ולריה גרופמן סימולציות ככלי לפיתוח חמלה עם בני משפחה של חולי דמנציה האם אפשר להיכנס לנעליו של אדם עם דמנציה? כיצד נוכל להבין את נקודת מבטו? כיצד נוכל לסייע לבני משפחה להתייצב לצדו ,לחוש כלפיו אמפתיה ולפעול ביחד למענו ולמען החיים? כיצד נוכל לסייע להם לאזן בין הדאגה לבן המשפחה לבין הדאגה לעצמם? כיצד נוכל לעזור להם לפתור בעיות שוטפות במציאות המשתנה ולהתמודד עם המצבים המורכבים שהמציאות היום־יומית מזמנת בפניהם? עם השאלות הללו מתמודדת תכנית "רייטמן" (The Reitman Center )CARERS Programלעבודה עם בני משפחה של חולי דמנציה .התכנית עושה שימוש בסימולציות ככלי ליצירת אמפתיה ולפיתוח חמלה כלפי האדם עם דמנציה וחמלה עצמית של המטפל כלפי החוויה שלו .זוהי תכנית התערבות קצרת מועד ,שפותחה בבית החולים Mount Sinai בטורונטו ,קנדה ,וכוללת עשרה מפגשים עם בני משפחה של חולי דמנציה .התכנית שמה דגש על פיתוח מיומנויות בטיפול באנשים עם דמנציה .ההתערבות בעלת אוריינטציה קוגניטיבית־התנהגותית, והיא מאפשרת רכישה של מיומנויות התמודדות בקרב בני המשפחה המטפלים תוך כדי תהליך רפלקטיבי ,במטרה להפחית מעומס הטיפול. בני משפחה של חולי דמנציה מדברים לעתים קרובות על שחיקה ועל הצפה רגשית הנובעות מתהליך ממושך ומזדחל של כניסתם לתפקיד המטפל ,כניסה שלעתים נעשית באופן שהוא לא לחלוטין מודע ורצוי. אחת המטופלות הגדירה זאת כ"צפרדע שיושבת במים פושרים ,אשר מגיעים לאט ובהדרגה למצב רתיחה מבלי שהצפרדע תחוש בשינויי הטמפרטורה .זה מתרחש מכיוון שהיא מתאימה את טמפרטורת גופה למים בהדרגתיות רבה ,עד לאותו רגע שכבר לא תוכל לצאת מהם". כך ,תהליך הכניסה לטיפול באדם עם דמנציה מתרחש לעתים לאורך שנים ,צעד אחר צעד ,ותחומי האחריות הולכים ומתרחבים בהדרגה, עד שבן המשפחה המטפל מגיע למצב של "רתיחה". שיטת הטיפול המוצעת בהתערבות זו מתבססת על שתי מתודות עיקריות :גישה טיפולית לפתרון בעיות ושימוש בסימולציות לצורך עיבוד רגשי ורכישת מיומנויות מתוך התנסות .במאמר מתומצת זה אתמקד בשימוש בסימולציה במסגרת ההתערבות הקבוצתית. מהי טכניקת הסימולציה שבה משתמשים? בסימולציה נוצר מפגש בין בן משפחה מטפל לאדם המשמש בתפקיד בן המשפחה המטופל ,במטרה להתמודד עם קושי המתקיים ב"חיים האמיתיים" .זהו תהליך דינמי וגמיש ,המתהווה מתוך התכנים שחברי הקבוצה מעלים במפגש הקבוצתי ,ובמהלכו מתבצע שחזור של תרחיש או של אינטראקציה שקרתה במציאות ,באופן שמאפשר להיחשף לסבל של הזולת. לאחר הסימולציה נעשה עיבוד של ההתרחשות במסגרת הקבוצתית. התהליך כולל קבלת משוב מהאדם ששיחק את בן המשפחה המטופל, הדהוד ודיון קבוצתי בהנחיית המטפל של הקבוצה .בהמשך חוזרים לאותו תרחיש כמה פעמים ,כאשר בכל פעם מושם דגש על חיבור אמפתי ופיתוח חמלה -הן כלפי חוויית המטפל והן כלפי האדם שהוא ולריה גרופמן - MSW ,עו"ס במרכז לבריאות הנפש "לב השרון", מנהלת פרויקטים בעמותת עמדא ,רכזת תכנית Carersבישראל. [email protected] 20 מטפל בו והחוויה שלו .במקביל ,התהליך מאפשר רכישת מיומנויות חדשות ,שמסייעות לאינטראקציה החדשה. לכל אורך הדרך ,המטפל מלווה את התהליך ומוביל אותו ברגישות טיפולית תוך שימוש בכלים של אמפתיה ,הכלה ,שיקוף ,הבהרה והכוונה. השחזור המתבצע בסימולציה ,אשר מלווה מיד לאחר מכן בעיבוד של התכנים באמצעות השיחה בקבוצה ,מאפשר הבנה מעמיקה של הפגיעות שחווה בן המשפחה עם הדמנציה ושל הפגיעות שחווה בן המשפחה המטפל בסיטואציה ששוחזרה .בתהליך העיבוד מתפתחות לא רק אמפתיה לעצמי ואמפתיה לאדם שמנגד ,אלא גם חמלה המאפשרת לפעול ולהתנהג באופן אחר .בשונה מהמציאות ,השחזור נעשה בסביבה בטוחה ,מול שחקן ,והוא מאפשר לחשוף את הפגיעות באופן בטוח ומבוקר ,תוך התייחסות רגישה של המטפל וחברי הקבוצה האחרים. לאחר העיבוד מקיימים סימולציה נוספת ,שבה בן המשפחה מתנסה באותה סיטואציה ,כאשר הפעם הוא יכול לעשות זאת ממקום של אמפתיה וחמלה .זהו תהליך הכולל למידה והתנסות במיומנות חדשה .בן המשפחה מרחיב את המיומנויות שלו בתקשורת ובטיפול בבן משפחתו החולה ,ואלה מאפשרות תחושה של מסוגלות לטפל טוב יותר באדם עם הדמנציה. יש להדגיש כי כל התרחישים נובעים מהקונפליקטים שמעלים בני המשפחה ומצורכי הלימוד הייחודיים שלהם .כך לדוגמה ,הקבוצה תעסוק בקשיים המתעוררים כאשר האדם עם הדמנציה שואל שאלות חוזרות ונשנות או מתקשה לקבל עזרה בהלבשה ,במבוכה המתעוררת בעקבות התנהגויות בלתי הולמות ,ועוד. אפשר לחזור על התרחיש פעמים מספר ,כל עוד יש למשתתפים רצון לעשות זאת. מה מתרחש ,למעשה, בתהליך הסימולציה? הסימולציה מאפשרת לייצר הפרדה בין המחשבות והרגשות של המטפל לבין המחשבות והתחושות של האדם שהוא מטפל בו ולהעלות את הקשיים בסביבה בטוחה .היא חושפת סוגיות וקונפליקטים רגשיים ,כאשר התהליך הקבוצתי מאפשר לעבד את החוויה .לעתים קרובות ,המטפלים העיקריים מופתעים מהחוויה של האדם אשר משחק את בן משפחתם ומהמשוב שהוא נותן .אלה מאפשרים להם להבין את החוויה של בן המשפחה ואת התחושות שלו ולעבור מ"היתקעות" בפרשנות אישית או בחוויה ביקורתית ומאשימה למקום של קבלה ,אנושיות ,חמלה ,חמלה עצמית וקרבה. משתתפת באחת הקבוצות ,אישה המטפלת באמה שלקתה במחלת אלצהיימר ,הופתעה מעצם הפנייה לאישה שייצגה את אמה ,בניסיון לברר כיצד חוותה את המפגש .הפתעתה מעצם הפנייה אפשרה לה לזהות את חוסר הפניות שלה לרגשותיה של אמה .בזכות הכרה זו, התפנה אצלה מקום לקבל את פרספקטיבת המבט של אמה ,שהיא כמובן שונה משלה .עד אותו רגע התכחשה לרגשות האם ,ובמצבים שבהם אמה ניסתה ,למשל ,לבצע פעולה פשוטה כגון הכנת כוס תה וביטאה תסכול על אי הצלחתה ,חשה היא עצמה תסכול וכעס כלפי האם על התעקשותה להמשיך לנסות .המפגש דרך הסימולציה אפשר לה לפתח אמפתיה וחמלה -הן ביחס לחוויה של האם ,לחרדה ולבלבול שהיא חווה ,והן ביחס לעצמה -לתסכול ,לעצב ולאשמה שהתעוררו אצלה .במקום להלקות את עצמה על חוסר הסבלנות שגילתה כלפי האם ,היא הצליחה לפגוש את עצמה ממקום אחר ,של הבנת העומס שהיא חווה ושל חמלה ,ולאמץ גישה מפויסת יותר גם ביחסה לאמה: "התקשורת ביננו השתנתה .אני פחות כועסת ,גם כשאמא שלי ממשיכה לרצות לקבל החלטות עבור עצמה על אף שאיננה יכולה. אני מצליחה לקחת נשימה עמוקה ולפנות יותר מקום בפנים כדי להכיל גם אותה וגם את עצמי .אני מכירה בקושי שלי ובכאב שלי מול ההידרדרות במצבה ,ובמקום לכעוס עליה ,אני כועסת על המחלה; אני מרגישה שהיום אני עומדת יותר לצדה ונלחמת במחלה ולא בה". סיטואציה זו ממחישה את שלושת מרכיבי החמלה :המרכיב הרגשי, של שותפות לחוויית התסכול והכאב על אובדן היכולת של האם לבצע משימות שונות והזדהות עם הצורך הרגשי שלה להיות עצמאית; המרכיב הקוגניטיבי ,של הבנת החוויה לאחר שנעשה העיבוד -הבנה של מה מניע את אמה בהתעקשותה לבצע משימות שונות וכיצד הדמנציה משפיעה על התפקוד שלה; והביטוי ההתנהגותי -ניסיון לסייע ממקום מאפשר ולא ממקום שמבטל את עצמאותה של אמה. לסיכום ,הסימולציה מאפשרת לבן המשפחה להבין את התגובה הרגשית שלו ולחוש חמלה עצמית ביחס לחוויה שהוא חווה ,ללא תחושות אשמה ,וכן לפתח חיבור רגשי והבנה קוגניטיבית לחוויה של האדם שהוא מטפל בו וללמוד להקשיב ולהגיב ממקום אחר באינטראקציה עמו. צוותים פסיכוגריאטריים משלושה מרכזים רפואיים בארץ עברו הכשרה בתכנית בסוף חודש מרס ,2015ובעתיד הקרוב היא תופעל במסגרת מרפאות פסיכוגריאטריות. חשוב להדגיש כי בדברים שהובאו כאן תואר רק מרכיב אחד של התכנית -הסימולציה. רשימת מקורות 1. Chiu, M., Pauley, T., Wesson, V., Pushpakumar, D., & Sadavoy, J. (2015). Evaluation of a problem-solving (PS) techniques-based intervention for informal carers of patients with dementia receiving in-home care. International Psychogeriatrics, 27(06), pp 937-948. doi:10.1017/S1041610214002798 קריירה מבטיחה עם שירות לקהילה לימודי תעודה במדעי הזקנה וניהול מוסדות לגיל השלישי בתכנית הלימודים ארבעה תחומים עיקריים: גרונטולוגיה רווחה שירותים לקשישים בקהילה ניהול תכנית הלימודים של היחידה ללימודי חוץ באוניברסיטת אריאל ,בשיתוף מרכז שיקומי רפואי 'רעות' ,מוכרת ומאושרת ע"י משרד הרווחה לניהול בתי אבות. לימודי ערב בתל אביב מרכז רפואי שיקומי 'רעות' פרטים בטלפון 03-7407216 או בדוא"ל [email protected] אוניברסיטת אריאל בשומרון. רוח חדשה באקדמיה 2. Chiu, M., Wesson, V., & Sadavoy, J. (2013). Improving caregiving competence, stress coping, and mental well-being in family carers of individuals with dementia: piloting the reitman centre carers program. World Journal of Psychiatry, 3, 65–75. 3. Sadavoy, J., Wesson, V., & Nelles, L. J. (2012). The Reitman Centre CARERS Program: A Training Manual for Health Professionals. Toronto, Ontario: Mount Sinai Hospital. 21
© Copyright 2024