שמעון אור | ניר אורבך | אורי אורבך | אברהם אזולאי | שרה אליאש | יאיר אנסבכ

‫וארון | אלי בן‪-‬דהן | עמרם בן‪-‬דוד | נפתלי בנט | אורי בנק | חגית גיבור דני דיין | יגאל‬
‫י"ב טבת‬
‫הדסתשע"ה > גליון‬
‫הכהן‪ |31‬אבי וורצמן | אנט חאסכייה | עמיעד טאוב | מוטי יוגב‬
‫למוני | דורון דנינו |‬
‫ר כהן | בתיה כהנא‪-‬דרור | חני לוז | ינון מגל | שולי מועלם | ברוך מיכאלי | חיים מיכאל‬
‫גית משה | משה סולומון | ניסן סלומיאנסקי | יוסי פוקס | רז קיל | ענת רוט | סופיה רון‬
‫אריאל‬
‫דו שבועון דיגיטלי לנוער‬
‫תו‬
‫ר‬
‫ת‬
‫ח‬
‫יהודיתז!שיל‬
‫יה | אביחי רונצקי | שמעון ריקלין | נחמיה רפל | רונן שובל | זאב שוורץ |‬
‫יים בע‬
‫קיבא שמואלי | איילת שקד | שמעון אור | ניר אורבך | אורי אורבך | אברהם אזולאי | שר‬
‫יאש | יאיר אנסבכר | אביחי בוארון | אלי בן‪-‬דהן | עמרם בן‪-‬דוד | נפתלי בנט | אורי בנ‬
‫גית גיבור דני דיין | יגאל דילמוני | דורון דנינו | הדס הכהן | אבי וורצמן | אנט חאסכייה‬
‫מיעד טאוב | מוטי יוגב | אשר כהן | בתיה כהנא‪-‬דרור | חני לוז | ינון מגל | שולי מועלם‬
‫ך מיכאלי | חיים מיכאליס | חגית משה | משה סולומון | ניסן סלומיאנסקי | יוסי פוקס |‬
‫ל | ענת רוט | סופיה רון‪-‬מוריה | אביחי רונצקי | שמעון ריקלין | נחמיה רפל | רונן שוב‬
‫אב שוורץ | יהודית שילת | עקיבא שמואלי | איילת שקד | שמעון אור | ניר אורבך | אור‬
‫רבך | אברהם אזולאי | שרה אליאש | יאיר אנסבכר | אביחי בוארון | אלי בן‪-‬דהן | עמרם‬
‫דוד | נפתלי בנט | אורי בנק | חגית גיבור דני דיין | יגאל דילמוני | דורון דנינו | הדס הכ‬
‫בי וורצמן | אנט חאסכייה | עמיעד טאוב | מוטי יוגב | אשר כהן | בתיה כהנא‪-‬דרור | חנ‬
‫וז | ינון מגל | שולי מועלם | ברוך מיכאלי | חיים מיכאליס | חגית משה | משה סולומון |‬
‫ן סלומיאנסקי | יוסי פוקס | רז קיל | ענת רוט | סופיה רון‪-‬מוריה | אביחי רונצקי | שמע‬
‫לין | נחמיה רפל | רונן שובל | זאב שוורץ | יהודית שילת | עקיבא שמואלי | איילת שק‬
‫העניינים| >אבי‬
‫לתוכןאנסבכר‬
‫מעון אור | ניר אורבך | אורי אורבך | אברהם אזולאי | שרה אליאש | יאיר‬
‫וארון | אלי בן‪-‬דהן | עמרם בן‪-‬דוד | נפתלי בנט | אורי בנק | חגית גיבור דני דיין | יגאל‬
‫למוני | דורון דנינו | הדס הכהן | אבי וורצמן | אנט חאסכייה | עמיעד טאוב | מוטי יוגב‬
‫יום‬
‫הבוחר‬
‫בבית היהודי‬
‫וארון | אלי בן‪-‬דהן | עמרם בן‪-‬דוד | נפתלי בנט | אורי בנק | חגית גיבור דני דיין | יגאל‬
‫י"ט טבת‬
‫‪> 31‬‬
‫אבי > שמים‬
‫עניינים‬
‫למוני | דורון דנינו | הדסתוכן‬
‫תשע"העמיעד טאוב | מוטי יוגב‬
‫חאסכייה |‬
‫אנט‬
‫וורצמן |‬
‫הכהן |‬
‫חיים מיכאל‬
‫ר כהן | בתיה כהנא‪-‬דרור | חני לוז | ינון מגל | שולי מועלם |‬
‫העסקת‬
‫ברוך מיכאלי | איך‬
‫אם השמאל ואימינה‬
‫ערבים‬
‫סופיה רון‬
‫|‬
‫רוט‬
‫ענת‬
‫|‬
‫קיל‬
‫רז‬
‫|‬
‫פוקס‬
‫סולומון | ניסן סלומיאנסקי‬
‫משה | משה‬
‫גית‬
‫יכולים‬
‫לא‬
‫סניף נולד?‬
‫נתנאל |גבאייוסי זול או‬
‫ללכת בשקט ברחוב‬
‫מסוכן?‬
‫יהודית שיל‬
‫זאב שוורץ |‬
‫צעירים | נחמיה רפל | רונן שובל |‬
‫ריקלין‬
‫שמעוןאוחיון כתבים‬
‫יה | אביחי רונצקי | משה קטן ויאיר‬
‫רחלי קארו‪ ,‬כתבת צעירה‬
‫אסתר בצלאל‪ ,‬כתבת צעירה‬
‫קיבא שמואלי | איילת שקד | שמעון אור | ניר אורבך | אורי אורבך | אברהם אזולאי | שר‬
‫בית דין‬
‫סניף‬
‫הפוךנפתלי בנט | אורי בנ‬
‫נסבן‪-‬דוד |‬
‫בן‪-‬דהן | עמרם‬
‫בוארון |ידאלי‬
‫אנסבכר | אביחי‬
‫יאש | יאיר‬
‫שניה‪,‬‬
‫גבוה‬
‫הדסה‬
‫אומר|לך?‬
‫דילמוני | מה‬
‫אבי ברנסון‬
‫חיים‬
‫דני דיין | יגאללצדק‬
‫וורצמן | אנט חאסכייה‬
‫הדס הכהן |‬
‫דורוןזהדנינו‬
‫גית גיבורפיצוץ!‬
‫מעין ויסברג‪ ,‬כתבת צעירה‬
‫שירה הרטמן‪ ,‬כתבת צעירה‬
‫מרדכי יורבצקי ‪ //‬עורך‬
‫מיעד טאוב | מוטי יוגב | אשר כהן | בתיה כהנא‪-‬דרור | חני לוז | ינון מגל | שולי מועלם‬
‫האם גם‬
‫משה סולומון | ניסן סלומיאנסקי | יוסי פוקס |‬
‫מיכאלי | חיים‬
‫ך‬
‫מולדמיכאליס | חגית משה |אני יכול‬
‫חג‬
‫שותקת‬
‫להיות נהג‬
‫עבודה‬
‫רונן שוב‬
‫שירה |‬
‫נחמיה רפל‬
‫|‬
‫ריקלין‬
‫שמעון‬
‫|‬
‫רונצקי‬
‫סופיה רון‪-‬מוריה | אביחי‬
‫ל | ענת רוט |‬
‫רחמים‬
‫בישראל?‬
‫וגמילות חסדים‬
‫אמבולנס?‬
‫שירה הרטמן‪ ,‬כתבת‬
‫ראשית שילת‪ ,‬כתבת צעירה‬
‫צעירה‬
‫שמעון אור | ניר אורבך | אור‬
‫יהודית שילת | עקיבא שמואלי | איילת שקד |‬
‫אב שוורץ |‬
‫שבט‬
‫טבת‬
‫אדר‬
‫אלי בן‪-‬דהן | ניסןעמרם‬
‫רבך | אברהם אזולאי | שרה אליאש | יאיר אנסבכר | אביחי בוארון |‬
‫סלו‬
‫כ‬
‫חיוך‬
‫חלף‪,‬הדס הכ‬
‫דנינו |‬
‫דורון‬
‫|‬
‫דילמוני‬
‫יגאל‬
‫|‬
‫דיין‬
‫דני‬
‫גיבור‬
‫חגית‬
‫|‬
‫בנק‬
‫אורי‬
‫|‬
‫בנט‬
‫מלחמה‬
‫החג‬
‫נפתלירחמים‬
‫דוד | שירה‬
‫פסיה ברכה מילר‬
‫איתנו?‬
‫ומה‬
‫אשרה’כהן | בתיה כהנא‪-‬דרור | חנ‬
‫מוטי‬
‫בי וורצמן | אנט חאסכייה | עמיעד טאוב |‬
‫כתבת צעירה‬
‫שירה הרטמן‪,‬‬
‫יוגב |פרק‬
‫וז | ינון מגל | שולי מועלם | ברוך מיכאלי | חיים מיכאליס | חגית משה | משה סולומון |‬
‫להניף את‬
‫רון‪-‬מוריה | אביחי רונצקי | שמע‬
‫פוקס |‬
‫רז קיל | ענת רוט | סופיהמוכרחים‬
‫ישראל‬
‫ן סלומיאנסקי | יוסידגל‬
‫נגה בצלאל‪ ,‬כתבת צעירה‬
‫הבית‬
‫בהר‬
‫להגמל‬
‫צעירהשמואלי | איילת שק‬
‫עקיבא‬
‫|‬
‫שילת‬
‫יהודית‬
‫|‬
‫שוורץ‬
‫זאב‬
‫|‬
‫שובל‬
‫רונן‬
‫|‬
‫רפל‬
‫לין | נחמיה‬
‫אמונה דבורה מאיר‪ ,‬כתבת‬
‫יאיר צפדיה ויאיר אוחיון‬
‫מעין ויסברג‪ ,‬כתבת צעירה‬
‫מעון אור | ניר אורבך | אורי אורבך | אברהם אזולאי | שרה אליאש | יאיר אנסבכר | אבי‬
‫שמים ‪ -‬דו שבועון דיגיטלי לנוער‬
‫‪ 9387441‬דיין | יגאל‬
‫מיקוד דני‬
‫גיבור‬
‫חגית‬
‫|‬
‫בנק‬
‫אורי‬
‫בנט‬
‫נפתלי‬
‫בן‪-‬דוד‬
‫בן‪-‬דהן | עמרם‬
‫וארון | אלי‬
‫אריאל רח' הקבלן ‪ ,41/1‬הר נוף ירושלים‬
‫תנועת |הנוער‬
‫הארצית‬
‫לאור|ע"י ההנהלה‬
‫‪ | [email protected]‬יוצא‬
‫דוא"ל ‪:‬‬
‫עורכים‪ :‬מרדכי יורבצקי‪ ,‬רעות אסתר פינקוס עורכת אחראית‪ :‬מורי'ה כהן | עיצוב גרפי‪ :‬יצחק למפרט ‪[email protected] 054-8046613‬‬
‫למוני | דורון דנינו | הדס הכהן | אבי וורצמן | אנט חאסכייה | עמיעד טאוב | מוטי יוגב‬
‫מעין ויסברג‪ ,‬כתבת צעירה‬
‫"חג"‬
‫של גויים‬
‫ראשית שילת‪ ,‬כתבת צעירה‬
‫תורה‪,‬‬
‫לכנסת‪.‬‬
‫רוני אביגיל ויקסלבאום >> כתבת צעירה‬
‫הדר אלאלוף‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ייר‬
‫א‬
‫‪‬‬
‫תשרי‬
‫‪‬‬
‫תנו לי‬
‫לחלום‬
‫סיוון‬
‫שירה הרטמן‪ ,‬כתבת צעירה‬
‫אילה זומר כתבת צעירה‬
‫‪‬‬
‫אוספים‬
‫יעל‬
‫האית‬
‫ן‪ ,‬כת‬
‫בת צ‬
‫עירה‬
‫א‬
‫לול‬
‫‪i‬פון?!‬
‫‪‬‬
‫חש‬
‫וון‬
‫בהווה‬
‫‪‬‬
‫יכולים‬
‫לא‬
‫ללכת בשקט ברחוב‬
‫מעין ויסברג‪ ,‬כתבת צעירה‬
‫תדמיינו לכם אתם נוסעים בשקט ובשלווה‬
‫לבית‪ ,‬ופתאום בום טראח מה קרה? לא‪ ,‬לא‬
‫נשברה הקערה‪ ,‬נזרק אליכם בקבוק תבערה‪,‬‬
‫זה ממש לא בדיחה‪ ,‬המכונית שבה היתה כל‬
‫המשפחה‪ ,‬עולה בלהבה אחת גדולה‪ ,‬הערבים‬
‫עדיין לא הפנימו שנגמר חנוכה‪ ,‬כל המשפחה‬
‫מצליחה בניסי ניסים לצאת‪ ,‬ורק את ואביך‪,‬‬
‫נשארו תקועים בפנים‪ .‬את מנסה לחלץ את‬
‫עצמך‪ ,‬העשן חונק אותך‪ ,‬את מאבדת את‬
‫התחושות ורגע לפני שנדמה לך שאת מתעלפת‪,‬‬
‫את שומעת רעש סירנות מתקרבות אבל הכל‬
‫נשמע במעורפל‪ ,‬את מאבדת לגמרי את חוט‬
‫המחשבות והתחושות‪ ,‬ושאת פותחת את העינים‬
‫את מוצאת את עצמך בחדר לבן נקי ומצוחצח‪,‬‬
‫עם הר של מתנות ובלונים את מחייכת לרגע‪ ,‬ואז‬
‫את שמה לב למה את מחוברת‪ ...‬והריח נורא!‬
‫טוב זה ריח‪ ,‬בטח כבר נחשתם של בית חולים‪.‬‬
‫בעקבות האירוע אמר אבי נעים‪ ,‬יו״ר ועדת‬
‫הביטחון במרכז השלטון המקומי וראש מועצת‬
‫בית אריה‪“ :‬התגובה להשלכת בקבוק תבערה‬
‫צריכה להיות ירי על מנת להרוג‪ .‬ילדה בת ‪11‬‬
‫בדרכה לביתה עם אביה נפגעה קשה על ידי‬
‫מחבלים שפלים‪ .‬הדרך הביתה לאלפי ילדים‬
‫והוריהם הפכה להיות רולטה‪ ,‬כוחות הביטחון‬
‫צריכים לנקוט ביד קשה ובלתי מתפשרת‪ ,‬נגד כל‬
‫מעשה של אלימות של אותם פורעים שפלים”‪.‬‬
‫למה במדינת ישראל‪ ,‬מדינת היהודים אני‬
‫לא יכולה ללכת בבטיחות ברחוב‪ ,‬לנסע ברכבת‬
‫או עם החברות והמשפחה לאן שאני רוצה‪ ,‬זה‬
‫הרי הארץ שלי‪ ,‬לא של אף אחד אחר‪ .‬למה אני‬
‫צריכה פעמיים בחודש לפספס שיעור‪( ,‬לא שאני‬
‫מתנגדת) בשביל להתאמן ריצה למקלט‪ ,‬ושאחד‬
‫מהשיקולים הרציניים לבנית בית‪,‬זה איפה יהיה‬
‫הממ”ד‪ ,‬לא כדאי לעקור את הבעיה מהשורש?‬
‫בתגובה אמר שר הבינוי אורי אריאל ‪“ :‬דין‬
‫בקבוק תבערה בשומרון כדין קאסם בדרום‪.‬‬
‫בקבוק תבערה מטרתו אחת – להרוג יהודים‪.‬‬
‫ההקפאה השקטה של החודשים האחרונים היא‬
‫עידוד לטרור וזה חייב להיפסק מיידית‪ .‬אני קורא‬
‫לראש הממשלה להגיב תגובה ציונית הולמת‪,‬‬
‫מיד ומכוחות הביטחון אני מצפה להגיב בחומרה‬
‫ובתקיפות”‪.‬‬
‫ביום חמישי בערב בדיוק איך שתארתי‬
‫למעלה‪ ,‬ילדה בת ‪ 11‬ומשפחתה נסעו בכבישי‬
‫תוכן עניינים‬
‫השומרון חזרה לביתם‪ ,‬בדרך‪ ,‬נזרק לעברם‬
‫בקבוק תבערה‪ ,‬כולם הצליחו להימלט מהאוטו‬
‫חוץ מהילדה‪ ,‬היא נפגעה קשה ואביה נפצע‬
‫באורח קל‪ ,‬האמבולנסים ומכבי האש התחילו‬
‫לנהור למקום‪ ,‬כיבו את האש‪ ,‬והיא ואביה קבלו‬
‫טיפול מצוותי מגן דוד אדום‪ ,‬לאחר מכן הסיעו‬
‫אותם לבית החולים “שיבא” שבתל השומר‪.‬‬
‫ומה דעתכם?‬
‫חידון עולמי לאומי‬
‫א‬
‫ני ויאיר אוחיון צועדים אל עבר‬
‫בנייני האומה‪ ,‬אך כנראה שאנו‬
‫לא יחידים‪ .‬מאות אנשים עשו‬
‫את אותה הדרך‪ .‬עוברים את‬
‫השומר הראשון‪ ,‬שומר שני ושלישי‪ ,‬כמה‬
‫מסוקים חגים מעלינו‪ ,‬אבטחה כבדה‪,‬‬
‫שומר רביעי ואנחנו בפנים‪ .‬מתיישבים‬
‫ליד צלמי ערוץ ‪ ,1‬שדאגו לייצב שבע (!!)‬
‫מצלמות ברחבי האולם‪ .‬האירוע שודר‬
‫בשידור חי‪ ,‬ע”י‪ ,‬הטלוויזיה החינוכית‪,‬‬
‫ערוץ ‪ ,1‬וערוץ ‪ .23‬עוד מעט יכנס ראש‬
‫הממשלה בנימין נתניהו‪ ,‬וסגן שר החינוך‬
‫אבי וורצמן‪ .‬המנחה‪ ,‬אבשלום קור כבר‬
‫על הבמה‪ ,‬סדרנים מסתובבים כל‬
‫הזמן‪ .‬המתמודדים כבר במקומותיהם‪.‬‬
‫השופטים כבר ישובים בנוחות‪ ,‬והקהל‬
‫מתמקם‪ .‬איפה אנחנו? חידון התנ”ך‬
‫העולמי למבוגרים‪ .‬האולם מלא‪ ,‬ואז‬
‫בשעה ‪ 18:02‬זה מתחיל‪ .‬ד”ר אבשלום‬
‫קור‪ ,‬מתקדם במתינות אל עבר הבמה‬
‫ומזמין בברכה את ראש הממשלה לשאת‬
‫דברים‪ .‬ראש הממשלה כמובן נאם על‬
‫הלאומיות שלנו‪ ,‬על כך שכשהחמאס‬
‫שמח הוא מצחצח חרבות‪ ,‬ולעומתם אנו‬
‫חוגגים במסורת ובערכים‪ .‬לאחר מכן בירך‬
‫גם סגן השר וורצמן‪ ,‬והם הדליקו יחדיו‬
‫את נרות החנוכה‪ ,‬נר שמיני של חנוכה‪.‬‬
‫כמה מרגש האירוע הערב‪ .‬אירוע היסטורי‬
‫המתקיים מדי שנה מחדש‪ ,‬רק שבשנים‬
‫משה קטן ויאיר אוחיון‪ ,‬כתבים צעירים‬
‫האחרונות מחידון ארצי למבוגרים בלבד‪,‬‬
‫זה הפך לחידון בינלאומי‪ ,‬לכל יהודי‬
‫התפוצות‪ .‬ויש גם כמה דברים פיקנטיים‪:‬‬
‫בהזמנה לאירוע נכתב ש”האירוע‬
‫יהיה בהשתתפות ראש הממשלה‬
‫בנימין נתניהו ושר החינוך הרב שי פירון‪.‬‬
‫דא עקא‪ ,‬שהשר החביב כבר אינו שר‬
‫עקב התפטרותו מהממשלה ופירוק‬
‫הקואליציה‪ .‬הבעיה נפתרה עם הגעתו‬
‫של סגן שר החינוך שהוא ממלא מקומו‬
‫בפועל‪ ,‬אבי וורצמן (הבית היהודי)‪ ,‬שזה‬
‫המקום לעודד את כולם להצביע לו‬
‫בפריימריז בבית היהודי‪.‬‬
‫כמו שאבשלום קור נוהג להשתמש‬
‫בעברית מכובדת כך גם כעת‪“ ,‬הצופים‬
‫יכולים לצפות בשידור חי בחידון בטלוויזיה‬
‫ובמרשתת‪ ”...‬אז האירוע התחיל‪ .‬השלב‬
‫הראשון חולק כך‪:‬‬
‫לפני כל שאלה‪ ,‬היה סרטון אחד‬
‫על דמות מסויימת‪ ,‬ואחר כך שאלות‬
‫למתמודדים‪ ,‬על מקרים בתנ”ך‪ ,‬שדומים‬
‫לפועלה או עברה של דמות זו‪.‬‬
‫בין הדמויות‪:‬‬
‫ •ש”י עגנון‬
‫ •נחמה ליבוביץ‬
‫ •הרמב”ם‬
‫ •מוזיקאי ידוע‪ ,‬וכו’‪.‬‬
‫‪ 16‬המתמודדים היו באמת אלופים‪,‬‬
‫אבל לשלב השני עלו מחציתם‪ .‬המחצית‬
‫שקיבלה הכי גבוה במצטבר‪ ,‬גם מהחידון‬
‫הארצי במדינתם‪.‬‬
‫השלב השני היה מותח יותר‪ .‬הוא‬
‫עבד כך‪ :‬מכיוון שהנהלת החידון רוצים‬
‫שארבעת המקומות הראשונים יהיו‬
‫ממדינות אחרות‪ ,‬ולא מאותה מדינה‪,‬‬
‫הם הציבו זוגות של מתמודדים מאותה‬
‫המדינה‪ ,‬או ממדינה נוספת שהייתה‬
‫בחידון ולא היה מתמודד נוסף ממנה‪.‬‬
‫לאחר מכן עלתה ראשונה מזוג אחד‪,‬‬
‫ששאלו אותה עשר שאלות‪ ,‬שהיא הייתה‬
‫צריכה לענות על כמה שיותר‪ ,‬ועל מה‬
‫שהיא ענתה היא לא יכולה לחזור בה‬
‫מתשובתה‪ ,‬או שאלה שלא ענתה‪ ,‬לחזור‬
‫אליה ולענות‪ .‬עברת‪-‬שילמת‪ .‬בקיצור‪,‬‬
‫כך עלו אחד אחד‪ ,‬מזוגות שונים‪ ,‬ולכל‬
‫זוג‪ ,‬היתה שאלה אחרת‪ ,‬כשהיריב נמצא‬
‫מאחורי הקלעים ולא שומע את השאלות‪.‬‬
‫השלב המרתק בזה‪ ,‬היה בזוג הישראלי‪.‬‬
‫מנחם שמשי וחננאל מלכה‪ .‬הזוג קיבלו‬
‫בחידון הארצי‪ ,‬את אותו מספר הנקודות‬
‫(‪ ,)59‬ובשלב הראשון גם (‪ ,)12‬לכן נאלצו‬
‫הנהלת החידון להשתמש במבחנים‬
‫שנעשו קודם לכן‪ ,‬במיוחד למצב כזה‪.‬‬
‫במבחן אחד כזה שנעשה‪ ,‬קיבל חננאל‬
‫מלכה‪ ,‬בנקודה יותר משמשי‪ .‬שמשי קיבל‬
‫‪ 8‬ומלכה קיבל ‪ ,9‬לכן נקבע שמלכה עולה‬
‫לשלב השלישי‪ .‬שמשי הפסיד בכבוד‪ ,‬יש‬
‫לציין וכל הכבוד לו על הידע הנרחב שלו‪.‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫בקיצור‪ ,‬לשלב האחרון והמכריע‪ ,‬עלו‬
‫ארבעה‪ ,‬שפשוט נבחנו על אילו מקומות‬
‫הם יקבעו (ראשון‪ ,‬שני שלישי‪ ,‬או רביעי)‪.‬‬
‫מתכונת השלב השלישי הוא שאלת ראש‬
‫הממשלה‪ ,‬שלמרבה הפלא‪ ,‬נשאלה‬
‫הפעם‪ ,‬לא על ידיו‪ ,‬אלא על ידי המנחה‪,‬‬
‫אבשלום קור‪ .‬לסיכום התוצאות של‬
‫תשובות לשאלת ראש הממשלה שכללה‬
‫‪ 8‬סעיפים התבררו המקומות הראשונים‪.‬‬
‫ובמקום הראשון חננאל מלכה‬
‫(ישראל)‬
‫ובמקום השני אלכסנדר אפנהיימר‬
‫(ארצות הברית)‬
‫ובמקום השלישי אריאל כהן עמאש‬
‫(ארגנטינה)‬
‫ובמקום הרביעי והאחרון דניאל כהן‬
‫(צרפת)‪.‬‬
‫החידון באמת היה מקסים‪ .‬כמה‬
‫אירועים פיקנטיים באמצע‪ ,‬והנחייה‬
‫נהדרת של קור‪ ,‬ומוזמנים כולכם‪ ,‬לבא‬
‫ביום העצמאות לחידון התנ”ך העולמי‬
‫לנוער‪ ,‬וכן‪ ,‬לא לזלזל במבוגרים ולבא‬
‫לחידון התנ”ך למבוגרים בחנוכה‪ .‬ודרך‬
‫אגב‪ :‬כפיים לחננאל מלכה‪ ,‬על הייצוג‬
‫המקסים שלו‪ ,‬והידע הנרחב בחידון‬
‫התנ”ך!! יש לנו גאווה לאומית‪ .‬שתזכה‬
‫להמשיך לעסוק בתנ”ך וללמוד עוד ועוד‪,‬‬
‫ולהעמיק בידע בהרחבה‪ .‬ושבכל מה‬
‫שתעסוק‪ -‬תצליח! תבורך!‬
‫אם השמאל ואימינה‬
‫נתנאל גבאי‬
‫בחיים‪ ,‬לפעמים הכל עניין של‬
‫הסתכלות‪.‬‬
‫קחו למשל את הבחירות‪ ,‬התקשורת‬
‫התגייסה להפיל את נתניהו‪ ,‬זה‬
‫דיי ברור‪ .‬מה שלא היה ברור לי‪ ,‬הוא עד‬
‫כמה נמוך ופטאתי זה יכול להגיע‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫הייתי מצפה מעיתון שמחשיב את עצמו‬
‫לחופשי‪ ,‬לתת את המסרים שלו בצורה‬
‫קצת יותר אלגנטית‪ ,‬אבל נראה שהם‬
‫החליטו שהעם יודע עליהם כבר הכל‪ ,‬אז‬
‫בואו נכסח לביבי ת’צורה‪.‬‬
‫עוד דוגמא‪ :‬לפני חודשיים רעשה הארץ‬
‫על סיפור ישראל היום‪ .‬חברי כנסת‬
‫התגייסו לחוקק חוק חשוב ועקרוני‪ :‬לא‬
‫יהיה ניתן לחלק חינם עיתונים שמוגדרים‬
‫בין ארבעת העיתונים הגדולים במדינה‪,‬‬
‫טוב שלא הוסיפו עוד כמה מילים‬
‫בשביל ההסוואה‪ ,‬בקיצור‪”-‬חוק ישראל‬
‫היום”‪ .‬ולמה? כי לא יתכן שבכל פינה‬
‫מרכזית בישראל יעמדו מחלקי העיתונים‬
‫בתילבושתם האדומה וימסרו לעוברי‬
‫האורח את האידיאולוגיה הימנית‪ ,‬זה‬
‫הזוי‪ ,‬אתם עוד עלולים לשכנע אותם‪.‬‬
‫טוב‪ ,‬בואו נסגור את ישראל היום‪.‬‬
‫אבל איך אפשר לסגור עיתון במדינה‬
‫הזו? זה פשוט משחשבתם‪ ,‬יש חברי‬
‫כנסת שישמחו לקדם את החוק‪ ,‬פשוט כי‬
‫בעיתון השני הם מקבלים במה ומחמאות‪,‬‬
‫אז הם נלחמים בשם זכות חופש כלשהי‬
‫כדי לקדם את עצמם‪ ,‬אה‪ ,‬סליחה‪ ,‬את‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫הדמוקרטיה‪ .‬בסופו של יום עומדים חברי‬
‫כנסת שמטיחים בנתניהו האשמות על‬
‫יוקר המחיה‪ ,‬על מחירי הדיור ועל המילקי‬
‫היקר כאן‪ ,‬ומחייבים את האזרחים לשלם‬
‫על העיתון‪ ,‬לא יכול להיות שתקבלו את‬
‫העיתון חינם‪ ,‬זה זול מידי ‪ -‬שלמו‪.‬‬
‫זה מגוחך‪ ,‬זה עלוב ונמוך‪ ,‬אבל זה עוד‬
‫עלול להחליף לנו את השלטון‪.‬‬
‫הקטע עם הטבח בכפר‪-‬כנא הוא‬
‫עוד סעיף אדיוטי של הסתה‪ .‬לפני‬
‫כמה שנים הייתה טעות‪ ,‬עכשיו מתברר‬
‫שנפתלי בנט היה קצין בפעולה הזו‪ ,‬היי‪,‬‬
‫זה טוב! אולי נוכל לומר שהוא קצת גרם‬
‫לטבח! זה חזק‪ .‬מעניין מי עוד היה שותף‬
‫לטעות‪ ,‬מי עוד קיבל החלטות בסוגייה‬
‫הזו‪ ,‬אולי בטעות נגלה שאפשר להאשים‬
‫גם כמה שמאלנים‪ ,‬ואז הפרשה תרד‬
‫המכותרות‪ .‬עד שמישהו יבדוק את זה‪,‬‬
‫בנט בטח אולי אשם בקצת מהטבח‪ ,‬יכול‬
‫להיות‪ ,‬כלומר במובן מסויים‪ .‬העיקר שזה‬
‫דופק אותו במנדטים‪.‬‬
‫אם תראו בטעות חמסה‬
‫שמצוייירות עליה באומנות רבה‬
‫המילים “אטבח אל יהוד”‪ ,‬תבטיחו לי‬
‫שתזכרו שזה רק חופש הביטוי‪ ,‬זו דרכו‬
‫של האמן ומרגש לראות את הנפש‬
‫וחוסר השיוויון דרך התרבות העשירה‬
‫של האסלאם‪ .‬בינינו‪ ,‬עדיף לראות את‬
‫זה צבעוני מאשר בשחור גרפיטי‪ ,‬ככה זה‬
‫פחות מאיים ויותר תרבותי‪ ,‬לא?‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫העסקת ערבים‬
‫זול או מסוכן?‬
‫רחלי קארו‬
‫מה העדיפות שלנו בדברים החשובים‬
‫בחיים‪ ,‬כמו בניית בתים וכו’ ‪ -‬ערך או כסף?‬
‫לך אותו‪ .‬אנחנו מקבלים אותך ואוהבים אותך‬
‫כמו שאתה‪.‬‬
‫יש הטוענים כי הערבים שעושים פיגועים‬
‫הם חלק קטן מהאוכלוסייה ורק הם אלה‬
‫שמחבלים ורוצים ברעתנו‪ ..‬כל השאר הם‬
‫אנשים טובים שרוצים בטובת ישראל בטובת‬
‫הממשלה‪.‬‬
‫אבל מי רקד ברחובות וחילק סוכריות‬
‫לאחר שהנערים נרצחו אם לא אותם אנשים‬
‫טובים?! הם שותפים לפשע ורוצים שנמות‬
‫כמו כל חמאסניק ממוצע‪ .‬לכן צריך להראות‬
‫להם שאנחנו לא רוצים אותם פה‪.‬‬
‫למה סכין בגב?! זה למה‪:‬‬
‫ ניסיון התנקשות בפעיל הר הבית‪ .‬עובד‬‫במסעדה הסמוכה‪.‬‬
‫ רוצחי פוגל סיפרו בחקירה כי באו רק‬‫לגנוב לא במטרה לרצח‪ .‬אך לאחר שנפל‬
‫לידיהם נשק מבית השכן ותאוות הדם ביצבצה‬
‫במוחם‪ ,‬הם עשו מה שעשו‪.‬‬
‫ עובדים בלול רצחו את חיים מזרחי מבית‬‫אל לאחר שעשו איתו סחבקים והיו חברים‬
‫טובים שלו‪.‬‬
‫זו לא הדרך הכי טובה להראות להם את‬
‫זה כשאנחנו מעסיקים אותם בבניית בתים‬
‫של יהודים‪ .‬נכון שלהעסיק יהודים מבחינה‬
‫חסכונית זה עולה פי שתיים והרבה פחות‬
‫משתלם‪ .‬אבל להעסיק ערבים זולים זה בעצם‬
‫לומר להם‪ :‬בוא חיים שלי‪ ,‬אנחנו מקבלים‬
‫אותך פה יפה‪ ,‬נותנים לך פרנסה‪ ..‬אין לך‬
‫שום סיבה לעזוב את הארץ הטובה‪ .‬לא נורא‬
‫שאתה מת לתקוע לנו סכין בגב ברגע שנפנה‬
‫ טבח בהר נוף ‪ -‬הרוצח היה עובד במכולת‬‫הסמוכה‪.‬‬
‫מכאן נובע (וידוע)‪ :‬הם לא רוצים אותנו‪.‬‬
‫אי אפשר לסמוך עליהם‪ ,‬גם על הערבי הכי‬
‫תמים‪ ..‬ומאחר והרבה פעמים השמירה‬
‫רופפת‪ -‬הם ינצלו את זה‪ .‬חוץ מזה שקרה לא‬
‫אחת ולא שתיים שערבי הטריד נערה ברחוב‬
‫או ניסה להטריד‪.‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫המודעות לכך עלתה בזמן האחרון והיו‬
‫הפגנות בנושא עם שלטים כגון‪”:‬בבוקר טבח‬
‫בערב טובח”‪ .‬כמו כן הוצאו חולצות בנושא‬
‫העסקת הערבים‪.‬‬
‫אז נכון שזה הרבה יותר זול‪ .‬אבל זה נוגד‬
‫את כל האידיאלים והערכים שלנו וזה לא‬
‫הדבר שיעזור לנו להראות לערבי הממוצע‬
‫שאין לו מה לחפש בארץ ישראל‪ .‬וברור שיהיו‬
‫כאלו שיחשבו אחרת‪ -‬אבל שכל אחד יחשוב‬
‫ברמה האישית שלו‪ -‬איך אני רוצה לעזור‬
‫בזה שלא יהיו פה ערבים ובעקבות כך‪ -‬את‬
‫מי אני רוצה שיבנה את הבית שלי ומה יותר‬
‫חשוב לי‪ -‬הערכים או הכסף‪ ..‬אני אישית לא (!)‬
‫אתן לערבי לגעת בחומרי בניין של הבית שלי‬
‫בעתיד‪..‬‬
‫אנחנו אוהבים את הארץ‪ ,‬רוצים לשמור‬
‫עליה‪ ..‬לכן לא כדאי שניתן לערבים לחזק‬
‫לעצמם את האחיזה בארץ על ידי הידיעה‬
‫שטוב להם ואין להם סיבה לעזוב‪.‬‬
‫איך‬
‫סניף‬
‫נולד?‬
‫אסתר בצלאל‪ ,‬כתבת צעירה‬
‫כולכם מכירים את השמחה‪,‬‬
‫ההתרגשות והציפיה לחודש אירגון‬
‫ובסופו לשבת הגדולה‪ -‬שבת אירגון‪.‬‬
‫אבל איך מקיימים שבת אירגון‬
‫ראשונה בסניף שנולד ליפני ‪5‬‬
‫חודשים? סניף קטמ’’ר‪ -‬קטמון‬
‫רחביה של אריאל בנות הוקם‬
‫בחופש הגדול‪ ,‬והשבת חגג שבת‬
‫מסכמת בנושא אמת עם ‪30‬‬
‫חניכות‪ ,‬ו‪ 5‬מדריכות‪.‬‬
‫במהלך החודש התאמנו‬
‫החניכות על הצגה סניפית‪ ,‬הכינו‬
‫ריקוד לכל שבט‪ ,‬עסקו בנושא‬
‫התנועתי והכינו קפוצ’ון ייחודי‬
‫ראשון לסניף החדש‪.‬‬
‫בנוסף חיפשו מקום להעביר‬
‫בו את הפעולות‪ ,‬מקום להצגה‪,‬‬
‫מערכת הגברה‪ ,‬מחיצות‪ ,‬תפאורה‪,‬‬
‫אביזרים והכל במקום החדש ולא‬
‫מוכר‪ ,‬שכאין תקדים מאיין כדאי‬
‫ומומלץ להשיג‪.‬‬
‫אז איך יצא‪ ,‬אתם שואלים?‬
‫ביקרנו אותם וצפינו בהצגת רימון‬
‫הזהב שהועלתה על ידם‪.‬‬
‫נפעמנו יחד עם כל אימהות‬
‫החניכות מהרמה הגבוה‪ ,‬מהאירגון‬
‫המדקדק והסידור של כל פרט‬
‫ופרט מהגיבוש ומהשיתוף של כל‬
‫החניכות‪ ,‬מהשמחה שאפיינה כל‬
‫אחת ואחת בסניף‪.‬‬
‫גם מזכ”ל התנועה‪ -‬יוסי ורדי‬
‫הגיע לברך ולהכיר את הורי וחניכי‬
‫הסניף החדש‪.‬‬
‫הוא שמע מהם את הערכתם‬
‫הרבה לצוות המדהים והמסור‬
‫שהפיק חודש ערכי ליבנותיהם‪.‬‬
‫נשאר לאחל הצלחה בהמשך‬
‫הדרך כם בכמות וגם באיכות‪.‬‬
‫סניף‬
‫הדסה‬
‫פ‬
‫י‬
‫צ‬
‫ו‬
‫ץ‬
‫!‬
‫שירה הרטמן‪ ,‬כתבת צעירה‬
‫בהדסה עין‪ -‬כרם נפתח סניף חדש‬
‫לטובת החולים שלא יכולים להשתתף‬
‫בשום פעילות של תנועת נוער‪.‬‬
‫הפעילות מתקיימת כבר קרוב לחצי‬
‫שנה אך שבוע שעבר במסגרת מסיבת‬
‫החנוכה שארוגנה לחניכים הכריז‬
‫רשמית המזכ’’ל של בני עקבא דני‬
‫הירשבורג על פתיחת הסניף‪.‬‬
‫פרופ’ איתן כרם‪ ,‬מנהל אגף הילדים‬
‫בהדסה‪ ,‬בירך על היוזמה‪“ ,‬פעילות‬
‫מדריכי בני עקיבא בהדסה בונה לילדים‬
‫החולים גשר עם העולם הבריא‪ .‬יוזמתם‬
‫של מדריכי בני עקיבא הוסיפה מימד‬
‫חדש לחיי בית החולים‪ .‬חשיבותה של‬
‫פעילות מבורכת זו היא שבצד בצד‬
‫התרופות‪ ,‬ניתוחים וטיפולים‪ ,‬נוספה‬
‫לילדים פעילות ערכית ובריאה שמסייעת‬
‫להתמודד עם הקושי שבמחלה ונותנת‬
‫לילדים תחושה אמיתית של החיים‬
‫מחוץ לכותלי בית החולים’’‪.‬‬
‫“’’החברה הצעירים שלנו יזמו את‬
‫הרעיון והפכו אותו למציאות‪ .‬בחודשים‬
‫האחרונים הם מגיעים מדיי שבוע‬
‫ומאפשרים לילדים המאושפזים בבית‬
‫החולים ליהנות מפרק זמן של פעילות‬
‫חברתית נטו‪ ,‬לא כחולים מאושפזים –‬
‫אלא כילדים לכל דבר‪ ’’.‬מוסיף המזכ’’ל‪.‬‬
‫הפעילות תתקיים במתכונת רגילה‬
‫של סניף כלומר פעילות קבוצתית‬
‫מחולקת לגילאים וכך גם יפגשו הילדים‬
‫עוד ילדים חולים מחוץ למחלקה בה הם‬
‫שוהים‪ .‬נקווה שבעז’’ה יחלימו החולים‬
‫במהרה ולא נצטרך לסניפים שכאלה‪.‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫בית דין‬
‫גבוה‬
‫לצדק‬
‫מרדכי יורבצקי ‪ //‬עורך‬
‫על בית הדין הגבוה לצדק כולנו שומעים כל‬
‫הזמן באמצעי התקשורת למיניהם‪ .‬קצת‬
‫הסבר קצר פה לא יזיק‪ :‬שלוש רשויות קיימות‬
‫באכיפת החוקים במדינת ישראל‪ ,‬ואלו הם‪:‬‬
‫הרשות המחוקקת‪ ,‬הראשות השופטת והרשות‬
‫המבצעת‪ ,‬וישנם גם את העיתונות והתקשורת‬
‫שהם בעצם כלב השמירה של הדמוקרטיה‪ ,‬כך‬
‫זה נקרא‪.‬‬
‫אז כיצד מחולקים התפקידים? פשוט ביותר‪.‬‬
‫הראשות המחוקקת – היא הכנסת‪ ,‬מעלה‬
‫הצעות רבות לחוקים ולתיקונים בחוק בכל יום‬
‫ויום במשך פעילותה‪ .‬חוק זה‪ ,‬חוק אחר‪ .‬מבין כל‬
‫החוקים והתיקונים שעולים לסדר היום במושב‬
‫הכנסת ובמליאה הממשלתית עולים אלינו‬
‫העם כמה חוקים בודדים שיוצרים גלים בחברה‬
‫הישראלית‪ .‬כמה דוגמאות‪ :‬חוק המסתננים‪,‬‬
‫חוק המשילות‪ ,‬חוק הפונדקאות‪ ,‬חוק שחרור‬
‫מחבלים ו‪ ...‬חוק המסתננים‪.‬‬
‫אז מה היה לנו עם חוק המסננים? וזו רק דוגמא‬
‫אחת – החוק עלה למליאת הכנסת על ידי חבר‬
‫הכנסת יריב לוין*‪ .‬קריאה ראשונה – עבר‪ ,‬שניה‬
‫– עבר‪ .‬ושלישית – סופי‪ ,‬תוקן החוק‪ .‬ומה הלאה?‬
‫בעיקרון כלום‪ .‬הראשות השופטת תשפוט ע”פ‬
‫חוק זה והראשות המבצעת תבצע ע”פ חוק זה‪.‬‬
‫אבל מה אירע? קם לו בית הדין הגבוה לצדק‪,‬‬
‫המכונה בג”ץ‪ ,‬בראשות יהודה וייסשטרן‪ ,‬היועץ‬
‫המשפטי לממשלה‪ ,‬ופתאום? אין חוק‪ .‬לא אושר‪.‬‬
‫סליחה בג”ץ‪ ,‬זה לא התפקיד שלכם! הרי לכם‬
‫שבפועל דבר זה אירע‪...‬‬
‫כן‪ ,‬וזה לא קרה פעם אחת בלבד‪ .‬חוק המסתננים‬
‫עלה שוב‪ 3 ,‬פעמים אל בג”ץ ובשלושת הפעמים‬
‫הוא פשוט נפסל ע”י בית הדין הגבוה (לצדק)‪.‬‬
‫למה שקורה פה נהוג לקרוא דיקטטורה‪ .‬כן‪,‬‬
‫דיקטטורה‪ .‬דמוקרטיה אין פה‪ ,‬ופשוט לא יכול‬
‫להיווצר מצב ששוב תבחר כנסת “דמוקרטית”‬
‫(ראשות מחוקקת)‪ ,‬כשהראשות השופטת יכולה‬
‫לבטל בניד עפעף את מה שמחוקקת הכנסת‪.‬‬
‫בג”ץ לוקח את השלטון לידיו‪ ,‬פשוטו כמשמעו‪.‬‬
‫וזו רק ההתחלה‪ .‬הידעתם שגבעת אסף‪ ,‬מבשרת‬
‫אדומים‪ ,‬רמת מגרון ועוד מספר יישובים בארץ‬
‫הקודש קיבלו אישור טבין ותקילין מפי הכנסת‬
‫שמאשר את הקרקעות עליהם בנויים יישובים‬
‫אלו כאדמות מדינה‪ .‬התיקון לחוק אושר והכל בא‬
‫על מקומו בשלום‪ .‬אז זהו – שלא‪ .‬ומיותר להזכיר‬
‫תוכן עניינים‬
‫שהעברת הכספים ההתנחלויות שאושרה בחוק‬
‫נגנזה ובוטלה בתנועה אחת של ויינשטיין‪ ,‬היועץ‬
‫המשפטי לממשלה?‬
‫גם כאן‪ ,‬בית הדין החליט להתערב וליטול את‬
‫המושכות לידיו‪ .‬הרי לא ייתכן שאנשי שמאל‬
‫יאשרו לשדוד קרקעות מהפלסטינים המסכנים‬
‫בשקט‪ ,‬אין מצב‪ .‬ואכן‪ ,‬גם במקרה זה‪ ,‬בית‬
‫המשפט העליון סתר את החלטת נבחרי הציבור‬
‫והפך את הקלחת על פיה‪.‬‬
‫ואני שואל‪ :‬מדוע להתאמץ כל כך ולהשקיע‬
‫אנרגיה מרובה בבחירת חברי הכנסת שלנו‪,‬‬
‫כחברי בית הדין העליון יכולים לבטל את‬
‫החלטתם במחי יד?! ובניגוד לחברי הכנסת‪ ,‬הם‬
‫לא נבחרו על ידינו‪ ,‬על ידי הציבור‪.‬‬
‫אין ספק שצריכים לעשות סטופ ומהר‪ .‬לפני‬
‫שאנו משקיעים את כל האנרגיה בבחירות‬
‫לכנסת‪ ,‬כשישנו כאן גורם איום ונורא שממוטט‬
‫את הקלפים על ראשנו‪ .‬אנו צריכים לומר‬
‫בפה מלא – זהו תפקידה של הכנסת החדשה‪,‬‬
‫הכנסת העשרים‪ .‬לשים סוף למדיניות של בג”ץ‪.‬‬
‫דמוקטיה עכשיו‪.‬‬
‫יד שניה‪ ,‬מה זה אומר לך??‬
‫ראשית שילת‪ ,‬כתבת צעירה‬
‫שאומרים לכם יד שניה‪ ,‬מה קופץ‬
‫לכם לראש?‬
‫את השאלה הזאת אשאיר פתוחה‬
‫ואספר לכם בינתיים על פועלה של‬
‫אמא שלי בהתנדבות ומעבר לנדרש‪.‬‬
‫ביישוב שלנו פועלת חנות יד שניה‬
‫שבמקרה מי שמנהלת אותה היא‪-‬אמא‬
‫שלי‬
‫החנות פועלת למי שלא יודע ע’’י‬
‫כך שאנשים שיש להם חפצים שאינם‬
‫צריכים בבית והם במצב טוב‪ ,‬יכולים‬
‫להביא ל’חנות’ ‪,‬את המוצרים שקיבלו‬
‫מוכרים בשקלים בודדים והכסף נתרם‬
‫לצדקה‪.‬‬
‫אמא שלי לפני כמה שנים לקחה‬
‫על עצמה פרויקט שממש לא קל‪-,‬‬
‫לנהל את החנות יד שניה שביישובנו‪ .‬אל‬
‫תחשבו שזה קל‪ ,‬התפקיד דורש מציאת‬
‫עובדים שיתנדבו בחנות‪ ,‬אחריות על‬
‫הסדר והניקיון‪ ,‬נדנוד למועצה שתתחזק‬
‫כשכול פעם נופל החשמל או שיש‬
‫דליפה‪ ,‬לפרסם‪ ,‬למיין את הדברים ועוד‬
‫המון המון המון דברים‪.‬‬
‫היחס ביישוב שלנו אל החנות הזאת‬
‫לא כ’’כ מרשים לצערי ‪,‬ואנשים רואים‬
‫בזה סמל למסכנות‪,‬הם לא מבינים שזה‬
‫מפעל חסד אחד עצום‪ ,‬בעיקר מזלזלים‬
‫ובטוחים שזה מזבלה‪ .‬הרבה פעמים‬
‫אמא שלי הייתה צריכה שעות לעמוד‬
‫בשיא החום\קור כדי לזרוק שקיות‬
‫ענקיות וכבדות של זבל לפח שמלאות‬
‫בדברים שבורים‪ ,‬שאריות אוכל מסריח‪,‬‬
‫ספרים קרועים ועוד‪ ,‬במיוחד שהפח‬
‫היה נמצא כמה מטרים מהחנות ואמי‬
‫הצדקנית הייתה צריכה ללכת הלוך‬
‫חזור כדי לזרוק את השקיות של הזבל‬
‫המון פעמים!‬
‫תמיד הסתכלו על אמא שלי כאחת‬
‫מוזרה שלובשת בגדים מהיד שניה וכול‬
‫היום דואגת למסכנים ולמוזרים ונמצאת‬
‫בין האנשים הנחותים‪.‬‬
‫היו גם פעמים שאימא שלי מצאה‬
‫משהו שמצא חן בעיניה והיא שילמה‬
‫עליו והביאה אותו הביתה‪ ,‬וכך גם‬
‫בבגדים‪ ,‬אנחנו הילדים היינו מקבלים‬
‫לפעמים בגדים מהיד שניה‪ .‬גדלתי לתוך‬
‫מציאות שבגדים ובכלל דברים מיד שניה‬
‫זה בכלל לא מוזר וזה נורמאלי לחלוטין‪..‬‬
‫חשבתי ככה עד כשהגעתי ליסודי‬
‫ובעיקר כשהייתי בכיתה ה’‪-‬ו’ והתחלתי‬
‫להתבייש פשוט התביישתי שיש לאמא‬
‫שלי חנות כזאת‪.‬‬
‫שתבינו‪ ,‬עד לפני שנה בערך הייתי‬
‫מסתירה את כול העניין עם אמא שלי‬
‫והחנות‪ ,‬הייתי מתביישת ומסמיקה‬
‫כשהזכירו יד שניה‪ ,‬בעיקר הייתי‬
‫מתביישת בעקבות מקרה שקרה לי‬
‫פעם בכיתה ה’‪ -‬זה התחיל ביום אחד‬
‫שראיתי חבורת בנות מתלחשת‪ ,‬צוחקת‬
‫ומצביעה עלי‪ .‬בהפסקת ‪ 12‬החבורה‬
‫הזאת פתאום באה אליי והתחילה‬
‫לצחוק עליי בקולי קולות כול ההפסקה‬
‫שאני ענייה‪ ,‬ואמא שלי עובדת בזבל‬
‫ואין לנו כסף כי לאמא שלי יש חנות יד‬
‫שניה‪...‬איך נעלבתי אתם יכולים לדמיין‪..‬‬
‫(עד היום כשאני נזכרת בזאת יש לי‬
‫דמעות עלבון בעיניים)‪.‬‬
‫למפעמים מרוב שהייתי מתביישת‬
‫‪,‬כשהייתי חוזרת הביתה הייתי מתחילה‬
‫לצעוק על אמא שלי שתפסיק את‬
‫זה מיד ושהיא גורמת למשפחה שלנו‬
‫בושה‪.‬‬
‫אחותי ואני היינו עושות לאמא‬
‫שלי את המוות בבית מרוב הבושה‪,‬‬
‫פשוט פרקנו את זה עליה‪ ,‬הדבר‬
‫תוכן עניינים‬
‫שגרם לי פשוט להפסיק עם כול זה‬
‫ולהבין עד כמה זה מפעל חסד עצום‬
‫הייתה המחשבה שהכתה בי ביום אחד‬
‫היא שבעצם רוב האנשים לא באמת‬
‫מתכוונים לזלזל ח’’ו או משהו אחר‪,‬‬
‫אלא שפשוט הם לא באמת יודעים מה‬
‫זה הדבר הזה‪ ,‬והחברה גורמת לדברים‬
‫האלה כגון החנות להיראות סמל‬
‫למסכנות‪ ,‬הם אף פעם לא היו בצד‬
‫השני ורואים רק את הצד שלהם‪ ,‬ולכן‬
‫אני באה פה בשם אלה שמהצד השני‬
‫שסובלים בשקט (רובם‪ ,‬אני לא נכללת)‬
‫שבסה”כ הם באו להפוך את החברה‬
‫למשהו טוב ומתחשב ולקיים את מצוות‬
‫הבורא יתברך בתמימות ובאהבה‪ ,‬ומה‬
‫הם מקבלים?!‬
‫יחס מזלזל ומכאיב‬
‫ולכן‪ ,‬קורא יקר יש לי בקשה‪ ,‬תעריך‬
‫את הבן אדם הזה שכ’’כ עוזר לך גם אם‬
‫אתה לא שם לב! כי אין הרבה כאלה‬
‫שמוכנים לעשות מעבר לנדרש‪.‬‬
‫אז עכשיו תענה לי‪ ,‬כשאומרים לך‬
‫יד שניה‪ ,‬מה זה אומר לך?‬
‫נס הפוך‬
‫חיים ברנסון‬
‫בחדר הבקרה היתה אווירה‬
‫מתוחה‪ .‬המצב לא טוב‪ .‬העסק למטה‬
‫הולך ונהיה גרוע יותר מיום ללילה‪.‬‬
‫המהלך הזה היה מכוון מלמעלה‪,‬‬
‫אבל צריך נס כדי שהוא ייגמר בכי‬
‫טוב‪.‬‬
‫האמת שהשלטר היה בידיים‬
‫שלהם‪ .‬ברגע הם יכלו להפוך את‬
‫הכל ולמחוק מעל המפה את האויב‬
‫כולו‪ ,‬על כל נשקו ורעיונותיו‪ .‬הכל‬
‫כלול‪ .‬אבל ככה זה לא פועל‪ .‬זה‬
‫לא יהיה אמיתי‪ .‬היה אפשר מראש‬
‫לעשות שם רובוטים למטה‪ ,‬אבל‬
‫נבחרו היצורים בעלי הבחירה‪ ,‬כאלה‬
‫שיבחרו בטוב‪.‬‬
‫בינתיים‪ ,‬לא כולם בוחרים בטוב‪.‬‬
‫היוונים האלה דווקא משליטים שם‬
‫לא מעט הרס וחורבן‪ .‬לא מהבחינה‬
‫הפיזית‪ .‬מהערכית רוחנית‪ .‬הבניין‬
‫היפה בעולם המשרת פסל נראה‬
‫מפה בשחור קודר‪ ,‬גם אם למטה‬
‫הוא יכול להיראות איכשהו כיפה‪ .‬וגם‬
‫האולימפיאדה פה היא מילה גסה‪.‬‬
‫למטה המצב ממשיך להיות‬
‫נורא ואיום‪ .‬מיום ליום יש יותר יהודים‬
‫שמתכסים בעלטה יוונית‪ .‬לעומתם‬
‫גיבורים רבים מוסרים את נפשם‬
‫תוכן עניינים‬
‫למען צור נשמתם ומתים כיהודים בנם‪ .‬מסכן העם הזה‪ ,‬שעומד בנסיון‬
‫גאים‪ ,‬אך ישראל לא יכולה להיות כל כך לא פשוט‪ .‬ומה אפשר לעשות?‬
‫אומה של אנשים שהולכים למוות‪ .‬הוא רק אדם אחד!‬
‫היא אומה של חיים‪.‬‬
‫באו מים עד נפש‪ .‬אולי זו תהיה‬
‫אבל אילו חיים יש כששר צבא התאבדות לצאת למאבק‪ ,‬אבל לתת‬
‫מצווה חכם יהודי זקן לאכול מקרבן לחיים האלה להימשך זו התאבדות‬
‫פסל? או כשבית חדש שמוקם לא חמורה יותר‪ .‬התאבדות לאומית‪.‬‬
‫יכול להישאר בצניעותו‪ ,‬אלא מוכרח מעולם הוא לא אחז בנשק‪ ,‬אבל‬
‫בצו חוקי להיות פתוח לרשות הרבים? מעולם גם לא הקריב לפסל‪ .‬ואם‬
‫מישהו לא יקום‪ ,‬אנשים ימשיכו‬
‫האמת? המצב נראה די שחור‪ .‬להקריב לצלמים האלה‪.‬‬
‫חייבים פה נס‪ .‬והידיים כבולות‪ .‬גם‬
‫על לוחם בגילו הוא עוד לא‬
‫אם מרצון‪ .‬זה יכול להגיע רק מלמטה‪.‬‬
‫שמע‪ ,‬אבל במקום שאין אנשים – בנו‬
‫של הכהן הגדול יהיה איש‪ .‬הוא קרא‬
‫***‬
‫כלי החרס נמלל בין אצבעותיו‪ .‬לבניו ולשני אחיו וביחד החלו לתכנן‬
‫הוא ניסה קצת להבריקו‪ ,‬כמה את המרד‪.‬‬
‫שאפשר‪ .‬שפשוף קטן‪ ,‬ועוד אחד‪.‬‬
‫אושר כמו זה לא היה הרבה זמן‪.‬‬
‫השחור לא יורד‪ .‬לרגע החליט לנסות‬
‫משהו חזק יותר‪ .‬תפס צרור עשבים כל חדר הבקרה היה מאושר עד לב‬
‫ושפשף אותם בכח ובמהירות על השמים‪ .‬אירע נס‪ .‬פרץ מרד למטה‪.‬‬
‫גבי הכלי‪ .‬נראה טוב יותר‪ .‬קשה‪ ,‬אבל סוף סוף‪ .‬מספר אנשים במודיעין‬
‫החליטו ועשו מעשה‪ .‬אליהם הצטרפו‬
‫מבריק‪.‬‬
‫אחר כך עוד כמה‪ .‬בינתיים מדובר‬
‫המחשבות עברו בראשו‪ .‬זכרונות אמנם בכח קטן‪ ,‬אבל זה מה שמשנה‪.‬‬
‫יום האתמול‪ .‬אתמול בערב הוא מישהו למטה החל למשוך בחוטים‪.‬‬
‫שמע את הבן של השכנים מתווכח התגבורת בדרך אליו‪ .‬כח עזר ששום‬
‫עם הוריו‪ .‬עוזב את הבית‪ ,‬ללמוד לוחם או פיל שריון לא יוכלו לו‪.‬‬
‫בגימנסיה‪ .‬מסכנים השכנים‪ .‬מסכן‬
‫"חג"‬
‫של‬
‫גויים‬
‫מעין ויסברג‪ ,‬כתבת צעירה‬
‫קראתי היום כתבה מזעזעת‬
‫ב”‪ ”ynet‬ואני פשוט לא מסוגלת‬
‫להאמין שיהודי כתב את זה‪ ,‬בכתבה‬
‫היה מסופר למה זה ממש נחמד‬
‫לחגג את חג הסילבסטר‪ ,‬וזה סתם‬
‫חג משפחתי וחמוד שאפילו קשור‬
‫ליהדות‪.‬‬
‫אז בא נעשה שנייה סדר בעינינים‪ ,‬איך‬
‫קוראים “לחג” הזה? סילבסטר‪ ,‬כן את‬
‫זה כולם יודעים‪ ,‬אבל מי זה היה? טוב‬
‫אז אני אגלה לכם‪ ,‬זה היה אנטישמי‬
‫גדול שבגללו נרצחו ביסורים‪ ,‬יהודים‬
‫רבים‪ ,‬ולכבודו עד חוגגת? ורגע למי‬
‫כל המסיבה הזאת? לישו‪ ,‬כנראה‬
‫לא הבנתם מספיק מי הוא‪ ,‬אז אני‬
‫אסביר לכם‪ ,‬הוא היה יהודי מנצרת‬
‫שהחליט שהוא המשיח ‪ ,‬הוא אסף‬
‫סביבו מאמינים ולאחר שמת מאמיניו‬
‫הקימו את הנצרות‪,‬ואפילו לא צריך‬
‫להסביר כמה סטירות יש בה‪.‬‬
‫אבל זה לא נגמר שם‪ ,‬הנוצרים‬
‫דאגו שיגזרו חוקים נגד היהודים‬
‫בכל הדורות‪ ,‬שהיהודים תמיד יהיו‬
‫מושפלים‪ ,‬ושיהיה אסור להם לעבוד‬
‫בתפקידים בכירים‪ ,‬לעבד אדמות‪,‬‬
‫לעסוק במסחר ועוד הרבה חוקים‬
‫מפלים ‪,‬סבלנו מהם הרבה אלפיים‬
‫שנה‪ ,‬היתה האינקווציה‪ ,‬גרוש ספרד‬
‫ומה עם מסעי הצלב?‬
‫וזה לא סתם מסיבה‪ ,‬זה סוג של‬
‫שמחה על שהנצרות קיימת‪ ,‬ואתם‬
‫באמת שמחים על זה?‬
‫חג מולד‬
‫בישראל?‬
‫ראשית שילת‪ ,‬כתבת צעירה‬
‫יש רבים החוגגים את חג המולד הנוצרי‬
‫וגם אלו שלא חוגגים טורחים לציין זאת‪.‬‬
‫לאחרונה אפילו אחת האוניברסיטאות‬
‫החליטה לתת חופש ביום זה‪.‬‬
‫למה? איך נכנס החג הזה אלינו ומתי?‬
‫בהמשך הכתבה תבינו את הכול‪.‬‬
‫רובינו מכירים את חג המולד‪ ,‬חג נוצרי‬
‫שחוגגים בו את לידת ישו (ישו היה זה‬
‫שהקים את הנצרות‪ ,)..‬המתקיים בדרל‬
‫כלל באיזור חנוכה‪ .‬ב’חג’ זה נוהגים הגויים‬
‫לעשות סעודה גדולה ומשובחת לקשט‬
‫עצי אשוח עם מנורות וקישוטים למיניהם‪,‬‬
‫לחלק מתנות לילדים‪ ,‬ועוד‪ .‬ואף יש‬
‫יהודים שחוגגים את חג המולד כדי להיות‬
‫מעורבים בחברה שבחו’’ל‪.‬‬
‫לכאורה לא אמורה התרבות והמסורת‬
‫היהודית להתייחס לחג זה הוא חג נוצרי‬
‫שמנוגד לדת שלנו‪.‬‬
‫איך הוא נכנס?‬
‫עד תחילת שנות השמונים צוין חג‬
‫המולד בישראל בעיקר בקרב הנוצרים‬
‫מבין ערביי ישראל ותיירים צליינים שהגיעו‬
‫לפקוד את האתרים הקדושים לנצרות ולא‬
‫יותר מזה‪.‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫בשנות התשעים‪ ,‬עם התפתחותה של‬
‫קהילה גדולה של עובדים זרים נוצרים‬
‫והעלייה מברית המועצות לשעבר ‪,‬החל חג‬
‫המולד להיות מורגש גם ברחובות היישובים‬
‫היהודיים בישראל‪ ,‬וגברה המודעות לחג‬
‫בחברה הישראלית והיום החג הזה נהפך‬
‫לחג פופולרי בישראל שהמון חוגגים אותו‪.‬‬
‫כיום גם קיים מנהג עצוב שבו יהודים‬
‫חוגגים רק את החגים הנוצרים ואילו את‬
‫של היהודים הם לא חוגגים‪.‬‬
‫איך הגענו למציאות הזאת שאנחנו‬
‫חוגגים חג נוצרי?‬
‫בישראל לצערנו הישראלים רוצים‬
‫להשתוות לשאר העמים‪ ,‬והם חוגגים את‬
‫החגים הנוצרים‪.‬‬
‫הבעיה בעמ’’י זה שהוא צריך להבין‬
‫שהוא עם מיוחד ושונה‪ ,‬ושיש לו חגים‬
‫מיוחדים והחגים של הנוצרים הם סתם‬
‫חיקוי שלנו!‬
‫וזה שרוב העולם עושה לא אומר‬
‫שאנחנו גם צריכים לעשות‪.‬‬
‫אז מה אתם אומרים‪ ,‬נהיה מיוחדים?‬
‫לכנסת‪.‬‬
‫רוני אביגיל ויקסלבאום >> כתבת צעירה‬
‫זה דרמטי מידי להתחיל ב‪“ :‬הכל‬
‫התחיל שראיתי את חדשות ערוץ‬
‫שתיים בטלוויזיה” בתור משפט ראשון‬
‫בכתבה הראשונה שלי? והשאלה הזאת‬
‫בתור פתיחה‪ -‬לא דרמטית מידי?‬
‫טוב‪ ,‬תסלחו לי‪ .‬דרמטי מידי‪ ,‬לא‬
‫דרמטי מידי‪-‬אם לא אכפת לכם אני‬
‫אתקדם‪ .‬אני אלחץ אנטר לפתוח שורה‬
‫חדשה‪ ,‬אשלח את היד למקלדת‪ ...‬כך‬
‫אני מפנטזת‪ ..‬ונתקעת‪ .‬על מה אני‬
‫אכתוב?‬
‫יש כל כך הרבה נושאים על הפרק‪-‬‬
‫פיגועים‪ ,‬בחירות‪ ,‬ספרים‪ ,‬טיולים‪,‬‬
‫מתכונים‪ ,‬אקטואליה‪ ,‬חברות‪ ,‬משפחה‪,‬‬
‫תנועת נוער‪-..‬כל נושא אפשרי‪.‬‬
‫רציתי לספר שבחדשות של ערוץ‬
‫שתיים‪ ,‬הודיעו על הבחירות ואני‬
‫נדהמתי‪ -‬כבר כשהייתי קטנה לימדו‬
‫אותי שיש בחירות רק פעם בארבע‬
‫שנים‪ ,‬לא יותר ולא פחות‪-‬וכששאלנו‬
‫כילדים וילדות תמימות מה קורה עם‬
‫רוצים להאריך את תקופת הממשלה‬
‫אם היא טובה או לחלופין לקצר את‬
‫תקופתה כי היא גרועה‪ -‬הסבירו לנו‬
‫שאין דבר כזה‪ -‬מה שיוצא אני מרוצה‪,‬‬
‫או יותר נכון‪ ,‬לומד להסתדר‪.‬‬
‫גם רציתי לעשות את הכתבה על‬
‫יום החופש שצפוי לנו באדר‪ -‬הבחירות‪.‬‬
‫רציתי להציע לפתוח עצומה כדי‬
‫להקדים את תאריך הבחירות‪ -‬אחרי‬
‫הכל‪ ..‬אין בחירות כל שנה! אז עד שיש‬
‫בחירות‪ -‬יכול להיות נחמד לעשות אותם‬
‫בחודש משעמם ורגיל לחלוטין‪ -‬ולשנות‬
‫אותו לגמרי‪ ,‬עם סתם יום חופש‪ -‬בתור‬
‫צ’ופר נחמד לנו התלמידים שכל השנה‬
‫עומלים כל כך קשה‪ -‬ועכשיו גם קיצצו‬
‫לנו בחופש חנוכה‪ ,‬פסח‪ ,‬וכו’‪.‬‬
‫בתור ילדה קטנה ותמימה אין לי‬
‫עוד דעה פוליטית‪ .‬בכלל לא‪ .‬אני לא‬
‫תוכן עניינים‬
‫מצביעה בעד מפלגה ולא תומכת באף‬
‫אחת‪ .‬אבל בכל זאת יש לי בקשה אחת‪-‬‬
‫שיהיה לנו חופש‪ -‬למה בנו מקצצים‬
‫בתקציבים ובחופשות?‬
‫יש לי כמה העדפות ברורות בקשר‬
‫לחוקי הממשלה הבאה‪ -‬שיחזירו את‬
‫החופשים לצורתם המקורית‪ ,‬את‬
‫הבגרויות גם לכיתות י’ ואת שעות‬
‫הלימוד המקוריות והקצרות‪ .‬אפילו‬
‫חשבתי לרוץ לממשלה‪ ,‬להתקבל‬
‫ולהריץ את החוקים הללו‪ .‬חקרתי קצת‬
‫את העניין וויתרתי כי ראיתי איזה עסק‬
‫יקר זה‪ -‬כסף שלא חוזר חזרה (מתנדב‬
‫יקר ואנומיני שרוצה לממן לי את‬
‫הבחירות? לא? חבל‪)..‬‬
‫והכתבה הזאת‪ -‬בטוח תגיע‬
‫לגדולות‪ -‬אני כבר רואה אותה ב’הארץ’‬
‫ו’ידיעות אחרונות’ עם הכותרת‪ :‬כתבת‬
‫לא ממוקדת שמנסה לסיים קטע‬
‫מוצלח (האומנם?) במשפט סנילי‪.‬‬
‫האם גם‬
‫אני יכול‬
‫להיות נהג‬
‫אמבולנס?‬
‫הדר אלאלוף‪ ,‬כתבת צעירה‬
‫“הכל התחיל כאשר הייתי בכיתה י” סיפר לי יהושוע‬
‫(שם בדוי) “הר”מ שלי בישיבה העביר לנו קורס‬
‫מד”א של ‪ 22‬שעות‪ ,‬בקורס נחשפנו לעולם מרתק‬
‫של ידע שמאפשר לנו להציל חיי אדם‪ .‬בעקבות כך‪,‬‬
‫בחופשת הקיץ בסוף כיתה י’ עשיתי קורס של ‪44‬‬
‫שעות במד”א ירושלים שהתקיים באמצעות מתנ”ס‬
‫בנימין‪ .‬לאחר כמה שנים כשהגעתי לישיבת הסדר‬
‫במקום שבו אני גר‪ ,‬ראיתי שאין אמבולנס בישוב‬
‫שלנו –לכן התנדבתי לעשות קורס נהגי אמבולנס ע”י‬
‫המועצה האזורית”‪.‬‬
‫ההכשרה שנהג אמבולנס צריך לעבור היא קורס של‬
‫חודש שלם‪ ,‬ועוד שבוע של התנדבות על האמבולנס‬
‫ושם הרגשתי שממש נכנסתי לעניינים‪.‬‬
‫כששאלתי האם זו עבודה או התנדבות השיב לי‬
‫יהושוע שזוהי התנדבות בלבד ולכן זה רק בשעות‬
‫הפנויות או בסופי שבוע‪ ,‬אך כמובן שקריאה לעזרה‬
‫תוכן עניינים‬
‫יכולה להיות בכל שעה שהיא כולל בלילה‪.‬‬
‫שאלתי את יהושוע לגבי דברים בכביש שאסורים‬
‫לנהג רגיל‪ ,‬מה מותר לנהג אמבולנס ‪ -‬נסיעה מעל‬
‫המהירות המותרת‪ ,‬חניה במקום אסור וכדומה‪.‬‬
‫“לנהג אמבולנס שנוסע לטפל בפצוע או בדרך לבית‬
‫החולים מותר לעבור על תקנות התעבורה בתנאי‬
‫שלא יסכן את המשתמשים הנוספים בדרך הן לגבי‬
‫הרכבים והן לגבי הולכי הדרך‪ ,‬לדוגמא‪-‬אפשר לעבור‬
‫באור אדום רק לאחר שהנהג מוודא שזה לא מסכן‬
‫אף אחד מהסובבים אותו”‪.‬‬
‫“האם אתה ממליץ לבני נוער להתנדב במד’’א?”‬
‫שאלתי‪“ ,‬אני לא ממליץ לבני נוער להתנדב במד”א‬
‫בעיקר בגלל בעיות צניעות‪ ,‬אבל אני כן ממליץ‬
‫לעשות קורס כדי שיוכלו לסייע לאנשים במידת‬
‫הצורך”‪.‬‬
‫תורה‪,‬‬
‫עבודה‬
‫וגמילות חסדים‬
‫שירה הרטמן‪ ,‬כתבת צעירה‬
‫סרטון מרגש‪:‬‬
‫משה פרץ יושב ראש ‘’פרץ בונה הנגב’’ מדבר‬
‫על הרבנית‪.‬‬
‫בכ’’ב בכסלו חל יום פטירתה של הרבנית רחל‬
‫נריה אשתו של הרב משה צבי נריה‪ .‬הרבנית רחל‬
‫היתה אשת חסד וצדקת גדולה‪.‬‬
‫נינתה‪ ,‬שרצתה להישאר בעילום שם מספרת‪:‬‬
‫‘’ סבתא רבא היתה אישה צדקת וגומלת חסדים‪.‬‬
‫היא עשתה הכל בשביל שבעלה יוכל ללמוד תורה‪.‬‬
‫ועם כל הקשיים של עבודת הבית והפרנסה‬
‫עשתה המון חסד‪ .‬הם היו גרים בכפר הרא’’ה‬
‫והיא היתה הולכת אף בימי השלג הקרים מכפר‬
‫הרא’’ה למעברות הסמוכות כדי לתת למשפחות‬
‫העניות במעברות אוכל‪ ,‬ביגוד ועוד‪’’.‬‬
‫האם היה בבעלותה ארגון חסד רשמי?‬
‫כן את הארגון ‘’אהבת חסד’’ הקימה סבתא וכיום‬
‫הוא מנוהל בידי סבא שלי‪ ,‬בנה‪.‬‬
‫האם הרבנית שרדה את השואה? כיצד הגיעה‬
‫לארץ?‬
‫לא‪ .‬סבתא הגיעה מרוסיה לפני נעילת השערים‬
‫ויחד עם סבא (הרב נריה) הקימה את כפר הרא’’ה‬
‫ובו היא חיה עד יום מותה‪.‬‬
‫ימי הפטירה של סבא רבא וסבתא רבא שלך‬
‫מאד קרובים‪ .‬כמה שנים הפרש יש ביניהם?‬
‫סבא נריה נפטר ‪ 17‬שנה לפני סבתא נריה‪ .‬את‬
‫סבא נריה לא זכיתי להכיר אבל את סבתא כן‪.‬‬
‫היינו הולכים לבקר אותה בכפר הרא’’ה ותמיד‬
‫התייחסה אלינו ממש כאילו היינו הילדים שלה‪.‬‬
‫לעיתים היא היתה משתפת אותנו במעשי החסד‬
‫שלה‪ .‬כשהיא חלתה במחלת הסרטן סבתא‬
‫שלי(בתה) אמרה לא ללכת אליה כדי שלא נראה‬
‫בסבלה‪ .‬לאחר פטירתה אבא לקח אותנו לבית‬
‫שלה והכל היה כמו לפני זה והיה מאד מרגש‪.‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫שותקת‬
‫שירה רחמים‬
‫שותקת‪,‬‬
‫לא מספרת לאף אחד על העצבות‪.‬‬
‫שותקת‪,‬‬
‫אבל עיניה מביעות עצב‪.‬‬
‫שותקת‪,‬‬
‫ואת כל כאבה שומרת בפנים‪.‬‬
‫שותקת‪,‬‬
‫אבל שרויה בדיכאון עמוק‪.‬‬
‫שותקת‪,‬‬
‫אבל מקווה שידברו איתה על כך‪.‬‬
‫שותקת‪,‬‬
‫כי היא בסך הכל ילדה קטנה‪.‬‬
‫אבל אחרי שנים‪ ,‬היא כבר לא שותקת‪,‬‬
‫ועיניה מביעות אושר‪.‬‬
‫והיא כבר לא שותקת‪,‬‬
‫היא מספרת על העבר‪,‬‬
‫גם בלי שמבקשים‪.‬‬
‫היא כבר לא שותקת‪,‬‬
‫ומביעה את כל מה שקשה‪.‬‬
‫היא כבר לא שותקת‪,‬‬
‫והדיכאון חלף ביעף‪.‬‬
‫היא כבר לא שותקת‪,‬‬
‫כי היא מזמן כבר לא ילדה‪.‬‬
‫היא כבר לא שותקת‪,‬‬
‫והיא למדה‪,‬‬
‫שמה שלא הרג‪ ,‬יחשל אותה‪.‬‬
‫חיוך‬
‫שירה רחמים‬
‫כשהדמעות זולגות על פניי ללא מעצור‪,‬‬
‫כשחם בחוץ אבל אצלי בלב קור‪,‬‬
‫כשהחיוך שלי הוא לא אמיתי‪,‬‬
‫כשאני אומרת ‘לך מכאן’ אבל מקווה‬
‫שתישאר פה איתי‪,‬‬
‫כשלא נותרה שום תקווה בלב‪,‬‬
‫כשכל גופי אפוף כאב‪,‬‬
‫כשאין איש יודע על הדיכאון המתמשך‪,‬‬
‫כשהזמן אותי מושך‪,‬‬
‫כשאין לי אפשרות להתנגד‪,‬‬
‫וכשמדד האושר הולך ויורד‪.‬‬
‫אבל כשמישהו אחד מפנה אליי חיוך‪,‬‬
‫הכול נראה לי פתאום הפוך‪,‬‬
‫חיוך אחד בלבד‪,‬‬
‫משמח כל אחד‪,‬‬
‫וכשחייכו סתם כך אליי‪,‬‬
‫משתנים פתאום חיי‪,‬‬
‫נותרה לי עוד תקווה קטנה בלב‪,‬‬
‫ואין עוד זכר לכאב‪.‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫מלחמה‬
‫פסיה ברכה מילר‬
‫צועד הצבא הגדול‪,‬‬
‫שמאל ימין שמאל‪.‬‬
‫נשק מתעופף‬
‫“כן המפקד!”‬
‫פוסעים ברחובות‪,‬‬
‫ספונים בבתים‪,‬‬
‫וכל אחד מרים‬
‫את נשקו האישי‪.‬‬
‫למלחמה יוצאים‪,‬‬
‫כולם מחוברים‬
‫לכולם גורל דומה‬
‫לא יודעים מי ימות ומי יחיה‬
‫תהילים פותחים‪,‬‬
‫סדורים נשלפים‪,‬‬
‫כולם לאלקים‬
‫בכוונה מתפללים‪.‬‬
‫בהווה‬
‫שירה הרטמן‪ ,‬כתבת צעירה‬
‫בא’ טבת התקיים יום עיון לכתבים צעירים בבית‬
‫הספר נעם בנות בירושלים‪.‬‬
‫שמחנו לראות שהרבה כתבים חדשים הצטרפו וגם‬
‫הוותיקים הקפידו לבוא‪.‬מה שהיה מיוחד הפעם‬
‫שהיה פחות הרצאות ויותר סדנאות‪ .‬היום התחלק‬
‫לשלוש שכבות גיל‪ :‬חב’’א בנות‪ ,‬חב’’ב בנות וחב’’א‬
‫בנים‪.‬‬
‫כל השכבות קיבלו את אותן סדנאות‪.‬‬
‫היתה הסדנא של הרב איתי אליצור‪ ,‬בה למדנו על‬
‫כתיבת מאמר דעה‪ .‬הרב הסביר לנו שלפני שכותבים‬
‫דעה צריך לחשוב אם זה מקדם את המטרות שלנו‬
‫ואם זה יועיל לנו או יזיק לנו‪ .‬הוא הסביר שתמיד יהיו‬
‫תגובות מעליבות ואפילו מאד‪ .‬הוא נתן לנו תרגיל‪-‬‬
‫לכתוב מאמר דעה על‪ :‬האם זה פייר שהביאו אותנו‬
‫ליום עיון בחנוכה ולא הביאו לנו סופגניות?‬
‫הייתה גם הסדנא של צוות האתר שבה הסבירו לנו‬
‫יותר מעשית כיצד מעלים כתבה לאתר‪,‬מה הכלים‬
‫שאנחנו יכולים להשתמש בהם ומה צריך לזכור לפני‬
‫שמעלים כתבה‪ .‬עשינו גם היכרות בין הכתבים‪.‬‬
‫יהודה גזבר העביר סדנא על כתיבת פתיחות‬
‫לסיפורים‪ .‬הוא הביא לנו דף מלא בפתיחות לסיפורים‬
‫תוכן עניינים‬
‫ונתן לנו לראות בכל אחד מה סקרן אותנו ולמה רצינו‬
‫לקרוא עוד‪ .‬הוא נתן לנו תרגיל לכתוב פתיחה לסיפור‬
‫בתקופת המכבים‪.‬‬
‫הלל מאיר הדריך אותנו כיצד להשתמש במצלמות‬
‫האיכותיות שקנו לנו‪ .‬הוא הזכיר איפה מעמידים את‬
‫המרואיין‪ ,‬איך מעמידים את החצובה‪ ,‬מה אנחנו‬
‫רוצים להסריט‪ ,‬האור בסרטון ועוד‪.‬‬
‫הסדנא (אולי פה יותר נכון לומר הרצאה) האחרונה‬
‫היתה של חזקי עזרא ופה כולם התכנסו והוא העביר‬
‫לכל השכבות ביחד‪ .‬חזקי העביר לנו סדנא על‬
‫חדשות‪ .‬איפה מוצאים את המידע‪ ,‬מה אנחנו רוצים‬
‫לפרסם‪ ,‬מה מטרותינו כעיתונאים וכו’‪.‬‬
‫לבסוף דיבר איתנו יוסי ורדי וחיזק את ידינו בשם‬
‫תנועת אריאל‪.‬תודה רבה!‬
‫כשיצאנו קיבלנו חולצת כתב לכל כתב בצבע כחול‬
‫וכיתוב לבן‪.‬‬
‫כל הכבוד לכל המארגנים וברוכים הבאים לכל‬
‫הכתבים החדשים!‬
‫פרק ה’‬
‫ילדה זהובת צמות‪ .‬קצת‬
‫עירה‬
‫בלתי מנומסת‪ ,‬אם תשאלו‬
‫בת צ‬
‫ן‪ ,‬כת‬
‫את תהילה‪.‬‬
‫האית‬
‫"כ‪..‬כן‪ ...‬מי את?" שאלה תהילה בבישנות‪.‬‬
‫יעל‬
‫"אני אסנת‪ ,‬ואני גרה ממש מולך‪ .‬ראיתי‬
‫אותך פעם מציצה בחלון‪ "...‬תהילה הסמיקה‪.‬‬
‫כבר עכשיו‪ ,‬שבוע לאחר המעבר‪ ,‬הבית‬
‫הן שתקו זמן מה ותהילה פנתה אל המקפיא‬
‫מרוקן מארגזיו ומלא ברהיטים‪ ,‬משחקים וכלים‪ .‬והוציאה שני ארטיקי אננס לאסתר ולגלעד‪,‬‬
‫כעת השיעמום פג‪ ,‬אך לא לגמרי‪ .‬היא שיחקה משמש לאביטל וענבים לה ולנריה‪ .‬כשנעמדה‬
‫בהכל‪ ,‬גם במשחקים שאבא קנה לכבוד בתור לקופה והארטיקים בידיה שאלה אותה‬
‫הבית החדש‪ .‬היא קראה את כל הספרים‪ ,‬גם אסנת‪" ,‬באיזה כיתה את?"‬
‫את ההוא של אסתר‪ ,‬עם האותיות הצפופות‬
‫היא ענתה‪.‬‬
‫והקטנות‪ ,‬ואגב‪ -‬הוא לא מעניין‪ .‬תהילה פשוט‬
‫"את עולה לו'? גם אני! ואת תלמדי בבית‬
‫נשכבה על הגב ובהתה בתקרה‪.‬‬
‫הספר אור עידו? בו'‪ 1‬או ו'‪ ?2‬עם איזו מורה?"‬
‫"למה שלא תצאי החוצה?" שאלה אמא‬
‫תהילה התבלבלה לחלוטין וענתה תשובה‬
‫בפעם השמינית לאותו החופש‪.‬‬
‫מוזרה עוד יותר‪" ,‬אני אלמד בכיתה ו'‪ ...‬בבית‬
‫"החוצה?" תמהה תהילה בפעם העשירית‪ .‬הספר ביישוב‪ ,‬ועם מורה טובה‪ "...‬ופרחה מן‬
‫"אבל‪"..‬‬
‫המקום‪.‬‬
‫"כן‪ ,‬אני יודעת שאת מתביישת"‪ ,‬קטעה‬
‫בבית חיכו לה כולם בקוצר רוח‪ ,‬וקבלת‬
‫אותה אמא‪" .‬אמרת את זה המון פעמים‪ .‬אבל‪ ..‬פנים חמימה כמו שקבלה היום לא ראתה‬
‫אולי כן‪ ?..‬תנשמי קצת אויר‪ ,‬תמצאי חברה או תהילה מעולם‪.‬‬
‫פינת חמד לשבת בה ותהני‪ .‬הנה‪ ,‬קחי כסף‬
‫"שלום‪ ,‬תילי! מה שלומך? איך היתה‬
‫לקנות ארטיקים לכולם"‪.‬‬
‫הדרך?" שאל גלעד בחוסר התעניינות מופגן‪.‬‬
‫תהילה לקחה את השטר באי רצון מידיה‬
‫תהילה‪ ,‬שעדיין היתה מבולבלת מהשיחה‬
‫של אמה וירדה החוצה‪ .‬את הדרך למכולת היא המוזרה במכולת‪ ,‬מלמלה כמה מילים לא‬
‫ידעה‪ ,‬כי אביה לקח את אסתר ואותה לסיור ברורות‪.‬‬
‫קצר ביישוב‪ .‬כאן ימינה‪ ,‬עוד שתי סמטאות‬
‫"כבד לך? הנה‪ ,‬את יכולה להניח את השקית‬
‫שמאלה והנה המכולת‪ .‬תהילה מיהרה להכנס על השיש‪ ..‬היה שם את הטעם שאת אוהבת?"‬
‫לתוכה‪.‬‬
‫שאלה אסתר‪ ,‬מעט יותר מנומסת מאחיה‪.‬‬
‫"שלום‪ ,‬את מהחדשים?" שאלה אותה‬
‫תהילה פתחה את השקית בשתיקה‬
‫תוכן עניינים‬
‫וחילקה לכל חד את הארטיק המיועד לו‪.‬‬
‫כשכולם ישבו בחצר וליקקו ארטיקים נוטפים‪,‬‬
‫חשבה תהילה על אסנת‪ .‬גם כשכולם רחצו‬
‫ידיים משאריות דביקות של מיץ היא חשבה‬
‫על אסנת‪ .‬וכשכולם ישבו לאכול ארוחת ערב‪,‬‬
‫חשבה תהילה שסוף סוף מצאה לה חברה‪.‬‬
‫אבל לחופש נשאר רק שבוע אחד‪ ,‬וגם‬
‫הוא עבר במהירות‪ ,‬בזכות הדיסקים החדשים‬
‫שאביה של תהילה קנה לילדיו ותהילה נהנתה‬
‫לשיר איתם‪.‬‬
‫כשנגמר החופש והתחילו הלימודים‪ ,‬אסנת‬
‫שכחה מתהילה החדשה וחזרה לחברותיה‬
‫מימים ימימה‪ .‬היא פטפטה איתן בהפסקות‪,‬‬
‫ישבה לידן ולא החליפה מילה עם תהילה‪.‬‬
‫אך באותו שבוע של סיום החופש תהילה לא‬
‫ידעה שכך יקרה‪ ,‬ולכן שמחה מאד על הקליטה‬
‫המהירה שלה בצוריאל‪ .‬היא דברה בטלפון‬
‫עם עדיה‪ ,‬החברה מנתניה‪ ,‬ושחה באוזניה על‬
‫אסנת‪ .‬היא ספרה כל כך הרבה דברים על‬
‫אותה אסת‪ ,‬שנדמה היה לעדיה שהן נפגשו‬
‫כל יום‪ .‬אבל‪ ,‬אומר את האמת? מאז הפגישה‬
‫המביכה ההיא במכולת הן לא התראו שוב‪.‬‬
‫מדי פעם הציצה תהילה דרך החלון‪ ,‬לראות‬
‫אם תצא אסנת מביתה‪ ,‬ולרוב ראתה אותה‬
‫בחברת הילדה בעלת הקוקו החום‪ .‬פעמיים‬
‫נפגשו מבטיהן והן החליפו קריצות‪ ,‬אבל יותר‬
‫מקשר עין שום דבר לא חיזק את הקשר ביניהן‪,‬‬
‫מה שגרם לכך שבתחילת הלימודים לא היה‬
‫זכר לפגישה במכולת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫דבר ראשון‪ ,‬להפחית את כמות המתוקים‬
‫שאתם אוכלים ביום‪ .‬כמובן‪ ,‬הדברים הלא‬
‫בריאים כמו שוקולד‪ ,‬סוכריות וכדומה‪ .‬אחד או‬
‫שניים ליום זה בסדר וגם את זה עדיף לא‪ .‬טיפ‬
‫קטן‪ :‬אם גם לכם אוכל מתוק נראה הרבה יותר‬
‫טוב מאשר אוכל בריא‪ ,‬כי איך אפשר בכלל‬
‫להשוות שוקולד נוזל ומרשמלו לסלט‪ ,‬שכמו‬
‫שנאמר הוא טעים רק אם זורקים אותו לפח‬
‫ומזמינים פיצה‪ ,‬ועל הדרך גם ממש משעמם‬
‫לכם‪ ,‬אתם יכולים לעשות דברים מיוחדים‬
‫כמו למשל‪ :‬לאוהבי האומנות שבינינו אפשר‬
‫לחתוך ירקות בצורות מיוחדות כמו פרפרים‬
‫או פרצופים ולשלב הרבה סוגים של ירקות‬
‫כדי שיראה צבעוני (מומלץ גם לחסרי כל‬
‫כישרון אומנותי‪ ,‬הרי מה זה משנה‪ ,‬בסוף הכל‬
‫מתערבב בבטן‪ ):‬ועוד הרבה דברים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬אכלו ארוחות מסודרות‪ .‬נשנושים‬
‫אחת לשעה או יותר משמינים ולא בריאים‬
‫בהרבה יותר מארוחה מסודרת שאחריה‬
‫נשארים שבעים לכמה שעות‪.‬‬
‫עוד דבר‪ ,‬אם אתם אוכלים ורוצים באמת‬
‫להרגיש שבעים אל תעשו שום דבר תוך כדי‪:‬‬
‫דבר שני‪ ,‬ספורט‪ -‬הנה כמה שיטות שיגרמו‬
‫לכם לרצות לעשות ספורט‪ ,‬גם אם אתם‬
‫לא מתלהבים גדולים מלהזיז את עצמכם‬
‫מהכורסא (תנו כיף)‪:‬‬
‫‪ )1‬בחרו את סוג הספורט שאתם אוהבים‪,‬‬
‫זה יכול להיות כל דבר‪ ,‬מריקוד ועד כדורסל‪,‬‬
‫קפיצה לגובה שהיא לא קפיצה לגובה בבוקר‬
‫כשקמת וגילית שהשעון המעורר לא צלצל‪.‬‬
‫בעצם אולי גם זה נחשב‪.‬‬
‫‪ )2‬התמידו בספורט הזה‪ .‬זה לא עוזר אם‬
‫פעם בחודשיים או יותר תיזכרו שאופס‪ ,‬לא‬
‫עשינו ספורט‪ ,‬כי אז תנסו לעשות שוב ותיווכחו‬
‫לדעת שאת הקליקים שיוצאים מהעצמות‬
‫המסכנות שלכם גם השכנים יכולים לשמוע‪.‬‬
‫פעם ביום או פעם בשבוע מומלץ‪ ,‬אפילו לרבע‬
‫שעה אבל העיקר שיהיה משהו קבוע‪.‬‬
‫באזור זה מומלץ ומאד יקל עליכם אך אפשר‬
‫בכל מקום‪ .‬כשעושים הליכות חשוב להקפיד‬
‫על קצב קבוע במשך כל ההליכה ונשימות‬
‫קבועות‪ .‬לא חייבים ללכת ממש מהר‪ ,‬מספיק‬
‫הליכה מהירה בקצב קבוע עם נשימות סדירות‬
‫כחצי שעה לפחות‪ .‬גם בהליכות\ ריצות חשוב‬
‫להקפיד על קביעות‪.‬‬
‫עד כאן לספורט ועכשיו לנושא אחר‪ -‬שינה‪.‬‬
‫תתפלאו אבל השינה שלכם קשורה לתיאבון‬
‫שלכם‪ .‬דמיינו את התסריט שבטח מוכר לכם‪,‬‬
‫חוזרים מבית הספר\ העבודה אחרי כחמש‬
‫שעות שינה בלילה‪ ,‬נראים ומרגישים כמו‬
‫זומבים והדבר הראשון שאתם הולכים אליו‬
‫הוא המקרר‪ .‬אתם מתיישבים לעשות משהו‬
‫ואיכשהו שוב מוצאות להן רגליכם את הדרך‬
‫למקרר ואתם מוצאים את עצמכם אוכלים את‬
‫הנשנוש השביעי לאותו יום‪ .‬מחקרים הוכיחו‬
‫שמי שעייף יותר‪ -‬אוכל יותר וזה בלי קשר‬
‫שחוסר בשעות שינה מוציא אותנו מריכוז וגורם‬
‫לפעמים לכאבי ראש‪ ,‬ותסכימו איתי שפיהוקים‬
‫בסדר גודל של רצון לבלוע פיל או לחילופין‬
‫את האדם שעומד מולך הם לא דבר מנומס‬
‫במיוחד‪ .‬תלכו לישון אם זה מתאפשר שעה או‬
‫יותר קודם וכל היום שלכם יראה אחרת‪ ,‬בנוסף‬
‫לתאבון מופחת ועל הדרך גם יותר אנרגיה‬
‫לעשות ספורט‪.‬‬
‫קשה להתמיד אבל התמדה מביאה תוצאות‪.‬‬
‫‪ )3‬בנוסף לספורט הקבוע‪ ,‬או במקומו‪,‬‬
‫אפשר לעשות הליכות או ריצות‪ .‬תבחרו מקום אלוקים נתן לנו את הגוף בשביל שנשמור עליו‬
‫יפה‪ ,‬אם יש לכם טיילת או מקום המיועד לכך בריא ושלם‪ .‬אז תהנו ושיהיה בהצלחה!‬
‫תוכן עניינים‬
‫א‬
‫ל‬
‫ול‬
‫חנוכה עבר ואנחנו נשארנו עם התחושה‬
‫המבאסת שאחרי חג‪ ,‬החזרה לשגרה ו‪...‬‬
‫ההרגשה שאכלנו יותר מדי‪ .‬אז אחרי שבלענו‬
‫שמן בכמות שהייתה יכולה להעלות את מפלס‬
‫הכינרת בלפחות עשרים מטרים אילו הייתה‬
‫מים‪ ,‬וגם סתם בכללי‪ ,‬הבאתי לכם עצות איך‬
‫להיפטר מהמשקל העודף וגם לעבור לחיים‬
‫בריאים יותר ולהיות יותר בכושר‪.‬‬
‫לא לראות סרט או לקרוא ספר שכן אז המוח‬
‫אינו מרוכז באוכל ולא משנה כמה אכלתם‬
‫עדיין תרגישו רעבים‪ .‬אפילו אם העוף או‬
‫הירקות שיושבים לכם בצלחת הם לא הדבר‬
‫המפתה ביותר להסתכל עליו כרגע‪ ,‬הם בכל‬
‫זאת נמצאים שם ונעלבים כשאתם מתעלמים‬
‫מהם בצורה כה גסה‪ .‬סתם‪ ,‬לא באמת‪ .‬אבל‬
‫בכל זאת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אילה זומר‪ ,‬כתבת צעירה‬
‫ייר‬
‫א‬
‫החג חלף‪ ,‬ומה איתנו?‬
‫סיוון‬
‫שרי‬
‫‪‬‬
‫ח‬
‫ש‬
‫וון‬
‫‪‬‬
‫כס‬
‫אוספים‬
‫נגה בצלאל‪ ,‬כתבת צעירה‬
‫לכולנו היה פעם או שעדיין יש‪ ,‬אוסף מיוחד של‬
‫פריטים שאותו טיפחנו ואספנו בעמל רב‪ .‬ישנם‬
‫סוגים של אוספים שמשתנים עם השנים‪ ,‬וישנם‬
‫כאלו שנאספים כבר דורות‪.‬‬
‫בכתבה הבאה סיקרתי סוגים שונים של‬
‫אוספים‪ .‬אוספים ישנים מטבעם מעוררים בי‬
‫נוסטלגיה‪ ,‬ומזכירים לי תקופות שונות ויפות‪ .‬לא‬
‫תמיד לאוסף יש מטרה מוגדרת כגון משחק או‬
‫החלפות‪ .‬מה שיפה בו הוא העיסוק באיסוף עצמו‪,‬‬
‫ולא בהכרח שימושיו‪ .‬ברשימה הבאה יוצגו כמה‬
‫אוספים מוכרים ומקוריים‪ ,‬ואולי זה יעשה גם לכם‬
‫חשק לפתוח אוסף‪ .‬אם לחילופין נשאר לכם אוסף‬
‫ישן בבוידם‪ ,‬אביא רעיון שימושיים למשהו שתוכלו‬
‫להפיק ממנו‪.‬‬
‫הכי מדויק (בול‪ – )...‬אוסף בולים‬
‫אוסף בולים הוא אוסף שיכול להיות שווה הרבה‬
‫כסף‪( .‬לסבא רבא שלי ז”ל היה אוסף ענק שנמכר‬
‫במחיר גבוה ביותר‪ )..‬ישנן מספר שיטות ע”מ‬
‫לצבור אוסף נכבד‪ .‬אחת מהן היא להתכתב עם‬
‫ילדים או אנשים מעיר או מארץ אחרת‪ ,‬דרך הדואר‬
‫כמובן‪ ,‬ולשמור את הבולים שמגיעים כל פעם‪ .‬דרך‬
‫אחרת היא להוריד את כל הבולים מהמעטפות‬
‫שהמשפחה שלכם מקבלת‪ ,‬ולאסוף‪ .‬ישנו אלבום‬
‫מיוחד לבולים בו ניתן לשמור על הבולים בצורה‬
‫מסודרת‪ .‬איך מורידים בול ממעטפה? משרים‬
‫אותו‪ ,‬עם חתיכת הנייר עליה הוא מודבק‪ ,‬בכלי עם‬
‫מים עד שהבול והנייר נפרדים‪ .‬מה אפשר לעשות‬
‫עם אוסף ישן? לשמור אותו לילדים ולנכדים‬
‫שלכם‪ ,‬או למכור אותו למישהו שמעוניין‪.‬‬
‫הכי מקופל – אוסף מפיות‬
‫מכל הגוונים והצבעים‪ ,‬בגדלים שונים וציורים‬
‫מרהיבים‪ .‬זהו אוסף המפיות הססגוני‪ .‬כשיש מפית‬
‫כפולה‪ ,‬מחליפים עם בעל אוסף זהה‪ ,‬וכך הגיוון‬
‫גדל‪ .‬מפיות כדאי לאסוף בעיקר בארועים ושבתות‪,‬‬
‫כשאת השולחן הן מקשטות‪ .‬מה אפשר לעשות‬
‫עם מפיות? דבר ראשון‪ ,‬הרבה סוגים של יצירות‪:‬‬
‫עיטור בית מזוזה מעץ או מזכוכית‪ ,‬תמונה לחדר‪,‬‬
‫קישוט כוסות זכוכית ועוד‪ .‬דבר שני‪ :‬קיפולי מפיות‬
‫מיוחדים לשולחן השבת או סתם לקישוט החדר‪.‬‬
‫הכי משוחק‪ -‬אוסף גוגואים‬
‫יש מקומות שבהם הם מכונים אג’ואים‪ ,‬אבל‬
‫אני מכירה אותם בתור גוגואים‪ .‬המשמשים‬
‫(הפרי המקיף את הגוגו) מופיעים בעונת הקיץ‪,‬‬
‫ואז אוספים אותם כל הילדים ומשחקים וצולפים‬
‫לתוך קופסאות מיוחדות‪ .‬אוסף גוגואים כדאי‬
‫לשמור כי בכל שנה קיימת עונת גוגואים מחדש‪,‬‬
‫אך מצד שני הוא תופס מקום וכן בכל שנה אוכלים‬
‫משמשים חדשים‪ .‬תחליטו אתם אם לשמור או‬
‫לא‪ ..‬מה אפשר לעשות עם אוסף שלא ימצא לו‬
‫שימוש? לצייר בטוש פרצופים על הגוגואים וליצור‬
‫בובות‪ .‬אפשרות אחרת היא לבנות אביזרים תלת‬
‫ממדיים מודבקים על קרטון‪.‬‬
‫הכי מתויג – אוסף תויות‬
‫כן‪ ,‬כן‪ .‬התוויות האלו שנמצאות על הבגדים‬
‫החדשים‪ ,‬מחכות שיורידו אותן‪ .‬אולי תתפלאו‪ ,‬אבל‬
‫יש אנשים שאוהבים לאסוף אותם‪ .‬נראה שהיום‬
‫הן כבר לא נמצאות על הבגד רק כדי להודיע את‬
‫מחירו‪ .‬יש תוויות בגדלים שונים‪ ,‬צורות וצבעים‪ .‬מה‬
‫תוכן עניינים‬
‫אפשר לעשות עם האוסף? צ’ופר להתחלה חדשה‬
‫ להצמיד לכל תווית פתק ולכתוב‪ :‬שנתחדש‪/‬‬‫שתהיה התחלה חדשה ויפה‪ .‬אפשר גם לתלות‬
‫תוויות על התיק‪ ,‬לקישוט‪.‬‬
‫הכי מקורי – אוסף סוגרים של‬
‫שקיות לחם פרוס‬
‫חתיכת המתכת שסוגרת את חבילת הלחם‬
‫פרוס או שקית פריכיות האורז‪ .‬גם ממנה ניתן‬
‫לעשות אוסף מרשים‪ .‬מה אפשר לעשות עם‬
‫האוסף? לתלות על הרצועה של הילקוט‪ ,‬בדגם או‬
‫באקראיות‪.‬‬
‫הכי מקושט ‪ -‬אוסף עגילים‬
‫פעם היו קונים אותם רק בזוגות‪ ,‬אבל היום יותר‬
‫ויותר נמצא שימוש לעגילים בודדים‪ .‬אוסף עגילים‬
‫הוא מיוחד ביותר כיוון שניתן להשתמש בו על‬
‫בסיס יומיומי‪ ,‬וככל שמספר העגילים גדל ‪ -‬גדל‬
‫גם הגיוון‪ .‬יש עגילים ממתכות יקרות ביותר ויש גם‬
‫עגילים פשוטים‪ .‬ישנם זוגות שבהם אם נאבד אחד‬
‫מבני הזוג‪ ,‬אפשר להשתמש בשני לחור שני‪ .‬אוסף‬
‫מכובד דורש הרבה שנים של צבירה ושמירה‪ ,‬אבל‬
‫במהלכן אפשר להשתמש בעגילים שוב ושוב‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬ישנם אוספים רבים ונוספים שקצרה‬
‫היריעה מלהכיל‪ :‬מטבעות עתיקים‪ ,‬קלפים‪,‬‬
‫צמידים‪ ,‬חרסינות‪ ,‬מכוניות‪ ,‬סקובידו‪ ,‬כפתורים‪,‬‬
‫מחזיקי מפתחות‪ ,‬מחקים‪ ,‬בובות אצבע ועוד ועוד‪.‬‬
‫אני גליתי שאוסף אפשר לעשות כמעט מכל‬
‫דבר‪ .‬נדרשת רק מחשבה‪ ,‬יצירתיות והשקעה –‬
‫והופ קם אוסף חדש‪ .‬אז אם גם לכם מתחשק –‬
‫תחשבו על רעיון מקורי או לא ותתחילו לאסוף‪.‬‬
‫בהצלחה!‬
‫הדמיית מחשב‪“ :‬הלבנון”‬
‫להניף את‬
‫דגל ישראל‬
‫בהר הבית‬
‫שירה הרטמן‪ ,‬כתבת צעירה‬
‫ביממה האחרונה הופצו סרטונים המראים‬
‫את עבודות החפירה של הערבים בהר הבית‪.‬‬
‫מזעזע!‬
‫ד’’ר רונן שובל קורא למשטרת ישראל‬
‫להפסיק במהירות את עבודות העפר‪ .‬הוא קורא‬
‫לבית היהודי לממש את הריבונות שלנו ולהניף‬
‫את דגל ישראל בהר הבית‪.‬‬
‫“במלחמת ששת הימים הכריז מוטה גור ‘הר‬
‫הבית בידינו’‪ ,‬ומאז ועד היום יהודים מופלים‬
‫לרעה בהר הבית‪ ,‬חופש הפולחן נאסר עליהם‬
‫ושרידי המורשת היהודית והעתיקות היהודיות‬
‫נפגעים ונרמסים מדי יום”‪ ,‬אמר שובל ‘זהו‬
‫אבסורד והזיה שמדי יום נהרסים ונפגעים‬
‫שרידים היסטוריים של מורשת ישראל בהר‬
‫הבית ואין איש מונע זאת‪ .‬משטרת ישראל‬
‫תוכן עניינים‬
‫והשר לביטחון פנים אהרונוביץ’ מגלים אוזלת יד‬
‫חמורה ביותר’’‪.‬‬
‫‘’יש לקיים חופש פולחן מלא לשלושת‬
‫הדתות‪ ,‬לאפשר ליהודים להתפלל כאוות נפשם‬
‫ולהניף את דגל ישראל מחר בבוקר בהר הבית”‬
‫הוא מוסיף‪.‬‬
‫הנושא של עלייה להר הבית הוא קצת מורכב‪.‬‬
‫אני לא מסכימה עם העלייה להר‪ .‬זה מקום קדוש‬
‫וצריך להטהר לפני שעולים‪ .‬ובכלל‪ ,‬שום דבר‬
‫לא מדויק‪,‬ואי אפשר לדעת איפה עומדים! אולי‬
‫בדיוק איפה שאתה עומד זה קודש הקודשים?אז‬
‫עם זה אני באמת לא מסכימה‪ .‬אבל לדעת שיש‬
‫חפירות בהר הבית והורסים את מקום המקדש‬
‫ולהבליג? זה כבר מוגזם!‬
‫‪i‬פון?!‬
‫מוכרחים‬
‫ להגמל‬
‫מעין ויסברג‪ ,‬כתבת צעירה‬
‫אמונה דבורה מאיר‪ ,‬כתבת צעירה‬
‫שלום יקר שלי מה נישמע?‬
‫בא נבדוק מה שלחו לי בלילה‪ .‬תראה את‬
‫הסירטון הזה איזה קורע “חחחחחחחח”‪.‬‬
‫חכה‪ ,‬אני רק מוסיפה סמיילי ושלח‪ .‬הילדה‬
‫הזאת מצחיקה אותי כל פעם מחדש‪ ,‬האמת‬
‫שאני לא בטוחה שזה בכלל בת‪ ,‬מעולם לא‬
‫פגשתי אותה או אותו‪.‬‬
‫טוב‪ ,‬אולי זה היתה קצת הגזמה‪ ,‬אבל אנשים‬
‫באמת מדברים אל הפאלפונים שלהם‪ ,‬כמו‬
‫לבני אדם‪ ,‬כאילו חסר אנשים בעולם‪ .‬או‬
‫מקרה כזה‪“ :‬יש לי רק חמישים אחוז‪ ,‬אז‬
‫אני לא יכולה לבא” בגלל שלפלאפון שלך‬
‫נגמר חצי מהסוללה‪ ,‬אז את צריכה להפוך‬
‫לכלבלב שרץ אחריו כל היום‪ ,‬ולא יכול ללכת‬
‫לשום מקום בלעדיו?‬
‫הטכנלוגיה מתקדת ומתקדמת כל הזמן‪,‬‬
‫לפעמים זה יכול להיות ממש הצלת חיים‬
‫כגון‪ :‬פיתוח תרופות ניתוחים וחיסונים‪ ,‬או‬
‫דברים שעוזרים לאנשים עם מוגבליות‪,‬‬
‫אבל לפעמים ואולי זה בכלל לא לפעמים‪,‬‬
‫הטכנלוגיה מתפתחת לדברים לא בדיוק‬
‫הכרחיים‪ ,‬כמו פלאפון יותר ויותר דק‪ ,‬ולמה‬
‫אני צריכה שכל זכוכית שאני אגע בה תהפוך‬
‫למסך?!‬
‫ובואו נחשב רגע בכנות‪ ,‬הטכנלוגיה במאתיים‬
‫השנים האחרונות התקדמה יותר ממה‬
‫שהתקדמה במשך האלפיים שנה לפני‪ .‬כן‬
‫התקדמו אז‪ ,‬המציאו את הגלגל ואת הבטון‬
‫ועוד כמה דברם חשובים‪ ,‬אבל באלפיים‬
‫שנה האחרונות המציאו את החשמל‬
‫את הבטריות‪ ,‬ורק לפני עשרים שנה היו‬
‫פלאפונים רק לאנשים מאד עשירים‪ ,‬ואחד‬
‫במכולת בכל שכונה וזה לא היה טלפונים‬
‫משוכללים כמו היום זה היה‪ ,‬פלאפונים היו‬
‫ענקיים עם אנטנה‪.‬‬
‫והיום כמעט לכל ילד יש פלאפון ‪ ,‬משוכלל‬
‫כמה שיהיה‪ ,‬ולכל משפחה יש מכונית‪,‬‬
‫שפעם למשפחה עשירה היה חמור‪ ,‬לא‬
‫שאני משמיצה את הטכנלוגיה או חלילה‬
‫מתנזרת ממנה‪ ,‬אבל שבאמת חושבים על‬
‫זה‪ ,‬למה אני צריכה שעוד עשרים שנה אני‬
‫פשוט יישב‪ ,‬ורובוטים ינהלו אותי‪ ,‬יכינו ויגישו‬
‫לי אוכל יצחצחו לי שינים ויסיעו אותי לכל‬
‫מקום?‬
‫תוכן עניינים‬
‫ביום ראשון הייתה בנגב הפגנה נגד‬
‫הגמלים‪ .‬בכבישי הנגב מסתובבים פעמים‬
‫רבות גמלים ובלילה זה מהווה סכנה רצינית‬
‫מכיוון שאין אפשרות לראות אותם וברגע‬
‫שהמכונית מתנגשת בהם‪ ,‬הגמל נופל עם‬
‫כל הטונים שלו ואז‪...‬עדיף לא לדמיין מה‬
‫קורה‪.‬‬
‫אחת הססמאות בהפגנה הייתה‪“ :‬חייבים‬
‫להגמל‪ ,‬כבר מאוחר מידי!” תושבי הנגב‬
‫טוענים שחייהם וחיי ילדיהם אינם הפקר‪.‬‬
‫חייבים לדאוג לפתרון מיידי לבעיית הגמלים‪.‬‬
‫להזכירכם‪ ,‬לפני כמה שבועות‪ ,‬נהרג‬
‫מתאונה עם גמל דוד כהן‪ ,‬תושב עפרה‬
‫בעבר ולאחר שנישא גר ברתמים‪ .‬במהלך‬
‫השנים האחרונות נהרגו בכבישי הנגב ‪9‬‬
‫אנשים כתוצאה מהתנגשות עם גמל!!‬
‫אחת ההצעות שהעלו לפתרון בעיית‬
‫הגמלים הינה שפקחים יירו בכל גמל‬
‫שיראו‪ .‬זה יפחית את כמות הגמלים‪ ,‬ואולי‪...‬‬
‫אולי גם הבדואים ישמרו יותר על הגמלים‬
‫שלהם אם הם יהיו בסכנה‪.‬‬