‫הכנסת עבר שיפוץ‪ ,‬הועתקה הכתובת על פסיפס ושולבה‬
‫ברצפה‪ ,‬ואז נוסף עוד הקטע האחרון של תחום סבסטיה‬
‫ שלא היה קיים בכתובת על הקיר‪ ,‬וגם הוא לא ידוע לנו‬‫משום מקורות מקבילים )ראה תמונה של הכתובת על הקיר(‪.‬‬
‫כותב תוכן הכתובת כנראה עשה עיבוד של כל‬
‫המקורות ההלכתיים בנושא‪ ,‬ערך אותם מחדש עם‬
‫אסתטיקה ספרותית‪ ,‬והכריע את כל ההלכות שיש בהן‬
‫מחלוקות‪ .‬לכן לא מוזכר שם של אף תנא או אמורא‪ ,‬זולת‬
‫שמו של רבי יהודה הנשיא‪.‬‬
‫כתובת רחוב והשאלה ההלכתית‬
‫מושב שני‬
‫כתובת רחוב‬
‫המושב השני של יום העיון הוקדש ‪ -‬וכיצד אפשר‬
‫אחרת? ‪ -‬לכתובת רחוב המפורסמת‪ ,‬כתובת עתיקה בת‬
‫אלף וחמש מאות שנה‪ ,‬אשר נמצאה ב'רחוב'‪ ,‬ישוב יהודי‬
‫לא הרחק מבית שאן‪ .‬הכתובת כוללת פסקי הלכה בענין‬
‫מצוות התלויות בארץ ואריכות בפרטי גבולות עולי בבל‪.‬‬
‫תחילה דיבר דוקטור חגי משגב הי"ו מן האוניברסיטה‬
‫העברית‪ ,‬אשר ריתק את הנוכחים בהציגו את הממצאים‬
‫הארכיאולוגיים‪ ,‬חלקם נחשפו לפני כארבעים שנה‬
‫וחלקם הוצגו בערב זה לראשונה‪ .‬ד"ר משגב סקר את‬
‫ההיבטים המחקריים של הכתובת‪ ,‬של בית הכנסת שבו‬
‫נמצאה‪ ,‬והציג ממצאים נוספים מן האתר‪ ,‬ביניהם כתובת‬
‫המציגה שורה של תאריכים‪ ,‬שבהם נהגו תושבי המקום‬
‫להתענות‪ .‬מתוך הדברים עלה פרופיל של קהילה יהודית‬
‫אשר ישבה בארץ לאחר חתימת התלמוד הירושלמי‪,‬‬
‫ואנשיה עסקו בשינון ובעריכת פסקי ההלכה שנמסרו‬
‫לידם תוך הוספת הלכות שנתחדשו בבית מדרשם‪ .‬בבית‬
‫הכנסת הזה ‪ -‬בשונה מכל בתי הכנסת האחרים המוכרים‬
‫לנו ‪ -‬לא נמצא שום ציור )למעט ציור לא ברור של דג(‪,‬‬
‫אנשי בית הכנסת השקיעו את עיקר מעייניהם בכתיבה‪,‬‬
‫הלכתית בעיקרה‪.‬‬
‫יחד עם הכתובת המפורסמת שהייתה פסיפס על‬
‫רצפת בית הכנסת‪ ,‬בכניסה‪ ,‬התגלו גם כתובות נוספות‬
‫על עמודי בית הכנסת‪ ,‬כתובות בדיו על הטיח‪ ,‬שמונה‬
‫כתובות במספר‪ ,‬במצבים שונים של השתמרות‪ .‬באחת‬
‫הכתובות יש רשימה של שלושים תורמים מבני הקהילה‬
‫)ראה תמונה(‪ ,‬הכתובות האלו לא פורסמו עד היום‪ ,‬והן‬
‫הוצגו לראשונה בכנס‪.‬‬
‫שחזור רשימת התורמים‬
‫ד"ר משגב דיבר על בעיית תיארוך הכתובת‪ ,‬שהיא‬
‫בעיה די קשה‪ ,‬משום שהארכיטקטורה של בתי הכנסת‬
‫הייתה יציבה באותה תקופה ולא השתנתה במשך מאות‬
‫שנים‪ ,‬כך שהמחלוקות בין החוקרים באשר לתיארוכם‬
‫של ממצאים יכולות לנוע על פני טווח של שלוש מאות‬
‫שנה‪ .‬גם הכתב במקרה זה אינו מסייע לחוקרים‪ ,‬משום‬
‫שיש מעט מאוד ממצאים כתובים מאותה תקופה‪ ,‬ואין‬
‫כתבים שתיארוכם ודאי‪ ,‬שניתן להשוות אליהם‪ .‬המקובל‬
‫לומר ]לפי ניתוח צורות הציורים שבפסיפס[‪ ,‬שזמן‬
‫כתיבת הכתובת הוא המאה החמישית לספירה‪ ,‬לפני‬
‫כאלף חמש מאות‪/‬אלף ושש מאות שנה‪ ,‬לפחות מאה‬
‫שנה לאחר חתימת התלמוד הירושלמי‪.‬‬
‫הכתובת המפורסמת שנמצאת על הרצפה בכניסה‬
‫לבית הכנסת‪ ,‬הייתה כתובה לפני כן על הקיר ‪ -‬בדיו‬
‫]עם מספר שינויי כתיב מכתובת הפסיפס[‪ ,‬ולאחר שבית‬
‫‪42‬‬
‫לאחר שד"ר משגב סקר את הצדדים הטכניים של‬
‫הכתובת‪ ,‬עלה לדוכן הנואמים הרב יהודה לנדי וריתק‬
‫את הקהל בשאלה המסקרנת‪ :‬האם כתובת רחוב מתאימה‬
‫למציאות ההלכתית? ובלשונו‪ :‬האם היא ראויה להיכנס‬
‫לבית המדרש? או שהיא רק פריט מעניין מאוד מבחינה‬
‫ארכיאולוגית‪ ,‬כמו מגילות קומראן למשל‪ ,‬אבל אינה חלק‬
‫מהמציאות ההלכתית‪.‬‬
‫הרב לנדי הציג את תמצית הכתובת‪ ,‬כשהיא מחולקת‬
‫לפי נושאים ולפי מקורות‪ :‬א( בית שאן‪ ,‬ובו‪ :‬רשימת‬
‫הפירות האסורים בבית שאן )שורות ‪ (1-5‬וגבולות התחום‬
‫המותר בבית שאן )שורות ‪ ;(5-9‬ב( העיירות האסורות‬
‫בתחום סוסיתא )שורות ‪ ;(9-10‬ג( העיירות שהן ספק‬
‫בתחום נווה )שורות ‪ ;(10-11‬ד( העיירות האסורות בתחום‬
‫צור )שורות ‪ ;(11-13‬ה( תחומי ארץ ישראל‪ ,‬מה שהחזיקו‬
‫עולי בבל ]ברייתא דתחומין[ )שורות ‪ ;(13-18‬ו( הפירות‬
‫האסורים בפנייס )שורות ‪ ;(18-22‬ז( קיסרי‪ ,‬ובו הפירות‬
‫שמתעשרים דמאי בקיסרי‪ ,‬ואילו בשביעית מותרים‬
‫)שורות ‪ (22-25‬וגבולות התחום המותר בקיסרי )שורות‬
‫‪ ;(25-26‬ח( העיירות המותרות בתחום סבאסטי )שורות‬
‫‪ ,(26-29‬ולזה אין מקבילה ברורה במקורות חז"ל‪.‬‬
‫כתובת רחוב מתמקדת במקומות שדינם שונה בארץ‬
‫ישראל‪ ,‬כגון בית שאן שהיא מותרת בשביעית‪ ,‬ובמסכת‬
‫חולין )ו‪ ,‬ב ‪ -‬ז‪ ,‬א( מסופר שרבי התיר את כל תחום בית שאן‬
‫מכח 'מעשה רב' של רבי מאיר שאכל עלה של ירק בבית‬
‫שאן ולא עישר אותו‪ ,‬כי סבר שהוא פטור ממעשרות‬
‫כדין הצומח בחו"ל‪ ,‬ובירושלמי )דמאי ב‪ ,‬א( מובא סיפור‬
‫דומה אך לענין שביעית‪ ,‬ושם נכתב גם כן שרבי התיר‬
‫את תחומי קיסרין‪ ,‬בית גוברין וכפר צמח‪ .‬מקומות אלו‬
‫הותרו על ידי רבי משום שהם לא נכבשו על ידי עולי‬
‫בבל‪.‬‬
‫מה הכתובת מחדשת לנו? ובכן‪ :‬בירושלמי הנ"ל‬
‫במסכת דמאי מתוארים גבולותיה של בית שאן בלשון‬
‫הזה )נוסח דפוס ונציה(‪" :‬עד היכין? פרשתא ורציפתא‬
‫ונפשא דפנוטיה עד כפר קרנים וכפר קרנים כבית שאן"‪.‬‬
‫הראשון שניסה לזהות את המקומות האלו הוא הרב‬
‫יצחק גולדהאר‪ ,‬מחבר הספר 'אדמת קודש' שנדפס‬
‫בשנת תרע"ג בפרנקפורט דמיין‪ .‬הרב גולדהאר זיהה‬
‫את המקומות לפי השיטה הידועה של הסתמכות על‬
‫שמותיהם של הישובים ששרדו בפי הערבים יושבי הארץ‪,‬‬
‫והוא שרטט את המפה הזאת של שטח בגודל ‪ 213‬קמ"ר‪.‬‬
‫והנה תמונה טופוגרפית של השטח )הצבע השחור(‪.‬‬
‫כל השטח הזה אינו קדוש בקדושת הארץ לדעת הרב‬
‫גולדהאר‪.‬‬
‫דעת החזון איש‬
‫החזו"א נחלק על 'אדמת קודש'‪ ,‬מכל מיני סיבות‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬אמר‪ ,‬אי אפשר לסמוך על השמות כי הם השתנו‪,‬‬
‫ושנית ‪ -‬לא מסתבר שהתירו שטח כל כך רחב‪ .‬הכתובת‪,‬‬