וכל‬
‫מה שמזמין לו הש”י בכל יום‪ ,‬צריך להעמיק ולהגדיל מחשבתו בזה‪ ,‬כדי להבין רמיזותיו‬
‫של הש”י‪ :‬אך ההגדלות השכל בזה‪ ,‬צריך להיות במדה‪ ,‬שלא יצא מגבול הקדושה‪ .‬רק לפי‬
‫שכל אנושי שלו‪ ,‬כן יגדיל המחשבה בזה‪ .‬וכן לא יסתכל בזה למעלה ממדריגתו‪...‬‬
‫איך אפשר לשלוט במחשבות? אני לא מרגיש שה’ מעניין אותי‬
‫מה אנחנו יכולים לשלוט במחשבות? הרי אם נחשוב על משהו וננסה להדחיק את זה ולא‬
‫לחשוב עליו‪ ,‬יווצר מצב שבו רק נחשוב על הדבר המודחק יותר חזק! אם ננסה לחשוב‬
‫על משהו שלא מעניין אותנו‪ ,‬אז לא נצליח להתרכז בו באמת‪ ,‬כמו בתפילה למשל ‪...J‬‬
‫פעם אחת ר’ לוי יצחק מברדיטשב סיים את התפילה ובמאור פנים פנה לכמה בעלי‬
‫בתים מאחוריו‪ “ :‬אוהו שולם עלייכם! ברוכים הבאים! אתה חזרת עכשיו מהיריד בוילנא‪,‬‬
‫אתה מטיול בפראג והשלישי בכלל היה בירושלים ופתאום נחתתם פה כולם ביחד‪ .‬איך‬
‫אפשר ב ‪ 18 -‬כזה קצר לטייל כ”כ הרבה?!”‪ .‬בקיצור מוכר לכולנו‪ .‬היות ואנחנו יודעים‬
‫שאנחנו צריכים להתעניין באמת בה’ וככה יהיה לנו הכי טוב‪ ,‬כדאי לנו להתבונן איך זה‬
‫יהיה פתאום משהו מעניין‪...‬‬
‫נקודת מוצא שחשוב לזכור היא‪ :‬בעולם הזה באנו גם לעבוד‪ .‬בשביל ליצור עניין‪ ,‬כדאי‬
‫שנתבונן בדברים שאנחנו כבר יודעים כמו שכותב אדמו”ר הזקן בספר ה’תניא’‪.‬‬
‫תניא ליקוטי אמרים פרק ג‬
‫כי השכל שבנפש המשכלת כשמתבונן ומעמיק מאד בגדולת ה’ איך הוא ממלא כל עלמין‬
‫וסובב כל עלמין וכולא קמיה כלא חשיב נולדה ונתעוררה מדת יראת הרוממות במוחו‬
‫ומחשבתו לירא ולהתבושש מגדולתו ית’ שאין לה סוף ותכלית ופחד ה’ בלבו ושוב‬
‫יתלהב לבו באהבה עזה כרשפי אש בחשיקה וחפיצה ותשוקה ונפש שוקקה לגדולת אין‬
‫סוף ב”ה והיא כלות הנפש כדכתיב נכספה וגם כלתה נפשי וגו’ וכתיב צמאה נפשי לאלהים‬
‫וגו’ וכתיב צמאה לך נפשי וגו’‬
‫כוונת הדברים היא‪ :‬ככל שנחשוב יותר ונראה כמה הדברים שה’ ברא כמו השמש‬
‫ומערכות השמיים או אפילו תא בגוף שלנו‪ ,‬גדולים מופלאים חכמים ולא נתפסים‪ ,‬וזה‬
‫יוליד לנו רגשות ורשמים בלב ש”יתפסו” אותנו וכך זה באמת יעניין ויעסיק אותנו יותר‪.‬‬
‫אפשר בהשראת המקור מרבי נחמן שראינו קודם לחשוב על אלפי הטילים שהערבים‬
‫יורים עלינו ובנס הם לא גורמים לנפגעים‪ .‬אפשר להתבונן בגוף האדם‪ ,‬שהוא המכונה‬
‫הכי מטורפת בעולם ואין עדיין שום מדען שהצליח לייצר אפילו נמלה‪ ...‬ישנם עוד אין סוף‬
‫דברים שאפשר להתבונן דרכם על גדלות ה’‪ .‬הדבר הכי חשוב הוא להשקיע בזה זמן‪.‬‬
‫מי שרוצה יכול לפתוח את ‘שער היחוד והאמונה’ בספר התניא‪ ,‬זה יכול להועיל מאוד‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫סיפור וצדיק‬
‫הרב מאיר דוד כהנא הי”ד‬
‫הרב כהנא נולד בארה”ב וכבר בגיל צעיר מאוד הקים את ‘הליגה להגנה יהודית’‪ ,‬ששמרה‬
‫על היהודים מאלימות בשכונות מפחידות בניו יורק‪.‬‬
‫הרב כהנא אמר די ליהודי הגלותי‪ ,‬די ליהודי שמפחד‪ ,‬די ליהודי שמוריד את הראש ודי‬
‫להתחנף לגויים‪“ ,‬הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב”‪.‬‬
‫בזמן מסך הברזל‪ ,‬כשהשלטון הקומוניסטי התעלל ביהודים ברוסיה ולא נתן להם לצאת‬
‫או להיות יהודים כשרים‪ ,‬הרב כהנא מירר את החיים לרוסים באמריקה ובכל רחבי העולם‪,‬‬
‫דבר שעורר את המנהיגות הממוסדת לפעול ובסיעתא דשמיא גדולה היהודים שוחררו‬
‫בסופו של דבר‪.‬‬
‫קצת אחרי שעלה לארץ‪ ,‬השלטונות כאן סימנו אותו מטרה בעיקר בגלל היחס שלו‬
‫לערבים‪ .‬הוא השווה את הערבים למחלת הסרטן הנוראה‪ ,‬שאם לא מטפלים בה בזמן‬
‫היא מפתחת גרורות וקשה מאוד לטפל בה‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוא טבע את הסיסמא “אין ערבים אין‬
‫פיגועים”‪ .‬לאחר מספר שנים בהם היה חבר כנסת וקיבל בסקרים כ ‪ 10 -‬מנדטים‪ ,‬פסלו‬
‫את הרשימה שלו והכריזו עליה כעל ארגון טרור‪.‬‬
‫רבנים רבים מכל הזרמים יצאו נגדו‪ ,‬אולם מסופר שהגיע פעם אחת לבקר את הרב‬
‫צבי יהודה קוק‪ ,‬שהיה מהמנהיגים הכי בולטים של הציונות הדתית וראש ישיבת מרכז‬
‫הרב‪ ,‬הרצי”ה קם לכבודו וקרא גיבור‪ ,‬גיבור‪ ,‬ולא נחה דעתו עד שביקש לנסוע יחד איתו‬
‫ולהצטלם ברחבת הכותל (התמונה מובאת להלן)‪.‬‬
‫בח”י חשון תשנ”א נשא הרב דברים בפני קהל יהודי רב‪ ,‬שהתכנס במלון “מריוט” שבניו‪-‬‬
‫יורק‪ .‬לפתע‪ ,‬התקרב אל הרב ערבי ארור ובידו אקדח‪ .‬הוא ירה ברב שתי יריות‪ ,‬שאחת מהן‬
‫‪18‬‬
‫פגעה בצווארו‪ .‬הרב נפל מתבוסס בדמו‪ ,‬בעוד נשמתו פורחת ועולה‪ ,‬מלמל הרב “שמע‬
‫ישראל ה’ אלוקינו ה’ אחד!” וקיבל עליו עול מלכות שמים‪.‬‬
‫בשכבך ובקומך‬
‫באותם ימים‪ ,‬ישנו במקלט בימית ובבוקר‪ ,‬היינו מתפללים תפילת “שחרית” יחד עם הרב‬
‫בכל בוקר‪ .‬בקומנו משנתינו‪ ,‬השכם בבוקר‪ ,‬היינו רואים את הרב כשהוא ניעור ולומד תורה‪.‬‬
‫שאלנו אותו‪“ :‬מדוע הרב משכים לקום כה מוקדם בבוקר?” וכך ענה לנו‪“ :‬קראתי פעם‬
‫כתבה ב”טיים” על שייח’ אחד‪ ,‬שהיה משכים לקום בבוקר כדי ללמוד בספר “קוראן”‪.‬‬
‫אמרתי לעצמי‪ :‬אם בשביל תורת שקר אפשר לקום‪ ,‬אזי בשביל תורת אמת‪ ,‬על אחת כמה‬
‫וכמה! מאז קיבלתי על עצמי להתעורר ולקום לפנות בוקר וללמוד תורה”‪.‬‬
‫ללא חת‬
‫בשנה האחרונה נלוויתי אליו בנסיעתו לאזכרה לחייל משה תמם הי”ד‪ .‬בהלוויתו של משה‬
‫תמם‪ ,‬שנערכה ארבע שנים קודם לכן‪ ,‬היה הרב‪ ,‬הח”כ היחידי שנכח‪ .‬ושום שר או נציג של‬
‫ממשלת ישראל לא נכח בהלוויה‪ .‬בעצם‪ ,‬זהו אחד הדברים הייחודיים לו ‪“ -‬במקום שאין‬
‫אנשים השתדל להיות איש”‪ .‬מידי שנה הוא הקפיד ללכת לאזכרות‪ ,‬הנערכות ליהודים‪,‬‬
‫שנרצחו ע”י פורעים ערביים‪.‬‬
‫הרב לא ידע פחד מהו‪ .‬הוא פחד רק מהקב”ה‪ .‬בתשעה באב‪ ,‬כמנהגנו מידי שנה לקרוא‬
‫את מגילת “איכה” ב”שער השלשלת” ‪ -‬אחד משערי הר הבית ‪ -‬הגענו למקום וחכינו לרב‬
‫שיגיע לקריאת המגילה‪ .‬לפתע הרב הגיע לבדו בלי פחד‪ .‬בתום התפילה‪ ,‬רצינו ללוותו‬
‫ל”שער שכם” שם החנה את רכבו‪ ,‬אך הוא אמר לנו שאין צורך בכך‪“ ,‬כמו שהגעתי לבד‬
‫כך גם אחזור לבד”‪ .‬מאחר ואנשי מג”ב פחדו שהרב יחזור בגפו‪ ,‬הם הצמידו לו שמירה‬
‫וכך גם אנחנו ליווינו את הרב ל”שער שכם”‪.‬‬
‫לא תלין שכר שכיר‬
‫יום אחד אמר לי הרב כהנא‪“ :‬בא עמי למשרד”‪ .‬אנחנו מגיעים למשרד והרב מבקשני‬
‫לקרוא לגזבר‪ ,‬ובנוכחותי הוא אומר לו‪“ :‬חלפו כבר יומיים מיום חלוקת המשכורות ועדיין‬
‫לא שילמת את שכרם של העובדים”‪ .‬ענה הגזבר‪“ :‬הרב‪ ,‬אין כסף בחשבונות”‪ .‬אמר לו‬
‫הרב‪“ :‬תיקח הלוואה‪ ,‬מכור מכוניות‪ ,‬אבל תשלם את המשכורות‪ .‬אסור להלין שכר שכיר‬
‫ומי שמתיימר להנהיג את עם ישראל חייב שלא להלין את שכר עובדיו”‪.‬‬
‫דברי הרב בבית משפט באמריקה לפני הכרעת גזר דינו‪:‬‬
‫“כשהייתי בן חמש לקחוני לראשונה לבית ספר ללמוד תורה‪ ,‬והמשכתי עד גיל ‪ .23‬רבים‬
‫הם הדברים שלמדתי משך ‪ 19‬שנים אלו‪ .‬אני חושב שכאשר מישהו שואל מהו יהודי ומה‬
‫יסוד הוויתו‪ ,‬התשובה היא אהבת זולתו‪ .‬זה קל לומר‪ ...‬אהבת היהודי השני פירושה לעשות‬
‫מה שצריך לעשות‪...‬‬
‫אני לא שמח להיות פה‪ ,‬אע”פ שאתה רק שופט בשר ודם‪ .‬איני מייחל לישיבה בכלא‪,‬‬
‫למרות שזה מאד עלול לקרות‪ .‬אמנם יבוא יום ואצטרך לעמוד לפני “שופט” אחר‪ ,‬ולצידו‬
‫תעמודנה הרבה נשמות‪ .‬אני מאמין שנשמות אלו העומדות לידו שואלות כל יהודי ויהודי‬
‫שאלה‪“ :‬היכן היית כשזעקנו לעזרה?” יהיו אלו נשמות ניצולי יהודי שואת אירופה ותהיינה‬
‫גם נשמות יהודי רוסיה‪ .‬אני עצמי רוצה להיות בטוח שאוכל לענות שהייתי שם ועשיתי‬
‫ככל שיכולתי‪ .‬השתדלתי לעשות מה שאני יכול‪ ,‬ובין אם אלך לכלא ובין אם לאו‪ ,‬אמשיך‬
‫לעשות את המוטל עלי‪.”...‬‬
‫‪19‬‬
‫כיף להיות יהודי‬
‫כולם מנסים ליהנות בחיים כמה שיותר‪ .‬כדי שנהנה גם אנחנו נתבונן ב‪ 3-‬נקודות שקשורות‬
‫לכיף ותענוג‪:‬‬
‫ככל שדבר הוא יותר קשה להשגה‪ ,‬יותר כיף כשמגיעים אל היעד ומשיגים אותו‪.‬‬
‫ככל שדבר הוא יותר גדול ומשמעותי‪ ,‬כך ישנם גם יותר שמחה וסיפוק בהשגתו‪.‬‬
‫ככל שיש לאדם יותר שכל‪ ,‬כך הוא מנסה להשיג דברים יותר משמעותיים‪.‬‬
‫הדברים הללו בוודאי מובנים בשכל פשוט ונביא כמה מקורות כדי לתת לדברים הללו‬
‫משנה תוקף ומשמעות!‬
‫נראה אפילו שישנה הלכה שבה בשביל להתענג אנחנו מצווים שהדבר יהיה חסר לנו‪...‬‬
‫שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רמ”ט‬
‫אסור לקבוע בערב שבת סעודה ומשתה שאינו רגיל בימי החול‪ ,‬ואפילו היא סעודת‬
‫אירוסין‪ ,‬מפני כבוד השבת‪ ,‬שיכנס לשבת כשהוא תאב לאכול; וכל היום בכלל האיסור‪.‬‬
‫הגה‪ :‬וסעודה שזמנה ערב שבת‪ ,‬כגון ברית מילה או פדיון הבן‪ ,‬מותר‪ ,‬כן נ”ל וכן המנהג‬
‫פשוט‪ .‬ולאכול ולשתות בלי קביעות סעודה‪ ,‬אפילו סעודה שרגיל בה בחול‪ ,‬כל היום מותר‬
‫להתחיל מן הדין‪ ,‬אבל מצוה להמנע מלקבוע סעודה שנהוג בה בחול‪ ,‬מט’ שעות ולמעלה‪.‬‬
‫חז”ל מצווים אותנו להימנע מקביעת סעודה מיוחדת בערב שבת‪ ,‬כדי שנזכה להיכנס‬
‫לשבת כשאנו תאבים לסעודה וכך נזכה לכבד את השבת‪.‬‬
‫מה הכי כיף?‬
‫בתניא מובא ההבדל בין מח של ילד קטן שרוצה דברים קטנים‪ ,‬לבין מח של אדם בוגר‬
‫עם שכל שרוצה השכלות‪:‬‬
‫תניא ליקוטי אמרים פרק ו’‬
‫כי המדות הן לפי ערך השכל כי הקטן חושק ואוהב דברים קטנים פחותי הערך לפי‬
‫ששכלו קטן וקצר להשיג דברים יקרים יותר מהם‪ .‬וכן מתכעס ומתקצף מדברים קטנים‬
‫וכן בהתפארות ושאר מדות‬
‫ואז מה?‬
‫מכירים את השאלה המעצבנת הזאת‪“ :‬ואז מה?” “ואחר כך מה?” זה סוג של שאלה‬
‫שמייבשת כל הנאה‪ .‬אני רוצה ליהנות עכשיו!‪ ,‬בלי לחשוב כל הזמן מה יהיה אחר כך‪.‬‬
‫הבעיה היא‪ ,‬שכל מה שעושים בעולם יש לו משמעות‪ ,‬כך שבעצם אני חייב לחשוב ולשאול‬
‫את עצמי‪“ :‬מה אחר כך?”‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬כיף לי לעשות סקי מים‪ .‬הבעיה שזה עולה ‪ ₪ 100‬לרבע שעה ואני לא ממש‬
‫מיליונר‪ ...‬כך שאם אעשה את הסקי אני מבין שהמשמעות היא שיהיה חסר לי הרבה כסף‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬כל הגוף שלי יהיה תפוס אחר כך‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫לסיכום‪ :‬מצד אחד‪ :‬ההנאה היא הסקי‪ ,‬מצד שני‪ :‬יהיה לי פחות כסף וגם שרירים תפוסים‪.‬‬
‫אני עושה חשבון ומחליט שזה שווה‪ .‬כשנגמר הסקי מים‪ ,‬נשאר ממנו רק הזיכרון המתוק‪,‬‬
‫הכאבים בשרירים והמקום הפנוי בארנק‪ ...‬הכיף נגמר‪ .‬זה נקרא תמורה‪ .‬נתתי את הכאבים‬
‫והכסף תמורת רבע שעה הנאה מסקי מים‪.‬‬
‫כמובן שככל שהאדם יותר חכם ומבין‪ ,‬כך הוא ייקח רק דברים שבאמת שווים‪.‬‬
‫עכשיו נשארה לנו השאלה‪ :‬מה הוא הדבר הכי שווה שתמורתו נהיה מוכנים לתת הכול?‬
‫(בטח אתם כבר מנחשים מה התשובה‪ ,‬אבל אולי בהמשך גם תרגישו אותה‪ ,‬לפחות קצת‬
‫‪) JJ‬‬
‫ממה אני הכי שמח?‬
‫תרגיל קטן‪:‬‬
‫כל אחד חושב על הדברים שהוא הכי רוצה‪ ,‬שאם ישיג אותם הוא בוודאי יהיה שמח‬
‫ויתמלא סיפוק‪.‬‬
‫אפשר לכתוב על דף רשימה של הרצונות הללו‪.‬‬
‫לאחר שיש לכל אחד רשימת רצונות‪ ,‬יש להתמקד בכל אחד מהם ולדמיין את הרגע שבו‬
‫הרצון הושג או מומש‪.‬‬
‫כשכולם מסיימים לכתוב אפשר לעשות סבב שיתופים או לעבור לשאלה הכללית הבאה‪:‬‬
‫אם הרצונות הללו כבר היו ממומשים כמו שדמיינת‪ ,‬האם היית מנסה להתקדם ולהשיג‬
‫עוד דברים בחיים?‬
‫לאחר שישמעו התשובות‪ ,‬כדאי מאד לחזק את הנקודה הברורה‪ :‬התשובה לשאלה הנ”ל‬
‫היא‪ :‬כן! כו! כן! זה משעמם ומבאס לחיות בלי רצון לכלום‪ .‬בלי רצון אין חיים!!!‬
‫יש פה פרדוקס מעצבן‪ ,‬שמצד אחד אנחנו רוצים להשיג כל הזמן דברים ומצד שני אנחנו‬
‫גם רוצים שאף פעם לא נהיה מסופקים‪.‬‬
‫ובאמת‪ ,‬אף פעם לא נהיה מסופקים‪...‬‬
‫אפשר לחיות כל החיים בדמיון‪ ,‬שמשהו גשמי מסוים יביא לנו סיפוק‪ .‬כשנשיג את אותו‬
‫הדבר‪ ,‬נחשוב כך על המטרה הבאה וכו’‪ .‬כך נכלה את שנותינו בדמיונות ובציפיות לכיבוש‬
‫הפסגה הבאה שטרם העפלנו אליה‪ .‬אבל‪ ,‬כמו שאמרנו מקודם‪ ,‬מי שיש לו שכל יודע מה‬
‫הדברים שבאמת שווים‪.‬‬
‫בעצם אם ננסה להבין למה אנחנו כל הזמן רוצים דברים ומרגישים שחסר לנו‪ ,‬נגלה‬
‫שהסיבה האמתית היא שאנחנו פשוט מוגבלים ורוצים לנצל משאבים שמוגבלים גם כן‪ .‬כי‬
‫אם לא היינו מוגבלים‪ ,‬והיינו יכולים הכול לא היינו רוצים כלום כי הכול קיים אצלנו ממילא‪.‬‬
‫אמנם קשה לנו מאוד בשכלנו המוגבל לתאר כזה דבר‪ ,‬אבל אנחנו יכולים!!‬
‫הקב”ה ברא את העולם בצורה כזו שנבין שאנחנו מוגבלים וגם נבין שיש אין סוף שהוא לא‬
‫מוגבל‪ .‬ככה שמי שיש לו שכל תמיד ירצה להתחבר למקום שבו הכול פתוח ואין הגבלה‪,‬‬
‫בעצם להתחבר לאין סוף‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫אני לא סתם‬
‫אף אחד לא אוהב להרגיש שהוא כמעט חסר משמעות‪ .‬בדיוק כמו אבן‪ ,‬הזרוקה בצד‬
‫הכביש או עטיפה של במבה‪ .‬כל אחד מנסה למצוא משמעות בחיים שלו‪ .‬הקב”ה ברוב‬
‫חסדו נתן לנו את הקשר איתו‪ ,‬שהוא המשמעות הגדולה של חיינו‪ .‬התפקיד שלנו הוא‬
‫לראות בתוך כל המוגבלות של העולם את האין סוף‪ ,‬את הקב”ה בעצמו‪ .‬לראות שיש בורא‬
‫כל יכול שנוכח כאן כל הזמן‪ .‬לראות שכל המוגבלות של העולם היא אחיזת עיניים וה’ הוא‬
‫כל יכול ואין עוד מלבדו!‪ .‬לכל אחד מאתנו יש את הדרך הייחודית לו‪ ,‬שרק באמצעותה‬
‫הוא יכול לעשות את תפקידו בעולם‪ .‬לכל אחד יש את הגוון האישי שרק הוא יכול להאיר‬
‫את המציאות באור של ה’‪.‬‬
‫המשמעות הכי גדולה‬
‫‘דבר משמעותי’ הוא דבר שיש לו משמעות והשפעה על דברים רבים‪ .‬הדבר המיוחד ב’אין‬
‫סוף’ הוא שהוא יכול הכל‪ .‬לכן‪ ,‬ככל שהדבר אותו אנחנו רוצים להשיג הוא יותר ‘משמעותי‬
‫יש בו יותר ‘אין סוף’‪ ,‬אז הוא נותן לנו יותר סיפוק ועונג‪ .‬כמובן‪ ,‬שלעבוד את ה’ בשביל‬
‫שמיועד רק לי‪ ,‬זו הדרך הכי טובה בשבילי לחוות את החיבור לאין סוף‪ .‬היות ואנחנו עדיין‬
‫בעבודה וחלק גדול מהאישיות שלנו עדיין רוצה כל מיני דברים מוגבלים כמו במבה או‬
‫סקי מים ‪ ,J‬אנחנו לא מרגישים את החיסרון בקשר עם האין סוף‪ .‬כי נדמה לנו שבמבה או‬
‫סקי מים וכו’ יעשו אותנו שמחים ומסופקים‪ .‬צדיקים אמתיים‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מרגישים את‬
‫החיסרון בקרבה ובקשר ל’אין סוף’ כל הזמן וממילא הם כל הזמן דבוקים בה’‪.‬‬
‫לחכמים בלבד ‪( ):‬לא חייב להיות חלק מהמפגש‪ ,‬אבל שווה מאוד להכיר‬
‫קצת את האר”י הקדוש)‬
‫האר”י הקדוש מסביר בתחילת הספר “עץ חיים” שבהתחלה ‪ -‬לפני הבריאה ‪ -‬היה רק‬
‫אין סוף‪ .‬בעצם לא היה משהו שהוא כביכול נפרד מה’‪ .‬השי”ת‪ ,‬ברוב חסדו‪ ,‬ברא מקום‬
‫המכונה “חלל” בלשון האר”י הקדוש‪ .‬הקב”ה כביכול “פינה את עצמו” ממקום זה וכך נוצר‬
‫ה”חלל”‪ ,‬שהוא בעצם מוגבל‪ .‬ב”חלל” הזה הוא ברא את כל העולם הזה שאנחנו מכירים‪.‬‬
‫העולם‪ ,‬כולל כל מה שאנחנו מכירים בעולם‪ ,‬אלו הם דברים מוגבלים ואין משהו שהוא כל‬
‫יכול‪.‬‬
‫האדם היהודי נברא בדיוק באמצע‪“ .‬נקודת המרכז” כלשונו של האר”י‪ .‬כלומר‪ ,‬אנחנו‬
‫רחוקים מאד מכל האין סוף‪ .‬כתוצאה מזה‪ ,‬אנחנו רוצים כל הזמן לפתח יכולות ולהשיג‬
‫דברים שיחד איתם נוכל להשיג עוד ועוד דברים‪ .‬אנחנו מדמיינים שיש המון דברים שווים‬
‫שמקיפים אותנו מכל הכיוונים ואנחנו מנסים להשיג אותם‪ .‬הצדיקים האמתיים‪ ,‬לעומתנו‪,‬‬
‫מרגישים שיש חלל! אין כלום סביבם פרט לאין סוף‪ .‬הם רוצים להתחבר רק לשם!‪ .‬האר”י‬
‫הקדוש חווה ממש איך יש סביבו חלל ענק והוא רחוק לגמרי מהאין סוף והוא נמשך להיות‬
‫דבוק בקשר עם האין סוף‪ .‬מכל הכיוונים וכשהוא עוסק בתכלית אזי בוודאי זכה לעונג‬
‫האמיתי‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫סיפור וצדיק‬
‫ר’ לוי יצחק מברדיטשב ‪ -‬סנגורם של ישראל‬
‫נולד ב‪ ....‬נפטר בכ”ה תשרי בשנת תק”ע (לפני כ ‪ 205 -‬שנה)‪ .‬בעת פטירתו‪ ,‬אמר עליו‬
‫רבי נחמן‪ ,‬שכינה אותו “פאר ישראל”‪“ ,‬מי שיש לו עיניים פקוחות‪ ,‬רואה ממש שכבה אור‬
‫העולם!”‪.‬‬
‫בגיל צעיר מאוד נעשה רב‪ ,‬אבל המתנגדים רדפו אותו ועשו לו צרות וב’הושענא רבה’‬
‫נאלץ לברוח מהם ברגל‪.‬‬
‫מספרים על ר’ לוי יצחק‪ ,‬שהיה תמיד אחוז התלהבות בעבודת הבורא‪ ,‬עד כדי כך‬
‫שכשהושיט ידו לקחת מהארון את האתרוג לא שת ליבו לדלת הזכוכית והתמלאה ידו‬
‫דם והוא איננו חש בכלום‪ .‬כאשר מגיע חנוכה הרי הוא תופס בהתלהבות את הפתילה‬
‫הבוערת ואינו משגיח כלל בידו הנשרפת‪ .‬כשהלך לבאר בערב חג הפסח כדי לשאוב מים‬
‫ללוש את המצות כמעט ונפל לתוך הבאר‪ ...‬ר’ לוי יצחק לא ידע מנוחה אפילו לרגע‪ .‬תמיד‬
‫תמיד היתה נפשו כוספת ועורגת לה’ יתברך‪.‬‬
‫ר’ לוי יצחק היה סנגורם של ישראל ותמיד היה מורגל בלימוד זכות על כל דבר שכל יהודי‬
‫היה עושה‪ .‬אפילו כאשר היו לו מתנגדים רבים‪ ,‬שחירפוהו וקיללוהו והוציאו את אשתו וילדיו‬
‫בעגלת זבל מהעיר בביזיון עצום‪ ,‬עדיין לימד זכות על היהודים ואהב את כולם באהבה‬
‫עזה בלי שום פניות‪ ,‬שהרי ילדיו של הקדוש ברוך הוא הם‪.‬‬
‫לא רק דיני תורה רגילים היה דן הדיין הצדיק מברדיטשב‪ ,‬אלא היה רגיל לשטוח את‬
‫טענותיהם של עמ”י לפני דיין האמת‪ ,‬והיה מהפך בזכותם ומביא אסמכתות מהתורה‬
‫הקדושה‪ .‬מספרים שפעם אחת לפני תפילת מוסף של יום הכיפורים כשהצדיק “נרעש‬
‫ונפחד מפחד יושב תהילות ישראל”‪ ,‬במשך שעה ארוכה עמד הרבי שותק‪ ,‬בפיק ברכיים‪,‬‬
‫בלב קרוע ומורתח‪ .‬לפתע נקרעה השתיקה‪ ,‬רבי לוי יצחק הזדקף מלוא קומתו ופתח בניגון‬
‫חדש לפני ריבון העולם‪.‬‬
‫כך שר הצדיק‪:‬‬
‫בוקר טוב לך ריבון העולמים!‬
‫אני לוי יצחק בן שרה מברדיטשב באתי לעמוד לפניך בתפילה‪ ,‬בבקשה ובטענה‪:‬‬
‫אמור לי ריבונו של עולם מה לך אצל עם ישראל? למה הטלת עצמך דווקא על עמך‬
‫ישראל?‬
‫בתורתך כתבת “דבר” ‪ -‬אל מי אתה מדבר?‪ -‬אל בני ישראל! בתורתך כתבת “אמור” אל‬
‫מי אתה אומר?‪ -‬רק אל בני ישראל!‬
‫כתוב שם “צווה” אל מי אתה מצווה?‪ -‬שוב על בני ישראל! אב רחום וחנון‪ ,‬מה רוצה אתה‬
‫מבני ישראל?‬
‫הלא כמה אומות יש בעולם‪ :‬כשדיים ופרסיים‪ ,‬ישמעאלים ומדיניים‪ ,‬ומה לך דווקא אצל‬
‫עם ישראל?‬
‫אלא מה‪ ,‬משום שחביבים ישראל שנקראו בנים למקום‪ .‬אם כן אשאל אותך ריבונו של‬
‫עולם‪ :‬וכי כך נוהגים עם בנים?‬
‫‪23‬‬
‫ריבון העולמים ראה‪ :‬אנגלים יש בעולם‪ ,‬אך מה הם אומרים? מלכם הוא הגדול והחזק‬
‫במלכים‪.‬‬
‫צרפתים יש בעולם ‪ -‬מה הם אומרים? שגיבורם הוא השליט בעולם‪ .‬והרוסים מה אומרים?‬
‫הקיסר שלהם הוא הגדול בקיסרים‬
‫והתורכיים?‪ -‬השולטן שלהם הוא המלך על הכל‪ .‬ואני לוי יצחק בן שרה אומר‪ - :‬יתגדל‬
‫ויתקדש שמיה רבה!‬
‫אני לא אלך מפה לא אזוז ממקומי‪ .‬עד שסוף יהא לגלות! עד שיקרב קץ משיחיה‪ ,‬עד‬
‫שכל העמים ידעו שאמנם כן!‬
‫יתגדל ויתקדש שמיה רבה!!‬
‫“אני כבר לא יכול להתאפק” אומר ר’ לוי יצחק למשמשו “אני מוכרח להיות שבת אצל‬
‫ר’ ברוך ממז’יבוז’‪ ,‬נכד הבעל שם טוב הקדוש”‪ .‬המשמש עומד משתומם‪ ,‬הרי הוא יודע‬
‫כמו כולם‪ ,‬שר’ לוי יצחק תמיד רוצה לבוא לר’ ברוך‪ ,‬אולם ההבדלים ביניהם לא נותנים לו‪.‬‬
‫הרי ר’ ברוך הוא סמל ודוגמה לסדר ושמרנות‪ ,‬הפאות תמיד מסודרות‪ ,‬התפילה בנחת‬
‫ובמתינות ואף כשהוא שר הרי הניגון יוצא מפיו הקדוש בנחת ובישוב דעת‪ .‬לא כן ר’‬
‫לוי יצחק‪ ,‬הרי הוא כרוח סערה‪ ,‬כל הנהגותיו בהתלהבות ושמחה ואינו מסיח דעתו כלל‬
‫בזוטות מעין חור גדול בחליפה או דם ששותת מהאצבעות‪ .‬הרי יש ה’ בעולם!!!!!! אי לכך‪,‬‬
‫היה חשש סביר שלכשיפגשו המאורות הגדולים‪ ,‬יהיה הדבר מעין “קצר חשמלי”‪ ,‬העלול‬
‫אף לגרום צער‪ ,‬ח”ו‪ ,‬לר’ ברוך‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬ר’ לוי יצחק בשלו‪ .‬מתגעגע הוא להיות שבת במחיצת קדשו של ר’ ברוך ושום דבר‬
‫לא יניא אותו מכך‪ .‬הצדיק אף מתחייב לר’ ברוך שישמור על כל כללי הסדר המקובלים‬
‫ובלבד שיארח אותו שבת אחת‪.‬‬
‫כשמתחיל החזן “לכו נרננה”‪ ,‬חש הצדיק בקדושתה של השבת וחפץ לרקוד ולסחוף‬
‫עמו את כלל המתפללים‪ ,‬אבל הוא התחייב‪ .‬ב”לכה דודי” כבר חש את הרגליים נישאות‪,‬‬
‫אבל בכל כוחו התאפק‪ .‬כשהתחיל ר’ ברוך לקדש על היין‪ ,‬נשך הצדיק את שפתיו בכל‬
‫כוחו‪ ,‬שלא יפרוץ מתוכו ניגון השמחה על הזכות להיות בשבת עם ר’ ברוך‪ .‬אחרי כמה‬
‫דקות ניגש אחד החסידים לאורח הגדול ובידיו מגש מלא כל טוב‪ .‬כדרך המלצרים שאל‬
‫את הצדיק‪“ :‬הרי הרב רואה שיש לנו סוגים שונים של מטעמים‪ ,‬מה הרב אוהב‪ ,‬עוף או‬
‫דגים?” כאן כבר שכח הצדיק את כל הבטחותיו והתחייבויותיו וכהרף עין חטף את המגש‬
‫העמוס‪ ,‬הניפו כלפי מעלה וצעק‪“ :‬אני? מה אני אוהב? אני אוהב רק את ה’!!!!!!!!!!” כמובן‬
‫שבגדי האורחים וחליפתו המהודרת של ר’ ברוך קיימו את הכתוב‪“ :‬טועמיה חיים זכו”‪ ,‬אבל‬
‫כשראה ר’ ברוך את אהבת ה’ העזה של הצדיק החליט כי את הבגדים הללו לא יכבס‬
‫לעולם ‪ -‬זכר לאהבתו של אותו צדיק‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫כווונה בתפילה‬
‫מה זה כוונה?‬
‫נראה שיש כמה סוגים של כוונה בתפילה‪.‬‬
‫במקורות הבאים נעמוד על טיב הכוונה ואיך תכל’ס אנחנו אמורים להתפלל‪.‬‬
‫תלמוד בבלי מסכת ברכות דף לא עמוד א‬
‫תנו רבנן‪ :‬המתפלל צריך שיכוין את לבו לשמים‪ .‬אבא שאול אומר‪ ,‬סימן לדבר‪ :‬תכין לבם‬
‫תקשיב אזנך‪.‬‬
‫רש”י‪ :‬אם תכין לבם ‪ -‬אז תקשיב אזנך‪.‬‬
‫תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף כב עמוד א‬
‫ואידך‪ ,‬האי שויתי מאי דריש ביה? ‪ -‬ההוא מיבעי ליה כדרב חנה בר ביזנא‪ .‬דאמר רב‬
‫חנה בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא‪ :‬המתפלל צריך שיראה עצמו כאילו שכינה כנגדו‪,‬‬
‫שנאמר שויתי ה’ לנגדי תמיד‪.‬‬
‫תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ל עמוד ב‬
‫לעולם ימוד אדם את עצמו‪ ,‬אם יכול לכוין את לבו ‪ -‬יתפלל‪ ,‬ואם לאו ‪ -‬אל יתפלל!‬
‫עד כאן ראינו שכוונה היא בעיקר כוונת הלב‪ ,‬שהלב ירגיש שעכשיו הוא לפני מלך מלכי‬
‫המלכים‪ .‬לא ראינו התייחסות לכוונת המילים עצמן‪.‬‬
‫רמב”ם הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק ד א‬
‫חמשה דברים מעכבין את התפלה אף על פי שהגיע זמנה‪ ,‬טהרת ידים‪ ,‬וכיסוי הערוה‪,‬‬
‫וטהרת מקום תפלה‪ ,‬ודברים החופזים אותו‪ ,‬וכוונת הלב‪.‬‬
‫רמב”ם הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק ד‬
‫הלכה טו‪ :‬כוונת הלב כיצד? כל תפלה שאינה בכוונה אינה תפלה‪ ,‬ואם התפלל בלא כוונה‬
‫חוזר ומתפלל בכוונה‪ .‬מצא דעתו משובשת ולבו טרוד אסור לו להתפלל עד שתתיישב‬
‫דעתו‪ .‬לפיכך הבא מן הדרך והוא עיף או מיצר אסור לו להתפלל עד שתתיישב דעתו‪,‬‬
‫אמרו חכמים ישהה שלשה ימים עד שינוח ותתקרר דעתו ואח”כ יתפלל!‬
‫(הרמב”ם אומר שכל תפילה בלי כוונה זה אולי נחמד וטוב אבל זו איננה תפילה! אין‬
‫אפשרות לצאת ידי חובת קיום מצוות התפילה אם אין כוונת הלב!)‬
‫הלכה טז‪ :‬כיצד היא הכוונה? שיפנה את לבו מכל המחשבות ויראה עצמו כאלו הוא עומד‬
‫לפני השכינה‪ ,‬לפיכך צריך לישב מעט קודם התפלה כדי לכוין את לבו ואחר כך יתפלל‬
‫בנחת ובתחנונים ולא יעשה תפלתו כמי שהיה נושא משאוי ומשליכו והולך לו‪ ,‬לפיכך‬
‫צריך לישב מעט אחר התפלה ואחר כך יפטר‪ ,‬חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת‬
‫קודם תפלה ושעה אחת לאחר תפלה ומאריכין בתפלה שעה‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫הלכה יז‪ :‬שיכור אל יתפלל מפני שאין לו כוונה ואם התפלל תפלתו תועבה לפיכך חוזר‬
‫ומתפלל כשיתרוקן * משכרותו‪ ,‬שתוי אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תפלה‪ ,‬אי זה שכור‬
‫זה שאינו יכול לדבר לפני המלך‪ ,‬שתוי יכול לדבר בפני המלך ואינו משתבש‪ ,‬אף על פי כן‬
‫הואיל ושתה רביעית יין לא יתפלל עד שיסיר יינו מעליו‪.‬‬
‫שוב אפשר לראות בדעת הרמב”ם שהעיקר לכאורה זה לחוש שאתה נמצא לפני הקב”ה‬
‫בעצמו ושאתה פונה אליו‪ .‬ככה יוצאים ידי חובת התפילה‪.‬‬
‫טור אורח חיים הלכות תפלה סימן צח‬
‫מחשבתו כיצד? דתניא‪ :‬המתפלל צריך שיכוין לבו שנאמר “תכין לבם”‪ ,‬פירוש‪ ,‬שיכוין‬
‫פירוש המלות (א) שמוציא בשפתיו ויחשוב כאילו שכינה כנגדו (ב) שנאמר‪“ :‬שויתי ה’‬
‫לנגדי תמיד”‪ ,‬ויעיר הכוונה ויסיר כל המחשבות הטורדות אותו עד שתישאר מחשבתו‬
‫וכוונתו זכה בתפלתו‪ .‬ויחשוב כי אילו היה מדבר לפני מלך בשר ודם שהיום כאן ולמחר‬
‫בקבר היה מסדר דבריו ומכוין בהם יפה לבל יכשל‪ ,‬קל וחומר לפני מלך מלכי המלכים‬
‫הקדוש ברוך הוא שצריך לכוין אף מחשבתו‪ ,‬כי לפניו המחשבה כדיבור‪ ,‬כי כל המחשבות‬
‫הוא חוקר‪ .‬וכן היו עושין חסידים ואנשי מעשה שהיו מתבודדים ומכוונין בתפלתן עד שהיו‬
‫מגיעים להתפשטות הגשמיות ולהתגברות רוח השכלית עד שהיו מגיעים קרוב למעלת‬
‫הנבואה‪ .‬ואם תבוא לו מחשבה אחרת בתוך התפלה ישתוק עד שתתבטל המחשבה‪ .‬ולא‬
‫יתפלל לא במקום שיש בו דבר שמבטל כוונתו ולא בשעה המבטלת כוונתו‪ ,‬דא”ר חייא‬
‫בר אשי אמר רב‪ :‬כל שאין דעתו מיושבת עליו אל יתפלל! רבי חנינא ביומא דרתח‪ ,‬פירוש‬
‫ ביום שהיה כועס‪ ,‬לא הוה מצלי!‬‫רבי אליעזר אומר‪ :‬הבא מן הדרך אל יתפלל תוך ג’ ימים‪.‬‬
‫ר’ אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר‪ :‬אף המיצר‪ .‬שמואל לא הוה מצלי בביתא דאית‬
‫ביה שכרא‪ ,‬מפני הריח שטורדו‪.‬‬
‫רב פפא לא הוה מצלי בביתא דאית ביה הרסנא‪ .‬וכתב הר”ם מרוטנבורק‪ :‬אין אנו נזהרין‬
‫עתה בכל זה שאין אנו מכוונין כל כך בתפילה‪ .‬ויתפלל דרך תחנונים כרש המבקש בפתח‬
‫ובנחת ושלא תראה עליו כמשוי ומבקש ליפטר ממנה‪ .‬ואחר שיעשה כל זה מובטח לו‬
‫שתתקבל תפלתו‪.‬‬
‫דרכי משה הקצר אורח חיים סימן ה‬
‫כתב בהגהות מיימון פרק ד’ מהלכות תפלה (דפוס קושטא ד”ה כיצד) שצריך ליזהר שלא‬
‫ידלג שום תיבה כאילו מונה מעות וכן לא יבליעם אלא יוציאם כולן בשפתיו עכ”ל וכן הוא‬
‫(בסמ”ג) [בסמ”ק] (ריש סי’ יא)‪:‬‬
‫ב”ח אורח חיים סימן צח‬
‫א מחשבתו כיצד וכו’‪ .‬ריש פרק אין עומדין (דף ל”א עמוד א’) ת”ר‪ :‬המתפלל צריך שיכוין‬
‫את לבו לשמים‪ .‬אבא שאול אומר סימן לדבר (תהלים י‪ ,‬יז)‪“ :‬תכין לבם תקשיב אזנך”‪.‬‬
‫נראה דהא דאמר סימן לדבר הוא לפי דקרא משמע דאין ביד האדם לכוין לבו לשמים‬
‫שהרי אמר “תכין לבם”‪ ,‬דמשמע אם תכין לבם אז תקלה בעימוד‬
‫תקשיב באזנך כדפירש רש”י‪ ,‬אלמא דביד הקב”ה הוא להכין לבבם שיכוונו בתפילה‪,‬‬
‫ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו לא היה יכול לכוין את לבו‪ .‬אפילו הכי סימן לדבר הוא‬
‫שיתעורר האדם ויסכים בדעתו לכוין‪ ,‬כי אז ודאי הקדוש ברוך הוא עוזרו כי הבא לטהר‬
‫מסייעין לו מן השמים‪:‬‬
‫‪26‬‬
‫נועם אלימלך הוספות צעטיל קטן‬
‫בכל עת ורגע שהוא פנוי מן התורה ובפרט שהוא יושב בטל לבדו בחדר או שוכב על מטתו‬
‫ואינו יכול לישן יהיה מהרהר במצות עשה זו של ונקדשתי בתוך בני ישראל (ויקרא כב‪,‬‬
‫לב)‪ ,‬וידמה בנפשו ויצייר במחשבתו כאילו אש גדול ונורא בוער לפניו עד לב השמים‪,‬‬
‫והוא בשביל קדושת ה’ יתברך שובר את טבעו ומפיל את עצמו להאש על קידוש הש”י‪,‬‬
‫ומחשבה טובה הקדוש ברוך הוא מצרפּה למעשה‪ ,‬ונמצא שאינו שוכב ויושב בטל רק‬
‫מקיים מצות עשה דאורייתא‪:‬‬
‫ב‪ .‬בפסוק א’ של ק”ש וברכה ראשונה של שמונה עשרה יהרהר כנ”ל ועוד יכוין אם יענו‬
‫אותו כל אומות העולם בכל עינויים קשים ויפשטו עורו מבשרו להכחיש ח”ו ביחודו יסבול‬
‫כל היסורים ולא יודה להם ח”ו ויצייר בדעתו ומחשבתו כאלו עושין לו כנ”ל ובזה יצא ידי‬
‫חיוב ק”ש ותפלה כדין‪:‬‬
‫כל זה לגבי ההלכה איך צריך להתנהג בתפילה‪ .‬כמובן שישנן עוד דעות פוסקים ושיטות‬
‫אבל אנחנו מתמקדים בכוונת הלב‪ .‬בשיעורים הבאים ננסה לדבר על הבעיות והסיבות‬
‫שבגללן אנחנו לא מצליחים לפעמים להגיע לכוונת הלב‪..‬‬
‫סיפור‬
‫המלאך של הרופא‬
‫שמואל בן התשעה חודשים היה תינוק סקרן ופעלתן במיוחד‪ ,‬אבל מדי כמה שבועות‬
‫תקפה אותו מחלה מסתורית מלווה בחום‪ ,‬ובהשפעתה הפך לאפאטי וחסר חיים‪ .‬הוריו‪,‬‬
‫עמית וחיה‪ ,‬פנו לרופאים רבים ושמעו שמדובר בתופעה אופיינית לגילו ואולי בווירוס‬
‫כלשהו‪ ,‬אך לא קיבלו עצה‪ .‬לאחר שנואשו מכולם‪ ,‬נודע להם על רופאה מקצועית ביותר‪,‬‬
‫שיש לה מרפאת ילדים בשכונת ארמון הנציב בירושלים והם החליטו להגיע אליה‪.‬‬
‫עמית‪ ,‬שלמד בישיבת “אש התורה” ברובע היהודי‪ ,‬המתין לאשתו שהייתה אמורה להגיע‬
‫עם בנם מביתם במצפה יריחו‪ .‬כאשר הודיעה שתתעכב מעט‪ ,‬החליט לבקר בינתיים‬
‫בישיבת “שובו בנים” ברובע המוסלמי‪ ,‬שם מצא ספר בשם “סיפור לשבת”‪ ,‬החל לעלעל‬
‫בו וקרא את הסיפור הבא‪ :‬גביר אחד שמע על נפלאותיו של המגיד ממזריטש‪ .‬פעם הגיע‬
‫לרגל עסקיו למזריטש הרחוקה‪ ,‬והחליט להיכנס לביתו של המגיד ולהתברך בברכתו‪.‬‬
‫לפני שפצה את פיו‪ ,‬אמר לו המגיד‪“ :‬דע לך שלא הרופא מרפא‪ ,‬אלא לכל רופא מתלווה‬
‫מלאך‪ ,‬שהוא המרפא את חוליו‪ .‬וככל שהרופא חשוב יותר‪ ,‬כך המלאך שלו גדול יותר ובעל‬
‫יכולת גדולה יותר לרפא‪ .‬וככל שהחולה מתייסר במחלה קשה יותר‪ ,‬הוא זקוק למלאך‬
‫גדול יותר”‪ .‬הגביר לא הבין למה מתכוון הצדיק‪ ,‬הרי הוא בריא לחלוטין‪ .‬הוא ניסה לחשוב‬
‫על רמז כלשהו שמשמיע לו המגיד‪ ,‬ולא עלה בדעתו דבר‪.‬‬
‫הגביר חזר לעירו ולביתו‪ ,‬ואז לפתע נפל למשכב‪ .‬חוליו הלך והכביד‪ .‬כל הרופאים שנקראו‬
‫למיטתו לא יכלו להושיעו‪ ,‬והוא הגיע עד שערי מוות‪ .‬יהודים בכל רחבי העיר התאספו‬
‫בבתי כנסיות והתפללו לרפואתו‪ .‬לפתע נשמעה תרועת חצוצרות וכרוז קרא‪“ :‬תנו כבוד‬
‫למלך פרוסיה שנכנס בשערי עירנו!”‬
‫כל האנשים רצו לרחובה הראשי של העיר והריעו למלך שנסע בכרכרת הפאר שלו‪.‬‬
‫לפתע נפל רעיון בראשו של אחד היהודים‪ :‬הרי המלך נוסע בודאי עם רופאו האישי‪.‬‬
‫אולי כדאי לבקש ממנו שייגש אל הגביר הגוסס וינסה לרפאותו?! הוא החליט ליישם‬
‫את מחשבתו וסר אל מרכבת המלך‪ .‬הוא קרב אל המלך והתחנן לפניו שיאפשר לרופאו‬
‫‪27‬‬
‫להציל את חיי הגביר הגוסס‪ .‬המלך התרצה ושלח את רופאו שינסה להציל את הגביר‪.‬‬
‫הרופא ניגש לחדר הגביר‪ ,‬וכאשר התרשם ממצבו האנוש‪ ,‬קרא בכעס‪“ :‬האם אני מחיה‬
‫מתים?! הלא נותרו לו דקות ספורות לחיות!”‬
‫לפני שיצא מהחדר בחרי אף‪ ,‬העיף הרופא מבט נוסף בחולה‪ ,‬וראה שמצבו הוטב מעט‪.‬‬
‫מיד רשם מרשם לתרופה‪ ,‬ושלח מישהו לבית המרקחת המקומי שיביא אותה‪ .‬לפני שחזר‬
‫השליח‪ ,‬הוטב מצבו של החולה עוד יותר‪ .‬הרופא רשם מרשם לתרופה אחרת‪ ,‬קלה יותר‪,‬‬
‫ושלחה ביד שליח שני לרוקח‪ .‬ושוב הוטב מצבו של הנגיד‪ ,‬ובטרם חזר השליח השני‪ ,‬רשם‬
‫רופא המלך תרופה אחרת‪ .‬הדבר נשנה כמה פעמים‪ ,‬עד שלבסוף הגביר פצה את פיו‬
‫וביקש לשתות מים‪.‬‬
‫כל הנוכחים בחדר היללו את רופאו של המלך‪ ,‬שהתבייש ביודעו כי לא עשה מאומה‬
‫להחלמת החולה‪ .‬אז הבין הגביר שהתאושש את דבריו הסתומים של המגיד ממזריטש כי‬
‫רפואתו באה לו בזכות המלאך הגדול של הרופא החשוב‪ ,‬ולא בזכות הרופא עצמו‪ .‬הוא‬
‫שוחח עם הרופא‪ .‬לאחר שהסתבר כי הוא יהודי שסר מדרך אבותיו‪ ,‬סיפר לו את דברי‬
‫הצדיק‪ .‬הרופא התפעל מאוד מהדברים הללו‪ ,‬והחליט לנסוע למזריטש‪ .‬כשנכנס אמר‬
‫לו המגיד‪:‬‬
‫“אתה תרפא את רגליי החולות ואני ארפא את נשמתך החולה!‪ ”...‬ברבות הימים הפך‬
‫רופאו של מלך פרוסיה לבעל תשובה גמור‪.‬‬
‫עמית סיים לקרוא את הסיפור והניח את הספר במקומו‪ .‬הוא יצא מהישיבה‪ ,‬כדי להיפגש‬
‫עם אשתו ובנו ליד שער שכם‪ .‬בנסיעתם למרפאה סיפר לאשתו את הסיפור שקרא זה‬
‫עתה כדי לחזקה ולעודדה‪ .‬לאחר מכן ניסה לשעשע את בנו‪ ,‬אך הוא היה אפאטי מתמיד‬
‫ומצבו היה מדאיג במיוחד‪ .‬הם הגיעו לחדר ההמתנה של הרופאה‪.‬‬
‫הבן שישב בעגלה החל לגלות לפתע עניין בסובב‪ .‬הדקות נקפו ושמואל הקטן קם והלך‪,‬‬
‫ואפילו שיחק עם ילדה קטנה שהיתה שם‪ .‬לאחר עשרים דקות הגיע תורם‪ .‬ההורים נכנסו‬
‫עם בנם לרופאה‪ ,‬ושמואל החל לגעת במכשירים ולשחק בהם‪ .‬הרופאה המיומנת בדקה‬
‫אותו בדיקה יסודית‪ :‬משקל‪ ,‬גובה‪ ,‬עיניים‪ ,‬אוזניים‪ ,‬ריאות‪ ,‬לב וכל היתר‪ .‬בסיום בדיקותיה‬
‫אמרה להוריו בתמהון‪:‬‬
‫”איני מבינה מדוע באתם אליי‪ .‬בנכם בריא לחלוטין‪”...‬‬
‫‪28‬‬
‫הצדיק שלנו השבוע‬
‫רבי יעקב משה חרל”פ‬
‫היה ראש ישיבת מרכז הרב אחרי הרב קוק‪.‬‬
‫כיהן כרב שכונת שערי חסד בירושלים החל משנת עת”ר‪.‬‬
‫בכל שביעי של פסח היו מגיעים אלפים לבית הרב ובחצות הלילה היה קם ושר את שירת‬
‫הים בניגונו המיוחד (שהיה מורכב מניגונים של ר’ צבי הירש משרת‪ ,‬רמ”מ מרימינוב וגם‬
‫שלו עצמו) וכל הקהל הגדול עונה אחריו‪ .‬מיד אח”כ היו כולם פוצחים בשירת “בנה ביתך‬
‫כבתחילה” והתחושה היתה שאוטוטו משיח אכן בא‪.‬‬
‫סמך את הרב צבי יהודה לרבנות בגיל ‪ 35‬והרב צבי יהודה היה נוהג למסור לתלמידיו‬
‫חוברת של מכתבי הרב‪.‬‬
‫אמר‪“ :‬בעקבתא דמשיחא הנקודה העיקרית היא ארץ ישראל וממנה יבוא הכל‪”.‬‬
‫היה תלמיד של המהרי”ל דיסקין‪ ,‬רבי יהושע צבי מיכל שפירא (כל אחד מהם סיפור ענק‬
‫בפני עצמו) ובסוף של הראי”ה קוק‪.‬‬
‫כתלמיד של רבי צבי מיכל היה פרוש מאוד מענייני העולם הזה ובחורף רעדו בני ביתו‬
‫מקור ומרעב גם יחד‪.‬‬
‫היה מקובל על כל חוגי היהודים בירושלים‪ ,‬בלי הבדל בין חרדים‪ ,‬חילוניים ודתיים לאומיים‪.‬‬
‫היה רב של תנועת הנוער “בני עקיבא” וגם תנועת “עזרא” ואפילו “ברית החשמונאים” היו‬
‫עולים אליו לרגל‪.‬‬
‫מצד שני בלוייתו השתתף גדול קנאי ירושלים ר’ עמרם בלוי באומרו שכשנפטר ת”ח כזה‬
‫גדול כולם חייבים ללוותו וחוץ מזה שבצעירותי למדתי אצלו גם כן‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫חלק מהקנאים בירושלים נלחמו בו בשל קרבתו לרב קוק ומספרים שפעם אחת בשבת‬
‫אחרי התפילה הגיע קנאי אחד לבית הכנסת בשערי חסד‪ ,‬ובסיום התפילה ירק מלא פיו‬
‫ברב חרל”פ ואף עמד חירף וגידף‪ .‬אולם ר’ יעקב משה לא הרים עיניו אפילו לראות מי‬
‫הוא אותו יהודי ואף לימד עליו זכות שלשם שמים נתכוין והתפלל שח”ו לא יענשו על ידו‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫כוונה תכל’ס‬
‫אף פעם לא כיוונתי תפילה שלמה באמת‪.‬‬
‫אני מרגיש שהתפילה היא קצת בדיחה‪ ,‬בכל אופן כשאני מבקש מחבר שיביא לי ספר או‬
‫משהו אני מתכוון באמת‪ .‬וכשאני מדבר עם ה’ זה אחרת‪ .‬ובאמת אחרי שכבר מלא שנים‬
‫אני אומר כל יום את אותם דברים ‪ 3‬פעמים קצת קשה להתייחס לזה ברצינות‪ .‬בשיעור‬
‫הקודם ראינו שצריך בתפילה “כוונת הלב” איך אנחנו מסוגלים?‬
‫דבר ראשון נפריד בין לחשוב על המילים לבין לחשוב שעכשיו אנחנו מדברים עם ה’ שזה‬
‫לכאורה יותר קל‪.‬‬
‫אחר כך נראה שאנחנו בחברה טובה בכוונה בתפילה‪.‬‬
‫תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ברכות פרק ב‬
‫ר’ ירמיה בשם ר’ אלעזר נתפלל ולא כוין לבו אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו יתפלל‬
‫ואם לאו אל יתפלל‪ .‬א”ר חייא רובא אנא מן יומי לא כוונית אלא חד זמן בעי מכוונה‬
‫והרהרית בלבי ואמרית מאן עליל קומי מלכא קדמי ארקבסה אי ריש גלותא‪ .‬שמואל‬
‫אמר אנא מנית אפרוחיא‪ .‬רבי בון בר חייא אמר אנא מנית דימוסיא‪ .‬א”ר מתניה אנא מחזק‬
‫טיבו לראשי דכד הוה מטי מודים הוא כרע מגרמיה‪:‬‬
‫(אמר רבי חייא אני מימי לא כיוונתי בתפילה ופעם אחת שרציתי לכוון הרהרתי בלב מי‬
‫מגיע הראשון לפני המלך‪“ ,‬ארקבסה” שזה מישהו חשוב מאוד‪ ,‬או ריש גלותא שהוא פחות‬
‫חשוב? ושמואל אמר‪ :‬אני ספרתי אפרוחים ר’ בון בר חייא אמר‪ :‬אני מניתי את השורות של‬
‫הבניין ואמר רבי מתניה‪ :‬אני מכיר טובה לראש שלי שכשאני מגיע למודים הוא מתכופף‬
‫מעצמו) הפני משה מסביר שהם לא הצליחו לכוון כי היו טרודים בתורה‪ .‬אבל תכלס נראה‬
‫שהם לא כיוונו בתפילה‪.‬‬
‫אבל בכל זאת נביא עוד מקור‪:‬‬
‫תוספות מסכת בבא בתרא דף קסד עמוד ב‬
‫נראה לרבי דעיון תפלה שהוא רע שאינם מכוונים תפלתם כדאמרי’ (שבת קכז‪ ).‬באלו‬
‫דברים שאדם אוכל פירותיהם כו’ ועיון תפלה ומזה אין אדם ניצול בכל יום שאין שום אדם‬
‫יכול לכוין בתפלתו היטב והכי אמר בירושלמי (ברכות פ’ היה קורא הל’ י) אמר ר’ מתניה‬
‫מחזקנא טיבותא לרישא דכי מטי למודים כרע מגרמיה‪.‬‬
‫ועכשיו נתבונן בעניין‬
‫זה סתם בשביל שנרגיש טוב עם עצמנו‪ .‬אבל הקושיא עדיין נשארת‪ .‬למה אני לא ירגיש‬
‫מטומטם כשאני מתפלל? הרי אני במילא לא מכוון וגם לא יכול לכוון אז למה לבזבז כזה‬
‫הרבה זמן כל יום?‬
‫קודם כל באמת נפריד‪ .‬ונאמר שלכוון שאני עומד מול ה’ אני יכול ואפילו חייב‪ .‬רק נמקד‬
‫את הבלבול לכמה שאלות‪.‬‬
‫א‪ .‬למה תקנו ‪ 18‬ברכות קבועות‪ ,‬הרי זה גורם לי לא לכוון?‬
‫‪31‬‬
‫ב‪ .‬זה מוזר שאני חייב לדבר כשלא בא לי לדבר (וממילא זה נהיה סוג של הצגה)‬
‫ג‪ .‬מה תכלס אני אמור לעשות בתפילה?‬
‫ננסה לענות על כל השאלות ביחד‪ .‬טיפה טיפה מורכב אבל אני סומך עליכם שאתם‬
‫מסוגלים לחשוב קצת‪J‬‬
‫נתחיל ברמב”ם שמסביר איך הגיע אלינו נוסח התפילה‬
‫רמב”ם הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק א‬
‫אלא חיוב מצוה זו כך הוא שיהא אדם מתחנן ומתפלל בכל יום ומגיד שבחו של הקדוש‬
‫ברוך הוא ואחר כך שואל צרכיו שהוא צריך להם בבקשה ובתחנה ואחר כך נותן שבח‬
‫והודיה לה’ על הטובה שהשפיע לו כל אחד לפי כחו‪.‬‬
‫הלכה ג‪ :‬אם היה רגיל מרבה בתחנה ובקשה ואם היה ערל שפתים מדבר כפי יכלתו‬
‫ובכל עת שירצה‪ ,‬וכן מנין התפלות כל אחד כפי יכלתו‪ ,‬יש מתפלל פעם אחת ביום‪ ,‬ויש‬
‫מתפללין פעמים הרבה‪ ,‬והכל יהיו מתפללין נכח המקדש בכל מקום שיהיה‪ ,‬וכן היה הדבר‬
‫תמיד ממשה רבינו ועד עזרא‪.‬‬
‫הלכה ד‪ :‬כיון שגלו ישראל בימי נבוכדנצר הרשע נתערבו בפרס ויון ושאר האומות ונולדו‬
‫להם בנים בארצות הגוים ואותן הבנים נתבלבלו שפתם והיתה שפת כל אחד ואחד‬
‫מעורבת מלשונות הרבה וכיון שהיה מדבר אינו יכול לדבר כל צורכו בלשון אחת אלא‬
‫בשיבוש שנאמר ובניהם חצי מדבר אשדודית וגו’ ואינם מכירים לדבר יהודית וכלשון עם‬
‫ועם ומפני זה כשהיה אחד מהן מתפלל תקצר לשונו לשאול חפציו או להגיד שבח הקדוש‬
‫ברוך הוא בלשון הקדש עד שיערבו עמה לשונות אחרות‪ ,‬וכיון שראה עזרא ובית דינו כך‬
‫עמדו ותקנו להם שמנה עשרה ברכות על הסדר‪ ,‬שלש ראשונות שבח לה’ ושלש אחרונות‬
‫הודיה‪ ,‬ואמצעיות יש בהן שאלת כל הדברים שהן כמו אבות לכל חפצי איש ואיש ולצרכי‬
‫הציבור כולן‪ ,‬כדי שיהיו ערוכות בפי הכל וילמדו אותן ותהיה תפלת אלו העלגים תפלה‬
‫שלימה כתפלת בעלי הלשון הצחה‪ ,‬ומפני ענין זה תקנו כל הברכות והתפלות מסודרות‬
‫בפי כל ישראל כדי שיהא ענין כל ברכה ערוך בפי העלג‪.‬‬
‫למה לנו לומר את ה‪ 18‬ברכות?‬
‫ובאמת הבעיה היא לא רק שאנשים לא ידעו עברית כי הרי התפילה נתקנה בעברית‪.‬‬
‫אלא הבעיה הייתה שאנשים התרחקו מהרצונות האמיתיים של עמ”י‪ .‬והתרחקו מאוד מה’‬
‫עד שכמעט ולא היו מדברים איתו‪ .‬אם היום היינו צריכים לדבר רק על מה שאנחנו רוצים‪,‬‬
‫אז רובינו היו מתפללים רק כשיש איזה חולה מסוכן או מלחמה או איזה צרה גדולה ואולי‬
‫גם על בית המקדש בתשעה באב‪ ,‬והקשר עם ה’ היה רק לעיתים רחוקות‪ .‬אמנם יש עניין‬
‫גדול להתפלל על כל דבר כמו שנלמד בשיעורים הבאים אבל בכל זאת ככה היה קורה‪.‬‬
‫ולכן תקנו חז”ל ‪ 18‬ברכות שנדע שאנחנו צריכים להיות קשורים לה’ בצורה כזו של שבח‬
‫ובקשה והודאה ושהבקשות שלנו צריכות להיות על כל עם ישראל ובעצם שבאמת אנחנו‬
‫צריכים לבקש את כל מה שכתוב בתפילה‬
‫‪32‬‬
‫סיפור‬
‫כמנחה על מחבת‬
‫נעם ותמר התאומים נולדו בשנת תשמ”א ליוסי ופרחיה אפטר משילה‪ .‬כאשר הגיעה תמר‬
‫לגיל שנה וחודשיים‪ ,‬הלכה לעולמה עקב מחלה פתאומית‪ .‬נעם גדל והפך לנער יפה תואר‬
‫ובעל מידות‪ .‬תמיד חיפש איך להתנדב ולעזור לחלשים‪ :‬הוא חילק מזון לנזקקים‪ ,‬התגייס‬
‫לארגון “בית הגלגלים” המסייע לנכים וטיפל בהם במסירות נפש‪ .‬כמו כן ניסה לקרב‬
‫בין חילונים לדתיים‪ ,‬הקים עם חברו אלעד את “המרכז למודעות יהודית”‪ ,‬כתב פליירים‬
‫שהסבירו בחן את משמעותם של מועדי ישראל השונים ודאג להדפיסם ולהפיצם בעצמו‬
‫ברשות הרבים‪ .‬הוא למד בישיבת ההסדר בעתניאל ושרת בצה”ל כמפקד כיתת צנחנים‪.‬‬
‫כאשר הגיע לגיל עשרים ושתיים שהה בשבת “שמות” בישיבתו‪ .‬הוא היה תורן מטבח‬
‫עם שלושה בחורים נוספים‪ ,‬יהודה במברגר‪ ,‬צביקה זימן וגבריאל חוטר‪ .‬בליל שבת הם‬
‫הגישו את המנה הראשונה‪ ,‬אכלו עם כולם וגם שרו ורקדו בשמחה‪ .‬כאשר חזרו הארבעה‬
‫למטבח להגיש את המנה השניה‪ ,‬חדרו לשם שני מחבלים חמושים‪ ,‬לבושים במדי צה”ל‪,‬‬
‫והחלו לירות לעברם‪.‬‬
‫נעם‪ ,‬במקום להימלט לחדר האוכל‪ ,‬נעל באופן אינסטינקטיבי בעזרת בריח קטן ונסתר‪,‬‬
‫את הדלת שהפרידה בין המטבח לחדר האוכל כדי להציל את עשרות התלמידים והרבנים‪,‬‬
‫ואז נורה בגבו והתבוסס בדמו ליד הדלת הנעולה‪ .‬המחבלים בעטו בכוח בדלת תוך כדי‬
‫ירי‪ ,‬אך לא הצליחו לשוברה‪ .‬כל ארבעת התורנים נרצחו‪ ,‬אבל בזכות מסירות נפשו של‬
‫נעם נמנע טבח גדול בהרבה‪ .‬המחבלים נמלטו ובתוך זמן קצר חוסלו‪.‬‬
‫בשעה שתיים בליל שבת הגיעו רב הישוב שילה‪ ,‬שני קצינים ועובדת סוציאלית לבית‬
‫משפחת אפטר ונקשו בדלת‪ .‬האב יוסי פתח ושמע את הבשורה הנוראה‪ .‬הוא העיר את‬
‫אשתו וסיפר לה על אסונם‪ .‬האם אמרה‪:‬‬
‫“ה’ שהוביל אותנו עד היום‪ ,‬יעזור לנו לעבור גם את המשבר האדיר הזה”‪.‬‬
‫ההורים התאפקו מלהעיר את ילדיהם בשעות הלילה‪ .‬בשעה שבע בבוקר העירו את‬
‫הילדים ולאחר שהתאוששו משנתם‪ ,‬הודיעו להם את הבשורה המרה‪ .‬לאחר כמה שעות‪,‬‬
‫שבהן ישבו בני המשפחה בסלון כשהם בוכים ובוהים‪ ,‬הגיעה שעת ארוחת הצהריים‪ .‬יוסי‬
‫הציע לבני ביתו לשבת סביב שולחן השבת‪ .‬לאף אחד לא היה חשק לאכול‪ ,‬אבל כולם‬
‫נטלו ידיים ונגסו מעט בחלה כדי לצאת ידי חובה‪ .‬יוסי החל לרפרף בזמירון השבת‪ ,‬ומשום‬
‫מה קלטה עינו את אחד השירים שנוהגים לשיר בסעודת שבת בבוקר‪:‬‬
‫“ברוך אל עליון אשר נתן מנוחה‬
‫לנפשנו פדיום משאת ואנחה‪,‬‬
‫והוא ידרוש לציון עיר הנדחה‬
‫עד אנה תוגיון נפש נאנחה‪”...‬‬
‫ואז התבונן בפזמון‪:‬‬
‫“‪ ...‬השומר שבת‪ ,‬הבן עם הבת‪,‬‬
‫לאל ירצו כמנחה על מחבת‪”...‬‬
‫‪33‬‬
‫כעת נזכר בתמר‪ ,‬תאומתו של נעם שנפטרה בגיל כה מוקדם‪ ,‬והרהר בכך שנעם הצטרף‬
‫אליה כעת והפך לקרבן כמנחה על מחבת‪ ...‬יוסי חש שהשיר מדבר אליו וכאילו נכתב‬
‫ממש עבורו‪ .‬הוא החל לזמזם את השיר בניגון של חסידי מוז’דיץ‪ ,‬ניגון שלמד עם נעם‬
‫משמוליק‪ ,‬בן דוד מארצות הברית שלמד בישיבת מיר בארץ והיה קרוב לנעם באופן‬
‫מיוחד‪ .‬ואז החליט‪ :‬אם יהיה לי כח בלוויה‪ ,‬אז במקום להספיד את נעם ולספר עליו‪ ,‬פשוט‬
‫אשיר את השיר הזה!‬
‫וזה מה שהוא עשה‪.‬‬
‫הלוויה שנערכה במוצאי שבת בשילה‪ ,‬החלה בחצות ליל והסתיימה בארבע לפנות בוקר‪.‬‬
‫היו שם אלפי אנשים‪ .‬הקהל העצום‪ ,‬החורף הכבד והקר וחשכת הליל העניקו תחושה של‬
‫מעמד הר סיני‪.‬‬
‫האב ניצב מול בנו האהוב ששכב בארון מכוסה בדגל ישראל‪ ,‬סיפר לו מה עבר עליהם‬
‫במשך השבת‪ ,‬והחל לשיר לו את הבית הראשון של “ברוך אל עליון” עד שנחנק בדמעותיו‪.‬‬
‫ביום השני של השבעה הגיע בן הדוד שמוליק מאמריקה כדי לנחמם‪ ,‬לאחר שש שנים‬
‫שלא היה בארץ‪ .‬הוא הביא עמו צילומי ארבעה מכתבים‪ ,‬שנעם כתב לו במהלך השנים‬
‫שחלפו עם חזרתו לארצות הברית‪ .‬יוסי החל לקרוא את המכתבים הקצרים יחסית‪ ,‬ונדהם‬
‫לראות את השורות הבאות‪:‬‬
‫“שמוליק‪ .‬אנחנו רוצים ללמוד את המנגינה של ‘ברוך אל עליון’ יותר לעומק‪ .‬שלח לנו‬
‫קלטת שלה‪ ,‬כי לא קלטנו אותה מספיק טוב כשהיית פה‪”...‬‬
‫‪34‬‬
‫הצדיק שלנו השבוע‬
‫ר’ אברום שפירא‬
‫קראו לו באמת הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא‬
‫היה ראש ישיבת מרכז הרב אחרי פטירת הרב צבי יהודה וכיהן בתפקיד ‪ 26‬שנה‬
‫היה המנהיג האחרון של הציונות הדתית שהיה די מקובל על כולם‬
‫מספרים בשמו המון “מילתא דבדיחותא”‬
‫היה הרב הראשי לישראל אחרי הרב גורן וכיהן בתפקיד כ‪ 10‬שנים‬
‫היכרותו הראשונה של רבנו עם מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ”ל הייתה‪ ,‬כאשר נפגשו‬
‫מדי פעם בתפילת שחרית ב”מאה שערים”‪ .‬הקשר ביניהם הלך והתהדק אחרי נישואי‬
‫רבנו עם הרבנית פנינה תחי’ לבית הרשוביץ‪ .‬אחיה של הרבנית‪ ,‬הרב שלום נתן רענן זצ”ל‪,‬‬
‫היה גיסו של הרב צבי‪-‬יהודה‪ ,‬ובמשך שנים רבות שימש כר”מ וכמנהל ישיבת “מרכז הרב”‪.‬‬
‫ביוזמת הרב צבי יהודה‪ ,‬החל רבנו ללמד תורה בישיבת “מרכז הרב”‪ ,‬שם התקרב מאוד‬
‫לראש הישיבה הרב חרל”פ‪ .‬בשנת תש”ד‪ ,‬אחרי פטירתו של הרב חרל”פ {בשנת תשי”ב}‬
‫התמנה רבנו לר”מ המרכזי בישיבה והחל לומר שיעור כללי מדי שבוע‪.‬‬
‫הרב שפירא לא נענה לבקשת החזון אי”ש להעתיק את מקום מגוריו לבני‪-‬ברק‪ ,‬והמשיך‬
‫ללמד בישיבת “מרכז הרב”‪ .‬באותה תקופה החלה הישיבה לפרוח‪ ,‬עם הצטרפותם של‬
‫תלמידים מ”היישוב החדש” ‪ -‬צעירים הקשורים ל”מזרחי” ולתנועת “בני עקיבא”‪ .‬רבנו‬
‫שהה כל היום כולו בישיבה‪ ,‬כשהוא מקדיש שעות מרובות לטיפול בכל תלמיד ותלמיד‬
‫ומתפרנס בדוחק רב‪ .‬במשך כשישים שנה‪ ,‬העמיד רבנו דורות של אלפי תלמידים‪ ,‬שהיו‬
‫קשורים אליו מאוד גם אחרי עזבם את הישיבה‪ .‬רבים מהם ‪ -‬בתוכם רבנים גדולים‪ ,‬דיינים‪,‬‬
‫מחנכים ואנשי ציבור ‪ -‬נהגו להתייעץ עמו בעניינים כלליים ופרטיים‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫עד סוף ימיו מילאה הישיבה את כל מעייניו‪ .‬הייתה לו קרבה מופלאה גם עם הצעירים‬
‫ביותר מבין התלמידים‪ .‬בחיוניותו המיוחדת בלימוד ובתפילה‪ ,‬הדביק את כולם באהבת‬
‫תורה ובאהבת ישראל וארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫בשנת תשט”ז‪ ,‬בנוסף על עבודתו בישיבה‪ ,‬החל לשמש דיין בבית‪-‬הדין האזורי‪ ,‬לאחר מכן‬
‫נעשה אב בית הדין‪ ,‬ולימים התמנה לחבר בית‪-‬הדין הגדול בירושלים‪ .‬בתפקידיו אלה כתב‬
‫פסקי דין רבים המהווים אבני יסוד בפסיקה‪ .‬הוא זכה להתיר עגונות ולהכריע בבעיות‬
‫הלכתיות ואישיות מסובכות ביותר‪ ,‬תוך רגישות אנושית מיוחדת לכל בעיה‪.‬‬
‫הרב שפירא היה חבר בוועדות שונות‪ ,‬מהן הוועדה לפתרון בעיית ניתוחי מתים וועדת‬
‫חינוך‪ ,‬שמונתה ע”י השר משה חיים שפירא ז”ל‪ .‬מהחלטותיה החשובות של ועדה זו הייתה‬
‫ההחלטה להכיר בשנות הלימוד בישיבות כהכשרה הטובה ביותר להוראה‪.‬‬
‫בשנת תשמ”ב‪ ,‬לאחר פטירתו של ראש ישיבת “מרכז הרב”‪ ,‬הרב צבי יהודה קוק זצ”ל‪,‬‬
‫התמנה רבנו לראש הישיבה‪ .‬עד לפטירתו‪ ,‬במשך עשרים וחמש שנה‪ ,‬הנהיג את הישיבה‬
‫במסירות רבה‪ .‬רוב העומדים בראש מוסדות החינוך של הציבור הדתי‪-‬לאומי‪ :‬הישיבות‬
‫הגבוהות‪ ,‬תלמודי‪-‬התורה‪ ,‬ישיבות ההסדר‪ ,‬המכינות‪ ,‬הישיבות התיכוניות‪ ,‬האולפנות‬
‫והמדרשות ‪ -‬הם יוצאי ישיבת “מרכז הרב” ותלמידיו של הרב שפירא‪.‬‬
‫בהיותו קשור לגוונים שונים בציבור‪ ,‬השכיל רבנו לגשר על פני מחלוקות ולפתור בעיות‬
‫סבוכות בחכמה ובדרכי נועם‪.‬‬
‫בשנת תשמ”ג‪ ,‬אחרי לחצים מרובים עליו‪ ,‬על רעייתו ועל בני משפחתו‪ ,‬התמנה רבנו‪,‬‬
‫יחד עם הרב מרדכי אליהו יבדל”א‪ ,‬לכהונת הרב הראשי לישראל (הראשון שהיה יליד‬
‫ירושלים)‪ .‬בתקופת כהונתם ברבנות הראשית‪ ,‬פעלו השניים באופן נמרץ בכל התחומים‪:‬‬
‫הם נכנסו לעובי הקורה של בעיית יהדותם של עולי אתיופיה‪ ,‬בדרשם גיור לחומרא; פעלו‬
‫לחיזוק הכשרות במדינה; פתרו באופן הלכתי את הבעיה הסבוכה של השתלת איברים‪,‬‬
‫כשהם קובעים לכך מסגרות ברורות; בנו תשתית חדשה לקראת שנת השמיטה‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫גם הרב שפירא גם הרב אליהו הביעו התנגדות נמרצת למסירת שטחים מארץ‪-‬ישראל‬
‫לגויים‪ ,‬והורו להתנגד לכל חוק או פקודה הנוגדים את דיני התורה‪ .‬בתקופת מלחמת‬
‫המפרץ‪ ,‬פסקו שאין לעזוב את הארץ‪ ,‬ועודדו‪ ,‬על‪-‬ידי ביקורים אישיים‪ ,‬את כל התושבים‬
‫בישראל‪ ,‬שהייתה נתונה אז תחת האיום העירקי‪ .‬שני הרבנים קשרו קשרים הדוקים‬
‫עם ראשי המדינה והצבא‪ .‬הם פעלו במשותף לקשור קשרים עם יהודי התפוצות‪ ,‬ע”י‬
‫פגישות עם רבנים ואנשי ציבור באמריקה‪ ,‬באירופה וברוסיה‪ ,‬ביניהם הרב סולובייצ’יק‪,‬‬
‫הרבי מלובביץ’ והרב משה פיינשטיין‪ .‬מלבדם נפגשו עם נשיא אמריקה בוש (האב) ועם‬
‫שגרירים זרים‪ ,‬על מנת לקדם את הקשר של ישראל עם יהודי הגולה ולהשפיע על עניינים‬
‫דתיים‪ ,‬חינוכיים ומדיניים‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫העיקר הקשר עם ה’‬
‫מה בכל זאת אני עושה בתפילה?‬
‫רבי נחמן מביא לנו פה עצה די פשוטה מה בכל זאת לעשות‪.‬‬
‫כי בודאי כל אחד ואחד כפי מה שיודע פחיתותו שהוא רחוק מאד מאד מתפילה‪ ,‬כי תפילה‬
‫גבוה מאד‪ .‬וגבוה יותר מלימוד תורה‪ .‬ומהיכן יזכה לעבודה גבוה כזו? על כן עליו לעשות‬
‫את שלו‪ ,‬להתחיל דיבורי התפילה בפשיטות גמור‪ :‬אדון עולם אשר מלך וכו’ ויטה אזנו‬
‫מה שהוא אומר‪ ,‬ויצמצם מחשבתו שלא תתפזר מחשבתו לחוץ רק שתהיה כל מחשבתו‬
‫בתוך דיבורי התפילה ויתפלל כך כסדר בפשיטות גמור‪ ,‬אפילו בלי התעוררות וחיות‬
‫והתלהבות‪ ,‬וילך כך בתפילתו כמה וכמה מילות‪ .‬עד שבתוך כך יזכהו ה’ להתעוררות‪.‬‬
‫[שיחות הר”ן]‪.‬‬
‫יכריח את עצמו על כל פנים לדבר דיבורי התפילה בפשיטות גמור כמו תינוק בבית הספר‬
‫ממש‪ ,‬ויאמר כמה דיבורים בפשיטות גמור‪ ,‬ועל פי הרוב יזכה ברחמיו להתעורר מזה עד‬
‫שיחזור ויתלהב ליבו מאד ויתחיל פתאום להתפלל בהתעוררות‪ ,‬רק שלא יעמיד זאת‬
‫לניסיון‪[ .‬שיחות הר”ן]‬
‫זה לא סתם סגולה‪ ,‬זה גם מובן בשכל‪ .‬כי בן אדם לא יכול להיות שחקן כל ימיו‪ .‬ואם הוא‬
‫מבין מה שהוא אומר וחושב על זה‪ ,‬הרצון הפנימי לכל מה שהוא אומר גדל יותר וממילא‬
‫גדל הקשר עם הקב”ה‪.‬‬
‫העיקר לעמוד מול ה’‬
‫בשיעור הקודם ראינו שלדעת הרמב”ם והטור צריך לכוון שעומד לפני המלך וכלל לא‬
‫דיברו על פרוש המילות‪ .‬והדבר משונה מאוד שהרי חז”ל תיקנו לנו לומר את המילים‬
‫האלו דווקא‪ ,‬ומי שמשנה ממה שחז”ל קבעו זה לא נקרא שהוא מתפלל‪ .‬והעניין הוא כמו‬
‫שהסברנו כבר המון פעמים‪ ,‬שעיקר היהודי בעולם זה הקשר עם הקב”ה עד שימלא את‬
‫כל גופו ונשמתו בתשוקה גדולה לאינסוף יתברך בתענוג נצחי‪ ..‬ובאמת עבודת התפילה‬
‫היא חשובה וגדולה מאוד‪ .‬ובאמת היא ערוץ הקשר הישיר עם הקב”ה ולפי חלק מהפוסקים‬
‫זה אפילו דאורייתא‪ ..‬והעניין העיקרי הוא לעמוד מול ה’ ולהכניס לראש שעכשיו אני מול‬
‫ה’ לפחות ‪ 3‬פעמים ביום ובאמת לפעמים מכריחים אותנו לעשות דברים שטובים לנו‪.‬‬
‫אבל מה שמכריחים אותנו לדעת רוב הפוסקים זה להבין שאנחנו עומדים מול ה’ וזה לא‬
‫דבר שאפשר לעשות אותו בלי רגש‪ .‬יוצא שקצת מכריחים אותנו להחליט לחשוב באמצע‬
‫החיים על ה’‪ ,‬אבל את ההמשך של לחשוב באמת אנחנו כבר עושים מרצון‪.‬‬
‫בעצם התפילה והעמידה מול ה’ אנחנו כבר נהיים יותר קשורים לה’ ואם אנחנו מתבוננים‬
‫הרבה בזה שעכשיו אנחנו מדברים עם ה’‪ ,‬אנחנו יכולים להתחיל להרגיש את התענוג‬
‫הנצחי של קרבת ה’ שלא נהיה מוכנים להחליף אותו תמורת שום דבר בעולם‪.‬‬
‫כמו שכותב הרב קוק בעולת הראי”ה בעניני התפילה‬
‫אין התפלה באה כתקונה כי‪-‬אם מתוך המחשבה שבאמת הנשמה היא תמיד מתפללת‪.‬‬
‫הלא היא עפה ומתרפקת על דודה בלא שום הפסק כלל‪ ,‬אלא שבשעת התפלה המעשית‬
‫הרי התפלה הנשמתית התדירית היא מתגלה בפעל‪ .‬וזהו עידונה ועינוגה‪ ,‬הדרה ותפארתה‪,‬‬
‫‪37‬‬
‫של התפלה‪ ,‬שהיא מתדמה לשושנה הפותחת את עליה הנאים לקראת הטל או נכח קרני‬
‫השמש המופיעים עליה באורה‪ ,‬ולכן “הלואי שיתפלל אדם כל היום כולו”‪.‬‬
‫התפילה כתרוץ לעמוד מול ה’‬
‫כל אחד מכיר את התחושה שאתה מנסה להיות חבר של מישהו ומחפשים על מה לדבר‪.‬‬
‫זה יכול להיות סתם מישהו חמוד שפגשת באיזה טרמפיאדה‪ ,‬איזה חתן חדש במשפחה‬
‫או סתם חבר חדש בבית הספר‪ .‬בעיקר זה קורה בעולם הדייטים שם אפילו יש מושג‬
‫“שתיקות מעיקות” שרוצים לדבר ולא מוצאים על מה‪ .‬וגם אנחנו רוצים “לצאת עם ה’ “‬
‫כביכול‪ .‬להיות קשורים אחד לשני ויש לנו פגישות כמה פעמים ביום שבהם אנחנו רוצים‬
‫להיות יותר קשורים אז אנחנו מדברים ומבקשים ומתבוננים ומשבחים ומודים אבל העיקר‬
‫שנרגיש יותר קשורים‪ .‬ובאמת בדייטים יש אנשים שנפגשים ומדברים על אוכל וכדורגל או‬
‫קרובי משפחה והקשר שלהם בד”כ בהתאם‪ .‬וככל שהדיבורים יותר פנימיים ויותר נוגעים‬
‫במה שמעניין אותנו בפנים כה הקשר יותר פנימי וחזק‪.‬‬
‫עבודה או כיף?‬
‫אם נחזור לדוג’ של הדייטים‪ ,‬אז אף אחד לא מרגיש שזה‬
‫עבודה לצאת לדייטים‪ .‬הוא רוצה להתחתן ולכן הוא נפגש‪ .‬אז אופס‪ ,‬אולי פה הבעיה אולי‬
‫אנחנו לא מספיק מרגישים שאנחנו רוצים את הקשר עם ה’? אולי זה מפחיד אותנו וכו’?‬
‫אולי זה סתם לא נשמע לנו משהו ששווה להשקיע בו‪.‬‬
‫ברור לנו שכל המחשבות האלו מגיעות מהיצר הרע‪ ,‬אבל פה נכנס לעניין המקום שבו‬
‫אנחנו מכריחים את עצמינו‪.‬‬
‫המשכן כמשל‬
‫הרבה צדיקים מביאים שהמשכן הוא משל נפלא לאיך ה’ יכול לשכון בלב שלנו‪ .‬מי שרוצה‬
‫באמת מומלץ לחשוב כל מיני דברים שאפשר ללמוד לעצמו מהמשכן‪.‬‬
‫במשכן הכל היה בנוי מתרומות‪ .‬כמו שכתוב‪:‬‬
‫רּומ ִתי‪”:‬‬
‫ת־ּת ָ‬
‫ל־איׁש ֲא ֶׁשר יִ ְּדבֶ ּנּו לִ ּבֹו ִּת ְקחּו ֶא ְ‬
‫רּומה ֵמ ֵאת ּכָ ִ‬
‫ַ“ּדּבֵ ר ֶאל־ּבְ נֵ י יִ ְׂש ָר ֵאל וְ יִ ְקחּו־לִ י ְּת ָ‬
‫כי באמת כדי שה’ ישכון בתוכינו צריך חופש גמור ובלי להכריח כמעט כלום אבל בכל‬
‫אופן היה משהו אחד שהכריחו את עמ”י מי יודע מה?‬
‫מחצית השקל שעשו ממנו את האדנים כמו שרש”י מביא על עבודת אהל מועד ‪ -‬הן‬
‫האדנים שנעשו בו‪:‬‬
‫כי האדנים זה היסודות‪ .‬ובשביל היסודות אנחנו חייבים להכריח גם כשלא בא לנו ובאמת‬
‫כל המצוות שבתורה שאנחנו מוכרחים לעשות הם יסודות לעבודה הפנימית שאותה‬
‫אנחנו עושים רק כי בא לנו‪ .‬זה טיפה מורכב‪ ,‬אז שוב‪ ,‬אנחנו חייבים להכריח את עצמנו‬
‫להשקיע קצת בשביל שאח”כ נרצה לעשות הכי טוב‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫סיפור‬
‫ר’ מנדל פוטרפאס‪ ,‬חסיד חב”ד‪ ,‬שהה במחנה מעצר בסיביר‪ .‬לא היו שם כמובן סידורים‬
‫ומחזורים‪ .‬בימים רגילים האסירים היהודים זכרו בדרך כלל את התפילה בעל פה‪ ,‬אבל‬
‫בימים הנוראים‪ ,‬שבהם מרבים בתפילות ופיוטים‪ ,‬מובן שלא זכרו הכל‪.‬‬
‫כך נותרו במחנה בימים הנוראים ללא טלית‪ ,‬מחזור‪ ,‬מניין ושופר‪ ,‬וניסו לדלות מזיכרונם‬
‫קטעים מן התפילות והפיוטים‪ ,‬עד שבסופו של דבר הצליחו איכשהו לשחזר חלק מן‬
‫התפילות‪.‬‬
‫במצב שכזה חושבים יותר על משמעותו של כל קטע בתפילה‪ .‬אם כבר נזכרים בו‪ ,‬אזי‬
‫מייקרים אותו ומנסים להתעמק במשמעות כל מילה‪ .‬תוך כדי שחזור קטעי התפילות‬
‫והפיוטים‪ ,‬הגיע ר’ מנדל לפיוט “וכל מאמינים”‪ ,‬כשהוא חוזר שוב ושוב על המילים שבהן‬
‫נזכר‪ ,‬במנגינה המיוחדת של הימים הנוראים‪ ,‬תוך התרפקות על כל מילה ושימת לב‬
‫למשמעותה‪ .‬ואז‪ ,‬תוך כדי ניגון הפיוט‪ ,‬נפל בלבו לרגע הרהור כפירה‪:‬‬
‫האומנם?! האם כל אותם בולשביקים‪ ,‬יבסקים‪ ,‬קומוניסטים‪ ,‬אתיאיסטים‪ ,‬שאני שומע‬
‫ורואה לידי‪ ,‬וגם סובל מהם קשות‪ ,‬מדי יום ביומו‪ ,‬אלה הרומסים ברגל גאווה כל הקדוש‬
‫והיקר לעם ישראל‪ ,‬אלה שלא נראית עליהם אף טיפת שייכות ליהדות‪ ,‬אלה הלועגים לכל‬
‫דבר שריח אמונה נודף ממנו‪ ,‬הטוענים שהיהדות אינה אלא אופיום להמונים‪ ,‬האם אפשר‬
‫לומר שכל אלה‪ ,‬אכן מאמינים?! האומנם “וכל מאמינים”?!‬
‫ר’ מנדל‪ ,‬לא הניח להרהור לשהות במוחו יותר משניה‪ ,‬וחשב‪:‬‬
‫אם בסידור כתוב “וכל מאמינים”‪ ,‬הרי שהאמת היא כן! וכל אלה‪ ,‬שנדמה לי כי אין להם‬
‫שום שייכות לאמונה‪ ,‬ואף רומסים אותה ברגל גאווה‪ ,‬בודאי כולם מאמינים‪ ,‬הרי למדתי‬
‫לא פעם בישיבה שכל קושיה על האמונה באה מצד הטומאה‪ ,‬וכל שאלת “למה?” היא‬
‫‘קליפה’‪ ,‬ואם לפעמים עולה בדעת שאלה שכזו‪ ,‬התשובה שיש לאדם להשיב לעצמו‬
‫היא “לפי שכך צריך להיות!”‪ ,‬וזהו תום הלב‪ ,‬שנמצא באנשים פשוטים הרבה יותר מאשר‬
‫בבעלי שכל‪.‬‬
‫אבל בכל זאת עדיין הפריע לר’ מנדל צירוף המילים “וכל מאמינים”‪ ,‬כאשר לנגד עיניו‬
‫ראה כל הזמן את ההפך הגמור‪ ,‬וגם סבל ממנו לא מעט‪ ...‬בכל אופן‪ ,‬הבהיר לעצמו מעבר‬
‫לכל ספק‪ ,‬שאם בסידור כתוב כך‪ ,‬ודאי שכן הוא הדבר‪“ ,‬וכל מאמינים”!‬
‫לאחר כמה ימים‪ ,‬באחד הלילות שלאחר יום הכיפורים‪ ,‬שכב בבקתת האסירים על‬
‫מיטתו‪ ,‬שהיתה דרגש תחתון שיצא מהקיר‪ .‬מאוחר מאוד בלילה‪ ,‬שם לב כי ברנש מסוים‪,‬‬
‫ששכב על דרגש עליון‪ ,‬מביט בו במבט נוקב‪ .‬הוא החל לפחד‪ ,‬ובהחלט היתה לו סיבה‬
‫לחשוש‪ ,‬במקום שבו החיים הגשמיים לא היו שווים הרבה‪ ,‬ומעשי רצח של אסירים היו דבר‬
‫שבשגרה‪ .‬ר’ מנדל הרהר כי הברנש עצום הממדים‪ ,‬יכול למולל בשתי אצבעותיו ‘פרעוש’‬
‫כמוהו‪ ...‬פניו המגושמות היו כפני שודד ורוצח‪ .‬ואז לפתע‪ ,‬הברנש ירד ממשכבו והתקדם‬
‫לעברו‪ ...‬ר’ מנדל היה בטוח שהגיע קצו‪ ,‬ועוד רגע יעבור לעולם שכולו טוב‪...‬‬
‫הברנש שאל בקול מחוספס‪“ :‬אתה יהודי?” ר’ מנדל השיב בלחש “כן”‪ ,‬והברנש ענה‪:‬‬
‫“גם אני יהודי!”‬
‫ר’ מנדל כמעט נפל ממיטתו‪ .‬המילים נעתקו מפיו‪ .‬לאחר אתנחתא קלה‪ ,‬אמר הברנש‬
‫בהתרגשות‪:‬‬
‫‪39‬‬
‫“אתה יודע‪ ,‬אני צמתי ביום הכיפורים!‪ ...‬לא ידעתי מתי חל יום הכיפורים‪ ,‬ואף לא חשבתי‬
‫על כך‪ ,‬אבל כשעבדתי בקבוצה שבה אני מוצב‪ ,‬ראיתי כמה אסירים יהודים שקבלו רשות‬
‫לטייל בחצר במשך רבע שעה‪ ,‬תחת שמירה כבדה‪ ,‬כאשר ראשיהם כפופים כלפי מטה‬
‫וידיהם שלובות מאחור‪ .‬ולמרות הסיכון הגדול‪ ,‬שמעתי אחד מהם לוחש לחברו ‘מחר יום‬
‫הכיפורים’‪...‬‬
‫כאשר שמעתי זאת‪ ,‬נזכרתי ביום הקדוש‪ ,‬והחלטתי שהפעם‪ ,‬דווקא כאן במחנה המעצר‪,‬‬
‫אני אצום ביום הכיפורים! עשיתי את עצמי חולה ולא הלכתי לעבודה‪ .‬אף אחד לא חשד‬
‫בי‪ ,‬שכן איני נראה כלל כיהודי‪ ...‬וכך שכבתי כל היום על הדרגש”‪.‬‬
‫פחדו של ר’ מנדל הפך לפליאה‪ ,‬והוא הקשיב להמשך הדברים‪:‬‬
‫“‪ ...‬רציתי להתפלל‪ ,‬אבל לא ידעתי אף תפילה‪ ,‬ממש כלום‪ .‬אמצתי את זכרוני‪ ,‬ולפתע‬
‫נזכרתי באחת התפילות שסבתא שלי לימדה אותי לומר כאשר אני קם בבוקר‪“ :‬מודה אני‬
‫לפניך‪ ,‬מלך חי וקיים‪ ,‬שהחזרת בי נשמתי בחמלה‪ .‬רבה אמונתך!” שכבתי כל היום במיטה‬
‫וחזרתי אלפי פעמים על “מודה אני”‪ .‬כך עבר עלי יום הכיפורים‪ ,‬דווקא כאן‪ ,‬במקום הנידח‬
‫הזה‪ ,‬כיהודי”‪.‬‬
‫ר’ מנדל שמע את הסיפור‪ ,‬ואז נעלם אחרון ספקותיו‪ :‬אם גם הטיפוס הזה‪ ,‬שכל מראהו‬
‫מעיד על ריחוק גמור מאמונה‪ ,‬אם גם הוא מאמין‪ ,‬בודאי שהעניין נכון ומדויק ‪ -‬וכולם‪ ,‬אבל‬
‫כולם מאמינים!‬
‫צדיק‬
‫המהרש”א‬
‫שמואל אידלש ‪ -‬המהרש”א‪:‬‬
‫נולד בקזימיר ליד קרקוב בשנת ‪ 1555‬ומת באוסטראה פלך וואהלין ה’ כסלו שצ”ב (לפני‬
‫כ‪ 400‬שנה)‬
‫אמו הייתה ממשפחת מהר”ל מפראג‪ ,‬וחותנו היה ר’ משה אשכנזי מפוזנא מחבר זכרון‬
‫משה‪.‬‬
‫מהרש”א חתם את שמו “שמואל אידלש” על שם חמותו שהכיר לה טובה‪ ,‬מפני שתמכה‬
‫בישיבתו הגדולה בפוזנא במשך עשרים שנה (‪ .)1605-1585‬לאחר מותה נסגרה הישיבה‪.‬‬
‫המהרש”א אהב את הפלפול ההגיוני והתנגד לפלפול של הבל “המטריד את האדם מן‬
‫האמת ואין מגיע לתכליתו המבוקש” (חידושי אגדות לב”מ פ”ה ר”ה דלשתבח)‪ .‬לפעמים‬
‫הוא מוציא אגדות חז”ל מפשטן ומפרשם בדרך רמז‪ ,‬אז אומר שבחזון נראה להם כן‬
‫(חידושי אגדות ברכות ריש פ”ג‪ ,‬חגיגה י”ד‪ ,‬מגילה ז’‪ ,‬ב”מ כ”ט)‪.‬‬
‫באגדות אחרות הוא אומר “ודאי כי יש להאמין בכל הדברים האלה (לויתן) כפשטן‪ ,‬ואין‬
‫הדברים יוצאין ממשמען” (יבמות צ”ו‪ ,‬בכורות ל”א)‪ .‬יש שהוא מפרש אגדה בדרך מחקר‬
‫(שבת קי”ט‪ ,‬קדושין ע”א‪ ,‬נדה כ”ד) וכותב שאין התלמוד חסר מכל החכמות “ואל יאמר‬
‫המלעיג על חכמי התלמוד שהיו חסרים מחכמת הרפואה” (גיטין מ”ח)‬
‫“וכמו שהסולת אינה רק הקדמה ללחם‪ ,‬כך חכמות אחרות כמו התכונה וחכמת המספר‬
‫ותשבורת הן הקדמה לתורתנו” (הוריות י’)‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫כמנהיג הדור לא נשא פנים לעשירים‪ ,‬והתלונן על המקבצין עושר שלא באמונה ובחילול‬
‫השם‪ ,‬כגזל הנכרי‪ ,‬ואח”כ מתכבדין באותו ממון להיות להם כבוד בכל שנה‪ ,‬ולתת להם‬
‫ברכת “מי שברך”‪( .‬חידושי אגדות לשבת קנ”ט‪ ,‬כתובות ס”ז‪ ,‬סוטה מ’)‪.‬‬
‫נמנה בין הרבנים שחתמו בשנת ש”ן (‪ )1590‬ביריד גראמניץ בעיר לובלין על התקנה שלא‬
‫ישתדל שום רב בישראל להשיג את הרבנות ע”י ממון‪.‬‬
‫התנהג בנדיבות‪ ,‬ביתו היה פתוח לרווחה ונתן לכל עובר אורח מקום ללון ולחם לאכול‪ .‬על‬
‫משקוף ביתו היה חקוק באותיות בולטות הפסוק “בחוץ לא ילין גר דלתי לארח אפתחנו”‬
‫(איוב ל”א ל”ב)‬
‫‬
‫‪41‬‬
‫חנוכה‬
‫בחנוכה ישנה תופעה מעניינת‪ .‬דווקא בנושא זה מופיע המושג “מהדרין מן המהדרין”‪,‬‬
‫שלא מצינו בשום מקום אחר‬
‫תלמוד בבלי מסכת שבת דף כ”א עמוד ב’‬
‫תנו רבנן‪ :‬מצות חנוכה נר איש וביתו‪ .‬והמהדרין ‪ -‬נר לכל אחד ואחד‪ .‬והמהדרין מן‬
‫המהדרין‪ ,‬בית שמאי אומרים‪ :‬יום ראשון מדליק שמנה‪ ,‬מכאן ואילך פוחת והולך; ובית‬
‫הלל אומרים‪ :‬יום ראשון מדליק אחת‪ ,‬מכאן ואילך מוסיף והולך‪...‬‬
‫בכל המצוות לא כולם “מהדרין”‪ ,‬אבל בחנוכה כותב הרמ”א בסימן תרע”א סעיף ב’ שנהגו‬
‫כל ישראל לנהוג כמהדרין מן המהדרין‪ .‬מה פתאום? מסביר הרבי מליובאוויטש כי לא היו‬
‫צריכים להדליק נר משמן טהור כי ישנו דין שטומאה דחויה בציבור‪.‬‬
‫פני יהושע מסכת שבת דף כא עמוד ב‬
‫לכך נראה דעיקר הנס לא נעשה אלא להודיע להם חיבת המקום עליהם‪ ,‬כדאשכחן [אבות‬
‫פ”ה מ”ב] שנעשה זה הנס תמיד שלא נמצא פסול בעומר ובשתי הלחם‪ .‬והואיל ואתרחיש‬
‫להו ניסא בעיקר הענין‪ ,‬שנגאלו גאולה שלימה מיד מלכות יון הרשעה‪ ,‬שהיו אומרים‬
‫לישראל כתבו על קרן השור שאין לכם חלק בא‪-‬לקי ישראל וגזרו כמה שמדות‪ ,‬ועכשיו‬
‫שנגאלו ונעשה להם נס גדול ששלטו בשונאיהם‪ ,‬לכך נעשה להם ג”כ נס זה בענין הנרות‪,‬‬
‫שהוא עדות לישראל שהשכינה שורה בהם‪ .‬כדדרשי נמי לענין נר מערבי‪ ,‬אלא שלאחר‬
‫מיתת שמעון הצדיק אפילו נר מערבי לפעמים היה כבה והולך‪ ,‬לכך נעשה להם נס בזה‬
‫הענין ממש באותן הימים שהיו עת רצון להודיע שחזרו לחיבתן הראשונה‪ ,‬כן נראה לי‬
‫נכון‪:‬‬
‫הנס נעשה להם‪ ,‬כדי שיוכלו לקיים את המצווה בהידור ולכן נהגו כל עמ”י לעשות את‬
‫המצווה בהידור‪.‬‬
‫בחנוכה עושים מאהבה‬
‫כשיהודי עושה משהו יותר ממה שהוא מחוייב זה סימן שהוא באמת אוהב את ה’‪ .‬בחנוכה‬
‫עיקר המלחמה היתה על ידי החשמונאים שכלל לא היו חייבים לצאת להילחם כמו שנראה‬
‫להלן ובכל זאת היו מוכנים למות לכבוד ה’‪.‬‬
‫תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף ט’ עמוד ב’‬
‫“אמר ליה בר הי הי להלל‪ :‬מאי דכתיב‪ :‬ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלקים‬
‫לאשר לא עבדו‪ ,‬היינו צדיק היינו עובד אלקים‪ ,‬היינו רשע היינו אשר לא עבדו! ‪ -‬אמר ליה‪:‬‬
‫עבדו ולא עבדו ‪ -‬תרוייהו צדיקי גמורי נינהו‪ .‬ואינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה‬
‫פרקו מאה ואחד‪”.‬‬
‫כדאי טיפה לחשוב על העניין הזה‪ ,‬זוהי גם הסיבה שאליעזר בחר את רבקה אמנו‪.‬‬
‫והכל אותו עניין‪...‬‬
‫נקודה נוספת לחנוכה‪ :‬למה ביטלו היוונים דווקא את מצוות החודש?‬
‫‪42‬‬
‫שפת אמת בראשית לחנוכה‬
‫וקשה מה ענין חודש שביקשו לבטל יותר מכל המצות‪ .‬וגם גוף הביטול דוחק לפרש על‬
‫קרבן מוסף‪ .‬רק נראה הפי’ על קידוש החודש שזה חרה להם אשר יהיה תלוי קדושת‬
‫הזמנים בישראל כמ”ש ישראל דקדשינהו לזמנים‪ .‬וז”ש בגמרא שאמרו כתבו לכם על‬
‫קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל‪ .‬וקשה ממ”נ קרי לי’ אלקי ישראל ואיך אין לכם‬
‫חלק‪ .‬רק שאמונה זו רצו לבטל מבני ישראל שלא יאמינו בזה אשר הקדושה משפעת כפי‬
‫מעשיהם‪ .‬ואשר יש לכם חלק דייקא‪ .‬שמעשיהם מעוררין בשמים זהו רצו לבטל‪.‬‬
‫ה’שפת אמת’ אומר חידוש עצום! הוא אומר שהיוונים גם כן האמינו באלוקי ישראל‪ ,‬שברא‬
‫את העולם‪ ,‬אבל לא האמינו שהוא נתן כוח לעמ”י להיות חלק ממנו ממש ולקבוע את‬
‫החדשים ‪ -‬כמו שכתוב בכמה מקומות‪ ,‬שעמ”י קובע את הטבע ממש‪ ,‬והמציאות משתנה‬
‫לפי הקביעה של החדשים‪.‬‬
‫חנוכה זה גם מלשון התחדשות‪.‬‬
‫כל השנים יש הארות מהחגים‬
‫למי שיש חשק ללמוד דברים נעימים ומתוקים‪ ,‬מומלץ מאוד ללמוד את ה‪ 8-‬קדושות של‬
‫ר’ לוי יצחק מברדיטשב‪.‬‬
‫קדושת לוי קדושות לחנוכה קדושה ראשונה‬
‫אבל לי הפעוט והצעיר נראה לי כפשוטו‪ .‬דהנה צריכין להבין למה עשאו יום טוב וקבעו‬
‫בהלל ובהודאה על הנס דשמונת ימי חנוכה ודפורים‪ ,‬ולא עשאו יום טוב ביום מלחמות‬
‫סיסרא‪ ,‬וביום מלחמות סנחרב אשר היה נס גדול שרצה האל יתברך לעשות חזקיהו‬
‫משיח וכו’ (סנהדרין צ”ד‪ ,‬א’)‪ ,‬וביתר נסים שבכל יום‪ .‬אלא‪ ,‬הנס שראו אבותינו ונביאים‬
‫הקדמונים ואנשי כנסת הגדולה שעשה גם כן פעולה במעשינו הטובים‪ ,‬שאלו החסדים‬
‫נתגלה בכל שנה ושנה ובכל דור ודור ומאירים אלו הנסים לפי גודל מעשיהם אשר‬
‫עשו הקדמונים שיתגלה תמיד‪ ,‬עשאום יום טוב‪ ,‬כגון חנוכה ופורים ושלש רגלים‪ .‬אבל‬
‫במלחמות סיסרא וסנחרב וכדומה להם‪ ,‬ראו הקדמונים שלא היה כח בידם שיתגלה זה‬
‫ההארה לזה הנס והחסדים ההמה בכל דור ודור ובכל שנה ושנה‪ ,‬לכן לא עשאום ימים‬
‫טובים‪ .‬וזה היה כוונת אנשי כנסת הגדולה ‘שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה’‪,‬‬
‫כלומר‪ ,‬שאלו החסדים והניסים וההארות שהיו אז בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול‪ ,‬נתגלה‬
‫עד עכשיו‪ ,‬בזמן הזה‪.‬‬
‫לפי דברי ה’שפת אמת’ אפשר להבין שישנם זמנים בהם ה’ נותן לנו יותר כח לעשות‬
‫דברים מסוימים‪ .‬לכן דווקא עכשיו‪ ,‬אפשר וצריך להתעורר בכל מה שקשור לחנוכה כמו‪:‬‬
‫מסירות נפש על עמ”י‪ ,‬לעשות מעשים מאהבה‪ ,‬להתחדש וכו’‪.‬‬
‫סיפור‬
‫הפריצה הגדולה לחבלי יו”ש אירעה בחנוכה תשל”ו‪ .‬בהשפעת הפסוק מפרשתנו “ויעבור‬
‫אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה” עלו בני גרעין אלון מורה ועימם אלפי אוהדים‬
‫להתיישב בשומרון‪ .‬הם תקעו יתד בסבסטיה היא שומרון המקראית‪ ,‬בירת מלכות ישראל‪..‬‬
‫נר שלישי של חנוכה‪ ,‬שעת הדלקת נרות מתקרבת‪ .‬המכונית קרטעה לאיטה על פני‬
‫הדרך המשובשת ומלאת המהמורות‪ .‬ענני השמים המטירו עליה שטף של דמעות שמחה‬
‫לרגל היום הגדול‪ ,‬והכביש הוצף מים‪ .‬הנוסעים השתוקקו לחבור לאלפי אחיהם שכבר‬
‫‪43‬‬
‫עלו לפניהם על הקרקע‪ ,‬והנה תקלה – בצומת דיר שרף (כיום ליד שבי שומרון) נפרש‬
‫לרוחב הכביש מחסום צבאי‪ .‬בתוך הרכב ישובים היו הרב שלמה קרליבך זצ”ל ויבדל”א‬
‫הרב ישראל מאיר לאו‪ .‬ומגמת פניהם אתר תחנת הרכבת בסבסטיה שבצפון השומרון‪.‬‬
‫חייל אחד קפץ מן המחסום‪ ,‬ניגש אל המכונית‪ ,‬תחב את ראשו דרך החלון ואמר‪“ :‬רבותי!‬
‫בהתאם להוראה מגבוה אין כניסה לרכב אזרחי”‪.‬‬
‫מה? נזדעק הנהג‪“ ,‬האם אינך יודע שאלפי אנשים מתכנסים הערב בסבסטיה?” “אכן‬
‫יודע אני דבר זה”‪ ,‬ענה החייל אולם כל ההמונים הללו נכנסו בניגוד לחוק‪ ,‬התחמקו דרך‬
‫השדות ולא עלה בידי הצבא לעצרם‪ ,‬אבל לכלי רכב אין אנחנו נותנים לעבור” הביטו‬
‫הנוסעים זה בזה ולא ידעו מה יעשו‪ .‬שהרי לא היה באפשרותם ללכת ברגל‪ ,‬הן משום‬
‫שהשמש כבר עמדה לשקוע והן משום שמטר זלעפות החל שוטף את הארץ‪ .‬ישבו‬
‫השלושה נבוכים וכבר התלבטו אם לשוב על עקבותיהם‪.‬‬
‫אולם אז נזכר הרב לאו כי בתא המטען מונחת חופה שנותרה מחתונה אשר נערכה‬
‫ימים מספר קודם לכן‪ .‬הלך והציגה בפני החייל‪ ,‬ואמר לו‪“ :‬ידידי‪ ,‬אני מבין את ההוראה‬
‫שקיבלת‪ ,‬אך לא באנו לכאן סתם‪ ,‬מחכים לנו בסבסטיה חתן וכלה כדי שנערוך להם‬
‫חופה וקידושין‪ .‬תראה בעצמך את החופה המונחת ברכבנו‪ .‬תסכים איתי כי לא יעלה על‬
‫הדעת להותיר את הזוג הצעיר בלעדינו שהרי אני מסדר את החופה‪ ,‬ור’ שלמה הוא החזן”‪.‬‬
‫כשראה החייל את החופה השתכנע‪ ,‬התקשר אל מפקדו והסביר לו את חומרת העניין‪,‬‬
‫ומשקיבל את האישור סימן לאורחים המכובדים לעבור את המחסום‪ .‬כשהגיעו לסבסטיה‬
‫כבר היתה שמחת גאולת הקרקע בעיצומה‪ ,‬הגברים תקעו יתדות‪ ,‬הקימו אוהלים‪ ,‬והתקינו‬
‫אורות בתחנת הרכבת‪ .‬הנשים הכינו סעודה ומשתה מהמזון המועט שהוברח למקום‪ ,‬כדי‬
‫להודות ולברך את ה’ על חסדיו המרובים‪ ,‬שזיכה את עמו לשוב לחבלי ארץ אבותיו‪ .‬הדליק‬
‫ר שלמה בחנוכיה ‪ 3‬נרות‪ ,‬נטל את הגיטרה ופרץ עם הקהל בשירה גדולה‪“ :‬מעוז צור‬
‫ישועתי” “על הניסים‪ ,‬ובהתרגשות מיוחדת המשיכו ושרו את השיר “ושבו בנים”‪.‬‬
‫לפנות בוקר החלה התארגנות לשוב בחזרה‪ .‬אלא שאז השתתק ר שלמה שקע במחשבות‬
‫ואמר‪“ :‬הבטחנו במחסום לחייל אחד כי אנחנו עומדים לערוך חופה וקידושין‪ ,‬ועל סמך זה‬
‫קבלנו ממנו את האישור לבוא הנה‪ .‬אם אנחנו חוזרים עכשיו יוצא שגנבנו את דעתו”‪.‬‬
‫התייעץ עם הרב לאו‪ ,‬ולאחר ספקות ולבטים קמו שניהם ואמרו‪“ :‬רבותי נעשה חופה‬
‫וקידושין‪ .‬החתן יהיה עם ישראל‪ ,‬והכלה תהיה ארץ ישראל‪ ,‬ואנו נקדשם זה לזה‪ .‬וכיצד‬
‫מקדשים ארץ לעם? אמר ר שלמה‪ :‬כיצד מקדשים כלהבשר ודם? בטבעת זהב העשויה‬
‫חומר דומם‪ .‬אם כך‪ ,‬כלה אשר היא עצמה חומר דומם מקדשים בטבעת בשר ודם” הלך‬
‫והביא עשרה אנשים‪ ,‬ביקשם לעמוד במעגל אשר תוכו חלל ארבע אמות מאדמתה של‬
‫ארצינו הקדושה‪ .‬ביקש מארבע חברים לאחוז את החופה מעל אותו מעגל‪ .‬כשכל הציבור‬
‫הגדול התאסף סביב‪ ,‬הכריז בקול גדול ובנעימה של דבקות‪ :‬ארץ! ארץ! ארץ! הרי את‬
‫מקודשת לנו בטבעת זו כדת משה וישראל!”‪ ,‬והקהל ענה אחריו בהתרגשות‪“ :‬מקודשת‪,‬‬
‫מקודשת‪( !.‬מתוך כתב העת קוממיות גליון כ”ב)‬
‫‪44‬‬
‫צדיק‬
‫המגיד ממעזריטש‬
‫רבי דב בער המכונה “המגיד ממעזריטש”‬
‫המגיד ממזריטש נולד בסביבות שנת ת”ע‪( ,1710 ,‬לפני כ‪ 300‬שנה) נפטר בי”ט בכסלו‬
‫תקל”ג‪,‬‬
‫ •מיוחס עד לתנא הגדול רבי יוחנן הסנדלר‪.‬‬
‫ •למד בישיבתו המפורסמת של הפני יהושע‪.‬‬
‫ •לפרנסתו שימש כמלמד דרדקי בעיירה‪.‬‬
‫מגיד מישרים‪:‬‬
‫לאחר כמה שנים עבר רבנו לעיר קוריץ שם שימש כמגיד מישרים והיה נותן דרשות מוסר‬
‫בבתי הכנסיות בעיר‪ .‬כעבור תקופת מה פגשו אחד מגבירי עיירת רובנו‪ ,‬רבי אהרן שהיה‬
‫חמיו של בעל ה’יסוד יוסף’‪ ,‬וזה האחרון התרשם ביותר מרבנו והזמינו לעירו רובנו‪.‬‬
‫רבנו קיבל את ההזמנה ועבר לדור בעיר רובנו וכל הוצאותיו מימן רבי אהרן הגביר מכיסו‬
‫הפרטי‪ ,‬בתמורה לכך ביקש רבי אהרן מרבנו כי ימשיך לשמש כמגיד מישרים‪ ,‬ורבנו היה‬
‫אף סובב מידי פעם בכפרים ובעיירות הסמוכות לרובנו‪ ,‬גם שם קירב וחיזק את לבבות‬
‫אחיו היהודים לאביהם שבשמים‪.‬‬
‫התקרבותו לחסידות‪:‬‬
‫עד אמצע שנות חייו נמנה רבנו על עדת ‘המתנגדים’ והתרחק מכת החסידים כמטחווי‬
‫קשת‪.‬‬
‫בשנת ה’תקי”ב נפגש המגיד בפעם הראשונה בחייו עם הבעל שם טוב הקדוש‪.‬‬
‫מה גרם לו להיפגש עם הבעש”ט? ישנן שלוש גרסאות שונות לכך‪:‬‬
‫לפי הגרסא הראשונה‪ :‬הבעש”ט ראה את הפוטנציאל האדיר שטמון ברבנו‪ ,‬ידע ברוח‬
‫קודשו כי הוא צריך להיות תלמידו ולאחר מכן ממשיך דרכו ולכן נסע אליו לפוגשו‪.‬‬
‫הגרסא השנייה מספרת כי הבעש”ט פנה לבעל ה’פני יהושע’ ובקשו למסור לרבנו כי אם‬
‫ברצונו להתרפאות מהחולי שיש לו ברגליו שיבוא לפוגשו‪.‬‬
‫לפי הגרסא השלישית היתה זו אשתו של רבנו‪ ,‬אשר שמעה מחברותיה סיפורי מופתים‬
‫על הבעש”ט והפצירה בבעלה לנסוע אליו ולקבל את ברכתו לרפואת מחלת רגליו‪.‬‬
‫לפי כל הגרסאות נשאר רבנו אצל הבעש”ט והפך לחסידו המובהק ומאוחר יותר ליורשו‬
‫ולממשיך דרכו‪.‬‬
‫קבלת מנהיגות‬
‫עם פטירת הבעש”ט בשנת ה’תק”כ מינו החסידים את רבי צבי הירש בן הבעש”ט לאדמו”ר‬
‫הממשיך‪ .‬שנה שלמה ישב רבי צבי הירש על כס האדמורו”ת‪ .‬ישב כן‪ ,‬אך לא הוציא מילה‬
‫מפיו‪ ,‬ישב באדמורו”ת‪ ,‬אך לא נהג באדמורו”ת‪ ,‬לא פצה פיו בדברי תורה כמו בשאר‬
‫‪45‬‬
‫הדברים‪ .‬במלאות שנה להנהגתו‪ ,‬עת ישבו החסידים לשולחן לרגל הילולת הבעש”ט‪ ,‬פנה‬
‫רבי צבי הירש לקהל החסידים ואמר‪:‬‬
‫“אבי נגלה אלי היום וצווה עליי למסור את הנהגת החבריא לרבי דב בער ממעזריטש”‪.‬‬
‫תוך כדי דבורו קם רבי צבי הירש ממקומו‪ ,‬פשט את בגדי הלבן של אביו בהם היה לבוש‬
‫ונתנם לרבי דב בער ‪ -‬ה’מגיד ממעזריטש’‪ ,‬אשר עד היום מוכר כיורשו של הבעל שם טוב‪.‬‬
‫לאחר שהוכתר רבנו לאדמו”ר ולממשיך דרכו של רבו הבעש”ט‪ ,‬הוא עבר לגור בעיר‬
‫מעזריטש הנמצאת בצפון אוקראינה‪ ,‬שם קיבל את מאות אלפי החסידים אשר הגיעו‬
‫לשתות בצמא את דבריו‪ ,‬להתברך מפיו ולהיוושע‪ .‬גם חבריו‪ ,‬דוגמת רבי יעקב יוסף‬
‫מפולנאה בעל ה’תולדות יעקב יוסף’‪ ,‬הכניעו את עצמם והפכו לחסידיו‪.‬‬
‫פטירתו‬
‫זמן מה לפני פטירתו פרצה מגיפה נוראית‪ ,‬אשר השתוללה בכל האיזור כולו ורבים‬
‫מתושבי מעזריטש נספו במגיפה‪ .‬רבי זושא מאניפולי‪ ,‬שהיה אחד מגדולי חסידיו של רבנו‪,‬‬
‫חשש לחיי רבו והזמינו לבוא להתארח אצלו באניפולי השוכנת במרכז אוקראינה ורחוקה‬
‫מכלל סכנה‪ .‬רבנו קיבל את הזמנתו ועבר לאניפולי‪.‬‬
‫זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬בי”ט כסלו שנת ה’תקל”ג נפטר רבנו והחזיר את נשמתו ליוצרה‪ .‬הוא‬
‫הותיר אחריו מעצמה ענקית אשר הלכה והתפשטה ברחבי אירופה לאחר הסתלקותו‪.‬‬
‫מנוחתו כבוד באניפולי‪.‬‬
‫חוברת מבחנים‬
‫לחבורות רבי חיייא‬
‫חשון‪-‬כסלו‬
48
‫‪49‬‬
‫יהודים אוהבים יהודים | מבחן‬
‫‪ .1‬האם יש משהו טוב בלה”ר?‬
‫א‪ .‬חס ושלום! זה הכי נורא בעולם‪.‬‬
‫ב‪ .‬כן‪ ,‬ככה אנשים מפחדים לעשות דברים רעים‪.‬‬
‫ג‪ .‬בכל דבר יש טוב‪ ...‬בטוח גם בלה”ר‪ ,‬רק שאני לא יודע מה הטוב‪.‬‬
‫‪ .2‬האם היית רוצה לחיות בחברה שבה אנשים עושים דברים רק כי ככה‬
‫מצפים מהם?‬
‫א‪ .‬כן‪ ,‬ככה כולם מתנהגים טוב‪ ,‬בסופו של דבר‪.‬‬
‫ב‪ .‬לא‪ ,‬ככה הופכים אנשים למכונות‪.‬‬
‫ג‪ .‬כן‪ ,‬אבל אני הייתי עושה מה שבא לי והייתי הכי נהנה‪.‬‬
‫‪ .3‬מה לומדים מהפסוק “אל תוכח לץ וכו’”?‬
‫א‪ .‬שלא מוכיחים לצים‪ ,‬אבל את כל השאר כן‪.‬‬
‫ב‪ .‬שאפשר להוכיח רק חכמים וגם זה בזהירות‪...‬‬
‫ג‪ .‬שככה גורמים לחכמים לאהוב אותי‪.‬‬
‫‪ .4‬האם חייבים להוכיח?‬
‫א‪ .‬רק פעם‪ ,‬היום כבר לא‪.‬‬
‫ב‪ .‬ברור‪ ,‬הרי כתוב‪“ :‬הוכח תוכיח את עמיתך”‪.‬‬
‫ג‪ .‬זו מצווה‪ ,‬אך היא אינה חובה‪.‬‬
‫‪ .5‬האם אתה מכיר מישהו שלא מכיר את השירים של ר’ שלמה?‬
‫א‪ .‬כן‪.‬‬
‫ב‪ .‬לא‪.‬‬
‫משימה‬
‫כל אחד בוחר מישהו מבני המשפחה שלו‪ .‬במשך השבוע הקרוב הוא לא‬
‫מדבר על הקרוב הזה שום דבר רע‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬כל מי שב’חברות רבי חייא’ לא מדבר רע ולא מעיר לשני עד שבוע‬
‫הבא‪.‬‬
‫בעוד שבוע ניפגש ונראה אם היה כיף?‬
‫חתימת הורים‪____________________ :‬‬
50
‫‪51‬‬
‫לשמור על מח נקי | מבחן‬
‫‪ .1‬האם יש קשר בין שמירת העיניים לזכירת התורה?‬
‫א‪ .‬אין קשר זה תלוי בכישרון‪.‬‬
‫ב‪ .‬זה במקרה ‪ 2‬פסוקים צמודים‪.‬‬
‫ג‪ .‬זה תלוי אחד בשני‪.‬‬
‫‪ .2‬איך רבי נחמן חושב שאפשר להינצל מ”עכירת הדמים”?‬
‫א‪ .‬מי שיש לו שכל‪.‬‬
‫ב‪ .‬על ידי תפילות‪.‬‬
‫ג‪ .‬על ידי מלחמה ביצה”ר‪.‬‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫‪ .3‬מה אנחנו לומדים מהסיפור על ר’ עמרם חסידא?‬
‫א‪ .‬שצדיקים גם יכולים ליפול‪.‬‬
‫ב‪ .‬שאסור לעלות בלי סולם טוב‪.‬‬
‫ג‪ .‬שצריך מערכת כיבוי אש‪.‬‬
‫ד‪ .‬שצריך לחזור בתשובה ביום כיפור‪.‬‬
‫‪ .4‬מה אנחנו יכולים לעשות? הרי תמיד ישאר לנו יצר הרע‪.‬‬
‫א‪ .‬לנסות מה שאפשר (שמירת עיניים וכו’)‪.‬‬
‫ב‪ .‬להתבונן המון בגדלות ה’‪.‬‬
‫ג‪ .‬לתת צדקה‪.‬‬
‫‪ .5‬למה ר’ מאיר מארים נפטר?‬
‫א‪ .‬כי לא רצה לשקר‪.‬‬
‫ב‪ .‬באמצע התפילה מרוב דבקות‪.‬‬
‫ג‪ .‬סתם ממחלה‪.‬‬
‫משימה‬
‫השבוע אנחנו נותנים בכם אמון ולא צריך חתימת הורים‪.‬‬
‫כל אחד חושב על מקום שבו הוא מרגיש שהיצר הרע משגע אותו‪ ,‬בגלל‬
‫שהוא שם‪ .‬זה יכול להיות המגרש‪ ,‬המכולת‪ ,‬הסניף‪ ,‬וכו’‪.‬‬
‫בכל השבוע הקרוב‪ ,‬פשוט לא הולכים לשם‪.‬‬
‫מי שרוצה אתגר יכול לבחור מקום אחר חלופי ללכת אליו‪ ,‬בזמן שהוא‬
‫היה אמור להיות ב”מקום המשגע”‪.‬‬
‫העיקר להתחיל לעבוד‪ ...‬בהצלחה!!!‬
52
‫‪53‬‬
‫ה’ מעניין אותי | מבחן‬
‫‪ .1‬האם זה טוב שגנב מתפלל להצליח לגנוב?‬
‫א‪ .‬חצוף‪ ,‬לא מספיק גונב‪ ,‬גם מתפלל?‬
‫ב‪ .‬ה’ לא מתייחס לכאלו תפילות‪ ,‬אז זה סתם מיותר‪.‬‬
‫ג‪ .‬טוב מאוד‪ .‬ככה בסוף יחזור בתשובה‪.‬‬
‫‪ .2‬איך מייעץ רבי נחמן לדעת את ה’?‬
‫א‪ .‬לקרוא ספרים על ה’‪.‬‬
‫ב‪ .‬להתבונן במעשים שקורים ולהבין מה ה’ רוצה ממני‪.‬‬
‫ג‪ .‬ללמוד תורה‪.‬‬
‫‪ .3‬איך אנחנו יכולים לגרום לכך‪ ,‬שה’ יעניין אותנו באמת?‬
‫א‪ .‬להתאמץ לחשוב שהוא קיים כל הזמן‪.‬‬
‫ב‪ .‬אנחנו לא יכולים‪ ,‬אפשר רק קצת זמן ביום‪.‬‬
‫ג‪ .‬להתבונן המון בגדלות של ה’ ולחשוב על כל נפלאותיו‪.‬‬
‫‪ .4‬איזה רב קרא לרב כהנא גיבור?‬
‫א‪ .‬הרב גולדברג‪.‬‬
‫ב‪ .‬הרב גינזבורג‪.‬‬
‫ג‪ .‬הרב צבי יהודה קוק‪.‬‬
‫ד‪ .‬הרב אברהם יצחק קוק‪.‬‬
‫‪ .5‬מה אתה למדת לחיים מהרב כהנא? _________________________‬
‫_______________________________________________________‬
‫_______________________________________________________‬
‫משימה‬
‫במשך השבוע הקרוב‪ ,‬להסתכל כל יום במאורעות סביבי ולנסות להבין‬
‫לפחות לגבי משהו אחד שקרה באותו יום‪ :‬מה ה’ רוצה ממני ולכתוב את‬
‫זה‪ .‬המאורע יכול להיות גם סתם צונאמי בסין‪ ,‬חבר מהכיתה שחולה או‬
‫אוטובוס שלא עצר בתחנה למישהו‪ ...‬העיקר להיות יצירתי! נראה אותך‬
‫מחזיר שבוע הבא דף מלא‪...‬‬
‫ראשון‬
‫שני‬
‫שלישי‬
‫רביעי‬
‫חמישי‬
‫שישי‬
‫חתימת הורים‪____________________ :‬‬
‫שבת‬
54
‫‪55‬‬
‫כיף להיות יהודי | מבחן‬
‫‪ .1‬למה לא טוב לאכול הרבה בערב שבת?‬
‫א‪ .‬זה כן טוב‪“ ,‬טועמיה חיים זכו”‪.‬‬
‫ב‪ .‬כדי שנתענג בשבת על האוכל‪.‬‬
‫ג‪ .‬כדי שלא יגמר האוכל לשבת‪.‬‬
‫‪ .2‬מה ההבדל בין ילד קטן לגדול‪ ,‬לפי מה שלמדנו?‬
‫א‪ .‬ילד קטן אוהב לאכול‪ ,‬גדולים אוהבים לעשות דיאטה‪.‬‬
‫ב‪ .‬ילד קטן לא תמיד יודע לברך וגדולים כן‪.‬‬
‫ג‪ .‬ילד קטן נהנה מדברים קטנים‪ ,‬וגדול נהנה מדברים גדולים‪.‬‬
‫‪ .3‬ואז מה?‬
‫א‪ .‬זו שאלה מעצבנת בלי תשובה‪.‬‬
‫ב‪ .‬אפשר להתענג על ה’ תמיד‪.‬‬
‫ג‪ .‬ואז נעבור לתענוג הבא‪ ...‬וככה כל החיים‪...‬‬
‫‪ .4‬מה הדבר הכי חכם לרצות?‬
‫א‪ .‬מאיפה אני יודע? אני לא הכי חכם‪...‬‬
‫ב‪ .‬להיות קשורים למשהו שהוא לא מוגבל‪.‬‬
‫ג‪ .‬להיות שמחים‪ ,‬ברור!!‪.‬‬
‫‪ .5‬ר’ לוי יצחק היה רחפן?‬
‫א‪ .‬כן‪.‬‬
‫ב‪ .‬לא‪.‬‬
‫ג‪ .‬אנחנו מרחפים‪ .‬הוא שם לב למציאות האמיתית‪.‬‬
‫משימה‬
‫הכן רשימה של כל הדברים שאתה חושב שאם הם יהיו ברשותך הם‬
‫יעשו אותך שמח‪.‬‬
‫עבור על כל פריט ברשימה וחשוב‪ :‬האם הוא באמת יעשה אותי שמח?‪.‬‬
‫נא להביא גם חתימת הורים (זה יכול להיות משתלם‪ ,‬אולי הם כבר יקנו‬
‫לך חלק‪)...‬‬
‫חתימת הורים‪____________________ :‬‬
56
‫‪57‬‬
‫כוונה בתפילה | מבחן‬
‫‪ .1‬מה לומדים מהפסוק “שויתי ה’ לנגדי תמיד”?‬
‫א‪ .‬שהמתפלל יראה כאילו שכינה נגדו‬
‫ב‪ .‬שכל הזמן יחשוב על ה’‬
‫ג‪ .‬שצריך לשים פתק כזה ליד החזן‬
‫‪ .2‬האם מי שהתפלל בלא כוונת הלב זה מעכב את התפילה?‬
‫א‪ .‬לדעת הרמב”ם כן‬
‫ב‪ .‬צריך לכוון אבל לא מעכב‬
‫ג‪ .‬רק בברכה ראשונה‬
‫‪ .3‬האם לדעת מהר”ם מרוטנבורג מי שעצוב‪ /‬עייף‪ /‬וכו’ יכול להתפלל?‬
‫א‪ .‬לא‪ ,‬מפני שהוא לא יכול לכוון‬
‫ב‪ .‬כיום ממילא לא מכוונים כמו שצריך ולכן צריך להתפלל תמיד‬
‫ג‪ .‬רק אם הוא רוצה‪ ,‬לא חייב‬
‫‪ .4‬מה צריך לכוון בקריאת שמע לדעת הנעם אלימלך?‬
‫א‪ .‬שה’ אחד ושמו אחד‬
‫ב‪ .‬שאני מוכן למות בשביל ה’‬
‫ג‪ .‬שאני עומד לפני ה’‬
‫‪ .5‬מי מהרבנים הבאים היה רב של הרב חרל”פ?‬
‫א‪ .‬הרב צבי יהודה‬
‫ב‪ .‬הרב קוק‬
‫ג‪ .‬החזון איש‬
‫משימה‬
‫בכל תפילה לחשוב על משהו שבאמת בא לי לבקש מה’ ופשוט לבקש את‬
‫זה בתפילה‪ ..‬ככה נפתח יותר ויותר את כוונת הלב‪.‬‬
‫חתימת הורים‪____________________ :‬‬
58
‫‪59‬‬
‫כוונה תכל’ס | מבחן‬
‫‪ .1‬מה היה עושה שמואל בתפילה?‬
‫א‪ .‬מכוין בכל ליבו‬
‫ב‪ .‬כל יום משהו אחר‬
‫ג‪ .‬מונה אפרוחים‬
‫‪ .2‬מי תיקן תפילת ‪?18‬‬
‫א‪ .‬משה רבינו‬
‫ב‪ .‬יהושע בן נון‬
‫ג‪ .‬עזרא ובית דינו‬
‫‪ .3‬למה תקנו תפילת ‪?18‬‬
‫א‪ .‬כדי שאנשים שלא יודעים עברית ידעו להתפלל‬
‫ב‪ .‬שיהיה לנו קביעות בתפילה ונדע על מה אנחנו צריכים להתפלל‬
‫ג‪ .‬ה’ אמר בנבואה לתקן דווקא את אלו‬
‫‪ .4‬למה רב מתניה הכיר טובה לראש שלו?‬
‫א‪ .‬כי בזכותו הוא למד תורה‬
‫ב‪ .‬כי בזכותו הוא התפלל‬
‫ג‪ .‬כי כשהיה מגיע ל”מודים” בתפילה אוטומטית הוא משתחווה‬
‫‪ .5‬האם אתה מרגיש שהשיעורים האחרונים עוזרים לך להתפלל יותר טוב?‬
‫א‪ .‬כן ודאי‪ .‬לפני זה בקושי התייחסתי לתפילה‬
‫ב‪ .‬קצת מאוד‪ .‬התפילות בגדול נשארו אותו דבר‬
‫ג‪ .‬לא הבנתי למה אתם חופרים כל כך המון סתם בזבז לי את הזמן‬
‫משימה‬
‫להכין ברכה אחת מהתפילה ביחד עם הורים או מישהו מבוגר עם להבין‬
‫את כל המילים‪ .‬כדי שנדע מראש מה אנחנו אומרים‪J‬‬
‫חתימת הורים‪____________________ :‬‬
60
‫‪61‬‬
‫העיקר קשר עם ה’ | מבחן‬
‫‪ .1‬מה מייעץ רבי נחמן לעשות בתפילה?‬
‫א‪ .‬לחשוב רק על ה’‬
‫ב‪ .‬לנסות להבין מה שהוא אומר בפשטות‬
‫ג‪ .‬לתת צדקה‬
‫‪ .2‬מה העיקר בתפילה?‬
‫א‪ .‬לומר את המילים‬
‫ב‪ .‬לעמוד מול ה’‬
‫ג‪ .‬לא להסיח את הדעת‬
‫‪ .3‬האם תפילה היא עבודה?‬
‫א‪ .‬עבודה שבלב זו היא תפילה‬
‫ב‪ .‬זה רק כיף‬
‫ג‪ .‬בעיקר שלא נעבוד על עצמינו‬
‫‪ .4‬מה במשכן לא היה תרומה?‬
‫א‪ .‬הפרוכת‬
‫ב‪ .‬ארון הברית‬
‫ג‪ .‬האדנים‬
‫‪ .5‬מה היה כתוב על הדלת של המהרש”א?‬
‫א‪ .‬קבלת קהל מ‪ 8‬עד ‪10‬‬
‫ב‪ .‬נא לא להפריע לרב ללמוד‬
‫ג‪“ .‬ואת צנועים חכמה”‬
‫ד‪“ .‬בחוץ לא ילין גר דלתי לארח אפתחנו”‬
‫משימה‬
‫נצא לדייט עם אחד ההורים או האחים למשך חצי שעה בנחת עם כוס‬
‫קפה או תה ועוגיות‪ .‬ונדבר‪ ..‬ככה נהיה יותר קשורים למשפחה שלנו‪J‬‬
‫חתימת הורים‪____________________ :‬‬
62
‫‪63‬‬
‫חנוכה | מבחן‬
‫‪ .1‬למה בחנוכה יש מושג של “מהדרין מן המהדרין”?‬
‫א‪ .‬כמו תמיד יש כאלו שמהדרים‪...‬‬
‫ב‪ .‬כי זה חג שבו התעקשנו‪ -‬זה לא נראה לי מדויק‪ ,‬אולי החשמונאים או עם‬
‫ישראל התעקשו‪ /‬התעקש להדר‪.‬‬
‫ג‪ .‬כי החשמונאים היו מהדרים במצוות‪.‬‬
‫‪ .2‬למה היוונים בטלו דווקא את מצוות החודש?‬
‫א‪ .‬כי הם לא אהבו שהיהודים קובעים את החגים ובלי ר”ח אין חגים‪.‬‬
‫ב‪ .‬כי הם רצו לגרום לעמ”י בלבול בתאריכים‪.‬‬
‫ג‪.‬כי הם רצו לומר שאין לנו חלק באלוקי ישראל ח”ו‪.‬‬
‫‪ .3‬למה קבעו חג על חנוכה ולא על מלחמת סיסרא למשל?‬
‫א‪ .‬כי חכמים ידעו שהאור של חנוכה ממשיך לדורות הבאים‪.‬‬
‫ב‪ .‬כי יש מספיק חגים עם מאכלי חלב ושם יעל השקתה את סיסרא חלב‪.‬‬
‫ג‪ .‬לא למדנו‪.‬‬
‫‪ .4‬מי התחתן בסבסטיה?‬
‫א‪ .‬בני קצובר‪.‬‬
‫ב‪ .‬חנן פורת‪.‬‬
‫ג‪ .‬ארץ ישראל לעם ישראל‪.‬‬
‫‪ .5‬מי היה הממשיך של ה’בעל שם טוב’?‬
‫א‪ .‬רבי נחמן‪.‬‬
‫ב‪ .‬ר’ לוי יצחק מברדיטשב‪.‬‬
‫ג‪ .‬הגר”א‪.‬‬
‫ד‪ .‬המגיד ממעזריטש‪.‬‬
‫משימה‬
‫כל יום לאחר התפילה‪ ,‬להישאר עוד ‪ 3-6‬דקות בבית הכנסת ולהוסיף עוד‬
‫בלימוד תורה או באמירת תהילים‪.‬‬
‫חתימת הורים‪____________________ :‬‬
‫זכינו והפעילות בתנועה נתרמת לעילוי נשמת‬
‫ז”ל‬
‫נוקד‬
‫חיים‬
‫אייל‬
‫לרפואת אביו יצחק אליעזר הכהן בן פרומא ביילה‬
‫ואפרים דוד הלוי בן גיטל‬
‫ולזיווג הגון לשני בת חיה דבורה ותמר רחל בת חיה דבורה‬
‫לפנינו דברים שכתב לזכרו בנו ברוך צורי‬
‫איל גדל בישוב בית חורון שבבנימין למד בישיבה בקבר יוסף הצדיק בשכם התחתן ועבר‬
‫לעיר האבות חברון בה השתקע הקים את משפחתו ובה גם נטמן‪.‬‬
‫דמות שאפשר לדמות את איל אליה היה אברהם אבינו‪.‬‬
‫אברהם אבינו מתואר מצד אחד כאיש החסד‪ ,‬מכניס אורחים מגייר גויים ומקרב את‬
‫העולם כולו לבורא העולם מצד שני שיכול להראות גם כהפוך אברהם אבינו נקרא‬
‫אברהם העברי הוא מצד אחד וכל העולם כולו מצד שני ‪ .‬נגד אבא שלו ובעצם נגד כל‬
‫עולם האלילי של אז שיבר את הפסלים‪ ,‬נגד כולם‪ .‬הודיע שיש בורא לעולם ועזב את כל‬
‫משפחתו כדי ללכת לארץ ישראל וגם כאן נילחם בארבעת המלכים הכי גדולים בעולם‬
‫כדי להציל את לוט‪,‬‬
‫‪65‬‬
‫כזה היה גם איל‪,‬‬
‫בעבודתו כפאמדיק בחברון היה עסוק כל חייו בהצלה ועזרה ליהודים חולים ופצועים‬
‫במסירות מופלאה‪.‬‬
‫בתקופות הקשות של הפיגועים היה תמיד מהראשונים שהגיעו נלחמו והצילו יהודים‬
‫במסירות נפש‪.‬‬
‫וגם בסיפורים קטנים ויומיומיים תמיד ידעו כולם שיש כתובת שאליה אפשר לפנות באהבה‬
‫ובשמחה תמיד היה מוכן לטפל ולעזור לכל יהודי שצריך עזרה‪.‬‬
‫איל היה יהודי מאד חם ולבבי אוהב מקשיב גם בחום המעשי וגם בתחום הרוחני היה‬
‫כתובת לכל דורש‪.‬‬
‫בישוב בחברון עבד איל כאחראי הפיתוח והתחזוקה בראש גדול ובשמחה שיפץ והרחיב‬
‫את הישוב היהודי‪ ,‬תמיד נכון לכל תפקיד ולכל פרויקט חדש שצריך להרים ולארגן‪.‬‬
‫ליהודים רבים היה איל דמות להערצה‪.‬במאור פנים ובעין טובה תמיד מעודד מחזק זורק‬
‫מילה טובה עצה והתחזקות לכל דורש‪.‬‬
‫איש חסד‪...‬‬
‫מהצד השני היה איל לוחם גדול מגיל צעיר היה בחוד החנית במערכה על ארץ ישראל‪.‬‬
‫בקבר יוסף בגוש קטיף ובמשך כל השנים‪ ,‬בישוב בחברון מול הערבים‪ ,‬ובמאבק נגד‬
‫הממשלה על ההתיישבות ביהודה ושומרון‪.‬‬
‫גם בתחום האישי‪ ,‬יותר בעבודת ה’ ובחיי היומיום כשהבין והחליט על עניין מסיום שזאת‬
‫האמת וזה רצון ה’ ממנו‪ ,‬לא התבייש מאף אחד והלך על ענייניו בלי לתת חשבון לסביבה‪.‬‬
‫לנו יכולים דברים אלה להיות ללימוד גדול‪.‬‬
‫איך מצד אחד לתת ולאהוב מכל הלב‪ ,‬ומצד שני לדעת מתי לעמוד על האמת ולא לוותר‬
‫ולהתחסד‪.‬‬
‫הרבה פעמים מה שקורה לאדם שהולך על עניין מסוים או דרך מסוימת בחיים‪ ,‬הוא יכול‬
‫כבר לא לשים לב ולפעול עם ההנהגה שלו גם במקום ששיך לפעול אחרת‪.‬‬
‫בכל צומת בחיים צריך לעמוד וליישב את הדעת מה נכון ואמיתי עכשיו מה רצון ה’ ממני‬
‫עכשיו‪.‬‬
‫אדם שמרגיל את עצמו תמיד רק להילחם ולקנאות גם לכבוד ה’ עלול כבר להתבלבל‬
‫ולשכוח שיש גם מידות חשובות של גמילות חסד ענווה ושפלות שחכמינו ציוו אותנו‬
‫להתרחק ממחלוקת משנאה ומתחרות‪.‬‬
‫ואדם שתמיד רק טוב ומיטיב צריך לזכור שלפעמים אסור לשתוק אם רואים דבר שצריך‬
‫להילחם ולמחות כנגדו צריך להתגבר ולעמוד על האמת ולא רק להתחסד ולהצטדק‪.‬‬
‫ועל זה אמר שלמה המלך בחכמתו‪:‬‬
‫“עת לחשות ועת לדבר עת לאהוב ועת לשנוא עת מלחמה ועת שלום”‬
‫שנזכה לדעת ולהבחין מול כל פעולה ודרך שאנחנו הולכים בה מה הפעולה והמידה‬
‫הנכונה שה’ אלוקינו דורש מעימנו לפעול בה‪.‬‬
‫הפעילות בתנועה והלימוד בחוברת‬
‫לעילוי נשמת הקדושים‬
‫הרב בנימין וטליה כהנא הי”ד‬
‫חן מיוחד נסוך היה על פניו של הרב בנימין זאב כהנא הי”ד‪ .‬עליו אפשר היה לראות את‬
‫הפסוק “לבעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו”‪.‬‬
‫ביישן היה‪ ,‬מופנם ואצילי‪ .‬מהיר תפיסה ומתמיד בלימוד התורה הקדושה‪ .‬בבחרותו היה‬
‫גומע בשקידה דפי גמרא‪ ,‬ונבחן מידי חודש על שלושים דפי גמרא במפעל הש”ס‬
‫של חסידות צאנז‪ .‬נוח היה לו להתמכר באהבתו לתורה ולהסתגר בבית המדרש‪ .‬הרי‬
‫השתעשע באהבת התורה‪ ,‬ומה לו ולשקר המתגולל בחוצות? אך מידת האמת שספג‬
‫בבית אביו אוהב ישראל הענק הרב מאיר כהנא הי”ד היא שהורתה דרכו‪.‬‬
‫חשובה הייתה לו הפצת תורת אמת‪ ,‬והתמסר בכל ליבו להפיץ לעם ישראל את הרעיון‬
‫היהודי‪ .‬היה כותב בכשרון רב ובלשון בהירה את העקרונות החשובים של היהדות‪ .‬בלי‬
‫פחד ומורא מבשר ודם‪ ,‬בלי חנופה מהממסד ובלי שיקולים פוליטיים‪ .‬והייתה רעייתו טליה‬
‫הי”ד לעזר לו ומסורה גם היא להפצת אור הרעיון היהודי‪ .‬כך במשך שנים היה מוציא לאור‬
‫את העלון “דרכה של תורה”‪ ,‬והיא אורזת את הדפים מכניסה למעטפות ושולחת בדואר‬
‫לכל רחבי הארץ‪.‬‬
‫בהתמדה ובמסירות‪ .‬להחדיר בקרב נשמות ישראל את היותינו עם קדוש‪ ,‬עם סגולה‪ ,‬את‬
‫העקרון החשוב של קבלת עול מלכות שמיים שממנו תוצאות חיים גם בחיים הלאומיים‬
‫ואת הדרכתה של תורה ביחס לאוייב וביחס לכיבוש כל חלקי ארץ ישראל‪.‬תבע את עלבון‬
‫הבית העלוב‪ ,‬את הורשת האויב מהר הבית אשר שועלים הלכו בו‪ .‬את תפקידנו לקדש שם‬
‫שמיים ולהרים קרן ישראל‪ .‬פעם נפצע קל בתאונת דרכים‪ ,‬ואת עשרת אלפים השקלים‬
‫שקיבל מחברת הביטוח לאחר תקופה נתן לטובת המשך הפצת העלון‪.‬‬
‫לעיתים היה נאסר ע”י השלטונות‪ ,‬לעיתים קרובות מחשבו האישי הוחרם‪ ,‬אך היה דבק‬
‫הרב בנימין במטרה‪ .‬כך במשך כחמש עשרה שנה‪.‬‬
‫‪67‬‬
‫זכורני שהייתי מביט ארוכות בפניו בעת שהיה מתפלל בתקופת חייו האחרונה‪( ,‬כשקיבל‬
‫צו הרחקה מיהודה ושומרון) בבית הכנסת של הרב מרדכי אליהו זצ”ל‪ .‬היה מתפלל‬
‫בדבקות ואריכות‪ ,‬והייתה תפילתו במתיקות‪.‬‬
‫כשנרצחו הרב בנימין וטליה הי”ד בה’ טבת התשס”א ע”י הנשק שמסרו פושעי אוסלו‬
‫לאוייב‪ ,‬היו במכוניתם כשלושים אלף עותקים של דפי “דרכה של תורה” ארוזים ומוכנים‬
‫למשלוח‪ ,‬רבים מהם מוכתמים בדם‪ .‬אך את החותם שהשאיר בלבבות המתמידים בקריאת‬
‫מסריו זרע לעתיד‪ ,‬ובע”ה קם דור חדש שמבקש אמת‪ ,‬ורוצה בכל ליבו לקדש שם שמיים‪.‬‬
‫(בנימה אישית)‬
‫יש אמרה ידועה “אחרי מות קדושים אמור” ואף על פי שלא זכיתי להכירו‪,‬‬
‫ויתכן שאני רק מדמיין עליו כל מיני דברים‪ .‬נדמה לי שהרב בנימין הי”ד היה‬
‫מהדמויות המשפיעות ביותר על חיי‪( .‬בכל אופן על אחרים אני לא מדמיין‬
‫ככה) העמידה על האמת‪ ,‬הניתוח הברור של המציאות שמצאתי בכתביו‪,‬‬
‫האצילות שבו‪ ,‬הפשטות‪ ,‬והנכונות לשלם מחיר‪ .‬שבו אותי בקסמם‪ .‬קשה‬
‫להגדיר אבל ככל שאני מכיר יותר את הזוג כהנא הי”ד מספרים וסיפורים‪,‬‬
‫אני חש שכזה הייתי רוצה להיות‪ .‬קראתי לבת שלי “טליה” על שמה‪ .‬וזכיתי‬
‫אף ללמוד מספר שנים בחברותא עם חברי הטוב בנו מאיר דוד שיחיה‪.‬‬
‫אחד מההסברים על הגמרא שאומרת “יעקב אבינו לא מת” היא שמכוחו‬
‫ממש פועלים בעולם עד היום‪ .‬וכך יש צדיקים שאמנם גופם כבר לא אתנו‬
‫אבל רעיונותיהם ודמותם פועלות בעולם‪ .‬לפחות אצלי במעט שאני עושה‬
‫אני מרגיש הרבה פעמים שהרב בנימין וטליה הי”ד חיים נוכחים ופועלים‪.‬‬
‫צבי סוכות‬
‫‪68‬‬
‫ממכתבי הורים‪:‬‬
‫בתפקידי כמורה אני מלמד ספרות חז’ל‪ ,‬ראשונים ואחרונים‪ .‬להפתעתי‪,‬‬
‫מספר תלמידים היו בקיאים בהלכות ברמב’ם‪ ,‬ב’מסילת ישרים’‪ ,‬ואפילו‬
‫ב’נתיבות שלום’‪ .‬את כל זה למדו ב’רבי חייא’‪ .‬מאז‪ ,‬גם אני שולח את בניי‬
‫ל’רבי חייא’‪ .‬בכל פעם שיש שיעור הם רצים מהבית וממהרים להגיע‪ .‬גם‬
‫הטיולים של ‘רבי חייא’ מושקעים ומהנים‪ .‬יישר כחכם!‬
‫הרב אורי זיו‬
‫מצפה יריחו‬
‫ברצוני לציין לשבח‪ ‬מהתרשמתי כהורה‪ ,‬את תנועת הנוער רבי חייא‪ .‬נלע”ד‬
‫שזו המתכונת הראויה לתנועת נוער‪ :‬חבורה שמתאגדת סביב מדריך שהוא‬
‫דמות של עובד ד’‪ ,‬נושא שיחה שנוגע בנערים‪ ,‬טיולים שמדרבנים את הנערים‬
‫בלימוד‪ .‬אישית בני מאד נתרם ונהנה מחבורת רבי חייא‪ .‬חיזקו ואימצו ויהי ד’‬
‫עמכם‪.‬‬
‫הרב אריאל פרג’ון‬
‫יד בנימין‬
‫אשריכם מפעילי פרויקט חבורת רבי חייא‪ .‬הילדים כל כך שמחים לקראת‬
‫לימוד יראת ה’ מתוך אהבת ה’ רצים בחשק וגם זוכים בגשמיות‪.‬‬
‫ר’ איסי טבסקי‬
‫רחלים‬
‫אנו מכירים טובה ומודים לתנועת רבי חייא כרבי חייא בשעתו‪ ,‬אשר על‬
‫מנת להגדיל כח קדושת המגילות‪ ,‬ממנה לימד תורה לתלמידים‪ ,‬היה מכין‬
‫רשת בעצמו‪ ,‬צד צבי ומעבד את העור לכתיבת המגילה בעצמו‪,‬ורק אח”כ‬
‫מלמד מתוכה‪,‬הכל כדי להגדיל כח קדושתן לפעול בלב התלמידים בשפע‬
‫יתרה (ב”מ פ”ה‪,:‬העמק דבר שמות י”ט ב) כך הופיעו פעילי תנועת רבי חייא‬
‫‪ :‬האנשים הנכונים בזמן הנכון‪ .‬להנחיל לבני כיתות ז’ ח’ אהבת תורה ויראת‬
‫שמים‪ ,‬לשמר את גילויי תעצומות החיים המתפתחים בגיל זה ולנתבם להרמת‬
‫דגל עבודת ה’ ופעולה עם אל המוליך אותנו קוממיות בקומה זקופה‪ ,‬לשמוח‬
‫להיות מנושאי הדגל בקדושה‪.‬‬
‫“כמה גדולים מעשי חייא”‬
‫בברכת הצלחה במעשה ידכם‪,‬‬
‫הרב אליהו שחור‬
‫ר”מ בישיבת אלון מורה‬
‫‪69‬‬
‫ישר כח עצום להולכים בדרכו של ר’ חייא בהפצת תורה ומשמחים כ”כ הרבה‬
‫נערים (בגיל כ”כ משמעותי) בלימודה ובקיומה על אדמת ארצנו הקדושה‪.‬‬
‫אשריך ר’ צבי‪ :‬אין ספק שבזכות אנשים נפלאים כמוכם גובר הרצון למשיח‬
‫ולגאולה השלמה שתגיע במהרה בימינו אמן‪.‬‬
‫ר’ אמיר גרתי‬
‫שבי שומרון‬
‫(אב שבנו משתתף בשיעורים נפלאים אלו)‬
‫זכינו לגלות תנועה נפלאה המעוררת את הבנים לענייני בית המקדש תוך‬
‫לימוד שבועי בהתמדה וברצינות‪ ,‬מלווה בטיולים כיפיים ובצ’ופרים לחבר’ה‪,‬‬
‫והכול באחריות וברצינות‪ .‬מעריכים ומודים מעומקא דליבא ומברכים‬
‫שהתנועה תגדל ויפוצו מעיינותיה חוצה‪.‬‬
‫משפחת ברייס‬
‫מצפה יריחו‬
‫לצוות המסור של חבורת רבי חייא! ברצוני להודות לכם על שנת פעילות‬
‫ענפה‪ ,‬בה לימדתם במסירות רבה את ילדנו‪ ,‬מתוך הקפדה על אהבת לימוד‬
‫התורה‪ ,‬כבוד תלמידי חכמים‪ ,‬כבוד הזולת ואהבת ארץ ישראל ובאוירה‬
‫נפלאה ויחודית של דיבוק חברים‪ .‬אשריכם ויהי רצון שתזכו להמשיך להגדיל‬
‫תורה ולהאדירה בדרככם המיוחדת‪.‬‬
‫בהערכה רבה הרב ארז ותיק‬
‫קדומים‪.‬‬
‫תודות‬
‫תודה רבה לבורא עולם שזיכה אותנו להיות חלק מהמפעל הזה‪ .‬ובאמת עוזר‬
‫לנו פשוט כל הזמן ומביא אותנו למקום שלא היינו חושבים אפילו‪.‬‬
‫ותודה ענקית לשמואלי שפירא‪ ,‬מי שדוחף כל הזמן‪ ,‬מייעץ‪ ,‬יוזם‪ ,‬מאמין בנו‪,‬‬
‫ובעצם התחיל פה את הכל‪ .‬לאחיו הרב יצחק שפירא ראש ישיבת עוד‬
‫יוסף חי שפינה מזמנו לייעץ‪ ,‬ולהכוין בחומר הלימודי‪ .‬לרב דודו בן נתן ש”רוב‬
‫תורתי הימנו” וסבל אותי שנים ובמיוחד סביב רבי חייא‪ ,‬ומכוין אותי בעבודת ה’‪.‬‬
‫לאשתי היקרה שתומכת בשמחה בפעילות‪ .‬לתנועת דרך חיים שמשמשת לנו‬
‫בית‪ .‬לאיציק לוריא ולמשפחת נוקד שעוזרים ותומכים‪ ,‬ולמשפחת שלום כולה‬
‫כולה על הפרגון והתמיכה! לחברי הטוב מאיר דוד כהנא שמאמין ותומך‪ .‬לרב‬
‫עדיאל שרעבי מאלון מורה שתמך מהתחלה‪ ,‬לאריאל בן שטרית היקר שעזר‬
‫רבות להרים את כל העסק‪ .‬לכל המדריכים שפינו מזמנם בהתנדבות מלאה‬
‫מדי שבוע לחזק את ילדי ישראל‪ .‬לכל ההורים שתמכו‪ ,‬עודדו‪ ,‬אמרו מילים‬
‫טובות‪ ,‬האמינו בנו‪ ,‬ושלחו את הילדים‪ .‬ואחרונים חביבים‪ :‬לכל ילדי ישראל‬
‫המתוקים שהכל הכל שלהם ובשבילם‪..‬‬
‫אוהבים אתכם!!!!! צבי סוכות וצוות רבי חייא‬