‫ב"ה‪ ,‬שדה אליהו‪ ,‬ערש" ק פרשת אמור‪ ,‬ט" ז ב אייר תשע" ג‪26.4.22.3 ,‬‬ ‫גיליון מספר ‪669‬‬ ‫שבולת‬ ‫עלון קיבוץ שדה אליהו‬ ‫לשבת פרשת אמור‬ ‫תשע " ג ‪1023 ,‬‬ ‫גיליון מספר ‪679‬‬ ‫עמוד‬ ‫‪3‬‬ ‫עמוד‬ ‫‪4‬‬ ‫פרשה פותחת‬ ‫חודש אייר‪ -‬מחבר בין הלאום לתורה‬ ‫עמוד‬ ‫‪6‬‬ ‫עמוד‬ ‫‪8‬‬ ‫איש של אמונת אמת‬ ‫דברים לזכרה של אסתר כריש ז " ל‬ ‫עמוד‬ ‫‪9‬‬ ‫עמוד‬ ‫‪44‬‬ ‫על ק צה המזלג‬ ‫על קצה הקלשון‬ ‫עמוד‬ ‫‪46‬‬ ‫‪47‬‬ ‫חדש על המדף‬ ‫הד מהחינוך‬ ‫עמוד‬ ‫‪48‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪34‬‬ ‫הדו " ח הרך‬ ‫משולחן הגזבר‬ ‫מימוש זכויות הפנסיה‬ ‫משולחנה של וועדת מינויים‬ ‫דבר היום‪ -‬יום העצמאות תשע " ג‬ ‫לשמור על הקיבוץ‬ ‫גם אני בעד קיבוץ שיתופי ‪ ,‬ערכי וצנוע‬ ‫מכתב מיעקב ןכסלר‬ ‫לפעמים המציאות עולה על כל דמיון‬ ‫ברכות ל‪ -‬ל " ג בעו מר ‪ ,‬חג החתונות‬ ‫עמוד‬ ‫‪36‬‬ ‫‪39‬‬ ‫עמק בית שאן בשנת ‪2911‬‬ ‫זיכרונות ממלחמת השחרור‪ -‬בשדה אליהו‬ ‫ותיקי הקיבוץ‬ ‫עמוד‬ ‫‪44‬‬ ‫לא שקלו פינוי‬ ‫קצת היסטוריה‬ ‫אי תי צונץ‬ ‫עמוד‬ ‫‪42‬‬ ‫‪43‬‬ ‫היכן גן עדן ואיפה פתחו ?‬ ‫יום הולדת לקיבוץ‬ ‫עמוד‬ ‫‪43‬‬ ‫‪45‬‬ ‫ברכה לשדה אליהו‬ ‫לגופו של עניין‬ ‫תמיר בשיא‬ ‫עמוד‬ ‫‪46‬‬ ‫תמונה אחת שווה‬ ‫איל דרור‬ ‫עמוד‬ ‫עמוד‬ ‫עמוד‬ ‫עמוד‬ ‫עמוד‬ ‫עמוד‬ ‫עמוד‬ ‫עמוד‬ ‫עמוד‬ ‫עמוד‬ ‫עמוד‬ ‫עמוד‬ ‫עמוד‬ ‫רותם נורדן‬ ‫הרה אחיה אמיתי‬ ‫אהרל ' ה שחק‬ ‫שוש שילה‬ ‫יהושוע מוזט‬ ‫אייל לב‬ ‫צילה גבריאלי‬ ‫דפנה עופר‬ ‫לארה לוין‬ ‫גיל הס‬ ‫יוסי סילברמן‬ ‫תמר שורק‬ ‫בעז נתנאל‬ ‫יוסי ענברי‬ ‫הילה אונא‬ ‫חיה ארן‬ ‫יהודית אמיר‬ ‫מרב פלק‬ ‫יהודית אמיר‬ ‫יוחנן דיקאסטרו‬ ‫ילדי וצוות מ רכז אשל‬ ‫רחל אלקן‬ ‫נר זיכרון‬ ‫הלנה רוזנברג ז " ל ‪ ,‬נפטרה ב‪ -‬כ " ט ב אייר תש ס " ט‬ ‫ברוך הורביץ ז " ל נפטר ב‪ -‬ה ' ב סיון תש ס " ד‬ ‫יהודה ב ר‪ -‬שלום ז " ל נפטר ב‪ -‬ו ' ב סיון תשנ " ז‬ ‫חובב דיקסטרו ז " ל נפטר ב‪ -‬ט ' ב סיון ת של " א‬ ‫שלמה קאין ז " ל נפטר ב‪ -‬י " ד ב סיון ת של " ח‬ ‫אברהם הלר ז " ל נפטר ב‪ -‬י " ד ב סיון תש נ " ג‬ ‫‪2‬‬ ‫פרשת אמור‬ ‫רותם נורדן‬ ‫הדברים הבאים מבוססים על דברי הרב שי פירון בספרו‪ " -‬הארות שוליים "‪.‬‬ ‫בפרשת השבוע ‪ ,‬פרשת אמור ‪ ,‬ישנו ציוו י על קורבן תודה ‪ " :‬וכי תזבחו זבח תודה לה '‪ ,‬לרצונכם תזבחו "‪.‬‬ ‫בעקבות פסוקים אלו ‪ ,‬דרשו חכמים על חשיבות קרבן תודה ‪:‬‬ ‫" ר ' פנחס ור ' לוי ור ' יוחנן בשם ר ' מנחם ‪ :‬דגליא (= שיתגלה ) לעתיד לבוא – כל הקרבנות בטלין וקרבן‬ ‫תודה אינה בטלה לעולם ‪".‬‬ ‫סדר היום היהודי מלא בחובת הודי ה ‪ -‬בברכות ( "‪ ...‬וברכת את ה ' אלוהיך על הארץ הטובה אשר נתן‬ ‫לך ") בתפילות (" מודים אנחנו לך ") ‪ ,‬ובחגים ( הלל ‪ ,‬על הניסים )‪.‬‬ ‫בכל בוקר ‪ ,‬עם פתיחת העיניים ‪ ,‬אנו פותחים בתפילה ‪:‬‬ ‫" מודה אני לפניך ‪ ,‬מלך חי וקיים ‪ ,‬שהחזרת בי נשמתי בחמלה ‪ ,‬רבה אמונתך " ‪.‬‬ ‫למה בחרו מתקני התפילה לפת וח את היום באמירת " מודה אני " ?‬ ‫אמירת תודה מבטאת את תכונת הכרת הטוב ‪ ,‬הבעת הוקרה עמוקה ‪ .‬הבנה שלא הכל מובן מאליו ‪.‬‬ ‫הראי " ה קוק הסביר את משמעות אמירת " מודה אני "‪:‬‬ ‫" ראשית ההופעה של צהלת החיים מביאה עימה את השמחה העליונה בחדוות הקודש ‪ ,‬ש היא‬ ‫מתבטאת בכל מלא הודה בביט וי ' ההודאה ' ‪ .‬הכרת תודה לבורא עולם "‪.‬‬ ‫אמירת תודה היא ביטוי למידת האמון שאנו רוכשים לזולת ולקדוש‪ -‬ברוך‪ -‬הוא ‪ .‬קרבן תודה הוא קרבן‬ ‫האמונה ‪ ,‬לכן הוא לא יתבטל לעולם ‪ .‬קרבן תודה ‪ ,‬כמו תפילת " מודה אני " ‪ ,‬חורג מההגדרה המצומצמת‬ ‫של הבעת תודה נימוסית ‪.‬‬ ‫בדומה למשקפיים ‪ -‬שכשפו תחים את העיניים בבוקר העולם נראה מטושטש ולא מובן ‪ ,‬וכששמים את‬ ‫המשקפיים מגלים עולם יפה ונעים ‪ ,‬כך אמירת " מודה אני " כל בוקר ‪ ,‬היא חבישת משקפי האמונה‬ ‫והמידות דרכם ראוי להסתכל על העולם ‪.‬‬ ‫ובהזדמנות זו ‪ ,‬בשם כל תיכון שדה אליהו ‪ ,‬אנו רוצים להודות לכל מי שעבד ועובד קשה כדי שיהיה לנו‬ ‫טוב‪ -‬לקהילה היפה שיש לנו כאן ולאנשים הטובים שנמצאים בה ‪ ,‬ובמיוחד למערכת החינוך שמשקיעה‬ ‫בנו הרבה ‪ ,‬ולמדריכים שלנו‪ -‬נדב ‪ ,‬שעיה ומעיין ‪.‬‬ ‫תודה ‪.‬‬ ‫מזל טוב‬ ‫לנופיה ולאברהם זלבסקי‬ ‫להולדת הבת‬ ‫ירדן‪-‬אלומה‬ ‫‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ח ודש אייר‪ -‬מחבר בין הלאום לתורה‬ ‫הרב אחיה אמיתי‬ ‫חודש אייר לאורך הדורות היה חודש עלוב משהו ‪ .‬החודש שלפני ו חודש ניסן הוא ראש חדשים בו יצאנו‬ ‫ממצרים וכל התורה כולה הרי היא זכר ליציאת מצרים ‪ .‬סיוון ‪ ,‬החודש שלאחריו הוא גם כן חודש‬ ‫עצום ‪ .‬כל העולם כולו חיכה לו – יום השישי – יום ו ' בסיוון שניתנה בו תורה ‪ .‬בחודש אייר אמנם חל‬ ‫פסח שני אך גם הוא חג מסוג " מועד ב " …‬ ‫בדור האחרו ן חודש אייר מקבל חשיבות גדולה ‪ .‬דורשי רשומות אמרו ש " אייר " – ראשי תיבות " אני יי‬ ‫רופאך " ‪ .‬זהו חודש של רפואה ‪ .‬מסתבר שיש בו " סגולה " של רפואת הגוף ‪ ,‬התעוררות הטבע והתחממות‬ ‫מזג האוויר לאחר החורף הקר בודאי שיש בהם ערך מרפא נפשית וגופנית ‪ .‬אך יותר מזה יש לחודש זה‬ ‫ערך מרפא מבחינה לאומית ‪.‬‬ ‫חדש ניסן הוא חודש של הופעת הגוף שלנו ‪ ,‬הופעת הלאום – עם ישראל ‪ ,‬בניסן נולדנו – " לקחת לו גוי‬ ‫מקרב גוי – כאדם ששומט את העובר ממעי הפרה " ( מכילתא דר ' ישמעאל )‪ .‬חודש סיוון הוא חודש‬ ‫הופעת הנשמה שלנו – קבלת התורה ‪ .‬מאז התנתקות ממלכת ישראל ממלכת י הודה ‪ ,‬נפרדו שני היסודות‬ ‫של הזהות שלנו ‪ .‬ממלכת יהודה העמידה במרכז ההוויה שלה את התורה וברוב תקופתה לא פעלה‬ ‫להגביר את כוחה הממשי ‪ .‬לעומתה ‪ ,‬ממלכת ישראל התנתקה מהתורה עד למצב של עבודת הבעל וראתה‬ ‫את כל זהותה בקיום הלאומי הפיזי של ישראל ‪ .‬וכמו שבאדם הפרטי הגוף מושך לחומריות ולטשטוש‬ ‫הערך הרוחני כך גם בקיום הלאומי כשרוצים רק כוח ‪ ,‬המדינה נהיית מושחתת ‪ .‬עם ישראל היה חייב‬ ‫להיפרד מהגוף שלו ‪ ,‬לצאת מארץ ישראל ולבטל את צרכיו הפיזיים על מנת לשקם את עולם הרוח שלו –‬ ‫לצאת לגלות ‪ ,‬בה הקיום הלאומי הוא בקיום התורה בלבד ‪ .‬תרופה זו חזקה ויש לה תופעות לוואי‬ ‫קשות ‪ .‬בזמן הגלות בו הגוף הלאומי נפרד מן הנשמה שלו צצו תפישות המפרידות בין הדבקים ‪.‬‬ ‫הרפורמה וויתרה על הלאום וראתה בנו גרמנים ‪ /‬אנגלים וכו ' בני דת משה ‪ -‬הפכו את ישראל‬ ‫לאידיאולוגיה ‪ ,‬לדת גרידא ‪ .‬תנועת ההשכלה ראתה בעם ישראל לאום בלבד ושעבדה או תנו לרציונליזם‬ ‫אירופאי ‪ ,‬החרדיות לא הבינה את הצורך בגוף ממשי לאומי ‪ -‬בהתיישבות לאומית בארץ ישראל ‪,‬‬ ‫והסוציאליסטים היהודים חשבו שהיהדות מתבטאת בפולקלור וביידיש וכו ' וכו ' ‪.‬‬ ‫בא חודש אייר ומרפא את מחלת הגלות ‪ .‬חודש זה ‪ ,‬הנמצא בין ניסן לסיוון ‪ ,‬מחבר בין הגוף הלאומי‬ ‫ל נשמה ‪ ,‬לתורה ולרוחו של העם ‪ .‬חודש זה הוא בבחינת הנשמה של שניהם ‪.‬‬ ‫בתחילת החודש יש לנו את יום העצמאות ‪ ,‬יום הכרזת מדינת ישראל ובניית הגוף הלאומי ‪ ,‬כאשר הרוח‬ ‫עדין לא גלויה – הביטוי המטשטש שבמגילת העצמאות " בעזרת צור ישראל וגואלו " מבטא זאת ‪ .‬בקצה‬ ‫השני של החודש ‪ ,‬כ " ח באייר יום חרות ירושלים ‪ ,‬יום בו נפגשנו עם האתרים המבטאים את רוח‬ ‫הקדושה של ישראל – הר הבית ומקום המקדש ‪ .‬בתווך כמעט נמצא ל " ג בעומר אותו היום הקשור בספר‬ ‫הזהר ובדמותו של ר ' שמעון בר יוחאי ‪.‬‬ ‫הרמב " ן בפירושו לתורה ( ויקרא יט ) אומר שקרבן השלמים ‪ ,‬שחלקו מקריבים לה ' וח לקו האדם אוכל ‪,‬‬ ‫הוא מיוחד לישראל ‪ -‬עבודת ה ' על ידי הגוף ‪ ,‬אחדות הגוף והרוח הוא שמייחד את עם ישראל ‪.‬‬ ‫הסוד המיוחד הזה של ישראל הוא מן העקר ונות המרכזיים של ספר הז הר ‪ -‬הגוף של ישראל יש לו‬ ‫משמעות של קודש ‪ .‬כמעט כל פרק בספר הזוהר עוסק בחשיבות ארץ ישראל ובשאיפת הגאו לה שלו ‪.‬‬ ‫מאמר מספר הזוהר הוא הפותח את " שיבת ציון " של הרב צבי הירש קאלישר ‪ .‬רוחו של ספר הזוהר‬ ‫מרחפת ונושבת בעידן החדש שלנו ‪ ,‬עידן שיבת ציון של שיבת הנשמה לגוף ומתאים לו לל " ג בעומר‬ ‫להשתלב בחודש גאולתו ‪ /‬רפואתו של עם ישראל ‪ " -‬אני יי רופאך "‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫אני אוהב בשדה אליהו ‪...‬‬ ‫בנפשות ‪:‬‬ ‫את האנשים – האנשי ם בשדה אליהו הם טובים ‪ ,‬כשאני מציין שאני משדה אליהו אומרים לי ‪:‬‬ ‫אנשים טובים – ומספרים לי סיפור על אחד החברים ‪.‬‬ ‫אני מכיר בכל אחד ואחת מהאנשים בשדה אליהו נקודה עמוקה ‪ /‬יפה של יראת‬ ‫שמי ם ‪ .‬יש כאן מי שעמדו על פרשת דרכים וקיבלו החלטה להיות דתיים ‪ ,‬יש‬ ‫אנשים ששואלים שאלות בכתב ובעל פה ועל הדרך ‪,‬‬ ‫ושאנשים מעירים לי הערות נעימות יותר ונעימות פחות ‪.‬‬ ‫את הרוח – יש לשדה אליהו אינטואיציֹות בריאֹות ‪ ,‬אחריו ת קהילתית ‪ ,‬רצינות ויראת שמים שאינן‬ ‫סותרות יכולות חידוש ‪ .‬לא פעם אמרו לי " ראינו שבשדה אליהו עושים ככה ‪ ,‬אז ידענו‬ ‫ש זה בסדר ‪ "...‬אמנם נראה לי שיש עלינו אחריות לפעול בתפילה ובמעשה שכל‬ ‫הגורמים המרכיבים את הרוח הזו של שדה א ליהו יישארו כמות שהן אל מול‬ ‫העתידות שנכונו לנו ‪...‬‬ ‫את הסגנון – יש לשדה אליהו מכובדות ואיפוק – באסתטיקה ‪ ,‬בהתנהלות הקהילתית ובאופן כללי‬ ‫גם בהתנהגות הבין‪ -‬אישית ‪ .‬דברים שראיתי במקומות אחרים לא ראיתי בשדה‬ ‫אליהו ‪...‬‬ ‫במקומות ‪:‬‬ ‫את בית הכנסת – שכל מה שנאמר לעיל מתבטא בו ‪.‬‬ ‫ואת הספרייה – אם היה לי זמן הייתי יושב וקורא שם את כל מה שנוגע ליהדות ועוד ‪.‬‬ ‫את השיפוע של המעיין‬ ‫את המראה מן הרכס‬ ‫ת חום בקירות ‪ ,‬לדוגמה מאחורי בית מורפורגו ‪.‬‬ ‫כמה פינות של דשא ישר ו ַ‬ ‫את הנופים א חר הצהרים לאורך כל הדרך מעפולה ‪....‬‬ ‫בזמנים ‪:‬‬ ‫והש ֶק ט‬ ‫ֶ‬ ‫את ערבי החגים – הדשא הקצוץ‬ ‫את יום הזיכרון ויום העצמאות ‪ -‬רק כאן אפשר לחוש אותם באוויר‬ ‫את פורים – מסודר שקט וטוב‬ ‫את חג הסוכות – הסוכות הלבנות המפוזרות על הדשא הירוק והשרשראות התלויות מבחוץ ‪...‬‬ ‫את החגים בכלל – רוגע במחנה ( חוץ מבחדר האוכל והמטבח ) ותפילות מסודרות ‪ ,‬ענייניות נעימות‬ ‫ובנוסח אשכנז אשכנז (‪ -‬כן ‪ ,‬פעמיים )‪.‬‬ ‫ואת המנחה של ‪ :::1‬בחדר אוכל ( חבל שאין כזו ביום ש י שי ) ‪.‬‬ ‫ואת תפילת ערבית בימי ספירת העומר – בית הכנסת מלא ‪ ,‬אולי נתקן ספיר ה כל השנה ?‬ ‫וגם את ‪...‬‬ ‫ואת מנהגי שדה אליהו‬ ‫ואת בית מדרש קדם‬ ‫ושמסמנים את הכלניות בדשא‬ ‫ואיך שילדי הגיל הרך " טסים " על האופניים הביתה בסוף היום ‪.‬‬ ‫וכמובן שיש עוד הרבה דברים שאני אוהב אבל לא מניתי אותם ‪ -‬שהם בבחינת אהבה התלויה בדבר כי יש‬ ‫לי טובת הנאה ממשית מהם כמו חדר האוכל ומוסדות אחרים וכד '‬ ‫הרב אחיה‬ ‫‪5‬‬ ‫בית שדה אליהו אבל‬ ‫על פטירתו של חברנו‬ ‫יצחק וייל‬ ‫ז"ל‬ ‫תנחומינו‬ ‫ל מישאל ‪ ,‬לנתנאל ‪ ,‬לחברון ו ל בני משפחותיהם‬ ‫על מות האב והסבא‬ ‫המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים‬ ‫איש של אמונת אמת‬ ‫אהרל ' ה שחק‬ ‫במרום ברקיע השמחה רבה ‪ ,‬אצלנו בארץ על האדמה עצבות מרובה ‪,‬‬ ‫במרום מתחת לכסא הכבוד מקום של כבוד ליצחק המגיע לשם ‪.‬‬ ‫אצלנו נפער בור גדול ‪ ,‬אחד מל " ו צדיקים שהיה בתוכנו שהיה חברנו ‪ ,‬נלקח לבית עולמו ‪.‬‬ ‫יצחק היה אחד האנשים הצנועים ביותר שידעה שדה – אליהו ‪ ,‬איש גדול בחכמה ובדעת ‪ .‬מסור ומתמיד‬ ‫גדול לתלמידיו לומדי התורה ‪ ,‬המקדיש להם לילות כימים ‪.‬‬ ‫אילולא נכתב על משה רבנו היה הפסוק מתאים יותר מכל ליצחק ‪ " :‬והאיש משה ענו מכל האדם אשר‬ ‫על – פני האדמה ‪ ".‬והאיש יצחק ווייל ענו מכל האדם אשר על – פני האדמה ‪.‬‬ ‫איש של אמונת אמת תמ ימה ושלימה ‪.‬‬ ‫אוהבים אותך יצחק ‪ .‬בוכים ומבכים את לכתך מאיתנו ‪.‬‬ ‫לפני שבוע חגגת יום הולדת ‪. 88‬‬ ‫נולדת בעיר סדן בצפון צרפת ‪ .‬בתקופת מלחמת העולם הצטרפת כחבר במחתרת בצרפת ובדרך נס‬ ‫נשארת בחיים ‪ .‬לאחר שחרור צרפת ‪ ,‬הצטרפת לצבא צרפת ונלחמת באזור האלפים ‪ ,‬בכיבוש מוצבים‬ ‫גרמנ יים ‪.‬‬ ‫למדת הנדסת גז בגרנוול ‪.‬‬ ‫בשנת תש ' ו ‪ 4946‬חזרת ליהדות ‪ ,‬לצד הלאומי יותר ‪ ,‬השתתפת בבית הספר למדריכים ‪.‬‬ ‫מארק ברויאר ז " ל נתן לך יצחק את הדחיפה להליכה בדרך היהודית וההלכה ‪.‬‬ ‫הצטרפת לצופים ‪ ,‬במסגרת זאת הגעת לשדה‪ -‬אליהו בשנת תש ' ט ( ‪ .) 4949‬עוד במהלך הקיץ של אותה‬ ‫שנה ‪ ,‬נ שלחת לצרפת בנסיון לגיוס חברים נוספים שיעלו לארץ ‪ ,‬ועשית זאת בהצלחה ‪.‬‬ ‫אתה ורולה חייתם בניר עציון שנה שם גם היתה חתונתכם ‪ .‬הרב צבי יהודה זצ " ל ערך את חופתכם ‪.‬‬ ‫בשובך לשד " א עבדת במספוא ‪ ,‬בזיתים ‪ ,‬בשרברביה ( את המילה שרברביה המצאת אתה ‪ ,‬שלחת ההצעה‬ ‫לאבן שושן והוא קיבל אותה ) ‪ ,‬היית אחראי לענייני המים בקיבוץ וניהלת את אולפן הגיור הראשון‬ ‫בקבוצתנו ‪ .‬עשרות רבות של תלמידיך פזורים ברחבי הארץ ‪ .‬יוזמה מאוד רצינית שמימשת היא הדאגה‬ ‫להקמת בית טהרה בקבוצתנו ‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫התמדת בלימוד תורה ‪.‬‬ ‫שנים רבות היה יום אחד בשבוע מוקדש ללימוד בירושלים ‪ .‬כך הגע ת אל הרב צבי יהודה זצ " ל ‪ ,‬איתו‬ ‫יצרת קשר מיוחד ‪ ...‬הוא שגרם לך להעמיק בלימוד ‪ ,‬להבין ולהפנים את השלימות שיש בציונות הדתית ‪.‬‬ ‫עם הרב אבינר התחיל הקשר עוד בצרפת ‪ ,‬בשדה אליהו למדתם יום יום בחברותא ‪ .‬במשך שנים‬ ‫השתתפת בשיעור קבוע של הרב אבינר בירושלים ‪.‬‬ ‫אחרי מלחמת ‪ 6‬הימים נקשרת אל הרב גץ זצ " ל שהיה רב הכותל ‪ ,‬השתתפת בשיעור שלו שהתקיים‬ ‫לפני עלות השחר ‪ .‬בתקופה הראשונה היית ישן על ספסל בלשכת הרב גץ ‪ ,‬כדי לא לאחר לשיעור ‪ .‬הייתם‬ ‫מתפללים יחדיו במקום הסמוך ביותר לקודש הקדשים ‪ .‬הקשרים היו של ידידות עמוקה והרב גץ אף‬ ‫חיתן את נתנאל ותמי ‪.‬‬ ‫בקיבוץ – רבים למדו איתך בחברותות או קבוצות ‪ .‬כשכן ‪ ,‬הייתי צופה במראה המרשים של תנועת‬ ‫הלומדים המגיעים לביתכם ‪.‬‬ ‫שלוש אהבות מיוחדות היו בך ‪ :‬אהבה עזה את ה '‪ ,‬אהבת כל אדם מישראל ‪ ,‬ואהבת ארץ ישראל ‪ .‬מתוך‬ ‫אהבות אלה למדת והסברת ללומדיך את הליכי הגאולה הצומחת בדורנ ו ‪.‬‬ ‫במשפחה‪-‬‬ ‫אהבה גדולה שררה בין יצחק לבין רולה ‪ ,‬לכן ‪ ,‬הייתה אצל יצחק נפילה אחרי פטירתה ‪ .‬השבר על מותה‬ ‫היה גדול מידי ‪.‬‬ ‫שלושת הבנים שנולדו לכם ‪ .‬מבטאים יחדיו את תפישת עולמך ‪ .‬כך ציינת ביום הולדתך ה – ‪ 84‬בהגיעך‬ ‫לגבורות ‪ :‬לכל אחד מהבנים דגש על אחד הדגלים ‪ :‬אחד מייצג א ת " עם ישראל " ( צבא ובטחון ) ‪ ,‬אחד‬ ‫מייצג את ארץ ישראל ( התיישבות ) ‪ ,‬ואחד את " תורת ישראל " ‪ .‬הבנים ובני משפחותיהם היוו גאווה‬ ‫גדולה עבורך ‪.‬‬ ‫במה ננחם אתכם בני משפחה יקרים ? אולי ‪ ,‬בידיעה שאביכם יצחק ייצג שלימות של ציונות דתית ‪,‬‬ ‫הצליח להנחיל אותה לכם ‪ .‬כך ‪ ,‬גם ממשיכים צאצא יכם ‪ ,‬שרשרת שאבא היה החוליה הראשונה ההולכת‬ ‫ומתמלאת ‪ ,‬אשריכם שזכיתם לאב ואם כאלה ‪.‬‬ ‫מן השמיים תנוחמו ‪.‬‬ ‫עבור כולנו העומדים כאן אסיים בקטע משיר השיירה של עלי מוהר ‪ ..." :‬ומקומות רבים עזבנו ואל‬ ‫הארץ באנו ‪ ,‬ונמשכת שיירה מן המאה שעברה רחוקים כבר היוצאים איכרים וחלוצים ‪ ,‬שעמלו בפרך‬ ‫בלי לראות את סוף הדרך ‪ ,‬ועכשיו עוברים אנחנו לא שקטנו ולא נחנו לא ימשיכו בלעדינו ‪ , "....‬אורו של‬ ‫יצחק ‪ ,‬באמונתו העמוקה ובאהבתו הרבה ימשיך להנחותינו בכל מעשינו ‪.‬‬ ‫תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים ‪.‬‬ ‫לחברתנו‬ ‫יהודית ספראי‬ ‫תנחומים‬ ‫על מותה של בתך‬ ‫אסתר כריש‬ ‫ז"ל‬ ‫תנחומינו‬ ‫לילדיה של אסתר ז " ל ולאחיותיה ‪,‬‬ ‫לזאבה ‪ ,‬לאסנת ‪ ,‬לדבורה ‪ ,‬לנורית ולדורית ולבני‬ ‫המשפחות ‪.‬‬ ‫המקום ינחם אתכם בתוך‪7‬שאר אבלי ציון וירושלים‬ ‫דברים לזכרה של אסתר כריש ז"ל‬ ‫שוש שילה‬ ‫אסתר יקירתי ‪ ,‬א חותי הגדולה מבחירה ‪,‬‬ ‫לפני חנוכה התקשרת אלי וביקשת ממני לעזור לך לנסח מודעה לדף המידע על שיעור פרשת שבוע‬ ‫לנשים כסעודת הודיה ‪ .‬אמרת לי שקשה לך להתרכז ואת מרגישה שאת חייבת להודות לה ' ולהודות‬ ‫לקהילת קדומים ‪ .‬לדבריך לא צריך לחכות לסעודת הודיה כשמבריאים ממחלה ‪ ,‬חשוב להודות‬ ‫לריבונו של עולם על הטוב גם תוך כדי המחלה ‪.‬‬ ‫אֹות יו ִל ְב נֵי ָא ָד ם " ‪ .‬וכך כתבת במודעה‬ ‫בחרנו את הפסוק מתהילים ק " ז ‪ " -‬יֹודּו ַל ה ' ַח ְס ּדֹו ְו ִנ ְפ ְל ָ‬ ‫" בתודה לריבונו של עולם על הטובות והחסדים שגומל עמדי ועם בני ביתי יום‪ -‬יום ושעה שעה‬ ‫ובתודה לכם ‪ ,‬חברי היקרים תושבי קדומים ‪ ,‬שמלווים ומסייעים לי בתקופה הקשה בחיי נתכנס‬ ‫הנשים לשיעור פרשת שבוע באולם " טל אפרים "‪ .‬החלטת כי הגיע הזמן לתרום לקהילה ותרמת את‬ ‫הריצוף לרחבה לפני בית הכנסת ‪ ".‬שיהיו הרבה שמחות "‪ .‬כך אמרת ‪.‬‬ ‫אסתר ה " אמא של קדומים "‪ .‬אמא אווזה קראתי לך ‪ ,‬את בראש ואנחנו א חריך ‪ .‬אסתר ממוקדת‬ ‫מטרה ‪ ,‬נחושה ‪ ,‬אמיצה ‪ ,‬חזקה וצנועה ‪ .‬כל כולך קודש לטובת הציבור וטובת ארץ ישראל ‪ .‬לפעילויות‬ ‫אין סופיות בחיזוק ההתיישבות ‪ ,‬בהקמת מטה ישובי ‪ ,‬בארגון הפגנות ‪ ,‬יציאה לצמתים ‪ ,‬חיזוק ישובי‬ ‫השומרון ‪ ,‬מעבר משרדי המועצה לפארק בראון שהיה ביוזמתך כשבאת לדניאלה בהחלטה שחייבים‬ ‫לחזק את הקשר לישובי צפון השומרון כדי לסכל את תוכנית הגושים של אריק ומימון פרטי שלך‬ ‫להקמת מבנה למשרדי המועצה לזכרו של בעלך האהוב מייקל ‪ .‬את מנהלת את המטה מארגנת‬ ‫ודואגת לכל הפרטים במאבק כנגד גירוש יהודים מגוש קטיף וצפון השומרון ‪ .‬האמינו לי יותר קל‬ ‫היה לעלות לחומש מאשר להישאר מאחור ולדאוג לעולים ‪ ,‬ואת ויתרת ונשארת בקדומים בעורף‬ ‫דואגת ומטפלת בכל דבר כדי שכמה שיותר אנשים יוכלו להגיע לחומש ולשא‪ -‬נור ‪.‬‬ ‫לא רק לקדומים דאגת גם לישובי הסביבה ‪ .‬בעשור לחוות גלעד החליטו תושבי חוות גלעד להעניק לך‬ ‫אות הערכה על הליווי והתמיכה שלך במשך שנים ‪ .‬מאד התרגשת מהכבוד שהעניקו לך ‪ .‬הגענו לטכס‬ ‫כשאת חלשה מאד ולא בטוחה שיהיה לך כ ו ח לעלות ולדבר ‪ .‬כשהזמינו אותך עלית לבמה נתמלאת‬ ‫כח ונעמדת זקופה ובמילים נרגשות דיברת לצעירים ושיבחת אותם על הלימוד הגדול שלמדת מהם‬ ‫בישוב ארץ ישראל ‪.‬‬ ‫אסת ר ה " אמא של קדומים "‪ .‬הרגישות ותשומת הלב במיוחד במקרים של אסון בקהילה ‪ .‬תמיד‬ ‫מתייצבת בזמן ובמקום ומקרינה חוזק ובטחון לכולנו ‪ .‬ידענו שיש מי שמנהל ושולט במצב ‪ .‬הוראות‬ ‫קבועות שלא נשכח להביא בקבוקי מים להלוויות ‪ .‬שלא נשכח את החולים והחלשים בקהילה ‪.‬‬ ‫על מעשי החסד וגמיל ות החסדים שלך לא ארחיב ‪ .‬רבים האנשים והמוסדות בקדומים ומחוצה לה‬ ‫שזכו להנות מהתרומות הגדולות שתרמת להם ‪.‬‬ ‫יקירתי ‪ ,‬גזירה קשה ונוראה נגזרה עליך ‪ .‬שנה וחצי של סבל וייסורים גופניים ונפשיים אין סופיים ‪ ,‬שנה‬ ‫וחצי של אמונה ותקווה שתצליחי להתמודד ולנצח ‪ .‬לא הפסקת להתפעל מהתמיכה והעזרה שקיבלת‬ ‫מקהילת קדומים בכלל ומשכנותיך בפרט ‪ .‬את שכל חייך הקדשת לאחרים ‪ ,‬מעולם לא חשבת על עצמך‬ ‫כל כולך קודש לציבור ‪ .‬אסתר לימדת את כולנו שיעור גדול ‪ .‬שעור באמונה ‪ ,‬שעור בהכרת הטוב ‪ ,‬שעור‬ ‫בקבלת עזרה וסיוע ושיעור בגבורה ‪ .‬מצאת עצמך תלויה באחרים דבר שהיה זר לך ומהרגע‬ ‫‪8‬‬ ‫הראשון נעזרת בכל מי שהציע את עזרתו ‪ .‬לא התביישת להסתובב בינינו עם הזונדה ושמחת להשתתף‬ ‫בכל אירוע או חתונה העיקר להמשיך להיות חלק מאיתנו חלק מהחיים ‪ .‬אהבת את הארץ ‪ ,‬את‬ ‫הסלעים ‪ ,‬העצים והפרחים ובכל שנה כשהחלה הפריחה הודעת לכולנו צאו החוצה מהבתים‬ ‫וה משרדים טיילו ותראו את הפריחה ‪ .‬כל כך שמחת כשלקחתי אותך לביקור בשדה הכלניות של‬ ‫קדומים " איזה יופי ‪ ,‬את רואה יש סיבה טובה להמשיך לחיות "‪ .‬ארגנת ערב זיכרון לאביך וביוזמת‬ ‫חברות חגגנו ביחד איתך את יום הולדתך בב ' באדר ‪ ,‬בשיעור על מגילת אסתר ובשירה ‪ .‬צפיתי בך‬ ‫מוקפת בח ברות שמחה ומאושרת ‪ .‬הרגשת שהדברים משתנים לטובה והתחזקת ‪ .‬אמרת ‪ " :‬הפור נפל‬ ‫ומעכשיו הכל ישתנה לטובה "‪.‬‬ ‫זכיתי ללוות אותך ולשהות לידך שעות רבות בימים ובלילות ‪ .‬דיברנו על עניינים אישיים ולאומיים ‪.‬‬ ‫למרות הקשיים והכאבים התעניינת בענייני ציבור ומאד שמחת לאחר הבחירות כ י צעירים ונשים נכנסו‬ ‫לפעילות פוליטית ודברים משתנים ‪.‬‬ ‫בשבועות האחרונים מצב רוחך השתנה ‪ " ,‬הכאבים לא עוזבים אותי והמצב לא טוב "‪ .‬ביום ראשון‬ ‫השבוע ‪ ,‬ערב החג ישבנו לבד שתינו ודיברנו ‪ .‬אמרת לי " אני לא יכולה למות ‪ .‬אני לא יכולה לעשות זאת‬ ‫לילדיי "‪ .‬בכית ואני איתך ‪ .‬לא ר צית למות ‪ ,‬רצית לחיות ועשית הכל כדי לחיות ‪.‬‬ ‫ילדים יקרים ‪ ,‬אמא לא הפסיקה לדבר עליכם ‪ ,‬להתגאות בכל אחד מכם ובמשפחה הגדולה שהקימה‬ ‫ביחד עם אבא ובמיוחד בתמיכה ובעזרה הצמודה שלכם בזמן מחלתה ‪ .‬ההתגייסות שלכם לצידה עודדה‬ ‫וחיזקה אותה מאד ‪ .‬במוצאי ליל הסדר דיברנו והיא ס יפרה לי כמה נהנתה לחגוג את ליל הסדר אצל‬ ‫הודיה ושלומי ‪ " .‬למרות הכאבים שהיו לי כל כך שמחתי לראות איך הילדים והנכדים שמחים ואיך הכל‬ ‫היה מאורגן ויפה ‪ .‬ממש נחת ותגידי לאנשים שבדרך לחומש או בחזרה הם יכולים לבוא לבקר " ‪.‬‬ ‫אסתר יקירתי ‪ ,‬החיבור בנינו מתחיל עוד לפני שהכ רנו זו את זו ‪ .‬ערש ילדותינו המשותפת ‪ ,‬בעמק בית‬ ‫שאן ‪ .‬את משדה אליהו ‪ ,‬ואני נולדתי בטירת צבי ‪ .‬שתינו גדלנו בקיבוצים של התנועה הציונית הדתית‪-‬‬ ‫הלאומית ‪ ,‬העובדת והלוחמת ‪ .‬תנועה שזכתה לקחת חלק נכבד ביותר בהקמת מדינת ישראל ‪ .‬על ערכים‬ ‫ציוניים אלו גדלנו והתחנכנו שתינו והמש כנו לעסוק בהם בקדומים ובשומרון וזה החיבור הראשוני‬ ‫שקישר בנינו ויישאר לעד ‪.‬‬ ‫אסתר אהובתי ‪ ,‬קשה היה לראות אותך בסבלך וקשה שבעתיים הפרידה ממך ‪ .‬החלל שהשארת כל כך‬ ‫גדול ואני כבר מתגעגעת אליך ‪ ,‬לחכמתך ‪ ,‬ליושרה שלך ‪ ,‬לנוכחותך ועוצמתך ‪ .‬אשרי שזכיתי לחברה‬ ‫נפלאה ומיוחדת כ מוך ‪ .‬לכי בשלום ונוחי בשקט ובשלווה על משכבך באדמת קדומים אותה כה אהבת ‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫על קצה המזלג‬ ‫יהושע מוזט‬ ‫בימים אלו אנו מציינים את חג הקיבוץ ‪ .‬מחשבותינו נתונות ל מייסדי הקבוצה אשר הניחו ‪ ,‬לפני ‪ 74‬שנה ‪,‬‬ ‫את " אבן הפינה " לבניית בית שדה אליהו ‪ .‬בתנאים בלתי אפש ריים ובעבודה קשה ונחושה יצקו כאן את‬ ‫יסודות הקיבוץ ועליהם נבנה בית לתפארת ‪ .‬סביר להניח כי איש לא דמיין אז את שדה אליהו של היום ‪,‬‬ ‫עם אוכלוסיה מגוונת של כ‪ 754 -‬איש והישגים בלתי רגילים שנרשמו לאורך כל השנים בתחומים רבים ‪.‬‬ ‫ימים אלו ה ם גם הזדמנות להתבונן על עצמנו ו לברר כיצד נמשיך להוביל את דרכנו בשנים הקרובות ‪.‬‬ ‫אין זה סוד כי היום קיימים דעות שונות במגוון נושאים ‪ ,‬וזו ודאי אחת הח ו זקות של שדה אליהו ‪.‬‬ ‫בהמשך ל " מרחב הפתוח " נדמה כי מתבקש בירור על המשך דרכנו בא מצע ות שיח חברים ‪ .‬הנהלת‬ ‫הקהילה תעסוק במ ת ווה השיח בין החברים במטרה ל עורר ה י דברות ציבורית‪ -‬ערכית ולהגיע להסכמות ‪.‬‬ ‫זו הזדמנות לאחל לבית שדה אליהו המשך שגשוג חברתי וכלכלי גם בשנים הקרובות ‪.‬‬ ‫יום הזיכרון ל שואה והגבורה צוין השנה בסיפור חוויותיהם של שלוש ה מ חברינו ‪ -‬האחים יוחנן‬ ‫דיקסטרו ‪ ,‬גילה פיפרנו וריטה ויזל ‪ -‬בעת מלחמת העולם השני י ה בעיר רומא שבאיטליה ‪ .‬מרגש ומלמד‬ ‫היה לשמוע מפי חברינו על העוצמה ‪ ,‬ההישרדות ‪ ,‬האמונה והאחווה דווקא באחת ה תקופות האפלות‬ ‫בתולדות האנושות ‪.‬‬ ‫בערב יום הזיכרון לחללי צה " ל התייחדנו ‪ ,‬בהשתפות קרובי משפחה ‪ ,‬חברים וקהל רב ‪ ,‬עם זיכרון‬ ‫חברינו ובנינו שנפלו במערכות ישראל ו ב פעו לות טרור ‪ .‬השנה התמקד הטקס בסיפורן של משפחות אשר‬ ‫השכול היכה בהן פעמיים ‪.‬‬ ‫גם בבית הספר שק " ד התקיים טקס לזכר בוגרי בית הספר החללים ‪ ,‬בהשתתפות רבתי של קהילת שק " ד‬ ‫ובארגון מושלם של כיתה י " ב ‪.‬‬ ‫עשרות רבות של בני משפחות וחברים עמדו בבית ה עלמין שלנו בעת הצפירה ליד קבר י יקיריהם ‪ .‬מרגש‬ ‫היה לראות את נציגי צה " ל ‪ ,‬קצינים בקבע וחיילים בש י רות סדיר אשר נשלחו לעמוד לצד ן של‬ ‫המשפחות הש כ ולות ושמעו מפיה ן על סיפורי הם של הנופלים ‪ .‬אלה הם רגעים נדירים בהם מורגשת‬ ‫במלוא עוצמתה אחדות עם ישראל ‪.‬‬ ‫ובמעבר חד ‪ ,‬כמדי שנה בשנה ‪ ,‬אל חגיגות יום העצמאו ת ה‪ . 65 -‬השנה היו החגיגות בנושא " חינוך "‬ ‫לקראת המועצה הקרבה ‪ .‬ל אחר טקס מעבר לסיום יום הזיכרון התקיימה תפילה חגיגית ואחריה טקס‬ ‫יום העצמאות באווירת שמחה ממש ‪ .‬נהנינו לאכול סעודה חגיגית ‪ ,‬לשמוע את דבר היום ‪ ,‬להדליק‬ ‫משואות על ידי נציגים של תחומי החינוך השונים ו ל צפות ב שירים וריקודים בהשתתפות כל ילדי‬ ‫מערכת החינוך וב מופע מרהיב של זיקוקי דינור ‪.‬‬ ‫ביום ה עצמאות עצמו התקיימו סיורים מסביב הקיבוץ ‪ ,‬פינוק ים ‪ ,‬אטרקציות לילדים ועוד ‪...‬‬ ‫רבים עבדו קשה כדי לארגן את אחד ממבצעי התרבות הגדולים של השנה ‪ .‬יישר כ ו ח גדול לכל מי שלקח‬ ‫חלק בהכנת הטקסים ו החגיגות ‪ -‬ליוזמים ‪ ,‬למבצעים ‪ ,‬לעוזרים ‪ ,‬למתנדבים ‪ ,‬לתורנים ‪ ,‬ו במיוחד לצוות‬ ‫המטבח ּו ועדת תרבות ‪.‬‬ ‫ביום שישי ‪ ,‬ט " ז באייר תשע " ג ( ‪ , ) 26.4.43‬יתפרסמו לציבור החברים – במסגרת ציון חג הק יבוץ ‪-‬‬ ‫תוצאות סקר העמדות שקיימנו בערב חג פסח ‪ .‬זו הזדמנות להזכיר כי הסקר היה א נונימי לחלוטין וכי‬ ‫שורות הזיהוי שחברים התבקשו למלא הי ו רק לצורך פילוח אוכלוסי י ה לניתוח תוצאות הסקר ‪ .‬עם‬ ‫סיום מילוי השאלונים ‪ ,‬הם עברו למרכז ההקלדות בקיבוץ גדות ובהמשך לפילוח מקצועי של ד " ר שרה‬ ‫אדום ‪ .‬תודה לציבור החברים על שיתוף הפעולה המלא ‪.‬‬ ‫‪01‬‬ ‫לאחרונה ‪ ,‬קיימת התענ יינות מצד זוגות צעירים להגיע לקיבוץ במסגרת קליטה המאפשר ת להיות‬ ‫במעמד תושב ‪ .‬אנו מזכירים כי מעמד זה קיים ב " תקנון קליטה ‪ -‬צמיחה דמוגרפית בשדה אליהו "‬ ‫שהתקבל באסיפת החברים ב‪ -‬ב ' טבת תש " ע ‪ . 49.42.2449 ,‬נכון כי עד היום אופציה זו כמעט לא מומשה ‪,‬‬ ‫אך נראה כי מסלול זה ה ופך להיות א טרקטיבי לזוגות צעירים המ עוניינים להיות בקיבוץ ולחוות חיי‬ ‫קהילה שיתופי י ם מצד אחד ‪ ,‬ולהיות עצמא י ים כלכלית מצד שני ‪ ,‬עד קבלת החלטה של הזוג ‪ /‬משפחה‬ ‫בתום שנתיים ‪ .‬נראה כי מסלול זה ‪ ,‬לצד המסלול המסורתי ‪ ,‬עשוי להביא זוגות צעירים חדשים לקיבוץ‬ ‫בשנים הקרובות ‪ .‬כפ י שכתבנו בתכנית העבודה השנתית ‪ ,‬נושא ה צמיחה ה דמוגרפית הוא נושא מרכזי‬ ‫שממשיך לעמוד במרכז סדר היום שלנו ‪.‬‬ ‫ה מועצ ה ה‪ -‬כ " ט של הקיבוץ הדתי תתקיים אי " ה ב‪ -‬י " ח ו‪-‬‬ ‫י " ט בסיוון ‪ ) 27-28.45.2443 ( ,‬בקיבוץ סעד ו ת עסוק בענייני‬ ‫חינוך ‪ .‬אמנם ‪ ,‬בשל לוח זמנים קצר יחסית לא נוכל " לצל ול "‬ ‫לעומק במגוון ה סוגיות החינוכיות העומדות על הפרק ‪ ,‬אבל‬ ‫זו תהיה הזדמנות מצוינת לעסוק בשאלות מרכזיות ‪ ,‬הן‬ ‫בחינוך הפורמלי והן בחינוך הבלתי פורמלי ‪ ,‬ובכלל להחזיר‬ ‫את נושא החינוך לשיח הציבורי ‪.‬‬ ‫ההכנות למועצה בעיצומן בתנועה בכלל ואצלנו בפרט ‪ ,‬במטרה לאפשר לציבור החב רים לקחת חלק פעיל‬ ‫בהכנות למועצה ובדיונים הפנימיים שיתקיימו לקראתה ‪ .‬להכנת הדיונים לקראת מועצה אצלנו הוקם‬ ‫צוות בר אש ות דפנה עופר ‪ ,‬מרכזת ועדת חינוך ‪ ,‬ורונית יעקבי ‪ ,‬אשר גויסה למשימה ‪ .‬כל מי שמעוניין‬ ‫להשתתף במועצה כציר או משקיף מוזמן לפנות אלינו ‪.‬‬ ‫ברכותינו ל תנועת הקיבוץ הדתי אשר הרימה דגל חשוב ב תקופה של שינוי י זהות בבתי הספר שלנו‬ ‫( שק " ד ויבנה ) כמו גם במערכות החינוך הבלתי פורמלי בקיבוצי התנועה ‪.‬‬ ‫נשתדל לעשות כל מאמץ כדי להכין את עצמנו לקראת המועצה ולהשפיע עליה ‪.‬‬ ‫המשך דיווחים דרך לוח מודעות מיוחד שיוקם לקראת המועצה תחת הכותרת " הקיבוץ הדתי עושים‬ ‫חינוך "‪.‬‬ ‫בהמשך למרחב הפתוח הוגשו להנהלת הקהילה ניירות עבודה בשני נושאים ‪:‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫מעבר להלנה בגיל ‪ 23‬או בתום השירות הצבאי ‪.‬‬ ‫‪ . 2‬שדה אליהו ‪ " :‬פתחו של גן עדן " ‪ -‬כמקור לגאווה ‪.‬‬ ‫ביום רביעי ‪ ,‬כ " א באייר ‪ , 4.5.43 ,‬תתקיים שיחת מעקב של ה " מרחב הפתוח " בה שתתפות ד " ר שי בן‬ ‫יוסף ‪ ,‬אשר תסכם את כל הפעילות של היוזמים ‪ ,‬ו ב כך ה " מרחב הפתוח " ייסגר ‪.‬‬ ‫ברור כי כל בעלי היוזמות יוכלו להמשיך לקדם את הנושאים שעלו במרחב עד הגשת ניירות עמדה‬ ‫להנהלת הקהילה ‪.‬‬ ‫לאחרונה התקיימו שיחות שיזמו חברים בהמשך ל " מרחב‬ ‫פתוח " ובמרכז השיחות על ה נושא ההפרטות ‪.‬‬ ‫כעת הנהלת הקהילה תיזום המשך שיח ציבורי בנושא‬ ‫ההפרטות במטרה ללבן את ה עניינים ולשמוע את הדעות‬ ‫השונות לקראת קבלת החלטות ‪.‬‬ ‫‪00‬‬ ‫השבוע חולקו לציבור החבר ים דפי תקציב אישי עם תוספת לעזרת קרובים שחולק ה השנה כתוצאה‬ ‫מצבירת רווחים נאים מהתיק הפיננסי של שדה אליהו ‪ .‬דו " ח נכסים והתחייבויות יוצג לציבור החברים‬ ‫באסיפת החברים הקרובה ‪ .‬יישר כ ו ח לכל העוסקים במלאכה !‬ ‫צוות תורנויות ( רועי טינסקי ‪ ,‬אסנת נ ו רדן ‪ ,‬שאול גינזברג ‪ ,‬מע י י ן גיל ‪ ,‬שוקי מיטלמן ‪ ,‬תמר שורק ויהושע‬ ‫מוזט ) עובד במרץ ומתכנס מדי יום ראשון במטרה לגבש הצעות ‪ .‬לאחר עבודת למידה על מכלול‬ ‫התורנויות בקיבוץ וקיום פגישות עם מספר חברים ‪ ,‬הצוות דן כעת בהצעות שונות ‪ .‬נראה כי ב תוך‬ ‫חודשיים ‪ ,‬הצעות הצוות יוצגו לחברים ‪.‬‬ ‫בימים אלה מכיני ם את בריכת השחייה לעונה נוספת אשר אמורה להיפתח סמוך לשבועות ‪ .‬לאחרונה‬ ‫התקיימו עבודות הקשורות לבטיחות בתחום החשמל ‪ .‬השנה תמיר בשיא יהיה אחראי על ה תפעול ועל‬ ‫ה לוגיסטיקה של בריכת השחייה ‪ .‬מועד מדויק לפתיחת הבריכה ומערך שעות הפתיחה יתפרסמו לציבור‬ ‫החברים לקראת פתיח ת העונה ‪.‬‬ ‫כמעט מדי יום ‪ ,‬בתקופה זו ‪ ,‬אנו מתבקשים למשימות לאומיות כ אלו או אחר ו ת ‪ ,‬לטווח קצר או ארוך ‪,‬‬ ‫לטובת עם ישראל ‪ .‬לאחרונה התארחה אצלנו במשך שלושה שבועות קבוצ ה מ מרילנד ( אוסטרליה ) ‪ -‬בני‬ ‫‪ 48‬ש סיימו תיכון ושוהים בארץ מסגרת תוכנית לפני קולג ' ‪ .‬בקבוצה יש חמ י שה‪ -‬עשר בנים ובנות‬ ‫שהשתלבו בעבודות שונות בענפי החקלאות והקהילה ‪ .‬טל סילברמן אשר השתחרר מצה " ל לאחרונה‬ ‫הוא מקשר הקבוצה ‪.‬‬ ‫עם מינויו של ארנון אלוש למנהל מבצעי של מטה צוות‬ ‫חירום י י שובי ( צח " י ) בשדה אליהו עסקנו לאחרונה ברענון‬ ‫רשימת הצוותים ‪ .‬בקרוב נקיים פגישת עבודה בלי ווי גורמים‬ ‫מטה צח "י‬ ‫מנהל מבצעי ‪ -‬ארנון אלוש‬ ‫מנהל קהילה ‪ -‬יהושע מוזט‬ ‫מרכז משק ‪ -‬איל לב‬ ‫מתאם ‪ -‬גבי צונץ‬ ‫מערכות מידע ‪ -‬שי קופלוביץ‬ ‫מרכזי אגפים וסגניהם‬ ‫מרכז הפעלה מיידי ‪ -‬מנהלה‬ ‫מרכז הפעלה מנהלתי ‪ -‬מרכז לקשיש‬ ‫מקצועיים עם כל ראשי הצוותים לקביעת תוכנית עבודה‬ ‫לקראת תרגיל רחב‪ -‬הי קף שיעסוק ככל הנראה בתחום‬ ‫הרפואי ‪ .‬אנו מפרסמים לציבור החברים את מבנה צוות‬ ‫חירום י י שובי המעודכן ‪.‬‬ ‫ביטחון‬ ‫רפואה‬ ‫מרכז ‪ :‬בני ג ‪.‬‬ ‫סגן ‪ :‬דובי נ ‪.‬‬ ‫מרכז ‪ :‬רבקה מ ‪.‬‬ ‫סגן ‪ :‬מיכל א ‪.‬‬ ‫אוריה ש ‪. .‬‬ ‫כיתת כוננות‬ ‫ד " ר תורם‬ ‫רבקה ג ‪.‬‬ ‫אב יחי ג ‪.‬‬ ‫יוסי נ ‪.‬‬ ‫אלעד נ ‪.‬‬ ‫אליה ש ‪.‬‬ ‫חיים י ‪.‬‬ ‫חמדי ש‪.‬‬ ‫חשמל ‪ :‬יוסקה א ‪.‬‬ ‫מזון ‪ :‬תמר ש ‪. .‬‬ ‫יהודית ג‬ ‫שופל ‪ :‬עידו א ‪.‬‬ ‫הושע ג ‪.‬‬ ‫שרברב ‪ :‬סטן ‪ .‬ג ‪.‬‬ ‫מבנים ‪ :‬אלחי ט ‪.‬‬ ‫כללי ‪ :‬דגן מ ‪.‬‬ ‫צוות כיבוי אש‪:‬‬ ‫דובי נ‪.‬‬ ‫דגן מ‪.‬‬ ‫חנוך ב‪.‬‬ ‫איתן ר‪.‬‬ ‫חינוך‬ ‫לוגיסטיקה‬ ‫מרכז ‪ :‬משה ר ‪.‬‬ ‫סגן ‪ :‬אריאל ב ‪.‬‬ ‫הגיל הרך‬ ‫מרכז ‪ :‬דפנה ע ‪.‬‬ ‫סגן ‪ :‬אסתר ש ‪.‬‬ ‫מרכז ‪ :‬לארה ל ‪.‬‬ ‫סגן ‪ :‬קרן נ ‪.‬‬ ‫שי א ‪.‬‬ ‫עינת ב ‪.‬‬ ‫אלעד א ‪.‬‬ ‫אפרת ג ‪.‬‬ ‫מירה ג ‪.‬‬ ‫דוברות‬ ‫מרכז ‪ :‬חוה כ ‪.‬‬ ‫סגן ‪ :‬דני ת ‪.‬‬ ‫שאול ב ‪.‬‬ ‫דורית ק ‪.‬‬ ‫ישורון פ ‪.‬‬ ‫‪02‬‬ ‫רווחה‬ ‫מרכז ‪ :‬יוסי ע ‪.‬‬ ‫סגן ‪ :‬אסנת נ ‪.‬‬ ‫יעל א ‪.‬‬ ‫אורה ה ‪.‬‬ ‫פני נה ב ‪ .‬ש ‪.‬‬ ‫אסתר ב ‪ .‬י ‪.‬‬ ‫שי ש ‪.‬‬ ‫זמניים‬ ‫מרכז ‪ :‬סטיב צ ‪.‬‬ ‫סגן ‪ :‬דבורה ב ‪.‬‬ ‫רפאל צ ‪.‬‬ ‫הניה ק ‪.‬‬ ‫בלהה ש ‪.‬‬ ‫ג ' וני ק ‪.‬‬ ‫מ הנהלת הקהילה‬ ‫הנהלת הקהילה קיימה דיון בשינו י " נוהל הרחבת דירות עם סיום ביצוע תוכנית ה‪ , " 444 -‬אשר התקבל‬ ‫בדצמבר ‪ , 2446‬במטרה להתאימו למציאות החדשה ‪ .‬דיונים לשינוי ה נוהל מתקיימים בשיתוף עם רשות‬ ‫הבני י ה ו עם ועדת חברים ועוסק ים בתוספת מקלחת ל משפחות עם ילד שביעי ‪ ,‬כאשר כל הילדים גרים‬ ‫בבית ‪ .‬לאור העובדה כי הבתים החדשים נבנים עם שתי מקלחות ‪ ,‬קיים צורך לגבש נוהל אחר ‪ .‬הנושא‬ ‫הוחזר לו ו עדות הרלוונטיות לקראת דיון נוסף בהנהלת הקהילה ‪.‬‬ ‫בהשתתפות ועדת קשר ‪ ,‬הנהלת הקהילה קיימה דיון נוסף בנושא מועד יציאת בנים להלנה ‪ .‬נושא זה‬ ‫עלה ב " מרחב הפתוח " וכעת הגיע לפתחה של הנהלת הקהילה ‪ .‬בדי ון המשותף עם ועדת קשר נשמעו‬ ‫דעות שונות ובסופו הוחלט לקיים מפגש עם הצעירים לקראת דיון באסיפה ‪.‬‬ ‫בהשתתפות נציגי התנועה ‪ ,‬ועדת חינוך וצוות החינוך הבלתי פורמלי ‪ ,‬הנהלת הקהילה קיימה דיון‬ ‫מיוחד לקראת מועצת החינוך הבאה של תנועת הקיבוץ הדתי ‪ .‬בדיון עלה הצורך להקים צו ות היגוי‬ ‫פנימי ‪ ,‬לקיים תהליך לקראת המועצה במטרה לרתום את ציבור החברים ‪ ,‬ולהתכונן כמיטב יכולתנו‬ ‫למרות מגבלת הזמן ( המועצה תתקיים בעוד חודש !)‪.‬‬ ‫בהשתתפות חברי ועדת שירותים ‪ ,‬הנהלת הקהילה קיימה דיון ב בקשת ה ו ועדה וענף המזון לא לחדש‬ ‫את ארוחת צהריים בימי שישי בחודשי הקיץ ‪ .‬במהלך הדיון עלו כל הדילמות והתפתח דיון רחב ‪ .‬בסופו‬ ‫של דיון הוחלט כי הנהלת ה קהילה מאמצת את המלצת ו עדת ש י רותים ‪ ,‬תוך מתן מענה לחברים‬ ‫הקשישים ולזמניים ‪ .‬הנושא יובא לאסיפת חברים לדיון והחלטה ‪.‬‬ ‫מהאסיפה‬ ‫האסיפה בחרה ב ישורון פלסר לדירקטוריון אחזקות ( הנהלה כלכלית ) ‪.‬‬ ‫האסיפה בחרה ב רון אונא ויוליה צ ' רטר לדירקטוריון חקלאות בהצלחה לכולם ‪.‬‬ ‫בהשתתפות מזכ " ל התנועה נחמיה רפל ‪ ,‬האסיפה קיימה דיון ראשוני לקראת המועצה ה‪ -‬כ " ט של‬ ‫הקיבוץ הדתי אשר תעסוק בחינוך ‪.‬‬ ‫מזל טוב‬ ‫לאסתר ולאלישע בורוש‬ ‫להולדת הבן‬ ‫ִהלל‬ ‫‪03‬‬ ‫על קצה הקלשון‬ ‫אייל לב‬ ‫גד " ש‬ ‫כוח אדם ‪ :‬בימים אלה ‪ ,‬מסיימים את עבודתם בגד " ש גדעון צונץ ואיתן ראש ‪.‬‬ ‫גדעון היה אחראי על הק ו ונועים ‪ ,‬קידם ופיתח כלים בענף ‪ .‬איתן עבד בהשקיה‬ ‫ובהיותו ותיק הצוות ‪ ,‬תרם מניסיונו הרב ‪ .‬אנחנו מודים להם על שנים רבות של עבודה והתמדה בענף‬ ‫ומאחלים להם הצלחה בדרכם החדשה ‪.‬‬ ‫חיטה לשחת‪ -‬החיטה נכבשה בחלקות ומיועדת לרפת שלנו ‪ .‬הגשם שירד השבוע הרטיב את החבילות‬ ‫שעוד לא הספקנו לאסוף מהשטח ‪ ,‬ואנחנו מחכים שהם יתייבשו ‪.‬‬ ‫תירס תחמיץ‪ -‬השטחים בנזם ושפעה ‪ ,‬שנזרעו על גבי החיטה לתחמיץ שקצרנו ‪ ,‬מתפתחים יפה ‪ ,‬בשפעה‬ ‫עשינו ניסוי להנבטת התירס בטפטוף והשטח נראה טוב ‪ .‬הסבר ‪ :‬בדרך כלל מ נביטים תירס בקווים‬ ‫ניגררים וב ‪ 2-3‬השקיות כדי שהנביטה תהיה אחידה ושורשים יתפתחו כמו שצריך כדי שיוכלו לתמוך‬ ‫בצמח הגבוה ‪ ,‬לאחר הקליטה פורס ים טפטפות ועוברים להשקיה בטפטוף ‪ .‬הבעיה בהשקיה בהמטרה‬ ‫היא שכל השדה מורטב ונובטים עשבים בכל השדה ‪ .‬כמו כן ‪ ,‬עלויות העבודה גדול ות יותר ‪ .‬בניסיון‬ ‫שביצענו דילגנו על הכנסת הקווים והנבטנו את התירס ישר בטפטוף ‪ .‬חסכנו את עלויות העבודה וגם את‬ ‫נביטת העשבים בשטח שאינו מורטב ‪.‬‬ ‫חיטה לגרעינים‪ -‬אנחנו מתכננים להתחיל לקצור בשבועות הקרובים ‪.‬‬ ‫עגבניות‪ -‬מזג האו ו יר החורפי מביא איתו את מחלת הכימשון שיכולה להשמיד את כל העלים של הצמח‬ ‫ולפגוע ביבול ‪ .‬כל השטחים רוססו למניעת ה כימשון ‪.‬‬ ‫אספסת‪ -‬התחלנו להשקות את האספסת ונכנסים למחזורי קציר בכל החלקות ‪.‬‬ ‫הגשמים האחרונים לא ירדו בעיתם ‪ ,‬ו אנחנו עוקבים אחר הגידולים למניעת נזק אפשרי ‪.‬‬ ‫שטחים ‪ :‬קצב הביקושים בביובי מצריך בניה של הרבה חממות ‪ .‬השטח שהיה מיועד להתפתחות ביובי‬ ‫בסמוך לאולם ספורט קטן מידי והחלט לפתוח אזור חממות חדש ‪ .‬לאחר בחינה של מספר חלופות‬ ‫הוחלט להכשיר שטח חדש בחלקה צפון ‪ ( 5‬צפונית לאום חשק וממזרח לזיתים ) ‪ .‬בימים אלו עובדים על‬ ‫התוכניות של השטח החדש שכוללות חיבור למים וח שמל ותשתיות מתאימות ‪ .‬המשמעות היא הקטנת‬ ‫שטחי הגד " ש וחיסול שטח של אספסת שזרענו בתחילת השנה ‪ .‬גם אתר הקומפוסט מתרחב לכיוון מערב‬ ‫על חשבון שטחי הגד " ש ‪ .‬השטחים בצפון הצטמצמו ויצריכו חשיבה מחודשת על מחזור הזרעים שלהם ‪.‬‬ ‫רפת‬ ‫נערכים לקיץ על ידי התקנת מתזים בסככת היבש ות וב קבוצת חליבה ה '‪ ,‬ושינויים במערכת הניקוז כך‬ ‫שמי המקלחות לא יזרמו לביוב ‪ .‬על שני הפרויקטים מנצחים איתי וסטן ‪.‬‬ ‫השנה צפוי מספר שיא של פרות נחלבות ‪ :‬לקראת הקיץ העדר גדל וכיום נחלבות כ‪ 394 -‬פרות ‪ ,‬כאשר‬ ‫בחודשים יולי‪ -‬אוגוסט צפויות להיחלב כ‪ 444 -‬פרות ‪ .‬בעקבות מחסור צפוי בחלב ננקטה מדיניות‬ ‫תשלום שמעודדת חריגה ‪ ,‬כך שאנו משתדלים לנצל את ההזדמנות ‪ .‬בדירקטוריון החקלאות הודגשה‬ ‫החשיבות של הרפת כענף המוביל בחקלאות והתקבלה החלטה על השקעה בסככה חדשה כדי לנצל עוד‬ ‫יותר את ההזדמנויות שאנו צופים בשנים הקרובות וכדי לשפר את התנאים של הפרות והעגלות במטרה‬ ‫להגדיל את הרווחיות בענף ‪ .‬בימים אלו אנו בודקים חלופות שונות לבניה ובקרוב ניגש לביצוע ‪.‬‬ ‫זיתים ‪ :‬תאגיד השמן האזורי מבצע ניסיון של שיווק שמן בארה " ב תחת המותג " מרב "‪ .‬קהל היעד הוא‬ ‫נוצרים אדוקים שמחפשים מוצרים עם קשר לא " י ולתנ " ך ‪ .‬נשלחה כמות קט נה והוקם אתר אינטרנט‬ ‫‪04‬‬ ‫כדי לבדוק את ההיתכנות הכלכלית והביקוש ‪ .‬בשבוע שעבר השמן שלנו זכה גם במקום השני בתחרות‬ ‫לאיכות שמן זית שהתקיימה בארה " ב ‪.‬‬ ‫לול ‪ :‬מבצעים השקעה של הוספת שולי בטון מחוץ לשני לולים בחווה הישנה כחלק מדרישות השירותים‬ ‫הווטרינרים ‪.‬‬ ‫מסגריה ‪ :‬יהודה פלסר הודיע על רצונו לקחת אחריות על המסגריה ‪ .‬בהצלחה ‪.‬‬ ‫א ני אוהב בשדה אליה ו ‪...‬‬ ‫את האנשים ‪,‬‬ ‫את הנוף הקיבוצי ‪,‬‬ ‫את חיי החברה שבנויים על ערכי השיתוף ‪,‬‬ ‫ואת האפשרות לקיום של חיי תורה ועבודה‬ ‫המשולבים אחד עם השני ‪.‬‬ ‫אייל לב‬ ‫בסימן טוב ובמזל טוב‬ ‫למריו לוי להולדת הנין ניצן נכד לאירית ובוקי ברט‪ ,‬בן לעינת ומתן ברט‬ ‫לרייצ'ל ולגדי דורלכר להולדת הנכד נחמן‪ ,‬בן לקורנית וגיא משאלי‬ ‫למרים ולישי גולדשמיט להולדת הנכדה תמרי‪ ,‬בת בכורה לאוסנת וירדן שרייר‬ ‫לחמדי ולאיציק שלו להולדת הנכדה תום‪ ,‬בת ליעל ושחר שלו‬ ‫ליונה ולדובי נולמן ולתמר שטיבלמן להולדת הנכד‪-‬הנין מעיין‪ ,‬בן לענבל וחן סייג‬ ‫לברכה וליוסי סילברמן לנישואי פריאל עב"ל ליז‬ ‫לתמי ולאריאל בנישתי לנישואי ליאור עב"ל ספיר‬ ‫ליהודית ספראי להולדת הנינה אסתר‪ ,‬נכדה לאסתר כריש ז"ל‪,‬‬ ‫בת להודיה ויונתן כריש‬ ‫למירה ולשאול גינזברג ולמזל הס להולדת הנכד‪-‬הנין איתי‪ ,‬בן למיכל ושימי שגיב‬ ‫‪05‬‬ ‫ספרות ילדים ונוער‬ ‫‪ ‬שתי סבתות ושירה אחת מאת פנינה פרנקל ‪ -‬סיפור‬ ‫הלקוח מחיי היום יום של הרבה ישראלים בארץ‪ ,‬שתי‬ ‫סבתות ששורשיהן בארצות שונות‪ ,‬וכל סבתא מושכת לצד‬ ‫שלה‪.‬‬ ‫‪ ‬התעלומה המסתורית בהרי אילת מאת שלמה אבס ‪-‬‬ ‫עלילות סבא קיש וכלבו המופלא חיש‪ ,‬העלילות מתחילות‬ ‫בעמק יזרעאל‪ ,‬עוברות לערבה משם לבקעת תמנע ולבסוף‬ ‫כמובן להרי אילת ולחופי ים סוף‪.‬‬ ‫‪ ‬השופט ברק ודבורה הנביאה מאת הרב מכאל רוטנברג‬ ‫וג'קי ירחי ‪ -‬הקרב בנחל קישון‪ .‬ספר שופטים מתאר‬ ‫תקופה מיוחדת בהיסטוריה של עם ישראל‪ .‬דבורה היא‬ ‫מיוחדת בין הדמויות ‪ -‬אישה שופטת את ישראל מעוררת‬ ‫את האמונה בה' ומדרבנת את העם להלחם על חירותו‪.‬‬ ‫בספר משולבים פסוקי הנביא ומותאם ללימוד הורים‬ ‫וילדים‪.‬‬ ‫‪ ‬כנף שבורה מאת עמי גדליה ‪ -‬יעל תלמידת כתה ח‪ ,‬נקלעת‬ ‫לחוג לדרמה ומקבלת באופן מפתיעה את התפקיד הראשי‪.‬‬ ‫ג'מי המורה לדרמה הגיע לנהל את החוג רק חודשיים לפני‬ ‫כן ומצליח לסחוף אחריו את התלמידים‪ .‬גם יעל מעריצה‬ ‫אותו עד לרגע שהוא מזמין אותה לחדרו‪ ,‬היא מבוהלת‬ ‫ומבולבלת והבלוג הוא המקום לספר על תחושותיה‪.‬‬ ‫‪ ‬אות אתנה מאת ריק ריירדן ‪ -‬מסדרת גיבורי האולימפוס‪.‬‬ ‫אנבת' המפוחדת עומדת לפגוש את פרסי‪ .‬היא תצטרך‬ ‫לשכנע את הרומאים החשדנים שפניה לשלום‪.‬‬ ‫‪ ‬מזימת המדוזה קהילים נגד וספרים מאת גורדון קורמן ‪-‬‬ ‫המשך לסדרת סדרת ‪ 93‬רמזים‪ ,‬דן ואיימי קהיל חשבו‬ ‫שהם שייכים למשפחה החזקה בעולם‪ .‬הם חשבו שניצחו‬ ‫אך בשורות איומות מגיעות מכל רחבי העולם‪ -‬הווספרים‬ ‫חטפו את בני משפחת קהיל‪ .‬מה הם רוצים? אם יצליחו‬ ‫להשיג את הרמזים ‪ -‬העולם כולו יהיה בן ערובה בידיהם‪.‬‬ ‫‪ ‬הכדור הוא ה‪...‬גול חוזר בגדול מאת רבקה מגן ‪ -‬נמרוד‬ ‫מקבל טלפון בלתי צפוי‪ .‬הוא מוזמן להבחן לנבחרת הנוער‪.‬‬ ‫גם רועי מקבל טלפון דומה‪ .‬שניהם בכיתה ו' ‪ .‬סיפור על‬ ‫חברות ותחרות‪ ,‬על אהבה ועזרה הדדית‪ ,‬על קשיים‬ ‫והתבגרות‪.‬‬ ‫תודה‬ ‫תודה לרחל קמינסקי על ת רומתה לאוצר הספרים בנושא‬ ‫השואה ‪ -‬ארבעה ספרים המספרים סיפורים משפחתיים ‪.‬‬ ‫הודעה‬ ‫חדר ספריית הילדים הקודמת הוסב לחדר " ספריית ארץ‬ ‫ישראל" ו הספרים בנושא ארץ ישראל הועברו לחדר זה ‪.‬‬ ‫בעזרת הנגרים נקבע השלט לזכרו של מרקו מורפורגו‬ ‫שהיה בספריה הישנה וחודש ע ל ידי אורי בן יצחק ‪.‬‬ ‫מחשב המקושר‬ ‫לרשות הלומדים בחדר נוסף גם‬ ‫למדפסות ‪ .‬ניתן לקבל מפתח לשימוש בחדר בתיאום עם‬ ‫הספרנים ‪.‬‬ ‫‪06‬‬ ‫חדש על המדף‬ ‫צילה גבריאלי‬ ‫ספרות מבוגרים‬ ‫‪ ‬קוץ ודרדר מאת משה מאיר ‪ -‬יובל‪ ,‬גיבור "קוץ‬ ‫ודרדר"‪ ,‬עוזב את בית הוריו ומחפש מקלט‬ ‫לנפשו העדינה והמיוסרת בבית קרוביו‬ ‫הירושלמים‪ .‬בשל המעבר לעיר‪ ,‬ואולי בשל‬ ‫הטלטלה שעבר בבית שאותו עזב‪ ,‬אמנותו‬ ‫הדתית של יובל מתערערת‪.‬‬ ‫‪ ‬צילה מאת יהודית קציר ‪ -‬עשרים וחמש שנה חיה‬ ‫צילה בכפיפה אחת עם בעלה לזר‪ ,‬אבי חמשת‬ ‫ילדיה‪ ,‬ועם אהובה חנן‪ ,‬הצעיר ממנה בתשע שנים‪.‬‬ ‫צילה כתבה את זיכרונותיה לאורך כארבעים שנה‪,‬‬ ‫יהודית קציר הנינה הבכורה קוראת את הזיכרונות‬ ‫ואת יומנו של חנן‪ .‬ומעלה על הכתב את "רומן חייה"‬ ‫‪ ‬ציפור חירשת מאת יהודה עצבה ‪ -‬עובד מחסן‬ ‫בחברה לציוד משרדי מתיידד עם ממציא חירש‪ ,‬ויחד‬ ‫הם מקימים חברה לייצור רחפות‪ .‬מתוך עושרו‬ ‫ואושרו הוא נרתם לרעיון החדרת שתל קוכליארי‬ ‫לחירשים ומבקש לחסל את התופעה‪ .‬האם יחסל את‬ ‫התופעה או יביא לידי שואת החרשים?‬ ‫‪ ‬אלו הים היה עשוי חלב מאת ליאורה איילון ‪ -‬חייה‬ ‫ואהבותיה של משפחה ספרדית אחת בירושלים‪,‬‬ ‫מראשית המאה העשרים ועד שנות השבעים שלה‬ ‫מסופרת בקולותיהן של שלוש נשים‪ ,‬שלושה דורות‪.‬‬ ‫‪ ‬מסתורין מאת ארנה דאל‬ ‫פקד פול ילם מסובך עם המחלקה לחקירות שוטרים‬ ‫ונשלח לפצח את התיק המטלטל את הכלכלה‬ ‫השוודית‪ -‬מישהו מוציא להורג אנשי עסקים ואילי‬ ‫הון‪.‬‬ ‫‪ ‬מוקס נוקס מאת שמעון אדף ‪ -‬קורותיו של קיץ אחד‪,‬‬ ‫כשהיה מוקס נוקס בן שש עשרה ועבד במפעל‬ ‫קיבוצי‪ ,‬את יחסיו עם שני נערים שם ועם מזכירת‬ ‫המפעל‪ ,‬אישה בודדה‪ ,‬שהוא חושד שהיא המאהבת‬ ‫של אביו‪ ,‬גבר דתי מלא זעם‪.‬‬ ‫‪ ‬ימים בסערה מאת מיכל שלו ‪ -‬בליל סופה נקלעים‬ ‫שלושה גברים וארבע נשים‪ ,‬שלכאורה אין ביניהם כל‬ ‫קשר‪ ,‬לבקתות אירוח מבודדת ברמת הגולן‪ .‬שלג‬ ‫כבד יורד‪ ,‬הדרכים נסגרות‪ ,‬ומתברר שכל דמות‬ ‫אוצרת בתוכה סוד‪ .‬וחוטים דקיקים נסתרים‬ ‫הקושרים ביניהן מתגלים לראשונה‪.‬‬ ‫‪ ‬ענני מאת דורון שפר ‪ -‬דורון שפר הכדורסלן מספר‬ ‫את סיפור חייו‪ ,‬סיפור רב תהפוכות‪ ,‬אישי וכן עד‬ ‫כאב‪ ,‬מפסגת ההצלחה עד למחלה קשה ומסכנת‬ ‫חיים וחיפוש אחר האמת הפנימית שתביא לו מזור‪.‬‬ ‫והוא מצא אותה כמו תמיד‪ ,‬בבית‪.‬‬ ‫הד מהחינוך‬ ‫דפנה עופר‬ ‫יום העצמאות ‪ -‬השנה התכנית של ערב יום העצמאות הייתה בסימן חינוך וחברה ‪ .‬כל ילדינו מא ' עד‬ ‫י " ב הופיעו בערב זה ‪ ,‬בשירה ‪ ,‬בריקודים ובסרט על המסכים ‪ .‬גם בהדלקת המשואות זכינו להוקיר את‬ ‫חברינו העוסקים בצרכי חינוך באמונה ‪ ,‬בעבר ובהווה ‪ ,‬לתפארת מערכת החינוך בשדה אליהו ‪ .‬יישר כח‬ ‫לכל המארגנים ‪ ,‬לועדת תרבות ולצוות המדריכים ‪.‬‬ ‫החופש הגדול – השבו ע בישיבת צוות המדריכים ‪ ,‬שיבצנו את הפעילויות העיקריות בלוח החופש‬ ‫ותוכנית החופש הגדול יצאה לדרך ‪ .‬השנה אנו בודקים את האפשרות לתת בחירה בין פעילות הקיבוץ‬ ‫הדתי לפעילות בני עקיבא ‪ .‬הצוותים כבר מתחילים לבנות את החופש תוך עמידה בתקציב הנתון ‪ .‬שיחת‬ ‫הורים על החופש הגד ול מתוכננת בקרוב ‪ .‬אנא עקבו אחר הפרסומים ‪.‬‬ ‫חיסכון והתייעלות ‪ -‬כמו בכל הפעילויות בקיבוץ ‪ ,‬גם אנו נדרשים לחיסכון בתקציב החינוך לשנה זו ‪.‬‬ ‫במסגרת התהליך לבדיקת התקציב קיימנו פגישות של המדריכים עם רחל אופק התמחירנית ועם רועי‬ ‫טינסקי מנהל משאבי‪ -‬אנוש ‪ .‬בתכניתנו לבדוק גם את תקציב החוגים ולקבל החלטות לקראת השנה‬ ‫הבאה ‪ .‬המשימה המוטלת עלינו אינה קלה אך מחויבת המציאות ‪ .‬אנו עושים כל מאמץ לחסוך בעיקר‬ ‫" בשמנת " תוך שמירה על העוגנים החשובים במערכת ‪.‬‬ ‫מועצת הקיבוץ הדתי ‪ -‬המועצה שתתכנס בקיבוץ סעד בעוד כחודש תעסוק בנושא החינוך ‪ .‬לקראת‬ ‫ה מועצה הוציאה מזכירות הקבה " ד תיק עבודה מכובד הנותן הכוונה להכנות לקראת המועצה ‪ .‬ע " פ‬ ‫המלצתם על כל קיבוץ להכין עצמו למועצה עם " תעודת הזהות " שלו ‪ /‬תאום ציפיות ‪ /‬יוזמות‬ ‫חינוכיות ‪ .‬לשם כך הקמנו צוות המורכב מהורים ‪ ,‬מורים ומדריכים שיעסוק בהכנות לקראת המועצה ‪.‬‬ ‫בתכניתנ ו לחבר ולשתף כמה שיותר חברים לנושא חשוב זה ‪ .‬אנו מתכננים " מיני מועצה " אליה יוזמן כל‬ ‫הציבור ‪ .‬פרטים יפורסמו בקרוב ‪.‬‬ ‫אני אוהבת בשדה אליהו ‪...‬‬ ‫את יום שישי בשדה החינוך –‬ ‫זהו יום חופשי מלימודים ‪ ,‬יום רגוע ונ עים ‪,‬‬ ‫בו הילדים שלנו עם חיוך ושמחת חיים‬ ‫נהנים מפעילות חינוכית מגוונת וערכית ‪,‬‬ ‫אותה הכינו באהבה רבה המדריכים ‪.‬‬ ‫יום שישי ‪ -‬הנוער שלנו ‪ ,‬אחת לשבועיים יוצא לעבודה ‪,‬‬ ‫ותרומתם בכל הענפים משמעותית וחשובה ‪,‬‬ ‫יום שישי – זהו יום חינוך באווירה מיוחדת ‪,‬‬ ‫רגע לפני ששבת קודש נכנ סת ‪...‬‬ ‫לכבוד יום‪ -‬הולדת לקיבוץ נאחל‬ ‫שגם השנים הבאות עלינו לטובה‬ ‫יהיו שנים של יצירה ועשייה ברוכה !‬ ‫מזל טוב‬ ‫דפנה עופר‬ ‫‪07‬‬ ‫חג הפסח עבר עלינו בצורה טובה מאוד ‪ .‬התארגנו טוב מבחינת הצוות‬ ‫וניקוי המבנים ‪ .‬תודה רבה לבחורות שהסכימו לאייש את המקומות‬ ‫הנדרשים ותו דה גדולה מאוד לצוות ולבנות החטיבה והתיכון שעזרו‬ ‫בכל דבר שהתבקשו ‪ ,‬ועשו זאת על הצד הטוב ביותר ‪ .‬לאחר פסח‬ ‫התבצעו מעברים מבית תינוקות ועד גן זית ‪ .‬הילדים השתלבו בצורה‬ ‫יפה ונקלטו היטב במסגרות החדשות ‪.‬‬ ‫לארה לוין‬ ‫קיבלנו פניות מהה ו רים שקיימים שני מעברים בשנה ולא פעם אחת בשנה‬ ‫כמו שנהוג בקיבוצים אחרים ‪ .‬לכן נקיים בדיקה מקיפה של הנושא יחד עם‬ ‫הגורמים הרלוונטיים ונגיע למסקנות שאותן נפרסם לציבור ‪.‬‬ ‫אנו נכנסים לתקופת שיגרת הקיץ ומתחילים לבנות צוותים לקראת שנה הבאה ובהזדמנות זו פונים‬ ‫לבנות משק ‪ ,‬שרואות שליחות בעבודה בגיל הרך ‪ ,‬לפנות אלי ‪.‬‬ ‫במהלך השנה עברו צוותי הגיל הרך השתלמות במועצה בהנחיית פסיכולוגית ‪ ,‬מרפאה בעיסוק ‪ ,‬מרפאה‬ ‫בדיבור ופיזיוטרפיסטית ‪ .‬אנו רואות חש יבות בחשיפת המטפלות להשתלמויות השונות על מנת‬ ‫להתקדם מבחינה מקצועית ‪ .‬בנוסף ‪ ,‬התקיימו שיחות צוות שונות ב " קפה בשדה " לתאום ציפיות בין‬ ‫המטפלו ת למערכת ‪ .‬לפנינו עוד שתי השתלמויות עם מלכה וצילה בנושא חשיבות האוכל כמפגש למידה ‪.‬‬ ‫להשתלמויות אלו יצטרפו מטפלות מקיבוצי הסביבה ‪.‬‬ ‫אנו שמחים שברוך ה ' יש ילודה רבה ומאחלים מזל טוב למשפחות ‪ .‬בתקווה לקיץ נעים ובטוח ‪.‬‬ ‫משולחן הגזבר‬ ‫גיל הס‬ ‫לא להאמין ‪ ,‬אבל בדיוק ש נה חלפה מאז נכנסתי לתפקיד רואיינתי לשבולת בהרחבה על האתגר החדש ‪.‬‬ ‫רשימת התפקידים הארוכה לא השתנתה ‪ ,‬מאז אני הרבה יותר " שוחה " בחומר ‪ ,‬ובכל זאת מנסה‬ ‫להמשיך ולרוץ ‪ ,‬באמת ‪ ,‬גם בשדות המשק ‪...‬‬ ‫בימים אלו ‪ -‬בהם אנו עוסקים בסיכומים השונים של שנת תקציב ‪ 2442‬במקביל לביצוע ה יעדים‬ ‫והמטרות שהגדרנו לשנת ‪ - 2443‬חשוב לי לעדכן בנושאים העיקריים שהעסיקו ומעסיקים את שות ַפ י‬ ‫ואותי ‪.‬‬ ‫קרן מילואים ‪-‬‬ ‫במשך השנה האחרונה עסקנו ב העברת כספי חברים ‪ ,‬עזרת קרובים ‪ ,‬חסכונות שונים וקרן בעלי צרכים‬ ‫מיוחדים לקרן ייעודית כנכסים והעברת קרנות השתלמות וקופות גמל כהתחייבויות ‪.‬‬ ‫תהליך חשוב זה נצרך על מנת לשמור על נכסי חברי הקיבוץ ובעלי הצרכים המיוחדים בעתות משבר ‪.‬‬ ‫התהליך הושלם ואנו מנהלים את הקרן לפי כל הכללים הנדרשים ( מאזן וכו ' )‪.‬‬ ‫תאגוד החקלאות ‪-‬‬ ‫בימים אלו הנהלת החשבונות ובעלי התפקידים בעסק ים ובקהילה מבצעים בשית וף את ת י אגוד‬ ‫החקלאות בהתאם להחלטות שהתקבלו באסיפה ‪ .‬זו משימה סיזיפית ומורכבת ועל כך מגיע י ישר כוח‬ ‫לכל העוסקים במלאכה על הסבלנות והנחישות ‪.‬‬ ‫נפתחו שתי חברות חדשות ‪ " :‬אחזקות שדה אליהו " ו " חקלאות שדה אליהו " ‪.‬‬ ‫‪08‬‬ ‫שונו מורשי החתימה בהתאם לחברות השונות ‪ .‬לדוגמא ‪ :‬מנהל הקה ילה חותם על הצ ' קים ו החשבוניות‬ ‫של הקהילה ובכך מודע ל כל שקל שמשולם לספקים ‪.‬‬ ‫לאחר משא ומתן מול הבנקים נפתחו חשבונות בנק חדשים בהתאם לחברות החדשות ‪ .‬החקלאות‬ ‫והקיבוץ מתנהלים תזרימית כל אחד בנפרד ‪ ,‬כך שאנו מקבלים תמונה מדויקת על ההכנסות ועל‬ ‫ההוצאות של כל חברה ‪ .‬בנוס ף ‪ ,‬אנו מרחיקים את ההלוואות והשעבודים מהקיבוץ ‪ .‬למשל ‪ :‬הלוואת‬ ‫הלול שה יתה עד עכשיו ב חשבון ה קיבוץ עוברת ל חשבון החקלאות ובכך במקרה של משבר ‪ ,‬יש שני‬ ‫מסכים משפטיים בין התאגידים השונים שמגנים על כספי החברים ‪.‬‬ ‫התיק המשפטי ‪-‬‬ ‫במסגרת " התיק " אני מטפל בשני נושאים עיקריים ‪ .‬הראשון הוא מענה לתביעות כנגד חברות שדה‬ ‫אליהו ( חקלאות ‪ ,‬קומפוסט וקיבוץ )‪ .‬השני הוא טיפול בעניינים משפטי ים מול לקוחות חייבים ‪ .‬נושא‬ ‫רגיש זה גובה אנרגיות וזמן רב ויקר ‪ .‬התנהלות נכונה ואחראית יכולה לרוב למנוע ו ‪ /‬או למזער תביעות‬ ‫ונזקים כספיים ‪.‬‬ ‫פנסיה –‬ ‫לפני כ שנה ( מוצ " ש פרשת ויקהל‪ -‬פקודי ) התקבלה החלטה למחזר את כספי הפנסיה ‪ -‬לפדות את‬ ‫הכספים השמורים בקרנות הפנסיה ולהפקידם עבור חברי שדה אליהו הצעירים ‪.‬‬ ‫המ חזור ‪ :‬להביא את הקיבוץ להתנהלות יעילה בנושא הפנסיה ‪ ,‬בדרך לביטחון פנסיוני לכל ל‬ ‫מטר ת ִ‬ ‫חברי הקיבוץ ‪ ,‬כפי שהוגדר ע ל ידי אסיפ ת החברים כ " פנסיית מטרה " ‪.‬‬ ‫בשנה האחרונה נעשתה עבודת מיפוי הכספים ( פנסיה ‪ ,‬קרנות השתלמות ‪ ,‬קופות גמל וביטוחי מנהלים‬ ‫למיניהם ) ה שמורים עבור כל חברי שדה אליה ו ‪ .‬תהליך זה היה ארוך ומייגע והסתיים לקראת סוף‬ ‫השנה האזרחית ‪.‬‬ ‫גייסנו את יוסי סילברמן כפרוי קטור להנעת מחזור הפ נסיה ‪ .‬יוסי " חזר " לנושא הפנסיה במהירות‬ ‫המ חזור יצא לדרך ‪ .‬זו ההזדמנות להודות מקרב לב ליוסי שמשקיע ומקדם את‬ ‫וביעילות ‪ ,‬ובזכותו ִ‬ ‫הפרויקט ‪.‬‬ ‫השלב הבא הוא הפקדת הכספים שמתקבלים מקרן הפנסיה עבור החב רים " הצעירים " ( לפני גיל‬ ‫הפנסיה ) ‪ ,‬מה שימנע מהקהילה להוציא כספים נוספי ם לצורך זה ‪.‬‬ ‫הקמת ועדת פנסיה ‪-‬‬ ‫מאחר ונכס הפנסיה משמעותי בגודלו יש צורך לנהלו על ידי מספר אנשים שמבינים בתחום ‪ .‬עקב זאת ‪,‬‬ ‫הקמנו צוות אד‪ -‬הוק שישמש כוועדת פנסיה ‪ .‬מטעם הקיבוץ חברים בוועדה ‪ :‬יהושע מוזט ‪ -‬מנהל‬ ‫הקהילה ‪ ,‬דעאל לוי ‪ -‬יו " ר הנהלה כלכלית ‪ ,‬שמעון שורק ‪ -‬גזבר במיל '‪ ,‬גיל הס ‪ -‬גזבר ‪ .‬בימים אלו אנו‬ ‫נמצאים בשלבים אחרונים של איתור חבר ועדה מקצועי מחוץ לקיבוץ ‪.‬‬ ‫הצוות מקבל החלטות בנושאי הפנסיה השוטפים ‪ .‬נושאים משמעותיים יגיעו לאישור הציבור ‪.‬‬ ‫ניהול הכספים ‪-‬‬ ‫המטרה שהגדרנו ב " תכנית העבודה " היא ליצור מחלקת כספים המסוגלת לש קף למנהלי הקיבוץ את‬ ‫מצב העסקים והקהילה באופן אמין ‪ ,‬בהיר ו מעודכן ‪ ,‬על מנת שיוכלו לגזור מהדוחות המתקבלים‬ ‫החלטות רלוונטיות ‪.‬‬ ‫בכדי להגיע למטרה נעשו בשנה האחרונה הדברים הבאים ‪:‬‬ ‫‪09‬‬ ‫‪ ‬שיקוף המצב הכספי לצוות הניהולי של הענפים והפעילויות השונים ב " זמן אמת " לצורך קבלת‬ ‫החלטות ניהוליות ‪.‬‬ ‫‪ ‬הפקת דוחות כספיים מדויקים ‪ ,‬תוך שיפור איכות הדוחות המוגשים ( דיוק ובהירות ) ‪.‬‬ ‫‪ ‬בניית דוחות חדשים בהתאם ל צרכי המנהלים ורצונות יהם ( דוח השקעות ‪ ,‬דוחות חודשיים )‪.‬‬ ‫‪ ‬פגישות חודשיות ( ימי תמחיר ) לשיפור הכלים שי ש בידי מנהלי הענפים והפעילויות לצורך בקרה‬ ‫ו תקשורת עם הנה לת ח שבונות ‪.‬‬ ‫‪ ‬הושם דגש מיוחד על דוח גיול חובות חודשי ‪ ,‬שבעזרתו יש מעקב אחרי גביית חובות ‪.‬‬ ‫‪ ‬הגדלת מסגרות האשראי ושיפור תנאי החשבון בחשבונות השונים של שדה אליהו ‪.‬‬ ‫‪ ‬רנטות ‪ -‬גבריאלה כהן אחראית על הרנטות ‪ .‬בשנה האחרונה הגענו ל הסדרת מערכת דוחות‬ ‫שמאפשרת בקרה על ה כספים ‪ .‬אני מבקש לנצל את ההזדמנות להודות לגבריאלה על עבודתה‬ ‫הטובה ‪.‬‬ ‫התיק הפיננסי של שדה אליהו –‬ ‫התיק הפיננסי של שדה אליהו מנוהל בעזרת חברת פיוניר שמתמחה בניהול כספים והשקעות פיננסיות ‪.‬‬ ‫בכל חודש מוגש דוח מסודר על ידי חברת פיוניר ‪ ,‬ששם נמדדים תוצאות מנהלי התי קים וההשקעות של‬ ‫כספי שדה אליהו ‪.‬‬ ‫בנוסף לכך אנו מיישמים את המטרות שה תח י לו במהלך ‪ 2442‬ומבוצעות ב‪: 2443 -‬‬ ‫‪ ‬חיזוק הו ו עדה הכספית ‪ -‬מסירת דוחות חודשיים לשם עדכון ובקרה על התיק הפיננסי ‪.‬‬ ‫‪ ‬שיפור התשואות ב תיק הפיננסי תוך בקרה על מנהלי התיקים ‪.‬‬ ‫‪ ‬צמצום דמי ניהול הכסף בבתי ה השקעות השונים ‪.‬‬ ‫‪ ‬שיפור הדיווח לחבר ים ‪.‬‬ ‫ביטוח ‪ -‬בשיתוף עם יעל אונא‬ ‫יעל לקחה על עצמה את תפעול נ ושא הביטוח לפני כשנה ועוסקת בכך בצורה אחראית וטובה ‪ .‬תחום‬ ‫הביטוח כיום הוא מורכב ובעל פוטנציאל גדול ‪ ,‬ולכן נדרשים כל הזמן לימוד ותמיכה ( ע " י קורסים‬ ‫מקצועיים ‪ ,‬תשובות לקונ פליקטים שעולים מהשטח ‪ ,‬ועוד )‪.‬‬ ‫בתקופה הזו אנו עוסקים בעיקר ב ‪:‬‬ ‫‪ ‬מיפוי הביטוחים השונים הנדרשים לקיבוץ ולעסקיו ‪.‬‬ ‫‪ ‬מציאת יועץ ביטוח בלתי תלוי לשם בחינה ובקרה של הפוליסות ‪.‬‬ ‫‪ ‬צמצום עלויות הביטוח ‪.‬‬ ‫לסיום ‪,‬‬ ‫אינני רוצה שזה יישמע כקלישאה ‪ ,‬אך באמת אני קם כל בוקר בתחושה ובר צון לנסות לקדם את שדה‬ ‫אליהו ‪ .‬אני מודה על ההזדמנות להיות חלק מ " נבחרת " ניהולית מצוינת ‪ -‬בקהילה ‪ ,‬בכלכלה ‪ -‬שעובדת‬ ‫בשיתוף פעולה עם המון מחשבה ‪ ,‬הקשבה ותמיכה ‪ .‬צוות הנהלת החשבונות ועובדי המשרדים תורמים‬ ‫לעמידה במשימות ולאווירה הטובה שבה נעשית העבודה ‪ ,‬ובלעדיה אי אפש ר להשיג תוצאות ‪...‬‬ ‫‪21‬‬ ‫מימוש זכויות הפנסיה‬ ‫יוסף סילברמן‬ ‫בתחילת השנה האזרחית ‪ ,‬פנו אלי הגזבר ומנהל הקהילה בבקשה להוציא לפועל החלטה שהתקבלה‬ ‫באסיפה ‪ :‬לממש את תכניות הפנסיה שלנו לוותיקים שהגיעו לסכום שקבענו ( פנסיית המטרה שהוחלט‬ ‫עליה באסיפה קודמת )‪ .‬נעניתי ברצון וה תחלתי לעבוד ‪ .‬עם כתיבת שורות אלו ‪ ,‬אני מתקרב לסוף השלב‬ ‫הראשון והעיקרי במבצע ‪ ,‬והיא הגשת הטפסים הרבים שנדרשים לפעולה ‪ ,‬שכוללים ‪ :‬החתמת החברים ‪,‬‬ ‫החתמת עו " ד שאישר חתימת החברים והחתמת הממונים על הפנסיה ומורשי חתימה של הקיבוץ‬ ‫בבנקים ‪.‬‬ ‫בגלל המיוחדות של הנושא ‪ ,‬החלטתי ש " מגיע " לחברים ביקור אישי בביתם ולתת להם אפשרות‬ ‫להתעניין ‪ ,‬להבין עד כמה שרוצים ולשאול כל שאלה רלוונטי הקשור לנושא ‪ .‬בהתחלה ‪ ,‬חששתי שביקור‬ ‫אצל כ‪ 64 -‬חברים יכביד עלי ‪ ,‬אבל מהר מאד הבנתי שאני עובר חוויה חיובית שמחזקת את האמונה שלי‬ ‫בצדקת דרכינו ובחוכמת ובחוזקת קהיל תנו המשותפת ‪ .‬נהניתי לבקר את חברינו הוותיקים ‪ ,‬לראות את‬ ‫שלוות חייהם ( למרות הקשיים שהגיל מציב לפני המבוגרים ) ‪ ,‬לשוחח איתם ולשמוע מה עובר עלי הם‬ ‫ב נושאים הקשורים לגיל ‪ ,‬לפנסיה ‪ ,‬וניהול הקיבוץ עד כה ו בעיקר החשש מ העתיד – לו הפנסיה עשויה‬ ‫לתת את המענה ‪ .‬אפשר לחלק את השי חות לשלשה סוגים ‪:‬‬ ‫היו כאלו בגיל מבוגר מאוד ששמחו שחתימתם עדיין יכול ה לעזור לקהילה במשהו‪ ..." -‬הנה החיסכון‬ ‫שהחלטנו עליו מקיים אותי למרות שאני כבר לא יכול לתרום באופן פיזי "‪.‬‬ ‫היו כאלו ששמחו להשתתף במבצע ו בכך לתרום בנוסף לשעות העבודה שעדיין מתמידים בהן ‪.‬‬ ‫והיו כאלו שחתמו כי האסיפה החליטה על כך ‪ ,‬למרות שיש להם חששות משינויים העלולים לשנות את‬ ‫סדרי החיים בעתיד ‪ ,‬ושמא החיסכון הפנסיוני לא יספיק או לא ישקף במלואו את ת רומתם לקיבוץ ‪.‬‬ ‫השורה התחתונה היא שהיו כמה שביקשו " תוספת " זמן על מנת להבין ו לעכל את הנושא בכללותו‬ ‫ולבסוף כ ולם חתמו ‪.‬‬ ‫אוסיף עוד כמה נקודות שעלו בשיחות ‪:‬‬ ‫‪ -4‬למה עכשיו ? לא כדאי להמשיך לצבור עוד כסף בקרן ? התשובה הפשוטה היא כי החלטנו שהגיע הזמן‬ ‫לממש את ה פנסיה למי שהגיע לסכום שנקבע כמטרה ‪ .‬אפשר להעמיק את תשובה ולהגיד שזאת הדרך‬ ‫של תוכנית פנסיונית ‪ .‬חוסכים עד גיל הפרישה ומ תגברים את ההכנסה בשנים שמפסיקים או אפילו‬ ‫מורידים את עו מס ‪ /‬שעות העבודה ‪ .‬לא חייבים להפסיק לעבוד ! בהרבה מקומות ‪ ,‬מחייבים את השכיר‬ ‫לצאת לפנסיה וממשיכים לעבוד בחוזה אחר ‪ .‬ובאמת ‪ ,‬למה לדחות ? כי דחי יה היא דחיית אמצ עים‬ ‫לפרנסה ‪ .‬חסכנו למה ? כדי לדחות עוד ?‬ ‫‪ -2‬האם גובה סכום המטרה שהחלטנו עליו נכון ‪ /‬מספיק ? לזה אין תשובה ברורה וכל אחד רשאי לחשוב‬ ‫על כל סכום כמתאים ‪ .‬התשובה הפשוטה היא שזה הגובה שהחלטנו עליו וזה גם אחרי שהעלינו את‬ ‫הסכום פעמיים ‪ .‬אישית ‪ ,‬אני סבור ש סכום המטרה שהקיבוץ קבע מכובד וריאלי לרוב האוכלוסייה‬ ‫ולרמת חיים שלנו ‪ .‬לש ם השוואה ‪ ,‬אפשר לבדוק מורים שלנו שיצאו לפנסיה ממשרד החינוך ‪ .‬מי שהיה‬ ‫בתפקיד ניהולי בבית ספר צבר יותר פנסיה מ סכום המטרה של הקיבוץ אבל המורים ה " רגילים " לא‬ ‫הגיעו ל סכום המטרה של הקיבוץ ‪ .‬כמו‪ -‬כן ‪ ,‬אפשר גם לדווח שבהשוואה לקיבוצים אחרים ‪ ,‬מצבנו טוב‬ ‫מאד ‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪ -3‬למה הכל הול ך לקיבוץ ? למה אני לא מקבל חלק מזה ? זאת טעות אופטית או סתם משאלת לב !‬ ‫איפה יש ציבור היוצא לפנסיה ולא מקבל פחות מאשר בשנים ש עבד ? והרי אנחנו לא מקבלים פרוטה‬ ‫פחות ‪ .‬לא בתקציב ‪ ,‬לא בשירותים קהילתיים ולא בתרבות או בריאות ‪ .‬החיסכון הזה הוא זה שמבטיח‬ ‫המשך קיום באותה ר מה ‪ ,‬ואשרינו שחסכנו ואנחנו יכולים להמשיך כך ‪ .‬זה דבר גדול מאד ‪ .‬אשרינו‬ ‫שחסכון זה מקיים אותנו ואין לנו צורך לפנות לאחרים לעזרה כלשהי ‪.‬‬ ‫‪ -4‬מה יקרה א ם בעתיד ‪ ,‬הקיבוץ יחליט לשנות באופן משמעותי את ניהולו הכלכלי ? אחת הסיבות‬ ‫שהחלטנו לחסוך בקרן חיצוני ת ( ולא בתיקי השקעות שהקיבוץ מנהל ) היא לתת בטחון סוציאלי לכל‬ ‫חבר ‪ .‬שיידע שבכל מקרה מה שיקרה לקיבוץ וב קיבוץ ‪ ,‬שמור לו מקור הכנסה חודשי עד ‪ . 424‬כעת ‪,‬‬ ‫חתמנו עם הקרן שהפנסיה נכנסת לחשבון כללי מיוחד של הקיבוץ ‪ ,‬הנפרד מהחשבונות האחרים של‬ ‫הקיבוץ ‪ .‬במידה והקיבוץ ישנה את התנהלות ו ולא ייתן לפנסיונר את מה שהוא ה בטיח ל תת ‪ ,‬החבר יכול‬ ‫לפנות לקרן ולתת הוראה לשנות את חשבון הבנק שלו ‪.‬‬ ‫לסיכום ‪ ,‬אני שוב מודה שנפלה בחלקי האפשרות לשרת את הציבור בנושא זה ומודה לחברים שחזקו בי‬ ‫את האמונה שייצרנו חברה איכותית ומיוחדת שבמשך שנים ידעה לתכנן את צעדיה ולבנות חסכו ן‬ ‫משמעותי ומכובד ‪.‬‬ ‫בנוסף ‪ ,‬אם תרשו לי ‪ ,‬אני מבקש להוסיף הערה קטנה ‪ .‬הרי מקובל ומובן לכולם שהחיים והטיפול‬ ‫בחברים הותיקים מצוין ‪ .‬בשורה התחתונה ‪ " ,‬לכסף אין ריח " ומה שנעשה עם ההכנסה החודשית‬ ‫החדשה איננו קשור לעניין אבל ‪....‬‬ ‫בהחלטה שהתקבלה לממש את תוכניות הפנסיה הבשל ות כתוב שהם "‪ ...‬ישמשו אך ורק להשקעה‬ ‫בפנסיה של חברים אחרים ‪ ,‬עד ‪ . "...‬אילו לא שמעתי מוותיקים וממטפלים בוותיקים הרגשה שמונעים‬ ‫מהם השקעות הנצרכות לרווחתם ‪ ,‬לא הייתי מוסיף כלום ‪ .‬לעניות דעתי ‪ ,‬האמת היא שהוותיקים גרמו‬ ‫לחסכון הזה ‪ .‬הם דחו סיפוקים כדי לבנות את הסכומים האלו ‪ .‬בין היתר ‪ ,‬המטרה הייתה שלא יגידו‬ ‫שהם חיים על חשבון אחרים – " לא לידי מתנת בשר ודם ולא לידי הלוואתם "‪ .‬מן הראוי שכספים אלו‬ ‫יספקו את צורכיהם לפני ש מעבירים את העודף למטרה אחרת מכובדת ככל שתהיה ‪ .‬מובן לכולם‬ ‫שהחיים של המבוגרים אצלנו מכובדים למדי ‪ .‬ייתכן שמדוב ר רק בהרגשה אישית ‪ ,‬אבל רצוי שניתן‬ ‫להרגשה הזאת את מקומה הראוי ‪.‬‬ ‫מזל טוב‬ ‫לרות ולבצלאל גבריאלי‬ ‫להולדת הבן הבכור‬ ‫ברקאי‬ ‫לצילה ולבני גבריאלי‬ ‫להולדת הנכד‬ ‫‪22‬‬ ‫משולחנה של וועדת מינויים‬ ‫תמר שורק‬ ‫לפני כשבעה חודשים נכנסנו לתפקידנו וברצוננו לתת דיווח קצר ולשתף את החברים‬ ‫בכמה הרהורים ושאלות שעלו במהלך תקופה זו ‪.‬‬ ‫עם כניסתנו הונחו על שולחננו מספר נושא ים דחופים לטיפול – החלפת רכז ענפי‬ ‫שירות ‪ ,‬החלפת ‪ /‬הארכת קדנציה למרכז המשק ‪ ,‬החלפת רכזת רשות הבניה ‪ ,‬נציגי ציבור‬ ‫להנהלות שונות ‪ ,‬החלפת ועדות ועוד ‪.‬‬ ‫אחד הדברים שלמדנו בתקופה זו הוא ‪ ,‬שכל תהליך של בחירת נציגים לכל תפקיד ‪ ,‬לוקח זמן של לפחות‬ ‫חודשיים ובדרך כלל יותר ‪ ,‬גם אם נראה שהתהליך יהיה פשוט וקצר ‪.‬‬ ‫הסיבה העיקרית לכך היא התהליך עצמו ( בקשת הועדה להצעות ‪ ,‬פניה למועמדים ‪ ,‬התייעצות עם‬ ‫גורמים שונים ועם חברים ‪ ,‬דיווח בהנהלת הקהילה ‪ ,‬תליית מודעה ‪ ,‬קבלת תגובות ‪ ,‬התכנסות חוזרת‬ ‫לסיכום ‪ ,‬הצגה באסיפה ‪ ,‬הצבעה ‪ ,‬אשרור ‪.)...‬‬ ‫לעיתים גם במהלך התה ליך מתגלים קשיים טכניים ‪ /‬תקנוניים שלא צפינו מראש ושצריך לפתור אותם ‪.‬‬ ‫חשוב להיות ערים לכך משני הצדדים ‪ .‬מי שמועמד לתפקיד – יידע שהתהליך לוקח זמן ושעליו להתאזר‬ ‫בסבלנות ‪ ,‬ועדת מינויים מצידה ‪ ,‬צריכה להיות ערה למתח ולציפייה של המועמדים ולנסות לקדם‬ ‫תהליכים בקצב סביר ‪.‬‬ ‫נציגי ציבור ‪ :‬במבנה הארגוני החדש נכנס המושג של " נציגי ציבור "‪ .‬בעבר קראנו לחברים אלה " חבר‬ ‫בלי תיק "‪ .‬אחת השאלות שעלתה אצלנו לדיון היא ‪ ,‬מה בדיוק מהותו של " נציג ציבור " ?‬ ‫האם ועדת מינויים צריכה בכלל להיות מעורבת בהצגת מועמדותו כמו אצל מועמד לכל תפקיד אחר ‪ ,‬או‬ ‫שכל מי שרוצה יכול להציע את עצמו לבחירה וה " ציבור " יבחר במי שיבחר ?‬ ‫ועדות ‪ :‬בימים אלה ממש אנו נכנסים לתהליך של חילופי חברים בוועדות ‪.‬‬ ‫התחושה הראשונית שלנו ‪ ,‬שגובתה גם מדברים ששמענו " על הדרך " מהרבה חברים הייתה ‪ ,‬שאפשר‬ ‫לאחד ולצמצם חלק מהוועדות ‪ .‬ישנן ועדות שכמעט ואינן מתכנסות לאורך הקדנציה ‪ .‬ישנן ועדות‬ ‫שתחומי הפעילות שלהן נראים חופפים ‪.‬‬ ‫נפגשנו עם רכזי הועדות ‪ ,‬ביקשנו מהם למלא טופס שהכנו שמתאר את פעילות הוועדה ‪ ,‬את הממשקים‬ ‫עם ועדות אחרות ועוד פרטים נוספים ‪ .‬התשובות שהגענו אליהן אינן חד משמעיות ולכן נתחיל עכשיו‬ ‫את התהליך כמו ש היה עד היום ‪.‬‬ ‫נושא נוסף שעלה כהתלבטות הוא מקומם של רכזי הועדות ( בעיקר אלה שיש להם משרה ) בקביעת חברי‬ ‫הוועדה ‪.‬‬ ‫כמובן שרכזי הוועדות רוצים להיות מעורבים ברמה כזו או אחרת בקביעת חברי הוועדה ואף יש בכך‬ ‫היגיון ‪ .‬מצד שני ‪ ,‬ישנה אמירה שעדיף שרכזי הועדה לא יהיו מעורבים כדי שייצוג החברים בוועדה ‪ ,‬לא‬ ‫יהיה תלוי באישיותו של רכז הועדה ‪ .‬התלבטות ‪.‬‬ ‫אמירה אחת חד משמעית ומשותפת לכל רכזי הוועדות היא שמי שמציע את עצמו לוועדה צריך להיות‬ ‫מוכן לפעול אח " כ בוועדה ‪ .‬פעילות בוועדה הינה אחת הדרכים הטובות ‪ ,‬החשובות והיעילות למעורבות‬ ‫ולתרומה בחיי נו הקהילתיים ‪ .‬אנו מקוים שרוב הציבור יתגייס למשימה זו ברצון ‪.‬‬ ‫עד כ אן להפעם ‪ ,‬מאחלים לכולנו תהליך בחירת ועדות טוב ויעיל ‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫דבר היום ‪ -‬יום העצמאות תשע"ג‬ ‫בעז נתנאל‬ ‫לפעמים ‪ ,‬אני רואה את עצמי עומד ליד יחזקאל הנביא סביב הבקעה‬ ‫המלאה עצמות אל מול הנס הגדול המתרחש לנגד עיניי ‪.‬‬ ‫לפעמים ‪ ,‬אני חש אליו קרבה גדולה כשמרחק של ‪ 2644‬שנה מפריד‬ ‫בינינו ‪.‬‬ ‫לפעמים ‪ ,‬אני חש אליו קרבה גדולה למרות שהוא ‪ ,‬נביא גדול ‪ ,‬שראה במעשה מרכבה ‪ ,‬ואני ‪ ,‬הקטן –‬ ‫אפילו לא שפחה על ים סוף ‪.‬‬ ‫לפעמים אני חש אליו קרבה גדולה ‪ ,‬כי שנינו מביטים באותו מחזה – הוא ‪ ,‬בשעה שהענן הגדול של‬ ‫חשכת הגלות מכסה ארץ ‪ ,‬ומבטו נוקב עד סוף הדורות ‪ ,‬ואני ‪ ,‬כאן ‪ ,‬בסוף הדורות ‪ ,‬במבט של ילד ‪ ,‬תמיה‬ ‫ומשתאה ‪.‬‬ ‫במבט של ילד השואל ‪ ,‬האם באמת הכל יכול להתממש במציאות ?‬ ‫אני שומע אותו אומר ‪ " :‬היתה עלי יד ה ' ויוציאני ברוח ה '‪ ,‬ויניחני בתוך הבקעה ‪ ,‬והיא מלאה עצמות "‬ ‫ואני ‪ ,‬הילד ‪ ,‬מושיט את ידי בזהירות אל הנביא ‪ ,‬והוא מביט בי ‪ ,‬וכשהוא מעביר את עיניו היוקדות על‬ ‫פני הבקעה ‪ ,‬אני מרגיש את ידו החמימה עוטפת את ידי ‪.‬‬ ‫" והעבירני עליהם סביב סביב והנה רבות מאוד על פני הבקעה ‪ ,‬והנה יבשות מאוד "‬ ‫אני ‪ ,‬הקטן ‪ ,‬כבר יודע את סוף הסיפור – זו לא " חכמה " ‪ ,‬אך ידיו של הנביא קצת רועדות ‪ .‬אני רואה‬ ‫אותו מביט על העצמות הממלאות את הבקעה ‪ ,‬והיגון משתקף בעיניו ‪ .‬אני חושב לעצמי ‪ ,‬שרק עכשיו ‪,‬‬ ‫לראשונה ‪ ,‬הוא מבין את משמעות ה הגדולה של הגלות ‪ ,‬שאך זה החלה ‪ ,‬ולפתע אני מרגיש שהוא אוחז‬ ‫את ידי בחוזקה ‪.‬‬ ‫" ויאמר אלי – בן אדם ! התחיינה העצ מות האלה ? "‬ ‫יחזקאל אוחז בידי ‪ .‬עיניו סוקרות את העצמות היבשות ‪ ,‬המתפוררות ‪ ,‬הממלאות את כל הבקעה ‪ ,‬ואני ‪,‬‬ ‫כאן בסוף הדורות ‪ ,‬אוחז חזק בידו ‪ ,‬רוצה ללחוש לו כן ‪ ,‬כן ! הן תחיינה ! אך שום קול אינו יוצא מפי ‪.‬‬ ‫השתיקה ממלאת את הבקעה ‪ ,‬רוח חרישית נושבת ‪ ,‬והצער ממלא את עיניו ‪.‬‬ ‫הנב יא נושא עיניו כלפי מעלה ‪ ,‬וספק אומר ‪ ,‬ספק לוחש –‬ ‫" ואומר ‪ :‬ה '‪ ,‬א‪ -‬לוקים ‪ .‬אתה ידעת !"‬ ‫השקט שב למלא את הבקעה ואנו ממתינים לתשובתו של ה ' ‪.‬‬ ‫" ויאמר אלי ‪ :‬הנבא על העצמות האלה ‪ ,‬ואמרת אליהם – כה אמר ה ' א‪ -‬לוקים לעצמות האלה ‪ :‬הנה אני‬ ‫מביא בכם רוח וחייתם ‪ .‬ונתתי עליכם גידים ‪ ,‬והעליתי עליכם בשר ‪ ,‬וקרמתי עליכם עור ‪ ,‬ונתתי בכם רוח‬ ‫וחייתם ‪ .‬וידעתם כי אני ה ' "‪.‬‬ ‫והנה הנביא נושא את קולו ‪:‬‬ ‫" ונבאתי כאשר צוויתי "‬ ‫במה זכיתי ‪ ,‬שאלתי את עצמי ‪ ,‬אני הילד ‪ ,‬כאן בסוף כל הדורות ? במה זכיתי לראות מה שלא ראו אבות‬ ‫אבותי ? במה זכיתי ‪ ,‬מה שלא זכו היהודים הטובים י ושבי הקהילות בלוב ‪ ,‬בפרס ‪ ,‬בבוכרה ‪ ,‬יושבי‬ ‫הקהילות ‪ ,‬בליטא בפולין ‪ ,‬בגרמניה ‪ .‬באיטליה בחבש ובהודו ‪ .‬בכל קצווי העולם ?‬ ‫‪24‬‬ ‫" ויהי קול כהנבאי ‪ ,‬והנה רעש ‪ ,‬ותקרבו העצמות עצם אל עצמו "‬ ‫יחזקאל רואה את העצמות קרבות זו אל זו ‪ ,‬וקול רעש גדול ‪ .‬ואני כאן אוחז בידו בסוף כל הדורות‬ ‫וצועק אליו – הבט וראה ‪ ,‬יחזקאל ‪ ,‬הנה ילד יוצא אתיופיה יושב בכיתה ליד ילד יוצא רוסיה ‪,‬‬ ‫ובאוטובו ס ‪ ,‬תראה שם ‪ ,‬ליד מחנה יהודה ‪ ,‬דוברי יידיש מצטופפים ליד דוברי ערבית מרוקאית ‪ ,‬והנה‬ ‫תראה חייל בודד מארה " ב מרים אלונקה יחד עם עולה חדש מדרום אמריקה ‪.‬‬ ‫כן ‪ ,‬כאן בסוף הדורות אני רוא ה כיצד העצמות קרבות זו אל זו ‪ ,‬והנה רעש ‪ ,‬ועיניי זולגות דמעות של‬ ‫אושר ‪ .‬האם כל זה קורה במציאות ? האם חלום אני חולם ?‬ ‫" וראיתי " ממשיך הנביא לספר ‪ " ,‬והנה עליהם גידים ‪ ,‬ובשר עלה ‪ ,‬ויקרם עליהם עור מלמעלה "‬ ‫והנה גשרים נמתחים מעל מחלפים ‪ ,‬והנה בניינים גורדי שחקים מוקמים ‪ ,‬ו הארץ עוטה שמלת בטון‬ ‫ומלט ‪ ,‬ובורסה ‪ ,‬ומשרדי ממשלה ‪ ,‬וגדודי צבא ‪ ,‬ומפעלי תעשיה ‪ ,‬ורכבות טסות ביעף ‪ ,‬ומטוסים מגביהי‬ ‫עוף ‪ ,‬ולוויינים אשר עיניהם רואות הכל ‪.‬‬ ‫ואני אוחז חזק בידו של הנביא וצועק באושר בסוף כל הדורות ‪ .‬זה נהדר הנביא ‪ ,‬זה נהדר ‪ ,‬הגידים‬ ‫והבשר והעור שראית זה פשוט נפלא ‪ ,‬הנה תראה כיצד מערכת כבישים חדישה פרוסה בארץ ‪ ,‬אולי כמו‬ ‫הגידים שראית ‪ ,‬והנה ירושלים על מאות אלפי תושביה ‪ ,‬ותל‪ -‬אביב העיר הגדולה ‪ .‬אתה זוכר את תל‪-‬‬ ‫אביב שלך ? טוב ‪ ,‬היא איננה יושבת על נהר ' כבר ' בגולה ‪ ,‬היא יושבת היום על שפת הים ‪ ,‬כרך גדול היא ‪,‬‬ ‫וצפת וחיפה וראש פ ינה ‪ ,‬ובאר‪ -‬שבע ובת ים ‪ ,‬כולן מלאות מלאות יהודים מכל רחבי העולם ‪ ,‬עם ממשלה‬ ‫משלהם וצבא משלהם ‪ ,‬יש לנו שר בטחון ‪ ,‬ושר חוץ ‪ ,‬יש לנו שגרירויות בכל העולם ‪ ,‬יש לנו רשות שדות‬ ‫התעופה ומנהל מקרקעי ישראל ‪ ,‬יש לנו רשות לניירות ערך ‪ ,‬ומדפיס ממשלתי ‪ .‬יש לנו טלויזיה‬ ‫ממלכתית ‪ ,‬וגם ע רוץ שתיים ‪ ,‬יש מאות בתי ספר ושר חינוך ‪ ,‬יש לנו בנקים ונגיד בנק ישראל ‪ .‬ראש‬ ‫ממשלה ונשיא ‪ ,‬וגם משטרה ‪ .‬אתה מאמין ? אני שואל ‪ .‬אתה מאמין ?‬ ‫אך יחזקאל מהורהר ‪ .‬הפסקתי אותו ברוב התרגשותי באמצע המשפט ‪ .‬לא שמתי לב שהוא נעצר ‪ .‬הוא‬ ‫מביט על הבקעה ומשהו מאוד מטריד אותו ‪.‬‬ ‫" וראיתי והנה עליהם גידים ‪ ,‬ובשר עלה ‪ ,‬ויקרם עליהם עור מלמעלה ‪ ,‬ורוח אין בהם ‪".‬‬ ‫זה נכון ‪ .‬אני עוצר את שטף התלהבותי ‪ .‬ומסתכל יחד עם הנביא בדממה על הבקעה ‪ .‬כולם שוכבים על‬ ‫הארץ ורוח אין בהם ‪.‬‬ ‫אני מסתכל על הנביא ‪ ,‬והוא מהורהר ‪ .‬השקט ‪ ,‬שוב ‪ ,‬ממלא את הבקעה ‪.‬‬ ‫נחרדתי ‪ .‬היכן היא הרוח ? א ותה רוח טובה של אהבת ה ' שמילאה את ליבם של אבות אבותינו ‪ .‬היכן היא‬ ‫הרוח הגדולה של החסד האמיתי ללא רצון לקבל ‪ ,‬היכן היא יראת ה ' הטובה שהובילה אותנו בביטחו ן‬ ‫בנתיבי החיים ומעל מהמורותיהם ‪ ,‬היכן היא האמונה הגדולה שסוככה עלינו ובערה בקרב ליבנו לאורך‬ ‫כל חשכת הגלויות ?‬ ‫אני מסתכל ובעיני דמעה ‪.‬‬ ‫אני אוחז בידו של הנביא ‪ ,‬ידי רועדת ‪ .‬הוא צודק ‪ .‬הוא מביט על הבקעה ‪ ,‬והוא צודק ‪ .‬לא שמתי לב ברוב‬ ‫התלהבותי ‪ .‬עיניי רואות וכלות ‪ .‬החסד הגדול טבע בשיטפו ן גדול של הדוניזם ונהנתנות ‪ ,‬הטהרה‬ ‫והקדושה התמוססו על תוך ביצת תוכניות הריאליטי ‪ .‬והאמונה הג דולה ‪ .‬האמונה היוקדת ‪ ,‬האמונה‬ ‫המנחמת ‪ ,‬האמונה המתרפקת על דודה בגעגועים ‪ ,‬היכן היא ?‬ ‫תליתי מבט ביחזקאל ‪ ,‬והוא תלה עיניו במרום ‪ ,‬עודו ממלמל " ורוח אין בהם " " ורוח אין בהם " " ורוח‬ ‫אין בהם "‪.‬‬ ‫לא ידעתי את נפשי ‪ .‬ליבי הסתכסך בקירבו ‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫אילו הראיתני את כל זאת וחדלת ‪ ,‬אמרתי לפני ריבונו של עולם – דיינו ‪ .‬לא אוכל להודות לך כל חיי‬ ‫שזיכית אותי לעמוד בתקופה המופלאה הזו !‬ ‫ובכל זאת ‪ .‬אמור נא לי ‪ ,‬לאן פני הדברים הולכים ? האם תיתן רוח בהרוגים הללו ? האם האמונה‬ ‫היוקדת ‪ ,‬המנחמת ‪ ,‬תמלא את ליבם ?‬ ‫האם באמת כמו שהבטחת בנבואה יתקיים בנו ‪ ,‬בכולנו " וידעתם כי אני ה '? "‬ ‫" ויאמר אלי ‪ :‬הנבא אל הרוח ‪ .‬הנבא בן אדם ‪ ,‬ואמרת אל הרוח ‪ .‬כה אמר ה ' א‪ -‬לוקים ‪ .‬מארבע רוחות‬ ‫בואי הרוח ‪ ,‬ופחי בהרוגים האלה ויחיו ‪.‬‬ ‫והנבאתי כאשר ציוני ‪ .‬ותבוא בהם הרוח ויחיו ויעמדו על רגליהם חיל גדול מאוד מאוד ‪".‬‬ ‫הנביא הביט בי בעיניים מנחמות ‪ ,‬כאילו אומר לי ‪ " ,‬אל תדאג ילד "‪ .‬וידעתי שהוא צודק ‪ .‬לא אדע אם‬ ‫אני אראה בכך ‪ ,‬בניי או נכדיי ‪ .‬אך ידוע אדע ‪ ,‬כי גם בוא יבוא ‪ ,‬כי תבוא הרוח הגדולה ‪ ,‬ותעיר את‬ ‫הישנים ‪ ,‬תבוא האמונה הגדולה ותקיץ את הנרדמים ‪ .‬תבוא האהבה הגדולה ותחיה את המתים ‪.‬‬ ‫ובנימה אישית ‪.‬‬ ‫מודים אנחנו לפניך א‪ -‬לוקינו וא‪ -‬לו קי אבותינו שזיכית אותנו לעמוד ביום הגדול הזה ולחוג את יום‬ ‫הולדתה השישים וחמשה של מדינת ישראל ‪.‬‬ ‫זה היום עשה ה ' נגילה ונשמחה בו ‪.‬‬ ‫ועם כל זה במשך שנים ‪ ,‬אודה על האמת ‪ ,‬הלב היה מסוכסך ‪ ,‬בתוך עצמו ‪ .‬היכן היא האמונה ? האם רק‬ ‫אנחנו רואים שיד ה ' בכל זאת ?‬ ‫מדוע הנהנתנות או כלת בכל פה ? מדוע השחיתות פושה כנגע ? מדוע הכפירה מתבססת ?‬ ‫והנה ‪ ,‬בשנים האחרונות ‪ ,‬אני שומע את דברי הנביא שאומר " מארבע רוחות בואי הרוח "‬ ‫רוח של אמונה מדלגת על ההרים ‪ ,‬מקפצת על הגבעות ‪ .‬נוקשת בעדינות על ליבות בית ישראל ‪ .‬מנשקת ‪,‬‬ ‫מרפרפת ‪ ,‬נוגעת לא נוגעת ‪.‬‬ ‫רוח של טוב ‪ ,‬של חסד ‪.‬‬ ‫רוח של יראת ה ' טובה ‪ ,‬נעימה ‪ ,‬לא מתלהמת ‪ ,‬לא מאיימת ‪.‬‬ ‫מי שומע אותה ? מי נענה לחיזוריה ? בודדים במקומם ‪ ,‬לא בני זרם מסוים ‪ ,‬ואף לא בני הוויה תרבותית‬ ‫מסוימת ‪ .‬אנו רואים בין המחוזרים ‪ ,‬המשיבים נפשם בנגיעת כנפי האמונה ‪ ,‬גם אשכנזים וגם ספרדים ‪,‬‬ ‫גם חילונים מבית וגם מ סורתיים ‪ .‬גם אנשי אומנות ‪ ,‬וגם אנשי מדע ‪ .‬גם דתיים מבית וגם דתל " שים ‪.‬‬ ‫הרוח באה ‪ ,‬כך נאמר ליחזקאל ‪ ,‬הרוח באה ‪ ,‬כל מי שאוזניו רגישות שומע את משביה החרישיים ‪.‬‬ ‫והלב מתמלא באושר זך וצלול ‪.‬‬ ‫ורק תפילה נישא ‪ ,‬שנדע איך לקבל את הרוח ‪ ,‬שנדע איך להתחבר אל הרוח הזו ‪ .‬גם אנחנו הדת יים‬ ‫מבית ‪ .‬ואולי דווק א אנחנו הדתיים מבית ‪ .‬שנדע איך להנחיל אותה אל תוך ליבנו ‪ ,‬ועוד יותר מכך ‪,‬‬ ‫שנשכיל לדעת כיצד לא לחסום את משביה בפני ילדינו ‪.‬‬ ‫שנדע איך להתבונן ‪ ,‬ולהרגיש ‪ ,‬להשכיל ולהאמין ‪ ,‬ולאהוב ‪.‬‬ ‫ויהיו אהבת ה ' ויראתו מסוככות עלינו ותקועות בתוך ליבנו לאורך ימים ו שנים בדרך לגאולה השלמה ‪.‬‬ ‫זה היום עשה ה ' נגילה ונשמחה בו ‪.‬‬ ‫מועדים לשמחה לגאולה שלמה ‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫לשמור על הקיבוץ‬ ‫תגובה ל מאמרו של דני תמרי‬ ‫יוסי ענברי‬ ‫כשראיתי את כותרת המאמר של דני תמרי בשיבולת על הקשר בין הפרטות‬ ‫לבין חירות בקיבוץ ‪ ,‬חשבתי שיוכל להתפתח דיון מעניין ‪ ,‬בין הפ רקטי‬ ‫לפילוסופי ‪ ,‬על איזה אדם הוא יותר בן חורין ‪ ,‬זה שכספו בידו ויכול לקבל לבד‬ ‫החלטות או דווקא מי שמשוחרר מהתלות בכסף ויכול לקבל החלטות ממימד‬ ‫אחר ‪.‬‬ ‫אבל כשקראתי את המאמר עצמו הרגשתי שדני פשוט שכח להסתכל במראה ‪.‬‬ ‫עם חלק מהדברים אני יכול להסכים אבל חלק הם זריקת האש מות על מתנגדי ההפרטות שהכותב יחד‬ ‫עם חלק מתומכי ההפרטה לוקים בהם בעצמם ‪.‬‬ ‫גם בפתח דבריו בקבוצת הדיון במרחב הפתוח דיבר דני על איומים ואלימות מצד מתנגדי ההפרטה‬ ‫ש " עוצרים בכוח ובתירוצים את ההתקדמות "‪.‬‬ ‫ומה עושה דני בעצמו אם לא מאיים עלינו ב " חברה ב סיכון " ובעזיבות לק יבוצים השכנים ‪ .‬אני בטוח‬ ‫שדני מאמין שהאיומים שלו הם אמיתיים ושלנו מצוצים מהאצבע אבל מה לעשות שהצוות לבדיקה‬ ‫כלכלית של ההפרטות היה בארבעה קיבוצים שיתופיים עם מזון מופרט ( עין הנצי " ב ‪ ,‬שלוחות ‪ ,‬מעגן‬ ‫מיכאל ועין השופט ) ושניים מהם ( שלוחות ועין השופט ) הפכו ‪ ,‬בשנה האחר ונה לקיבוצים עם שכר‬ ‫דיפרנציאלי ‪.‬‬ ‫אני לא יודע בכמה משפחות " שמסתובבות באמשים אלה בשדות זרים " מדובר אבל אני בטוח שלא את‬ ‫הקיבוץ השיתופי מופרט המזון הן מחפשות אלא את הקיבוץ שהוא כבר ‪ ,‬או בדרך ‪ ,‬להיות קיבוץ עם‬ ‫שכר דיפרנציאלי או עם תושבות ‪.‬‬ ‫נכון ‪ ,‬יש קיבוצים שכבר כמה שנים מצליחים לחיות עם הפרטות שרותים ובכל זאת לקיים אורח חיים‬ ‫שיתופי אבל מי יבטיח לנו שזה יהיה גם המצב אצלנו ‪.‬‬ ‫דני טוען נגדנו שאנחנו " בולמים בכוח ובתירוצים את יכולת ההתקדמות שלנו "‪.‬‬ ‫לא ‪ ,‬דני ‪ .‬מי שמתנהגים בכוח ובתירוצים הם דווקא תומכי ההפרטות ‪ .‬קח לדוגמה את הצוות לבדיקה‬ ‫כלכלית של הפרטת המזון ‪ .‬כולנו הצבענו בעד הצוות הזה אבל ‪ ,‬אחרי כמה זמן הסתבר שהצוות בונה‬ ‫הצעת הפרטה ותהליך שכנוע הציבור בנחיצות ההפרטה ‪ .‬זה לא ישר ולא הגון ולצוות גם היה " תרוץ "‪.‬‬ ‫בתוך סעיפי המשימה של הצוות הייתה אפשרות לפרשנות כזאת והצוות שברובו מלכתחילה היה בעד‬ ‫הפרטה ‪ ,‬לקח לעצמו את התירוץ הזה ‪ .‬אני חייב לציין שהצוות עשה את זה בתום לב אבל כשבאנו אליו ‪,‬‬ ‫כמה ממתנגדי ההפרטה למחות על כך הצוות התנהג בצורה כוחנית ופשוט התעלם מאיתנו ‪ .‬ולמה – כאן‬ ‫אני נכנס להערכות ‪ -‬אבל אני מניח שהצוות אמר לעצמו את מה שאני שומע כל הזמן מתומכי ההפרטה ‪:‬‬ ‫אלה אנשים מיושנים ‪ ,‬מקובעים ‪ ,‬מנותקים ומפחדים ואין לנו מה לדבר איתם ‪ .‬יש עלינו דעה קדומה ומי‬ ‫" שתקוע " איתה הם דווקא תומכי ההפרטה ‪.‬‬ ‫לפני כשנה עשה איתי חסד גרי ספייסר ושאל אותי – יוסי ‪ ,‬תגיד לי למה אתה מתנגד להפרטה ? בתש ובה‬ ‫כתבתי לו את דעתי ובהמשך גם פרסמתי אותה בשיבולת ‪ .‬אבל זו הייתה הפעם היחידה ששאלו אותי‬ ‫לדעתי ‪ .‬רוב ההתייחסות היא למה ש חושבים שאני חושב או למה ש חושבים שממנו אני מפחד ‪ .‬בבקשה ‪,‬‬ ‫תתייחסו לדעות ולא לדמיונות ‪.‬‬ ‫לפני כמה שנים היה אירוע באסיפה בו צוות שנתבקש לשפר את מ צב התקציב האישי הציע שורה של‬ ‫הפרטות והצעתו הורדה באסיפה ‪ .‬אני יודע שהאירוע ההוא השאיר טראומה אצל כמה חברים אבל אני‬ ‫‪27‬‬ ‫חושש שאת התובנה העיקרית לא למדנו ‪ .‬התובנה ‪ ,‬בעיני ‪ ,‬היא שהנושא של ההפרטות הוא נושא רגיש‬ ‫מאוד אצל כולם ‪ ,‬כל אחד לפי השקפתו ‪ ,‬והדרך לטפל בנושא רגיש ה יא ללכת באופן הכי ישר ‪ ,‬הוגן‬ ‫ושקוף שאפשר ‪ .‬בשום אופן לא להביא נושא כזה בדרך אגב או תוך כדי טיפול בנושא שונה ‪ .‬הגיע הזמן‬ ‫לשים על השולחן את נושא הפרטות השרותים ‪ ,‬לקיים עליו שיחה פתוחה ‪ ,‬אם יש נתונים לבדוק כדאי‬ ‫לעשות את זה ע " י בודק חיצוני בלתי תלוי ‪ ,‬ואז להביא הצעו ת להצבעה ‪.‬‬ ‫דני כותב שהוא לא רוצה " לפגוע במי שרוצה להישאר המוזיאון של התנועה הקיבוצית "‪ .‬העובדה‬ ‫שהקיבוץ התחיל לפני ‪ 444‬שנה לא בהכרח הופכת אותו למיושן ‪ .‬הרעיון של הקיבוץ היה ועודנו ‪,‬‬ ‫מתקדם מאוד מבחינה אנושית ‪ .‬למעשה הרעיון של ההפרטות הוא נסיגה וחזרה למצב שבו היינ ו ‪ .‬חלקנו‬ ‫גם גדל ככה ומתוך כך בחר לחיות בקיבוץ ‪.‬‬ ‫שמעתי חברים שמדברים על תהליך שקורה ‪ .‬אכן יש פה תהליך שעובר על כל התנועה הקיבוצית אבל‬ ‫בידינו להחליט אם אנחנו רוצים להיות חלק מהתהליך הזה ‪ ,‬להיסחף איתו או לקבוע לעצמנו את‬ ‫התהליכים שלנו ‪.‬‬ ‫דני מדבר על " אינספור פניות של חברים אל הוועדות ‪ "...‬דני כותב ממקום של מי שיודע אבל אני מצפה‬ ‫ממי שיודע לא לכתוב " אינספור " ( שגם זה סוג של איום ) אלא לכתוב מספר ‪ .‬הכל מופיע בפרוטוקולים‬ ‫ואפשר לספור כמה בקשות כאלה ‪ ,‬שלו היו לחבר עוד ‪ 24%‬בתקציבו האישי היו נמנעות ‪ ,‬אכן קיימות ‪,‬‬ ‫ואנחנו כבר נחליט אם זה הרבה או מעט ‪.‬‬ ‫כותב דני ‪ " :‬לכן ‪ ,‬יש להקטין חלק מהתקציבים הציבוריים " טעות ‪ .‬התקציבים הציבוריים רק יגדלו ‪.‬‬ ‫היום כבר ברור שההפרטות מגדילות את ההוצאות הציבוריות ‪ ,‬בראש ובראשונה בתקציב המזון שבו גם‬ ‫מחלקים את הכסף לחברים מהקופה הציבורית וגם צריך להוסיף עוד כסף ל ענף וזאת משתי סיבות‬ ‫עיקריות ‪ -4 :‬בערך חצי מתקציב המזון המחולק לחברים לא חוזר לחדר האוכל שבכל זאת צריך‬ ‫להמשיך לתפקד ‪ .‬ו‪ 2 -‬במצב של הפרטת מזון חדר האוכל נמצא בתחרות על לב ( בטן ) האוכלים‬ ‫הפוטנציאליים והוא צריך לעשות פעולות שונות למשוך אותם ולכן עלות הכלכלה מתייקר ת ‪.‬‬ ‫האם אכן קיים מרחק רב בין ההפרטות ובין השכר הדיפרנציאלי ‪ .‬לדעתי לא ‪ -‬כי שניהם הם חלק‬ ‫מאותו תהליך ‪ ,‬תהליך ההתכנסות לבית הפרטי והדגש העובר מהדאגה לכלל אל הדאגה לעצמי‬ ‫ולמשפחתי ‪.‬‬ ‫צודק דני לגמרי שאפשר לעבור שינויים כאלה בשלום אם החברה יודעת להישאר חזקה ומלוכדת א בל‬ ‫אמירות פוגעניות על אלימות ותירוצים רק מחלישות אותנו כחברה ‪.‬‬ ‫אני כבר מתנצל על שאני כותב דברים קשים אבל ראיתי שיש מספר רב של חברים שחושבים כמו דני‬ ‫ורציתי להראות שיש צד שני ואנחנו כלל לא כאלה ‪.‬‬ ‫הדרך הנכונה להתקדם היא דרך ההקשבה של כל אחד לצרכים של השני ‪ .‬צריך לחתור למצוא דרך‬ ‫שכולנו נוכל לחיות איתה ‪ .‬לבוא ממקום שרק אני צודק והשני הוא אטום ופחדן או לחילופין שהשני רק‬ ‫רוצה להרוס את הקיבוץ ‪ ,‬לא תביא אותנו למקום טוב ‪.‬‬ ‫אני יוצא מנקודת הנחה שכולנו רוצים להביא את הקיבוץ למקום יותר טוב ‪ ,‬מזמין ונוח לבריות ואם‬ ‫כולנו נחשוב טו ב האחד על השני גם נצליח להגיע למקום טוב ‪.‬‬ ‫‪28‬‬ ‫גם אני בעד קיבוץ שיתופי‪ ,‬ערכי וצנוע‬ ‫הילה אונא‬ ‫המודעה המצורפת פורסמה על לוח מודעות בחול המועד פסח‬ ‫ומיד משכה את עיני ואת לבי ‪.‬‬ ‫כן ‪ ,‬כן ‪ ,‬קראתם נכון ‪ -‬גם אני בעד קיבוץ שיתופי ‪ ,‬ערכי וצנוע ‪ .‬אלא‬ ‫שאני חושבת שדווקא ה פרטות בתחומי שירותים וצריכה יגרמו‬ ‫לשדה אליהו להיות יותר כזה ‪...‬‬ ‫אני רואה את ההפרטה כמהלך ערכי ‪ ,‬אשר הכרחי כיום לקיבוץ‬ ‫כדי לשחרר את הלחץ והמתח שנוצרו במסגרות המעשיות‪-‬‬ ‫חומריות מחד ‪ ,‬וכדי לחזק ולהדגיש את המטרות הרוחניות‪-‬‬ ‫חברתיות מאידך ‪ .‬הערכים המשמעותיים אשר לדעתי ההפרטה תחזק הם אחריות ‪ ,‬עצמאות ושוויוניות ‪,‬‬ ‫ואני מאמינה ש " על הדרך " נרוויח גם שותפות אמיתית יותר ‪ ,‬אכפתיות ‪ ,‬מעורבות ונתינה הדדית ‪.‬‬ ‫בשורות הבאות אסביר מדוע ואוסיף כמה נקודות למחשבה ‪ ,‬על בסיס ניסוחי המודעה ‪.‬‬ ‫למה טוב לנו כפי שאנחנו ?‬ ‫כמובן שיש לכך הרבה סיבות ‪ ,‬אבל ס יבה אחת היתה בולטת במיוחד בדיוק כאשר התפרסמה המודעה ‪.‬‬ ‫אפשר היה לסובב את הראש מלוח המודעות ולמצוא תשובה לשאלה ‪ -‬המוני בית ישראל גדשו את חדר‬ ‫האוכל ‪ ,‬ונהנו משלוש ארוחות ביום ‪ ,‬בסגנון " בית מלון הכול כלול "!‬ ‫זה נשמע ונראה טוב ויפה ‪ ,‬עד שהגענו הביתה ופתחנו את המייל ‪ " :‬מבקשים עזרה בחדר האוכל " ‪ " ,‬דרוש‬ ‫סיוע במטבח " ‪ " ,‬גם השכירים רוצים חופש בחג "‪ .‬עם יד על הלב ‪ :‬האם זהו מצב הגון והוגן ? האם יש פה‬ ‫אחריות ‪ ,‬שיתופיות וערבות הדדית ? מה כאן מבטא צניעות ופשטות ?‬ ‫מלבד הכנסת אורחים ( לפעמים גם על חשבון הזולת ‪ )...‬איזה ערך בא פה לידי ביטוי ?‬ ‫א ני חושבת שזוהי דוגמה אחת ‪ ,‬מני רבות ‪ ,‬לכך ש " הקלות הבלתי נסבלת " של חיי הקיבוץ ( קרי ‪ :‬החיים‬ ‫הטובים ) דווקא גורמת לנו להתעסק יותר בעצמנו ובמה שנוח וטוב לנו ‪ ,‬מאשר בערכינו האמיתיים ‪.‬‬ ‫אין רע בחיים טובים כשלעצמם ‪ ,‬אך יש רע בחיים נוחים מדי ‪ ,‬אשר גורמים לכולנו להיות לעתים‬ ‫קטנוניים ‪ ,‬אינטרסנטיים ונצלנים ‪ .‬ההפרטות לדעתי יקרבו אותנו אל " החיים האמיתיים " ‪ ,‬אשר‬ ‫מחייבים יותר שיקול דעת ‪ ,‬בחירה ואחריות ‪ .‬בעזרת ה '‪ ,‬גם אחרי ההפרטות ‪ ,‬אנחנו נמשיך לארח ולחיות‬ ‫חיים טובים ‪ -‬אבל על חשבוננו ‪ ,‬ואין לי ספק שזה יהיה ערכי ‪ ,‬מוסרי והגון הרבה יותר !‬ ‫שות פות של אמת‬ ‫מהי הגדרת " שיתופיות " ? במילון ספיר מצאתי ‪ " :‬אחריות כללית ‪ ,‬ליכוד כוחות "‪ .‬במובן הזה ‪ ,‬בהפרטת‬ ‫תחומי שירותים וצריכה אין כל פגיעה בשיתופיות ‪ ,‬אלא להפך ‪ .‬לדעתי ‪ ,‬אחריות כללית תתחזק אם‬ ‫תתאפשר אחריות אישית ו ליכוד כוחות הוא פועל יוצא של שביעות רצון אישית מחד ‪ ,‬וחברה מאוחדת‬ ‫במטרותיה ‪ ,‬מאידך ‪ .‬המטרות הן אלו שצריכות להיות משותפות ! תחומי השירותים והצריכה ‪-‬‬ ‫המוצעים להפרטה ‪ -‬הם בסך הכול אמצעים אשר נקבעו בתקופה שזו היתה הדרך היעילה והמתאימה‬ ‫ביותר להגיע למטרות ‪ .‬כיום ‪ ,‬תנאי החיים השתנו וצריך לארגן את האמצעים בצורה אחרת כדי להגיע‬ ‫אל המטרות וכדי שתישמר השיתופיות האמיתית ‪ -‬אחריות כללית ‪ ,‬ליכוד כוחות ‪.‬‬ ‫יש החוששים מ " המדרון החלקלק " ‪ ,‬אשר יוביל לשכר דיפרנציאלי ‪ -‬אני יכולה להבין את החשש ‪ ,‬אך‬ ‫אינני יכולה להבין את ההיגיון ‪ :‬האם בשל חשש ממצב לא רצוי ‪ ,‬שאולי יקרה בעוד שנים רבות ‪ ,‬נימנע‬ ‫‪29‬‬ ‫משינוי ושיפור חיינו כיום ? הרי השינויים והשיפורים תלויים בנו ‪ ,‬ברצונותינו ובהחלטותינו ‪ .‬הקשר בין‬ ‫הפרטות לשכר דיפרנציאלי אינו מחויב המציאות ! אני מציעה שנדון בכל נושא לגופו ‪ ,‬אם וכאשר הוא‬ ‫יעלה ‪ ,‬בלי לפחד ובלי להפחיד ‪ ,‬וכעת ‪ -‬כידוע וכמוסכם ‪ -‬מה שנמצא על סדר היום הוא הפרט ות בלבד ‪.‬‬ ‫אחריות הפרט לכלל והכלל לפרט ‪ ,‬השקעה לטובת הכלל‬ ‫כאמור לעיל ‪ ,‬וכפי שנאמר גם במקומות אחרים ‪ -‬המצב היום אינו משביע רצון ‪ .‬התחושה היא שלעתים‬ ‫נשכח או נזנח החלק השני של המוטו הקיבוצי ‪ " :‬כל אחד מקבל כפי צרכיו ונותן כפי יכולתו "‪.‬‬ ‫הציניקינים בינינו יאמרו שהמוטו הנכון כיום הוא ‪ " :‬כל אחד מקבל כפי צריחותיו ולוקח כפי יכולתו "‪.‬‬ ‫גם בעניין זה אני " מאשימה " את " החיים הנוחים מדי " ומוסיפה לכך את " תסמונת המטפלת " ( מישהו‬ ‫יטפל ‪ /‬יעשה ‪ /‬ידאג ‪.)...‬‬ ‫כנראה שהשיטה כבר אינה מתאימה וצריך למצוא דרכים אחרות להגביר את האחריות ‪.‬‬ ‫אני מציעה להתחיל מאחריות אישית ‪ .‬בשיטת ההפרטות ‪ ,‬כל אדם יצטרך לקחת אחריות על חייו ‪ ,‬על‬ ‫בחירותיו ותוצאותיהם ‪ .‬ככה ְנ תרגל אחריות ו ִנ תרגל אליה ומכאן הדרך תהיה קצרה יותר לאחריות‬ ‫כלפי הכלל ‪ ,‬בתנאי ‪ ,‬כמובן ‪ ,‬שנרצה להיות שותפים של אמת ‪ ,‬שותפים בדברים החשובים ! אני מאמינה‬ ‫והת לות בוועדות ‪ -‬נמצא בעצמנו את הרצון לתרום‬ ‫ְ‬ ‫שככל שנשתחרר מעו ל ה " אחריות " של המוסדות‬ ‫לכלל ולזולת ‪ ,‬להשקיע ולהשפיע ‪ ,‬ולהיות מעורבים בחברה בה בחרנו להיות שותפים ( כפי שקורה‬ ‫בקהילות רבות שאנחנו מכירים )‪.‬‬ ‫כמובן שאין בהפרטות כל פגיעה ב " אחריות הכלל לפרט " ‪ -‬מתוך שותפות של אמת וערבות הדדית ‪,‬‬ ‫הקיבוץ ימשיך לדאוג לביטחונו ורווחתו של כל פרט ‪ .‬בעניין זה ראוי גם לציין שעדיף כמובן שההפרטות‬ ‫ייעשו בתקופה יציבה יותר מבחינה חברתית וכלכלית כאחת ‪ ,‬אך ‪ ,‬לדעתי ‪ ,‬וכמו שאני מכירה את שדה‬ ‫אליהו ‪ ,‬אנשיה ומוסדותיה ‪ ,‬בכל מקרה אין כל חשש להזנחה ‪ .‬ואם יש בינינו כאלה שאינם סומכים על‬ ‫כך ‪ -‬ראוי לבדוק מדוע ולמה ‪...‬‬ ‫חשוב גם להבהיר ולהזכיר כאן שהפרטת ענפי שירות אין פירושה ‪ -‬סגירתם ‪ .‬למשל ‪ ,‬אנשים המעדיפים‬ ‫לאכול בחדר האוכל או לכבס במכבסה יוכלו לבחור להשקיע בכך את התקציב הניתן להם ( וישנן אפילו‬ ‫עדויות לכך שהשירותים אפילו השתפרו ונ עשו אטרקטיביים יותר ‪ ,‬כתוצאה מההפרטה )‪.‬‬ ‫חיים של צניעות וחסכנות‬ ‫אינני מבינה כלל בחישובים ובמספרים ‪ ,‬וטבלאות מבלבלות אותי ‪ ,‬אך בהיגיון פשוט ובסיסי נראה לי‬ ‫שדווקא ההפרטות יובילו לצניעות וחסכנות באופן כללי ‪ .‬כיום ‪ ,‬לדוגמה ‪ ,‬המטבח מוציא עלי כסף‬ ‫בבישול ארוחת ערב וגם א ני מוציאה כסף כאשר אני קונה תחליפים ו ‪ /‬או תוספות ‪ .‬דוגמה נוספת אפשר‬ ‫למצוא אצל חברתי ‪ ,‬אשר מעדיפה לתפעל בביתה מכונת כביסה ‪ ,‬בזמן שהקיבוץ ְמ תפעל מכבסה ומחסן‬ ‫לתפארת ‪ .‬להבנתי ‪ ,‬מדובר בהוצאות כפולות ומיותרות ‪ ,‬אשר ייחסכו עם ההפרטות ‪.‬‬ ‫אף אחד לא יתעשר מהפרטות מבחינה כלכל ית ‪ .‬אמנם ‪ ,‬ככל שיופרטו תחומי שירותים וצריכה רבים‬ ‫יותר ‪ -‬כך תגדל האפשרות לקבוע את סדרי העדיפויות שלנו ו ( אולי ) להסתדר עם התקציב האישי ‪ ,‬אך‬ ‫ברור שהתקציב שיחולק בין כולם הוא התקציב הקיים ‪ ,‬שכן אין אחר ! ייתכן שבבדיקה פרטנית הוא לא‬ ‫יהיה ריאלי ‪ ,‬ייתכן גם שתיפגע קצת ר מת " החיים הטובים " שלנו ‪ ,‬אך נתעשר כולנו בבחינת " איזהו‬ ‫עשיר ‪ -‬השמח בחלקו "‪ .‬העצמאות ‪ ,‬החופש ‪ ,‬יכולת הבחירה ‪ ,‬קביעת סדרי העדיפויות האישיים ‪ -‬יגרמו‬ ‫לנו להתלונן פחות ‪ ,‬להיות אחראיים יותר ‪ ,‬ובסופו של דבר ללמוד להיות שמחים בחלקנו ‪ ,‬כי הוא יהיה‬ ‫" חלקנו " באמת ולא תלוי בהחל טות ובהוצאות של אחרים !‬ ‫בשולי הדברים ‪ ,‬אודה ( ואבוש )‪ :‬אני מתארת לעצמי שכאשר ארגיש את הכסף יוצא מכיסי ממש ‪ ,‬אצטרך‬ ‫ואלמד להיות מחושבת יותר ‪ ,‬בזבזנית פחות ‪ ( ...‬ואולי זו לא רק אני ? !)‪.‬‬ ‫‪31‬‬ ‫ולסיום ‪ ,‬כמה מילים בנושא שעל הפרק ‪ -‬חינוך ‪...‬‬ ‫זה לא קל " לקרוא לילד בשמו " ‪ ,‬אך בשנים האחרונות יש בשדה אליהו הפרטה של החינוך ‪ .‬על פי‬ ‫החלטת אסיפה ‪ ,‬כבר מכיתה א ' יכול כל הורה לקבל תקציב לידיו ולשלוח את ילדו לבית ספר כראות‬ ‫עיניו ‪ .‬ערך הבחירה האישית עומד כאן מעל לכול ‪ ,‬גם כאשר הוא פוגע בערכים אחרים ‪ ,‬כגון ‪ :‬שיתופיות‬ ‫( הרי אמורות להיות לנו מטרות חינוכ יות וערכים משותפים !) ‪ ,‬ערבות הדדית ( אין ספק כי יציאת ילדים‬ ‫משק " ד פוגעת בו ובתלמידים שנשארים בו ‪ -‬כמותית ואיכותית ) ‪ ,‬וזאת מבלי להרחיב בשאלה האם‬ ‫אנחנו מממנים גם בתי ספר ‪ ,‬אשר מנוגדים לדרכנו האידיאולוגית ‪...‬‬ ‫ברור לי שאי אפשר להחזיר את הגלגל אחורנית ‪ ,‬אך נושא זה מח בר בין הדיונים הערכיים המקבילים‬ ‫המתקיימים אצלנו כיום ואני מעלה אותו משתי סיבות ‪:‬‬ ‫הסיבה הראשונה ‪ -‬כדי שלא נעצום עיניים ‪ ,‬אלא נביט נכוחה ונבין את הצורך הגדול בבחירה אישית‬ ‫ועצמאית ‪ .‬ואם בעניינים חינוכיים וערכיים אנו מקבלים זאת ‪ ,‬מדוע שלא נקבל זאת גם בענייני אוכל ‪,‬‬ ‫כביסה ‪ ,‬תספורת ועוד ?‬ ‫בניגוד לשנים הראשונות ‪ ,‬כיום חיה בשדה אליהו חברה הטרוגנית ‪ .‬משפחות שונות חיות בסגנון חיים‬ ‫שונה ומחזיקות בהשקפות עולם שונות ‪ .‬הצרכים וסדרי העדיפויות כבר לא יכולים להיות אחידים‬ ‫וקבועים ' מלמעלה ' ‪ .‬לכן ‪ ,‬אין מנוס מהפרטות !‬ ‫אולם גם חברה הטרוגנית צריכה מטרות משותפות ‪ ,‬מה שמביא אותי אל הסיבה השנייה והעיקרית ‪-‬‬ ‫לחזור ולקרוא לבירור וחיזוק ה " שותפות של אמת " בינינו ‪ .‬אני מקווה שהדיונים הנוכחיים ישאו פרי‬ ‫ונשכיל לברר ביחד את דרכנו המשותפת ‪ ,‬אשר תתבסס על מטרות וערכים משותפים ‪ ,‬כדי שנחזק את‬ ‫משמעות חיינו וקיומנו ‪ -‬כפרטים וכחברה ‪ -‬ו " נמצא חן בעיני אלוקים ואדם "‪.‬‬ ‫( רוב הדברים שנכתבו כאן עלו ונדונו בפגישת תומכי ההפרטה‪ .‬תוכננה גם פגישה שנייה להסברה ושיחה עם כלל הציבור ‪ ,‬אך היא בוטלה לבקשת מנהל הקהילה )‪.‬‬ ‫אני אוהבת בשדה אליהו‪...‬‬ ‫את האנשים והנשים אשר מוכנים לקחת על עצמם תפקידים‬ ‫ומשימות למען הכלל‪ ,‬משקיעים בכך המון כוחות ואנרגיות‪ ,‬ובטח‬ ‫גם משלמים מחירים לא פשוטים‪...‬‬ ‫קל לנו להתלונן ולבקר‪ ,‬אך מדי פעם צריך להפנות את הזרקור‬ ‫המאיר לכיוונם ולהביע הערכה ותודה על כל מה שהם פועלים‬ ‫מאחורי הקלעים (ולפניהם)‪ ,‬ביודעין ובלא יודעין‪ ,‬בזריזות או בקצב‬ ‫מדוד‪ ,‬ברגישות ו‪/‬או בהחלטיות‪ ,‬אבל תמיד במסירות – למעננו!‬ ‫"הקב"ה ישלם שכרם‪ ...‬וישלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם"‪.‬‬ ‫הילה אונא‬ ‫‪30‬‬ ‫מכתב מיעקב וכסלר‬ ‫חיה ארן‬ ‫יעקב שהה בשדה אליהו כשנה ושמח להיות כ אן ‪ .‬היו לו הרבה‬ ‫חברים והוא למד במקצת איך חיים בארץ ‪ ,‬אמנם את השפה הוא‬ ‫לא הצליח לרכוש בצורה מושלמת ‪.‬‬ ‫אני שמרתי מאז על קשר רצוף אתו דרך המייל והמכתב האחרון‬ ‫שקיבלתי ממנו לפניכם ‪ ,‬באישורו כמובן ‪.‬‬ ‫זה היה ביום ד ' של חנוכה ‪ .‬בתל‪ -‬אביב התקיים מפגש של אנשים‬ ‫יוצאי וילנה בארץ ‪ .‬עיר מולדתי ‪ , Swieciani ,‬קרובה לוילנה לכן הייתי נוכח במסיבה זו גם אני ‪.‬‬ ‫בדרך בחזרה לירושלים מצאתי את עצמי לגמרי במקרה באוטו של אדם שלא היכרתי וראיתי אותו זו‬ ‫הפעם הראשונה ‪ .‬הוא תושב ירושלים לכן הוא הציע לי מקום באוטו ‪ ,‬ואני אומר שנית ‪ ,‬לגמרי במקרה ‪.‬‬ ‫בדרך די ברנו בעברית וזו הייתה שיחה מצחיקה למדי ‪ .‬על אף הקושי הצלחתי להסביר לאותו אדם שאני‬ ‫כל כך שמח שהייתה לי הזדמנות לפגוש כמה אנשים שהכירו את הורי האמיתיים ‪ .‬שלא לשכוח‬ ‫שבישראל יש הרבה " וכסלרים !" אמרתי לו שאני מאד עצוב שלא פגשתי עד היום נצר ממשפחת אימי ‪.‬‬ ‫סביר להניח שכולם נרצחו ולא נשאר איש בחיים ‪.‬‬ ‫האיש שאל פרטים על משפחת אימי ‪ .‬סיפרתי לו ‪ .‬הוא התחיל לצעוק ‪ :‬חזור על דבריך ! חזרתי ‪ .‬לא הייתה‬ ‫תשובה ‪ ,‬היה שקט ‪ .‬חזרתי עוד פעם על פרטי משפחת אימי הידועים לי ‪ .‬אז הוא ענה בהתרגשות ‪ :‬אולי‬ ‫אנחנו בני דודים ‪ ,‬והתחיל מיד לצלצל למשפחתו ולקרו ביו ‪ .‬זו הייתה שיחה מהירה בעברית ולא הבנתי‬ ‫כלום ‪ .‬בירושלים הוא השאיר אותי לפני הבית בו אני גר ואמר שעליו לבדוק באיזה ספר ‪ ,‬הוא יחזור אלי‬ ‫בטלפון בעוד כחצי שעה ‪.‬‬ ‫כעבור רבע שעה הוא צלצל וצעק ‪ :‬יעקב ‪ ,‬יש לך משפחה גדולה בארץ ! בקיצור ‪ :‬אחות אימי ‪ ,‬צביה עלתה‬ ‫לפני המלחמה ארצה ‪ .‬היא התחתנה וזאת עכשיו משפחתי הקרובה מאד ‪.‬‬ ‫כך קורה שמידי פעם יש בחיי אירועים שנותנים לי כוח ושמחה ‪ .‬אני בודד ‪ ,‬אבל אני לא לבד ‪ .‬משפחתי‬ ‫הקרובה היא איתי ‪.‬‬ ‫כמובן אני ( חיה ארן ) עניתי לו מיד ‪ .‬וכך כתבתי לו ‪ ":‬מאת ה ' היתה זאת " ‪.‬‬ ‫מזל טוב‬ ‫לבר‪-‬המצווה‬ ‫פריאל‬ ‫לאילה ולמיכאל ללוש‬ ‫‪32‬‬ ‫לפעמים המציאות עולה על כל דמיון‬ ‫יהודית אמיר‬ ‫מעשה בנערה חמודה מארגנטינה ‪ ,‬שירלי שמה ‪.‬‬ ‫שירלי באה ללמוד באולפן עברית בשדה‪ -‬אליהו ‪ .‬בשנים האחרונות ‪ ,‬התקרבה שירלי לפעילות בקרב‬ ‫צעירים יהודים והחליטה ללמוד עברית בארץ ‪ ,‬באולפן ‪.‬‬ ‫יום אחד הגיעה שירלי הביתה ואמרה לאמה ‪ ,‬פאולינה ‪ :‬החלטתי ללכת לקיב וץ דתי וללמוד שם‬ ‫עברית "!‬ ‫" יופי " אמרה אמה ‪ " .‬איזה קיבוץ ? "‬ ‫" נרשמתי לשדה‪ -‬אליהו " ענתה שירלי ‪ ,‬לתומה ‪.‬‬ ‫האמא ‪ ,‬פאולינה ‪ ,‬פג ליבה ‪ .‬אחר‪ -‬כך אמרה בהתרגשות ‪:‬‬ ‫" שדה אליהו ? מכל הקיבוצים ? הלא אני הייתי בשדה‪ -‬אליהו ! הייתי מאומצת אצל משפחה נחמדה‬ ‫מאוד ‪ .‬גדי ואיילה ‪ .‬הנה אתן לך תמונה ‪ ,‬שם אני מצולמת אתם ‪.‬‬ ‫באמת ‪ ,‬הייתי רוצה לדעת מה שלומם ? אולי הם יוכלו לאמץ גם אותך ?‬ ‫ושימי לב ‪ ,‬שירלי ‪ ,‬היה בחור מההכשרה האנגלית ‪ ,‬שהיה מאומץ גם הוא אצל גדי ואיילה ‪ .‬תתענייני מה‬ ‫שלומו ? מה הוא עושה היום ‪ ,‬איפה הוא גר ומה משפחתו ‪.‬‬ ‫שירלי ‪ ,‬מצוידת בתמונה ‪ ,‬הגיעה לאולפן ב שדה‪ -‬אליהו ויום עבודתה הראשון ‪ ,‬היה מחסן בגדים ‪ ,‬שם‬ ‫עובדת חברתה של איילה ‪ ,‬בת כתתה אלישבע ‪ .‬כשראתה את התמונה ושמעה את הסיפור ‪ ,‬עדכנה את‬ ‫שירלי ‪ .‬גדי ‪ ,‬לצערנו ‪ ,‬אינו עוד עימנו ‪ .‬אילה לא גרה כאן ‪ ,‬אך ‪ ,‬יש לו משפחה ‪.‬‬ ‫אלישבע הפנתה את שירלי אלי ‪ ,‬ואכן ‪ ,‬נפגשנו בשבת בחדר‪ -‬אוכל ‪ ,‬כאשר שירלי מצוידת בתמונה ‪ .‬כפי‬ ‫שהכל רואים ‪ ,‬שירלי נערה מתוקה וחייכנית ‪ ,‬מראה לי את התמונה היפה ‪.‬‬ ‫ברכי פקו ! עיני נמלאו דמעות שזלגו ‪ ,‬בלי בושה ‪ ,‬על לחיי ‪ ,‬מבלי יכולת לרסנן ‪.‬‬ ‫ומה אני רואה בתמונה ‪ :‬משפחה מאושרת ‪ .‬גדי ‪ ,‬תמיר ונינוח ‪ .‬אילה ‪ .‬אישה צעירה ‪ ,‬יפיפיה כתמיד ‪.‬‬ ‫שלושה פעוטות ‪ :‬אורן ‪ ,‬נריה ודביר ‪ .‬שם גם פאולינה ‪ ,‬שאצלנו נקראה פנינה ‪ ,‬תלמידת אולפן חמודה‬ ‫ומתולתלת ולידה ‪ ,‬אהרן סובר הי " ד ‪.‬‬ ‫איך ‪ ,‬איך אוכל לספר לנערה הצעירה שבאה זה עתה לישראל ‪ ,‬ששניים שבתמונה אינם עוד עימנו ‪...‬‬ ‫אני זוכרת את פאולינה ‪ .‬אני זוכרת את אהרן סובר ‪ .‬לא זכרתי שהם היו מאומצים יחד באותה עת אצל‬ ‫גדי ואילה ‪.‬‬ ‫ומה אומר לנערה המתוקה ? ומה היא תשיב לאמה ? שזו ארץ אוכלת יושביה ‪ ,‬חלילה ?‬ ‫אדרבא ‪ ,‬אני רוצה לומר ‪ :‬אנו זקוקים לצעירים טובים כמוך ‪ .‬עוד לא נסתיימה כאן המלאכה ‪ .‬אולי ‪,‬‬ ‫תבואי את ועוד רבים וטובים כמוך ‪ ,‬ותוכלו להמשיך ולהתקדם במקו מות שלא הצלחנו אנו ‪ .‬היכן שלא‬ ‫עלתה בידנו ‪ ,‬תוכלו אתם !‬ ‫אני אוהבת בשדה אליהו ‪...‬‬ ‫את הזריחה מעל הרי הגלעד והצצת הקרניים האחרונות‬ ‫מהגלבוע ‪.‬‬ ‫את עיני הילדים התמימות והמתוקות ‪ ,‬את המית חדר‪-‬‬ ‫אוכל ‪ .‬את חברותי הותיקות והצעירות ‪.‬‬ ‫כאשר אני חוזרת מנסיעה ‪ ,‬ובמורד עין הנצי " ב ‪ ,‬מתגלה‬ ‫העמק ‪ ,‬הקרניים האחרונות מאירות את הגל עד ולפני‬ ‫נפרש הנוף המוכר והאהוב ‪ ,‬אני מתרגשת בכל פעם‬ ‫מחדש ‪...‬‬ ‫יהודית אמיר‬ ‫‪33‬‬ ‫ברכות ל‪ -‬ל"ג בעומר‪ " ,‬חג החתונות"‬ ‫מרב פלק‬ ‫כמה זוגות חדשים יינשאו ‪ ,‬גם השנה ‪ ,‬בתאריך היפה והסמלי הזה ? ( או בכל‬ ‫תאריך אחר בשנה ) ? כמה זוגות ( חדשים או וותיקים ) יגיעו השנה אל " מדרגות‬ ‫הרבנות " ? הזוגות המאושרים והזוהרים ‪ ,‬הקורנים תחת חופתם ‪ ,‬בטוחים ש " לי‬ ‫זה לא יקרה "‪ .‬ההורים הנרגשים מקווים שלבני ‪ /‬בתי זה לא יקרה ‪.‬‬ ‫ומה אומרת הסטטיסטיקה ?‬ ‫ובכן ‪ ,‬סטאטיסטית הסיכוי הוא כי אחד משלושה זוגות אכן יבקש לסיים בגט ‪ .‬אנו יודעים כי כיהודים‬ ‫אזרחי מדינת ישראל ‪ ,‬נינשא ברבנות ‪ .‬הדין היהודי ש אנו מאמינים בו ‪ ,‬כפי שהוא כיום ‪ ,‬כמעט ולא‬ ‫מאפשר כפייתו של הגט על אחד הצדדים ‪ .‬הגט יינתן רק ברצון חופשי של הנותן אותו ושל המקבלת‬ ‫אותו ‪ ( .‬ורוב הסיכויים שגם נישואין אזרחיים יאלצו להסתיים בגט ברבנות )‬ ‫מצב זה מביא לכך שכל צד ( האיש – האשה ) יודע להגיד " אני לא באמת מעונ יין בגט ‪ ,‬אבל אתן גט רק‬ ‫אם ‪ ...‬יותנו לי כל הדרישות הכספיות שאדרוש לעצמי ‪ ,‬גם בלתי צודקות ‪ ,‬ואפילו מחוץ לכל חוק ( הן‬ ‫ממילא לא יוכלו לכפות עלי גט אם לא ש אומר " רוצה אני ") ‪ ,‬כלומר ‪ :‬סחטנות ‪ ,‬ועיכוב מכאיב ומיותר ‪.‬‬ ‫מי סובל מכך ?‬ ‫בדרך כלל הא י שה ‪ ,‬הנחשבת לצד החלש כלכלית ‪ ,‬אך בעיקר לצד החלש חברתית ‪ /‬חוקית ‪ ( .‬היא ללא‬ ‫חלוקה הוגנת של רכוש תישאר כנראה ענייה יותר ‪ ,‬אבל בעיקר מפני שהיא ללא גט תלד ‪ ,‬ח ס וחלילה ‪,‬‬ ‫ממזרים ‪ ,‬בעוד שהוא ללא גט יחיה לו בשלום בזוגיות אחרת ויוליד בנים ובני בנים ‪)...‬‬ ‫אך גם גבר שמעוניין לסיים נישואין מכל סיבה ‪ ,‬יכול למצ וא עצמו חנוק כלכלית ( ורגשית ) לאורך שנים‬ ‫עקב סרבנות מצד אשתו ‪ /‬פרודתו לקבל ממנו גט ‪ ,‬אם לא יובטחו לה תנאים כלכליים מפליגים ולאו‬ ‫דווקא צודקים ‪.‬‬ ‫חוסר השוויון ‪ /‬צדק הנ " ל מחד ‪ ,‬העגינות והסבל הבלתי ניתנים לפיתרון מאידך ‪ ,‬חייבים לעורר אותנו‬ ‫למעשה ‪ ,‬ללקיחת אחריות אישית לעצ מי בנישואי ‪ ,‬לילדי בנישואיהם ‪ ,‬ולחברה היהודית בישראל בכלל ‪.‬‬ ‫מה עושים ? יש מה לעשות !‬ ‫ה " הסכם לכבוד הדדי " הוא כלי עזר משפטי ‪ ,‬בנוסף על הכתובה ‪ ,‬אשר תכליתו להגן על חיי המשפחה‬ ‫הנוצרת כעת ‪ .‬להעניק לה תשתית של כבוד הדדי ‪ ,‬שיתוף ושוויון ‪ ,‬בכניסה לחיים המשותפים ו ביציאה‬ ‫מהם ‪ ,‬אם חלילה ניפול אנו ‪ /‬בנינו ונהיה אחד מהשלושה אשר יגיעו למדרגות הרבנות ‪.‬‬ ‫ההסכם בנוי על אדני ההלכה היהודית ‪ ,‬נבנה בתשומת לב מרובה ‪ ,‬וקיבל הסכמתם של גדולי תורה ‪.‬‬ ‫כלומר ‪ ,‬אין לחשוש מפני פגיעה ‪ ,‬ח ס וחלילה ‪ ,‬בדבר תורה ‪ ( .‬אמנם מחלוקות בין חכמים יש וגם יהיו‬ ‫תמיד ) ‪ .‬ההסכם ה זה מטרתו להפריד בין עצם הגירושין ‪ ,‬הגט ‪ ,‬לבין חלוקת רכוש הוגנת ומוסכמת ‪.‬‬ ‫ההסכם הזה בא לאפשר סידור גט ללא סחטנות מפני ששני הצדדים שערכו אותו בתקופה של אהבה‬ ‫ומתוך כבוד הדדי ‪ ,‬הסכימו כי לא יעגנו זה את זה אם חלילה ידרוש צד אחד לסיים את הנישואין ‪,‬‬ ‫ועיגנו את ההסכמה הזו מראש בהתניה כספית ‪ ,‬אשר תמנע כל סרבנות או סחטנות מהסוג שתיארנו‬ ‫לעיל ‪.‬‬ ‫‪34‬‬ ‫ולבסוף אדרש שוב לשאלה המנקרת בלב ‪:‬‬ ‫" או ‪ .‬קיי ‪ .‬אותי שיכנעת ! ‪ -‬אבל איך אוכל לדבר על כך עם הצד השני ? האם זה לא יעורר בו טינה או‬ ‫מחלוקת ‪ ,‬או חוסר אימון ? כיצד זה בערב הנישואין את ‪ /‬ה כבר חושב ‪ /‬ת על מה יהיה בגירושין ? ! האינך‬ ‫מאמינ ‪ /‬ה באהבתנו ? "‬ ‫אחזיר בשאלה ‪ :‬ומהי הכתובה ? הן גם היא מסמך הדן בתנאים כספיים שכל צד מביא לעסקה ‪ ,‬ומהו‬ ‫הסכום הכולל אותו ייתן הבעל לאשה ‪ ....‬מתי ? ‪ ....‬נכון ! ביום הגט ‪ .‬חשבתם על זה ?‬ ‫תענו בגלוי ‪ :‬לא ‪ ,‬לא חשבנו כך ‪.‬‬ ‫ולמה ? ( לא רק בגלל שזה כתוב ארמית ‪ ,‬הן היום רבנים מודרניים מקריאים לנו בחופה בתרגום‬ ‫סימולטאני לעברית ) אלא בעיקר לא חשבנו על כך כי זהו הנוהל הכללי המקובל ‪ .‬כולם מתחתנים תוך‬ ‫חתימה על כתובה ‪ ,‬זה חלק מן הטקס הקבוע ‪ ,‬אין בכך הבעת אי אמון בסכויי הנישואין ‪.‬‬ ‫לכך בדיוק שואפים יוצרי ההסכם לכב וד הדדי והזוגות הרבים שכבר חתמו עליו ‪.‬‬ ‫השאיפה היא להפוך את ההסכם הזה לדבר שבשגרה ‪ ,‬לנוהל ולטכס מקובל ‪ ,‬כללי ‪ ,‬ולכן לא מאיים ולא‬ ‫מעורר כל חשש לטינה או לחוסר אימון בערב הנישואין ‪.‬‬ ‫ולכם זוג צעיר ( או הורים יקרים ) אני ממליצה בחום לחתום ‪ ,‬מתוך אמונה שלכם זה באמת לא יק רה ‪,‬‬ ‫( ואם חלילה ‪ ...‬אז תהיו מוגנים ) ובמיוחד מתוך אמירה דתית שיש בה אחריות חברתית ‪ ,‬לצדק לשוויון‬ ‫לסובלנות ולכבוד הדדי ‪.‬‬ ‫אז שיהיה במזל טוב ‪ ,‬ולהתראות בשמחות !‬ ‫אני אוהבת בשדה אליהו ‪...‬‬ ‫אני מברכת על הימצאותם בינינו של לומדי הדף‬ ‫היומי ‪.‬‬ ‫על תרומת " קביעת הע תים לתורה " לכלל החברה‬ ‫שבתוכה יש לומדים ‪ ,‬אין צורך להכביר מילים ‪.‬‬ ‫על הספונטניות והאחריות האישית הלא ממסדית‬ ‫בתוכנו ‪ ,‬לדבר מצווה ‪ ,‬על כך יש לברך ולהתברך !‬ ‫מזל טוב לשדה אליהו ‪.‬‬ ‫מרב פלק‬ ‫‪35‬‬ ‫עמק בית שאן בשנת ‪2911‬‬ ‫יהודית אמיר‬ ‫קבלתי לאחרונה מגדעון שמיר את המאמר המרתק הרצ " ב ‪ ,‬שנמצא‬ ‫בעזבונ ה של חנה שמיר ע ליה השלום ‪ .‬המאמר משקף יפה את המצב‬ ‫בקבוצה ובאזור מנקודת מבטו של עתונאי ‪ .‬בין היתר הוא מדגיש את החקלאים הדתיים ‪ ,‬שלא היו חזון‬ ‫נפרץ ‪ .‬כמו‪ -‬כן מעניינת מאוד בעיית המים ‪.‬‬ ‫תאור העיירה בית שאן והערבים באזור ‪ ,‬מעניינים גם הם ‪ ,‬שכן ‪ ,‬אין לנו תעוד מסודר נוסף ‪.‬‬ ‫אנו מפרסמים את הדברים לכבוד חג המשק ‪ ,‬להוסיף לנו מבט מאז ועד היום ‪ .‬המאמר מובא כלשונו ‪.‬‬ ‫" שלושה ימים בעמק בית שאן "‪ -‬מתוך " הגה " עתון יומי מנוקד ‪.‬‬ ‫כז ' ניסן תש " ד ‪ 02‬באפריל ‪4411‬‬ ‫שדה אליהו‪ -‬קבוצה דתית‬ ‫ימי חג הפסח בקבוצה דתית ‪ ,‬קבוצת " שדה אליהו " ‪ ,‬שבוניה הם בוגרי‬ ‫עליית הנוער מוכיחים יפה ‪ ,‬כי החששות האלה ‪ ,‬הפקפוקים האלה התבדו‬ ‫לגמרי ‪ .‬אמנם רבים ‪ ,‬רבים מההורים נשארו שם ‪ .‬אולם המעטים שהגיעו‬ ‫לארץ ‪ ,‬ביקורם בקבוצה בימי החג מטביע את חותמו על דמות החג ‪ .‬בחג‬ ‫עומדים ההורים במרכז חיי הקבוצה ‪ .‬גם בקבוצה נשמר האופי המשפחתי‬ ‫ֵּר ‪ 1,‬שפנה במסיבת חברי‬ ‫ִו‬ ‫של חג ה פסח ‪ .‬והיה משהו מסמל במילים של אב ע‬ ‫ֶת " עליית הנוער " בגרמניה רחה פרייר ‪ ,‬שגם היא ביקרה‬ ‫ֶמ‬ ‫הקבוצה אל יו ז‬ ‫בימי הפסח בשדה אליהו ‪ ,‬והביע לה את תודת דור ההורים ‪ .‬שדה אליהו‬ ‫היא אחד המפעלים של תקופת חומה ומגדל ‪ ,‬ונוסד בעצם ימי המאורעות ‪.‬‬ ‫רוב בנין ומנין בקבוצה ‪ ,‬הם בוגרי " עליית הנוער " ‪ ,‬חברי תנועת תורה‬ ‫ועבודה ‪ .‬אחרי גמר חוק הלימודים במסגרת " עליית הנוער " נוסדה‬ ‫" קבוצת אריה " ‪ ,‬שהשתקעה לשם הכשרתה בחדרה ‪ .‬שם עבדו החברים בפרדסים‬ ‫והקימו גם משק קטן ‪ .‬שם התנסו בגורל הקיבוץ לפני ההתיישבות ‪ .‬גורל‬ ‫ההסתגלות לעבודה קשה ‪ ,‬לעבודת פועל בפרדס ‪ .‬שם ידעו גם את גורלו‬ ‫המר של פועל מחוסר עבודה ‪ .‬משם עלו להתיישבות לעמק בית שאן‬ ‫והשתקעו באדמות ערידא ליד טירת צבי ‪.‬‬ ‫פתחו של גן‪ -‬עדן‬ ‫בעברך בימי האביב הזה ‪ ,‬בימי הפסח ‪ ,‬את בית שאן ‪ ,‬כשרעננות הירק‬ ‫מרהיבה את עיניך ‪ ,‬כשאתה עובר את הנחלים והתעלות עשיר י המים ‪,‬‬ ‫כששקשוק המים הזורמים נקלט באזניך‪ -‬כשאתה עומד בתוך עולם הצמחיה‬ ‫הרבגונית והגדושה הזאת ‪ .‬נוכח עושר הטבע ותחייתו ‪ ,‬אתה מרגיש ‪:‬‬ ‫הנערים והנערות האלה הצליחו בבחירת מקום התיישבותם ‪ .‬לא לשוא‬ ‫נקראה בקעת בית שאן ‪ ,‬שהרי גלעד וגלבוע והרי אפרים סובבים אותה ‪,‬‬ ‫פתחו של ג ן עדן ‪ .‬ואתה מאמין למסופר בתולדות ארצנו ‪ ,‬בבקעה הזאת‬ ‫המתה חיו המונים רבים ‪ .‬במכונית משא של המשק שדה אליהו נזדמן לך‬ ‫לעבור שטחים מרובים של הבקעה ואתה חי את הניגוד של שפע הטבע‬ ‫‪ 1‬ההורה העיוור הוא סבא של גדעון‪ ,‬דובי ונעמה שמיר‪.‬‬ ‫‪36‬‬ ‫והאוכלוסיה הקלושה בו ‪ .‬מעטים הם הכפרים הערבים בעמק בית שאן ‪,‬‬ ‫וההתיישבות היהודית באזור זה ‪ ,‬עודה צעירה ורוב הישובים לא עברו‬ ‫את שלבי ההתפתחות הראשונה ‪.‬‬ ‫בית יוסף ‪ ,‬המושב היחידי בגוש התישבותינו בבית שאן ‪ ,‬הגיע אחרי‬ ‫התלבטויות קשות למסלולו של כפר אמיתי וחמדת חיים כפריים נושבת‬ ‫ממנו ‪ .‬העיר בית שאן ‪ ,‬עיר ערבית ‪ ,‬שבה מרוכזים מוסדות השלטונות ‪.‬‬ ‫שבה נפגשים יום יו ם נציגי הישובים העבריים עם נציגים ערבים ‪ ,‬לא‬ ‫ידעה לנצל את תנאיה הטובים ‪ .‬שורר בה קפאון ואתה מסכים לחברך‬ ‫הנהג ‪ ,‬האומר שהיה אפשר להפוך את המקום הזה ‪ ,‬בקצת יוזמה לעיר‬ ‫גדולה ‪ .‬עד כה לא חרגה העיר ממסגרת כפר גדול ‪ ,‬ורק הבתים המעטים‬ ‫בעלי שתי הקומות שבה נמצאים מוסדות הש לטון מזכירים לך ‪ ,‬שהנך‬ ‫במרכז הגוש בית שאן ‪ .‬לא כפרים ערבים ‪ ,‬לא ישובים עברים ולא העיר‬ ‫בית שאן אינם מטביעים חותמם על נוף בית שאן ‪ .‬אוהלי בדואים רועים ‪,‬‬ ‫בדואים עם עדריהם ‪ ,‬הם המעצבים את דמות הבקעה המבורכת הזאת ‪.‬‬ ‫קשיי אקלים‬ ‫עושר המים ‪ ,‬שפע הצמחים ‪ ,‬זיו מרבדי הפרחים ור עננות האקלים בימי‬ ‫האביב האלו מעידים ‪ ,‬כי היושבים על אדמות אלה הצליחו בבחירת מקום‬ ‫התיישבותם ‪ .‬אולם בפניהם חרותים סימני הקיץ הארוך והקשה שעל עמק‬ ‫בית שאן ‪ .‬השרב בימי הקיץ ללא נשוא ‪ .‬עושר המים יש לו גם תוצאות‬ ‫שליליות ‪ .‬הביצות המתהוות בקרבת מעיינות והתעלות הן מקומות דגירה‬ ‫ליתושים נושאי חידק המלריה ‪ .‬בנשימה עמוקה סופגים חברי הקבוצה את‬ ‫קור הבוקר ‪ .‬את האויר הקריר במשך היום ואת קור הלילה ‪ .‬הם שמחים על‬ ‫כך ‪ ,‬שחום הקיץ מפגר לבוא השנה ‪ ,‬הקשיים הגדולים מקשרים את אנשי כל‬ ‫הקיבוצים בבית שאן ‪ .‬הגוש המוניציפלי של בית שאן ייסד בצפת בית‬ ‫ה בראה ‪ .‬נוסף לזה שכרה קבוצת שדה אליהו במרחביה דירה בת שני‬ ‫חדרים ‪ ,‬שבהם מבלים החברים ימי חופשתם ‪.‬‬ ‫וכיצד עובר השרב על התינוקות ? אתה שואל ‪ .‬בדרך כלל טובה בריאותם‬ ‫של ילדינו גם בימי הקיץ ‪ .‬פרט מעניין ‪ :‬בעלי החיים ‪ ,‬בייחוד הבקר ‪,‬‬ ‫רגישים יותר לגבי השרב מהאנשים ‪ .‬כשהקימה ק בוצת שדה אליהו את הרפת‬ ‫שלה נאלצה לקנות את הפרות רק מהגוש הזה ‪ .‬עין חרוד היא הקבוצה‬ ‫הרחוקה ביותר ‪ ,‬שהבקר משם מסוגל להתאקלם בעמק בית שאן ‪.‬‬ ‫חלוקת המים‪ -‬במרכז הבעיות‬ ‫שפע מי הנחלים מזה ומחסור במי גשמים מזה ‪ .‬הגשם מספק רק שליש‬ ‫‪2‬‬ ‫מהמים הנחוצים לקרקע ‪ .‬השנה‪ -‬מספר החבר המ סייר איתי בסביבה ‪,‬‬ ‫מוכתר לשעבר של שדה אליהו ‪ ,‬המכיר כל שעל ו שעל של האדמות ‪ ,‬היודע‬ ‫כל עץ ושיח ‪ .‬השנה הייתה כמות מי הגשמים למטה מהרגיל אולם חלוקת‬ ‫הגשמים במשך כל החורף הייתה טובה ‪ .‬הרי גשם המרוכז בזמן קצר של‬ ‫העונה עלול להזיק יותר מאשר להועיל ‪ .‬משק המים עומד במרכז החיים‬ ‫הכלכליים של קבוצת שדה אליהו כמו של כל קבוצות עמק בית שאן ‪ .‬כבר‬ ‫‪ 2‬מי שהיה מוכתר וסייר עם העיתונאי הוא משה מושקוביץ‪ ,‬אביו של אמנון‪.‬‬ ‫‪37‬‬ ‫בימי קדם היו התעלות מכשיר חשוב של החקלאות בבית שאן ועוד כיום‬ ‫אתה נתקל בעקבותיהן ‪ .‬תעלות ההשקאה של אדמות משקי בית שאן הן‬ ‫עורקי חיים של משקי התיישבותינו ושל המשקים הערבים כאחד ‪ .‬האיכר‬ ‫העברי ‪ ,‬ה פלח הערבי וגם הבדואי ‪ ,‬שיש לו זכויות על שדות מרעה ‪ ,‬כולם‬ ‫זקוקים לכוח המבורך והמפרה של המים ‪ .‬חל ו קת אוצרות המים עומדת‬ ‫במרכז חיי החקלאים בעמק בית שאן ‪ .‬חל ו קת המים היא הקובעת בראש‬ ‫ובראשונה את תוכן הדיונים בין השכנים ‪ .‬שדה אליהו יושבת על אדמות‬ ‫המושקות ממעיינות עריד א ‪ ,‬ספה ועוד ‪ .‬מימי המעיינות האלה מובלים על‬ ‫ידי תעלות לאורך שדות הפלחה ‪ ,‬ירקות ‪ ,‬מטעים ושדות מרעה ‪ .‬לכל מעיין‬ ‫שייך שטח שדות מסוים של ערבים ועבריים ‪ .‬חלוקת המים היא לפי חלק‬ ‫אדמות הערבים והיהודים ‪ .‬שדה אליהו זכאי להשקות ממי מעיין אחד ‪1‬‬ ‫ימים לשבוע ובמעיין שממנו הוא שואב את מי השתייה יש לו רק החלק‬ ‫השישי של כמות המים ‪.‬‬ ‫השפעת הדת ניכרת בכל ענפי המשק‬ ‫בתנאים הקשים האלה התפתח הישוב הפורח בשדה אליהו ‪ .‬חלק מאדמותיו‬ ‫נרכשו מגרמנים בני שרונה ‪ .‬שדרה של תמרים נשארה כזכר לעבודתם ‪.‬‬ ‫אמנם יש אומרים שמטרת הגרמנים בבית שאן שישובו קלוש ‪ ,‬לא הייתה‬ ‫דווקא עבודה חקלאית אלא ריגול ‪ .‬בהתחלת ההתיישבות גרו החברים בבית‬ ‫אבן שהוקם על ידי הגרמנים ‪ .‬האוכל הובא להם בטנדר משוריין מטירת‬ ‫צבי ‪ .‬אולם המקום הזה היה יותר מידי קטן להקמת המחנה הקבוע ‪ .‬המחנה‬ ‫החדש בנוי לפי תכניתו של בן אורי ‪ .‬חבר הקבוצה הזאת ‪ .‬תועלת ויופי‬ ‫ה תמזגו בצורת המחנה ‪ .‬כמעט שאינך רואה צריפים ‪ ,‬הבית שסביבו דשא ‪,‬‬ ‫שולט במחנה ‪ .‬עצים מבטיחים בעתיד את הצל הנכסף ‪ .‬בתי הילדים‬ ‫שקירותיהם מקושטים בציורי יד של בן אורי מאכסנים היום ‪ 02‬ילדים ‪,‬‬ ‫כן ירבו ( ה‪ 02 -‬נולד בערב חג הפסח )‪ .‬בנייני המשק נפרדים מבנייני‬ ‫השיכון ‪.‬‬ ‫מספר הנ פשות הוא ‪ . 471‬במשך השנה נוספו ‪ 14‬איש ‪.‬‬ ‫מספר המגוייסים הוא ‪ . 42‬אלה הענפים ‪ ( .........‬העיתון קרוע )‪.‬‬ ‫פלחה ‪ ,‬ירקות ‪ ,‬רפת ‪ ,‬לול ‪ ,‬זיתים ‪ ,‬תמרים ‪ ,‬ועבודות חוץ ‪ .‬חלוקת ימי‬ ‫העבודה היא כדלקמן‪ 14% -‬במשק ‪ 44.1% ,‬שרות לחברים ‪ 1.4% ,‬שרות‬ ‫לילדים ‪ %. 44.2 ,‬ימי שבת ו‪ 42% -‬חגים ‪.‬‬ ‫רוב ה חברים עולי מרכז אירופה ‪ ,‬אולם בזמן האחרון הצטרפו לקבוצה‬ ‫חלוצים איטלקיים ‪ ,‬תורכיים וילדי טהרן ‪ .‬גם מעולי " ניאסה " מצאו כאן‬ ‫את ביתם ‪ .‬הדת קובעת את קצב החיים היומיומיים ‪ .‬השפעתה רבה בכל‬ ‫השטחים הכלכליים המשק הדתי מתלבט קשה קשה בשאלה ‪ ,‬כיצד לקיים את‬ ‫הצרכים הכלכליים וי חד עם זה לשמור את מצוות הדת ‪ .‬הוא קיבל‬ ‫מהרבנות את ההיתר לשמור על שדותיהם גם בשבת ובתנאים מסוימים‪ -‬גם‬ ‫לחלוב בשבת ‪ .‬אמנם ‪ ,‬מספר לנו חבר המשק ‪ ,‬אגודת ישראל אינה מקבלת את‬ ‫ההיתר הזה ‪ .‬אולם לאלה קל לעמוד בסרובם ‪ .‬הנה המנהיג של אגודת‬ ‫ישראל ד " ר ולך ‪ ,‬בעל משק ‪ ,‬מעסיק בחליב ה בשבת פועלים זרים ‪ .‬שנה‬ ‫‪38‬‬ ‫תש " ה תהיה שנת שמיטה וגורל הזריעה במשקי ההתיישבות הדתית עומד‬ ‫בסימן שאלה ‪ .‬אולם חברי שדה אליהו מניחים ‪ ,‬כי יקבלו היתר לזריעה ‪,‬‬ ‫בגלל שעת‬ ‫הדת מקשה‬ ‫אחרים של‬ ‫את ההכרח‬ ‫חירום ‪ " .‬אנו יודעים " ‪ ,‬מסיים החבר את סיורנו ‪ " ,‬כי עול‬ ‫עלינו ‪ ,‬אולם איננו רואים את עצמנו מקופחים לגבי זרמים‬ ‫ההתיישבות העובדת ‪ .‬גם הזרמים האחרים נאבקים כיצד להתאים‬ ‫המשקי לדרישות האידיאה "‪.‬‬ ‫משה פילצר ‪.‬‬ ‫זכרונות ממלחמת השחרור ‪ -‬בשדה אליהו לא שקלו פינוי‬ ‫יהודית אמיר‬ ‫בוודאי קראתם את מאמרו החשוב של נחום ברוכי ‪ ,‬ב " עמודים " ‪ " ,‬תנועה במלחמה " ‪ ,‬בין הי תר עסק‬ ‫נחום בנושא הפינוי ‪ .‬כלומר ‪ :‬פינוי הילדים וחלק מן הנשים בהתאם למצב באזור ‪ ,‬בזמן המלחמה ‪.‬‬ ‫בשדה‪ -‬אליהו ‪ ,‬ככל הנראה ‪ ,‬לא היה דיון ‪ .‬או לפחות לא מצאתי עדות לכך ‪ .‬אך ‪ ,‬נמצא אותו ניי ר ‪ ,‬המעיד‬ ‫שהייתה רשימה שמית ללווי הילדים ולטיפול בם ‪ .‬זאת ‪ ,‬כנראה לפי דרישת הצבא ‪ ,‬למקר ה שהמצב‬ ‫באזור יחמיר וייאלצו לפנות ילדים ‪.‬‬ ‫הצעירים הנחושים ‪ ,‬חדורי אידיאולוגיה ‪ ,‬האמינו בדרכם וכך אף נהגו ‪ .‬מוקדש לותיקנו בהערכה רבה ‪.‬‬ ‫אדית צונץ שעבדה במחסן בגדים ‪ ,‬הציעה לרות אילון ‪ ,‬אחראית המחסן ‪ ,‬באותם ימים ‪ ,‬לחלק למשפחות‬ ‫שקי‪ -‬סוכר ‪ ,‬כדי שאפשר יהיה ‪ ,‬בשעת הצורך ‪ ,‬ל ארגן במהירות את חפצי הילדים ‪ ,‬לפינוי ‪ .‬רות קבלה את‬ ‫הרעיון ההגיוני ‪ ,‬לכאורה וה פשוט וחלקה למשפחות את שקי הסוכר ‪ ,‬נקיים וחדשים ‪.‬‬ ‫רות ננזפה ע ל‪ -‬כך מאוחר יותר ‪ ,‬בטענה שהיה בזה שמץ תבוסתנות ‪...‬‬ ‫מלכה האס מספרת על הצד השני של " המטבע "‪...‬‬ ‫אליקים האס נולד בכ " ח ניסן ‪ .‬הברית נערכה ב‪ -‬ה ' באייר תש " ח ‪ .‬יום הכרזת המדינה ‪.‬‬ ‫ד " ר צונץ ‪ ,‬סבא של גבי ‪ ,‬איתי ואפרת ‪ ,‬היה המוהל ‪ .‬יש לציין שבכל פעם שנולד תינוק ‪ ,‬הודיעו לד " ר צונץ ‪,‬‬ ‫שגר בתל‪ -‬אביב ‪ ,‬והוא בדרך לא דרך ‪ ,‬היה מגיע לשדה‪ -‬אליהו למול כל בן ‪.‬‬ ‫הפעם זה היה שונה ‪.‬‬ ‫אשתו ‪ ,‬הגברת תילי צונץ ‪ ,‬התנתה שיעזוב את שדה‪ -‬אליהו באוטובוס ב‪ 6 -‬בבוקר ‪ ,‬שהיה האוטובוס‬ ‫היחידי ! ב‪ -‬ה ' באייר ‪ , 44.5.4948 ,‬משום שידעו ‪ ,‬שבאותו יום תפרוץ מלחמה !‬ ‫ואמנם העיראקים הפציצו את בית‪ -‬יוסף ביום שישי ‪ ,‬בצהרים ‪ ,‬יום הכרזת המדינה ‪ .‬הברית התקיימה‬ ‫בחדרנו הצר ‪ ,‬בבית ‪ 8‬באשמורת הבוקר בשעה ‪. 5:44‬‬ ‫הכ ל בכו ‪ .‬אי ש לא ברך ב " מזל‪ -‬טוב "‪.‬‬ ‫בערב הקודם ‪ ,‬הצטופפו סביב רדיו היחידי שהיה במקום ‪ ,‬הרדיו של " ההגנה " ‪ ,‬ושמעו על נפילת גוש‬ ‫עציון והטבח הנורא בכפר עציון ‪...‬‬ ‫קלוני מוסיף ‪ :‬יש להניח שאיש לא מל את בנו טרם שחר ביום הכרזת המדינה ‪ ,‬ולכן ‪ ,‬אליקים הוא‬ ‫בוודאי היהודי הראשון שנימול במדינת‪ -‬ישר אל !‬ ‫מלכה מספרת ‪ :‬יומיים אחרי הברית ‪ ,‬הייתי בבית ‪ 2‬עם תינוק שרק נימול ‪ .‬לא היו מקלטים או מיגון ‪.‬‬ ‫היה בור חפור מאחורי הבית ‪ ,‬ולהלן ‪ :‬שוחה ‪ .‬במרום טס אוירון ולא ידעת מתי והיכן יטיל פצצות ‪ .‬בכל‬ ‫פעם שעבר מעלינו ‪ ,‬רצתי עם התינוק בזרועותי וקפצתי לשוחה !‬ ‫חמש עשרה פעמים קפצת י לשוחה !‬ ‫אחר‪ -‬כך התברר שהיה זה אוירון עיראקי בודד שעשה רונדלים מעל עמק בית‪ -‬שאן ‪.‬‬ ‫‪39‬‬ ‫באותו יום חילקה רות אילון שק סוכר חדש בקיבולת של ‪ 244‬ק " ג ‪ .‬השק שימש בדרך‪ -‬כלל למזרנים ‪,‬‬ ‫במילוי קש ועוד מטרות כיוצא בזה ‪.‬‬ ‫הפעם חולק השק למשפחות על מנת להכניס כלי‪ -‬מיטה וחפצים הנחוצים לילדים במקרה של פינוי ‪.‬‬ ‫הפינוי לא התרחש ‪ ,‬תודה לאל ‪ .‬מעולם לא מילאתי את השק ‪...‬‬ ‫השק נשמר אצלי כל השנים ‪ .‬שמתי את השק מתחת למזרון שלי ושם הוא מונח עד היום ‪.‬‬ ‫זה הקמע שלי ‪ .‬זו אחיזה ביציבות חיי עד היום ‪ .‬שלא יחזור אצלי הסיפור של אימי או אימו של קלוני ‪...‬‬ ‫וכיצד חשה מל כה ‪ ,‬עם התינוק בזרועותיה ‪ ,‬ביכולת מוגבלת מאוד של הגנה ?‬ ‫התרכזנו במעשים ‪ .‬אני זוכרת את הזמזום הנורא של המטוס ‪ ,‬את הריצה לשוחה ‪ ,‬כשהתינוק בזרועותי ‪,‬‬ ‫פעם אחר פעם ‪ .‬אני זוכרת את האבק בשוחה ‪ .‬אני זוכרת כיצד בערו השדות ‪ ,‬החום הקשה מנשוא ‪...‬‬ ‫פחד ‪.‬‬ ‫פחדנו ‪ ,‬ודאי ‪ ,‬אך התמודדנו ‪ .‬ה יינו צעירים ובטוחים בדרכנו ‪ .‬התרכזנו במעשים שיש לעשות ולא בחנו‬ ‫רגשות ‪ .‬פעלנו ‪ .‬לפי מיטב שיקולנו ‪ ,‬מתוך כורח המציאות וצורך השעה ‪.‬‬ ‫קצת היסטוריה‬ ‫אתי צונ ץ‬ ‫השבוע בעקבות הגשם נגרם קצר שהפסיק את החשמל באיזור מחסן הבגדים ‪ ,‬הכלבו ‪ ,‬המינהלה ומשרד‬ ‫סידור הרכב ‪ .‬הקצר ארע ב " כבל היסטורי " ‪ ,‬היורד מהעמוד ליד החשמליה לתוך הלוח הראשי ‪.‬‬ ‫במאה הקודמת ‪ ,‬בשנת ‪ , 1956‬חיברה חברת חשמל את שדה אליהו לרשת החשמל הארצית ( ראו‬ ‫" שיבולים " ‪ 146‬מ‪ 19.9.56 -‬להלן )‪ .‬עד אז לכל קיבוץ היה גנרטור שסיפק חשמל כמה שעות ביום ‪.‬‬ ‫הגנרטור היה בתוך מה שנקרא אז " בית מכונה " ‪ ,‬שהוא בעצם המבנה הפנימי שבתוך מתחם החומה‬ ‫הצמודה לחשמליה ‪ .‬גם היום אפשר לראות במבנה זה שרידים מהגנרטורים השונים שעבדו שם ‪ :‬פתחים‬ ‫בקירות עבור הרצועה גדולה שחוברה לטרקטור האוליבר ; קרניז בטון במבנה עבור ה " פלנשנצ ' וק " –‬ ‫כננת ( ביידיש זה נשמע יותר טוב ) ‪ -‬לביצוע " אוברהול " לגנרטור מידי פעם ‪ ,‬ובריכת מים בגג לקירור‬ ‫הגנרטור ‪.‬‬ ‫את השנאי מהמתח הגבוה למתח הנמוך הרכיבו על עמוד הברזל הנמצא מול המינהלה ‪ ,‬על שפת המעין‬ ‫ש ממנו הוליכו את החשמל לחשמליה ברשת חשמל עילית חשופה על כמה עמודים ‪.‬‬ ‫עד שנות ה‪ - 64 -‬של המאה הקודמת – עוד לא המציא ו את הפלסטיק וכדי לבודד את מוליכי החשמל‬ ‫השתמשו בחרסינה ‪ ,‬בבקליט ( סוג של פרטינקס ) ‪ ,‬נייר משומן ובד ‪.‬‬ ‫הכינו חוטי חשמל מנחושת ‪ .‬כל חוט היה מבודד עם נ י יר ‪ .‬את החבילה הכניסו לתוך צינור עופרת שהיה‬ ‫מצופה מבחוץ עם בד ורצועות מתכת חיצוניות ושוב בד חיצוני מצופה בחומר בי טומני ומלאו את צינור‬ ‫העופרת בו נמצאים החוטים המבודדים בנייר‪ -‬בשמן מבודד‪ .‬מובן שהיה צריך לסגור הרמטית את הכבל‬ ‫כאשר חתכו אותו לשימוש ‪ .‬בקצה החשוף לרשת היכן שהחוטים צריכים להתחבר לרשת הרכיבו‬ ‫" קסדה " שממנה יצאו החוטים מבודדים בחרסינה וגומי ‪ .‬ל " קסדה " היה פקק מלמעל ה שדרכו יצקו‬ ‫זפת חמה על מנת שלא תכנס רטיבות ‪ .‬אלו היו כבלי החשמל בכל העולם לפני עידן הפלסטיק ‪.‬‬ ‫‪41‬‬ ‫כבל זה התחבר ללוח שיוצר בארץ בשנות ה‪ – 54 -‬של המאה הקודמת‪ -‬כולל הרכיבים בו ‪ .‬היצרן‬ ‫" סקילי הופמן " יצר גם את המפסקים וגם את מודדי החשמל ‪ .‬הלוח יכול היה לספק חשמל עד ‪464‬‬ ‫אמפר ‪.‬‬ ‫לוח זה כמובן לא עמד בשום תקן בטיחות ואמינות ‪ ,‬כי זו הי י תה התקופה של " חומרי מלחמה " ובתור‬ ‫ילד אני זוכר הרבה בעיות בו ‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 4974‬לאחר שצריכת החשמל בקיבוץ עלתה ‪ ,‬הוחלף הלוח הראשי בחשמליה ללוח מודרני ( כך‬ ‫חשבו אז )‪ .‬הלוח היה מתוצרת " וינטרפלד " במפרץ חיפה ביכולת הספק של ‪ 4444‬אמפר ‪ .‬השנאי שהיה‬ ‫על עמוד המנהלה הוחלף לשנאי גדול יותר והו רכב על עמוד צמוד לחומה שנבנתה בסוף שנות ה‪ 64 -‬כדי‬ ‫להגן על החשמליה מפני קטיושות שנורו משט ח ירדן ‪ .‬הכבל נותק מחברת החשמל ‪ ,‬ואנחנו המשכנו‬ ‫להשתמש בכבל זה על מנת להזין את שיכוני החברים בצד המערבי של הקיבוץ ‪.‬‬ ‫לאחר שהקמנו במרוצת השנים הבאות עוד תחנות השנאה ‪ ,‬שירתה רשת זו רק את מחסן בגדים ‪ ,‬כלבו ‪,‬‬ ‫מינהלה ומשרד סידור הרכב – עד השבוע ‪ .‬כאמור פירקנו אותו ממקומו ‪ ,‬ובמקומו‪ -‬תוך שעתיים ‪,‬‬ ‫חיברנו כבל טרמופלסטי ‪.‬‬ ‫את ה " קסדה " הזו וחלק מהכבל תוכלו לראות על מר פסת החשמליה ‪ .‬אפשר להתרשם מהחומר‬ ‫והעבודה הרבה שנדרשה כדי להוליך חשמל ‪ ,‬לעומת המצב היום ב " דור הפלסטיק ‪"..‬‬ ‫אכן היסטוריה ‪.‬‬ ‫‪40‬‬ ‫היכן גן עדן ואיפה פתחו?‬ ‫יוחנן דיקאסטרו‬ ‫אחרי הימים בהם יש בנו בדיונים ב " מרחב הפתוח " הגענו ‪,‬‬ ‫לומדי הדף היומי‪ -‬לעירובין דף י " ט ‪ ,‬עמוד א ' וש ם קראנו ‪:‬‬ ‫" גן עדן ‪ ,‬אמר ריש לקיש ‪ :‬אם בארץ ישראל פתחו הוא ‪ ,‬בית שאן‬ ‫פתחו ‪ ,‬ואם בערביא‪ -‬בית גרם פתחו ‪ ,‬ואם בין הנהרות הוא – דומסקנין פתחו ( גרסה אחרת ‪:‬‬ ‫דורמסקינן )"‪.‬‬ ‫על פי הלשון של ריש לקיש אין ודאות מוחלטת היכן גן עדן ‪ ,‬ולכן התבטא בלשון " אם "‪ .‬יתירה מזאת ‪,‬‬ ‫החכם מעמיד לפנינו שלוש אפשריות ‪:‬‬ ‫א ‪ .‬ב ארץ ישראל ופתחו בית שאן ‪.‬‬ ‫ב ‪ .‬ב ערביא ופתחו בית גרם ‪.‬‬ ‫ג ‪ .‬בין הנהרות ופתחו דומסקנין ‪.‬‬ ‫מה זיהוים של ב ' ו‪ -‬ג '?‬ ‫ב " ספר הערוך " בערך " בית גרם " כתוב ‪ " :‬נמצא עיר בערביא דרומית ששמה כן וברוכה היא עד מאד‬ ‫בתבואות הארץ "‪ .‬בזהירות רבה ניתן לשער שערב יא היא ערב סעודית ודרומה לה ‪ ,‬איפה שכיום‬ ‫ממוקמת תימן ‪.‬‬ ‫מה לגבי האפשרות השלישית מה מתרחש " בין הנהרות " ? והיכן " דומסק נ י ן " ?‬ ‫התוספות באותו דף גמרא ‪ " :‬אם בין הנהרות הוא – משמע דבין הנהרות לאו היינו בבל "‪ .‬על פי ה " ספר‬ ‫ה ערוך " יש לזהות דומסק נ י ן כדמשק והנהרות שבקרבתה ‪ .‬יש ה סבורים כי הכוונה לפרת ו ה חידקל‬ ‫והעיר בבל ביניהם ‪ .‬מיועדנו אשתורי הפרחי בעל הספר " כפתור ופרח " ( הגיע לא " י בשנת ‪ 4343‬וכידוע‬ ‫הת יי שב בבית שאן ) כותב כך ‪ " :‬דומסקני ן הוא דמשק ‪ ,‬מפי מורינו הרב ברוך ז " ל ‪ .‬אחר כך מצאתי‬ ‫בספרי לפרשת דברים את דבריו של רבי יהודה ( יוסי ) בן דורמסקין שאומר על עצמו שהוא‬ ‫מדמשק ‪ ...‬ושמא נקראת אמו דורמסקית על שם דמשק ‪ ,‬כמו שונמית על שם שונם ? ובית גרם חקרתי‬ ‫עליו והוא למזרח עזה ביושר ( במישור ) ‪ ,‬לכמו יום וחצי ( הליכה ) ‪ ,‬וקורין לו מג ' דל גרם בגימל רפה וריש‬ ‫בלועה ‪ ,‬ושם עין ( מעיין ) ויצא והולכת והוא מקום הע רביים "‪ .‬עד כה דברי הרב אשתורי ‪.‬‬ ‫מכאן אנו רואים שעל פי המקורות המדוברים אפשר לייחס את התואר " פתחו של גן עדן " לשלושה‬ ‫מקומות שונים ‪...‬‬ ‫" כנגד המתחכמים "‬ ‫איגרת ר ' אליהו גוטמכר‬ ‫מ ה היה יותר מקץ שבעים שנה של בבל ‪ ,‬שהיה מיועד מתחילה עד כאן‬ ‫ותו לא ‪ ,‬ובכל זאת עד כמה התאמץ דניאל ‪ ,‬ועד כמה התקרב נחמיה לדרך‬ ‫הטבע ‪ ,‬ולא אמרו כהמתחכמים ‪ " :‬שבוא איש תחתיו ‪ ,‬הגאולה צריכה‬ ‫לבוא ‪".‬‬ ‫מה שרבים היו מפחדים בענין ישוב ארץ ישראל שלא יגומר ‪ ,‬מלבד שזה‬ ‫הוא מחסרון בטחון ‪ ...‬אני אומר כי העסק בעצם ישוב הארץ הקדושה ‪,‬‬ ‫לעשות התחלה להוציא הקרקע מתרדמתה בידי הערבים ‪ ,‬ולקיים בה‬ ‫מצוות האפשריות בזמן הזה ושתתן פריה לעם ישראל‪ -‬משמחים את‬ ‫השם ברוך הוא בזה ‪ ,‬ותתעורר החמלה והחנינה ‪.‬‬ ‫‪42‬‬ ‫יום הולדת לקיבוץ‬ ‫ר י איון עם ילדי מרכז אשל ( כיתות א '‪ -‬ב ' )‬ ‫איזה מקום את ‪ /‬ה הכי אוהב ‪ /‬ת בקיבוץ ?‬ ‫נועה לוי‪ -‬הכי אוהבת את בית הילדים ‪.‬‬ ‫רחמים קובלינר ‪ -‬את מחסן תחפושות ‪.‬‬ ‫לטם הס ‪ -‬את המנהלה ‪.‬‬ ‫אורי שחק ‪ -‬את הסוסים ‪.‬‬ ‫תמר צ ' רטר‪ -‬את הכולבו ‪.‬‬ ‫עילי שי הכי אוהב את הפארק ויהונתן‪ -‬שמואל אדר את בריכות הדגים ‪.‬‬ ‫תהילה בורוש ‪ ,‬נעם דנינו ושקד צונץ הכי אוהבות את הבריכה ‪.‬‬ ‫עטרת‪ -‬חדוה ותפארת‪ -‬אמונה ראש הכי אוהבות בקיבוץ את בית הספר ‪.‬‬ ‫רפאל קובלינר ‪ ,‬הלל אונא ‪ ,‬חן‪ -‬ציון אלוש ‪ ,‬דעאל בן עמי ‪ ,‬מתן רותם ‪ ,‬דביר בומש ותמר ללוש הכי‬ ‫אוהבים בקיבוץ ‪ -‬את הבית שלהם ‪.‬‬ ‫ספיר שער ( ש " ל ) הכי אוהבת את חונזיר ‪ ,‬ריקי צחי ( ש " ל ) את הדירה שלה ומעיין גיל ‪ -‬את המעיין ‪.‬‬ ‫מי האיש ‪ /‬ה הכי חשוב ‪ /‬ה או שאת ‪ /‬ה הכי אוהב ‪ /‬ת בקיבוץ ?‬ ‫תמר ל ' ‪ ,‬יהונתן‪ -‬שמואל ‪ ,‬תפארת‪ -‬אמונה וספיר חושבים שהאיש הכי חשוב בקיבוץ הוא הרב אחיה ‪.‬‬ ‫שקד חושבת שאלוהים הכי חשוב בקיבוץ ואורי חושב ששמעון פרס ‪...‬‬ ‫רפאל הכי אוהב את אמא ורחמים את אבא ‪.‬‬ ‫לטם אומר שאבא שלו הכי חשוב כי הוא הגזבר ‪.‬‬ ‫תהילה ‪ ,‬מת ן ועטרת‪ -‬חדוה אמרו שההורים שלהם הכי חשובים בשבילם ‪.‬‬ ‫נעם ודעאל הכי אוהבים את המשפחה שלהם ‪.‬‬ ‫תמר צ ' הכי אוהבת את אבא שלה וחן‪ -‬ציון את אמא שלו ‪.‬‬ ‫הלל א ' אמרה שאמא שלה הכי חשובה בקיבוץ ונועה אמרה שאבא שלה ‪...‬‬ ‫עילי שי הכי אוהב בקיבוץ את עדין ‪ ,‬אח שלו ‪ ,‬ודביר הכי אוהב את דעאל ‪.‬‬ ‫ריקי אמרה שיהודית גרנר ומרים גולדשמיט הן הנשים הכי חשובות בקיבוץ‬ ‫ומעיין חושבת שסבתא חנה היא הכי הכי ‪...‬‬ ‫מה היית רוצה שיהיה בקיבוץ שלנו ?‬ ‫הלל ועטרת‪ -‬חדוה רוצות שיהיה לונה גל ‪ ,‬ומתן ותפארת‪ -‬אמונה רוצים לונה פארק ‪.‬‬ ‫תמר צ ' ר וצה שהבריכה תהיה פתוחה כל הזמן ‪ ,‬תה ילה רוצה מגלשה למים ‪ ,‬ולטם רוצה שתהיה בריכת‬ ‫שוקולד ‪.‬‬ ‫‪43‬‬ ‫יהונתן‪ -‬שמואל רוצה קולנוע ושקד מסעדה ‪.‬‬ ‫רפאל רוצה שיהיה חוף ים ומלא טלויזיות ‪ ,‬ועילי רוצה אומגה בפארק ‪.‬‬ ‫תמר ל ' רוצה דולפינים וחן‪ -‬ציון רוצה שיהיו מלא חיות משוחררות בקיבוץ ‪.‬‬ ‫רחמים רוצה שיהיה מפל שוקולד בשכונה החדש ה ‪.‬‬ ‫אורי ‪ -‬שיהיו מלא כדורים וממתקים מפוזרים על הארץ בכל הקיבוץ ‪.‬‬ ‫דביר רוצה שתהיה חנות אופניים ‪.‬‬ ‫דעא ל‪ -‬שיהיה בי ת ספר לקרטה שאבא שלו ייאמן פעמיים בשבוע ‪.‬‬ ‫ונועה רוצה שיהיה בניין קומות ‪.‬‬ ‫ספיר רוצה שיהיה ג ' חנון בשבת בצהריים ‪ ,‬ריקי רוצה קרטינג ומעיין רוצה שיהיה אהבה ואחווה ושלום‬ ‫ורעות ‪...‬‬ ‫ונעם רוצה שיהיה פשוט יותר כיף !!!‬ ‫לקיבוץ שדה אליהו ‪ -‬יומולדת שמח ! אנחנו אוהבים אותך מאוד !‬ ‫ולכל מי שגר בקיבוץ ‪ -‬כן תרבו ‪ ,‬כן תרבו ‪ ,‬תצמחו ותגדלו ‪ ,‬לתורה ‪ ,‬לחופה ‪ ,‬למשק ולעבודה !!!‬ ‫ברכה לשדה אליהו‬ ‫רחל אלקן בשם ילדי מרכז תמר‬ ‫שלא יהיו הרבה כבישים ‪ ,‬ויעלמו היתושים ‪.‬‬ ‫שיהיה קלאב‪ -‬קאר לכל משפחה ‪ ,‬ותשרור בקיבוצינו‬ ‫השמחה ‪.‬‬ ‫שלכולם יהי נחמד ונעים ‪ ,‬ובהמשך ימנו לקיבוץ לפחות‬ ‫‪ 022‬שנים ‪.‬‬ ‫שיהי לנו הרבה אושר ‪ ,‬וכמובן גם עושר ‪...‬‬ ‫שנאהב את כולם ‪ ,‬וכל הרע יוחרם ‪.‬‬ ‫שהטוב ילך איתנו ‪ ,‬והקב " ה ימלא משאלותינו ( לטובה )‪.‬‬ ‫שנהיה תמיד בריאים ‪ ,‬ונתברך בחיים טובים וארוכים ‪.‬‬ ‫שיתמלאו השכונות ילדים ‪ ,‬והקיבוץ יהיה מלא בשמחת‬ ‫חיים ‪.‬‬ ‫שתהיה ברכה בכל מעשי ידינו ‪ ,‬שהקב " ה יקבל‬ ‫תפילתינו ‪.‬‬ ‫‪44‬‬ ‫לא יותר מידי‪!..‬‬ ‫תמיר בשיא‬ ‫האם יש דבר כזה יותר מידי כושר ? יותר מידי פעילות גופנית ?‬ ‫התשובה היא חד משמעית כן !!!‬ ‫תמיר בשיא‬ ‫ממחקרים עולה כי ‪ 444%‬מספורטאי הישג ( אנשים שהספורט הוא‬ ‫מקצועם ) נפצעים ‪.‬‬ ‫איך זה יכול להיות ? ספורטאי ברמה גבוהה מגיע לכ‪ 45 -‬יחידות אימון של שעתיים בשבוע ואף יותר ‪.‬‬ ‫בשיא העונה העומס המכאני שמופעל על המפר קים והשרירים הוא עצום ‪ ,‬שלא לדבר על מתח אדרנלין‬ ‫ועוד כל מיני פרמטרים שנכנסים לעניין ‪.‬‬ ‫ישנם שני סוגי פציעות ‪ .‬האחת היא טראומתית – כשאדם מקבל מכה נשברת עצם ‪ ,‬בית חולים ‪ ,‬גבס ‪,‬‬ ‫שיקום ‪ ...‬וכו ' ‪.‬‬ ‫הסוג השני היא פציעה מתמשכת הפועלת באופן דומה למים הנוקשים בסלע עד שנוצר בו חור ‪ .‬כך‬ ‫בגופנו לעיתים נוצר עומס מכאני ( תנועתי ) לא נכון שיבוא לידי ביטוי בהתחלה בכאב קטן ולאחר זמן‬ ‫בכאב גדול ‪.‬‬ ‫פציעות יכולות לבוא גם בשילוב שני הסוגים בעומס מכאני ובסוף בטראומתי ‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות נוצרה בקיבוץ תופעה חיובית של אנשים העוסקים בפעילות גופנית נרחבת ‪ .‬לדעתי‬ ‫תופעה זו התרחבה בעיקר מאז התחילו הרוכבים של אלי " ן להראות את יכולותיהם הספורטיביות ‪..‬‬ ‫מילה קטנה על אופנים ‪ :‬פרט לכל העניין הבטיחותי ‪ ,‬נכנס גם עניין ההתאמה ‪ .‬אופנים לא מותאמות‬ ‫פוגעות לנו בחלקים חיוניים למערכת התנועה ‪ :‬ברכיים ‪ ,‬אגן ‪ ,‬עמוד שידרה וחגורת הכתפיים ‪ .‬שימו לב‬ ‫כל הרוכבים‪ -‬כדאי להשקיע עוד כמה דקות בבדיקת התאמה ובכך תחסכו לעצמכם המון כאבים‬ ‫ונסיעות לטיפולים ‪.‬‬ ‫איך שומרים על עצמנו ? אחת הנקודות היא שינה טובה ‪ .‬על פי ארגון הבריאות העולמי ילדים עד גיל ‪48‬‬ ‫רצוי שישנו לפחות ‪ 8‬שעות רצוף ( לא כולל שנ " צ )‪ .‬בזמן השינה הג וף בונה את עצמו מחדש ‪.‬‬ ‫מתחילים לאט ובטוח !‬ ‫מקשיבים לגוף ! כל כאב הוא סימן‪ -‬זה לא סתם עוד שריר תפוס ‪.‬‬ ‫אז כמה פעילות כן לעשות ? ארגון הבריאות העולמי ממליץ לאדם בוגר ללכת כ‪ 44444 -‬צעדים ביום ( ‪7.2‬‬ ‫ק " מ ) כולל הליכה לעבודה ‪ ,‬לחד " א ‪ ,‬לכביסה ‪ ,‬וכו ' ‪...‬‬ ‫גם לתינוקות מומלץ לשה ות כשעה‪ -‬שעתיים מחוץ לבית ‪.‬‬ ‫לילדים הולכים ועד גיל ‪ 5‬מומלץ לשהות כ‪ 3 -‬שעות מחוץ לבית ‪ .‬אז לכו תקנו נעליים ותתחילו להתאמן !‬ ‫בשביל מה ? כדי לשמור על הגוף ולהנות מחיים בריאים וטובים יותר!!!‬ ‫בנוגע לבריכה ‪:‬‬ ‫אני יודע שאתם מחכים ‪ ,‬גם אני ‪ .‬העבודות בעיצומן ‪ ,‬דברים מתחילים להיסגר ‪ ,‬וברגע הראשון שנוכל‬ ‫נפתח את הבריכה ‪.‬‬ ‫אני אוהב בשדה אליהו ‪...‬‬ ‫את המרחבים הפתוחים‬ ‫בשביל הילדים ובשביל‬ ‫לעסוק בפעילות גופנית ‪.‬‬ ‫את המערכת המשומנת‬ ‫שכל אחד נותן מיכולתו‬ ‫ומידיעותיו וכישוריו על‬ ‫מנת לחסוך לכולם‬ ‫תמיר בשיא‬ ‫‪45‬‬ ‫איל דרור‬ ‫חדרה‪ ,‬ערב העלייה לקרקע‪ .‬חלוצי קבוצת אריה עולים לרכב שיקח אותם לעמק‪.‬‬ ‫את הספר תורה מחזיק משה מושקוביץ‪.‬‬ ‫‪46‬‬