‫‪115‬‬
‫תרבות הדיבור בתפילה‬
‫מבוא‬
‫היחידה בנויה סביב שני צדדיו של הדיבור‪ :‬דיבור מועיל ונעים ודיבור פוגע‬
‫ושלילי‪ .‬ביחידה זו אנו דנים בחשיבותו של היחס הנכון לשני הצדדים – לא די‬
‫בהימנעות מאמירת רע‪ ,‬יש צורך להרבות באמירת טוב‪ .‬כל אחת מדרכים‬
‫אלה תורמת לביצוע האחרת ומהותית גם כשלעצמה‪ .‬חשוב להדגיש את כוחו‬
‫הרב של הדיבור‪ ,‬כוח להיטיב ולהזיק‪ .‬זאת אחת האפשרויות לפתוח את‬
‫הלימוד‪.‬‬
‫המסרים הנלמדים ביחידה‬
‫א‪ .‬דיבור שלילי ודיבור חיובי‬
‫• חשוב להדגיש לתלמידים כי יש אופנים שונים של "דיבור שלילי" – לשון הרע‪,‬‬
‫רכילות‪ ,‬מילים גסות‪ ,‬מילים עולבות‪ ,‬אלימות מילולית‪ ,‬שפת רחוב – וכולם‬
‫פוגעים בזולת‪ .‬אפשר לצייר על הלוח "שמש" שקרניה הם כל הדברים‬
‫המנוגדים לתרבות דיבור תקינה וראויה‪ ,‬וכולם קשורים זה בזה‪.‬‬
‫• הקדמת מחשבה לדיבור היא מרכיב שכדאי להתייחס אליו‪ :‬משום שהדיבור‬
‫פשוט כל כך‪ ,‬יש לחשוב לפני שהוגים אותו‪ ,‬ויותר מכך‪ ,‬יש להתכוון ולתכנן‬
‫לבטא מילים נעימות ומחמאות‪ .‬חשוב להתאמץ לומר אותן גם כשזה לא עולה‬
‫על דעתנו באופן ספונטני‪.‬‬
‫ב‪ .‬השתיקה‬
‫נעסוק בשתיקה בקצרה ביחידה‪ .‬במהלך הדיון על הדיבור ייתכן שיעלה גם נושא‬
‫השתיקה‪ :‬אמנם טוב להרבות במחמאות‪ ,‬אך תמיד השתיקה טובה‪ ,‬ולו כדקת‬
‫מחשבה לפני שעומדים לדבר‪ :‬האם מה שאומר יחמיא או יפגע? מטרת‬
‫השתיקה אינה דווקא לשתוק לנצח‪ ,‬כאורח חיים‪ ,‬אלא כאמצעי לשפר את הדיבור‬
‫שיבוא אחריה‪ ,‬וגם כדי להתפנות לשמוע אחרים‪.‬‬
‫ג‪ .‬תרבות הדיבור בחיי היומיום‬
‫יחידה זו נוגעת באופן מיוחד לחיי התלמידים‪ :‬מומלץ להיעזר בלקחיה לתחומים‬
‫שונים בחייהם ולהזכיר אותם בקשר לחשיבות של אמירת התפילה עצמה – כך‬
‫אנו מרבים במילות שבח ותודה – ובקשר ליחסים בין התלמידים ובנוגע‬
‫להתנהגות ראויה בשיעור‪ :‬לא לפגוע בתלמיד אחר או במורה ולהחמיא על‬
‫תשובה טובה‪.‬‬
‫‪115‬‬
‫‪116‬‬
‫תרבות הדיבור בתפילה‬
‫התפילות הנלמדות ביחידה‬
‫"אלוהיי‪ ,‬נצור לשוני מרע"‪ ,‬ברוך שאמר‪ ,‬ישתבח‪.‬‬
‫מטרות היחידה‬
‫• הכרת תפילות העוסקות בחשיבות הדיבור‪.‬‬
‫• הבנת פעולתן המועילה והנעימה של המילים מול כוחן השלילי והפוגע‪.‬‬
‫מבנה היחידה‬
‫לב לבה של היחידה הוא חלק ‪ – 2‬הפעילויות סביב טקסט התפילה‪ .‬הפעילויות‬
‫בחלקים האחרים מיועדות לחזק את המסרים העיקריים שלה‪ .‬כל זאת בהתאמה‬
‫למנחה ולתלמידים‪.‬‬
‫‪ .1‬ונפתח ב‪) ...‬עמ' ‪(118‬‬
‫שתי הצעות לפתיחה‬
‫א‪ .‬סיפור‪ :‬כרית הנוצות‬
‫ב‪ .‬פעילות‪ :‬דפי משימות "דיבורון ושמעית"‬
‫‪ .2‬מן התפילה )עמ' ‪(120‬‬
‫לימוד שלושה קטעים מהתפילה העוסקים בתרבות הדיבור‬
‫א‪" .‬אלוהיי‪ ,‬נצור לשוני מרע"‬
‫ב‪ .‬ברוך שאמר‬
‫ג‪ .‬ישתבח‬
‫‪ .3‬בחרוז ובסיפור )עמ' ‪(125‬‬
‫דיון סביב שתי יצירות‬
‫א‪ .‬סיפור‪ :‬שלוש מסננות‬
‫ב‪ .‬שיר‪ :‬מילה טובה ‪ /‬יעקב גלעד‬
‫‪ .4‬דרשו חכמינו )עמ' ‪(126‬‬
‫דיון סביב שני מדרשים‬
‫א‪ .‬משולה הלשון לחץ‬
‫ב‪ .‬מי רוצה סם חיים?‬
‫‪116‬‬
‫תרבות הדיבור בתפילה ‪117‬‬
‫‪ .5‬במשפט אחד )עמ' ‪(128‬‬
‫דיון סביב שתי אמרות‬
‫א‪ .‬מילה בסלע‬
‫ב‪ .‬השתיקה‬
‫‪ .6‬לסיכום )עמ' ‪(129‬‬
‫שתי הצעות למבצעי "שמירת הלשון"‬
‫נספחים )עמ' ‪(142-131‬‬
‫דפי טקסטים ופעילות לתלמידים‬
‫‪117‬‬
‫‪118‬‬
‫תרבות הדיבור בתפילה‬
‫מהלך היחידה‬
‫"אלוהיי‪ ,‬נצור לשוני מרע"‬
‫ביחידה זו נלמדות תפילות הקשורות לדיבור‪ :‬מצד אחד‪ ,‬תפילה העוסקת בשמירת הלשון‪ ,‬ומן‬
‫הצד האחר – תפילות העוסקות בשבח‪ .‬מטרת היחידה‪ :‬הכרת החשיבות של השימוש‬
‫המושכל במילים כפי שבא לידי ביטוי בתפילה – החשיבות של הימנעות מפגיעה באחר‬
‫באמצעות הדיבור‪ ,‬הסכנה שבדיבור ללא מחשבה והחשיבות של ריבוי הדברים החיוביים‪:‬‬
‫מילות מחמאה‪ ,‬שבח‪ ,‬ברכה והודיה‪.‬‬
‫‪ .1‬ונפתח ב‪...‬‬
‫שתי הצעות לפתיחה‬
‫א‪.‬‬
‫סיפור כרית הנוצות‬
‫ניתן לפתוח בסיפור זה כנקודת מוצא לדיון על חשיבות הדיבור‪.‬‬
‫הסיפור מופיע בעמ' ‪.131‬‬
‫כוחן של מילים‬
‫במקומות בהם מופיע בסיפור סימון זה‬
‫הרב פעל או אמר כך?‬
‫אפשר לקטוע את הקריאה ולעורר דיון מדוע‬
‫קראו את הסיפור עם התלמידים‪ ,‬ואחר כך ערכו דיון‪:‬‬
‫?‬
‫?‬
‫?‬
‫?‬
‫מדוע לדעתכם הטריח הרב את האיש לבצע את כל התהליך עם הכרית‪ ,‬במקום‬
‫להגיד לו בפשטות שאי אפשר לחזור אחורה בזמן? נראה כי כמו במקרים רבים‪,‬‬
‫אין חכם כבעל ניסיון – חוויה שאדם עובר היא משמעותית ומשפיעה יותר‬
‫מאינספור הסברים‪ .‬אם הרב היה מנסה להסביר את השפעתה של הרכילות ייתכן‬
‫כי הדברים לא היו מובנים – עצם החוויה מגבירה ומדגישה את המסר‪.‬‬
‫אילו מאפיינים משותפים לנוצות ולמילים?‬
‫האם לדעתכם יש דרך בה כן יוכל האיש לכפר על מעשיו? ניתן‪ ,‬וכדאי‪ ,‬לעודד‬
‫תפיסות מתונות מהנימה ההחלטית המופיעה בסוף הסיפור‪ ,‬הטוענת למעשה כי‬
‫אין כפרה‪ .‬כדאי להוביל את התלמידים למסר שקשה להחזיר דברים אחורה‪ ,‬ולא‬
‫ניתן באמירת "סליחה" – כפי שרגילים הילדים – למחוק את העבר לגמרי‪ .‬עם זאת‬
‫כל טעות היא בת תיקון אם האדם כן בכוונתו ומוכן להתאמץ ו"לשלם את המחיר"‬
‫עבור אותו תיקון‪.‬‬
‫מדוע כה גדול כוחן של מילים דווקא‪ ,‬לעתים אף יותר ממעשים? אפשר לשוחח‬
‫עם התלמידים על הקלות שבה נאמרות מילים‪ .‬האמירה אינה דורשת מאמץ ואינה‬
‫דורשת פעולה אקטיבית – כמו זו המתרחשת באלימות פיזית‪ .‬גם הפגיעה אינה‬
‫ברורה ובולטת לעין כמו באלימות פיזית‪ ,‬ולכן קל יותר להיכשל בה‪ .‬באלימות פיזית‬
‫הסיכון העצמי ברור – ילד יודע שהוא עשוי להיפגע בחזרה‪ ,‬ואילו באלימות מילולית‬
‫הדבר ברור פחות‪.‬‬
‫מאותה סיבה‪ ,‬גם ילד החושש מהיגררות לאלימות פיזית יהיה זהיר פחות‬
‫מהסתבכות באלימות מילולית‪.‬‬
‫‪118‬‬
‫תרבות הדיבור בתפילה ‪119‬‬
‫למרות הבדלים אלו הפגיעה מאלימות מילולית עלולה להיות קשה‪ ,‬ופגיעתה‬
‫עלולה להישאר למשך שנים‪ .‬באותה נשימה‪ ,‬ניתן להזכיר לתלמידים כי כגודל כוחן‬
‫של מילים שליליות – כך רב גם כוחן של מילים חיוביות‪ :‬מחמאות ומילות הערכה‬
‫נשמרות לשנים רבות‪ ,‬קל מאוד לתת מחמאה ואין צורך בכישורים מיוחדים לשם‬
‫כך‪ .‬כל שנדרש הוא לב רחב‪.‬‬
‫בהמשך ללימוד הסיפור מומלץ לגוון בפעילות יצירתית‪ ,‬ובה ייצרו הילדים מיצג של‬
‫נוצות‪ :‬ניתן להדביק נוצות צבעוניות )שאפשר לקנות בחנויות יצירה( או לייצר נוצות‬
‫מחומרים שונים‪ ,‬ואפילו סתם לצייר‪ .‬על הנוצות ירשמו התלמידים בפתקים קטנים‬
‫את סוגי ה"נוצות" הנוגעים לחייהם‪ :‬פגיעה בחבר בשבוע האחרון‪ ,‬פגיעה באח‬
‫קטן‪ ,‬זלזול בחבר לכיתה וכדומה‪.‬‬
‫כדאי להציע לילדים המתביישים לכתוב על הנוצה מה היא מייצגת – לוותר על‬
‫הכתיבה אך לחשוב על כך ולחקוק במחשבתם מה מייצגת כל נוצה‪.‬‬
‫אפשר לדבר על כך שכדאי לטפל בנוצות לפני ש"יעופו" – אחרי זה לא תהיה דרך‬
‫להשיב אותן‪...‬‬
‫אפשרות אחרת היא להמחיש את האקט המתואר בסיפור על ידי קריעת שקית נוצות‬
‫כאשר על הנוצות כתובות מילים או משפטים פוגעים שהמורה או הילדים הכינו‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫דפי משימות "דיבורון ושמעית"‬
‫)על פי רעיון של מיכל ברגמן(‬
‫בנספחים בעמ' ‪ 135-132‬מצורפים דפי משימות שונים‪ .‬ניתן לפתוח את השיעור‬
‫במילוי חלק מהמשימות באופן אישי או בזוגות‪ ,‬ובשלב מסוים להתכנס לפורום‬
‫כיתתי ולעבור יחד על חלקן‪.‬‬
‫דפי משימה מספר ‪ 1‬כוחו של הדיבור )עמ' ‪ 133-132‬בנספחים( – עוסקים‬
‫במשמעות הדיבור בחיינו‪.‬‬
‫דפי משימה מספר ‪ 2‬אפשר גם אחרת )עמ' ‪ 135-134‬בנספחים( – עוסקים‬
‫באופני הדיבור הרצויים והלא‪/‬רצויים‪.‬‬
‫‪119‬‬
‫‪ 120‬תרבות הדיבור בתפילה‬
‫‪ .2‬מן התפילה‬
‫א‪ .‬תפילת "אלוהיי‪ ,‬נצור לשוני מרע"‬
‫)תפילה אישית בסוף תפילת העמידה(‬
‫ושפָ ַתי ִמ ַ ּד ֵּבר ִמ ְר ָמה‪.‬‬
‫אֱ לֹהַ י‪ ,‬נְ צֹר ְל ׁשוֹ נִ י מֵ ָרע ּ ְ ׂ‬
‫וְ ִל ְמ ַק ְללַ י נ ְַפ ִׁשי ִת ּדֹם‪ ,‬וְ נ ְַפ ִׁשי ּכֶ ָעפָ ר לַ ּכֹל ִּת ְהיֶה‪.‬‬
‫ּ ְפ ַתח ִל ִ ּבי ְ ּבתוֹ ָר ֶת ָך‪ ,‬וְ ַאח ֲֵרי ִמ ְצוֹ ֶת ָ‬
‫יך ִּת ְר ּדֹף נ ְַפ ִׁשי‪.‬‬
‫וְ כָ ל הַ ָּק ִמים וְ הַ חוֹ ְׁש ִבים ָעלַ י ָר ָעה‬
‫ֲש ְב ּ ָתם‪.‬‬
‫ְמהֵ ָרה הָ פֵ ר עֲ צָ ָתם וְ ַק ְל ֵקל מַ ח ַׁ‬
‫)על פי תלמוד בבלי‪ ,‬מסכת ברכות‪ ,‬דף י"ז עמוד ב'(‬
‫על התפילה‬
‫זוהי תפילה אישית המופיעה בתלמוד‪ ,‬ואותה נהג לומר בסיום תפילת העמידה מר בריה‬
‫דרבינא )=מר‪ ,‬בנו של רבינא‪ ,‬אמורא‪ ,‬חי במאה הרביעית לספירה(‪ .‬אין לדעת מדוע‬
‫נבחרה דווקא תפילה זו להפוך למסיימת את תפילת העמידה הקבועה‪ ,‬מבין התפילות‬
‫האישיות הרבות המופיעות בתלמוד‪ .‬ניתן לשער שהחכמים שהחליטו על כך ראו אף הם‬
‫חשיבות רבה בנושאי שמירת הלשון והיחס הראוי לזולת‪.‬‬
‫פירושי מילים‪:‬‬
‫ְמה – אמירת דברי שקר‬
‫ַּבר ִמר ָ‬
‫ּד ֵ‬
‫ׁשי ִתּדֹם – לא אתרגש או אכעס עליהם‬
‫ַפ ִ‬
‫ִמ ַק ְללַי נ ְ‬
‫לְ‬
‫ֶע ָפר ַלּכֹל ִּת ְהיֶה – לא אתגאה‪ ,‬אהיה שפל רוח בפני אחרים‬
‫ׁשי ּכ ָ‬
‫ַפ ִ‬
‫נְ‬
‫ָק ִמים – שונאים‬
‫ָתם – בטל את מחשבתם הרעה‬
‫ָה ֵפר ֲעצ ָ‬
‫פעילות עם התלמידים‬
‫שמירה על הדיבור‬
‫קוראים עם התלמידים את התפילה )מקור לצילום מופיע בנספחים בעמ' ‪ .(136‬לאחר‬
‫הקריאה שואלים את התלמידים‪:‬‬
‫? מה משותף לשלוש הבקשות הראשונות המופיעות בתפילה )מהפתיחה‬
‫ועד "נפשי תידום"(? כולן קשורות לרצון לשמור על מוצא פינו‪.‬‬
‫אפשר לעשות הבחנה בין שלושת סוגי ה"דיבורים" שאליהם מתייחסת‬
‫התפילה‪:‬‬
‫נצור לשוני מרע – דיבור רע )מילים פוגעות‪ ,‬למשל(‬
‫ושפתיי מדבר מרמה – דברי שקר‪ ,‬רמאות ועיוות האמת‪.‬‬
‫ולמקלליי נפשי תידום – )לא אגיב ב‪ (-‬קללות‪ ,‬שפה גסה ולא‬
‫נקייה ועלבונות‪.‬‬
‫‪120‬‬
‫תרבות הדיבור בתפילה‬
‫?‬
‫?‬
‫?‬
‫?‬
‫מה ההבדל המהותי בין בקשות אלו לשאר הבקשות בתפילת העמידה?‬
‫הבקשות השונות בתפילה‪ ,‬כגון המטרת גשמים‪ ,‬רפואה לחולים ובניית בית‬
‫המקדש‪ ,‬כולן נוגעות לתחומים התלויים ברצון האל‪ ,‬ואין לנו‪ ,‬בני האדם‪ ,‬כל‬
‫השפעה עליהם‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬תחום שמירת הלשון תלוי בנו לחלוטין‪ ,‬שכן‬
‫הדיבור הוא פעילות רצונית ולא אוטומטית כמו הנשימה או הזרמת הדם‬
‫בגופנו‪ .‬אנו בוחרים אם לדבר‪ ,‬מה לדבר ואיך לדבר‪.‬‬
‫עצם הבחנה זו מעוררת שאלה נוספת‪ :‬מדוע עלינו לבקש מהאל שיסייע לנו‬
‫בפעולה זו‪ ,‬ואיננו יכולים לשלוט בכך בעצמנו? נראה כי עצם הבקשה‬
‫מעידה על הקושי העצום לשלוט במוצא פינו )עובדה שאיננו מבקשים עזרה‬
‫דומה בפעולות רצוניות אחרות כמו הליכה‪ ,‬אכילה‪ ,‬התבוננות ועוד(‪ .‬הבקשה‬
‫מעידה על עובדה נוספת‪ :‬על חשיבותה הרבה של פעולה זו שאנו מתמקדים‬
‫בה; חשוב לנו לנהוג כראוי‪.‬‬
‫מדוע כה קשה לשמור דווקא על הדיבור? ניתן לדבר על הקלות שבביצוע‬
‫הדיבור ועל השפעתו הגדולה כפי שפירטנו בסוף הדיון בעמ' ‪.118‬‬
‫חשוב להדגיש לתלמידים כי הבקשה לעזרה מהאל אינה משחררת אותנו‬
‫מאחריות‪ .‬בהקשר זה ניתן לשאול את התלמידים‪ :‬האם אתם מכירים‬
‫שיטות המסייעות בשמירה על מוצא פינו? למשל‪ ,‬לספור עד עשר לפני‬
‫שמגיבים על דבר שמרגיז אותנו‪ ,‬להתרגל לא לומר מילים שליליות גם‬
‫בצחוק ולתרגל אמירת מחמאות ודברי שבח לאחרים‪.‬‬
‫סיכום‪:‬‬
‫משום ששמירה על הלשון היא כה קשה‪ ,‬חשוב במיוחד החלק בתפילה המבקש‬
‫"ולמקלליי נפשי תידום" – לא לענות גם למי שמקלל אותך‪ ,‬שכן אז אתה יורד‬
‫לאותה דרגה שלילית ומתרגל להוציא מילים פוגעות מהפה‪.‬‬
‫לסיכום הפעילות סביב תפילה זו‪ ,‬ניתן להפנות את התלמידים למילוי המשימה‬
‫המתייחסת לתפילה )מקור לצילום מצורף בנספחים בעמ' ‪.(136‬‬
‫פעילות נוספת שאפשר להציע לתלמידים היא משימה שבה הם מתנסים במציאת‬
‫חלופות למילים קשות ולא נעימות‪ ,‬זאת מתוך הכרה בכך שאי אפשר להימנע‬
‫לחלוטין מדיבור של ביקורת וכעס‪ ,‬אך ניתן להחליף מילה בוטה במילה אחרת‪,‬‬
‫רכה יותר‪ .‬דוגמה בנספחים בעמ' ‪.134‬‬
‫בדיון סביב התפילה "אלוהיי‪ ,‬נצור לשוני מרע" עסקנו בפן השלילי של תרבות‬
‫הדיבור‪ ,‬בסכנות הטמונות בו ובניסיון להימנע ממנו‪ .‬בהמשך היחידה בלימוד‬
‫התפילות "ברוך שאמר" ו"ישתבח" נתייחס לפן החיובי שבתרבות הדיבור‪:‬‬
‫האפשרות לשבח הבאה בתפילה לידי ביטוי כלפי האל גם יכולה לבוא לידי ביטוי‬
‫במחמאות בין אדם לחברו‪.‬‬
‫‪121‬‬
‫‪121‬‬
‫‪ 122‬תרבות הדיבור בתפילה‬
‫ב‪ .‬ברוך שאמר‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫ומ ַקי ֵּם‪ָּ .‬ב ּ ְ‬
‫שה‪ָּ .‬ב ּ ְ‬
‫הוא‪ָּ .‬ב ּ ְ‬
‫ש ָאמַ ר וְ הָ יָה הָ עוֹ לָ ם‪ָּ .‬ב ּ ְ‬
‫ָּב ּ ְ‬
‫שה‬
‫רוך עוֹ ֶׂ‬
‫רוך אוֹ מֵ ר וְ עוֹ ֶׂ‬
‫רוך ׁ ֶ‬
‫רוך ּגוֹ זֵר ּ ְ‬
‫רוך ּ‬
‫רוך ְמ ַרחֵ ם ַעל הַ ְ ּב ִר ּיוֹ ת‪ָּ .‬ב ּ ְ‬
‫רוְך ְמ ַרחֵ ם ַעל הָ ָא ֶרץ‪ָּ .‬ב ּ ְ‬
‫רוך ְמ ַׁ‬
‫ְב ֵר ִׁ‬
‫ש ּלֵ ם ָׂשכָ ר טוֹ ב ִל ֵיר ָאיו‪.‬‬
‫אשית‪ָּ .‬ב ּ‬
‫ְ‬
‫ְ‬
‫ָּב ּ ְ‬
‫ּ‬
‫רוך ְׁשמוֹ ‪:‬‬
‫רוך ּפוֹ ֶדה ּומַ ִ ּציל‪ָּ .‬ב ּ‬
‫רוך חַ י לָ ַעד וְ ַקיָם לָ נֶצַ ח‪ָּ .‬ב ּ‬
‫ָּב ּ ְ‬
‫ומ ֹפ ָאר‬
‫ש ָּבח ּ ְ‬
‫ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם‪ ,‬הָ אֵ ל הָ ָאב הָ ַרח ֲָמן הַ ְמהֻ ּלָ ל ְ ּב ִפי ַע ּמוֹ ‪ְ .‬מ ׁ ֻ‬
‫רוך ַא ּ ָתה ה'‪ ,‬אֱ לֹהֵ ּ‬
‫ובז ְִמירוֹ ת‪ .‬נְ ג ֶ ַּד ְל ָך‬
‫ינו‪ּ ִ ,‬ב ְׁשבָ חוֹ ת ּ ִ‬
‫ידיו וַעֲ בָ ָדיו‪ְ ּ .‬‬
‫ִ ּב ְל ׁשוֹ ן ח ֲִס ָ‬
‫וב ִׁש ֵירי ָדוִ ד ַע ְב ֶ ּד ָך נְ הַ ּלֶ ְל ָך‪ ,‬ה' אֱ לֹהֵ ּ‬
‫ְ‬
‫ָ‬
‫ָ‬
‫ָ‬
‫ש ֵּבח ָ‬
‫ש ָּבח‬
‫ינו‪ .‬י ִָחיד חֵ י הָ עוֹ לָ ִמים‪ .‬מֶ לֶ ך‪ְ ,‬מ ׁ ֻ‬
‫ֲך ּונְ פָ אֶ ְרך וְ נ ְַמ ִל ְ‬
‫ּונְ ַׁ‬
‫נו אֱ לֹהֵ ּ‬
‫יכך‪ ,‬וְ ַנז ְִּכיר ִׁש ְמך מַ ְל ּכֵ ּ‬
‫ְ‬
‫ְ‬
‫רוך ַא ּ ָתה ה'‪ ,‬מֶ לֶ ך ְמהֻ ּלָ ל ַּב ִּת ְׁש ָּבחוֹ ת‪:‬‬
‫ְּ‬
‫ומ ֹפ ָאר עֲ ֵדי ַעד ְׁשמוֹ הַ ָּגדוֹ ל‪ָּ :‬ב ּ‬
‫על התפילה‬
‫קטע זה נאמר‪ ,‬על פי תקנת חכמים‪ ,‬בתפילת שחרית לפני "פסוקי דזמרה" )=פסוקים של‬
‫שיר‪ ,‬פרקי תהילים הנאמרים בין ברכות השחר לברכות שלפני קריאת שמע(‪.‬‬
‫לטענת חלק מהחוקרים‪ ,‬נתחברה תפילה זאת בימי הסבוראים )המאות החמישית‬
‫והשישית לספירה‪ ,‬לאחר התלמוד הבבלי( והראשון שהזכירה הוא ר' משה גאון בראשית‬
‫המאה התשיעית לספירה‪.‬‬
‫התפילה מורכבת משני חלקים עיקריים‪:‬‬
‫החלק ראשון‪ ,‬מהפתיחה ועד "ברוך פודה ומציל‪ ,‬ברוך שמו" )שורות ‪ ,(3-1‬מונה את‬
‫שבחיו של אלוהים על ידי ציון פעולותיו‪ .‬החלק השני‪ ,‬הפותח במילים "ברוך אתה ה'"‪,‬‬
‫הוא רצף של ביטויי שבח שונים המכוונים לאלוהים )שורות ‪.(7-4‬‬
‫פעילות עם התלמידים‬
‫דיבור חיובי – השפה כמשבחת ומהללת‬
‫קוראים עם התלמידים את התפילה )מקור לצילום מצורף בנספחים בעמ' ‪ (137‬ודנים‬
‫עמם בנושאים האלה‪:‬‬
‫? מדוע אנחנו משבחים את האל? האם הוא זקוק לתשבחותינו? האל אינו‬
‫בן אנוש‪ ,‬אשר התשבחות גורמות לו הנאה‪ .‬ישנה דעה כי שבח האל מיועד‬
‫בעיקר לנו עצמנו‪ :‬להתרגל לראות את הטוב באחרים ולהלל את מעשיהם‪.‬‬
‫התפילות גורמות לנו לראות את הטוב בעולם‪ .‬באמצעות שבח לאל על‬
‫מעשיו אנחנו מגלים את ייחודם מחדש בכל יום‪ .‬ניתן לכוון את התלמידים‬
‫לתשובה בהצבת השאלה על ערכו של השבח ביחסים בין בני אדם – כיצד‬
‫אנו מרגישים כשמחמיאים לנו? כיצד אנו מרגישים כאשר אנו מחמיאים‬
‫לאחרים? אם תאמר לחברך את מעלותיו כמה פעמים )מבלי להגזים‬
‫כמובן(‪ ,‬גם תעלה את ערכו בעיני עצמו וגם אתה עצמך תיהנה לזכור מדוע‬
‫נעים לך בחברתו‪.‬‬
‫? כיצד מסייעות לנו תפילות שבח בהתרחקות מדיבור רע? כפי שכבר‬
‫הזכרנו‪ ,‬כיוון שהלשון זריזה כל כך כדאי להיעזר בשיטות המרגילות אותנו‬
‫לדבר כראוי‪ .‬אחת מהשיטות היא להרגיל עצמנו בדברי שבח‪.‬‬
‫‪122‬‬
‫תרבות הדיבור בתפילה ‪123‬‬
‫סיכום‪ :‬התפילה מדגישה הן את ריבוי התשבחות לאל‪ ,‬הן את האופנים שבהם משבחים‬
‫אותו והן את ריבוי האנשים המבצעים זאת‪ .‬ככל שמתרגלים לומר יותר דברי שבח לאל‪,‬‬
‫כך אנו לומדים להעריך יותר את הטוב שבו זכינו‪ .‬כך גם כלפי בני אדם‪ :‬ככל שנרגיל את‬
‫פינו לבטא את המעשים הטובים של האנשים סביבנו ואת תכונותיהם הטובות‪ ,‬כך נהיה‬
‫מודעים להם‪.‬‬
‫לאחר הדיון ניתן לעבור עם התלמידים על מבנה התפילה ועל שני הנושאים העיקריים‬
‫שבה )בחלק הראשון – שבח של אלוהים על ידי ציון פעולותיו; ובחלק השני‪ ,‬ביטויי שבח‬
‫שונים המכוונים לאלוהים‪ .‬ראו פירוט במבוא על התפילה בעמוד הקודם(‪ .‬לסיום‪ ,‬ניתן‬
‫להפנות את התלמידים למילוי המשימה המצורפת לקטע‪.‬‬
‫ג‪ .‬ישתבח‬
‫נו‪ .‬הָ אֵ ל הַ ּמֶ לֶ ְך הַ ָּגדוֹ ל וְ הַ ָּקדוֹ ׁש ַּב ּ ָׁשמַ יִם‬
‫י ְׁ‬
‫ִש ּ ַת ַּבח ִׁש ְמ ָך לָ ַעד מַ ְל ּכֵ ּ‬
‫ָ‬
‫ינו‪ְ ,‬לעוֹ לָ ם ו ֶָעד‪:‬‬
‫ינו וֵאלֹהֵ י אֲ בוֹ ֵת ּ‬
‫ּובָ ָא ֶרץ‪ִּ .‬כי ְלך נָאֶ ה‪ ,‬ה' אֱ לֹהֵ ּ‬
‫בורה‪,‬‬
‫ושבָ חָ ה‪ ,‬הַ ּלֵ ל וְ ז ְִמ ָרה‪ ,‬עֹז ּומֶ ְמ ָׁשלָ ה‪ ,‬נֶצַ ח‪ ,‬גְ ּ ֻד ּלָ ה ּוגְ ּ ָ‬
‫ִׁשיר ּ ְׁ‬
‫כות‪ּ ְ .‬ב ָרכוֹ ת וְ הוֹ ָדאוֹ ת ְל ִׁש ְמךָ‬
‫ְּת ִה ּלָ ה וְ ִת ְפאֶ ֶרת‪ְ ,‬ק ֻד ּ ָׁ‬
‫שה ּומַ ְל ּ‬
‫ְ‬
‫רוך ַא ּ ָתה ה'‪,‬‬
‫הַ ָּגדוֹ ל וְ הַ ָּקדוֹ ׁש‪ּ .‬ומֵ עוֹ לָ ם וְ ַעד עוֹ לָ ם ַא ּ ָתה אֵ ל‪ָּ :‬ב ּ‬
‫ומהֻ ּלָ ל ַּב ִּת ְׁש ָּבחוֹ ת‪ .‬אֵ ל הַ הוֹ ָדאוֹ ת אֲ דוֹ ן‬
‫אֵ ל מֶ לֶ ְך ָּגדוֹ ל ּ ְ‬
‫הַ נִ ּ ְפלָ אוֹ ת‪ .‬בּ וֹ ֵרא ּכָ ל הַ נְ ּ ָׁשמוֹ ת‪ִ .‬רבּ וֹ ן ּכָ ל הַ ּמַ עֲ ִ ׂשים‪ .‬הַ בּ וֹ חֵ ר‬
‫ְ ּב ִׁש ֵירי ז ְִמ ָרה‪ .‬מֶ לֶ ְך י ִָחיד‪ ,‬אֵ ל‪ ,‬חֵ י הָ עוֹ לָ ִמים‪:‬‬
‫על התפילה‬
‫ברכת ישתבח היא הברכה המסיימת את פסוקי דזמרה‪ ,‬המהווים חטיבה אחת הפותחת‬
‫ב"ברוך" ומסיימת ב"ברוך"‪ .‬מקור הברכה בתקופת חז"ל אך במסורת היא מיוחסת‬
‫לאברהם אבינו‪ .‬בתפילה מוזכרות שלוש עשרה תשבחות לאלוהים‪ ,‬ועל פי פרשנים‬
‫שונים‪ ,‬ברכות אלה באות כנגד י"ג )=‪ (13‬מידותיו של האלוהים‪.‬‬
‫קיימים מנהגים שונים לאופן אמירת הברכה‪ :‬יש שנוהגים לומר את כל התשבחות‬
‫בנשימה אחת‪ ,‬ויש שטוענים שההפך הוא הנכון ויש לאמרן "בנעימה‪ ,‬כמסדר שבחו של‬
‫מלך" ואף למנות אותן על האצבעות‪.‬‬
‫פעילות עם התלמידים‬
‫דיון במשמעות השבח‬
‫תפילה זו היא דוגמה נוספת לשבח שניתן לומר לה'‪ .‬המעניין הוא שאין בה פירוט של‬
‫הסיבה לשבח‪ ,‬אלא התפילה כולה מפרטת סוגי שבח שונים שראוי לשבח בהם את האל‪.‬‬
‫כדי לעמוד על נקודה זו‪ ,‬ניתן לחלק לתלמידים עותק של התפילה )מקור לצילום מצורף‬
‫בנספחים בעמ' ‪ ,(137‬לקרוא אותה יחד ולשאול אותם‪:‬‬
‫? לפי תפילה זו‪ ,‬מדוע ראוי וכדאי שנשבח את האל? ניתן גם לאפשר לתלמידים‬
‫לבחון שאלה זו על תפילת "ברוך שאמר" )שבה דנו קודם(‪ :‬כיצד מוצגת שם‬
‫הסיבה לשבח הקב"ה? עיון קצר בתפילת "ברוך שאמר" מגלה בה מבחר‬
‫סיבות ותיאורים של מעשיו של הקב"ה – ההופכים אותו לראוי לשבח‪ :‬על כך‬
‫ּומ ַקּיֵם" וכן‬
‫ְעֹוׂשה"‪ ,‬על היותו "ּגֹוזֵר ְ‬
‫אֹומר ו ֶ‬
‫ְהיָה ָהעֹולָם"‪ ,‬על היותו " ֵ‬
‫‪/‬מר ו ָ‬
‫ׁש ַ‬
‫"ֶ‬
‫הֹודאֹות ֲאדֹון‬
‫הלאה‪ ,‬ובתפילתנו – רק בסוף התפילה מצוין שהוא " ֵאל ַה ָ‬
‫ֲׂשים"‪ ,‬אך זה אינו מרכז התפילה‪.‬‬
‫ְׁשמֹות‪ .‬רִּבֹון ּכָל ַה ַּמע ִ‬
‫ִפלָאֹות‪ּ .‬בֹורֵא ּכָל ַהּנ ָ‬
‫ַהּנ ְ‬
‫‪123‬‬
‫‪ 124‬תרבות הדיבור בתפילה‬
‫בתפילת ישתבח הפירוט אחר‪ ,‬והוא של סוגי שבח שונים ומגוונים‪ .‬עצם הפירוט‬
‫מעניק את ההרגשה שהאל אכן ראוי לכל סוגי השבח האלה‪ .‬הפירוט והמגוון של‬
‫סוגי השבח מעניקים תחושה של הארת צדדים שונים של האל‪.‬‬
‫? ניתן להוביל את התלמידים להכרה זו בעזרת השאלה‪ :‬מדוע לדעתכם‬
‫בחרו כותבי התפילה להשתמש בתיאורי שבח שונים )שיר ושבחה‪ ,‬הלל‬
‫וזמרה(? מה ההבדל אם אומרים על אדם הרבה פעמים שהוא נפלא‪ ,‬או‬
‫שאומרים עליו שהוא נהדר‪ ,‬מקסים‪ ,‬נפלא‪ ,‬גדול‪ ,‬מצוין‪ ,‬מעולה וכדומה?‬
‫ריבוי התיאורים מגדיל ומעצים עוד יותר את השבח; כל מילה מבליטה‬
‫אספקט אחר‪ ,‬נוסף‪ ,‬של השבח; ובעיקר – מילים נרדפות הן אחד‬
‫המאפיינים של שירה ובדומה לכך גם של התפילה‪.‬‬
‫לסיום‪ ,‬גם שיר השבח הזה ממלא את התפקידים שמנינו בדיון הקודם‪ ,‬דהיינו‪ ,‬להתרגל‬
‫לראות את הטוב באחרים ולהרגיל עצמנו בדברי שבח‪.‬‬
‫‪124‬‬
‫תרבות הדיבור בתפילה ‪125‬‬
‫‪ .3‬בחרוז ובסיפור‬
‫א‪ .‬שלוש מסננות‬
‫הסיפור מובא בנספחים בעמ' ‪.138‬‬
‫על סוקרטס‪ :‬פילוסוף יווני אשר חי במאה החמישית לפני הספירה‪ .‬ככל הידוע‪ ,‬לא‬
‫הותיר אחריו סוקרטס כתבים‪ ,‬וידיעותינו עליו ועל דעותיו מקורן בעיקר מתיאורים של‬
‫תלמידיו‪ ,‬אפלטון וקסנופון‪ .‬בהגותו עסק רבות בענייני מוסר‪ ,‬והוא היה נוהג להתהלך‬
‫ברחובות ולפנות לאנשים בשאלות מוסריות שונות‪.‬‬
‫ניתן לקרוא את הסיפור או לחלק לתלמידים עותק שיהיה לפניהם‪ .‬לאחר הקריאה‬
‫הזמינו את התלמידים לפרט את שלוש ה"מסננות"‪ ,‬ולכתוב אותן על הלוח‪.‬‬
‫שאלו את התלמידים‪:‬‬
‫? מה דעתכם על המסננות האלה‪ ,‬והאם בדרך כלל הדברים שאנו רוצים לומר‬
‫היו "עוברים" את שלוש המסננות?‬
‫אפשר להציע לכתוב את ה"מסננות" על פלקט שיהיה תלוי דרך קבע‬
‫בכיתה‪ ,‬בתוספת הכותרת "סנן את דבריך!"‬
‫בנספחים‪ ,‬בצמוד לסיפור‪ ,‬מצורפת משימה יצירתית‪ ,‬ומומלץ להפנות את התלמידים‬
‫למלא אותה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מילה טובה‬
‫מילים‪ :‬יעקב גלעד‬
‫ֲא ִפּלּו בַּ ּ ָׁש ָרב ֲהכִ י ּכָ בֵ ד‬
‫שם עוֹ ד ֵי ֵרד‬
‫שהַ ֶּג ׁ ֶ‬
‫ָי ַדְע ִּתי ׁ ֶ‬
‫שּלִ י ִצּפוֹ ר‬
‫יתי בַּ חַ ּלוֹ ן ׁ ֶ‬
‫ָר ִא ִ‬
‫סופָ ה ָוקֹר‪.‬‬
‫ֲא ִפּלּו ְ ּבמַ ּ ׁ ַשב ּ‬
‫שה‬
‫לֹא ּפַ ַעם ֶזה ָק ׁ ֶ‬
‫ֲאבָ ל ָלרֹב ִמ ּ ָלה טוֹ בָ ה‬
‫שה לִ י טוֹ ב‬
‫ִמ ָּיד עוֹ ָׂ‬
‫ַרק ִמ ּ ָלה טוֹ בָ ה‬
‫אוֹ ְׁש ּ ַתיִ ם לֹא יוֹ ֵתר ִמ ֶז ּה‪.‬‬
‫‪...‬‬
‫השיר מובא במלואו בנספחים בעמ' ‪.139‬‬
‫השפעתה של המילה הטובה‬
‫משמיעים את השיר‪ ,‬שרים או מקריאים אותו‪.‬‬
‫בשיר מתוארות סיטואציות המציגות בעדינות את הרעיון המרכזי של כוחה של‬
‫המילה הטובה‪ .‬כיוון שהמסר מוצג בצורה פשוטה וישירה‪ ,‬אין צורך לפתח דיון של‬
‫ממש סביב השיר‪ ,‬גם המנגינה היפה של השירה תורמת להפנמת המסר‪.‬‬
‫ניתן להזכיר את השיר בסיום הדיון על התפילות כמשלים וכמדגיש את המסר‬
‫בדבר חשיבותה של המילה הטובה‪.‬‬
‫‪125‬‬
‫‪126‬‬
‫תרבות הדיבור בתפילה‬
‫‪ .4‬דרשו חכמינו‬
‫א‪.‬‬
‫משולה הלשון לחץ‬
‫ְמ ׁש ּולָה הַ ּ ָל ׁש ֹון לְ חֵ ץ‪ ,‬וְ ָל ּ ָמה?‬
‫הוא ִמ ְתחַ ֵנן לוֹ ּו ְמבַ ֵּק ׁש הֵ ימֶ ּנּו‬
‫ש ִאם יִ ְׁשלֹף הָ אָ ָדם הַ חֶ ֶרב ׁ ֶ‬
‫ֶׁ‬
‫ש ְּב ָידוֹ ַל ֲהרֹג אֶ ת ֲחבֵ רוֹ ‪ּ ,‬‬
‫ַר ֲח ִמים‪ִ ,‬מ ְת ַנחֵ ם הַ הוֹ ֵרג ּומַ ְחזִ יר הַ חֶ ֶרב לְ ַנ ְר ִּתיקוֹ ‪.‬‬
‫ש ָּי ָרה אוֹ תוֹ וְ הָ ַלְך‪ֲ ,‬א ִפּלּו ְמבַ ֵּק ׁש לְ הַ ְחזִ יר אֵ ינוֹ ָיכוֹ ל לְ הַ ְחזִ יר‪.‬‬
‫ֲאבָ ל הַ ּיוֹ ֶרה חֵ ץ‪ּ ,‬כֵ יוָ ן ׁ ֶ‬
‫)מדרש תהילים ]בובר[ מזמור ק"כ ]ד[(‬
‫פירושי מילים‪:‬‬
‫ימּנּו – ממנו‬
‫ֵה ֶ‬
‫ַחם – מתחרט‬
‫ִמ ְתנ ֵ‬
‫נקודות התורפה של הלשון‬
‫מדרש זה‪ ,‬הממשיל את האמירה לחץ‪ ,‬ממשיך את הרעיון של חומרת הפגיעה‬
‫המילולית בהקבלה לפגיעה הפיזית‪ .‬ניתן להשתמש בו ולהציג אותו בהמשך לדיון על‬
‫סיפור כרית הנוצות‪.‬‬
‫קוראים את המדרש )מקור לצילום מצורף בנספחים בעמ' ‪ (140‬ומפתחים דיון סביב‬
‫הנקודות הבאות‪:‬‬
‫? אילו שני כלי נשק מושווים במדרש?‬
‫? לפי המדרש‪ ,‬מהו ההבדל בין פגיעה בחרב לפגיעה בחץ? מדוע חץ גרוע יותר‬
‫מחרב?‬
‫? מה הקשר בין דיבור לחץ? במה דומה פגיעת הלשון לפגיעה מחץ? המדרש‬
‫מתייחס בעיקר למאפיין המרחק ומסביר כי פגיעה מקרוב )כמו בחרב( מובילה‬
‫לקרבה עם הקרבן‪ ,‬ולעתים בזכות קרבה זו מתחרט הפוגע וחוזר בו‪ .‬אך במקרה‬
‫של פגיעה בחץ )=פגיעה לשונית(‪ ,‬כיוון שהיא מבוצעת מרחוק ואין קשר עם‬
‫הקרבן‪ ,‬אין חרטה וחזרה – וזהו חיסרון נוסף של הפגיעה הלשונית‪ .‬כאמור‪,‬‬
‫בפגיעה פיזית קל יותר לראות את צער הנפגע ולמנוע את הידרדרות המצב‪.‬‬
‫כמו כן כדאי לערוך השוואה בין חץ למילים – במי וכיצד הם פוגעים‪ ,‬מה מקומם של‬
‫היורה ואומר המילים‪ :‬החץ יכול לפגוע ממרחק באדם ולפעמים בגלל המרחק לפגוע‬
‫במישהו אחר בטעות וכך גם המילים‪.‬‬
‫החץ מקבל תאוצה בדרך בין הירי לפגיעה כמו המילה שמקבלת משמעויות חדשות‬
‫במעבר בין המדבר לשומע‪.‬‬
‫החץ נשלח ואינו ניתן להחזרה כמו המילים‪.‬‬
‫הסביבה )רוחות‪ ,‬חפצים ועוד( יכולה לשנות את מסלול החץ – גם מילה יכולה להשתנות‬
‫ולשנות משמעות על ידי האנשים והגורמים שבסביבה‪ .‬ועוד‪...‬‬
‫אפשר לערוך את ההשוואה על הלוח‪ ,‬להזמין את התלמידים להציג את השווה בין חץ‬
‫למילים‪ ,‬אפשר לכוון אותם לנקודות השונות באמצעות שאלות‪ ,‬למשל‪:‬‬
‫האם החץ ניתן להחזרה? והמילים?‬
‫האם מסלול החץ יכול להשתנות? מה הוא ה"מסלול" של מילים? ומה ה"מטרה"‬
‫שלהם? וכדומה‪.‬‬
‫סיכום‪ :‬עלינו להיזהר באופן מיוחד בדיבורנו אל אחרים‪ ,‬דווקא משום שקל כל כך להוציא‬
‫מילים מהפה אך בלתי אפשרי להחזירן‪.‬‬
‫‪126‬‬
‫תרבות הדיבור בתפילה‬
‫ב‪ .‬מי רוצה סם חיים?‬
‫מעשה ברוכל אחד שהיה מחזר בעיירות הסמוכות לציפורי והיה מכריז ואומר‪:‬‬
‫"כל הרוצה לקנות סם חיים‪ ,‬יבוא וייקח"‪.‬‬
‫נכנס לעיר בשם ַעכְּ בַּ ָרא וקרב לביתו של רבי ינאי‪ .‬היה רבי ינאי יושב ולומד‬
‫בטרקלינו‪ ,‬ושמע את הרוכל מכריז "כל הרוצה לקנות סם חיים‪."...‬‬
‫השקיף עליו רבי ינאי מחלונו ואמר לו‪" :‬בוא ועלה לכאן ומכור לי"‪.‬‬
‫ענה לו הרוכל‪" :‬אתה אינך זקוק לזה‪ ,‬לא אתה ולא שכמותך"‪.‬‬
‫הפציר בו רבי ינאי מאוד‪ ,‬ולבסוף עלה הרוכל לביתו‪.‬‬
‫יש הֶ חָ פֵ ץ חַ יִ ּים אֹהֵ ב‬
‫הוציא הרוכל מתיקו ספר תהילים והראה לו את הפסוק " ִמי הָ ִא ׁ‬
‫ָ‬
‫י ִָמים לִ ְראוֹ ת טוֹ ב" )תהילים פרק ל"ד פסוק י"ג(‪ .‬מה כתוב אחר כך? "נְ צֹר לְ ׁשוֹ נְ ך מֵ ָרע‬
‫ושפָ ֶת ָ‬
‫הו" )שם פסוקים י"ד‪-‬ט"ו(‪.‬‬
‫סור מֵ ָרע ו ֲ ֵׂ‬
‫ּ ְׂ‬
‫ַעשה טוֹ ב בַּ ֵּק ׁש ָׁשלוֹ ם וְ ָר ְדפֵ ּ‬
‫יך ִמ ַ ּדבֵּ ר ִמ ְר ָמה‪ּ .‬‬
‫אמר רבי ינאי‪" :‬כל ימיי הייתי קורא את המקרא הזה‪ ,‬ולא הייתי יודע מה משמעותו‬
‫עד שבא רוכל זה והודיעו‪' ,‬מי האיש החפץ חיים'"‪.‬‬
‫)על פי ויקרא רבה ]מרגליות[‪ ,‬פרשה ט"ז סימן ב'(‬
‫פירושי מילים‪:‬‬
‫מחזר – מסתובב‬
‫בטרקלינו – בסלון שלו‬
‫שמירת הלשון כמתכון לחיים ארוכים‬
‫ניתן לקרוא את המדרש או לחלק לתלמידים עותק שיהיה לפניהם )ניתן לצלם‬
‫מתוך הנספחים בעמ' ‪ ,141‬שם גם מצורפת משימה(‪ .‬לאחר קריאת המדרש ניתן‬
‫לדון עם התלמידים בשאלות הבאות‪:‬‬
‫? מה לדעתכם חשבו אנשים שהם יוכלו לקנות מהרוכל )ביניהם גם רבי ינאי(?‬
‫? למה באמת התכוון הרוכל במילים "סם חיים"? אין הכוונה לאורך החיים‪ ,‬אלא‬
‫לאיכותם‪ .‬אנשים המדברים סרה בעולם הם אנשים הרואים את האנושות סביבם‬
‫כשלילית‪ ,‬ואת כל התנהלות החיים כרעה ופוגעת בהם‪ .‬הם מרגישים שבכל רגע‬
‫הם סובלים‪ ,‬ואינם יכולים ליהנות מהחיים )אגב‪ ,‬במקרים כאלה לא ברור מה‬
‫קודם למה ומה גורר את מה‪ ,‬ושני הדברים מובילים זה לזה‪ :‬ההרגל לבקר‬
‫אחרים מוביל למחשבות רעות על הסובב אותך – ומחשבות אלו מובילות שוב‬
‫לביקורת רעה ואין לדבר סוף(‪.‬‬
‫אנשים המדברים טובות על הסובבים אותם‪ ,‬מרגישים ורואים כל הזמן את החיובי‬
‫שבעולם ויכולים לחוש נינוחות וביטחון בחברת האנשים הטובים שסביבם‪.‬‬
‫חפצים בחיים – אלו הם חיים שנעים‬
‫לאנשים כאלה יש חיים מלאי עניין ושמחה והם ֵ‬
‫לחיות! וזוהי התובנה שאליה הגיע רבי ינאי‪ .‬אם כן‪ ,‬החיים אינם נמדדים רק לפי אורכם‪,‬‬
‫אלא גם – ואולי בעיקר – לפי איכותם הנבנית בין השאר מיחסו של האדם אליהם‬
‫כחיוביים או כשליליים‪.‬‬
‫ניתן לסיים את הפעילות סביב הסיפור בביצוע המשימה המופיעה לצד הסיפור בנספחים‪.‬‬
‫הידעתם? כמה מאות שנים אחרי אותו אירוע המתואר במדרש‪ ,‬חי בווילנה רבי ישראל‬
‫מאיר הכהן מראדין )‪ .(1933-1838‬הוא חיבר ספר על שמירת הלשון שנקרא "חפץ‬
‫חיים" שאף הוא מתבסס על אותו פסוק מתהילים המופיע במדרש זה‪ .‬הספר מהווה דגם‬
‫ללימוד כיצד לשמור על הדיבור‪ .‬בעקבות תפוצתו של הספר נודע הרב עצמו בכינוי‬
‫"החפץ חיים"‪.‬‬
‫‪127‬‬
‫‪127‬‬
‫‪128‬‬
‫תרבות הדיבור בתפילה‬
‫‪ .5‬במשפט אחד‬
‫א‪ .‬מילה בסלע‬
‫יקה – ִּב ְׁשנַיִ ם )שווה שני סלעים("‬
‫" ִמ ּלָה – ּ ַב ּ ֶסלַע )=סוג של מטבע(‪ְׁ ,‬ש ִת ָ‬
‫)על פי תלמוד בבלי‪ ,‬מסכת מגילה‪ ,‬דף י"ח עמוד א'(‬
‫ב‪ .‬השתיקה‬
‫טוב ֶא ּ ָלא‬
‫אתי ַלגּ ּוף ֹ‬
‫אומֵ ר ּ ָכל יָ ַמי ָּג ַדלְ ִּתי ּ ֵבין הַ ֲחכָ ִמים ְולֹא ָמצָ ִ‬
‫נו * ֹ‬
‫עון ְּב ֹ‬
‫ִׁש ְמ ֹ‬
‫שה ְוכָ ל הַ ּ ַמ ְר ּ ֶבה ְ ּדבָ ִרים מֵ ִביא חֵ ְטא‬
‫הוא הָ ִע ָ ּקר ֶא ּ ָלא הַ ּ ַמֲע ׂ ֶ‬
‫ְׁש ִת ָ‬
‫יקה ְולֹא הַ ִּמ ְד ָר ׁש ּ‬
‫]‪[...‬‬
‫)מסכת אבות‪ ,‬פרק א' משנה י"ז(‬
‫*ּבְנֹו – בנו של רבן גמליאל‪ ,‬שהופיע במשנה הקודמת‪.‬‬
‫שתיקה לצורך הקשבה‬
‫שני הפתגמים שלעיל מציגים את הצד הקיצוני ביותר במישור המילולי – השתיקה‪.‬‬
‫לכאורה היא כבר אינה חלק מתרבות הדיבור‪ ,‬אולם למעשה היכולת לשתוק ולהקשיב‬
‫היא חלק חשוב ובלתי נפרד מתרבות הדיבור שלנו; שתיקה והקשבה הן לא פעם‬
‫הכנה מתאימה ומועילה שלאחריהן יוכל האדם לומר דברים של טעם‪.‬‬
‫בדיונים עד כה ראינו את חסרונותיו של הדיבור‪ :‬הוא קל לשליפה וקל לפגוע‬
‫באמצעותו‪ .‬הדיבור החיובי אינו מובן מאליו ועלינו להרגיל את עצמנו בו‪ .‬דברים אלו‬
‫מסבירים בין השאר את המעלה שהעניקו חכמים למידת השתיקה‪ .‬כותבים את שתי‬
‫האמירות על הלוח ועומדים עם התלמידים על משמעותן‪ .‬ניתן לשאול את התלמידים‪:‬‬
‫? מה קל יותר – לדבר או לשתוק?‬
‫? מתי אתם אוהבים לדבר ומתי להפך? על פי רוב ילדים אוהבים לדבר כדי‬
‫להציג את דעותיהם או חוויות שחוו‪ ,‬ופשוט להשמיע את עצמם‪ .‬ילד יבחר‬
‫בשתיקה רק במקרים של מבוכה‪ ,‬בושה או אי‪/‬ידיעה – במקרה שבו הדיבור‬
‫רק יחמיר את מצבו‪.‬‬
‫הפתגם הראשון מציג את השתיקה כעולה בערכה על הדיבור‪ .‬ניתן לשאול את‬
‫התלמידים מדוע? ידוע כי ככל שדבר נדיר יותר‪ ,‬ערכו עולה‪ .‬על כן‪ ,‬דווקא‬
‫משום שקל כל כך לדבר‪ ,‬אדם המצליח לשמור על פיו‪ ,‬לא מגיב על כל דבר‬
‫שהוא רוצה ומבטא את מחשבותיו במקרים שיש בהם צורך אמתי – מילותיו‬
‫נחשבות יותר בעיני אחרים‪ .‬להמחשה‪ ,‬ניתן להציע לתלמידים לחשוב על‬
‫מישהו שתמיד מביע את דעתו בקול‪ ,‬ולעומת זאת מישהו ששקט יותר ואומר‬
‫את דעתו רק כאשר שואלים אותו במפורש – לעתים אנו מחכים למוצא פיו‬
‫יותר‪.‬‬
‫בשלב זה ניתן לקשר בין השתיקה והאיפוק לצניעות מסוימת וכבוד לאחר‪ :‬לא תמיד‬
‫דעתי היא החשובה ביותר וצריכה להישמע‪ ,‬ההקשבה לאחרים מבטאת כבוד לאחר‬
‫ולרעיונותיו‪ ,‬שתיקה כזו אומרת למעשה‪" :‬יש לי מה ללמוד מאחרים!"‬
‫‪128‬‬
‫תרבות הדיבור בתפילה‬
‫בהקשר זה ניתן להזכיר לתלמידים כי לא פעם במהלך דיון כאשר אנו רוצים להביע‬
‫את דעתנו‪ ,‬אנו עסוקים ברצון לבטא את עצמנו ואת רעיונותינו עד שאיננו מתפנים‬
‫לשמוע את דעותיהם של אנשים אחרים‪ .‬דיונים ושיחות הם הזדמנויות נוספות‬
‫לשתוק ולהקשיב גם לדעותיהם של אחרים‪ .‬באמצעות הקשבה לאחר הנובעת מתוך‬
‫רצון אמתי לשמוע נוכל לא פעם לגלות שאחרים יכולים להעשיר אותנו‪ ,‬ובשילוב‬
‫בינינו – נוכל ליצור יצירה שלמה‪.‬‬
‫חשוב להדגיש לתלמידים כי ההקשבה והכבוד לאחר אינם מחייבים את האדם לוותר‬
‫על דעותיו או לחשוב שתמיד אחרים אומרים דברים נכונים יותר‪ .‬אדם יכול לדבוק‬
‫בעמדותיו וברעיונות שלו‪ ,‬ואם הוא עושה זאת מתוך כבוד והקשבה לאחר – עמדותיו‬
‫יהיו אפילו יציבות ומבוססות עוד יותר כיוון שהן מסוגלות להתמודד גם עם דעות‬
‫מנוגדות‪.‬‬
‫‪ .6‬לסיכום‬
‫מבצע שמירת הלשון – הצעה א'‬
‫במסגרת המבצע יבחר כל תלמיד בעיית דיבור אחת שבה הוא רוצה להתמקד‬
‫ולהשתפר )לשון הרע ורכילות‪ ,‬אלימות מילולית‪ ,‬מילים גסות ועוד(‪ .‬כל תלמיד‬
‫מתבקש לרשום לעצמו במהלך השבוע מצבים שבהם הוא מרגיש שהצליח‬
‫להתאפק ולשנות מההתנהגות שבה היה רגיל‪) ,‬למשל "היה לי סיפור מעניין‬
‫לספר על מישהו‪ ,‬בדרך כלל הייתי רץ לספר את זה אבל השבוע התאפקתי ולא‬
‫סיפרתי בגלל המבצע!"(‪ .‬בשיעור הבא יספר כל תלמיד על מצב אחד שאיתו‬
‫התמודד‪ .‬מומלץ לעודד גם סיפורים על כישלון – המודעות היא החשובה‪.‬‬
‫בשיעור הבא תיערך בחירה ב"מצטיין השבוע"‪ .‬הבחירה יכולה להיעשות בשני‬
‫אופנים‪ :‬על פי קביעה של המורה או על פי בחירת התלמידים בהצבעה חשאית‬
‫בכיתה‪.‬‬
‫ניתן לפתח עם התלמידים דיון מעניין על הפרמטרים לדירוג המעשים‪ :‬האם רק‬
‫המעשה הסופי נחשב או עצם הדרך שעבר אותו תלמיד? )למשל האם תלמיד‬
‫מהיר חמה בדרך כלל‪ ,‬שהצליח להתאפק בדבריו ראוי אולי לקבל דירוג גבוה יותר‬
‫מתלמיד רגוע יחסית שלא עשה כל מאמץ ושפתו נשארה סבירה כרגיל?(‬
‫אפשר להאריך את הפעילות ובכל שבוע לבחור כמה תלמידים ששמם יהיה תלוי‬
‫בפינה מתאימה כמצטייני השבוע‪ ,‬וזה יעודד אותם להמשיך גם בשבוע הזה לנהוג‬
‫זהירות בדיבורם‪ .‬כן גם אפשר לעודד תלמידים שכבר זכו בהצטיינות להתאמץ‬
‫ולזכות ב"כתר" שוב‪.‬‬
‫במהלך סיפורי התלמידים ניתן לשאול בין השאר איזו מההתנהגויות סייעה ביותר‬
‫לתחושה נעימה בכיתה‪ :‬לחשוב לפני שמדברים‪ ,‬לא לעורר שיחות רכילות ולא‬
‫להשתתף בהן‪ ,‬להחמיא ולהסתכל בעין חיובית על אחרים ועוד‪.‬‬
‫אפשרות נוספת היא לערוך מעין הצבעה איזו מן ההתנהגויות היא המשפיעה‬
‫ביותר‪ .‬חשוב להדגיש בפני התלמידים שגם אם אחת ההתנהגויות זכתה‪ ,‬יש‬
‫לייחס חשיבות גם לאחרות‪.‬‬
‫מובן שאין חשיבות ממשית להחלטה אולם עצם הדיון‪ ,‬שבו ינסו התלמידים‬
‫לשכנע אחרים מדוע התנהגות מסוימת יוצרת אווירה חיובית‪ ,‬מעלה את מודעות‬
‫התלמידים לבעיות הדיבור השונות ולתוצאותיהן‪.‬‬
‫‪129‬‬
‫‪129‬‬
‫‪ 130‬תרבות הדיבור בתפילה‬
‫מבצע שמירת הלשון – הצעה ב'‬
‫"מי האיש החפץ חיים" – בהקשר לסיפור על הרוכל ורבי ינאי והדיון בעקבותיו‬
‫)ראו עמ' ‪ (127‬אפשר לערוך ניסוי שיעביר לתלמידים את התחושה של השפעת‬
‫המילים על חיינו‪ .‬כדאי לערוך זאת ממש כפי שעורכים ניסוי ממשי‪ ,‬וזו הזדמנות‬
‫לתלמידים להכיר את כללי הניסוי המדעי‪.‬‬
‫∗ הערה‪ :‬לא כדאי לבצע פעילות זו אם חושבים שהתלמידים לא יתמסרו לה‪ ,‬כיוון‬
‫שאז היא לא תצא לפועל‪ .‬הפעילות מתאימה במיוחד בכיתה חובבת ניסויים‬
‫ואוהבת אתגרים‪.‬‬
‫מהלך הניסוי‪ :‬חלקו את הכיתה לשתי קבוצות וחלקו להם שאלון זהה העוסק‬
‫ביחס שלהם לסביבה )מקור לצילום מצורף בנספחים בעמ' ‪ .(142‬לאחר מילוי‬
‫השאלון אספו אותו )כדאי לסמן כל גיליון במספר‪ ,‬כך ששם הילד לא יופיע אך‬
‫יהיה סימן מזהה(‪.‬‬
‫בשלב זה תקבל רק אחת הקבוצות משימה‪ :‬במשך כל השבוע מחויבים חברי‬
‫הקבוצה לתת מדי יום מחמאות לשלושה ילדים מן הכיתה‪/‬שכבה‪/‬בית הספר‪ .‬זוהי‬
‫קבוצת המחקר‪ .‬מחברי הקבוצה השנייה לא נדרש דבר‪ .‬הם משמשים כ"קבוצת‬
‫ביקורת"‪.‬‬
‫בשיעור לאחר מכן‪ ,‬יקבלו חברי שתי הקבוצות אותו שאלון ויתבקשו למלא אותו‬
‫)שוב יש להשתמש במספרי הזיהוי מהפעם הקודמת(‪ .‬לאחר המילוי‪ ,‬יקבל כל‬
‫תלמיד חזרה את השאלות שמילא בשבוע שבעבר וישווה בין השניים‪ .‬בשלב זה‬
‫ניתן ליצור קבוצות קטנות של שלושה ילדים משתי הקבוצות המקוריות ולראות‬
‫אם יש מגמת שינוי או חזרה מהשאלונים בכל קבוצה‪.‬‬
‫ניתן לכתוב על הלוח את השאלות הבאות‪:‬‬
‫? האם ניכר שוני בין השאלון של השבוע שעבר לזה של השבוע?‬
‫? האם קיים הבדל בין הקבוצות? ייתכן שיחול שינוי חיובי אך הוא יהיה‬
‫זהה בין הקבוצות‪ .‬הסיבה העיקרית היא השפעה אקלימית – הקבוצה‬
‫ה"חיובית" השפיעה במעשיה גם על הקבוצה האחרת‪.‬‬
‫? האם אתם מרגישים שהניסוי השפיע על האופן שבו אתם מסתכלים על‬
‫החיים?‬
‫לאחר ההשוואה בקבוצות הקטנות‪ ,‬ניתן לכנס את הכיתה לפורום של מליאה‬
‫ולהציג את התוצאות כדי לקבל תמונה כללית‪ .‬לאחר מכן ניתן לברר עם‬
‫התלמידים‪:‬‬
‫? האם היו הבדלים בתוצאות בין הקבוצות‪ ,‬ואם כן – מהם?‬
‫? האם הם ציפו לתוצאות האלה או לתוצאות אחרות?‬
‫? מה ניתן להסיק מניסוי זה? למחמאות ומילים טובות )אפילו אם הן‬
‫מוגדרות כמשימה( השפעה רבה על אופן הסתכלותנו על החיים‪.‬‬
‫המטרה של קבוצת הביקורת היא לבחון אם שינוי שהתרחש‪ ,‬מקורו רק‬
‫באלמנטים שנבחנים בניסוי או באלמנטים חיצוניים נוספים )למשל עצם המילוי‬
‫החוזר של שאלון כזה‪ ,‬גם ללא משימה‪ ,‬יוצר שינוי(‪.‬‬
‫‪130‬‬
‫לתלמידים‪ :‬תרבות הדיבור בתפילה‬
‫כרית הנוצות‬
‫מעשה בעיירה אחת שהיה בה אדם רכלן‪ .‬כל אנשי העיירה כעסו עליו‬
‫בגלל דברים שסיפר עליהם‪ .‬הכיר האיש בכך שפגע באנשים והצטער על‬
‫כך מאוד‪ .‬הלך אל רב העיירה ושאל אותו כיצד יוכל לתקן את הנזק‬
‫שגרם‪.‬‬
‫שאל אותו הרב‪" :‬האם יש לך בבית כרית נוצות?" השיב האיש בחיוב‪.‬‬
‫"אם כך‪ ,‬אני חושב שאוכל לעזור לך"‪ ,‬אמר הרב‪" .‬שוב אליי מחר והבא‬
‫אתך את הכרית"‪.‬‬
‫האיש לא הבין את בקשת הרב אך ביצע את הבקשה‪ ,‬ולמחרת בבוקר‬
‫התייצב בבית הרב ובידו הכרית‪.‬‬
‫נטל הרב את הכרית אל מרפסת הבית והוציא סכין גדולה‪ .‬הוא חתך‬
‫בכרית קרע גדול‪ ,‬וכל הנוצות שהיו בכרית החלו לפרוץ החוצה‪ ,‬והרוח‬
‫נשאה אותן לכל עבר‪.‬‬
‫פנה הרב לאיש ואמר‪" :‬עכשיו‪ ,‬לך ואסוף את כל הנוצות ותקן את‬
‫הכרית"‪.‬‬
‫"זה בלתי אפשרי!" התפלא האיש "יש כל כך הרבה נוצות והן עפו לכל‬
‫רוח‪ ,‬לעולם לא אמצא את כולן!"‬
‫"בזה בדיוק העניין"‪ ,‬אמר הרב‪" .‬כפי שאי אפשר לאסוף את כל הנוצות‬
‫שהתעופפו ברוח בחזרה לתוך הכרית‪ ,‬כך גם הדברים הרעים שאמרת‬
‫על אנשים אחרים נפוצו לכל עבר‪ .‬אי אפשר להשיב מילים שנאמרו‬
‫ולתקן את הנעשה"‪.‬‬
‫‪131‬‬
‫‪131‬‬
‫‪132‬‬
‫לתלמידים‪ :‬תרבות הדיבור בתפילה‬
‫דף משימה ‪ :1‬כוחו של‬
‫הדיבור )א(‬
‫שלום לכם‪ ,‬אני ּדִּבּורֹון‪ ,‬וזו החברה שלי‬
‫ׁש ְמעִית‪.‬‬
‫ִ‬
‫אנחנו מזמינים אתכם לחשוב קצת יותר‬
‫על הדיבור ועל ההקשבה‪ .‬הצטרפו אלינו!‬
‫‪132‬‬
‫לתלמידים‪ :‬תרבות הדיבור בתפילה‬
‫דף משימה ‪ :1‬כוחו של‬
‫?‬
‫האם קרה לכם מקרה שבו לא הצלחתם לדבר‬
‫עם אנשים סביבכם )כי לא דיברתם אותה‬
‫שפה‪ ,‬בגלל צרידות או בגלל סיבה אחרת(?‬
‫האם בכל זאת הצלחתם ליצור קשר זה עם זה?‬
‫תארו את האירוע‪:‬‬
‫אתם בטח חושבים שאי אפשר כמעט‬
‫להסתדר בלי דיבור‪ ...‬אתם כנראה צודקים‬
‫אבל אני מגלה כל כך הרבה פעמים כמה‬
‫הדיבור עצמו מפריע לי להסתדר‪.‬‬
‫אתמול‪ ,‬למשל‪ ,‬כשדיברתי עם שמעית‪ ,‬היא‬
‫נעלבה מאוד והתחלנו לריב‪.‬‬
‫יש לכם מושג מה הבעיה?‬
‫האם אתם חושבים שעדיף לא לדבר‪ ,‬או שיש‬
‫לכם פתרון מוצלח יותר מזה?‬
‫‪133‬‬
‫הדיבור )ב(‬
‫?‬
‫ומה היה קורה אם יום אחד לא הייתם‬
‫מצליחים לדבר?‬
‫כתבו תיאור קצר של יום שכזה‪:‬‬
‫מה היה קשה ומה היה קל יותר ביום‬
‫ללא דיבור?‬
‫‪133‬‬
‫‪134‬‬
‫לתלמידים‪ :‬תרבות הדיבור בתפילה‬
‫דף משימה ‪ :2‬אפשר גם אחרת‬
‫)א(‬
‫במסגרות המרובעות רשימה של קריאות ואמירות מעליבות ופוגעות‪.‬‬
‫באליפסות מופיעים דיבורים המביעים אותו מסר במילים רכות יותר‪ .‬מתחו‬
‫קו בין המשפט הפוגע לחלופה המתאימה‪ .‬בעיגולים הריקים אתם יכולים‬
‫להציע חלופות נוספות‪.‬‬
‫אני מצטערת אבל אין‬
‫לי הרבה זמן‪.‬‬
‫לכן כדאי שנדבר על‬
‫הדברים הכי חשובים‬
‫בעיניך‪.‬‬
‫אתה מוכן‬
‫בבקשה לדבר‬
‫יותר בשקט?‬
‫אל תבלבל את המוח‬
‫את לא מבינה בזה כלום!‬
‫תשתוק!‬
‫תגיע כבר לעיקר‪ ,‬אל תקשקש כל כך הרבה!‬
‫סליחה‪ ,‬אני‬
‫רוצה לדבר אתו‬
‫רגע לבד‪.‬‬
‫מי את שתתערבי בכלל!‬
‫נדמה לי שאתה‬
‫לא כל כך מכיר‬
‫את הנושא‬
‫אולי תכיר את הנושא לפני שאתה מדבר שטויות‪...‬‬
‫אני מבקשת‬
‫שתקשיב לי רגע‬
‫‪134‬‬
‫לתלמידים‪ :‬תרבות הדיבור בתפילה‬
‫דף משימה ‪ :2‬אפשר גם אחרת‬
‫ּדִּבּורֹון‪ ,‬אני מבקשת שתקשיב לי – אני‬
‫מדברת אליך בשקט ובנימוס‪.‬‬
‫נמאס לי שאתה כל הזמן מעיר לי‪ .‬אני לא‬
‫יכולה עוד עם הדיבורים המגעילים שלך‪.‬‬
‫מי אתה חושב שאתה‪ ,‬שוויצר!!!‬
‫)ב(‬
‫ׁש ְמעִית‪ ,‬אני שם לב שאת אמנם שומעת‬
‫ִ‬
‫טוב מאוד – אבל לא מקשיבה בכלל‪ .‬מילים‬
‫יכולות לפגוע גם אם אומרים אותן בשקט‪...‬‬
‫אולי תנסי להשתמש במילים מעליבות‬
‫פחות?‬
‫האם תוכלו לעזור לשמעית לומר אותם דברים באופן שיהיה נעים‬
‫יותר לדיבורון לשמוע אותם?‬
‫‪135‬‬
‫‪135‬‬
‫‪136‬‬
‫לתלמידים‪ :‬תרבות הדיבור בתפילה‬
‫אלוהיי‪ ,‬נצור לשוני מרע‬
‫ושפָ ַתי ִמ ַ ּד ֵּבר ִמ ְר ָמה‪.‬‬
‫אֱ לֹהַ י‪ ,‬נְ צֹר ְל ׁשוֹ נִ י מֵ ָרע ּ ְ ׂ‬
‫וְ ִל ְמ ַק ְללַ י נ ְַפ ִׁשי ִת ּדֹם‪ ,‬וְ נ ְַפ ִׁשי ּכֶ ָעפָ ר לַ ּכֹל ִּת ְהיֶה‪.‬‬
‫ּ ְפ ַתח ִל ִ ּבי ְ ּבתוֹ ָר ֶת ָך‪ ,‬וְ ַאח ֲֵרי ִמ ְצוֹ ֶת ָ‬
‫יך ִּת ְר ּדֹף נ ְַפ ִׁשי‪.‬‬
‫וְ כָ ל הַ ָּק ִמים וְ הַ חוֹ ְׁש ִבים ָעלַ י ָר ָעה‬
‫ֲש ְב ּ ָתם‪.‬‬
‫ְמהֵ ָרה הָ פֵ ר עֲ צָ ָתם וְ ַק ְל ֵקל מַ ח ַׁ‬
‫)תפילה אישית המסיימת את תפילת העמידה‬
‫מיוחסת ל ַמר ֽ ּב ֵריה ֽ ּד ַר ִ ּבינָא‪ ,‬על פי תלמוד בבלי‪ ,‬מסכת ברכות‪ ,‬דף י"ז עמוד ב'(‬
‫פירושי מילים‪:‬‬
‫ְמה – אמירת דברי שקר‬
‫ַּבר ִמר ָ‬
‫ּד ֵ‬
‫ׁשי ִתּדֹם – לא אתרגש או אכעס עליהם‬
‫ַפ ִ‬
‫ִמ ַק ְללַי נ ְ‬
‫לְ‬
‫ֶע ָפר ַלּכֹל ִּת ְהיֶה – לא אתגאה‪ ,‬אהיה שפל רוח בפני אחרים‬
‫ׁשי ּכ ָ‬
‫ַפ ִ‬
‫נְ‬
‫ָק ִמים – שונאים‬
‫ָתם – בטל את מחשבתם הרעה‬
‫ָה ֵפר ֲעצ ָ‬
‫בתפילה אנו מבקשים מה' שיעזור לנו להתאפק ולא לפגוע באחר – אפילו‬
‫במישהו שפגע בי‪ ,‬למשל "ולמקלליי נפשי תידום" – גם אם מישהו מקלל‬
‫אותי‪ ,‬אשתוק ולא אגרר אחריו‪.‬‬
‫ציינו שני מקרים בעייתיים נוספים שבהם אנו עלולים לבטא מילים שליליות‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫כיצד לדעתכם כן היה ראוי לנהוג במקרים אלו? התייחסו לכל מקרה בנפרד‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫‪136‬‬
‫לתלמידים‪ :‬תרבות הדיבור בתפילה‬
‫ברוך שאמר‬
‫ומ ַקי ֵּם‪ָּ .‬ב ּ ְ‬
‫שה‪ָּ .‬ב ּ ְ‬
‫הוא‪ָּ .‬ב ּ ְ‬
‫ש ָאמַ ר וְ הָ יָה הָ עוֹ לָ ם‪ָּ .‬ב ּ ְ‬
‫ָּב ּ ְ‬
‫שה‬
‫רוך עוֹ ֶׂ‬
‫רוך ּגוֹ זֵר ּ ְ‬
‫רוך אוֹ מֵ ר וְ עוֹ ֶׂ‬
‫רוך ׁ ֶ‬
‫רוך ּ‬
‫רוך ְמ ַרחֵ ם ַעל הַ ְ ּב ִר ּיוֹ ת‪ָּ .‬ב ּ ְ‬
‫רוך ְמ ַרחֵ ם ַעל הָ ָא ֶרץ‪ָּ .‬ב ּ ְ‬
‫אשית‪ָּ .‬ב ּ ְ‬
‫ש ּלֵ ם ָׂשכָ ר טוֹ ב‬
‫רוך ְמ ַׁ‬
‫ְב ֵר ִׁ‬
‫ְ‬
‫ְ‬
‫ְ‬
‫רוך ְׁשמוֹ ‪:‬‬
‫רוך ּפוֹ ֶדה ּומַ ִ ּציל‪ָּ .‬ב ּ‬
‫רוך חַ י לָ ַעד וְ ַקי ָּם לָ נֶצַ ח‪ָּ .‬ב ּ‬
‫ִל ֵיר ָאיו‪ָּ .‬ב ּ‬
‫ְ‬
‫ָּב ּ ְ‬
‫ומ ֹפ ָאר‬
‫ש ָּבח ּ ְ‬
‫ינו מֶ לֶ ך הָ עוֹ לָ ם‪ ,‬הָ אֵ ל הָ ָאב הָ ַרח ֲָמן הַ ְמהֻ ּלָ ל ְ ּב ִפי ַע ּמוֹ ‪ְ .‬מ ׁ ֻ‬
‫רוך ַא ּ ָתה ה'‪ ,‬אֱ לֹהֵ ּ‬
‫ובז ְִמירוֹ ת‪ .‬נְ ג ֶ ַּד ְל ָך‬
‫ינו‪ּ ִ ,‬ב ְׁשבָ חוֹ ת ּ ִ‬
‫ידיו וַעֲ בָ ָדיו‪ְ ּ .‬‬
‫ִ ּב ְל ׁשוֹ ן ח ֲִס ָ‬
‫וב ִׁש ֵירי ָדוִ ד ַע ְב ֶ ּד ָך נְ הַ ּלֶ ְל ָך‪ ,‬ה' אֱ לֹהֵ ּ‬
‫ְ‬
‫ָ‬
‫ָ‬
‫ָ‬
‫ש ֵּבח ָ‬
‫ש ָּבח‬
‫ינו‪ .‬י ִָחיד חֵ י הָ עוֹ לָ ִמים‪ .‬מֶ לֶ ך‪ְ ,‬מ ׁ ֻ‬
‫ֲך ּונְ פָ אֶ ְרך וְ נ ְַמ ִל ְ‬
‫ּונְ ַׁ‬
‫נו אֱ לֹהֵ ּ‬
‫יכך‪ ,‬וְ ַנז ְִּכיר ִׁש ְמך מַ ְל ּכֵ ּ‬
‫ְ‬
‫ְ‬
‫רוך ַא ּ ָתה ה'‪ ,‬מֶ לֶ ך ְמהֻ ּלָ ל ַּב ִּת ְׁש ָּבחוֹ ת‪:‬‬
‫ְּ‬
‫ומ ֹפ ָאר עֲ ֵדי ַעד ְׁשמוֹ הַ ָּגדוֹ ל‪ָּ :‬ב ּ‬
‫להלן שתי כותרות לשני חלקים בקטע‪ .‬חברו בקו כל כותרת לחלק המתאים‪.‬‬
‫פירוט פעולותיו של האל‬
‫ביטויי שבח‬
‫הדגישו בצבע כל אחת מפעולות האל המפורטות בקטע‪ ,‬ואת ביטויי השבח‬
‫המפורטים בו הדגישו בצבע אחר‪ .‬כעת ִספרו והשלימו‪:‬‬
‫בקטע‬
‫פעולות של האל‬
‫ביטויי שבח‬
‫ישתבח‬
‫נו‪ .‬הָ אֵ ל הַ ּמֶ לֶ ְך הַ ָ ּגדוֹ ל וְ הַ ָּקדוֹ ׁש ַּב ּ ָׁשמַ יִם‬
‫י ְׁ‬
‫ִש ּ ַת ַּבח ִׁש ְמ ָך לָ ַעד מַ ְל ּכֵ ּ‬
‫ָ‬
‫ינו‪ְ ,‬לעוֹ לָ ם ו ֶָעד‪ִׁ :‬שיר‬
‫ינו וֵאלֹהֵ י אֲ בוֹ ֵת ּ‬
‫ּובָ ָא ֶרץ‪ִּ .‬כי ְלך נָאֶ ה‪ ,‬ה' אֱ לֹהֵ ּ‬
‫בורה‪ְּ ,‬ת ִה ּלָ ה‬
‫ושבָ חָ ה‪ ,‬הַ ּלֵ ל וְ ז ְִמ ָרה‪ ,‬עֹז ּומֶ ְמ ָׁשלָ ה‪ ,‬נֶצַ ח‪ ,‬גְ ּ ֻד ּלָ ה ּוגְ ּ ָ‬
‫ּ ְׁ‬
‫ָ‬
‫כות‪ּ ְ .‬ב ָרכוֹ ת וְ הוֹ ָדאוֹ ת ְל ִׁש ְמך הַ ּגָדוֹ ל וְ הַ ָּקדוֹ ׁש‪.‬‬
‫וְ ִת ְפאֶ ֶרת‪ְ ,‬ק ֻד ּ ָׁ‬
‫שה ּומַ ְל ּ‬
‫ְ‬
‫ְ‬
‫ומהֻ ּלָ ל‬
‫רוך ַא ּ ָתה ה'‪ ,‬אֵ ל מֶ לֶ ך גָ ּ דוֹ ל ּ ְ‬
‫ּומֵ עוֹ לָ ם וְ ַעד עוֹ לָ ם ַא ּ ָתה אֵ ל‪ָּ :‬ב ּ‬
‫ַּב ִּת ְׁש ָּבחוֹ ת‪ .‬אֵ ל הַ הוֹ ָדאוֹ ת אֲ דוֹ ן הַ נִ ּ ְפלָ אוֹ ת‪ .‬בּ וֹ ֵרא ּכָ ל הַ נְ ּ ָׁשמוֹ ת‪ִ .‬רבּ וֹ ן‬
‫שים‪ .‬הַ בּ וֹ חֵ ר ְ ּב ִׁש ֵירי ז ְִמ ָרה‪ .‬מֶ לֶ ְך י ִָחיד‪ ,‬אֵ ל‪ ,‬חֵ י הָ עוֹ לָ ִמים‪:‬‬
‫ּכָ ל הַ ּמַ עֲ ִ ׂ‬
‫העתיקו מתוך התפילה ביטויי שבח לאל‪ .‬הוסיפו שלושה ביטויים משלכם‪.‬‬
‫‪137‬‬
‫‪137‬‬
‫‪138‬‬
‫לתלמידים‪ :‬תרבות הדיבור בתפילה‬
‫שלוש מסננות‬
‫באחד הימים פגש מכר בכיכר השוק את הפילוסוף הידוע סוקרטס ואמר לו‪" :‬סוקרטס‪ ,‬אתה‬
‫יודע מה שמעתי זה עתה על הטוב בידידיך?"‬
‫"רק רגע"‪ ,‬השיב לו סוקרטס‪" .‬לפני שתספר לי הייתי רוצה לערוך את מבחן שלוש‬
‫המסננות"‪.‬‬
‫"שלוש המסננות?"‬
‫"כן"‪ .‬ענה לו סוקרטס‪" .‬לפני שאתה מדבר על ידידי‪ ,‬יהא זה נכון לעשות פסק זמן ולסנן את‬
‫דבריך‪ .‬המסננת הראשונה היא אמת‪ .‬האם וידאת לחלוטין שהדבר שאתה רוצה לספר לי‬
‫הוא אמת לאמתה?"‬
‫"לא"‪ ,‬ענה לו האיש‪" ,‬למעשה שמעתי את זה רק הרגע ו‪"...‬‬
‫"בסדר"‪ ,‬אמר סוקרטס‪" ,‬אם כך‪ ,‬אינך יודע באמת אם הדבר נכון אם לאו‪ .‬ובכן‪ ,‬בוא נבחן‬
‫זאת על פי המסננת השנייה‪ ,‬מסננת הטוב‪ .‬האם טוב הדבר שברצונך לספר לי על ידידי?"‬
‫"לא‪ ,‬להפך‪ "...‬מיהר האיש להגיב‪.‬‬
‫"אם כך"‪ ,‬המשיך סוקרטס‪" ,‬ברצונך לספר לי דבר־מה רע על אודותיו‪ ,‬אבל אינך בטוח‬
‫שהוא נכון‪ .‬ובכל זאת תוכל לצלוח את המבחן‪ ,‬כיוון שנותרה מסננת אחרונה – הנחוץ‪.‬‬
‫האם הדבר שברצונך לספר לי על ידידי הוא נחוץ לי?"‬
‫"לא‪ ,‬כלל לא"‪.‬‬
‫"ובכן"‪ ,‬סיכם סוקרטס‪" ,‬אם מה שברצונך לספר לי אינו אמתי ולא טוב ואפילו לא נחוץ‪,‬‬
‫למה לספר אותו בכלל?"‬
‫)סיפור עממי(‬
‫ציירו את שלוש המסננות של סוקרטס‪ .‬כיצד בדיוק הן בנויות? האם‬
‫הן מחוברות? ניתן לצייר בלוני דיבור שונים הנכנסים למסננות‪ ,‬כיצד‬
‫הם עוברים או נעצרים‪.‬‬
‫‪138‬‬
‫לתלמידים‪ :‬תרבות הדיבור בתפילה‬
‫מילה טובה‬
‫מילים‪ :‬יעקב גלעד‬
‫ֲא ִפּלּו בַּ ּ ָׁש ָרב ֲהכִ י ּכָ בֵ ד‬
‫שם עוֹ ד ֵי ֵר ד‬
‫שהַ ֶּג ׁ ֶ‬
‫ָי ַדְע ִּתי ׁ ֶ‬
‫שּלִ י ִצּפוֹ ר‬
‫יתי בַּ חַ ּלוֹ ן ׁ ֶ‬
‫ָר ִא ִ‬
‫סופָ ה ָוקֹר‪.‬‬
‫ֲא ִפּלּו ְ ּבמַ ּ ׁ ַשב ּ‬
‫שה‬
‫לֹא ּפַ ַעם ֶזה ָק ׁ ֶ‬
‫ֲאבָ ל ָלרֹב ִמ ּ ָלה טוֹ בָ ה‬
‫שה לִ י טוֹ ב‬
‫ִמ ָּיד עוֹ ָׂ‬
‫ַרק ִמ ּ ָלה טוֹ בָ ה‬
‫ּ‬
‫אוֹ ְׁש ּ ַתיִ ם לֹא יוֹ ֵתר ִמ ֶזה‪.‬‬
‫אשי סוֹ אֵ ן‬
‫ֲא ִפּלּו ִ ּב ְרחוֹ ב ָר ִׁ‬
‫שב ּו ְמ ַנ ֵּגן‬
‫יש יוֹ ׁ ֵ‬
‫יתי ִא ׁ‬
‫ָר ִא ִ‬
‫ּפָ ַג ְׁש ִּתי ֲאנָ ִׁשים ְמאֻ ּ ָׁש ִרים‬
‫ֲא ִפּלּו ּבֵ ין ְׁש ִבי ֵלי ָעפָ ר צָ ִרים‪.‬‬
‫ּ ָת ִמיד ִה ְׁשאַ ְר ִּתי ּפֶ ַתח לְ ִת ְק ָוה‬
‫שּכָ ְב ָתה הָ אַ ֲהבָ ה‬
‫ֲא ִפּלּו כְּ ׁ ֶ‬
‫חָ ַל ְמ ִּתי ַעל ָי ִמים יוֹ ֵתר ָי ִפים‬
‫רו ִפים‪.‬‬
‫ֲא ִפּלּו ְ ּב ֵלילוֹ ת ׁ ֵ‬
‫שנָ ה ְט ּ‬
‫שה‪...‬‬
‫לֹא ּפַ ַעם ֶזה ָק ׁ ֶ‬
‫‪139‬‬
‫‪139‬‬
‫‪140‬‬
‫לתלמידים‪ :‬תרבות הדיבור בתפילה‬
‫משולה הלשון לחץ‬
‫ְמ ׁש ּולָה הַ ּ ָל ׁש ֹון לְ חֵ ץ‪ ,‬וְ ָל ּ ָמה?‬
‫הוא ִמ ְתחַ ֵנן לוֹ‬
‫ש ִאם יִ ְׁשלֹף הָ אָ ָדם הַ חֶ ֶרב ׁ ֶ‬
‫ֶׁ‬
‫ש ְּב ָידוֹ ַל ֲהרֹג אֶ ת ֲחבֵ רוֹ ‪ּ ,‬‬
‫ּו ְמבַ ֵּק ׁש הֵ ימֶ ּנּו ַר ֲח ִמים‪ִ ,‬מ ְת ַנחֵ ם הַ הוֹ ֵרג ּומַ ְחזִ יר הַ חֶ ֶרב לְ ַנ ְר ִּתיקוֹ ‪.‬‬
‫ש ָּי ָרה אוֹ תוֹ וְ הָ ַלְך‪ֲ ,‬א ִפּלּו ְמבַ ֵּק ׁש לְ הַ ְחזִ יר‬
‫ֲאבָ ל הַ ּיוֹ ֶרה חֵ ץ‪ּ ,‬כֵ יוָ ן ׁ ֶ‬
‫אֵ ינוֹ ָיכוֹ ל לְ הַ ְחזִ יר‪.‬‬
‫)מדרש תהילים ]בובר[ מזמור ק"כ ]ד[(‬
‫פירושי מילים‪:‬‬
‫ימּנּו – ממנו‬
‫ֵה ֶ‬
‫ַחם – מתחרט‬
‫ִמ ְתנ ֵ‬
‫בריבוע השמאלי ציירו אדם פוגע ב"חץ לשונו" באדם אחר – במילים רעות הנדמות לחץ‪.‬‬
‫בריבוע הימני ציירו אדם האומר לאחר מילים טובות – איזו צורה ילבשו המילים?‬
‫השוו וכתבו למטה‪ :‬כיצד נראה האדם בשני המקרים?‬
‫‪140‬‬
‫לתלמידים‪ :‬תרבות הדיבור בתפילה‬
‫מי רוצה סם חיים?‬
‫מעשה ברוכל אחד שהיה מחזר בעיירות הסמוכות לציפורי והיה מכריז‬
‫ואומר‪" :‬כל הרוצה לקנות סם חיים‪ ,‬יבוא וייקח"‪.‬‬
‫נכנס לעיר בשם ַעכְּ בַּ ָרא וקרב לביתו של רבי ינאי‪ .‬היה רבי ינאי יושב ולומד‬
‫בטרקלינו‪ ,‬ושמע את הרוכל מכריז "כל הרוצה לקנות סם חיים‪."...‬‬
‫השקיף עליו רבי ינאי מחלונו ואמר לו‪" :‬בוא ועלה לכאן ומכור לי"‪.‬‬
‫ענה לו הרוכל‪" :‬אתה אינך זקוק לזה‪ ,‬לא אתה ולא שכמותך"‪.‬‬
‫הפציר בו רבי ינאי מאוד‪ ,‬ולבסוף עלה הרוכל לביתו‪.‬‬
‫יש הֶ חָ פֵ ץ‬
‫הוציא הרוכל מתיקו ספר תהילים והראה לו את הפסוק " ִמי הָ ִא ׁ‬
‫חַ יִ ּים אֹהֵ ב י ִָמים לִ ְראוֹ ת טוֹ ב" )תהילים פרק ל"ד פסוק י"ג(‪ .‬מה כתוב אחר כך?‬
‫ושפָ ֶת ָ‬
‫ַעשה טוֹ ב בַּ ֵּק ׁש ָׁשלוֹ ם‬
‫סור מֵ ָרע ו ֲ ֵׂ‬
‫"נְ צֹר לְ ׁשוֹ נְ ָך מֵ ָרע ּ ְ ׂ‬
‫יך ִמ ַ ּד ּבֵ ר ִמ ְר ָמה‪ּ .‬‬
‫הו" )שם פסוקים י"ד‪-‬ט"ו(‪.‬‬
‫וְ ָר ְדפֵ ּ‬
‫אמר רבי ינאי‪" :‬כל ימיי הייתי קורא את המקרא הזה‪ ,‬ולא הייתי יודע מה‬
‫משמעותו עד שבא רוכל זה והודיעו‪' ,‬מי האיש החפץ חיים'"‪.‬‬
‫)על פי ויקרא רבה ]מרגליות[‪ ,‬פרשה ט"ז סימן ב'(‬
‫פירושי מילים‪:‬‬
‫מחזר – מסתובב‬
‫בטרקלינו – בסלון שלו‬
‫משימה‪ :‬עצבו בקבוק ל"סם החיים"‪ .‬רשמו עליו פירוט של רכיבים‬
‫והוראות שימוש‪.‬‬
‫עצבו על הבקבוק סמל שיווקי למוצר‪.‬‬
‫‪141‬‬
‫‪141‬‬
‫‪142‬‬
‫לתלמידים‪ :‬תרבות הדיבור בתפילה‬
‫שאלון לניסוי‬
‫א‪.‬‬
‫כמה מן הילדים בכיתה אתם‬
‫מחשיבים כחבריכם?‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫אף אחד‬
‫בין אחד לחמישה‬
‫בין חמישה לעשרה‬
‫יותר מעשרה‬
‫כמה מן הילדים בכיתה אתם‬
‫מחשיבים "טובי לב"?‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫ז‪.‬‬
‫אף אחד‬
‫בין אחד לחמישה‬
‫בין חמישה לעשרה‬
‫יותר מעשרה‬
‫אם הייתם צריכים לעבור מחוץ‬
‫לעיר‪ ,‬עם כמה חברים מן הכיתה‬
‫הייתם רוצים לשמור על קשר )מנו‬
‫לעצמכם את שמותיהם‪ ,‬כדי להיות‬
‫מדויקים(?‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫ו‪.‬‬
‫ח‪.‬‬
‫כמה תלמידים בכיתה לפי דעתכם‬
‫הם בעלי התנהגות חיובית?‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫י‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫כיצד הייתם מגדירים את התחושה‬
‫שלכם בכיתה?‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫רעה‬
‫בסדר‬
‫טובה‬
‫טובה מאוד‬
‫רעיון מצוין‬
‫לא אכפת לי‬
‫עדיף שלא‬
‫רע מאוד‪ ,‬טוב לי בכיתה כפי שהיא‬
‫כמה תלמידים יש בכיתה שלידם‬
‫הייתם רוצים לשבת?‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫אף אחד‬
‫בין אחד לחמישה‬
‫בין חמישה לעשרה‬
‫יותר מעשרה‬
‫אף אחד‬
‫בין אחד לחמישה‬
‫בין חמישה לעשרה‬
‫יותר מעשרה‬
‫הנהלת בית הספר מעוניינת לחלק‬
‫את הכיתות חלוקה שונה‪ .‬מה‬
‫דעתכם על היוזמה?‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫אף אחד‬
‫בין אחד לחמישה‬
‫בין חמישה לעשרה‬
‫יותר מעשרה‬
‫יותר מעשרה‬
‫בין חמישה לעשרה‬
‫בין אחד לחמישה‬
‫אף אחד‬
‫עם כמה מתלמידי הכיתה ביליתם‬
‫או שיחקתם לאחרונה במשחקים‪,‬‬
‫בבית או בבית הספר?‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫ט‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫עם כמה תלמידים בכיתה אינכם‬
‫מדברים כמעט בכלל?‬
‫אף אחד‬
‫בין אחד לחמישה‬
‫בין חמישה לעשרה‬
‫יותר מעשרה‬
‫האם‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬חל שינוי חיובי‬
‫באווירה בכיתה בשבוע האחרון?‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫כלל לא‬
‫ייתכן‪ ,‬אולי שינוי קל‬
‫כן‪ ,‬חל שינוי‬
‫בהחלט‪ ,‬עכשיו נעים יותר‬
‫בכיתה‬
‫‪142‬‬