פרקי התבוננות בראשית השנה - הרב אברהם צוקרמן זצ"ל
יום ליום יביע בס"ד מר חשוון תש"ע אקדמות מילין ה קדמה ופתיחה ,יוצרת התייחסות לתוכן הפנימי .ולכן בחג מתן תורה אנו אומרים אקדמות לפני קריאת התורה. אין אנו יכולים להתיימר שבהקדמה ללוח התלמיד שבכל שנה ושנה ,יש בה אמירה לקראת השנה המתחדשת עלינו לטובה ולברכה .אבל יש בה כדי לעורר מחשבה לקורא ההקדמה ,להתייחסות רצינית לכל יום ויום ,לכל שבוע ושבוע ,כדי לנצל את הזמן לבנינו האישי ולהתפתחותו הרוחנית. הגוף גדל בדרך טבעית ,את הנפש – עלינו לטפח ,ולטפל שתתפתח ותגדל .אולי זה גם כלול בהבנת הכתוב "נעשה אדם" -הוא לא נבנה בבת אחת אלא יש לעשותו בעזרתו של יוצר האדם. "אמרות ה' אמרות טהורות" ,על כן כל שנה ההקדמה נבנתה על יסוד של פסוק או אמרת חז"ל שיש בהן לעורר מחשבה ולעודד מאמץ. אין הנחתום עד על עיסתו אבל נדמה שיפות היו ההקדמות בשעתן ויש על כן חשיבות לכנסן יחד. התחלנו בלוח לתלמיד בשנת הל"ט לישיבות בני עקיבא ,והגענו כיום לשנת ה-שבעים עם הלוח של השנה ה-ל"ב ,לב הקדמות ,לב חכם לימינו .ומאז שנת מ"ב – "ודברת בם" לוקטו אמרות של פרשני התורה על פרשיות השבוע. "שבעים פנים לתורה" ולאמרות שבעים ושבעה ,על כן המשכנו משך כל השנים מתוך ראיית החיוב שבדרך זו. יישר כוח לכל המעודדים והמסייעים להביא את הדברים לציבור. הערכה מיוחדת לחתני ר' חנוך הכהן פיוטרקובסקי מבית-אל המקדיש מזמנו להביא הדברים לציבור ,והדואג לכל פרט לגדול ולקטן ,הדרוש להאיר עינו של המתעניין לשמוע ללמוד וללמד. כולם יבואו על הברכה מהמברך את עמו ישראל באהבה. בברכה, ממי שעסק שנים בליקוט הדברים א .ב"ן 3 יום ליום יביע יום ליום יביע “ואמר ,סולו סולו מסלותיה תחל שנה וברכותיה” (מתוך המחזור) “המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית” – חידוש מיוחד הטביע ה’ בראשית השנה: “אמר להם הקב”ה :מכיון שנכנסתם בדין לפני בראש השנה ויצאתם בשלום ,מעלה אני עליכם כאילו נבראתם ברייה חדשה” (ירושלמי ראש השנה ד ,ח). יש התחדשות בטבע שאינה אלא חזרה .עבר אביב ,חלף קיץ ,הגיע הסתו ואחריו החורף ,וחוזר חלילה. יש התחדשות באדם והיא באה מתוך מחשבה מעמיקה ,על הישגי העבר ובחינת הדרך, הציפיות לעתיד וכיוון הדרך .ואז יש ומתעוררים רגשי חרטה על הזמן שאבד ללא הישג ניכר, על מעשים שנעשו ללא חשבון אמת ,ובאה החלטה נחושה וקבלה על העתיד .באותה שעה האדם מתחדש והופך ברייה חדשה. החלטנו על הוצאת לוח משלנו ,אחרי התלבטות מרובה .רצינו לתת בידי תלמידינו יומן ,לא רק לרישום תכניותיו וסדר יומו ,אלא גם מקור-עיון וחשיבה להליכות-הלכות ,מאורעות מן העבר וימי זיכרון. לימדונו חז”ל“ :אינו דומה שונה הלכה מאה פעמים למי ששונה הלכה מאה פעמים ואחת” (חגיגה ט .):פתיחת היומן מדי פעם בפעם ,תצמיד את העין להלכה שבשולי הדף ,נשנן אותה לעצמנו ולאורה נכוון את הליכותינו .זיכרון המעשים החלוציים שבעבר וזיכרונם של העושים – ידרבנו אותנו להיחלץ לתפקידים חלוציים בהווה ,וללכת בדרכים טובות .ההלכות שביומן הניתן בידכם ,הופכות אותו לדבר שבקדושה ,שמרו עליו כראוי ,והתרגלו נא לשמור על הימים והשעות ,שלא יתבזבזו אלא יוסיפו לנו תורה ודעת. ניסיון ראשון הוא ,וההערות שתתקבלנה ידריכו אותנו לשיפור ולשכלול. יהי רצון ו”לוח התלמיד” ,יעורר את מחשבותינו להתחדשות נפשית ,לפעולות גדולות לבנייננו העצמי ,ובנינה של החברה ,לחיי תורה ועבודה. 4 5 יום ליום יביע יום ליום יביע “כל השביעין חביבין לעולם” “חדשים לבקרים – רבה אמונתך” (ויקרא רבה כט ,יא) (איכה ג,כג) שוב מתחדשת עלינו שנה ,המחייבת אף אותנו להתחדש ,לחשוב ולחשב דרכנו .האם יש בה משום קירוב והתקרבות לנאמר בתפלתנו-צפייתנו “חדש ימינו כקדם“ -חידוש שיש בו מהאור של ימי קדם? כקדם – בשבת ישראל על אדמתו ,שש שנים זרע שדהו ,שש שנים זמר כרמו, ובשנה השביעית – “שבת שבתון יהיה לארץ” (ויקרא כה ,ד). ההתחדשות הקבועה של בקר-בקר ,התופעה המרנינה של“ :וזרח השמש ובא השמש” (קהלת א ,ה) – מגבירה את אמונתו של המתבונן בפלאי הבריאה ,ורואה את ההרמוניה שבה .אין הוא יכול שלא לראות את אשר ראה אב האומה ,ואב המון הגויים“ :אם יש בירה – יש בעל בירה” (בראשית רבה לט ,א). שנת שמיטה היא השנה עליה כתב בעל עקידת יצחק“ :היה זה ממנו יתברך הערה לנפשותינו, לפקוח עינים עיורות ,השקועות בענייני העולם ,כזביו והבליו ,לעבוד את האדמה הגופיית תמיד ,מבלי תת שביתה לנפשם .ולכן מאיר עיניהם ה’ במה שציוה למנות ששת ימים ולשבות אחד ,וכן למנות שש שנים ובשנה השביעית שבתון ,כי הנה באותה שביתה ,נתעורר לצאת מאפילת מחשבותינו ומעבודת גופנו ,בשביעית ימי האדם ,ובשנת השמיטה ,לא נתכוון לעבודת האדמה ,רק לתת צורך אוכל נפש בלבד” (שער סט ,הציטוט מנחלת אבות לאברבנאל ה ,יא). ההתחדשות של שנה-שנה ,תוך שינוי העתים וחילוף הזמנים מאורעות השנה ,שעין בוחנת היטב ,מבחינה בצירופם של מקרים ,התקשרותם והתלכדותם לחטיבה אחת ,מכוונת ומתוכננת – מעוררת את המחשבה :יש מנהיג לבירה. אוכל נפש – נפש היחיד ונפש האומה .וכך הם דברי מרן הראי”ה קוק זצ”ל ,בהקדמתו לשבת הארץ“ :היחיד מתנער מחיי החול לפרקים – בכל שבת”“ ,את אותה הפעולה שהשבת פועלת על כל יחיד ,פועלת היא השמיטה על האומה בכללה” .נקדיש שנה זו לעיון בשמיטה והלכותיה, ותהא מחשבתנו נתונה ל”ושבתה הארץ שבת-לה’” (ויקרא כה ,ב) ,ויקוים בנו אי”ה המקרא: “ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתם לבטח עליה” (שם יט). שני הדברים :יש בעל בירה ויש מנהיג לבירה ,שרק לב מבין ועין בוחנת ,מרגישים בהם. רבותינו זיכרונם לברכה ,אשר להם “רוחב לב נבון אין חקר” ,צרפו דבר לדבר ולמדו ממאורע על מאורע. הקדשנו את לוח התלמיד השנה ,לאמרות מתוך מדרשי פרשיות השבוע .שתי מטרות שמנו לנו :א) לקרב את תלמידינו למדרשי רבותינו ,ולקרב סגנון מדרשי רבותינו ללב תלמידינו .ב) להרגיל את תלמידינו לדעת ולהבין שדברים אשר במבט שטחי רחוקים זה מזה – אחוזים ודבוקים יחד ,בונים ונבנים זה מזה. המעיין מתוך עומק מחשבה ,יראה ויבין איך “יום ליום יביע אומר” ומאורע למאורע “יחוה דעת” (תהלים יט ,ג) .ו”המחדש בטובו בכל יום” – יחדש עלינו שנה טובה ומבורכת. 6 7 יום ליום יביע “למנות ימינו כן הודע ונביא לבב חכמה” (תהילים צ ,יב) “למנות ימינו” – הבריאה ,ימי יצירה לה ,וכל יום ויום ,המיוחד לו .אף האדם -ימי יצירה לו, לגידולו ,התפתחותו והתקדמותו .ימי יצירה ההופכים לשבועות ,חדשים ושנה .האם ניתן להרגיש בשינוי שחל בנו בין אתמול להיום? – ודאי שלא! אבל במציאות הוא חל. האגדה מספרת :ר’ עקיבא עד ארבעים ולא למד כלום .פעם עבר על יד באר וראה אבן חקוקה. שאל – מי חקק אבן זו? – אמרו לו חכמים :עקיבא אי אתה יודע? אבנים שחקו מים! מיד עשה ר’ עקיבא קל-וחומר בעצמו :ומה רך פסל את הקשה ,דברי תורה שקשים כברזל ,אינו דין שיחקקו לבו של אדם! (אבות דרבי נתן ו ,ב) ושמעתי מפי מורי ורבי בחכמת המוסר הרב ר’ יצחק וולדשיין הי”ד ,מה בעצם למד ר’ עקיבא מהאבן החקוקה שהדבר כל כך השפיע עליו?! – טיפת המים הראשונה שנפלה על האבן, האם חצבה בו משהו? לפי מבט העין – לא .אבל הכרח להגיד שכן! שאם לא השפיעה ,הופכת השנייה להיות ראשונה ,והאבן לא הייתה נחקקת. ומזה – כל יום אנו מתפתחים ,כל יום הולכים ומרבים חכמה .וכל יום יוצר בנו שינוי ,אם נדע לנצלו כראוי ,גם אם אין אנו מרגישים בו. הלוח בידינו והוא יכול להדריכנו למלא את הימים בתוכן“ .למנות ימינו כן הודע ונביא לבב חכמה”. הקדשנו הפעם את השבתות לאמרותיהם של גדולי ישראל ,על פרשות השבוע .נעיין בהם מדי שבת בשבתו ,נעמיק בהבנת דברי התורה ,ותקוים בנו הברכה“ :והערב נא ה’ אלקינו דברי תורתך בפינו”. 9 יום ליום יביע יום ליום יביע “יום ליום יביע אומר” “טוב אחרית דבר מראשיתו” ( תהילים יט ,ג) (קהלת ז ,ח) מעין הנובע מימיו זכים ,מימיו צלולים ומשיבים נפש .מעיין נובע מימיו תדירים ,בימות החמה כבימות הגשמים. “טוב אחרית דבר” .ה”הראשית” ,ההתחלות – קשות! הן משום שלא הורגלנו להן עד כה ,והן משום שדעתנו נתונה ל”אחרית” .העתיד מסקרן ,שום דבר אינו יקר מדי ,לתת אותו על מנת לדעת את אשר יביא לנו העתיד. אף היום נובע ואמרותיו טהורות .אמרותיו מחכימות ומלמדות לשומע ,לקולט ,בינה ודעת. היום נובע ואמרותיו תובעות יום-יום ,ללא הפסק ,ללא מרווח לעיון ולהעמקה“ ,זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור” (דברים לב ,ז) .זכור על מנת להבין דבר מתוך דבר ,ללמוד מהעבר על העתיד .ללמוד מהישגי העבר על מנת להכפיל הישגי העתיד ,וללמוד אף משגיאות העבר, על מנת לצבור חכמה מתוך הניסיון. והגם ש”אין אומר ואין דברים בלי נשמע קולם” (תהלים יט ,ד)! כי דווקא הקול שאינו נשמע יוצא ממעמקים ,הקול שאינו נשמע חודר ועובר מעצורים ,כתפלתה של אותה אם אשר “רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע” (שמואל-א א ,יג). נדמה כי אנו חיים בהרגשה שעתידנו מאליו נוצר ולנו אין חלק ביצירתו .ברם ,לו חכמו השכילו הבינו – איך הגיעו – לאחריתם (דברים לב ,כט)“ .כי טוב אחרית דבר – מראשיתו” .מעמל “ראשיתו” – “טוב אחרית דבר”! יום-יום הוא נבנה ,ומכח עבודת יום-יום הוא נוצר ,ואנו במו ידינו הבונים ויוצרים אותו. כשם שטיפות מים קטנות מהוות את הים הגדול ,כך השעות והימים – מהווים את השנה. בניצולם ללימוד ,מחשבה ועיון – מראשיתה ,אנו מגיעים לתוספת שנת-חיים נאה באחריתה. בידינו ,בעקביות – החלטתנו ,יסוד לאחרית טובה .כל יום באפשרותנו להרבות חכמה ,כל יום מסוגל להביא בנו שינוי ,אם נשכיל לנצלו כראוי. עברו עלינו ימים של לימוד ועשייה .למוד מתוך אהבת תורה ,ועשייה מתוך אהבת הארץ. והימים הפכו שנה ,שהיה בה הרבה לומר ,ואנו היינו מאומרי דברה .האם יצאה אמירתנו ממעמקים? האם הקשבנו לאמירתנו רוב קשב? האם צרפנו דבר לדבר להשרישם בלבנו. מוגש לכם הלוח השישי שבהוצאתנו .העיון בו יום-יום ,ידריכנו למלא את ימינו בתוכן רב ,הן מאמרותיהם של גדולי ישראל לפרשיות השבוע ,והן מההלכות המכוונות את הליכותינו. אהבת ה’ ותורתו ,אהבת העם ,אהבתה של הארץ – אם בהם נמשיך ,ונהגה יומם ולילה תעוצב דמותנו ,תבנה אישיותנו ,לשם ,לתהילה ולתפארת. אמרותיהם של גדולי ישראל ,יש בהן כדי לדרבן אותנו לעיון והעמקה בפרשיות השבוע. וההלכות – ידריכו אותנו בחיי השגרה ובמקראי הקודש. גם השנה הקדשנו את השבתות לאמרותיהם של גדולי ישראל ,שכל ישותם אהבת השם ואהבת הבריות ,העיון בדבריהם יוסיף דעת ,הלמוד בהם יפתח את הלב ,ללמוד ,לשמור ולעשות מתוך אהבה. יהי רצון שיקוים בנו“ :והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאד” (איוב ח ,ז). והמברך את עמו באהבה ובשלום – יחדש עלינו שנת שלום טובה וברכה ,לנו ולכל ישראל בכל מקום שהם. 10 11 יום ליום יביע יום ליום יביע “זה היום תחלת מעשיך” “על כן יאמרו המושלים בואו חשבון” (מתפלת ראש השנה) (במדבר כא ,כז) הרגל נעשה טבע .מעלה יש בזה וגם חסרון. המושלים – אלו המושלים ביצרם .בואו חשבון – בואו נחשוב חשבונו של עולם” (בבא בתרא עח): אין האדם רוצה אלא בדבר המושך את לבו ,והוא מוצא בו טעם .ההרגל לדבר יוצר בו הרגשת טעם ,ולבו נמשך אחריו .לפיכך אף על פי ש”סוף מעשה במחשבה (ורצון) תחלה” ,המון מעשים יוצרים רצון ,והאדם נמשך אחריו כדברי בעל ספר החינוך“ :כי אחרי הפעולות נמשכים הלבבות” (מצוה טז) .הריבוי במעשים טובים – יוצרים אצל האדם רצון לטוב ולהיטיב. אין עמידה בחיים ואין דריכה במקום .יש זרימה ,יש התחדשות .הדומם ,הצומח והחי – הכל פושט צורה ולובש צורה ,בבחינת “וזרח השמש ובא השמש”“ ,כל הנחלים הולכים אל הים” (קהלת א ,ה-ז) ,כלומר :כל המצוי בחללו של עולם אינו עומד על עמדו ,הכל נמצא בתנועה מתמדת ומתחדש. וכאן גם שורש החיסרון .אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא (קהלת ז ,כ) – תוך כדי עשיית הטוב ,בכוונות הפוגמות בטוב הנעשה .וחטאים קטנים אלה ,יש והם מצטרפים אחד לאחד ,ויוצרים טבע-רצוני המושך את העושה לכיוון מסוים ,וקשה לו אחר כך לצאת ממנו ולעורר בו כח-רצון חדש. והאדם – גם הוא צריך ויכול להשתנות ולהתחדש ,להוסיף דעת ולהרבות תבונה .ברם ,לשם-כך הוא חייב לשלוט על כוחותיו .המושלים ביצרם – עושים חשבונו של עולם ,ומתוך ראיה של ההתפתחות הכללית ,עושים גם חשבון עולמם -מה רכשו תוך שנה שחלפה ומה הפסידו .מה המאמץ שעליהם לעשות לקראת השנה הבאה על מנת לנצלה כראוי. יש בהתחדשותה של כל שנה סגולה מיוחדת של “זה היום תחלת מעשיך“ .לנתק עצמנו מהטבע שהפך הרגל ,ולהתחיל בדברים שאנו מוצאים בהם טעם מתוך עומק שכלנו ,הרגשתנו והבנתנו .ואם במשך השנה שחלפה התרגלנו לדברים ,והטעם שאנו מוצאים בהם מושך אותנו להמשך – בא היום המיוחד של “תחלת מעשיך” ,ומעורר אותנו להתחדשות. המושלים ביצרם – מחדשים ומפתחים את עולמו של הקב”ה ,שכל יצירתו היא שנוסיף עשייה לעשייתו “אשר ברא אלקים לעשות” (בראשית ב ,ג). יהי רצון וקדושת הימים והוד רוממותם ,יטביעו חותמם עלינו לעשות אך את הטוב בתחום הלימוד וחיי החברה .נכתב ונחתם בספר חיים ,לשקוד בתורת אמת וחיי עולם שנטע בתוכנו, לאורך ימים ושנים. 12 המושלים ביצרם – מתחדשים ,יוצרים ובונים את עולמם הרוחני על-ידי ניצול של יום-יום, שבוע-שבוע וחודש-חודש. בואו נחשוב חשבון עולמנו .נבנהו ,נשכללו ונפתחו ,והקב”ה יברכנו בשנה טובה ומעוטרת, ותוצאות מעשינו – לגאון ולתפארת. 13 יום ליום יביע יום ליום יביע “כי תביא חוק זכרון” “שבענו בבקר חסדך – ונרננה ונשמחה בכל ימינו” (מתפלת ראש השנה) (תהלים צ ,יד) “חוק זכרון” – מטבע שהטביע הקב”ה בברואיו ,לזכור מעשים רבים .אשרי איש שאינו שוכח, בוחן מעשיו ובודק אותם ,מתקן אשר עיווה .העושה דברים וחוזר עליהם – נעשים הם לו כהיתר ,כטבע שני שסכנתו מרובה. חוק הזיכרון – מעמיד כל אחד מאתנו בפני מחזוריות של התחדשות ,בבנינו האישי ועצוב הליכותיו. מוגש לך יומננו לקראת השנה החדשה ,עיין בו יום-יום ,למד את “ההליכות” ,וקלוט את האמרות הטהורות של גדולי ישראל לפרשיות השבוע. יום-יום ולקחו ,שבוע-שבוע ואמרתו .נלקט אותם ,ונקלוט אותם לטוב לנו כל הימים. ואשר “זכר כל המעשים לפניו בא” ,יזכרנו לטובה ויברכנו בשנת חיים חן וחסד ,ללמוד וללמד לשמור ולעשות. עם כל יופייה של היצירה בששת ימי המעשה ,והסיכום הכללי ש”והנה טוב מאוד” (בראשית א ,לא) ,נשאר עוד הרבה לעשות ,ולפיכך לא נאמר “אשר ברא אלקים ועשה” ,אלא“ :אשר ברא אלקים לעשות” (שם ב ,ג) .הוטל על האדם להוסיף ולעשות על עשייתו של הקב”ה“ .ה’ בחכמה יסד ארץ” (משלי ג ,יט) ,ואנחנו ללא חכמה מה נוכל לעשות?! כדי לבצע את המוטל עלינו ,יש צורך לרכוש חכמה .וכשם שאמרו“ :איזהו חכם הלומד מכל אדם” (אבות ד ,א) ,כך יש להדגיש: איזהו חכם הלומד מכל שעה ,הלומד מכל יום .הן “יום ליום יביע אומר” (תהלים יט ,ג) -כל יום מלמד ,וכל יום מוסיף לקח .והיום מורכב משעות ,מרגעים ,ומי שאינו מחשיב את הרגעים – מבזבז את השעות ומפסיד את הימים“ .והחכמה מאין תמצא?” (איוב כח ,יב) והעשייה מה תהיי דמותה וצורתה?! שנת לימודים חדשה לפנינו ,ההתחלה היא שיכולה לקבוע ולעצב את דמותה של כל השנה כולה“ .שבענו בבקר – בהתחלה – חסדך ,ונרננה ונשמחה בכל ימינו“ .אם נתחיל אותה מתוך החלטה ברורה ואיתנה ,לנצל כל יום וכל שעה לתוספת חכמה ותוספת ידיעה – נזכה לשנת הישגים ברוכה. יהי רצון ש”מברך השנים” יברך את השנה המתחדשת עלינו לטובה ולברכה ,ללימוד והעמקה בחכמה ודעת ,בינה והשכל ,להעריך כראוי את הימים והשעות. 14 15 יום ליום יביע “למנות ימינו כן הודע ונביא לבב חכמה” (תהילים צ ,יב) השנה שנת חג היא לנו .שנת החמישים ליסודה של אם ישיבותינו בכפר הרואה ,שנת המפנה בעיצוב דמותו של הנוער הדתי ,ראשית צמיחתו של “דור הכפות הסרוגות” .עם השמחה על היש שנוצר ,נדרשת חשיבה על אשר צריך להיווצר ,על חלקו ותרומתו של כל אחד מאתנו במתהווה במדינה ,וביהדות הדתית-לאומית. הדגשנו בכמה הזדמנויות ,עם כל הברכה שבהקמתה של כל ישיבה ואולפנא ,לא רק לזאת אנו שואפים .רצינו להכניס שינוי מהותי בתוכן החינוכי של ישיבותינו ,והאולפנות לבנות .לא רק דאגה ומסירות לטיפוח היחידים ,בעלי הכישרונות הנעלים ,אלא גיבושה של החברה ,וחינוכו של היחיד למילוי תפקידים בבניינה של הציבוריות הדתית לאומית. וייאמר בפירוש :כשהלימוד מתרכז כולו בקודש ,מגמת ההשתלבות בחיי הציבור מושגת ביתר קלות .אופיים של לימודי הקודש הוא ,שהמטרה בהם עצמם ,ואינם מעוררים כל כך אמביציות אישיות .הלימודים הכלליים שבמסגרתנו ,שבמהותם הם אמצעי לתכלית -שאיפה להישגיות, פוגמת במידת-מה בנכונות ההשתלבות והמסירות לצרכי הצבור .הגילויים של עשור השנים האחרונות ,בהיחלצותם של בוגרינו למדיניות ההתיישבות בכל שטחי הארץ ,עודדה ביותר. מתברר כי אכן ערכים של קודש הם הם שמעצבים בעיקר את דמותם של חניכינו. כאמור :שנת חג היא לנו ,אשר חזון ראשית צמיחת גאולתנו הדריכה אותנו ,וחגנו משתלב בחגה של המדינה בארבעים שנות בניינה וביצורה .וכבר אמר נעים זמירות ישראל“ :למנות ימינו כן הודע ונביא לבב חכמה” (תהלים צ ,יב) .ידיעת ערכן של השנים ,וידיעת ערכם של הימים ביצירתן של השנים ,בונים את הדור המשבח ,הדור המשביח. ידיעת ערכם של הימים ביצירת השנים חייב לדרבן אותנו התלמידים ,ולעורר תחושה וצימאון לרכישת ערכים ולבנין האישיות במסגרת הציבוריות הדתית לאומית .נשתדל שעינינו ולבנו יהיו נתונים ללימוד ולהתקדמות מראשית השנה עד אחריתה. והמברך את עמו יברך אותנו בשנת שלום ושלוה ,אושר וקוממיות להרבות חכמה ,בינה ודעת לאושרנו ותפארת היהדות הדתית כולה. 16 יום ליום יביע יום ליום יביע “וספרתם לכם” “ושמרו דרך ה’ לעשות צדקה ומשפט” (ויקרא כג ,טו) (בראשית יח ,יט) ישנם דברים שהצפייה להם איננה רק אמצעי להגיע לדבר הנכסף ,אלא היא תכלית בפני עצמה .בלי למעט מערכו של הדבר אליו אנו חותרים ולו אנו מצפים .כך יש לראות את תכנם של ימי ספירת העומר .כל יום וחשיבותו ,כל יום ותיקונו .כל יום מקרב אותנו למיוחל – “יום אשר עמדת” (דברים ד ,י) – וכל מה שנתן ונותן לנו. צדקה ומשפט בהם נשתבח אברהם אבינו ,יסוד האומה הישראלית ,בצדקה ומשפט תלויה גאולת ישראל“ :ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה” (ישעיהו א ,כז). ויש בדבר זה ללמדנו כפרט המלמד על כלל היום“ :למנות ימינו” (תהלים צ ,יב) ,ולדאוג לכך שכל יום יהא מלא תוכן ,שכל יום יוסיף חכמה ,ויוסיף דעת .וכשם שהחכם הוא “הלומד מכל אדם” (אבות ד ,א) ,כך יש להבין שאיזהו חכם – שאינו נותן ליום שיעבור עליו ללא למידה. טוב הדבר בכל מדע ,ויותר מזה בתורה .כל מדע וכל חכמה הם אמצעי לתכלית ,ועל כן “אם יאמר לך אדם יש חכמה בגויים תאמין” (איכה רבה ב ,יג) .כשם שחיי העולם עצמו אצלם הם אמצעי כדי ליהנות ולראות בטוב ,כך גם החכמה והמדע. “יש תורה בגויים – אל תאמין” (שם) .התורה אינה אמצעי ,היא תכלית לעצמה ,ואת זה אין אומות העולם מסוגלות לקבל. נצטווינו“ :והגית בו יומם ולילה” (יהושע א ,ח) .גם אם אנו בקיאים בכל מצוותיה של התורה לפרטיהם ,עצם לימודה “ודברת בם” (דברים ו ,ז) – היא תכלית .על כן יקר הוא כל יום ,וחשובה כל שעה. אנו פותחים בשנת לימודים חדשה .חדשה באפשרויות הגלומות בה ,וחדשה בערכים שאנו יכולים לרכוש בתקופתה“ .וספרתם – לכם” ,נספור כל יום מה רכשנו לעצמנו ,נספור כל יום את התקדמותנו ,ומברך השנים – יברכנו בשנת שלום ושלוה לישראל ,שנת ברכה והצלחה בלימודינו. 18 צדקה -מקורה בחסד ,ברחמים .משפט -בדין .ישנם דברים שחובה היא למצות בהם את הדין ,וישנם דברים המחייבים חסד ,צדקה“ .ציון במשפט תפדה” -הדין מחייב להחזיר לארץ את קדושתה ,את “חיי נשמות אויר ארצך” (ריה”ל) .לעומת זאת“ ,שביה” ,בניה הטבעיים הנמצאים במזרח ובמערב ,גם אם עוד לא יהיו זכאים מבחינת הדין ,יזכו לכך “בצדקה” מתוך חסד ורחמים. גם ביחס של האדם בינו לבין עצמו ,בינו לבין חברו -נדרש מאתנו צדקה ומשפט .מעצמנו עלינו לתבוע “משפט” -כלפי האחרים “צדקה”. מעצמנו משפט ,בכל הנוגע ללימוד ,לרכישת דעת להעמקה בתורה .כשם שחכם הוא זה הלומד מכל אדם (אבות ד ,א) ,כך גם נבון הוא המנצל כל שעה .הלימוד מכל אדם מבליט את הרצון לדעת ,והמנצל כל שעה מבליט את אהבת התורה שבו ,את השאיפה להבין ולהשכיל. אנו נכנסים לשנה חדשה ,מתוך רצון להתקדם ולהתעלות בכל התחומים ובכל השטחים .נזכור נא זאת ,במידה ונתבע מעצמנו יותר -נשיג יותר. יהי רצון ו”מלך אוהב צדקה ומשפט” ,יראה את אורחות חיינו שהם במשפט וצדקה ,ויברכנו בשנת שלום וישיבה לבטח בארצנו ,אשר תאפשר לנו ,מתוך אהבה ורצון “ללמוד וללמד, לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך”. 19 יום ליום יביע יום ליום יביע “זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור” “מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב” (דברים לב,ז) (תהלים לד,יג) יש ומילים בעלות תוכן שונה ,בעלות צליל שווה ,שקשר ענייני ביניהן .שנה – משמעותה זמן, תקופה בחיי האדם .שנה – משמעותה גם לימוד“ :רבי לא שנה ר’ חייא מנין?!” (נדה סב– ): אימרא שנונה בפי חז”ל .אגב ,גם לביטוי “שנונה” ,שמשמעותה אצלנו “ -חריפה” ,קשר עם שינון. אהבת החיים היא הגורם המניע את כל פעולותיו של האדם ,כל מחשבותיו והגיגיו על החיים. על כן בתפילותיו בימי הרת עולם ,בא הדבר לידי ביטוי מוחשי“ :זכרנו לחיים”“ ,וכתבנו בספר החיים”. אמרנו :קשר ענייני בין שנה – זמן ,לשנה – לימוד .כי הזמן כשלעצמו מלמד ,ניסיון נרכש תוך כדי הזמן ,מאורעות חולפים משאירים רשמים ,והם נקלטים .על כן גם נצטווינו“ :זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור” (דברים לב ,ז) ,תוך כדי עיון עצמי ,ובנוסף לכך“ :שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך” .מתוך ניסיונם הם ,מכל מה שעבר עליהם בחיים. הזיכרון – מלמד ,ההתבוננות – מוסיפה תבונה. עברה עלינו שנה ,האם נשאר כקנייננו כל מה ששנינו בה? – והאם שנינו הימנה?! אנו מקדמים בשמחה את השנה הבאה לקראתנו .האם אנו מתכוננים לשנן לעצמנו את דבר חז”ל“ :ושננתם לבניך” - -שיהיו דברי תורה שנונים בפיך .אם ישאלך אדם אמור ואל תגמגם (קידושין ל ,).כי דבר שלא נשנן – איך נדעהו?! הזמן עומד לרשותנו ,באפשרותנו ובכוחנו לנצלו לטובתנו ,לתוספת ידע ורכישת חכמה .אל נבזבזהו על דברים של מה-בכך ,אל נפוררהו לפרורים שכל תועלת אין בהם. נקיים נא בשנה הבאה עלינו לטובה את הנאמר :אינו דומה מי ששנה את פירקו מאה פעמים למי ששנה מאה פעמים ואחת (חגיגה ט.): 20 והחפץ חיים – אוהב ימים ,כי הם מרכיבים את החיים “ -יום ליום יביע” (תהלים יט ,ג) .ואשרי מי שיודע לנצל את הימים כדי “לראות טוב” – לדעת טוב. לנצל את הימים לרכישת דעת ,באשר זה הדבר שאף אחד אינו מסוגל לתת לאדם במתנה .רק הוא יכול לרכוש זאת בעצמו ,ואף אחד אינו מסוגל לקחת זאת ממנו ,כי דעת אינה נגנבת ואינה נגזלת ,זה חלקו של אדם מכל עמלו. אפשר להקנות אותה לאחרים ,ולא להפסיד ממנה כלום ,אלא בו זמנית להרוויח תוספת של דעת .כדרך שלימדונו חכמינו ז”ל“ :מכל מלמדי השכלתי”“ ,ומתלמידי יותר מכולם” (אבות ד, א ,תענית ז.). אנו נכנסים לשנת לימוד חדשה ,לימי לימוד חדשים ,שכל יום ויום מסוגל לתת לנו הרבה, במידה ונשכיל לנצל אותו כראוי. אוהב ימים – אינו מבזבז אותם ,אלא שומר עליהם כראוי .נשמור אנחנו על ימי הלימוד העומדים לרשותנו ,כדי להפיק מהם את מלוא התועלת “להבין ולהשכיל ,לשמוע ללמוד וללמד לשמור ולעשות”. 21 יום ליום יביע יום ליום יביע “אשירה לה’ בחיי” “אמרתי – ימים ידברו ורב שנים יודיעו חכמה” (תהלים קד ,לג) (איוב לב ,ז) “ושירת חייו באמצע נפסקה” (ביאליק) – זוהי קינה על אדם שלא זכה לזקנה ושיבה טובה. מכאן שאנו רואים את חייו של האדם כשירה ,ורוצים לראותה מתמשכת והולכת .מהי מהותה של שירה זו? מה תכנה? ולמי האדם שר? יש ימים שהם כשנים ,ויש שנים שהם כימים .יש ימים שהם כשנים – “ימים תהיה גאולתו” (ויקרא כה ,כט) .ויש שנים שהם כימים – “ויהיו בעיניו כימים אחדים” (בראשית כט ,כ) .כשמתבוננים בדבר מבחינת מושג הזמן ,אין בזה אסון ,אבל אחרת הוא כשדנים מבחינה ערכית .או אז יש חשיבות מרובה לימים כשהם שנים ,ומאוד לא טוב כשערך השנים -כימים. נכון ,הבריאה כולה ,הדומם ,הצומח והחי ,כולו אומר שירה .כך אנו מאמינים“ :כל הנשמה תהלל י-ה” (תהלים קנ ,ו) .שירת היצירה ליוצרה ,שירה בלתי פוסקת על יופי היצירה ושליחותה ,ועל כבודו של היוצר הבא לידי ביטוי ביצירתו. והאדם – בחיר היצירה ותפארתה – שירת חייו מהי? במה היא באה לידי ביטוי? האם לא עצם חייו הם שצריכים להוות את השירה“ :אשירה לה’ בחיי”!? חיים שיש בהם תוכן ,חיים שיש בהם משמעות להבנת החיים וידיעתם. כי יש עומק לחיים! הן כה מצאנו בדברי מרן הרב זצ”ל“ :במעמקי החיים מתנוצץ כל רגע אור חדש של תשובה עליונה” (אורות התשובה ד ,יא) .כדי להבין את עומקם של החיים יש ללמוד, לרכוש דעת ובעיקר לא לבזבז אף רגע בחיים ,כי מהם נוצרות השעות ,נבנים הימים ,השבועות, החדשים והשנה. שירה בנויה משורות-שורות ,בתים-בתים ,ושירת החיים – משעות-שעות ,ימים ,שבועות וחדשים. אנו פותחים בשנת לימוד חדשה“ ,בית” נוסף בשירת חיינו. חשיבות מרובה לימים כשהם בונים את השנים .אתה משתדל לא להפסיד אף יום ,ללמוד וללמד לשמור ולעשות ,מתוך הבנה של “אל תאמר לכשאפנה אשנה” (אבות ב ,ד) כי “אם תעזבנה יום-יומיים תעזבך” (ירושלמי ברכות ט ,ה). אין כל ערך לשנים שבוזבזו בהם הימים ולא נוצלו כראוי .עולמך לא בנוי ,כי יום רודף יום ,וגם שנה רודפת שנה ,והם תמים לריק ,והכוח והיכולת שהייתה בידך – לא נוצלה למשהו ערכי, למשהו חיובי ,אלא כי “גז חיש ונעופה” (תהלים צ ,י). דבר יקר מסור בידינו – הזמן .הקב”ה נתן לנו זכות ויכולת לקדש את הזמן “ -מקדש ישראל והזמנים“ .הוא מקדש אותנו כדי שנקדש את הזמנים .החובה עלינו לראות את ערכם של הזמנים ,ערכם של הימים כערכם של דברים שבקדושה ,לצקת בהם תוכן יום-יום .על-ידי זה נבנה את עצמנו ,ואת עולמנו שנה-שנה. אנו פותחים דף חדש בשנותינו .עלינו לדאוג “שימים ידברו ורב שנים יודיעו חכמה” ,והמחדש בטובו יברכנו בשנת שלום ,שלוה ,טובה וברכה. יהי רצון שתכנו יהיה עשיר ודמותו מפוארת .נשמור על כל שעה ביום ,ועל כל יום בשבוע, להוסיף דעת ויראת ה’. והמחדש בטובו בכל יום תמיד יאיר עינינו בתורתו ,וידבק לבנו במצוותיו לשמור ולעשות ולקיים. 22 23 יום ליום יביע “בישישים חכמה ואורך ימים תבונה” (איוב יב ,יב) אולי ישמע מוזר אם נאמר :האדם חי את הימים ,ואין הוא חי את השנים .ועל-כן ההתבטאויות הרבות על “אריכות ימים“ ,ולא מצאנו שמדברים על “אריכות שנים“ .יתר על כן ,יש והשנים מוגדרות כימים “ -ימים תהיה גאולתו” (ויקרא כה ,כט) ,כי הימים הם המרכיבים את השנים, הבונים אותן ומעניקים להן ערך וחשיבות. את הימים אדם חי כי הם מהווים יחידה אחת .אין הוא מרגיש כל-כך את השנים ,כי הן מורכבות מהיחידות הקטנות של הימים החולפים. “ואורך ימים תבונה” – ימים שהם “ארוכים” ,בעלי תוכן רב ,שכל שעה בהם נוצלה כראוי -על ידם נבנות השנים ,ודרכם מגיעים וזוכים ל”בישישים חכמה” .ימים “קצרים” – “התעיף עיניך בו ואיננו” (משלי כג ,ה) – אין בהם לא מהחכמה ולא מהתבונה. “יש” ועוד “יש” – שניתן ללמוד מכל אדם ,הופכים אותנו ל”ישישים” מלאי חכמה ,ואורך הרוח ללמוד מכל אחד ,על ידו מגיעים לאורך ימים תבונה. שנה חדשה באה לקראתנו :תשנ”ו – יהי רצון שננצלה כראוי ללימוד ושינון ,שיהיו דברי תורה שנונים בפינו ,ולא נגמגם .והמחדש בטובו בכל יום תמיד ,יחדיר בנו רצון עז שהיום-יום שלנו, יהיה ארוך ,בתועלת שנפיק ממנו ,ויברכנו בשנה טובה ומבורכת. 25 יום ליום יביע יום ליום יביע “להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות” “אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום” (תהלים צב ,ג) (משלי ח ,לד) קישר נעים זמירות ישראל את החסד לבוקר ,ואת האמונה ללילה .אין כל ספק שלא רעיון אחד טמון בקישור זה .כדרכה של תורה ,ששבעים פנים לה ,נרשה לעצמנו להסביר זאת לפי עניות דעתנו :בבוקר-חיינו עלי אדמות ,אנו זקוקים לחסד ,ואף מקבלים אותו כמעט ללא הגבלה .בתקופה זו ,אין אנו מסוגלים לעשות בעצמנו-לעצמנו אפילו משהו שבמשהו .חסד עשה הקב”ה שהטביע בטבעה של האם אהבה ורצון להעניק לנו מכל אשר ביכולתה ,והיא נותנת זאת עם כל הלב .חסד זה של ההורים ,הוא המלווה את צעדינו הראשונים בהתפתחותנו הגופנית. פתחי החכמה רבים ,ויש הרואים בשבעת קני המנורה ,סמל לפתחי החכמה ,ועל זה בא הציווי “אל מול פני המנורה” (במדבר ח ,ב) .כי יש חכמה גם בגויים ,עולם המדע ,ועלינו החובה ללמוד ולדעת את הכל ,שבצדק אפשר יהיה להצביע עלינו כ”עם חכם ונבון” (דברים ד ,ו). וגם התפתחותנו הרוחנית – מכוח החסד היא באה! “מי שם פה לאדם” (שמות ד ,יא) ,מדריך ומרגיל אותו להברות הראשונות שמוציא מפיו?! – האם אפשר להעריך שמחתם של ההורים במילה הראשונה הבודדת? ובניין יד על יד אמרות שלימות? ההדרכה וההכוונה להבדיל בין טוב לרע ,בין אסור ומותר ,מסוכן ורצוי – בחסדם של ההורים אנו מגיעים לכך. חסד זה של בוקר חיינו ,הוא המעורר בנו רצון לרכישת דעת ,הוא הדוחף אותנו “לשמוע, ללמוד” ולהתבונן במתרחש ומתהווה .ועושי החסד – הם הנוטעים בנו את האמונה בכח הגנוז ב”חסד ה’ מעולם ועד עולם” (תהלים קג ,יז) ,להבין ולהכיר לו תודה על כל מה שגמלנו .אמונה יסודית ,אמונה-שורשית ,אשר תלווה אותנו עד “יחשכו הרואות בארובות” (קהלת יב ,ג) – “בלילות” חיינו. ללמוד ולדעת לכוון את הכל “אל מול פני המנורה” ,לחכמתה של תורה מן השמים .כי תורה רק לישראל ניתנה ,ורק ישראל מסוגלים להבינה ,לחקרה ולהסבירה ולהרחיבה ,עד שתהא “ארוכה מארץ מידה ורחבה מני ים” (איוב יא ,ט). “לשקד על דלתותי” – דלת התורה ודלת החכמה ,אשרינו ומה טוב חלקנו שזכינו ואפשרות בידינו לפתוח דלת לתורה ,ולפתוח דלת למדע“ ,לא בשמים היא” (דברים ל ,יב) .בידינו להשיג את שני הדברים כאחד ,אם נשקוד על דלתות אלה “יום יום” .כי “יום ליום יביע אומר” (תהלים יט ,ג) ומיום-יום נרכוש דעת. לפנינו שנת לימוד חדשה ,וכל חדש מושך את הלב .האם נשכיל ליצור אוירה ש”בכל יום יהיו בעיניך כחדשים”? (ספרי דברים לג) – אין ספק כי בידינו הדבר לעשותו ,ובטוחני ש”המחדש בטובו בכל יום” ,יראה מאמצינו ואת מסירותנו היום יומית ,ויברכנו בשנת חיים אושר וכבוד, “שנת גאולי באה” (ישעיהו סג ,ד). הנכם עומדים ,תלמידים יקרים ,בבוקר חייכם .נצלו נא כל יום ,כל שעה ,לרכישת דעת .עשו נא – ובידכם הדבר – לקנות חכמה ,בהיותכם לומדים מכל אדם. שנת לימודים חדשה לפנינו ,שנה המורכבת מחודשים ,שבועות ,ימים ושעות .המזלזל בשעות – מזניח גם את הימים ,ומפסיד את השבועות והחודשים .שעה שחולפת ,אין ביכולתנו להחזירה! שמרו עליה לבל תחלוף לריק! והחונן לאדם ,יברכנו בשנה טובה ומאושרת ,לימוד לתהילה ולתפארת. 26 27 יום ליום יביע יום ליום יביע “ה’ בחכמה יסד ארץ – כונן שמים בתבונה” “והעלתה לו מימים ימימה” (משלי ג ,יט) (שמואל-א ב ,יט) חכמה ותבונה הם יסודו של עולם .חכמה – היסוד ליצירה חומרית .תבונה – היסוד ליצירה הרוחנית .היצירה החומרית – דומם ,צומח וחי .היצירה הרוחנית – צבא השמים ,והאדם שצלם ודמות לו. האנושות מתפעלת ממספרים גדולים :מאות ואלפים .אין היא נותנת את דעתה על השנים, וכל שכן על הימים .והגם שבכל התחדשות של שנה ,נערכות חגיגות ובני אדם מחליפים ברכות – ערך השנה אינו מרובה ,והימים ודאי שלא. “חביב אדם שנברא בצלם” (אבות ג ,יד) ,שזכה למה שזכו כל צבא מרום :דעת ותבונה ,להבין דבר מתוך דבר ,וחכמה לשכלל את העולם הדומם ,הצומח והחי .להמשיך עשייה לעשייתו של הקב”ה. ביהדות – מתוך החובה לקדש ימי מועד :ראש השנה ,יום הכפורים ושלש רגלים ,נוצרה תודעה על חשיבותם המיוחדת של ימי המועד ,והערכה לימים שמהם נבנית השנה. “והחכמה – מאין תמצא”! (איוב כח ,יב) “עיר פרא – אדם יולד” (איוב יא ,יב) .ללא דעת וללא תבונה נולד האדם .ערום יצא מבטן אמו ,ערום תרתי משמע .ערום מבחינה גופנית ,ללא לבוש שיכסה ערותו ,ו”ערום” מבחינה רוחנית ,ללא דבור ,ללא שמיעה וראיה“ .עיר פרא” – ואולי אף פחות מזה .עיר – ביום היוולדו עומד על רגליו ונוער ,וגם כשיגדל לא יתוסף לו משהו נוסף. והתורה ,אף היא לימדה אותנו לראות ביום את בנינה של השנה“ :ואברהם זקן בא בימים” (בראשית כד ,א) “ואלה ימי שני חיי אברהם” (שם כה ,ז) וכדומה .ובהמית לב אנו מתלווים לחנה ב”והעלתה לו מימים ימימה” ,כמה רגש ואהבת אם טמון במילים אלה .אמא שזכתה לפרי בטן אחרי שנות עקרות ,שהייתה בהם גם לעג והשפלה של צרתה ,והיא נפרדת מבנה “כאשר גמלתהו” (שמואל-א א ,כד) .יום-יום היא מצפה לראותו .אצלה השנה היא “מימים ימימה”. ואילו“ :אדם – יולד”! מיום ליום יגדל ,מיום ליום יוסיף דעת .ותוספת הדעת לא בנקל היא באה, אלא מתוך מאמץ ושקידה .ויש גם ומתוך כאב יגיע לדעת ותבונה“ ,יוסיף דעת – יוסיף מכאוב” (קהלת א ,יח). ואנו – האם גם אצלנו השנה ימים היא? שערכה לא יסולא בפז! איך אמר המשורר גדול המחשבה “דמים – אינם עוזרים וימים – אינם חוזרים”. על האדם לעמול הרבה וללא הפסק ,כדי לפתח את כישרונותיו שזיכהו בהם הקב”ה“ :יגעת ומצאת – תאמין” (מגילה ו.): אנו מחדשים שנת לימודים חדשה .יהי רצון שנמלאה תוכן רב ,וכל יום ויום שבה ,ננצל לעיון ולימוד. אנו פותחים שנה חדשה ללימוד ויגיעה .לפניך יומן חדש ובו דברי תורה מרובים וטובים .עיין בהם וענדם על לוח לבך ,נצל כראוי כל יום ויום ככתוב“ :ואותי יום יום ידרשון ,ודעת דרכי יחפצון” (ישעיהו נח ,ב). “והמחדש בטובו בכל יום תמיד” ,יחדש עלינו את השנה הבאה לקראתנו לטובה וברכה ,ששון ושמחה ,אהבה ואחווה ,שלום ורעות ,שלום פנימי הבונה את השלום החיצוני. שנה טובה – ללימוד ,כתיבה וחתימה – לשלום ושלוה ,השקט ובטח! 28 29 יום ליום יביע יום ליום יביע “ואותי יום יום ידרושון” “והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים” (ישעיהו נח ,ב) (בראשית א ,יד) אנו מדברים על “שנת לימוד” ,ורואים השנה את ההתקדמות שלנו :מחמישית לשישית, משישית לשביעית ומשביעית לשמינית .גמר שנה הוא בשבילנו פרק בו אנו מרגישים התקדמות. ושוב אנו נפגשים בפתיחתה של שנה חדשה ,ומשאלת הלב של כל אחד ואחד מאתנו היא, שהקב”ה יחדש עלינו שנה טובה .ספק אם חשבנו ברצינות שהדבר בעצם תלוי אך ורק בנו .הן כך אמרו רבותינו“ :בדרך שאדם רוצה ללכת – מוליכים אותו” (מכות י ,):אם דעתו לא נתונה לכיוון החיובי – פותחין לו ,וכשהרצון הוא לכיוון החיובי – מסייעין בידו. אין אנו מסתכלים על החודשים ,על השבועות ,וודאי ווודאי לא על הימים .בנביא מצאנו הדגשה דווקא של הימים“ :ואותי יום יום ידרושון ודעת דרכי יחפצון” – המחפש דעת ,הרוצה לרכוש דעת ,עליו להקדיש תשומת לב ליום יום. יש חשיבות לכל יום .כשם שכל פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול ,כך ועוד יותר מזה ,כל יום ויום מצטרף ובונה שנת הישגים ,ואף יותר מכך .כדברי אבן עזרא בשירו הקטן“ :אדם דואג על איבוד דמיו ,ואינו דואג על איבוד ימיו ,דמיו אינם עוזרים וימיו אינם חוזרים” הימים נתנו לרכישת דעת ויש לנצלם כראוי ,והמבזבז יום אחד – יבזבז ימים הרבה ,והיודע לנצל את היום כולו – ינצל ימים הרבה .אף אחד לא יכול להוסיף לנו דעת – אם אנחנו לא נשתדל לרכשה .והמעוניין לרכוש דעת ,יקיים את “אותי יום יום ידרושון”. אנו נכנסים לשנת לימודים חדשה ,שכל יום ויום יכול לתת לנו הרבה ,במידה ונשכיל לנצל אותו כראוי .נשמור על ימי הלימוד העומדים לרשותנו כדי להפיק מהם את מלוא התועלת ,והקב”ה יעזרנו “להבין ולהשכיל ,לשמוע ,ללמוד וללמד ,לשמור ולעשות” ,ויברכנו בשנת חיים וברכה גאולה וישועה. 30 הן יצירת שמים וארץ וכל צבאם – אך ורק כדי לסייע לאדם נוצרו .וכל המצוי בהם מעוף השמים ודגת הארץ -לטובתו ותועלתו הם. כאלה אשר ישתמש בהם ,וכאלה אשר מהם יכול ללמוד על מה שכתוב בתורה :צניעות – מחתול ,גזל – מנמלה ,עריות – מיונה וכו’ (עירובין ק.): תפקידו של צבא השמים כפול“ :והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים ,והיו למאורות ברקיע השמים להאיר על הארץ”. אשר לתפקיד השני – “להאיר על הארץ” ,כולנו מרגישים ,וכולנו מעריכים חשיבותם .ברם ,מה שנוגע לתפקידם הראשוני במעלה – “ולימים ושנים” ,האם אנו מתייחסים לזה?! הימים בונים את השנים ,והשנים בונות אותנו :למקרא ,למשנה ,לגמרא ,לרכישת חכמה ,בינה ודעת .האם אנו משתדלים לנצל את הימים כדי לבנות את השנים שלנו ,שיתחדשו עלינו לטובה? הן “במדה שאדם מודד – כך מודדים לו” (סוטה א ,ז) ,אם אנו מצדנו נעשה מאמץ לשמור כראוי על הימים ,כדי שיבנו לנו את השנים – אין כל ספק שהקב”ה יסייע בידינו ,ויחדש עלינו שנה טובה ומבורכת ,שנת אהבה ואחווה ,שלום ורעות. 31 יום ליום יביע “והיו לאותות ולמועדים ,ולימים ושנים. והיו למאורות ברקיע השמים” יום ליום יביע “והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים” (בראשית א ,יד) (בראשית א ,יד-טו) תפקידם העיקרי“ :לאותות ולמועדים ולימים ושנים” .תפקידם המשני“ :והיו למאורות ברקיע השמים”. לפנינו דוגמא בולטת לכלל היסודי“ :כי לא מחשבותי מחשבותיכם” (ישעיהו נה ,ח) .אנו רואים בשמש ובירח את “והיו למאורות” כתפקיד עיקרי ,ואילו הקב”ה קובע זאת כתפקידם המשני. “מקדש ישראל – והזמנים” דבר יקר מסור בידינו – הזמן! הקב”ה הפקיד אותו בידינו שאנו נקדשו“ :ישראל דקדשינהו לזמנים” (ברכות מט .).הכוונה העיקרית היא ,שבידי בית-הדין היה מסור קביעת ועיבור חדשים ושנים ,ועל כן הם גם קבעו כללים“ :לא אד”ו ראש” לא בד”ו פסח” .הם הקובעים מועד תחילתה של שנה. כל הנברא בעולמו של הקב”ה ,לצורכו ולתועלתו של האדם ,וגדול הוא הצורך בידיעת הימים והשנים ,לא פחות מההנאה של עצם האור שברקיע השמים. את דמותה של השנה – כל אחד מאתנו קובע .יש וכל אחד מהימים מלא בתוכן כמו שנה ,ויש והשנה – “כיום אתמול כי יעבור” (תהלים צ ,ד). כי הימים יוצרים את השנים ,והשנים בונות את האדם .לא לחינם דרגו חז”ל את שנות האדם: בן עשר ,בן עשרים ,בן שלושים ,בן ארבעים וכו’ (אבות ה ,כא) ,כי יש הבדל גדול בין הבנתו של בן העשר ,להבנתו של בן הארבעים. בידינו הדבר ,ואנו מצווים לשנות זאת היטב לעצמנו .הצלחתנו השנה מבחינה לימודית וערכית, תלויה באותה מידה שנדע להחשיב את הימים ולנצל אותם כראוי ,כדי לראות ברכה בכל יום ויום ,והימים יבנו לנו את השנה ,לרכוש חכמה ולקנות בינה. כל שנה יש בה להוסיף ידע ולהוסיף בינה ,למי שמנצל יפה את הימים ,ובונה לו את השנים. יהי רצון “והמחדש בטובו בכל יום” יזכה אותנו שנלך בדרכיו וכל יום יהיה בעינינו כחדש, שנמלא אותו תוכן רב. אנו עומדים לפני חידושה של שנה ,ומתפללים להקב”ה לשנת שלום טובה וברכה ,ובנו תלוי הדבר איך לנצל את השנה לבנין האישיות שלנו. שנה טוב ומאושרת. יהי רצון שתהא זאת שנה טובה ,שכל יום ויום שבה יוסיף לנו חכמה ,בינה ודעת. 32 33 יום ליום יביע “והיו לאותות ולמועדים לימים ושנים” (בראשית א ,יד) “ימי שנותינו” (תהלים צ ,י) חסד גדול עשה אתנו הקב”ה – את הזמן מסר בידינו לקדשו .ועל כן בכל חג ומועד אנו אומרים: “מקדש ישראל והזמנים” ,הוא קדש אותנו כדי שנקדש אנחנו את הזמנים (ברכות מט.). כפשוטו ,הכוונה היא לקביעת מועדי החגים :ראש השנה ,יום הכפורים ושלשת הרגלים, וחכמינו הם שקבעו :לא אד”ו ראש ולא בד”ו פסח ,ועל כן אנו מעברים חדשים ולא מתחשבים תמיד במולד ,ואף מעברים שנים. אבל בעומק הדברים ,מוטלת עלינו תביעה פנימית ,לקדש את כל ימות השנה .הציווי “קדושים תהיו” (ויקרא יט ,ב) ,חופף את כל החיים בכל התחומים :במחשבה ,בדיבור ובמעשה ,בימים ובלילות. בידינו הדבר שהשנים תהיינה כימים“ :ויהיו בעיניו כימים אחדים” (בראשית כט ,כ) .והימים יהיו כשנים“ :ימים תהיה גאולתו” (ויקרא כה ,ט) .מבחינה ערכית עלינו לדאוג שהימים יהיו כשנים מלאי תכן ערכי ,ניצול הזמן ללימוד ורכישת ידע. שנת לימודים חדשה לפנינו ,שמרו עליה ועל הימים ,השבועות והחודשים המרכיבים אותה .כל שעה שחולפת – לא תחזור שוב .ננצל אותה כראוי. ומברך השנים יברכנו בשנת שלום ושלווה ,השקט ובטח ,לטוב לנו כל הימים. 35 יום ליום יביע יום ליום יביע “מי האיש החפץ חיים אוהב ימים” “שבענו בבוקר חסדיך – ונרננה ונשמחה בכל ימינו” (תהלים לד ,יג) (תהלים צ ,יד) “אוהב ימים” – יש לאהוב את הימים ולא רק את השנים .לצערנו אנו אוהבים את השנים וחוגגים את ראשיתן ברוב פאר והדר ,אבל את הימים? נראים הם כמשעממים ,אין אנו מוצאים בהם תוכן רב ,ומחכים שהם יעברו. כל עניין יש לו יסוד ,המחזיק את כל הבניין ,ועל כן“ :שבענו בבוקר חסדך” ,שההתחלה תבוא מתוך הרגשה טובה ,ואז “נרננה ונשמחה בכל ימינו”. והכתוב מכריז ואומר“ :החפץ חיים – אוהב ימים!” מנצל אותם כראוי .כל שעה ושעה ואם אפשר לומר – כל רגע ורגע. “איזהו חכם הלומד מכל אדם” (אבות ד ,א) ,כך לימדונו רבותינו .וללמוד מכל אדם ,דרוש זמן ודרושים ימים .אין לך אדם הנמצא בסביבתנו שאין מה ללמוד ממנו ,ואין לך שעה שאין אפשרות לנצלה ללמוד ,במיוחד באותן השנים שאנו נמצאים במסגרת לימודית. “והחכמה – מאין תמצא” (איוב כח ,יב) ,אותן השעות שאנו הופכים אותן לאין ,לכלום ,לבטלה – אם ננצל אותן כראוי ,נלמד ונחכם! או אז נזכה “לחיים לראות טוב”. השנה ,עשור הוא לפטירתו של מורנו ורבנו הרב משה צבי נרי’ה זצ”ל ,שקוים בו“ :מגלגלין זכות על ידי זכאי” (שבת לב .).ובשנת ת”ש ,בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,לבש עוז – למרות אזהרותיהם של רבים“ :לקיים אנו מודאגים ואתה בא להוסיף”? ,ויצא עם קומץ של י”ג תלמידים ופתח את ישיבת בני-עקיבא בכפר הרואה ,והיא היא שהעלתה את אור התורה בישראל בעשרות הישיבות התיכוניות ,ישיבות ההסדר והאולפנות לבנות. נלך לאורו ללמוד וללמד ,לשמור ולעשות ,להגדיל תורה ולהאדירה. שנה חדשה לפנינו – נקבלה כראוי ,נאהב כל יום ויום ,ונזכה לחיים של כבוד ,חיים של אושר, חיים מלאי תוכן. 36 שנה חדשה לפנינו .ההתחלה יכולה לקבוע ולעצב את דמותה של כל השנה כולה ,אם נתחיל אותה מתוך החלטה ברורה ואיתנה ,לנצל כל יום וכל שעה לתוספת חכמה ותוספת ידיעה – נזכה לשנת הישגים ברוכה. עם כל יופייה של היצירה האלוקית בששת ימי המעשה ,והסיכום“ :וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד” (בראשית א ,לא) .בתיאור הבריאה לא נאמר – “אשר ברא אלוקים ועשה” ,אלא “אשר ברא אלוקים לעשות” (שם ב ,ג) – השאיר הקב”ה את פיתוחו של העולם על האדם ,שלשם כך יצרו “בצלמו כדמותו”. “ה’ – בחכמה יסד ארץ” (משלי ג ,יט) ,כמה חכמה דרושה לאדם כדי לשכללה ולפתחה?! “והחכמה מאין תמצא” (איוב כח ,יב) – “איזהו חכם הלומד מכל אדם” (אבות ד ,א) .מכל אדם, בכל יום ובכל שעה ,הן “יום ליום יביע אומר” (תהלים יט ,ג) .היום מורכב משעות ומרגעים .מי שאינו מחשיב את הרגעים – מבזבז את השעות ומפסיד את הימים. שנת לימודים חדשה לפנינו ,נתחיל אותה מתוך החלטה איתנה לנצלה כראוי ,ולהוסיף חכמה, בינה ודעת. יהי רצון ו”מברך השנים” ,יברך את השנה המתחדשת עלינו לטובה ולברכה ,שנת שלום ושלוה, השקט ובטח ,ללימוד ,להעמקה ולרכישת דעת. 37 יום ליום יביע יום ליום יביע “מיום ליום ומחדש לחדש” “ואותי יום יום ידרשון ודעת דרכי יחפצון “ (אסתר ג ,ז) (ישעיהו נח ,ב) “בראשית ברא אלוקים” – “בראשית” אף היא מאמר מעשרת המאמרות שבהם נברא העולם (ראש השנה לב ,).בלעדיה – יש רק תשעה. דבר יקר מסור בידינו – הזמן .הקב”ה נתן לנו את הזכות והיכולת לקדש את הזמן .הקב”ה מקדש אותנו – ואנו מקדשים את הזמן (ברכות מט ,).וכך אנו אומרים מדי חג“ :מקדש ישראל והזמנים”. מה הייתה צורתה של אמירה בראשיתית זו :הגדה? דבור? – האם “בדבר ה’ שמים נעשו” (תהלים לג ,ו) ,רמז הוא לנו ,כי היצירה הראשיתית היתה בדבור (קשה) ,ורק הבאות אחריה באמירה (רפה)? ראשיתה של תורה ומצוות ,מקדושת הזמן הייתה צריכה להתחיל“ :החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה” (שמות יב ,ב) ,וההתחלה“ :בראשית ברא אלקים” ,באה להסביר את זכותנו על ארץ ישראל (רש”י בראישת א ,א). “ויאמר אלקים יהי אור”“ ...ויהי ערב ויהי בקר יום אחד” (בראשית א ,ג-ה) – מה זמנו של היום האחד ,כאותם הימים שאחרי קביעת המאורות ברקיע השמים? ושמא ארוך יותר? מסודות הבריאה הוא! התחדשותה של שנה – לידינו נמסר ,ואנחנו הקובעים מתי תתחדש השנה ומתי יקבעו חגיה- מועדיה ,על כן זכותם של חכמינו הייתה לקבוע כללים“ :לא אד”ו ראש ,ולא בד”ו פסח”. בה ב”בראשית” נבראו :שמים וארץ ,תוהו ובוהו וחשך על פני תהום. “ויאמר אלוקים יהי מאורות ברקיע השמים” (שם יד) ,ושני תפקידים להם :האחד ,והוא עיקרי: “והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים” .והמשני“ :והיו למאורות ברקיע השמים” (שם טו). אמרנו תפקיד “משני” ,כי לאור על הארץ זכינו ביום הראשון ,באמירה“ :יהי אור” .אך קביעת הזמן“ :ימים ושנים” – נתחדש על ידי המאורות“ ,הימים” –יוצרים את שנת החמה ,והחודשים –את שנת הלבנה. “ולאותות ולמועדים” – הם מאותתים לנו ,לכל אחד ואחד מאיתנו. יום עובר – והשאלה היא :דעה קנית? מה חסרת! דעה חסרת? – מה קנית?! שלש פעמים ביום אנו מבקשים“ :חננו מאתך חכמה בינה ודעת” ,או“ :דעה בינה והשכל”, הקב”ה מוכן לתת מתת חנם“ :אתה חונן” – רק למי שמוכן לקבל ,רק מי שיוצר את עצמו ככלי לקבל! ימים חולפים ,שנה עוברת ,ורק מה שנרכוש בצעירותנו יהיה למשמרת. יזכנו הקב”ה לשנת שלום ,ברכה והצלחה בלימודים. 38 וכשם שבידינו ,בידי הציבור -הסנהדרין ,לקבוע מועד תחילתה של השנה ומועד חגיה ומועדיה – כך בידינו ,ביד כל יחיד ויחיד ,לקבוע את תוכנה .בידינו הוא שהשנים תהיינה כימים“ :והיו בעיניו כימים אחדים” (בראשית כט ,כ) ,כדרך שהימים יוצרים שנים“ :ימים תהייה גאולתו” (ויקרא כה ,כט). “עיִ ר פרא – אדם יּולד” (איוב יא ,יב) ,בידינו הוא לגדול שנת לימודים חדשה נפתחת לפנינוַ , “כעיר פרא” ,ובידינו ,וזו חובתנו ,ש”אדם יולד” .יתכן ואותה אמירה של הקב”ה“ :נעשה אדם” (בראשית א ,כו) – אלינו היא מכוונת .הקב”ה רוצה לשתף אותנו ביצירת “האדם” שבנו. “יום ליום יביע אומר” (תהלים יט ,ג) .כל יום כביכול מדבר אלינו ,שנרכוש “דעת” ,כדי לגדול ולהתפתח ב”צלמו וכדמותו“ .לרכוש חכמה ,ללמוד תורה ,ולרכוש דעת בכל תחומי חיים .אל נבזבז את הזמן ,אל נהפוך אותו לחולי-חולין ,אלא נקדש אותו כראוי .נפתח את כישרונותינו להם זכינו בחסדי ה’ עלינו. אנו פותחים שנה-ימים ללימוד ויגיעה .ננצל כל יום ויום כראוי ,לקיים“ :ואותי יום יום ידרשון – אם – ודעת דרכי יחפצון”. שנה טובה ללימוד ,כתיבה וחתימה טובה ,לבריאות הנפש והגוף ,לשלום ושלוה השקט ובטח. 39 יום ליום יביע “ה’ בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה” (משלי ג ,יט) עם כל יופי יצירתו של הקב”ה בששת ימי המעשה “ -ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה” (בראשית ב ,ב) ,השאיר ליציר כפיו -האדם ,שיוסיף עשייה לעשייתו .ועל כן לא נאמר “אשר ברא אלקים ועשה” ,אלא “אשר ברא אלקים לעשות”! “ה’ בחכמה יסד ארץ” (משלי ג ,יט) – “והחכמה מאין תמצא”! (איוב כח ,יב) “אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה” .על האדם ללמוד כדי לדעת לשכלל את מעשה הבריאה ,והיא באמת השתכללה מאוד מאז יצירתה ,על ידי בני האדם שעושים לילות כימים, ללמוד את היש ולשכללו. “עיר פרא” -כמו שנולד כך יגמור את ימיו“ .אדם – יולד” (איוב יא ,יב) -ערום יצא מבטן אימו, ללא דבור וללא ידיעה כלשהי ,אבל לאט-לאט הוא מתחיל ללכת ,לאט-לאט הוא לומד לדבר, יום יום יוסיף דעת וילמד. אתם עומדים לפני שנה חדשה ,הבנויה מחודשים ,שבועות ,ימים ושעות .עלינו לנצל טוב-טוב את השעות המצטרפות לימים ,ואת הימים המצטרפים לשבועות ולחודשים ,לרכוש דעת ולהוסיף חכמה. בידכם הדבר לעשותו – אנא נצלו זאת! ויוצר האדם בצלמו ומלמד לאנוש בינה ,יברכנו בשנה טובה ומאושרת ,לרכוש חכמה לתהילה ותפארת! שנת שלום ושלווה ,ועינינו תראנה בשובך לציון ,לאורכה ולרוחבה ,ברחמים! 40
© Copyright 2024