‫תל‪-‬אביב‬
‫‪16:32‬‬
‫‪17:34‬‬
‫‪1557‬‬
‫זמני‬
‫כניסת‬
‫השבת‬
‫ויציאתה‬
‫גיליון מס'‬
‫גולן‬
‫‪16:29‬‬
‫‪17:28‬‬
‫חיפה‬
‫‪16:21‬‬
‫‪17:31‬‬
‫ירושלים‬
‫‪16:17‬‬
‫‪17:32‬‬
‫באר שבע‬
‫‪16:35‬‬
‫‪17:35‬‬
‫אילת‬
‫‪16:38‬‬
‫‪17:37‬‬
‫פרשת שמות‬
‫תשע"ה‬
‫י"ט בטבת ‪10/1/2015‬‬
‫השנה השלושים ואחת‬
‫הפטרת פרשת שמות שנויה במחלוקת‪ .‬האשכנזים‬
‫מפטירים ב"הבאים ישרש יעקב" (ישעיהו כז‪-‬כח)‪ ,‬אך‬
‫הספרדים מפטירים ב"דברי ירמיהו" (ירמיהו א)‪ ,‬כמו‬
‫בשבוע הראשון של ימי בין המצרים‪ .‬מנהג הספרדים‬
‫תמוה‪ ,‬שללא כל סיבה גלויה מאמצים פרק שכבר מופיע‬
‫בהקשר אחר‪ ,‬ועוד של פורענות‪ .‬נראה לומר שהפתרון‬
‫נעוץ בכך שההפטרה הקדומה של פרשת שמות היתה‬
‫ככל הנראה זו הנהוגה אצל התימנים‪ ,‬וקהילות בגדד‬
‫ותוניס‪ ,‬והיא "הודע את ירושלים את תועבותיה"‬
‫(יחזקאל טז)‪ .‬על כך נאמר במשנה במסכת מגילה‬
‫(פ"ד מ"ח)‪" :‬רבי אליעזר אומר‪ :‬אין מפטירין ב"הודע‬
‫את ירושלים"‪ .‬אף על פי שאין הלכה כמשנה זו (מגילה‬
‫כה‪,‬ב)‪ ,‬נראה שבהשפעתו של המסופר בתלמוד (שם)‬
‫נרתעו מלהפטיר בה‪" :‬מעשה באדם אחד שהיה קורא‬
‫למעלה מרבי אליעזר 'הודע את ירושלם את תועבותיה'‪.‬‬
‫אמר לו‪ :‬עד שאתה בודק בתועבות ירושלים‪ ,‬צא ובדוק‬
‫בתועבות אמך! בדקו אחריו ומצאו בו שמץ פסול"‪ .‬אך‬
‫באותן קהילות נשמרה המסורת הקדומה‪.‬‬
‫ומה נפלאה הפטרה דחויה זו! מלבד כותרתה המלאה‬
‫תוכחה גלויה‪ ,‬הרי שהיא כל כולה מלאה באהבת ה'‬
‫לעמו‪ ,‬בהמשך הפסוקים (ו‪-‬יג)‪" :‬ואעבר עליך ואראך‬
‫מתבוססת בדמיך‪ ,‬ואומר לך‪ :‬בדמיך חיי‪ ,‬ואומר לך‪:‬‬
‫בדמיך חיי!‪ ‬רבבה‪ ,‬כצמח השדה נתתיך‪ ,‬ותרבי ותגדלי‬
‫ותבאי בעדי עדיים‪ ,‬שדים נכונו ושערך צימח‪ ,‬ואת‬
‫ערום ועריה‪ .‬ואעבור עלייך‬
‫ואראך‪ ,‬והנה עתך עת‬
‫דדים‪ ,‬ואפרש כנפי עלייך‪,‬‬
‫ואכסה ערוותך‪ ,‬ואשבע לך‪,‬‬
‫ואבוא בברית אתך‪ ,‬נאום‬
‫א‪-‬דוני א‪-‬לוהים‪ ,‬ותהיי‬
‫לי‪ .‬וארחצך במים‪ ,‬ואשטוף דמייך מעלייך‪ ,‬ואסכך‬
‫בשמן‪ ,‬ואלבישך רקמה‪ ,‬ואנעלך תחש‪ ,‬ואחבשך בשש‪,‬‬
‫ואכסך משי‪ ,‬ואעדך עדי‪ ,‬ואתנה צמידים על ידייך ורביד‬
‫על גרונך‪ ,‬ואתן נזם על אפך ועגילים על אזניך ועטרת‬
‫תפארת בראשך‪ ,‬ותעדי זהב וכסף‪ ,‬ומלבושך שש ומשי‬
‫ורקמה‪ ,‬סלת ודבש ושמן אכלת‪ ,‬ותיפי במאד מאד‪,‬‬
‫ותצלחי למלוכה!"‬
‫ריבוי הביטויים המציינים טיפול מסור של אוהב‬
‫לאהובתו‪ ,‬אמנם גם מדגיש את האכזבה מול בגידתה‬
‫של האהובה‪ ,‬אך מגלה לנו שבשורש הדברים קיימת‬
‫אהבה עזה ועצמותית בין הקדוש ברוך הוא לכנסת‬
‫ישראל‪ ,‬שהיא זו שעמדה לנו בשעה שגאל ה' את‬
‫אבותינו ממצרים‪ ,‬כשעדיין היו חסרי זכויות כדי‬
‫להיגאל‪ ,‬והיא זו גם העומדת לנו בגאולתנו אנו‪ ,‬בימי‬
‫מדינת ישראל‪.‬‬
‫מעט מזה מבוטא בהפטרות המקבילות בדברי ירמיהו‬
‫(ב‪,‬ב)‪" :‬זכרתי לך חסד נעוריך‪ ,‬אהבת כלולותיך"‪ ,‬ובדברי‬
‫ישעיהו (כט‪,‬כב)‪" :‬לא עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו‬
‫יחוורו"‪.‬‬
‫הכנת חמין בסיר לבישול איטי ‪ -‬האם יש בדבר איסור הטמנה?‬
‫'אנשי אמונה אבדו' ‪ -‬הרב עמיחי גורדין נפרד מסבו‬
‫הרב אורי שרקי רב קהילת 'בית יהודה'‪ ,‬ר"מ במכון מאיר‬
‫שבת‬
‫קבלת‬
‫אהבה ללא תנאי‬
‫עלון תורני לכבוד שבת קודש‬
‫עמ' ‪5‬‬
‫עמ' ‪10‬‬
‫‪2‬‬
‫אז לא אבוש‬
‫הרב שטיינזלץ‪ ,‬בה מפורטים‬
‫המקומות בהם חולקים‬
‫הפוסקים על דברי הרמב"ם‪.‬‬
‫במוצאי שבת זו יחול יום פטירתו של הרמב"ם‪ ,‬היום‬
‫לפני שמונה מאות ועשר שנים (כ' בטבת ד'תתקס"ה(‬
‫הסתלק הנשר הגדול‪ .‬ספר ה"יד החזקה"‪ ,‬ספרו העיקרי עצם לימוד התורה‬
‫של הרמב"ם והיחיד שנכתב על ידו בלשון הקודש זוכה הרב יואל כהן דיבר גם הוא על אותו נושא והסביר‬
‫בשנים אלו לעדנה בזכות עשרות אלפי לומדים חדשים שלימוד הרמב"ם ביסודו הוא לא לימוד שמטרתו‬
‫ברמב"ם היומי‪ ,‬מכל החוגים ומכל הגילאים‪.‬‬
‫לדעת מה לעשות אלא מטרת הלימוד היא לדעת את‬
‫הייחודיות של היד החזקה היא בהיקף‪ ,‬התורה כולה תמצית התורה‪ ,‬אף אם לא תמיד מופיעה בה ההלכה‬
‫למעשה‪ .‬למה חשוב לדעת את תמצית התורה? בגלל‬
‫מתומצתת בו‪ ,‬אין עוד ספר כזה‬
‫שהיא חכמתו ורצונו של הקדוש‬
‫שמביא את הכלל כולו לפרטי פרטיו‪.‬‬
‫הרב עובדיה זצ"ל נהג להקריא ברוך הוא‪ .‬ידיעת הרצון מאחדת‬
‫בחודש זה הסתיים מחזור של שלוש מידי יום לאחר שחרית הלכות את האדם עם הרצון עצמו (המכונה‬
‫שנים של לימוד פרק אחד ליום‬
‫"כתר העליון") ועם ה' יתברך‪ ,‬בעל‬
‫מ"יד החזקה"‬
‫והתחיל מחזור חדש‪ .‬השתתפתי‬
‫הרצון‪ .‬וכשזה בשלמות כמו ב'יד‬
‫ב"סיום" ייחודי‪ ,‬של משתתפי‬
‫החזקה' אז הכלל הזה גדול יותר‬
‫השיעורים בבתי הכנסת‪ ,‬כמאה שיעורים יומיים ברמב"ם מכל פרטיו‪.‬‬
‫מתקיימים נכון להיום בבתי כנסת ברחבי הארץ וכולם‬
‫מקובל לחשוב כי לאחר שנברא העולם‪ ,‬החליט הקדוש‬
‫התקבצו לסיום אחד‪ ,‬גדול ומרשים‪.‬‬
‫ברוך הוא איך כדאי שנתנהג בו ונתן לנו מצוות שקיומן‬
‫נאמו בכנס הראשון לציון הגאון הרב יצחק יוסף והגאון תלוי בחפצים גשמיים‪ .‬הבנה כזאת מותירה את הרצון‬
‫הרב יואל כהן המכונה ה'חוזר' של הרבי מלובביץ' זצ"ל‪ .‬שבמצוות נפרד מעצם קיום העולם‪ ,‬אך האמת היא‬
‫שניהם דיברו על אותו נושא‪ ,‬שמטריד חלק מהלומדים שהצמר נברא בשביל הציצית‪ ,‬ואילולי התפילין היו‬
‫וכל אחד דיבר מזוית שונה ויחודית‪.‬‬
‫זקוקות ליד שתניח אותן – לא היתה נבראת יד!‬
‫והנושא הוא‪ :‬המקומות בהם פסיקתו של הרמב"ם היא הרב כהן הזכיר את שתי הגרסאות בגמרא "אני נבראתי‬
‫לא הפסיקה המקובלת הלכה למעשה‪.‬‬
‫לשמש את קוני" או "אני לא נבראתי אלא לשמש‬
‫את קוני" והסביר שהגרסה השניה חביבה במיוחד‬
‫זהירות בהלכה למעשה‬
‫הרב יוסף האריך בנושא זה‪ ,‬בתחילה שיבח מאוד בחסידות‪ .‬קיומה של הבריאה נובע מרצון ה' המופיע‬
‫את הלימוד היומי ברמב"ם בגלל ההיקף ובגלל לשונו בתורה‪ ,‬ואת תמצית הרצון הזה מגיש לנו הרמב"ם‪.‬‬
‫הזהב‪ ,‬הנעימה והמדויקת של הרמב"ם‪ .‬הוא הזכיר דבר מסיבה זו בחר הרמב"ם ככותרת לספרו את הפסוק‬
‫מעניין‪ ,‬שה'שולחן ערוך'‪ ,‬רובו ככולו הוא ציטוט של "אז לא אבוש בהביטי אל כל מצוותיך"‪ .‬חוסר בידיעת‬
‫לשון הרמב"ם‪ ,‬וסיפר גם על אביו הגדול הרב עובדיה ההלכה גורם ל"נזק"‪ ,‬ואי ידיעת תמצית התורה כולה‬
‫זצ"ל שנהג להקריא מידי יום לאחר שחרית הלכות גורמת לנזק מסוג אחר – "בושת"‪ ,‬בושה גדולה‪ .‬מגיע‬
‫מ"יד החזקה"‪ .‬יחד עם זאת הדגיש כי חובה גמורה לנו להביט "אל כל מצוותיך"‪ ,‬לדעת ולהתאחד עם‬
‫לכל מגידי השיעורים ללמוד היטב את המקומות בהם פנימיות רצון ה'‪ ,‬בושה לפספס את ההזדמנות הזאת‬
‫השו"ע והרמ"א חולקים למעשה על הרמב"ם ולהזכירם שביד החזקה לרמב"ם‪.‬‬
‫תוך כדי השיעור ("וכפי שנהג אבא מארי זצ"ל")‪ .‬עיקר‬
‫העיקרים היא ידיעת ההלכה למעשה‪ ,‬והרב מנה אז כדי "שלא נבוש ולא ניכלם לעולם ועד"‪ ,‬לומדים‬
‫מספר מקומות בולטים בהם ההלכה המקובלת היא רמב"ם יומי‪.‬‬
‫לא כרמב"ם (אף שבסך הכל‪ ,‬למעלה מתשעים אחוז‬
‫למאמרים נוספים ‪ -‬מעיינותיך‪:‬‬
‫מדברי הרמב"ם נפסקו להלכה)‪ .‬בהקשר זה שיבח‬
‫‪www.toratchabad.com‬‬
‫הרב את המהדורה החדשה של הרמב"ם שהוציא‬
‫הרב משה שילת ראש ארגון "תורת חב"ד לבני הישיבות"‬
‫זווית נשית‬
‫‪3‬‬
‫התפילה‪ .‬סופו שהפך‬
‫מזמר לחזן‬
‫לאחד מגדולי חזני‬
‫דוברשווילי‬
‫חכם יעקב‬
‫גיאורגיה אשר הרטיט‬
‫סיפורנו עוסק בחכם יעקב דוברשווילי (‪ )1904-1988‬את לבבות המתפללים‬
‫שהיה הרב הראשי ליהודי גיאורגיה (גרוזיה)‪ .‬כבר בקולו הערב‪.‬‬
‫מילדותו בכותאיסי התגלה כבעל יכולת קליטה מהירה חכם יעקב חש שהסוחר מבקש את קרבתו‪ ,‬אך כיצד‬
‫וזיכרון חריף‪ ,‬ולימים היתה שליטתו בש"ס ובפוסקים יוכל לקרבו? כיצד יוכל להביאו אל היכלי הקודש?‬
‫לשם דבר‪ .‬חכם יעקב למד‬
‫הבעיה הראשונה שניצב‬
‫ברוסטוב ונקשר מאוד לאדמו"ר‬
‫האנרגיה הכלואה באדם מבקשת בפניה היתה בעיית הפרנסה‪.‬‬
‫הריי"צ (האדמו"ר השישי‬
‫הרי פרנסתו של הסוחר אינה‬
‫להתפרץ והעבודה הרוחנית היא‬
‫מחב"ד)‪ .‬בתום לימודיו חזר‬
‫מצויה עד שנאלץ לצאת‬
‫חיובי‬
‫למקום‬
‫אותה‬
‫לנתב‬
‫לכותאיסי‪ ,‬שימש רב ודיין והיה‬
‫למסעות ארוכים על מנת‬
‫דרשן מופלא‪ .‬הוא סבל מאוד‬
‫להביא ממרחק לחמו‪ .‬הבעיה‬
‫מן השלטון הקומוניסטי ועבר‬
‫השניה היא שהרב אינו מכירו ואינו יודע כיצד יוכל‬
‫עינויים קשים אך לא פסק מללמד תורה‪ .‬לאחר מאמץ לקרבו אל התורה והמצוות‪ .‬חכם יעקב פותר את‬
‫רב עלה לארץ‪ ,‬והרב גץ סיפר "כשעלה הרב דוברשווילי שתי הבעיות בחדא מחתא‪ ,‬כשהוא מציע לזמר‬
‫לארץ הוא הגיע לכותל וקרא בבכי ובהתרגשות 'שמע לשמש חזן‪ .‬הרי האיש מזמר ומכאן שלבו נוהה‬
‫ישראל'‪ .‬כששמעתי אותו כמעט ויצאה נפשי שלי אחרי מנגינות ושירה‪ ,‬אלא שכעת ניתן יהיה ליצוק‬
‫ב'אחד'‪".‬‬
‫משמעות רוחנית ליסוד זה בחייו‪ .‬הוא ימשיך לשיר‬
‫פעם אחת עשה חכם יעקב דוברשווילי את דרכו אך הפעם בהיכל ה'‪ .‬מן הסיפור עולה שלכל אדם‬
‫ברכבת מצחנואלי לכותאיסי‪ .‬הדרך היתה ארוכה כח מיוחד בעולם ודווקא בעזרתו עליו לעבוד את‬
‫ומייגעת ופתאום שמע קול ערב המזמר שירי עם ה'‪ .‬ההכרה בכישרון שיש לאדם בחיי החול היא‪ ,‬אם‬
‫יפים‪ .‬כעבור מספר רגעים נכנס אל הקרון איש אחד כן‪ ,‬המפתח לחיי הקודש‪ .‬מי שזימר ברכבת על מנת‬
‫ששימח את הנוסעים בקולו היפה ועל צווארו קשר שיקנו ממנו מיני סדקית‪ ,‬יוכל להפוך לחזן המרטיט‬
‫ארגז ובו מיני סדקית‪ ,‬בשמים ומשחקים אותם מכר את הלבבות בתפילה לה'‪.‬‬
‫לנוסעים‪ .‬המוכר פנה אל הרב יעקב "ניכר שאתה רב רעיון זה מצוי כבר בדברי חז"ל ונשנה אצל‬
‫חשוב‪ ,‬לא תרחם על ילדי ותקנה משהו?!" השיב לו הפסיכולוגים‪ .‬חכמים קבעו שמי שנולד במזל‬
‫חכם יעקב‪" ,‬ניכר שאתה יהודי‪ .‬שב עמי‪".‬‬
‫מאדים יכול שיהיה רוצח או לחילופין שוחט ומוהל‪.‬‬
‫יהודי‬
‫התגלגל‬
‫הם שוחחו ביניהם‪ .‬הרב שאל כיצד‬
‫האנרגיה הכלואה באדם מבקשת להתפרץ והעבודה‬
‫להיות נע ונד‪ ,‬והמוכר השיב שהמצב הכלכלי הקשה הרוחנית היא לנתב אותה למקום חיובי‪ .‬פעולה‬
‫מאלץ אותו לעזוב את ביתו ולצאת לדרכים‪ .‬שאלו מעין זו נקראת על ידי הפסיכולוגיה‪ :‬סובלימציה‪,‬‬
‫חכם דוברשווילי‪" ,‬ומדוע אתה שר ומזמר?" השיב לו ורבים מזכירים מונח זה בענייני חינוך‪ .‬נדמה‪ ,‬שחכם‬
‫המוכר שהוא אוהב לשיר ושהזמרה טובה לעסקים‪ .‬יעקב דוברשווילי מלמדנו דבר נוסף‪ .‬לא יתכן נתק‬
‫"כששומעים אותי שר הלב נפתח וכך גם הכיס‪ ".‬הרב בין חיי החול לחיי הקודש; כוחותינו וכישרונותינו‬
‫קנה משהו והמוכר המשיך לקרון הבא‪ ,‬אך מעת לעת צריכים לבוא לידי ביטוי בחיי הקודש כמו גם בחיי‬
‫הוא שב אל הרב והם שוחחו במשך הנסיעה הארוכה‪ .‬החול‪ ,‬ולהיפך‪.‬‬
‫לקראת סיום הנסיעה חש חכם יעקב שהמוכר מחפש‬
‫את קרבתו והציע לו לעזוב את עסקיו ולהצטרף אליו‬
‫לתגובות‪[email protected] :‬‬
‫עם משפחתו תוך התחייבות לזון אותו‪ .‬המוכר‬
‫אם יש בידכם סיפורים נוספים‬
‫הסכים ועבר להתגורר לצדו‪ .‬שם הצמיד לו חכם‬
‫על חכמי המזרח אשמח אם תשתפו אותי‬
‫יעקב דוברשווילי גבאים שילמדו אותו את מנגינות‬
‫חזי כהן‪ ,‬ישיבת מעלה גלבוע ומדרשת עין הנצי"ב‬
‫האירו פני מזרח‬
‫‪4‬‬
‫גשם גשם‬
‫הפעם הפעולה הזאת‬
‫חייבת להיות מוצלחת!‬
‫מאז שנכנסתי לתפקיד‬
‫המדריך אני מנסה תמיד‬
‫להשקיע‪ ,‬להכין את‬
‫הפעולות ברצינות‪ ,‬ולדאוג‬
‫שיהיה לחניכים כיף בסניף‬
‫אורי מספר‪:‬‬
‫ובפעולות שלי‪.‬‬
‫אבל בפעולה הזאת אני באמת מרגיש‬
‫שהשקעתי עוד יותר‬
‫מהרגיל‪ .‬במשך כל השבוע‬
‫אספתי רעיונות‪ ,‬ולקראת‬
‫השבת ישבתי שעות‬
‫ארוכות ועיבדתי את‬
‫הכול לפעולה מרתקת –‬
‫הפעלות‪ ,‬משחקים‪ ,‬סיפור‬
‫– הכול השתבץ בצורה‬
‫מיוחדת ומעניינת –‬
‫שבוודאי תעביר את המסר‬
‫בצורה טובה ומשמעותית‪.‬‬
‫ביום שישי בתוך קלחת‬
‫ההכנות לשבת‪ ,‬עוד‬
‫הייתי חייב לסגור דברים‬
‫אחרונים לקראת הפעולה‪,‬‬
‫והאחים שלי בנדיבות לא‬
‫אופיינית הסכימו לפטור‬
‫אותי מעבודות הבית כדי שאוכל לסיים את‬
‫כל מה שצריך לקראת הפעולה‪.‬‬
‫לקראת כניסת השבת התקדרו השמיים‪.‬‬
‫ברקים ורעמים הרעידו את הרחוב‪ ,‬וגשם‬
‫שוטף דפק על החלונות‪ .‬במשך הלילה הגשם‬
‫הלך והתחזק עד שהפך ל"מבול" של ממש‪.‬‬
‫בשלב הזה כבר התחלתי לחשוש שאולי לא‬
‫כל החניכים יבואו בגלל הגשם‪ .‬אמרתי לעצמי‬
‫שזה לא נורא‪ ,‬אבל מצד שני חבל שחלקם‬
‫יפסידו את הפעולה המיוחדת הזאת‪ ,‬שבה‬
‫באמת השקעתי הרבה‪ ,‬ושהמסר שלה הוא‬
‫מאוד חשוב‪.‬‬
‫למעשה לא היה לי הרבה מה לעשות‪ .‬קיוויתי‬
‫שהחניכים כן יבואו‪ ,‬אבל לגרור אותם בכוח‬
‫אני לא יכול – וגם לא רוצה‪ .‬לא נשאר לי אלא‬
‫לקוות ולהתפלל שיבואו כמה שיותר מהם‪,‬‬
‫כדי שהמאמץ שלי לא יהיה לשווא‪.‬‬
‫במהלך השבת הצצתי מדי פעם אל ערימת‬
‫החומרים המוכנה‪ ,‬וחייכתי בהנאה‪ .‬היו‬
‫שם הסיפור‪ ,‬המשחקים והצ'ופרים – הכול‬
‫לפי סדר ההופעה שלהם בפעולה – מוכנים‬
‫ומזומנים לשימוש‪.‬‬
‫בשעה היעודה רציתי ללכת אל הסניף‪ .‬את‬
‫חבילת החומרים לפעולה עטפתי היטב‬
‫בשקית ניילון כדי שלא תירטב בגשם‪ .‬אני‬
‫עצמי לבשתי את המעיל‪ ,‬סגרתי אותו היטב‬
‫עד למעלה ויצאתי לדרך‪.‬‬
‫הגעתי הראשון לסניף‪ .‬זמן רב חיכיתי עד‬
‫שהגיע החניך הראשון שלי‪ .‬עד שיגיעו כולם‬
‫התחלנו לפטפט קצת‪ ,‬תוך כדי שאני מסתכל‬
‫לכיוון הדלת מדי שניה או שתים‪ .‬המשכתי‬
‫להמתין בעצבנות עוד זמן רב‪ ,‬עד שהגיע עוד‬
‫חניך אחד‪ .‬האם רק שני אלו הם החניכים‬
‫שהגיעו בגשם הזה אל הסניף? אוף! איזה‬
‫בעסה! ומה יהיה על הפעולה המושקעת שלי?‬
‫ומה יהיה על המסר החשוב‬
‫שרציתי להעביר להם?‬
‫בינתיים דיברנו בינינו‪ ,‬אני‬
‫ושני החניכים שהגיעו‪,‬‬
‫עד שיגיעו כולם‪ .‬השיחה‬
‫התגלגלה לכמה נושאים‬
‫אישיים שהטרידו את‬
‫הילדים‪ .‬בגלל המסגרת‬
‫התפתחה‬
‫המצומצמת‬
‫שיחה עמוקה‪ ,‬וכבר לא‬
‫שמנו לב איך שהזמן עובר‪.‬‬
‫מבלי משים הפסקתי‬
‫להסתכל לעבר הדלת‪,‬‬
‫והייתי מרוכז בשיחה‬
‫שדיברנו עכשיו‪.‬‬
‫החושך ירד‪ ,‬השבת יצאה‪,‬‬
‫ולפתע קלטתי שזמננו נגמר‪ ,‬ועלינו למהר‬
‫לתפילת ערבית של מוצאי שבת‪.‬‬
‫לקחתי איתי את שקית החומרים המוכנים‬
‫עבור הפעולה שלא התקיימה‪ ,‬ויצאתי מן‬
‫החדר‪ ,‬כשאני מוקף בשני חניכיי המעריצים‬
‫מימין ומשמאל‪.‬‬
‫עכשיו כבר לא הרגשתי רע כל כך כמו‬
‫בהתחלה‪ .‬נכון שפעולה רגילה לא התקיימה‪,‬‬
‫אבל האמת היא שדווקא השקט והקבוצה‬
‫הקטנה השרו אווירה מיוחדת‪ ,‬שאליה לא‬
‫הצלחתי אף פעם להגיע בעבר‪ .‬הפעם הגענו‬
‫בשיחה האישית לעומק נדיר‪ ,‬והרגשתי‬
‫שנגעתי בליבם של שני החניכים הרבה יותר‬
‫מאשר בפעולה רגילה‪.‬‬
‫ושקית החומרים? והפעולה המיוחדת?‬
‫והמסר החשוב? טוב‪ ,‬נו‪ ,‬הם כבר יחכו לפעם‬
‫אחרת‪ .‬לפחות לשבת הבאה אני לא צריך‬
‫להכין פעולה‪...‬‬
‫ניתן להשיג את ספרי יקהת רוזן "משפחת‬
‫ישראלי" ו"משמיע ישועה לילדים"‬
‫בטלפון ‪054-6340121‬‬
‫סיפורי משפחת ישראלי מבוססים‬
‫על תופעות וסיפורים אמיתיים לתגובות‬
‫והצעות לסיפורים‪[email protected] :‬‬
‫הרב יקהת רוזן מנהל המכון "אור עציון ‪ -‬ספרי איכות תורניים"‪ ,‬איור‪ :‬דניאלה פונד‬
‫משפחת ישראלי‬
‫‪5‬‬
‫סיר בישול איטי בשבת‬
‫שאלה‪ :‬האם מותר להכין חמין בסיר לבישול‬
‫איטי‪ ,‬כאשר בערב שבת מכניסים לתוכו את‬
‫דברי המאכל ללא בישול מקדים‪ ,‬והם מתבשלים‬
‫והולכים במהלך ליל שבת?‬
‫תיאור הסיר‬
‫הכלי מורכב משני חלקים‪ .1 :‬כלי חרס עם‬
‫מכסה שבתוכו מניחים את התבשיל‪ .2 .‬מעטפת‬
‫מתכתית בצורת כלי בעלת דופן כפולה שבתוכה‬
‫גופים חשמליים נסתרים‪ .‬בתוך כלי זה מונח‬
‫כלי החרס עם התבשיל ומתחמם ממנו מצדדיו‬
‫ומתחתיתו‪ .‬בכלי החיצוני ישנו כפתור הבורר‬
‫את דרגת חום הבישול ויש בו שלושה מצבים‪:‬‬
‫‪ high, low,auto‬כאשר האוטומט הוא טרמוסטט‪.‬‬
‫שתי סוגיות בנידון‪ :‬א‪ .‬איסור הטמנה בערב‬
‫שבת בדבר המוסיף הבל‪ .‬ב‪ .‬איסור השהיה של‬
‫תבשיל שאינו מבושל על גבי כירה שאינה גרופה‬
‫וקטומה בערב שבת‪.‬‬
‫הטמנה בכלי המגולה מלמעלה‬
‫חכמים אסרו לטמון תבשיל בדבר המוסיף הבל‪,‬‬
‫ואפילו אם הניחו כך מערב שבת‪ ,‬וכך נאמר בגמ'‬
‫(שבת לד‪,‬ב)‪:‬‬
‫ואמר רבא מפני מה אמרו אין טומנין בדבר‬
‫המוסיף הבל ואפילו מבעוד יום ‪ -‬גזירה שמא‬
‫יטמין ברמץ שיש בה גחלת‪ .‬אמר ליה אביי‪:‬‬
‫ויטמין! ‪ -‬גזירה שמא יחתה בגחלים‪.‬‬
‫לגבי הגדרת "הטמנה" נחלקו הראשונים‪ :‬שיטת‬
‫הגאונים ורוב חכמי ספרד (רשב"א לו‪,‬ב;מז‪,‬ב)‪,‬‬
‫שהטמנה במקצת אסורה‪ ,‬וכך הכריע השו"ע‬
‫(רנג‪,‬א)‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬חכמי אשכנז (תוס' מז‪,‬ב)‬
‫סברו שהטמנה במקצת מותרת‪ ,‬עד שיהא הכלי‬
‫טמון "רובו או כולו" (לשון ר"ת בספר הישר)‪.‬‬
‫מדברי ר"ת הללו הסיק הט"ז שגם אם הכלי‬
‫מגולה מלמעלה זוהי הטמנה (וכך הבין בדבריו‬
‫הפמ"ג רנט‪,‬מז‪,‬ג)‪ .‬אולם מדברי רוב ראשוני‬
‫אשכנז‪ ,‬וכך פסק הרמ"א (שם) ‪ -‬אפילו מקצת‬
‫הכלי מגולה אינו נחשב להטמנה‪ ,‬והוסיף ש"כן‬
‫המנהג"‪.‬‬
‫בשו"ת מנחת‪-‬שלמה (ח"ב לד‪,‬ה) אסר הגרש"ז‬
‫אוירבך את השימוש בסיר לבישול איטי בגלל‬
‫שרובו מוטמן‪ ,‬אולם בשו"ת שבט‪-‬הלוי (ט‪,‬נב)‬
‫השיב על דבריו וכתב‪:‬‬
‫אין זה נכון כלל‪ ,‬דהא המשנה‪-‬ברורה מפרש‬
‫דברי הרמ"א שכתב וי"א שאם אפי' הקדרה‬
‫עומדת על גבי האש ממש כל זמן שהיא מגולה‬
‫למעלה לא נקרא הטמנה‪ ,‬והעיד שכן המנהג‪...‬‬
‫לאור הנ"ל נראה היה לומר שהשימוש בסיר‬
‫בישול איטי בשבת עומד במחלוקת השו"ע‬
‫והרמ"א‪ .‬ברם הרב עובדיה יוסף בחזון‪-‬עובדיה‬
‫(ח"א סד) התיר מדין ספק ספקא‪ :‬הספק האחד‬
‫הוא מחלוקת הראשונים הנ"ל ביחס להטמנה‬
‫במקצת‪ ,‬ומחלוקת הראשונים השניה היא האם‬
‫נאמר איסור הטמנה לצורך אכילת התבשיל‬
‫בשחרית‪ ,‬שהרי עד אז ודאי יתבשל כבר התבשיל‬
‫וממילא אין חשש שירתיחנו (כמובא בב"י סוף‬
‫סימן רנג)‪.‬‬
‫כלי בתוך כלי ‪ -‬האם זוהי‬
‫הטמנה?‬
‫ברם ייתכן שאף לדעת‬
‫השו"ע סיר לבישול איטי אינו‬
‫כלל הטמנה‪ ,‬והשימוש בו יהיה מותר מעיקר הדין‪ ,‬גם‬
‫ללא סברת 'ספק ספקא'‪ ,‬וכמה סיבות בדבר‪:‬‬
‫א‪ .‬הסיר אינו עומד על גבי גופי החימום באופן ישיר‪.‬‬
‫ב‪ .‬לא אסרו הטמנה אלא בדברים המיטלטלים‬
‫כגחלים‪ .‬כ"כ התוס' (מח‪,‬א)‪ ,‬הרא"ש (ד‪,‬ב)‪ ,‬ספר‪-‬‬
‫התרומה (רלא) והמרדכי (שכ)‪ ,‬וכך פסק המגן‪-‬‬
‫אברהם (רנג‪,‬יז)‪.‬‬
‫ג‪ .‬לענ"ד הסיר אינו מוגדר כמוטמן‪ ,‬אלא החרס והסיר‬
‫הינם דבר אחד ואין שום משמעות לכלי עם גופי‬
‫החימום ללא כלי החרס‪ ,‬ולהפך‪.‬‬
‫פלטה עם בורר דרגות חום‬
‫אולם כפי שהזכרנו‪ ,‬בסיר בישול איטי קיים כפתור‬
‫בורר עוצמת חום‪ ,‬ומשום כך יש לדון האם דינו‬
‫כ"פלטה של שבת" שהיא "אש מכוסה" (ובלשון‬
‫חז"ל‪":‬גרופה וקטומה") ‪ -‬שהרי לכאורה קיים בה‬
‫חשש "חיתוי בגחלים" וא"כ יש לאסור את השימוש‬
‫בו מגזירת השהיה‪.‬‬
‫אלא שלענ"ד ישנן כמה טענות המפקיעות את החשש‪:‬‬
‫א‪ .‬אפשר לכסות את הכפתור ולכמה מגדולי הפוסקים‬
‫זה הוא היכר הדומה ל"גרופה וקטומה" (הר‪-‬צבי או"ח‬
‫א‪,‬קלו‪ ,‬יביע‪-‬אומר י‪,‬כו‪ ,‬מנוחת‪-‬אהבה ח"א ג‪,‬ז)‪.‬‬
‫ב‪ .‬כל החשש של חיתוי בגחלים נאמר באש לא יציבה‬
‫כגחלים‪ ,‬ולא בגופי חימום (גידולי‪-‬ציון ט‪,‬יא‪ ,‬יביע‪-‬‬
‫אומר שם‪ ,‬ציץ‪-‬אליעזר ח"ז טז‪,‬ג) וכך כתב הרב קאפח‬
‫בפירושו על הרמב"ם‪.‬‬
‫ג‪ .‬שינוי מצב הכפתור הינו הוספת גוף חימום נוסף‪,‬‬
‫והגזרה הינה שמא יחתה בגחלים ולא שמא יוסיף‬
‫עצים‪ ,‬וכ"כ האגרות‪-‬משה (או"ח ח"א‪,‬צג) לגבי‬
‫המשתמש בכיריים של גז מכוסות בטס מתכת‬
‫('בלעך')‪ ,‬שאינו חייב לכסות את הכפתורים על מנת‬
‫שהאש תיחשב כמכוסה‪.‬‬
‫ד‪ .‬התבשיל בסיר לבישול איטי מיועד לסעודת‬
‫הבוקר בלבד‪ ,‬ומשום כך הוא דומה לבשר חי ("קידרא‬
‫חייתא") שלא גזרו בה גזרת השהיה כדברי הגמ' (שבת‬
‫יח‪,‬ב)‪" :‬כיון דלא חזי לאורתא אסוחי מסח דעתיה‬
‫מיניה‪ ,‬ולא אתי לחתויי גחלים"‪.‬‬
‫למעשה‬
‫מותר להשתמש בסיר לבישול איטי בשבת‪ ,‬ומן הראוי‬
‫לכסות את כפתור בורר דרגות החום וכן הורה גם‬
‫ידידי הרב אליעזר מלמד בפניני הלכה‪ .‬כמו"כ אין‬
‫להשתמש בשבת במצב 'אוטומטי'‪ ,‬מפני שבהוצאת‬
‫הסיר ישנה השפעה על הטרמוסטט אלא יש להשתמש‬
‫במצב '‪.'low‬‬
‫הערת המערכת‪ :‬למעוניינים להשתמש בכל זאת‬
‫במצב 'אוטומטי' מוצע לחבר את הסיר לשעון שבת‪,‬‬
‫שיכבה אותו לפני הוצאת הסיר‪ .‬פרטים נוספים ניתן‬
‫למצוא באתר מכון צומת‪.‬‬
‫הרב רא"ם הכהן‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫הרב רא"ם הכהן ראש ישיבת עתניאל ורב הישוב‬
‫משו"ת בארץ‬
‫‪6‬‬
‫סנה‬
‫"וירא מלאך ה' אליו בלבת אש מתוך הסנה וירא‬
‫והנה הסנה בער באשש והסנה איננו אֻ כל" (שמות‬
‫ג‪,‬ב)‪.‬‬
‫קשיים בזיהוי‬
‫הסנה מוזכר במקרא ‪ 6‬פעמים כאשר ‪ 4‬מתוכן‬
‫בהקשר מפגש הקב"ה עם משה ופעמיים כשמות‬
‫אתרים‪" :‬ודנה וקרית סנה היא דבר" (יהושע‪ ,‬טו‬
‫מ"ט)‪..." ,‬ושן הסלע מהעבר מזה ושם האחד בוצץ‬
‫ושם האחד סנה" (שמואל א‪ ,‬יד‪,‬ד)‪.‬‬
‫פשט הפסוקים הביא לשלל זיהויים מסופקים‬
‫להם‬
‫שהמשותף‬
‫הוא היותם צמחים‬
‫מדבריים בעלי פרחים‬
‫בגוון זוהר שיצרו אצל‬
‫משה‪ ,‬כביכול‪ ,‬אשליה‬
‫של צמח בוער‪ .‬זיהויים‬
‫אלו מסופקים מאד‪,‬‬
‫מה גם שקשה להניח‬
‫שרועה צאן מנוסה‬
‫הרנוג השיטים‬
‫על ענף שיטה‬
‫כמשה יחליף פריחה‬
‫באש‪ .‬אחת מההצעות‬
‫המסופקות הוא הצמח הרנוג השיטים (ראו תמונה)‬
‫הנטפל לעצי שיטה ופריחתו אדומה‪ .‬עצי השיטה‬
‫נקראים בערבית "סנט" המזכיר את השם סנה‪.‬‬
‫פטל קדוש‬
‫מסורת זיהוי ברורה המקובלת בכל התרגומים‬
‫הקדומים ובמסורת חז"ל היא שהסנה הוא השיח‬
‫פטל קדוש‪ .‬הפטל הוא שיח מלווה קבוע של‬
‫מעיינות ונחלים ברחבי הארץ וההנחה בבסיס זיהוי‬
‫זה היא שהפטל גדל גם באזור מדבר סיני‪ ,‬בסמוך‬
‫למקורות מים שאותם פוקדים הרועים עם צאנם‪.‬‬
‫בתרגום השבעים ובוולגטה נקרא הסנה ‪batos‬‬
‫שהוא שמו היווני של הפטל‪ .‬שם נוסף המופיע‬
‫בתלמוד הוא וורדינא שמקורו בדמיון של הפטל‬
‫לורד‪ .‬הדמיון הוא במבנה וצבע הפרחים‪ ,‬בקוצניות‬
‫הגבעולים ובמידה מסוימת גם בצורת העלים‪.‬‬
‫הסנה‪ ,‬או בשמו הנרדף וורדינא‪ ,‬מוזכר בספרות‬
‫חז"ל כמה פעמים עם תיאורים הכוללים מאפיינים‬
‫שונים של צמח זה המצביעים על כך שהפטל הוא‬
‫זיהוי סביר לסנה‪.‬‬
‫השפל שבאילנות‬
‫ראשית‪ ,‬הסנה הוא צמח נמוך ומכאן נבעה בחירתו‬
‫כמקום התגלות ה' למשה‪" :‬עובד כוכבים אחד שאל‬
‫לר' יהושע בן קרחה‪ .‬אמר לו‪ :‬למה דבר הקב"ה‬
‫מתוך הסנה ולא מאילן אחר? אמר לו‪ :‬אילו דבר‬
‫עמו מתוך חרוב או מתוך שקמה היית שואלני‬
‫והייתי משיבך‪ ,‬עכשיו להוציאך חלק אי אפשר‪,‬‬
‫ללמדך שאין מקום פנוי בארץ מהשכינה שאפילו‬
‫בתוך הסנה היה מדבר עמו" (שמות רבה‪ ,‬פרשה‬
‫ב)‪ .‬ובהמשך מתואר גובהו של הסנה במפורש‪:‬‬
‫"רבי אליעזר אומר‪ :‬מה הסנה שפל מכל האילנות‬
‫שבעולם‪ ,‬כך היו ישראל שפלים ירודים למצרים‪,‬‬
‫לפיכך נגלה עליהם הקב"ה וגאלם שנאמר‪ :‬וארד‬
‫להצילו מיד מצרים‪."...‬‬
‫מקור נוסף לכך שהסנה הוא צמח נמוך מופיע‬
‫בגמרא (שבת‪ ,‬סז‪,‬א)‪:‬‬
‫""אמר רבי יוחנן‪ :‬לאשתא‬
‫צמירתא ‪ ...‬וכי פסק ליה‬
‫ליתתיה ולפסקי ולימא הכי‪:‬‬
‫הסנה הסנה לאו משום דגביהת מכל אילני אשרי‬
‫הקב"ה שכינתיה עלך אלא משום דמייכת מכל‬
‫אילני‪ ,‬אשרי קודשא בריך הוא שכינתיה עלך"‪.‬‬
‫פירוש הדברים‪ :‬אמר רבי יוחנן‪ :‬לריפוי קדחת חמה‬
‫‪ ...‬וכאשר חותך את הסנה ינמיך ויחתכנו‪ ,‬ויאמר‬
‫כך‪" :‬הסנה הסנה לא משום שאתה גבוה מכל‬
‫האילנות השרה הקדוש ברוך הוא שכינתו עליך‪,‬‬
‫אלא משום שנמוך אתה מכל האילנות‪.‬‬
‫הסנה הוא צמח מים‬
‫הגדל ליד נחלים‬
‫ומקומות לחים‪..." :‬‬
‫דבר אחר‪ :‬מה הסנה‬
‫הזה גדל על כל מים‪,‬‬
‫כך ישראל אינן גדילים‬
‫אלא בזכות התורה‬
‫שנקראת מים שנאמר‬
‫הוי כל צמא לכו למים‪,‬‬
‫פטל קדוש‬
‫ד"א מה הסנה הזה‬
‫גדל בגינה ובנהר כך‬
‫ישראל הם בעוה"ז ובעוה"ב‪( "...‬שמות רבה‪ ,‬שם)‪.‬‬
‫קוצים מיוחדים‬
‫הפטל הוא צמח קוצני ולכן מתאים לשמש‬
‫כמשוכה‪" :‬רבי יוחנן אמר מה הסנה הזה עושין‬
‫אותו גדר לגנה כך ישראל גדר לעולם" (מדרש רבה‪,‬‬
‫שם)‪ .‬לקוצי הפטל מבנה מיוחד וחודם מוטה כלפי‬
‫מטה‪ ,‬דבר הגורם לכך שקל יותר להיכנס לתוכו‬
‫מאשר לצאת‪" :‬מה הסנה הזה כשאדם מכניס ידו‬
‫לתוכו אינו מרגיש וכשהוא מוציאה מסתרטת‪,‬‬
‫כך כשירדו ישראל למצרים לא הכיר בהן בריה‪,‬‬
‫כשיצאו יצאו באותות ובמופתים ובמלחמה‪ ,‬ר'‬
‫יהודה בר שלום אמר‪ :‬מה הסנה העוף נכנס לתוכו‬
‫ואינו מרגיש‪ ,‬וכשהוא יוצא כנפיו מתמרטות‪ ,‬כך‬
‫כשירד אברהם אבינו למצרים לא הכיר בו בריה‬
‫וכשיצא וינגע ה' את פרעה‪( "...‬מדרש רבה‪ ,‬שם)‪.‬‬
‫ורדים ואשכולות‬
‫פרחי הפטל (ראו תמונה) דמויי וורדים‪ ,‬ולכן אומר‬
‫המדרש‪" :‬דבר אחר‪ :‬מה הסנה עושה קוצין ועושה‬
‫וורדין כך ישראל יש בהן צדיקים ורשעים"‪" .‬רשע‬
‫מוליד צדיק יש לו מקרא‪ :‬תחת הנעצוץ יעלה ברוש‪,‬‬
‫משל מן סניא נפק ורדא" (שיר השירים רבה‪ ,‬פרשה‬
‫א) כלומר מהסנה יוצא ורד‪.‬‬
‫פירות הסנה דומים לאשכולות ענבים אך ערכם‬
‫פחות ולכן הם סמלו תלמיד חכם הנושא בת עם‬
‫הארץ‪" :‬ולא ישא בת עם הארץ ‪ -‬משל לענבי הגפן‬
‫בענבי הסנה" (פסחים‪ ,‬מט‪,‬א)‪ .‬ההקבלה המופיעה‬
‫בגמרא בין "ענבי הגפן בענבי הגפן" לבין "ענבי‬
‫הגפן בענבי הסנה" מחזקת את התחושה שגם‬
‫לסנה פירות דמויי אשכולות ואכן פירות הפטל‬
‫דומים לאשכולות‪.‬‬
‫לתגובות‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫ד"ר משה רענן מרצה במכללות 'הרצוג' ו'ירושלים לבנות'‬
‫ִבעה‬
‫פרשה וט ּ‬
‫‪7‬‬
‫יוסף איתן‪ ,‬מרבני מכון וע"ה‬
‫כתב‪ :‬הרב‬
‫‪[email protected]‬‬
‫להיות בריא ולהישאר בריא‬
‫רפואה והלכה‬
‫בחסות‬
8
9
‫‪10‬‬
‫סבא‬
‫אדר תרס"ה (‪ :)1905‬אוניית מעפילים עוגנת בנמל‬
‫יפו‪ .‬בין העולים החדשים יורדים מהסיפון שני בחורים‬
‫צעירים מהעיר אורלא שבפולין‪ .‬אחד מהם יתפרסם‬
‫לימים כ'רב האסירים'‪ ,‬הרב אריה לוין זצ"ל‪ .‬הבחור‬
‫השני היה הרב חיים שלמה רוזנטל זצ"ל‪.‬‬
‫לרב רוזנטל היו צאצאים רבים וחשובים‪ ,‬ביניהם‬
‫רבנים ודיינים ידועים‪ .‬אנחנו נתמקד בבן הזקונים‬
‫שלו‪ ,‬רבי ישעיהו רוזנטל‪ .‬הסבא שלי‪.‬‬
‫התקציב הממשלתי לבוא‪,‬‬
‫ניגש סבא לעמיתו להנהלת‬
‫הישיבה‪ ,‬הרב חיים סבתו‪,‬‬
‫והציע שישלמו את המשכורות‬
‫של הישיבה מכיסם הפרטי‪ .‬עד שהגיע התקציב‬
‫מהממשלה‪ ,‬הוציאו סבא והרב חיים מחסכונותיהם‬
‫האישיים את הכסף עבור התשלום לעובדי הישיבה‪.‬‬
‫'ביומו תתן שכרו'‪.‬‬
‫***‬
‫קיץ תשמ"ה (‪ – )1985‬מצפה נבו‪ ,‬מעלה אדומים‪:‬‬
‫הישיבה עוברת לגבעה מדברית ושוממת ליד מעלה‬
‫אדומים‪ .‬ליד הישיבה מוקמת שכונה חדשה בשם‬
‫'מצפה נבו'‪ .‬סבא‪ ,‬שהיה מיוזמי הקמת השכונה נותן‬
‫דוגמא אישית‪.‬‬
‫***‬
‫חורף תש"ח (‪' :)1948‬שערי חסד'‪ ,‬שכונה ירושלמית‬
‫חמימה ותמה של היישוב הישן‪ .‬בין תושבי השכונה‬
‫היו תלמידי חכמים גדולים ולא מעט בחורי ישיבה‪.‬‬
‫כדי לשמור על השכונה מהכנופיות הערביות‪ ,‬הובאו הבתים עדיין בבנייה‪ ,‬הכביש עדיין מעופר‪ .‬סבא‬
‫אנשי 'הגנה' מבחוץ‪ .‬סבא‪ ,‬שהיה אז תלמיד ישיבה‪ ,‬וסבתא עוזבים את הבית הירוק והפורח שלהם‪,‬‬
‫ועוברים עם עוד ארבע‬
‫לא יכול היה לסבול את‬
‫משפחות לגבעה מאובקת‬
‫בכיסו שתי כרטיסיות אוטובוס‪.‬‬
‫המחשבה שאנשים אחרים‬
‫על אחת כתוב 'צרכי הישיבה'‪ ,‬על השנייה ומבודדת‪ .‬בשנות השישים‬
‫ישמרו עליו‪ .‬הוא וחבריו‬
‫לחייהם מתחילים סבא‬
‫כתוב 'פרטי'‪.‬‬
‫מארגנים קבוצה מבני‬
‫וסבתא חיים חדשים בלב‬
‫המקום‪ ,‬שתחליף את לוחמי‬
‫המדבר השומם‪ .‬בלי חשמל‬
‫ה'הגנה'‪' .‬האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה?'‬
‫ועם גנרטור מקרטע‪ ,‬בלי פחי אשפה ובלי תחבורה‪,‬‬
‫קובעים סבא וסבתא את מושבם בשכונה הצעירה‬
‫***‬
‫שנות החמישים‪ :‬סבא וסבתא עוזבים את המשפחה והחדשה‪ .‬אף פעם לא מאוחר להתחלות חדשות‪.‬‬
‫הענפה ב'שערי חסד'‪ ,‬ועוברים ל'בית מזמיל'‪ .‬אל‬
‫***‬
‫השכונה מתאספים יהודים מארבע קצוות תבל‪ .‬עבור‬
‫סבא כולם יהודים‪ .‬כולם‪ .‬בבית הכנסת 'זכרון קדושים' תשס"א (‪ :)2001‬בגיל שמונים יוצא סבא לפנסיה‪.‬‬
‫דאג סבא שהרב השוחט‪ ,‬יהודי ממוצא עיראקי‪ ,‬ישמש הוא עולה כל בוקר לבית הכנסת ויושב שם שעות‬
‫באופן לא רשמי כרב בית הכנסת‪ .‬איך יסתדר רב לבדו מול הגמרא‪ .‬אחרי שנים של עשייה חזר הנער‬
‫משערי חסד לימיו בתלמוד התורה 'עץ חיים'‪.‬‬
‫עיראקי בבית כנסת של רומנים ופולנים? יסתדר‪.‬‬
‫***‬
‫שנות השבעים‪ :‬דוד שלי‪ ,‬שלמה‪ ,‬מזמין את סבא‬
‫למשרד החדש שלו‪' .‬תכיני בבקשה לי ולאבא שתי‬
‫כוסות קפה‪ '.‬מבקש שלמה מהמזכירה‪ .‬סבא כועס‪' .‬זו‬
‫לא העבודה שלה‪ ',‬הוא מוחה‪' ,‬היא המזכירה שלך‪ ,‬ולא‬
‫המשרתת שלך‪ .‬את כוס הקפה שלך תכין בעצמך‪'.‬‬
‫***‬
‫תשל"ז (‪ - )1977‬מישור אדומים‪ :‬אחרי שנות‬
‫עבודה רבות בבניית מקוואות ברחבי הארץ פרש‬
‫סבא לגמלאות‪ .‬בגיל שבו אנשים מסכמים את שנות‬
‫עבודתם‪ ,‬סבא מתחיל עוד פרוייקט גדול‪ .‬ישיבת‬
‫ההסדר 'ברכת משה'‪ .‬סבא מקים ומנהל את הישיבה‬
‫מיומה הראשון‪.‬‬
‫לישיבה אין רכב‪ ,‬סבא מתנייד באמצעות תחבורה‬
‫ציבורית‪ .‬בכיסו שתי כרטיסיות אוטובוס‪ .‬על אחת‬
‫כתוב 'צרכי הישיבה'‪ ,‬על השנייה כתוב 'פרטי'‪' .‬אסור‬
‫ליהנות מכספי הישיבה‪ ,‬אפילו לא בפרוטה‪ .‬אסור‬
‫למעול בהקדש‪ '.‬אומר סבא‪.‬‬
‫סבא מקפיד על שני כללי ברזל‪ .‬הישיבה לעולם לא‬
‫תהיה במינוס‪ ,‬והישיבה תמיד תשלם את המשכורות‬
‫בזמן‪ .‬מעולם לא התעכבו משכורות ומעולם לא‬
‫נכנסה הישיבה למאזן שלילי‪ .‬פעם‪ ,‬כשבושש‬
‫חם במעלה אדומים‪ .‬סבא מדליק את המזגן בבית‬
‫הכנסת‪ ,‬בלי מזגן קשה ללמוד גמרא‪ .‬בסוף כל חודש‬
‫הוא ניגש ומשלם כסף על השימוש במזגן‪' .‬הקדש זה‬
‫הקדש‪ ',‬מסביר סבא‪' .‬אם אני לומד לבדי‪ ,‬קופת בית‬
‫הכנסת לא צריכה לממן את המזגן‪'.‬‬
‫***‬
‫תשע"ה (‪ – )2014‬מוצאי שבת 'ויגש'‪ :‬אני עולה לדוכן‬
‫ההספדים‪ ,‬בבית ההלוויות שמגר‪ ,‬להספיד את סבא‪.‬‬
‫סבא לא אהב גאווה ולא אהב דיבורים ריקים מתוכן‪.‬‬
‫חשש מפעם בקרבי‪ ,‬שלא ארגיז את סבא‪ .‬והנה‪ ,‬מכל‬
‫שנות הילדות שזכיתי לחלוק איתו‪ ,‬ומכל השעות‬
‫היפות שישבתי לידו בבית הכנסת באלון שבות‪ ,‬עולה‬
‫בראשי רק משפט אחד‪.‬‬
‫'הגיד לך אדם מה טוב‪,‬‬
‫ומה ה' דורש מעמך‪.‬‬
‫כי אם עשות משפט‪,‬‬
‫ואהבת חסד‪,‬‬
‫והצנע לכת עם א‪-‬לוהיך' (מיכה ו‪,‬ח)‪.‬‬
‫לתגובות‪ ,‬הערות והארות‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫הרב עמיחי גורדין ר"מ בישיבת 'הר עציון'‬
‫בין קודש לחול‬
‫‪11‬‬
‫חודשים עבריים‬
‫(מלכים א‪ ,‬ו)‬
‫בפרקים של בניין המקדש מופיעים שמות החודשים‬
‫"זיו"‪" ,‬בול" ו"איתנים"‪ .‬בירושלמי (ר"ה ו‪,‬א) מבואר‪,‬‬
‫שאלו שמותיהם העבריים של החודשים‪ .‬השמות ניסן‪,‬‬
‫אייר וכו' הם שמות בבליים‪ ,‬שנטמעו בשפה ובתרבות‬
‫העברית‪.‬‬
‫מדוע השמות זיו‪ ,‬בול ואיתנים אינם מופיעים עוד בתנ"ך?‬
‫בשפות אחרות יש שמות לימות השבוע (‪ Sunday‬וכו')‪,‬‬
‫אצלנו מונים ראשון‪ ,‬שני וכו' כדי לזכור את השבת‬
‫(מכילתא יתרו)‪ .‬הריטב"א (ר"ה ג‪,‬א) טוען‪ ,‬שגם שמות‬
‫החודשים בתורה הם מספרים סידוריים‪ ,‬כדי שנזכור את‬
‫יציאת מצרים‪ .‬השמות הבבליים מזכירים לנו את הגלות‪,‬‬
‫והשמות זיו‪ ,‬בול ואיתנים הם‬
‫תיאורים של החודשים‪.‬‬
‫שלמה מסכם "ויהי בשמונים‬
‫שנה וארבע מאות שנה לצאת‬
‫בני ישראל ממצרים"‪ ,‬מפסיק למנות חודשים ליציאת‬
‫מצרים‪ ,‬וממציא להם תיאורים אחרים‪ .‬ייתכן‪ ,‬שעם‬
‫בניית המקדש‪ ,‬שלמה סבר שהתחיל עידן חדש ותמה‬
‫תקופת יציאת מצרים‪ .‬באופן דומה ירמיהו יתנבא על‬
‫הגאולה (כג‪,‬ז) "לכן הנה ימים באים נאם ה'‪ ,‬לא יאמר‬
‫עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים‪ ,‬כי‬
‫אם חי ה' אשר‪."...‬‬
‫אולי עם סיום הגלות‪ ,‬גם אנו צריכים להשתמש בשמות‬
‫אחרים לחודשים‪.‬‬
‫בראון דסברג ‪[email protected]‬‬
‫שולחן מלכים‬
‫מייסודה של הסתדרות הפועל המזרחי בא"י‪ .‬יוצא לאור ע"י מכון "צומת"‪.‬‬
‫"שבת בשבתו" באינטרנט‪ ,zomet.org.il :‬למנוי דוא"ל באנגלית‬
‫ניתן להירשם באתר מכון "צומת"‪ ,‬עריכה‪ :‬מכון "צומת"‬
‫אלון שבות‪ ,‬גוש עציון ‪ ,90433‬טל' ‪ ,02-9931442‬פקס' ‪www.zomet.org.il 02-9931889‬‬
‫‪ [email protected]‬הוצאת העלון ניתמכת ע"י משרד החינוך והתרבות‬
‫להפצה ולמודעות מסחריות‪ :‬גל אורן ‪BSD‬‬
‫הבונים ‪ 11‬רמת גן ‪ ,51462‬טל' ‪ ,03-6133555‬פקס' ‪,03-6133699‬‬
‫דוא"ל ‪ ,[email protected]‬הפצה‪ :‬מקור ראשון ‪ 052-8908518‬יוסי‬
‫מייסודה של‪:‬‬
‫הסתדרות הפועל המזרחי‬
‫כתיבה ועריכה‪:‬‬
‫מכון 'צומת'‬
‫ניהול מסחרי‪ :‬לאור מבית‪:‬‬
‫לפרסום מודעות‪052-4295209 :‬‬
‫‪12‬‬
‫חידה לשמות‬
‫מהציווי ‪ -‬הורד אות אחת קטנה‬
‫מהנימוק ‪ -‬הורד מילה אחת‪.‬‬
‫קיבלת אמירה זהה לתלמידי‬
‫מהי האמירה?‬
‫תשובה לפרשת ויחי‬
‫החידה היתה‪:‬‬
‫אני מילה במסגרת הברכה‪,‬‬
‫המופיעה פעמיים במקרא (פעם אחת בתוספת למד‬
‫השימוש)‪.‬‬
‫קפד ראשי וקיבלת את בן אחי המתברך‪.‬‬
‫מה המילה?‬
‫הפתרון הוא‪:‬‬
‫המילה היא יקהת‪.‬‬
‫לתגובות‪[email protected] :‬‏‬
‫יואב שלוסברג‪ ,‬מנכ"ל החידון והחוויה‬
‫החידה השבועית‬
‫יהודה התברך‪ֹ" :‬לא יָ סּור ׁ ֵשבֶ ט‬
‫ִמיהּודָ ה ְּומחֹקֵ ק ִמ ֵּבין רַ גְ לָ יו ַעד‬
‫ִּכי יָ בֹא ׁ ִשילֹו וְ לֹו יִ ְּק ַהת ַע ִּמים"‬
‫(בראשית מט‪,‬י)‬
‫מילה זו נזכרה עוד פעם אחת במקרא בספר משלי‪"ַ :‬עיִ ן‬
‫לּוה‬
‫רּוה עֹרְ בֵ י נַ ַחל וְ יֹאכְ ָ‬
‫ִּתלְ ַעג לְ אב וְ ָתבּוז לִ ֲיק ַּהת ֵאם יִ ְּק ָ‬
‫בְ נֵ י נָ ׁ ֶשר" (משלי ל‪,‬יז) (אגב‪ ,‬הרב יקהת רוזן תרם רבות‬
‫את חלקו ל'שבת בשבתו' בהגיגיו וסיפוריו)‪.‬‬
‫אם נוריד את היוד מראש המילה יקהת ‪ -‬נקבל את שמו‬
‫של קהת בן לוי אחיינו של יהודה‪.‬‬
‫"החידון והחוויה" מארגנת חידונים לבר‪/‬בת מצווה‪,‬‬
‫למשפחה‪ ,‬לקהילה‪ ,‬לבית הספר או לעיר כולה‪.‬‬
‫לפרטים נוספים בקרו באתר שלנו‪" :‬החידון והחוויה"‬
13
‫‪14‬‬
‫זרקור לש"ס ולבית היהודי‬
‫האמנם מרן עובדיה התבזה?‬
‫לפני כשבועיים שודרו קלטות במסגרת יריבות דרעי‪-‬ישי בהן‬
‫נחשף מרן עובדיה יוסף זצ"ל מטיל חניתו באריה ושם מבטחו‬
‫בישי‪ .‬הקלטות נשלפו כ'נשק יום הדין' במלחמת ה'אחים'‪.‬‬
‫מידת הדין אכן פגעה בתנועת ש"ס הפוליטית‪ ,‬ועדין לא ברור‬
‫האם המכה אנושה או יש לה תקנה לפי שעה‪ .‬ותהום הארץ!‬
‫רבם דקרו! השתטחו על קברו‪ ,‬ביקשו מחילה‪ ,‬התייפחו‪ .‬הגדילו‬
‫לבכות את השריפה אשר שרף ה' חכמי מועצת ש"ס‪ ,‬רבנים‬
‫מזרחיים וצאן מרעיתם‪ ,‬כולם אוהבי 'מרן' אשר נאותו לאורו‪.‬‬
‫ועדין נשמעת בת‪-‬קול המנהמת‪' :‬אוי מה היה לנו'? עוד אבינו‬
‫חי? עוד יוסף חי? או שמא חיסלו גם אותו?‬
‫ואני הקטן‪ ,‬הזאטוט מ'בגדי המלך החדשים'‪ ,‬עומד בצד ותמה;‬
‫איזה ביזוי? הרי בקלטות הללו נגלה מרן במלוא אישיותו‬
‫החיננית‪ ,‬במלוא הבנתו את המציאות ואבחנתו בטיב האישים‬
‫שסביבו‪ .‬אני סבור‪ ,‬ורבים כמוני‪ ,‬ששום ביזוי לרב לא בקע מן‬
‫השידור; הביזוי כולו שייך לניצים‪ ,‬ובראשם לדרעי‪ ,‬לישי ולבני‬
‫משפחת הרב‪ .‬סוד גלוי הוא כי משפחת יוסף ‪ -‬בנים‪ ,‬כלות‪,‬‬
‫נכדים ‪ -‬אינם 'שבטי ישורון'‪ ,‬ובחיי מרן נאבקו 'מי יותר קרוב‪,‬‬
‫ומי יותר משפיע'‪ ,‬ולמי משפט הבכורה‪ ,‬לא"ד או לא"י?‬
‫בקלטת נחשפנו לעובדה ה'טבעית' כי בני משפחה‪ ,‬לבלרים‬
‫ושמשים‪ ,‬מושכים את כבוד תורתו בלשון‪ ,‬מטים את לבו ואת‬
‫דבורו‪ ,‬מסננים את הנכנסים ואת היוצא לתקשורת‪ .‬כתבנו‬
‫ה'טבעית' כי כמעט בלתי אפשרי שיהיה אחרת בחצרות כל‬
‫ה'גדולים'‪ ,‬האדמורים והבאבות‪ ,‬וכבר היה לעולמים ואין כל‬
‫חדש תחת השמש‪.‬‬
‫אבל בעיקר הבנו מהקלטת‪ ,‬מה שידענו משכבר הימים; אין‬
‫שום משמעות לש"ס הפוליטית ללא המאור הגדול‪ ,‬מעוז‬
‫ומגדול‪ .‬כל הסיסמאות על 'עטרה ויושנה' ועל 'מורשת המזרח'‬
‫היו אמצעי שיווק לייצר מפלגת‪-‬כח אשר מצעה מתבטא‬
‫במילה אחת בלבד‪' :‬מרן'‪ .‬לדעתי‪ ,‬תנועה חינוכית‪-‬תורנית‬
‫מזרחית לא פוליטית היתה שורדת יותר‪ .‬מפלגה באבאית‪-‬‬
‫אדמורית כזו זהה לגלים מחזוריים נוספים המתנשאים לכבוש‬
‫את הזירה תחת השמות לפיד האב‪-‬הבן‪ ,‬איווט או כחלון‬
‫וקודמיהם‪ .‬הצד השווה של מפלגות אלו שבנפול כוכב השביט‬
‫נשמט כל שובל הזנב‪ .‬היורשים ‪ -‬שאינם נשרי מרום או שנשרו‬
‫נוצותיהם ‪ -‬נעים ברוח מצויה ומחפשים התמקמות מזדמנת‪.‬‬
‫כאשר השוק מעדיף 'חברתיים' ‪ -‬כולם לפתע ממותגים ע"י‬
‫יחצניהם כחברתיים לעילא‪.‬‬
‫באחת; מרן נסק במלוא גדולתו‪ .‬משנפטר לעלמא דקשוט‬
‫לא הניח אחריו לא יורש ולא אג'גנדה פוליטית‪ ,‬רק מחלוקת‬
‫ונציונות‪ .‬יהי זכרו ברוך לעד!‬
‫לא למפלגות 'כוכב'! כן‬
‫למפלגה לאומית=דתית!‬
‫למתפקדי 'הבית היהודי' ובוחרי ח"כיה‬
‫אני עדין מאמין‪ ,‬ובעיקר מקוה‪ ,‬שמפלגת 'הבית היהודי' איננה‬
‫מפלגת 'כוכב'‪ ,‬כמתואר בטור הקודם‪ .‬היא נמנית על המפלגות‬
‫היחידות שנותרו אידאולוגיות‪ ,‬ואשר קיומן לא תלוי באישיות‬
‫שאפתנית גם אם יש לה כזה‪ .‬אכן‪ ,‬שאלה נכבדה היא האם הדגל‬
‫שלה הוא לאומי עוקף ליכוד מימין‪ ,‬וזהו‪ ,‬או לאומי=דתי עם‬
‫סימן שוויון בין ערכים אלו‪ .‬במדור זה תמכתי בשילוב משוריין‬
‫ל'תקומה' כדי לחזק את הפן הלאומי=דתי ב'בית'‪ .‬אינני מתכוון‬
‫לאיוש ח"כיה רק בשומרי תרי"ג‪ ,‬אבל הכרחי שמפלגה זו תשמור‬
‫על האופי היהודי של המדינה ותסכל את הבולמוס ההתקפי נגד‬
‫הסטאטוס‪-‬קוו בסוגיות דת ומדינה‪ .‬עליה להיות חומה כנגד‬
‫ח"כים ציונים דתיים לשעבר שחרתו על דגלם להלחם במימסד‬
‫הרבני ובהסדרי מדינה‪-‬יהודית‪ .‬אל תבחרו איפא בח"כים אשר‬
‫מתוך הבית ייזמו או יתמכו בקעקועי סטטוס‪-‬קוו!‬
‫הרב ישראל רוזן ראש מכון 'צומת'‬
‫נקודת מבט‬
‫נקודת מבטי היא שהבחירות הקרובות אינן בהקשר החברתי‪,‬‬
‫למרות שכל המפלגות משחקות כאילו‪ ,‬וכולן מכריזות בסגנון‬
‫זהה שיפעלו לקידום סוגיות בריאות‪ ,‬חינוך‪ ,‬קו העוני‪ ,‬הנגשה‪,‬‬
‫מילקי‪ ,‬קיצבאות‪ ,‬תעסוקה ותל"ג‪ .‬בניגוד לחלק מחבריי ברור לי‬
‫גם שהבחירות אינן קשורות במישרין לסוגיות דת ומדינה שאינן‬
‫במוקד לעת הזו‪ .‬הבחירות הן אך ורק על ימין‪-‬שמאל פוליטי‪ ,‬גם‬
‫אם כולם ינסו לגרור אותן לזירה ה'חברתית'‪.‬‬
‫'הבית היהודי' היא המפלגה הימנית ביותר ב'שוק' וזה מיתוגה‬
‫העיקרי‪ .‬כל ח"כיה יהיו בהכרח צייתנים ליו"ר הימני ללא עוררין‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬מכיון שכולם ממילא ְייַשרו לימין‪ ,‬אציע לבחור‪ ,‬בפריימריז‬
‫שיתקיימו השבוע‪ ,‬במועמדים היותר‪-‬תורניים (או תורניות!)‪ ,‬כדי‬
‫לאזן את מגמת רוחות הפרצים בבית‪ .‬וזאת‪ ,‬בתנאי שיש להם‬
‫סיכוי להיבחר כדי לא להשחית את הפתק לבטלה‪ .‬אל תתנו קולכם‬
‫לבעלי האג'נדות הליברליות‪ ,‬גם אם הם פרופוסורים או אישה‬
‫דאגו שלא יהיה צורך בהקמת מפלגת דתית‪-‬לאומית אחרת!‬
‫(נכתב במוצ"ש ויחי)‬
‫ספרי הרב ישראל רוזן‬
‫בחצוצרות בית ה' ‪ 50 -‬מאמרי הלכה‬
‫וטכנולוגיה ‪ 600‬עמ' * ‪₪ 60‬‬
‫ואוהב גר ‪ -‬הלכה‪ ,‬אגדה ופולמוס‬
‫ספר שופטים בגובה חז"ל ‪( -‬מהד' חדשה)‬
‫כל ספר כ‪ 350-‬עמ' ‪₪ 50‬‬
‫אתרי סגולה ‪ /‬נקודת מבט ‪₪ 40 -‬‬
‫המחיר כולל משלוח‬
‫להזמנות ומשלוח‪ :‬מכון צומת ‪02-9932111‬‬