יוחאי מקבילי שירת בסיירת גבעתי, עובד לפרנסתו כאיש
10 וירא |י“ד במרחשון תשע"ה | | 7.11.2014שבת | | שבת | וירא | י“ד במרחשון תשע“ה | 7.11.2014 חולם מציאותית יוחאי מקבילי שירת בסיירת גבעתי ,עובד לפרנסתו כאיש מחשבים ומגלה ברמב"ם את המפתח היהודי לבניית מדינה מודרנית .עם סיום פרויקט ביאורו הנגיש לרמב"ם הוא מדבר על חיי עבודה לצד לימוד ועל הצורך לחיות חיים יהודיים מעשיים עם קצת פחות דיבורים באוויר אריאל הורוביץ /צילום :מרים צחי "אחד הדברים שהכי השפיעו עליי כשקראתי את הרמב"ם היה החוויה של לקום בבוקר, לפקוח את העיניים ולפתוח באמירת 'פוקח עיוורים'. אחר כך לצאת מהמיטה ולהגיד' :זוקף כפופים' .וכן הלאה .כך ההלכה ברמב"ם, וכך גם מופיע בתלמוד. ובעצם ,הכי טבעי בעולם לומר כך את הברכות .כשאתה אומר את הברכות תוך כדי הפעולות ,זה שונה לגמרי מאשר כשאתה אומר אותן 'על אוטומט' בבית הכנסת .אלוהים והתודה לא נמצאים רק בבית הכנסת ,בתוך הסידור .הם חלק מהחיים .הם בתוכם .כך אצל הרמב"ם" .את הדברים הללו אומר יוחאי מקבילי ,מי שעמל בשנים האחרונות על מפעל משנה תורה – פרויקט הנגשה מקיף של חיבורו ההלכתי המקיף של הרמב"ם ,היד החזקה. במסגרת הפרויקט כבר הספיק מקבילי להוציא לאור את כל היד החזקה בכרך אחד ,לפי נוסחים מדויקים שגובשו מתוך כתבי יד ,ואף לחבר פירוש קצר ותמציתי לכל ספר משנה תורה ,שראה אור בארבעה כרכים עבי כרס, וכעת גם בחוברות כיס קטנות .על מלאכת הביאור שוקד מקבילי בביתו ,באפלת הלילה ,כשהוא שב מעבודתו כאיש אלגוריתמים בחברת ההיי־טק "ביוסנס" .אז ,מול המחשב והספרים ,מבאר מקבילי את פסקי ההלכה החותכים של הנשר הגדול ,מנסה להנגיש את הרמב"ם לציבור לומדי התורה .הוא רואה ברמב"ם מודל לחשיבה יהודית־הלכתית אחרת ,שלדבריו כבר כמעט אבדה. שווה לקום בבוקר יוחאי מקבילי ( )44נולד בחדרה למשפחה תימנית ציונית־דתית .הוא למד בישיבה התיכונית "נתיב מאיר" בירושלים ,וכבר בצעירותו החל לשמוע שיעורים אצל הרב יוסף קפאח" .התוודעתי לרמב"ם דרך הרב קפאח" ,הוא נזכר, "התחלתי ללמוד את פירוש המשניות לרמב"ם ,וגיליתי תפיסה מאוד שלמה והוליסטית .אצל הרמב"ם אין פיצול בין העולמות – הוא כולל חכמה ,תורה ,עבודה ופילוסופיה. בכל מקום שבו תשאל מיהו הרמב"ם ,תקבל תשובות שונות. באקדמיה יגידו שהוא פילוסוף ,בישיבות יגידו – איש הלכה, בבית הספר לרפואה יגידו שהרמב"ם היה רופא דגול .והכול נכון .הוא באמת הכיל את העולמות הללו". אך לא רק ריבוי העולמות הפעים את מקבילי הצעיר כשנחשף לרמב"ם – גם התפיסה הדתית וההלכתית של הרמב"ם כבשה אותו" .הרמב"ם עוסק בדברים הגדולים", הוא אומר" ,מיד בפתיחה של פירוש המשניות הרמב"ם מדבר על נבואה .משנה תורה נפתח במילים 'יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון' .אגב ,מעניין להשוות את הפתיחה של משנה תורה לפתיחה של השולחן ערוך. השולחן ערוך נפתח במילים 'יתגבר כארי' .נכון ,קשה לקום בבוקר .קשה מאוד .אבל הרמב"ם בוחר לתת מענה לקושי | שבת | וירא | י“ד במרחשון תשע“ה | 7.11.2014 הזה לא באמצעות 'יתגבר' ,אלא באמצעות 'יסוד היסודות ועמוד החכמות' .יש משהו אדיר וגדול שבשביל זה שווה לקום בבוקר .ואם מסבירים אותו ,ומפנימים אותו ,כבר פחות קשה לקום. "גם הפסיקה שלו הרשימה אותי אז ,בפשטות שלה .אני זוכר שבישיבה הכריחו אותנו בשבת להחמיר ולצחצח שיניים ב'מי פה' ,חומרה שלא הכרתי מהבית .או למשל ספירת העומר .אפשר למצוא היום ספרים עבי כרס על הלכות ספירת העומר ,ועל העצבות של הימים האלה .הרמב"ם עוסק בהלכות הללו בקיצור ,כחלק מהלכות תמידין .זה מעניק להם אופי אחר לגמרי". עם תום לימודיו בישיבה התיכונית התגייס מקבילי לסיירת גבעתי .לאחר השחרור התחיל בלימודי תואר ראשון בחשמל ,השלים תואר שני במדעי המחשב ועבד בהיי־טק .כל אותו זמן קינן בו הרצון להנגיש את הרמב"ם" .הרגשתי אז שברוב המקרים עוסקים ברמב"ם באופן מאוד נקודתי – מוצאים מקור מסוים בשביל שיעור או דף מקורות או פסיקת הלכה ,וממשיכים הלאה. עיקר הלימוד בישיבות מבקש לפרק את הרמב"ם ,להבין מהיכן הוא הוציא את הדברים .קוראים את הרמב"ם עם הפנים אחורה ,שואלים מנין הוא הביא את מה שהביא, מה היו המקורות שלו .לא שואלים מה הרמב"ם מצייר כאן ,מה הוא מתאר ,כיצד כל ההלכות מתחברות אחת לשנייה .הסינתזה לא נעשית .מנסים להבין את התלמוד מתוך הרמב"ם ,וכך מחמיצים את העיקר שלו .אני זוכר שהייתי מתייגע בשיעורים שבהם עיקר הלימוד היה לפרק את הרמב"ם ולהבין את המקורות שלו .הרגשתי שמשהו שם היה לא נכון. "הרמב"ם מלמד אותך לחשוב כמו יהודי .הוא עושה סדר – מה מופיע בתורה ,מה מדברי חכמים ,מה מנהג .השיח ההלכתי היום מאוד שטוח ,הוא עשוי מקשה אחת ,בלי מודעות לרבדים השונים שבהלכה .הרב קפאח תמיד אמר לנו :אני מלמד אתכם הלכה ,כדי שבסופו של דבר כל אחד מכם ידע לפסוק הלכה בעצמו .עכשיו ,המשפט הזה הוא חומר נפץ בעולם התורה היום .אבל הרב קפאח חזר על זה והדגיש את זה .בעבר לא הלכו לשאול את הרב על כל דבר. היו לומדים ויודעים .המטרה היא לדעת ,לפעול מתוך חירות. הרמב"ם מנסה לכוון אותך לכך .זה מדהים אותי. "החירות כל כך מוחלטת ,עד שהיא יכולה גם להגיע לאי־ציות .אם למדת את הסוגיה על כל ההסתעפויות שלה, ואתה סבור שהסנהדרין טועים ,אתה לא חייב לשמוע להם. החירות הזו ,הבחירה החופשית ,העובדה שעלינו מוטל לעצב את המציאות – כל הדברים האלה נגעו בי מאוד עמוק". תפסיקו להתפלפל מקבילי לא פנה למסלול הציוני־דתי המוכר – מיד בסוף לימודיו בחר ,כאמור ,להתגייס לצבא ,ולא פנה לישיבת הסדר כמו רוב בני מחזורו" .אני חושב שאחת הסיבות שבגללן לא המשכתי ללמוד בישיבה והתגייסתי הייתה התחושה שהעיסוק בתורה שם הוא מאוד תיאורטי ,מופשט" ,הוא אומר" ,התפיסה הזו של עולם הישיבות מפריעה לי עד היום. "אספר לך סיפור .מדי פעם אני לוקח איתי ברכב תלמידי ישיבה טרמפיסטים .אני תמיד שואל אותם :מה הדבר הכי חשוב בעולם? והם עונים :התורה .כבר זה תמוה בעיניי ,כי בעיניי – וכך כותב הרמב"ם – הדבר החשוב ביותר הוא אלוהים .אבל אז אני שואל :ומה אתם לומדים? והם עונים, נגיד ,גמרא בבא מציעא ,השוכר את הפועלים .ואני שואל: ואם תשכרו רכב ,תבדקו שהחוזה על פי ההלכה? והם עונים: מה זה שייך בכלל? כלומר ,הם אף פעם לא חשבו על זה. הם לא העלו על דעתם שיש קשר בין הלימוד שלהם בבית המדרש לבין החיים בחוץ .החיבור הזה בכלל לא מובן להם. "אני חושב שהרמב"ם ,דווקא בגלל הצורה שבה הוא מכריע ,מצייר לך ציור .כשאתה לא מכריע אתה נמצא וירא |י“ד במרחשון תשע"ה | | 7.11.2014שבת | " ההימצאות של הוואקף והערבים על ההר היא רק תירוץ נוח ,שמכסה על זה שאנחנו באמת לא מסוגלים לנסח לעצמנו מה אנחנו רוצים מהמקום הזה .האם התפיסה הזו בכלל בנויה אצלנו? האם אנחנו יודעים מה זה בית תפילה לכל העמים? הכול נורא מפחיד אותנו בתוך דיון תיאורטי .אבל כשאתה מכריע ,אתה חייב לקשר את ההכרעה שלך לחיים .כשאדם לומד דף יומי, הלימוד לא מניע אותו לעשות איזושהי פעולה בעולם. הוא נשאר ברמה של הדיון .אבל החיים הם לא הדיון הזה .בחיים צריך להכריע .ואלמנט ההכרעה הוא אלמנט שתלמידי ישיבות בכלל לא חיים בו .לפעמים מתחשק לי לומר להם :תפסיקו להתפלפל .תעסקו בדיני מדינה, במשפט עברי .זה לא קורה. "האקדמיה היא המקום העיקרי שבו מפתחים היום מדיניות למדינת ישראל .יש לאקדמיה השפעה גדולה מאוד על הפוליטיקאים .התורה לא נמצאת שם .אני חושב שיש לתורה הרבה מה לומר ,היא רלוונטית .כמובן שאלה דברים שצריך לפתח -אי אפשר לקחת את הלכות מלכים ולהתאים אותן ,אחד לאחד ,למדינה דמוקרטית .אבל אפילו את העיבוד הזה לא עושים .מהישיבות אמורים לצאת אנשים שזה עניינם ,אבל הישיבות דוחפות את התלמידים ללמוד ,לא לחיות .אני רוצה שהם יחיו ,שהתורה תחיה. בישיבות היום יש או למדנים מאוד גדולים ,או אנשים שעוסקים בחסידות ,עם דגש על הפרט .זה טוב ויפה ,אבל עם זה לא בונים חיים ,אומה. "אני רוצה שמי שלומד מסכת בבא מציעא יתמודד עם שאלות של חוזה עבודה לפי התורה ,ומי שלומד מסכת סנהדרין יתמודד עם שאלות ברמה הלאומית של ענישה במדינה מודרנית .יש פה ושם חוקרים שעובדים על זה ומפרסמים מאמרים ,אבל המסה הגדולה של ציבור הלומדים בכלל לא מתמודדת עם השאלות האלה .החזון היחיד הוא ללמוד לשמה, וזהו .החזון של הרמב"ם הוא לחיות את הדברים". בפירושו המקיף למשנה תורה ,שמתפרס על פני ארבעה כרכים ,ביאר מקבילי בראש ובראשונה פרטים טכניים ,כמו ביאור שמות של צמחים ומקומות .הוא אף הסביר את דברי הרמב"ם על רקע ההקשר שלהם ,וחיפש מקבילות במקומות אחרים ביד החזקה .כעת הוא מוציא את הפירוש גם בחוברות כיס קטנות ,ואף בחוברות גדולות שנלמדות בבתי הספר. מבלי שהתכוון עורר מקבילי מהומה־זוטא במסדרונות משרד החינוך ,כאשר לחוברת של הלכות עבודה ,העוסקות בבית המקדש ,צירף נספח העוסק בעלייה להר הבית. "התקשרו בפאניקה ממשרד החינוך ואמרו שמחר בבוקר זה יופיע בכל העיתונים" ,הוא אומר בחיוך" .אני אמרתי להם שהפירוש שלי משתדל להיות נאמן לרמב"ם .הרמב"ם עלה להר הבית ,אז כתבתי על זה נספח .אני לא רואה בזה בעיה .בסוף החליטו להדביק בתחילת החוברת מדבקה שבה כתוב שהדברים אינם משקפים את עמדת משרד החינוך". תהיה כאן רפורמה הנושא של בית המקדש קרוב ללבו של מקבילי, שעוסק גם בהדרכת עולים להר הבית" .במוקדם או 11 במאוחר תהיה כאן רפורמה גדולה" ,הוא אומר" ,ברור לי שכשיקום בית מקדש ,יהיו הרבה דברים שכבר לא נעסוק בהם .הטירוף של ההכנות לפסח ,למשל .כשבית מקדש קיים ,ההכנות לפסח הן ברמה הלאומית – טיהור, הכנה רוחנית .היום אנחנו ממוקדים בניקיונות .אני לא מתנגד לניקיונות האלה ,אני רואה בהם 'שומרי מקום' – הם שומרים את המקום למשהו שיהיה בעתיד, ויתפוס את המקום הזה .כך גם העלייה לאומן או לקבר הרשב"י .כשבית המקדש יעמוד על תלו אנחנו לא נראה את התופעות הללו ,ובינתיים הן שומרות מקום .זה התפקיד שלהן. "אני חושב שהחיבור לחלום יכול להאיר גם על שאלות הלכתיות שנידונות היום .העובדה למשל שנשים יכולות להיכנס לבית המקדש ואפילו להשתטח ברחבה; העובדה שבליל הסדר משפחות יושבות יחד ואוכלות את הקרבן – אלה הלכות שיכולות לטעת בנו השראה .כשאתה מסתכל רחוק ,כשאתה רואה לאן צריכים להגיע ,אתה מושך משם חוטים קטנים אל עבר המציאות שלנו ,ויודע שאנחנו לא הולכים לאיבוד ,כי אנחנו רואים את היעד .יכול להיות שכשאתה לא מצייר את בית המקדש מול העיניים המחלוקות שלך הן רק על כאן .אם אתה מצליח לחשוב על שם ,הן ייפתרו. "אבל הבעיה החמורה יותר עם בית המקדש היא שאנחנו לא באמת יודעים מה אנחנו רוצים .ההימצאות של הוואקף והערבים על ההר היא רק תירוץ נוח ,שמכסה על זה שאנחנו באמת לא מסוגלים לנסח לעצמנו מה אנחנו רוצים מהמקום הזה .האם התפיסה הזו בכלל בנויה אצלנו? האם אנחנו חולמים על עם ישראל שם ,ביחד? האם אנחנו יודעים מה זה בית תפילה לכל העמים? הכול נורא מפחיד אותנו .אנחנו לא יודעים מה אנחנו רוצים מהתורה שלנו ,מה היא רוצה מאיתנו .כשאתה לומד את הרמב"ם ,אתה לא יכול שלא להיתקל בזה .אתה לא יכול להתחמק ,לפחד". בית המקדש ,לדברי מקבילי ,הוא רק דוגמה לפחד ,הוא רק חלק מהתופעה" .במלחמה האחרונה היה לי קשר עם שר חשוב בממשלה .אמרתי לו :יש מוסר מלחמה של הרמב"ם. יש הגדרות של שלום ,של ניצחון .יש איזון נכון .אני לא אומר שצריך לזרוק לפח את אמנת ז'נבה .אבל צריך לעשות עם זה עבודה .לא נעשתה מספיק עבודה על תפיסה יהודית מודרנית של ניהול מלחמה .הרמב"ם מציג כיוון חד .אנחנו אמורים להוביל תהליך עולמי ,אבל מפחדים .חכמי ארץ ישראל לא מצליחים בכלל להתאחד ,כי אין חשיבה שאנחנו יכולים להתמודד .ולכן לא מלמדים את ההלכות הללו ,על בית המקדש או על מדינה .מפחדים .מוקדי הכוח מפחדים מזה ,כי זה מצב שלא היינו בו .לא פיתחנו תורה שמתמודדת עם זה ,וזה מפחיד אותם". אולי הפחד הוא שאם כן נפתח את ההלכות הללו, נגלה הרבה דברים שסותרים את האינטואיציות הבסיסיות שלנו ,או את השקפות העולם המוסריות שלנו .אולי עדיף לא לעסוק בזה כדי לא לעמוד מול הדיסוננס. "אני אומר שוב ,אי אפשר לקחת את הלכות מלכים של הרמב"ם ולעשות העתק־הדבק .אבל יש שם דברים הרבה פחות מפחידים ממה שנראה לנו .כשמדברים ,למשל ,על 'מדינת הלכה' ,יש אנשים רבים – גם דתיים – שמדמיינים מצב שבו יש מערכת של כפייה דתית ,ומדינה שמשליטה בכוח את החוקים הדתיים .אבל מי שלומד את הרמב"ם באופן שלם ,מוצא הלכה כמו 'משרבו המרצחים בטלה עגלה ערופה ,משרבו המנאפים פסקו המים המרים' .כלומר ,אם תשעים אחוז מהעם לא נמצאים במקום הזה ,אין לזה תוקף. זה לא רלוונטי .הרמב"ם אף פעם לא מכוון אותך לחלום על מה שלא נכון". >>> 12 | שבת | וירא | י“ד במרחשון תשע“ה | 7.11.2014 >>> הוא מפוכח. "מאוד .זה עולה גם מהתפיסה שלו על שדים ורוחות. הרמב"ם מסביר ששדים הם אנשים רעים .אל תחלום על משהו שלקוח מספרים של הארי פוטר ,כי אז תפחד ממה שלא צריך לפחד ממנו ,ולא תפחד ממה שבאמת צריך להפחיד אותך .מי שמפריע לך זה אנשים שהולכים על שתיים ,לא שדים ולא רוחות .זו אמירה שמבקשת ממך להתבונן ולהבין מה יש מולך .כשאתה מבין משהו לא נכון ,אתה לא מבין מה נמצא מולך .איפה אתה חי". משאיר מרחב פעולה מקבילי עובד שעות רבות ביום כאיש היי־טק וגם בכך הוא רואה הגשמה של החזון המיימוני" .אני משתדל להגשים את החזון של הרמב"ם ולא להיות ספון" ,הוא אומר בצניעות, "אני לא יודע אם זה מתאים לכל אחד .אדם צריך לבסס את עצמו ,ולחשוב מה מתאים לו ,איפה הוא יכול להתפתח". הכשרתו המקצועית כאיש מחשבים אף העניקה למקבילי כלים שאיתם הוא משתמש כיום בפרויקט משנה תורה – כלים טכניים ,לצד כלים ניהוליים ,שנחוצים כדי לנצח על מיזם מורכב שכזה ,שרוב העוסקים בו ,כולל מקבילי ,עושים את מלאכתם בהתנדבות. האם אתה לא חושש שהפירוש שלך ,ששם במרכז וירא |י“ד במרחשון תשע"ה | | 7.11.2014שבת | " אחת הסיבות שבגללן לא המשכתי ללמוד בישיבה והתגייסתי הייתה התחושה שהעיסוק בתורה שם הוא מאוד תיאורטי ,מופשט .התפיסה הזו של עולם הישיבות מפריעה לי עד היום. לפעמים מתחשק לי לומר להם :תפסיקו להתפלפל .תעסקו בדיני מדינה את ספר משנה תורה ,יביא דווקא לקיפאון של השיח ההלכתי? למקובעות? "אני לא חושב שזה יקרה .השאיפה שלי היא שהרמב"ם יהיה דּוגמה ,לא דו ׂגמה .אני לא מקדש את הרמב"ם .אם תקום סנהדרין מחר בבוקר ותגיד לי לגנוז את הרמב"ם ,אני הראשון שאעשה זאת .אבל אני חושב שהרמב"ם מכוון אותנו למקום מסוים ,גם אם הדעה שלו לא מתקבלת .האחדות שהרמב"ם מציג כהכרעה היא לא משהו שצריך לקדש, אבל צריך לקדש את הכיוון .אני לא רוצה שיצאו רובוטים מהרמב"ם ,להפך .אבל הכיוון מאוד ברור. "מעבר לזה ,היום כבר הגענו למצב שבו על כל נושא יש מגוון רחב של דעות ,ואנשים שואלים על כל מיני דברים במקום להפעיל את השכל ,וכך העיסוק בהלכה מתנפח למשהו שאדם לא יכול להכיל .זו לא תורת חיים. בהתחלה כשלמדתי את הרמב"ם היה לי קשה ,כי התרגלתי לספרי הלכה מפורטים מאוד ,ואצל הרמב"ם הרגשתי חוסר מסוים .יש הרבה מקרים שהוא פשוט לא עוסק בהם .היום אני מבין שאצל הרמב"ם זה נעשה מתוך רצון להשאיר חופש פעולה ,לתת לאדם את האפשרות לעצב את המעשה הדתי .לא צריך לפסוק על כל פרט. "אני מבין היום שזה גם מה שקיבלתי מהרב קפאח. התשובות שלו לשאלות הלכתיות היו מאוד קצרות ולא מפולפלות .הרמב"ם משאיר מרחב פעולה .אני מרגיש שהיום עוסקים בפרטי פרטים ולא רואים את הכלל ,ומאבדים את הרמב"ם ,את התמונה הכללית שלו .ובתמונה הכללית שלו יש הרבה מאוד עיון שכלי והרבה מאוד קרבת אלוהים ,ובפסגה האנושית הגבוהה ביותר נמצאים גם נשים וגם לא־יהודים .זו הכלה מאוד גדולה ,שיכולה לתת לנו כלים כדי לסדר משנה חיה, משנה של עכשיו"# . קהתי של הרמב"ם פנחס קהתי ויוחאי מקבילי לא למדו בישיבות ולא עשו את התורה קרדום לחפור בה אך יצרו חיבורים מונומנטליים לדורות /אלחנן ניר ד ור חדש של לומדי תורה צמח כאן .אפשר לקרוא לו אנשי תורה ועבודה אבל גם אם הצמד הזה אולי נשמע מעט ארכאי ,הדור הזה לגמרי לא ארכאי. דומני כי המייצג המובהק הבולט שלו שחי ופעל בדור הקודם היה פינחס קהתי .ואני כותב בלי "הרב" ,בחשש אך במכוון ,ועל אף שהיה זכאי יותר מרבים לתואר הזה .ואני כותב כך שכן הוא מייצג דור חדש של לומדי תורה ומלמדי תורה שעובדים כאחד האדם ,מפרנסים את ביתם ככל האדם ובזמנם הפנוי הוגים בתורה ומתמסרים לה .קהתי עבד כפקיד בבנק המזרחי ובשעות הלילה כתב את פירושו המונומנטלי למשנה ,הפיץ אותו כקונטרסים שבועיים וזיכה את העולם בביאור המדויק והברור והעכשווי שלו למשנה .ביאור שעולה ומגיע מתוככי המציאות ,משגרת היום יום ,מטרדות וריצות ותלאות ומורכבות הפרנסה וכולו הנהרה ופישוט של לשון חכמים ,הסתומה וחתומה לא פעם בפני הקורא המודרני. וכמעשהו של קהתי כן מעשהו של יוחאי מקבילי .מקבילי עובד כעת כאיש אלגוריתמים ,ובשארית יומו ובעיקר בשאריות הקטנות של הלילה יזם מפעל אדירים של הנגשת משנה תורה לרמב"ם .הוא התחקה אחר הנוסח המדויק ,וביאר אותו בביאור קצר וברור העמל לבאר את דברי הרמב"ם מתוך דבריו שלו המצויים במקומות אחרים ועל פי חכמי הדור הזה שעסקו בדבריו, הרבנים יוסף קאפח ונחום אליעזר רבינוביץ .כן דאג לניקוד, לפיסוק ולכותרות קצרות לפני כל הלכה ,למפתחות מפורטים, פעלו בענווה עמוקה והבינו כי עיקר לימוד התורה נועד לכל איש מישראל; "וכתר תורה הרי הוא מונח ועומד ומונח לכל ...כל מי שירצה יבוא וייטול" (משנה תורה ,הלכות תלמוד תורה ג ,א). בשל כך הם יצרו מהדורות כיס מנוקדות ,כך שבין נסיעה לנסיעה ובכל רגע פנוי -במקום האופציה המביכה הזו ,שכבר הלכה והשתלטה על חיינו ,לבדוק באובססיביות באייפון האם התקבלה הודעה חדשה -ניתן ללמוד .ובדיוק לאנשים ש"אין להם רגע" הרי כיוון הרמב"ם את כל חיבורו" ,שלא חיברתי אותו אלא מפני קוצר הרוח" (אגרות ,מהדורת שילת ,עמ' תלט). לא פלא אפוא שקהתי ברר וניפה את ששת סדרי המשנה ומקבילי את י"ד ספריו של הנשר הגדול ,שהרי הן המשנה והן היד החזקה הם חיבורי תמצית מבוררים ואפויים ותכליתם לימוד על פה .ולא פלא הוא שלשניהם משמש הרמב"ם ,האיש העובד, שדיבר כה רבות בגנות ההתפרנסות מהעיסוק בתורה ,כאב וכמודל .והרי כבר כתב הרמב"ם את דבריו הידועים: לטבלאות מסכמות ,לנספחים מדעיים ואף לאיורים ותמונות במקומות הנדרשים. ולא הוא ולא קהתי למדו בישיבות ,ולא הוא ולא קהתי עשו תוארי רבנות או דיינות ושניהם גם לא התמודדו על כיסאות ומשרות מוקפים בעסקנים ויחצ"נים .שניהם באו מהעם שבשדות, כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה ,הרי זה חילל את השם וביזה את התורה וכיבה מאור הדת וגרם רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא .לפי שאסור ליהנות בדברי תורה בעולם הזה (הלכות תלמוד תורה ג ,י). נותר רק להכניס את ספרוני הרמב"ם לכיס ,לשלוף ברגע האפשרי ולהגות בחכמת התורה ולשגות באהבתה ,שהיא "אילת אהבים ויעלת חן" (הלכות איסורי ביאה כב ,כא)# .
© Copyright 2024