‫"התכנית הזאת היא לא שלי"‬ ‫הגורמים לאי יישום של החלטות על תוכניות‬ ‫אישיות שנקבעו במסגרת וועדת סל שיקום‬ ‫מנקודת מבטם של הפונים לוועדה‬ ‫יעל עדן ברוך‪ -‬נובמבר ‪2014‬‬ ‫מגמות בתחום בריאות הנפש בישראל‬ ‫רפורמה מבנית‬ ‫רפורמה ביטוחית‬ ‫רפורמה שיקומית‬ ‫בעקבות חקיקת החוק לשיקום נכי נפש בקהילה‪ ,‬תש"ס‪ ,‬החלו לפעול‬ ‫בארץ בתשעה מחוזות ועדות סל שיקום‪ ,‬המוגדרות בחוק כמנגנון‬ ‫שבאמצעותו האדם פונה לוועדה‪ ,‬מציג תכנית שיקום פרטנית ומקבל‬ ‫את השירותים הרלוונטיים לתכנית זו‪.‬‬ ‫מקובל להעריך‪ ,‬כי מאז תחילת יישומו של החוק התקיימו בארץ יותר מ‬ ‫ ‪ 38,735‬ועדות סל שיקום וכ‪ 21,000 -‬אנשים‪ ,‬מקבלים שירותי שיקום‬‫(אבירם‪ ,2010 ,‬משרד הבריאות‪.) 2013 ,‬‬ ‫ממטרות קולקטיביות למטרות אישיות‬ ‫בעקבות הרפורמות המבנית והשיקומית הושגו המטרות‬ ‫הבאות‪:‬‬ ‫• צמצום מספר האשפוזים הפסיכיאטריים‪ -‬צומצמו‬ ‫בכחמישים אחוז‪.‬‬ ‫• צמצום משך האשפוז הממוצע לאדם‪ -‬הושג‪.‬‬ ‫• פיתוח מערך שירותים בקהילה‪ -‬הושג‪.‬‬ ‫• שילוב קהילתי‪ -‬הושג בצורה מצומצמת בלבד‪.‬‬ ‫(אבירם‪)2010 ,‬‬ ‫מאמרים שונים התייחסו לחשיבות מרכיב התקווה בתהליכי‬ ‫ההחלמה של האדם המתמודד עם הפרעה נפשית( ‪Andresen,‬‬ ‫‪ .(Oades, & Caputi, 2003‬שיתוף האדם בעיצוב תוכנית שיקום‬ ‫הכוללת מטרות ברורות המשמעותיות לו‪ ,‬מחזק את מרכיב‬ ‫התקווה ובכך תורם בצורה משמעותית לקידום תהליכי‬ ‫ההחלמה של האדם( & ‪Ades, 2004; Clarke, Oades, Crowe‬‬ ‫‪Deane, 2006; Marshall, Oades, Crowe, Turner & Hantriss,‬‬ ‫‪.)2005‬‬ ‫בכנס לסיכום עשור לחוק השיקום הודגשו הרעיונות הבאים‪:‬‬ ‫‪)1‬התכניות אינן נמצאות בהלימה למטרות האישיות שהאדם‬ ‫מגדיר כמשמעותיות בחייו‪ ,‬ומתמקדות בשירות ולא באדם‪.‬‬ ‫‪)2‬מרבית השירותים ניתנים כיום במסגרת מערך בריאות הנפש‪,‬‬ ‫במקום לאפשר לאדם לצרוך שירותים הניתנים לכל אזרח‬ ‫בקהילה‪.‬‬ ‫‪)3‬טרם נבדקה יעילותם של שירותי השיקום באמצעות מדדי‬ ‫תוצאה‪.‬‬ ‫( ‪.(Drake, Hogen, Slade & Thornicroft, 2011‬‬ ‫ולמרות זאת‪...‬‬ ‫שלוש קבוצות של אנשים שלא נהנים מחוק השיקום‪:‬‬ ‫‪)1‬אנשים שבוחרים לא לפנות לוועדת שיקום‪.‬‬ ‫‪)2‬אנשים שעברו יותר מועדת שיקום אחת והתנסו במספר ניסיונות‬ ‫ליישום תכניות שיקום אך נפלטו ממסגרות השיקום‪.‬‬ ‫‪)3‬אנשים שפנו לועדת שיקום ולא יישמו את החלטות הוועדה‪.‬‬ ‫לפי דו"ח מבקר המדינה (‪ ,)2009‬הקבוצה האחרונה‪ ,‬מהווה בין ‪- 25%‬‬ ‫‪ 30%‬מתוך כלל הפונים לוועדות השיקום ‪.‬‬ ‫שאלת המחקר‬ ‫מטרת המחקר לבחון לראשונה את הגורמים לאי יישום של‬ ‫החלטות המתקבלות במסגרת ועדות שיקום‪ ,‬מנקודת מבטם‬ ‫של המתמודדים הפונים לוועדה‪.‬‬ ‫חשיבות המחקר‪:‬‬ ‫‪ )1‬תרומה להרחבה וביסוס של הידע הקיים בתחום‪.‬‬ ‫‪ )2‬הבנת התהליכים עשויה להצביע על צורך בפיתוח תוכניות מיוחדות‬ ‫שיסייעו למלווים להעריך את מידת המוכנות של האדם לשינוי‪.‬‬ ‫‪ )3‬יתכן ויעלה צורך בפיתוח שירותים חדשניים‪ ,‬שיהוו מענה לאנשים‬ ‫שנתקלים בקשיים ביישום תהליך השיקום ושירותים שיתאימו‬ ‫למאפיינים של פונים שונים לוועדה‪.‬‬ ‫‪)4‬בחינת אלטרנטיבות נוספות לבניית תוכניות ממוקדות באדם‪.‬‬ ‫האוכלוסיה הנחקרת‬ ‫בבחירת המרואיינים למחקר‪ ,‬הושם דגש על הקריטריונים‬ ‫הבאים‪:‬‬ ‫‪ )1‬אנשים שאובחנו כמתמודדים עם מוגבלות פסיכיאטרית‪.‬‬ ‫‪ )2‬זכאי סל שיקום‪.‬‬ ‫‪ )3‬אנשים שהשתתפו בוועדת שיקום ראשונה*‪.‬‬ ‫‪ )4‬אנשים שאושר להם שימוש בשירותים מתוך סל שירותי‬ ‫השיקום‪ ,‬התומכים בתכנית השיקום שהציגו בוועדה‪.‬‬ ‫‪)5‬תוכנית השיקום לא יושמה תוך פרק זמן של חצי שנה עד שנה‬ ‫לאחר הועדה‪.‬‬ ‫* שניים השתתפו בשתי וועדות ובשתיהן לא יישמו את החלטות הוועדה‪.‬‬ ‫במחקר השתתפו ‪ 15‬מרואיינים בטווח הגילאים ‪22-‬‬ ‫‪.)M=44, SD=13.8(65‬‬ ‫‪ 67%‬גברים (‪ )n=10‬ו‪ 33%-‬נשים (‪.)n=5‬‬ ‫‪ 67%‬רווקים (‪ 20% ,)n=10‬נשואים (‪ )n=3‬ו‪ 13%-‬גרושים‬ ‫(‪.)n=2‬‬ ‫‪ 80%‬ילידי הארץ (‪ )n=12‬ו‪ )n=3(20%-‬נולדו במזרח אירופה‪.‬‬ ‫‪ 20%‬סיימו פחות מעשר שנות לימוד (‪ 67% ,)n=3‬סיימו בין‬ ‫עשר לשתיים עשרה שנות לימוד (‪ )n=10‬ו‪ 13% -‬סיימו יותר‬ ‫משתים עשרה שנות לימוד (‪.)n=2‬‬ ‫‪ 27%‬לא אושפזו אשפוז פסיכיאטרי )‪ ,)n=4‬ל‪ 53% -‬היו בין אשפוז‬ ‫אחד לשלושה אשפוזים )‪ (n=8‬ול‪ 20%-‬מהמרואיינים היו יותר משלושה‬ ‫אשפוזים פסיכיאטריים )‪.(n=3‬‬ ‫באשר לנתונים הנוגעים לוועדות השיקום‪:‬‬ ‫‪ 73%‬עברו ועדת שיקום אחת )‪)n=11‬ו‪ 27%-‬פנו לוועדה נוספת‪,‬‬ ‫לאחר שלא יישמו את החלטות הוועדה הראשונה‪ .‬בשתי הועדות‬ ‫שעברו‪ ,‬הם בחרו לא ליישם את ההחלטות שנקבעו במסגרת‬ ‫הוועדה‪(n=4).‬‬ ‫‪ 27%‬הופנו לוועדה מאשפוז בבי"ח פסיכיאטריים (‪ 60% ,)n=4‬הופנו‬ ‫מהמרפאות הקהילתיות לבריאות הנפש ( ‪ ,)n=9‬מרואיין אחד פנה‬ ‫באופן ‪ ,‬מרואיין אחד הופנה מהמחלקה לשירותים חברתיים ומרואיין‬ ‫אחד הופנה ממסגרת חינוכית לאנשים עם צרכים מיוחדים‪.‬‬ ‫‪‬ועדת אתיקה ואישור משרד הבריאות‬ ‫‪‬הפקת דוחות ממאגר הנתונים של סל שיקום‪ ,‬יצירת קשר טלפוני‬ ‫וקיום הריאיון לפי העדפת המרואיין‪.‬‬ ‫‪‬הנתונים הדמוגרפיים כוללים את המשתנים הבאים‪ :‬מין‪ ,‬גיל‪ ,‬מצב‬ ‫מישפחתי‪,‬השכלה‪ ,‬מספר אישפוזים‪ ,‬הגורם המפנה לוועדה‪ ,‬והמחוז‬ ‫בו נערכה הוועדה‪.‬‬ ‫‪ ‬שימוש בשיטת מחקר איכותני ושיטת הריאיון מבוססת על העקרונות‬ ‫של התיאוריה המעוגנת בנתונים ( ;‪Glaser & Strauss, 1967‬‬ ‫‪.)Charmaz,1995‬‬ ‫‪‬מחקר גישוש‪ -‬מיקוד בפרספקטיבה של הפונים עצמם‪.‬‬ ‫‪‬שימוש בריאיון חצי מובנה‪ ,‬המאפשר לדלות תכנים מהמרואיין עצמו‬ ‫(שקדי‪.)Taylor & Bogdan, 1984 ;2003 ,‬‬ ‫‪‬ניתוח הנתונים נעשה על פי עקרונות הניתוח המבני‪.‬‬ ‫המימצאים‬ ‫זוהו שבע תמות מרכזיות‪:‬‬ ‫‪‬סל שיקום ותפקיד הועדה‪ -‬חוסר במידע וידע‪.‬‬ ‫‪‬עמדות ותפישות ביחס לשירותי השיקום‪.‬‬ ‫‪‬העדר שותפות וקבלת החלטות משותפת‪.‬‬ ‫‪‬אי הלימה בין מטרות אישיות והחלטות הועדה‪.‬‬ ‫‪‬חוסר הכרות הגורם המלווה את האדם ומנגנון סל שיקום‪.‬‬ ‫‪‬השפעת בני המשפחה על עיצוב ויישום תכנית השיקום‪.‬‬ ‫‪‬חויית הועדה כגורם שאינו מקשיב‪.‬‬ ‫תמה ראשונה‪" -‬סל שיקום" ותפקיד‬ ‫הועדה – חוסר במידע וידע‪.‬‬ ‫התמה מייצגת את הידע שיש לאדם לגבי האופן בו פועל המנגנון של‬ ‫סל שיקום‪ .‬המידע מתיחס גם להבנה מי הגוף האחראי מבחינת החוק‬ ‫על אישור תכנית השיקום‪ ,‬מי הנוכחים בוועדת השיקום וכיצד‬ ‫מתנהלת הוועדה‪ .‬נמצא שמידע וידע קשורים לשלושה פרקי זמן‪:‬‬ ‫פרק הזמן שלפני וועדת השיקום שמהווה את שלב ההכנה לקראת‬ ‫הוועדה‪ ,‬מהלך הוועדה עצמה ופרק הזמן שלאחר הוועדה‪ ,‬בו נדרשים‬ ‫המשכיות הליווי ומימוש של החלטות הוועדה‪.‬‬ ‫אחד המישתתפים שאל‪:‬‬ ‫"איזה תהליך שיקום?"‬ ‫משתתפת נוספת אומרת‪:‬‬ ‫‪ ‬לא הייתה לי ועדת שיקום‪...‬הייתה ועדה של הבית ספר‪....‬אה‪,‬‬ ‫נדמה לי ממשרד הבריאות אולי‪ ,‬כן‪ .‬הם דיברו עם הבית ספר‪ ,‬עם‬ ‫העובדת הסוציאלית‪ ,‬הם היו איתה בקשר‪.‬‬ ‫ומשתתף אחר אומר ‪:‬‬ ‫"לא הייתה הכנה או משהו כזה‪ ,‬אני לא זוכר שהייתה הכנה‪ .‬ת'‬ ‫אמרה לי [לבוא] בתאריך‪ ,‬היא התקשרה הביתה אלינו ואמרה לנו‬ ‫להגיע‪ ,‬שיש את הועדה‪ ,‬אבל לא היה לי הכנה מיוחדת‪ ,‬לא היה‬ ‫משהו מיוחד‪...‬לקראת הועדה בעצם כלום‪ .‬מאז שהעליתי את הרעיון‬ ‫שאני רוצה ללכת לעבודה‪ ,‬לוועדה ולקבל איזה סיוע מהם‪ ,‬מסל‬ ‫שיקום‪ .‬הם מילאו רק טפסים ונתנו לי הסבר של ‪ 3 ,2‬דקות מה‬ ‫קורה בוועדה ואיך פונים לוועדה ואיך מגיעים לוועדה"‪.‬‬ ‫תמה שניה‪ -‬עמדות ותפישות ביחס‬ ‫לשירותי השיקום‬ ‫התמה מייצגת את העמדות שיש לאנשים לגבי השירותים‬ ‫הנכללים במסגרת סל שיקום והתפישה שלהם לגבי שירותים‬ ‫אלה‪ .‬האם האנשים רואים את השירות כבעל פוטנציאל לקדם‬ ‫אותם‪ ,‬מה אוכלוסיית היעד של השירות‪ ,‬איך הם רואים עצמם‬ ‫ביחס לאוכלוסייה זו‪ ,‬ומה מידת הגמישות שהשירות מאפשר‬ ‫לצורך יצירת התאמה לצרכי האנשים‪ .‬לחלק מהמשתתפים‬ ‫היתה הכרות מוקדמת עם שירותים שונים‪.‬‬ ‫משתתפת מציינת‪:‬‬ ‫אני לא יודעת מה זאת העבודה ממכם‪ ,‬אני מכירה את זה‪,‬זה‬ ‫עבודה של אה‪( ..‬שתיקה) זה כמו ריפוי בעיסוק‪ ,‬עבודה כזאת‬ ‫ריפוי בעיסוק במקום שאני אלך לשם‪ ,‬זה לא עבודה‪ ,‬לא העבודה‬ ‫מעניינת ולא הכסף מעניין‪.‬‬ ‫משתתף אחר מספר‪:‬‬ ‫ראיתי את האנשים שם וזה הזכיר לי את ביה"ח‪ .‬אנשים‬ ‫ירודים‪ .‬לא שאני איזה זה אבל לא אנשים שאפשר לדבר‬ ‫איתם‪ .‬אני צריך גם לא להיות בודד‪ .‬יש לי מלא מחשבות‬ ‫לא טובות‪ .‬גם מה שהם משלמים שנים וחצי שקלים עושים‬ ‫צחוק מהאנשים‪ .‬שנים וחצי שקל לשעה‪ .‬הם צוחקים על‬ ‫אנשים‪ .‬לא שזה הכי קובע אבל זה ממש לעג לרש‪.‬‬ ‫משתתף נוסף מתאר את תחושת ההנצחה של המחלה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫כולם רואים אותי‪ ,‬מסתכלים עלי‪ ,‬רואים אותי‪ .‬אני נראה‬ ‫כמוהם? התביישתי מאוד‪ .‬התביישת להיות שמה‪ .‬מרחמים עלי‪,‬‬ ‫מסתכלים עלי כעל חולה‪ .‬אני נראה כמוהם‪ ,‬אחרת למה בכלל אני‬ ‫פה? ואני לא רציתי להיות במקום שיש דברים כאלה‪ .‬הרגשתי‬ ‫עם זה מאוד חולה וזה הוסיף לי למצב רוח שלי‪....‬אני כמוהם וזה‬ ‫מאוד הלחיץ אותי‪ .‬מאוד הלחיץ אותי‪ .‬את מכניסה אותי לזה‬ ‫עכשיו לשמה‪ ,‬כאילו בפנים‪ .‬ברחתי משמה כל עוד רוחי בי‪.‬‬ ‫תמה שלישית‪ -‬העדר שותפות וקבלת‬ ‫החלטות משותפת‬ ‫התמה מייצגת את המידה בה האדם מבין ותופש את עצמו‬ ‫כשותף לתהליך ועד כמה יש לו מוטיבציה לשינוי‪ .‬לעיתים‬ ‫תפישה זו נמצאת בהלימה למידת השותפות של האדם בקבלת‬ ‫החלטות בסיטואציות שונות בחייו ולעיתים היא מאפיינת את‬ ‫הסיטואציה של הוועדה בלבד‪ .‬המילה שותפות מתייחסת להיות‬ ‫האדם פסיבי או אקטיבי בהקשר לתהליך השיקום ועד כמה היה‬ ‫בשל לשיקום‪.‬‬ ‫אחד המשתתפים מספר‪:‬‬ ‫‪" ‬היום זה בטוח שאני רוצה‪ ,‬אבל לפני זה‪' ,‬רוצה ‪ -‬לא‬ ‫רוצה‪ ,‬יכול ‪ -‬לא יכול‪ ,‬קשה לי ‪ -‬לא קשה לי‪ ,‬מסתגר‬ ‫עם עצמי‪ -‬לא מסתגר עם עצמי‪ ,‬נשאר באותו מצב‪ -‬לא‬ ‫נשאר באותו מצב'‪... .‬בעצם קשה [היה לי] להגיע‬ ‫לכדי החלטה‪ ,‬כי זה בעצם לעשות צעד בחיים"‪.‬‬ ‫משתתף נוסף מספר‪:‬‬ ‫שאלה אחרונה‪ ,‬אוקי? אה‪ ,‬סיפרת קצת על התהליך שלפני הועדה‪ ,‬שבעצם‬ ‫היא (העובדת הסוציאלית)הציעה את התוכנית‪ ,‬מילאה את הטופס ופחות‬ ‫אתה בחרת‪ .‬כמו שאתה מכיר את עצמך בחיים א'‪ ,‬אתה אדם שחשוב לו‬ ‫להיות שותף להחלטות?‬ ‫אני סומך על אנשים‪ ,‬מחפש את הדרך הקלה‪ .‬סומך על הניסיון שלהם‪ ,‬סומך‬ ‫על האנשים‪ .‬אני כטיפוס אני לא אלך ואחקור‪ ,‬אלך ואבדוק‪.‬‬ ‫אז אם אני מבינה נכון‪ ,‬באיזשהו מקום זה התאים לך שהיא באה והציעה?‬ ‫לא‪ .‬מה שהיא הציעה‪ ,‬זה הספיק לי‪ ,‬לא הייתי בשל גם ליותר מזה‪.‬‬ ‫ונניח במצבך היום?‬ ‫היום אני מסוגל לבחור לבד‪.‬‬ ‫תמה רביעית‪ -‬אי הלימה בין מטרות‬ ‫אישיות והחלטות הועדה‬ ‫התמה מייצגת את תפישת האדם לגבי ההלימה בין מטרותיו‬ ‫האישיות ונושאים שהוא בוחר לקדם והציג בוועדה‪ ,‬להחלטות‬ ‫הוועדה‪ .‬תפישות אלה מושפעות מהדרך בה האדם מציג את‬ ‫נכותו ואת תפקודו ביומיום ועד כמה הוא חווה את המחלה‬ ‫כחלק נפרד מהזהות וההגדרה העצמית שלו‪.‬‬ ‫אחת המשתתפות מספרת‪:‬‬ ‫‪" ‬בוועדה היא אומרת לי לכי לעבוד בחנות בגדים‪ ,‬אם תוכיחי את עצמך‬ ‫חודש ימים בחנות בגדים ורק אחרי זה אנחנו נפנה אותך לעבודה‪ .‬מה‬ ‫לי ולמכירת בגדים? אני צריכה קורס ריענון‪ ,‬אני עוד זוכרת בשיטה‬ ‫עיוורת את הקלדנות‪ ,‬אני זוכרת כמה דברים מהקורס שלמדתי‪ ,‬אני‬ ‫צריכה קורס ריענון שמישהו[יממן] כי אין לי כסף‪ .‬אני במצב כלכלי מאד‬ ‫קשה‪ .‬אחרי הקורס לקבל תעודה וללכת לחפש לי עבודה בכוח אדם‪...‬‬ ‫אמרתי לה אני מזכירה במקצועי‪ ,‬אני קלדנית בשיטה עיוורת‪ ,‬אני‬ ‫למדתי מזכירות‪ ,‬יש לי תעודה‪ ,‬אני בחורה מבוזבזת ויש לי פוטנציאל‬ ‫לעבוד "‬ ‫‪ ‬משתתפת נוספת מספרת‪:‬‬ ‫‪" ‬סומכת אני לא צריכה כל שבוע‪ .‬אני יודעת שכרגע אני לא‬ ‫זקוקה לזה‪ ,‬אני זקוקה לאחת לשבועיים‪ ,‬אחת לחודש‪ .‬עם‬ ‫התהליך לאט אני יוצאת‪ ,‬אני מתמודדת לבד‪ .‬אתה חושב‬ ‫באמת למה אתה זקוק במצב כזה? נגיד מצב כזה שאני‬ ‫צריכה שעה פנויה להיות עם עצמי‪ ,‬לתת לעצמי משהו‬ ‫שיקדם אותי בצורה משמעותית כמו קבוצת התזונה אליה‬ ‫הלכתי שהקנתה לי הרגלים נכונים ותחושה של שליטה‬ ‫בחיים‪ .‬אז הייתי זקוקה בייביסיטר‪ ,‬שתהיה עם הילדים‪.‬‬ ‫קשה לדעת ואין מה שאני צריכה בסל"‪.‬‬ ‫תמה חמישית‪ -‬הכרות הגורם המפנה עם‬ ‫האדם ועם מנגנון סל שיקום‬ ‫התמה מייצגת את הדרך בה האדם מתאר את הקשר שלו עם‬ ‫הגורם המפנה לוועדה‪ ,‬את תפישתו לגבי המעורבות והליווי שלו‬ ‫ועד כמה הוא תופש את המלווה כמקצועי ומרגיש שהמלווה‬ ‫מכיר אותו ומסוגל לייצג אותו בוועדה כמו גם ההכרות של‬ ‫הגורם המפנה עם האדם ועם המנגנון של סל שיקום‪.‬‬ ‫אחד המשתתפים סיפר‪:‬‬ ‫עד שאני הבאתי את הטופס מהבית‪ ,‬עוד פעם צילום שהבאתי‬ ‫להם והסברתי להם‪ ...‬אני הנכה עם הבעיות צריך להסביר להם‬ ‫איך לקרוא טופס‪ ,‬זה מצחיק באיזשהו מקום‪ .‬א' עשתה הרבה‬ ‫דברים‪ .‬אני חושב שהיא עשתה מעבר לתפקיד שלה‪ .‬שלא יצא‬ ‫איזה הרגשה חס וחלילה‪ ,‬היא רצתה בעצמה ללמוד את זה‪ ,‬יכול‬ ‫להיות שלא יצא לה הוועדה יצאה ביום שהיא הייתה צריכה‬ ‫להתחיל את הלימודים שלה והיא אפילו לא יכלה להגיע‪.‬‬ ‫משתתף אחר מתאר‪:‬‬ ‫"אם את שואלת אותי‪ ,‬אני רואה פה בחורה צעירה ש‪ ..‬עובדת‬ ‫סוציאלית שבתקופתו היה מאד חשוב לה לעזור לי כי אני הייתי‬ ‫במחלקה שלה ואני הייתי תחתיה‪ ,‬חלק מהמטופלים שלה‪ ..,‬והיא‬ ‫בזמנו פשוט רצתה את הכי טוב בשבילי בדיוק כמוני אין לי צל‬ ‫של ספק והכול‪ ..‬אלא שאולי על הדרך היא‪ ..‬לא הכירה מספיק מה‬ ‫שקיים או לא סיפרה לי מה יש ומה מציע הסל ובקיצור פספסה‬ ‫כמה דברים"‪.‬‬ ‫תמה שישית‪ -‬השפעת המשפחה על עיצוב‬ ‫ויישום תכנית השיקום‬ ‫התמה מייצגת קיום או העדר משפחה בחייו של האדם וכיצד‬ ‫הקשר או העדר הקשר עם המשפחה משפיע על ההחלטה‬ ‫לפנות לוועדת השיקום ועל ההחלטה שלא ליישם את תכנית‬ ‫השיקום‪ .‬המונח מעורבות מתייחס מעבר לקיום או העדר‬ ‫משפחה‪ ,‬גם להשפעה ולשותפות של המשפחה בתהליך‪.‬‬ ‫אחד המשתתפים מספר‪:‬‬ ‫‪" ‬ראיתי כמה מקומות‪ .‬ח' [העובדת הסוציאלית] הציעה לי כל מיני מקומות כאלה‪,‬‬ ‫בבריאות הנפש‪...‬אז אימא שלי עצרה אותה‪ ,‬אומרת אני לא מוכנה שהבן שלי יהיה‬ ‫שמה‪.‬‬ ‫‪ ‬מראיינת‪ :‬אוקי‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬גם את‪ ,‬ר'‪ ,‬בעצם מעדיפה שמשה יהיה בבית‪.‬‬ ‫‪ ‬האם משיבה‪ :‬שיהיה בבית עד אז שאני;‪ ..‬אבל אחרי המאה עשרים‪ ,‬אני רוצה‬ ‫שיהיה לו בית ציבורי‪ .‬אני מחפשת את זה‪ .‬אני אראה לך מכתב מעמידר‪ .‬דירה‪ .‬או‬ ‫דירה מוגנת‪ .‬איפה שהזקנים גרים‪ .‬יש שמה הרבה בגילו‪ ,‬ראיתי את זה ואני‬ ‫עומדת על כך שיהיה לו בית מוגן או בית ציבורי"‪.‬‬ ‫תמה שביעית‪ -‬תפיסת הועדה כגורם‬ ‫שאינו מקשיב‬ ‫התמה מייצגת את האופן שבו האדם חווה את מעמד הוועדה‬ ‫ועד כמה הרגיש שחברי הוועדה היו קשובים לתכנים שהעלה‬ ‫במהלך הוועדה‪ .‬גם אנשים שחוו את הוועדה כקשובה ומעוניינת‬ ‫לקדמם‪ ,‬לא בהכרח הרגישו שההחלטות על התכנית תואמות‬ ‫למטרות שהציגו‪.‬‬ ‫אחת המשתתפות מתארת את חויית הועדה‪:‬‬ ‫‪" ‬אני אומרת לך אני יצאתי משם עצבנית‪ ,‬כועסת‪ ,‬ממורמרת‪ ,‬ישבתי בבית‬ ‫ובכיתי לבת שלי‪ ,‬אמרתי לה הם אמרו שאני לא מתאימה‪ .‬היא שאלה אותי אם‬ ‫אני הולכת לקולנוע‪ ,‬אם אני הולכת למסעדות‪ ,‬אמרתי לה אין לי כסף איך אני‬ ‫אלך? אין לי כסף לבית אז אני אלך לקולנוע? כמה פעמים את‬ ‫א‪...‬את‪...‬מתקלחת בשבוע? שאלות כאלה היא שואלת כמו מפגרת מי לא‬ ‫מתקלח פעם ביום‪ ...‬והיה לי ציפיות גבוהות מהוועדה‪ ,‬הלכתי עם ציפיות‬ ‫כאלה גדולות‪... ,‬אני רוצה להיות בן אדם עצמאי! עם הכסף שלי! לעבוד בכבוד‬ ‫ולבוא הביתה עם סיפוק‪ ,‬מהעבודה‪ ,‬לראות אנשים‪ ,‬לדבר עם אנשים‪ ,‬לשוחח‬ ‫עם אנשים‪ ,‬לנקות את הראש מה יש פה קשה להבין? ובוועדה לא הבינו את‬ ‫הדברים האלה"‪.‬‬ ‫נקודות לדיון‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫נגישות של ידע‪ -‬למתמודדים ואנשי מקצוע‪.‬‬ ‫בשלות‪ /‬מוכנות לשיקום‪ -‬צורך בתהליך הכנה מובנה‪.‬‬ ‫הכשרות‪ -‬במערך הטיפול והשיקום‪-‬זיהוי המוכנות לשיקום‪,‬‬ ‫שותפות‪ ,‬דיאלוג‪ ,‬רצף טיפול‪ -‬שיקום‪.‬‬ ‫התאמת השירות לאדם ולא להיפך‪ -‬תכנית אישית ובחירה‬ ‫אמתית‪.‬‬ ‫הכרות עם המתמודד והמשפחה‪.‬‬ ‫מגבלות והמלצות למחקר נוסף‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫האם המימצאים מאפיינים רק את הלא מיישמים?‬ ‫המשתתפים היו דוברי עיברית בלבד‪ -‬אין ייצוג למיגזרים‬ ‫נוספים על הייחודיות התרבותית‪.‬‬ ‫התמקדות בפרספקטיבה של המתמודדים מתוך אילוצים‬ ‫ומתוך כך חסרה הפרספקטיבה של אנשי המקצוע המשפחה‬ ‫וחברי הוועדה‪.‬‬ ‫מומלץ לבחון גם את שתי הקבוצות הנוספות של מתמודדים‬ ‫שלא נהנים מהזכות לקבלת שירותי שיקום לקידום החלמתם‪.‬‬ ‫‪ ‬תודה על ההקשבה‬ ‫‪ ‬בתקווה שכולנו נפתח את הלב‪.‬‬