‫הנותנת פירוט לפי רוחות השמים‪ ,‬שופכת לנו אור חדש‬ ‫על דברי הירושלמי‪ .‬הרב לנדי הציג טבלה המשווה את‬ ‫הכתוב בירושלמי לכתוב בכתובת‪ ,‬שלב אחרי שלב‪.‬‬ ‫לשון הכתובת‬ ‫דברי הירושלמי‬ ‫המותרין סביבות בית שאן‪ ,‬מן הדרום שהיא פילי דקמפון )שער השדה(‬ ‫עד היכין? פרשתא‬ ‫ָר ָתה )שדה הלבן(‪.‬‬ ‫עד ַח ְק ָלה ִח ּיו ְ‬ ‫וריצפתא‬ ‫מן המערב שהיא פילי דזיירה )שער הגת( עד סוף הרצפה‬ ‫מן הצפון שהיא פילי דסכותה )שער המצפה‪ ,‬או שער מקום ששמו סכותה( עד עד כפר קרנים‪ ,‬וכפר‬ ‫קרנים כבית שאן‬ ‫כפר קרנוס‪ ,‬וכפר קרנוס כבית שאן‬ ‫ומן המיזרח שהיא פילי דזבלייה )שער האשפות( עד נפשה דפנוקטייה‬ ‫ונפשא דפנוטי‬ ‫ופילי דכפר זמרין ופילי דאגמה‪ ,‬לפנים מן השער מותר ולחוץ אסור‪.‬‬ ‫לשון הכתובת מוכיחה שנקודות הציון האלו הן נקודות‬ ‫מקומיות‪ ,‬השער של מקום זה והשער של המקום ההוא‪,‬‬ ‫מחוץ לשער אסור ולפנים מן השער מותר‪ ,‬אלו לא גבולות‬ ‫של שטח גדול כדעת ה'אדמת קודש'‪ ,‬שטח שמתאים כי‬ ‫גבולותיו יהיו מתוחמים בלשונות כמו 'מן בית שאן ועד‬ ‫הירדן' וכדומה‪ .‬מה שמוכיח שהחזו"א צדק שההיתר של‬ ‫המקומות האלו מוגבל לערים‪ ,‬ולא שטח נרחב‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬כבר הרב יוסף ליברמן הראה שזיהויי המקומות‬ ‫של 'אדמת קודש' טעונים תיקון‪ .‬מיקומה של 'פרשתא'‬ ‫הוא יותר דרומה ומזרחה‪ ,‬ריצפתא ‪ -‬צפונה‪ ,‬נפשא‬ ‫דפנוטי ‪ -‬מזרחה‪ ,‬הרבה יותר קרוב לירדן‪ ,‬וכנ"ל קרנים‪.‬‬ ‫"המו]ת[רות בתחום סבסטי‪ ,‬איקבין וכפר כסדיה וציר‬ ‫ואזילין ושפירין ועננין ובלעם עלייתה ומזחרו ודותן‬ ‫וכפר מייה ושילה ופנטאקומוותה לבייה ופרדיסלייה‬ ‫ויצת וארבנורין וכפר יהודית ומונרית ופלגה דשלאף"‪.‬‬ ‫שיטת ה'מור וקציעה'‬ ‫תחום קיסרי‬ ‫בכתובת רחוב יש גם תיאור של גבולות קיסרין‪ ,‬שגם‬ ‫היא אינה קדושה בקדושת ארץ ישראל )תוספתא אהלות‬ ‫יח‪ ,‬טז(‪.‬‬ ‫לשון הכתובת‬ ‫דברי הירושלמי‬ ‫ועד איכן סביב לקיסרין? עד צוורנה ופנדקה‬ ‫דטביתה ועמודה ודור וכפר סבה‬ ‫עד היכן? פונדקא דעמודא‬ ‫פונדקא רטיבתא עד כפר סבא‬ ‫וצורן ודאי בקיסרין‬ ‫תחום קיסרי הוא רחב ביותר לעומת תחום בית שאן‪,‬‬ ‫לפי העולה מן הכתובת‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬מן הכתובת עולה סיוע גדול לשיטתו המחודשת‬ ‫של היעב"ץ בשו"ת 'מור וקציעה' שלו )אורח חיים‪ ,‬סימן שו(‪.‬‬ ‫היעב"ץ סבור שההיתר של רבי בבית שאן היה רק לגבי‬ ‫גוי שמגדל על אותה קרקע‪ ,‬אבל אם יהודי יקנה שם‬ ‫קרקע ויגדל פירות ‪ -‬לא התיר‪ ,‬והנה בכתובת רחוב נאמר‬ ‫"מקום שקנו אותו ישראל ‪ -‬חוששין לו רבותינו"‪.‬‬ ‫שיטתו של בעל 'מור וקציעה' יש לה השלכות הלכתיות‬ ‫רבות‪ .‬לדוגמה‪ :‬אם גם בשטח של גוי ‪ -‬ההיתר הוא רק‬ ‫כשהגוי בעל הקרקע‪ ,‬סימן שבמקומות שכבשו עולי בבל‬ ‫אין לנוכרי קנין להפקיע מקדושת הארץ‪.‬‬ ‫בסוף ההרצאה המרתקת סיכם הרב לנדי את עיקרי‬ ‫הדברים‪ :‬כתובת רחוב היא טקסט מבית המדרש שהגיע‬ ‫לידנו שמור בצורה מפליאה‪ ,‬והוא מהווה דרישת שלום‬ ‫חיה מתקופת חז"ל; מהכתובת נראה שתחום בית שאן‬ ‫מצומצם‪ ,‬ואילו תחום קיסרי רחב מאוד וכולל את איזור‬ ‫השרון; היתר הכרכים שלא כיבשו עולי בבל אינו תקף‬ ‫אם יש בעלות יהודית על הקרקע‪ .‬ולכן בזמננו אי אפשר‬ ‫להתיר את האזורים האלו‪.‬‬ ‫מושב שלישי‬ ‫הגבול הדרומי‪,‬‬ ‫שאלת הערבה הדרומית‬ ‫החידוש הגדול ‪ -‬תחום סבסטיה‬ ‫החידוש הגדול בכתובת‪ ,‬שאינו נמצא כאמור במקומות‬ ‫חז"ליים‪ ,‬הוא הקטע האחרון בכתובת‪.‬‬ ‫המושב השלישי הוקדש לוויכוח הלוהט ביותר‪,‬‬ ‫המתעורר מחדש בכל שנת שמיטה‪ ,‬אף כי הוא נוגע הלכה‬ ‫למעשה לכל אורך שש השנים לעניין תרומות ומעשרות‪:‬‬ ‫האם השטח של מדינת ישראל מבאר שבע ודרומה )עד‬ ‫קו רוחב ‪ (º30‬קדוש בקדושת הארץ‪ ,‬או שיש לו דין חו"ל‪.‬‬ ‫כידוע‪ ,‬בד"ץ העדה החרדית קיבל את עמדתו של‬ ‫בעל 'משנת יוסף'‪ ,‬הסובר שבאר שבע היא נקודת הגבול‬ ‫הדרומית‪ ,‬והשטח משם והלאה אינו נכלל בתחום ארץ‬ ‫ישראל‪ .‬לעומת זה יש הסוברים ששטח ארץ ישראל מגיע‬ ‫לפחות עד קו הרוחב שלושים‪ ,‬כדברי הרמב"ם בהלכות‬ ‫קידוש החודש‪ .‬למעשה כולם מודים שקצה ים המלח‬ ‫‪43‬‬