‫ולריה גרופמן‬ ‫סימולציות ככלי לפיתוח חמלה‬ ‫עם בני משפחה של חולי דמנציה‬ ‫האם אפשר להיכנס לנעליו של אדם עם דמנציה? כיצד נוכל להבין‬ ‫את נקודת מבטו?‪ ‬כיצד נוכל לסייע לבני משפחה להתייצב לצדו‪ ,‬לחוש‬ ‫כלפיו אמפתיה ולפעול ביחד למענו ולמען החיים? כיצד נוכל לסייע‬ ‫להם לאזן בין הדאגה לבן המשפחה לבין הדאגה לעצמם?‪ ‬כיצד נוכל‬ ‫לעזור להם לפתור בעיות שוטפות במציאות המשתנה ולהתמודד עם‬ ‫המצבים המורכבים שהמציאות היום־יומית מזמנת בפניהם?‬ ‫עם השאלות הללו מתמודדת תכנית "רייטמן" (‪The Reitman Center‬‬ ‫‪ )CARERS Program‬לעבודה עם בני משפחה של חולי דמנציה‪ .‬התכנית‬ ‫עושה שימוש בסימולציות ככלי ליצירת אמפתיה ולפיתוח חמלה כלפי‬ ‫האדם עם דמנציה וחמלה עצמית של המטפל כלפי החוויה שלו‪ .‬זוהי‬ ‫תכנית התערבות קצרת מועד‪ ,‬שפותחה בבית החולים ‪Mount Sinai‬‬ ‫בטורונטו‪ ,‬קנדה‪ ,‬וכוללת עשרה מפגשים עם בני משפחה של חולי‬ ‫דמנציה‪ .‬התכנית שמה דגש על פיתוח מיומנויות בטיפול באנשים‬ ‫עם דמנציה‪ .‬ההתערבות בעלת אוריינטציה קוגניטיבית־התנהגותית‪,‬‬ ‫והיא מאפשרת רכישה של מיומנויות התמודדות בקרב בני המשפחה‬ ‫המטפלים תוך כדי תהליך רפלקטיבי‪ ,‬במטרה להפחית מעומס הטיפול‪.‬‬ ‫בני משפחה של חולי דמנציה מדברים לעתים קרובות על שחיקה ועל‬ ‫הצפה רגשית הנובעות מתהליך ממושך ומזדחל של כניסתם לתפקיד‬ ‫המטפל‪ ,‬כניסה שלעתים נעשית באופן שהוא לא לחלוטין מודע ורצוי‪.‬‬ ‫אחת המטופלות הגדירה זאת כ"צפרדע שיושבת במים פושרים‪ ,‬אשר‬ ‫מגיעים לאט ובהדרגה למצב רתיחה מבלי שהצפרדע תחוש בשינויי‬ ‫הטמפרטורה‪ .‬זה מתרחש מכיוון שהיא מתאימה את טמפרטורת גופה‬ ‫למים בהדרגתיות רבה‪ ,‬עד לאותו רגע שכבר לא תוכל לצאת מהם"‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬תהליך הכניסה לטיפול באדם עם דמנציה מתרחש לעתים לאורך‬ ‫שנים‪ ,‬צעד אחר צעד‪ ,‬ותחומי האחריות הולכים ומתרחבים בהדרגה‪,‬‬ ‫עד שבן המשפחה המטפל מגיע למצב של "רתיחה"‪.‬‬ ‫שיטת הטיפול המוצעת בהתערבות זו מתבססת על שתי מתודות‬ ‫עיקריות‪ :‬גישה טיפולית לפתרון בעיות ושימוש בסימולציות לצורך‬ ‫עיבוד רגשי ורכישת מיומנויות מתוך התנסות‪ .‬במאמר מתומצת זה‬ ‫אתמקד בשימוש בסימולציה במסגרת ההתערבות הקבוצתית‪.‬‬ ‫מהי טכניקת הסימולציה‬ ‫שבה משתמשים?‬ ‫בסימולציה נוצר מפגש בין בן משפחה מטפל לאדם המשמש בתפקיד‬ ‫בן המשפחה המטופל‪ ,‬במטרה להתמודד עם קושי המתקיים ב"חיים‬ ‫האמיתיים"‪ .‬זהו תהליך דינמי וגמיש‪ ,‬המתהווה מתוך התכנים שחברי‬ ‫הקבוצה מעלים במפגש הקבוצתי‪ ,‬ובמהלכו מתבצע שחזור של תרחיש‬ ‫או של אינטראקציה שקרתה במציאות‪ ,‬באופן שמאפשר להיחשף‬ ‫לסבל של הזולת‪.‬‬ ‫לאחר הסימולציה נעשה עיבוד של ההתרחשות במסגרת הקבוצתית‪.‬‬ ‫התהליך כולל קבלת משוב מהאדם ששיחק את בן המשפחה המטופל‪,‬‬ ‫הדהוד ודיון קבוצתי בהנחיית המטפל של הקבוצה‪ .‬בהמשך חוזרים‬ ‫לאותו תרחיש כמה פעמים‪ ,‬כאשר בכל פעם מושם דגש על חיבור‬ ‫אמפתי ופיתוח חמלה ‪ -‬הן כלפי חוויית המטפל והן כלפי האדם שהוא‬ ‫ולריה גרופמן‪ - MSW ,‬עו"ס במרכז לבריאות הנפש "לב השרון"‪,‬‬ ‫מנהלת פרויקטים בעמותת עמדא‪ ,‬רכזת תכנית ‪ Carers‬בישראל‪.‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪20‬‬ ‫מטפל בו והחוויה שלו‪ .‬במקביל‪ ,‬התהליך מאפשר רכישת מיומנויות‬ ‫חדשות‪ ,‬שמסייעות לאינטראקציה החדשה‪.‬‬ ‫לכל אורך הדרך‪ ,‬המטפל מלווה את התהליך ומוביל אותו ברגישות‬ ‫טיפולית תוך שימוש בכלים של אמפתיה‪ ,‬הכלה‪ ,‬שיקוף‪ ,‬הבהרה והכוונה‪.‬‬ ‫השחזור המתבצע בסימולציה‪ ,‬אשר מלווה מיד לאחר מכן בעיבוד של‬ ‫התכנים באמצעות השיחה בקבוצה‪ ,‬מאפשר הבנה מעמיקה של הפגיעות‬ ‫שחווה בן המשפחה עם הדמנציה ושל הפגיעות שחווה בן המשפחה‬ ‫המטפל בסיטואציה ששוחזרה‪ .‬בתהליך העיבוד מתפתחות לא רק‬ ‫אמפתיה לעצמי ואמפתיה לאדם שמנגד‪ ,‬אלא גם חמלה המאפשרת‬ ‫לפעול ולהתנהג באופן אחר‪ .‬בשונה מהמציאות‪ ,‬השחזור נעשה בסביבה‬ ‫בטוחה‪ ,‬מול שחקן‪ ,‬והוא מאפשר לחשוף את הפגיעות באופן בטוח‬ ‫ומבוקר‪ ,‬תוך התייחסות רגישה של המטפל וחברי הקבוצה האחרים‪.‬‬ ‫לאחר העיבוד מקיימים סימולציה נוספת‪ ,‬שבה בן המשפחה מתנסה‬ ‫באותה סיטואציה‪ ,‬כאשר הפעם הוא יכול לעשות זאת ממקום של אמפתיה‬ ‫וחמלה‪ .‬זהו תהליך הכולל למידה והתנסות במיומנות חדשה‪ .‬בן המשפחה‬ ‫מרחיב את המיומנויות שלו בתקשורת ובטיפול בבן משפחתו החולה‪ ,‬ואלה‬ ‫מאפשרות תחושה של מסוגלות לטפל טוב יותר באדם עם הדמנציה‪.‬‬ ‫יש להדגיש כי כל התרחישים נובעים מהקונפליקטים שמעלים בני‬ ‫המשפחה ומצורכי הלימוד הייחודיים שלהם‪ .‬כך לדוגמה‪ ,‬הקבוצה‬ ‫תעסוק בקשיים המתעוררים כאשר האדם עם הדמנציה שואל שאלות‬ ‫חוזרות ונשנות או מתקשה לקבל עזרה בהלבשה‪ ,‬במבוכה המתעוררת‬ ‫בעקבות התנהגויות בלתי הולמות‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫אפשר לחזור על התרחיש פעמים מספר‪ ,‬כל עוד יש למשתתפים‬ ‫רצון לעשות זאת‪.‬‬ ‫מה מתרחש‪ ,‬למעשה‪,‬‬ ‫בתהליך הסימולציה?‬ ‫הסימולציה מאפשרת לייצר הפרדה בין המחשבות והרגשות של המטפל‬ ‫לבין המחשבות והתחושות של האדם שהוא מטפל בו ולהעלות את הקשיים‬ ‫בסביבה בטוחה‪ .‬היא חושפת סוגיות וקונפליקטים רגשיים‪ ,‬כאשר התהליך‬ ‫הקבוצתי מאפשר לעבד את החוויה‪ .‬לעתים קרובות‪ ,‬המטפלים העיקריים‬ ‫מופתעים מהחוויה של האדם אשר משחק את בן משפחתם ומהמשוב‬ ‫שהוא נותן‪ .‬אלה מאפשרים להם להבין את החוויה של בן המשפחה ואת‬ ‫התחושות שלו ולעבור מ"היתקעות" בפרשנות אישית או בחוויה ביקורתית‬ ‫ומאשימה למקום של קבלה‪ ,‬אנושיות‪ ,‬חמלה‪ ,‬חמלה עצמית וקרבה‪.‬‬ ‫משתתפת באחת הקבוצות‪ ,‬אישה המטפלת באמה שלקתה במחלת‬ ‫אלצהיימר‪ ,‬הופתעה מעצם הפנייה לאישה שייצגה את אמה‪ ,‬בניסיון‬ ‫לברר כיצד חוותה את המפגש‪ .‬הפתעתה מעצם הפנייה אפשרה לה‬ ‫לזהות את חוסר הפניות שלה לרגשותיה של אמה‪ .‬בזכות הכרה זו‪,‬‬ ‫התפנה אצלה מקום לקבל את פרספקטיבת המבט של אמה‪ ,‬שהיא‬ ‫כמובן שונה משלה‪ .‬עד אותו רגע התכחשה לרגשות האם‪ ,‬ובמצבים‬ ‫שבהם אמה ניסתה‪ ,‬למשל‪ ,‬לבצע פעולה פשוטה כגון הכנת כוס תה‬ ‫וביטאה תסכול על אי הצלחתה‪ ,‬חשה היא עצמה תסכול וכעס כלפי‬ ‫האם על התעקשותה להמשיך לנסות‪ .‬המפגש דרך הסימולציה אפשר‬ ‫לה לפתח אמפתיה וחמלה ‪ -‬הן ביחס לחוויה של האם‪ ,‬לחרדה ולבלבול‬ ‫שהיא חווה‪ ,‬והן ביחס לעצמה ‪ -‬לתסכול‪ ,‬לעצב ולאשמה שהתעוררו‬ ‫אצלה‪ .‬במקום להלקות את עצמה על חוסר הסבלנות שגילתה כלפי‬ ‫האם‪ ,‬היא הצליחה לפגוש את עצמה ממקום אחר‪ ,‬של הבנת העומס‬ ‫שהיא חווה ושל חמלה‪ ,‬ולאמץ גישה מפויסת יותר גם ביחסה לאמה‪:‬‬ ‫"התקשורת ביננו השתנתה‪ .‬אני פחות כועסת‪ ,‬גם כשאמא שלי‬ ‫ממשיכה לרצות לקבל החלטות עבור עצמה על אף שאיננה יכולה‪.‬‬ ‫אני מצליחה לקחת נשימה עמוקה ולפנות יותר מקום בפנים כדי‬ ‫להכיל גם אותה וגם את עצמי‪ .‬אני מכירה בקושי שלי ובכאב שלי‬ ‫מול ההידרדרות במצבה‪ ,‬ובמקום לכעוס עליה‪ ,‬אני כועסת על המחלה;‬ ‫אני מרגישה שהיום אני עומדת יותר לצדה ונלחמת במחלה ולא בה‪".‬‬ ‫סיטואציה זו ממחישה את שלושת מרכיבי החמלה‪ :‬המרכיב הרגשי‪,‬‬ ‫של שותפות לחוויית התסכול והכאב על אובדן היכולת של האם לבצע‬ ‫משימות שונות והזדהות עם הצורך הרגשי שלה להיות עצמאית; המרכיב‬ ‫הקוגניטיבי‪ ,‬של הבנת החוויה לאחר שנעשה העיבוד ‪ -‬הבנה של מה‬ ‫מניע את אמה בהתעקשותה לבצע משימות שונות וכיצד הדמנציה‬ ‫משפיעה על התפקוד שלה; והביטוי ההתנהגותי ‪ -‬ניסיון לסייע ממקום‬ ‫מאפשר ולא ממקום שמבטל את עצמאותה של אמה‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬הסימולציה מאפשרת לבן המשפחה להבין את התגובה‬ ‫הרגשית שלו ולחוש חמלה עצמית ביחס לחוויה שהוא חווה‪ ,‬ללא‬ ‫תחושות אשמה‪ ,‬וכן לפתח חיבור רגשי והבנה קוגניטיבית לחוויה‬ ‫של האדם שהוא מטפל בו וללמוד להקשיב ולהגיב ממקום אחר‬ ‫באינטראקציה עמו‪.‬‬ ‫צוותים פסיכוגריאטריים משלושה מרכזים רפואיים בארץ עברו‬ ‫הכשרה בתכנית בסוף חודש מרס ‪ ,2015‬ובעתיד הקרוב היא תופעל‬ ‫במסגרת מרפאות פסיכוגריאטריות‪.‬‬ ‫חשוב להדגיש כי בדברים שהובאו כאן תואר רק מרכיב אחד של‬ ‫התכנית ‪ -‬הסימולציה‪.‬‬ ‫רשימת מקורות‬ ‫‪1. Chiu, M., Pauley, T., Wesson, V., Pushpakumar, D., & Sadavoy, J.‬‬ ‫‪(2015). Evaluation of a problem-solving (PS) techniques-based‬‬ ‫‪intervention for informal carers of patients with dementia receiving‬‬ ‫‪in-home care. International Psychogeriatrics, 27(06), pp 937-948.‬‬ ‫‪doi:10.1017/S1041610214002798‬‬ ‫קריירה‬ ‫מבטיחה‬ ‫עם שירות‬ ‫לקהילה‬ ‫לימודי תעודה במדעי הזקנה‬ ‫וניהול מוסדות לגיל השלישי‬ ‫בתכנית הלימודים ארבעה תחומים עיקריים‪:‬‬ ‫גרונטולוגיה‬ ‫רווחה‬ ‫שירותים לקשישים בקהילה‬ ‫ניהול‬ ‫תכנית הלימודים של היחידה ללימודי חוץ באוניברסיטת‬ ‫אריאל‪ ,‬בשיתוף מרכז שיקומי רפואי 'רעות'‪ ,‬מוכרת‬ ‫ומאושרת ע"י משרד הרווחה לניהול בתי אבות‪.‬‬ ‫לימודי ערב בתל אביב‬ ‫מרכז רפואי שיקומי 'רעות'‬ ‫פרטים בטלפון ‪03-7407216‬‬ ‫או בדוא"ל ‪[email protected]‬‬ ‫אוניברסיטת אריאל בשומרון‪.‬‬ ‫רוח חדשה באקדמיה‬ ‫‪2. Chiu, M., Wesson, V., & Sadavoy, J. (2013). Improving caregiving‬‬ ‫‪competence, stress coping, and mental well-being in family carers‬‬ ‫‪of individuals with dementia: piloting the reitman centre carers‬‬ ‫‪program. World Journal of Psychiatry, 3, 65–75.‬‬ ‫‪3. Sadavoy, J., Wesson, V., & Nelles, L. J. (2012). The Reitman Centre‬‬ ‫‪CARERS Program: A Training Manual for Health Professionals.‬‬ ‫‪Toronto, Ontario: Mount Sinai Hospital.‬‬ ‫‪21‬‬