בתפילה תרבות הדיבור
115
תרבות הדיבור בתפילה
מבוא
היחידה בנויה סביב שני צדדיו של הדיבור :דיבור מועיל ונעים ודיבור פוגע
ושלילי .ביחידה זו אנו דנים בחשיבותו של היחס הנכון לשני הצדדים – לא די
בהימנעות מאמירת רע ,יש צורך להרבות באמירת טוב .כל אחת מדרכים
אלה תורמת לביצוע האחרת ומהותית גם כשלעצמה .חשוב להדגיש את כוחו
הרב של הדיבור ,כוח להיטיב ולהזיק .זאת אחת האפשרויות לפתוח את
הלימוד.
המסרים הנלמדים ביחידה
א .דיבור שלילי ודיבור חיובי
• חשוב להדגיש לתלמידים כי יש אופנים שונים של "דיבור שלילי" – לשון הרע,
רכילות ,מילים גסות ,מילים עולבות ,אלימות מילולית ,שפת רחוב – וכולם
פוגעים בזולת .אפשר לצייר על הלוח "שמש" שקרניה הם כל הדברים
המנוגדים לתרבות דיבור תקינה וראויה ,וכולם קשורים זה בזה.
• הקדמת מחשבה לדיבור היא מרכיב שכדאי להתייחס אליו :משום שהדיבור
פשוט כל כך ,יש לחשוב לפני שהוגים אותו ,ויותר מכך ,יש להתכוון ולתכנן
לבטא מילים נעימות ומחמאות .חשוב להתאמץ לומר אותן גם כשזה לא עולה
על דעתנו באופן ספונטני.
ב .השתיקה
נעסוק בשתיקה בקצרה ביחידה .במהלך הדיון על הדיבור ייתכן שיעלה גם נושא
השתיקה :אמנם טוב להרבות במחמאות ,אך תמיד השתיקה טובה ,ולו כדקת
מחשבה לפני שעומדים לדבר :האם מה שאומר יחמיא או יפגע? מטרת
השתיקה אינה דווקא לשתוק לנצח ,כאורח חיים ,אלא כאמצעי לשפר את הדיבור
שיבוא אחריה ,וגם כדי להתפנות לשמוע אחרים.
ג .תרבות הדיבור בחיי היומיום
יחידה זו נוגעת באופן מיוחד לחיי התלמידים :מומלץ להיעזר בלקחיה לתחומים
שונים בחייהם ולהזכיר אותם בקשר לחשיבות של אמירת התפילה עצמה – כך
אנו מרבים במילות שבח ותודה – ובקשר ליחסים בין התלמידים ובנוגע
להתנהגות ראויה בשיעור :לא לפגוע בתלמיד אחר או במורה ולהחמיא על
תשובה טובה.
115
116
תרבות הדיבור בתפילה
התפילות הנלמדות ביחידה
"אלוהיי ,נצור לשוני מרע" ,ברוך שאמר ,ישתבח.
מטרות היחידה
• הכרת תפילות העוסקות בחשיבות הדיבור.
• הבנת פעולתן המועילה והנעימה של המילים מול כוחן השלילי והפוגע.
מבנה היחידה
לב לבה של היחידה הוא חלק – 2הפעילויות סביב טקסט התפילה .הפעילויות
בחלקים האחרים מיועדות לחזק את המסרים העיקריים שלה .כל זאת בהתאמה
למנחה ולתלמידים.
.1ונפתח ב) ...עמ' (118
שתי הצעות לפתיחה
א .סיפור :כרית הנוצות
ב .פעילות :דפי משימות "דיבורון ושמעית"
.2מן התפילה )עמ' (120
לימוד שלושה קטעים מהתפילה העוסקים בתרבות הדיבור
א" .אלוהיי ,נצור לשוני מרע"
ב .ברוך שאמר
ג .ישתבח
.3בחרוז ובסיפור )עמ' (125
דיון סביב שתי יצירות
א .סיפור :שלוש מסננות
ב .שיר :מילה טובה /יעקב גלעד
.4דרשו חכמינו )עמ' (126
דיון סביב שני מדרשים
א .משולה הלשון לחץ
ב .מי רוצה סם חיים?
116
תרבות הדיבור בתפילה 117
.5במשפט אחד )עמ' (128
דיון סביב שתי אמרות
א .מילה בסלע
ב .השתיקה
.6לסיכום )עמ' (129
שתי הצעות למבצעי "שמירת הלשון"
נספחים )עמ' (142-131
דפי טקסטים ופעילות לתלמידים
117
118
תרבות הדיבור בתפילה
מהלך היחידה
"אלוהיי ,נצור לשוני מרע"
ביחידה זו נלמדות תפילות הקשורות לדיבור :מצד אחד ,תפילה העוסקת בשמירת הלשון ,ומן
הצד האחר – תפילות העוסקות בשבח .מטרת היחידה :הכרת החשיבות של השימוש
המושכל במילים כפי שבא לידי ביטוי בתפילה – החשיבות של הימנעות מפגיעה באחר
באמצעות הדיבור ,הסכנה שבדיבור ללא מחשבה והחשיבות של ריבוי הדברים החיוביים:
מילות מחמאה ,שבח ,ברכה והודיה.
.1ונפתח ב...
שתי הצעות לפתיחה
א.
סיפור כרית הנוצות
ניתן לפתוח בסיפור זה כנקודת מוצא לדיון על חשיבות הדיבור.
הסיפור מופיע בעמ' .131
כוחן של מילים
במקומות בהם מופיע בסיפור סימון זה
הרב פעל או אמר כך?
אפשר לקטוע את הקריאה ולעורר דיון מדוע
קראו את הסיפור עם התלמידים ,ואחר כך ערכו דיון:
?
?
?
?
מדוע לדעתכם הטריח הרב את האיש לבצע את כל התהליך עם הכרית ,במקום
להגיד לו בפשטות שאי אפשר לחזור אחורה בזמן? נראה כי כמו במקרים רבים,
אין חכם כבעל ניסיון – חוויה שאדם עובר היא משמעותית ומשפיעה יותר
מאינספור הסברים .אם הרב היה מנסה להסביר את השפעתה של הרכילות ייתכן
כי הדברים לא היו מובנים – עצם החוויה מגבירה ומדגישה את המסר.
אילו מאפיינים משותפים לנוצות ולמילים?
האם לדעתכם יש דרך בה כן יוכל האיש לכפר על מעשיו? ניתן ,וכדאי ,לעודד
תפיסות מתונות מהנימה ההחלטית המופיעה בסוף הסיפור ,הטוענת למעשה כי
אין כפרה .כדאי להוביל את התלמידים למסר שקשה להחזיר דברים אחורה ,ולא
ניתן באמירת "סליחה" – כפי שרגילים הילדים – למחוק את העבר לגמרי .עם זאת
כל טעות היא בת תיקון אם האדם כן בכוונתו ומוכן להתאמץ ו"לשלם את המחיר"
עבור אותו תיקון.
מדוע כה גדול כוחן של מילים דווקא ,לעתים אף יותר ממעשים? אפשר לשוחח
עם התלמידים על הקלות שבה נאמרות מילים .האמירה אינה דורשת מאמץ ואינה
דורשת פעולה אקטיבית – כמו זו המתרחשת באלימות פיזית .גם הפגיעה אינה
ברורה ובולטת לעין כמו באלימות פיזית ,ולכן קל יותר להיכשל בה .באלימות פיזית
הסיכון העצמי ברור – ילד יודע שהוא עשוי להיפגע בחזרה ,ואילו באלימות מילולית
הדבר ברור פחות.
מאותה סיבה ,גם ילד החושש מהיגררות לאלימות פיזית יהיה זהיר פחות
מהסתבכות באלימות מילולית.
118
תרבות הדיבור בתפילה 119
למרות הבדלים אלו הפגיעה מאלימות מילולית עלולה להיות קשה ,ופגיעתה
עלולה להישאר למשך שנים .באותה נשימה ,ניתן להזכיר לתלמידים כי כגודל כוחן
של מילים שליליות – כך רב גם כוחן של מילים חיוביות :מחמאות ומילות הערכה
נשמרות לשנים רבות ,קל מאוד לתת מחמאה ואין צורך בכישורים מיוחדים לשם
כך .כל שנדרש הוא לב רחב.
בהמשך ללימוד הסיפור מומלץ לגוון בפעילות יצירתית ,ובה ייצרו הילדים מיצג של
נוצות :ניתן להדביק נוצות צבעוניות )שאפשר לקנות בחנויות יצירה( או לייצר נוצות
מחומרים שונים ,ואפילו סתם לצייר .על הנוצות ירשמו התלמידים בפתקים קטנים
את סוגי ה"נוצות" הנוגעים לחייהם :פגיעה בחבר בשבוע האחרון ,פגיעה באח
קטן ,זלזול בחבר לכיתה וכדומה.
כדאי להציע לילדים המתביישים לכתוב על הנוצה מה היא מייצגת – לוותר על
הכתיבה אך לחשוב על כך ולחקוק במחשבתם מה מייצגת כל נוצה.
אפשר לדבר על כך שכדאי לטפל בנוצות לפני ש"יעופו" – אחרי זה לא תהיה דרך
להשיב אותן...
אפשרות אחרת היא להמחיש את האקט המתואר בסיפור על ידי קריעת שקית נוצות
כאשר על הנוצות כתובות מילים או משפטים פוגעים שהמורה או הילדים הכינו.
ב.
דפי משימות "דיבורון ושמעית"
)על פי רעיון של מיכל ברגמן(
בנספחים בעמ' 135-132מצורפים דפי משימות שונים .ניתן לפתוח את השיעור
במילוי חלק מהמשימות באופן אישי או בזוגות ,ובשלב מסוים להתכנס לפורום
כיתתי ולעבור יחד על חלקן.
דפי משימה מספר 1כוחו של הדיבור )עמ' 133-132בנספחים( – עוסקים
במשמעות הדיבור בחיינו.
דפי משימה מספר 2אפשר גם אחרת )עמ' 135-134בנספחים( – עוסקים
באופני הדיבור הרצויים והלא/רצויים.
119
120תרבות הדיבור בתפילה
.2מן התפילה
א .תפילת "אלוהיי ,נצור לשוני מרע"
)תפילה אישית בסוף תפילת העמידה(
ושפָ ַתי ִמ ַ ּד ֵּבר ִמ ְר ָמה.
אֱ לֹהַ י ,נְ צֹר ְל ׁשוֹ נִ י מֵ ָרע ּ ְ ׂ
וְ ִל ְמ ַק ְללַ י נ ְַפ ִׁשי ִת ּדֹם ,וְ נ ְַפ ִׁשי ּכֶ ָעפָ ר לַ ּכֹל ִּת ְהיֶה.
ּ ְפ ַתח ִל ִ ּבי ְ ּבתוֹ ָר ֶת ָך ,וְ ַאח ֲֵרי ִמ ְצוֹ ֶת ָ
יך ִּת ְר ּדֹף נ ְַפ ִׁשי.
וְ כָ ל הַ ָּק ִמים וְ הַ חוֹ ְׁש ִבים ָעלַ י ָר ָעה
ֲש ְב ּ ָתם.
ְמהֵ ָרה הָ פֵ ר עֲ צָ ָתם וְ ַק ְל ֵקל מַ ח ַׁ
)על פי תלמוד בבלי ,מסכת ברכות ,דף י"ז עמוד ב'(
על התפילה
זוהי תפילה אישית המופיעה בתלמוד ,ואותה נהג לומר בסיום תפילת העמידה מר בריה
דרבינא )=מר ,בנו של רבינא ,אמורא ,חי במאה הרביעית לספירה( .אין לדעת מדוע
נבחרה דווקא תפילה זו להפוך למסיימת את תפילת העמידה הקבועה ,מבין התפילות
האישיות הרבות המופיעות בתלמוד .ניתן לשער שהחכמים שהחליטו על כך ראו אף הם
חשיבות רבה בנושאי שמירת הלשון והיחס הראוי לזולת.
פירושי מילים:
ְמה – אמירת דברי שקר
ַּבר ִמר ָ
ּד ֵ
ׁשי ִתּדֹם – לא אתרגש או אכעס עליהם
ַפ ִ
ִמ ַק ְללַי נ ְ
לְ
ֶע ָפר ַלּכֹל ִּת ְהיֶה – לא אתגאה ,אהיה שפל רוח בפני אחרים
ׁשי ּכ ָ
ַפ ִ
נְ
ָק ִמים – שונאים
ָתם – בטל את מחשבתם הרעה
ָה ֵפר ֲעצ ָ
פעילות עם התלמידים
שמירה על הדיבור
קוראים עם התלמידים את התפילה )מקור לצילום מופיע בנספחים בעמ' .(136לאחר
הקריאה שואלים את התלמידים:
? מה משותף לשלוש הבקשות הראשונות המופיעות בתפילה )מהפתיחה
ועד "נפשי תידום"(? כולן קשורות לרצון לשמור על מוצא פינו.
אפשר לעשות הבחנה בין שלושת סוגי ה"דיבורים" שאליהם מתייחסת
התפילה:
נצור לשוני מרע – דיבור רע )מילים פוגעות ,למשל(
ושפתיי מדבר מרמה – דברי שקר ,רמאות ועיוות האמת.
ולמקלליי נפשי תידום – )לא אגיב ב (-קללות ,שפה גסה ולא
נקייה ועלבונות.
120
תרבות הדיבור בתפילה
?
?
?
?
מה ההבדל המהותי בין בקשות אלו לשאר הבקשות בתפילת העמידה?
הבקשות השונות בתפילה ,כגון המטרת גשמים ,רפואה לחולים ובניית בית
המקדש ,כולן נוגעות לתחומים התלויים ברצון האל ,ואין לנו ,בני האדם ,כל
השפעה עליהם .לעומת זאת ,תחום שמירת הלשון תלוי בנו לחלוטין ,שכן
הדיבור הוא פעילות רצונית ולא אוטומטית כמו הנשימה או הזרמת הדם
בגופנו .אנו בוחרים אם לדבר ,מה לדבר ואיך לדבר.
עצם הבחנה זו מעוררת שאלה נוספת :מדוע עלינו לבקש מהאל שיסייע לנו
בפעולה זו ,ואיננו יכולים לשלוט בכך בעצמנו? נראה כי עצם הבקשה
מעידה על הקושי העצום לשלוט במוצא פינו )עובדה שאיננו מבקשים עזרה
דומה בפעולות רצוניות אחרות כמו הליכה ,אכילה ,התבוננות ועוד( .הבקשה
מעידה על עובדה נוספת :על חשיבותה הרבה של פעולה זו שאנו מתמקדים
בה; חשוב לנו לנהוג כראוי.
מדוע כה קשה לשמור דווקא על הדיבור? ניתן לדבר על הקלות שבביצוע
הדיבור ועל השפעתו הגדולה כפי שפירטנו בסוף הדיון בעמ' .118
חשוב להדגיש לתלמידים כי הבקשה לעזרה מהאל אינה משחררת אותנו
מאחריות .בהקשר זה ניתן לשאול את התלמידים :האם אתם מכירים
שיטות המסייעות בשמירה על מוצא פינו? למשל ,לספור עד עשר לפני
שמגיבים על דבר שמרגיז אותנו ,להתרגל לא לומר מילים שליליות גם
בצחוק ולתרגל אמירת מחמאות ודברי שבח לאחרים.
סיכום:
משום ששמירה על הלשון היא כה קשה ,חשוב במיוחד החלק בתפילה המבקש
"ולמקלליי נפשי תידום" – לא לענות גם למי שמקלל אותך ,שכן אז אתה יורד
לאותה דרגה שלילית ומתרגל להוציא מילים פוגעות מהפה.
לסיכום הפעילות סביב תפילה זו ,ניתן להפנות את התלמידים למילוי המשימה
המתייחסת לתפילה )מקור לצילום מצורף בנספחים בעמ' .(136
פעילות נוספת שאפשר להציע לתלמידים היא משימה שבה הם מתנסים במציאת
חלופות למילים קשות ולא נעימות ,זאת מתוך הכרה בכך שאי אפשר להימנע
לחלוטין מדיבור של ביקורת וכעס ,אך ניתן להחליף מילה בוטה במילה אחרת,
רכה יותר .דוגמה בנספחים בעמ' .134
בדיון סביב התפילה "אלוהיי ,נצור לשוני מרע" עסקנו בפן השלילי של תרבות
הדיבור ,בסכנות הטמונות בו ובניסיון להימנע ממנו .בהמשך היחידה בלימוד
התפילות "ברוך שאמר" ו"ישתבח" נתייחס לפן החיובי שבתרבות הדיבור:
האפשרות לשבח הבאה בתפילה לידי ביטוי כלפי האל גם יכולה לבוא לידי ביטוי
במחמאות בין אדם לחברו.
121
121
122תרבות הדיבור בתפילה
ב .ברוך שאמר
1
2
3
4
5
6
7
ומ ַקי ֵּםָּ .ב ּ ְ
שהָּ .ב ּ ְ
הואָּ .ב ּ ְ
ש ָאמַ ר וְ הָ יָה הָ עוֹ לָ םָּ .ב ּ ְ
ָּב ּ ְ
שה
רוך עוֹ ֶׂ
רוך אוֹ מֵ ר וְ עוֹ ֶׂ
רוך ׁ ֶ
רוך ּגוֹ זֵר ּ ְ
רוך ּ
רוך ְמ ַרחֵ ם ַעל הַ ְ ּב ִר ּיוֹ תָּ .ב ּ ְ
רוְך ְמ ַרחֵ ם ַעל הָ ָא ֶרץָּ .ב ּ ְ
רוך ְמ ַׁ
ְב ֵר ִׁ
ש ּלֵ ם ָׂשכָ ר טוֹ ב ִל ֵיר ָאיו.
אשיתָּ .ב ּ
ְ
ְ
ָּב ּ ְ
ּ
רוך ְׁשמוֹ :
רוך ּפוֹ ֶדה ּומַ ִ ּצילָּ .ב ּ
רוך חַ י לָ ַעד וְ ַקיָם לָ נֶצַ חָּ .ב ּ
ָּב ּ ְ
ומ ֹפ ָאר
ש ָּבח ּ ְ
ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם ,הָ אֵ ל הָ ָאב הָ ַרח ֲָמן הַ ְמהֻ ּלָ ל ְ ּב ִפי ַע ּמוֹ ְ .מ ׁ ֻ
רוך ַא ּ ָתה ה' ,אֱ לֹהֵ ּ
ובז ְִמירוֹ ת .נְ ג ֶ ַּד ְל ָך
ינוּ ִ ,ב ְׁשבָ חוֹ ת ּ ִ
ידיו וַעֲ בָ ָדיוְ ּ .
ִ ּב ְל ׁשוֹ ן ח ֲִס ָ
וב ִׁש ֵירי ָדוִ ד ַע ְב ֶ ּד ָך נְ הַ ּלֶ ְל ָך ,ה' אֱ לֹהֵ ּ
ְ
ָ
ָ
ָ
ש ֵּבח ָ
ש ָּבח
ינו .י ִָחיד חֵ י הָ עוֹ לָ ִמים .מֶ לֶ ךְ ,מ ׁ ֻ
ֲך ּונְ פָ אֶ ְרך וְ נ ְַמ ִל ְ
ּונְ ַׁ
נו אֱ לֹהֵ ּ
יכך ,וְ ַנז ְִּכיר ִׁש ְמך מַ ְל ּכֵ ּ
ְ
ְ
רוך ַא ּ ָתה ה' ,מֶ לֶ ך ְמהֻ ּלָ ל ַּב ִּת ְׁש ָּבחוֹ ת:
ְּ
ומ ֹפ ָאר עֲ ֵדי ַעד ְׁשמוֹ הַ ָּגדוֹ לָּ :ב ּ
על התפילה
קטע זה נאמר ,על פי תקנת חכמים ,בתפילת שחרית לפני "פסוקי דזמרה" )=פסוקים של
שיר ,פרקי תהילים הנאמרים בין ברכות השחר לברכות שלפני קריאת שמע(.
לטענת חלק מהחוקרים ,נתחברה תפילה זאת בימי הסבוראים )המאות החמישית
והשישית לספירה ,לאחר התלמוד הבבלי( והראשון שהזכירה הוא ר' משה גאון בראשית
המאה התשיעית לספירה.
התפילה מורכבת משני חלקים עיקריים:
החלק ראשון ,מהפתיחה ועד "ברוך פודה ומציל ,ברוך שמו" )שורות ,(3-1מונה את
שבחיו של אלוהים על ידי ציון פעולותיו .החלק השני ,הפותח במילים "ברוך אתה ה'",
הוא רצף של ביטויי שבח שונים המכוונים לאלוהים )שורות .(7-4
פעילות עם התלמידים
דיבור חיובי – השפה כמשבחת ומהללת
קוראים עם התלמידים את התפילה )מקור לצילום מצורף בנספחים בעמ' (137ודנים
עמם בנושאים האלה:
? מדוע אנחנו משבחים את האל? האם הוא זקוק לתשבחותינו? האל אינו
בן אנוש ,אשר התשבחות גורמות לו הנאה .ישנה דעה כי שבח האל מיועד
בעיקר לנו עצמנו :להתרגל לראות את הטוב באחרים ולהלל את מעשיהם.
התפילות גורמות לנו לראות את הטוב בעולם .באמצעות שבח לאל על
מעשיו אנחנו מגלים את ייחודם מחדש בכל יום .ניתן לכוון את התלמידים
לתשובה בהצבת השאלה על ערכו של השבח ביחסים בין בני אדם – כיצד
אנו מרגישים כשמחמיאים לנו? כיצד אנו מרגישים כאשר אנו מחמיאים
לאחרים? אם תאמר לחברך את מעלותיו כמה פעמים )מבלי להגזים
כמובן( ,גם תעלה את ערכו בעיני עצמו וגם אתה עצמך תיהנה לזכור מדוע
נעים לך בחברתו.
? כיצד מסייעות לנו תפילות שבח בהתרחקות מדיבור רע? כפי שכבר
הזכרנו ,כיוון שהלשון זריזה כל כך כדאי להיעזר בשיטות המרגילות אותנו
לדבר כראוי .אחת מהשיטות היא להרגיל עצמנו בדברי שבח.
122
תרבות הדיבור בתפילה 123
סיכום :התפילה מדגישה הן את ריבוי התשבחות לאל ,הן את האופנים שבהם משבחים
אותו והן את ריבוי האנשים המבצעים זאת .ככל שמתרגלים לומר יותר דברי שבח לאל,
כך אנו לומדים להעריך יותר את הטוב שבו זכינו .כך גם כלפי בני אדם :ככל שנרגיל את
פינו לבטא את המעשים הטובים של האנשים סביבנו ואת תכונותיהם הטובות ,כך נהיה
מודעים להם.
לאחר הדיון ניתן לעבור עם התלמידים על מבנה התפילה ועל שני הנושאים העיקריים
שבה )בחלק הראשון – שבח של אלוהים על ידי ציון פעולותיו; ובחלק השני ,ביטויי שבח
שונים המכוונים לאלוהים .ראו פירוט במבוא על התפילה בעמוד הקודם( .לסיום ,ניתן
להפנות את התלמידים למילוי המשימה המצורפת לקטע.
ג .ישתבח
נו .הָ אֵ ל הַ ּמֶ לֶ ְך הַ ָּגדוֹ ל וְ הַ ָּקדוֹ ׁש ַּב ּ ָׁשמַ יִם
י ְׁ
ִש ּ ַת ַּבח ִׁש ְמ ָך לָ ַעד מַ ְל ּכֵ ּ
ָ
ינוְ ,לעוֹ לָ ם ו ֶָעד:
ינו וֵאלֹהֵ י אֲ בוֹ ֵת ּ
ּובָ ָא ֶרץִּ .כי ְלך נָאֶ ה ,ה' אֱ לֹהֵ ּ
בורה,
ושבָ חָ ה ,הַ ּלֵ ל וְ ז ְִמ ָרה ,עֹז ּומֶ ְמ ָׁשלָ ה ,נֶצַ ח ,גְ ּ ֻד ּלָ ה ּוגְ ּ ָ
ִׁשיר ּ ְׁ
כותּ ְ .ב ָרכוֹ ת וְ הוֹ ָדאוֹ ת ְל ִׁש ְמךָ
ְּת ִה ּלָ ה וְ ִת ְפאֶ ֶרתְ ,ק ֻד ּ ָׁ
שה ּומַ ְל ּ
ְ
רוך ַא ּ ָתה ה',
הַ ָּגדוֹ ל וְ הַ ָּקדוֹ ׁשּ .ומֵ עוֹ לָ ם וְ ַעד עוֹ לָ ם ַא ּ ָתה אֵ לָּ :ב ּ
ומהֻ ּלָ ל ַּב ִּת ְׁש ָּבחוֹ ת .אֵ ל הַ הוֹ ָדאוֹ ת אֲ דוֹ ן
אֵ ל מֶ לֶ ְך ָּגדוֹ ל ּ ְ
הַ נִ ּ ְפלָ אוֹ ת .בּ וֹ ֵרא ּכָ ל הַ נְ ּ ָׁשמוֹ תִ .רבּ וֹ ן ּכָ ל הַ ּמַ עֲ ִ ׂשים .הַ בּ וֹ חֵ ר
ְ ּב ִׁש ֵירי ז ְִמ ָרה .מֶ לֶ ְך י ִָחיד ,אֵ ל ,חֵ י הָ עוֹ לָ ִמים:
על התפילה
ברכת ישתבח היא הברכה המסיימת את פסוקי דזמרה ,המהווים חטיבה אחת הפותחת
ב"ברוך" ומסיימת ב"ברוך" .מקור הברכה בתקופת חז"ל אך במסורת היא מיוחסת
לאברהם אבינו .בתפילה מוזכרות שלוש עשרה תשבחות לאלוהים ,ועל פי פרשנים
שונים ,ברכות אלה באות כנגד י"ג )= (13מידותיו של האלוהים.
קיימים מנהגים שונים לאופן אמירת הברכה :יש שנוהגים לומר את כל התשבחות
בנשימה אחת ,ויש שטוענים שההפך הוא הנכון ויש לאמרן "בנעימה ,כמסדר שבחו של
מלך" ואף למנות אותן על האצבעות.
פעילות עם התלמידים
דיון במשמעות השבח
תפילה זו היא דוגמה נוספת לשבח שניתן לומר לה' .המעניין הוא שאין בה פירוט של
הסיבה לשבח ,אלא התפילה כולה מפרטת סוגי שבח שונים שראוי לשבח בהם את האל.
כדי לעמוד על נקודה זו ,ניתן לחלק לתלמידים עותק של התפילה )מקור לצילום מצורף
בנספחים בעמ' ,(137לקרוא אותה יחד ולשאול אותם:
? לפי תפילה זו ,מדוע ראוי וכדאי שנשבח את האל? ניתן גם לאפשר לתלמידים
לבחון שאלה זו על תפילת "ברוך שאמר" )שבה דנו קודם( :כיצד מוצגת שם
הסיבה לשבח הקב"ה? עיון קצר בתפילת "ברוך שאמר" מגלה בה מבחר
סיבות ותיאורים של מעשיו של הקב"ה – ההופכים אותו לראוי לשבח :על כך
ּומ ַקּיֵם" וכן
ְעֹוׂשה" ,על היותו "ּגֹוזֵר ְ
אֹומר ו ֶ
ְהיָה ָהעֹולָם" ,על היותו " ֵ
/מר ו ָ
ׁש ַ
"ֶ
הֹודאֹות ֲאדֹון
הלאה ,ובתפילתנו – רק בסוף התפילה מצוין שהוא " ֵאל ַה ָ
ֲׂשים" ,אך זה אינו מרכז התפילה.
ְׁשמֹות .רִּבֹון ּכָל ַה ַּמע ִ
ִפלָאֹותּ .בֹורֵא ּכָל ַהּנ ָ
ַהּנ ְ
123
124תרבות הדיבור בתפילה
בתפילת ישתבח הפירוט אחר ,והוא של סוגי שבח שונים ומגוונים .עצם הפירוט
מעניק את ההרגשה שהאל אכן ראוי לכל סוגי השבח האלה .הפירוט והמגוון של
סוגי השבח מעניקים תחושה של הארת צדדים שונים של האל.
? ניתן להוביל את התלמידים להכרה זו בעזרת השאלה :מדוע לדעתכם
בחרו כותבי התפילה להשתמש בתיאורי שבח שונים )שיר ושבחה ,הלל
וזמרה(? מה ההבדל אם אומרים על אדם הרבה פעמים שהוא נפלא ,או
שאומרים עליו שהוא נהדר ,מקסים ,נפלא ,גדול ,מצוין ,מעולה וכדומה?
ריבוי התיאורים מגדיל ומעצים עוד יותר את השבח; כל מילה מבליטה
אספקט אחר ,נוסף ,של השבח; ובעיקר – מילים נרדפות הן אחד
המאפיינים של שירה ובדומה לכך גם של התפילה.
לסיום ,גם שיר השבח הזה ממלא את התפקידים שמנינו בדיון הקודם ,דהיינו ,להתרגל
לראות את הטוב באחרים ולהרגיל עצמנו בדברי שבח.
124
תרבות הדיבור בתפילה 125
.3בחרוז ובסיפור
א .שלוש מסננות
הסיפור מובא בנספחים בעמ' .138
על סוקרטס :פילוסוף יווני אשר חי במאה החמישית לפני הספירה .ככל הידוע ,לא
הותיר אחריו סוקרטס כתבים ,וידיעותינו עליו ועל דעותיו מקורן בעיקר מתיאורים של
תלמידיו ,אפלטון וקסנופון .בהגותו עסק רבות בענייני מוסר ,והוא היה נוהג להתהלך
ברחובות ולפנות לאנשים בשאלות מוסריות שונות.
ניתן לקרוא את הסיפור או לחלק לתלמידים עותק שיהיה לפניהם .לאחר הקריאה
הזמינו את התלמידים לפרט את שלוש ה"מסננות" ,ולכתוב אותן על הלוח.
שאלו את התלמידים:
? מה דעתכם על המסננות האלה ,והאם בדרך כלל הדברים שאנו רוצים לומר
היו "עוברים" את שלוש המסננות?
אפשר להציע לכתוב את ה"מסננות" על פלקט שיהיה תלוי דרך קבע
בכיתה ,בתוספת הכותרת "סנן את דבריך!"
בנספחים ,בצמוד לסיפור ,מצורפת משימה יצירתית ,ומומלץ להפנות את התלמידים
למלא אותה.
ב .מילה טובה
מילים :יעקב גלעד
ֲא ִפּלּו בַּ ּ ָׁש ָרב ֲהכִ י ּכָ בֵ ד
שם עוֹ ד ֵי ֵרד
שהַ ֶּג ׁ ֶ
ָי ַדְע ִּתי ׁ ֶ
שּלִ י ִצּפוֹ ר
יתי בַּ חַ ּלוֹ ן ׁ ֶ
ָר ִא ִ
סופָ ה ָוקֹר.
ֲא ִפּלּו ְ ּבמַ ּ ׁ ַשב ּ
שה
לֹא ּפַ ַעם ֶזה ָק ׁ ֶ
ֲאבָ ל ָלרֹב ִמ ּ ָלה טוֹ בָ ה
שה לִ י טוֹ ב
ִמ ָּיד עוֹ ָׂ
ַרק ִמ ּ ָלה טוֹ בָ ה
אוֹ ְׁש ּ ַתיִ ם לֹא יוֹ ֵתר ִמ ֶז ּה.
...
השיר מובא במלואו בנספחים בעמ' .139
השפעתה של המילה הטובה
משמיעים את השיר ,שרים או מקריאים אותו.
בשיר מתוארות סיטואציות המציגות בעדינות את הרעיון המרכזי של כוחה של
המילה הטובה .כיוון שהמסר מוצג בצורה פשוטה וישירה ,אין צורך לפתח דיון של
ממש סביב השיר ,גם המנגינה היפה של השירה תורמת להפנמת המסר.
ניתן להזכיר את השיר בסיום הדיון על התפילות כמשלים וכמדגיש את המסר
בדבר חשיבותה של המילה הטובה.
125
126
תרבות הדיבור בתפילה
.4דרשו חכמינו
א.
משולה הלשון לחץ
ְמ ׁש ּולָה הַ ּ ָל ׁש ֹון לְ חֵ ץ ,וְ ָל ּ ָמה?
הוא ִמ ְתחַ ֵנן לוֹ ּו ְמבַ ֵּק ׁש הֵ ימֶ ּנּו
ש ִאם יִ ְׁשלֹף הָ אָ ָדם הַ חֶ ֶרב ׁ ֶ
ֶׁ
ש ְּב ָידוֹ ַל ֲהרֹג אֶ ת ֲחבֵ רוֹ ּ ,
ַר ֲח ִמיםִ ,מ ְת ַנחֵ ם הַ הוֹ ֵרג ּומַ ְחזִ יר הַ חֶ ֶרב לְ ַנ ְר ִּתיקוֹ .
ש ָּי ָרה אוֹ תוֹ וְ הָ ַלְךֲ ,א ִפּלּו ְמבַ ֵּק ׁש לְ הַ ְחזִ יר אֵ ינוֹ ָיכוֹ ל לְ הַ ְחזִ יר.
ֲאבָ ל הַ ּיוֹ ֶרה חֵ ץּ ,כֵ יוָ ן ׁ ֶ
)מדרש תהילים ]בובר[ מזמור ק"כ ]ד[(
פירושי מילים:
ימּנּו – ממנו
ֵה ֶ
ַחם – מתחרט
ִמ ְתנ ֵ
נקודות התורפה של הלשון
מדרש זה ,הממשיל את האמירה לחץ ,ממשיך את הרעיון של חומרת הפגיעה
המילולית בהקבלה לפגיעה הפיזית .ניתן להשתמש בו ולהציג אותו בהמשך לדיון על
סיפור כרית הנוצות.
קוראים את המדרש )מקור לצילום מצורף בנספחים בעמ' (140ומפתחים דיון סביב
הנקודות הבאות:
? אילו שני כלי נשק מושווים במדרש?
? לפי המדרש ,מהו ההבדל בין פגיעה בחרב לפגיעה בחץ? מדוע חץ גרוע יותר
מחרב?
? מה הקשר בין דיבור לחץ? במה דומה פגיעת הלשון לפגיעה מחץ? המדרש
מתייחס בעיקר למאפיין המרחק ומסביר כי פגיעה מקרוב )כמו בחרב( מובילה
לקרבה עם הקרבן ,ולעתים בזכות קרבה זו מתחרט הפוגע וחוזר בו .אך במקרה
של פגיעה בחץ )=פגיעה לשונית( ,כיוון שהיא מבוצעת מרחוק ואין קשר עם
הקרבן ,אין חרטה וחזרה – וזהו חיסרון נוסף של הפגיעה הלשונית .כאמור,
בפגיעה פיזית קל יותר לראות את צער הנפגע ולמנוע את הידרדרות המצב.
כמו כן כדאי לערוך השוואה בין חץ למילים – במי וכיצד הם פוגעים ,מה מקומם של
היורה ואומר המילים :החץ יכול לפגוע ממרחק באדם ולפעמים בגלל המרחק לפגוע
במישהו אחר בטעות וכך גם המילים.
החץ מקבל תאוצה בדרך בין הירי לפגיעה כמו המילה שמקבלת משמעויות חדשות
במעבר בין המדבר לשומע.
החץ נשלח ואינו ניתן להחזרה כמו המילים.
הסביבה )רוחות ,חפצים ועוד( יכולה לשנות את מסלול החץ – גם מילה יכולה להשתנות
ולשנות משמעות על ידי האנשים והגורמים שבסביבה .ועוד...
אפשר לערוך את ההשוואה על הלוח ,להזמין את התלמידים להציג את השווה בין חץ
למילים ,אפשר לכוון אותם לנקודות השונות באמצעות שאלות ,למשל:
האם החץ ניתן להחזרה? והמילים?
האם מסלול החץ יכול להשתנות? מה הוא ה"מסלול" של מילים? ומה ה"מטרה"
שלהם? וכדומה.
סיכום :עלינו להיזהר באופן מיוחד בדיבורנו אל אחרים ,דווקא משום שקל כל כך להוציא
מילים מהפה אך בלתי אפשרי להחזירן.
126
תרבות הדיבור בתפילה
ב .מי רוצה סם חיים?
מעשה ברוכל אחד שהיה מחזר בעיירות הסמוכות לציפורי והיה מכריז ואומר:
"כל הרוצה לקנות סם חיים ,יבוא וייקח".
נכנס לעיר בשם ַעכְּ בַּ ָרא וקרב לביתו של רבי ינאי .היה רבי ינאי יושב ולומד
בטרקלינו ,ושמע את הרוכל מכריז "כל הרוצה לקנות סם חיים."...
השקיף עליו רבי ינאי מחלונו ואמר לו" :בוא ועלה לכאן ומכור לי".
ענה לו הרוכל" :אתה אינך זקוק לזה ,לא אתה ולא שכמותך".
הפציר בו רבי ינאי מאוד ,ולבסוף עלה הרוכל לביתו.
יש הֶ חָ פֵ ץ חַ יִ ּים אֹהֵ ב
הוציא הרוכל מתיקו ספר תהילים והראה לו את הפסוק " ִמי הָ ִא ׁ
ָ
י ִָמים לִ ְראוֹ ת טוֹ ב" )תהילים פרק ל"ד פסוק י"ג( .מה כתוב אחר כך? "נְ צֹר לְ ׁשוֹ נְ ך מֵ ָרע
ושפָ ֶת ָ
הו" )שם פסוקים י"ד-ט"ו(.
סור מֵ ָרע ו ֲ ֵׂ
ּ ְׂ
ַעשה טוֹ ב בַּ ֵּק ׁש ָׁשלוֹ ם וְ ָר ְדפֵ ּ
יך ִמ ַ ּדבֵּ ר ִמ ְר ָמהּ .
אמר רבי ינאי" :כל ימיי הייתי קורא את המקרא הזה ,ולא הייתי יודע מה משמעותו
עד שבא רוכל זה והודיעו' ,מי האיש החפץ חיים'".
)על פי ויקרא רבה ]מרגליות[ ,פרשה ט"ז סימן ב'(
פירושי מילים:
מחזר – מסתובב
בטרקלינו – בסלון שלו
שמירת הלשון כמתכון לחיים ארוכים
ניתן לקרוא את המדרש או לחלק לתלמידים עותק שיהיה לפניהם )ניתן לצלם
מתוך הנספחים בעמ' ,141שם גם מצורפת משימה( .לאחר קריאת המדרש ניתן
לדון עם התלמידים בשאלות הבאות:
? מה לדעתכם חשבו אנשים שהם יוכלו לקנות מהרוכל )ביניהם גם רבי ינאי(?
? למה באמת התכוון הרוכל במילים "סם חיים"? אין הכוונה לאורך החיים ,אלא
לאיכותם .אנשים המדברים סרה בעולם הם אנשים הרואים את האנושות סביבם
כשלילית ,ואת כל התנהלות החיים כרעה ופוגעת בהם .הם מרגישים שבכל רגע
הם סובלים ,ואינם יכולים ליהנות מהחיים )אגב ,במקרים כאלה לא ברור מה
קודם למה ומה גורר את מה ,ושני הדברים מובילים זה לזה :ההרגל לבקר
אחרים מוביל למחשבות רעות על הסובב אותך – ומחשבות אלו מובילות שוב
לביקורת רעה ואין לדבר סוף(.
אנשים המדברים טובות על הסובבים אותם ,מרגישים ורואים כל הזמן את החיובי
שבעולם ויכולים לחוש נינוחות וביטחון בחברת האנשים הטובים שסביבם.
חפצים בחיים – אלו הם חיים שנעים
לאנשים כאלה יש חיים מלאי עניין ושמחה והם ֵ
לחיות! וזוהי התובנה שאליה הגיע רבי ינאי .אם כן ,החיים אינם נמדדים רק לפי אורכם,
אלא גם – ואולי בעיקר – לפי איכותם הנבנית בין השאר מיחסו של האדם אליהם
כחיוביים או כשליליים.
ניתן לסיים את הפעילות סביב הסיפור בביצוע המשימה המופיעה לצד הסיפור בנספחים.
הידעתם? כמה מאות שנים אחרי אותו אירוע המתואר במדרש ,חי בווילנה רבי ישראל
מאיר הכהן מראדין ) .(1933-1838הוא חיבר ספר על שמירת הלשון שנקרא "חפץ
חיים" שאף הוא מתבסס על אותו פסוק מתהילים המופיע במדרש זה .הספר מהווה דגם
ללימוד כיצד לשמור על הדיבור .בעקבות תפוצתו של הספר נודע הרב עצמו בכינוי
"החפץ חיים".
127
127
128
תרבות הדיבור בתפילה
.5במשפט אחד
א .מילה בסלע
יקה – ִּב ְׁשנַיִ ם )שווה שני סלעים("
" ִמ ּלָה – ּ ַב ּ ֶסלַע )=סוג של מטבע(ְׁ ,ש ִת ָ
)על פי תלמוד בבלי ,מסכת מגילה ,דף י"ח עמוד א'(
ב .השתיקה
טוב ֶא ּ ָלא
אתי ַלגּ ּוף ֹ
אומֵ ר ּ ָכל יָ ַמי ָּג ַדלְ ִּתי ּ ֵבין הַ ֲחכָ ִמים ְולֹא ָמצָ ִ
נו * ֹ
עון ְּב ֹ
ִׁש ְמ ֹ
שה ְוכָ ל הַ ּ ַמ ְר ּ ֶבה ְ ּדבָ ִרים מֵ ִביא חֵ ְטא
הוא הָ ִע ָ ּקר ֶא ּ ָלא הַ ּ ַמֲע ׂ ֶ
ְׁש ִת ָ
יקה ְולֹא הַ ִּמ ְד ָר ׁש ּ
][...
)מסכת אבות ,פרק א' משנה י"ז(
*ּבְנֹו – בנו של רבן גמליאל ,שהופיע במשנה הקודמת.
שתיקה לצורך הקשבה
שני הפתגמים שלעיל מציגים את הצד הקיצוני ביותר במישור המילולי – השתיקה.
לכאורה היא כבר אינה חלק מתרבות הדיבור ,אולם למעשה היכולת לשתוק ולהקשיב
היא חלק חשוב ובלתי נפרד מתרבות הדיבור שלנו; שתיקה והקשבה הן לא פעם
הכנה מתאימה ומועילה שלאחריהן יוכל האדם לומר דברים של טעם.
בדיונים עד כה ראינו את חסרונותיו של הדיבור :הוא קל לשליפה וקל לפגוע
באמצעותו .הדיבור החיובי אינו מובן מאליו ועלינו להרגיל את עצמנו בו .דברים אלו
מסבירים בין השאר את המעלה שהעניקו חכמים למידת השתיקה .כותבים את שתי
האמירות על הלוח ועומדים עם התלמידים על משמעותן .ניתן לשאול את התלמידים:
? מה קל יותר – לדבר או לשתוק?
? מתי אתם אוהבים לדבר ומתי להפך? על פי רוב ילדים אוהבים לדבר כדי
להציג את דעותיהם או חוויות שחוו ,ופשוט להשמיע את עצמם .ילד יבחר
בשתיקה רק במקרים של מבוכה ,בושה או אי/ידיעה – במקרה שבו הדיבור
רק יחמיר את מצבו.
הפתגם הראשון מציג את השתיקה כעולה בערכה על הדיבור .ניתן לשאול את
התלמידים מדוע? ידוע כי ככל שדבר נדיר יותר ,ערכו עולה .על כן ,דווקא
משום שקל כל כך לדבר ,אדם המצליח לשמור על פיו ,לא מגיב על כל דבר
שהוא רוצה ומבטא את מחשבותיו במקרים שיש בהם צורך אמתי – מילותיו
נחשבות יותר בעיני אחרים .להמחשה ,ניתן להציע לתלמידים לחשוב על
מישהו שתמיד מביע את דעתו בקול ,ולעומת זאת מישהו ששקט יותר ואומר
את דעתו רק כאשר שואלים אותו במפורש – לעתים אנו מחכים למוצא פיו
יותר.
בשלב זה ניתן לקשר בין השתיקה והאיפוק לצניעות מסוימת וכבוד לאחר :לא תמיד
דעתי היא החשובה ביותר וצריכה להישמע ,ההקשבה לאחרים מבטאת כבוד לאחר
ולרעיונותיו ,שתיקה כזו אומרת למעשה" :יש לי מה ללמוד מאחרים!"
128
תרבות הדיבור בתפילה
בהקשר זה ניתן להזכיר לתלמידים כי לא פעם במהלך דיון כאשר אנו רוצים להביע
את דעתנו ,אנו עסוקים ברצון לבטא את עצמנו ואת רעיונותינו עד שאיננו מתפנים
לשמוע את דעותיהם של אנשים אחרים .דיונים ושיחות הם הזדמנויות נוספות
לשתוק ולהקשיב גם לדעותיהם של אחרים .באמצעות הקשבה לאחר הנובעת מתוך
רצון אמתי לשמוע נוכל לא פעם לגלות שאחרים יכולים להעשיר אותנו ,ובשילוב
בינינו – נוכל ליצור יצירה שלמה.
חשוב להדגיש לתלמידים כי ההקשבה והכבוד לאחר אינם מחייבים את האדם לוותר
על דעותיו או לחשוב שתמיד אחרים אומרים דברים נכונים יותר .אדם יכול לדבוק
בעמדותיו וברעיונות שלו ,ואם הוא עושה זאת מתוך כבוד והקשבה לאחר – עמדותיו
יהיו אפילו יציבות ומבוססות עוד יותר כיוון שהן מסוגלות להתמודד גם עם דעות
מנוגדות.
.6לסיכום
מבצע שמירת הלשון – הצעה א'
במסגרת המבצע יבחר כל תלמיד בעיית דיבור אחת שבה הוא רוצה להתמקד
ולהשתפר )לשון הרע ורכילות ,אלימות מילולית ,מילים גסות ועוד( .כל תלמיד
מתבקש לרשום לעצמו במהלך השבוע מצבים שבהם הוא מרגיש שהצליח
להתאפק ולשנות מההתנהגות שבה היה רגיל) ,למשל "היה לי סיפור מעניין
לספר על מישהו ,בדרך כלל הייתי רץ לספר את זה אבל השבוע התאפקתי ולא
סיפרתי בגלל המבצע!"( .בשיעור הבא יספר כל תלמיד על מצב אחד שאיתו
התמודד .מומלץ לעודד גם סיפורים על כישלון – המודעות היא החשובה.
בשיעור הבא תיערך בחירה ב"מצטיין השבוע" .הבחירה יכולה להיעשות בשני
אופנים :על פי קביעה של המורה או על פי בחירת התלמידים בהצבעה חשאית
בכיתה.
ניתן לפתח עם התלמידים דיון מעניין על הפרמטרים לדירוג המעשים :האם רק
המעשה הסופי נחשב או עצם הדרך שעבר אותו תלמיד? )למשל האם תלמיד
מהיר חמה בדרך כלל ,שהצליח להתאפק בדבריו ראוי אולי לקבל דירוג גבוה יותר
מתלמיד רגוע יחסית שלא עשה כל מאמץ ושפתו נשארה סבירה כרגיל?(
אפשר להאריך את הפעילות ובכל שבוע לבחור כמה תלמידים ששמם יהיה תלוי
בפינה מתאימה כמצטייני השבוע ,וזה יעודד אותם להמשיך גם בשבוע הזה לנהוג
זהירות בדיבורם .כן גם אפשר לעודד תלמידים שכבר זכו בהצטיינות להתאמץ
ולזכות ב"כתר" שוב.
במהלך סיפורי התלמידים ניתן לשאול בין השאר איזו מההתנהגויות סייעה ביותר
לתחושה נעימה בכיתה :לחשוב לפני שמדברים ,לא לעורר שיחות רכילות ולא
להשתתף בהן ,להחמיא ולהסתכל בעין חיובית על אחרים ועוד.
אפשרות נוספת היא לערוך מעין הצבעה איזו מן ההתנהגויות היא המשפיעה
ביותר .חשוב להדגיש בפני התלמידים שגם אם אחת ההתנהגויות זכתה ,יש
לייחס חשיבות גם לאחרות.
מובן שאין חשיבות ממשית להחלטה אולם עצם הדיון ,שבו ינסו התלמידים
לשכנע אחרים מדוע התנהגות מסוימת יוצרת אווירה חיובית ,מעלה את מודעות
התלמידים לבעיות הדיבור השונות ולתוצאותיהן.
129
129
130תרבות הדיבור בתפילה
מבצע שמירת הלשון – הצעה ב'
"מי האיש החפץ חיים" – בהקשר לסיפור על הרוכל ורבי ינאי והדיון בעקבותיו
)ראו עמ' (127אפשר לערוך ניסוי שיעביר לתלמידים את התחושה של השפעת
המילים על חיינו .כדאי לערוך זאת ממש כפי שעורכים ניסוי ממשי ,וזו הזדמנות
לתלמידים להכיר את כללי הניסוי המדעי.
∗ הערה :לא כדאי לבצע פעילות זו אם חושבים שהתלמידים לא יתמסרו לה ,כיוון
שאז היא לא תצא לפועל .הפעילות מתאימה במיוחד בכיתה חובבת ניסויים
ואוהבת אתגרים.
מהלך הניסוי :חלקו את הכיתה לשתי קבוצות וחלקו להם שאלון זהה העוסק
ביחס שלהם לסביבה )מקור לצילום מצורף בנספחים בעמ' .(142לאחר מילוי
השאלון אספו אותו )כדאי לסמן כל גיליון במספר ,כך ששם הילד לא יופיע אך
יהיה סימן מזהה(.
בשלב זה תקבל רק אחת הקבוצות משימה :במשך כל השבוע מחויבים חברי
הקבוצה לתת מדי יום מחמאות לשלושה ילדים מן הכיתה/שכבה/בית הספר .זוהי
קבוצת המחקר .מחברי הקבוצה השנייה לא נדרש דבר .הם משמשים כ"קבוצת
ביקורת".
בשיעור לאחר מכן ,יקבלו חברי שתי הקבוצות אותו שאלון ויתבקשו למלא אותו
)שוב יש להשתמש במספרי הזיהוי מהפעם הקודמת( .לאחר המילוי ,יקבל כל
תלמיד חזרה את השאלות שמילא בשבוע שבעבר וישווה בין השניים .בשלב זה
ניתן ליצור קבוצות קטנות של שלושה ילדים משתי הקבוצות המקוריות ולראות
אם יש מגמת שינוי או חזרה מהשאלונים בכל קבוצה.
ניתן לכתוב על הלוח את השאלות הבאות:
? האם ניכר שוני בין השאלון של השבוע שעבר לזה של השבוע?
? האם קיים הבדל בין הקבוצות? ייתכן שיחול שינוי חיובי אך הוא יהיה
זהה בין הקבוצות .הסיבה העיקרית היא השפעה אקלימית – הקבוצה
ה"חיובית" השפיעה במעשיה גם על הקבוצה האחרת.
? האם אתם מרגישים שהניסוי השפיע על האופן שבו אתם מסתכלים על
החיים?
לאחר ההשוואה בקבוצות הקטנות ,ניתן לכנס את הכיתה לפורום של מליאה
ולהציג את התוצאות כדי לקבל תמונה כללית .לאחר מכן ניתן לברר עם
התלמידים:
? האם היו הבדלים בתוצאות בין הקבוצות ,ואם כן – מהם?
? האם הם ציפו לתוצאות האלה או לתוצאות אחרות?
? מה ניתן להסיק מניסוי זה? למחמאות ומילים טובות )אפילו אם הן
מוגדרות כמשימה( השפעה רבה על אופן הסתכלותנו על החיים.
המטרה של קבוצת הביקורת היא לבחון אם שינוי שהתרחש ,מקורו רק
באלמנטים שנבחנים בניסוי או באלמנטים חיצוניים נוספים )למשל עצם המילוי
החוזר של שאלון כזה ,גם ללא משימה ,יוצר שינוי(.
130
לתלמידים :תרבות הדיבור בתפילה
כרית הנוצות
מעשה בעיירה אחת שהיה בה אדם רכלן .כל אנשי העיירה כעסו עליו
בגלל דברים שסיפר עליהם .הכיר האיש בכך שפגע באנשים והצטער על
כך מאוד .הלך אל רב העיירה ושאל אותו כיצד יוכל לתקן את הנזק
שגרם.
שאל אותו הרב" :האם יש לך בבית כרית נוצות?" השיב האיש בחיוב.
"אם כך ,אני חושב שאוכל לעזור לך" ,אמר הרב" .שוב אליי מחר והבא
אתך את הכרית".
האיש לא הבין את בקשת הרב אך ביצע את הבקשה ,ולמחרת בבוקר
התייצב בבית הרב ובידו הכרית.
נטל הרב את הכרית אל מרפסת הבית והוציא סכין גדולה .הוא חתך
בכרית קרע גדול ,וכל הנוצות שהיו בכרית החלו לפרוץ החוצה ,והרוח
נשאה אותן לכל עבר.
פנה הרב לאיש ואמר" :עכשיו ,לך ואסוף את כל הנוצות ותקן את
הכרית".
"זה בלתי אפשרי!" התפלא האיש "יש כל כך הרבה נוצות והן עפו לכל
רוח ,לעולם לא אמצא את כולן!"
"בזה בדיוק העניין" ,אמר הרב" .כפי שאי אפשר לאסוף את כל הנוצות
שהתעופפו ברוח בחזרה לתוך הכרית ,כך גם הדברים הרעים שאמרת
על אנשים אחרים נפוצו לכל עבר .אי אפשר להשיב מילים שנאמרו
ולתקן את הנעשה".
131
131
132
לתלמידים :תרבות הדיבור בתפילה
דף משימה :1כוחו של
הדיבור )א(
שלום לכם ,אני ּדִּבּורֹון ,וזו החברה שלי
ׁש ְמעִית.
ִ
אנחנו מזמינים אתכם לחשוב קצת יותר
על הדיבור ועל ההקשבה .הצטרפו אלינו!
132
לתלמידים :תרבות הדיבור בתפילה
דף משימה :1כוחו של
?
האם קרה לכם מקרה שבו לא הצלחתם לדבר
עם אנשים סביבכם )כי לא דיברתם אותה
שפה ,בגלל צרידות או בגלל סיבה אחרת(?
האם בכל זאת הצלחתם ליצור קשר זה עם זה?
תארו את האירוע:
אתם בטח חושבים שאי אפשר כמעט
להסתדר בלי דיבור ...אתם כנראה צודקים
אבל אני מגלה כל כך הרבה פעמים כמה
הדיבור עצמו מפריע לי להסתדר.
אתמול ,למשל ,כשדיברתי עם שמעית ,היא
נעלבה מאוד והתחלנו לריב.
יש לכם מושג מה הבעיה?
האם אתם חושבים שעדיף לא לדבר ,או שיש
לכם פתרון מוצלח יותר מזה?
133
הדיבור )ב(
?
ומה היה קורה אם יום אחד לא הייתם
מצליחים לדבר?
כתבו תיאור קצר של יום שכזה:
מה היה קשה ומה היה קל יותר ביום
ללא דיבור?
133
134
לתלמידים :תרבות הדיבור בתפילה
דף משימה :2אפשר גם אחרת
)א(
במסגרות המרובעות רשימה של קריאות ואמירות מעליבות ופוגעות.
באליפסות מופיעים דיבורים המביעים אותו מסר במילים רכות יותר .מתחו
קו בין המשפט הפוגע לחלופה המתאימה .בעיגולים הריקים אתם יכולים
להציע חלופות נוספות.
אני מצטערת אבל אין
לי הרבה זמן.
לכן כדאי שנדבר על
הדברים הכי חשובים
בעיניך.
אתה מוכן
בבקשה לדבר
יותר בשקט?
אל תבלבל את המוח
את לא מבינה בזה כלום!
תשתוק!
תגיע כבר לעיקר ,אל תקשקש כל כך הרבה!
סליחה ,אני
רוצה לדבר אתו
רגע לבד.
מי את שתתערבי בכלל!
נדמה לי שאתה
לא כל כך מכיר
את הנושא
אולי תכיר את הנושא לפני שאתה מדבר שטויות...
אני מבקשת
שתקשיב לי רגע
134
לתלמידים :תרבות הדיבור בתפילה
דף משימה :2אפשר גם אחרת
ּדִּבּורֹון ,אני מבקשת שתקשיב לי – אני
מדברת אליך בשקט ובנימוס.
נמאס לי שאתה כל הזמן מעיר לי .אני לא
יכולה עוד עם הדיבורים המגעילים שלך.
מי אתה חושב שאתה ,שוויצר!!!
)ב(
ׁש ְמעִית ,אני שם לב שאת אמנם שומעת
ִ
טוב מאוד – אבל לא מקשיבה בכלל .מילים
יכולות לפגוע גם אם אומרים אותן בשקט...
אולי תנסי להשתמש במילים מעליבות
פחות?
האם תוכלו לעזור לשמעית לומר אותם דברים באופן שיהיה נעים
יותר לדיבורון לשמוע אותם?
135
135
136
לתלמידים :תרבות הדיבור בתפילה
אלוהיי ,נצור לשוני מרע
ושפָ ַתי ִמ ַ ּד ֵּבר ִמ ְר ָמה.
אֱ לֹהַ י ,נְ צֹר ְל ׁשוֹ נִ י מֵ ָרע ּ ְ ׂ
וְ ִל ְמ ַק ְללַ י נ ְַפ ִׁשי ִת ּדֹם ,וְ נ ְַפ ִׁשי ּכֶ ָעפָ ר לַ ּכֹל ִּת ְהיֶה.
ּ ְפ ַתח ִל ִ ּבי ְ ּבתוֹ ָר ֶת ָך ,וְ ַאח ֲֵרי ִמ ְצוֹ ֶת ָ
יך ִּת ְר ּדֹף נ ְַפ ִׁשי.
וְ כָ ל הַ ָּק ִמים וְ הַ חוֹ ְׁש ִבים ָעלַ י ָר ָעה
ֲש ְב ּ ָתם.
ְמהֵ ָרה הָ פֵ ר עֲ צָ ָתם וְ ַק ְל ֵקל מַ ח ַׁ
)תפילה אישית המסיימת את תפילת העמידה
מיוחסת ל ַמר ֽ ּב ֵריה ֽ ּד ַר ִ ּבינָא ,על פי תלמוד בבלי ,מסכת ברכות ,דף י"ז עמוד ב'(
פירושי מילים:
ְמה – אמירת דברי שקר
ַּבר ִמר ָ
ּד ֵ
ׁשי ִתּדֹם – לא אתרגש או אכעס עליהם
ַפ ִ
ִמ ַק ְללַי נ ְ
לְ
ֶע ָפר ַלּכֹל ִּת ְהיֶה – לא אתגאה ,אהיה שפל רוח בפני אחרים
ׁשי ּכ ָ
ַפ ִ
נְ
ָק ִמים – שונאים
ָתם – בטל את מחשבתם הרעה
ָה ֵפר ֲעצ ָ
בתפילה אנו מבקשים מה' שיעזור לנו להתאפק ולא לפגוע באחר – אפילו
במישהו שפגע בי ,למשל "ולמקלליי נפשי תידום" – גם אם מישהו מקלל
אותי ,אשתוק ולא אגרר אחריו.
ציינו שני מקרים בעייתיים נוספים שבהם אנו עלולים לבטא מילים שליליות.
כיצד לדעתכם כן היה ראוי לנהוג במקרים אלו? התייחסו לכל מקרה בנפרד.
136
לתלמידים :תרבות הדיבור בתפילה
ברוך שאמר
ומ ַקי ֵּםָּ .ב ּ ְ
שהָּ .ב ּ ְ
הואָּ .ב ּ ְ
ש ָאמַ ר וְ הָ יָה הָ עוֹ לָ םָּ .ב ּ ְ
ָּב ּ ְ
שה
רוך עוֹ ֶׂ
רוך ּגוֹ זֵר ּ ְ
רוך אוֹ מֵ ר וְ עוֹ ֶׂ
רוך ׁ ֶ
רוך ּ
רוך ְמ ַרחֵ ם ַעל הַ ְ ּב ִר ּיוֹ תָּ .ב ּ ְ
רוך ְמ ַרחֵ ם ַעל הָ ָא ֶרץָּ .ב ּ ְ
אשיתָּ .ב ּ ְ
ש ּלֵ ם ָׂשכָ ר טוֹ ב
רוך ְמ ַׁ
ְב ֵר ִׁ
ְ
ְ
ְ
רוך ְׁשמוֹ :
רוך ּפוֹ ֶדה ּומַ ִ ּצילָּ .ב ּ
רוך חַ י לָ ַעד וְ ַקי ָּם לָ נֶצַ חָּ .ב ּ
ִל ֵיר ָאיוָּ .ב ּ
ְ
ָּב ּ ְ
ומ ֹפ ָאר
ש ָּבח ּ ְ
ינו מֶ לֶ ך הָ עוֹ לָ ם ,הָ אֵ ל הָ ָאב הָ ַרח ֲָמן הַ ְמהֻ ּלָ ל ְ ּב ִפי ַע ּמוֹ ְ .מ ׁ ֻ
רוך ַא ּ ָתה ה' ,אֱ לֹהֵ ּ
ובז ְִמירוֹ ת .נְ ג ֶ ַּד ְל ָך
ינוּ ִ ,ב ְׁשבָ חוֹ ת ּ ִ
ידיו וַעֲ בָ ָדיוְ ּ .
ִ ּב ְל ׁשוֹ ן ח ֲִס ָ
וב ִׁש ֵירי ָדוִ ד ַע ְב ֶ ּד ָך נְ הַ ּלֶ ְל ָך ,ה' אֱ לֹהֵ ּ
ְ
ָ
ָ
ָ
ש ֵּבח ָ
ש ָּבח
ינו .י ִָחיד חֵ י הָ עוֹ לָ ִמים .מֶ לֶ ךְ ,מ ׁ ֻ
ֲך ּונְ פָ אֶ ְרך וְ נ ְַמ ִל ְ
ּונְ ַׁ
נו אֱ לֹהֵ ּ
יכך ,וְ ַנז ְִּכיר ִׁש ְמך מַ ְל ּכֵ ּ
ְ
ְ
רוך ַא ּ ָתה ה' ,מֶ לֶ ך ְמהֻ ּלָ ל ַּב ִּת ְׁש ָּבחוֹ ת:
ְּ
ומ ֹפ ָאר עֲ ֵדי ַעד ְׁשמוֹ הַ ָּגדוֹ לָּ :ב ּ
להלן שתי כותרות לשני חלקים בקטע .חברו בקו כל כותרת לחלק המתאים.
פירוט פעולותיו של האל
ביטויי שבח
הדגישו בצבע כל אחת מפעולות האל המפורטות בקטע ,ואת ביטויי השבח
המפורטים בו הדגישו בצבע אחר .כעת ִספרו והשלימו:
בקטע
פעולות של האל
ביטויי שבח
ישתבח
נו .הָ אֵ ל הַ ּמֶ לֶ ְך הַ ָ ּגדוֹ ל וְ הַ ָּקדוֹ ׁש ַּב ּ ָׁשמַ יִם
י ְׁ
ִש ּ ַת ַּבח ִׁש ְמ ָך לָ ַעד מַ ְל ּכֵ ּ
ָ
ינוְ ,לעוֹ לָ ם ו ֶָעדִׁ :שיר
ינו וֵאלֹהֵ י אֲ בוֹ ֵת ּ
ּובָ ָא ֶרץִּ .כי ְלך נָאֶ ה ,ה' אֱ לֹהֵ ּ
בורהְּ ,ת ִה ּלָ ה
ושבָ חָ ה ,הַ ּלֵ ל וְ ז ְִמ ָרה ,עֹז ּומֶ ְמ ָׁשלָ ה ,נֶצַ ח ,גְ ּ ֻד ּלָ ה ּוגְ ּ ָ
ּ ְׁ
ָ
כותּ ְ .ב ָרכוֹ ת וְ הוֹ ָדאוֹ ת ְל ִׁש ְמך הַ ּגָדוֹ ל וְ הַ ָּקדוֹ ׁש.
וְ ִת ְפאֶ ֶרתְ ,ק ֻד ּ ָׁ
שה ּומַ ְל ּ
ְ
ְ
ומהֻ ּלָ ל
רוך ַא ּ ָתה ה' ,אֵ ל מֶ לֶ ך גָ ּ דוֹ ל ּ ְ
ּומֵ עוֹ לָ ם וְ ַעד עוֹ לָ ם ַא ּ ָתה אֵ לָּ :ב ּ
ַּב ִּת ְׁש ָּבחוֹ ת .אֵ ל הַ הוֹ ָדאוֹ ת אֲ דוֹ ן הַ נִ ּ ְפלָ אוֹ ת .בּ וֹ ֵרא ּכָ ל הַ נְ ּ ָׁשמוֹ תִ .רבּ וֹ ן
שים .הַ בּ וֹ חֵ ר ְ ּב ִׁש ֵירי ז ְִמ ָרה .מֶ לֶ ְך י ִָחיד ,אֵ ל ,חֵ י הָ עוֹ לָ ִמים:
ּכָ ל הַ ּמַ עֲ ִ ׂ
העתיקו מתוך התפילה ביטויי שבח לאל .הוסיפו שלושה ביטויים משלכם.
137
137
138
לתלמידים :תרבות הדיבור בתפילה
שלוש מסננות
באחד הימים פגש מכר בכיכר השוק את הפילוסוף הידוע סוקרטס ואמר לו" :סוקרטס ,אתה
יודע מה שמעתי זה עתה על הטוב בידידיך?"
"רק רגע" ,השיב לו סוקרטס" .לפני שתספר לי הייתי רוצה לערוך את מבחן שלוש
המסננות".
"שלוש המסננות?"
"כן" .ענה לו סוקרטס" .לפני שאתה מדבר על ידידי ,יהא זה נכון לעשות פסק זמן ולסנן את
דבריך .המסננת הראשונה היא אמת .האם וידאת לחלוטין שהדבר שאתה רוצה לספר לי
הוא אמת לאמתה?"
"לא" ,ענה לו האיש" ,למעשה שמעתי את זה רק הרגע ו"...
"בסדר" ,אמר סוקרטס" ,אם כך ,אינך יודע באמת אם הדבר נכון אם לאו .ובכן ,בוא נבחן
זאת על פי המסננת השנייה ,מסננת הטוב .האם טוב הדבר שברצונך לספר לי על ידידי?"
"לא ,להפך "...מיהר האיש להגיב.
"אם כך" ,המשיך סוקרטס" ,ברצונך לספר לי דבר־מה רע על אודותיו ,אבל אינך בטוח
שהוא נכון .ובכל זאת תוכל לצלוח את המבחן ,כיוון שנותרה מסננת אחרונה – הנחוץ.
האם הדבר שברצונך לספר לי על ידידי הוא נחוץ לי?"
"לא ,כלל לא".
"ובכן" ,סיכם סוקרטס" ,אם מה שברצונך לספר לי אינו אמתי ולא טוב ואפילו לא נחוץ,
למה לספר אותו בכלל?"
)סיפור עממי(
ציירו את שלוש המסננות של סוקרטס .כיצד בדיוק הן בנויות? האם
הן מחוברות? ניתן לצייר בלוני דיבור שונים הנכנסים למסננות ,כיצד
הם עוברים או נעצרים.
138
לתלמידים :תרבות הדיבור בתפילה
מילה טובה
מילים :יעקב גלעד
ֲא ִפּלּו בַּ ּ ָׁש ָרב ֲהכִ י ּכָ בֵ ד
שם עוֹ ד ֵי ֵר ד
שהַ ֶּג ׁ ֶ
ָי ַדְע ִּתי ׁ ֶ
שּלִ י ִצּפוֹ ר
יתי בַּ חַ ּלוֹ ן ׁ ֶ
ָר ִא ִ
סופָ ה ָוקֹר.
ֲא ִפּלּו ְ ּבמַ ּ ׁ ַשב ּ
שה
לֹא ּפַ ַעם ֶזה ָק ׁ ֶ
ֲאבָ ל ָלרֹב ִמ ּ ָלה טוֹ בָ ה
שה לִ י טוֹ ב
ִמ ָּיד עוֹ ָׂ
ַרק ִמ ּ ָלה טוֹ בָ ה
ּ
אוֹ ְׁש ּ ַתיִ ם לֹא יוֹ ֵתר ִמ ֶזה.
אשי סוֹ אֵ ן
ֲא ִפּלּו ִ ּב ְרחוֹ ב ָר ִׁ
שב ּו ְמ ַנ ֵּגן
יש יוֹ ׁ ֵ
יתי ִא ׁ
ָר ִא ִ
ּפָ ַג ְׁש ִּתי ֲאנָ ִׁשים ְמאֻ ּ ָׁש ִרים
ֲא ִפּלּו ּבֵ ין ְׁש ִבי ֵלי ָעפָ ר צָ ִרים.
ּ ָת ִמיד ִה ְׁשאַ ְר ִּתי ּפֶ ַתח לְ ִת ְק ָוה
שּכָ ְב ָתה הָ אַ ֲהבָ ה
ֲא ִפּלּו כְּ ׁ ֶ
חָ ַל ְמ ִּתי ַעל ָי ִמים יוֹ ֵתר ָי ִפים
רו ִפים.
ֲא ִפּלּו ְ ּב ֵלילוֹ ת ׁ ֵ
שנָ ה ְט ּ
שה...
לֹא ּפַ ַעם ֶזה ָק ׁ ֶ
139
139
140
לתלמידים :תרבות הדיבור בתפילה
משולה הלשון לחץ
ְמ ׁש ּולָה הַ ּ ָל ׁש ֹון לְ חֵ ץ ,וְ ָל ּ ָמה?
הוא ִמ ְתחַ ֵנן לוֹ
ש ִאם יִ ְׁשלֹף הָ אָ ָדם הַ חֶ ֶרב ׁ ֶ
ֶׁ
ש ְּב ָידוֹ ַל ֲהרֹג אֶ ת ֲחבֵ רוֹ ּ ,
ּו ְמבַ ֵּק ׁש הֵ ימֶ ּנּו ַר ֲח ִמיםִ ,מ ְת ַנחֵ ם הַ הוֹ ֵרג ּומַ ְחזִ יר הַ חֶ ֶרב לְ ַנ ְר ִּתיקוֹ .
ש ָּי ָרה אוֹ תוֹ וְ הָ ַלְךֲ ,א ִפּלּו ְמבַ ֵּק ׁש לְ הַ ְחזִ יר
ֲאבָ ל הַ ּיוֹ ֶרה חֵ ץּ ,כֵ יוָ ן ׁ ֶ
אֵ ינוֹ ָיכוֹ ל לְ הַ ְחזִ יר.
)מדרש תהילים ]בובר[ מזמור ק"כ ]ד[(
פירושי מילים:
ימּנּו – ממנו
ֵה ֶ
ַחם – מתחרט
ִמ ְתנ ֵ
בריבוע השמאלי ציירו אדם פוגע ב"חץ לשונו" באדם אחר – במילים רעות הנדמות לחץ.
בריבוע הימני ציירו אדם האומר לאחר מילים טובות – איזו צורה ילבשו המילים?
השוו וכתבו למטה :כיצד נראה האדם בשני המקרים?
140
לתלמידים :תרבות הדיבור בתפילה
מי רוצה סם חיים?
מעשה ברוכל אחד שהיה מחזר בעיירות הסמוכות לציפורי והיה מכריז
ואומר" :כל הרוצה לקנות סם חיים ,יבוא וייקח".
נכנס לעיר בשם ַעכְּ בַּ ָרא וקרב לביתו של רבי ינאי .היה רבי ינאי יושב ולומד
בטרקלינו ,ושמע את הרוכל מכריז "כל הרוצה לקנות סם חיים."...
השקיף עליו רבי ינאי מחלונו ואמר לו" :בוא ועלה לכאן ומכור לי".
ענה לו הרוכל" :אתה אינך זקוק לזה ,לא אתה ולא שכמותך".
הפציר בו רבי ינאי מאוד ,ולבסוף עלה הרוכל לביתו.
יש הֶ חָ פֵ ץ
הוציא הרוכל מתיקו ספר תהילים והראה לו את הפסוק " ִמי הָ ִא ׁ
חַ יִ ּים אֹהֵ ב י ִָמים לִ ְראוֹ ת טוֹ ב" )תהילים פרק ל"ד פסוק י"ג( .מה כתוב אחר כך?
ושפָ ֶת ָ
ַעשה טוֹ ב בַּ ֵּק ׁש ָׁשלוֹ ם
סור מֵ ָרע ו ֲ ֵׂ
"נְ צֹר לְ ׁשוֹ נְ ָך מֵ ָרע ּ ְ ׂ
יך ִמ ַ ּד ּבֵ ר ִמ ְר ָמהּ .
הו" )שם פסוקים י"ד-ט"ו(.
וְ ָר ְדפֵ ּ
אמר רבי ינאי" :כל ימיי הייתי קורא את המקרא הזה ,ולא הייתי יודע מה
משמעותו עד שבא רוכל זה והודיעו' ,מי האיש החפץ חיים'".
)על פי ויקרא רבה ]מרגליות[ ,פרשה ט"ז סימן ב'(
פירושי מילים:
מחזר – מסתובב
בטרקלינו – בסלון שלו
משימה :עצבו בקבוק ל"סם החיים" .רשמו עליו פירוט של רכיבים
והוראות שימוש.
עצבו על הבקבוק סמל שיווקי למוצר.
141
141
142
לתלמידים :תרבות הדיבור בתפילה
שאלון לניסוי
א.
כמה מן הילדים בכיתה אתם
מחשיבים כחבריכם?
.1
.2
.3
.4
ב.
ג.
אף אחד
בין אחד לחמישה
בין חמישה לעשרה
יותר מעשרה
כמה מן הילדים בכיתה אתם
מחשיבים "טובי לב"?
.1
.2
.3
.4
.1
.2
.3
.4
ז.
אף אחד
בין אחד לחמישה
בין חמישה לעשרה
יותר מעשרה
אם הייתם צריכים לעבור מחוץ
לעיר ,עם כמה חברים מן הכיתה
הייתם רוצים לשמור על קשר )מנו
לעצמכם את שמותיהם ,כדי להיות
מדויקים(?
.1
.2
.3
.4
ו.
ח.
כמה תלמידים בכיתה לפי דעתכם
הם בעלי התנהגות חיובית?
.1
.2
.3
.4
י.
ה.
כיצד הייתם מגדירים את התחושה
שלכם בכיתה?
.1
.2
.3
.4
רעה
בסדר
טובה
טובה מאוד
רעיון מצוין
לא אכפת לי
עדיף שלא
רע מאוד ,טוב לי בכיתה כפי שהיא
כמה תלמידים יש בכיתה שלידם
הייתם רוצים לשבת?
.1
.2
.3
.4
אף אחד
בין אחד לחמישה
בין חמישה לעשרה
יותר מעשרה
אף אחד
בין אחד לחמישה
בין חמישה לעשרה
יותר מעשרה
הנהלת בית הספר מעוניינת לחלק
את הכיתות חלוקה שונה .מה
דעתכם על היוזמה?
.1
.2
.3
.4
אף אחד
בין אחד לחמישה
בין חמישה לעשרה
יותר מעשרה
יותר מעשרה
בין חמישה לעשרה
בין אחד לחמישה
אף אחד
עם כמה מתלמידי הכיתה ביליתם
או שיחקתם לאחרונה במשחקים,
בבית או בבית הספר?
.1
.2
.3
.4
ט.
ד.
עם כמה תלמידים בכיתה אינכם
מדברים כמעט בכלל?
אף אחד
בין אחד לחמישה
בין חמישה לעשרה
יותר מעשרה
האם ,לדעתכם ,חל שינוי חיובי
באווירה בכיתה בשבוע האחרון?
.1
.2
.3
.4
כלל לא
ייתכן ,אולי שינוי קל
כן ,חל שינוי
בהחלט ,עכשיו נעים יותר
בכיתה
142
© Copyright 2024