‫כתב העת הד החינוך ‪" ,‬חינוך מקצועי וטכנולוגי בישראל"‪ ,‬גיליון פברואר‪4102 ,‬‬ ‫הכשרת מורים‬ ‫משלוש נקודות מבט‬ ‫עם צאת ספרו "בשביל(י) ההכשרה להוראה‪ :‬מבט פילוסופי על הכשרת מורים" (מכון מופ"ת) מציע‬ ‫פרופ' שלמה בק מבט חדש על הכשרת מורים‬ ‫יורם הרפז‬ ‫פרופ' שלמה בק ‪ ,‬מרצה במכללה לחינוך ע"ש קיי בבאר שבע ונשיאה לשעבר‪ ,‬פרסם ב ‪ 4112-‬את הספר "טכנאות‬ ‫כחזון בהכשרת מורים‪ :‬מבט ביקורתי על הכשרת המורים הטכנית ‪-‬רציונאלית" (מוסד ביאליק) ועתה רואה אור‬ ‫ספרו "בשביל(י) ההכשרה להוראה"‪ .‬לשני הספרים תכנים שונים אך רוח דומה – רוח ביקורתית ומודאגת; ביקורתית‬ ‫על התפיסה הטכנית ‪-‬תועלתנית של ההוראה וההכשרה להוראה‪ ,‬ומודאגת מעתיד ההוראה והכשרת המורים‪ .‬שני‬ ‫הספרים עוסקים בהכשרת מורים בהקשר פילוסופי רחב ומעמיק‪.‬‬ ‫גם בספר הזה אתה ביקורתי ומודאג‪.‬‬ ‫"בין שני הספרים שכתבתי על הכשרת מורים שום דבר לא השתנה לטובה – לא בהכשרת מורים ולא ביחסה של‬ ‫החברה אליה ואל מערכת החינוך בכלל‪ .‬כך שגם בספר הזה אני 'ביקורתי ומודאג'"‪.‬‬ ‫מה מדאיג אותך ביחסה של החברה למערכת החינוך בכלל ולהכשרת המורים בפרט?‬ ‫"מערכת החינוך מואשמת בכל חוליי החברה‪ .‬נבערות‪ ,‬אלימות‪ ,‬אלכוהול‪ ,‬סמים‪ ,‬פערים‪ ,‬שחיתות‪ ,‬שנאה לזר‪,‬‬ ‫שימוש חסר מעצורים בפייסבוק ובווטסאפ – הכול בגלל מערכת החינוך‪ .‬ומאז שדוח מקינזי המפורסם קבע‬ ‫ש'איכות מערכת החינוך אינה יכולה לעלות על איכות מוריה' – המורים אשמים באוזלת ידה של מערכת החינוך‪,‬‬ ‫שאשמה‪ ,‬כאמור‪ ,‬בתחלואי החברה‪ .‬ומדוע המורים גרועים? כי הם לא הוכשרו כראוי‪ .‬אז זה המקור לכל הרעות –‬ ‫הכשרת המורים"‪.‬‬ ‫התקרבנו; אנחנו לא אשמים‪ .‬אבל אתה עצמך טוען שהכשרת המורים יכולה לעשות עבודה טובה יותר‪.‬‬ ‫ָּ‬ ‫או קיי –‬ ‫בספר החדש אתה מציע מטא ‪-‬תאוריה של הכשרת מורים על בסיס "מקורות המוסר" של טיילור‪" ,‬סגנונות הקיום"‬ ‫של פרום ורנד ו"מתן הכרה" של הונת‪ .‬תסביר‪.‬‬ ‫"הפילוסוף צ'רלס טיילור מקשר בין הזהות האישית לבין המוסר‪ .‬המוסר עוסק‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בשאלה איזה סוג אנשים‬ ‫אנחנו רוצים להיות ומהו החזון שלנו באשר לטוב המוסרי‪ .‬אדם שמבקש להגדיר את זהותו המוסרית מחפש 'מקור‬ ‫© כל הזכויות שמורות לכתב העת‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬בהוצאת הסתדרות המורים בישראל‬ ‫כתב העת הד החינוך ‪" ,‬חינוך מקצועי וטכנולוגי בישראל"‪ ,‬גיליון פברואר‪4102 ,‬‬ ‫מוסרי' שישמש לו מצפן‪ .‬טיילור מציע שלושה מקורות מוסריים המגדירים את זהות האדם בעת החדשה‪ :‬האדם‬ ‫הנאור‪ ,‬המסתמך על שכלו; האדם הרומנטי‪ ,‬המסתמך על רגשותיו; והאדם המאמין‪ ,‬המסתמך על סמכות חיצונית‬ ‫לו (כתבי קודש‪ ,‬למשל)‪.‬‬ ‫"הפסיכולוגים אריך פרום ויעקב רנד הגדירו שלושה 'סגנונות קיום'‪' :‬שיהיה לי'‪' ,‬להיות' ו'לעשות' או 'להגשים'‪ .‬אדם‬ ‫מהסגנון הראשון מגדיר את זהותו באמצעות הנכסים שברשותו; אדם מהסגנון השני – באמצעות מימוש עצמי‬ ‫ואותנטיות; אדם מהסגנון השלישי – באמצעות עשייה או הגשמה של אמונה או רעיון כלשהם‪.‬‬ ‫הונֶת מקשר בין זהות לבין מתן הכרה חברתית‪ ,‬משום שהאדם מזהה את עצמו בהתאם‬ ‫"הפילוסוף ‪-‬סוציולוג אקסל ֹ‬ ‫לאופן שבו החברה מכירה בו ומזהה אותו‪ .‬בחברות המודרניות ההכרה החברתית מבוססת על שלושה דפוסים‪:‬‬ ‫אהבה‪ ,‬חוק והוקרה חברתית‪ .‬האהבה היא ביטוי להכרה באדם קרוב ללא תנאי ומגבלה‪ .‬החוק מבטא הערכה לכל‬ ‫אדם באשר הוא אדם וקובע את זכויותיו‪ .‬ההוקרה החברתית היא אישית‪ ,‬ומתבססת על עקרון ההישגיות (אני‬ ‫מעריך אדם מסוים בגלל הישגיו)"‪.‬‬ ‫שלושה מקורות של זהות‪ .‬מה הקשר להכשרת מורים?‬ ‫"הטענה המרכזית של הספר היא שבדומה להגדרת הזהות האישית‪ ,‬אפשר להגדיר את זהותם של ארגונים ותכניות‬ ‫בכלל ושל תכניות להכשרת מורים בפרט על בסיס המקור המוסרי שלהם‪ ,‬סגנון הקיום שהם מעדיפים ודפוס‬ ‫ההכרה שהם מקדמים"‪.‬‬ ‫איך זה עובד?‬ ‫"על בסיס הקטגוריזציה הזאת אפשר לנתח ולהבין תכניות להכשרת מורים בעלות חזון שונה של ה'מורה הטוב'‪:‬‬ ‫‪ .0‬לפי התפיסה הנאורה‪ ,‬ההוראה היא פרופסיה והמורה הוא איש מקצוע משכיל ומיומן‪ ,‬מורה חוקר המתפקד‬ ‫כאומן (טכנאי) וכמאמן‪ .‬מטרתו שתלמידיו יהיו בעלי ידע ומיומנויות‪ .‬ברוב המקרים‪ ,‬סגנון הקיום של תכנית כזאת‬ ‫הוא 'שיהיה לי'‪ ,‬ואת ההערכה החברתית של התכנית‪ ,‬המורים והתלמידים מכתיב עקרון ההישגיות‪.‬‬ ‫‪ .4‬לפי התפיסה הרומנטית‪ ,‬ההוראה היא מעשה אמנות והמורה הוא אדם יוצר ורגיש שאוהב ומכיר את עצמו ואת‬ ‫תלמידיו‪ ,‬מצמיח את אישיותם ומדרבן אותם לחתור למימוש עצמי אותנטי ולדיאלוג משמעותי עם האחר‪ .‬סגנון‬ ‫הקיום של תכנית כזאת הוא 'להיות'‪ ,‬והתבחין להערכה החברתית של התכנית‪ ,‬המורים והתלמידים מתבסס על‬ ‫אמפתיה ודאגה לזולת‪.‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות לכתב העת‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬בהוצאת הסתדרות המורים בישראל‬ ‫כתב העת הד החינוך ‪" ,‬חינוך מקצועי וטכנולוגי בישראל"‪ ,‬גיליון פברואר‪4102 ,‬‬ ‫‪ .3‬לפי התפיסה המאמינה‪ ,‬ההוראה היא שליחות‪ ,‬והמורה כ'איש מעשה' הוא אדם מאמין‪ ,‬שליח ציבור ומורה דרך‪.‬‬ ‫חובתו לוודא שהדור הבא יאמץ את דרכו‪ .‬סגנון הקיום של תכנית כזאת הוא 'לעשות'‪ ,‬וההערכה החברתית של‬ ‫התכנית‪ ,‬המורים והתלמידים מותנית במידת נאמנותם לקהילה‪ ,‬לאמונותיה ולמנהגיה‪.‬‬ ‫מדובר אפוא במטא ‪-‬תאוריה שמאפשרת להתבונן בתכניות ההכשרה‪ ,‬לנתח את מאפייניהן ולהבין את דרך‬ ‫התנהלותן‪ .‬פרקי הספר מביאים דוגמאות רבות לכל אחד מטיפוסי הכשרת המורים הללו"‪.‬‬ ‫האם הכשרת המורים צריכה להעדיף את אחד הטיפוסים?‬ ‫"הכשרת המורים צריכה לקחת בחשבון את כל נקודות המבט ולמצוא ביניהן איזון נכון‪ .‬כפי שאני מראה בספר‪,‬‬ ‫מרבית התכניות הקיימות להכשרת מורים‪ ,‬בארץ ובעולם‪ ,‬מתבססות על התפיסה הנאורה‪ .‬הן מעמידות במרכזן את‬ ‫המושג 'ידע' ומתכוונות לידע שמביא לאדם תועלת‪ .‬אבל כאשר תפיסה זו לבדה זוכה להתייחסות בתכנית ההכשרה‪,‬‬ ‫המרכיבים האחרים של ההוראה הטובה הולכים לאיבוד‪ :‬תפקידו של הידע טמון בפיתוח אישיות התלמיד‪ ,‬בדאגה‬ ‫להצמחה אישית (רגשית‪ ,‬וחברתית‪ ,‬לא רק קוגניטיבית) של כל אחד מהתלמידים ובהכשרת הלבבות לבניית חברה‬ ‫צודקת יותר‪ .‬בחברה הנאו ‪-‬ליברלית של ימינו‪ ,‬ששולטת בה תרבות של תחרות‪ ,‬ניכור וראיית הזולת ועצמי כחפץ‪,‬‬ ‫הכרחי להביא לתלמידים תפיסות עולם חלופיות‪ .‬תכנית נאותה של הכשרה להוראה צריכה להפגיש את הסטודנט‬ ‫עם כל אחת מהתפיסות שהוזכרו ולסייע לו לגבש את זהותו האישית והמקצועית ביחס אליהן"‪.‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות לכתב העת‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬בהוצאת הסתדרות המורים בישראל‬