עושר תזונתי
מוצרי חלב מה חד דורה שה עושר תזונתי 4/15/15 8:44 AM high nutrition_2015fixed.indd 1 2 תוכן העניינים פרק 1 הקדמה 3 פרק 2 רכיבי החלב ההופכים אותו לנכס תזונתי חלבונים שומנים פחמימות ויטמינים ומינרלים 4 4 7 8 10 פרק 3 תרומת חלב ומוצריו לתזונה הכוללת 12 פרק 4 הכול על סידן 14 פרק 5 מוצרי חלב ובריאות -סיכום חלב – משקה ספורט מניעה וטיפול ביתר לחץ דם בריאות הלב ומניעת סוכרת אי סבילות ללקטוז בריאות השיניים בריאות העצם ירידה במשקל ושמירה על משקל בריא מניעת סרטן המעי הגס והחלחולת 19 4 6 8 8 10 16 17 18 פרק 6 מוצרי חלב -המלצות תזונתיות 20 פרק 7 מערכות הבקרה והפיקוח בענף החלב 23 עריכה מדעית :שרית עטיה ,דיאטנית קלינית יועצת מדעית למועצת החלב אפריל 2015 ניהול והפקה :לניאדו תקשורת ויחסי ציבור עיצוב :אלישבע סטודיו לעיצוב כל הזכויות שמורות למועצה לענף החלב בישראל דרך החורש ,4ת”ד 97יהוד 5610002 טל ,03-9564750 :פקס[email protected] ,03-9564766 : www.milk.org.il 2 4/15/15 8:44 AM high nutrition_2015fixed.indd 2 1 הקדמה מועצת החלב שמחה להגיש לכם חוברת מעודכנת ומקיפה זו על החלב ומוצריו. מוצרי החלב הם מזונות עם צפיפות תזונתית גבוהה בזכות יותר מעשרה רכיבים תזונתיים שהם מספקים באופן טבעי , ביניהם :חלבון איכותי ,סידן ,אשלגן ,מגנזיום, אבץ ,זרחן ,ויטמין Aוויטמינים מקבוצה B (כולל ריבופלאבין וויטמין .1)B12 לצריכה של מוצרי חלב מגוון יתרונות בריאותיים במעגל החיים ,ביניהם :השגת מסת עצם מרבית בגיל ההתבגרות ,הפחתת הסיכון לאוסטיאופורוזיס ,שמירה על משקל גוף תקין ,מניעה וטיפול ביתר לחץ דם, מניעת התסמונת המטבולית ,מניעת סוכרת מסוג ,2מחלות לב וכלי דם ,וכן מניעת סוגים מסוימים של סרטן .2רשויות וארגוני בריאות ברחבי העולם ממליצים על צריכת מוצרי חלב ,כחלק מתזונה בריאה.3 חלבון סידן אשלגן מגנזיום מוצרי חלב נכס תזונתי כוס חלב מספקת חבילה בריאותית כוללת ויטמין B12 ריבופלבין (ויטמין )B2 ניאצין ויטמין A 3 4/15/15 8:44 AM high nutrition_2015fixed.indd 3 2 רכיבי החלב ההופכים אותו לנכס תזונתי בשנים האחרונות נחקרו מספר רכיבים במוצרי החלב המספקים יתרונות נוספים, על יתרונותיהם הבריאותיים .אף שיש צורך במחקרים נוספים ,על מנת לבסס את הממצאים ,האפשרויות שהועלו עד כה מרתקות ומבטיחות.4-6 חלבונים חלבון הגבינה הוא חלבון מלא .חלב ומוצריו מכילים את כל חומצות האמינו החיוניות וכן חומצות אמינו מסועפות המעודדת בניית שריר. לחלב הרכב ייחודי של חלבונים בעלי ערך ביולוגי גבוה ( .)91החלב כולל כ 80%-קזאינים (ערך ביולוגי )77 וכ 20%-מי גבינה (ערך ביולוגי .)104 מי-גבינה ()Whey מאז ומתמיד היו מי-גבינה תוצרי לוואי בייצור הגבינות, אולם ,מאז נחשפו יתרונותיהם הבריאותיים הם נחשבים לרכיב מזון יקר ערך. בחלבוני מי-גבינה יש כמות גדולה של חומצות אמינו חיוניות שהופכות אותם לחלבונים איכותיים בהשוואה למקורות תזונתיים אחרים .בנוסף ,למספר חלבוני מי-גבינה יש יתרונות בריאותיים ייחודיים .יש לציין כי המחקר על מי-גבינה נערך ברובו במעבדה או בבעלי חיים ,ועל כן נחוצים מחקרים קליניים בבני אדם על מנת לבסס את היתרונות שנמצאו. חלב – משקה ספורט צריכת חלב לאחר אימון כוח מעלה את מסת השריר ומפחיתה את מסת השומן.8 חלב ומוצריו מכילים את כל חומצות האמינו החיוניות וכן חומצות אמינו מסועפות ,כולל לאוצין, המעודדת בניית שריר.9 הרכב החלבונים האיכותיים של החלב וספיגתם הטובה בגוף תורמים לבניית השרירים. מי-גבינה נספגים בגוף במהירות ולכן הם מצוינים לאחר אימון .10בנוסף ,נמצא כי הם יעילים יותר בהשוואה לחלבוני סויה .11-12,9הקזאין מתעכל לאט יותר ,כך שהוא מספק חלבונים לזמן ממושך יותר, כמו גם בין הארוחות או בזמן השינה. בחלב יש יחס מושלם בין חלבון לפחמימות ,החיוני לשיקום מאגרי הגליקוגן בשריר לאחר האימון. במחקרים מהשנים האחרונות נמצא כי חלב יעיל יותר ממים או ממשקה ספורט להשבת הנוזלים בגוף שעות ספורות לאחר האימון.13-14 4 4/15/15 8:44 AM high nutrition_2015fixed.indd 4 מרכיב של מי-גבינה יתרונות חומצות אמינו מסועפות (איזולאוצין ,לאוצין ,ואלין) עוברות מטבוליזם בשריר ולא בכבד מספקות אנרגיה לשריר בזמן פעילות גופנית עשויות לשפר ביצועים ספורטיביים בטא-לקטוגלובולין עשוי לעזור בהעברת ויטמין Aברחבי הגוף עשוי להגביר ספיגת ויטמין Aוחומצות שומן חופשיות אלפא-לקטאלבומין משמש בתעשייה לייצור תמ”ל הדומה יותר לחלב אם קושר סידן ,זרחן ומינרלים נוספים יכול להגביר חיסוניות ולהפחית את הסיכון לסוגי סרטן מסוימים לקטופרין קושר את הברזל בחלב ומגביר את ספיגת הברזל במעי משפר את סטטוס הברזל באוכלוסיות בסיכון לחוסר ברזל כמו :תינוקות ונשים הרות יכול להגן מפני חיידקים ווירוסים יכול להגביר את החיסוניות ולעזור בטיפול כנגד סרטן מעכב גדילה של פוליפים אדנומטיים יכול להפחית את שיעור הסיבוכים בהיריון משמש בתעשייה :בתמ”ל ,בייצור מסטיקים ,משחות שיניים ושטיפות שיניים לקטופראוקסידאז בעל תכונות אנטיבקטריאליות משמש במוצרים דנטליים למניעת התפתחות עששת בשיניים אימונוגלובולינים עוזרים בהגנה מפני זיהומים במערכת העיכול יכול לעזור בוויסות מערכת החיסון ובהגנה מפני וירוסים חיידקים וטוקסינים מוסף למסטיקים ולמשחות שיניים למניעת עששת יכול לשמש מרכיב במזון לחולי פנילקטונוריה (אינו מכיל פנילאלנין) גליקומאקרופפטיד מחקר קליני ()2010 צריכת חלבוני מי-גבינה לפני הארוחה מפחיתה את כמות הקלוריות הנאכלת בארוחה ומורידה את רמות הסוכר והאינסולין לאחר הארוחה.7 5 4/15/15 8:44 AM high nutrition_2015fixed.indd 5 קזאין קזאין עשוי להתפרק למספר חלבונים קטנים יותר (פפטידים) ,בעלי יתרונות ייחודיים. יתרונות מרכיב של קזאין קזאין פוספופפטיד ()CPP מעכבי ACE (Angiotensin I Converting )Enzyme inhibitors עשוי לסייע במניעת עששת בשיניים ,על ידי הפחתת דמינרליזציה (פירוק המינרלים בשיניים) ועידוד רמינרליזציה (החלפת מינרלים בשיניים) משמש בתעשייה לתכשירים לשיניים פפטידים הפועלים כמו מעכבי ACEבהורדת לחץ הדם חלב שנמצא עשיר בפפטידים אלה הוריד את לחץ הדם, במחקרים קליניים ,בקרב אנשים עם לחץ דם תקין או עם יתר לחץ דם מוצרי חלב למניעה ולטיפול ביתר לחץ דם אכילת 3מנות של מוצרי חלב דלי שומן ביום מומלצת למניעת יתר לחץ דם ולהפחתת לחץ הדם .במחקר DASHנמצא כי הוספת 3מנות של מוצרי חלב ביום לדיאטה עשירה בפירות וירקות גרמה לירידה גדולה יותר בלחץ דם, בהשוואה לדיאטה עשירה בפירות וירקות בלבד ,גם בקרב אנשים עם לחץ דם תקין וגם בקרב אנשים עם יתר לחץ דם .15-16ההסבר הביולוגי לכך עשוי להיות תכולת הסידן הגבוהה שבמוצרי החלב וייתכן שגם תכולת האשלגן, המגנזיום והפפטידים הפועלים כמעכבי . ACE ההשפעה המיטיבה על לחץ הדם נמצאה במחקרים קליניים נוספים ( )2011שכללו צריכת מוצרי חלב דלי שומן 18-20או פפטידים שמקורם מחלבון החלב קזאין .21במטה-אנליזה של 5 מחקרי עוקבה ,שכללו כ 45,000-משתתפים, נמצא כי צריכת מוצרי חלב קשורה לסיכון נמוך ב 13%-לעלייה בלחץ הדם.22 17 הידעת? צריכת מוצרי חלב ,הכוללים פפטידים פעילים ,משפרת את תפקוד כלי הדם.23-24 6 4/15/15 8:44 AM high nutrition_2015fixed.indd 6 שומנים השומן במוצרי החלב מכיל חומצות שומן רוויות (,)62% חד בלתי רוויות ( )30%ורב בלתי רוויות ( .)4%במחקרים זוהו מרכיבים בשומן החלב ,בעלי פעילות ביולוגית ייחודית ,שעשויים לספק יתרונות בריאותיים נוספים. יתרונות מרכיב של שומן חלב חומצת שומן לינולאית מצומדת ()CLA מווסתת את פעילות מערכת החיסון עשויה להפחית סיכון לסרטן (בעיקר שד ,מעי גס ,ערמונית וקיבה) על ידי עיכוב גדילה והתפתחות של גידולים עשויה לתרום לבריאות העצם עשויה לשנות את הרכב הגוף :ירידה במסת השומן ועלייה במסת השריר עשויה לעזור בוויסות רמות הגלוקוז בדם ובמניעת סוכרת עשויה לתרום למניעת מחלות לב על ידי הורדת רמות הכולסטרול והטריגליצרידים בדם ספינגומיאלין מפחית סיכון לסרטן המעי הגס חומצה בוטירית עשויה להיות בעלת תפקיד במניעת סרטן המעי הגס הידעת? הידעת? חומצת שומן סטארית מהווה כ 20%-מחומצות השומן הרוויות בחלב .בניגוד לשאר חומצות השומן הרוויות ,חומצת שומן סטארית אינה מעלה את רמות הכולסטרול בדם.25 חומצות שומן טרנס ,שמקורן בחלב ובבשר בקר ,נוצרות באופן טבעי בקיבה של מעלי הגירה ,והכמות הכוללת שלהן בתזונה קטנה מאוד (על פי נתונים מאירופה 0.8-0.3 אחוזים מסך הקלוריות) .להבדיל משומן טרנס ,שמקורו ממזון מתועש ,צריכת שומן טרנס ממוצרי חלב אינה קשורה לסיכון מוגבר למחלת לב כלילית ,דיסליפידמיה, עמידות לאינסולין ולסוכרת מסוג .26)2011( 2 מסקנות אלה חופפות להמלצות האמריקניות החדשות, שאינן מגבילות צריכת שומן טרנס ממוצרי חלב.3 חומצת שומן טרנס-פלמיטולאית ותסמונת מטבולית במחקר רחב היקף (Cardiovascular Health )Studyמשנת 2010נמצא כי חומצת שומן טרנס-פלמיטולאית ,שמקורה מצריכת מוצרי חלב עם שומן מלא ,קשורה לסיכון נמוך בכ- 60%לחלות בסוכרת מסוג ,2וכן קשורה לסיכון נמוך לפתח עמידות לאינסולין ודיסליפידמיה.27 7 4/15/15 8:44 AM high nutrition_2015fixed.indd 7 מוצרי חלב לבריאות הלב ולמניעת סוכרת צריכת מוצרי חלב עשויה להגן מפני מחלות לב ,בעיקר בזכות ההשפעה על גורמי הסיכון למחלות אלו ,ביניהם :יתר לחץ דם ,השמנה, ודיסליפידמיה .במחקר ( ,)2014נמצא קשר בין צריכת מוצרי חלב לסיכון מופחת לחלות בסוכרת מסוג 2ולפתח את התסמונת המטבולית המהווה גורם סיכון הן למחלות לב והן לסוכרת מסוג .28-302 צריכת מוצרי חלב (בעיקר דלי שומן) אינה גורמת לעלייה ברמות כולסטרול ,LDL-למרות תכולת השומן הרווי ,זאת ככל הנראה בשל מבנה שומן החלב והרכב חומצות השומן הייחודי שבו (חומצה סטארית וחומצות שומן קצרות) ,וייתכן שגם בשל נוכחות חלבונים, סידן ורכיבי תזונה נוספים המצויים בחלב.25 ההמלצות התזונתיות למניעת מחלות קרדיווסקולריות ,של עמותת עתיד והאיגוד הקרדיולוגי בישראל ( 31אפריל ,)2014כוללות המלצה לשילוב מוצרי חלב (רצוי דלי שומן וללא סוכר מוסף) כחלק מתזונה מאוזנת .ארגון הלב האמריקני מעודד צריכה של מוצרי חלב דלי ומופחתי שומן כחלק מתזונה בריאה.32 פחמימות הלקטוז (סוכר החלב) הוא המקור העיקרי לפחמימות בחלב .חלב פרה מכיל כ 4.5%-לקטוז ,בהשוואה ל 7%-בחלב אם. פחמימות בחלב תפקידים לקטוז מספק אנרגיה עשוי לעזור בספיגת סידן אוליגוסכרידים פועלים כפרה-ביוטיקה (רכיבי מזון שאינם מתעכלים ומעודדים שגשוג של חיידקים פרוביוטיים במעי הגס) אי סבילות ללקטוז אינה אלרגיה למוצרי חלב! אלרגיה לחלבון חלב ואי סבילות ללקטוז הן שתי תגובות שונות מהותית זו מזו .לכל אחת מהן סיבות ,שכיחות ומאפיינים משלהן .אבחנה ביניהן הכרחית לצורך טיפול מתאים והורדת שיעורי ההימנעות המיותרת מצריכת מוצרי חלב .אי-סבילות ללקטוז היא חוסר היכולת לעכל כמויות גדולות של לקטוז ,כתוצאה ממחסור באנזים לקטאז ,המפרק את סוכר החלב (הלקטוז) .כאשר הלקטוז אינו מתפרק במעי הדק ,הוא מגיע למעי הגס ועלול לגרום בו לתסמינים כמו :התנפחות הבטן ,גזים, כאבי בטן ,בחילה ושלשול .תסמינים אלה נוצרים במערכת העיכול בלבד ואינם מערבים תגובה חיסונית.33-35 8 4/15/15 8:44 AM high nutrition_2015fixed.indd 8 הידעת? רוב המחקרים מצביעים על כך שאנשים עם אי-סבילות ללקטוז או תת-ספיגה של לקטוז יכולים לעכל 12גרם לקטוז (הכמות שיש בכוס חלב) כמנה אחת, ללא מזונות נוספים ,מבלי לחוש תסמינים או לחוש תסמינים קלים בלבד. אנשים רבים עם אי-סבילות ללקטוז מסוגלים לצרוך עד 24גרם לקטוז ביום, כמות שוות ערך ל 2-כוסות חלב ,המחולקת במשך היום שנצרכת יחד עם מזונות נוספים.35-36 מוצרי חלב -גם לאנשים עם אי-סבילות ללקטוז על פי נייר העמדה של איגוד רופאי המשפחה והחברה הישראלית לתזונה קלינית (אפריל ,)2011אנשים עם אי-סבילות ללקטוז יכולים לצרוך מוצרי חלב בעזרת כמה אסטרטגיות תזונתיות:33 אכילת מוצרי חלב בשילוב מזונות נוספים בארוחה :כדאי לשלב מוצרי חלב בארוחות .אכילת תערובת של מזונות גורמת לשחרור איטי של הלקטוז ,מה שמקל על עיכולו במערכת העיכול אכילת מוצרי חלב המכילים כמות נמוכה יחסית של לקטוז :גבינות בשלות כמו גבינה צהובה ובולגרית ,קוטג’ וחלב דל או נטול לקטוז שימוש בתוספת לקטאז :לפני אכילת מוצרי חלב ניתן לצרוך לקטאז בנוזל או בטבליות אכילת מוצרי חלב בכמות קטנה במשך היום :לצרוך מנות קטנות של מוצרי חלב, לעתים תכופות במשך היום. למשל ,לשתות ½ כוס חלב מספר פעמים במשך היום .ניתן להגדיל את הכמויות באופן הדרגתי בהתאם ליכולת האישית אכילת תערובת מזונות ,הכוללת מוצרי חלב ,גורמת לשחרור איטי של הלקטוז, מה שמקל על עיכולו במערכת העיכול 9 4/15/15 8:44 AM high nutrition_2015fixed.indd 9 ויטמינים ומינרלים רכיב תזונתי תפקידים עיקריים סידן בניית עצמות ושיניים ,העברת גירויים עצביים ,התכווצות שרירי השלד והלב ,קרישת דם, הפרשת הורמונים ,וויסות לחץ הדם אשלגן איזון הנוזלים ,האלקטרוליטים והחומציות בגוף ,מניעת עלייה בלחץ דם ,פעילות לבריאות העצם ולתפקוד תאי עצב ושרירים מגנזיום בניית עצמות ,התכווצות שרירים ,העברת גירויים עצביים ,הפעלת אנזימים רבים בתהליך הפקת אנרגיה אבץ מרכיב במגוון אנזימים וחלבונים ,ביטוי גנים ,גדילה ,מערכת החיסון זרחן איזון האלקטרוליטים והחומציות בגוף ,בניית עצמות ,מרכיב בחומצות גרעין, ממברנות וATP ויטמין A ראיית לילה ,התמיינות תאים ,גדילה והתפתחות ,פוריות ,תרומה למערכת החיסון, אנטיאוקסידנט תיאמין מטבוליזם של פחמימות וחומצות אמינו מסועפות ,הפקת אנרגיה ,ייצור אצטילכולין, חשוב למערכת העצבים ריבופלאבין מטבוליזם של פחמימות ,חלבונים ושומנים ,הפקת אנרגיה ניאצין מטבוליזים של פחמימות ,חלבונים ושומנים ,הפקת אנרגיה ויטמין B6 מטבוליזם של חלבונים וגליקוגן ,חשוב למערכת העצבים ,מניעת אנמיה ויטמין B12 ייצור חומצות אמינו ,חומצות שומן וחומצות גרעין ,ייצור מיאלין -מערכת העצבים, מניעת אנמיה מאקרוציטית פולת מטבוליזם של חומצות שומן וחומצות גרעין ,מניעת אנמיה מאקרוציטית, מניעת מומים מולדים ויטמין D שמירה על ריכוז סידן וזרחן קבועים בדם ,בניית מסת עצם ,התמיינות תאים חלב ומוצריו -מקור עשיר לוויטמין B12 צריכה מספקת של ויטמין B12חשובה לתפקוד מערכת העצבים וליצירת תאי דם אדומים. מקורותיו של ויטמין B12הם מזונות מהחי בלבד :מוצרי חלב ,בשרים ,עוף ,דגים וביצים. מקורות נוספים הם מזונות המועשרים בוויטמין בתהליך הייצור שלהם .מחסור בוויטמין B12 עלול לגרום לעייפות ,לחולשה ,לחיוורון, לבלבול ,לחוסר ריכוז ,לחוסר תיאבון ולבחילות. מחסור משמעותי בוויטמין B12עלול להוביל לפגיעה במעטפת תאי העצב ,לאובדן זיכרון, לדיסאוריינטציה ,לתנודות במצב הרוח ,לבלבול ולהזיות .מחסור ממושך שאינו מטופל כראוי עלול לגרום לנזק בלתי הפיך. חלב ומוצריו הינם ספק חשוב לוויטמין .B12 כוס חלב ( 240מ”ל) מספקת 59%-44% מהקצובה היומית הנדרשת של B12לגילאי 18-9שנים ,ויותר מ 80%-מהקצובה לגילאי 9 שנים ומטה. 10 4/15/15 8:44 AM high nutrition_2015fixed.indd 10 הידעת? צריכת מוצרי חלב יכולה להשפיע לטובה על התפקוד המוחי צריכה קבועה של מוצרי חלב דלי שומן ,כחלק מתזונה מאוזנת ,עשויה להיות בעלת השפעות קוגנטביות חיוביות במהלך ההזדקנות ,ככל הנראה באמצעות ההשפעה המיטיבה של מוצרי החלב על המטבוליזם של גלוקוז, תסמונת מטבולית ,מחלות לב ושבץ מוחי. אלה מסקנות מאמר שסקר את המחקרים הקושרים בין צריכת מוצרי חלב והרכיבים שלהם לתופעות של ירידה קוגניטיבית הקשורה בגיל ודמנציה. רכיבי התזונה המצויים בחלב ,שנבדקו בהקשר זה ,הם :קולוסטרינין ,פפטידים עשירים בפרולין ,אלפא-לקטאלבומין ,ויטמין ,B12סידן ופרוביוטיקה.40 מוצרי חלב לבריאות השיניים מוצרי חלב לבריאות השיניים צריכת יוגורט נמצאת ביחס הפוך לשכיחות עששת )חורים בשיניים) 37ודלקות חניכיים.38 החלב מכיל סידן ורכיבי תזונה נוספים הידידותיים לשיניים ,ביניהם :חלבונים שתורמים לגדילה ולתיקון השיניים; קזאין שיוצר שכבה דקה מעל האמייל של השיניים ובכך מגן עליהן מפני פגיעה. לקטוז הוא סוכר הגורם פחות עששת מכל סוכר אחר .לאחר הארוחה ,אכילת קובייה קטנה של גבינה קשה (כמו גבינה צהובה ,צ’דר ומוצרלה) עשויה לעזור במניעת עששת .הסידן ,החלבונים והזרחן בגבינה עשויים להגן על אמייל השן, ובנוסף ,הגבינה מגבירה את ייצור הרוק השוטף את החומצה והסוכרים מהשיניים.39 לאחר הארוחה ,אכילת קובייה קטנה של גבינה קשה (כמו גבינה צהובה ,צ’דר ומוצרלה) עשויה לעזור במניעת עששת 11 4/15/15 8:44 AM high nutrition_2015fixed.indd 11 3 תרומת חלב ומוצריו לתזונה הכוללת בקווי ההנחייה התזונתיים האמריקניים מתייחסים אל מוצרי החלב כאל נכס תזונתי שיש בכוחו לשפר את כלל התזונה והבריאות .צריכת מוצרי חלב קשורה לשיפור בריאות העצם ,בעיקר בגיל הילדות וההתבגרות; לסיכון נמוך לתחלואה קרדיווסקולרית ,סוכרת מסוג ,2 ולערכי לחץ דם נמוכים יותר. מומלץ להתחיל לצרוך מוצרי חלב כבר מגיל צעיר ,שכן מי שצורך חלב בגיל צעיר סביר שימשיך לעשות זאת גם כמבוגר.3 למרות העלייה בשיעורי ההשמנה ,רבים אינם מקבלים את רכיבי התזונה החיוניים להם .מזונם הוא אמנם עתיר קלוריות ,אך עני מבחינה תזונתית .מוצרי חלב נחשבים למזונות עם צפיפות תזונתית גבוהה, בזכות יותר מעשרה רכיבים תזונתיים שהם מספקים באופן טבעי ,ביניהם :חלבון מלא ,אשלגן ,אבץ, ויטמין Aוויטמינים מקבוצה ( Bכולל ריבופלאבין וויטמין .1)B12 מעניין ששיעור האנרגיה היחסי נשמר לאורך השנים (משנת )1950אף על פי שהצריכה הקלורית גדלה מ 2,600-ל 3,500-קק”ל ליום. חלב ומוצריו אינם רק ספקים של סידן ,אלא גם של זרחן ומגנזיום ,ובמוצרים המועשרים -גם של ויטמין .Dרכיבי תזונה אלה הוגדרו על ידי ארגון הבריאות האמריקני כצבר תזונתי החיוני לבניית העצם ולתחזוקתה .יתרונות אלה אינם קיימים באף מקור אחר של סידן (מזון ,תוספי תזונה ומים מינרלים).41 מוצרי החלב מספקים כ 60%-מצריכת הסידן, 13%מצריכת החלבון ,כ 40%-מצריכת ריבופלאבין וכ 7%-מצריכת תיאמין וויטמין ( Aתרשים .)1חשוב לציין כי המאזן מתאר את הכמות הממוצעת של המוצרים בחנויות ובשווקים ,ולא את הכמות שאותה צורכת האוכלוסייה בפועל. על פי מאזן אספקת המזון לשנת ,2009שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ,42חלב ומוצריו מספקים 8%מהקלוריות לנפש. תרשים :1החלק היחסי של אספקת אנרגיה ורכיבי תזונה נבחרים ממוצרי חלב בישראל בשנת 2009 58.2 אחוזים מהקלוריות ומרכיבי תזונה ממוצרי חלב 60 50 40 35.9 30 20 13.1 10 0 8.2 אנרגיה (קק”ל) 10.5 7.2 6.9 חלבון (גרם) שומן (גרם) סידן (מ”ג) ויטמין (יחב”ל) A תיאמין (מ”ג) ריבופלבין (מ”ג) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ,מאזן אספקת המזון .422009 12 4/15/15 8:44 AM high nutrition_2015fixed.indd 12 על פי נתונים מסקר התזונה והבריאות האמריקני ( ,)NHANESחלב הוא המקור התזונתי מספר אחד לסידן ,ויטמין Dואשלגן .43לצריכת מוצרי חלב תרומה משמעותית של רכיבי תזונה בצריכה נמוכה של קלוריות: מוצרי החלב תורמים כ 10%-מהאנרגיה ,אך מספקים כמחצית מצריכת הסידן 30%-25% ,מצריכת ויטמין ,A ריבופלאבין וויטמין ,B12ו 18%-13%-מצריכת חלבונים, אשלגן ,מגנזיום ואבץ (תרשים .)2 תרשים :2החלק היחסי של צריכת אנרגיה ורכיבי תזונה נבחרים ממוצרי חלב בארה”ב בשנים 2006-2003 51 50 40 28 16 zink 25 18 28 26 13 30 20 16 10 10 ies A 2 D m m m in in us min calciu itamin tassiu gnesiumin B1 iboflav sphor prote o v r o a a p m ph vit calor vita 0 % of calories & nutrients from dairy 58 60 NHANES 2003-2006, ages 2 years and older43 טבלה :1אחוז הצריכה היומית המומלצת המתקבלת 44-45 משתיית כוס חלב ( 240מ”ל) לפי גיל (שנים) חלבון אשלגן סידן זרחן מגנזיום אבץ ויטמין A תיאמין ריבופלאבין ויטמין B6 ויטמין B12 1-3 4-8 9-13 62 10 48 47 30 33 22 20 80 20 118 42 8 30 44 18 20 17 17 67 17 88 24 7 18 17 10 13 11 11 44 10 59 >51 19-50 14-18 בנות/בנים בנות/בנים בנות/בנים 15/17 6 18 17 6/7 9/11 7/10 8/10 31/40 8 44 14/17 6 24 31 6/8 9/13 7/10 8/9 31/36 8 44 14/17 6 20 31 6/8 9/13 7/10 8/9 31/36 6/7 44 13 4/15/15 8:44 AM high nutrition_2015fixed.indd 13 4 הכול על סידן פעילות גופנית ,וצריכה מתאימה של סידן וויטמין D הן הגורמים החשובים ביותר לבריאות העצמות .סידן הוא הבסיס החיוני והחשוב ביותר לבניית עצמות והוא זה שקובע את חוזקן .גוף האדם אינו מסוגל לייצר סידן ולכן לאספקה קבועה של סידן באמצעות המזון יש חשיבות רבה.46 צריכת הסידן בישראל נמוכה מההמלצות בכל הגילים. הנתונים מסקרי מב”ת 46ומב”ת צעיר ,47שערך משרד הבריאות ,מראים באופן ברור כי הפער בין ההמלצות לצריכה בפועל מופיע כבר בגיל הצעיר וגדל בקרב המבוגרים יותר (תרשים .)3 האוכלוסייה הבוגרת בישראל צורכת בממוצע מנה אחת של מוצרי חלב ביום .צריכת הסידן החציונית נמוכה מההמלצות ומהווה רק 43%מהקצובה היומית המומלצת בגברים ו 40%-בנשים .46בני הנוער בישראל צורכים אמנם בממוצע כ 3-מנות מוצרי חלב ביום ,אולם הצריכה היומית החציונית לבנים היא 872מ”ג סידן ובקרב בנות 710מ”ג .רק 22%מהבנים ו 13%-מהבנות צורכים סידן בכמות השווה או גבוהה מההמלצות ,כלומר לפחות 1,300מ”ג סידן ביום.47 תרשים :3צריכת סידן יומית חציונית בקרב האוכלוסייה הכללית בישראל לפי קבוצות גיל 1200 בנות בנים צריכת סידן יומית (מ”ג) 1000 800 879 783 763 864 672 600 460 400 425 200 0 12-15 16-18 25-64 גיל (שנים) משרד הבריאות ,סקר מב”ת ,46ומב”ת צעיר.47 14 4/15/15 8:44 AM high nutrition_2015fixed.indd 14 לאחרונה פורסמו בארצות הברית המלצות חדשות לצריכת סידן וויטמין .48 Dהמלצות הDietary - )DRIs( Reference Intakesנמצאות בשימוש נרחב, כולל בישראל (אם כי בארץ עדיין משתמשים בהמלצות הקודמות). ההמלצות מתבססות על התוצאים הקשורים בבריאות העצם ומאשרות את חשיבות הסידן וויטמין Dלבניית העצם ולשמירה עליה במעגל החיים .צריכה יומית מתאימה של רכיבי התזונה האלה היא חיונית ,וכדאי שמקורם יהיה מהמזון ולא מתוספים. ההמלצות לצריכת סידן מתאימות לגיל ולמין ,על פי הצרכים השונים ,לגדילה ולהתפתחות העצמות בילדים ובבני נוער ולמניעת איבוד מסת העצם במבוגרים ובקשישים.48 ההמלצות לגילאי 3-1שנים עלו מ 500-מ”ג ל 700-מ”ג ביום ולגילאי 8-4שנים מ 800-מ”ג ל 1,000-מ”ג ביום, וירדו לגברים גילאי 70-51שנים מ 1,200-מ”ג ל1,000- מ”ג ביום. ההמלצות לצריכת ויטמין ,Dהמבוססות על חשיפה מינימלית לשמש ,עלו באופן ניכר לכל הגילאים (פירוט בטבלה .48)2 “סידן הוא הבסיס החיוני והחשוב ביותר לבניית עצמות והוא זה שקובע את חוזקן”. טבלה :2הקצובה היומית המומלצת לסידן וויטמין Dלפי קבוצות גיל 48 גיל (בשנים) הקצובה היומית המומלצת ()RDA 2010 סידן (מ"ג) ויטמין ( Dיחב"ל) 1-3 700 600 4-8 1000 600 9-18 1300 600 19-50 1000 600 51-70גברים 1000 600 51-70נשים 1200 600 70ומעלה 1200 800 15 4/15/15 8:44 AM high nutrition_2015fixed.indd 15 מוצרי חלב ובריאות העצם מחקרים רבים מוכיחים את הקשר בין צריכת סידן ומוצרי חלב ובין בריאות העצם .49-50מעבר לאפשרות למניעת אוסטיאופורוזיס בגיל המבוגר ,הרי שלצריכה מתאימה של סידן ומוצרי חלב השפעה מיטיבה להשגת שיא מסת 53 עצם 51-52ולמניעת שברי מאמץ גם בגיל הצעיר . חלב ומוצרי חלב מהווים מקור מצוין לסידן, בזכות שילוב של שני גורמים -תכולת הסידן הגבוהה שלהם וספיגתו המובטחת והמתמשכת. לרכיבים תזונתיים בחלב השפעה מיטיבה ,לא רק על ספיגת הסידן ,אלא גם על תהליכים מתמשכים של בנייה והתפתחות העצמות והקטנת איבוד העצם התלוי בגיל.54-55 ממחקרים רבים עולה כי אכילת שלושה מוצרי חלב דלי שומן ליום לפחות ,עשויה להפחית את הסיכון למחלות עצם ושברים .בנוסף ,נמצא כי צריכת סידן מהמזון קשורה לצפיפות מינרלים גבוהה יותר בעצם לעומת סידן מתוספים. חוקרים מייחסים את ההשפעה המיטיבה של מוצרי החלב לרכיבי המזון המצויים בהם ותומכים בבניית העצם ,נוסף על סידן ,כמו: חלבוני החלב ,זרחן ,מגנזיום ,אשלגן ,אבץ, ויטמין Aוויטמין .50D קיימים בציבור מיתוסים על כך שספיגת הסידן ממוצרי חלב אינה טובה וכי צריכת חלב ומוצרי חלב מגבירה את איבוד הסידן מהגוף ומעלה את הסיכון לאוסטיאופורוזיס. המיתוס האמת סידן ממוצרי חלב דלי שומן לא נספג כמות השומן במוצרי החלב אינה משפיעה על ספיגת הסידן ,אלא כמות השומן הכללית בתזונה .סידן יכול להיספג בגוף גם ללא ויטמין ,Dוויטמין יכול להיספג גם ללא שומן.54-56 החלב מכיל זרחן ולכן הסידן מהחלב לא נספג כאשר כמות הסידן במזון תקינה ,אין לצריכת הזרחן השפעה כלשהי על ספיגת הסידן .ספיגה משולבת של סידן וזרחן (כמו במוצרי החלב) מעלה דווקא את כניסת הסידן לעצם ,ומפחיתה את הפרשתו בשתן.41,48,54 החלב הוא חומצי ולכן גורם לבריחת סידן אין קשר בין החומציות ובין מאזן הסידן בגוף והמטבוליזם של העצם. הפרשת סידן בשתן אינה מדד ישיר לאוסטיאופורוזיס או למאזן הסידן בגוף. כמות הסידן המופרשת יכולה להיות מושפעת מכמות הסידן שנספג במערכת העיכול ,ללא קשר לכמות הסידן בעצמות.54,57 החלב מכיל חלבון מן החי, שפוגע בספיגת הסידן ובבריאות העצם צריכה גבוהה של חלבונים ,ממקור צמחי או מהחי ,יכולה להגביר את הפרשת הסידן בשתן ,אך היא נובעת ,ככל הנראה ,כתוצאה משיפור ספיגת הסידן מהמעי ולא מאיבוד סידן מהעצם. דיאטות המכילות חלבון (כולל חלבון מן החי) קשורות למעשה למסת עצם גבוהה יותר ולשברים מעטים יותר ,כאשר צריכת הסידן מתאימה ,והן יכולות למנוע איבוד מסת עצם במבוגרים ולשפר את צפיפות העצם במתבגרים.54-64 הסידן מהשוקו לא נספג הסידן נספג היטב גם ממשקאות חלב ,כמו שוקו .הקקאו כמעט שאינו פוגע בספיגת הסידן (הבדל של 3%בלבד בהשוואה לחלב).54 D 16 4/15/15 8:44 AM high nutrition_2015fixed.indd 16 מוצרי חלב לטובת ירידה במשקל ושמירה על משקל בריא ברוב המחקרים התצפיתיים נמצא כי לצריכת מוצרי חלב קשר הפוך למשקל ולמסת השומן בגוף ,בקרב ילדים ,מתבגרים ומבוגרים.65-67 במחקרים קליניים נמצא כי דיאטה לירידה במשקל ,הכוללת 3מנות של מוצרי חלב ביום (חלב ,גבינה ויוגורט) ,מגבירה את הירידה במשקל ואת הירידה במסת השומן בקרב אנשים שמנים או בעלי עודף משקל, גם כאשר צריכת הסידן עולה מרמה נמוכה לרמה תקינה .68-69במחקרים נוספים נמצא כי צריכת סידן ,ובייחוד סידן ממוצרי חלב ,עשויה לסייע במניעת השמנה ,בהפחתת המשקל ואחוזי השומן בגוף ובשמירה על המשקל החדש לאורך זמן.70-71 מנגנון הפעולה עדיין אינו ברור ,אולם קיימות כמה השערות הכוללות כמה מרכיבים ביואקטיביים המצויים במוצרי החלב .אחת ההשערות היא ,כי הסידן בתזונה מגביר את הפרשת השומן בצואה ,ללא קשר למקור הסידן וליכולת לעכל לקטוז .72השערה נוספת היא ,כי השילוב הייחודי של הסידן ,עם רכיבי תזונה נוספים המצויים בחלב ,גורם להאצה במטבוליזם ומשפר את יכולת הגוף לשרוף שומנים.73 משערים ,כי צריכה גבוהה של חלבון חלב מפחיתה את התיאבון ואת האכילה הספונטנית במשך היום ,וכי צריכה לא מספקת של סידן, במהלך דיאטה לירידה במשקל ,יכולה לעורר תחושת רעב ולפגוע בהיענות לדיאטה.74 הימנעות מחלב ומוצריו לאורך זמן פוגעת בבריאות העצם ()2014 מחקר ישראלי חדש ( )2014שנערך בבי”ח אסף הרופא ,בראשות פרופ’ יצחק כץ ,מראה כי הימנעות מחלב ומוצריו לאורך זמן פוגעת בבריאות העצם .המחקר מצא כי ילדים שלא צורכים מוצרי חלב תקופות ארוכות ,בשל אלרגיה ,סובלים מצריכת סידן נמוכה ,מצפיפות עצם נמוכה בבגרות ,משיא מסת עצם נמוך יותר ומסיכון מוגבר לאוסטיאופורוזיס ,יחסית לצרכני חלב .נתון חשוב זה מעורר מחשבה מאחר שמדובר באוכלוסייה המודעת לבעיה של מחסור בסידן ,וחלקה הגדול ,למרות המודעות וההדרכה ,סיימה את גיל צבירת העצם בחיסרון לעומת צורכי חלב .מטריד לחשוב מה קורה אצל כל אותם ילדים שנמנעים מחלב מסיבות אחרות ,ולא מקבלים די מזונות חלופיים או תוספים.96 הידעת? במחקר הישראלי (2011( DIRECTנמצא כי צריכה גבוהה של סידן ממוצרי חלב ורמות גבוהות של ויטמין Dבדם מגבירה את הירידה במשקל בזמן דיאטה.75 17 4/15/15 8:44 AM high nutrition_2015fixed.indd 17 פאנל מומחים מטעם World Cancer Research FundוהWCRF/AIC ( )American Institute for Cancer Researchפרסם סקירה נרחבת בתחום המזון, התזונה והפעילות הגופנית בהקשר של מניעת סרטן .המלצות הפאנל ,המתעדכנות ומתפרסמות בדוחות מקיפים ,אינן תלויות בגוף מסחרי כלשהו .זהו הדוח המקיף ביותר על סרטן שהתפרסם עד כה76,100 . על פי הדוח: אף על פי שקיימים ממצאים מדעיים התומכים בתפקיד המגן שיש לחלב ולמרכיביו ,כמו סידן וויטמין ,Dמפני סרטן המעי הגס ,הממצאים לגבי סרטן השד וסרטן הערמונית אינם חד משמעיים. ההמלצות התזונתיות למניעת סרטן אינן מגבילות צריכת מוצרי חלב ,אלא להיפך .מוצרי החלב נחשבים מקור חשוב לרכיבי תזונה שיכולים להגן מפני סרטן ,במיוחד סרטן המעי הגס. דוח ה WCRF/AICRאינו קורא לשינוי ההמלצות התזונתיות ,הכוללות המלצה לצריכה של 3מנות של מוצרי חלב דלי שומן ביום .עם זאת נאמר בדוח ,כי כדאי להגיע להמלצות התזונתיות מהתזונה בלבד ולא מתוספים. חלב מגן ככל הנראה מפני סרטן המעי הגס. סרטן הערמונית :הגורם העיקרי לסרטן הערמונית אינו ידוע ברובו .הקשר בין צריכת סידן ומוצרי חלב והסיכון לחלות בסרטן הערמונית נבדק במספר מחקרים ,אולם התוצאות אינן חד משמעיות וחלקן אף סותרות זו את זו. בהתבסס על תוצאות המחקרים ,דוח ה WCRF/AICRהסיק כי תזונה שמכילה יותר מ 1,500-מ”ג סידן ביום (ללא קשר למקורו) עלולה לגרום לסרטן הערמונית .כן נמצא קשר מוגבל ביותר בין צריכת מוצרי חלב ובין סרטן הערמונית. סרטן השד :במחקרים נמצאו ממצאים סותרים על הקשר בין סרטן השד לצריכת מוצרי חלב .לא ניתן להסיק מסקנות על הקשר בין חלב ,מוצרי חלב ,סידן וויטמין Dובין סרטן השד. מוצרי חלב למניעת סרטן המעי הגס והחלחולת מסקנות דוח WCRF/AICRמעלות כי ככל הנראה ,חלב עשוי להגן מפני סרטן המעי הגס .מסקנה זו מבוססת על ממצאים עקביים ממחקרים אפידמיולוגיים וממחקרים שהוכיחו מנגנונים אפשריים.76,100 מטא-אנליזה נוספת מ 2014-סוקרת את כל מחקרי המטא-אנליזה ,שפורסמו עד היום ,ומחזקת את הקביעה כי צריכת חלב ומוצריו מקטינה את הסיכון לסרטן המעי הגס והחלחולת. במחקר מטא-אנליזה משנת ,77 2014סוכמו נתונים מ 15-מחקרי עוקבה פרוספקטיביים שכללו יותר מ 5,200-חולי סרטן מעי גס וחלחולת ,מתוך יותר מ 900,000-איש שנכללו במחקרים אלה .נמצא כי הסיכון לחלות היה נמוך משמעותית בקרב צרכני החלב המותסס, בהשוואה לצריכה נמוכה .צריכה גבוהה של חלב מותסס בגברים קשורה לסיכון נמוך ב 26%-ללקות בסרטן המעי הגס והחלחולת. כמה מחקרים קליניים בבני אדם תומכים בהשפעה המגינה של סידן ,ויטמין Dומוצרי חלב על סימנים של סרטן המעי הגס ,כמו פוליפים ופרוליפרציה של תאי אפיתל במעי הגס ,79-82ועל תחלואה חוזרת בסרטן המעי הגס .83 ככל הנראה ,הסידן במוצרי חלב אינו הגורם היחיד שיכול להגן מפני סרטן המעי הגס .ייתכן שגם לרכיבים נוספים במוצרי החלב -ויטמין ,D חומצה בוטירית ,CLA ,ספינגוליפידים וחיידקים פרוביוטיים -השפעה מגנה .84 18 4/15/15 8:44 AM high nutrition_2015fixed.indd 18 5 מוצרי חלב ובריאות -סיכום מסיכום הספרות המדעית עולה כי לחלב ולרכיביו מגוון השפעות חיוביות על בריאות האדם. השפעות חיוביות אפשריות של חלב ורכיבי החלב על בריאות האדם בריאות בריאות לחץ סוכרת תסמונת משקל גוף בריאות ספיגת מערכת מינרלים מטבולית בריא דם העצם הלב העיכול וויטמינים מוצרי חלב חלבוני מי גבינה הישגים מערכת בריאות החיסון השיניים ספורטיביים קזאין שומני החלב פחמימות (לקטוז) ויטמינים מינרלים 19 4/15/15 8:44 AM high nutrition_2015fixed.indd 19 6 מוצרי חלב - המלצות תזונתיות המלצות לצריכת חלב ומוצרי חלב לפעוטות ולילדים גיל העולם המדעי ,ארגוני הבריאות המובילים בעולם וההנחיות הרשמיות שלהם (לרבות ארגון רופאי הילדים בישראל ומשרד הבריאות בארץ) ,מכירים בחשיבותו של הסידן. 3,85 המלצות לצריכת חלב ומוצרי חלב 9חודשים ניתן להוסיף לתפריט: מוצרי חלב ניגר (יוגורט ,לבן) וגבינות חלב בכמות קטנה ,כחלק ממאכלים מורכבים (פשטידות ,לביבות ,מרקים ,רטבים) 12חודשים ניתן להוסיף חלב פרה 3%מפוסטר לשתייה 2-3שנים 2מנות של מוצרי חלב דלי שומן ביום לפחות 4-8שנים 2.5מנות של מוצרי חלב דלי שומן ביום לפחות 9שנים ומעלה 3מנות של מוצרי חלב דלי שומן ביום לפחות האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים 2014 98 הדרך הטובה ביותר לשמור על בריאות העצם בילדים הינה באמצעות תזונה. צריכת סידן ממוצרי חלב ,פעילות גופנית ואורח חיים בריא ,בייחוד בילדות ובגיל ההתבגרות, ישמרו על העצמות וידחו את הופעתה של מחלת האוסטיאופורוזיס. ב 2014-הוציאה האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים נייר עמדה עם המלצות מעודכנות בנושא בריאות העצם בילדים .נייר העמדה פורסם בכתב העת הרפואי היוקרתי “פדיאטריקס”. מומחים מובילים בתחום נסמכו על ממצאי המחקרים האיכותיים ביותר הקיימים ,כדי לגבש את נייר העמדה הכולל הנחיות קליניות בנושא בריאות העצם בילדים מהלידה ועד לבגרות. על פי הנייר ,סידן ,ויטמין Dוחלבון חשובים לבניית עצם ולשמירה עליה במהלך החיים .נייר העמדה מדגיש כי מקור הסידן המומלץ הינו ממזון ולא מתוספים ,וכי המקור העיקרי לסידן בתזונה הוא מוצרי חלב שמספקים 80%-70% מצריכת הסידן היומית של הילד. 20 4/15/15 8:44 AM high nutrition_2015fixed.indd 20 האיגוד הישראלי לרפואת ילדים :חלב ומוצריו הם מקור עיקרי לסידן )2014( 97 נייר עמדה שפרסם האיגוד הישראלי לרפואת ילדים, במאי ,2014חוזר ומדגיש את ההמלצה לכלול מוצרי חלב בתזונת ילדים ומתבגרים’‘ .צריכת סידן מספקת הכרחית להשגת מסת עצם ולהפחתת הסיכון לשברים ולהתפתחות אוסטיאופורוזיס בגיל מבוגר ,ולכן מומלץ לכלול מוצרי חלב בתזונת ילדים כחלק מתזונה מאוזנת ובריאה’’. נייר העמדה קובע כי חלב פרה ומוצריו הם מקור עיקרי לסידן בתזונת תינוקות ,ילדים ומתבגרים. מתוך המלצות האיגוד הישראלי לרפואת ילדים בנושא צריכת חלב ומוצריו ()2014 97 צריכה מומלצת לגילאי 8-2שנים: 3-2מנות חלב ומוצריו לפחות א. הגדרת מנת חלב פרה או מוצריו: א .חלב ניגר -כ 240-מ”ל גבינה 125 - 5%גרם ב. ג .יוגורט -מנה של 240 - 200מ”ל ב .עדיפות לחלב נטול שומן ()0% או דל שומן (.)2%-1% צריכה מומלצת לגילאי 24-12חודשים: א 2 .מנות חלב ו/או מוצריו ביממה לפחות צריכה מומלצת לגילאי 18-9שנים: 3מנות חלב ומוצריו לפחות א. ב .חלב “מלא” עדיף על חלב “רזה” (נטול/דל שומן) ב .עדיפות לחלב נטול שומן ()0% או דל שומן (.)2%-1% ג .יש להימנע מצריכת יתר של חלב העלולה לבוא על חשבון רכיבים חשובים אחרים בתזונת הפעוט. האקדמיה האמריקנית לתזונה ודיאטה הוציאה ב 2014-נייר עמדה עם הנחיות לתזונה נכונה בקרב ילדים ומתבגרים .האקדמיה מעודדת צריכת חלב ומוצריו אצל ילדים ובני נוער .על פי ההנחיות ,99עד גיל 9שנים מומלץ לצרוך 2 מנות חלב ליום ומעל גיל 9שנים מומלץ לצרוך 3מנות חלב ליום. 21 4/15/15 8:44 AM high nutrition_2015fixed.indd 21 “הצלחת שלי” נבחרה לייצג את ההמלצות התזונתיות החדשות בארה”ב ,זאת במקום פירמידת המזון“ .הצלחת שלי” מחולקת ל 4-חלקים :פירות וירקות שהם יחד כמחצית מהארוחה ,וחלבונים ודגנים שהם יחד המחצית השנייה .לצד הצלחת מופיע חלק כחול נפרד למוצרי חלב.86 בניירות עמדה של האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים 87-88מודגש כי צריכת סידן מספקת בשנות הילדות וההתבגרות ,חיונית להשגת שיא מסת העצם ולהורדת הסיכון לשברים ולאוסטיאופורוזיס בהמשך החיים. בהנחיות מומלץ לרופאי הילדים לבצע הערכה לצריכת הסידן בילדים ,ולעודד אכילת מזונות עתירי סידן .כמו כן מדגישים כי מוצרי חלב הם מקור מועדף לסידן. ההמלצות לילדים בני 8-4שנים הן לצרוך 3מנות חלב ביום ,ולבני 18-9שנים לצרוך לפחות 4מנות חלב ביום. ההמלצה לצריכת מוצרי חלב ,כחלק מתזונה בריאה, משותפת למספר רשויות וארגוני בריאות ברחבי העולם, ביניהם :משרד הבריאות הישראלי ,89החברה לרפואת ילדים בקהילה ,90איגוד הלב האמריקני ,32איגוד הסוכרת האמריקני ,91הוועדה הלאומית האמריקנית למניעה וטיפול ביתר לחץ דם ,92המועצה האוסטרלית הלאומית לבריאות ולמחקר רפואי ,93הקרן הבריטית לתזונה,94 הקרן האירית ללב ,95משרד הבריאות הצרפתי 95ועוד. מוצרי חלב מספקים חבילה תזונתית ייחודית של רכיבי תזונה טבעיים בעלי יתרונות בריאותיים ,ביניהם :אשלגן, ויטמין Aוויטמינים מקבוצה .Bמוצרי החלב מכילים צבר רכיבי תזונה התורם לבריאות העצם :סידן ,זרחן ,חלבון, מגנזיום ,אבץ וויטמין Dבמוצרים המועשרים .בנוסף, צריכת מוצרי חלב קשורה ל :סיכון נמוך לתחלואה בסוכרת מסוג ,2תסמונת מטבולית ,מחלות לב וכלי דם, יתר לחץ דם ,השמנה ,ורמות גבוהות של כולסטרול בדם. מעבר לכך ,רוב המחקרים תומכים בהשפעה המגינה שיש למוצרי חלב ולרכיבי התזונה שלהם כנגד סרטן המעי הגס והחלחולת .כל אלה מספקים שלל סיבות לצריכה של לפחות 3מנות של מוצרי חלב (חלב ,גבינה ויוגורט) לבריאות טובה. מוצרי חלב מספקים חבילה תזונתית ייחודית של רכיבי תזונה טבעיים בעלי יתרונות בריאותיים, ביניהם :אשלגן, ויטמין Aוויטמינים מקבוצה B 22 4/15/15 8:44 AM high nutrition_2015fixed.indd 22 7 מערכות הבקרה והפיקוח של ענף החלב נציגי האיחוד האירופי ,שבדקו את שרשרת ייצור החלב הישראלי למתן אישור לייצא מוצרים לשוק האירופי ,צירפו את ישראל לנבחרת העילית של איכות החלב בעולם. בשל איכותו ובשל בקרת האיכות שלו נחשב החלב הישראלי לאחד הטובים בעולם . להלן סקירת תחנות הבקרה והפיקוח של ענף החלב בישראל המוכיחות את היותו המפוקח והבטוח ביותר מבין ענפי המזון. תחנה – 1טיפול רפואי בבקר ובצאן ושמירה על בריאותם תחנה – 2בדיקות בחלב טרם קבלתו למחלבה מערכת בדיקה ופיקוח קפדנית כלל ארצית ,באמצעות בדיקות שמבוצעות בשער המחלבה .כל משלוח חלב “קופת חולים” וטרינרית ורופאים פרטיים ,מבטיחה עובר את הבדיקה (תהליך ייחודי לישראל בהיקפו) כי החלב המשווק בארץ מיוצר אך ורק מפרות ,עזים הקובעת אם הוא מאושר או פסול .אם המשלוח פסול, שופכים את החלב והמגדל נקנס בחומרה. וכבשים במצב בריאותי תקין. המערכת כוללת: א .טיפול וטרינרי קליני בשדה :כל מגדל מקנה מבוטח בביטוח בריאות ומקבל שירות וטרינרי לאורך השנה כולה. ב .מנגנון פיקוח ממשלתי ,באמצעות לשכות וטרינריות אזוריות (דומה במבנהו ללשכות משרד הבריאות): זרוע מפקחת ומבצעת של משרד החקלאות והשירותים הווטרינריים בישראל. ג .המערך הארצי לבריאות העטין (מאל”ה) :מחלקה בתוך מועצת החלב העוסקת בשיפור בריאות העטין ואיכות החלב הגולמי באמצעות מעבדות ואנשי מקצוע בתחום. הבדיקה כוללת: א .שלילת נוכחות חומרים מעכבים (חומרים אנטיביוטיים וחומרים אחרים העלולים לפגוע בבריאות האדם). ב .קביעת רמת החמיצות של החלב :עלייה בערך זה מרמזת על פגיעה באיכות החלב כתוצאה מבעיות קירור או הגיינה בתהליך הייצור והאחסון ברפת/דיר. ג .בדיקת טמפרטורת החלב :על הטמפטורה להיות מתחת ל 4-מעלות צלסיוס. ד .בדיקת נוכחות מים :הימצאות מים מוספים מעוותת את הרכב החלב ופוגעת באיכותו ובבטיחותו. ה .בדיקות טעם ,ריח ומראה :חריגה פוסלת את המכל מהכנסתו לתהליך הייצור. 23 4/15/15 8:44 AM high nutrition_2015fixed.indd 23 הידעת? רק בישראל מחולקות לרפתן ערכות לבדיקת שאריות אנטיביוטיקה ,וכל מגדל רשאי לשלוח למחלבה דגימות לצורך ביצוע בדיקה ,טרם הוספת החלב למכל הכללי. תחנה – 3פסטור בהתאם לחוק ,כל מוצרי החלב עוברים פסטור (חימום בטמפרטורה גבוהה למשך זמן קצר) במטרה להשמיד גורמים פתוגניים מחד ולשמור על רכיבי החלב וסגולותיו המיוחדות מאידך. תחנה - 4פיקוח ובקרה בהתאם לתקן “ ,55חלב פרה גולמי” ,בכל יום נשלחות מכל משק ,נוסף על בדיקות הסף (תחנה ,)2בדיקות חלב למעבדה המרכזית בקיסריה ,כדי לבצע: .1ספירת תאים סומטיים :מדד לבריאות העטין ברמת העדר והפרה הבודדת .2ספירת חיידקים כללית :מדד לרמת ההיגיינה של החלב הגולמי. אם התוצאות חורגות מהתקן ,והחלב אינו מתקבל במחלבה ,המגדל נקנס עד לשיפור התוצאות. תחנה – 5תרופות לשימוש וטרינרי חל איסור מוחלט לשלוח למחלבה חלב מבעל חיים המטופל בתרופות .חלב כזה מופרד מחלב העדר ואינו משווק כלל. מותרות לשימוש תרופות מאושרות ובעלות מספר רישוי של משרד הבריאות בלבד .על הרפתן להקפיד על ימי המתנה ,בהתאם לתווית יצרן התרופות ,המבטיחים כי שאריות התרופה התפרקו והופרשו מהגוף .יש לזכור כי טיפולים וטרינריים ניתנים לבעלי החיים במטרה למנוע מהם סבל ותמותה מיותרים. 4/15/15 8:44 AM תחנה – 6הורמונים דינם של הורמונים כדין תרופות .חל איסור על שימוש בהם לצורכי הגברת ייצור חלב. ההורמונים המותרים לשימוש בישראל אינם מסוכנים והפרשתם בחלב מזערית וללא השפעה על בריאות האדם (גם בצריכה של עשרות כוסות חלב ביום). תחנה - 7חומרי הדברה השירותים הווטרנריים במשרד החקלאות ובמשרד הבריאות עורכים סקר שנתי לבדיקת חומרי הדברה, רעלנים וחומרים נוספים בחלב .תוצאות הסקר השנתיות מתפרסמות בפרסומי הארגונים .כל חריגה מהנורמה מחייבת תחקיר לגילוי מקורה ,למניעת הישנות המקרה בעתיד. תחנה - 8מה קורה לחלב שנפסל? ברגע שחלב נפסל יוצאת הוראת פסילה ממשרד החקלאות והחלב הפסול נשלח לשפד”ן ,בליווי צמוד של מחלקת הפיצו”ח (יחידת הפיקוח על הצומח והחי במשרד החקלאות). high nutrition_2015fixed.indd 24 תהליך ייצור החלב ומערכות הבקרה והפיקוח הורמונים אנדוגניים הפרה היא חיה נקבית ,בשל כך מפריש גופה הורמונים שחלקם הזעיר מגיע גם לחלב. מערכת העיכול של האדם מפרקת את מרבית ההורמונים האלה. המזון של האו”ם ( ,(FAOכי הרמה המזערית של ההורמונים הטבעיים בחלב (אסטרוגן ופרוגסטרון) אינה משפיעה בשום צורה על בריאות הציבור. רמות ההורמונים הקיימים בחלב פרה נחשבות בלתי מזיקות וכדי להגיע לרמות הנחשבות מסוכנות לצריכה יש לצרוך מאות ליטרים (לגבי אסטרוגן) ואלפי ליטרים (לגבי פרוגסטרון) של חלב ביום. בדיקה שערכה מועצת החלב הישראלית ( )2013מציבה את החלב הישראלי ,מבחינת כמות ההורמונים ,בשורה אחת עם המדינות המתקדמות בעולם .מומחים מובילים בתחומם בארץ ובעולם סברו פה אחד כי אין לכמויות ההורמונים ,הקיימים בחלב הישראלי, כל השפעה על בריאות האדם. בדיונים ,בהשתתפות מומחים בעלי שם, המובילים בתחומם בעולם ,קבעו נציגי ארגון הבריאות העולמי ( )WHOוארגון 25 4/15/15 8:44 AM high nutrition_2015fixed.indd 25 53. Friedl KE, Evans RK, Moran DS. Stress fracture and military medical readiness: bridging basic and applied research. Med Sci Sports Exerc 2008;40:609S-22S. 54. Guéguen L, Pointillart A. The bioavailability of dietary calcium. J Am Coll Nutr. 2000;19:119S-36S. 55. Expert group on vitamins and minerals. Review of calcium. 2002. http://www.food.gov.uk/multimedia/pdfs/evm0112p.pdf 56. Tangpricha V, Koutkia P, Rieke SM, Chen TC, Perez AA, Holick MF. Fortification of orange juice with vitamin D: a novel approach for enhancing vitamin D nutritional health. Am J Clin Nutr. 2003;77:1478-83. 57. Fenton TR, Lyon AW, Eliasziw M, Tough SC, Hanley DA. Meta-Analysis of the Effect of the Acid-Ash Hypothesis of Osteoporosis on Calcium Balance. J Bone Miner Res. 2009;24:1835-40. 58. Heaney RP, Layman DK. Amount and type of protein influences bone health. Am J Clin Nutr. 2008;87:S1567-70. 59. Darling AL, Millward DJ, Torgerson DJ, Hewitt CE, Lanham-New SA. Dietary protein and bone health: a systematic review and meta-analysis. Am J Clin Nutr. 2009;90:1674-92. 60. Massey LK. Dietary animal and plant protein and human bone health: a whole foods approach. J Nutr. 2003;133:862S-5S. 61. Isaia G, D’Amelio P, Di Bella S, Tamone C. Protein intake: the impact on calcium and bone homeostasis. J Endocrinol Invest. 2007;30:48S-53S. 62. Hunt JR, Johnson LK, Fariba Roughead ZK. Dietary protein and calcium interact to influence calcium retention: a controlled feeding study. Am J Clin Nutr. 2009;89:1357-65. 63. Cao JJ, Nielsen FH. Acid diet (high-meat protein) effects on calcium metabolism and bone health. Curr Opin Clin Nutr Metab Care. 2010; 13:698-702. 64. Cao JJ, Johnson LK, Hunt JR. A diet high in meat protein and potential renal acid load increases fractional calcium absorption and urinary calcium excretion without affecting markers of bone resorption or formation in postmenopausal women. J Nutr. 2011;141:391-7. 65. Vanselow MS, Pereira MA, Neumark-Sztainer D, Raatz SK. Adolescent beverage habits and changes in weight over time: findings from Project EAT. Am J Clin Nutr. 2009;90:1489-95. 66. Bradlee ML, Singer MR, Qureshi MM, Moore LL. Food group intake and central obesity among children and adolescents in the Third National Health and Nutrition Examination Survey (NHANES III). Public Health Nutr. 2010 ;13:797-805. 67. Heaney RP, Rafferty K. Preponderance of the evidence: an example from the issue of calcium intake and body composition. Nutr Rev. 2009;67:32-9. 68. Zemel MB, Dorothy Teegarden D, Van Loan M , Schoeller DA, Matkovic V, Lyle RM, Craig BA. Dairy-Rich Diets Augment Fat Loss on an Energy Restricted Diet: A Multicenter Trial. Nutrients 2009;1:83-100. 69. Rodríguez-Rodríguez E, Perea JM, López-Sobaler AM, Ortega RM; Research Group. An Adequate Calcium Intake Could Help Achieve Weight Loss in Overweight/Obese Women following Hypocaloric Diets. Ann Nutr Metab. 2010;57:95-102. 70. Van Loan M. The role of dairy foods and dietary calcium in weight management. J Am Coll Nutr. 2009;28:120S-9S. 71. Bush NC, Alvarez JA, Choquette SS, Hunter GR, Oster RA, Darnell BE, Gower BA. Dietary calcium intake is associated with less gain in intra abdominal adipose tissue over 1 year. Obesity. 2010;18:2101-4. 72. Buchowski MS, Aslam M, Dossett C, Dorminy C, Choi L, Acra S. Effect of dairy and non-dairy calcium on fecal fat excretion in lactose digester and maldigester obese adults. Int J Obes 2010;34:127-35. 73. Soares MJ, She-Ping-Delfos WLC. Postprandial Energy Metabolism in the Regulation of Body Weight: Is there a Mechanistic Role for Dietary Calcium? Nutrients 2010;2:586-98. 74. Astrup A, Chaput JP, Gilbert JA, Lorenzen JK. Dairy beverages and energy balance. Physiol Behav 2010;100:67-75. 75. Shahar DR, Schwarzfuchs D, Fraser D, Vardi H, Thiery J, Fiedler GM, Blüher M, Stumvoll M, Stampfer MJ, Shai I. Dairy calcium intake, serum vitamin D, and successful weight loss. Am J Clin Nutr. 2010;92:1017-22. 76. World Cancer Research Fund / American Institute for Cancer Research. Food, Nutrition, Physical Activity, and the Prevention of Cancer: a Global Perspective. Washington DC: AICR, 2007. 77. Huncharek M, Muscat J, Kupelnick B. Colorectal Cancer Risk and Dietary Intake of Calcium, Vitamin D, and Dairy Products: A Meta-Analysis of 26,335 Cases From 60 Observational Studies. Nutr Cancer 2009;61:47-69. 78. Colorectal cancer and nonfermented milk,solid cheese,and fermented milk consumption:a systematic review and meta-analysis of prospective studies.Ralston RA,Truby H . Crit Rev Food Sci Nutr.2014;54:1167-79. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24499149 79. Meat ,dairy and cancer .Abid Z , Cross AJ .Am Clin Nutr. 2014 http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24847855 80. Holt PR, Bresalier RS, Ma CK, Liu KF, Lipkin M, Byrd JC, Yang K. Calcium plus vitamin D alters preneoplastic features of colorectal adenomas and rectal mucosa. Cancer 2006;106:287-96. 81. Baron JA, Beach M, Mandel JS, van Stolk RU, Haile RW, Sandler RS, Rothstein R, Summers RW, Snover DC, Beck GJ, Bond JH, Greenberg ER. Calcium supplements for the prevention of colorectal adenomas. Calcium Polyp Prevention Study Group. N Engl J Med 1999;340:101-7. 82. Grau MV, Baron JA, Sandler RS, Wallace K, Haile RW, Church TR, Beck GJ, Summers RW, Barry EL, Cole BF, Snover DC, Rothstein R, Mandel JS. Prolonged effect of calcium supplementation on risk of colorectal adenomas in a randomized trial. J Natl Cancer Inst 2007;99:129-36. 83. Hubner RA, Muir KR, Liu JF, Logan RF, Grainge MJ, Houlston RS; Members of UKCAP Consortium. Dairy products, polymorphisms in the vitamin D receptor gene and colorectal adenoma recurrence. Int J Cancer 2008;123:586-93. 84. Pufulete M. Intake of dairy products and risk of colorectal neoplasia. Nutrition Research Reviews 2008;21:56-67. 85. האיגוד לרפואת ילדים, וועדת תזונה, המחלקה לסיעוד, לילד ולמתבגר, המחלקה לאם, המחלקה לתזונה,שירותי בריאות הציבור 2009 מהדורה מתוקנת.מדריך להזנת התינוק הבריא 86.http://www.cnpp.usda.gov/MyPlate.htm 87. Greer FR, Krebs NF; American Academy of Pediatrics Committee on Nutrition. Optimizing bone health and calcium intake of infants, children and adolescents. Pediatrics 2006;117:578-85. 88. Gidding SS, Dennison BA, Birch LL, Daniels SR, Gillman MW, Lichtenstein AH, Rattay KT, Steinberger J, Stettler N, Van Horn L; American Heart Association. Dietary Recommendations for Children and Adolescents: A Guide for Practitioners. Pediatrics 2006;117:544-59. 89.http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=33&catId=846 90. 2010 . ילדים ומתבגרים, נייר עמדה – צריכת חלב ומוצריו בקרב תינוקות.האיגוד הישראלי לרפואת ילדים 91. American Diabetes Association, Bantle JP, Wylie-Rosett J, Albright AL, Apovian CM, Clark NG, Franz MJ, Hoogwerf BJ, Lichtenstein AH, Mayer Davis E, Mooradian AD, Wheeler ML. Nutrition Recommendations and Interventions for Diabetes. A position statement of the American Diabetes Association. Diabetes Care 2008;31:61S-78S. 92. National Heart, Lung, and Blood Institute Joint National Committee on Prevention, Detection, Evaluation, and Treatment of High Blood Pressure; National High Blood Pressure Education Program Coordinating Committee. The Seventh Report of the Joint National Committee on Prevention, Detection, Evaluation, and Treatment of High Blood Pressure: the JNC 7 report. JAMA. 2003;289:2560-72. 93. National Health and Medical Research Council. Dietary Guidelines for Australian Adults, 2003. http://www.nhmrc.gov.au/publications/synopses dietsyn.htm 94. The British Nutrition Foundation. Healthy Eating. http://www.nutrition.org.uk/home.asp?siteId=43§ionId=599&subSubSectionId=325&subS ctionId=320&parentSection=299&which=1 95. The Irish Heart Foundation. Nutrition Guidelines for Heart Health, 2007. http://www.nutrition.org.uk/home.asp?siteId=43§ionId=1252&sub ectionId=341&parentSection=303&which= La Ministre de la Santé, de la Jeunesse, des Sports et de la Vie associative. Bien manger et bien bouger, c’est possible au quotidien, 2007. http://www.sante-jeunesse-sports.gouv.fr/actualite-presse/presse-sante/communiques/bi 96. Decreased bone mineral density in young adult IgE-mediated cow’s milk–allergic patients.Liat Nachshon, MD, Michael R. Goldberg, MD, PhD, Naama Schwartz, MA, Tali Sinai, PhD, RD, Roni Amitzur-Levy, BScNutr, RD, Arnon Elizur, MD, Eli Eisenberg, PhD, and Yitzhak Katz, MD. J ALLERGY CLIN IMMUNOL 2014. http://dx.doi.org/10.1016/j.jaci.2014.06.026 97. 2014 מאי. האיגוד השראלי לרפואת ילדים. ילדים ומתבגרים,או מוצריו על דיד תינוקות/נייר עמדה צריכה מומלצת של חלב פרהו http://doctorsonly.co.il/wp-content/uploads/2014/06/%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A8-%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%94-%D7%94 D7%90%D7%99%D7%92%D7%95%D7%93-%D7%9C%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%AA %D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%9C%D7%91.pdf 98. Optimizing Bone Health in Children and Adolescents. 2014 http://pediatrics.aappublications.org/content/early/2014/09/24/peds.2014-2173 99. Position of the Academy of Nutrition and Dietetics:Nutrition Guidance for Healthy Children Ages 2 to11 Years. J Acad Nutr Diet. 2014;114:1257-1276. 100.1.World Cancer Research Fund / American Institute for Cancer Research. Food, Nutrition, Physical Activity, and the Prevention of Colorectal Cancer Continuous Update Project. May 2011. 26 high nutrition_2015fixed.indd 26 4/15/15 8:44 AM REFERANCES: 1. Miller GD, Drewnowski A, King J, Gibney M, Clemens R. Nutrient Profiling Global Approaches Policies and Perspectives. Nutr Today 2010;45:6-12. 2. Evidence for the Role of Dairy Foods in Nutrient Adequacy and Chronic Disease Risk Reduction. J Am Coll Nutr. 2009;28:69S-129S. 3. U.S. Department of Health and Human Services and U.S. Department of Agriculture. Dietary Guidelines for Americans, 7th Edition. Washington, DC: U.S Government Printing Office; 2010. http://www.cnpp.usda.gov/DGAs2010-DGACReport.htm 4. Weaver CM. Role of dairy beverages in the diet. Physiol Behav. 2010;100:63-6. 5. Hoolihan L. Beyond Calcium: The Protective Attributes of Dairy Products and Their Constituents. Nutr Today. 2004;39:69-77. 6. Mills S, Ross RP, Hill C, Fitzgerald GF, Stanton C. Milk intelligence: Mining milk for bioactive substances associated with human health. Int Dairy J. 2011;21:377-401. 7. Akhavan T, Luhovyy BL, Brown PH, Cho CE, Anderson GH. Effect of premeal consumption of whey protein and its hydrolysate on food intake and postmeal glycemia and insulin responses in young adults. Am J Clin Nutr. 2010;91:966-75. 8. Josse AR, Tang JE, Tarnopolsky MA, Phillips SM. Body composition and strength changes in women with milk and resistance exercise. Med Sci Sports Exerc. 2010;42:1122-30. 9. Phillips SM. The science of muscle hypertrophy: making dietary protein count. Proc Nutr Soc. 2011;70:100-3. 10. Hulmi JJ, Lockwood CM, Stout JR. Effect of protein/essential amino acids and resistance training on skeletal muscle hypertrophy: A case for whey protein Nutr Metab. 2010;7:51. 11. Tang JE, Phillips SM. Maximizing muscle protein anabolism: the role of protein quality. Curr Opin Clin Nutr Metab Care. 2009;12:66-71. 12. Hartman JW, Tang JE, Wilkinson SB, Tarnopolsky MA, Lawrence RL, Fullerton AV, Phillips SM. Consumption of fat-free fluid milk after resistance exercise promotes greater lean mass accretion than does consumption of soy or carbohydrate in young, novice, male weightlifters. Am J Clin Nutr. 2007;86:373-81. 13. James LJ, Clayton D, Evans GH. Effect of milk protein addition to a carbohydrate-electrolyte rehydration solution ingested after exercise in the heat. Br J Nutr. 2011;105:393-9. 14. Shirreffs SM, Watson P, Maughan RJ. Milk as an effective post-exercise rehydration drink. Br J Nutr. 2007;98:173-80. 15. Appel LJ, Moore TJ, Obarzanek E, Vollmer WM, Svetkey LP, Sacks FM, Bray GA, Vogt TM, Cutler JA, Windhauser MM, Lin PH, Karanja N. A clinical trial of the effects of dietary patterns on blood pressure. DASH Collaborative Research Group. N Engl J Med 1997;336:1117-24. 16. Sacks FM, Svetkey LP, Vollmer WM, Appel LJ, Bray GA, Harsha D, Obarzanek E, Conlin PR, Miller ER 3rd, Simons-Morton DG, Karanja N, Lin PH; DASH Sodium Collaborative Research Group. Effects on blood pressure of reduced dietary sodium and the Dietary Approaches to Stop Hypertension (DASH) diet. N Engl J Med 2001;344:3-10. 17. Kris-Etherton PM, Grieger JA, Hilpert KF, West SG. Milk Products, Dietary Patterns and Blood Pressure. J Am Coll Nutr. 2009;28:103S-119S. 18. Writing Group of the PREMIER Collaborative Research Group. Effects of Comprehensive Lifestyle Modification on Blood Pressure Control: Main Results of the PREMIER Clinical Trial. JAMA. 2003;289:2083-93. 19. Harnden KE, Frayn KN, Hodson L. Dietary Approaches to Stop Hypertension (DASH) diet: applicability and acceptability to a UK population. J Hum Nutr Diet. 2010;23:3-10. 20. van Meijl LE, Mensink RP. Low-fat dairy consumption reduces systolic blood pressure, but does not improve other metabolic risk parameters inoverweight and obese subjects. Nutr Metab Cardiovasc Dis. 2011;21:355-61. 21. Cicero AF, Rosticci M, Veronesi M, Bacchelli S, Strocchi E, Melegari C, randi E, Borghi C. Hemodynamic effects of lactotripeptides from casein hydrolysate in Mediterranean normotensive subjects and patients with high-normal blood pressure: a randomized, double-blind, crossover clinical trial. J Med Food. 2010;13:1363-8. 22. Ralston RA, Lee JH, Truby H, Palermo CE, Walker KZ. A systematic review and meta-analysis of elevated blood pressure and consumption of dairy foods. J Hum Hypertens. 2011;doi:10.1038/jhh.2011.3 23. Ballard KD, Bruno RS, Seip RL, Quann EE, Volk BM, Freidenreich DJ, Kawiecki DM, Kupchak BR, Chung MY, Kraemer WJ, Volek JS. Acute ingestion of a novel whey-derived peptide improves vascular endothelial responses in healthy individuals: a randomized, placebo controlled trial. Nutr J. 2009;8:34. 24. Pase MP, Grima NA, Sarris J. The effects of dietary and nutrient interventions on arterial stiffness: a systematic review. Am J Clin Nutr. 2011;93:446-54. 25. Astrup A, Dyerberg J, Elwood P, Hermansen K, Hu FB, Jakobsen MU, Kok FJ, Krauss RM, Lecerf JM, Legrand P, Nestel P, Risérus U, Sanders T, Sinclair A, Stender S, Tholstrup T, Willett WC. The role of reducing intakes of saturated fat in the prevention of cardiovascular disease: where does the evidence stand in 2010? Am J Clin Nutr. 2011;93:684-8. 26. Tardy AL, Morio B, Chardigny JM, Malpuech-Brugère C. Ruminant and industrial sources of trans-fat and cardiovascular and diabetic Diseases .Nutr Res Rev. 2011;24:111-7. 27. Mozaffarian D, Cao H, King IB, Lemaitre RN, Song X, Siscovick DS, Hotamisligil GS. Trans-Palmitoleic Acid, Metabolic Risk Factors, and New-Onset Diabetes in U.S. Adults A Cohort Study. Ann Intern Med. 2010;153:790-9. 28. Tremblay A, Gilbert JA. Milk products, insulin resistance syndrome and type 2 diabetes. J Am Coll Nutr. 2009;28:91S-102S. 29. Elwood PC, Pickering JE, Givens DI, Gallacher JE. The consumption of milk and dairy foods and the incidence of vascular disease and diabetes: an overview of the evidence. Lipids. 2010;45:925-39. 30. Pfeuffer M, Schrezenmeir J. Milk and the metabolic syndrome. Obesity Rev, 2007;8:109-18. 31. עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל,האיגוד הקרדיולוגי בישראל ועמותת עתיד 2011 אפריל. המלצות תזונתיות למניעת מחלות קרדיווסקולריות- מסמך עמדה. http://www.israel-heart.org.il/images/position/nutrition0411.pdf 32. AHA Dietary Guidelines: revision 2000: A statement for healthcare professionals from the Nutrition Committee of the American Heart Association. Circulation. 2000;102:2284-99. 33. 2011 סבילות ללקטוז- אי- נייר עמדה.איגוד רופאי המשפחה והחברה הישראלית לתזונה קלינית 34. Suchy FJ, Brannon PM, Carpenter TO, Fernandez JR, Gilsanz V, Gould JB, Hall K, Hui SL, Lupton J, Mennella J, Miller NJ, Osganian SK, Sellmeyer DE, Wolf MA. National Institutes of Health Consensus Development Conference: lactose intolerance and health. Ann Intern Med. 2010;152:792-6. 35. Scientific Opinion on lactose thresholds in lactose intolerance and galactosaemia. EFSA J 2010;8:1777. http://www.efsa.europa.eu/de/efsajournal scdoc/1777.htm 36. Shaukat A. Levitt MD, Taylor BC, MacDonald R, Shamliyan TA, Kane RL, Wilt TJ. Systematic review: effective management strategies for lactose intolerance. Ann Intern Med. 2010;152:797-803. 37. Tanaka K, Miyake Y, Sasaki S. Intake of dairy products and the prevalence of dental caries in young children. J Dent. 2010;38:579-83. 38. Shimazaki Y, Shirota T, Uchida K, Yonemoto K, Kiyohara Y, Iida M, Saito T, Yamashita Y. Intake of dairy products and periodontal disease: the Hisayama Study. J Periodontol. 2008;79:131-7. 39. Merritt J, Qi F, Shi W. Milk helps build strong teeth and promotes oral health. J Calif Dent Assoc. 2006;34:361-6. 40. Camfield DA, Owen L, Scholey AB, Pipingas A, Stough C. Dairy constituents and neurocognitive health in ageing. Br J Nutr. 2011;106:159-74. 41. Rafferty K, Heaney RP. Nutrient effects on the calcium economy: emphasizing the potassium controversy. J Nutr. 2008;138:S166-71. 42. 2011 ,1445 פרסום. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.2009 מאזן אספקת המזון 43. Nicklas TA, O’Neil CE, Fulgoni VL 3rd. The Role of Dairy in Meeting the Recommendations for Shortfall Nutrients in the American Diet J Am Coll Nutr. 2009;28:73S-81S. 44. USDA National Nutrient Database for Standard Reference, Release 20. http://www.nal.usda.gov/fnic/foodcomp/Data/SR20/nutrlist/sr20a301.pdf 45. Dietary Reference Intakes for Calcium, Phosphorus, Magnesium, Vitamin D, and Fluoride. Washington, D.C. THE NATIONAL ACADEMY PRESS, 1999. 46. 2004 , משרד הבריאות, שירותי המזון והתזונה, המרכז הלאומי לבקרת מחלות.228 פרסום.1999-2001 סקר מצב בריאות ותזונה לאומי ראשון,מב”ת. 47. 311 פרסום,2003-2004 ’ יב-’ סקר מצב בריאות ותזונה לאומי ראשון לתלמידי כיתות ז,מב”ת צעיר 2009 , משרד הבריאות, שירותי המזון והתזונה,המרכז הלאומי לבקרת מחלות 48. Institute of Medicine Food and Nutrition Board. Consensus Report: Dietary Reference Intakes for Calcium and Vitamin D. November 2010. http:/ www.nap.edu/catalog.php?record_id=13050 49. 2005 Dietary Guidelines Advisory Committee report. Summary of Research on Dairy Intake & Skeletal Status. p.112-5. 50. Heaney RP. Calcium, dairy products and osteoporosis. J Am Coll Nutr 2000;19:S83-99. 51. Du X, Zhu K, Trube A, Zhang Q, Ma G, Hu X, Fraser DR, Greenfield H. School-milk intervention trial enhances growth and bone mineral accretion in Chinese girls aged 10-12 years in Beijing. Br J Nutr 2004;92:159-68. 52. Cheng S, Lyytikäinen A, Kröger H, Lamberg-Allardt C, Alén M, Koistinen A, Wang QJ, Suuriniemi M, Suominen H, Mahonen A, Nicholson PH, Ivaska KK, Korpela R, Ohlsson C, Väänänen KH, Tylavsky F. Effects of calcium, dairy product, and vitamin D supplementation on bone mass accrual and body composition in 10-12-y-old girls: a 2-y randomized trial. Am J Clin Nutr 2005;82:1115-26. 27 high nutrition_2015fixed.indd 27 4/15/15 8:44 AM www.milk.org.il המועצה לענף החלב בישראל 5610002 יהוד97 ת”ד,4 דרך החורש [email protected] ,03-9564766 : פקס,03-9564750 :טל 28 high nutrition_2015fixed.indd 28 4/15/15 8:44 AM
© Copyright 2024