‫עלון חודשי לתלמידי ישיבת "כרם ביבנה" המשרתים בצה"ל‬
‫ב‬
‫שבעה במרחשון שואלים את הגשמים (שו"ע או"ח סי' קיז סע"א)‪ ,‬וכיוון‬
‫שכידוע "אין מים אלא תורה" (ב"ק יז ע"א ועוד)‪ ,‬ככתוב בישעיה (נה‪ ,‬א)‬
‫"הוי כל צמא לכו למים"‪ ,‬הרי שבקשת הגשמים‪ ,‬הצימאון למים‪ ,‬ניתנת‬
‫להידרש בעניין התורה‪.‬‬
‫חודש חשוון‪ ,‬בו מתחיל זמן חורף – הזמן הארוך ביותר בשנה‪ ,‬ובפרט‬
‫בשנה מעוברת – הוא הזמן בו יכול האדם לקבוע לאן יישאוהו רגליו‬
‫במשך החודשים הבאים‪ ,‬הארוכים וה"שגרתיים"‪ .‬מחד‪ ,‬חודש זה יכול‬
‫להיות נקודת זינוק לעלייה בתורה‪" ,‬כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק"‪,‬‬
‫ללא עצירות והפסקות משמעותיות (למעט "בין הזמנים דרבנן" של חנוכה‪,‬‬
‫וכדו') בכל ששת החודשים הבאים עלינו לטובה‪ ,‬וכפי שלימדונו חז"ל‪:‬‬
‫"בכל יום יהיו בעיניך כחדשים‪ ,‬כאילו בו ביום נצטוית עליהם" (רש"י דברים‬
‫כו‪ ,‬טז‪ ,‬ע"פ מדרש פסיקתא)‪ .‬מאידך‪ ,‬יכול החודש לגרור את האדם לשגרה‬
‫אפורה חסרת כל משמעות‪ ,‬וח"ו עלול הוא לרדת אל עבר פי פחת‪.‬‬
‫הכל‪ ,‬אם כן‪ ,‬תלוי בנקודת הפתיחה‪ ,‬לטוב ולמוטב‪.‬‬
‫גם אתם‪ ,‬כחיילים בצבא (ובפרט מחזור גיוס אדר‪-‬ניסן ה'תשע"ג) המתחילים‬
‫בימים אלו את השגרה הארוכה והמייגעת‪ ,‬וכמעט שלא רואים את האור‬
‫שבקצה המנהרה‪ – ...‬ניתן אף כאן לקחת את שתי האפשרויות‪ ,‬לתעל את‬
‫הזמן ולנצל אותו בצורה הטובה ביותר‪,‬שתמלא אתכם בסיפוק עצמי של‬
‫עשייה ברוכה‪ ,‬או ח"ו להיכנע לאותה רוטינה חוזרת הלוך ושוב‪ ,‬של‬
‫"מצוות אנשים מלומדה" הידועה לשמצה‪...‬‬
‫אנו נמצאים בשבעת ימי האבל על פטירתו של האדם הגדול בענקים‪ ,‬מרן‬
‫שר התורה הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל‪ .‬עליו ניתן באמת לומר כי "בכל‬
‫יום היו בעיניו כחדשים"‪ .‬יום יום‪ ,‬במשך עשרות שנים‪ ,‬היה עמל בעמל‬
‫התורה‪ ,‬צולל במים אדירים‪ ,‬מוסר שיעורים למאות ולאלפים ללא לאות‪.‬‬
‫הוא ידע צימאון לתורה מהו‪ ,‬ללא הפסק‪ ,‬בכל זמן שרק היה יכול‪.‬‬
‫מסופר‪,‬שכאשר החזו"א זצ"ל נשאל ע"י רב (שלא הכירו)‪ ,‬האם הוא לומד‬
‫תורה וכמה‪ ,‬ענה‪" :‬כשיש לי זמן אני לומד תורה"‪ .‬אמר על כך הגאון רבי‬
‫אשר ווייס שליט"א‪ ,‬שזו ההגדרה המדויקת לחובת לימוד התורה‪ .‬אדם‬
‫לא ייתבע‪ ,‬לאחר מאה ועשרים‪ ,‬מדוע לא למד תורה כשלא היה לו זמן‪,‬‬
‫אך החכמה הגדולה היא אכן לנצל את הזמן כדבעי‪ ,‬וללמוד תורה בכל‬
‫רגע פנוי‪ ,‬וגדר זה שייך אצל כל בר ישראל באשר הוא‪.‬‬
‫שנזכה כולנו להתחזק בלימוד התורה בהתחדשות וחיות מיוחדת – "בכל‬
‫יום יהיו בעיניך כחדשים"!‬
‫דברי התורה שבעלון מוקדשים לעילוי נשמת מרן פאר הדור והדרו‬
‫הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל‬
‫גליון ‪111‬‬
‫חשון‬
‫התשע"ד‬
‫‪‬‬
‫הגרז"ן גולדברג שליט"א‬
‫הרב סרף שליט"א‬
‫דניאל סגרון‬
‫ר' ניר ישי‬
‫‪‬‬
‫מערכת זמורות‪:‬‬
‫יוסף חלמיש‬
‫אליצור קלנר‬
‫איתיאל סופר‬
‫העלון יוצא לאור ע"י‬
‫ישיבת כרם ביבנה‬
‫ד‪.‬נ‪ .‬אבטח ‪55877‬‬
‫נלכה באורחותיו‬
‫מילי דהספידא על מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל‬
‫הגאון רבי זלמן נחמיה גולדברג שליט"א‬
‫בפסוקים מבואר שכדי להספיד צריך להיות מומחה בדבר‪ .‬מאידך‪ ,‬מצינו (עי' שבת קה ע"ב‪ ,‬ילקו"ש‬
‫יהושע רמז לה ועוד) דהמתעצל בהספדו של חכם עונשו גדול‪ ,‬ולמדו זאת מהאמור בקבורת יהושע‬
‫בן נון‪" :‬ויקברו אותו בגבול נחלתו בתמנת סרח אשר בהר אפרים מצפון להר געש" (יהושע כד‪ ,‬ל) –‬
‫מלמד שרגש עליהן הר להורגן (שבת שם)‪.‬‬
‫מהי מעלתו של ההספד?‬
‫הגמ' (סנהדרין צט ע"ב) אומרת‪" :‬אפיקורוס כגון מאן? ‪ -‬אמר רב יוסף‪ :‬כגון הני דאמרי מאי אהנו לן‬
‫רבנן? לדידהו קרו‪ ,‬לדידהו תנו" – שאומר שחכמים לומדים את התורה לעצמם ואינם מועילים‬
‫לאף אחד‪" .‬אמר רב נחמן בר יצחק‪ :‬מהכא נמי שמע מינה‪ ,‬שנאמר 'ונשאתי לכל המקום בעבורם'‬
‫(בראשית יח‪ ,‬כו)" – מפסוק זה מוכח שאילו היו בסדום צדיקים‪ ,‬כל העיר הייתה ניצלת בזכותם‪.‬‬
‫וא"כ ודאי שגדול כזה מגן על הדור כולו‪ .‬מבואר בגמ'‪ ,‬שמי ששוכח את העניין הזה שהצדיק מגן‬
‫על הדור – הרי הוא בכלל אפיקורוס‪.‬‬
‫ואפשר‪ ,‬שהתועלת בהספדו של החכם היא‪ ,‬שהרי מצינו (מו"ק כח ע"א) שמיתתן של צדיקים‬
‫מכפרת –"מה פרה אדומה מכפרת ‪ -‬אף מיתתן של צדיקים מכפרת"‪" ,‬מה בגדי כהונה מכפרין ‪-‬‬
‫אף מיתתן של צדיקים מכפרת"‪ .‬וכן בירושלמי (יומא פ"א ה"א‪ ,‬וכעי"ז במדרש ויק"ר פ"כ סי' יב ועוד)‪:‬‬
‫"כשם שיום הכפורים מכפר על ישראל כך מיתתן של צדיקים מכפרת על ישראל"‪ .‬מאידך‪ ,‬ישנו‬
‫צער גדול כאשר הצדיק מסתלק מן העולם‪ .‬והעניין בזה‪ ,‬שכאשר החכם נפטר‪ ,‬הדבר מעורר את‬
‫החי ליתן אל ליבו לשוב בתשובה‪ ,‬לעשות מעשים טובים‪ ,‬ובזה יש דמיון לכפרה באמצעות קרבן‬
‫או בגדי כהונה וכדו'‪ ,‬שאינו מכפר לבדו אלא רק ביחד עם תשובה‪ ,‬וכדכתיב "למה לי רוב זבחיכם"‬
‫(ישעיה א‪ ,‬יא) – שאם מקריב קרבן חטאת אך אינו מרגיש ומיצר על חטאו‪ ,‬ואינו ושב בתשובה –‬
‫אין לדבר שום ערך‪ .‬זו היא התועלת כלפינו כאשר חכם נפטר מן העולם‪.‬‬
‫בשו"ת הגאונים (שערי תשובה סי' קעח) מובא שהיו לרב עשר דברי חסידות שהיה נוהג בהם‪ ,‬ואחר‬
‫פטירתו כל אחד מתלמידיו לקח מעלה אחת‪" :‬אלין עשרה מילי דחסידותא דהוה נהיג בהו רב‪,‬‬
‫ובתריה לא יכילו כולהון שמעיה לאחזוקי בהון וכל חד וחד מנהון אחזיקו בחדא מנהון"‪ ,‬המעלה‬
‫הרביעית והחמישית הייתה‪" :‬שלא היה מביט לצדדין ואפילו לפניו‪ ,‬דאמר "שימי את?" (שבת קי‬
‫ע"א)‪ ,‬אלמא עד דשמע קליה לא ידע‪ ,‬ונהגו רב יוסף ורב ששת אחריו‪ ,‬ולא יכלו לעמוד בה עד‬
‫שסימו את עיניהם"‪ .‬עכ"פ‪ ,‬אנו רואים שיש לקחת ממידותיו והנהגותיו של החכם וללכת בדרכיו‪.‬‬
‫ויש בזה גם תועלת לנפטר עצמו‪ ,‬משום שכידוע בעולם הבא אדם אינו יכול לעלות יותר ממה‬
‫שהגיע בעוה"ז‪ ,‬מה שקיבל כאן זה מה שיש לו‪ ,‬ככתוב "ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה" –‬
‫שם רק בבחינת "עומדים" כל אחד במצבו‪ .‬ולכן‪ ,‬כאשר אדם בעוה"ז עושה מעשה טוב ומתחזק‬
‫בעקבות החלל שנוצר בעולם עם פטירת הצדיק‪ ,‬נגרמת בכך תועלת לנפטר‪ ,‬שנוספות לו זכויות‬
‫בעוה"ב‪.‬‬
‫הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל היה ממש בגדר "לא פסיק פומיה מגירסא"‪ .‬בצעירותו לא היו לו‬
‫ספרים‪ ,‬והיה נכנס לאיזה שטיבלאך שיש בו ספרים‪ ,‬עולה על סולם ולומד כך ספרים שלמים!‬
‫אפשר ללמוד ממנו עד היכן ניתן להגיע בעמל התורה ואהבתה‪.‬‬
‫מפורסמים דברי בעל החפץ חיים‪ ,‬שבדקה אחת אפשר לומר מאתיים מילים של תורה‪ ,‬דהיינו‬
‫מאתיים מצוות‪ .‬עתה‪ ,‬צא וחשוב – אדם שכל חייו היה לומד תורה‪ ,‬כמה מצוות הרוויח‪.‬‬
‫הח"ח עושה חשבון שהמילה "ויאמר" לקוחה מכל חמש מוצאות הפה‪ .‬בדרך הטבע‪ ,‬לומר פסוק‬
‫אחד היה לוקח כמה ימים אם היה מחשב איך לדבר‪ ,‬והקב"ה עשה נס שאפשר לקרוא מהר‪ .‬על‬
‫כן‪ ,‬יש לנצל כוח זה לת"ת‪.‬‬
‫צריך שכל אחד יקבל על עצמו משהו בת"ת‪ ,‬לפחות כמו תלמידיו של רב‪ ,‬שכל אחד מהם קיבל על‬
‫עצמו דבר אחד‪ ,‬ויש בזה תועלת גדולה כאמור‪ ,‬ובפרט שצריכים להתרגל לחזור על הלימוד‪ ,‬כדי‬
‫שתישאר התורה במוחו ולא תישכח‪ ,‬וכפי שדיברנו באריכות במאמר נפרד (בעניין "דרכי החזרה")‬
‫שכאשר חוזר פעמים רבות על חלקים קטנים‪ ,‬מגיע למצב שמספיק לחזור על כמות גדולה כהרף‬
‫עין‪ .‬וכ"כ בארחות צדיקים שער התורה‪ ,‬שעיקר זכירת התורה אינה ע"י מוח חכם במיוחד אלא ע"י‬
‫חזרות מרובות‪ ,‬ובכך האדם לומד וחוזר אפילו בלי מחשבה‪ ,‬והדברים מחוורים לו כשמלה‪ .‬ר'‬
‫ישראל סלנטר (בספרו "אור ישראל" מכתב ו) הביא דוגמא כדי לבאר זאת‪ :‬כאשר מלמדים ילד קטן‬
‫את האותיות והנקודות והוא יודע אותן‪ ,‬אם ניתן לו לקרוא מילה מנוקדת ייקח לו זמן לחבר‬
‫האותיות לנקודות‪ .‬ואילו לאדם יותר גדול לוקח כהרף עין לקרוא‪ .‬ומדוע? התשובה היא‪ ,‬שאדם‬
‫גדול כבר אינו חושב כאשר הוא קורא כיצד לחבר האותיות לנקודות‪ ,‬אלא שמכוח ההרגל נכנסים‬
‫הידיעות לחלק במוח (הנקרא כיום "גזע המוח") שפועל אוטומטית‪ ,‬וזה הופך לחלק מהאדם מכיוון‬
‫שהתרגל כ"כ הרבה פעמים לקרוא‪.‬‬
‫וכמו שאדם מרים את ידו או רגלו בלא שום מחשבה‪ ,‬כי המוח עושה את זה באופן אוטומטי‪.‬‬
‫ממילא כך הדבר כאשר אדם חוזר שוב ושוב‪ .‬לאחר שהתרגל בכך מאות פעמים הוא כבר יודע את‬
‫זה בלי מחשבה‪ ,‬כי לאחר שלמד והבין הכל בהכרה ברורה (בלשון הגרי"ס‪" :‬כוחות בהירים ומאירים")‪,‬‬
‫הידיעות נכנסות לתת‪-‬הכרתו (בלשון הגרי"ס "כוחות כהים")‪.‬‬
‫וכך הדבר גם בכוח הדיבור‪ .‬אדם אינו חושב איזו מילה לומר‪ ,‬כי בתת ההכרה נכנסים אליו‬
‫הידיעות הצריכות לו עבור זה‪.‬‬
‫ייתן הקב"ה‪ ,‬שבכדי לנחם אותנו על פטירת האדם הגדול בענקים‪ ,‬יקומו ת"ח גדולים שילכו‬
‫באורחותיו‪ .‬כידוע‪ ,‬בצעירותו רצו הוריו שיעמוד בחנות כדי לסייע בפרנסתם‪ ,‬והניאם הגאון רבי‬
‫עזרא עטייה זצ"ל ושכנעם שיתנו לו ללמוד תורה‪ .‬אם רק נחשוב מה היינו מפסידים לולי זה‪.‬‬
‫נתאר לעצמנו כמה כאלו יש‪ ,‬שנשארים בחנות ואנו מפסידים אותם‪.‬‬
‫על כן כל אחד יתאזר בגבורה וייקח לכה"פ מעט מעמל התורה ושקידתה‪ ,‬ובכך תהיה לנו נחמה‬
‫פורתא‪.‬‬
‫סילוקן של צדיקים‬
‫מילי דהספידא על מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל‬
‫הרב גבריאל סרף שליט"א‬
‫קשה מאוד להספיד את מרן‪ .‬נראה‪ ,‬שאין אדם בדור שראוי ויכול להספידו‪ ,‬משום שבכדי להספיד‬
‫צריך להבין את מעלתו‪ ,‬להרגיש מה הפסדנו‪ ,‬וזאת אין אדם שיכול להבין‪.‬‬
‫ובכל אופן‪ ,‬פטור בלא כלום אי אפשר‪.‬‬
‫במקום אחד כתוב "קשה סילוקן של צדיקים מחרבן ביהמ"ק" (איכה רבה פרשת יא‪ ,‬ילקו"ש ישעיהו‬
‫רמז תלו)‪ ,‬ובנוסח אחר‪" :‬כשריפת בית אלקינו" (ר"ה יח ע"ב)‪ .‬ויש השוואה נוספת‪ :‬קשה כיום‬
‫שבירת הלוחות (עי' רש"י דברים י‪ ,‬ז)‪.‬‬
‫ויש להבין‪ ,‬מה הקשר בין מיתת הצדיק לבין חרבן הבית ושבירת הלוחות‪.‬‬
‫נראה לבאר את ההשוואה בעניין הלוחות‪ ,‬ע"פ הא דאיתא (עירובין נד ע"א) אלמלי לא נשתברו‬
‫לוחות הראשונות לא נשתכחה תורה מישראל‪ ,‬ופירש"י "חרות משמע חקוק‪ ,‬ואינו נמחק לעולם‪,‬‬
‫על ידי הלוחות הייתה תורה חקוקה לישראל מהשתכח מהן עולמית" – שכל התורה היתה כתובה‬
‫עליהן‪ ,‬כמבואר שזה היה בדרך נס‪ .‬וא"כ כאשר מדברים על סילוקן של צדיקים‪ ,‬ובפרט על אדם‬
‫גדול ובקי עצום שאין כדוגמתו‪ ,‬כמרן רבי עובדיה יוסף זצ"ל‪ ,‬הרי זה ממש כיום שבירת הלוחות‪,‬‬
‫שהרי מרן היה בסדר גודל כזה שממש אפשר לומר שאין השכחה שולטת בו‪ ,‬ידע היכן נמצא כל‬
‫דין וכל פרט בכל ספר וספר‪ .‬זכורני בצעירותי שהייתי מונה את הספרים שמביא בתשובותיו‪,‬‬
‫לפעמים בתשובה אחת אפשר לספור מאות מקורות‪ ,‬והכל בעל‪-‬פה‪ ,‬ללא מחשב או תוכנת חיפוש‬
‫כזו או אחרת‪ .‬אין לדבר הזה אח ורע בעולם!‬
‫כאשר אדם כזה נפטר מן העולם‪ ,‬ממש נשתברו הלוחות‪ .‬כאשר היה עמנו היה לנו מקור בלתי‬
‫נדלה של חכמה ותורה וידע בשאלות הסבוכות ביותר‪.‬‬
‫בדידי הוה עובדא‪ ,‬שהייתה שאלה לגבי איזו עגונה בברזיל‪ .‬דיברתי עם כמה גדולים‪ ,‬ואחד מהם‪,‬‬
‫מגדולי הדור‪ ,‬שדנתי עמו בנושא‪ ,‬אמר לי שרק מרן הרב עובדיה יוכל לפתור את השאלה הסבוכה‬
‫הזו‪ .‬כולם הכירו שהוא "סמכות על" בהלכה‪ .‬אם אנו מחפשים הגדרה ל"גדול הדור"‪ ,‬נראה שזו‬
‫היא ההגדרה המובהקת ביותר‪ .‬זהו האדם שממשיך ומעביר את השושלת הלאה‪ ,‬את מסירת‬
‫התורה ממשה רבינו ואילך‪ ,‬דרך כל התנאים והאמוראים‪ ,‬ראשונים ואחרונים‪.‬‬
‫זה הדמיון בין שבירת הלוחות לסילוק צדיקים‪.‬‬
‫ולגבי הדמיון השני – "כשריפת בית אלקינו" – יש לבאר שביהמ"ק היה מקום של שכינה‪ ,‬מעבר‬
‫להקרבת הקרבנו ת והעבודה‪ ,‬היה שם רושם רוחני עצום שמקבלים העולים לרגל‪ ,‬זהו מחזה‬
‫שא"א לתאר‪ .‬אדם שהגיע לביהמ"ק הרגיש מהי האמת‪ ,‬שהעסק בעניני היום‪-‬יום הוא שקר גמור‪.‬‬
‫כל הרדיפה אחר הכבוד‪ ,‬המריבות וכדו' – כי הכל הבל‪ .‬כיוון שהגיע למקום כזה שיש בו רק קודש‪,‬‬
‫אין בו שום חולין‪ .‬הרושם הזה נשאר בו עד לפעם הבאה שעלה לביהמ"ק‪.‬‬
‫וכך אצל הצדיק‪ ,‬שהשכינה שורה במקומו‪ .‬ביתו הוא כבית המקדש‪ ,‬והוא מקור להשראה רוחנית‪.‬‬
‫כאשר אדם מתקרב אליו הוא מבין שהכל הבל‪ ,‬לבד התורה והדביקות בה'‪ .‬כאשר נכנס לבית של‬
‫הצדיק‪ ,‬הוא רואה אדם שאין לו כלום בעולם מלבד תורה‪ ,‬כאילו חוזר במנהרת הזמן אחורה לזמן‬
‫מרן השו"ע‪ ,‬שאין לו בעולמו אלא תורה‪ .‬החיסרון הזה הוא כשריפת בית אלקינו‪ .‬אותו מקום של‬
‫הצדיק כבר חרב‪ ,‬ונותר בעולם חלל גדול מאוד‪.‬‬
‫מה שנותר בכדי לנחם אותנו לאחר השבר הגדול שפקד אותנו‪ ,‬לדעת שקיבלנו את דמותו של מרן‬
‫בדורנו במתנה‪ ,‬מתנת חינם‪ ,‬הוא לא היה ראוי לדור הזה ואנו לא ראויים לו‪ .‬לימוד התורה שלו היה‬
‫בקנה מידה אחר לגמרי ממה שמתאים לדורנו‪ .‬הקב"ה נתן מתנה לצרכי הדור ושתל אותו בדורנו‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬כאשר אותה מתנה נלקחת‪ ,‬לא צריכה להיות לנו שום טענה חלילה‪ ,‬אלא יש רק להודות על‬
‫המתנה הנפלאה שקיבלנו‪ ,‬ולהשתמש באותם פירות עצומים שהרב השאיר לנו‪ ,‬בכל מקצועות‬
‫התורה‪ ,‬לצורך עליה והתרוממות כל אחד כפי כוחו‪.‬‬
‫פרשת וירא‬
‫פרשת חיי‪-‬שרה‬
‫ַאל נָּׁא תַּ ֲעבֹר מֵ עַּ ל עַּ בְ ֶׁדָך (י"ח‪ ,‬ג')‪.‬‬
‫מכאן שגדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני‬
‫שכינה (שבת קכז)‪.‬‬
‫ומנין ידע זאת אברהם? משום שהקב"ה הוציא‬
‫חמה מנרתיקה כדי לא להטריחו באורחים‪ .‬ואילו‬
‫קבלת פני שכינה יותר גדולה‪ ,‬היה לו להסתפק‬
‫בזה שבא לבקרו וממילא נפטר ממצוה זו‪.‬‬
‫על כורחך הכנסת אורחים גדולה והוצרך להוציא‬
‫חמה מנרתיקה‪.‬‬
‫שה לִ בְ נִ י ִמבְ נוֹת הַּ כְ ַּנעֲנִ י (כ"ד‪ ,‬ג')‬
‫אֲ ֶׁשר ֹלא ִת ַּקח ִא ָּׁ‬
‫פרשת תולדות‬
‫פירש הר"ן בדרשותיו‪ ,‬מה החילוק בין בנות כנען‬
‫לבנות חרן‪ ,‬אלו ואלו עובדי ע"ז‪.‬‬
‫אלא שבנות כנען היו נגועות במידות רעות‪ ,‬ואלו‬
‫דברים שעוברים בירושה‪ ,‬מה שאין כן בנגע ע"ז‬
‫שהוא שכלי וניתן לתקנו‪.‬‬
‫ע"כ העדיף אברהם בנות לבן שהיו להן מידות‬
‫טובות‪ ,‬ואלו דברים שצריך החתן להקפיד‬
‫בחיפושו אחר אבידתו‪.‬‬
‫וורט כיס‬
‫הַּ קֹל קוֹל ַּי ֲעקֹב וְ הַּ יָּׁ ַּדיִ ם יְ דֵ י עֵ ָּׁשו (כ"ז‪ ,‬כ"ב)‪.‬‬
‫דרשו‪ :‬בזמן שהקול קול יעקב נשמע בבתי‬
‫כנסיות ובבתי מדרשות‪ ,‬אין הידיים ידי עשו‬
‫שולטות בהם‪.‬‬
‫וקשה‪ ,‬הרי הכתוב אומר שהקול קול יעקב‬
‫ואעפ"כ הידיים ידי עשו!? ומפרש הגר"א‬
‫שה"קל" נכתב בלא וא"ו‪ ,‬שכשהקול נעשה חלש‬
‫אז הידיים ידי עשו‪ .‬אך כשהקול מלא אין ידי עשו‬
‫שולטות‪.‬‬
‫פרשת ויצא‬
‫ֹלהים‬
‫ֹלקים אֶׁ ת ָּׁרחֵ ל וַּיִ ְשמַּ ע אֵ לֶׁיהָּׁ אֱ ִ‬
‫וַּיִ זְ כֹר אֱ ִ‬
‫וַּיִ ְפ ַּתח אֶׁ ת ַּר ְחמָּׁ ּה (ל'‪ ,‬כ"ב)‪.‬‬
‫סיפר חסיד למגיד מקוז'ניץ בתמימות שהוא‬
‫מכיר זוג זקנים שנפקדו בבן למרות שלא נסעו‬
‫לאיזה צדיק לבקש ברכה‪.‬‬
‫באמת‪ ,‬חייך ר' ישראל‪ ,‬יפה עשה רבש"ע‪ ,‬שכולם‬
‫נוסעים אליי או אל החוזה מלובלין לבקש‬
‫ישועה‪ ,‬והנה הראה הקב"ה שאף הוא בכוחו‬
‫להושיע‪...‬‬
‫נכתב ע"י מרן ראש הישיבה שליט"א (מתוך "צורבא כיס")‬
‫הרב עובדיה והציונות הדתית‬
‫דניאל סגרון‬
‫מה אנחנו יכולים לקחת מהרב עובדיה?‬
‫להתחזק בלימוד התורה ובהתמסרות להרבצתה בעם ישראל? ברור‪.‬‬
‫אבל דומה שבדרך החיים של מרן פאר הדור זצ''ל ישנו מסר מהותי יותר‪ ,‬מסר הרלוונטי לכל אחד‬
‫ואחד מאתנו‪.‬‬
‫הנקודה שייחדה את הרב עובדיה משאר כל גדולי ישראל‪ ,‬היא המיזוג הלא יאומן בין 'המשיב' של‬
‫כל בכירי הדיינים לבין 'הסבא החביב' ש'הריץ דאחקות' כל מוצאי שבת‪.‬‬
‫ישנם הרבה תלמידי חכמים שעמלו רבות בתורה והפיצו תורה בעם ישראל‪ .‬ישנם גם הרבה מזכי‬
‫הרבים שכיתתו רגליהם ממקום למקום לשאת את דגל התורה‪ .‬אך שילוב כזה‪ ,‬בלתי אפשרי‬
‫לכאורה‪ ,‬בין פוסק שמתעסק בשאלות הקשות ביותר‪ ,‬מפלפל כאחד מגדולי הלמדנים‪ ,‬לבין אדם‬
‫כה פשוט‪ ,‬כביכול‪ ,‬שדיבר עם המוכרים במחנה יהודה בגובה העיניים – זה רק הרב עובדיה!‬
‫אבל לעניות דעתי‪ ,‬הנקודה הזו‪ ,‬המזיגה המופלאה הזו בין ה'יביע אומר' ל'לוויין'‪ ,‬אינה רק הוכחה‬
‫לגדלות ייחודית ונדירה‪ ,‬אלא מקפלת מסר מאד חשוב‪.‬‬
‫ב כל אחד ואחד מאתנו יש הרב עובדיה קטן‪ .‬לכולנו יש רגעים גבוהים יותר‪ ,‬ורגעים פחות‪ .‬יש‬
‫זמנים שבהם אנו באמת מרגישים שהעיקר בחיים זה תורה ומצוות‪ ,‬זמנים שבהם אנו מתעלים‬
‫וממלאים את ייעודנו בעולם‪ .‬אך ישנם גם זמנים פחות‪ .‬ישנם זמנים שאנו יותר חומריים‪,‬‬
‫מחפשים כל מיני הנאות קטנות וזולות‪ ,‬מעדיפים להתעצל‪ ,‬להריץ צחוקים עם החבר'ה‪ ,‬לשחק‬
‫כדורסל או לראות אנדרדוס‪ ,‬מאשר לשנס מותניים ולהסתער על הגמרא‪.‬‬
‫המתח הזה‪ ,‬הוא מתח שעומד בבסיס היהדות‪ .‬כך ברא הקב''ה את העולם‪ .‬האדם מורכב מגוף‬
‫ונשמה‪ .‬הגוף מושך לצד אחד‪ ,‬והנשמה לצד אחר‪ ,‬והאדם מיטלטל ביניהם‪ .‬יש רגעים בהם הגוף‬
‫גובר‪ ,‬ויש רגעים בהם ידה של הנשמה על העליונה‪ .‬ההבנה הזו‪ ,‬שזוהי מהותו של האדם‪ ,‬חשובה‬
‫מאד להתמודדות שלנו עם קיום המצוות‪ .‬לפעמים אדם יכול להתייאש מהרגעים הנמוכים שלו‪.‬‬
‫להרגיש שכנראה הוא לא שייך באמת לתורה במובנה השלם והטהור‪ .‬הוא פחות יותר‪ .‬הוא נמשך‬
‫לדברי אחרים‪ .‬בא מרן פאר הדור זצ''ל ומלמד אותנו – רבותי! אתם לא מבינים את מהות העולם‬
‫והאדם! המתח הזה הוא טבעי ונורמאלי‪ .‬הקונפליקט הזה בין גוף לנשמה‪ ,‬בין קודש לחול‪ ,‬בין‬
‫שמים לארץ‪ ,‬הוא מובנה ביסוד תפקיד האדם‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬אל לנו להתייאש ממצבים מסוימים שלנו‪ .‬כך דרכו של אדם‪ ,‬ותפקידו הוא להתרומם יותר‪,‬‬
‫להגדיל את הרגעים שבהם הנשמה שולטת ומובילה‪.‬‬
‫הרב קוק לימד אותנו לא להתעלם מעולם החול‪ .‬לא להיכנס לבית המדרש‪ ,‬לשקוע בו‪ ,‬ולהעמיד‬
‫פנים כאילו כולנו בנויים להיטמע כל ימינו בינות להוויות אביי ורבא‪ .‬זוהי דרכם של יחידי סגולה‬
‫בלבד‪ .‬רובנו משלבים‪ .‬צריכים לדאוג שמוקד החיים יהיה תורה‪ ,‬אך לאחר שמפנימים את בכורתה‬
‫של התורה ניתן בהחלט לאמץ ערכים נוספים‪ ,‬להכיר בערכם של דברים אחרים‪.‬‬
‫מבחינה זו‪ ,‬דרך חייו של מרן תואמת להפליא את דרכה של הציונות הדתית‪ .‬איננו גורסים‬
‫שלכולם מתאים 'רק תורה'‪ .‬ישנם בודדים שכך יאה להם‪ ,‬ועליהם תפארתנו‪ .‬אבל רוב הציבור יוצא‬
‫לעבוד‪ ,‬עושה צבא‪ ,‬חי את העולם המודרני על כל המשמעויות הכרוכות בכך‪ .‬אך החיים הללו אינם‬
‫סותרים כלל ועיקר את ההבנה הברורה שעיקר העיקרים זה לימוד התורה וקיום המצוות‪ .‬זה‬
‫העיקר‪ ,‬אך אין זה הדבר היחיד‪ .‬יש עולם מחוץ לבית המדרש‪ ,‬והרב עובדיה הוא הגדול היחיד‬
‫שהכיר בו באמת‪ .‬שירד אליו לא ברמה הפיזית‪ ,‬אלא המנטאלית‪.‬‬
‫הקו לות שלו בהלכה נבעו בדיוק מאותה נקודה‪ .‬הוא הבין שלא כולם שקועים רק בתורה וניתן‬
‫להעמיס עליהם חומרות‪ .‬ישנם הרבה אנשים שקשה להם‪ ,‬שהם צריכים הקלה‪ .‬להם מרן עזר‪.‬‬
‫אותם הוא הרים‪ .‬אל הראש שלהם הוא נכנס‪ ,‬את הצרכים שלהם הוא קלט‪ ,‬וסיפק מענה תורני‬
‫לכל אחד ואחד מהם‪.‬‬
‫את המזיגה הזו אנו צריכים ללמוד ממרן זיע''א‪ .‬לא לשכוח לרגע מה העיקר‪ ,‬מהו היעד‪ ,‬לאן אנו‬
‫חותרים‪ .‬אך לא להתעלם מהמציאות המורכבת של מכלול חיינו‪ .‬לא לעצום עיניים ולהגיד "כל‬
‫העדה כולם קדושים"‪.‬‬
‫ביקור בטקס הכומתה של חיילי כפיר ‪ -‬ו' בחשוון תשע"ד‬
‫חידות לחובבי תנ"ך‬
‫‪ .1‬היכן מצאנו מילה אחת שנזכרה כמאה פעמים בפרק אחד בתנ"ך?‬
‫‪ .2‬היכן מצאנו עיר ששמה "אדם"?‬
‫תשובות אי"ה בגיליון הבא‪...‬‬
‫פתרונות החידות שבגיליון הקודם (מס' ‪:)111‬‬
‫‪ .1‬היכן מצאנו בתורה‪ :‬א‪ .‬ששה פסוקים רצופים שבכל אחד מהם ארבע תיבות בלבד‪ .‬ב‪.‬‬
‫ששה פסוקים רצופים שבל אחד מהם חמש תיבות בלבד‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫תשובה‪ :‬א‪ .‬במדבר לג‪ ,‬כה‪-‬ל‪" :‬וַ י ְִּסעּו מֵ חֲ ָר ָדה וַ יַחֲ נּו בְ מַ ְקהֵ ֹלת‪ :‬וַ ִּי ְסעּו ִּממַ ְקהֵ ֹלת וַ יַחֲ נּו בְ ָתחַ ת‪ :‬וַ י ְִּסעּו‬
‫ִּמ ָתחַ ת וַ יַחֲ נּו בְ ָת ַרח‪ :‬וַ י ְִּסעּו ִּמ ָת ַרח וַ יַחֲ נּו בְ ִּמ ְת ָקה‪ :‬וַ י ְִּסעּו ִּמ ִּמ ְת ָקה וַ יַחֲ נּו בְ חַ ְשמֹ נָה‪ :‬וַ י ְִּסעּו מֵ חַ ְשמֹ נָה‬
‫ְהּודה ָכלֵב בֶּ ן ְי ֻפנֶּה‪ :‬לְ מַ טֵ ה‬
‫וַ יַחֲ נּו בְ מֹ סֵ רוֹת"‪ .‬ב שם יא‪ ,‬ה‪-‬י‪" :‬לְ מַ טֵ ה ִּש ְמעוֹן ָשפָ ט בֶּ ן חו ִֹּרי‪ :‬לְ מַ טֵ ה י ָ‬
‫י ִָּששכָר יִּגְ ָאל בֶּ ן יוֹסֵ ף‪ :‬לְ מַ טֵ ה אֶּ פְ ָריִּם הו ֵֹשעַ בִּ ן נּון‪ :‬לְ מַ טֵ ה בִּ נְ י ִָּמן פַ לְ ִּטי בֶּ ן ָרפּוא‪ :‬לְ מַ טֵ ה זְ בּולֻן ַּ ִִַּּיאֵ ל‬
‫בֶּ ן סו ִֹּדי"‪.‬‬
‫‪ .3‬היכן מצאנו מלה שלא נמצאת בכל התנ"ך‪ ,‬ורק במקום אחד נזכרה תשע פעמים בארבעה‬
‫פסוקים סמוכים?‬
‫תשובה‪ :‬המלה "וְ נִּ פַ ְצ ִּתי" נזכרה תשע פעמים בירמיה נא‪ ,‬כ‪-‬כג‪ ,‬ואינה מצויה בכל התנ"ך‪.‬‬
‫הכר את המבקר!‬
‫‪‬‬
‫והפעם‪ :‬רב"ט (!) מאור תורג'מן‪ ,‬מפקד להכשרת מקצועות‬
‫הרבנות במדור דת‪ ,‬בה"ד ‪[ 11‬מוזמנים לבקר!]‪.‬‬
‫‪ ‬הכי אוהב בצבא‪ :‬משפחתיות‪ ,‬ואת האפשרות שלך להעביר מסרים‪.‬‬
‫‪ ‬לקח שלמדת בצבא‪ :‬שצריך הרבה יראת שמים בנוסף לשאר הדברים‪.‬‬
‫‪ ‬מור"ק‪ :‬ארוך מלספר וקצרה היריעה‪ ,‬מי שרוצה שיתקשר ‪.‬‬
‫‪ ‬מסר לאומה‪" :‬אין הדבר תלוי אלא בי"‪.‬‬
‫‪ ‬ד"ש חם‪ :‬לחיילי ובחורי הישיבה בתוך שאר עמו ישראל‪.‬‬
‫סוגיא בלומדע'ס‬
‫סוגיות מהמסכת הנלמדת עם מבט להלכה‬
‫והחודש‪ :‬החזקת מניות בחברה של מוצרי חמץ בפסח‬
‫ר' ניר ישי‬
‫איתא בגמ' בפסחים (ה ע"ב)‪" :‬אמר מר‪ ,‬יכול יטמין ויקבל פקדונות מן הנכרים? תלמוד לומר "לא‬
‫ימצא'"‪ .‬ומבואר בגמ' שקיבל עליו אחריות‪ ,‬ונמצא חמצו של הגוי ברשותו של ישראל‪ .‬ולכן פסק‬
‫רבא לבני מחוזא‪ ,‬שיבערו מביתם את החמץ השייך ל"בני חילא" – חיל הצבא‪ ,‬שהרי יש להם‬
‫אחריות על גנבה ואבדה של החמץ‪ ,‬ואם לא יבערו‪ ,‬יעברו באיסור‪.‬‬
‫מאידך‪ ,‬לקמן (ו ע"א) מבואר‪ ,‬שנכרי שנכנס לחצרו של ישראל והפקיד אצלו חמץ – אם הישראל‬
‫ייחד לו בית – פסק רב אשי שאין זקוק לבער‪ ,‬שנאמר "לא ימצא בבתיכם"‪ ,‬והא לאו דידיה הוא‪,‬‬
‫דנכרי כי קא מעייל – לביתא דנפשיה קא מעייל‪.‬‬
‫נמצינו למדים‪ ,‬שאסור להשהות חמץ של גוי ברשות ישראל‪ ,‬אך אם המקום שייך לגוי – מותר‪.‬‬
‫רש"י מפרש‪ ,‬שמדובר כאשר לא קיבל עליו אחריות אלא רק אמר לו "הבית לפניך‪ ,‬הנח באחת מן‬
‫הזויות"‪ .‬אך אם קיבל אחריות – חייב לבער‪.‬‬
‫אך תוס' חולקים וסוברים‪ ,‬שאם ייחד בית עבור הגוי‪ ,‬אזי גם אם קיבל אחריות – מותר‪.‬‬
‫ויש להקשות‪ ,‬לפי שיטת רש"י‪ ,‬מדוע הוזכר עניין "ייחד לו בית"‪ ,‬הרי בלאו הכי‪ ,‬אם לא קיבל‬
‫אחריות מותר אפילו בביתו!?‬
‫ואף לשיטת התוס' קשה‪ ,‬מדוע פסק רבא לבני מחוזא לבער את מחסני החמץ של הצבא שהיו‬
‫באחריותם‪ ,‬ולא הסתפק בכך שישכירו את המקום לגוי‪ ,‬ובכך הוי חמץ של נכרי ברשות נכרי‪,‬‬
‫ומותר אע"פ שהחמץ באחריות ישראל (אליבא דתוס')!?‬
‫ונאמרו בזה כמה תירוצים‪:‬‬
‫לשיטת רש"י‪:‬‬
‫א‪ .‬מה שהותר בדף ה' הוא לראות גוי שנכנס לביתו עם חמץ מבלי לקבל אחריות על חמץ זה‪,‬‬
‫אך לא הותר לסייע לגוי בקיום החמץ‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בדף ו' הותר אף לסייע לגוי בקיום‬
‫החמץ‪ ,‬ע"י שמייחד לו מקום‪.‬‬
‫ב‪" .‬ייחד לו בית" לשיטת רש"י‪ ,‬אינו מוסיף להיתר‪ ,‬הואיל והבית נשאר ברשות ישראל אלא‬
‫שמתיר לו להניח באחת מפינות הבית‪ ,‬ולכן אסור לו לקבל אחריות על החמץ‪.‬‬
‫לשיטת תוס'‪:‬‬
‫א‪ .‬רבינו פרץ מבאר‪ ,‬שרבא אמר לבני מחוזא לייחד מקום עבור הצבא של הנכרים‪ ,‬וזו הייתה‬
‫כוונתו במה שאמר "בעירו חמירא דבני חילא מבתייכו"‪ ,‬שלא התכוון שישרפו ממש‪ ,‬שהרי‬
‫לא ייתכן להזיק לחמץ של נכרי‪.‬‬
‫ב‪ .‬רבינו דוד מבאר‪ ,‬שהחמץ היה של ישראל‪ ,‬וזהו מה שכתוב "דאילו מגניב ואילו מתביד‬
‫ברשותייכו קאי"‪ ,‬וממילא לא מועיל לייחד לו מקום‪.‬‬
‫ג‪ .‬מה שהתירו תוס' לקבל אחריות‪ ,‬הוא אחריות של שומר חינם‪ ,‬ולכן מועיל "ייחד לו בית"‪,‬‬
‫אך החמץ של הצבא היה באחריות ישראל כשומר שכר‪ ,‬ולכן לא היה מועיל לייחד בית לגוי‪.‬‬
‫נפקא מינה למעשה העולה מהדברים הנ"ל – מה הדין כאשר יש לישראל לו מניות בחברה‬
‫המייצרת מוצרי חמץ‪:‬‬
‫א‪ .‬אם הוא שולט ברוב מניות החברה‪ ,‬והכל נקבע ע"פ דעתו – ברור שמחויב למכור ולהשבית‬
‫את עסקיו בכל ימות הפסח‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם קנה מניה בנקאית‪ ,‬שאין למשקיעים שום בעלות ודעה בתכניות החברה – אין‬
‫המשקיע עובר בבל יראה ובל ימצא‪ ,‬ואינו צריך למכור את חלקו בחברה‪ ,‬דהוי כמו הלוואה‬
‫לבנק‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם יש לו "בעלות מוגבלת"‪ ,‬שמחמתה יכול לחוות דעתו בנושאי החברה‪ ,‬אך בעלי החברה‬
‫אינם מוכרחים לקבל את דעתו‪ ,‬ובסופו של דבר הכל תלוי בשיקול דעתם – נחלקו בזה‬
‫הפוסקים האם מוגדר כחמץ הנמצא ברשות גוי ובאחריות ישראל (עיין שו"ת מנחת יצחק ח"ג‬
‫סי' א)‪.‬‬
‫וכן לגבי חברת ביטוח‪ ,‬המבטחת חמץ הנמכר לגוי‪ ,‬ואף המקום מושכר לגוי – נחלקו גם‬
‫בזה הפוסקים‪ ,‬האם בעלי החברה עוברים על "בל ימצא" בכך שקיבלו על עצמם אחריות‬
‫אונסים על החמץ‪ ,‬או שמא יש להתיר‪ ,‬היות והחמץ של הגוי נמצא ברשות הגוי‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬נוהגים להחמיר בכי האי גוונא‪ ,‬ולמכור לגוי את זכות המניות ואחריות הביטוח‬
‫בדברים מעין אלו‪.‬‬
‫עדכונים מהחזית‬
‫חיילי כפיר סיימו מסע כומתה בשעה טובה ואף קיבלו ביקור בטקס הכומתה‬
‫שהתקיים ביום חמישי ו' בחשון ‪ ‬ובאותו עניין‪ :‬מרדכי דצקובסקי‪ ,‬עמיעד‬
‫למברגר ואלי ירנברג‪ ,‬מכפיר‪ ,‬יצאו להכנה לקורס מ"כים ‪ ‬עלו והצליחו! ‪‬‬
‫יישר כח לכל המבקרים בישיבה בר"ה‪ ,‬יו"כ ושמח"ת ‪ ‬מחכים לעדכונים שלכם!!!‬
‫‪ ‬חג שמחת תורה בישיבה נחוג ברוב עם הדרת מלך‪ ,‬באווירת התרוממות‬
‫מיוחדת ‪ ‬חתני התורה ‪ -‬מו"ר הרב דוד קב שליט"א (חתן תורה) והגאון הרב‬
‫בנימין בארי שליט"א (חתן בראשית) ‪ ‬זמן חורף נפתח בברע'ן רציני ‪‬‬
‫ממשיכים ללמוד מסכת פסחים ביתר שאת בעיון ובבקיאות ‪ ‬שיעור פתיחת‬
‫הזמן נמסר ע"י מרן רה"י שליט"א ‪ ‬חוג "קצות החושן" תופס תאוצה ‪‬‬
‫המבחן הבא (שני במספר) יתקיים אי"ה ביום שני כ"ד בחשוון ‪ ‬גם אתם‬
‫מוזמנים‪  ...‬עם קבלת הידיעה המרה על פטירתו של מרן פאר הדור הגאון‬
‫רבי עובדיה יוסף זצ"ל‪ ,‬יצאה הישיבה עם רבבות אלפי ישראל ללוות את מרן‬
‫למנוחת עולמים ‪ ‬שמענו שגם כמה חיילים קיבלו שחרור ‪ ‬בבנין ירושלים‬
‫ננוחם ‪ ‬במוצש"ק פרשת לך‪-‬לך נערכה סעודת מלוה מלכה מיוחדת‪,‬‬
‫בהשתתפות מר אלי קליין מנכ"ל הישיבה בדימוס‪ ,‬בסימן פתיחת חגיגות‬
‫שישים שנה לישיבה ‪ ‬מר קליין העלה זיכרונות מימי יסוד הישיבה וציוני דרך‬
‫בצמיחתה ‪ ‬ביום רביעי י"ב בחשוון התקיימה עצרת מספד והתעוררות‬
‫בישיבה לע"נ מרן הגרע"י זצ"ל ‪ ‬נשאו דברים‪ :‬ראשי הישיבה שליט"א‪ ,‬הרב‬
‫בארי שליט"א והרב אהרן בוטבול שליט"א ‪ ‬בשורות טובות ישועות ונחמות!‬
‫מזל טובים‬
‫לנתנאל סגרון לארוסיו‬
‫למתן אלמה לנישואיו‬
‫למרדכי דצקובסקי‪ ,‬אלי ירנברג ועמיעד למברגר‬
‫לרגל יציאתם לקורס מכי"ם‪.‬‬
‫ליוסף שיליאן לרגל סיום השירות הפעיל‪.‬‬
‫לשלום חיון (מעורכי זמורות לשעבר)‪ ,‬לרגל גיוסו לצה"ל‪.‬‬
‫מדור בני"ש‬
‫צנחנים‬
‫גולני‬
‫ניסן התשע"ג‬
‫אדר התשע"ב‬
‫יהודה פין (מ"כ) ‪2‬‬
‫אדר התשע"ג‬
‫ליאב דואני‬
‫נתנאל דנוך‬
‫ניסן בוהנסקי‬
‫כללי‬
‫תשרי התשע"ג‬
‫כפיר‬
‫נתנאל סגרון ‪2‬‬
‫תמוז התשע"ב‬
‫ניסן התשע"ג‬
‫אור סיאני‬
‫אביחי חג'בי ‪2‬‬
‫אברהם בן‪-‬יקר‬
‫אביאל ניסים דיין (ח"ק)‬
‫איתמר אהרוני‬
‫ארץ כהן‬
‫תותחנים‬
‫ניסן התשע"ג‬
‫ניסן התשע"ג‬
‫אביב גזלה‬
‫עילאי בן‪-‬מנחם‬
‫אלעד גנץ‬
‫שלמה רבינוביץ'‬
‫מרדכי דצקובסקי ‪2‬‬
‫אברהם ארביב‬
‫רז אשל‬
‫אביחי תורג'מן‬
‫אלי ירנברג‬
‫נתנאל לוין‬
‫עמיעד למברגר‬
‫פנחס פז‬
‫יואל נחמני‬
‫יצחק פון‪-‬ויזל‬
‫שי שוב ‪2‬‬
‫רבנות‬
‫תמוז התשע"ב‬
‫אביאל כהן ‪4‬‬
‫ניסן התשע"ג‬
‫שמואל פינסון‬
‫מאור תורג'מן (מ"כ) ‪9‬‬
‫אביעד בוכריס ‪8‬‬
‫אסף משניות‬
‫אייר התשע"ג‬
‫דורון יצחק ‪2‬‬
‫מודיעין‬
‫ניסן התשע"ב‬
‫אביה שלוש ‪3‬‬
‫כסליו תשע"ג‬
‫שריון‬
‫דן גבאי‬
‫ניסן התשע"ג‬
‫ניסן התשע"ג‬
‫יעקב אביעד דואני‬
‫אביחי יעקובי‬
‫זאב זפרני ‪7‬‬
‫נתנאל גדז'‬
‫מנדה אסרס‬
‫אלרואי גזיאל ‪2‬‬
‫מאיר אביטל ‪1‬‬
‫אריאל נעמן‬
‫גלעד וסינג‬
‫נעם גייגר‬
‫אריה מרדכי גרוס‬
‫דניאל ידיד‪-‬ציון ‪5‬‬
‫אליסף נחמני‬
‫יהונתן חצרוני‬
‫אלמוג כהן ‪4‬‬
‫תמיר רוצ'ס‬
‫אביגדור טוגנדהפט‬
‫עדיאל אבולוף‬
‫חינוך‬
‫אדר התשע"ג‬
‫אפרים אברמשוילי‬
‫ינון אברמשוילי‬
‫החבר'ה המודגשים ביקרו בחודש האחרון בישיבה (ר"ה ושבת = ‪ 7‬נקודות)‬
‫ביקור = ‪ 1‬נקודה‪ ,‬שבת = ‪ 2‬נקודות‪.‬‬
‫בסוף השירות‪ ,‬המובילים במספר הנקודות יזכו בספר‪.‬‬
‫(מסלולים נפרדים לקרביים ולגו'בניקים‪ ,‬מטעמים מובנים‪)...‬‬
‫כל חייל ש מבקר‪ ,‬נא יסמן את שמו בלוח המודעות שבחדר האוכל‪.‬‬
‫עדכון אחרון‪ :‬ט' בחשון‪.‬‬