לחץ/י כאן
כנס התאגידים השנתי 4102של הרשות לניירות ערך מחלקה מקצועית – ינואר 5102 רקע והקדמה ביום 42בדצמבר 4102התקיים כנס מחלקת תאגידים ,השישי במספר ,של הרשות לניירות ערך (להלן- "הכנס" ו"-הרשות" ,בהתאמה) .השנה חולקה לראשונה ליבת הדיונים בכנס לשני מושבים מרכזיים נפרדים, מושב אחד בעל אופי חשבונאי שדן בהיבטים שונים הנוגעים לדוחות הכספיים ולמידע הכספי הנלווה (דוחות הדירקטוריון ופרק תיאור עסקי התאגיד) ,לרבות היבטי אכיפה חשבונאית כפי שזו ננקטת בידי סגל הרשות ,ומושב שני בעל אופי משפטי אשר נסוב ככלל בהיבטי גילוי ,דיווח וממשל תאגידי. דבריי הפתיחה בכנס נישאו ע"י יו"ר הרשות ,פרופ' שמואל האוזר וע"י מנהל מחלקת תאגידים ברשות ,עו"ד מוטי ימין .המסר המרכזי מפיו של יו"ר הרשות היה כי המשימה של הממשלה הבאה הינה "הזרמת חמצן לעסקים באמצעות שוק ההון והבורסה" וכי יש לפתח את שוק ההון להצלת המשק ,זאת בעיקר לאור מגמות הולכות ומתחזקות לפיהן חל גידול בהיקף הנכסים שהופנו להשקעה מחוץ לישראל ע"י הגופים המוסדיים ובה בעת ,ירידה שהסתמנה במהלך השנה החולפת בהיקף ההשקעות הזרות בישראל תוך קיומן של מגמות מקבילות אודות ירידה בהיקף של גיוסי הון מניות בשנים האחרונות ( )4112-4102וסקירה לא מעודדת של הפעילות ב שוק האג"ח בישראל .לצד זאת וכמענה להיבטים אלה ונוספים ,נסקרו בקצרה צעדי הרשות בשנים האחרונות ,כנגזר מפרסום "מפת הדרכים :יעדים ותוכניות לשנים הקרובות" (ספטמבר )4104 המבוסס על שלושה יסודות מרכזיים :פיתוח שוק ,רגולציה ודה-רגולציה .חלק מן ההקלות 1שנסקרו גם במסגרת חלקי הכנס השונים מתייחס למתווה של הקלות בתשקיפי מדף ,פטור מ ISOX -לתאגידים קטנים ,פישוט תהליכים באישור עסקאות ויצירת מדרג רגולציה ,וחלקן טרם קרם עור וגידים לגמרי בכל הנוגע ,בין היתר ,לקידום הקלות לחברות מו"פ ,הקלות בחובת גילוי ובחינת הקלות באופני ההצעה לציבור, תוך בחינה מתמשכת לגבי המשך קידום ויצירה של מדרג רגולציה בקרב חברות קטנות הפועלות בשוק, ואשר המטרה היא לאשר את מרבית מתווי החקיקה בנוגע להקלות אלה עד לתום שנת .4102 בהמשך ,הדגיש מנהל מחלקת תאגידים את היות נושא פיתוח שוק ההון חלק מרכזי באג'נדה של הרשות, כאשר המטרה היא להביא לכך ששוק ההון והבורסה יהוו למעשה חלופה ממשית ואטרקטיבית גם לעסקים קטנים וכי מימון פעילותם של תאגידים כאמור לא חייב להיעשות רק דרך האפיק הבנקאי .עוד הודגש בדבריו כי תפקידה של הרשות כרגולטור הינו לפעול על מנת להבטיח התנהלות מפותחת של שוק ההון (בכנס אף הוצגו יוזמות חדשות שלדעת הרשות אם תאושרנה בחקיקה הן תהיינה בחזקת .)Game Changerבשתי הרצאות הפתיחה צוין כי הרשות מתחייבת מצידה להמשך פתיחות והקשבה 1השנה התנהל הכנס לאחר כניסה לתוקף של הקלות שונות בנושא הדה-רגולציה בשוק ההון ,ובהן ,בין היתר ,אישור מתווה ההקלות לתאגידים קטנים בינואר 4102במסגרת תיקון תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים) התש"ל ,0791פרסומן ברשומות בחודש מרץ 4102והחלתן בפועל כבר מהדוחות התקופתיים של שנת .4102לקישור לחוזרים המקצועיים שפרסמה המחלקה המקצועית בנושא זה ובהיבטים נוספים של חשבונאות ורגולציה לחץ/י כאן וכאן. 1 לגורמים השונים הפועלים בשוק ,תוך המשך קיום תהליך של התייעלות ושיפור .זאת ,על מנת להמשיך להגן על זכויות המשקיעים מחד ועל צורכי החברות מאידך ,ויחדיו לתרום לשגשוג של שוק ההון (קיום שוק הון משמעותי ,עמוק ומשוכלל). זוהי השנה השלישית בה הכנס דן וממקד את הדיון סביב פרויקט קיצור הדוחות וטיוב המידע הנכלל בהם וסביב החתירה לשיפור הדוחות (בעיקר בכל הנוגע לדוח ההנהלה ,תיאור עסקי התאגיד ,פרק המימון והנזילות והכללת דוחות סולו) .לדעת הרשות נדרשות פעולות נוספות לשיפור ולטיוב הדוחות על מנת שמשקיעים יוכלו להבין ולהסיק מהו המידע החשוב ביותר עבורם .בהקשר זה וערב עריכת הדוחות התקופתיים לשנת 4102הודגש כי יש לחתור בדוחות למתן גילוי תמציתי ,תכליתי ,על בסיס טבלאי (ככל שניתן ורלוונטי) ,עם הפניות בין חלקי הדוח והשמטת היבטים שאינם רלוונטיים עם הזמן .צוין כי מצופה מחברות לפעול בהתאם לעדכון הנוסף לעמדה משפטית 012-42בדבר קיצור הדוחות שפורסם בחודש דצמבר ,4102הכולל תוספות והבהרות לפרסום המקורי מחודש דצמבר 4104וכן לעדכון שפורסם לעמדה זו בחודש ספטמבר .24100 במהלך הכנס הוצגו ונסקרו הנושאים הבאים (שלא בהכרח בהתאם לסדר העברתם הכרונולוגי): במסגרת המושב החשבונאי :היבטים באכיפה החשבונאית -נדונו היבטים הקשורים לפרויקט שיפור הדוחות ,סוגיות וחידושים בדיווח הכספי ,החלטות אכיפה חשבונאיות מרכזיות ופניות מקדמיות שנבחנו במהלך השנה האחרונה ,מבחני חלוקת דיבידנדים בעידן ה IFRS-וכן ממצאים בקשר עם עבודת רואי החשבון המבקרים. במסגרת המושב המשפטי :גילוי ,דיווח וממשל תאגידי -נכללו הרצאות בנושאים הבאים :ממשל תאגידי ושכר בכירים ,סוגיות בעסקאות בעלי שליטה ,סוגיות מתחום פעילותם של הנאמנים והסדרים ,היבטים בקשר להצעות לציבור ,חידושים שונים בתחום של הליכי גיוס הון מהציבור וכן סקירת פעילות השלדים הבורסאיים ורעיונות להסדרה בתחום. בחלקו האחרון של הכנס התקיים פאנל שאלות ותשובות ) (Q&Aבו השיבו נושאי התפקידים השונים ברשות למגוון רחב של שאלות בתחומים שונים ,מהן ניתן היה ללמוד על התנהלותה השוטפת של הרשות ועל דרכיי פעולתה בסוגיות שונות שעל סדר היום .בין ההיבטים להם ניתן מענה ,ניתן למנות ,את האופן שבו סגל הרשות בוחר לבחון ולפנות לחברות באופן פרטני אשר מתבסס על מדד סיכון שהרשות מגדירה לעצמה (ולאו דווקא תהליך בדיקה המתבצע אגב בקשה לקבלת היתר לתשקיף בלבד) .כמו כן ,צוין כי פיקוח אפשרי של הרשות על פעילות חברות דירוג האשראי יתמקד בתהליך ולא בתוצאה (קרי ,המטרה היא כי תהליך הדירוג יהיה ללא ניגודי עניינים ,מבוסס על מודל פעילות השקוף לציבור ומיושם בעקביות על ידי חברות דומות הפועלות בתחום) .בנוסף ,הוצגה עמדת הרשות לפיה היא מתכוונת להמשיך ולבחון נאותות הערכות שווי המצורפות לדוחות הכספיים ,אך יחד עם זאת אין בכוונתה ליצור הסדרה של פעילות מעריכי שווי בפן הרגולטורי. הכנס נחתם בהרצאתו של מר יוסי ביינארט ,מנכ"ל הבורסה לניירות ערך ,אשר התייחס למצב הבורסה ושוקי ההון -עם מבט לעתיד. 2לחוזרים מקצועיים שפרסמה המחלקה המקצועית בשנים 4104ו 4102 -בדבר עמדה סגל משפטית :SLB 105-25 קיצור הדוחות לחץ/י כאן וכן כאן .בנוסף ,בימים אלה פרסמה המחלקה המקצועית חוזר מקצועי בנושא העדכון לעמדה המשפטית בדבר קיצור הדוחות מסוף חודש דצמבר ,4102זאת בהמשך לפרסום דוחות כספיים לדוגמה לשנת ( 4102לקישור לחוזר מקצועי בנושא לחץ/י כאן). 2 .Iסקירת עיקרי הנושאים המרכזיים אשר נדונו במסגרת הכנס .0פרויקט שיפור הדוחות בהרצאה בנושא הוצגו ונסקרו "אבני הדרך" המרכזיות במסגרת פרויקט שיפור הדוחות שראשיתן בהתנעת הפרויקט במהלך שנת .4100צוין כי לקח למעשה פרק זמן של שלוש שנים עד לפרסום מתווה חקיקה סופי .במהלך השנה האחרונה ( )4102גובשה הצעה מעודכנת לאחר הערות הציבור והמטרה היא להשלים את תהליך החקיקה במחצית השנייה של שנת ( 4102בכפוף לכינונה של הכנסת החדשה ובדרכיי פעולתה). דוח ההנהלה -מבנה הדוח החדש הוצג מבנה דוח ההנהלה החדש הכולל ,בין היתר ,את הנדבכים הבאים: סקירה עסקית של ההנהלה (הרכיב החשוב בסקירה המהווה את הפתיח :מידע אודות ביצועי פעילות ,מגזרי פעילות ,נתוני נזילות ויכולת פירעון). יעדים ואסטרטגיה עסקית (יעדים וצפי להתפתחות בשנה הקרובה). מידע תחזיתי נוסף (זהו רכיב חדש וולנטרי כאשר במסגרתו תאגיד רשאי לכלול נתונים תחזיתיים ,היינו כל מדד שבוחן השגת יעדים בתחומי פעילות התאגיד). התממשות מידע צופה פני עתיד שדווח בעבר (השוואה לעומת העבר וככל שקיימות סטיות משמעותיות ,יהיה לדווח על כך בדרך של הכללת גילוי לאותן סטיות ולסיבות להן). נסקרו הערות ציבור מרכזיות אשר הובאו בפניי הרשות לגבי מבנה דוח ההנהלה והחלטת הרשות לגביהן - מנגנון החתימות :הוחלט להסתפק בחתימת מנכ"ל ויו"ר ולא לחייב את חתימת מקבל ההחלטות התפעוליות הראשי (ה.)CODM - בהיבט של סקירת ההנהלה :הוחלט להותיר להנהלה את ההחלטה באלו נושאים לדון. כימות עלויות למימוש האסטרטגיה :נרשמה תגובה של משתמשים שיש בכך כדי לחשוף אותם למידע תחרותי ולכן הוחלט להשמיט את דרישת הגילוי .יחד עם זאת, במידה והתאגיד החל במימוש האסטרטגיה הוא יידרש לתת מידע זה. תיאור עסקי התאגיד שינויים עיקריים הצפויים לחול כפי שקיבלו ביטוי במתווה המתגבש הינם העברת פריטי גילוי לפרקים ייעודיים (הכנסת פרקים של תיאור עסקי התאגיד לתוך פרקים אחרים), ביטול כפילויות ,הכללת מידע ממוקד ותמציתי תוך צמצום מידע שאינו מהותי .הודגש כי אין צורך לצבור מידע גיאולוגי מדוח לדוח. נסקרו הערות ציבור מרכזיות אשר הובאו בפניי הרשות והחלטת הרשות לגביהן: בהיבט רווחיות גולמית של קבוצות מוצרים -מאחר שלא קיימת דרישה בינלאומית לפיה יש לכלול מידע אודות פערים מהותיים/משמעותיים ברווחיות של קבוצת מוצרים ,הוחלט להשמיט דרישת גילוי בנושא שהוצגה בהצעה המקורית לציבור מתוך הבנה כי ניתן להסתפק במידע הקיים בכללי חשבונאות מקובלים (בדרישות הניתוח האיכותיות הקיימות). בהתייחס לגילוי וניתוח סיכון אשראי לקוחות הוחלט לדרוש לרכז את חשיפות האשראי לחמשת הלקוחות הגדולים בתאגיד. 3 פרק המימון והנזילות -מבנה הפרק החדש הוצג מבנה פרק המימון והנזילות החדש הכולל ,בין היתר ,אשר את ההיבטים הבאים :מצב המימון הנוכחי ,נזילות התאגיד ויכולת פירעון והיבטים של אסטרטגיה מימונית. נסקרו הערות ציבור מרכזיות אשר הובאו בפניי הרשות: ציון הריבית הנקובה בהלוואה מהותית וחישוב אמות מידה פיננסיות -הוחלט ככל הנראה להותיר את המצב על כנו ,זאת מבלי לציין באופן מפורש את החישוב של רכיבים אלה .שאלות אלו פורסמו להערות הציבור ולא התקבלה החלטה בגינן. תזמ"ז חזוי -יתווסף סימן אזהרה חדש בדבר התקיימות עילה להעמדה לפירעון מיידי של הלוואה .בפן זה ,סגל הרשות העלה שאלה פנימית בדיונים לעניין הלוואות נון ריקורס ,והוחלט כי אפשר להחריג הלוואות אלה מסימני האזהרה במידה ותינתן הצהרה של התאגיד שאין לו בעיית נזילות. דוח סולו נסקרה הכרונולוגיה וההתפתחות בנושא .כזכור ,הנקודות הרלוונטיות בזמן הינן שנת ,4112אז נכלל ביאור סולו בהתאם לקביעות ה IFRS -והחל משנת 4112ואילך ניתן מידע כספי נפרד לפי תקנה 2ג' לתקנות דוחות תקופתיים ומיידיים (התש"ל .)0291 -בשנים האחרונות ערך סגל הרשות בחינה מחודשת של נושא דוח הסולו ומתן מידע כספי נפרד בתאגידים מדווחים .על רקע זה הפרסום הפורמאלי האחרון של הרשות בנושא הוא מחודש מרץ 4102כאשר נקודת המוצא למתווה שהוצע במסגרת פרסום זה הייתה בניית מודל משולב של פרק מימון ונזילות ומידע כספי נפרד וביטול תקנה 2ג' .בבסיס מתווה זה נותרה עמדת סגל הרשות כי אין מקום לדרוש דוחות סולו מלאים ,וניתן להסתפק במידע מצומצם יותר ביחס לדרישות הקיימות כיום אשר יכלול בין השאר מאזן ודוח תזרים מזומנים בלבד אשר ייערכו בהתאם לתקני IFRSעם התאמות מסוימות ,וזאת על בסיס "סולו מורחב" ,ללא חוות דעת רואה חשבון מבקר והכללתו בדוחות מידי רבעון. בכנס צוין כי לאור ליקויים/כשלים בניתוח מצב פיננסי של חברות על בסיס דוחות סולו (אשר עודם ערוכים כאמור ,בהתאם לעקרונות תקנה 2ג') ולאור תיקון לתקן חשבונאות בינלאומי ,49 דוחות כספיים נפרדים ( )IAS 27מחודש אוגוסט 4102לפיו ,נוספה חלופה המאפשרת עריכת דוחות כספיים נפרדים כשהטיפול בחברות מוחזקות במסגרתם הינו בהתאם לשיטת השווי המאזני ,מקיים סגל הרשות בחינה מחודשת ועתיד לפרסם הצעה לפיה דוח הסולו יופרד מפרויקט שיפור הדוחות ופרק המימון והנזילות .במסגרת מבנה הצעה העדכני שיפורסם ,ככל הנראה יידרש מידע כספי נפרד לפי IFRSללא התאמות ,תדירות הדיווח תהא מדי רבעון ע"ב שלושה דוחות מרכזיים (מאזן ,רווח והפסד ודוח תזרים מזומנים בלבד) עם אפשרות פטור מטעמי חוסר מהותיות .כמו כן ,תופנינה שאלות לציבור למשוב ובהן תבקש הרשות התייחסות לשאלות הבאות :מהו האופן הראוי למדידת ההשקעות בחברות בנות וכלולות ,בחינת היבטי ביקורת וסקירה ע"י רו"ח (האם יידרש שהמידע יהיה מבוקר/סקור) וכן קבלת תגובות באשר להצעה להכללת דוח סולו מורחב. למען הסר ספק יובהר ,כי בהתייחס לדוח התקופתי של שנת ,5102תקנה 9ג' עודנה בתוקף ולפיכך נדרש להמשיך ולכלול מידע כספי נפרד (למעט בהתקיים נסיבות המאפשרות שלא לכלול מידע כאמור ,כגון בשל "זניחות תוספת המידע"). לחוזר מקצועי שפרסמה המחלקה המקצועית בחודש מרץ 5102בעניין הצעות חקיקה בעניין שיפור הדוחות -כפי שפורסם כנוסח הערות לציבור לחץ/י כאן. 4 הקלות נוספות בחינת ביטול הדרישה לגלאי לכלל התאגידים (כפי שהתבצע בתאגידים קטנים) וכן - בחודש יולי 4102פרסם סגל הרשות עדכון נוסף לעניין מבחני הצירוף של הערכות שווי מהותיות מאד -הוספת הון עצמי מינימאלי לעניין מבחן הרווח .לחוזר מקצועי שפרסמה המחלקה המקצועית בנושא עדכון לעמדה משפטית :012-52פרמטרים לבחינת מהותיות הערכות שווי לחץ/י כאן. .5סוגיות וחידושים בנושא דיווח כספי הוצגו היבטים מרכזיים שקיבלו ביטוי בפרסומים שונים במהלך השנה שחלפה: סוגיית "שוק עמוק" :קיום שוק אג"ח עמוק בישראל לאג"ח קונצרניות נסקר הרקע לפרסום עמדת סגל חשבונאית מספר :40-0קיומו של שוק עמוק באגרות חוב קונצרניות באיכות גבוהה בישראל מחודש נובמבר .4102כזכור ,הפרקטיקה הנוהגת שהייתה עד לפרסום העמדה החשבונאית הייתה להוון התחייבות בגין תכנית הטבה מוגדרת הנמדדת לפי עקרונות IAS 19תוך שימוש בשיעור אג"ח ממשלתי ולא קונצרני .על קצה המזלג ,צוין כי הרציונל לפרסום העמדה הוא בחינה מעמיקה של היבטי מאקרו ומיקרו של השוק הישראלי וההבנה כי זה האחרון דומה בפרמטרים אלה לשווקים אחרים בעולם (גם בפן של פרמיות/נזילות) .יישום קביעות העמדה המשפטית והיוון התחייבויות אקטואריות בשיעור ריבית של אג"ח קונצרני באיכות גבוהה צמודות למדד ייעשה בדרך של שינוי אומדן ,מכאן ולהבא ,ליום 00בדצמבר .4102 הועלה גם מימד שנבחן בעבודה הכלכלית ששימשה מסד לעמדת הסגל כאמור :מהי "איכות גבוהה"? אחת הבעיות לכאורה של בחינת איכות אגרות החוב הייתה שגם אפיק האג"ח ממשלתי וגם זה הקונצרני לא נכנס לרמה של דירוג גלובאלי .גישתה של הרשות היא שהבחינה צריכה להיות ביחס למדינה הרלוונטית. נושא נוסף שעלה הינו רכיב שיעור ריבית שיש ליטול :האם לאור השינוי שחל בשיעורי הריבית יש לבצע תחשיב של שיעור ריבית משוקלל? הובהר שלצורך חישוב עלות הריבית נטו אין לעשות שימוש בשיעור ריבית משוקלל (קרי ,בין שיעור ההיוון של אגרות חוב קונצרניות לשיעור היוון של אגרות חוב ממשלתיות) אלא בשיעור הריבית שנקבע בתחילת תקופת הדיווח .קרי ,שיעור הריבית לצורך חישוב התנועה ברווח או ההפסד בגין הרכיב המימוני הינו לפי שיעור אג"ח ממשלתי. מבחינת טיב אגרות החוב בהן ייעשה שימוש לצורך קביעת שיעור ההיוון אוזכר כי בהתאם לעמדת הסגל במדגם יילקחו בחשבון כל אגרות החוב הקונצרניות המדורגות AAומעלה בדירוג מקומי (ולא על בחירה של אחת או חלק מאגרות החוב המדורגותבדירוג זה) .בנוסף ,על תאגידים לגבש גם מתודולוגיה עקבית לסינון של חריגים. במטרה להקל על תאגידים מדווחים מתאפשרת הסתמכות על גורם מצטט מוכר (הקלה זו כשלעצמה אינה גורעת מהאפשרות להסתמך על בחינת החברות ,עפ"י האקטואר שלהן ,את אופן קביעת שיעור ההיוון). לחוזר מקצועי שפרסמה המחלקה המקצועית הסוקר את עיקרי עמדת סגל חשבונאית מספר :50-0קיומו של שוק עמוק באגרות חוב קונצרניות באיכות גבוהה בישראל לחץ/י כאן. 5 שיחות ועידה נסקרה עמדת סגל משפטית :012-42שיחות ועידה מחודש נובמבר 4102בה גובשו העקרונות המומלצים לעריכת שיחות ועידה .מחד מדובר בתופעה חיובית ומצד שני יש חשש לזליגת מידע ,שימוש במידע יקר ,חוסר שוויוניות וכדומה. הובאו בקצרה עקרונות העמדה המשפטית בדבר שיחות ועידה ואלה הם :קיום שוויון במידע (פרסום מראש ,הגדרה מי משתתף וכיצד להתחבר ,גישה פתוחה ותיעוד), פרסום מידע מהותי חדש נדרש קודם כל במגנא וכן בקשר למידע מהותי נוסף ,על אירוע שכבר דווח -ניתן יהיה לגלותו בשיחות ועידה בתנאי שהמידע יפורסם עד שעה טרם פתיחת המסחר .דובר על המישור של דיווחים המתפרסמים במגנא לצד דיווחים פנימיים והתהליך החשוב של "זרימת מידע". לחוזר מקצועי שפרסמה המחלקה המקצועית הסוקר את עיקרי עמדת סגל משפטית :012-59 "שיחות ועידה" לחץ/י כאן. "דוח אירועים" מהות המודל היא שאין למעשה יותר חתימה מחדש על הדוחות הכספיים כפי שנחתמו במקור (מה שמכונה )dual datingוחלף זאת צירוף אותו "דוח אירועים" (שאינו מבוקר או סקור) ,המפרט את האירועים המהותיים שהתרחשו ממועד החתימה המקורי על הדוחות הכספיים האחרונים המצורפים לתשקיף ועד מועד פרסום התשקיף/טיוטת התשקיף/הצעת המדף ,וכן בצירוף מכתב הסכמה של רואה החשבון המבקר. בהקשר לכך ,צוינו מספר דגשים ביישום: המודל של דוח אירועים חל גם בעת מתן הערת "עסק חי" תוך וידוא כי ניתן גילוי נאות וכן התייחסות של רו"ח המבקר במכתב ההסכמה ,זאת להבדיל ממצב של עסק בחיסול ,שאז מודל דוח האירועים לא חל ויש לחתום על הדוחות מחדש. ניתן לבצע תיקונים שאינם הצגה מחדש בדוחות כספיים של IPOוזאת בכפוף לחתימה מחדש על הדוחות עפ"י כללי ,IAS 01אירועים לאחר תקופת הדיווח ,תוך התייחסות לאירועים מחייבי התאמה. נדרש לצרף דוח אירועים ריק ככל שלא התרחשו אירועים הדורשים גילוי (תוך ציון עובדה זו). סוגיית יישום מוקדם של תקן דיווח כספי בינלאומי 02הכנסות מחוזים עם לקוחות )( (IFRS 15פורסם בחודש מאי )5102 הובהר כי התקן שפורסם הינו תקן מורכב ,לרבות עובדת קיומם של צוותי עבודה רבים שהוחלט עליהם ברחבי העולם לצורך בחינת יישום התקן והשלכותיו .באירופה לא ניתן בשלב זה לאמצו מוקדם .בארה"ב בהגדרה לא ניתן לאמץ את התקן מוקדם ונשקלת אף אפשרות לדחייה נוספת של מועד התחילה המנדטורי .החשש הקיים הוא מפני יישום לא נכון של תקן זה תוך פיתוח פרקטיקה שונה .לאור חדשנות התקן ,מורכבותו והעובדה שלא קיים ניסיון יישומי ,על תאגידים הבוחנים יישום מוקדם של התקן לנקוט בזהירות הראויה ולהניח את הדעת שיישום מוקדם כעת הינו צעד נאות .לפיכך ,המלצת סגל הרשות הינה שלא לאמץ מוקדם את התקן. לחוזר מקצועי שפרסמה המחלקה המקצועית בנוגע ל IFRS 15 -לחץ/י כאן. 6 .2היבטי אכיפה חשבונאית הוצגו ונדונו היבטים הנוגעים להחלטות אכיפה חשבונאיות ,פניות מקדמיות מרכזיות שהובאו בפניי סגל הרשות וכן סוגיות מקצועיות שונות נוספות שעלו על סדר יומה של היחידה המקצועית החשבונאית במחלקת תאגידים של הרשות. אכיפה חשבונאית :נסקרו בקצרה שלוש החלטות אכיפה חשבונאיות שפורסמו בחודש ספטמבר - 4102 החלטה 02-0הצגה מחדש בגין אי גילוי נאות על יתרות עם בעלי עניין וצדדים קשורים. החלטה זו מדגישה כי אי מתן גילוי נאות בדבר פעולות שביצע בעל שליטה מהווה טעות מהותית ובכך מחדדת את החשיבות האיכותית לעניין גילויים נדרשים בגין עסקאות עם בעלי שליטה. החלטה 02-4קיזוז סימנים חיוביים ושליליים בעת בחינת הצורך בבדיקת ירידת ערך לנכס בלתי מוחשי .עמדת הסגל כפי שקיבלה ביטוי במסגרת החלטה זו הייתה כי בעת הערכת קיום של סימן לירידת ערך ,אין לקזז בין אירוע בעל השפעה פוטנציאלית חיובית לבין אירוע בעל השפעה שלילית כך שבסופו של יום נדרשה החברה נשואת החלטת האכיפה לחשב את סכום בר ההשבה לצורך בחינת הכרה בירידת ערך. החלטה 02-0עיתוי ההכרה בהפסד מירידת ערך נכס פיננסי .במסגרת החלטה זו נקבעה חזקה לפיה מקום שבו יש בידיי בעל שליטה המשמש גם כחבר הנהלה מידע הנוגע לנכס של החברה ,אזי יראו מידע זה כידוע גם לחברה עצמה ומשכך יש להביאו בחשבון כחלק מבחינת סימנים היכולים להעיד על קיומה של ירידת ערך. לחוזר מקצועי שפרסמה המחלקה המקצועית הסוקר את עיקרי ההיבטים שנדונו במסגרת החלטות האכיפה החשבונאיות לחץ/י כאן. נסקרו סוגיות מרכזיות בפניות מקדמיות: אופן חישוב שווי שימוש בהערכת סכום בר השבה (כיצד יחושב שווי השימוש בבדיקת ירידת ערך מוניטין של חברה מוחזקת ציבורית ,שיש לממשה תוך תקופה מוגדרת?) - בהיבט זה קבע סגל הרשות שאין לבצע הערכות סובייקטיביות בדבר התמורה שתתקבל בעתיד במכירת השקעה אלא על התמורה להתבסס על שווי השוק על בסיס מחיר בורסה ,היינו מחיר בורסה להכפיל במספר המניות המוחזקות (צוין כי הטיפול החשבונאי דנן הינו בכפיפה אחת עם תיקונים מוצעים/צפויים בנושא במסגרת ה.)IFRS- אובדן שליטה בחברת נכס (האם חברה איבדה את השליטה בחברת הבת ,המהווה חברת נכס שנרכשה בהלוואת נון-ריקורס ) ,(non recourseויכולה להכיר ברווח המשקף את העודף נטו של יתרת החוב על שווי הנכס?) -עמדת הסגל בבחינת הנסיבות הייתה שכל עוד קיים נכס למול הלוואת נון-ריקורס והנכס לא חולט בפועל כנגד ויתור המלווה על החוב ,אזי אין לגרוע את ההלוואה ואת הנכס ואין להכיר ברווח מהגריעה .כלומר, לא נכון הוא ליישם את מבחני הגריעה של IFRS 10לעניין איבוד שליטה אלא לבחון גריעה ברמת נכס .עמדה זו מתממשקת עם בחינה שהייתה בעבר ,עודנה רלוונטית וקיבלה ביטוי ב SAB 7-3 -של הרשות בדבר הכרה בהכנסה ממחיקת הלוואות נון- ריקורס. 7 סוגיות נוספות והיבטים כמותיים שנבחנו ע"י סגל הרשות - הכרה ברווח מרכישה הזדמנותית הוצג נתון כמותי לפיו בין השנים 4101-4100בקרב חברות הנסחרות במדד ת"א ( 011ללא בנקים ותאגידי ביטוח) ב 00% -מצירופי עסקים הוכר רווח מרכישה הזדמנותית (בענף הנדל"ן והבינוי השיעור עומד על .)02%באירופה המדובר בשיעור של .00% הודגש כי מגמה זו אינה המגמה הרווחת שאליה מכוון .IFRS 3לא כל עסקה בהכרח בשוק ההון היא כזו שתיחשב כעסקה במצבי לחץ של חברה אשר תצדיק עילה להכרה ברווח במועד העסקה. יש לבחון כל מקרה בהתאם לנסיבות .סגל הרשות בוחן היבטים אלה לעומק "כשהקו המנחה" הוא שמראש המקרים בהם קיים רווח ממחיר הזדמנותי צריכים להיות נדירים. שערוך נדל"ן להשקעה שבוצע בסמוך למועד רכישתו הובהר כי סטייה ממחיר העסקה כמדד לשווי ההוגן וזאת כל אימת שלא חל שינוי בנסיבות ,הינו היבט שיש להרים את הנטל המשמעותי בגינו .הודגש כי לא נאות להכיר ברווח משערוך בסמוך למועד הרכישה של הנכס. הגילוי אודות אי וודאויות פיננסיות ועסק חי נשאלת השאלה מה קורה כאשר קיימים סיכונים וקשיים משמעותיים שאינם מגיעים לכדי עסק חי ומדובר במצב ביניים :מצב בו ישנן אי ודאויות מהותיות שאינן עולות לכדי ספקות משמעותיים להמשך קיום התאגיד כעסק חי וזאת בשל גורמים מקלים. בהקשר זה אוזכר כי הצעה שעמדה על הפרק לתיקון IAS 0בידי ה IASB -לא נתקבלה זאת מאחר שעמדת ה IFRIC -הינה שדרישות הגילוי במסגרת סעיף 044ל IAS 1 -מספקות ,נותנות מענה ומתייחסות גם לאותם מקרים כאמור של אי וודאויות מהותיות ומשכך התייתר הצורך בתיקון ספציפי לתקן. הודגשו קביעות IAS 1לפיהן כחלק מבחינת נאותות קיום הנחת העסק החי בדוחות הכספיים ,נדרשות חברות לבחון את היקף המידע שיש לכלול בדוחות הכספיים אודות אי וודאויות מהותיות תוך הכללת גילוי אודות ההנחות המרכזיות ושיקול הדעת של ההנהלה בקביעתה כי הנחת העסק החי מתקיימת. הוסבר כי עמדת הסגל הינה שבחינה וגילוי כאמור אודות אי וודאויות מהותיות נדרשת הן ברמת הדוחות השנתיים והן בתקופות דיווח ביניים לגבי אותן הנחות מרכזיות ושיקול דעת של ההנהלה בקביעתה כי הנחת העסק החי מתקיימת. עוד צוין כי עמדת ה IASB -הינה שגילוי כאמור יחול גם על שיקול דעת שהופעל בקביעה שאין אי וודאויות משמעותיות המטילות ספק משמעותי לגבי היכולת להמשיך לפעול כעסק חי וזאת בשל תכניות ההנהלה להתמודד עם אי וודאויות אלה ,היתכנותן והאפקטיביות שלהן. אוזכרה עמדת הרשות מן השנים האחרונות כי ככלל מקרים בהם ניתנות הפניות תשומת לב אודות קיומו של עסק חי מותנה אינם קבילים על הרשות (לא ברמת המצגים בדוחות הנכללים ע"י ההנהלה ולא במסגרת התייחסות רואה החשבון המבקר בחוות הדעת/בדוח הסקירה שלו). 8 .2ממצאים בקשר עם עבודת רואי חשבון המבקרים גם השנה עלו בכנס היבטים הנוגעים לבחינת התנהלותו של רואה החשבון המבקר ובדיקות סגל הרשות שמבוצעות בעניין כחלק מהראייה לפיה רואי החשבון הינם חלק מהגורמים המהווים ,כידוע ,את שומרי הסף בשוק ההון .מעל לכל ,הובהר ע"י סגל הרשות כי - המטרה ביישום ובפרסום ההיבטים השונים בהם נקשרים רואי החשבון הינה שנושא אחריות רואי החשבון כשומרי הסף תהיה ברורה כנושא קריטי בעל חשיבות רבה .הודגש שאין הכוונה להצר את שיקול דעת רואה החשבון המבקר וגם לא להפוך את עבודת רואה החשבון לביקורת שהיא מתגוננת. הרשות רואה את רואי החשבון כשותפים ליציבות השוק והמטרה היא לחזק את אמון השוק בהם ועל כן הפנייה מטעם הרשות תהיה רק כשרואי החשבון לא פעלו במטווח הסבירות ופגעו באמונם של המשקיעים ,כלומר במקרים של הפרה בסיסית של מטרת עבודת הביקורת ותפקיד רואה החשבון. בכלל זאת ,הוצגו בכנס ההיבטים והדגשים הבאים - כמות הטעויות המהותיות שנתגלו בדוחות הכספיים (באופן אבסולוטי) :בשנת ,02 - 4104 בשנת 00 - 4100ובשנת - 4102עמד מספרן על ( 42כל זאת ללא קשר ישיר להשלכות לעניין כמות תקופות שיש לתקן את הדוחות הכספיים לאחור והשפעת ההצגה מחדש). צוין כי עצם קיומן של טעות מהותיות ,יש בו בכדי ליצור השפעות שליליות פוטנציאליות שעלולות להביא לכדי ערעור מצב פיננסי והדבר גם פוגע במהימנות הדוחות ככלי לקבלת החלטות. צוין גם כי סגל הרשות פונה לרואי החשבון המבקרים וזאת בפרט כאשר מתגלות טעויות מהותיות שנתגלו בדוחות הכספיים ובירור מדוע לא נתגלתה בפועל הטעות בתהליך הביקורת ו/או הסקירה. הודגש כי במקביל לבדיקת הטיפול החשבונאי המיושם בחברות ,נבחנת בנוסף נאותות עבודת הביקורת של רואי החשבון המבקר .בהקשר זה הודגש שסגל הרשות אינו בוחן את איכות עבודת הביקורת והסקירה בכללותן אלא את הנושא של בחינת הנהלים שיושמו לגבי הסעיף הספציפי אשר הושפע מן הטעות .מכאן עולה גם החשיבות לעצם הקמת הPCAOB - הישראלי. הודגש שאין באמירות הרשות ובבחינתה את התנהלות רואה החשבון כדי הפחתה בחשיבות תפקידם של ההנהלה ושל הדירקטוריון בהכנה ובעריכת דוחות כספיים. נסקרו שלוש דוגמאות בהיבטים בהם נפגשה הרשות בשנה האחרונה בקשר לטעויות מהותיות (תוך הצגת מקור הטעות וכן הממצאים שנתגלו): טעות מהותית ברישום הוצאות פחת והממצאים לפיהם לא נבחנה נאותות הטמעת מערכת מידע בחברה וכי סבירות השינויים בהוצאות הפחת לא נבחנו באופן מספק. טעות מהותית בסיווג הלוואות אשר העלתה כי הסכמי הלוואה לא נבחנו בצורה מספקת וכי המבקר הסתמך על מצגי החברה באופן בלבדי ללא בדיקה עצמאית. טעות מהותית בחישוב רווח הון אשר נוצרה לאור אי בחינה לעומק בין היתר של פרטי הסכם המכירה ,אופן מימון הרכישה וזרימת התשלומים. זאת ועוד ,נסקרו באופן ספציפי שני היבטים של הסדרי אכיפה מנהלית מול רואי החשבון המבקרים (דוגמאות לכשלים שנתגלו במסגרת עבודת הביקורת/הסקירה): במקרה של חברת אקסטרא פלסטיק לא צוינה העובדה שהפיקדון בחברה אינו זמין לשימוש ובאופן עוקב ,גם התבצע סיווג שגוי בדוח על המצב הכספי של היתרה בגינו וכן בגין יתרת ההלוואה שניטלה ,תוך הכללת פרט מטעה במסגרת דוח הסקירה (דוח סקירה שניתן היה בנוסח האחיד) וכן; 9 במקרה של חברת גליקומיינדס לא נכללה הערת עסק חי בדוחות כספיים שנכללו במסגרת תשקיף מדף תוך הפרה הלכה למעשה ברשלנות של חובת הגילוי המעוגנת בחוק ניירות ערך. .2דיבידנדים בעידן הIFRS- הנושא נדון לאור שינויי חקיקה מוצעים בהיבט של חלוקת דיבידנד (נושא המצוי במישור חוק החברות והוא בבחינת יישום נאות של דיני החברות) .כידוע ,על חלוקת דיבידנד בהתאם לסעיף 014לחוק החברות לקיים "מבחן כפול" :מבחן הרווח ומבחן יכולת הפירעון .המבחן הראשי והקוגנטי (שלא ניתן להתנות עליו) הוא מבחן יכולת הפירעון וזהו גם המבחן העיקרי בעיניי הרשות .מבחן הרווח -בא לתחום את נושא החלוקה .רווחים מוגדרים בחוק החברות כיתרת עודפים/עודפים שנצברו בשנתיים האחרונות (בניכוי חלוקות קודמות) הכלולים בהון העצמי של החברה ושמקורם ברווח הנקי ,כפי שנקבע לפי כללי חשבונאות מקובלים .זהו לכאורה מבחן טכני ואובייקטיבי ,אך גם כאן מתעוררות שאלות בעקבות פס"ד של השופטת רות רונן מבית המשפט הכלכלי ,פס"ד שגרס שעל הדירקטוריון לבחון את מצבה הכספי של החברה במועד החלוקה (פס"ד תקדימי). במסגרת נושא זה הוצגו ההיבטים הבאים - בוצעה בדיקה ונתגבשו ממצאים בנושא חלוקת דיבידנד ורכישה עצמית של מניות (ממצאים אשר יתפרסמו בשנת .)4102בין היתר נבחן ,נבדק ונמצאו הליקויים הבאים: יכולת הפירעון נעשית באמצעות תזמ"ז חזוי שאינו בוחן את כלל החבויות הצפויות (נדרש טווח זמנים בינוני ולא מיידי וקצר); שימוש בהנחות אופטימיות לצורך תזמ"ז חזוי; היעדר התייחסות לאירועים/לסיכונים העלולים להשפיע לרעה על תוצאות הפעילות של החברה; ליקויים בגילוי שניתן אודות החלוקה; הנטייה להקל במבחן יכולת הפירעון ככל ש"כרית" הרווחים הראויים לחלוקה גדולה יותר -אין להקל במבחן האחד בהתבסס על האחר כעוגן. בכל אלה נמצא שנדרשת בחינה ושקלול של התרחישים השונים ,לרבות הכלי של ניתוח הרגישות לבחינת אירועים שלא בשליטת החברה לעניין יכולת פירעון (נמצא שלא נעשה בכך שימוש ע"י תאגידים). נסקרו גם היבטים בעייתיים במבחן הרווח ,בקשר לכך - החל ובעקבות יישומם של תקני ה ,IFRS -התווספו מקרים בתקינה בהם נכסים והתחייבויות שנמדדים בשווי הוגן דרך רווח או הפסד (כשברובם מקרים בהם יוכרו סכומי רווח רעיוניים -הרחבת "הרווחים הרעיוניים") זאת לצד מקרים של זקיפת סכומים לרווח כולל אחר ושחלקם לא נכלל לכאורה במבחן הרווח. הצעת סגל הרשות לתיקון מבחן הרווח (מרץ :)5102 נדונה ההצעה אשר הועברה לדיון במשרד המשפטים ומטרתה הינה להביא למבחן שיהא קרוב במהותו למבחן ששרר בישראל לפני אימוץ הIFRS- מבחינת 'רווחים ראויים לחלוקה' ,כשעיקרון הרשות רואה את ההתאמות הנדרשות כמינימאליות בכדי לעמוד במבחן הרווח שהיה טרם המעבר ל.IFRS- נסקרו למעשה עיקרי ההמלצות ,תוך התבססות על הרווח המאוחד ובנטרול רשימה של מקרים בהם מתהווים רווחים רעיוניים ספציפיים. 10 בביצוע ההתאמות רואה הרשות חוסר סימטריה בין צד הרווח לצד ההפסד (כלומר לדוגמה לרבות התחשבות נדרשת בהפסדים המוצגים ברווח הכולל האחר ,ה.)OCI- הרשות גם הציעה לשמר את המבחן המואץ ,לעניין רווחים שנצברו בשנים האחרונות :צמצום אפשרות שרווח חד פעמי יאפשר חלוקה בהינתן המבחן המואץ. כהוראות מעבר -מוצע לקבע את הרווחים הראויים לחלוקה ביום כניסת התיקון לתוקף לפי המבחן הישן .קרי ,ביצוע כל ההתאמות מכאן ואילך ללא כפילויות. תחילה -מוצע שתהא תקופת היערכות והסתגלות ואי יישום באופן מיידי. לחוזר מקצועי שפרסמה המחלקה המקצועית לעניין ההצעה לתיקון מבחני החלוקה בחוק החברות -תיקון מבחן הרווח לחץ/י כאן. .II מגוון נושאים והיבטים נוספים שכוסו במסגרת הכנס מימון עסקים קטנים ובינוניים זוהי השנה השנייה שהנושא נדון בכנס ,כל זאת אגב הנתונים המעודדים מהעולם אודות מגמה הולכת וגוברת של מימון חברות קטנות באמצעות השקעות של מגוון רחב של גופים בדרך של השקעת סכומי כסף נמוכים (פתרונות מימון המבוססים על שוק ההון לעסקים קטנים ובינוניים) .בישראל 22%מן העסקים הם קטנים ובינוניים ומשכך רואה הרשות את כל נושא מימון ההמונים הפיננסי ,גיוס מבוסס חוב/מניות ,ככלי חשוב לתמוך בפעילותם של גופים אלה ,וזאת לאור העובדה כי היקף האשראי שאלה מקבלים מהשוק האשראי אינו הולם את תרומתם הפוטנציאלית לשוק. בין היתר ,נסקרו בנושא זה: "עקרונות העל" של מימון ההמונים הישראלי ,תוך חלוקת הדיון ומתווה ההקלות מתאגידים זעירים וכלה בחברות ציבוריות קטנות. אוזכרה עמדת סגל משפטית 010-02בדבר הצעה פרטית למשקיעים "מתוחכמים" שתכליתה להבטיח גיוסי הון אלה תוך מתן הגנה לציבור המשקיעים. חלק ניכר מעקרונות מימון גופים אלה עוד מותנה בתהליכי חקיקה בכנסת ,אולם כזכור במקטע של חברות ציבוריות קטנות הוחל מדרג רגולציה אשר מטרתו הקלה בחובות דיווח של "תאגיד קטן" בבחינת שיקולי עלות-תועלת (ובכלל זאת ,אפשרות פטור מ ,ISOX -אי הכללת דוח גלאי והקלות הנוגעות לצירופן לדוח התקופתי של הערכות שווי ושל דוחות חברות כלולות/עסקאות משותפות מהותיות.)3 לאור אפיק מימוני זה וצעדיי הרשות המתוכננים פונה הרשות לגופים אלה בבקשה לרעיונות חדשים על מנת להביא באופן יעיל ליצירת נתיבי מימון חדשים וגישה לשוק ההון. איגוח :כלי לפיתוח שוק ההון הוצג באופן בסיסי המנגנון של עסקת איגוח מסורתית וכן היתרונות הגלומים במנגנון (פיתוח שוק האשראי החוץ בנקאי ,פיזור סיכוני אשראי בין גופים שונים בשוק הפיננסי, העברת סיכונים יעילה בין הגופים ,הרחבת אפיקי השקעה למשקיעים פרטיים ומוסדיים) 3לחוזרים מקצועיים בדבר מתווה ההקלות לתאגידים קטנים ,כפי שפורסמו במהלך שנת 4102לחץ/י כאן ,כאן וכן כאן. 11 זאת לצד כשלים קיימים הנובעים מחוסר בתמחור נכון של סיכונים (לקחים שיש להפיק לאור הכשלים שנתגלו במנגנון האיגוח בעקבות המשבר של שנת .)4112 בניגוד לעולם ,נמצא כי שוק האיגוח בישראל ביחס לתוצר הוא נמוך באופן משמעותי בהשוואה לשווקי ארה"ב ואירופה ובתחום זה בכדי ליצור גיוון במקורות האשראי הקיימים דהיום ,מטרת סגל הרשות הינה להביא להסרת חסמים בשוק בכלל ולחתור לפתרון חקיקתי ורגולטורי בפרט שיאפשר התקיימותן של עסקאות איגוח מסורתיות ככלי אשר צפוי שישפיע בצורה משמעותית על הרבה שחקנים בשוק ההון. עוד צוין פרסום דוח הביניים של הצוות לקידום האיגוח בישראל (אוגוסט ,)4102שבין המלצותיו יצירת וודאות מספקת להכרה בעסקת אשראי כעסקת "מכר אמיתי" ) (true saleולא כהלוואה מגובת משכון וכן בחינת מסלול אפשרי של איגוח הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים. היבטי ממשל תאגידי והיבטים הנוגעים לשכר בכירים הוצגו מגמות 'ותמונת מצב' אודות תיקונים 02,09,41ותיקון 44על מודל הפיקוח של דירקטוריון החברה וחיזוק עצמאות הדירקטוריון. הדגשת תפקיד סגל הרשות בהגברת הוודאות המשפטית בתהליכים שונים הנכרכים בסוגיות של ממשל תאגידי. כל זאת ,תוך בחינה ורצון ליצור איזון בין הכללת מידע מהותי למשקיע לבין הזכות לפרטיות ,בדמות התאמת היקף הגילוי הניתן מכוח תיקון 41לחוק החברות לעניין תנאי כהונה והעסקה בחברות ציבוריות ובחברות אגרות חוב. סוגיות בעסקאות בעלי שליטה במסגרת הנושא של עסקאות עם בעלי שליטה הוצגו פניות מקדמיות בנושאים משפטיים שפורסמו ע"י סגל הרשות בשנת ( 4102בין היתר ,היבטי עסקאות חריגות בהן לבעל השליטה קיים עניין אישי וחובת מצביע בעל מניות להודיע על קיומו של עניין אישי כאמור). כמו כן ,נסקר גם הפן של תיקון 44לחוק החברות לעניין קיום הליך תחרותי ביחס לעסקאות עם בעלי שליטה ,בטרם ההתקשרות בעסקאות אלה וחובת הגילוי לעניין הדרך בה נקבעה התמורה בדוח העסקה והצגת העקרונות של פעילות מערכת ההצבעה האלקטרונית ,שמטרתה לאפשר לבעלי ניירות ערך מקרב הציבור להצביע באסיפה של חברות שניירות הערך שלהן נסחרים בבורסה לני"ע בת"א באמצעות האינטרנט (מערכת אשר צפוי שתתחיל את פעולתה בחודש יוני .)4102 סוגיות מתחום הנאמנים והסדרים במסגרת הרצאה ייעודית נדונו גם סוגיות הקשורות לנאמנים (בדגש על הנאמן לאגרות החוב כגורם מרכזי בהגנה על זכויות המחזיקים וקידום תקנות בעניינם) ,היבטים הקשורים להבראת חברות (מתוקף סעיף 021לחוק החברות) וחסימת ניירות ערך המוקצים במסגרת הסדר. בנוסף ,נסקרו היבטים שונים בקשר להסדרי חוב (אסיפות מקדמיות של מחזיקי אג"ח וויתור על תביעות עתידיות של בעלי אג"ח כלפי בעלי שליטה/נושאי משרה בחברות). 12 חידושים בתחום של הליכי גיוס מהציבור נסקר מודל התשקיפים החדש -הוצג מתווה ההקלות בתשקיפים ובמסגרת זאת ,בין היתר ,הארכת תוקף תשקיף מדף משנתיים לשלוש שנים ,ביטול דרישת תיאור ניירות הערך המוצעים ושטר הנאמנות בתשקיף מדף וכן המתווה החדש ללוחות זמנים בהנפקה -תקופה להגשת הזמנות. עוד אוזכרו היבטי גילוי נדרשים בתשקיפים בפרויקטים של קבלן מבצע. לחוזרים מקצועיים שפרסמה המחלקה המקצועית בעניין הקלות בתשקיפים (לרבות בהתייחס להקלות הנוגעות לתשקיפים בדרך של הנפקה ראשונה לציבור )IPO ,לחץ/י כאן ו -כאן. סקירת פעילות השלדים הבורסאיים ורעיונות להסדרה בתחום נושא נוסף שנדון בכנס ,כללו כעיקרו נסוב סביב תופעה נפוצה בשנים האחרונות לעניין דרך לכניסה למסחר בבורסה וזאת בדרך של יציקת פעילות לתוך שלד בורסאי האמור להיות חף מפעילות עסקית ריאלית ממשית. בהקשר לכך הוצגו בעיות שאותרו אגב ההתקשרות ברכישת שלדים בורסאיים כאמור, ובעיקר הצגת בעיות הנוגעות לתקינות המסחר כמו גם לאיכות הפעילויות שנוצקו לשלדים הבורסאיים עד לכדי הידרדרות בפעילותן העסקית ,וזאת לצד הצגת פתרונות אפשריים לצמצום הבעיות וכשלים קיימים. בברכה, המחלקה המקצועית 13
© Copyright 2024