‫הטמעת מסדרונות אקולוגיים בתכנון‬ ‫הולנד וישראל‬ ‫חלק ממחקר בנושא 'שילוב ערכיות סביבתית בתכנון'‬ ‫המחקר נערך במימון ויוזמה של המשרד להגנת הסביבה‬ ‫אורי רמון‪ ,‬תמר טרופ‪ ,‬לירון אמדור‪ ,‬ענת הורוביץ‪-‬הראל‪ ,‬איריס האן‬ ‫מכון דש"א – דמותה של ארץ‬ ‫מסדרונות אקולוגיים בישראל ‪ -‬דותן רותם‪ ,‬רט"ג‬ ‫קיטוע שטחים פתוחים‬ ‫• קיטוע של שטחים פתוחים גורם‬ ‫לפגיעה ניכרת במערכות‬ ‫האקולוגיות והפרעה לתפקודן‪.‬‬ ‫• הקיטוע פוגע בשרידות מיני בעלי‬ ‫חיים וצמחים‪ ,‬ומגדיל את‬ ‫ההסתברות להכחדה מקומית או‬ ‫כוללת שלהם‪.‬‬ ‫• הבעיה חמורה במיוחד במדינות‬ ‫צפופות ומפותחות‪.‬‬ ‫תיאוריה מדעית‪:‬‬ ‫"איים" קטנים‬ ‫ומבודדים‬ ‫סיכון‬ ‫למגוון הביולוגי‬ ‫שטחים גדולים וקרובים זה לזה‬ ‫מגדילים את הסיכויים לשמירת המגוון הביולוגי‬ ‫פתרון חלקי – קישוריות‬ ‫מסדרון אקולוגי ‪ -‬יישות נופית אורכית צרה השונה‬ ‫מסביבתה‪ ,‬ומקשרת בין שני אזורים טבעיים ( ‪Vos et al.,‬‬ ‫‪)2002‬‬ ‫רשת מסדרונות אקולוגיים‬ ‫• מיתון נזקי קיטוע ‪ -‬רשת של מסדרונות אקולוגיים‪,‬‬ ‫המקשרים בין שטחים שבהם נותרו עדיין מערכות אקולוגיות‬ ‫גדולות יחסית ומתפקדות‬ ‫• המסדרונות יכולים להתבסס על שטחים טבעיים‪ ,‬שטחי יערות‬ ‫נטועים‪ ,‬שטחי חקלאות ואפיקי מים למיניהם‪.‬‬ ‫• חשיבות רבה הן לעיגון סטטוטורי של מעמדם ולקיום מנגנוני‬ ‫ניהול וממשק שיבטיחו את תיפקודם כשטחי מעבר‪.‬‬ ‫השוואת מסדרונות אקולוגיים‬ ‫למה דווקא הולנד וישראל?‬ ‫נתונים כלכליים‬ ‫שטח חקלאי‬ ‫הולנד‬ ‫ישראל‬ ‫‪45%‬‬ ‫̴‬ ‫‪20%‬‬ ‫קידום מסדרונות אקולוגיים בהולנד‬ ‫ההכרה בקיטוע כגורם מרכזי בהידרדרות המערכות האקולוגיות החלה בהולנד‬ ‫עוד בשנות ה‪.80-‬‬ ‫‪1990‬‬ ‫אישור תוכנית מרחבית‬ ‫לאומית לשימור טבע‪:‬‬ ‫•הגדלה של השטחים‬ ‫הטבעיים‬ ‫•קישורם ברשת של‬ ‫מסדרונות אקולוגיים‬ ‫(‪.)NEN‬‬ ‫איך זה קרה?‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫חזון חדש לממסד הסביבתי – אסטרטגיה אקטיבית‪ ,‬שאפתנית ואטרקטיבית‬ ‫בעיני הציבור‪ .‬ההיגיון שעמד בבסיסה היה ברור ומובן – המרחב של בעלי‬ ‫חיים מקוטע ולכן הם‪ ,‬כמו בני אדם‪ ,‬זקוקים למעברים כדי להתפתח‬ ‫ולהתקיים‪.‬‬ ‫התכנית זכתה לקונצנזוס ציבורי ‪ -‬אישור התוכנית בממשלה ובפרלמנט‪,‬‬ ‫מחויבות תקציבית למשך ‪ 30‬שנה‪ ,‬הטמעתה בתכנון הכולל של החלק הכפרי‬ ‫של הולנד‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬גובש גם מנגנון לניהול שטחים חקלאיים שנועד לשפר את תפקודם‬ ‫כשטחי מעבר‪.‬‬ ‫לסיכום ‪ -‬יישומה של תוכנית ‪ NEN‬התנהל בצורה מהירה וחלקה מהצפוי‪.‬‬ ‫התפיסה הפשוטה והאינטואיטיבית של מושג המסדרון האקולוגי‪ ,‬הגמישות‬ ‫שהתוכנית אישרה ביישום‪ ,‬התמיכה הכספית הנדיבה יחסית של הממשל‬ ‫המרכזי וחסרונם של מדדים אקולוגיים ברורים לבחינת המהלך והצלחתו –‬ ‫כל אלה הביאו לפעולה נמרצת יחסית של היישום בידי מתכנני הפרובינציות‪.‬‬ ‫יישום התוכנית‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫שרדה ממשלות רבות – בקונצנזוס‬ ‫פוליטי‪.‬‬ ‫קודמה גם ברמת הפרובינציות וגם ברמה‬ ‫המקומית‪.‬‬ ‫עדכון התוכנית על פי תובנות מדעיות‬ ‫חדשות – מעבר למסדרונות רחבים‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫שימוש במודל אקולוגי לבחינת חלופות ‪-‬‬ ‫‪LARCH‬‬ ‫מופעלות תוכניות ניטור רב תחומיות‪.‬‬ ‫היעדים לא הושגו על פי לוח הזמנים‬ ‫המתוכנן‪.‬‬ ‫אמצעים משלימים ‪ -‬מעברים אקולוגיים‬ ‫ב'צווארי בקבוק'‬ ‫• צורך במתן פתרונות ל'צווארי‬ ‫בקבוק' – מקומות שבהם‬ ‫תפקודו של המסדרון נפגע‬ ‫בשל תשתית חוצה‪.‬‬ ‫• הוכנה תוכנית רב‪-‬שנתית‬ ‫לבניית מעברים שמקטינים את‬ ‫השפעת קיטוע השטחים‬ ‫הפתוחים‪.‬‬ ‫• זוהו כ‪ 215-‬צווארי בקבוק‪.‬‬ ‫מעברים אקולוגיים ‪ -‬ב'צווארי בקבוק'‬ ‫יישום‬ ‫•שיתוף פעולה של מספר גופים‪ ,‬בהובלת שני‬ ‫משרדי ממשלה‪ ,‬שאחראים גם על‬ ‫תקצוב התוכנית‪ :‬המשרד לתחבורה וניהול מים‬ ‫והמשרד לחקלאות‪ ,‬סביבה ואיכות המזון‪.‬‬ ‫•'כוחות משימה' אזוריים שבהם שותפים‬ ‫בנוסף למשרדי הממשלה גם הפרובינציות וגם גופי‬ ‫ממשל אזוריים‪ ,‬כולל הארגון שאחראי על פיתוח ואחזקת‬ ‫מסילות הברזל‪.‬‬ ‫•הפתרונות שמיושמים הם בעיקר מעברים‬ ‫עיליים עם צמחייה ומנהרות מיוחדות‬ ‫מתחת לקווי תשתית שמותאמות לשימוש לקבוצות בעלי‬ ‫חיים כמו דו חיים למשל‪.‬‬ ‫מעברים אקולוגיים – תקציבים משמעותיים‬ ‫תקציב כולל עד ‪2018‬‬ ‫(מיליוני יורו)‬ ‫תקציבים שהושקעו‬ ‫בפרויקט עד סוף‬ ‫‪( 2013‬מיליוני יורו)‬ ‫תקציבים להשקעה‬ ‫בפרויקט ‪2014-2018‬‬ ‫(מיליוני יורו)‬ ‫כבישים‬ ‫‪160‬‬ ‫‪137‬‬ ‫‪31‬‬ ‫תעלות מים‬ ‫‪20‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫מסילות רכבת‬ ‫‪70‬‬ ‫‪66‬‬ ‫‪4‬‬ ‫סך הכל‬ ‫‪250‬‬ ‫‪209‬‬ ‫‪41‬‬ ‫מעברים אקולוגיים – התקדמות פרויקטים‬ ‫מה בישראל?‬ ‫מסדרונות אקולוגיים‬ ‫בשטחים הפתוחים‪:‬‬ ‫כלי לשמירת טבע‬ ‫שקדי ושדות‪,2000 ,‬‬ ‫רותם וחובריו‪2013 ,‬‬ ‫תכניות בהם הוטמעו או יוטמעו מסדרונות‬ ‫אקולוגיים‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫תמ"מ ‪ 1/30‬ירושלים‬ ‫פארק שקמה‬ ‫בני שמעון‬ ‫סובב בקעת הנדיב‬ ‫עמק חרוד – גלבוע צבאים‬ ‫עמק חפר‬ ‫לב השרון‬ ‫סובב מודיעין‬ ‫רמת הגולן – תוכנית אב לשטחים פתוחים‬ ‫עדכון תמ"א ‪?35‬‬ ‫מסדרונות אקולוגים (מסומן בתשריט בעיגולים בצבע ירוק) מוסד תכנון‬ ‫הדן בתכנית באזור בו מסומן מסדרון אקולוגי ישקול את שמירת רציפות‬ ‫השטח הפתוח‪ ,‬ויקבע‪ ,‬במידת הצורך את ההוראות לכך‪.‬‬ ‫מעברים אקולוגיים‬ ‫• גם בישראל התחזקה המודעות‬ ‫בדבר הצורך להקטנת נזקי הקיטוע‪.‬‬ ‫ברשות הטבע והגנים הוכן מיפוי‬ ‫ארצי של צווארי הבקבוק‪.‬‬ ‫• ובתכנון של תשתיות קוויות חדשות‬ ‫יש בדרך כלל התייחסות רחבה‬ ‫יותר למעברי בעלי חיים‪.‬‬ ‫• אבל‪ ,‬רק במקומות ספורים נבנו‬ ‫מעברים עיליים מעל כבישים‪.‬‬ ‫• טרם גובשה תוכנית לאומית כוללת‬ ‫ומתוקצבת לפיתרון בעיות הקיטוע‬ ‫של השטחים הפתוחים‪.‬‬ ‫פיתוח ידע ‪ -‬ניטור מעברי בעל חיים‬ ‫• ישנו מערך של ניטור במעברים אקולוגיים עליים‬ ‫ותחתיים (רט"ג‪ ,‬חברת כביש חוצה ישראל)‬ ‫שילוב ידע מקומי עם ידע מהעולם‬ ‫סיכום ראשוני – הטמעת חשיבות הקישוריות‬ ‫בשטחים הפתוחים בתכנון‬ ‫• בישראל נושא המסדרונות האקולוגיים חדר לשיח התכנוני בתחילת המאה‬ ‫הנוכחית‪ ,‬עם פרסומו של מסמך מקיף מטעם רשות הטבע והגנים‪ ,‬שהסביר‬ ‫את התפיסה והציג מפה ראשונית של מסדרונות אקולוגיים ארציים ואזוריים‪.‬‬ ‫• מאז‪ ,‬הוטמע המושג בתכנון מרחבי באופן רחב יחסית‪ ,‬והוא זוכה להתייחסות‬ ‫גם בעדכון האחרון של תמ"א ‪ 35‬וגם בתוכניות אזוריות אחדות‪.‬‬ ‫• הידע העומד לרשות המתכנן בתחום זה הולך ומתרחב‪.‬‬ ‫• עם זאת‪ ,‬במרבית התוכניות המושג הוטמע באופן קונספטואלי בלבד‪ ,‬ללא‬ ‫תיחום ברור של שטח לשימור‪ ,‬ללא הגדרה של רוחב נדרש לתפקוד‬ ‫המסדרון וללא הוראות ברורות לניהול ולממשק של השטח‪.‬‬ ‫• כמו כן‪ ,‬חסרה בישראל תשתית מוסדית‪ ,‬כלכלית ומשפטית שתתמוך בניהול‬ ‫אקולוגי של שטחים חקלאיים‪ ,‬שמהווים מרכיב חשוב במערך המסדרונות‬ ‫האקולוגיים‪.‬‬ ‫בעיות ביצירת מסדרונות אקולוגיים ‪ -‬טיפול בתווך החקלאי‬ ‫חסרה מסגרת לניהול שטחים חקלאיים‪ ,‬לשיפור תפקודם האקולוגי ‪-‬‬ ‫נדרשים כלים כלכליים‪ ,‬משפטיים ותכנוניים‪.‬‬ ‫מסדרונות אקולוגיים – הולנד וישראל‬ ‫מה דומה ומה שונה?‬ ‫•המסגרת המושגית ‪ -‬התפיסה האקולוגית של‬ ‫השטחים הפתוחים כרשת שמורכבת משטחים טבעיים‬ ‫מקושרים במסדרונות ביניהם מתאימה לשפה‬ ‫התכנונית המקובלת והיא קיבלה ביטוי תכנוני בתהליך‬ ‫יחסית קצר‪ ,‬גם בהולנד וגם בישראל‪.‬‬ ‫‪2013 Structural Vision on‬‬ ‫‪Infrastructure and Space‬‬ ‫•חיזוק הבסיס המדעי עם המשך קידום‬ ‫התוכנית – בהולנד המעבר לקידומם של‬ ‫"המסדרונות הרחבים" הסתמך במידה רבה על כלי‬ ‫מדעי לגיבוש סופי של המדיניות ושכנוע של בעלי‬ ‫העניין לתמוך ביישום תוצאות הבדיקה‪.‬‬ ‫עדכון‬ ‫תמ"א‬ ‫‪35‬‬ ‫אבל‪....‬‬ ‫מסדרונות אקולוגיים – הולנד וישראל‬ ‫מה דומה ומה שונה?‬ ‫מעמד‪:‬‬ ‫בהולנד – אישור בפרלמנט‪ ,‬יעד לאומי‪ ,‬מנחה תכנון אזורי‬ ‫ומקומי‪.‬‬ ‫בישראל – מסמך רקע לתכנון שאינו מחייב‪ ,‬מיושם בתוכניות‬ ‫בודדות‪ .‬נתפס כתכנון "מגזרי" בחלק ניכר מהמקרים‪.‬‬ ‫מנגנוני יישום‪:‬‬ ‫בהולנד – יישום בכל‬ ‫רמות התכנון‪ ,‬גיבוי‬ ‫תקציבי משמעותי‪.‬‬ ‫בישראל – אין תוכנית‬ ‫כוללת‪ ,‬יישום מזדמן‪.‬‬ ‫מסדרונות אקולוגיים – הולנד וישראל‬ ‫מה דומה ומה שונה? הבסיס המדעי‬ ‫בהולנד ‪ -‬בסיס מדעי חזק‪:‬‬ ‫•מסגרות מחקר תומך ‪ -‬תהליך התכנון‬ ‫הסביבתי בהולנד קיבל תמיכה משמעותית ממכוני‬ ‫מחקר שהופעלו ישירות על ידי המדינה‪ ,‬במסגרת‬ ‫מחלקות תכנון ממלכתיות‪.‬‬ ‫•תכנון וטיפוח המסדרונות נעזר רבות גם במכון‬ ‫‪ ALTERRA‬שפועל באוניברסיטת ‪.Wageningen‬‬ ‫•בנוסף תומך הממשל במחקרי הערכה של מוסדות‬ ‫אקדמיים נוספים בנושאים מקצועיים הקשורים‬ ‫בהיבטים שונים של תפקוד המסדרונות‪.‬‬ ‫בישראל ‪ -‬בסיס מדעי מתחזק‪:‬‬ ‫•הרחבת העיסוק בתחום זה בחטיבת מדע ברט"ג‪,‬‬ ‫ובמידת מה גם במשרד להגנת הסביבה‪.‬‬ ‫•הרחבת העיסוק האקדמי באקולוגיה מרחבית‪.‬‬ ‫•חסר בסיס מידע מרכזי ומקיף שיאפשר שימוש רחב‬ ‫ומהימן בחלק מהמודלים המרחביים‪.‬‬ ‫•אין מכון מחקר יישומי מרכזי בתחום התכנון‬ ‫הסביבתי‪.‬‬ ‫לקחים נוספים‪...‬‬ ‫• שיתוף בעלי עניין – בהולנד מייחסים חשיבות רבה לבניית קונצנזוס רחב‬ ‫ככל האפשר בתהליכי תכנון‪ .‬לכן ישנה התנסות רחבה יחסית בפיתוח‬ ‫המסדרונות בשיתוף עם בעלי עניין ברמות התכנון השונות – מרמה לאומית‬ ‫ועד לרמה מפורטת‪ ,‬שמתבצעת בשיתוף פעולה עם קהילות מקומיות‪.‬‬ ‫• פותחו כלים לשיתוף ידע מדעי עם בעלי עניין שונים במסגרת הדיונים‬ ‫התכנוניים‪ .‬הכלים נועדו בין השאר לגיבוש והסברה של חלופות תכנון שונות‬ ‫שמשיגות "רמת שימור רצויה" (‪.)Ambition Level‬‬ ‫• גם בישראל חלק מהפעילות לתכנון מסדרונות מתבצעת בשיתוף עם‬ ‫מועצות אזוריות‪.‬‬ ‫• ביזור התכנון ‪ -‬לתהליך ביזור תכנון ובהמשך גם התיקצוב של תוכניות‬ ‫המסדרונות לא הייתה בהכרח השפעה שלילית על יישום התוכנית בהולנד‪.‬‬ ‫לקחים נוספים‪...‬‬ ‫• טווחי הזמן – מערכת המסדרונות זכתה לגיבוי פוליטי ותכנוני רחב לאורך שנות דור‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות חווה מערכת התכנון בהולנד טלטלות משמעותיות‪ ,‬שמשפיעות גם‬ ‫על היכולת לממש את תוכנית המסדרונות בקצב שתוכנן‪ .‬קשה עדיין לקבוע מה תהיה‬ ‫השפעתם של השינויים על החזון של מדיניות התכנון‪.‬‬ ‫• במקביל‪ ,‬מתחזקת בחוגים המקצועיים ההבנה שללא מחויבות ארוכת טווח קשה‬ ‫יהיה לטפח מסדרונות מתפקדים‪ .‬עולה ממחקרי מעקב שמשך שיקום אקולוגי‬ ‫אפקטיבי של שטחים חקלאיים הוא ארוך יותר משש שנים – הטווח המקובל‬ ‫לחתימת חוזה ניהול וממשק עם החקלאים בהולנד‪ .‬מחקרים מראים שלצורך שיפור‬ ‫ממשי במגוון הביולוגי ובתפקוד הטבעי של השטח נדרש כנראה פרק זמן ארוך יותר‪,‬‬ ‫של כ‪ 25-‬שנה‪.‬‬ ‫• שילוב התכנון הסביבתי במערכות התכנון ‪ -‬התכנון הסביבתי בהולנד מתבצע בדרך‬ ‫כלל במסגרת רחבה ולא נתפס כ"סקטוריאלי"‪ .‬נושא איכות הסביבה אף פעם לא‬ ‫נוהל במשרד ממשלתי ייחודי‪ .‬הנושא שולב יחד עם אנרגיה‪ ,‬תשתיות או עניינים‬ ‫כלכליים‪.‬‬ ‫בתקווה שנגיע למחויבות והיכולות של ההולנדים בשמירת טבע‪,‬‬ ‫לפני שהטבע שלנו יגיע למצב של הטבע בהולנד‪...‬‬ ‫תודה על ההקשבה!‬