‫‪10‬‬
‫וירא |י“ד במרחשון תשע"ה | ‪ | 7.11.2014‬שבת |‬
‫| שבת | וירא | י“ד במרחשון תשע“ה | ‪7.11.2014‬‬
‫חולם‬
‫מציאותית‬
‫יוחאי מקבילי שירת בסיירת‬
‫גבעתי‪ ,‬עובד לפרנסתו כאיש‬
‫מחשבים ומגלה ברמב"ם את‬
‫המפתח היהודי לבניית מדינה‬
‫מודרנית‪ .‬עם סיום פרויקט ביאורו‬
‫הנגיש לרמב"ם הוא מדבר על‬
‫חיי עבודה לצד לימוד ועל הצורך‬
‫לחיות חיים יהודיים מעשיים עם‬
‫קצת פחות דיבורים באוויר‬
‫אריאל הורוביץ ‪ /‬צילום‪ :‬מרים צחי‬
‫"אחד הדברים שהכי השפיעו‬
‫עליי כשקראתי את הרמב"ם‬
‫היה החוויה של לקום בבוקר‪,‬‬
‫לפקוח את העיניים ולפתוח‬
‫באמירת 'פוקח עיוורים'‪.‬‬
‫אחר כך לצאת מהמיטה‬
‫ולהגיד‪' :‬זוקף כפופים'‪ .‬וכן‬
‫הלאה‪ .‬כך ההלכה ברמב"ם‪,‬‬
‫וכך גם מופיע בתלמוד‪.‬‬
‫ובעצם‪ ,‬הכי טבעי בעולם לומר כך את הברכות‪ .‬כשאתה‬
‫אומר את הברכות תוך כדי הפעולות‪ ,‬זה שונה לגמרי מאשר‬
‫כשאתה אומר אותן 'על אוטומט' בבית הכנסת‪ .‬אלוהים‬
‫והתודה לא נמצאים רק בבית הכנסת‪ ,‬בתוך הסידור‪ .‬הם חלק‬
‫מהחיים‪ .‬הם בתוכם‪ .‬כך אצל הרמב"ם"‪ .‬את הדברים הללו‬
‫אומר יוחאי מקבילי‪ ,‬מי שעמל בשנים האחרונות על מפעל‬
‫משנה תורה – פרויקט הנגשה מקיף של חיבורו ההלכתי‬
‫המקיף של הרמב"ם‪ ,‬היד החזקה‪.‬‬
‫במסגרת הפרויקט כבר הספיק מקבילי להוציא לאור‬
‫את כל היד החזקה בכרך אחד‪ ,‬לפי נוסחים מדויקים‬
‫שגובשו מתוך כתבי יד‪ ,‬ואף לחבר פירוש קצר ותמציתי‬
‫לכל ספר משנה תורה‪ ,‬שראה אור בארבעה כרכים עבי כרס‪,‬‬
‫וכעת גם בחוברות כיס קטנות‪ .‬על מלאכת הביאור שוקד‬
‫מקבילי בביתו‪ ,‬באפלת הלילה‪ ,‬כשהוא שב מעבודתו כאיש‬
‫אלגוריתמים בחברת ההיי־טק "ביוסנס"‪ .‬אז‪ ,‬מול המחשב‬
‫והספרים‪ ,‬מבאר מקבילי את פסקי ההלכה החותכים של‬
‫הנשר הגדול‪ ,‬מנסה להנגיש את הרמב"ם לציבור לומדי‬
‫התורה‪ .‬הוא רואה ברמב"ם מודל לחשיבה יהודית־הלכתית‬
‫אחרת‪ ,‬שלדבריו כבר כמעט אבדה‪.‬‬
‫שווה לקום בבוקר‬
‫יוחאי מקבילי (‪ )44‬נולד בחדרה למשפחה תימנית‬
‫ציונית־דתית‪ .‬הוא למד בישיבה התיכונית "נתיב מאיר"‬
‫בירושלים‪ ,‬וכבר בצעירותו החל לשמוע שיעורים אצל הרב‬
‫יוסף קפאח‪" .‬התוודעתי לרמב"ם דרך הרב קפאח"‪ ,‬הוא נזכר‪,‬‬
‫"התחלתי ללמוד את פירוש המשניות לרמב"ם‪ ,‬וגיליתי‬
‫תפיסה מאוד שלמה והוליסטית‪ .‬אצל הרמב"ם אין פיצול‬
‫בין העולמות – הוא כולל חכמה‪ ,‬תורה‪ ,‬עבודה ופילוסופיה‪.‬‬
‫בכל מקום שבו תשאל מיהו הרמב"ם‪ ,‬תקבל תשובות שונות‪.‬‬
‫באקדמיה יגידו שהוא פילוסוף‪ ,‬בישיבות יגידו – איש הלכה‪,‬‬
‫בבית הספר לרפואה יגידו שהרמב"ם היה רופא דגול‪ .‬והכול‬
‫נכון‪ .‬הוא באמת הכיל את העולמות הללו"‪.‬‬
‫אך לא רק ריבוי העולמות הפעים את מקבילי הצעיר‬
‫כשנחשף לרמב"ם – גם התפיסה הדתית וההלכתית של‬
‫הרמב"ם כבשה אותו‪" .‬הרמב"ם עוסק בדברים הגדולים"‪,‬‬
‫הוא אומר‪" ,‬מיד בפתיחה של פירוש המשניות הרמב"ם מדבר‬
‫על נבואה‪ .‬משנה תורה נפתח במילים 'יסוד היסודות ועמוד‬
‫החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון'‪ .‬אגב‪ ,‬מעניין להשוות‬
‫את הפתיחה של משנה תורה לפתיחה של השולחן ערוך‪.‬‬
‫השולחן ערוך נפתח במילים 'יתגבר כארי'‪ .‬נכון‪ ,‬קשה לקום‬
‫בבוקר‪ .‬קשה מאוד‪ .‬אבל הרמב"ם בוחר לתת מענה לקושי‬
‫| שבת | וירא | י“ד במרחשון תשע“ה | ‪7.11.2014‬‬
‫הזה לא באמצעות 'יתגבר'‪ ,‬אלא באמצעות 'יסוד היסודות‬
‫ועמוד החכמות'‪ .‬יש משהו אדיר וגדול שבשביל זה שווה‬
‫לקום בבוקר‪ .‬ואם מסבירים אותו‪ ,‬ומפנימים אותו‪ ,‬כבר פחות‬
‫קשה לקום‪.‬‬
‫"גם הפסיקה שלו הרשימה אותי אז‪ ,‬בפשטות שלה‪ .‬אני‬
‫זוכר שבישיבה הכריחו אותנו בשבת להחמיר ולצחצח שיניים‬
‫ב'מי פה'‪ ,‬חומרה שלא הכרתי מהבית‪ .‬או למשל ספירת‬
‫העומר‪ .‬אפשר למצוא היום ספרים עבי כרס על הלכות‬
‫ספירת העומר‪ ,‬ועל העצבות של הימים האלה‪ .‬הרמב"ם עוסק‬
‫בהלכות הללו בקיצור‪ ,‬כחלק מהלכות תמידין‪ .‬זה מעניק‬
‫להם אופי אחר לגמרי"‪.‬‬
‫עם תום לימודיו בישיבה התיכונית התגייס מקבילי‬
‫לסיירת גבעתי‪ .‬לאחר השחרור התחיל בלימודי תואר‬
‫ראשון בחשמל‪ ,‬השלים תואר שני במדעי המחשב ועבד‬
‫בהיי־טק‪ .‬כל אותו זמן קינן בו הרצון להנגיש את‬
‫הרמב"ם‪" .‬הרגשתי אז שברוב המקרים עוסקים ברמב"ם‬
‫באופן מאוד נקודתי – מוצאים מקור מסוים בשביל‬
‫שיעור או דף מקורות או פסיקת הלכה‪ ,‬וממשיכים הלאה‪.‬‬
‫עיקר הלימוד בישיבות מבקש לפרק את הרמב"ם‪ ,‬להבין‬
‫מהיכן הוא הוציא את הדברים‪ .‬קוראים את הרמב"ם עם‬
‫הפנים אחורה‪ ,‬שואלים מנין הוא הביא את מה שהביא‪,‬‬
‫מה היו המקורות שלו‪ .‬לא שואלים מה הרמב"ם מצייר‬
‫כאן‪ ,‬מה הוא מתאר‪ ,‬כיצד כל ההלכות מתחברות אחת‬
‫לשנייה‪ .‬הסינתזה לא נעשית‪ .‬מנסים להבין את התלמוד‬
‫מתוך הרמב"ם‪ ,‬וכך מחמיצים את העיקר שלו‪ .‬אני זוכר‬
‫שהייתי מתייגע בשיעורים שבהם עיקר הלימוד היה‬
‫לפרק את הרמב"ם ולהבין את המקורות שלו‪ .‬הרגשתי‬
‫שמשהו שם היה לא נכון‪.‬‬
‫"הרמב"ם מלמד אותך לחשוב כמו יהודי‪ .‬הוא עושה סדר‬
‫– מה מופיע בתורה‪ ,‬מה מדברי חכמים‪ ,‬מה מנהג‪ .‬השיח‬
‫ההלכתי היום מאוד שטוח‪ ,‬הוא עשוי מקשה אחת‪ ,‬בלי‬
‫מודעות לרבדים השונים שבהלכה‪ .‬הרב קפאח תמיד אמר‬
‫לנו‪ :‬אני מלמד אתכם הלכה‪ ,‬כדי שבסופו של דבר כל אחד‬
‫מכם ידע לפסוק הלכה בעצמו‪ .‬עכשיו‪ ,‬המשפט הזה הוא‬
‫חומר נפץ בעולם התורה היום‪ .‬אבל הרב קפאח חזר על זה‬
‫והדגיש את זה‪ .‬בעבר לא הלכו לשאול את הרב על כל דבר‪.‬‬
‫היו לומדים ויודעים‪ .‬המטרה היא לדעת‪ ,‬לפעול מתוך חירות‪.‬‬
‫הרמב"ם מנסה לכוון אותך לכך‪ .‬זה מדהים אותי‪.‬‬
‫"החירות כל כך מוחלטת‪ ,‬עד שהיא יכולה גם להגיע‬
‫לאי־ציות‪ .‬אם למדת את הסוגיה על כל ההסתעפויות שלה‪,‬‬
‫ואתה סבור שהסנהדרין טועים‪ ,‬אתה לא חייב לשמוע להם‪.‬‬
‫החירות הזו‪ ,‬הבחירה החופשית‪ ,‬העובדה שעלינו מוטל לעצב‬
‫את המציאות – כל הדברים האלה נגעו בי מאוד עמוק"‪.‬‬
‫תפסיקו להתפלפל‬
‫מקבילי לא פנה למסלול הציוני־דתי המוכר – מיד בסוף‬
‫לימודיו בחר‪ ,‬כאמור‪ ,‬להתגייס לצבא‪ ,‬ולא פנה לישיבת הסדר‬
‫כמו רוב בני מחזורו‪" .‬אני חושב שאחת הסיבות שבגללן‬
‫לא המשכתי ללמוד בישיבה והתגייסתי הייתה התחושה‬
‫שהעיסוק בתורה שם הוא מאוד תיאורטי‪ ,‬מופשט"‪ ,‬הוא‬
‫אומר‪" ,‬התפיסה הזו של עולם הישיבות מפריעה לי עד היום‪.‬‬
‫"אספר לך סיפור‪ .‬מדי פעם אני לוקח איתי ברכב תלמידי‬
‫ישיבה טרמפיסטים‪ .‬אני תמיד שואל אותם‪ :‬מה הדבר הכי‬
‫חשוב בעולם? והם עונים‪ :‬התורה‪ .‬כבר זה תמוה בעיניי‪ ,‬כי‬
‫בעיניי – וכך כותב הרמב"ם – הדבר החשוב ביותר הוא‬
‫אלוהים‪ .‬אבל אז אני שואל‪ :‬ומה אתם לומדים? והם עונים‪,‬‬
‫נגיד‪ ,‬גמרא בבא מציעא‪ ,‬השוכר את הפועלים‪ .‬ואני שואל‪:‬‬
‫ואם תשכרו רכב‪ ,‬תבדקו שהחוזה על פי ההלכה? והם עונים‪:‬‬
‫מה זה שייך בכלל? כלומר‪ ,‬הם אף פעם לא חשבו על זה‪.‬‬
‫הם לא העלו על דעתם שיש קשר בין הלימוד שלהם בבית‬
‫המדרש לבין החיים בחוץ‪ .‬החיבור הזה בכלל לא מובן להם‪.‬‬
‫"אני חושב שהרמב"ם‪ ,‬דווקא בגלל הצורה שבה הוא‬
‫מכריע‪ ,‬מצייר לך ציור‪ .‬כשאתה לא מכריע אתה נמצא‬
‫וירא |י“ד במרחשון תשע"ה | ‪ | 7.11.2014‬שבת |‬
‫"‬
‫ההימצאות של הוואקף‬
‫והערבים על ההר היא רק תירוץ‬
‫נוח‪ ,‬שמכסה על זה שאנחנו‬
‫באמת לא מסוגלים לנסח לעצמנו‬
‫מה אנחנו רוצים מהמקום הזה‪ .‬האם‬
‫התפיסה הזו בכלל בנויה אצלנו? האם‬
‫אנחנו יודעים מה זה בית תפילה לכל‬
‫העמים? הכול נורא מפחיד אותנו‬
‫בתוך דיון תיאורטי‪ .‬אבל כשאתה מכריע‪ ,‬אתה חייב‬
‫לקשר את ההכרעה שלך לחיים‪ .‬כשאדם לומד דף יומי‪,‬‬
‫הלימוד לא מניע אותו לעשות איזושהי פעולה בעולם‪.‬‬
‫הוא נשאר ברמה של הדיון‪ .‬אבל החיים הם לא הדיון‬
‫הזה‪ .‬בחיים צריך להכריע‪ .‬ואלמנט ההכרעה הוא אלמנט‬
‫שתלמידי ישיבות בכלל לא חיים בו‪ .‬לפעמים מתחשק‬
‫לי לומר להם‪ :‬תפסיקו להתפלפל‪ .‬תעסקו בדיני מדינה‪,‬‬
‫במשפט עברי‪ .‬זה לא קורה‪.‬‬
‫"האקדמיה היא המקום העיקרי שבו מפתחים היום‬
‫מדיניות למדינת ישראל‪ .‬יש לאקדמיה השפעה גדולה‬
‫מאוד על הפוליטיקאים‪ .‬התורה לא נמצאת שם‪ .‬אני חושב‬
‫שיש לתורה הרבה מה לומר‪ ,‬היא רלוונטית‪ .‬כמובן שאלה‬
‫דברים שצריך לפתח ‪ -‬אי אפשר לקחת את הלכות מלכים‬
‫ולהתאים אותן‪ ,‬אחד לאחד‪ ,‬למדינה דמוקרטית‪ .‬אבל אפילו‬
‫את העיבוד הזה לא עושים‪ .‬מהישיבות אמורים לצאת‬
‫אנשים שזה עניינם‪ ,‬אבל הישיבות דוחפות את התלמידים‬
‫ללמוד‪ ,‬לא לחיות‪ .‬אני רוצה שהם יחיו‪ ,‬שהתורה תחיה‪.‬‬
‫בישיבות היום יש או למדנים מאוד גדולים‪ ,‬או אנשים‬
‫שעוסקים בחסידות‪ ,‬עם דגש על הפרט‪ .‬זה טוב ויפה‪ ,‬אבל‬
‫עם זה לא בונים חיים‪ ,‬אומה‪.‬‬
‫"אני רוצה שמי שלומד מסכת בבא מציעא יתמודד עם‬
‫שאלות של חוזה עבודה לפי התורה‪ ,‬ומי שלומד מסכת סנהדרין‬
‫יתמודד עם שאלות ברמה הלאומית של ענישה במדינה‬
‫מודרנית‪ .‬יש פה ושם חוקרים שעובדים על זה ומפרסמים‬
‫מאמרים‪ ,‬אבל המסה הגדולה של ציבור הלומדים בכלל לא‬
‫מתמודדת עם השאלות האלה‪ .‬החזון היחיד הוא ללמוד לשמה‪,‬‬
‫וזהו‪ .‬החזון של הרמב"ם הוא לחיות את הדברים"‪.‬‬
‫בפירושו המקיף למשנה תורה‪ ,‬שמתפרס על פני ארבעה‬
‫כרכים‪ ,‬ביאר מקבילי בראש ובראשונה פרטים טכניים‪ ,‬כמו‬
‫ביאור שמות של צמחים ומקומות‪ .‬הוא אף הסביר את דברי‬
‫הרמב"ם על רקע ההקשר שלהם‪ ,‬וחיפש מקבילות במקומות‬
‫אחרים ביד החזקה‪ .‬כעת הוא מוציא את הפירוש גם בחוברות‬
‫כיס קטנות‪ ,‬ואף בחוברות גדולות שנלמדות בבתי הספר‪.‬‬
‫מבלי שהתכוון עורר מקבילי מהומה־זוטא במסדרונות‬
‫משרד החינוך‪ ,‬כאשר לחוברת של הלכות עבודה‪ ,‬העוסקות‬
‫בבית המקדש‪ ,‬צירף נספח העוסק בעלייה להר הבית‪.‬‬
‫"התקשרו בפאניקה ממשרד החינוך ואמרו שמחר בבוקר‬
‫זה יופיע בכל העיתונים"‪ ,‬הוא אומר בחיוך‪" .‬אני אמרתי‬
‫להם שהפירוש שלי משתדל להיות נאמן לרמב"ם‪ .‬הרמב"ם‬
‫עלה להר הבית‪ ,‬אז כתבתי על זה נספח‪ .‬אני לא רואה בזה‬
‫בעיה‪ .‬בסוף החליטו להדביק בתחילת החוברת מדבקה שבה‬
‫כתוב שהדברים אינם משקפים את עמדת משרד החינוך"‪.‬‬
‫תהיה כאן רפורמה‬
‫הנושא של בית המקדש קרוב ללבו של מקבילי‪,‬‬
‫שעוסק גם בהדרכת עולים להר הבית‪" .‬במוקדם או‬
‫‪11‬‬
‫במאוחר תהיה כאן רפורמה גדולה"‪ ,‬הוא אומר‪" ,‬ברור‬
‫לי שכשיקום בית מקדש‪ ,‬יהיו הרבה דברים שכבר לא‬
‫נעסוק בהם‪ .‬הטירוף של ההכנות לפסח‪ ,‬למשל‪ .‬כשבית‬
‫מקדש קיים‪ ,‬ההכנות לפסח הן ברמה הלאומית – טיהור‪,‬‬
‫הכנה רוחנית‪ .‬היום אנחנו ממוקדים בניקיונות‪ .‬אני‬
‫לא מתנגד לניקיונות האלה‪ ,‬אני רואה בהם 'שומרי‬
‫מקום' – הם שומרים את המקום למשהו שיהיה בעתיד‪,‬‬
‫ויתפוס את המקום הזה‪ .‬כך גם העלייה לאומן או לקבר‬
‫הרשב"י‪ .‬כשבית המקדש יעמוד על תלו אנחנו לא נראה‬
‫את התופעות הללו‪ ,‬ובינתיים הן שומרות מקום‪ .‬זה‬
‫התפקיד שלהן‪.‬‬
‫"אני חושב שהחיבור לחלום יכול להאיר גם על שאלות‬
‫הלכתיות שנידונות היום‪ .‬העובדה למשל שנשים יכולות‬
‫להיכנס לבית המקדש ואפילו להשתטח ברחבה; העובדה‬
‫שבליל הסדר משפחות יושבות יחד ואוכלות את הקרבן –‬
‫אלה הלכות שיכולות לטעת בנו השראה‪ .‬כשאתה מסתכל‬
‫רחוק‪ ,‬כשאתה רואה לאן צריכים להגיע‪ ,‬אתה מושך משם‬
‫חוטים קטנים אל עבר המציאות שלנו‪ ,‬ויודע שאנחנו לא‬
‫הולכים לאיבוד‪ ,‬כי אנחנו רואים את היעד‪ .‬יכול להיות‬
‫שכשאתה לא מצייר את בית המקדש מול העיניים‬
‫המחלוקות שלך הן רק על כאן‪ .‬אם אתה מצליח לחשוב‬
‫על שם‪ ,‬הן ייפתרו‪.‬‬
‫"אבל הבעיה החמורה יותר עם בית המקדש היא שאנחנו‬
‫לא באמת יודעים מה אנחנו רוצים‪ .‬ההימצאות של הוואקף‬
‫והערבים על ההר היא רק תירוץ נוח‪ ,‬שמכסה על זה שאנחנו‬
‫באמת לא מסוגלים לנסח לעצמנו מה אנחנו רוצים מהמקום‬
‫הזה‪ .‬האם התפיסה הזו בכלל בנויה אצלנו? האם אנחנו‬
‫חולמים על עם ישראל שם‪ ,‬ביחד? האם אנחנו יודעים מה‬
‫זה בית תפילה לכל העמים? הכול נורא מפחיד אותנו‪ .‬אנחנו‬
‫לא יודעים מה אנחנו רוצים מהתורה שלנו‪ ,‬מה היא רוצה‬
‫מאיתנו‪ .‬כשאתה לומד את הרמב"ם‪ ,‬אתה לא יכול שלא‬
‫להיתקל בזה‪ .‬אתה לא יכול להתחמק‪ ,‬לפחד"‪.‬‬
‫בית המקדש‪ ,‬לדברי מקבילי‪ ,‬הוא רק דוגמה לפחד‪ ,‬הוא‬
‫רק חלק מהתופעה‪" .‬במלחמה האחרונה היה לי קשר עם שר‬
‫חשוב בממשלה‪ .‬אמרתי לו‪ :‬יש מוסר מלחמה של הרמב"ם‪.‬‬
‫יש הגדרות של שלום‪ ,‬של ניצחון‪ .‬יש איזון נכון‪ .‬אני לא‬
‫אומר שצריך לזרוק לפח את אמנת ז'נבה‪ .‬אבל צריך לעשות‬
‫עם זה עבודה‪ .‬לא נעשתה מספיק עבודה על תפיסה יהודית‬
‫מודרנית של ניהול מלחמה‪ .‬הרמב"ם מציג כיוון חד‪ .‬אנחנו‬
‫אמורים להוביל תהליך עולמי‪ ,‬אבל מפחדים‪ .‬חכמי ארץ‬
‫ישראל לא מצליחים בכלל להתאחד‪ ,‬כי אין חשיבה שאנחנו‬
‫יכולים להתמודד‪ .‬ולכן לא מלמדים את ההלכות הללו‪ ,‬על‬
‫בית המקדש או על מדינה‪ .‬מפחדים‪ .‬מוקדי הכוח מפחדים‬
‫מזה‪ ,‬כי זה מצב שלא היינו בו‪ .‬לא פיתחנו תורה שמתמודדת‬
‫עם זה‪ ,‬וזה מפחיד אותם"‪.‬‬
‫אולי הפחד הוא שאם כן נפתח את ההלכות הללו‪,‬‬
‫נגלה הרבה דברים שסותרים את האינטואיציות‬
‫הבסיסיות שלנו‪ ,‬או את השקפות העולם המוסריות‬
‫שלנו‪ .‬אולי עדיף לא לעסוק בזה כדי לא לעמוד מול‬
‫הדיסוננס‪.‬‬
‫"אני אומר שוב‪ ,‬אי אפשר לקחת את הלכות מלכים של‬
‫הרמב"ם ולעשות העתק־הדבק‪ .‬אבל יש שם דברים הרבה‬
‫פחות מפחידים ממה שנראה לנו‪ .‬כשמדברים‪ ,‬למשל‪ ,‬על‬
‫'מדינת הלכה'‪ ,‬יש אנשים רבים – גם דתיים – שמדמיינים‬
‫מצב שבו יש מערכת של כפייה דתית‪ ,‬ומדינה שמשליטה‬
‫בכוח את החוקים הדתיים‪ .‬אבל מי שלומד את הרמב"ם‬
‫באופן שלם‪ ,‬מוצא הלכה כמו 'משרבו המרצחים בטלה עגלה‬
‫ערופה‪ ,‬משרבו המנאפים פסקו המים המרים'‪ .‬כלומר‪ ,‬אם‬
‫תשעים אחוז מהעם לא נמצאים במקום הזה‪ ,‬אין לזה תוקף‪.‬‬
‫זה לא רלוונטי‪ .‬הרמב"ם אף פעם לא מכוון אותך לחלום‬
‫על מה שלא נכון"‪.‬‬
‫>>>‬
‫‪12‬‬
‫| שבת | וירא | י“ד במרחשון תשע“ה | ‪7.11.2014‬‬
‫>>>‬
‫הוא מפוכח‪.‬‬
‫"מאוד‪ .‬זה עולה גם מהתפיסה שלו על שדים ורוחות‪.‬‬
‫הרמב"ם מסביר ששדים הם אנשים רעים‪ .‬אל תחלום על‬
‫משהו שלקוח מספרים של הארי פוטר‪ ,‬כי אז תפחד ממה שלא‬
‫צריך לפחד ממנו‪ ,‬ולא תפחד ממה שבאמת צריך להפחיד‬
‫אותך‪ .‬מי שמפריע לך זה אנשים שהולכים על שתיים‪ ,‬לא‬
‫שדים ולא רוחות‪ .‬זו אמירה שמבקשת ממך להתבונן ולהבין‬
‫מה יש מולך‪ .‬כשאתה מבין משהו לא נכון‪ ,‬אתה לא מבין מה‬
‫נמצא מולך‪ .‬איפה אתה חי"‪.‬‬
‫משאיר מרחב פעולה‬
‫מקבילי עובד שעות רבות ביום כאיש היי־טק וגם בכך‬
‫הוא רואה הגשמה של החזון המיימוני‪" .‬אני משתדל להגשים‬
‫את החזון של הרמב"ם ולא להיות ספון"‪ ,‬הוא אומר בצניעות‪,‬‬
‫"אני לא יודע אם זה מתאים לכל אחד‪ .‬אדם צריך לבסס את‬
‫עצמו‪ ,‬ולחשוב מה מתאים לו‪ ,‬איפה הוא יכול להתפתח"‪.‬‬
‫הכשרתו המקצועית כאיש מחשבים אף העניקה למקבילי‬
‫כלים שאיתם הוא משתמש כיום בפרויקט משנה תורה –‬
‫כלים טכניים‪ ,‬לצד כלים ניהוליים‪ ,‬שנחוצים כדי לנצח על‬
‫מיזם מורכב שכזה‪ ,‬שרוב העוסקים בו‪ ,‬כולל מקבילי‪ ,‬עושים‬
‫את מלאכתם בהתנדבות‪.‬‬
‫האם אתה לא חושש שהפירוש שלך‪ ,‬ששם במרכז‬
‫וירא |י“ד במרחשון תשע"ה | ‪ | 7.11.2014‬שבת |‬
‫"‬
‫אחת הסיבות שבגללן לא‬
‫המשכתי ללמוד בישיבה‬
‫והתגייסתי הייתה התחושה‬
‫שהעיסוק בתורה שם הוא מאוד‬
‫תיאורטי‪ ,‬מופשט‪ .‬התפיסה הזו של‬
‫עולם הישיבות מפריעה לי עד היום‪.‬‬
‫לפעמים מתחשק לי לומר להם‪ :‬תפסיקו‬
‫להתפלפל‪ .‬תעסקו בדיני מדינה‬
‫את ספר משנה תורה‪ ,‬יביא דווקא לקיפאון של השיח‬
‫ההלכתי? למקובעות?‬
‫"אני לא חושב שזה יקרה‪ .‬השאיפה שלי היא שהרמב"ם‬
‫יהיה דּוגמה‪ ,‬לא דו ׂגמה‪ .‬אני לא מקדש את הרמב"ם‪ .‬אם‬
‫תקום סנהדרין מחר בבוקר ותגיד לי לגנוז את הרמב"ם‪ ,‬אני‬
‫הראשון שאעשה זאת‪ .‬אבל אני חושב שהרמב"ם מכוון אותנו‬
‫למקום מסוים‪ ,‬גם אם הדעה שלו לא מתקבלת‪ .‬האחדות‬
‫שהרמב"ם מציג כהכרעה היא לא משהו שצריך לקדש‪,‬‬
‫אבל צריך לקדש את הכיוון‪ .‬אני לא רוצה שיצאו רובוטים‬
‫מהרמב"ם‪ ,‬להפך‪ .‬אבל הכיוון מאוד ברור‪.‬‬
‫"מעבר לזה‪ ,‬היום כבר הגענו למצב שבו על כל נושא‬
‫יש מגוון רחב של דעות‪ ,‬ואנשים שואלים על כל מיני‬
‫דברים במקום להפעיל את השכל‪ ,‬וכך העיסוק בהלכה‬
‫מתנפח למשהו שאדם לא יכול להכיל‪ .‬זו לא תורת חיים‪.‬‬
‫בהתחלה כשלמדתי את הרמב"ם היה לי קשה‪ ,‬כי התרגלתי‬
‫לספרי הלכה מפורטים מאוד‪ ,‬ואצל הרמב"ם הרגשתי חוסר‬
‫מסוים‪ .‬יש הרבה מקרים שהוא פשוט לא עוסק בהם‪ .‬היום‬
‫אני מבין שאצל הרמב"ם זה נעשה מתוך רצון להשאיר‬
‫חופש פעולה‪ ,‬לתת לאדם את האפשרות לעצב את המעשה‬
‫הדתי‪ .‬לא צריך לפסוק על כל פרט‪.‬‬
‫"אני מבין היום שזה גם מה שקיבלתי מהרב קפאח‪.‬‬
‫התשובות שלו לשאלות הלכתיות היו מאוד קצרות‬
‫ולא מפולפלות‪ .‬הרמב"ם משאיר מרחב פעולה‪ .‬אני‬
‫מרגיש שהיום עוסקים בפרטי פרטים ולא רואים את‬
‫הכלל‪ ,‬ומאבדים את הרמב"ם‪ ,‬את התמונה הכללית‬
‫שלו‪ .‬ובתמונה הכללית שלו יש הרבה מאוד עיון שכלי‬
‫והרבה מאוד קרבת אלוהים‪ ,‬ובפסגה האנושית הגבוהה‬
‫ביותר נמצאים גם נשים וגם לא־יהודים‪ .‬זו הכלה מאוד‬
‫גדולה‪ ,‬שיכולה לתת לנו כלים כדי לסדר משנה חיה‪,‬‬
‫משנה של עכשיו"‪# .‬‬
‫קהתי של הרמב"ם‬
‫פנחס קהתי ויוחאי מקבילי לא למדו בישיבות ולא עשו את התורה קרדום‬
‫לחפור בה אך יצרו חיבורים מונומנטליים לדורות ‪ /‬אלחנן ניר‬
‫ד‬
‫ור חדש של לומדי תורה צמח כאן‪ .‬אפשר לקרוא לו‬
‫אנשי תורה ועבודה אבל גם אם הצמד הזה אולי נשמע‬
‫מעט ארכאי‪ ,‬הדור הזה לגמרי לא ארכאי‪.‬‬
‫דומני כי המייצג המובהק הבולט שלו שחי ופעל בדור‬
‫הקודם היה פינחס קהתי‪ .‬ואני כותב בלי "הרב"‪ ,‬בחשש אך‬
‫במכוון‪ ,‬ועל אף שהיה זכאי יותר מרבים לתואר הזה‪ .‬ואני‬
‫כותב כך שכן הוא מייצג דור חדש של לומדי תורה ומלמדי‬
‫תורה שעובדים כאחד האדם‪ ,‬מפרנסים את ביתם ככל האדם‬
‫ובזמנם הפנוי הוגים בתורה ומתמסרים לה‪ .‬קהתי עבד כפקיד‬
‫בבנק המזרחי ובשעות הלילה כתב את פירושו המונומנטלי‬
‫למשנה‪ ,‬הפיץ אותו כקונטרסים שבועיים וזיכה את העולם‬
‫בביאור המדויק והברור והעכשווי שלו למשנה‪ .‬ביאור שעולה‬
‫ומגיע מתוככי המציאות‪ ,‬משגרת היום יום‪ ,‬מטרדות וריצות‬
‫ותלאות ומורכבות הפרנסה וכולו הנהרה ופישוט של לשון‬
‫חכמים‪ ,‬הסתומה וחתומה לא פעם בפני הקורא המודרני‪.‬‬
‫וכמעשהו של קהתי כן מעשהו של יוחאי מקבילי‪ .‬מקבילי‬
‫עובד כעת כאיש אלגוריתמים‪ ,‬ובשארית יומו ובעיקר בשאריות‬
‫הקטנות של הלילה יזם מפעל אדירים של הנגשת משנה תורה‬
‫לרמב"ם‪ .‬הוא התחקה אחר הנוסח המדויק‪ ,‬וביאר אותו בביאור‬
‫קצר וברור העמל לבאר את דברי הרמב"ם מתוך דבריו שלו‬
‫המצויים במקומות אחרים ועל פי חכמי הדור הזה שעסקו בדבריו‪,‬‬
‫הרבנים יוסף קאפח ונחום אליעזר רבינוביץ‪ .‬כן דאג לניקוד‪,‬‬
‫לפיסוק ולכותרות קצרות לפני כל הלכה‪ ,‬למפתחות מפורטים‪,‬‬
‫פעלו בענווה עמוקה והבינו כי עיקר לימוד התורה נועד לכל‬
‫איש מישראל; "וכתר תורה הרי הוא מונח ועומד ומונח לכל‪ ...‬כל‬
‫מי שירצה יבוא וייטול" (משנה תורה‪ ,‬הלכות תלמוד תורה ג‪ ,‬א)‪.‬‬
‫בשל כך הם יצרו מהדורות כיס מנוקדות‪ ,‬כך שבין נסיעה‬
‫לנסיעה ובכל רגע פנוי ‪ -‬במקום האופציה המביכה הזו‪ ,‬שכבר‬
‫הלכה והשתלטה על חיינו‪ ,‬לבדוק באובססיביות באייפון האם‬
‫התקבלה הודעה חדשה ‪ -‬ניתן ללמוד‪ .‬ובדיוק לאנשים ש"אין להם‬
‫רגע" הרי כיוון הרמב"ם את כל חיבורו‪" ,‬שלא חיברתי אותו אלא‬
‫מפני קוצר הרוח" (אגרות‪ ,‬מהדורת שילת‪ ,‬עמ' תלט)‪.‬‬
‫לא פלא אפוא שקהתי ברר וניפה את ששת סדרי המשנה‬
‫ומקבילי את י"ד ספריו של הנשר הגדול‪ ,‬שהרי הן המשנה והן‬
‫היד החזקה הם חיבורי תמצית מבוררים ואפויים ותכליתם לימוד‬
‫על פה‪ .‬ולא פלא הוא שלשניהם משמש הרמב"ם‪ ,‬האיש העובד‪,‬‬
‫שדיבר כה רבות בגנות ההתפרנסות מהעיסוק בתורה‪ ,‬כאב‬
‫וכמודל‪ .‬והרי כבר כתב הרמב"ם את דבריו הידועים‪:‬‬
‫לטבלאות מסכמות‪ ,‬לנספחים מדעיים ואף לאיורים ותמונות‬
‫במקומות הנדרשים‪.‬‬
‫ולא הוא ולא קהתי למדו בישיבות‪ ,‬ולא הוא ולא קהתי עשו‬
‫תוארי רבנות או דיינות ושניהם גם לא התמודדו על כיסאות‬
‫ומשרות מוקפים בעסקנים ויחצ"נים‪ .‬שניהם באו מהעם שבשדות‪,‬‬
‫כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה‬
‫ויתפרנס מן הצדקה‪ ,‬הרי זה חילל את השם וביזה את‬
‫התורה וכיבה מאור הדת וגרם רעה לעצמו ונטל חייו מן‬
‫העולם הבא‪ .‬לפי שאסור ליהנות בדברי תורה בעולם‬
‫הזה (הלכות תלמוד תורה ג‪ ,‬י)‪.‬‬
‫נותר רק להכניס את ספרוני הרמב"ם לכיס‪ ,‬לשלוף ברגע‬
‫האפשרי ולהגות בחכמת התורה ולשגות באהבתה‪ ,‬שהיא "אילת‬
‫אהבים ויעלת חן" (הלכות איסורי ביאה כב‪ ,‬כא)‪# .‬‬