‫פר' תזו"מ תש"ע‬ ‫עיונים והארות בסדר לימוד 'עמוד היום'‬ ‫•‬ ‫עמוד הש"ס מס' בבא מציעא נז‪ - :‬ס‪:‬‬ ‫•‬ ‫האם אכן אמירת תהלים היא כמוהו כהעסק בנגעים ואהלות?!‬ ‫ובענין אמירת תהלים בכל יום!‬ ‫מס' בבא מציעא דף נ"ט ע"א ‪ -‬בשעה שעוסקין בנגעים ואהלות‪.‬‬ ‫השבוע למדנו ב"עמוד היום"‪... :‬אפילו בשעה שעוסקין בנגעים ואהלות אומרים לי‪ ,‬דוד‪ ,‬הבא על אשת איש מיתתו‬ ‫במה‪ ,‬וכו'‪ .‬ופירשו התוס' וז"ל‪" :‬אפילו עסוקים בהלכות חמורות"‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫וכן מצינו כמה פעמים לחכמינו ז"ל שהחשיבו לנגעים ואהלות להלכות חמורות ועמוקות‪ ,‬וכאומרם ז"ל במס'‬ ‫סנהדרין (לח‪ ):‬אמר לו רבי אלעזר בן עזריא‪ ,‬עקיבא מה לך אצל הגדה‪ ,‬כלך אצל נגעים ואהלות ע"ש אא‪.‬‬ ‫"סגולה מיוחדת" להנצל מנגעים וחלאים רעים‬ ‫ודבר מחודש מצינו להבני יששכר בספרו אגרא דכלה (סו"פ תזריע)‪ ,‬דהנה הביא שם דברי המדרש רבה‬ ‫טו) כיון ששמעו ישראל פרשת נגעים נתייראו‪ ,‬אמר להם משה אל תתייראו‪ ,‬אלו לאומות העולם‪ ,‬אבל אתם לאכול‬ ‫ולשתות ולשמוח‪.‬‬ ‫ופירש הבני יששכר בזה"ל‪" :‬הנה ישראל נתייראו אפילו מלימוד הלכות נגעים‪ ,‬שהיא מילי הקופצת ח"ו אפילו‬ ‫על ידי דיבור‪[ ,‬היינו דע"י שמדברים בזה יכול לקפוץ ח"ו על האדם המדבר מזה]‪ ,‬וכמו שאמרו רז"ל (גיטין נז‪ ):‬כי עליך‬ ‫הורגנו וכו'‪ ,‬אלו תלמידי חכמים המראים הלכות נגעים בעצמן [דעי"ז יכול לקפוץ עליהם ח"ו]‪ ,‬והנה נתייראו ישראל‬ ‫מהלימוד‪ ,‬על כן השיב להם שלא יזיק להם ח"ו הלימוד‪ ,‬אדרבא על ידי לימודם הלכות נגעים‪ ,‬הנגעים על ראש רשעים‬ ‫יחול‪ ,‬והם יהיו נקיים לפני י"י עכ"ל‪.‬‬ ‫הרי לנו‪ ,‬דאדרבה‪ ,‬ע"י לימוד הלכות אלו‪ ,‬יש "סגולה מיוחדת" להסיר מעלינו כל נגע ופגע‪ ,‬ולהעבירם על ראש‬ ‫צוררי ישראל שר"י בא‪.‬‬ ‫(פ' תזריע פ'‬ ‫ונוטלין עליהן שכר כנגעים ואהלות‬ ‫והנה‪ ,‬כבר ידוע מחז"ל‪ ,‬דגם מי שאיננו מסוגל להתעמק בעניני נגעים ואהלות‪ ,‬שפיר דמי ע"י אמירת פרקי ומזמורי‬ ‫תהלים שיהיה חשיב בשמים כאילו עסק בנגעים ואהלות‪ ,‬וכפי שביקש זאת דוד המלך מאת הקב"ה‪.‬‬ ‫וכמבואר במדרש תהלים (מזמור א) דהכי איתא שם‪" ,‬ועליהם הוא אומר [פי' דוד המלך אמר על תהלים] יהיו לרצון‬ ‫אמרי פי והגיון לבי לפניך‪ ,‬שיעשו לדורות‪ ,‬ויוחקו לדורות‪ ,‬ואל יהו קורין בהם כקורין בספרי מירס [שם משורר יווני]‪,‬‬ ‫אלא יהיו קורין בהם והוגין בהם‪" ,‬ונוטלין עליהן שכר כנגעים ואהלות"‪ ,‬ע"כ גא‪ .‬והרי ראינו דדוד ביקש מהקב"ה שכל‬ ‫מי שקורא והוגה בספר התהלים‪ ,‬יהא חשיב כאילו עמל על הלכות החמורות שהן נגעים ואהלות ‪.‬‬ ‫ובספר נפש החיים (ש"ד פ"ב) כתב דאין מוכרח כלל שהאומר מזמורי תהלים חשיב בשמים כעוסק בנגעים ואהלות‪,‬‬ ‫דהא אין אנו בטוחין שהקב"ה הסכים ונענה לבקשת דוד המלך שיחשב כעוסק בנגעים ואהלות‪.‬‬ ‫"אין לנו דבר גדול יותר מספר תהלים"‬ ‫אולם‪ ,‬לעומת זה כבר מצינו להרבה גדולי ישראל לדורותיהם‪ ,‬דהיה פשוט להם כביעתא בכותחא‪ ,‬דודאי נתקבל‬ ‫תפלת דוד המלך בעד עמו‪ ,‬וכמו שכתב השל"ה הקדוש (מס' יומא פרק נר מצוה) בזה"ל‪ ,‬אין לנו דבר גדול יותר מספר‬ ‫תהלים‪ ,‬שכלול מן הכל‪ ,‬והכל מיד ה' השכיל‪ ,‬חיבר דוד המלך ע"ה ברוח הקודש‪ ,‬והאומר תהלים הוא כמתפלל‪ ,‬והוא‬ ‫גם כן כעוסק בתורה‪ ,‬כי כבר ביקש דוד המלך ע"ה‪ ,‬שיהיו מקבלים שכר הקוראים בתהלים כעוסקין בעומק התורה‬ ‫כנגעים ואהלות עכ"ל‪ .‬ולא עלה צל של ספק בלב השל"ה הק' לומר פן ואולי לא נתקבל תפלת דוד המלך‪.‬‬ ‫כת"י של רבו של הרמב"ן‬ ‫עמוד הלכה משנ"ב ח"א קלו‪ - .‬קלח‪.‬‬ ‫ומשפע מצות תפילין‪...‬‬ ‫בשבת‪-‬קודש זו לומדים בית ישראל לפקודיהם פרק שני‬ ‫ב'אבות'‪" :‬שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות"‪ ,‬לפנינו‬ ‫סיפור נפלא איך יהודי אחד ניצל ברוחניות ובגשמיות כאחד‬ ‫בזכות מצות תפילין‪ .‬הסיפור שמענו מהרה"ח ר' אברהם‬ ‫רוזנר הי"ו ‪ -‬נכד בעל המעשה‪.‬‬ ‫***‬ ‫התרצה להניח תפילין? הנה‪ ,‬כאן יש לך נוסח של קריאת‬ ‫שמע‪ ,‬שמע ישראל ‪,‬ואהבת‪ ...‬והנה לפניך כיפה לכסות ראשך‪,‬‬ ‫הקדש מזמנך לצורך מצוה יקרה זו‪ ,‬ועוד כמה רגעים וגמרת‪.‬‬ ‫הריוח כולו שלך!!!‪ ,‬אל תזלזל במצוה זו‪ ,‬לפחות תשמור על‬ ‫קשר אישי בינך לבין קונך‪.‬‬ ‫ואם לא הספיקו לו דיבורים אלו‪ ,‬החל במערכת הסברה‬ ‫קצרה על היהדות‪ ,‬ועל מצות תפילין‪ ,‬שהיא אות ברית בין‬ ‫היהודי לאביו שבשמים‪ ,‬או במערכת שכנוע‪ ,‬הכל לפי צורך‬ ‫הענין והאדם‪ ,‬והרבה פעמים הסתיים הסיפור בקבלת עול‬ ‫מלכות שמים לנצח ולצמיתות‪.‬‬ ‫כזה היה האיש‪ ,‬ר' פישל רוזנער שמו‪ ,‬מיקירי ירושלים‬ ‫ומגדולי מזכי הרבים שבה‪ ,‬בדור הקודם‪.‬‬ ‫הוא עסק הרבה לקרב תועים ונדחים לעבודתו ית"ש‪ ,‬וכמו כן‬ ‫פעל רבות לביסוס הבית היהודי וטהרתה‪.‬‬ ‫חסיד צאנז היה במקורו‪ ,‬הוא הגיע מצפת‪ ,‬והתיישב‬ ‫בירושלים עיה"ק‪ ,‬ואח"כ הצטרף לעדת חסידי קארלין‪.‬‬ ‫מצות הנחת תפילין חיבב עד מאד‪ ,‬ואימץ לו מצוה זו לזכותה‬ ‫גם ליהודים מוזנחים בעבודת ה' ה"י‪ .‬וביחד עם הרה"ק רבי‬ ‫יעקב יצחק בידערמאן מלעלוב זצ"ל הלך בקביעות בשכונת‬ ‫'בית ישראל'‪ ,‬ניגשו אל הפועלים היהודים‪ ,‬הסגרים והנגרים‪,‬‬ ‫הצורפים והאופים‪ ,‬והניחו להם תפילין‪ ,‬אמרו יחד אתם‬ ‫פרשת שמע ישראל וכו'‪ .‬כן עלה לפעמים על אוטובוסים‬ ‫או במקומות אחרים בסמיכות לביתו וזיכה ליהודים רבים‬ ‫להניח תפילין‪.‬‬ ‫הרה"ק מהר"א מבעלזא זצ"ל המליץ פעם עליו‪ :‬פיש"ל‪ ,‬ר"ת‬ ‫י'מינך פ'שוטה ל'קבל ש'בים‪.‬‬ ‫הרה"ק ר' ישראל מרדכי מראחאמיסטריווקא זצ"ל סיפר‬ ‫לנכדו הנ"ל‪ :‬פעם הוא ביקש מאחד להניח תפילין‪ ,‬הלה צחק‬ ‫ממנו והתריס כנגדו בדברים‪ ,‬עד שלבסוף הוא נכנע והסכים‬ ‫בלב קשה להניח התפילין‪ .‬אחר קיום המצוה שאלו ר' פישל‬ ‫בחכמה‪ :‬אני רואה עליך שבקושי גדול קיימת את המצוה‪,‬‬ ‫אולי תרצה למכור לי את המצוה בסכום יפה? "לא!"‪ ,‬ענה‬ ‫הלה‪" ,‬עשיתי עשיתי‪ ,‬אין חזרה"‪ .‬בקיצור הדברים‪ :‬לא עבר‬ ‫זמן רב והלה הגיע לר' פישל שילמדנו את דרך הטוב‪ ,‬הוא‬ ‫רוצה מהיום להציג רגליו על דרך האמת‪ ,‬נמאס לו הבלי‬ ‫עוה"ז‪...‬‬ ‫כזה היה מעשה האיש ופקודתו‪ .‬יום יום‪.‬‬ ‫ויותר מזה‪ ,‬לפני כמה שנים נתגלה כת"י עתיק מחד מקמאי‪ ,‬ה"ה הר"י בן יקר‪ ,‬שהיה רבו של הרמב"ן‪ ,‬והוא כתב‬ ‫פירוש על התפילה וכתב שם להדיא בספרו (פי' על ברוך שאמר) בזה"ל‪" :‬ובשירי דוד עבדך‪ .‬כל המזמורים חשובים כדברי‬ ‫יום שלישי בשבוע‪.‬‬ ‫עקיבא]‪ ,‬וי"ל עוד כי 'תשמעון' רמז על רשב"י [כי אותיות תשמעון הם אותיות שמעון]‪ ,‬כי רבי עקיבא בנגעים ואהלות‪ ,‬ורבי שמעון באגדה‪ ,‬שהאירו עיניהם של ישראל‬ ‫השעה שתים עשרה בצהרים‪ ,‬רעש והמולת ההמון בחלל‪,‬‬ ‫נוסף על רעש גלגל החמה המנסר ברקיע‪ .‬כאן סוחבים אבנים‬ ‫לבניה‪ ,‬שם מישהו פורק סחורה‪ ,‬הרחוב כולו סואן וגואש‪.‬‬ ‫א‪ .‬ומצאנו אימרה יפה בספה"ק שפת אמת (דברים פרשת עקב) שכתוב שם בזה"ל‪" ,‬ומו"ז [החידושי הרי"ם] ז"ל פי' שנרמז ב'והיה עקב'‪ ,‬ר' עקיבא [היינו אותיות עקב כעין‬ ‫בתורה עד העקב" עכ"ל‪.‬‬ ‫ב‪ .‬וכ"כ בספרו שם (פרק עקב) בזה"ל‪ ,‬נ"ל דהנה יש חולאים על שונאי ישראל אשר מסוכנים לקפוץ על המדבר וחושב בהן‪ ,‬כגון נגעים שקישור החכמה והדעת בהן מזיק‬ ‫לשונאי ישראל‪ ,‬כך הוא הענין בטבע‪ ,‬והנה דיני נגעים תורה שלימה הוא והן המה גופי הלכות‪ ,‬יצטרך האדם להעמיק בהן ולפלפל בהם‪ ,‬והנה הבטיח הש"י הגם שתצטרך‬ ‫לעסוק בזאת התורה‪ ,‬וסגולה הוא בטבע לקפוץ על וכו'‪ ,‬עם כל זה לא יזיק לך‪ ,‬כי העוסק בתורה שכינה כנגדו (מעילה לב‪ ):‬ומתדבק בהשם הוי"ה עכ"ל‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ויש להדגיש‪ ,‬דמלשון המדרש משמע קצת‪ ,‬דהא דביקש דוד שיהא חשיב כעוסק בנגעים ואהלות‪ ,‬היינו דוקא כשהוגין בהם דהיינו בכוונה והגיון הלב ולא באמירה‬ ‫בעלמא‪.‬‬ ‫***‬ ‫גם 'מני' (שם בדוי) עסוק עתה בעבודת המשא בה הוא עסוק‬ ‫לפרנסתו‪ .‬מן הבוקר ועד הערב הוא עמל קשות בהובלת‬ ‫משא‪ ,‬חומרי בנין‪ ,‬ואביזריה‪ ,‬מסוכנים שונים למוכרים‬ ‫ופועלי בניה‪.‬‬ ‫להורדה‪www.ladaat.net/gilionot.php :‬‬ ‫גיליונות פרשת השבוע‬ ‫א‬ ‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות במחיר שיחה רגילה‬ ‫עכשיו רכבו הגדולה עמוסה ב'חצץ'‪ ,‬אבנים זעירות‬ ‫המשמשות לבניה‪ ,‬עד לשפת פיה‪.‬‬ ‫הוא הביא אותם מחוץ לעיר‪ ,‬בדרכו לעבר 'גבעת שאול'‪,‬‬ ‫שם אמור הוא לפרק סחורתו‪ ,‬ולסכם המחיר‪ ,‬והלאה שוב‬ ‫לעבודה הבאה אחריה‪.‬‬ ‫בדרך ליעדו‪ ,‬חולף הוא בסמיכות ל'בתי ורשא'‪ ,‬שם נעצר הוא‬ ‫ליד רח' עבודת ישראל‪ ,‬הרחוב כולו נפקק בכלי רכב‪ ,‬אין דבר‬ ‫חידוש הוא בשעה כזו‪ .‬בינתיים הוא צופר‪ ,‬אבל אין דבר זז‪.‬‬ ‫בירושלים לא נרתעים כל‪-‬כך מצפירות‪ ,‬דבר רגיל הוא מדי‬ ‫יום ביומו‪.‬‬ ‫אבל עבור ר' פישל‪ ,‬היה עצירה מעין זו עוד "זיכוי" להניח‬ ‫תפילין ליהודי‪ ...‬הוא יצא מביתו שמבתי ורשא‪ ,‬הבחין‬ ‫בהמולת הרחוב‪ ,‬הוא ראה את רכב המשא‪ ,‬מיד רץ והביא‬ ‫את התפילין‪" .‬הנה‪ ,‬האם תרצה להניח תפילין בינתיים?"‪,‬‬ ‫ותוך כדי דיבור הוא מוציא התפילין רבת השימוש‪ ,‬ומציעם‬ ‫להיהודי‪.‬‬ ‫"מה אתה רוצה ממני בדיוק?" ‪ -‬הגיב הנהג בתמיהה ובחוסר‬ ‫הבנה‪ ,‬כשאינו תופס עדיין מה זה "תפילין" בכלל‪ ,‬כנראה‬ ‫שמעולם הוא לא שמע על זה‪.‬‬ ‫ר' פישל ‪ -‬בסבלנות יתירה ‪ -‬מסביר להיהודי שהתפילין הוא‬ ‫אות בין ישראל לאביהם שבשמים‪ ,‬ומבקש ממנו להקדיש רק‬ ‫כמה דקות‪ ,‬לחבוש כיפה לראשו ולהגיד שמע‪-‬ישראל‪ ,‬ותיכף‬ ‫לחלצן‪ ,‬וחסל‪.‬‬ ‫היהודי נעתר לבקשתו‪ .‬חבש כובע ישועה בראשו‪ ,‬גילה זרועו‪,‬‬ ‫ובירך את הברכה‪ ,‬אמר שמע ישראל מילה במילה‪ ,‬ו‪...‬חלץ‬ ‫אותן‪" .‬תודה!" הוא מסיים את המעמד הקצר‪ ,‬ושוב סובב את‬ ‫ההגה‪ ,‬הכביש נפנה‪ ,‬והוא כבר בדרכו‪ .‬סימטאות קצרות כמעט‬ ‫שאין‪ .‬המורה שעות תעשה כמה סיבובים והוא כבר שם‪.‬‬ ‫ר' פישל חוזר לבית להמשך עבודת הקודש‪ ,‬ללימודיו השונים‪,‬‬ ‫ועד ליהודי המזדמן הבא‪...‬‬ ‫עברו שעתיים מאז הניח תפילין להנהג הזה‪ .‬ופתאום הנהג‬ ‫חוזר בהתרגשות‪ ,‬כשסימני חריטות קלות על גופו‪.‬‬ ‫"איפוא מתגורר זה שמניח תפילין?" ‪-‬שאל לעוברים ושבים‪.‬‬ ‫"כן‪ ,‬הנה בדלת הלבן!" הצביעו לו‪.‬‬ ‫הוא דופק בדלת‪ .‬הדלת נפתחה לרוחה‪.‬‬ ‫מה קרה? התפלא ר' פישל‪ ,‬כאשר עיניו אורו בבת‪-‬אחת‬ ‫למראה עיניו‪" .‬היהודי חוזר אלי" ‪-‬הוא חושב לעצמו‪ ,‬אין‬ ‫זה פעם ראשון שיהודי חוזר אליו להמשך קשר ולדלות עוד‬ ‫הדרכה מעשית בעבודת ה'‪" ,‬אבל כל‪-‬כך מהר!?"‪.‬‬ ‫בעוד הוא עומד משתומם‪ ,‬פורש היהודי את מבוקשו‪" :‬הנני‬ ‫רוצה לקנות זוג תפילין בשבילי‪ ,‬התוכל להשיגו בשבילי?"‪.‬‬ ‫נדהם כולו ענה ר' פישל ‪" :‬בטח‪ ,‬אין שום בעיה‪ ,‬אבל רק‬ ‫תגיד לי‪ ,‬מה פתאום תפס אותך כל‪-‬כך שהגעת להחלטה זריזה‬ ‫ומהירה שכזו"‪.‬‬ ‫היהודי מעלה חיוך קל על שפתיו‪ ,‬ופונה מיד לסיפורו‪" .‬אספר‬ ‫לך גופא דעובדא"‪:‬‬ ‫כשסולקתי מבתי ורשא‪ ,‬איפוא שהנחת לי את התפילין ‪-‬‬ ‫הוא מתחיל לספר ‪ -‬המשכתי משם לעבר גבעת שאול‪ ,‬שם‬ ‫בתוך נסיעתי הגעתי לאיזה פינה‪ ,‬אזל המנוע והפסיק לפעול‪,‬‬ ‫ונשארתי תקוע ככה באמצע‪.‬‬ ‫ירדתי ממקומי בתא הנהג‪ .‬השכבתי את עצמי על הריצפה‪,‬‬ ‫זחלתי מתחת להרכב‪ ,‬והתחלתי לבדוק את הבעיה‪ .‬הרבה‬ ‫תורה‪ ,‬כדאמרינן וקורין בהן בתלים‪ ,‬והוגין ונוטלין שכר עליהם כנגעים ואהלות" עכ"ל‪ ,‬והרי דפשיט ליה דנתקבל‬ ‫תפלתו בשמים‪.‬‬ ‫ההוכחה של הרה"ק מסאווראן זי"ע‬ ‫וכמו"כ מובא בשם הרה"ק מסאווראן זי"ע‪ ,‬להוכיח נגד דברי הנפש החיים‪ ,‬מהא דאמרי' במס' ערכין (טו‪ :):‬רבי אחא‬ ‫ברבי חנינא אומר סיפר [לשון הרע] אין לו תקנה‪ ,‬שכבר כרתו דוד ברוח הקדש‪ ,‬שנאמר (תהילים יב) יכרת ה' כל שפתי‬ ‫חלקות לשון מדברת גדולות‪ ,‬עכ"ד הגמרא‪.‬‬ ‫ומוכח מסתימת הגמרא‪ ,‬דאם ביקש דוד לפני קונו "יכרת ה' לשון מדברת גדולות"‪ ,‬הרי הדבר פשוט‪ ,‬דאחרי שביקש‬ ‫דוד כן נקבע בשמים בלי שום ספק‪ ,‬דבלא"ה לא הביא הגמרא הוכחה מזה שכבר נכרת ואין לו תקנה‪ ,‬דהא רק תפלה‬ ‫ובקשה של דוד מצינו‪.‬‬ ‫"‪...‬כאשר הבטחת לדוד עבדך"‬ ‫וגם לרבות‪ ,‬מצינו בספר "אור השנים"‪ ,‬שהוא אחד מב' הספרים שזכו להתעטר בהסכמת הגר"א‪ ,‬ובהסכמתו הוא‬ ‫כותב שם‪ ,‬דאף שלא היה יכול לעיין בספרו‪ ,‬מעמיד אותו בחזקתו ומסכים לכל דבריו הנאמרים בספרו‪.‬‬ ‫ושם (בדף יא‪ ).‬כתוב בזה"ל‪" ,‬ואם מנהגו לומר תהלים קודם התפלה‪ ,‬יאמר הריני מוכן ומזומן לומר תהלים לקיים מ"ע‬ ‫ללמוד תורה‪ ,‬ויה"ר שיהא נחשב כאלו עסקתי בנגעים ואהלות‪ ,‬כאשר הבטחת לדוד עבדך ולנו ע"י חכמינו ז"ל" עכ"ל‪.‬‬ ‫והרי דברים ברורים היוצאים מבית מדרשו של הגר"א דפשוט דהסכימו דנתקבל תפלתו בשמים דא‪.‬‬ ‫‪...‬מהאי טעמא מותר לומר תהלים בלילה‬ ‫והנה עוד יותר מזה‪ ,‬דבר מחודש להלכה מצינו להגה"ק מבוטשאטש בספרו אשל אברהם (סי' רלח) שקבע‪ ,‬דהיות‬ ‫ונקבע בשמים דהאומר תהלים חשיב כעוסק בנגעים ואהלות‪ ,‬א"כ יוצא דהוי כלימוד תורה שבעל פה‪ ,‬ואין להקפיד‬ ‫על אמירת תהלים בלילה‪ ,‬אף דנהוג שלא ללמוד תורה שבכתב בלילה‪.‬‬ ‫וז"ל שם‪" ,‬יש לומר שאין שום קפידא על אמירת מזמורי תהלים בלילה לכולי עלמא‪ ,‬כיון שקבע השי"ת שאמירת‬ ‫תהלים יהיה חשוב כנגעים ואהלות‪ ,‬אם כן הרי זה כלימוד משניות שזמנו בתחלת הלילה" עכ"ל‪.‬‬ ‫הגה"ק ממונקאטש חולק ע"ז‬ ‫אולם‪ ,‬ע"ז גופא‪ ,‬הגה"ק ממונקאטש זי"ע בספרו נימוקי או"ח שם מערער ומפקפק על קביעת האשל אברהם וז"ל‬ ‫שם‪ ,‬פשיטא דבמקום שצריכין ללמוד בשיעור היום תלמוד שבלול מן הכל כמו שאמרו רז"ל‪ ,‬וכן עפ"י האריז"ל מה‬ ‫שצריכין ללמוד וכמסודר בחק לישראל תנ"ך וגמרא וכו'‪ ,‬הנה ברור כי תהלים הוא בכלל כתובים ולא בכלל תורה‬ ‫שבע"פ [היינו משניות]‪ ,‬והנה אדרבא המדקדקים נהגו להחמיר בזה [שלא לומר תהלים בלילה] עכ"ל‪.‬‬ ‫והיינו‪ ,‬דלדעת ה'מנחת אלעזר'‪ ,‬אף אם בשמים מחשיבין זאת כעוסק בנגעים ואהלות‪ ,‬מ"מ אין זאת רק חשבונות‬ ‫ותיקונים של מעלה‪ ,‬אבל אין יכולין בכח זה לשנות מנהגינו שנמנעין מללמוד פסוקים בלילה‪.‬‬ ‫להרבות בתהלים לעומת הלכות ופלפולים חשיב כביטול תורה‬ ‫והנה‪ ,‬אף דכאמור חשיב בשמים כעוסק בנגעים ואהלות‪ ,‬פשוט דמי שמסוגל להתעמק ולשוט בים התלמוד‬ ‫והפוסקים אין לו להתבטל הרבה יותר מן השיעור עבור אמירת תהלים כל יום‪[ ,‬זולת בעת צרה רח"ל]‪.‬‬ ‫וכמו שמצינו בספר פלא יועץ (ערך תהלים) כתב בזה"ל‪ ,‬לא יגרע מצדיק ללמוד כל ספר התהלים בכל שבוע מדי שבת‬ ‫בשבתו‪ ,‬ואף שכתבו הפוסקים שמי שיכול ללמוד הלכות ופלפולים ועוסק בתהלים חשיב ביטול תורה לגבי דידיה‪ ,‬מ"מ‬ ‫ללמוד אותם פעם אחת בשבוע לא נאמר זה‪ ,‬ועת לכל חפץ‪ ,‬עכ"ל הא‪,‬‬ ‫מנהג הקדמונים לגמור תהלים במשך שבוע‪:‬‬ ‫ואמנם‪ ,‬ראינו בדברי הפלא יועץ‪ ,‬דיש ענין לגמור תהלים פעם אחת בשבוע‪ ,‬וזה נקבע אף לתלמידי חכמים‪ .‬ובאמת‬ ‫דכן היה המנהג מקדמונים לגמור התהלים כל שבוע‪ ,‬ולכן חילקו אותו לז' ימים וכל יום אמרו "יום תהלים"‪.‬‬ ‫וכן מצינו בריש ספר 'מים חיים' להמגיד הקדוש מזלוטשוב זי"ע‪ ,‬שכתוב שם בהנהגות (נוסח ב' אות ג) בזה"ל‪ ,‬לומר‬ ‫בכל יום אחר חצות כמה מזמורי תהלים‪ ,‬ואם אפשר לגמור בכל שבוע מה טוב ומה נעים עכ"ל וא‪.‬‬ ‫נהגו ברוב תפוצות ישראל לומר תהילים בציבור בכל יום‬ ‫והנה בעיקרו של דבר נהגו מקדמת דנא לומר תהלים בציבור כל יום כמו שמעיד בשו"ת חות יאיר (סי' קע"ה) וז"ל‬ ‫שם‪ ,‬נהגו ברוב תפוצת ישראל לאמור תילים בציבור בכל יום‪ ,‬לעורר רחמים ולהגביר חסדי דוד הנאמנים ולהעביר‬ ‫גילולים ולהשבית אויב וקטרוגים עכ"ל‪.‬‬ ‫אלא דנתחלקו המנהגים אם להעדיף אמירתן קודם התפלה או אחריו‪ .‬ובשו"ע סי' ו' במג"א (סק"ו) ומשנ"ב (סק"ח)‬ ‫העתיקו את דברי ה'לבוש' סי' א' אות ט' דכתב לאומרם דוקא לפני התפלה ולא אחריו זא‪.‬‬ ‫אך הנה בצוואת הריב"ש (אות לח) איתא בזה"ל‪ ,‬לא יאמר הרבה תהלים קודם התפלה שלא יחליש גופו ולא יוכל‬ ‫אח"כ לומר העיקר‪ ,‬רצ"ל חובת היום דהיינו זמירות וק"ש ותפלה בדביקות גדול‪ ,‬מחמת שהפסיד כחו קודם התפלה‬ ‫בשאר דברים עכ"ל‪.‬‬ ‫אולם לאו כללא קבוע הוא‪ ,‬כמו שמצינו בתולדות יעקב יוסף (פ' תזריע) דהביא בשם הבעש"ט בנוסח אחר קצת דז"ל‪:‬‬ ‫"שמעתי ממורי ז"ל‪ ,‬כי יש שצריך להתחזק תחלה קודם התפלה כדי שיהיה לו מוחין להתפלל בלי מחשבה זרה על‬ ‫כל פנים‪ ,‬או בדביקות‪ ,‬והוא ע"י מזמורים או תורה שיתעסק תחלה‪ ,‬ומתוך כך הוא עומד להתפלל‪ ,‬מתוך דברי תורה‬ ‫שיש לו מוחין‪ ,‬ויש שאם ירבה במזמורים או תורה קודם התפלה לא יהיה לו מוחין בתפלה‪ ,‬וזה שאמרו אחד המרבה‬ ‫ואחד הממעיט בלבד שיכוין לשם שמים עכ"ל‪.‬‬ ‫ונסיים בדברי החיד"א בספרו יוסף אומץ (פי' על תהלים) שכתב בזה"ל‪" ,‬הרגיל בספר תהלים דוחה כל מיני פורעניות‬ ‫ופגעים רעים מעליו ומעל בני ביתו ומעל כל משפחתו וכן מעל כל בני דורו‪ ,‬ומגלגליו עליו ועליהם כל מיני שפע‬ ‫ברכות וטובות והצלחות" עכ"ל‪.‬‬ ‫ד‪ .‬וכן מצינו בספר מגיד צדק (פי' על תהלים) שנתחבר ע"י תלמידו המובהק של הגר"א ה"ה הגאון רבי פנחס מפלאצק זי"ע שכתב שם בהקדמת פירושו על התהלים‬ ‫בזה"לף יהי לרצון אמרי פי יהיו קורים בהם והוגים בהם ונוטלים עליהם שכר כאילו עסק בגופי תורה‪ ,‬ונעתר לו הקב"ה‪ ,‬והעוסק בספר תהלים נוטל שכר כאילו עסק בגופי‬ ‫תורה עכ"ל‪.‬‬ ‫ה‪ .‬וכן מצינו להחיד"א בספר מורה באצבע (ג' קי"ט) שהזהיר לקבוע בהם שיעור וז"ל‪ ,‬כבר נודע סגולת ספר תהלים נורא מאד‪ ,‬יזהר לקרות ממנו שיעור בכל יום‪ ,‬או לפחות‬ ‫בכל שבוע‪ ,‬באופן כי משנה זהר תהלים לא יסורו ממנו חוזר חוזר אליהם כפי כחו‪ ,‬כי הלימוד בהם יגן בעולם הזה ובעולם הבא בלי ספק עכ"ל‪.‬‬ ‫ו‪ .‬וכן הביא אדמוה"ז בס' התקנות בזה"ל‪" ,‬מנהג בית מדרשינו לומר בכל יום אחר התפלה יום תהלים"‪.‬‬ ‫ז‪ .‬ז"ל הלבוש‪" :‬נ"ל ג"כ מנהג של טעות הוא אותם שאומרים תהלים אחר התפילה‪ ,‬שהרי עיקר אמירתם הוא כדי להבריח המקטרגים כדי שתעלה התפלה בשלום אח"כ‪,‬‬ ‫ומה יועיל להם ההברחה אחר שהתפללו‪ ,‬אם כבר ח"ו פגעו כמה מקטרגים בתפלתם‪ ,‬אין ההברחה מועלת כלום אח"כ‬ ‫ב‬ ‫אני לא מבין בסודות המכונות‪ ,‬אבל כנהג ותיק ידעתי קצת‬ ‫מה לעשות‪ ,‬ניסיתי בורג זה וברזל זה‪ ,‬לפחות אדע האם זה‬ ‫רק המנוע‪.‬‬ ‫"ככה פתאום" ‪ -‬מגביה הנהג את קולו ‪" -‬עשיתי טעות‬ ‫'קטנה'‪ ,‬הסטתי בורג )שרוי"ף) מסוים‪ ,‬רק בורג אחד‪ ,‬אבל‬ ‫למעשה החזיק זה בהרבה תכולת המשא שברכב"‪.‬‬ ‫נערך ע"י הרה"ג ר' נתן גוטליב מח"ס מגדים חדשים על פמ"ג יו"ד‬ ‫הלכות קריאת שמע ‪ /‬פרק א‬ ‫הנה‪ ,‬מצות קריאת שמע אף שמקיימין אותו ע"י דיבור פה בקריאת הג' פרשיות‪ ,‬מ"מ גם המוח והלב יש להן חלק בקיום מצוה‬ ‫זו‪ ,‬ואדרבא עיקרו מחשבה‪ ,‬דיש כמה דברים דצרין לכוין עליהן בעת קריאת שמע‪ ,‬ואם לא כוון עליהם לא יצא ידי חובתו‪ ,‬ולכן אקדים‬ ‫לפרש קודם חלק המחשבה שמקיימין בעת קריאת שמע‪ .‬ואין דברינו רק לגבי הכוונות המפורש בשו"ע ובפוסקים‪ ,‬ואידך שאר הכוונות‪,‬‬ ‫זיל גמור בספה"ק ובספרי חסידות‪.‬‬ ‫הכוונה קודם קריאת שמע שרוצה לצאת ידי חובתו‬ ‫א‪ .‬קודם שמתחילין לקרות קריאת שמע‪ ,‬יש חיוב על האדם לכוין במחשבתו "הנני מוכן ומזומן לקיים מצות עשה‬ ‫דאורייתא לקרות קריאת שמע"‪ ,‬כשאר כל מצות שבתורה‪ ,‬דקי"ל מצות צריכות כוונה אא‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בדיעבד אם לא כוון כן‪ ,‬רק קרא קריאת שמע כמצות אנשים מלומדה‪ ,‬מבלי לחשוב מקודם שרוצה לקרות כדי‬ ‫לקיים המצוה‪ ,‬קי"ל דאין בזה עיכוב דיעבד ואין צריך לחזור ולקרות‪ ,‬כיון דמוכח לפי הענין שבודאי קרא לצאת‬ ‫ידי המצוה בא‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אולם יש להוסיף דיש סברא לומר דקריאת שמע שקורא בברכותיה חמור לגבי ענין זה יותר משאר מצות‬ ‫שבתורה‪ ,‬ויש בזה חשש עיכוב אפילו דיעבד‪ ,‬ולכן יש ליזהר ביותר לכוין לצאת ידי המצוה‪ ,‬ועי' הטעם בהערה‬ ‫גא‪.‬‬ ‫הכוונה לצאת ידי מצות זכירת יציאת מצרים‬ ‫ד‪ .‬והנה בעת שקורין קריאת שמע מקיימין מצוה דאורייתא נוספת [מלבד מצות קר"ש]‪ ,‬דהיינו מצות זכירת יציאת‬ ‫מצרים‪ ,‬ולכן קורין פרשת הציצית שמוזכר בה יציאת מצרים דא‪.‬‬ ‫ה‪ .‬ויש ליזהר לכוין בעת שקורין פרשה שלישית לקיים מצות עשה דאורייתא של זכירת יציאת מצרים הא‪ .‬ובדיעבד אם‬ ‫לא כוון כן‪ ,‬יצא ידי המצוה דהוי כאילו כוון לצאת המצוה‪ ,‬דמוכח לפי הענין דאמר יציאת מצרים כדי לצאת המצוה‪.‬‬ ‫"לא עברו כמה רגעים‪ ,‬ומטען החצץ הכבד החל נשפך היישר‬ ‫על גבי‪."...‬‬ ‫"החצץ הזדחל והתגלגל בזריזות יתירה וכיסה את פני ואת‬ ‫כל כולי‪ ,‬כמו בכונה "קפצו" עלי בלי רחמנות‪ .‬ניסיתי להסיט‬ ‫החצץ הצידה‪ ,‬מימין‪ ,‬משמאל‪ ,‬סובבתי את גופי שיהיה פני‬ ‫לקרקע‪ ,‬אבל ללא הועיל‪ ,‬אדרבה‪ ,‬כל כמה שניסיתי "לטפל"‬ ‫בהם נשתקעתי יותר‪ ,‬כמו בבוץ‪ ,‬מעולם לא פיללתי עד כמה‬ ‫המה מסוכנים אבנים זעירים אלו!"‪.‬‬ ‫באבנים אלו‪ ,‬אמנם אין בהם שיעור כדי להמית‪ ,‬אבל כשהם‬ ‫מתקבצים כולם יחדיו הם מסוגלים להמית כמה פעמים‪...‬‬ ‫"ככה נשארתי‪ ,‬שרוע מתחת לערמת החצץ‪ ,‬כמה דקות‪,‬‬ ‫שנדמו כימים ושבועות‪ .‬גם מבחוץ אין איש שיבחין בי מתחת‬ ‫לחצץ"‪.‬‬ ‫"זהו!!!" ‪ -‬חשבתי ביאוש ‪" -‬תקוות לצאת מכאן חי אינם‬ ‫גבוהות‪ ,‬אין מה לעשות‪ ,‬הכל חנוק‪ ,‬אין טיפת אור‪ ,‬אני נשאר‬ ‫כאן קבור מתחת לחצץ‪ ,‬וזהו‪ ,‬אין שום מוצא ודרך לצאת‬ ‫מכאן"‪.‬‬ ‫"קשה מאד לתאר אותם רגעים קשים ומרים שעברו עלי‬ ‫מתחת ל'מטען' שנחת עלי ביום בהיר‪."...‬‬ ‫"ואז בהשגחה פרטית עבר שם אברך חרדי אחד‪ ,‬ו"בדיוק"‬ ‫הבחין ברגלי היוצאות ובולטות בסוף הערמה‪ ,‬מיד תפס‬ ‫ברגלי וסחב אותי בכח‪ ,‬עד שהוציא אותי משם‪ ...‬אלמלא‬ ‫אותו בן‪-‬אדם שחילץ אותי ממלכודת החצץ לא עמדתי עכשיו‬ ‫ליד הרב!"‪.‬‬ ‫נשמתי לרוחה‪ ,‬הסתכלתי על פצעי ומכאובי‪ ,‬ושתיתי כוס‬ ‫מים להשיב את נפשי‪.‬‬ ‫חובת כוונה בפסוק ראשון של קריאת שמע‬ ‫"איזו מצוה קיימת היום?" ‪ -‬שאל אותי החרדי מצילי‪.‬‬ ‫ו‪ .‬והנה מלבד הכוונה דיש לכוין לצאת המצוה [שהוא שייך בכל מצות שבתורה]‪ ,‬מצינו חובה מיוחדת במצות קר"ש‪,‬‬ ‫דצריך לכוין לבו למה שהוא אומר‪.‬‬ ‫אינני רגיל בשאלות כאלו‪ ,‬אבל מיד נזכרתי שהנחתי תפילין‬ ‫לפני שעתיים‪.‬‬ ‫ז‪ .‬ואף דלכתחלה יש לכוין כן בכל הג' פרשיות וא‪ ,‬ולכתחל' לא סגי בכוונה בעלמא אלא לקרותן בחביבות יתרה‬ ‫ובמתינות כל מלה מלה כמו שקורין מכתב חדש שכתב המלך לעמו כמפורש בגמ' ובפוסקים‪ .‬מ"מ בדיעבד אין‬ ‫בזה עיכוב‪ ,‬מלבד בפסוק ראשון שבקר"ש דקי"ל דיש בזה עיכוב‪ ,‬ואם לא כוון לבו לא יצא ידי חובתו כלל‪ ,‬וחוזר‬ ‫וקורא זא‪.‬‬ ‫ח‪ .‬עיקר הכוונה האמורה לגבי פסוק ראשון של קר"ש‪ ,‬אינו דוקא רק פירוש המלות בעלמא‪ ,‬אלא הרצון בזה שיקבל‬ ‫"בזו השעה" ‪-‬מסיים הנהג את סיפורו‪" -‬הודיתי להשי"ת השם‬ ‫נפשנו בחיים ולא נתן למוט רגלינו‪ ,‬וגמלה ההחלטה בלבי‬ ‫מעתה ועד עולם להקפיד להניח תפילין בכל יום"‪.‬‬ ‫לאט לאט נתקרב האיש יותר ויותר‪ ,‬עד שנדבק לגמרי אל‬ ‫דרך האמת והקדושה‪.‬‬ ‫ומשפע מצות תפילין יתמשך עלי להיות לי חיים ארוכים‬ ‫ושפע קודש‪...‬‬ ‫א‪ .‬כן נפסק בסי' ס' (סעיף ד)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כן הביא המשנ"ב שם (סק"י) את דעת החיי אדם ופסק כמותו‪ ,‬וכל זה במוכח לפי הענין שקרא כדי לצאת ידי חובתו‪ ,‬אבל אם אמר קר"ש דרך לימודו ולא כוון לבו לצאת‬ ‫לא יצא וחוזר וקורא‪.‬‬ ‫ג‪ .‬דהנה כאמור לעיל דבכל המצות אף שלא כוון להדיא שעושה לשם מצוה‪ ,‬כיון שמוכח לפי הענין שעושה בשביל מטרה זו הוי כאילו כוון‪ ,‬אבל בקר"ש שקורא בברכותיה‬ ‫יש מקום לומר דאין מוכח כ"כ לומר שכוון לשם מצוה‪ ,‬דהא לפעמים אנו מתאחרין לקרות בברכותיה לאחר זמנה‪ ,‬וקורין קר"ש בזמנה לפני התפלה בלא ברכותיה‪ ,‬ואעפ"כ‬ ‫חוזרין וקורין קר"ש בברכותיה בעת התפלה‪ ,‬והטעם שחוזרין וקורין קר"ש שנית דלכאורה כיון שכבר קראו קר"ש לפני התפלה‪ ,‬היינו צריכין רק לומר ברכות קר"ש ולהתפלל‪,‬‬ ‫רק שכתבו הפוסקים בטעם הדבר‪ ,‬דהיינו דקר"ש זו חשיב כלימוד‪ ,‬וטוב לקרות שנית לפני התפלה כדי לעמוד לתפלה מתוך דברי תורה‪ ,‬וא"כ י"ל דגם באופן שמתפלל קודם סוף‬ ‫זמן קר"ש וקורא קר"ש בברכותיה בזמנה‪ ,‬אין זה מוכח שקריאתו היא כדי לצאת המצוה‪ ,‬דהא יש לתלות דעושה כן כדי לעמוד לתפלה מתוך דברי תורה [וכמו שעושה הרבה‬ ‫פעמים]‪ .‬וכעין דבר זה מצינו מפורש בביה"ל (סו"ס ס') שכתב שם דכפי מנהגם שהיה נוהגין להתפלל ערבית דליל שב"ק מבעוד יום‪ ,‬והיה דרכם בליל שבת לחזור ולקרות פעם‬ ‫שנית לצאת חובת קר"ש‪ ,‬דאם אירע שפעם אחת התאחר והתפלל ערבית דליל שבת בלילה‪ ,‬יש עיכוב דיעבד שיכוין בעת שקורא קר"ש בברכותיה לצאת ידי המצוה‪ ,‬דבלא"ה‬ ‫י"ל דקרא קר"ש כמו שקורא בכל ליל שבת ערבית שלא לשם מצוה ע"ש‪ ,‬וא"כ ה"ה בדידן י"ל כיו"ב‪.‬‬ ‫ד‪ .‬וביום לכו"ע יש מצוה דאורייתא להזכיר יציאת מצרים‪ ,‬משא"כ בלילה נחלקו האחרונים אם זכירת יציאת מצרים הוי מצוה דאורייתא או רק מדרבנן‪ ,‬עי' בסי' ס"ז משנ"ב (סק"ג)‪.‬‬ ‫ה‪ .‬וכן הזהירו ע"ז האחרונים עי' בחיי אדם (כלל כ"א אות ט"ו)‪ ,‬ובקיצור שו"ע (סי' י"ז אות ד) ע"ש‬ ‫ו‪ .‬סי' ס"א (סעיף א)‪.‬‬ ‫ז‪ .‬סי' ס' (סעיף ה)‪ ,‬וכן בסי' ס"ג (סעיף ד)‪.‬‬ ‫ג‬ ‫מכון "חולין בטהרה"‬ ‫המכון להכשרת ילדי התשב"ר במעשה הכתב והחדרת חומר כתיבה תורני בבתי הת"ת‬ ‫מקרב לב משגרים אנו ברכת מזלא טבא חמה ולבבית‪ ,‬קדם ידידנו‬ ‫היקר והנעלה‪ ,‬ברוך הכשרון ורב תבונות‪ ,‬מוכתר במדות תרומיות‪,‬‬ ‫העוסק ללא ליאות במסירות למען טהרת לימודי התשב"ר‪ ,‬ה"ה‪:‬‬ ‫מוה"ר בצלאל איינהורן שליט"א‬ ‫לרגל שמחתו בהולדת בנו בכורו שיחי' למז"ט‬ ‫יה"ר שירווה רוב נחת דקדושה ממנו ומכל יוצ"ח‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫המברכים מקרב לב‪:‬‬ ‫גדול העונה‪ :‬יהודה לייב פראנק‬ ‫חברי ההנהלה‬ ‫את נפשך‪ ,‬דהיינו שיכוין שמוכן למסור נפשו על קידוש השם יחא‪.‬‬ ‫עליו קבלת עול מלכות שמים בהסכמת הלב חא‪.‬‬ ‫ט‪ .‬פירוש המלות "שמע ישראל"‪ :‬היינו אתה איש ישראל השמע לעצמך וקבל אותם טא‪.‬‬ ‫י‪ .‬יש ליזהר לכוין בפסוק ראשון‪ ,‬את כוונת השמות המפורש בשו"ע (סי' הא‪ ,‬דהיינו‬ ‫כשאומר השם שהוא אדון הכל היה הוה ויהיה‪ ,‬וכשמזכיר אלקינו יכוין שהוא תקיף‬ ‫ובעל היכולת כולם יא‪ ,‬ובדיעבד כשנתכוין רק שהוא הקב"ה יש מקילים דאין בזה‬ ‫עיכוב דיעבד‪.‬‬ ‫יא‪ .‬אף המכוין פסוק ראשון כל תיבה ותיבה‪ ,‬יש ליזהר גם שלא יפסיק את רצף‬ ‫מחשבתו באמצע הפסוק במחשבה אחרת יאא‪.‬‬ ‫כוונת "אחד"‬ ‫יב‪ .‬והנה אף דבפירוש הפשוט בתיבה אחרונה "אחד"‪ ,‬היינו שהוא יחידו של עולם‪,‬‬ ‫מצינו בגמרא ושו"ע דצריך האדם לפרט יותר מחשבה זו‪ ,‬דהיינו שיכוין שהקב"ה יחיד‬ ‫בשמים ובארץ‪ ,‬ומושל בארבע רוחות העולם יבא‪[ ,‬ואמרו חכמי האמת שהיא הכוונה‬ ‫היותר גדולה מכל הכוונות יגא]‪.‬‬ ‫יג‪ .‬וע"פ השו"ע יש לכוון באות חי"ת שהוא מושל בשמים ובארץ‪ ,‬ובאות דלי"ת‬ ‫לכוין שהוא מושל בד' רוחות העולם‪ ,‬אמנם לדעת הגר"א על פי הזוה"ק יש לכוין‬ ‫הכל בדלי"ת ידא‪.‬‬ ‫ואף דבאות דלי"ת לא שייך להשהות עצמו‪ ,‬כי הדלי"ת נחטף ברגע אחד‪ ,‬ואיך‬ ‫שייך לכוין בזה‪ ,‬רק הכוונה היא שמתחיל לכוין בעת שגומר לומר תיבת "אחד"‪,‬‬ ‫וממשיך להתבונן בזה אחרי שגמר‪ ,‬ועד שמתחיל ברוך שם כבוד מלכותו‪ ,‬וחשיב‬ ‫כאילו כוון בעת אמירת הדלי"ת של אחד טוא‪.‬‬ ‫לחזור ולקרות כשלא קרא בכוונה‪.‬‬ ‫יז‪ .‬קרא פסוק ראשון ולא כוון בה כהלכתו יחזור ויקרא פסוק ראשון בלחש‪ ,‬אבל‬ ‫אסור לקרותו פעמיים בקול רם דנראה כאילו מקבל עליו שתי רשויות ח"ו‪ ,‬ואם נמצא‬ ‫במקום שאין שם אנשים שומעין יכול לחזור על פסוק ראשון אפילו בקול רם יטא‪.‬‬ ‫יח‪ .‬יש ליזהר שלא לכפול התיבות אף כשלא כוון בה‪ ,‬דיש בזה חשש עיכוב דיעבד‪,‬‬ ‫דלא הקילו רק בכפילת הפסוק ולא כפילת התיבות כא‪.‬‬ ‫יט‪ .‬אם נזכר שלא כוון בפסוק ראשון כשנמצא כבר באמצע פרשה ראשונה צריך‬ ‫להתחיל שנית מתחלת הפרשה‪ ,‬וצריך להשלים כל הפרשה‪ ,‬ואין יכול לחזור רק על‬ ‫פסוק שמע ישראל‪ ,‬שלא יהא כקריאה למפרע‪.‬‬ ‫כ‪ .‬ואם נזכר באמצע פרשה שניה גומר פרשה שניה‪ ,‬וקורא שנית פרשה ראשונה‪,‬‬ ‫ואח"כ ממשיך לומר פרשה שלישית‪ ,‬דאין עיכוב בסדר הפרשיות כאא‪.‬‬ ‫כא‪ .‬קרא פסוק ראשון ומסתפק אם קרא בכוונה או לא‪ ,‬חוזר וקורא שנית‪ ,‬כדין לא‬ ‫קרא בכוונה כבא‪.‬‬ ‫יח‪ .‬דהנה בטור ושו"ע ריש סי' ס"א כתבו דיש לקרות קריאת שמע באימה וביראה‪ ,‬ופירש שם הב"ח בזה"ל‪ ,‬ונראה דאימה ויראה‬ ‫זו‪ ,‬היא שיכוין לקבל עליו מלכות שמים להיות נהרג על קידוש השם‪ ,‬דזהו ובכל נפשך אפילו נוטל את נפשך עכ"ל‪.‬‬ ‫יט‪ .‬סי' ס"א משנ"ב (סקכ"ב)‪..‬‬ ‫כ‪ .‬משנ"ב שם (סקכ"ג)‪.‬‬ ‫כא‪ .‬משנ"ב סי' ס"ג (סקי"ד)‪.‬‬ ‫כב‪ .‬סי' ס"ד משנ"ב (סק"ז)‪.‬‬ ‫כוונת ברוך שם כבוד‬ ‫יד‪ .‬גם בשכמל"ו דינו כפסוק ראשון‪ ,‬דהכוונה מעכבת‪ ,‬ואם לא כוון בו פירוש המלות‬ ‫צריך לחזור ולאמרו טזא‪.‬‬ ‫כוונת פסוק ואהבת‬ ‫טו‪ .‬בעת שאומר ואהבת את ה' אלקיך‪ ,‬יראה וישתדל להכניס בלבו אהבת ה'‪ ,‬ע"י‬ ‫התבוננות במה שמטיב עמו תמיד‪ ,‬כדי שלא יהא כדובר שקרים‪ ,‬שאומר ואהבת ואין‬ ‫מקיים זאת יזא‪ .‬ודומיא דמה דאמרי' (ברכות יד‪:‬א דהקורא קר"ש בלא תפילין הוי כמעיד‬ ‫שקר‪ ,‬שאומר וקשרתם‪ ,‬ואין קושר‪ ,‬והוא הדין לגבי מצוה זו‪.‬‬ ‫טז‪ .‬בעת שאומר בכל נפשך‪ ,‬יש לכוין מה שדרשו בו חז"ל (ברכות נד‪.‬א אפילו נוטל‬ ‫ח‪ .‬כן הוא בלשונות הפוסקים‪ ,‬דעיין בשו"ע הרב סי' ס' (ס"ה) שכתב בזה"ל‪ ,‬צריך כוונת הלב שיבין מה שהוא אומר בפיו‪ ,‬כלומר‬ ‫שלא יהרהר בדברים אחרים‪ ,‬כדי שיקבל מלכות שמים בהסכמת הלב עכ"ל‪ ,‬וכן מצינו במשנ"ב סי' ס"ג (סקי"ג) שכתב דאם לא כוון‬ ‫בפסוק ראשון לא יצא ידי חובתו‪ ,‬וכתב הטעם בזה"ל‪ ,‬שהרי לא קיבל עליו מלכות שמים בהסכמת הלב עכ"ל‪ ,‬ובאמת מצינו חידוש‬ ‫גדול בתשובה של רע"א שנדפס לאחרונה בליקוטי תשובות (סי' ב') שכתב שם בתו"ד בזה"ל‪ ,‬נלע"ד דגם בפסוק ראשון בעינן רק כונה‬ ‫שמקבל עליו מלכות שמים‪ ,‬ואין צריך שיבין פירוש המלות עכ"ל‪ ,‬ואף דדבריו הם בגדר חידוש‪ ,‬דסתימת הפוסקים היא דיש לכוון גם‬ ‫פירוש המלות‪ ,‬מ"מ חזינן נמי מדבריו דהעיקר הרצון בכוונת פסוק ראשון היא קבלת עול מלכות שמים‪..‬‬ ‫ט‪ .‬כ"ה באבודרהם דיני קריאת שמע וז"ל‪ ,‬שמע יתפרש לג' ענינים נגררים זה מזה‪ ,‬הא' הכנסת הקול בחוש השמע כמו (שמות‬ ‫יח‪ ,‬א) וישמע יתרו‪ ,‬והב' נגרר אחר השמע והוא ההבנה‪ ,‬והג' נגרר אחר ההבנה והיא הקבלה‪ ,‬ושלשתן ישנן בפסוק הזה‪ ,‬שמצוה‬ ‫על כל איש ישראל לשמוע הדבר הזה‪ ,‬ולהבין אותו לדעת כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו‪ ,‬ולקבל עליו עול מלכותו עכ"ל‪.‬‬ ‫י‪ .‬דאף דיש סומכין להקל על מה שמתנין בתחלת היום דכל פעם שמזכיר ה' הוי כאילו כוון בכל הכוונות‪ ,‬מ"מ כבר כתב באשל‬ ‫אברהם שאין לסמוך על נוסח זה לענין פסוק ראשון שבקריאת שמע‪.‬‬ ‫יא‪ .‬מצינו במשנ"ב לקמן בסי' ק"א בביה"ל לענין ברכת אבות דדייק מדברי הרשב"א להחמיר כשהפסיק רצף מחשבתו לדבר אחר‬ ‫אף כשכוון פירוש המילות‪ ,‬והרשב"א איירי שם גם לענין פסוק ראשון של קריאת שמע ע"ש‪.‬‬ ‫יב‪ .‬במס' ברכות (יג‪ ):‬אמרי'‪ ,‬רבי ירמיה הוה יתיב קמיה דרבי [חייא בר אבא] חזייה דהוה מאריך טובא [באחד]‪ ,‬אמר ליה‪ ,‬כיון‬ ‫דאמליכתיה למעלה ולמטה ולארבע רוחות השמים‪ ,‬תו לא צריכת‪ ,‬וכן נפסק להלכה בשו"ע סי' ס"א (סעיף ו) דיש לכוין כוונה זו‪.‬‬ ‫יג‪ .‬בספה"ק מאור ושמש (פרשת האזינו) כתב בזה"ל‪ ,‬אמרו בברכות (יג ב) חזיה דהוי מאריך באחד‪ ,‬אמר ליה כיון דאמלכתיה למעלה‬ ‫ולמטה ולארבע רוחות תו לא צריכת וכו'‪ ,‬ובאמת הגם שכוונה זו נראית פשוטה‪ ,‬וכוונת הקריאת שמע והתפילה רחבים מני ים‪ ,‬אמרו‬ ‫חכמי האמת‪ ,‬שכוונה זו להמליך להשם יתברך למעלה ולמטה ולארבע רוחות היא היותר גדולה שבכל הכוונות עכ"ל‪.‬‬ ‫יד‪ .‬כ"כ בביאור הגר"א‪ ,‬דכן הוא בזוה"ק והתיקוני זוהר‪.‬‬ ‫טו‪ .‬ז"ל השו"ע הרב (סי' ס"א סעיף ז)‪ ,‬מה שאמרו להאריך בד' של אחד‪ ,‬לא אמרו להאריך ולמשוך בקריאת הד'‪ ,‬שהרי כל אות‬ ‫שבסוף התיבה נחטפת לגמרי‪ ,‬אלא יאריך במחשבתו להמליכו בד' רוחות בקריאת הד' ואחריה‪ ,‬בטרם שיתחיל ברוך שם עכ"ל‪.‬‬ ‫טז‪ .‬כ"פ בשו"ע הרב סי' ס"ג (ס"ה)‪ ,‬וכ"פ במשנ"ב סי' ס"ג (סקי"ב) [אלא שדבריו תמוהין קצת דהוא בעצמו העלה לעיל מזה בסי'‬ ‫ס"א בביה"ל‪ ,‬דאם לא אמר כלל בשכמל"ו אין מחזירין אותו‪ ,‬ואיך החמיר כשלא אמרו בכוונה‪ ,‬ואולי דזה שאמרו שלא בכוונה‬ ‫גרע טפי]‪.‬‬ ‫יז‪ .‬סי' כ"ה משנ"ב (סקי"ד) בשם החרדים‪.‬‬ ‫ארגון "ישע ופדיום"‬ ‫ועד ה"חתונה פלאן"‬ ‫בית המדרש תולדות אהרן ‪ -‬קרית רמ"א בית שמש‬ ‫שע"י ק"ק תולדות אהרן ‪ -‬בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫משגרים אנו בזה ברכת מז"ט קדם חברינו היקר‪ ,‬אשר מסור בלו"נ‬ ‫למען לבוא לעזרת ההורים בעת שמחת נישואי צאצאיהם‪ ,‬ה"ה‪:‬‬ ‫מוה"ר פנחס קרויס שליט"א‬ ‫משגרים אנו בזה ברכת מזלא טבא וגדיא יאה‬ ‫קדם חברינו היקר והנעלה‪ ,‬עוסק בצרכי ציבור באמונה ובמסירות‪,‬‬ ‫אשר מסור בלו"נ למען צרכי קהילתינו הק' בכלל ובפרט‪ ,‬ה"ה‪:‬‬ ‫מוה"ר מנחם מאניס סימון שליט"א‬ ‫לרגל שמחתו באירוסי בתו שתחי' למז"ט ובשעטומ"צ‬ ‫המברכים מקרב לב‪ ,‬חברי הועד‪:‬‬ ‫שמואל אהרן סטאריק‪ ,‬יצחק קירשנבוים‪ ,‬משה וואלעס‪,‬‬ ‫אהרן וואלבערג‪ ,‬אשר כהן‪ ,‬יהודה טרייטל סאמעט‬ ‫חבר וגזבר בהנהלת קהילתינו הק'‬ ‫חבר הוועד‬ ‫כולל "אילת השחר"‬ ‫פעיה"ק ירושלים תובב"א‬ ‫ברכה לראש משביר‬ ‫בברכה מרובה מבית ה' נשא ברכותינו בצדק ובמשרים‪,‬‬ ‫אל מעלת כבוד ראש כוללינו הנעלה‪ ,‬האי גברא רבא ויקירא‪,‬‬ ‫המסור בלב ונפש למען הצלחת כוללינו המעטירה‪ ,‬ה"ה‪:‬‬ ‫הרה"ג מוהר"ר אהרן דיאמנט שליט"א‬ ‫ראש כוללינו‬ ‫לרגל שמחתו בהולדת הבן שיחי' למז"ט‬ ‫המברכים מקרב לב‪ :‬חו"ר הכולל‬ ‫לרגל הכנסת בנו היקר לעוה"ת והמצות למז"ט‬ ‫יה"ר שירווה רוב נחת דקדושה ממנו ומכל יוצ"ח‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫כברכת ועתירת‪ :‬הנהלת בית המדרש‬ ‫הנני מזמין בזה את קרובי משפחתי שיחיו‬ ‫להשתתף בשמחת הבר מצוה לרגל הכנסת בני לעוה"ת והמצות למז"ט‬ ‫שתתקיים אי"ה ביום ראשון‪ ,‬באולם זופניק רח' שטראוס ‪26‬‬ ‫ידידכם המצפה להופעתכם‪ :‬אהרן שטערן‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫שלוחה בזה לידידינו היקרים והנעלים‪,‬‬ ‫ה"ה‪:‬‬ ‫הרב הגאון רבי רפאל סאקס שליט"א‬ ‫דומ"ץ בקהילתינו הק'‪ ,‬ומרבני נתיבות הוראה‪ ,‬ועורך אחראי דגליוננו הנכבד‬ ‫לרגל שמחתו בהולדת הנכדה שתחי' למז"ט‬ ‫הרב הגאון רבי אהרן בראנדסדארפער שליט"א‬ ‫דומ"ץ בקהילתינו הק'‪ ,‬ומרבני נתיבות הוראה‬ ‫לרגל שמחתו באירוסי בנו שיחי' עב"ג למז"ט ובשעטומ"צ‬ ‫הרה"ג מוהר"ר מאיר שלום שפיטץ שליט"א‬ ‫מגי"ש בלימוד הש"ס בסדר "עמוד היום" ‪ -‬מאנסי‬ ‫לרגל שמחתו באירוסי בנו שיחי' עב"ג למז"ט ובשעטומ"צ‬ ‫הנני מזמין בזה את כל באי בית ה'‬ ‫להשתתף בשמחת הקידושא רבא לרגל הולדת בתי שתחי' למז"ט‬ ‫שתתקיים אי"ה בביהמ"ד בירך משה ד'סאטמער רח' יונה ‪20‬‬ ‫ידידכם המצפה להופעתכם‪ :‬אליעזר דוב ענגעל‬ ‫יה"ר שירוו רוב נחת דקדושה מהם ומכל יוצ"ח‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫המברכים ומאחלים‪:‬‬ ‫ועד מפעל התורה‬ ‫להורדה‪www.ladaat.net/gilionot.php :‬‬ ‫גיליונות פרשת השבוע‬ ‫ד‬ ‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות במחיר שיחה רגילה‬ ‫רבנן ותלמידהון‬