אפידמיולוגיה תאורית שיטות וכלים

‫מבוא לאפידמיולוגיה‬
‫אפידמיולוגיה תיאורית‬
‫שיטות וכלים לאיסוף נתונים‬
‫ד"ר גלית הירש‬
‫נובמבר ‪2011‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪03-5303254‬‬
‫המשולש האפידמיולוגי‬
‫שלושת המרכיבים הקובעים את התהוות המחלה‬
‫אצל פרט מסוים‪:‬‬
‫‪ .1‬מחולל המחלה )‪(Agent‬‬
‫‪ .2‬המאכסן בו מתפתחת המחלה )‪(Host‬‬
‫‪ .3‬הסביבה בה הם פועלים )‪(Environment‬‬
‫שילו‬
‫ב‬
‫י‬
‫בין‬
‫ה שלו חודי‬
‫יג גורמי שת‬
‫רום ם‬
‫ל‬
‫מח‬
‫ל‬
‫ה‪.‬‬
‫דוגמא‪:‬מלריה‬
‫בני אדם‬
‫פגיעה בכל אחת מהחוליות תנתק את‬
‫שרשרת ההידבקות‪ ,‬למשל‪:‬‬
‫סביבה – ייבוש ביצות;‬
‫וקטור – חיסול יתושי האנופלס ע"י אויב‬
‫ביולוגי טבעי;‬
‫מאכסן – הגנה באמצעות כילות;‬
‫מחולל ‪ -‬תרופות נוגדות מלריה‪.‬‬
‫וקטור‬
‫)יתוש(‬
‫איזורי ביצות ומים‬
‫עומדים בהם חי יתוש‬
‫האנופלס‬
‫‪Plasmodium‬‬
‫‪falciparum‬‬
‫המשולש האפידמיולוגי‬
‫‪Host‬‬
‫גיל‪ ,‬מין‪ ,‬מוצא‬
‫פרופיל גנטי‬
‫תעסוקה‬
‫היסטוריה‬
‫משפחתית‬
‫מחלות בעבר‬
‫מערכת חיסונית‬
‫הרגלי חיים‬
‫‪Environmental‬‬
‫‪Agent‬‬
‫טמפרטורה‬
‫ביולוגי‬
‫חיידק‪ ,‬וירוס צפיפות‬
‫מים‬
‫כימי‬
‫אלכהל‪ ,‬עישון מזון‬
‫פיזיקלים‬
‫קרינה‪,‬‬
‫תזונה‬
‫קרינה‬
‫זיהום אויר‬
‫רעש‬
‫אפידמיולוגיה תיאורית‬
‫מטרה של מחקרים תאוריים‬
‫לבדוק התפלגות של מצבי בריאות‪ ,‬התפלגות גורמי‬
‫סיכון אפשריים‪ ,‬מגמות בהימצאות והיארעות‪.‬‬
‫בסיס מידע לתכנון שירותי בריאות‬
‫אפידמיולוגיה תיאורית שואלת את השאלות הבאות‪:‬‬
‫מה?‬
‫המחלה‬
‫מי?‬
‫היכן?‬
‫מתי?‬
‫האדם‬
‫המקום‬
‫הזמן‬
‫אדם‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫גיל‬
‫מין‬
‫מוצא אתני‬
‫תעסוקה‬
‫מצב כלכלי‪-‬חברתי‬
‫מעמד משפחתי‬
‫גיל‬
‫• גורם עיקרי לפיתוח מחלה מכל סוג שהוא‪:‬‬
‫– במחלות חריפות )אקוטיות( כמו שפעת‬
‫– במחלות כרוניות כמו מחלת לב כלילית‪ ,‬סרטן‬
Breast Cancer in Israel by Age,
Age Specific rate / 100,000, 2000
Age Specific Rate /100,000
450
400
350
300
250
200
150
100
50
0
20-24
25-29
30-34
35-39
40-44
Jews
45-49
50-54
55-59
60-64
65-69
70-74
75+
Non-Jews
Dr. Micha Barchana, ICR, February 2003
‫הסיכון המצטבר לסרטן הנרתיק בקרב נשים לבנות ילידות ארה"ב‬
‫לפי עוקבת הלידה‬
‫מין‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מהווה גורם סיכון במחלות רבות‪ .‬ישנן‬
‫מחלות שהן ספציפיות למין‪.‬‬
‫בהשוואת שיעורי התחלואה והתמותה‬
‫מסרטן ‪ -‬סיכון גבוה יותר לגברים‪.‬‬
‫שני אתרים חריגים בהם היארעות‬
‫ממאירות גבוהה בנשים מאשר בגברים‪:‬‬
‫– סרטן בלוטת התריס‬
‫– סרטן כיס המרה‬
‫גיל ומין‬
‫המשתנים קשורים זה בזה ומשפיעים זה על זה‬
‫שיעורי הארעות סגוליים לגיל של סרטן בלוטת‬
‫התריס בנשים וגברים אוסטרלים‪1999-2001 ,‬‬
‫נשים‬
‫גברים‬
‫מקום גיאוגרפי‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫גבולות טבעיים‬
‫חלוקות משנה‬
‫פוליטיות‬
‫הבדלים סביבתיים‬
‫הבדלים עירוניים ‪-‬‬
‫כפריים‬
‫הבדלים בינלאומיים‬
‫מהגרים‬
‫היארעות סרטן לפי אזור גיאוגרפי‬
‫מוצא אתני‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ארץ ישראל ‪ -‬מיזוג של גלויות‪.‬‬
‫בלמ"ס ‪ -‬ארץ לידת האב עבור ילידי‬
‫ישראל‪.‬‬
‫בגנטיקה‪ -‬מקור ההורים‬
Breast Cancer in Israel by Origin
ASR / 100,000 (1999)
ASR /100,000
120
100
100
92
81.3
80
66.6
60
40
18
20
0
Israel
RR
1.4
Eurpe-America
1.5
Asia
1.2
Africa
Non-Jews
1.0
0.27
Dr. Micha Barchana, Israel National Cancer Registry, February 2003
‫מצב כלכלי‪-‬חברתי‬
‫• מחלקים את האוכלוסייה לפי רבדים קבועים‬
‫וכך ממפים תופעות‬
‫• מדדים חברתיים‪-‬כלכליים‪:‬‬
‫– רמת הכנסה‬
‫– השכלה‬
‫– מקום מגורים‬
‫– צפיפות דיור‬
‫– חלוקת הלמ"ס‬
‫תמותת תינוקות בישראל‬
‫למ"ס‬
‫מעמד משפחתי‬
‫דוגמאות‬
‫אלמנים ואלמנות מראים שיעורי תמותה‬
‫גבוהים יותר מבני גילם שאינם אלמנים‬
‫נשואות יולדות יותר מה שמשפיע על‬
‫מחלות הקשורות בין היתר בהיבטים‬
‫מיילדותיים‬
‫גורמים נוספים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫דת‬
‫סדר לידה‬
‫הגירה‬
‫פליטים‬
‫חוסר דיור )‪(homeless‬‬
‫ועוד‬
‫זמן‬
‫•שינויים בשיעורי תחלואה ותמותה עם הזמן מבוטאים‬
‫על ידי מגמות זמן לטווח ארוך‬
‫•אילו הסברים יכולים להיות לשינוי סקולרי?‬
‫מגמות בתחלואה‬
‫במלנומה ממאירה של העור בישראל‬
‫קבוצת אבחנות – דרכי הנשימה העליונות‬
‫נתונים כלל ארציים‪ ,‬מכבי שירותי בריאות‪1998-2003 ,‬‬
‫מספר מקרים‬
‫יום‬
‫שיטות וכלים לאיסוף מידע‬
‫ƒ‬
‫ƒ‬
‫ƒ‬
‫ƒ‬
‫שאלון – מילוי עצמי‪ ,‬ראיון טלפוני‪ ,‬ראיון‬
‫פנים מול פנים‪...‬‬
‫תמצות תיקים רפואיים – סיכום אשפוז‪,‬‬
‫סיכום דו"ח פתולוגי‪...‬‬
‫סיכום נתונים הרשומים במאגרי נתונים –‬
‫רישום סרטן‪ ,‬מרשם פטירות‪...‬‬
‫בדיקות קליניות ומעבדתיות‬
‫שאלונים אפידמיולוגיים‬
‫שיטות איסוף נתונים‪ :‬כלי מחקר‬
‫ניתן לערוך סקרים במגוון דרכים‪ ,‬ולכל אחת מדרכים אלו יתרונות וחסרונות בתחומים שונים‪ -‬דוגמאות‪.‬‬
‫השיטה‬
‫מהירות‬
‫משאבים‬
‫נדרשים‬
‫אחוז היענות‬
‫זמינות‬
‫הנתונים*‬
‫תוקף‬
‫שיקולים‬
‫אתיים‪ /‬חוקיים‬
‫ראיון טלפוני‬
‫מהירה‬
‫רבים ‪-‬‬
‫סוקרים ‪,‬עלות‬
‫טלפון‬
‫גבוה‬
‫תלוי באיזה‬
‫נתונים‬
‫בינוני‬
‫דרוש וידוי‬
‫נדרשות‬
‫יתכן השפעה‬
‫שפונים לאדם שאלות קצרות‬
‫של רצייה‬
‫הרצוי‬
‫ושאלון קצר‬
‫חברתית‬
‫ראיון פנים מול פנים‬
‫מהירה‬
‫רבים מאוד ‪-‬‬
‫סוקרים‬
‫גבוה מאוד‬
‫תלוי באיזה‬
‫נתונים‬
‫גבוה‬
‫יתכן השפעה‬
‫של רצייה‬
‫חברתית‬
‫יחסית מהירה רבים‪-‬סוקרים‬
‫בינוני‪-‬גבוה‬
‫עלול להיות‬
‫נתונים חסרים‬
‫תלוי בסוג‬
‫המשתנים‬
‫נושאים של שואלים שאלות יתכן בעיה של‬
‫הטיית דיווח‬
‫סודיות רפואית בגוף שלישי‬
‫שאלון למילוי עצמי‬
‫בדואר או באינטרנט‬
‫איטית ‪ -‬עד‬
‫חודשים‬
‫מעטים‬
‫נמוך‬
‫תלוי בסוג‬
‫הנתונים‬
‫בינוני‬
‫מתאים כאשר‬
‫התשובות‬
‫דרוש וידוי‬
‫שאלות מובנות דורשות זמן‪,‬‬
‫שפונים לאדם‬
‫מאליהן‬
‫שיקול דעת‪,‬‬
‫הרצוי‬
‫בדיקת‬
‫מסמכים‬
‫שאלון למילוי עצמי ‪-‬‬
‫חלוקה ידנית‬
‫מהיר‬
‫בינוני‬
‫גבוה מאוד‬
‫תלוי בסוג‬
‫הנתונים‬
‫בינוני‬
‫בעייתי לרוב‬
‫שאלות‬
‫פשוטות יחסית סוגי המדגמים‬
‫בינוני עד בהיר‬
‫בינוני‬
‫גבוה‬
‫דמוגרפים או‬
‫קליניים בלבד‬
‫גבוה‬
‫ראיון פנים מול פנים עם‬
‫פרוקסי‬
‫מאגרי מידע קיימים )כמו‬
‫מרשם תושבים‪ ,‬רישום‬
‫סרטן‪ ,‬וכו'(‬
‫סודיות רפואית‬
‫סודיות רפואית‬
‫אופי השאלון‬
‫אין הגבלות‬
‫שאלות‬
‫ספציפיות‬
‫הקשורות‬
‫לאותו מקור‬
‫מידע‬
‫הערות‬
‫שאלון‬
‫שאלות בנושא פוריות‬
‫נעבור כעת לנושא פוריות‪ ,‬הריונות וילדים‪:‬‬
‫כעת אנחנו מבקשים לקבל פרטים לגבי ההריונות שלך ‪ /‬של אשתך‬
‫מס' לידות חי |__|__|‬
‫כמה פעמים היית‪/‬אשתך הייתה בהריון בסה"כ |__|__|‬
‫מס' הפלות טבעיות‬
‫|__|__|‬
‫מס' לידות מת |__|__|‬
‫סה"כ מס' הפלות‬
‫מס' הריונות מחוץ לרחם |__|__|‬
‫מספר הילדים החיים כיום |__|__|‬
‫כמה זמן עבר מאז שרציתם ילד ועד שהופיע הריון ראשון?‬
‫|__|__| חודשים‬
‫|__|__| שנים‬
‫אם הייתה בעיה בפוריות‪ ,‬מה הייתה סיבתה? _______________________________________ |__|__|‬
‫האם אי פעם קיבלתם טיפול לעקרות‪/‬פריון?‬
‫|‪ |0‬לא‬
‫|‪ |1‬כן‬
‫איזה ______________________ |__|__|‬
‫באיזו שנה קיבלת טיפול לראשונה? |__|__|__|__|‬
‫באיזו שנה קיבלת טיפול נוסף זה?‬
‫|__|__|__|__|‬
‫באיזו שנה קיבלת טיפול נוסף זה?‬
‫|__|__|__|__|‬
‫|__|__|‬
‫מאגרי מידע‬
‫מרשמים מנהליים‬
‫ƒ תעודת לידה‬
‫ƒ תעודת פטירה‬
‫ƒ מרשם התושבים‬
‫ƒ למ"ס‬
‫ƒ ביטוח לאומי‬
‫ƒ הודעות על אשפוזים בבתי חולים‬
‫ƒ הודעות על מחלות מידבקות לרשויות הבריאות‬
‫ƒ רישום נישואים‬
‫ƒ איגודי עובדים )למשל הסתדרות המהנדסים(‬
‫ƒ משטרה‬
‫ƒ צבא‬
‫רישומים קליניים‬
‫ƒ סיכומי מחלה בארכיוני בתי חולים )מיון‪,‬‬
‫מחלקה‪ ,‬מרפאה(‬
‫ƒ רישום סרטן‬
‫ƒ רישום אשפוזי מחלות נפש‬
‫ƒ רישומים ייחודים למחלות ומצבים מוגדרים‬
‫)עצבים‪ ,‬המופיליה‪ ,‬סוכרת נעורים‪ ,‬מומים‬
‫מולדים‪ ,‬כיסוי חיסונים‪ ,‬תינוקות במשקל לידה‬
‫נמוך(‬
‫‪.3‬‬
‫אוכלוסיות שנבחרו במיוחד לצורכי מעקב אטיולוגי‬
‫ƒ‬
‫קבוצת אוכלוסייה במעקב‪ ,‬למשל תושבי העיירה‬
‫‪ Framingham‬בארה“ב‪ ,‬עובדי המדינה והעיריות‬
‫שנבחרו לשם סקר מחלות לב בתחילת שנות‬
‫ה‪ 60 -‬במדינת ישראל‪ - NHANES ,‬סקר תזונה‬
‫ובריאות בארה“ב‬
‫ƒ‬
‫קבוצת אנשים שנחשפו לגורם חיצוני )מוקרני‬
‫הפצצה האטומית בהירושימה(‬
‫‪ .4‬סקרים מיוחדים‬
‫סקרים הנערכים ע“י הלשכה המרכזית‬
‫לסטטיסטיקה‪:‬‬
‫ƒ סקר קשישים‬
‫ƒ כוח אדם רפואי‬
‫ƒ נתונים נבחרים מתוך מפקד האוכלוסין‬
‫מחקרים אקולוגים‬
‫מחקרים אקולוגיים מתארים קשר בין גורם‬
‫סיכון אפשרי ושכיחות מחלה באוכלוסיות‬
‫ללא מידע על אנשים בודדים‪.‬‬
‫מחקרים כאלו יכולים להצביע על כוון‬
‫מחקר אך לא לספק מסקנה לגבי גורמי‬
‫תחלואה‪.‬‬
‫קורלציה בין היארעות סרטן שד‬
‫וצריכת שומנים לפי מדינות‬
‫כאשר צריכת השומנים עולה‪ ,‬היארעות סרטן שד עולה‪.‬‬
‫האם ניתן להסיק שצריכת שומנים הינה גורם לסרטן שד?‬
‫מה הבעייה? לא ידוע אם החולות הן גם אלו שצרכו שומנים‪...‬ידוע רק הממוצע‪.‬‬
‫קשר אפשרי בין נגיף שפעת בהריון במהלך מגפת‬
‫שפעת והתפתחות מאוחרת של לוקמיה בילדים‬
‫“סברה אקולוגית מופרכת”‬
‫)‪(Ecological fallacy‬‬
‫• "קשר" שנמצא במחקר אקולוגי בין גורם מסוים‬
‫לתוצא מסוים יכול לנבוע מגורמים אחרים רבים‬
‫שאינם ידועים ואינם ניתנים לשליטת החוקר‬
‫• מסקנה מסוג זה לעיתים קרובות נקראת‬
‫"סברה אקולוגית מופרכת‪”.‬‬
‫מה ניתן ללמוד מממחקרים אקולוגיים?‬
‫דוגמאות‬
‫מה ניתן ללמוד מממחקרים אקולוגיים?‬
‫מה ניתן ללמוד מממחקרים אקולוגיים?‬
‫מה ניתן ללמוד מממחקרים אקולוגיים?‬