‫שולחן עורך‬ ‫אייר תשע"ה‬ ‫אנחנו נמצאים בעיצומם של ימי ספירת העומר‪ .‬לקראת החוויה המחודשת‬ ‫של קבלת התורה בחג השבועות‪ ,‬אנו סופרים את הימים עד ליום המיוחל‪.‬‬ ‫ספירה לקראת אירוע מרגש היא די מובנת‪ .‬בזמן זה או אחר כולנו אמרנו‬ ‫משהו כמו‪" :‬בעוד שבוע וחצי מתגייסים"‪ ,‬או‪ 60" ...‬יום עד לשחרור!" )צעירים‬ ‫תירגעו‪ .(☺ ...‬כלומר‪ ,‬הדרך הרגילה היא לפתוח בספירה לאחור לקראת היום‬ ‫הנכסף‪ .‬מה שאין כן במקרה של ספירת העומר‪ ,‬אנחנו סופרים קדימה ‪-‬‬ ‫מאחד לחמישים‪ .‬מהו ההבדל?‬ ‫‪‬‬ ‫מדינה וממשלה‬ ‫הרב אורי בצלאל פישר‬ ‫הדרן לבבא מציעא‬ ‫יעקב עמיחי סופר‬ ‫לל"ג בעומר‬ ‫כדי להבין מהי הסיבה לשינוי‪ ,‬עלינו להשיב תחילה על שאלה בסיסית יותר‪:‬‬ ‫מדוע המתין הקב"ה ‪ 50‬יום‪ ,‬מהרגע שבני ישראל יצאו ממצרים ועד שנתן‬ ‫להם את התורה? התשובה היא‪ ,‬שלבני ישראל עדיין לא היו את הכלים‬ ‫הדרושים לקבלת התורה‪ .‬במשך למעלה ממאתיים שנה הם חיו בתוך החברה‬ ‫המצרית‪ ,‬המרכז העולמי לטומאה והתנהגות לא‪-‬מוסרית‪ .‬ההשפעה‬ ‫הסביבתית חודרת ומפעפעת אל תוך ישותו של האדם‪ ,‬גם כאשר הוא אינו‬ ‫נוטל חלק אינטגרלי במעשיהם של הסובבים‪.‬‬ ‫כך גם קרה לבני ישראל במצרים – בני ישראל שקעו בתוך מ"ט שערי טומאה‪,‬‬ ‫ולא היה ניתן להעניק לנו את התורה בנקודה רוחנית נמוכה שכזאת‪ .‬על העם‬ ‫היה לצמוח תחילה ולהגיע למצב שבו הוא מסוגל לקלוט ולהכיל בתוכו את‬ ‫קדושת התורה ‪ -‬אחרת ההזדמנות היתה מתפוררת‪ .‬אמנם עם ישראל יצא‬ ‫ממצרים והגיע אל האושר‪ ,‬אך מבחינה רוחנית הוא עדיין נשאר מאחור‪ ...‬קל‬ ‫יותר היה להוציא את העם ממצרים מאשר את מצרים מתוך עם ישראל‪.‬‬ ‫כעת נוכל להבין‪ ,‬מדוע ‪ 50‬ימי העומר נספרים כלפי מעלה‪ .‬אנחנו פותחים‬ ‫בתהליך מתוך התקדמות רוחנית של טיפוס שלב אחרי שלב‪ ,‬כשבכל יום‬ ‫אנחנו מצליחים לקלף מעלינו עוד שכבה של לכלוך‪.‬‬ ‫שלמה רבינוביץ'‬ ‫ליום ירושלים‬ ‫שמואל פינסון‬ ‫תורת חסד‬ ‫קובי דואני‬ ‫הכר את המבקר‬ ‫עדכונים וחידושים‬ ‫‪‬‬ ‫מערכת זמורות‪:‬‬ ‫איתיאל סופר‬ ‫יוסף חלמיש‬ ‫תמיר רוצ'ס‬ ‫אלמוג כהן‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫על‪-‬מנת להגיע אל היום הגדול‪ ,‬יום מתן‪-‬תורה‪ ,‬בקדושה ובטהרה‪ ,‬כך שבכל‬ ‫צעד שאנחנו מתקדמים‪ ,‬אנחנו חושפים מימד נוסף של פנימיות טהורה‪.‬‬ ‫ייתן ה' ונזכה כולנו לצמיחה ולהתעלות רוחנית בכל יום מימי ספירת העומר‪,‬‬ ‫עד שנגיע שלמים לקראת מתן תורה‪.‬‬ ‫העלון יוצא לאור ע"י‬ ‫ישיבת כרם ביבנה‬ ‫"חודש אייר הוא מחבר חודש ניסן שהיה התחלת צמיחת כנסת ישראל"‬ ‫ד‪.‬נ‪ .‬אבטח ‪7985500‬‬ ‫)פרי צדיק ‪ -‬ויקרא‪ ,‬ר"ח אייר(‬ ‫הרב אורי בצלאל פישר‬ ‫רבים הם הטוענים‪ :‬איך אפשר להודות על יום העצמאות‪ ,‬הרי ראשי המדינה אינם שומרים תורה‬ ‫ומצוות? לא זו בלבד‪ ,‬אלא הם בוודאי אינם רוצים שיונהג בארץ משפט התורה‪ .‬ראשי המדינה אינם‬ ‫פועלים לקיום תורה ומצוות בארץ‪ ,‬ומגמתם שונה לחלוטין‪ .‬יש רבים מיושבי ה'כנסת'‪ ,‬ואפילו לפעמים‬ ‫ראשי ממשלה‪ ,‬שאין להם שיג ושיח ִעם תורה ומצוות‪.‬‬ ‫שצפינו לה? כתוב בספר שמות )ו‪ ,‬ו‪-‬ח(‪:‬‬ ‫אם כן‪ ,‬על מה השמחה בקום המדינה? וכי זו המדינה ִ‬ ‫אתי ֶא ְת ֶכם ִמ ַתּ ַחת ִס ְבלֹת ִמ ְצ ַריִם ְו ִה ַצּ ְל ִתּי ֶא ְת ֶכם ֵמ ֲעב ָֹד ָתם‬ ‫הוֹצ ִ‬ ‫ָאל ֲאנִי ה' ְו ֵ‬ ‫ָל ֵכן ֱאמֹר ִל ְבנֵי י ְִשׂר ֵ‬ ‫ִיתי ָל ֶכם ֵלא‪-‬ל ִֹהים‬ ‫וּב ְשׁ ָפ ִטים ְגּד ִֹלים‪ :‬ו ְָל ַק ְח ִתּי ֶא ְת ֶכם ִלי ְל ָעם ְו ָהי ִ‬ ‫ְרוֹע נְטוּיָה ִ‬ ‫ָאַל ִתּי ֶא ְת ֶכם ִבּז ַ‬ ‫ְוג ְ‬ ‫ֲשׁר‬ ‫אתי ֶא ְת ֶכם ֶאל ָהאָרֶץ א ֶ‬ ‫מּוֹציא ֶא ְת ֶכם ִמ ַתּ ַחת ִס ְבלוֹת ִמ ְצ ָריִם‪ְ :‬ו ֵה ֵב ִ‬ ‫יכם ַה ִ‬ ‫ִיד ְע ֶתּם ִכּי ֲאנִי ה' ֱא‪-‬ל ֵֹה ֶ‬ ‫וַ‬ ‫ָשׁה ֲאנִי ה'‪:‬‬ ‫ָת ִתּי א ָֹתהּ ָל ֶכם מוֹר ָ‬ ‫וּלַי ֲעקֹב ְונ ַ‬ ‫ָהם ְלי ְִצ ָחק ְ‬ ‫אַבר ָ‬ ‫אתי ֶאת י ִָדי ָל ֵתת א ָֹתהּ ְל ְ‬ ‫ָשׂ ִ‬ ‫נָ‬ ‫הקב"ה מביא אותנו לארץ ישראל כדי שנוכל להיות עם לה'‪ .‬ה"ולקחתי" עומד כנגד מעמד הר סיני‪,‬‬ ‫שהקב"ה נתן לנו את התורה הקדושה‪ .‬עלינו לבוא לארץ ישראל ולקיים בארץ ישראל את התורה‬ ‫ומצוות‪ .‬כמובן‪ ,‬שבכל ספר דברים חוזר ונאמר יסוד זה‪ ,‬שאנחנו באים לארץ ישראל לקיים את התורה‬ ‫ומצוות‪" :‬ושמרת את חוקיו ומצוותיו אשר אנכי מצוך היום אשר ייטב לך ולבניך אחריך ולמען תאריך‬ ‫ימים על האדמה אשר ה' א‪-‬להיך נתן לך כל הימים" )דברים ד‪ ,‬מ(‪.‬‬ ‫עתה מתעצמת השאלה‪ :‬על מה עלינו להודות‪ ,‬כשיש לנו מדינה שאינה מקיימת תורה ומצוות?‬ ‫אלא‪ ,‬נראה שיש הבחנה פשוטה שתסביר לנו יסוד הודאתנו‪ .‬יש להבחין בין ממשלה למדינה‪ .‬הממשלה‬ ‫אלו האנשים שפועלים בכנסת ומשפיעים בעשייה בארץ ישראל‪ .‬הם משפיעים על הכלכלה‪ ,‬החינוך וכו'‪.‬‬ ‫המדינה היא השלטון‪ .‬אנחנו לא מודים לה' על הממשלה‪ ,‬אלא על המדינה‪ .‬בכל השנים שהיינו בגלות לא‬ ‫היתה לנו מדינה‪ .‬לא היה לנו שלטון‪ ,‬אלא היינו נתונים לשלטון הגוים‪ ,‬לרצונם ושגיונותיהם‪.‬‬ ‫על כך שיש לנו שלטון יש להודות‪ .‬עצם היכולת לפעול ולעשות בארצנו כרצוננו‪ ,‬יש בה זכות גדולה‪.‬‬ ‫הזכות לדאוג לעצמנו ולשמור עלינו מאויבנו היא זכות גדולה ביותר‪ .‬המדינה היא הצלה מאויבנו‪ .‬אכן‪,‬‬ ‫אולי אין כאן הצלה רוחנית‪ ,‬אבל יש כאן הצלה גופנית‪ .‬והאמת שיש גם הצלה רוחנית‪ .‬הקמת המדינה‬ ‫יהודית מאפשרת ליהודים לגור במקום שרוב תושביה יהודים‪ ,‬ובכך מונעת התבוללות‪.‬‬ ‫בהקשר לכך אביא את דבריו של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ"ל )עיטורי כהנים תשרי‪ ,‬תשל"ז‪ ,‬מס'‬ ‫‪ ,19‬עמ' ‪:(25‬‬ ‫‪2‬‬ ‫כתבת‪ ,‬שאינך מבין למה שלטון גויים הוא גלות ושלטון יהודים חילוניים אינו גלות‪ .‬בקושי אני‬ ‫משכנע את עצמי לענות לך‪ .‬עיקרי אמונה פשוטים סתומים בעיניך‪ ,‬מצב כזה אצל בני תורה‪ ,‬ה'‬ ‫ירחם‪ .‬כלל ישראל אינו בני ישיבה בלבד‪ ,‬אלא זרע אברהם יצחק ויעקב‪ ,‬כל אלו אשר בשם ישראל‬ ‫יכונו‪ ,‬ברית בין הבתרים והבריתות והשבועות שהשם יתברך כרת עם אבותינו הוא לכל זרע‬ ‫אברהם יצחק ויעקב‪ ,‬צדיקים בינונים ורשעים‪ ,‬ועל כלל ישראל כולו נאמר‪' :‬בנים אתם לה' א‪-‬‬ ‫להיכם'‪ .‬הגלות החלה כשנחרבה ירושלים וארץ ישראל נכבשה ע"י הגויים‪ ,‬ועל זה אנו צמים ד'‬ ‫צומות‪ .‬לפני כן היו מלכים בישראל שהיו עובדי עבודה זרה‪ ,‬שטופים בעריות ושופכי דמים‪ ,‬ועל‬ ‫זה נאמר‪' :‬ויעשו הרע בעיני ה' '‪ .‬אבל אז זה לא היה גלות‪ ,‬אלא שלטון של רשעים בלבד‪.‬‬ ‫ובירבעם השני שגם עליו נאמר 'ויעש הרע בעיני ה' '‪ ,‬נאמר עליו 'הוא השיב את גבול ישראל‬ ‫בלבוא חמת כי ראה ה' את ישראל מורה מאוד ואפס עצור ואפס עזוב וכו' ויושיעם ביד ירבעם בן‬ ‫יהואש'‪ .‬מדינת ישראל בבית ראשון הייתה של כלל ישראל‪ ,‬ולא של המלך ירבעם וחביריו‪ .‬בזמן‬ ‫מלכות המלכים הרשעים לא הייתה גלות אלא להיפך‪ ,‬ורק כאשר הגויים כבשו את המדינה‬ ‫וישראל נעשו כפופים לגויים‪ ,‬נוצרה הגלות שחז"ל אמרו שהקב"ה מתחרט על כך )סוכה נב‪ ,‬ע"א(‪.‬‬ ‫מדינת ישראל איננה של בן‪-‬גוריון וחבריו ושאר השרים של היום‪ ,‬אלא של כלל ישראל‪ .‬ומשום‬ ‫כך שהמדינה היא תחת שלטון זרע אברהם יצחק ויעקב‪ ,‬ולא תחת שלטון גויים אין זה גלות‪ .‬אין‬ ‫ספור למה שכתבו הקדמונים הראשונים והאחרונים בעניינים אלו‪ .‬ואם אצל אדם לא זז שום דבר‬ ‫בנידון זה של גלות‪ ,‬הוא סריס רוחני גמור‪ ,‬ובסריסות אפשר להגיע ויש שהגיעו לידי קיצוץ‬ ‫בנטיעות לומר שח"ו לא השם יתברך משגיח על עמו וארצו‪ ,‬אלא הכל מעשה הסיטרא אחרא‬ ‫רח"ל‪.‬‬ ‫אנחנו מקווים שבעתיד כל אנשי הממשלה יהיו יראים ושלמים‪ ,‬אבל עדיין יש כאן טובה‪ .‬יש גם לזכור‬ ‫שחלק מאנשי הממשלה הם יראים ושלמים ופועלים לטובה‪ .‬נזכור שעל אף שלא כל אנשי הממשלה‬ ‫הולכים בדרך ה'‪ ,‬בסופו של דבר נעשה הרבה טוב בארץ‪ .‬הממשלה מתקצבת חינוך דתי‪ ,‬דבר שאין‬ ‫כדוגמתו במדינות אחרות ‪ -‬וכי בחו"ל הממשלות מתקצבות חינוך דתי? הן מתקצבות רק חינוך כללי‪.‬‬ ‫באיזו מדינה יש תקציב לישיבות וכוללים? בוודאי אין כאן שיא השלמות‪ ,‬שהרי הממשלה אינה הולכת‬ ‫בדרכי ה' ולא פועלת בצורה הכי טובה‪ .‬למרות זאת יש על מה להודות‪ .‬גם כשיש טובה שאינה שלמה‪ ,‬יש‬ ‫להודות על הטובה‪.‬‬ ‫יש צללים‪ ,‬אבל יחד עם זאת יש אור‪ .‬עלינו להודות על האור‪ ,‬ולפעול להסרת הצללים‪.‬‬ ‫הודאתנו אינה באה להסתיר מאתנו החסרונות‪ ,‬אלא היא באה להכיר בטובה‪ .‬ומתוך כך נפעל לתקן‬ ‫החסרונות‪ .‬לא באנו כדי לנוח‪ ,‬אלא באנו כדי לעבוד‪ .‬נשמח בכך שיש מה לתקן ומה לפעול‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫הדרן למסכת בבא מציעא‬ ‫יעקב עמיחי סופר )ב'(‬ ‫מוקדש לחבריי‪ ,‬מתגייסי אדר‪-‬ניסן תשע"ה )וגם לוותיקים ☺(‬ ‫זה עתה סיימנו את מסכת בבא מציעא‪,‬‬ ‫כשאתם בצבא‪ ,‬ואנו בישיבתינו יע"א‪.1‬‬ ‫הששי זהו פרק השוכר את האומנין‪,‬‬ ‫הפרק ִ‬ ‫‪4‬‬ ‫אלו שאומנותם בפיהם ולא בהטלת רימונין‪.‬‬ ‫פתחה זו המסכת בפרק שניים אוחזין‪,‬‬ ‫זה בנשק‪ ,‬וזה בתורה השווה מאלף זוזין‪.‬‬ ‫השוכר את הפועלים הוא השביעי במעלה‪,‬‬ ‫אנן פועלי דיממי‪ 5‬ואתם פועלי יום ולילה‪.6‬‬ ‫ואחרי כן יצא אחיו‪ ,‬בשם אלו מציאות יכונה‪,‬‬ ‫מציאת סם חיינו‪ ,2‬גם כאשר מכוונים את הקנה‪.‬‬ ‫והשמיני‪ ,‬הלא הוא פרק השואל את הפרה‪,‬‬ ‫זהו השואל מאת ה' ומבקש ללמוד עוד תורה‪.‬‬ ‫והחונה עליו פרק שלישי – המפקיד אצל חבירו‪,‬‬ ‫התורה המופקדת ביד מי שיראת ה' היא אוצרו‪.‬‬ ‫הפרק התשיעי הינו פרק המקבל שדה מחבירו‪,‬‬ ‫על מנת לזרעה ולקצרה‪ ,‬ולחזור על תלמודו וגמרו ‪.‬‬ ‫הרביעי במספר‪ ,‬פרק הזהב קונה את הכסף‪,‬‬ ‫שווה ממנו תורתנו‪ ,‬הנלמדת בקרב בני יוסף‪.‬‬ ‫הכל הולך אחר החיתום – פרק עשירי‪ ,‬הבית והעליה‪,‬‬ ‫על אף שיצאתם מהבית‪ ,‬תמשיכו להתמיד בעליה‪.‬‬ ‫ואגודתו על ארץ יסדה‪ ,3‬פרק חמישי – איזהו נשך‪,‬‬ ‫זהו הנושך מזמנו בצבא כדי ללמוד‪ ,‬באור ובחושך‪.‬‬ ‫בהצלחה רבה בהמשך השירות!!!‬ ‫‪7‬‬ ‫‪ 4‬ע"פ לשון המדרש‪ :‬כי אומנותן של ישראל בקול‪ ,‬ואומנותן‬ ‫של האומות בחרב )מ"א במד' כב(‪ ,‬וע"ע שבת יא ע"א‪.‬‬ ‫‪ 5‬ע"פ עירובין )סה ע"ב( "אנן פועלי דיממי אנן"‪ ,‬שפירושה‬ ‫שת"ח צריכים ללמוד ביום ולישון בלילה‪ ,‬ע"ש‪.‬‬ ‫‪ 6‬ע"פ ב"מ )צג ע"ב(‪ ,‬האומרת ש'חזן מתא' מחויב לשמור‬ ‫ביום ובלילה‪ ,‬ע"ש ובפרש"י‪.‬‬ ‫‪ 7‬ע"פ סנהדרין )צט ע"א(‪" :‬ר"י בן קרחה אומר‪ :‬כל הלומד‬ ‫תורה ואינו חוזר עליה ‪ -‬דומה לאדם שזורע ואינו קוצר"‪.‬‬ ‫‪ 1‬ר"ת יכוננה עליון אמן‪.‬‬ ‫‪ 2‬ע"פ לשון הגמרא )עירובין עב ע"ב(‪" :‬אמר ריב"ל‪ :‬מאי‬ ‫דכתיב 'וזאת התורה אשר שם משה'? זכה ‪ -‬נעשית לו סם‬ ‫חיים"‪.‬‬ ‫‪ 3‬ע"פ המשנה באבות )ג‪ ,‬ו( הדורשת את הפסוק הזה על‬ ‫חמשה‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫שלמה יוסף רבינוביץ )ד'(‬ ‫הגמרא במסכת שבת )לג ע"ב( מספרת את סיפורו של רשב"י במערה‪:‬‬ ‫אזלו טשו במערתא‪ .‬איתרחיש ניסא איברי להו חרובא ועינא דמיא‪ ...‬איתבו תריסר שני במערתא‪.‬‬ ‫אתא אליהו וקם אפיתחא דמערתא‪ ,‬אמר‪ :‬מאן לודעיה לבר יוחי דמית קיסר ובטיל גזרתיה? נפקו‪.‬‬ ‫חזו אינשי דקא כרבי וזרעי‪ ,‬אמר‪ :‬מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה! כל מקום שנותנין עיניהן‬ ‫ מיד נשרף‪ .‬יצתה בת קול ואמרה להם‪ :‬להחריב עולמי יצאתם? חיזרו למערתכם! הדור אזול‪.‬‬‫איתיבו תריסר ירחי שתא‪ .‬אמרי‪ :‬משפט רשעים בגיהנם ‪ -‬שנים עשר חדש‪ .‬יצתה בת קול ואמרה‪:‬‬ ‫צאו ממערתכם! נפקו‪ ,‬כל היכא דהוה מחי רבי אלעזר ‪ -‬הוה מסי רבי שמעון‪ .‬אמר לו‪ :‬בני‪ ,‬די‬ ‫לעולם אני ואתה‪ .‬בהדי פניא דמעלי שבתא חזו ההוא סבא דהוה נקיט תרי מדאני אסא‪ ,‬ורהיט בין‬ ‫השמשות‪ .‬אמרו ליה‪ :‬הני למה לך? ‪ -‬אמר להו‪ :‬לכבוד שבת‪ - .‬ותיסגי לך בחד? ‪ -‬חד כנגד זכור‪,‬‬ ‫וחד כנגד שמור‪ - .‬אמר ליה לבריה‪ :‬חזי כמה חביבין מצות על ישראל! יתיב דעתייהו‪.‬‬ ‫ר' שמעון ובנו למדו שתי תקופות במערה‪ ,‬אך המדרש מבאר כי אופי ומטרת הלימוד בה היו שונים בתכלית‬ ‫למרות שלא נראה שינוי במבט ראשון‪.‬‬ ‫לאחר שיצאו רשב"י ובנו בפעם הראשונה מן המערה‪ ,‬לא יכלו לשאת את העוה"ז כמות שהוא ולא הצליחו‬ ‫לגשר על הפער בין שלמות התורה שהכירו במערה לבין היישום שלה בעולם השפל שנפגשו בו‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬כל מקום שנתן בו ר' שמעון את עיניו מיד נשרף‪ .‬בראייתו השלמה שהתפתחה ע"י לימוד התורה לא מצא‬ ‫מקום בעולם לחוסר שלמות ולמגרעות‪ .‬ההסתגרות הטוטאלית בתוך המערה וההתנתקות המוחלטת מן‬ ‫העולם הזה יצרו אצל ר' שמעון ובנו ניגוד כל כך חזק אל העולם שבחוץ‪ ,‬וכך‪ ,‬על ידי שריפת העולם החזירו אותו‬ ‫למצבו לפני הבריאה – לאין‪.‬‬ ‫באותו רגע‪ ,‬הקב"ה התערב וגער ברשב"י ור' אלעזר "להחריב עולמי יצאתם?" ושלח אותם לשנות לימוד תורה‬ ‫נוספות במערה‪ .‬נראה‪ ,‬כי רשב"י עוד לא מילא את תפקידו כשיצא החוצה ונזקק להשלמת חלק נוסף מן התורה‬ ‫שעדיין היה חסר‪.‬‬ ‫לאחר היציאה השניה‪ ,‬כבר השכיל רשב"י להסתכל על העולם בצורה אחרת‪ ,‬כך שקיים את העולם ע"י התורה‬ ‫ולא ביטל אותו‪" .‬די לעולם אני ואתה"‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬לחיילי ההסדר‪ ,‬תקופת הלימודים בישיבה מחולקת לשני חלקים‪ :‬אחד לפני הצבא ואחד לאחריו‪.‬‬ ‫התקופה הראשונה בישיבה מאופיינת בדרך כלל בהשתקעות חזקה‪ ,‬עיון בתורה והתמסרות מוחלטת תוך‬ ‫ניתוק גמור מהסובב בחוץ‪ ,‬בלשון רה"י זצ"ל – תיבת נח‪ ,‬ובחוץ – סערה‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫תקופת השירות הצבאי באמצע הלימוד מאפשרת לתת מבט החוצה כדי לעמוד על ההבדלים והפערים בין‬ ‫תורת בית המדרש לבין המציאות שבדרך כלל לא תואמת אותה‪.‬‬ ‫ליציאה מהישיבה בפעם הראשונה אין יכולת לגשר ולסבול את הפער בין הקודש שבפנים לחול שבחוץ‪ .‬בצבא‪,‬‬ ‫המציאות אינה אידיאלית ומושלמת ולכן דורשת אלתור והתגמשות כחלק מתוכנית הפעולה‪ ,‬משא"כ בתורה‬ ‫שדורשת שלמות ואין בה מקום לעיוות וכיפוף חוקים‪.‬‬ ‫החזרה לישיבה אחר השירות הצבאי לכאורה דומה בכל ללימוד לפני הצבא‪ ,‬כרשב"י‪ 1‬שחזר לאותה מערה‬ ‫שיצא ממנה‪ .‬אך אחר ההסתכלות על המתרחש בחוץ בראיה תורנית – המטרה שונה בתכלית‪.‬‬ ‫יש צורך להביא את התורה לעולם המעשה ולא להשאיר אותה בתחום כתלי בית המדרש בלבד‪ .‬תורה שרואה‬ ‫את הפעולות שבחוץ כביטוי של תורה היא תורת חיים שמסוגלת להתחבר עם חיי המעשה לתיקון העולם‬ ‫ושכלולו‪.‬‬ ‫הלימוד שאחר הצבא מרים את העולם מתוך מגרעותיו ומנסה לטפל בו מתוך בית המדרש ע"י הסתכלות של‬ ‫תורה‪.‬‬ ‫שמואל פינסון )ד'(‬ ‫עומדים אנו בערב יום ירושלים‪ .‬אין אחד שאינו מכיר את התמונה המפורסמת של החייל המסתכל בעיניים‬ ‫דומעות על הכותל‪ ,‬או את הרב גורן תוקע בשופר‪ ,‬או שלא שמע את הסיפורים על האופוריה ששרה בארץ‬ ‫בעקבות שחרור ירושלים‪ .‬כל זה מביא אותנו לשאלה‪ ,‬מדוע יש לנו רגשות כ"כ חזקים כלפי ירושלים? אין‬ ‫ספק שיש כאן מימד לאומי היסטורי‪ ,‬שאנו‪ ,‬כמו כל עם שמחים לשוב לעיר בירתנו‪ ,‬וזה גורם חלקי בעניין‪ .‬אך‬ ‫בוודאי שיש הרבה יותר מעבר לזה‪ ,‬וננסה לגעת בקצה הקרחון בכדי ללבן נושא זה‪.‬‬ ‫בספר תהילים‪ ,‬במזמור קכ"ב‪ ,‬כתוב כך‪:‬‬ ‫ְרוּשׁ ָלִם‪:‬‬ ‫ֵל ְך‪) :‬ב( ע ְֹמדוֹת ָהיוּ ר ְַג ֵלינוּ ִבּ ְשׁ ָע ַרי ְִך י ָ‬ ‫)א( ִשׁיר ַה ַמּעֲלוֹת ְל ָדוִד ָשׂ ַמ ְח ִתּי ְבּא ְֹמ ִרים ִלי ֵבּית ה' נ ֵ‬ ‫ָאל ְלהֹדוֹת‬ ‫ַח ָדּו‪) :‬ד( ֶשׁ ָשּׁם ָעלוּ ְשׁ ָב ִטים ִשׁ ְב ֵטי יָהּ ֵעדוּת ְלי ְִשׂר ֵ‬ ‫ְרוּשׁ ַלִם ַה ְבּנוּיָה ְכּ ִעיר ֶשׁ ֻח ְבּרָה ָלּהּ י ְ‬ ‫)ג( י ָ‬ ‫ְרוּשׁ ָלִם י ְִשׁ ָליוּ‬ ‫ָשׁבוּ ִכ ְסאוֹת ְל ִמ ְשׁ ָפּט ִכּ ְסאוֹת ְל ֵבית ָדּוִיד‪) :‬ו( ַשׁאֲלוּ ְשׁלוֹם י ָ‬ ‫ְל ֵשׁם ה'‪) :‬ה( ִכּי ָשׁ ָמּה י ְ‬ ‫ֲד ְבּרָה נָּא ָשׁלוֹם ָבּ ְך‪) :‬ט(‬ ‫ֵעי א ַ‬ ‫אַחי ְור ָ‬ ‫נוֹתי ְִך‪) :‬ח( ְל ַמ ַען ַ‬ ‫אַר ְמ ָ‬ ‫יל ְך ַשׁ ְלוָה ְבּ ְ‬ ‫ֲבי ְִך‪) :‬ז( י ְִהי ָשׁלוֹם ְבּ ֵח ֵ‬ ‫אֹה ָ‬ ‫ֲב ְק ָשׁה טוֹב ָל ְך‪:‬‬ ‫ְל ַמ ַען ֵבּית ה' ֱא‪-‬ל ֵֹהינוּ א ַ‬ ‫‪ 1‬עיין קוה"נ עמ' קמו הע' כו בשם ר' משה מקוניץ‪ ,‬שמחלק בין "ר' שמעון" ל"ר' שמעון בר יוחאי" ‪ -‬לפני הכניסה‬ ‫למערה ולאחריה‪ .‬הלימוד המיוחד יצר אצלו שינוי השם‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫מזמור זה הוא אחד מהמפורסמים שבספר תהילים‪ ,‬ורבו הפירושים עליו‪ .‬אנו נלך בדרכו של המלבי"ם‪,‬‬ ‫שמפרש את המזמור הזה כמתאר את ירושלים כמאחד את עם ישראל מקבוצה של איברים פזורים‪ ,‬שאינם‬ ‫גויה אחת‪ ,‬לגוף וגוייה אחת‪ ,‬ונופח בהם נשמת חיים הנותן להם נפש אלוהית ומכינם לקבלת שכינה‪.‬‬ ‫וזה מה שכתוב בפסוק "ירושלים הבנויה כעיר שחברה לה יחדיו"‪ -‬היא המחברת את האיברים לגויה אחת‪.‬‬ ‫ומהו הייחודיות שיש בירושלים הגורם לתופעה זו? ממשיך הפסוק‪" :‬ששם עלו שבטים שבטי יה עדות‬ ‫לישראל להודות לשם ה'" ‪ -‬וכלשון המלבי"ם ‪" -‬והתחברו כולם ע"י העיר הזאת עד שהיא עדות לישראל‬ ‫שהם גוי אחד מתאחדים‪ ,‬במה שכולם מתקבצים שם בשלש מועדי השנה לתכלית אחד ‪ -‬להודות לשם ה'‪,‬‬ ‫עד שהתכלית הזה‪ ,‬להודות לה'‪ ,‬הוא הכח הפנימי הקושר האיברים הפרטים‪ ,‬והוא חיי הגויה הכללית‪ ,‬והעיר‬ ‫ששם יתקבצו היא כמו הלב שבו תחול רוח חיים המחייה את הגויה ומקרב העצמות המפוזרות עצם אל‬ ‫עצמו"‪.‬‬ ‫מבואר‪ ,‬שהייחודיות שיש בירושלים הוא זה שעם ישראל הולך לשמה כדי להודות לה' ביחד‪ .‬המקשר הגדול‬ ‫ביותר בין השבטים‪ ,‬בין חלקים שונים של כלל ישראל‪ ,‬והופכם לאומה אחת‪ ,‬הוא שכולם הולכים ביחד להודות‬ ‫לה'‪.‬‬ ‫לפי זה‪ ,‬כמה מתאים שהדרך בה אנחנו חוגגים את שחרורו של ירושלים‪ ,‬הוא ע"י הדגמת העניין שבו ירושלים‬ ‫התייחדה! אנו קובעים יום של הלל והודאה לה'‪ ,‬שהוא הדבר שבהשתתפות כל כלל ישראל נתן לירושלים את‬ ‫מעלתו האמיתית‪ .‬ע"י ההלל ביום ירושלים‪ ,‬אנו מחזירים עטרה ליושנה‪.‬‬ ‫בפרשת לך‪-‬לך מספרת התורה‪ ,‬שאחרי המלחמה עם ארבעת המלכים‪ ,‬יוצא לקראת אברהם "מלכי צדק מלך‬ ‫שלם"‪ .‬הרמב"ן מסביר‪ ,‬שמאז ומתמיד מי שהיה מלכה של ירושלים נקרא "צדק"‪ ,‬וזה משום שגם הגויים‬ ‫יודעים את מעלתה של ירושלים‪ ,‬וכלשונו "כי מאז ידעו הגויים כי המקום ההוא מבחר המקומות"‪ .‬והרד"ק‬ ‫כותב שם "ירושלים הוא מקום הצדק והשלום לא יסבול עול וחמס ומעשה תועבה זמן ארוך" וכך היה‪.‬‬ ‫ירושלים אינה חפיצה באנשים גויים המחללים את קדושתה‪ ,‬והיא שבה לבניה‪ ,‬לעם ישראל‪ ,‬שהשתמשו‬ ‫בקדושתה כדי לאחד את עצמם ע"י עבודת הבורא‪ .‬לעם כזה ירושלים חוזרת‪ ,‬לעם שהוא באמת "צדק"‪ .‬על‬ ‫אף ששועלים מהלכים בה‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬לשם יעלו שבטי יה להודות לשם ה'‪.‬‬ ‫ונסיים בדברי רש"י על הפסוק האחרון בשיר השירים ‪" -‬ברח דודי ודמה לך לצבי או לעפר האילים על הרי‬ ‫בשמים" ‪ -‬רש"י ‪" -‬ברח דודי ‪ -‬מן הגולה הזאת‪ ,‬ודמה לך לצבי ‪ -‬למהר הגאולה והשרה שכינתך‪ ,‬על הרי‬ ‫בשמים ‪ -‬הוא הר המוריה ובית המקדש‪ ,‬שיבנה במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫קובי דואני )ד'(‬ ‫מובא בתלמוד הירושלמי במסכת נדרים )פ"ט ה"ד(‪'" :‬ואהבת לרעך כמוך' ‪ -‬רבי עקיבא אומר‪ ,‬זהו כלל גדול בתורה"‪.‬‬ ‫כולנו שמענו מאמר זה של רבי עקיבא עוד מינקות‪ .‬רבי עקיבא מדגיש לנו כאן את החשיבות של עזרה לחבר וחיזוקו‬ ‫עד ברמה של אהבת עצמך ממש‪.‬‬ ‫אדם צריך לשער לפני כל פעולה כלפי הזולת איך היה מעוניין שיקרה לו וכך צריך לנהוג כלפי חברו‪.‬‬ ‫וכן בספר המצוות לרמב"ם נתבארה מצווה זו‪:‬‬ ‫והמצוה הר"ו היא שצונו לאהוב קצתנו את קצתנו כמו שנאהב עצמנו ושתהיה חמלתי ואהבתי לאחי‬ ‫כחמלתי ואהבתי לעצמי בממונו ובגופו וכל מה שיהיה ברשותו או ירצה אותו וכל מה שארצה לעצמי‬ ‫ארצה לו כמוהו וכל מה שאשנא לעצמי או למי שידבק בי אשנא לו כמוהו‪.‬‬ ‫כך גם נפסק להלכה בהלכות דעות‪" :‬מצוה על כל אדם לאהוב את כל אחד ואחד מישראל כגופו שנאמר ואהבת לרעך‬ ‫כמוך‪ ,‬לפיכך צריך לספר בשבחו ולחוס על ממונו כאשר הוא חס על ממון עצמו ורוצה בכבוד עצמו‪ ,‬והמתכבד בקלון‬ ‫חבירו אין לו חלק לעולם הבא‪".‬‬ ‫אם כן‪ ,‬ראינו מעט מהי חשיבותה של מצווה זאת‪.‬‬ ‫אך דא עקא‪ ,‬שדבר זה אינו עולה בקנה אחד עם מה שמסופר במסכת יבמות )סב ע"ב(‪:‬‬ ‫אמרו‪ :‬שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא‪ ,‬מגבת עד אנטיפרס‪ ,‬וכולן מתו בפרק אחד‬ ‫מפני שלא נהגו כבוד זה לזה‪ ,‬והיה העולם שמם‪ ,‬עד שבא ר"ע אצל רבותינו שבדרום וכו'‪.‬‬ ‫איך דבר זה ייתכן‪ ,‬שדווקא תלמידים‪ ,‬שרבם‪ ,‬הלוא הוא רבי עקיבא‪ ,‬קבע את החשיבות שבמצוות "ואהבת לרעך‬ ‫כמוך" לא קיימו דבר זה בשלמות ואף נענשו על כך?‬ ‫הרמח"ל פותח את ספרו מסילת ישרים בפסקה המפורסמת‪:‬‬ ‫אמר המחבר‪ :‬החיבור הזה לא חברתיו ללמד לבני האדם את אשר לא ידעו‪ ,‬אלא להזכירם את הידוע‬ ‫להם כבר ומפורסם אצלם פירסום גדול‪ .‬כי לא תמצא ברוב דברי‪ ,‬אלא דברים שרוב בני האדם יודעים‬ ‫אותם ולא מסתפקים בהם כלל‪ ,‬אלא שכפי רוב פרסומם וכנגד מה שאמתתם גלויה לכל‪ ,‬כך ההעלם מהם‬ ‫מצוי מאד והשכחה רבה‪ .‬על כן אין התועלת הנלקט מזה הספר יוצא מן הקריאה בו פעם אחת‪ ,‬כי כבר‬ ‫אפשר שלא ימצא הקורא בשכלו חדושים אחר קריאתו שלא היו בו לפני קריאתו‪ ,‬אלא מעט‪ .‬אבל‬ ‫התועלת יוצא מן החזרה עליו וההתמדה‪ .‬כי יזכרו לו הדברים האלה הנשכחים מבני האדם בטבע‪ ,‬וישים‬ ‫אל לבו חובתו אשר הוא מתעלם ממנה‪.‬‬ ‫אדם לוקח בהתחלה את הדברים ללבו ומבין את חשיבותם‪ ,‬אבל עקב שגרת החיים הוא מתחיל לשכוח‪ .‬אופפים אותו‬ ‫טרדות ‪ -‬פרנסה‪ ,‬משפחה‪ ,‬צבא וכדומה – אשר משכיחים ממנו את העיקר‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫ניתן להסביר שתלמידי רבי עקיבא‪ ,‬שכמובן היו תלמידי חכמים גדולים וכשרבם אמר להם מימרא זאת של "ואהבת‬ ‫לרעך כמוך" לקחו זאת לתשומת לבם‪ ,‬ואף התפלאו שר"ע מלמד אותם דבר כה פשוט‪ ,‬ואמרו לעצמם‪ :‬אין ספק‬ ‫שננהג כך בצורה שלמה כדבעי‪ .‬אך מחלת השגרה עשתה את שלה‪ ,‬ואט‪-‬אט רושם הדברים נחלש בקרבם כאשר‬ ‫למדו דברי תורה חדשים רבים‪ ,‬ובכלל‪ ,‬כתוצאה מעניינים שונים שהחיים מזמנים‪.‬‬ ‫וכמו שאמר פרעה‪ִ " :‬תּכְ ַבּד ָה ֲעב ָֹדה ַעל ָה ֲאנָ ִשׁים וְ יַ ֲעשׂוּ ָבהּ וְ ַאל יִ ְשׁעוּ ְבּ ִד ְב ֵרי ָשׁ ֶקר"‪.‬‬ ‫על האדם לחרות על ליבו את הדברים ולחזור עליהם כמאמר הרמח"ל לעיל‪.‬‬ ‫חשיבות מצוות החסד כלפי הזולת מודגשת רבות‪ ,‬ובין היתר מסכם זאת יפה ה"חפץ חיים" בספרו אהבת חסד‪ .‬על‬ ‫‪8‬הים ָבּ ָרא אֹתוֹ וכו'"‪ ,‬וביארו אותו המפרשים ש"צלם אלוקים"‬ ‫‪8‬הים ֶאת ָה ָא ָדם ְבּצַ לְ מוֹ ְבּצֶ לֶ ם ֱא‪ִ -‬‬ ‫הפסוק‪" :‬וַ יִּ ְב ָרא ֱא‪ִ -‬‬ ‫שבאדם הוא במידות שנוהג בהן‪ ,‬וז"ל החפץ חיים‪" :‬והיינו שנתן בכח נפשו שיתדמה במידותיו לה' יתברך שהוא רק‬ ‫להיטיב ולהתחסד לזולתו‪ .‬וכדכתיב בקרא "טוב ה' לכל וגו'" ונאמר "נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו" וקיום כל‬ ‫העולם תלוי בזה‪ .‬נמצא ההולך בדרך הזה נושא עליו צלם אלוקים והמונע עצמו ממידת חסד ואומר בליבו מה לי‬ ‫להיטיב לזולתי מרחיק את עצמו מן ה' יתברך מן כל וכל‪".‬‬ ‫אם כן‪ ,‬צריך בין היתר‪ ,‬לשים לעצמו עניין זה לנגדו תמיד‪.‬‬ ‫קראנו לא מזמן בפרשת אמור‪" :‬וְ ִה ְק ַר ְב ֶתּם ִמנְ ָחה ֲח ָד ָשׁה לה'"‪ ,‬וביאר הכלי יקר‪" :‬סימן ליום מתן תורה כי התורה‬ ‫צריכה להיות חדשה אצל האדם בכל יום כאילו היום קיבלה מהר סיני וכו'‪ ...‬ועל כן אמרו חז"ל )ספרי ואתחנן ו‪ ,‬ו( שיהיו‬ ‫דברי תורה בעיניך כחדשים"‪.‬‬ ‫חיילים יקרים! החדשים ייחשפו והוותיקים מן הסתם נחשפו כבר לתופעה של "השגרה השוחקת"‪.‬‬ ‫כשאדם אך מתגייס לצבא רושם הישיבה פועם בקרבו אך עם הזמן הוא נחלש קצת‪ .‬המשימה הגדולה היא לשמר‬ ‫את הרושם שנוצר משהותנו בישיבה בקרבנו גם בעבור הימים‪.‬‬ ‫חשוב לחזור ולשנן את הדברים והכלים שנרכשו בישיבה‪ ,‬ולא רק שלא לאבדם אלא אף לשכללם ולרומם למעלות‬ ‫גבוהות יותר!‬ ‫תופעת השחיקה מצויה מאד בפרק המבצעי של השירות‪ .‬כאשר יש ריבוי של משימות ועומס לא מועט על האדם‬ ‫והוא נכנס לשגרה מסוימת בלי הרבה זמן לחשוב "כלפי לייא?" לאן אני צועד?‬ ‫אדגיש בעיקר לשריונרים החדשים‪ .‬ישנה עבודה רבה על הטנקים‪ ,‬וכשהחייל מסיים איזו משימה ומזדמן לו איזה‬ ‫זמן מנוחה קצר‪ ,‬הנטייה הטבעית תהיה‪ ,‬עקב השגרה המעייפת שכוללת בתוכה לא הרבה שעות שינה‪ ,‬מסדרי כוננות‬ ‫ארוכים וכדומה‪ ,‬לקפוץ על המציאה וללכת‬ ‫לנוח‪.‬‬ ‫ניסיון גדול‪ .‬יש עליך לזכור שיש עוד צוותים‬ ‫שנמצאים מימינך ומשמאלך‪ ,‬שגם הם‬ ‫זקוקים לעזרתך‪.‬‬ ‫ובכלל‪ ,‬חשוב מאוד צריך להיזהר מהשחיקה‬ ‫הדתית בצבא‪ ,‬וכשיש זמן פנוי לנצלו גם‬ ‫ללימוד תורה ולחזרה על הדברים שנלמדו‬ ‫בישיבה‪.‬‬ ‫‪9‬‬ .‫ עקב פיתויים גדולים שיכולים לבוא מצד חברך לפלוגה וכדומה‬,‫זאת לא משימה פשוטה כלל‬ ‫ התחלנו‬,‫ כל המחלקה‬,‫ כולנו‬.‫ שסמל המחלקה אמר לנו שנלך להתפלל מנחה‬,‫זכור לי מקרה מהמסלול שלי בשריון‬ !‫ וצריכים אנו להתפלל שוב‬,‫ כלל לא הגיע זמן התפילה‬...‫ ולאחר שסיימנו שמנו לב ש‬,‫להתפלל‬ .‫ עקב התרגלותנו לשגרת ציות הפקודות מהדרגים הגבוהים יותר‬,‫ מחלקה שלמה‬,‫דבר זה ייתכן וקרה לנו‬ ‫ שגם אם עובדים קשה יותר וגם 'נטחנים' בשמירה לפעמים חשוב לא לוותר על הייחוד בהיותנו בני‬,‫חשוב לזכור‬ .‫תורה ולא להיסחף לתגובה הטבעית של רבים לכעס‬ .‫ שיהיה לכם שירות משמעותי עם הרבה חסד שתיבנו ממנו ותצאו ממנו מחוזקים וגדולים יותר משנכנסתם‬,‫יהי רצון‬ .‫שתיכנס בכם ותחדור בכם מידת החסד לעילא ולעילא‬ .‫ כי חוויה כזאת עוד לא תחזור בחיים‬,‫ צריך גם ליהנות ולנצל את הזמן‬,‫כמובן‬ ‫ ותשתדלו לא להפקיר נשק )ע"ע אביחי‬.‫ שמרו על אחוות שריונאים‬,‫ ובעיקר לשריונרים‬,‫ תרימו ראש‬,‫אז חיילים יקרים‬ ☺ ‫יעקבי( כי אמא מחכה לכם בבית‬ !‫הכר את המבקר‬ ּ .éúòáâ ,øáö ãåãâá íçåì ,ñéøëåá ìàéøùåà è"áø :íòôäå íìåëå íéìãáä ïéàù ,íìåë ìù úåãçàä éòâø úà :àáöá áäåà éëä • ...ù‫״‬øò úåìéôú ,äâåìô éáøò ..íéôúåù éúáùç íà ."åá ùéù äîá àìà ïð÷ð÷á ìëñú ìà" :àáöá úãîìù ç÷ì • íåéä ,íééðéöø úåçô íä àìî úåøéùì íéñééâúîù íéùðàù àáöä éðôì íééðéöø ,íéáåèù íäî ãåàî äáøä ùéå éúéòèù úåàãååá òãåé éðà ...éðîî íé÷æçå èéìçä àåä ...åðìù ìîñì éúôöçúä ,úåðåøéèá äìéì äæéàá :÷"øåî • ïåîéøá ùéù íéñéñøä øôñîë íéðáà øôñî åì ùéâäìå øåôñì ééìòù óöçúà àì øéòöä ñéøëåá ìàéøùåà éðà" ìåãâ ÷úôá áåúëìå (1024) ìåî 'ìâã øãñî' ä÷ìçîä ìëì äùò àåä úøçîì ."ìîñä ã÷ôîì øúåé ...äìéìä åúåà êùîá éúôñàù íéðáàä ìâ äøùëäá åòé÷ùú (☺ ...íéøéòöä) 15 õøîì ãçåéîá øñî :äîåàì øñî • øîà åðìù ô‫״‬îäù ,ì‫״‬öæ áøä ìù èôùî ùé ...äô åðçðà äîì øåëæì ,íåìëî ùàééúäì àìå äøåöá äéçé áåøù éãë" ..äñéôúá åùî äðéù äæù øîåì øùôàå ,å÷ì åðòâäùë åðì .☺ !!õîå÷äî úåéäì åáäàú "...úéìàîøåð éúìá äøåöá äéçéù õîå÷ êéøö úéìàîøåð (-; ...íéøæåç øáë åðçðà !!øúàå øúà ìëá äéãéîìú ìëìå äùåã÷ä äáéùéä ìëì :íç ù"ã • 10 ‫במהלך חופשת בינזמנים )רביעי‪ ,‬כ"ד ניסן( יצאו רבני ואברכי הישיבה לבקר את טירוני הג'ובניקים‬ ‫בניצנים הנ"ל סיימו בשעטו"מ את הטירונות ומחכים איש איש לשיבוצו הסופי צנחנים‪ :‬לאחר‬ ‫שסיימו מסע ‪ ,6‬זכו לביקור של הרב פרידמן שליט"א וחבריהם‬ ‫ביום הזיכרון נסעו לאבטח את‬ ‫הטקס המרכזי ברחבת הכותל בקרוב יצהירו אמונים למדינה ולצבא מי שכבר הצהירו ‪ -‬ביום‬ ‫הם זכו לביקור בשיזפון בתחילת אותו שבוע מאת הרב‬ ‫חמישי י"א באייר ‪ -‬אלו חיילי השריון‬ ‫שטרן שליט"א ותלמידים משיזפון המשיכו המבקרים ב'טיול' המייגע‪ ,‬והדרימו אל חיילי ההנדסה‬ ‫ועתה לוותיקים‪ :‬בגבעתי מסיימים תעסוקה בדבורנית‪ ,‬ונפרדים מלבנון‬ ‫המפוזרים ברחבי בהל"ץ‬ ‫והחוף של ראש הנקרה‪ ...‬עתה הם עולים לאימון האחרון לפני השחרור‪ ,‬שיתקיים בגולן אליהם‬ ‫יצטרפו גם התותחנים‪ ,‬שצפויים להתאחד סו"ס ברמת הגולן שבוע אחרון לקורס מ"כים‪ :‬החל מיום‬ ‫חמישי הבא דוד אורלן מצטרף לעותניאל חבבו והופך למ"כ השני בצנחנים! בהצלחה! המערכת‬ ‫ברוכים תהיו!‬ ‫שולחת בהזדמנות זו ברכת מזל‪-‬טוב חמה לעותניאל לרגל אירוסיו‬ ‫במהלך חופשת בין‪-‬הזמנים דפסח יזמו בחורי הישיבה בראשות ר' אמיר כרמי‬ ‫בישיבה התארח הרב יעקב שפירא שליט"א רה"י‬ ‫הקמת ישב"ז בעיה"ק פ"ת‬ ‫'מרכז הרב' ונטלו בה חלק בחורים רבים ביום ראשון )ל' ניסן( נפתח בשעטו"מ‬ ‫למחרת‪,‬‬ ‫זמן קיץ ה'תשע"ה‪ ,‬ובישיבה החלו לעמול בלימודה של מסכת נדרים‬ ‫ביום שני )א' אייר(‪ ,‬העביר רה"י שליט"א שיעור פתיחה בנושא‪" :‬איסור גברא‬ ‫ביום רביעי )ג' אייר(‪ ,‬יום הזיכרון המוקדם‪ ,‬יצאו בחורי הישיבה‬ ‫ואיסור חפצא"‬ ‫עצרת ליל יום העצמאות נפתחה בשיחתו‬ ‫לאזכרות בקברי חללי הישיבה הי"ד‬ ‫של רה"י שליט"א‪ ,‬ולאחר מכן התקיימה תפילה חגיגית‪ ,‬וסעודה בחד"א בהשתתפות‬ ‫אורח‬ ‫כל הכבוד!‬ ‫רה"י‪ ,‬רבני הישיבה‪ ,‬אברכיה תלמידיה ו‪ ...‬רבים מחייליה!‬ ‫הסעודה ‪ -‬הרב אופיר כהן‪ ,‬רב הגרעין התורני באשקלון וממגורשי גוש קטיף ת"ו‬ ‫)אביו של הב' ישראל כהן(‪ ,‬נשא דברים‪ ,‬והסביר‪ ,‬שהגירוש הנורא לא פגע בהודאה לה'‬ ‫על הקמת המדינה שכן הודאה זו היא על התהליך הכללי של קיבוץ הגלויות‬ ‫מזל טוב‬ ‫לעתניאל חבבו לרגל ארוסיו‬ ‫העלון מוקדש‬ ‫לרפואת החייל נתן מוסמן שיחי'‬ ‫גבעתי‬ ‫אדר ב' התשע"ד‬ ‫איתמר אדרי ‪6‬‬ ‫אושריאל בוכריס ‪11‬‬ ‫נתנאל בן‪-‬סימון ‪1‬‬ ‫אלון גדות ‪12‬‬ ‫ליאל גיאת ‪8‬‬ ‫יצחק זיטר ‪14‬‬ ‫עומר זרגרוף ‪12‬‬ ‫כפיר חדד ‪2‬‬ ‫ליעם חזן ‪10‬‬ ‫דביר טהר‬ ‫נוריאל כהן ‪11‬‬ ‫עמיאל סרוסי ‪6‬‬ ‫יהונתן עוזיאל ‪11‬‬ ‫אלקנה פנש ‪5‬‬ ‫אלי צודקוביץ ‪17‬‬ ‫אדיראל קלפה ‪1‬‬ ‫יחזקאל רבינוביץ ‪5‬‬ ‫אלחנן שיטרית ‪8‬‬ ‫משה ליהמן ‪29‬‬ ‫תותחנים‬ ‫אדר ב' התשע"ד‬ ‫עזרא לרר ‪3‬‬ ‫חגי סבג ‪5‬‬ ‫אור שרגא‬ ‫איתן ליכטמן ‪4‬‬ ‫אב התשע"ד‬ ‫יעקב פלדמן ‪11‬‬ ‫הלל שחור ‪14‬‬ ‫מאור שלי ‪4‬‬ ‫שונות‬ ‫אדר התשע"ה‬ ‫אלדד הורביץ )אכ"א( ‪3‬‬ ‫דורון זֹ הר )אכ"א(‬ ‫יעקב וולף )תובלה( ‪6‬‬ ‫ירון תנעמי )יח"ש( ‪1‬‬ ‫אביחי דנינו )אכ"א( ‪2‬‬ ‫שריון‬ ‫ניסן התשע"ג‬ ‫דניאל ידיד‪-‬ציון ‪19‬‬ ‫אדר התשע"ה‬ ‫בן‪-‬ציון סופר ‪3‬‬ ‫עידו קרוואני‬ ‫חי‪-‬אל גרינוולד‬ ‫יונתן מורגנשטרן‬ ‫הנדסה קרבית‬ ‫אדר התשע"ה‬ ‫נתנאל אברהם‬ ‫שלמה אייכלר ‪1‬‬ ‫ישי איפרגן ‪2‬‬ ‫ישי אלמלם‬ ‫יוני אקסלרד‬ ‫יצחק ג'יקובס ‪1‬‬ ‫נפתלי גליקמן ‪1‬‬ ‫אדיר כהן‬ ‫נתנאל כהן ‪2‬‬ ‫נתן מוסמן ‪1‬‬ ‫אלדר מיוחס ‪2‬‬ ‫צוריאל מיכאלי‬ ‫אלעד ממן‬ ‫מנחם מנדל סוקוליק ‪1‬‬ ‫רועי סלאב‬ ‫דב פופקו ‪2‬‬ ‫מאיר פרידמן ‪2‬‬ ‫מרדכי קמלמן‬ ‫שלמה ריימן ‪1‬‬ ‫יעקב אריאל שוקרון ‪2‬‬ ‫שילה שראל ‪2‬‬ ‫נתנאל ששון ‪1‬‬ ‫אליה תמאם‬ ‫מודיעין‬ ‫אדר התשע"ה‬ ‫אלעד אהרן‬ ‫רבנות‬ ‫אדר ב' התשע"ד‬ ‫ינון אטיאס ‪18‬‬ ‫אריאל אלתר ‪2‬‬ ‫אביאל בן‪-‬אליהו ‪13‬‬ ‫אדיר דוסטקם ‪3‬‬ ‫אלעד נביאי ‪2‬‬ ‫איתי נגר ‪17‬‬ ‫נדב חודאדי ‪14‬‬ ‫אב התשע"ד‬ ‫יצחק אוחיון ‪1‬‬ ‫אדר התשע"ה‬ ‫יצחק בן‪-‬דוד‬ ‫צור בן‪-‬יצחק‬ ‫ממ"ח‬ ‫אדר ב' התשע"ד‬ ‫דב וידבסקי ‪7‬‬ ‫רוני אליה‬ ‫אורי רוזנבלט ‪34‬‬ ‫אדר התשע"ה‬ ‫ניצן מנדלבליט ‪3‬‬ ‫חינוך‬ ‫אדר ב' התשע"ד‬ ‫יהונתן דיין ‪2‬‬ ‫פנמ"צ‬ ‫אדר ב' התשע"ד‬ ‫ישי סלגדו ‪7‬‬ ‫עומר טוטיאן ‪1‬‬ ‫צנחנים‬ ‫אדר ב' התשע"ד‬ ‫דוד אורלן ‪13‬‬ ‫שגיא אושרי ‪4‬‬ ‫עתניאל חבבו ‪5‬‬ ‫אדר התשע"ה‬ ‫המודגשים‬ ‫ביקרו בחודש האחרון בישיבה‬ ‫עדכון אחרון‪ :‬י"ד באייר‬ ‫מתי פלדמן ‪1‬‬ ‫נעם סלוצקין ‪1‬‬ ‫גבריאל אהרונוב ‪1‬‬ ‫נתנאל וילר‬